שם המגישה :גל שחר תאריך הגשה 3 :לדצמבר 2102 כיתה :ה' ,0בכור לוי מחנכת :לירון אמירא
תוכן עניינים מבוא (שלא כדאי לפספס)
1
פרק ראשון
2
פרק שני
3
פרק שלישי
5
פרק רביעי
7
פרק חמישי
9
פרק שישי
11
סוף דבר
12
מגדיר נחשים +נספחים (או בקיצור ,מה שבכוכבית)
13
מבוא שלום ,קוראים לי היס ,ואני נחש .נחש צפע .לא להיבהל ,אני לא נושך ,ומי שמכיר אותי טוב יודע שאני חבר מצוין .ובכלל ,הארס הוא רק הגנה עצמית שלי ,למה לנשוך מישהו סתם? בכל מקרה ,הסיפור שלפניכם קרה לפני שנים .ברוס ,חברי הטוב ,דרבן אותי לכתוב את הרשומות האלה .גם אגתה, אשתי ,עודדה אותי לקחת עט ודף ולהתחיל לכתוב .זה היה קשה ,אבל אחרי זה מתרגלים .כשסיימתי לקחתי את קובץ הגיליונות שמרכיבים את הסיפור הזה לחברת הוצאת האור המפורסמת "גליונחש" ולהפתעתי – זה התקבל! הספר הוצא לאור ,ואני גאה לומר שנהייתי סופר מפורסם מאוד. כשהמליצו לי לחשוף את הספר לעיני בני אדם ,קצת נבהלתי .איך אדע שהם יאהבו את הסיפור? אולי משהו שכתבתי שם על בני האדם יפגע בהם? אני לא יודע .את זה אתם תחליטו. החלטתי לכלול בסיפור את שמות הסוגים של כל הנחשים ,ובגלל שזה קצת מבלבל ,הוספתי בסוף הסיפור מגדיר נחשים ,ולא להתבייש ,בכל פעם שהתבלבלתם במשהו תעברו לעמ' ,13שם תמצאו את מגדיר הנחשים. אני מאחל לכולם קריאה מהנה ,בהצלחה ,וארוחת בוקר טעימה.
1
פרק ראשון - ישבתי על כיסא בפינה של המסבאה "החור" ולגמתי קצת ויסקי ,כן ,גם נחשים שותים ויסקי .ישבנו בשולחן הכי רחוק מהכניסה .ברוס המשיך בתיאור הרפתקאותיו "הנמייה ההיא הייתה ענקית ,אבל ידענו מה אנחנו עושים ,אדם זינק לה על הגב בזמן שאני גיריתי אותה להתקרב אליי ...היס, אתה מקשיב?" "שנייה אחת" עניתי ,אל המסבאה נכנסה כנופיית נחשים נושאים כמה שקים .יכולתי לזהות פתן שחור ,אפעה מגוון ואת הנחש הגדול מכולם-הצפע ,שכנראה היה מנהיג החבורה" .הכנופיה של בארוק" ,לחש לי ברוס ,שהבחין בהם גם "שודדים אסמים ולולים". "הייתה פשיטה מוצלחת" הרעים נחש הצפע בקול שהשתיק את כל יושבי הפונדק "תפסנו תשעה עכברים ושתי לטאות" הוא פנה למוזג" ,תביא לכולם בירה טובה על חשבוני" הוא תר בעיניו אחר שולחן פנוי ועיניו נחו על השולחן הריק היחיד במסבאה שהיה לידנו .כל הכנופיה התיישבה שם .האפעה פתח את אחד השקים בגנבה .הצפע הגדול חבט בו בזנבו "תיזהר אריק ,עוד פעם אחת שאני רואה אותך עושה את זה ולא תזכה לטעום שום עכבר ,כי לא תהיה לך שום לשון בשביל זה!" הוא צחק בקול עבה מהבדיחה של עצמו "נכון ,קסנדרה?" הוא פנה למישהי שלא ראיתי "אם הטיפש הזה יעז עוד פעם אחת לפתוח את השק אז אני, אני" "...נו שתוק כבר ,בארוק" אמרה קסנדרה ,קולה היה גבוה וקר" .אתה והבדיחות המטופשות שלך" זזתי קצת הצידה וראיתי את הנחשית .היא הייתה צפעונית דקה אבל יפה והקרינה סמכות ויהירות" .היום שבו תפסיק לצחוק על כלום יהיה היום שבו אני אמצמץ*" .ברוס לחשש בעצבנות "אני לא אוהב אותם ,יש בבארוק הזה משהו קצת" "...משהו מה?" שאל בארוק, שלפתע גהר מעלינו "אתה די גדול לבני המין שלך ,נכון?" הוא פנה לברוס "כל שאר עייני החתולים שפגשתי לא עלו על שישים סנטימטר! ואתם אפילו לא מסוכנים! ואתה ",הוא פנה אליי "המממ ...צפע צעיר ,די חזק ,איך קוראים לך?" "היס ",עניתי מהר" .היס ,אתה נראה די טוב ,אולי 'תה רוצה לנסות לעשות אתנו פשיטה אחת על איזה מחסן תבואה? יהיה טוב .אוכל, כסף והכי חשוב "...הוא החווה בראשו על קסנדרה "בחורות .אז מה דעתך?" "אמ ...טוב ,אבל אני בא רק עם ברוס" "ואיך הוא בדיוק יכול לעזור?" שאל בארוק בלגלוג קל "אמ ,הוא פורץ מצוין ,עם הגודל שלו הוא 2
מצליח להשתחל דרך סדקים קטנים יחסית ולפרוץ מנעולים פשוטים ,הוא יכול לעזור" "...טוב" התרצה בארוק" .מחר ,בחצות ,כאן". *** "אתה יודע שאני סובל מקלסטרופוביה ואין לי שמץ של מושג במנעולים" אמר ברוס כשיצאנו מהפונדק ,קצת אחרי ארבע לפנות בוקר" .ובכלל למה הסכמת להצעה המטורפת הזו?" "לא יודע בדיוק" עניתי "אולי כי אני רוצה קצת אקסטרים ,אקשן ,ולא להמשיך לחיות כאן ,נלחם עם עוד עשרה נחשים על כל חיפושית שאני רואה" ".אה ".אמר ברוס. הגענו לשדה ,ברוס נפרד ממני כאן ואני המשכתי לעבר החורש הקטן שבקצה השני .מצאתי את המאורה שלי מתחת לסלע .אכלתי את שארית הלטאה מאתמול והלכתי לישון.
פרק שני -ברוס חיכה לי בפונדק כבר באחת עשרה" .התאמנתי בפתיחת מנעולים .אני יכול לפתוח מנעול פשוט של מפתח עם השיניים ויש לי קצת בעיה עם מנעולי קודים" ".באמת התאמנת?" קטעתי אותו "כן ,אני לא רוצה להגיע ל'פעילות' הזאת לא מוכן ,אני לא רוצה לדעת איזה סוג של פשטידה בארוק יכין ממני אם יתגלה שאני לא יודע כלום ,ובכלל למה 'הזמנת' אותי לפשיטה הזאת?" "כי אין סיכוי שאני הולך איתם לבד" ".טוב". השעון תיקתק ,אני מזמין בירה שחורה. אחת עשרה ועשרה .ברוס מתחיל להתמתח" ,נראה לי שאני אצטרך להתנשל בעוד שבוע בערך .אני מסתכל לו בעיניים .כן ,באמת דסקיות העיניים שלו נראו קצת עכורות. אחת עשרה ורבע .גמרתי את הבירה השחורה. אחת עשרה עשרים וחמש" .נמאס לי ,אני יוצא" אמרתי ויצאתי החוצה .בריזה קלה נשבה .פונדק 'החור' היה בעצם בקתה קטנה שנהרסה וכמה נחשים החליטו להשתכן שם ולהקים בו מקום קטן .מבחוץ לא היה אפשר אפילו לדמיין מה יש בפנים .הקפתי את המסבאה וניסיתי לדמיין איך המקום היה פעם ,בטח זה היה אסם של איזה איכר ,וכל השדות הבורים שמסביב היו פרדסים או שדות מלאים בחיטה בשלה ,ובטח היו כאן עכברים ,ו ...לא משנה. אחת עשרה וחצי .חזרתי לפונדק .ברוס מחליט להפיג את הדממה והמשיך בסיפור שלו עם ההיתקלות של הנמייה. אחת עשרה ארבעים .ברוס ממשיך לדבר .אני לא מצליח לעצור אותו. אחת עשרה חמישים .אני מתמלא במחשבות מעמיקות על מהות היקום... 3
סתם! ברוס ממשיך לקשקש. חצות .הם הגיעו. * קסנדרה גלגלה את עיניה" ,אז איפה המקום?" שאלה" .מחסן תבואה לא רחוק מכאן ",ענה לה הפתן .הוא פנה אליי "הי ,קוראים לי נום ".הוא הושיט זנב, לחצתי אותו" .איך קוראים לך? היס? אני פשוט לא זוכר טוב שמות ...את בארוק וקסנדרה אתה כבר מכיר ,אבל את אריק ונייג'ל לא ראית ,נכון? אריק, נייג'ל ,בואו לכאן ".שני נחשים גדולים התקרבו -האפעה שראיתי שניסה לקחת משהו מהשק בא ,וגם עכן גדול שלא ראית אותו" .היי ,אז אתה היס ,נעים לפגוש אותך ,אני אריק ".אמר האפעה "וזה נייג'ל ".שניהם התעלמו לחלוטין מברוס".טוב ,תודה" אמרתי. בסך הכול הינו שבעה :בארוק ,קסנדרה ,אריק ,נייג'ל ,נום ,ברוס ואני .נום הוביל ובארוק היה האחרון ,ונבח לנו פקודות וקריאות של 'תזדרזו כבר ,אידיוטים!' ו'אפילו הלטאות יותר מהירות מכם' אבל בשלב מסוים הוא הפסיק ,וכולנו זחלנו בדממה מוחלטת. מחסן התבואה היה מורכב מקומה ועליית גג ,עם גג רעפים אדום ודלת גדולה עם מנעול גדול .הקפנו אותו מכל הצדדים" .עכשיו תורך" לחש בארוק לברוס. ברוס סימן לי לבוא איתו והתקדמנו לעבר הדלת .הלילה היה ירח מלא ויכולתי לראות שבדלת מנעול ספרות .ברוס נשם לרווחה" ,את זה אני יודע לפתוח". הידית הייתה גבוהה מעלינו ,ולא היה לי שמץ של מושג איך להגיע אליה .ברוס סינן לי "אני אטפס עליך ".הוא התכרך סביבי וטיפס עד לקצה ראשי ,שם ,בפרץ גדוש של אקרובאטיקה ,הוא נשען עם קצה זנבו עליי ,נתן זינוק לעבר הידית, נכרך סביבה ,ונתלה עליה עם הזנב ,כדי להגיע למנעול .שרקתי בהערכה, "ממש שיא גינס! לא ידעתי שאתה כזה אווירודינמי!" "אתם הצפעונים ,לא יודעים כלום על שיווי משקל ,קואורדינציה או יכולת להתלות הפוך מהזנב" אמר ברוס בחיוך .הוא התחיל להתעסק במנעול ,מושך ומסובב ,עד שהמנעול נפתח בקול נקישה משביע רצון .הוא חייך אליי "ככה זה מקצוענים!" אמר וכל החבורה התקרבה .נייג'ל ונום התחילו לדחוף את הדלת עד שנפתחה לחריץ קטן. קטן ,אך לא מספיק קטן מכדי שנוכל להיכנס לתוכו .בארוק פנה לברוס "יפה מאוד ,קטנצ'יק ,עבודה מעולה .אתה נשאר לשמור כאן ,ת'ה לא מספיק גדול כדי לתפוס עכברים" ברוס סינן משהו (לא בדיוק טוב) ונשאר ליד הדלת. הסתכלתי על המקום .בפינה אחת של החדר היו מונחים הרבה כלי עבודה , והיה גם טרקטורון קטן .לא ראיתי בשום מקום חציר או עכברים" .איפה הכול?" שאלתי .קסנדרה תקעה בי מבט של איך-אתה-לא-יודע-את-זה ואמרה בקרירות "בעליית הגג .ככה יותר קשה לעכברים להגיע". נייג'ל מצא סולם קטן שמוביל לדלת נפתחת בגג ,וכולנו התחלנו לטפס. 4
התלפפנו על כל שלב בסולם וככה עלינו ,בטור שקט .הגענו לחדר קטן ,עם תקרה משופעת ,מלא בקש .התפרשנו ברחבי החדר ,כל אחד לפינה שונה. זחלתי אחרי נום ,לא היה לי שמץ של מושג מה לעשות .קולות ציוץ זעירים בקעו מפינות שונות ברחבי האסם .היו כאן הרבה עכברים" .זה לא אסור?" שאלתי את נום ,שסקר את החדר" .בטח שזה אסור" הוא ענה ,לא מסיר את מבטו מערימת קש גדולה למדי" ,אצל בני אדם כל דבר אסור .אבל למען האמת אנחנו רק עושים להם טובה .תחשוב על האיכר בר המזל שאנחנו פושטים לו על האסם ,ואז מחר בבוקר הוא מתעורר ומגלה שהוא ריק מעכברים .וכל זה חינם! אין כסף! אבל בני האדם תמיד שונאים אותנו ,בלה בלה בלה ארסיים בלה בלה בלה מסוכנים בלה בלה להרוג אותם ,אז אל תצפה לשום דבר טוב מהם". נום איתר עכבר אחד .הוא לא ראה אותנו ,ורחרח בחשדנות ערימת קש" .מוכן לשחק תופסת עכברים?" לחשש נום וזינק אל העכבר .שיני הארס ננעצו בעורפו של העכבר ,והוא התפתל רגע ,ונדם .נום נשא אותו אל השק" .עכשיו תורך" אמר. בסך הכל זה היה די כיף ,תפסתי שלושה עכברים .בסוף כשמילאנו את השק לגמרי ירדנו בסולם ויצאנו החוצה .ברוס חיכה לנו ,קצת מצוברח .חזרנו כל הדרך לפונדק ,שם עצרנו לספירת מלאי .אחד עשר עכברים .בארוק נתן לכל אחד עכבר ועוד שלוש בין כולנו .את הנותר הוא שמר לעצמו. "היה כיף" אמרתי לברוס .כשישבנו על הבר ,שותים קצת אלכוהול כדי להתאושש .תיארתי לו הכול ,את המבנה של האסם ,את 'תופסת' העכברים, את הפדיחה שקרתה לאריק כשהוא תפס בטעות את הזנב של עצמו ,ואת כל ההילולה .חזרתי למחילה שלי עם העכבר ושליש שלי ,ונרדמתי מהר.
פרק שלישי -נשארתי עם ברוס בהתנשלות .עברו כבר שלושה שבועות ,ומאז שהצטרפנו לחבורה של בארוק ,החיים דווקא די טובים .היו עוד כמה פשיטות ,אבל עכשיו אני חייב להישאר עם ברוס ,לשמור עליו בהתנשלות שלו .התנשלות היא תופעה המיוחדת לחלק מן פרוקי רגליים וזוחלים (כן כן ,אני יודע שזה קצת מוזר שלי ולציקדה יש משהו במשותף) שבה שכבת העור שלנו מתקלפת ונושרת מידי פעם ומוחלפת בחדשה שמתחתיה .אנחנו מתנשלים בגלל שאנחנו גדלים ,אבל העור לא גדל איתנו** .כמה ימים לפני ההתנשלות רואים שעיני הנחש כחלחלות עכורות ,סיבה לכך שהעור הישן נפרד מן החדש. התופעה הזאת נקראת 'עיניים כחולות' והיא נמשכת כמה ימים ,שבה הנחש כמעט עיוור .בגלל זה נשארתי עם ברוס. נשארתי מלפני המאורה הקטנה של ברוס ,בשעות הצהריים המאוחרות .השמש 5
כמעט שקעה וצבעה את שדה החיטה שלמולי בגוונים מדהימים של חום וזהב. המאורה של ברוס שוכנת בכיפת אבנים קטנה ליד שדה חיטה קטן ,שעוד כמה שרצים שוכנים בה .החורש שבו התגוררתי היה צפונה לו ,והיה אפשר לראות את העצים שלו באופק. חשבתי על ברוס ,ועל החברות שלנו .ברוס הוא יותר מבוגר ממני ,הוא מצא אותי כשהייתי צפעוני קטן ,משוטט ויתום .הוא לקח אותי אליו ולימד אותי את כל הדברים שצריך לדעת בעולם הזה ותמיד תמך בי .הוא לא כמו אבא ,הוא כמו חבר ,אח ,המישהו הזה שתמיד נמצא שם ,שרק אלה שאין להם אותו יודעים שהוא קיים .כשהתבגרתי קצת עברתי לחורש ליד והתחלתי לדאוג לעצמי .מאז אנחנו פחות קרובים ,ומוזר שמה שהפריד אותנו הוא גודל המאורה של ברוס. ברוס הוא קטן אבל חבר טוב ,אמיץ ,וציני במקומות הטובים. "היס? היס?" ברוס יצא מהמאורה ,והקפיץ אותי (במלוא מובן המילה) מהרהורי .הוא נראה זוועה ובצדק .עור הנחש מתקלף פיסות פיסות ,ואיך לומר בעדינות ,הוא לא נראה כרגע במיטבו" .בוא צא קצת ",אמרתי לו "נטייל לאנשהו ,זה יעזור לך לקלף את שאר העור" ".צודק ,כל החבורה תצחק עליי אם אני אופיע ככה בפשיטה ".התבלבלתי" ,איזו פשיטה?" שאלתי בקול נבוך ,קצת מתוסכל מזה שאני לא מעודכן" .לא ידעת? היום ,עוד איזה חצי שעה ,אנחנו יוצאים לעוד פשיטה ,בארוק הבטיח לנו משהו מיוחד ".ענה ברוס ,בעודו מנסה לקלף מעליו עוד פיסת עור שנדבקה עליו" .טוב ,אז צריך להתכונן".
נפגשנו כרגיל בפונדק ,בשעות הדמדומים .בארוק הוביל אותנו דרך שביל בוצי במיוחד לגבעה גדולה ,שם יכולנו להשקיף על חווה קטנה בודדה בעמק הרחב. "זאת המטרה שלנו ",הוא לחש "מוכנים?" כולנו כבר ידענו מה לעשות ,זחלנו בדממה אל החווה, מתפרשים ומקיפים אותה מכל עבריה .החווה הייתה מורכבת מבניין מרכזי ,שבו כנראה גרה משפחת האיכרים ,שני ביתנים קטנים יותר ועמוד רחב וגדול .קסנדרה החוותה את ראשה לעבר הביתן שאנחנו צריכים 'לשדוד' וברוס התקדם מהר קדימה .הוא ידע בדיוק מה לעשות .כרגיל, התקרבתי איתו .הביתן היה ארוך עם גג משופע ,ובכלל לא היה דומה לאסם הקודם .קולות משונים בקעו ממנו ,קצת כמו צווחות .הידית הייתה נמוכה וברוס 6
הצליח להגיע אליה אפילו בלעדיי .הוא התעסק שנייה במנעול ,הכניס את זנבו פנימה ,סובב משהו ו'קליק' המנעול נפתח" .יפה ,יפה" לחשתי לו כשפתחתי לחריץ את הדלת" ,אתה כבר פורץ רציני!" החזרתי את מבטי לדלת ,ואז סגרתי אותה באכזבה .זה לא היה אסם ,זה היה לול ,לול תרנגולות ,החברה כנראה התבלבלו" .נו כבר ,תפתח!" לחששה קסנדרה ,שהתקרבה" .זו טעות ",אמרתי לה "זה לול ,לא אסם" ".אז?" "אנחנו אוכלים ע-כ-ב-ר-י-ם" "לא ",אמרה קסנדרה ,בטון כאילו היא מסבירה לילד קטן" .אנחנו יכולים לאכול תרנגולות, ואם לא אז לסחור עם הבשר שלהן" היא פתחה את הדלת ונכנסה .כל החבורה נכנסה אחריה .לא הייתה לי ברירה ונכנסתי אחריהם .זה פשוט היה חדר עם המון תרנגולות ,לא משהו מיוחד .אריק ,נייג'ל וקסנדרה כבר התחילו להקיף תרנגולת עבת בשר ,שהתחילה לצווח" .רגע!" נזכרתי במשהו "זה אסור, עכברים זה בסדר ,כי זה עוזר לשני הצדדים ,אבל תרנגולות זה משהו אחר לגמרי! זה גניבה ,זה פשע!" בארוק רק גיחך אליי" .שמע ,בחורצ'יק ,אתה כאן כדי לעזור לנו ,לא להתייסר בייסורי מצפון .מה זה משנה לבני האדם האלה? הם לא ישימו לב .אנחנו עזרנו להם בעכברים ,עכשיו אנחנו לוקחים את השכר שלנו ".רציתי לומר משהו בהגנת התרנגולות ,אך בארוק נראה אז מאיים מתמיד ,אז פשוט יצאתי החוצה .אני לא רוצה להשתתף בזה .ברוס ישב בדממה ליד הדלת ,שומר" .אה! אז יצאת!" "כן אני לא רוצה להשתתף בזה". ישבנו בדממה והקשבנו בדריכות ,השמש כבר שקעה ורק אוושת הרוח נשמעה. פתאום הדלת של הבניין הגדול נפתחה ,ילדה קטנה בכותונת לילה ואביה יצאו החוצה" .שמעתי קולות" שמעתי אותה מסבירה לאבא שלה .הם התקרבו לעבר הלול ,האבא מחזיק בידו קלשון .ברוס זחל מהר פנימה כדי להזהיר את השאר. הילדה הקטנה הבחינה בתזוזה וצעקה "נחש!" ברוס וניג'ל יצאו החוצה ,הבחינו במתרחש וחמקו הצידה בסתר .האבא ראה רק אותי" .נומי! תזמיני את לוכדי הנחשים!" הוא צעק לעבר הבית .הוא כיוון את הקלשון לעברי אבל החטיא בקצת .הילדה צרחה עוד פעם והתרחקה .הוא כיוון את הקלשון עוד פעם. הרגשתי כאב רב בצד שמאל ובמשהו סמיך ,חם שם .האבא כיוון עוד פעם ,לא הייתה לי ברירה .זינקתי ונעצתי את שיני ביד שלו .הילדה צרחה עוד פעם, האיש גנח בכאב ,ובדיוק אז הגיעה מכונית לוכדי הנחשים.
פרק רביעי -קראו לו מיקו ,לפי מה שהבנתי בניידת .התלפפתי סביב המקל וניסיתי להתחמם קצת .הוא הלך איתי במסדרון המוארך ,עם כלובים מימין ומשמאל עד לתקרה ,פתח כלוב והכניס אותי לשם בזריזות .הכלוב היה קטן יחסית ,והיה שם את כל מה שהייתי צריך :כלי מים קטן ,עציץ הפוך עם פתח ,כמה ניירות עיתונים וגזע עץ צעיר .העציץ ישמש לי מחבוא ,ובקערית מים אני אוכל גם 7
להתרחץ .ציפיתי לפחות מזה ,ודי שמחתי .נכנסתי לעציץ ההפוך התכרבלתי ונרדמתי .קיוויתי שברוס לא נתפס. היה לי חלום .בחלום ראיתי את ברוס ,בפונדק ,מחייך אליי .אבל אז הוא התחיל להתנשל ויצא ממנו בארוק ועמד מולי ,כולו זעם .הסתובבתי אחורה ורציתי לברוח ,אבל פתאום החדר היה מלא בתרנגולות קופצות ומצווחות בזעם. השתחלתי ביניהן עד שהגעתי לערימת קש גדולה ,שממנה יצאה קסנדרה .היא לחששה "עזבת אותנו!" "גם בארוק הצטרף "עזבת אותנו!" אבל הכי נורא זה היה כשברוס הצטרף ,ואמר לי "אכזבת אותי ".התעוררתי בבהלה .לא יכולתי עוד להירדם .כשנרדמתי סופסוף היו לי חלומות מטושטשים ,מפחידים .בוקר. התעוררתי .היה שקט מוזר ,מתכתי .מבעד לסורגים של המתכת ראיתי עיניים, מסתכלות עליי ,מסוקרנות .הנחש ההוא שבצד השני של הקיר הסתכל עליי, בדממה מוחלטת .קול השקט הופר בצעדים כבדים שהדהדו במסדרון ,שני אנשים ,עם סרבלים מוזרים וכפפות .הם עברו בין הכלובים וחילקו עכברים. שמתי לב שהם מאוד נזהרים לא לגעת בנחשים ,אבל גם אוהבים להתגרות בהם .הם עמדו מול כלוב של נחש קטן ונפנפו מולו בעכבר .הנחש ניסה לתפוס את העכבר ושגילה שאין לו סיכוי ,רק תלה בהם עיניים גדולות (במקרה של חתול או כלב זה עובד ,אבל לא אצל נחשים) .רק אחרי שהוא כמו עמד על זנבו הם זרקו לו את העכבר .ככה הם עברו עם כל הכלובים ,וכל זה בדממה הזאת המוזרה .אז התחיל אחד מהם לדבר בקול עבה":זוכר את הצפע ההוא ,אתמול, של'כדנו?" השני ,שהיה מיקו ,ענה" ,בטח! צריך להעביר 'תו כלוב " .הם חייכו ביניהם וצחקו צחוק מוזר ,צורם ועבה ,בדיחה פרטית שלהם .מיקו ניגש אל הכלוב שלי ,שוב עם המוט המוזר ,והרים אותי באוויר" .ש'לא תעז לנשוך אותי, שמעת?" ושוב צחק צחוק גרוני ועבה .איזו סיבה לעזאזל הייתה לי לנשוך אותו? נחשים נושכים רק בעת צרה ,רק מתוך הגנה עצמית .המתכת הייתה קרה. "לאיזה כלוב נעביר 'תו?" שאל האיש השני "מה דעתך על ' ?381" "?381תה בטוח? היא עוד יכולה להרוג 'תו!" "אל תדאג, הוא ישרוד .לפי גודל הארס שהוא הזריק לאיכר ההוא יש לו שיניים חדות!" ושוב הצחוק המוזר הזה .מיקו פתח איזה כלוב אחד ,זרק אותי לתוך החשכה ונעל. ושוב ,אותן העיניים ,העיניים הירוקות האלה, מביטות בי בסקרנות אילמת .הכלוב היה מוארך, וכמו בכלוב הקודם הייתה בו קערית מים ,עציץ הפוך וחתיכת גזע עץ .ובקצה היה מישהו ...לא, מישהי ...היא הייתה צפע ,כמוני ,והיא הביטה בי 8
כאילו היא אף פעם לא ראתה צפע ,אף לא דיברה ,אפילו התחלתי לחשוב שהיא אילמת ,עד שהיא לחששה בכעס "תתרחק!" נזכרתי בדבריו של לוכד הנחשים "היא עוד יכולה להרוג אותו!" "טוב ,טוב ,אם זה מה שאת רוצה ".היא בהתה בי שנייה ,וראיתי דמעה קטנה בקצה עינה" ,סליחה ",היא אמרה כמעט ללא קול,ומחתה את הדמעה" .אמ ...הכול בסדר? קוראים לי היס ",הושטתי זנב ,היא לחצה אותו בזנב רפה "קוראים לי אגתה ",היא אמרה" .ברוכים הבאים לבית הכלא שלי" .שתקנו. "איך הגעת לכאן?"שאלתי בהיסוס ,נחוש לקדם איכשהו את השיחה הזאת .היא התמתחה ממקום מושבה והזדקפה "אם ,אתה זוכר את הסופה הנוראה ההיא, ששברה כמה עמודים והוביל לקריסת כל רשתות החשמל? אז ,כשישבתי לי לתומי" נימה מלגלגת נוספה לקולה "הגיע סיוקי ,האיש ההוא שהאכיל את כל הנחשים ,ופשוט לקח אותי לכאן .גרמתי לו לחתך רציני ביד ,ומאז הוא חושב שאני מפלצתית למדיי" ".ומאז את כאן?" שאלתי בתדהמה" ,כן" ".אבל עברו מאז שלוש שנים!" אגתה הסתובבה אליי "באמת? טוב ,הזמן עובר" ".ואין לך שום תוכנית בריחה? משהו?" היא חככה אותי במבטה ,היססה קצת ולבסוף אמרה "לא ,אין לי כלום". רוב שאר היום עבר עלינו בשתיקה הדדית ,שעה שלמדתי את הכלוב ,בעזרת אגתה .היא שתקה הרבה אך מדי פעם אמרה איזה משפט מסכם .למדתי שמקערת המים אני שותה רק בצד ימין ,ומתרחץ רק בין שתיים לארבע .גזע העץ נועד בעיקר לעזור בעת ההתנשלות ,שם אפשר לחכך בו את העור ולעזור לו להתקלף ,ואת העציץ ההפוך ,שהיה אסור לי להתקרב אליו בשום פנים באופן" .אסור ".אמרה אגתה ,וזה היה החלק היחיד שאני יודע בוודאות שהיא הייתה נחושה לעמוד על דעתה ,וכך נשבעתי שאף פעם לא אכנס לעציץ בלי אישורה. הלכנו לישון .אני ישן בחוץ ,ליד קערית המים ,ואגתה בעציץ הסודי' שלה .אני שומע דפיקות מוזרות מהעציץ ,שמקשות עליי להירדם ,אבל בסוף נהייתי כל כך עייף שנרדמתי בלי בעיות.
פרק חמישי -עבר שבוע ,או שבועיים ,אני לא זוכר ,אבל כבר לא אכפת לי .החיים במכלאה היו בסדר ,חוץ מסיוקי ומיקו ,שמצאו כל דרך אפשרית להתעלל בנו .איבדתי קשר עם העולם החיצוני ,ואת רוב הזמן הייתי מבלה בבהייה מסורגי הכלוב ומחשבה על ברוס ,ועל המאורה שלי ,ועל החופש שאין לי .אני ואגתה נעשנו ידידים .לא חברים ממש ,אבל כמו שותפים לעת צרה .היא המעיטה לדבר ואת רוב הזמן הייתה מבלה בעציץ ה'סודי' שלה. 9
יום אחד ,בשעת האכלה בבוקר ,שמעתי שבריר שיחה ממיקו וסיוקי" .נו ,אז מתי היא תבוא?" שאל מיקו "כן ,אני צריך להדגים את ההאכלה" "איך קוראים לה?" "בטי ,מהאגודה לצער בעלי חיים" ".מחבקי חיות ".והם שוב צחקו את הצחוק הזה ,שכבר התרגלתי אליו .כעבור כמה דקות נשמע צלצול .למכלאה נכנסה אישה צעירה ,עם עיניים כחולות חדות ושער בהיר סתור .היא הורידה את מעילה וצעיפה לכיסא ופנתה להסתכל במיקו וסיוקי" .נו ,מתחילים?" היא שאלה בהתלהבות" .הנה זה מתחיל" לחש מיקו וקם מכיסאו בכבדות ,והתחיל להסביר לה כל מיני דברים .היא הנהנה בראשה בהתלהבות והקשיבה לכל מילה בלהט ,רוצה להתחיל .מיד כשמיקו סיים את ההסבר המפרך ,היא לבשה כפפות ופתחה את אחד הכלובים .היא הוציאה משם בעדינות נחש אפעה מגוון וליטפה אותו על הגב" .תיזהרי!" צעק סיוקי "הוא ארסי!" "זה בסדר" אמרה בטי והמשיכה ללטף את הנחש" ,אם לא פוגעים בו אז הוא לו פוגע בחזרה ,הארס הוא רק הגנה עצמית שלו ".היא החזירה ברוך את הנחש לכלוב ,לקחה את קופסת האוכל והמשיכה להאכיל את כל שאר הנחשים .מיקו וסיוקי בהו בה בתדהמה ,מיקו משך בכתפיו" ,טוב ,שיהיה". אגתה הסתכלה על בטי במבט חושד ,ומלמלה לעצמה "אני חייבת לזרז את זה" ".את מה את צריכה לזרז?" שאלתי והקפצתי אותה במקומה" .היא הסתכלה עליי במבט בוחן ולבסוף נאנחה ואמרה" ,טוב ,אם חייבים ".היא פנתה לעציץ ,ונעמדה מולו" .תיכנס" אמרה .לא האמנתי ,כל כך הרבה זמן היא לא מרשה לי להיכנס אליו ואז פתאום "בום" תיכנס ,אז פשוט נכנסתי .עכשיו הבנתי מה היא הסתירה מפני :העציץ הסתיר את פתח האוורור של הכלוב, שהסורגים שבו התעקמו ויצרו מן עיגול כזה שאפשר להשתחל דרכו .אגתה, שנכנסה אחריי ,הצביעה בזנבה על הפתח ,ולחשה בהתרגשות "זה כרטיס היציאה שלנו". היא המשיכה להסביר" :כל לילה אני מעקמת עוד קצת את הסורגים ,עד שבסוף נוכל לעבור דרכם ,ולהשתחרר! אבל מאז שבטי הזאת הגיעה אז אני חייבת להגביר את העבודה ,אסור שהיא תגלה את זה!" "מה הבעיה בבטי?" שאלתי "היא נפלאה!" "כן ,אבל אישה חובבת חיות פעילת צער בעלי חיים תרצה קצת לשפר את תנאי המחייה כאן ,מספיק שהיא תוריד את העציץ והופ! הכל הולך לאבדון! אנחנו חייבים להגביר את הקצב!" היא אמרה את כל זה בהתלהבות גדולה ,וזו אחת הפעמים היחידות שראיתי אותה עומדת על דעתה בנחישות כזאת .היא נשמה לאט והביטה בי ,מצפה לתשובה. גיחכתי וחייכתי "רוצה קצת עזרה?"
11
פרק שישי–זהו ,הגיע הזמן .השעון מתקתק ,ואגתה בדיוק סיימה ללטש את הברזל. חצות ,חושך ,כל הנחשים ישנים ,כל העובדים הלכו ממזמן ,הרגע המתאים לפעול .נכנסתי לעציץ .אגתה החוותה לי בראשה "אתה ראשון" לחשה. נכנסתי לחושך ,והתקדמתי בהיסוס על המתכת הקרה .אגתה נכנסה אחריי .התקדמנו בדממה דרך תעלת האוורור .מאחר ופתחי האוורור מקושרים ,כל רעש קטן עלול להעיר כמה נחשים .הגענו לפניה" .מה דעתך שכל הזמן נפנה ימינה?" לחשתי לאגתה" .ככה לא נתבלבל" ".אין שום בעיה ".לפי חוש הכיוון שלי ,אנחנו בכיוון הנכון – אם נמשיך ישר אנחנו אמורים להגיע לדלת המכלאה ,בצד הפונה לרחוב .יופי ,חשבתי ,עוד שנייה נגיע .בדיוק אז עצרנו מול עוד פניה ,שהובילה בכלל לכיוונים מנוגדים. סיננתי בכעס ופנינו כרגיל בפניה הימנית .חלפנו על פני פתחי אוורור של נחשים ישנים ,ופנינו בעוד כמה פניות ,עד שהגענו לפנייה אחת .כמעט המשכתי ימינה עד שאגתה אמרה לי "עצור ,תסתכל ".עצרתי והסתובבתי. זה היה הסורג המעוקם של התא שלנו" .אז זה אומר ש "...לחשתי "שהלכנו במעגלים ".השלימה אגתה .הפנייה שפניתי בה הייתה הנקודה ההתחלתית שלנו" .אז מה דעתך שמעכשיו בכל פנייה נפנה שמאלה?" היא הנהנה לחיוב .נראה שהמסע שלנו התארך עוד יותר ,וכבר הייתי בטוח שנאבד לנצח במסדרונות האינסופיים .הגענו לפנייה השתים עשרה שלנו שלנו .אגתה עצרה במקומה" .אתה מריח?" "מה" עצרתי וריחרחתי את האוויר .מהפנייה הימנית עלה ריח קלוש של עשן ,אשפה ומשהו רקוב למדיי" .זו חייבת להיות היציאה!" לחשה אגתה בהתרגשות היא התחככה בי ועקפה אותי ,ממהרת למקור הריח" .נו בוא כבר!" מיהרתי אחריה ,שנינו נחושים לצאת כבר מהכלא הזה .הגענו לפתח אוורור ,ואגתה פתחה אותו (מסתבר שפתחי האוורור נפתחים מבפנים) העיפה מבט לרחוב וקפצה .כן, פשוט קפצה" .אתה בא?" נשמע קולה העמום מלמטה .מיהרתי אל פתח האוורור וקפצתי .ישר לתוך שקית האשפה. "אין דבר" אמרה אגתה ,מורידה את הזבל מגופה" .זה לא משנה ,העיקר שאנחנו חופשיים!"
11
סוף דבר שלום .קוראים לי גל .ושנייה לפני שאתם סוגרים את הספר ,אני רוצה לספר לכם קצת (או אולי יותר מקצת) על הרעיון של הסיפור הזה. הכל התחיל לפני קצת פחות מחודשיים .היינו צריכים לחשוב על הרעיון לסיפור. העליתי את הרעיון בארוחת הערב" :אני חושבת לעשות יומן ,אבל של איזושהי חיה ,כמו חתול או כלב ,שיש להם משפחה וקורים להם כל מיני דברים" ".חתול או כלב זה מוכר מדי ,תעשי על חיה אחרת ,כמו תוכי או נחש" הציע אבא" .כן, זה רעיון!" התלהבתי .אבא המשיך "מה דעתך על יומנה של כבשה? 'קמתי בבוקר .אכלתי .חירבנתי .המשכתי לאכול .כאבו לי הרגליים אז התיישבתי. קמתי .חירבנתי עוד פעם .הפלצתי .הלכתי לישון' ".כל המשפחה התפקעה מצחוק גדול ,ואני חשבתי על הרעיון של הנחש ,עד שגמלה בי ההחלטה, והתחלתי לכתוב. הכתיבה הייתה יותר קשה .בהתחלה פחדתי להעביר מהראש את הדברים לדף .בהתחלה הכל נתקע אבל אז התחלתי לזרום ,והיה כיף לכתוב. אני רוצה לומר ,שלמיטב הבנתי ,נחשים לא שותים ויסקי ,לא יוצאים לשדוד אסמים ,אין להם פונדקים או שהם מנהלים יומן .ועד כמה שידוע לי ,אין דבר כזה מכלאת נחשים. בשלב זה אני רוצה להודות לסבתא ,שתמיד יש לה מה לתרום ,ללירון ,שבדקה ללא לאות את הסיפור ,ושעזרתה תמיד סייעה לי .לכל המשפחה שלי :לעמית, מתקן השגיאות האולטימטיבי ,ללרג'ה ,שהרשתה לי ללטף אותה ברגעים הקשים ,לאמא ולאבא ,שבלעדיהם כל הסיפור לא היה קורה ,ולכל הקוראים, שהסכימו לשבת רגע ולקרוא את הסיפור הזה.
12
מגדיר נחשים: עכן גדול :הוא הנחש הכי ארסי בארץ ישראל .האורך שלו הוא בין 31 – 01 סנטימטר (מקסימום 85ס''מ) .הוא שוכן באזוריים חוליים וצד את טרפו בלילה, במערב .נייג'ל הוא עכן גדול. צפע ארצישראלי :הוא הנחש ארסי הכי נפוץ בישראל .הצפע היא חיה שמורה ואסור להרוג אותה .צבעו הוא אפור צהבהב או חום .היס ,בארוק ,קסנדרה ואגתה הם נחשי צפע. עין חתול חברבר :לא מסוכן לבני אדם .יש לו אישונים מאונכים ולכן שמו "עין חתול" .אורכם של רוב הנחשים הבוגרים אינו עולה על 01ס"מ .ברוס הוא עין חתול חברבר. פתן שחור :הוא נחש ארסי שנחשו מה ,צבעו הוא שחור .אורכו מגיע עד לשניים וחצי מטר והוא מתחפר באדמה .נום הוא פתן שחור. אפעה מגוון :נחש ארסי מאוד .גבו אפור צהבהב עם נקודות לבנבנות .ראשו שטוח ומשולש .האפעה פועל בלילה ובמהלך היום רובץ בעיקר בשיחים .אריק הוא אפעה מגוון.
נספחים( ,או במילים אחרות :מה שבכוכבית) * לנחשים אין עפעפיים ולכן הם לא יכולים למצמץ ,בדיחה ידועה אצל הנחשים. ** דמיינו לכם חולצה .כן ,חולצה .אתם לובשים אותה ,היא נוחה עליכם ,היא מתאימה לכם ,חולצה .עוברת שנה ,ועוד שנה ,והופה! החולצה כבר לא מתאימה .מה עושים? זורקים לפח וקונים חדשה .ככה זה בדיוק אצל נחשים: הם גדלים אבל החולצה שלהם לא .אז הם משילים אותה ומחליפים אותה בשכבת העור החדשה שנוצרה תחתיה.
13
"שלום ,קוראים לי היס ,ואני נחש ".ככה מתחיל סיפורנו ,המתאר את הרפתקאותיו של היס ,נחש צפע צעיר .היס ,יחד עם חברו ברוס, מצטרפים לכנופיה של נחשים ,ששודדת אסמים ולולים .לילה אחד, בזמן פשיטה ,היס עושה משהו נורא ...רוצים לדעת מה קרה? איך הוא הסתיים? אז פשוט תפתחו את הספר!
קוראים לי גל שחר ,נולדתי ב 21אפריל ,2112ואני לומדת בכיתה ה' 1בבית הספר בכור לוי .אני מאוד אוהבת לקרוא, לכתוב ,לגלוש (לא במחשב ,בים) ולצייר. מקווה שתהנו מספר זה.
14