עומר 1
תוכן עניינים פרק ראשון1-2....................................................................... חלומותיים
פרק שני3-4........................................................................... מחוותו של חתול
פרק שלישי9 -5....................................................................... שפם וזקן וזיכרון גדול אחד
פרק רביעי11 -11......................................................................... סוף דבר
2
פרק ראשון החלומותיים עבדתי בדיר אצל סבא וסבתא (קוראים להם באמת מיכאל ומיכל) שלי, זה היה יום מעונן וחורפי ,אה ,רגע ,שכחתי להגיד ,קוראים לי עומר ואני בן עשר .ההורים שלי נהרגו מתאונת דרכים (העיניים שלי כחולות והשער חום פרוע) ובגלל זה אני עובד קשה אצל סבא וסבתא שלי .אז איפה היינו? אה ,כן ,עבדתי בדיר בבית השיטה וכל שנייה חוינק וחינקי (החזירים שלנו) השפריצו עלי בוץ .פתאום שמעתי הדהוד מתכתי וידעתי שזה הסימן לארוחת אחה''צ (לסבתא שלי יש פעמון כזה שהיא משתמשת בו כשיש את ארוחות הצהריים והערב) אז רצתי לבית של סבא וסבתא ,ליטפתי קצת את החתול שלי מיצי ,שטפתי ידיים והלכתי לאכול .אחרי הארוחה צחצחתי שיניים והלכתי לישון. היה לי חלום ,בחלום שלי ראיתי 2אנשים ,הבן היה עם השיער שלי אבל עם עיניים כחולות והוא היה בערך בן ארבעים ,והבת הייתה עם העיניים שלי אבל עם שיער ארוך וגלי והיא הייתה בערך בת שלושים, ואז הם אמרו" :בוא!'' בקול מהדהד אז שאלתי ''אמא? אבא?'' והם הנהנו בראשם ואז התעוררתי וכל היום חשבתי על החלום ( גם בשירותים) אז בצהריים רציתי לישון עוד בשביל לראות אותם עוד פעם. ובחלום אני ראיתי את אימא שלי עובדת (היא לא ראתה אותי) במחשב ולידה תינוק (כנראה אני) ,ואז נשמעו לחשושים מכיוון המרפסת'' .אז תזכירי לי עוד פעם למה אנחנו חוטפים ילד או ילדה?'' נשמע קול גברי, ואז השיב קול נשי" .בפעם המיליון אני אומרת לך שפשוט קשה לנו בדיר ובאורווה!" ואז השיב שוב הקול הגברי ''אה ,נכון.אבל רגע אנחנו לא נצטרך לקנות חדר חדש בשביל לגדל אותו?'' ואז שוב השיב הקול הנשי '' אתה לא זוכר שיש לנו חדר מיותר?" ואז שוב השיב הקול 3
הגברי":אה כן ,אני כל הזמן שוכח אותו ".ואז הם נכנסו ולא האמנתי למראה עיני ,ראיתי את סבא וסבתא ולשניהם צעירים בערך ב-תשע או עשר שנים ובידיים היו משטחים ממתכת (נראה לי שברזל) ואז הם הלכו לתינוק (כמו שאמרתי קודם כנראה אני) מאוד בשקט ולקחו אותי אבל מרגע שהם נגעו בי התחלתי לבכות אימא הסתובבה בזמן שאמרה":מה קרה חמו "-דבריה נקטעו ברגע שהיא ראתה אותנו ואז היא התנפלה על סבא וסבתא שלי אבל הם חבטו בה עם משטחי הברזל והיא התעלפה
ואז התעוררתי נשארתי קצת במיטה וחשבתי על החלום":האם באמת סבא וסבתא חטפו אותי בגלל שקשה להם באורווה ובדיר?" ובסוף החלטתי שמחר בשעה 0:77בבוקר אני ישאל אותם על החלום.עבדתי באורווה וחיקיתי בקוצר רוח לשעה ( 0:77עכשיו השעה ,)5:66ואז ראיתי משהו שונה בפתק "נעדר :עומר" שהיה על העמוד ,הוסיפו לו תמונה ,וראיתי את עצמי! תמיד חשבתי שזה לילד אחר כי חשבתי שההורים שלי נהרגו בתאונת דרכים,ואז ראיתי שהשעה 0:77אז הלכתי הביתה וקצת התרגשתי וכשהגעתי הביתה אמרתי להם לבוא לסלון ,אז הם באו ושאלתי אותם":באמת חטפתם אותי? והאם ההורים שלי עדיין חיים?" אז סבא אמר":מאיפה?" בזמן שרעד חלף בגופו אז אני אמרתי":מההורים 4
שלי ".ואז סבתא השיבה":למה שנעשה את זה?" אז אני עניתי":בגלל שקשה לכם בדיר ובאורווה ,וגם שאלתי האם ההורים שלי עדיין חיים?" ואז שניהם אמרו פה אחד":אמרנו לך מיליון פעם ההורים שלך נהרגו מתאונת דרכים" ואז אני שאלתי":אז למה יש שלט בחוץ של:נעדר עומר עם תמונה שלי?'' ' "כי אאאאההה ...אולי אההההה... אוקי ,אוקי! אנחנו חטפנו אותך וההורים שלך עדיין חיים ואתה יכול ללכת אבל אתה לא תצליח כי אתה לא יודע איפה הם גרים!!" ענה סבא (טוב אולי כבר לא צריך לקרוא לו סבא הרי הוא וסבתא (טוב גם לה לא צריך לקרוא סבתא הרי היא ומיכאל חטפו אותי)חטפו אותי) בכעס גדול.
5
פרק שני מחוותו של חתול יצאתי כבר לפני שעה (השעה עכשיו )5:76ולקחתי איתי בתוך תיק את המודעה":עומר נעדר"( ,היה כתוב שם את מקום הבית:וולפסון ב' דיר שתים עשרה)את החתול שלי מיצי,את השעון שלי ,אוכל ומים. הלכתי ברחוב עם מיצי ואחרי איזה חצי שעה התיישבתי לאכול. ואז כששאלתי את מיצי (כמו כל יום) (הוא חתול חכם) את השאלה הזאת במלמולים":נו כבר! איפה אתם?" (בערך 077777777777777777777777פעם ביום ,אחד באפריל!!! אוי רגע היום לא אחד באפריל היום שתים באפריל אז ,סתם!!! בערך עשר פעם ביום) הוא הפנה את מבטו למודעה'':עומר נעדר'' שהייתה בידי ואני מלמלתי לעצמי":אה נכון ,אתם במעונות וולפסון ב' דירה שתים עשרה" . עבר יום ,יומיים ,שלושה וכבר נגמר לי האוכל ורק אז שמתי לב שמיצי לא איתי! חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי... ולא מצאתי אותו! הייתי עצוב כי הוא נאבד לי והייתי עצוב עוד יותר כי אני הולך למות כי נגמר לי האוכל .פתאום הרגשתי דגדוג ברגל! הסתכלתי ימינה ,הסתכלתי שמאלה ,הסתכלתי למעלה ולא מצאתי את מקור הדגדוג ואז שמעתי'':מיאו'' קטן אז הפנתי את מבטי למטה וראיתי את מיצי בכבודו ובעצמו עומד עם דג סלמון בפה ,והניח את הדג סלמון על ברכי אז אמרתי'':ואוו תודה!'' ורק אחרי שהוא הניח את הדג סלמון נזכרתי שנחל הקיבוצים נמצא לא רחוק מכאן ושאני יכול לתפוס דגים שם ולאכול אותם. הדג הצלוי היה טעים נורא והיה נראה שגם מיצי אהב אותו ובערב לפני שהלכתי לישון הכנתי לעצמי אוהל קטן שעשוי מכמה מקלות וכמה עלים גדולים ואני ישן בו הלילה אה כן שכחתי להגיד ,אלף :הדג הצלוי 6
היה צלוי בגלל שהדלקתי מדורה וצליתי אותו .בית:כשאמרתי":והיה נראה שגם מיצי אהב אותו" התכוונתי שגם הוא וגם אני אכלנו את הדג בגלל שמצאתי סכין על הרצפה אז שטפתי אותו בנהר הקיבוצים וחתכתי אותו לשני חצאים (חצי אחד לי חצי אחד לו) וגימל :חתכתי את הדג עם סכין כי קשה לחתוך דג עם הידיים (מי שלא מאמין לי שינסה בבית). ככה זה היה כל יום שלב ראשון :מיצי מביא דג או שתים או שלוש .שלב שני :אני חותך (אלה אם כן הוא מביא שניים) .שלב שלישי :אני מדליק מדורה .שלב רביעי:אני צולה את הדג/ים שלב חמישי :אני ומיצי אוכלים .אה כן יש עוד משהו ששכחתי להגיד ,מהיום שאכלנו את הדג הצלוי הראשון שלנו שכחתי שאני בכלל מחפש את ההורים שלי.
7
פרק שלישי שפם וזקן וזיכרון גדול אחד יום אחד התעוררתי וראיתי שהשעה ,0:77וזה היה מוכר לי משום מה . כעבור דקה ארוכה של הרהורים יצאתי החוצה אל מיצי שמיד קם על רגליו לאחר גלגול על החול ,וברגע שהוא קם ראיתי על פניו שפם וזקן מחול שנדבקו לפניו ,ממש רגע לפני שהוא התחיל ללקק את פניו וזה הזכיר לי את סבא וסבתא ,וסבא וסבתא הזכירו לי את המספר שבעים(בגלל ששניהם בני שבעים) ,והמספר שבעים הזכיר לי את השעה ,0:77 :והשעה 0:77:הזכירה לי את הדו-שיח ביני לבין סבא וסבתא לפני כמה לילות בשעה ,0:77:והדו-שיח הזכיר לי שאני מחפש את אימא ואבא שלי. לאחר מחשבה מעמיקה זו ,החלטתי לצאת לדרך שוב ,לקחתי את הסכין לכיס ,אמרתי למיצי":בוא ,אנחנו יוצאים לחפש את אימא ואבא שלי שוב .אה כן ,זה בסדר שתלך עכשיו להביא כמה דגים?" מיצי הנהן והלך לתפוס דגים. ניסיתי לנסות להיזכר במפת ישראל בשביל לדעת איפה וולפסון אבל לא הצלחתי ,אז שאלתי אנשים שעברו שם איפה וולפסון ,אבל אף אחד מהם לא ידע אז התחלתי ללכת ולשאול אנשים שעברו לידי איפה וולפסון אבל כמו קודם ,אף אחד מהם לא ידע. אז בקיצור הלכתי והלכתי והלכתי והלכתי והלכתי אבל אף אחד מהאנשים ששאלתי בדרך לא ידע איפה וולפסון אז בסוף פשוט בעטתי באבנים ופתאום כשבעטתי באבן הבערך עשירית הזדחל משם נחש! 8
נורא נבהלתי אז פשוט רצתי אבל בדרך בעטתי באבנים וגם משם הזדחלו נחשים בסוף הייתי מוקף בנחשים אז כשהם היו קרובים אלי כולם הכישו ביחד אותי ואז התעוררתי.
9
פרק רביעי סוף דבר התעוררתי בביתי (עם מיצי ששכב במיטה) וגיליתי שהכול היה חלום אחד גדול ,כלומר":לא חטפו אותי ,לא הכישו אותי נחשים ,והבית שלי במעונות וולפסון ב' דירה ".02אז התעוררתי בביתי ביום שבת אחד כשאמי אמרה לי ":בוקר אור עומר" אז אני אמרתי":בוקר טוב אימא".
הסוף! 11
האם הוריו של עומר עדיין חיים? והאם סבא וסבתא שלו חטפו אותו? בשביל לדעת את זה תצטרכו לקרוא את הספר קריאה מהנה!!!!!!
על עצמי נולדתי בניו-יורק שבאמריקה והייתי שם שנתיים ,ואחרי זה עברנו לגור בישראל ,וכשהגעתי לכיתה ג' בבית הספר בכור לוי כשביקשו מאיתנו לכתוב ספר חשבתי בהתחלה שזה משעמם ,אבל כשהתחלנו לכתוב זה דווקא די מהנה וזה העביר את הזמן כמו טיל!!! אבל עכשיו כשגמרתי הזמן חולף שוב לאט.
11
12