"Artilai" Fertility Magazine

‫עֹוד ֶא ְת ַמ ְר ֵמ ר ְּכ ָר ֵח ל ָה ֵא ם‪,‬‬ ‫עֹוד ֶא ְת ּ ַפ ֵ ּל ל ְּכ ַח ָ ּנ ה ְ ּב ׁ ִש י לֹה‪,‬‬ ‫עֹוד ֲא ַח ֶ ּכ ה‬ ‫לֹו‪.‬‬

‫יס–נ ָה ָר ה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ְר ִס‬ ‫ְל ַי ְל ִ ּד י ַה ׁ ּ ְש ַח ְר ַח ר‬ ‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‬‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫עורך ראשי‪ :‬איתי ברן‬ ‫מנחה‪ :‬גולן גפני‬ ‫תודות‪ :‬דר' ארנה ברן‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫ֶא ְק ָר א‪.‬‬

‫"אּור י!"‬ ‫ִ‬ ‫‪-‬‬

‫‪80 / 81‬‬

‫‪31.07.1954‬‬ ‫היועמ"ש שוקל אם להתיר עיקור של אשה‬ ‫ליטל לוין‬

‫בסוף יולי ‪ 1954‬בבית משפט השלום‬ ‫בתל אביב עמדה קטיה בן‪-‬אברהם‬ ‫מכפר סלמה‪ ,‬בת ‪" ,20‬אם לשלושה‬ ‫ילדים מפגרים"‪ ,‬וציפתה לשמוע מה‬ ‫יפסוק השופט‪ .‬היא נאשמה בהכאת‬ ‫ילדה בן השנתיים וחצי‪ ,‬נטישת ילדתה‬ ‫והשתמטות מהטיפול בילדיה‪ .‬בעלה‬ ‫כבר הורשע ונדון למאסר של שנה‪ .‬כעת‬ ‫ביקשה קצינת המבחן של הנאשמת‬ ‫משופט השלום י‪ .‬זוהר שיאשר את‬ ‫המלצתה ויורה לעקר את קטיה‪ .‬השופט‬ ‫זוהר העביר את הבקשה ליועץ המשפטי‬ ‫לממשלה חיים כהן‪" ,‬לשם קבלת‬ ‫הסכמתו"‪ ,‬דיווח "הארץ"‪.‬‬ ‫הידיעה על המקרה עוררה מיד דיון‬ ‫סוער בעיקור כפוי‪ .‬הביולוג פרופ' שמעון‬ ‫בודנהיימר הסביר ש"מבחינה ביאולוגית‬ ‫טהורה אין כל הצדקה וכל תועלת‬ ‫לניתוח העיקור וכל הדעות בעניין זה‬ ‫מלפני שני דורות מוטעות מאוד"‪ .‬בניגוד‬ ‫לדעות "שהיו מקובלות בעבר בתורת‬ ‫האויגניקה"‪ ,‬אמר בודנהיימר‪" ,‬ברור כיום‬ ‫שאין לחכות לתועלת כלשהי לאנושות‬ ‫מניתוחי עיקור‪ ,‬פרט ממספר קטן ונדיר‬ ‫מאד של מחלות רוח"‪ .‬אבל הוא ציין‬ ‫גם ש"בארצות שונות שוקלים בחיוב‬ ‫אפשרויות של עיקור בכל מקרה שיש‬ ‫סיבה סוציאלית מובהקת"‪ .‬בארצות‬ ‫הברית למשל‪ ,‬קיימים כמעט בכל מדינה‬ ‫חוקי עיקור הקובעים שבית משפט‬ ‫מיוחד‪ ,‬המורכב משופטים ורופאים‪ ,‬ידון‬

‫בכל מקרה של עיקור‪ ,‬בייחוד לאחר‬ ‫בדיקת הנתונים הסוציאליים בישראל‬ ‫כמובן לא היה גוף כזה‪ ,‬ומשרד הדתות‬ ‫גמר אומר לסגור את הסדק הצר שאיים‬ ‫להוביל למדיניות עיקור ישראלית‪.‬‬ ‫המשרד הודיע שיערוך מחקר על יחס‬ ‫ההלכה לעיקורה של "אשה נחשלת";‬ ‫"לפי תוצאות המחקר‪ ,‬שיהיו ללא ספק‬ ‫שליליות מאחר שהדבר נוגד את חוקי‬ ‫התורה‪ ,‬יפעל משרד הדתות ו'יוגשו‬ ‫מחאות על בקשת קצינת המבחן בתל‬ ‫אביב בכל מקום שאפשר למחות'"‪ ,‬אמרו‬ ‫נציגי המשרד לסופר "הארץ" בירושלים‪.‬‬ ‫"כבר נערכים דיונים על צורת הגבה‬ ‫והגשת מחאות נגד כל ניסיון של עיקור"‪.‬‬ ‫אבל באף אחד מהדיונים שצוטטו‬ ‫ב"הארץ" לא הוזכר הקשר האידיאולוגי‬ ‫בין עיקור כפוי לתורת הגזע הנאצית‪,‬‬ ‫ולתמיכה הנלהבת שזכתה תורת‬ ‫האאוגניקה להשבחת הגזע בימי שלטונו‬ ‫של היטלר‪ .‬גם רו"ן‪ ,‬בעל הטור הקבוע‬ ‫ב"הארץ"‪ ,‬בחר לסקור את מדיניות‬ ‫העיקור בארה"ב בלא להזכיר במלה את‬ ‫ניסויי העיקור האכזריים שערכו רופאי‬ ‫אס‪-‬אס במחנות ההשמדה‪" .‬בפעם‬ ‫הראשונה נודע על עיקורם של אסירים‬ ‫בבית סוהר אמריקאי לפני ‪ 55‬שנה"‪,‬‬ ‫כתב רו"ן‪" .‬רופא בשם ד"ר הארי צ'‪.‬‬ ‫שארפ ביצע את הניתוח אצל יושבי בית‬ ‫הסוהר בג'פרסונוויל‪ ,‬אינדיאנה‪ .‬מעשהו‬ ‫לא היה חוקי‪ ,‬מאחר שלא היה קיים אז‬

‫חוק שיתיר זאת‪ .‬ניסיון לחוקק חוק כזה‬ ‫נעשה עוד שנתיים קודם לכן‪ ,‬ב‪,1897-‬‬ ‫במדינת מישיגאן‪ ,‬אולם הוא לא נתקבל‪.‬‬ ‫פאנסילוואניה קיבלה חוק כזה‪ ,‬אך‬ ‫המושל הטיל עליו וואטו והוא הוסר‬ ‫מעל הפרק‪ .‬רק בשנת ‪ 1907‬נתקבל החוק‬ ‫ במדינת אינדיאנה‪ .‬ומאז חוקקו ‪27‬‬‫ממדינות ארצות הברית חוקים המתירים‬ ‫עיקורם של גברים ונשים דאפקטיביים‪.‬‬ ‫בכמה מדינות‪ ,‬יצאו בתי המשפט בגלוי‬ ‫נגד חוקים אלה וסירבו להפעילם"‪.‬‬ ‫ב‪ ,1927-‬הגיע החוק לבית המשפט העליון‬ ‫של ארה"ב‪" .‬די לנו בשלושה דורות של‬ ‫אימבצילים"‪ ,‬אמר השופט הדגול אוליבר‬ ‫וונדל הולמס‪ ,‬ופסק לטובת חוקי העיקור‬ ‫הכפוי‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ציין רו"ן‪" ,‬לא‬ ‫מיהרו המדינות ללכת בדרכו של המוסד‬ ‫המשפטי העליון ונהגו בשמרנות רבה‪.‬‬ ‫הם חששו מפני תגובות הציבור למעשים‬ ‫אלה‪ ,‬העלולים ליצור רושם של פגיעה‬ ‫בזכויות אדם"‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי חיים כהן שקל בסוף‬ ‫יולי‪-‬תחילת אוגוסט ‪ 1954‬את סוגיית‬ ‫העיקור‪ ,‬כשלפניו מסמכי התנגדות‬ ‫ממשרד הדתות וגם ממשרד הסעד‪.‬‬ ‫לבסוף קבע כהן כי "אין לו סמכות לדון‬ ‫ולהחליט בעניין זה"‪" .‬בינתיים נודע‪,‬‬ ‫כי לפני שנתיים בערך בוצע ניתוח לשם‬ ‫עיקורה של אשה במסיבות דומות‪,‬‬ ‫ומשרד הדתות חוקר עתה את העניין"‪.‬‬

‫‪78 / 79‬‬ ‫גל אמיר הוא סופר ועורך–דין‬ ‫ולומד לתואר שני בתוכנית ללימודי‬ ‫דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬ ‫‪amir811@bezeqint.net‬‬

‫פרק מביש‬ ‫ארצות־הברית‪" ,‬הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם"‪ ,‬יצאה‬ ‫לשתי מלחמות עולם בשמם של רעיונות הקשורים בזכויות אדם‪,‬‬ ‫חוקתיות וליברליזם‪ ,‬ומנהיגיה – וודרו וילסון‪ ,‬פרנקלין דלאנו‬ ‫רוזוולט ואחרים – מוגדרים "הומניסטים" ו"ליברלים"‪ .‬כל זאת‬ ‫בשעה שבחצרּה האחורית הופעלה תוכנית של עיקור בכפייה‪:‬‬ ‫גברים‪ ,‬נשים וילדים משולי החברה תויגו כ"רפי שכל" על‬ ‫סמך ראיות קלושות ועוקרו בלי הסכמתם‪ .‬תופעה זו בתולדות‬ ‫ארצות־הברית לא הייתה פרי של תורות ורעיונות זרים למחשבה‬ ‫האמריקנית‪ ,‬כגון תמיכה בהנדסה חברתית קיצונית‪ ,‬העדפת‬ ‫טובתו של הקולקטיב על פני טובת היחיד או התייחסות אל גזע‬ ‫מסוים כאל "עם אדונים"‪ ,‬אלא צירוף של רעיונות אמריקניים‬ ‫מובהקים – יוזמה פרטית‪ ,‬ליברליזם – שעּוותו אך במקצת‪ .‬כיום‬

‫נחשב פרק זה בהיסטוריה האמריקנית לפרק מביש‪ .‬משפטנים‬ ‫המנתחים את פסקי־הדין של אוליבר ונדל הולמס‪ ,‬מתייחסים‬ ‫לפסיקתו במשפט "באק נגד בל" ככתם על קריירה מזהירה‬ ‫וייחודית‪ .‬סופרים בני זמננו כותבים על הנושא בזעם ובחלחלה‪.‬‬ ‫שמה של קארי באק חדל להוות סמל לרפיון מוחין או להפקרות‬ ‫מוסרית‪ ,‬אלא היה לדוגמא של קורבן תמים‪ ,‬מקרב הקבוצות‬ ‫החלשות ביותר של החברה שבהן עורכים ניסויים חברתיים‬ ‫כבחיות מעבדה‪.‬‬ ‫האם גם כיום אנו סובלים מנקודה עיוורת כלשהי‪ ,‬קוצר‬ ‫ראייה או הטיה‪ ,‬שגורמים אף לנו לנהוג בזולת באופן שיעורר‬ ‫בדורות הבאים זעזוע דוגמת זה שמעורר בנו העיקור בכפייה‬ ‫של קארי באק?‬

‫האאוגניקה כדרך לניעּות חברתית‪ ,‬שוויון‬ ‫הזדמנויות וטיפוח היחיד‬ ‫התפישה האאוגנית הצדיקה את השליטה הממשלתית בהחלטות‬ ‫היחיד‪ ,‬הנוגעות לריבוי הטבעי‪ ,‬בצורך להשיג את המטרות‬ ‫של "השבחת הגזע"‪ .‬אישים כהארי לאפלין האמינו‪ ,‬ש"פלזמת‬ ‫הזרע" (כך כינו אז‪ ,‬בהעדר ידע מדעי על מבנה הדנ"א‪ ,‬את‬ ‫המנגנון הגורם לזרע האנושי להעביר תכונות בתורשה) שייכת‬ ‫לחברה ולא ליחיד הנושא אותה‪ .‬טובת הכלל גוברת על טובתו‬ ‫של היחיד הנושא "פלזמת זרע פגומה" ועל זכותו להביא ילדים‬ ‫לעולם; ופירוש הדבר – תכנון מראש והתערבות המדינה‪.‬‬ ‫תפישה זו תאמה את השקפתם של הפרוגרסיבים‪ ,‬שהאמינו כי‬ ‫המדינה יכולה להיות מנוהלת על־ ידי מומחים‪ ,‬שיִ ְתעלו מעל‬ ‫לוויכוח הפוליטי היומיומי וישלטו באמצעות התבונה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫התפישה האאוגנית עמדה בסתירה לרבים מעיקרי האמונה‬ ‫הליברליים‪ :‬לדוגמא‪ ,‬הליברל רואה ביחיד ובטובתו את התכלית‬ ‫של הסדר הפוליטי ומתנגד בדרך־כלל להתערבות רבה מדי של‬ ‫המדינה‪ .‬אך דווקא כאן‪ ,‬בנקודות המחלוקת‪ ,‬אפשר למצוא גם‬ ‫את המשותף‪ .‬הליברליזם האמריקני בתחילת המאה העשרים‬ ‫והתנועה הפרוגרסיבית גילו דאגה משותפת – להמון העירוני‪ .‬היו‬ ‫ביניהם מי שראו את ההמון הזה בדאגה‪ ,‬כגורם שצריך לרסנו‬ ‫ולשלוט בו‪ ,‬אחרים ראו בו חלק מן האוכלוסייה שיש לשפר‬ ‫את מצבו‪ .‬בין הדוגלים בתורה האאוגנית היו השקפות שונות‬ ‫לגבי ההמון‪ :‬אנשי "הגרעין הקשה" של התנועה ראו בו מאגר‬ ‫של תכונות שליליות‪ ,‬שמחייב שליטה‪ ,‬ריסון ואולי אף השמדה;‬ ‫אחרים ראו בו פוטנציאל רב־ערך ולא־מנוצל לתכונות חיוביות‪.‬‬ ‫תנאי החיים בחברה העירונית הקפיטליסטית נתפשו בעיני‬ ‫הדוגלים בהשבחת הגזע כדיסגניים‪ ,‬היינו תנאים המעודדים‬ ‫את התרבותם של הבלתי־כשירים‪ .‬פול פופנו‪ ,‬למשל‪ ,‬ראה‬ ‫בחרדה את העובדה‪ ,‬שהמשתמשים באמצעי מניעה הם דווקא‬ ‫אנשי האינטליגנציה העירונית האמידה‪ ,‬אותו מגזר בדיוק‪,‬‬ ‫שלדעתו‪ ,‬היה צריך לעודד את התרבותו כדי לשמר את תכונותיו‬ ‫הקדמה‬ ‫החיוביות‪ .‬לתפישתם של הדוגלים באאוגניקה‪ִ ,‬‬ ‫הטכנולוגית והגידול בייצור אפשרו לבלתי־כשירים להתרבות‬ ‫ולשרוד; כל שיפור טכנולוגי שמפחית את הצורך בעבודת כפיים‬ ‫מגדיל את כמות הפגמים שההמון העירוני יכול לשמר בלי לסכן‬ ‫הּבררה הטבעית‬ ‫את עצם קיומו‪ .‬הקפיטליזם חיסל למעשה את ֵ‬ ‫בכך שיצר עושר‪ ,‬עושר אשר אפשר לפרולטריון העירוני להעמיד‬ ‫משפחות גדולות ולמעמדות העליונים נתן את הרצון והיכולת‬ ‫לצמצם את הילודה‪.‬‬ ‫כדי להשיב את המנגנון של הבררה הטבעית‪ ,‬סברו הדוגלים‬ ‫באאוגניקה‪ ,‬דרושה התערבותה של המדינה‪ .‬ההתערבות אינה‬ ‫נדרשת על מנת להשיג מטרה שנקבעה מראש‪ ,‬אלא על מנת‬ ‫לאפשר את פעולתם העיוורת של כוחות הטבע באותו אופן שבו‬ ‫הם פעלו בטרם הופר האיזון‪ .‬באופן טבעי לא היה מתאפשר‬ ‫למשפחת באק להעמיד "שלושה דורות של אימבצילים";‬ ‫העובדה כי הצליחה לעשות זאת‪ ,‬היא כשל של המערכת‬

‫המשפטית והחברתית‪ .‬על המדינה לתקן את המעוות ולהוציא‬ ‫את האימבצילים מהמשוואה‪ ,‬כדי לאפשר לכשירים להתקדם‬ ‫במערכת של תחרות טבעית‪ ,‬שתיוותר לאחר התערבותה המאזנת‬ ‫של המדינה‪ .‬זו הייתה עמדה‪ ,‬שגם הליברל היה יכול לחיות עמה‬ ‫ואף לתמוך בה‪.‬‬ ‫לפי פרשנות זו של פסק־הדין במשפט "באק נגד בל"‪ ,‬המדינה‬ ‫נדרשת לאזן את האפקט הדיסגני שנוצר מדרישתה המוצדקת‪,‬‬ ‫כי הטובים ביותר יקריבו את חייהם למענּה (הולמס הספיק‬ ‫ללחום במלחמת האזרחים בארצות־הברית‪ ,‬ודבריו אלו נכתבו‬ ‫כעשור לאחר המעורבות האמריקנית במלחמת העולם הראשונה)‬ ‫בדרישה‪ ,‬מוצדקת לא־פחות‪ ,‬כי מי שהרוויחו מקורבנם של‬ ‫הטובים והצליחו לשגשג‪ ,‬אף שבתנאים טבעיים לא היו שורדים‪,‬‬ ‫יאפשרו את השבת האיזון הטבעי על־ידי עיקורם‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬באופן זה אפשר לראות את האאוגניקה גם‬ ‫כמעניקה כלים לפתרונות ליברליים לבעיית ההמון העירוני‬ ‫– ניעּות חברתית ושוויון הזדמנויות‪ .‬היו ליברלים שסברו‪,‬‬ ‫כי אם המדיניות האאוגנית תיושם כהלכה‪ ,‬תיווצר אפשרות‬ ‫לאנשי הפרולטריון העירוני להפגין כישורים וכוח יוצאים מן‬ ‫הכלל‪ ,‬שיתנו להם הזדמנות לטפס מעלה בסולם החברתי‪,‬‬ ‫ואילו האלמנטים המנוונים במעמדות אלה יֵ רדו אל המעמדות‬ ‫הכלכליים הנמוכים‪.‬‬ ‫לא טובת הכלל היא שעמדה בפני אותם ליברלים תומכי‬ ‫האאוגניקה‪ ,‬כי אם מתן ההזדמנות ליחיד‪ ,‬השוואת תנאים‬ ‫ויצירת חברה חדשה וצודקת‪ ,‬המבוססת על תחרות אמתית‪,‬‬ ‫שבה לכל אחד יש אפשרות להשתתף‪ ,‬באמצעות סילוקם מן‬ ‫הדרך של מי שהפריעו עד אז לתחרות‪ .‬לא הקולקטיב הוא‬ ‫שנמצא במרכז‪ ,‬אלא היחיד‪ ,‬שיזכה בהזדמנות להוכיח את עצמו‬ ‫ולשגשג‪ .‬תפישה זו הובילה חלק מהתומכים באאוגניקה להציג‬ ‫נימוקים כלכליים‪ ,‬פשטניים במקצת‪ ,‬שניסו לקשור את התמיכה‬ ‫באאוגניקה עם התמיכה בשוק החופשי‪ .‬אישים אלה ביקשו‬ ‫להציגּה כמקדמת תחרות חופשית ומאפשרת את איזון התנאים‬ ‫שהחברה הקפיטליסטית המודרנית הפרה‪ .‬בדרך זו היה אפשר‬ ‫לראות בחיוב את האאוגניקה‪ ,‬שהיא ביסודה תורה המושתתת‬ ‫על דטרמיניזם חברתי‪ ,‬גם מתוך הלוך מחשבה ליברלי‪ ,‬שמושתת‬ ‫על דטרמיניזם כלכלי‪ :‬אמונה ב"יד הנעלמה" המסדירה את‬ ‫השוק אם המדינה אינה מתערבת בו‪ .‬עמדה זו הוצגה במפורש‬ ‫על־ידי אישים כמרגרט סנגר‪ ,‬שנודעה בפעילותה למען מדיניות‬ ‫אאוגנית בנוסף על היותה בין הפעילות המוקדמות בשדה של‬ ‫תכנון המשפחה ועידוד השימוש באמצעי המניעה בארצות־‬ ‫הברית‪ .‬סנגר טענה‪ ,‬בפשטות‪ ,‬כי הצלחת התוכנית האאוגנית‬ ‫תביא להפחתת המיסוי‪ :‬הציבור‪ ,‬כך טענה‪ ,‬סובל ממיסוי יתר‬ ‫בשל הצורך לקיים קהל גדל והולך של "מורונים"; והפחתת‬ ‫מיסוי היא‪ ,‬כידוע‪ ,‬מילת קסם‪ ,‬שלציבור האמריקני קשה‬ ‫לעמוד בפניה‪.‬‬

‫בעקבות פסק־הדין‬ ‫קארי באק עוקרה‬ ‫בכפייה וכך גם‬ ‫אחותה הצעירה‪,‬‬ ‫דוריס‪ ,‬שהייתה אך‬ ‫ילדה‪ ,‬ונאמר לה‬ ‫כי הניתוח שאותו‬ ‫היא עוברת הוא‬ ‫ניתוח תוספתן‪.‬‬ ‫‪ ,)1930‬למשל‪ ,‬שהטיל צנזורה על סצנות מין ואלימות בקולנוע‬ ‫האמריקני‪ ,‬נּוסח בלחץ של אנשי הכנסייה הקתולית‪ .‬הליברלים‬ ‫האמריקנים ניסחו את התנגדותם לקתוליות במונחים של‬ ‫הפרדת הדת מהמדינה‪ ,‬אך בסופו של דבר הביעו התנגדות לכל‬ ‫עניין שהכנסייה תמכה בו – כמו התמיכה בפרנקו במלחמת‬ ‫האזרחים בספרד או ההטפות האנטישמיות ברדיו של הכומר‬ ‫צ'רלס קאפלין (‪ - )Coughlin‬ותמכו בכל עניין שהכנסייה סלדה‬ ‫ממנו‪ ,‬כמו הגבלות על הילודה‪.‬‬ ‫בסוף בשנת ‪ ,1930‬ניסח האפיפיור פיוס האחד־עשר את עמדות‬ ‫הכנסייה במגוון נושאים הקשורים במיניות ורבייה‪ ,‬ובין היתר‬ ‫האיסור על השימוש באמצעי מניעה ועל עיקור מטעמים‬ ‫אאוגניים‪ .‬שני הדברים גם יחד הוצגו כחטא ופגיעה בקדושת‬ ‫המשפחה‪ ,‬ובכך שמה הכנסייה הקתולית את השיטות ל"השבחת‬ ‫הגזע" באותו סל שבו נמצאו – בעיני הליברלים – זכויותיו של‬ ‫האזרח האמריקני לחיי מין בלי חשש מהיריון ולתכנון מספר‬ ‫הילדים במשפחתו‪ .‬האאוגניקה נתפשה לפיכך כנושא אחד‬ ‫ממגוון נושאים‪ ,‬שבהם השמרנות הדתית מונעת הגשמה עצמית‪,‬‬ ‫חיים לאור התבונה ומימוש האוטונומיה של היחיד‪ .‬האידאל‬ ‫הליברלי של הפרדת הדת מהמדינה כלל אפוא בעיני רבים את‬ ‫האאוגניקה‪ ,‬גם בגילוייה הקיצוניים‪ ,‬ולו רק בשל כך‪ ,‬שהממסד‬ ‫הדתי בכלל והקתולי בפרט‪,‬‬ ‫התנגד לה‪ .‬לא היה זה כשל תאורטי‪ ,‬אלא כשל פסיכולוגי‪.‬‬ ‫הליברל האמריקני הממוצע באותן השנים לא השכיל להפריד‬ ‫בין צדדים שונים במדיניותה השמרנית של הכנסייה והתנגד לה‬ ‫כמקשה אחת‪.‬‬

‫‪76 / 77‬‬

‫המאבק להפרדת הדת מהמדינה‬ ‫רעיונות חדשים שנדונו בארצות־הברית ובמדינות אירופה‬ ‫בראשיתה של המאה העשרים – תכנון המשפחה‪ ,‬אמצעי מניעה‪,‬‬ ‫הפלות‪ ,‬אהבה חופשית‪ ,‬שוויון זכויות לנשים‪ ,‬ייעוץ בחיי‬ ‫נישואים‪ ,‬המתת חסד‪ ,‬אאוגניקה – הוצגו כתפישות "מתקדמות"‬ ‫מול הממסד הדתי השמרני‪ ,‬שהתייחס אליהן בחשדנות ולעתים‬ ‫בקדמה ראו ברעיונות‬ ‫אף באיבה‪ .‬רבים מהאישים שדגלו ִ‬ ‫האאוגניים חלק ממגוון של דרכים חדשות להתייחס אל מוסד‬ ‫המשפחה‪ .‬פול פופנו‪ ,‬למשל‪ ,‬מתועמלניו הראשיים של רעיון‬ ‫העיקור הכפוי בארצות־הברית‪ ,‬היה גם אחד מאבותיו של‬ ‫הייעוץ המשפחתי (‪ .)family counseling‬הוא הגה מלכתחילה‬ ‫את רעיון הייעוץ המשפחתי כרעיון אאוגני‪ ,‬ורק לאחר ירידת‬ ‫קרנה של האאוגניקה בשנות הארבעים של המאה העשרים‪ ,‬ויתר‬ ‫על צד זה של התחום וטיפח את הייעוץ לחיי נישואים במתכונת‬ ‫המוכרת במערב גם כיום‪.‬‬ ‫שחרור האדם מהמגבלות שמכתיבה לו הביולוגיה היה רעיון‬ ‫שמשך ליברלים אמריקנים רבים עד לאמצע המאה העשרים‪.‬‬ ‫"משפט הקופים" בעיירה סקופס (‪ )Scopes‬בשנת ‪ 1925‬הציג‬ ‫את השמרנים הדתיים כמתבצרים בחזית נגד המדע‪ ,‬ובייחוד נגד‬ ‫תורת האבולוציה של דרווין‪ ,‬ובכך מונעים את שחרור האדם‪,‬‬ ‫הרחבת הידע על העולם וקידום המין האנושי‪ .‬הליברלים ביקשו‬ ‫להתנער ממצוות הדת ומכללי המוסר המיושן‪ ,‬ולטפח גישה‬ ‫חדשה‪ ,‬חילונית ומדעית‪ ,‬לאתיקה ולארגון החברה‪.‬‬ ‫הדת המאורגנת בכלל‪ ,‬והכנסייה הקתולית בפרט‪ ,‬הצטיירו‬ ‫הקדמה וכמגבילות את זכויות הפרט‬ ‫כמכשול עיקרי בפני ִ‬ ‫להגשמה עצמית‪ .‬בשנים שבין עידן השפל הגדול ועד אמצע‬ ‫שנות החמישים צברה הכנסייה הקתולית כוח והשפעה והייתה‬

‫למוסד תרבותי מרכזי באמריקה‪" .‬תקנון הייז" (‪Hays Code,‬‬

‫היה מזוהה יותר עם התנועה הפרוגרסיבית של זמנו וקשה‬ ‫מאוד להגדירו במונחים מודרניים‪ .‬הוא נודע בפסיקותיו בזכות‬ ‫חופש הדיבור מנימוקים ליברליים טהורים‪ ,‬ויש משפטנים רבים‬ ‫הרואים בפעילותו תרומה חשובה ליצירת חברה אמריקנית‬ ‫נדיבה ופתוחה שבה שורר חופש ביטוי‪.‬‬ ‫פסק־דינו של הולמס בעניינה של באק הוא קצר וברור‪ :‬הוא‬ ‫בחן את החוק שקיבלה מדינת וירג'יניה וקבע‪ ,‬כי אין ספק‬ ‫שההליכים שננקטו לפיו תואמים את דרישת ההליך המשפטי‬ ‫ההוגן לפי החוקה‪ .‬כן פסל את הטענה ל"אי־שוויון" בכך‪,‬‬ ‫שהחוק ממילא יכול לחול רק על רפי השכל המאושפזים ולא על‬ ‫המון רפי השכל שלא אותרו‪ .‬המתקפה האמתית‪ ,‬קבע הולמס‪,‬‬ ‫איננה על ההליך‪ ,‬אלא על מהותו של החוק‪ ,‬והטענה האמתית‬ ‫היא‪ ,‬כי חוק זה אינו יכול להיות מוצדק בכל הליך שהוא‪ .‬כאן‬ ‫כתב הולמס את הפסקה המהווה את לב פסק־הדין‪ ,‬שבה הוא‬ ‫מקבל את הטיעון האאוגני ללא כחל ושרק והופך אותו לחוק‬ ‫ברחבי ארצות־הברית‪:‬‬ ‫ראינו יותר מפעם אחת‪ ,‬שטובת הציבור עשויה לדרוש ממיטב‬ ‫האזרחים להקריב את חייהם למענה‪ .‬מוזר יהיה הדבר‪ ,‬אם לא‬ ‫נוכל לדרוש מאנשים‪ ,‬אשר כבר עתה מחלישים את כוחה של‬ ‫המדינה‪ ,‬להקריב קורבנות פחותים‪ ,‬שלעתים אף לא נתפשים‬ ‫כקורבן בעיני הנוגעים בדבר‪ ,‬על מנת למנוע את ההצפה של‬ ‫החברה שלנו באי־כשירות‪ .‬מוטב יהיה לעולם כולו‪ ,‬אם במקום‬ ‫לחכות להוצאה להורג של צאצאים מנוונים בגין פשעים‪ ,‬או‬ ‫לתת להם לגווע ברעב בשל הפיגור השכלי שלהם‪ ,‬תוכל החברה‬ ‫למנוע מאנשים לא־כשירים בעליל להעמיד צאצאים מסוגם‪.‬‬ ‫העיקרון המאפשר חיסון בכפייה רחב דיו לחול על חיתוך‬ ‫חצוצרות הרחם‪ .‬שלושה דורות של אימבצילים הם די והותר‪.‬‬ ‫בעקבות פסק־הדין קארי באק עוקרה בכפייה וכך גם אחותה‬ ‫הצעירה‪ ,‬דוריס‪ ,‬שהייתה אך ילדה‪ ,‬ונאמר לה כי הניתוח שאותו‬ ‫היא עוברת הוא ניתוח תוספתן‪ .‬בארבעים ושמונה השנים‬ ‫הבאות עוקרו ברחבי ארצות־הברית עוד עשרות אלפי בני־אדם‬ ‫– בייחוד‪ ,‬כפי שמציין גולד (אין מידה לאדם‪ ,‬עמ' ‪,)366‬‬ ‫"אמהות לא־נשואות‪ ,‬זונות‪ ,‬עבריינים קלים וילדים שסבלו‬ ‫מבעיות משמעת"‪.‬‬

‫החשיבה הליברלית האמריקנית‬ ‫מאחורי המילים הגדולות מסתתרת טרגדיה אנושית‪ .‬סטיבן ג'יי‬ ‫גולד מביא בספרו את דבריה של דוריס באק‪ ,‬אשר רק לאחר‬ ‫נישואיה ושנים רבות של ניסיונות להביא ילדים לעולם‪ ,‬נודע לה‬ ‫כי כרתו לה את החצוצרות‪" :‬נשברתי ובכיתי‪ .‬בעלי ואני רצינו‬ ‫כל־כך בילדים‪ .‬כל־כך אהבנו ילדים‪ .‬אף פעם לא ידעתי מה הם‬ ‫עשו לי" (שם) – ואין זו אלא דוגמא אחת מני רבות‪.‬‬ ‫מה היה אפוא הכשל המחשבתי והמוסרי‪ ,‬שהביא ליברלים‬ ‫טובים כּפוּפנֹו‪ַ ,‬סנְ גֵ ר או הולמס‪ ,‬לתמוך במדיניות בלתי־אנושית‬ ‫מסוג זה? מה היו נקודות ההתאמה האידאולוגיות‪ ,‬שאפשרו‬ ‫לליברלים אמריקנים בתחילת המאה העשרים להתנהג באופן‬ ‫שהוביל לשימוש בסמכות המדינה נגד גופו של היחיד? ראינו‬ ‫כיצד השימוש בעקרונות הליברליים המסורתיים של יוזמה‬ ‫פרטית‪ ,‬חופש דיבור והתאגדות‪ ,‬הליך משפטי וחוקתיות‪ ,‬סייע‬ ‫להצדיק דרך פעולה שהובילה למעשים כה חמורים‪.‬‬ ‫עתה יש לברר גם מדוע היו ליברלים מוכנים לשתף פעולה‬ ‫עם התנועה האאוגנית‪.‬‬

‫"נשברתי ובכיתי‪.‬‬ ‫בעלי ואני רצינו‬ ‫כל–כך בילדים‪ .‬כל–‬ ‫כך אהבנו ילדים‪.‬‬ ‫אף פעם לא ידעתי‬ ‫מה הם עשו לי"‬

‫אינני יודע לקרוא‪.‬‬

‫‪74 / 75‬‬

‫מהי זכותי‪ ,‬אם כן‪,‬‬ ‫להביא לעולם ילדים?‬

‫המאבק המשפטי‬ ‫קידום התוכנית לעיקור כפוי בארצות־הברית היה בראשיתו‬ ‫עניין פרטי בעיקרו‪ ,‬מטעם אנשים פרטיים ובאמצעות הון פרטי‪.‬‬ ‫המדינה אמנם אפשרה לעתים את יישום התוכנית ונתנה לה‬ ‫מסגרת חוקית‪ ,‬אך המבצעים‪ ,‬כאנשים פרטיים‪ ,‬היו בכל זאת‬ ‫חשופים לערעור על החוקיות של פעולתם ולתביעות אזרחיות‬ ‫מצד הנפגעים‪ .‬במסגרת זו היה חשוב מאוד להראות‪ ,‬כי פעולת‬ ‫העיקור הכפוי היא אכן חוקתית‪ ,‬וכי ביצועה עומד בכללים של‬ ‫הליך הוגן‪ .‬יש להבין‪ ,‬כי המאבק המשפטי בין קארי באק‪ ,‬בת‬ ‫עניים מסמטאות שרלוטסוויל (‪ )Charlottesville‬בווירג'יניה‬ ‫("זבל לבן" ‪ ,white trash -‬בפי בני הזמן)‪ ,‬לבין פרופסורים‪,‬‬ ‫מחוקקים‪ ,‬מושלים ומשפטנים‪ ,‬שתמכו בתנועה האאוגנית‪ ,‬היה‬ ‫מאבק בין אנשים פרטיים‪ ,‬כפי שמעיד שמו של פסק־הדין "באק‬ ‫נגד בל"‪ ,‬ולא נגד וירג'יניה‪.‬‬ ‫כיפיון ורפי שכל" הוא‬ ‫המוסד שנקרא "מושבת וירג'יניה לחולי ְִ‬ ‫שהניע את המהלך המשפטי והביא לפסק־הדין "באק נגד בל"‪,‬‬ ‫ופעילותו מבהירה כיצד תומכי האאוגניקה התאימו את עצמם‬ ‫לפעולה במסגרת החוקתית האמריקנית הליברלית‪ .‬המוסד‬ ‫הוקם בתחילת המאה העשרים כמוסד פרטי לטיפול בחולי‬ ‫מחלת הנפילה ולאחר מכן הרחיב בהדרגה את אוכלוסיית‬ ‫המטופלים בו גם ל"רפי שכל"‪ .‬החל משנת ‪ 1916‬נעשו במסגרת‬ ‫המוסד עיקורים לחוסים כהליך שגרתי‪ .‬אירוע משנת ‪ , 1916‬שבו‬ ‫שתי נשים מאותה משפחה‪ ,‬אחרי תקופת אשפוז במוסד‪ ,‬עוקרו‬ ‫בהוראת המשטרה כיוון שהיו מעורבות בקטטה‪ ,‬הביא להגשת‬ ‫תביעה אזרחית בשנת ‪ 1917‬על סך חמשת אלפים דולר נגד מנהל‬ ‫המוסד‪ ,‬ד"ר אלברט פרידי (‪ .)Priddy‬הוא נתבע על כך‪ ,‬שעיקר‬ ‫את אחת הנשים‪ ,‬וילי מאלורי (‪ ,)Mallory‬נגד רצונה‪ .‬התביעה‬ ‫נדחתה לאחר שחבר המושבעים פסק‪ ,‬כי הייתה לפרידי‪ ,‬כרופא‪,‬‬ ‫הרשות לעקר את גב' מאלורי כדי "להקל על סבלה"‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫השופט שישב בדין הורה לפרידי להימנע מעיקורים נוספים עד‬ ‫שישונה החוק הקיים‪.‬‬ ‫על רקע זה פעלו אלברט פרידי והמשפטן אוברי סטראוד‬ ‫(‪ )Stroud‬להקמת שדולה לשינוי החוק‪ .‬בשנת ‪ 1922‬הצטרף‬ ‫אליהם מושל וירג'יניה‪ ,‬אלברט לי טרינקל‪ ,‬בטענה‪ ,‬כי מצבו‬ ‫הכלכלי של המוסד רעוע ולכן מוטב להאיץ את מספר העיקורים‬ ‫ולשחרר את רוב החוסים כדי לחסוך כספי מדינה‪ .‬בשנת ‪1924‬‬ ‫התקבל בווירג'יניה החוק שאפשר עיקור של חוסים במוסדות‪.‬‬ ‫לרשותו של פרידי עמד עתה מאגר גדול של חוסים שהוא ביקש‬ ‫לעקר‪ ,‬אך בשל ההתראה של השופט במשפט מאלורי הוא העדיף‬ ‫לנסות תחילה מקרה מבחן אחד ולהביא אותו עד לערכאה‬ ‫הגבוהה ביותר‪ .‬אוברי סטראוד הצביע על שתי חולשות של‬ ‫החוק‪ :‬האחת פרוצדורלית‪ ,‬כיוון שלכאורה לא הבטיח הליך‬ ‫הוגן כנדרש בחוקה‪ ,‬והאחרת נוגעת בהגנה השווה של החוק‪,‬‬ ‫שהרי החוק התיר עיקור רק של רפי שכל שהגיעו למוסד מתאים‬ ‫ולא של כל רפי השכל‪ .‬לכן‪ ,‬וכדי למנוע תביעות בעתיד‪ ,‬החליט‬ ‫להעמיד את החוק במבחן המשפטי‪.‬‬ ‫סטראוד בחר בקארי באק בת ה־‪ : 18‬הוא סימן אותה כמיועדת‬ ‫לעיקור‪ ,‬העביר החלטה לעיקורה בוועדה המוסדית‪ ,‬ואחר־‬

‫כך בחר בעורך־דין‪ ,‬ידידו ארווינג וייטהד (‪ ,)Whitehead‬כדי‬ ‫שיעתור בשמה לבית־המשפט העליון של המדינה‪ ,‬תחילה נגד‬ ‫פרידי‪ ,‬ולאחר מותו של פרידי‪ ,‬נגד מחליפו בתפקיד‪ ,‬ד"ר ג'יימס‬ ‫הנדרן בל‪ ,‬שהעניק להליך את שמו‪.‬‬ ‫אמה של קארי באק הוכרזה כ"רפת שכל" ואושפזה; קארי עצמה‬ ‫עבדה מגיל צעיר אצל משפחה בשם דובס (‪ )Dobbs‬וילדה בת‬ ‫אחרי שנאנסה על־ידי קרוב משפחה של מעבידיה‪ .‬הבת נלקחה‬ ‫ממנה ואובחנה אף היא כ"רפת שכל"‪ .‬כדי להסיר ממשפחתו את‬ ‫החרפה‪ ,‬דאג מר דובס‪ ,‬שנמנה עם המערכת של אכיפת החוק‬ ‫בווירג'יניה‪ ,‬לאשפוזה של קארי בטענה שהיא "רפת שכל"‪ .‬פול‬ ‫לומברדו (‪ ,)Lombardo‬היסטוריון מאוניברסיטת ג'ורג'יה‪,‬‬ ‫הוכיח בספרו‪ ,‬כי רוב הטענות שהועלו כלפי קארי באק לא היו‬ ‫נכונות וכי לא הייתה "רפת שכל"‪ ,‬אנטי־סוציאלית או בלתי־‬ ‫מוסרית‪ .‬הוא אף הפריך את הטענות לגבי ִאמּה של קארי באק‬ ‫והראה‪ ,‬כי חייה לאחר העיקור היו חיים נורמטיביים לחלוטין‪.‬‬ ‫ארווינג וייטהד‪ ,‬עורך־הדין של באק‪ ,‬לא טרח בערכאות השונות‬ ‫להביא ראיות להפרכת הטענות נגד באק‪ ,‬שנתמכו בתצהירים‬ ‫של פסיכולוגים ידועי־שם כלאפלין‪ ,‬אלא התייחס אליהן כנכונות‬ ‫וטען רק נגד החוקתיות של חוקי העיקור‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 1925‬קבע בית־המשפט של מחוז אמהרסט בווירג'יניה‪,‬‬ ‫כי העיקור הכפוי של קארי באק היה מעשה חוקי‪ .‬וייטהד ערער‬ ‫בפני בית־הדין לערעורים של וירג'יניה והעלה בערעורו שלושה‬ ‫נימוקים‪ :‬שלילת זכותה של באק להביא ילדים לעולם ללא הליך‬ ‫משפטי הוגן; ומכאן הנימוק השני – הפרת התיקון הארבעה־‬ ‫עשר לחוקת ארצות־הברית המעניק את הזכות להליך משפטי‬ ‫הוגן; והשלישי‪ ,‬הפרת התיקון השמיני לחוקה האוסר על עונש‬ ‫חריג ואכזרי‪ .‬גם בית־המשפט לערעורים של וירג'יניה דחה את‬ ‫ערעורה של באק‪ .‬לבאק לא נותר אלא לערער בפני בית־המשפט‬ ‫העליון של ארצות־הברית‪ .‬הייתה זו מלכתחילה המטרה שלשמה‬ ‫נפתחו ההליכים על־ידי סטראוד ווייטהד‪ .‬בישיבת ועד המנהלים‬ ‫של המוסד שבו הייתה באק מאושפזת‪ ,‬הופיעו הן סטראוד‬ ‫והן וייטהד (שייצג‪ ,‬כזכור‪ ,‬את קארי באק) והסבירו לנוכחים‪,‬‬ ‫כי לדעתם התיק ראוי להיות מקרה המבחן שיובא בפני בית־‬ ‫המשפט העליון של ארצות־הברית‪ ,‬וכי סיכויי הערעור מצוינים‪.‬‬ ‫המקרה של קארי באק הובא בפני הרכב של בית־המשפט‬ ‫העליון של ארצות־הברית‪ ,‬שבראשו עמד השופט רב־ההשפעה‬ ‫אוליבר ונדל הולמס‪ .‬מלבד הולמס‪ ,‬שכתב את דעת הרוב אשר‬ ‫דחתה את עתירתה של באק‪ ,‬ישבו בדין שבעה שופטים נוספים‪.‬‬ ‫רק אחד‪ ,‬פירס באטלר (‪ )Butler‬התנגד לפסק־הדין‪ ,‬אך לא‬ ‫נימק את התנגדותו; השישה האחרים‪ ,‬שייצגו את מגוון הדעות‬ ‫בבית־המשפט העליון (וביניהם השופט לואיס ברנדייס‪ ,‬שנודע‬ ‫בעשורים שלאחר מכן כאחד מעמודי התווך של ההגנה על‬ ‫זכויות האדם בבית־המשפט העליון) הסכימו עם הולמס‪ .‬במונחי‬ ‫הפוליטיקה הפנימית של בית־המשפט העליון באותה התקופה‬ ‫נחשבה פסיקת "באק נגד בל" כ"פרוגרסיבית" ואילו המתנגד‪,‬‬ ‫באטלר‪ ,‬נחשב ל"שמרן"‪.‬‬ ‫הולמס עצמו היה בן ‪ 86‬כאשר כתב את פסק־הדין‪ ,‬ומאחוריו‬ ‫קריירה משפטית מפוארת‪ .‬האם אכן היה ליברל? כאמור‪ ,‬הוא‬

‫‪72 / 73‬‬

‫(‪ )Eugenics Record Office‬בניו־יורק סכום אגדי של מאה‬ ‫מיליון דולר‪ .‬המכון נהנה גם מתמיכתה והשפעתה של פלורנס‬ ‫הרימן (‪ ,)Harriman‬אשת חברה‪ ,‬דיפלומטית‪ ,‬לוחמת למען‬ ‫שוויון זכויות הנשים ודמות רבת־השפעה בפוליטיקה של אותה‬ ‫תקופה‪ .‬אלכסנדר גרהם בל (‪ )Bell‬שימש במשך שלוש שנים‬ ‫נשיא המכון בקולד ספרינג הארבור וכך גם אישי ציבור‬ ‫רבים נוספים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1907‬מינה הקונגרס האמריקני ועדה בראשותו של‬ ‫ויליאם פול דילינגהם (‪ ,)Dillingham‬לבחינת "האיום האאוגני‬ ‫בכיסי הנחיתות הגנטית המצויים בערים הגדולות"‪ .‬לאחר‬ ‫בחינת המצב בשבע מעריה הגדולות של ארצות־הברית קבעה‬ ‫הוועדה‪ ,‬כי המספר של המהגרים המאושפזים במוסדות לחולי‬ ‫נפש ורפי שכל הוא גדול מאוד ביחס לחלקם באוכלוסייה‪.‬‬ ‫הוועדה המליצה על מספר רב של אמצעים אאוגניים‪ ,‬שעיקרם‬ ‫הגבלת ההגירה והתנייתה במכסות גזעיות ובמבדקים של מנת‬ ‫משכל‪ .‬החוקרים רנדל האנסן (‪ )Hansen‬ודזמונד קינג (‪)King‬‬ ‫הראו‪ ,‬כי ממצאים אלה נתפשו כ"פושרים" בעיני אישים‬ ‫כלאפלין‪ ,‬המנהל של מכון הרישוםהאאוגני בניו־יורק‪ ,‬שסבר‪ ,‬כי‬ ‫יש לסגור את הגבולות ולעקר את רפי השכל במדינה‪.‬‬ ‫המסע הציבורי הצליח להביא לחקיקתם של חוקי עיקור בכפייה‬ ‫במדינות השונות‪ ,‬והדוגלים בתורת האאוגניקה נקלטו במוסדות‬

‫קובעי המדיניות‪ .‬בשנת ‪ 1920‬העיד לאפלין בפני ועדת הקונגרס‬ ‫לענייני הגירה על "ההיבטים הביולוגיים של ההגירה"‪ ,‬ולבקשת‬ ‫הוועדה הציג בפניה דו"ח בן מאה עמודים‪ ,‬שאותו הוא עדכן‬ ‫והפיץ מדי שנתיים‪" .‬חוק ג'ונסון ריד" (‪)Johnson-Reed Act‬‬ ‫להגבלת ההגירה‪ ,‬שהתקבל בשנת ‪ ,1924‬היה תוצאה ישירה‬ ‫מפעולותיו של לאפלין‪.‬‬ ‫בארצות־הברית בשנות העשרים התקיים שיח אאוגני בוטה‬ ‫ופומבי ביותר‪ .‬כך למשל‪ ,‬בהפגנות ניתנו בידי מובטלים שלטים‬ ‫שעליהם נכתב‪" :‬אינני יודע לקרוא‪ .‬מהי זכותי‪ ,‬אם כן‪ ,‬להביא‬ ‫לעולם ילדים?"‪ .‬במופעים‪ ,‬תחרויות ותערוכות ניתן לאאוגניקה‬ ‫מקום בולט בשיח הציבורי גם בדרכים שתאמו את אורח‬ ‫המחשבה הליברלי‪ .‬בתערוכה בשנת ‪ 1926‬הוצב שלט ועליו‬ ‫התנוססה באותיות גדולות הטענה‪ ,‬כי "ישנם אנשים שנולדו‬ ‫על מנת להיות נֵ ֶטל על השאר"; ובהמשך‪" :‬למד על התורשה‬ ‫שלך – וכך תוכל לתרום לתיקון המצב"‪ .‬לא ברור האם השלט‬ ‫פנה אל ה"מורונים" עצמם או אל אנשים בעלי נטיות ליברליות‬ ‫כדי לשתפם בשיח האאוגני‪ .‬האאוגניקה נתפשה בעיני רבים‬ ‫מאנשי התנועה‪ ,‬וביניהם מנהיגים בולטים כמו פול פופנו‪ ,‬מרגרט‬ ‫סנגר ולואיס טרמן‪ ,‬כנתיב אל עולם חדש ואמיץ‪ ,‬עולם שיאפשר‬ ‫פיקוח על הילודה‪ ,‬שימוש מושכל באמצעי מניעה‪ ,‬ובסופו של‬ ‫דבר שיפור המין האנושי הודות לפעולותיו של היחיד‪.‬‬

‫העיקור הכפוי היה‬ ‫אמור להיות "הקלף‬ ‫המנצח" במלחמה‬ ‫נגד התרבותם של‬ ‫המורונים‪.‬‬

‫האבחון והבידוד היו‬ ‫רק השלב הראשון‬ ‫בתוכנית‪.‬‬

‫בגלל אי־הוודאות באשר לחוקתיות של העיקור הכפוי היה‬ ‫יישום התוכנית עניין ליוזמה מקומית‪ .‬המובילה בתחום זה‬ ‫בארצות־הברית הייתה קליפורניה‪ ,‬שאימצה חקיקה מקיפה‬ ‫ולפיה כל מי שאושפז במוסד לרפי שכל יעוקר בכפייה טרם‬ ‫שחרורו‪ ,‬וכל מי שביצע אותו פשע שלוש פעמים יסורס על־פי‬ ‫שיקול דעתו של הרופא המטפל‪ .‬בין השנים ‪ 1907‬ל־‪1925‬‬ ‫בוצעו בארצות־הברית ‪ 2,446‬עיקורים בכפייה‪ ,‬שלושה רבעים‬ ‫מהם בקליפורניה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1927‬עמד חוק העיקור של וירג'יניה למבחן בבית־המשפט‬ ‫העליון בארצות־הברית‪ ,‬בעניין "באק נגד בל"‪ .‬בית המשפט‬ ‫העליון של ארצות־הברית‪ ,‬שדן בבקשתה של הנערה קארי‬ ‫באק שלא לעבור עיקור בכפייה‪ ,‬מצא כי החוק תואם את‬ ‫החוקה ואיפשר את עיקורה של באק‪ .‬החלטה זו אפשרה את‬ ‫המשך העיקור הכפוי במלוא התנופה‪ ,‬כמכשיר לגיטימי לניהול‬ ‫מדיניות חברתית‪.‬‬ ‫פסק־הדין‪ ,‬שכלל מפגן רטורי נחרץ של השופט אוליבר ונדל‬ ‫הולמס (‪ )Holmes‬בזכות העיקור בכפייה‪ ,‬הפך לתקדים שאיפשר‬ ‫את התרחבות העיקור הכפוי לכל חלקי ארצות־הברית‪ .‬מדינות‬ ‫שחיכו למוצא פיו של בית־המשפט העליון‪ ,‬אימצו את הפסיקה‬ ‫וחוקקו חוקים משלהן‪ ,‬ובסך־הכול אימצו עשרים ותשע מדינות‬ ‫חוקי עיקור כפוי‪ .‬חמש־עשרה השנים הבאות היו תור הזהב של‬ ‫העיקור הכפוי בארצות־הברית‪ .‬עד שנת ‪ 1940‬בוצעו בארצות־‬ ‫הברית ‪ 878,35‬עיקורים בכפייה‪ .‬לפי נתון זה בוצעו בעשרים‬ ‫השנה שקדמו למשפט "באק נגד בל" כששת אלפים עיקורים‪,‬‬ ‫וקרוב ל־‪ 30‬אלף ב‪ 13-‬השנים שלאחר מכן‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1942‬נדון העניין שוב בפני בית־המשפט העליון בארצות־‬ ‫הברית‪ ,‬בעניין "סקינר נגד אוקלהומה"‪ ,‬שבו נבחנה החוקיות של‬ ‫עיקור עבריינים מועדים‪ .‬ג'ק סקינר מאוקלהומה הורשע בגניבת‬ ‫תרנגולות בשנת ‪ 1926‬ובשנת ‪ 1934‬נתפס בעת שביצע שוד מזוין‪.‬‬ ‫במשפטו‪ ,‬שנערך בשנת ‪ , 1936‬דן חבר מושבעים את סקינר‬ ‫לעיקור בכפייה‪ .‬סקינר ערער לבית־המשפט העליון של מדינתו‬ ‫ולאחר מכן לבית־המשפט העליון של ארצות־הברית‪ .‬הוא טען‪,‬‬ ‫כי החוק מפלה בין עבריינים שונים‪ .‬עמדה זו התקבלה על־ידי‬ ‫בית־המשפט העליון של ארצות־הברית‪ ,‬שתהה מדוע יש לעקר‬ ‫גנבי תרנגולות‪ ,‬אך להתיר למועלים בכספים להתרבות כאוות‬ ‫נפשם‪ .‬טענת האפליה היא שעמדה בבסיס הפסיקה‪ ,‬ולא פגם‬ ‫בהליך המשפטי או "ענישה אכזרית ויוצאת דופן"‪ ,‬אשר כבר‬ ‫בפסק־הדין בעניין "באק נגד בל" נאמר עליהם שאינם מונעים‬ ‫עיקור כפוי‪.‬‬ ‫לאחר מלחמת העולם השנייה ירדה קרנו של העיקור הכפוי‪ ,‬ואף‬ ‫שפסק־הדין בעניין סקינר לא הפך את הפסיקה בעניין "באק נגד‬ ‫בל"‪ ,‬אלא התייחס רק לעיקור של עבריינים‪ ,‬הוא היה לנקודת‬ ‫מפנה‪ .‬כאשר נחשפו פשעי הנאצים‪ ,‬שחלקם היו ידועים כבר‬ ‫בעת הדיון בעניין סקינר‪ ,‬ספגה התנועה האאוגנית בארצות־‬ ‫הברית מכה קשה‪ .‬השופט ויליאם א' דאגלס (‪ )Douglas‬ביטא‬ ‫את רוח הזמן כשכתב בפסק־הדין בעניין סקינר‪:‬‬ ‫לעקר‪ ,‬אם תופעל‪ ,‬עלולות להיות השלכות מורכבות‪,‬‬ ‫לסמכות ֵ‬ ‫מרחיקות לכת והרסניות‪ .‬בידי רשעים או פזיזים‪ ,‬היא עלולה‬

‫לגרום לגזעים או לטיפוסים מסוימים‪ ,‬שעוינים את הקבוצה‬ ‫השלטת‪ ,‬לדעוך או להיעלם‪ .‬אין גאולה ליחיד שאליו מתייחס‬ ‫החוק‪ .‬כל ניסוי שעורכת המדינה גורם לו פגיעה שאיננה ניתנת‬ ‫לריפוי‪ .‬נגזלת ממנו לצמיתות אחת מחירויות היסוד‪.‬‬ ‫אף שבדברים אלה יש מעין הכרה בזכות להתרבות כזכות‬ ‫חוקתית‪ ,‬הוסיפו לערוך בארצות־הברית עיקורים בכפייה עוד‬ ‫כארבעים שנה לאחר פסק־הדין בעניין סקינר ומניינם הגיע‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ל־ ‪ 65‬אלף‪ .‬אין ספק שמדובר במספר רב של אנשים‪,‬‬ ‫אך בהשוואה לשני המקומות האחרים שבהם בוצעו עיקורים‬ ‫בכפייה‪ ,‬התהליך באמריקה נעצר בשלב מוקדם‪ .‬הנאצים עיקרו‬ ‫בשנה אחת (‪ )1935‬יותר בני־אדם מאשר בארצות־הברית‬ ‫בחצי מאה‪ ,‬ואילו השבדים ערכו מספר דומה של עיקורים‬ ‫באוכלוסייה שהייתה קטנה פי עשרים וחמישה מהאוכלוסייה‬ ‫בארצות־הברית‪.‬‬

‫מסע תעמולה ציבורי‬ ‫הישגיה של התנועה האאוגנית בעיקור כפוי ובמניעת הגירה‬ ‫לארצות־הברית (לרבות של יהודים שהיו לקורבנות השואה) היו‬ ‫תוצאה של מסע יחסי ציבור שנוהל‪ ,‬הן על־ידי יחידים מקרב‬ ‫האליטה המדעית בארצות־הברית ומקרב בעלי הממון או ההון‬ ‫הפוליטי‪ ,‬והן על־ידי הממסד האמריקני – בתי־מחוקקים‬ ‫ובתי־משפט‪.‬‬ ‫מכוני מחקר אאוגניים‪ ,‬כגון ה־ ‪Eugenics Research‬‬ ‫‪ ,Association‬שהוקם בקולד ספרינג הארבור (‪Cold Spring‬‬ ‫‪ )Harbor‬בשנת ‪ , 1913‬העמידו בראשם רופאים וחוקרים בעלי‬ ‫כריזמה ויכולת רטורית וביניהם ד"ר הארי לאפלין וד"ר צ'רלס‬ ‫דאבנפורט (‪ .)Davenport‬עמודי תווך של הממסד הפסיכולוגי‬ ‫האמריקני בשנים אלו כהנרי גודארד‪ ,‬לואיס טרמן (‪)Terman‬‬ ‫וקרל בריגהאם (‪ ,)Brigham‬הצטרפו אף הם לתנועה ושילבו‬ ‫מחקר מדעי במדידת מנת המשכל עם רטוריקה אאוגנית‪.‬‬ ‫האגודה איגדה בקרבה‪ ,‬כפי שכותב אדווין בלק (‪ )Black‬בספרו‬ ‫"המלחמה נגד החלשים" (‪ ,)War Against the Weak‬את‬ ‫הרופאים המכובדים ביותר‪ ,‬הפרופסורים המבריקים ביותר‪,‬‬ ‫האינטלקטואלים החשובים של התקופה וכמה מהגזענים‬ ‫הבוטים של התנועה האאוגנית‪ .‬מכונים אלו נהנו מתרומות של‬ ‫אישים נדיבים ורבי־השפעה‪ .‬בלק מראה‪ ,‬כי בשנים ‪1913-1912‬‬ ‫תרמה משפחת רוקפלר (‪ )Rockefeller‬ל"מכון הרישום האאוגני"‬

‫‪70 / 71‬‬

‫תולדות העיקור הכפוי בארצות־הברית‬ ‫דווקא בארצות־הברית‪ ,‬המדינה בעלת המאפיינים הליברליים‬ ‫ומגוון של מנגנונים שנועדו למנוע פגיעה בזכויות האזרח‪,‬‬ ‫התקבלה התוכנית האאוגנית מוקדם יותר‪ ,‬והגיעה להישגים‬ ‫משמעותיים ורבים יותר‪ ,‬מאשר ברוב מדינות העולם‪ .‬ראשיתה‬ ‫של התנועה האאוגנית בארצות־הברית בסוף המאה התשע־‬ ‫עשרה ותחילת המאה העשרים בהשראתה של "התנועה‬ ‫הפרוגרסיבית"‪ .‬תנועה זו‪ ,‬שהייתה מנוף פוליטי רב־עוצמה‬ ‫בארצות־הברית בעשורים הראשונים של המאה העשרים‪ ,‬ייצגה‬ ‫בדרך־כלל את האינטרסים של בני המעמד הבינוני‪ ,‬בעלי רכוש‬ ‫והשכלה אקדמית‪ ,‬אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים‪ .‬אלה‬ ‫רצו לשמר את האופי החופשי והפתוח של החברה האמריקנית‬ ‫(במקרים מסוימים תוך האדרה של העבר האגררי‪ ,‬שממנה‬ ‫השתמעה שלילה של המודרניות האורבנית התעשייתית)‬ ‫והגנה עליו מפני שני הקטבים – ה"אריסטוקרטיה" מחד גיסא‬ ‫והפרולטריון העירוני מאידך גיסא‪ .‬לתנועה זו השתייכו אישים‬ ‫מכל קצותיה של הפוליטיקה האמריקנית ומשתי המפלגות‬ ‫הגדולות‪ .‬כיום נהוג לראות בנשיא הרפובליקני תאודור רוזוולט‬ ‫(‪ ,)Roosevelt‬ובנשיא הדמוקרטי וודרו וילסון (‪)Wilson‬‬ ‫"פרוגרסיבים"‪ ,‬וכך גם באישים רבים נוספים‪.‬‬ ‫התהליך של קבלת פרקטיקות אאוגניות בארצות־הברית‬ ‫בתחילת המאה העשרים התקדם בצד ההתקדמות (האמתית‬ ‫או המדומה) בחקר האינטליגנציה האנושית והניסיון למצוא‬ ‫מדדים מדעיים ומוסכמים לרמת המשכל‪ .‬אישים כמו הנרי‬ ‫גודארד (‪ )Goddard‬הביאו לארצות־הברית את מבחני רמת‬ ‫המשכל האירופיים (ובייחוד את מבחן בינה‪ )Binet ,‬והפכו‬ ‫אותם לתקן מחייב בקביעת מנת המשכל‪ .‬התוכנית האאוגנית‪,‬‬ ‫שגודארד היה אחד מהוגיה‪ ,‬כללה תחילה את הדרישה לבידודם‬ ‫של בעלי רמת המשכל הנמוכה (לגביהם טבע גודארד את הכינוי‬ ‫"מורונים"‪ )moron ,‬במושבות המיוחדות לשם כך‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫עיקורם בכפייה‪.‬‬ ‫מושבות ל"רפי שכל"‪ ,‬שבהן בודדו אותם מהאוכלוסייה הכללית‬ ‫ומנעו את התרבותם‪ ,‬אכן הוקמו בארצות־הברית במקומות‬ ‫רבים‪ .‬בשנת ‪ 1904‬היו בעשרים וארבע מדינות בארצות־הברית‬ ‫מוסדות שבהם שכנו כ־‪ 14‬אלף מטופלים‪ .‬במהלך עשרים השנים‬ ‫הבאות גדל מספרם פי שלושה והתופעה התרחבה לתשע־עשרה‬

‫מדינות נוספות‪ .‬תומכי האאוגניקה סברו‪ ,‬עם זאת‪ ,‬שמספרם‬ ‫האמתי של רפי השכל באוכלוסייה גדול לפחות פי עשרה –‬ ‫בהתאם למבחני אינטליגנציה חדשים וקביעת מינוח מתאים‪,‬‬ ‫שדירג את רפי השכל לרמות שונות – "אידיוטים"‪" ,‬אימבצילים"‬ ‫או "מורונים"‪.‬‬ ‫האבחון והבידוד היו רק השלב הראשון בתוכנית‪ .‬העיקור‬ ‫הכפוי היה אמור להיות "הקלף המנצח" במלחמה נגד התרבותם‬ ‫של המורונים‪ .‬באירופה כבר נערכו ניסיונות בסירוס מטעמים‬ ‫אאוגניים באמצע המאה התשע־עשרה‪ ,‬אך סירוס הוא ניתוח‬ ‫קשה ומסובך‪ ,‬ויש בו כדי להפר את המאזן האנדרוגני בגוף‪.‬‬ ‫בסוף המאה התשע־עשרה הצליחו רופאים באירופה ובארצות־‬ ‫הברית לעקר את מטופליהם בניתוחים מסוכנים פחות – קשירת‬ ‫חצוצרות הרחם לאישה‪ ,‬חיתוך צינור הזרע (וסקטומיה) לגבר‪.‬‬ ‫ניתוחים אלה נחשבו ניתוחים קלים באופן יחסי‪ ,‬ולמעט‬ ‫התוצאה המבוקשת – אובדן הפריון‪ ,‬לא היו להם תוצאות לוואי‬ ‫מהותיות‪ .‬בשנת ‪ 1899‬החל ד"ר הארי שארפ (‪ ,)Sharp‬רופא‬ ‫מאינדיאנה שעבד במוסד שהוגדר כ"מוסד לרפי שכל"‪ ,‬לעקר את‬ ‫מטופליו‪ .‬עד שנת ‪ 1912‬הוא עיקר ‪ 236‬מטופלים‪ .‬השיטה נתפשה‬ ‫כזולה וכמאפשרת לאחר מכן את שחרורו של המטופל לקהילה‪,‬‬ ‫בלי חשש שיוליד צאצאים‪ .‬כבר בשלב זה החל עירוב התחומים‬ ‫בין עיקור כענישה ועיקור למטרות אאוגניות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1907‬הייתה אינדיאנה‪ ,‬שבה פעל שארפ‪ ,‬למדינה‬ ‫הראשונה שחוקקה חוק לעיקור כפוי‪ .‬מדינות רבות חוקקו‬ ‫בשלב זה חוקים אאוגניים‪ ,‬שאסרו על נישואים בין קבוצות‬ ‫מסוימות (לרוב נישואים של בני "הגזע הלבן" למגוון של‬ ‫קבוצות אוכלוסייה אחרות)‪ ,‬או נישואים של רפי שכל‪ ,‬לוקים‬ ‫בנפשם וחולי אפילפסיה‪ .‬החוק באינדיאנה היה אך צעד נוסף‬ ‫בדרך זו‪ ,‬ועד שנת ‪ 1915‬אימצו ‪ 13‬מדינות נוספות בארצות־‬ ‫הברית חוקים כדוגמתו‪ .‬החוקים היו עירוב של עיקור מטעמים‬ ‫עברות מסוימות‪ ,‬בייחוד על‬ ‫אאוגניים ועיקור כאמצעי ענישה על ֵ‬ ‫עברות מין של גברים‪ .‬השאלה‪ ,‬באיזו מידה החוקים הללו עולים‬ ‫בקנה אחד עם החוקה האמריקנית (האוסרת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על‬ ‫"ענישה אכזרית ויוצאת דופן") לא הייתה ברורה‪.‬‬ ‫בית־המשפט העליון של אינדיאנה‪ ,‬למשל‪ ,‬הכריז בשנת ‪ ,1921‬כי‬ ‫חוק העיקור אינו חוקתי וביטל אותו; אם כי החוק נחקק שוב‬ ‫בשנים ‪ 1927‬ו־‪.1931‬‬

‫ולאחר מכן‪,‬‬ ‫עיקורם בכפייה‪.‬‬

‫התוכנית האאוגנית‬ ‫כללה תחילה את‬ ‫הדרישה לבידודם של‬ ‫בעלי רמת המשכל‬ ‫הנמוכה במושבות‬ ‫המיוחדות לשם כך‪,‬‬

‫ואכן‪ ,‬בשנת ‪1924‬‬ ‫התקבלו חוקים‬ ‫שהגבילו את‬ ‫ההגירה על– פי‬ ‫מכסות למדינות‬ ‫מוצא‪ ,‬חוקים‬ ‫שנותרו בתוקף עד‬ ‫שנת ‪. 1965‬‬

‫מגבלות על הגירה ועל‬ ‫נישואים בין בני גזעים‬ ‫שונים נראו כאמצעים‬ ‫המתאימים ביותר‪.‬‬

‫הפרקטיקה האאוגנית‬ ‫מהם‪ ,‬אם כן‪ ,‬האמצעים שבהם אפשר להגביר את מספרם של‬ ‫הכשירים ולהפחית את מספרם של הבלתי־כשירים? גולטון המליץ‬ ‫על "אאוגניקה חיובית"‪ ,‬כלומר לדאוג שהכשירים יתחתנו בגיל‬ ‫צעיר‪ ,‬יימנעו מעישון ומצריכת אלכוהול ויולידו ילדים רבים ככל‬ ‫האפשר‪ .‬אך בצד המלצות אלו עמדה גם ה"אאוגניקה השלילית"‪,‬‬ ‫שחיפשה דרכים להפחית את מספרם של הבלתי־כשירים‪.‬‬ ‫"בלתי־כשירים" הוא מושג שהחילו אותו בערבוביה על סוגים‬ ‫שונים של אנשים‪ :‬הלוקים במחלות תורשתיות‪ ,‬בעלי מנת משכל‬ ‫נמוכה‪ ,‬הלוקים בדופי מוסרי‪ ,‬או המשתייכים לגזעים הנוטים‬ ‫לכאורה לסבול מכל החולשות הללו (בהקשר של ארצות־הברית‬ ‫הכוונה הייתה לשחורים‪ ,‬אך גם למהגרים ממזרח אירופה‬ ‫ומדרומּה)‪ .‬מגבלות על הגירה ועל נישואים בין בני גזעים שונים‬ ‫נראו כאמצעים המתאימים ביותר‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנת ‪ 1924‬התקבלו‬ ‫חוקים שהגבילו את ההגירה על־פי מכסות למדינות מוצא‪,‬‬ ‫חוקים שנותרו בתוקף עד שנת ‪. 1965‬למדיניות זו היו עילות‬ ‫אאוגניות מוצהרות והיא הייתה במידה רבה תוצאה מפעילותם‬ ‫של עסקנים אאוגניים כהארי לאפלין (‪ .)Laughlin‬המהגרים‬ ‫הפוטנציאליים אף נדרשו‪ ,‬עוד בארצות מוצאם‪ ,‬לענות על‬ ‫שאלונים שנועדו לעמוד על מנת המשכל שלהם כתנאי לקבלת‬ ‫האישור להגר לארצות־הברית‪.‬‬ ‫במדינות שונות בארצות־הברית התקבלו חוקים שאסרו על בן‬ ‫הגזע הלבן להתחתן עם בני גזעים אחרים‪ .‬החוקים היו מכוונים‬ ‫בייחוד כלפי שחורים‪ ,‬אך הם גם מנעו מלבנים להתחתן עם‬

‫אינדיאנים‪ ,‬סינים‪ ,‬אתיופים‪ ,‬הודים‪ ,‬קוריאנים‪ ,‬יפנים ומלאיים‪.‬‬ ‫חוקים אלה נדונו בבתי־משפט שונים ונמצאו הולמים את‬ ‫החוקה‪ .‬אולם היה ברור‪ ,‬כי גם על־פי התורה האאוגנית‪ ,‬מגבלות‬ ‫אלו על הגירה ונישואים לא יכלו למנוע את התרבותם של‬ ‫הבלתי־כשירים‪ ,‬המהווים‪ ,‬על־פי התיאוריה האאוגנית‪ ,‬רוב ברור‬ ‫אף בקרב בני הגזע הלבן‪ .‬העיקור הכפוי של הבלתי־כשירים‬ ‫היה אפוא הצעד שנועד למנוע את התרבותם והוא נעשה בפועל‬ ‫בארצות־הברית‪ ,‬ברוב מדינות סקנדינביה ובגרמניה‪.‬‬ ‫אך התורה האאוגנית דרשה לעתים גם צעדים נוספים‪ .‬כך‬ ‫למשל‪" ,‬המתת החסד" זכתה לקידום בארצות־הברית על־ידי‬ ‫אגודה שנקראה "‪.)ESA) "America of Society Euthanasia‬‬ ‫האגודה תמכה בהמתה מכוונת ורצונית של חולים כרוניים‬ ‫או חולים במחלות חשוכות מרפא‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלק מפעילות‬ ‫האגודה נבעה מטעמים אאוגניים ובין הפעילים במסגרתה היו‬ ‫מי שהטיפו להמתה של "רפי שכל" ו"מפלצות טבע" אחרות‪,‬‬ ‫הן מרצון והן בכפייה‪ ,‬על־פי חוק‪ .‬אולם‪ ,‬בניגוד לאמצעים‬ ‫אאוגניים אחרים‪ ,‬המתת חסד לא קיבלה אישור חוקי ומוסדי‬ ‫בארצות־הברית‪ .‬בגרמניה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬פעלה כידוע תוכנית של‬ ‫המתת חסד מטעמים אאוגניים (‪ , )T4 Aktion‬ששבמסגרתה‬ ‫הומתו מאות אלפי גרמנים "אריים" בין השנים ‪. 1939-1945‬אף‬ ‫בהשמדתן של אוכלוסיות שלמות אפשר לראות מקרה קיצוני‬ ‫של חשיבה אאוגנית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ביְ סודה של הרטוריקה הנאצית‬ ‫לגבי הצורך בהשמדת היהודים או הצוענים שימשו בערבוביה‬ ‫רכיבים גזעניים‪ ,‬דרוויניזם חברתי ואאוגניקה‪.‬‬

‫ולפיכך היא דנה רבות‬ ‫בשאלה כיצד להקטין את‬ ‫מספרם של הראשונים‬

‫התנועה האאוגנית‬ ‫חיפשה ומצאה עדויות‬ ‫מדעיות לכך‪ ,‬שחלק‬ ‫גדול מהאוכלוסייה הוא‬ ‫של "רפי שכל" ואילו‬ ‫חלק אחר הוא של בעלי‬ ‫אינטליגנציה מעל לממוצע‬

‫‪68 / 69‬‬

‫שכל" ואילו חלק אחר הוא של בעלי אינטליגנציה מעל לממוצע‬ ‫– ולפיכך היא דנה רבות בשאלה כיצד להקטין את מספרם של‬ ‫הראשונים ולהגדיל את מספרם של האחרונים‪ .‬גם בהנחה שאלה‬ ‫היו ממצאי אמת (אם כי כיום מקובלת הגישה הגורסת שהם‬ ‫היו רחוקים מן האמת‪ ,‬כפי שמראה סטיבן ג'יי גולד בספרו "אין‬ ‫מידה לאדם")‪ ,‬מתעוררות שאלות רבות‪ :‬האם האשמה בהבדלי‬ ‫המשכל נעוצה בתורשה או בסביבה? האם הבטחת תזונה‬ ‫נאותה‪ ,‬דיור נאות וחינוך נאות לאנשי המעמד הנמוך‪ ,‬שאצלם‬ ‫אובחן בדרך־כלל "רפיון השכל"‪ ,‬לא תשפר את ביצועיהם‬ ‫במבחני המשכל? התנועה האאוגנית השיבה על כך בשלילה‬ ‫והביאה הוכחות מדעיות ולפיהן התורשה קודמת לסביבה‪.‬‬ ‫מנת המשכל לא הייתה המדד היחיד לשיפור אאוגני‪ .‬גולטון‬ ‫עצמו דיבר על עירוב של מדדים מדעיים ומוסריים‪ ,‬ועל שיפור‬ ‫"האופי"‪ ,‬בהתאמה לערכי המשפחה הוויקטוריאניים ששררו‬ ‫בזמנו ובמקומו‪ .‬כפי שנראה להלן בדיון במקרה של קארי‬ ‫באק (‪" ,)Carrie Buck‬נטייה לעבריינות מוסרית" הייתה עילה‬ ‫לנקיטת אמצעים אאוגניים לגבי אנשים מסוימים‪ ,‬גם אם לא‬ ‫היה אפשר למדוד או לכמת נטייה כזו באותו אופן שבו נמדדה‬ ‫מנת המשכל‪ .‬רבים מהפעילים בתנועה האאוגנית‪ ,‬בייחוד‬ ‫בבריטניה‪ ,‬שם היא נולדה‪ ,‬ראו לנגד עיניהם מודל ברור של‬

‫האדם הרצוי‪ ,‬המתאים לאידאל של בן המעמד הבינוני המהימן‬ ‫והיציב‪ ,‬הנהנה מבריאות טובה‪.‬‬ ‫מובן נוסף למושג "גזע" היה המובן המצומצם‪ ,‬המתייחס‬ ‫לקבוצת אנשים ממוצא משותף‪ .‬לעתים דובר על הישרדות "הגזע‬ ‫הלבן"‪ ,‬ובארצות־הברית נחשבו לאאוגניות פרקטיקות לבידודם‬ ‫של "לבנים" מכלל האוכלוסייה (שכללה שחורים‪ ,‬או אף‬ ‫מהגרים ממזרח אירופה‪ ,‬חלקם יהודים)‪ ,‬ו"השבחתם"‪ .‬לעתים‬ ‫נטען‪ ,‬כי האאוגניקה היא גורם מכריע במלחמה הדרוויניסטית‬ ‫בין העמים‪ .‬האאוגניקה במובן זה קיבלה תנופה בגרמניה (גם‬ ‫זמן רב לפני עליית התנועה הנאצית) וכונתה "היגיינה גזעית"‬ ‫(‪ .)Rassenhygiene‬אולם דעות אלו‪ ,‬אף שהיוו זרם חזק בתנועה‬ ‫בתנועה האאוגנית‪ ,‬לא היו הזרם הדומיננטי בארצות־הברית‪.‬‬ ‫האאוגניקה‪ ,‬אם כן‪ ,‬כמו "ליברליזם"‪ ,‬היא מושג גמיש שאפשר‬ ‫לייחס לו פירושים שונים‪ .‬אפשר להתייחס אליה כמו ל"מדע"‪,‬‬ ‫"ראיית עולם"‪ ,‬תורה שחלה על "הגזע האנושי" כולו או על‬ ‫"גזע" מסוים‪ ,‬כמבטאת שאיפה לשיפור הסביבה והתורשה או‬ ‫אמונה בעליונות התורשה על הסביבה‪ ,‬כמתייחסת לשיפור גופני‪,‬‬ ‫שכלי או מוסרי‪ .‬גמישות זו היא שאפשרה לאאוגניקה לזכות‬ ‫בתמיכתם של בעלי השקפות שונות ומנוגדות – מסוציאליזם‬ ‫אוטופי וליברליזם ועד לנאציזם‪.‬‬

‫ולהגדיל את מספרם‬ ‫של האחרונים‪.‬‬

‫התורה האאוגנית‬ ‫במאה התשע־עשרה התפתחו בבריטניה תפישות מדעיות‪,‬‬ ‫ששורשיהן במחקריו של צ'רלס דרווין (‪ ,)Darwin‬בצד רעיונות‬ ‫הקדמה – קדמה מדעית‪ ,‬טכנולוגית‪ ,‬רעיונית‬ ‫הקשורים במושג ִ‬ ‫ומוסרית‪ .‬הוויקטוריאנים באנגליה ואנשי התנועה הפרוגרסיבית‬ ‫בארצות־הברית ראו בקדמה אידאל‪ ,‬מטרה שיש לשאוף אליה‪,‬‬ ‫הצדקה לאידאולוגיות שונות וביניהן הליברליזם‪ .‬עם ההוגים‬ ‫הקדמה נמנים אישים כמו ג'ון‬ ‫הליברלים שאימצו את רעיונות ִ‬ ‫הקדמה‬ ‫סטיוארט מיל (‪ ,)Mill‬שספרו על החירות ספוג בתפישת ִ‬ ‫– כתשתית יסוד להגותו וכמטרה שיש לשאוף אליה‪.‬‬ ‫והקדמה באנגליה‬ ‫אחד ההוגים הגדולים של הליברליזם ִ‬ ‫הוויקטוריאנית היה הרברט ספנסר (‪ ,)Spencer‬שהיה ללא ספק‬ ‫ליברל על־פי כל הגדרה מקובלת‪ .‬הוא הטיף לשמירה על זכויות‬ ‫האדם – הזכות לחיים‪ ,‬לחירות ולבקשת האושר בתנאים שווים‬ ‫לכול ותמך בחופש הקניין במידה כזו‪ ,‬עד כי לדעתו‪ ,‬הייתה‬ ‫עדיפה מלוכה השומרת על השוק החופשי על פני דמוקרטיה‬ ‫סוציאליסטית‪ .‬אך ספנסר אינו מוזכר כאן בזכות הגותו‬ ‫הליברלית‪ ,‬כי אם בגלל אמירותיו הנוגעות לדרוויניזם החברתי‪.‬‬ ‫ביסוד הגותו הפילוסופית היה מונח הרעיון של "הפילוסופיה‬ ‫הסינתטית"‪ ,‬המאחדת את כל התופעות בעולם על בסיס נוסחה‬ ‫של צמיחה והסתאבות‪ ,‬השתלשלות והתפוררות‪ .‬כאשר עקרונות‬ ‫אבולוציוניים מתרחשים במישור החברתי‪ ,‬נוצר לחץ המוביל‬ ‫לקדמה – גידול אוכלוסין מוביל ליצירת מבנים חברתיים‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫להתרחבות החקלאות‪ ,‬לחיפוש מקורות מחייה חדשים‪ .‬לבני‬ ‫הקדמה החברתית‬ ‫דורו של ספנסר הייתה המשמעות ברורה‪ִ :‬‬ ‫היא תולדה של המאבק הדרוויניסטי לחיים‪ ,‬מאבק שהוא‪ ,‬על־‬ ‫פי ספנסר‪ ,‬מאבקו של היחיד‪ .‬עירוב זה של מונחים ורעיונות‬ ‫ממדעי הטבע‪ ,‬המיושמים בדרך זו או אחרת במדעי החברה‪,‬‬ ‫הצמיח שורה של תורות חדשות‪ ,‬ביניהן האאוגניקה‪.‬‬ ‫פרנסיס גולטון (‪ ,)Galton‬סטטיסטיקאי במקצועו‪ ,‬הוא שטבע‬ ‫את המונח "אאוגניקה" (‪ )eugenics‬בשנת ‪ 1883‬בספרו חקירות‬ ‫לגבי כישורי האדם (‪ .)Human into Inquiries Faculty‬קודם‬ ‫לספר זה הוא פרסם חיבורים אחדים‪ ,‬שבהם טען כי התכונות‬ ‫האנושיות הן ברובן תוצאה של תורשה‪ ,‬וכי אפשר לערוך‬ ‫בהן מניפולציה לצרכים חברתיים‪ .‬על־פי גולטון‪ ,‬מטרתה של‬ ‫הבררה הטבעית בתהליכים‬ ‫האאוגניקה היא "להחליף את ֵ‬ ‫אחרים‪ ,‬רחומים יותר ויעילים לא־פחות (‪ )...‬להגביל את שיעור‬ ‫הלידה של הבלתי־כשירים במקום לאפשר להם להיוולד (‪)...‬‬ ‫לשפר את הגזע על־ידי הגברת הילודה בקרב הכשירים"‪.‬‬ ‫על רקע זה התפתחה התנועה האאוגנית‪ .‬הבסיס היה דרוויניזם‬ ‫חברתי מבית־מדרשו של ספנסר והגותם ה"מדעית" של גולטון‬ ‫ושל אישים נוספים כמו קרל פירסון (‪ )Pearson‬והביולוג הגרמני‬ ‫אוגוסט וייסמן (‪ .)Weismann‬האחרון הוא שביסס את הרעיון‪,‬‬ ‫כי התכונות עוברות בתורשה על־ידי "פלזמת הזרע"‪ ,‬ולפיכך‪,‬‬ ‫תכונות נרכשות אינן עוברות בתורשה‪.‬‬ ‫בתחילתה לא הייתה האאוגניקה השקפת עולם סדורה או‬ ‫תוכנית פעולה ברורה ולה רקע אידאולוגי מוצק‪ .‬את המושג‬ ‫"אאוגניקה" שאל גולטון מיוונית (‪ ,)eugenes‬מילה המורכבת‬

‫מהתחילית "‪" - "eu‬טוב"‪ ,‬ו־"‪" - "genes‬נולד"‪ ,‬כלומר‪" ,‬מוצא‬ ‫ְ‬ ‫משובח" והגדיר אותו בשנת ‪ ,1869‬בספרו על גאונות העוברת‬ ‫בירושה כ"חקר הגורמים המצויים בשליטה חברתית‪ ,‬שעשויים‬ ‫לשפר את האיכויות הגזעיות של הדורות בעתיד או לפגום בהם‪,‬‬ ‫אם מבחינה פיסית או מבחינה מנטלית"‪.‬‬ ‫כמה מושגי־מפתח בהגדרה זו דורשים עיון‪ :‬למשל‪ ,‬אפשר לפרש‬ ‫את המושג "האיכויות הגזעיות" כמתייחס למין האנושי כולו או‬ ‫ל"גזע" מסוים‪ ,‬ומההגדרה עצמה לא ברור האם מדובר במחקר‬ ‫מדעי או בתוכנית פעולה אידאולוגית‪ .‬אך גם כ"מדע" גרידא‪,‬‬ ‫אין האאוגניקה ברורה דיה‪ .‬מה פירוש "שיפור" של גזע האדם?‬ ‫ברור‪ ,‬שאכן אפשר לשפר ולמנוע מצבים פיסיים תורשתיים‬ ‫מסוימים‪ .‬כך‪ ,‬הטאבו על נישואי קרובים מונע מגוון של מחלות‬ ‫תורשתיות והוא קיים ברוב התרבויות לגבי דרגות שונות של‬ ‫קרבת משפחה‪ .‬אך גולטון לא התכוון בהגדרתו רק למניעה של‬ ‫הבררה הטבעית תפוצתן‬ ‫מחלות תורשתיות‪ ,‬שכן בשל חוקי ֵ‬ ‫באוכלוסייה מוגבלת ממילא‪ ,‬והיא כשלעצמה אינה מצדיקה‬ ‫את העיסוק הנרחב באאוגניקה ואת הצעדים שנעשו בשמה‪.‬‬ ‫ה"שיפור" יכול להיות שכלי‪ :‬העלאתה של רמת המשכל של‬ ‫האוכלוסייה בהתאם למדדים שהחלו מתגבשים באופן מדעי‬ ‫בתחילת המאה העשרים‪ .‬התנועה האאוגנית חיפשה ומצאה‬ ‫עדויות מדעיות לכך‪ ,‬שחלק גדול מהאוכלוסייה הוא של "רפי‬

‫והדרך האמריקנית‬

‫מהעשור הראשון ועד לסוף העשור השמיני של המאה העשרים‪,‬‬ ‫עוקרו בכפייה ‪ 65‬אלף מאזרחי ארצות־הברית‪ .‬הסיבה לעיקור‬ ‫הכפוי של מספר אזרחים כה רב הייתה‪ ,‬שרבות ממדינות‬ ‫ארצות־הברית‪ ,‬ובמידה מסוימת אף הממשל הפדרלי‪ ,‬קיבלו‬ ‫את עקרונות היסוד של תורה מדעית־חברתית הקרויה‬ ‫אאוגניקה (‪.)Eugenics‬‬ ‫שורשי האאוגניקה נעוצים בהגותם של מדענים והוגים‬ ‫בבריטניה במאה התשע־עשרה‪ ,‬ולפיה תכונות מסוימות‪ ,‬שמהן‬ ‫נגזר במידה רבה המעמד החברתי של האדם‪ ,‬עוברות בתורשה‪,‬‬ ‫ולכן אפשר וצריך לפעול באופן יזום כדי שתכונות הנתפשות‬ ‫כחיוביות תהיינה נפוצות יותר באוכלוסייה ותכונות הנתפשות‬ ‫כשליליות תהיינה נפוצות פחות‪ .‬הפרקטיקה האאוגנית כללה‬ ‫מגוון של אמצעים‪ ,‬החל ממגבלות על הגירה וכלה בהמתה של‬ ‫בני־אדם שנראו כבעלי התכונות השליליות ביותר‪ .‬ארצות־‬ ‫הברית אימצה כמה פרקטיקות אאוגניות‪ ,‬וביניהן מגבלות על‬ ‫הגירה‪ ,‬מגבלות על נישואים ועיקור כפוי – הצעד הקיצוני ביותר‬ ‫שהצליחו לנקוט תומכי האאוגניקה בארצות־הברית‪ .‬תוכנית‬ ‫העיקור שהופעלה בארצות־הברית כללה את איתורם‬ ‫של אנשים הנושאים תכונות שנתפשו כשליליות‪ ,‬מי שהיו בעלי‬ ‫מנת משכל נמוכה או שהתנהגותם הוגדרה כאנטי־חברתית‪,‬‬ ‫ועיקורם בכפייה‪.‬‬ ‫ארצות־הברית לא הייתה המדינה היחידה שהפעילה תוכנית‬ ‫לעיקור כפוי מטעמים אאוגניים במהלך המאה העשרים‪ .‬תוכנית‬ ‫נרחבת הופעלה בגרמניה הנאצית‪ ,‬ותוכנית צנועה יותר בממדיה‬ ‫הופעלה בשבדיה‪ .‬מדינות אחרות‪ ,‬כמו בריטניה‪ ,‬שקלו נקיטת‬ ‫צעדים דומים‪ ,‬אך לא הגיעו לכלל הפעלתה של תוכנית מעשית‪.‬‬ ‫לאחר מוראות המשטר הנאצי בגרמניה‪ ,‬שכללו המתה על בסיס‬ ‫אאוגני של מאות אלפי בני־אדם שהוגדרו "בלתי־כשירים" (זאת‬ ‫בנוסף על ההשמדה של יהודים‪ ,‬צוענים ובני עמים אחרים‪,‬‬ ‫שגם בה אפשר לראות שיטה ל"השבחת גזע")‪ ,‬ירדה קרנה‬

‫של האאוגניקה ורעיונות אאוגניים חדלו להיחשב ראויים‬ ‫ברוב המדינות‪.‬‬ ‫האאוגניקה התאימה עצמה למקום ולאקלים החברתי‬ ‫שבהם מצאה לה תומכים‪ .‬מקומות שבהם שררו הלכי רוח‬ ‫אידאולוגיים‪ ,‬שראו ממילא באופן חיובי את התערבות המדינה‬ ‫בענייני הפרט או את זכותה של המדינה לקדם את מטרותיה‬ ‫באמצעות הנדסה חברתית‪ ,‬היו קרקע פורייה לקליטת‬ ‫רעיונות אאוגניים‪ .‬ייחודה של התוכנית האמריקנית היה‬ ‫בכך‪ ,‬שהיא פעלה במסגרת של דמוקרטיה ליברלית‪ ,‬במדינה‬ ‫שקידשה את חירויות הפרט ונמנעה מלהתערב בענייניהם‬ ‫הפרטיים של אזרחיה‪ .‬ארצות־הברית ראתה עצמה תמיד כמי‬ ‫שמקדמת ערכים של אינדיבידואליזם והיא דחתה כל צורה‬ ‫של קולקטיביזם‪ ,‬אם בצורותיו הגסות כפשיזם‪ ,‬נאציזם או‬ ‫קומוניזם‪ ,‬ואם בצורות מעודנות יותר כסוציאל־דמוקרטיה‪.‬‬ ‫בכך נבדלה ארצות־הברית ממדינות כמו גרמניה הנאצית‪,‬‬ ‫שבה הייתה הפעלת מדיניות אאוגנית מובנת כמעט מאליה‪,‬‬ ‫או שבדיה‪ ,‬שבה הייתה השפעה חזקה לתנועה הסוציאל־‬ ‫דמוקרטית‪ .‬שיתוף פעולה של ממסד‪ ,‬שהגדיר עצמו ליברלי‪ ,‬עם‬ ‫תפישות אאוגניות עורר קשיים תאורטיים רבים מאוד‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אני מבקש לבחון את הרקע בארצות־הברית להחלתה של‬ ‫מדיניות עיקור כפוי‪ ,‬המהווה התערבות גסה של המדינה בחירות‬ ‫הפרט וחדירה אל המרחב האישי הפרטי ביותר‪ ,‬ואת האופן‬ ‫שבו התורה האאוגנית הצליחה להתאים עצמה לסדר המדיני־‬ ‫הליברלי‪ .‬ראשית‪ ,‬יושבו הסתירות התאורטיות בין התורה‬ ‫הליברלית והפרקטיקה האאוגנית במידה שאפשרה את הפעלת‬ ‫התוכנית; שנית‪ ,‬בעוד התוכנית לעיקור כפוי במדינות אחרות‬ ‫נשענה בעיקר על כוחה של המדינה‪ ,‬הרי בארצות־הברית שימשו‬ ‫דווקא הכלים שמדינת החוק הליברלית מעניקה לאזרחיה –‬ ‫יוזמה פרטית‪ ,‬הליך משפטי מסודר‪ ,‬חופש התאגדות – אמצעים‬ ‫לקידום התוכנית‪.‬‬

‫‪66 / 67‬‬

‫גל אמיר‪:‬‬ ‫אאוגניקה‪ ,‬ליברליזם‬

‫ומסביר מדוע התורה‬ ‫האאוגנית מצאה לה‬ ‫תומכים גם בקרב‬ ‫שופטים ידועי–שם‪,‬‬ ‫הוגי–דעות ופעילים‬ ‫חברתיים שנחשבו‬ ‫ליברלים ונאורים‪.‬‬

‫כיצד ייתכן‬ ‫שבארצות–הברית‪,‬‬ ‫המדינה המזוהה עם‬ ‫ערכי הליברליזם‪,‬‬ ‫הגנה על זכויות‬ ‫הפרט ושוויון בפני‬ ‫החוק‪ ,‬התנהלה במשך‬ ‫רוב המאה העשרים‬ ‫מדיניות של עיקור‬ ‫בכפייה ויושמה על‬ ‫עשרות אלפי בני–‬ ‫אדם?‬

‫עיקור‬ ‫כפוי‬ ‫להשבחת‬ ‫הגזע‬

‫גל אמיר בוחן‬ ‫את אחד המקרים‬ ‫הנודעים של פרק‬ ‫היסטורי זה‪,‬‬ ‫ההחלטה לעקר‬ ‫נערה בשם קארי באק‬ ‫(‪ ,)Buck‬שנדונה אף‬ ‫בבית–המשפט העליון‬ ‫של ארצות–הברית‪,‬‬

‫‪64 / 65‬‬

‫שלושה דורות‬ ‫של אימבצילים‬ ‫הם די והותר‪.‬‬

‫מוטב יהיה לעולם כולו‪,‬‬ ‫אם במקום לחכות להוצאה‬ ‫להורג של צאצאים מנוונים‬ ‫בגין פשעים‪ ,‬או לתת להם לגווע‬ ‫ברעב בשל הפיגור השכלי‬ ‫שלהם‪ ,‬תוכל החברה למנוע‬ ‫מאנשים לא־כשירים בעליל‬ ‫להעמיד צאצאים מסוגם‪.‬‬

‫‪62 / 63‬‬

‫מכלכותה שבקצה תת היבשת לאמו‬ ‫הנרגשת‪" ,‬אמא‪ ,‬יש לנו תינוק!"‬ ‫"וויי! איזה צבע?" האם חישבה את‬ ‫דעתה להתעלף מעל קערת הבמיה‪.‬‬ ‫"בלונדיני!" הוא צרח‪,‬‬ ‫"יש לנו ילד בלונדיני!"‬ ‫"יוהו! בלונדיני!" יללות האושר שלה‬ ‫הגיעו עד פקיסטן השכנה‪.‬‬ ‫אבל למה בעצם הומואים אוהבים את‬ ‫הבלונד הזהוב הכרכומי הזה‪ ,‬שנשפך על‬ ‫כף היד כמו דיונה של חול?‬ ‫האם רק משום שכך בדיוק אוהבים‬ ‫אחרים והגייז שואפים להידמות להם?‬ ‫טיעון בעייתי; הרי גייז הוכיחו שמה‬ ‫שטוב לך‪ ,‬להם מתאים ההפך הגמור‪.‬‬ ‫האם משום שגייז רבים חלמו משחר‬

‫ילדותם להיות בלונדה נהדרת‪ ,‬זוהרת‬ ‫ומפזזת על במת האירוויזיון אבל בפועל‬ ‫צמחו להיות פקידים שעירים ועבי גוף‬ ‫שיושבים מבוקר עד ערב במשרד?‬ ‫ואולי פשוט משום שבישראל של ‪2018‬‬ ‫קל יותר לילד בלונדי "להצליח בחיים"‬ ‫מאשר לילד כהה שיער ואפל מבט?‬ ‫חמוש בשאלות הכבירות הללו חציתי עם‬ ‫הילדונת שלי את רחוב שלמה המלך‪.‬‬

‫"יא‪ ,‬איזו חמודה!" חייכו מולי שתי נערות‬ ‫על המדרכה מלאת הצואה מרוב לשלשת‬ ‫עטלפים‪ ,‬מהזן התל אביבי המאוס‪.‬‬ ‫"מי חמודה?" נדרכתי‪ .‬אם עוד פעם‬ ‫אשמע "נכדה" אתחיל לקלל וגם אחלוץ‬ ‫נעל‪ ,‬כפי שעשה אנדרי קוסיגין בשעתו‪.‬‬ ‫"הבת שלך"‪ ,‬הן גימגמו‪,‬‬ ‫"היא כזאת מקסימה"‪.‬‬ ‫"בטח"‪ ,‬חייכתי אליהן כאילו אני מטייל‬ ‫בפארק נאלבקי‪" ,‬גם לי היו פעם תלתלים‬ ‫צהובים כאלו‪ .‬הם הגיעו עד כאן"‪.‬‬

‫ויקינגי פסטורלי באי יוטלאנד‪ ,‬או לפיורד‬ ‫סקנדינבי חבוי‪ .‬מתוך עשרה פעוטות‬ ‫חמודים וצעקניים שאכלו במבה ועשו‬ ‫פיפי בחיתול לא פחות משמונה זאטוטים‬ ‫היו זהובי בלורית ותכולי עין‪ .‬השמש‬ ‫פשוט זרחה בשיערם בכרכום עז‪ ,‬בלתי‬ ‫ישראלי בעליל‪ .‬מה שעשה את הבלונד‬ ‫הסקנדינבי הזה למרתק עוד יותר הוא‬ ‫העובדה שהוריהם של הפעוטות הזוהרים‬ ‫הללו נראו‪ ,‬איך להגיד את זה בעדינות‪,‬‬ ‫צאצאים לעולים נרגשים שבאו פעם‪ ,‬אי‬ ‫אז בשנות החמישים והשישים‪ ,‬מצנעא‪,‬‬ ‫מטריפולי או מבגדאד‪.‬‬ ‫גברים אוהבים בלונדיניות‪ .‬זה ידוע‪ .‬גם‬ ‫נשים אוהבות בלונדינים‪ .‬זה ידוע קצת‬ ‫פחות‪ .‬על פי תחקיר שנערך בשנת ‪,2011‬‬

‫כ־‪ 70‬אחוזים מהנשים שפנו לבנק הזרע‬ ‫בביה"ח שיבא העדיפו שהבחור האלמוני‬ ‫ההוא שעמד בתא הסגור עם מבחנה‬ ‫ביד אחת והפליג אל מחוזות התענוג‬ ‫השמימיים יהיה עלם גבוה‪ ,‬זהוב־קודקוד‬ ‫ותכול עין‪ .‬אלא שכעת מסתבר שגם‬ ‫הומואים אוהבים בלונדיניות‪.‬‬ ‫ועוד איך אוהבים!‬ ‫חכמים כבר פסקו שהומואים הם הגברים‬ ‫האמיתיים ביותר‪ .‬מה רוצה גבר ישראלי‬ ‫בחייו? לבגוד בלי שאשתו תתפוס אותו‪.‬‬ ‫יש גייז ששיכללו את משאלת הלב‬ ‫הכמוסה הזאת לפרקטיקה יומית פשוטה‬ ‫של לחיצת כפתור‪ .‬מסתבר שגם בבחירת‬ ‫צבע פלומתו של הרך הנולד הגייז נעשו‬ ‫הכי מיינסטרים שיש‪ .‬אני מחכה לרגע בו‬

‫יתפרסם מחקר רציני על היקף תופעת‬ ‫הפעוטות הזהובים כחול־לבן‪.‬‬ ‫מומחה בתעשיית הילדים ההומואית‬ ‫אישר באוזני בלחשושים נמרצים (אחרי‬ ‫שנשבעתי בקומבינזון הפרחוני של אמא‬ ‫שלי שלא אגלה לאיש) את ההשערה‬ ‫שכל מבקר במפגש משפחות חד־מיניות‬ ‫בנורבגיה‪ ,‬סליחה‪ ,‬בגן מאיר‪ ,‬יכול‬ ‫להיווכח בה מיד‪ :‬שגייז בוחרים את‬ ‫תורמת הביציות בעיקר לפי צבע השיער‬ ‫והעיניים‪ .‬חשוב שהליידי הקטלוגית‬ ‫תהיה חכמה? שתהיה משכילה? שתהיה‬ ‫בריאה? כן‪ ,‬ברור‪ .‬ובלבד שתהיה‬ ‫בלונדית שופעת‪.‬‬ ‫לעולם לא אשכח אב טרי אחד‪ ,‬בחור‬ ‫שחרחר וצנום כמו פקיר‪ ,‬שציווח בטלפון‬

‫ומתוך עשרה פעוטות‬ ‫חמודים וצעקניים‬ ‫שאכלו במבה ועשו‬ ‫פיפי בחיתול‪,‬‬

‫ארבעה או חמישה‬ ‫הורים שיחקו עם‬ ‫צאצאיהם בגינת‬ ‫דבורה‪ ,‬כולם ילדי‬ ‫פונדקאות אי שם מהודו‬ ‫ועד אינדיאנה‪,‬‬

‫‪60 / 61‬‬

‫"היא כל כך דומה לך‪ ,‬הנכדה המקסימה‬ ‫שלך!" סחה לי אשה נפעמת בגינת דבורה‪,‬‬ ‫אי שם בגטו החצרות המוזנחות של רחוב‬ ‫גורדון‪" .‬היא לא הנכדה שלי‪ .‬היא הבת‬ ‫שלי"‪ ,‬תיקנתי לה‪.‬‬ ‫אוי‪ ,‬כמה שאני אוהב את הרגעים‬ ‫המכושפים האלו‪ ,‬את הבעות הפנים‬ ‫הנבוכות של מי שלא עבר מעולם סדנת‬ ‫נימוס אצל פראו בן צור כפי שעשינו‬ ‫אנחנו‪ ,‬הפקידים המהוקצעים של השירות‬ ‫הציבורי‪ .‬לעולם אל תשאלו את בן‬ ‫שיחכם בן כמה הוא‪ ,‬אם הוא נשוי‪ ,‬אם‬ ‫יש לו ילדים וכמה הוא מרוויח‪ ,‬התרתה‬ ‫בנו פראו בן צור‪.‬‬ ‫נדמה לי שרק לישראלים יש נטייה‬ ‫חיננית לפנות ברחוב‪ ,‬במכולת או בגן‬

‫משחקים לזר גמור ולחטט בטבעיות‬ ‫גמורה בביוגרפיה האינטימית ביותר שלו‪.‬‬ ‫לא מזמן עמדתי מול דוכן של מאפים‬ ‫טריים ברחוב בן יהודה; עלם כבן עשרים‪,‬‬ ‫מצויד בגופיה צמודה‪ ,‬לסת מסותתת‬ ‫וגוף אלילי‪ ,‬עמד מאחורי הדוכן ואמר‬ ‫לילדון שלי‪" :‬ילד‪ ,‬תקשיב טוב למה‬ ‫שסבא אומר!"‬ ‫"זה הבן שלי‪ .‬לא הנכד"‪,‬‬ ‫חייכתי מאוזן לאוזן‪.‬‬ ‫"אוי‪ ,‬אח שלי‪ ...‬יצאתי מה זה מפגר!"‬ ‫האופה מתל אביב היה על סף קריסת‬ ‫מערכות‪" .‬רק הרגע התעוררתי‪ ,‬לא יודע‬ ‫אפילו איך קוראים לי"‪ ,‬הוא חיטט‬ ‫בשיפולי המכנסיים‪.‬‬ ‫"אני כל כך מתנצלת!" האשה בגינת‬

‫דבורה כל כך התנצלה‪" .‬תבין אותי‪,‬‬ ‫אני פחות או יותר בגילך"‪ ,‬הציצה אלי‬ ‫בזהירות חשדנית שבאה מן הפרברים‪,‬‬ ‫"יש לי כבר שישה נכדים‪ ,‬כן ירבו"‪,‬‬ ‫המשיכה לזרות מלח שולחני גס‪" ,‬כל אחד‬ ‫עם החיים שלו ועם הגורל שלו‪ .‬רק תדע‬ ‫שהמקסימה הזאת היא העתק מושלם‬ ‫שלך! חוץ מהצבע‪ ,‬כמובן"‪.‬‬ ‫היא המשיכה לצעוד לתוך האפרים‬ ‫המרהיבים של החטטנות‪.‬‬ ‫וזה מוקד העניין — הצבע‪ .‬ארבעה או‬ ‫חמישה הורים שיחקו עם צאצאיהם‬ ‫בגינת דבורה‪ ,‬כולם ילדי פונדקאות אי‬ ‫שם מהודו ועד אינדיאנה‪ .‬לו היה נקלע‬ ‫לגינונת משקיף נייטרלי של האו"ם היה‬ ‫מן הסתם כותב בדו"ח שלו שנקלע לכפר‬

‫לא פחות משמונה‬ ‫זאטוטים היו זהובי‬ ‫בלורית ותכולי עין‪.‬‬

‫הומואים‬ ‫אוהבים‬ ‫בלונדיניות‬ ‫יוסי אבני לוי‬

‫‪58 / 59‬‬

‫"וויי!‬ ‫איזה צבע?"‬

‫"אמא‪,‬‬ ‫יש לנו תינוק!"‬

‫‪56 / 57‬‬

‫ג‬

‫זמנים מוזרים‬

‫‪54 / 55‬‬

‫הסיפור של נעמה ודנה שונה ודומה גם‬ ‫יחד‪ .‬נעמה ודנה הן זוג לסביות‪ ,‬שחיות‬ ‫תחת אותה קורת גג‪ ,‬מזה מספר שנים‪ .‬הן‬ ‫החליטו שנעמה‪ ,‬הצעירה מבין השתיים‪,‬‬ ‫תהרה באמצעות זרע תורם‪ .‬הן נגשו‬ ‫לבנק הזרע ושמרו לעצמן מספר מנות‬ ‫שיספיק לשתיהן‪ .‬נעמה הרתה לאחר‬ ‫הפריה חוץ גופית‪ .‬עובר בודד הוחזר‬ ‫לרחמה ושאר העוברים הוקפאו‪ .‬נעמה‬ ‫הרתה‪ ,‬אולם ההיריון היה קשה ביותר‪.‬‬ ‫כבר בתחילת ההיריון פיתחה נעמה רעלת‬ ‫היריון קשה ביותר מלווה בלחץ דם גבוה‪,‬‬ ‫סכרת ובצקות קשות‪ .‬הרופאים המליצו‬ ‫להפסיק את ההיריון‪ .‬נעמה התעקשה‬ ‫וכך‪ ,‬נאלצו הרופאים לילד אותה‬ ‫כחודשים לפני המועד‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬היא‬ ‫ילדה בת בריאה‪ .‬רעלת ההיריון נתנה את‬ ‫אותותיה והיא אושפזה מיד לאחר הלידה‬ ‫במחלקה לטיפול נמרץ‪ ,‬עד שהתאוששה‪.‬‬ ‫כעבור שנה‪ ,‬חזרו נעמה ודנה ורצו‬ ‫להשתמש בעוברים הקפואים של נעמה‪.‬‬ ‫הרופאים אסרו על נעמה להיכנס להיריון‪.‬‬

‫הם הסבירו לה‪ ,‬שגופה לא יוכל לשאת‬ ‫היריון נוסף ואם היא תהרה היא עלולה‬ ‫למות בסבירות גבוהה מאד‪ .‬נעמה‬ ‫ביקשה‪ ,‬שישתילו את עובריה ברחם‬ ‫של בת זוגה‪ .‬אולם‪ ,‬לפי חוקי המדינה‬ ‫הדבר לא ניתן‪ .‬החוק אוסר פונדקאות‬ ‫לבני אותו מין‪ .‬נעמה ודנה לא וויתרו‬ ‫ופנו לערכאות‪ .‬בקשתם נדחתה ע"י‬ ‫בית המשפט המחוזי‪ .‬הן לא וויתרו‬ ‫ועתרו לבג"ץ‪ .‬עתירתם נידונה בהרכב‬ ‫של ‪ 5‬שופטים בכירים‪ .‬בית המשפט‬ ‫העליון‪ ,‬בפסק דין מנומק וברוב של‬ ‫‪ 4‬שופטים‪ ,‬פסק לטובתן‪ ,‬ואפשר את‬ ‫החזרת העוברים של נעמה לרחם של דנה‪.‬‬ ‫הפסיקה הזאת הייתה פסיקה תקדימית‬ ‫ובעקבותיה היו מקרים נוספים של‬ ‫השתלת עוברים בקרב בנות זוג לסביות‪.‬‬ ‫דנה לא הרתה מהעוברים הקפואים‬ ‫של נעמה‪ ,‬אך היא עברה טיפול בעצמה‬ ‫והרתה מהזרע של אותו תורם‪.‬‬ ‫לזוג נשים בישראל הרבה יותר קל ללדת‬ ‫ולגדל ילדים בהשוואה לזוג גברים‪.‬‬ ‫האחרונים נאלצים לקבל תרומת ביצית‬ ‫ולעבור הליך פונדקאות בחו"ל‪ .‬זוג גברים‬ ‫כזה צריך להשקיע הון עתק בשביל ילד‪.‬‬

‫דרור ודני הם זוג גברים שעברו הליך כזה‬ ‫בחו"ל ולהם בן ובת‪ .‬הם הקימו חברה‬ ‫שלקחה על עצמה לתווך ולהנגיש את‬ ‫התהליך לזוגות אחרים‪ .‬בימים אלה‪ ,‬הם‬ ‫עוזרים לזוגות בני אותו מין וגם לזוגות‬ ‫של סטרייטים‪ ,‬להגשים את החלום‬ ‫ולהביא ילד לעולם באמצעות פונדקאות‪.‬‬ ‫זוגות בני אותו מין במדינת ישראל‬ ‫נאלצים לא אחת‪ ,‬להיאבק על זכותם‬ ‫לילד בבית המשפט‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה איפה עובר הגבול‪ :‬האם‬ ‫ניתן לאשר לזוג נשים להחליף ביניהן‬ ‫עוברים ולהרות האחת מהעוברים‬ ‫של חברתה רק בשביל הרצון להרגיש‬ ‫שותפות? בל נשכח שתהליך כזה דורש‬ ‫התערבות וטיפול של הפריה חוץ גופית‬ ‫עם כל הסכנות המשתמעות מכך‪ .‬החוק‬ ‫בישראל מתיר פונדקאות רק כאשר יש‬ ‫בעיה רפואית‪ .‬מוטב שכך יישאר‪ :‬בראש‬ ‫ובראשונה‪ ,‬כדי לא לבצע טיפולי פריון‬ ‫מיותרים‪ .‬אולם יחד עם זאת‪ ,‬הקדמה‬ ‫הטכנולוגית והחברתית מחייבת את‬ ‫המחוקק לבחון מתן אישור לזוג גברים‬ ‫לבצע פונדקאות ותרומת ביציות בארץ‪.‬‬

‫יובל ובן־זוגו דניאל‪ ,‬הכירו עוד בחטיבת‬ ‫הביניים‪ .‬הקשר בניהם התחזק מאד‬ ‫בתקופת התיכון וכל השכבה ידעה שהם‬ ‫יינשאו‪ .‬ואכן‪ ,‬לאחר שנים מספר‪ ,‬הם‬ ‫הגיעו למרפאה כי רצו בכל מאודם ילד‬ ‫משותף‪ .‬הרופא המטפל הסביר להם‪,‬‬ ‫שבמצבם הם יזדקקו לתרומת ביצית‪,‬‬ ‫הפרייתה בזרע של אחד מהם והשתלה‬ ‫ברחם של אם פונדקאית‪ ,‬ושכל התהליך‬ ‫הזה חייב להיעשות בחו"ל כי בישראל‬ ‫הוא אסור על־פי חוק‪.‬‬

‫גם להט"בים‬ ‫מגיעים למרכז‬ ‫להפריה חוץ‬ ‫גופית במרכז‬ ‫הרפואי אסף‬ ‫הרופא‪.‬‬

‫פוריות‬ ‫אחרת‬

‫יובל חייך במבוכה‪" .‬לא כל חיי הייתי‬ ‫גבר"‪ ,‬הסביר‪" .‬כשהינו בתיכון‪ ,‬קראו‬ ‫לי רויטל"‪ .‬יובל הוא גבר טרנסג'נדר‪,‬‬ ‫ששינה את מראהו ע"י נטילת הורמונים‪:‬‬ ‫טסטוסטרון ברמות גבוהות בעיקר‪ .‬הוא‬ ‫עבר ניתוח להסרת השדיים‪ ,‬אבל על‬ ‫הרחם והשחלות ‪ -‬הוא לא רצה לוותר‪.‬‬ ‫בדיקת האולטרסאונד הראתה שהשחלות‬ ‫במבנה תקין‪ ,‬הן לא ניזוקו מרמות‬ ‫הטסטוסטרון הגבוהות‪ .‬הוא הפסיק‬ ‫לזמן מה את נטילת הטסטוסטרון‪ ,‬קיבל‬ ‫הורמונים להשראת ביוץ והגיע עם בן זוגו‬ ‫לשאיבת הביציות‪ .‬המבוכה בחדר הקבלה‬ ‫לשאיבת הביציות הייתה גדולה‪ .‬הנשים‬ ‫בחדר הקבלה‪ ,‬נדהמו לראות גבר‪ ,‬שעובר‬ ‫שאיבת ביציות‪ .‬למען האמת‪ ,‬גם הצוות‬ ‫הרפואי לא היה מוכן לסיטואציה שכזו‪.‬‬ ‫יובל‪ ,‬בעל האישיות הכובשת‪ ,‬לא התרגש‪.‬‬ ‫הוא רגיל שמסתכלים עליו‪ .‬הוא חייך‬ ‫והסביר לנשים‪ ,‬ההמומות והמובכות‪,‬‬ ‫שהוא גבר עם ביציות‪ .‬כשהוא נכנס לחדר‬ ‫הניתוח‪ ,‬נשברו המחיצות ומבטי המבוכה‬ ‫של המטופלות האחרות‪ ,‬והם התחלפו‬ ‫במבטי הערכה ופירגון‪.‬‬

‫בדרך‪ ,‬הם‬ ‫נאלצים‬ ‫לעבור דרך‬ ‫בית המשפט‪,‬‬ ‫ולהתמודד עם‬ ‫דעות קדומות‪.‬‬

‫בהמשך‪ ,‬הביציות של יובל הופרו בזרעו‬ ‫של בן זוגו‪ ,‬והעוברים שנוצרו‪ ,‬הוקפאו‬ ‫לצורך פונדקאות בחו"ל‪.‬‬ ‫חודש לאחר מכן‪ ,‬שונעו העוברים של‬ ‫יובל ודניאל למרפאה פרטית בארה"ב‪.‬‬ ‫הם הושתלו ברחם של פונדקאית‪ ,‬וכעבור‬ ‫‪ 9‬חודשים נולדה לזוג בת‪ ,‬אותה הם‬ ‫מגדלים כשני גברים‪ .‬לזוג נותרו עוברים‬ ‫מוקפאים נוספים‪ ,‬וכיום הם נאלצים‬ ‫להיאבק עם רשויות החוק כדי שיתירו‬ ‫להם פונדקאות בארץ‪.‬‬ ‫פונדקאות בישראל מותרת רק לזוג‬ ‫נשוי ובתנאי שהם לא נזקקים לתרומת‬ ‫זרע‪ .‬אסור לעשות בישראל פונדקאות‬ ‫לבני אותו המין‪ ,‬גם אם אחד מהם הוא‬ ‫טרנסג'נדר‪.‬‬

‫‪52 / 53‬‬

‫והגיע עם בן זוגו‬ ‫לשאיבת ביציות‪.‬‬

‫הוא קיבל הורמונים‬ ‫להשראת ביוץ‬

‫ענת ניגשה לטיפולי‬ ‫פוריות עם בעלה השני‪,‬‬ ‫לאחר שעברה הליך‬ ‫גירושים קשה‪ ,‬שבו‬ ‫נלקחו ממנה ילדיה‪.‬‬

‫‪50 / 51‬‬

‫בפגיה‪ .‬היא מתרגשת מאד‪ ,‬ולא רוצה‬ ‫לעזוב את ילדיה ולו אף לרגע‪" .‬מי יטפל‬ ‫בילדיי יותר טוב ממני?" היא אומרת‬ ‫לאחיות‪ .‬היא יושבת לידם שעות וחוזרת‬ ‫למחלקה‪ ,‬רק לאחר שאחיות בפגייה‬ ‫מפצירות בה ומסבירות לה‪ ,‬שגם היא‬ ‫צריכה לנוח‪ .‬שכן‪ ,‬גם הגוף שלה עבר‬ ‫תהליך לא פשוט‪" .‬אימא למופת" אומרות‬ ‫האחיות בפגייה‪" .‬היא כל כך דואגת‬ ‫לילדיה‪ ,‬מסכנה‪"...‬‬ ‫מצבם של התינוקות הלך והתדרדר‪.‬‬ ‫פתאום חלה תפנית במצבם‪ .‬הם הפסיקו‬ ‫לגדול ופיתחו זיהום שלא היה מוכר‬ ‫בפגייה‪ .‬הצוות הרפואי לא מצא הסבר‬ ‫הגיוני לזיהום המוזר‪ .‬רופא מתמחה אחד‬ ‫אמר‪ ,‬שהוא חושד בענת‪" .‬מאז שהיא‬ ‫החלה לבקר כאן מצב הילדים החל‬ ‫להתדרדר ‪ -‬האימא פוגעת בילדיה" הוא‬ ‫טען בתוקף‪ .‬האחיות נזעקו‪ ,‬הרי ענת‬ ‫היא אימא למופת‪ .‬ישיבות הצוות הפכו‬ ‫סוערות יותר ויותר‪ ,‬המתמחה העקשן לא‬

‫ויתר לאחיות‪ .‬מנהל הפגייה הרגיש שאם‬ ‫הוא לא יעשה משהו‪ ,‬התינוקות של ענת‬ ‫לא ישרדו‪ .‬הוא פנה להנהלת בית החולים‬ ‫והעלה את החשד שהאם פוגעת בילדיה‪.‬‬ ‫עוד באותו יום נשלח למחלקה בלש סמוי‬ ‫של המשטרה שעקב אחרי תנועותיה של‬ ‫ענת‪ .‬תוצאות המעקב היו חד משמעיות‪:‬‬ ‫ענת מחדירה חומר לא ידוע לעירוי של‬ ‫ילדיה‪ .‬בהמשך הסתבר‪ ,‬שענת החדירה‬ ‫לעירוי כמות קטנה של מי ברז‪ .‬הסיבה‬ ‫להריון הקשה וללידה המוקדמת נעוצה‪,‬‬ ‫אף היא‪ ,‬בפגיעה שפגעה ענת בעצמה‪ .‬היא‬ ‫עשתה זאת במתכוון כדי להגיע למצב‪,‬‬ ‫שבו הילודים יטופלו בפגייה‪.‬‬ ‫בדיקה של ענת ע"י פסיכיאטר ופתיחת‬ ‫תיקה הרפואי מקופת החולים העלה‬ ‫שענת סובלת מתסמונת מינכהאוזן‪.‬‬ ‫בצורתה המורכבת‪ .‬היא גם פוגעת בעצמה‬ ‫וגם פוגעת בילדיה (‪Munchausen‬‬ ‫‪ .)Syndrome by Proxy‬השוטר נשאר‬ ‫בפגייה‪ .‬הוא הוצמד לתינוקות ושמר‬ ‫עליהם מפני אמם עד להוצאת צו הרחקה‬ ‫לאם ע"י בית החולים‪ .‬בעלה השני של‬ ‫ענת היה המום‪ .‬הוא לא ידע את נפשו‪.‬‬ ‫ענת אושפזה בכפיה בבית חולים‬ ‫פסיכיאטרי‪ .‬מצב התינוקות שלה השתפר‬ ‫מאד הם התחילו לינוק מבקבוק בכוחות‬ ‫עצמם וכעבור זמן קצר השתחררו‬ ‫מהפגייה והועברו לחזקת אביהם בכפוף‬ ‫לצו של בית משפט‪.‬‬ ‫"תסמונת מינכהאוזן"‪ ,‬קרויה על שם‬ ‫דמות היסטורית‪ ,‬קרל פרידריך הירונימוס‬ ‫פון מינכהאוזן‪ ,‬ברון גרמני מהמאה ה‪.18-‬‬ ‫הברון מינכהאוזן‪ ,‬נהג להתהדר בסיפורי‬ ‫פנטזיה על סמך הקריירה הצבאית‬ ‫שלו‪ ,‬לטייל ברחבי העולם ולהתפאר‬ ‫בסיפורי בדיות‪ .‬בשנת ‪ 1951‬ריצ'רד אשר‬ ‫(‪ )Richard Asher‬יישם לראשונה את‬ ‫המונח תסמונת מינכהאוזן‪ ,‬המיועדת‬ ‫לאנשים המטיילים מבית חולים אחד‬ ‫למשנהו‪ ,‬ומדמיינים את מחלותיהם‬ ‫השונות‪ .‬תסמונת מינכהאוזן באמצעות‬ ‫שליח‪ ,‬מהווה צורה נדירה של התעללות‬ ‫בילדים או במי שנתון תחת חסותו‬ ‫של מטפל‪ .‬האדם שמטפל בילד‪ ,‬לרוב‬ ‫אמו הביולוגית‪ ,‬ממציא או גורם בפועל‬ ‫סימפטומים של מחלה אצל ילד שנמצא‬ ‫תחת השגחתו‪.‬‬

‫שיחה עם בעלה הראשון של ענת חשפה‬ ‫סיפור מצמרר‪ .‬ענת הייתה פוגעת באופן‬ ‫קבוע בשני בניה‪ ,‬ילדיו‪ ,‬היא הייתה‬ ‫מכניסה למזונם תרופות להורדת לחץ‬ ‫דם או תרופות הרגעה שגרמו לא אחת‬ ‫לאשפוז הילדים במצב קשה‪ .‬ענת פגעה‬ ‫גם בעצמה וגם היא הייתה מאושפזת‬ ‫לא אחת‪ .‬הצלקת שיש לה על היד נגרמה‬ ‫מ"תאונה" שהיא ביימה באמצעות‬ ‫זכוכית שבורה‪ .‬בעלה הראשון של ענת‬ ‫סיפר שהוא ניהל מאבק משפטי קשה‬ ‫מאד על ילדיו וכי ענת ניסתה להוכיח‬ ‫לבית המשפט שהיא איננה חולה‪ .‬היא‬ ‫התכחשה למצבה ולאחר שהתגרשו עברה‬ ‫מדירה שכורה אחת לשנייה כדי שהוא‬ ‫לא יוכל לאתר את הילדים‪ .‬הוא איתר‬ ‫את ילדיו בעזרת המשטרה‪ ,‬ובאותו לילה‬ ‫שבו הועברו הילדים לחזקתו ליוו אותו‬ ‫שוטר ושוטרת בלבוש אזרחי‪ .‬מסתבר‪,‬‬ ‫שכל הסיפור שענת סיפרה היה שיקרי‬ ‫מיסודו‪ .‬היא שיקרה גם לבעלה השני‪.‬‬ ‫ענת האמינה לשקרים של עצמה‪.‬‬ ‫בעלה הראשון של ענת מצא את עצמו‬ ‫מסייע לבעלה השני לקבל סעד משפטי‬ ‫מהרשויות‪ .‬הם נעשו חברים ועברו לגור‬ ‫באותה שכונה‪ .‬ילדיה של ענת מטופלים‬ ‫למופת‪ ,‬עם הרבה חום ואהבה‪ ,‬ע"י‬ ‫האבות שלהם‪ .‬הם יכולים להיפגש עם‬ ‫אימם רק בנוכחות של עובדת סוציאלית‬ ‫ולזמן מוגבל מאד‪.‬‬ ‫הטיפול בענת ביחידה להפריה החוץ‬ ‫גופית מעלה תהיות על תפקיד הצוות‬ ‫המטפל‪ .‬עד כמה הצוות המטפל יכול‬ ‫להאמין למטופליו והאם הוא צריך‬ ‫"לבלוש" ולבדוק בציציות המטופלים‪.‬‬ ‫במקרה של ענת‪ ,‬הרופא לא בדק לעומק‬ ‫את אותה שורה שנכתבה בכתב יד מרושל‬ ‫לאחר לידת בנה השני‪ ,‬והצוות לא ידע‬ ‫על הבעיה הנפשית של ענת בזמן הטיפול‪.‬‬ ‫יש מקרים בהם מגיעים מטופלים עם‬ ‫אבחנה פסיכיאטרית ברורה‪ .‬האם יחידת‬ ‫ההפריה החוץ גופית יכולה או צריכה‬ ‫לטפל בהם? האם אנחנו‪ ,‬כמטפלים‪,‬‬ ‫רשאים לסרב לטפל במקרה שבו קיים‬ ‫חשש לפגיעה בילד שייוולד? לפי החוק‪,‬‬ ‫אם יש חשש מבוסס צוות רפואי יכול‬ ‫לא לטפל‪ .‬אבל החוק לא מגדיר מה‬ ‫נחשב "מבוסס"‪.‬‬

‫ענת הגיעה אלינו לטיפול בפעם‬ ‫השלישית‪ .‬היא הייתה זוהרת וניכר עליה‬ ‫שהיא מאושרת‪ .‬את בן זוגה לא הכרנו‪.‬‬ ‫היא סיפרה‪ ,‬שנישאה בשנית והם מנסים‬ ‫להרות ולא מצליחים‪ .‬גם עם בן הזוג‬ ‫הראשון לא הצליחה להרות‪.‬‬ ‫ענת ובן זוגה הראשון עברו ביחידתנו‬ ‫מספר מחזורי טיפול ונולדו להם שני‬ ‫בנים‪ .‬היא סיפרה‪ ,‬שהגירושים מבעלה‬ ‫הראשון היו קשים ורצופי אלימות‪.‬‬ ‫בלילה חשוך אחד הגיע לביתה בעלה‬ ‫הראשון מלווה באמו ואחיו‪ .‬הם הוציאו‬ ‫את הילדים ממיטותיהם‪ ,‬היא התנגדה‬ ‫ובכתה‪ ,‬ולאחר מאבק‪ ,‬בעלה הראשון‬ ‫ועוזריו לקחו ממנה את הילדים‪ .‬ענת‬ ‫חושפת את זרועה ומראה צלקת ארוכה‪:‬‬ ‫"את זה עשתה חמותי במהלך המריבה‬ ‫על הילדים"‪ .‬עוד סיפרה‪ ,‬שמאותו לילה‬ ‫לא ראתה יותר את ילדיה והיא מתגעגעת‬ ‫אליהם מאד‪ .‬לכן‪ ,‬משנישאה בשנית‪ ,‬היא‬ ‫מאד רוצה ילדים‪ .‬האחות‪ ,‬ששמעה את‬

‫סיפורה‪ ,‬הייתה נסערת ואף הציעה לה‬ ‫את שרותיו של בעלה‪ ,‬עורך דין ידוע‪,‬‬ ‫ללא תשלום‪ .‬ענת סירבה‪ .‬אמרה שהפצע‬ ‫הזה כואב לה מאד והיא רוצה להתמקד‬ ‫בחיים החדשים שבנתה‪ .‬עוד הוסיפה‪,‬‬ ‫שילד חדש יעזור לה להתגבר‪ ,‬לאסוף‬ ‫כוחות ולדרוש את ילדיה חזרה‪.‬‬ ‫הרופא‪ ,‬שקיבל את ענת ובן זוגה השני‪,‬‬ ‫ביצע את הבדיקות השגרתיות‪ ,‬עבר‬ ‫על התיק הרפואי ושאל את השאלות‬ ‫הרגילות‪ .‬שום דבר לא היה נראה חריג‪,‬‬ ‫מלבד שורה כתובה בכתב יד מרושל‬ ‫במכתב השחרור שלה לאחר לידת בנה‬ ‫השני‪ .‬השורה הכתובה בלטינית העידה‬ ‫על כך‪ ,‬שלענת היה עבר פסיכיאטרי‪.‬‬ ‫"דיכאון שלאחר לידה"‪ ,‬חשב לעצמו‬ ‫הרופא ולא שאל שאלות‪ .‬הוא התאים‬ ‫לה תכנית טיפול‪ ,‬וענת ובן זוגה השני‬ ‫הגיעו לשאיבת ביציות והפרייתן בזרע‬ ‫הבעל‪ .‬לגופה הוחזרו שני עוברים‪ .‬הטיפול‬ ‫הצליח וברחמה התפתח היריון‪.‬‬

‫כעת יש לה הזדמנות‬ ‫להתחיל חיים חדשים‬

‫דאגה של אמא‬

‫בדיקת האולטרסאונד הראשונה הייתה‬ ‫מרגשת‪ .‬ענת ובן זוגה התבשרו שברחמה‬ ‫גדלים תאומים‪ .‬היא הייתה מאושרת‪.‬‬ ‫"פיצוי" על שני הילדים‪ ,‬שנלקחו ממנה‬ ‫ע"י אביהם‪ .‬אולם ההיריון לא היה קל‪.‬‬ ‫ענת פיתחה לחץ דם גבוה‪ ,‬מדי פעם חום‬ ‫גופה היה עולה והיא הייתה מתאשפזת‬ ‫לעיתים קרובות ביחידה להריון בר סיכון‪.‬‬ ‫בשבוע ‪ 30‬להריון‪ ,‬החמיר מצבה של‬ ‫ענת‪ ,‬היא נותחה וילדה בן ובת בריאים‪.‬‬ ‫התינוקות הועברו מיד לאחר הלידה‬ ‫לפגיה‪ .‬ענת הועברה להשגחה במחלקת‬ ‫היולדות‪ ,‬היא הייתה מרותקת למיטה‬ ‫במשך שבוע ימים‪ .‬בעלה השני התרוצץ‬ ‫בין הפגייה לבין מחלקת היולדות‪ ,‬כשהוא‬ ‫מצלם ללא הפסקה את ילדיו ומעדכן את‬ ‫ענת במצבם‪ .‬הוא מספר לה‪ ,‬שהם גדלים‬ ‫ומתפתחים נפלא ושהרופאים בפגייה‬ ‫אומרים‪ ,‬שאם הם ימשיכו כך‪ ,‬הם‬ ‫צפויים להשתחרר בעוד כשישה שבועות‪.‬‬ ‫ענת מתאוששת והולכת לבקר את ילדיה‬

‫‪48 / 49‬‬

‫הקפאת העוברים העודפים‪ ,‬לרוב חשובה לזוגות אף יותר‬ ‫מתוצאת הטיפול עצמו (היריון)‪ ,‬זאת משום שעצם הימצאותם‬ ‫של עוברים בהקפאה משרה רוגע – מעין ביטוח שיכול "לפצות"‬ ‫על מקרה שבו התוצאה תהייה שלילית‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬עוברים בהקפאה יכולים ליצור דילמות לא‬ ‫פשוטות‪ .‬לפני כ־‪ 25‬שנים טיפלנו בזוג נחמד ממוצא הודי‪.‬‬ ‫לאישה נשאבו כ־‪ 30‬ביציות מהן נוצרו עוברים‪ .‬לאחר החזרת‬ ‫‪ 2‬עוברים לרחם‪ ,‬הוקפאו ‪ 25‬עוברים‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬האישה הרתה‬ ‫וילדה בן בריא‪ .‬אולם לצערינו הרב‪ ,‬כאשר הילד היה בן חצי‬ ‫שנה‪ ,‬לקתה אמו במחלה ממארת ונפטרה‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬מה יעלה בגורל ‪ 25‬העוברים הקפואים שלה?‬ ‫לפי חוקי המדינה‪ ,‬יש לפנות לבן הזוג ולהשמיד בהסכמתו‪,‬‬ ‫ובכפוף לצו ירושה משפטי‪ ,‬את העוברים‪ .‬אין לעשות בהם כל‬ ‫שימוש‪ .‬אסור להחזירם לרחם של אישה אחרת או להשתמש‬ ‫בהם לצורכי מחקר‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬פנינו לבעל וביקשנו את רשותו להשמיד את העוברים‪.‬‬ ‫הבעל סרב‪ .‬הוא טען ש"עושה לו טוב" לחשוב שמשהו מאשתו‬ ‫חי אצלנו במקפיא‪ .‬העוברים האלה יישארו‪ ,‬כנראה‪ ,‬לנצח במיכל‬ ‫ההקפאה ויתפסו מקום יקר של עוברים אחרים אשר הסיכוי‬ ‫להשתמש בהם הוא יותר גבוה‪.‬‬ ‫במקרה אחר‪ ,‬הגיעה אלינו לטיפול אישה שנישאה בשנית‬ ‫לאחר שהתגרשה מבן־זוגה הראשון‪ .‬האישה עברה טיפולי פריון‬ ‫ביחידתנו גם עם בעלה הראשון ונותרו להם חמישה עוברים‬ ‫בהקפאה‪ .‬כאשר היא הגיעה לטיפול עם הבעל השני‪ ,‬הוסבר‬ ‫לה‪ ,‬שאין לה אפשרות להשתמש בעוברים מהבעל הראשון‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫ביקשנו את רשותה להשמידם‪ .‬כאן המקום לציין‪ ,‬שכדי להשמיד‬ ‫עוברים‪ ,‬חייבים‪ ,‬על־פי החוק‪ ,‬הסכמה וחתימה של שני בני הזוג‪.‬‬ ‫האישה הסכימה מיד להשמיד את העוברים אולם התחננה על‬ ‫נפשה וביקשה‪ ,‬שלא נפנה לבעל הראשון שלה‪ ,‬כדי לקבל את‬ ‫הסכמתו‪ ,‬כמתחייב בחוק‪ ,‬משום שהתנאי שלו לגרושים היה‪,‬‬ ‫שאין להם עוברים בהקפאה‪ .‬כן סיפרה שהיא חוותה גירושים‬ ‫מכוערים ואלימים ושאם בעלה הראשון יגלה את העובדה שיש‬ ‫עוברים קפואים הוא עלול לרצוח אותה‪ .‬כמובן שלא פנינו לבן‬ ‫הזוג וגם העוברים האלו יהיו כנראה לנצח במקפיא‪ .‬גם במקרה‬ ‫הזה‪ ,‬כמו בקודם‪ ,‬אנחנו משקיעים משאבים בעוברים שלא‬ ‫יעשה בהם שימוש‪.‬‬

‫נטלי הייתה רק בת ‪ 32‬כאשר הגיעה אלינו לשימור פריון‬ ‫באמצעות הקפאת ביציות‪ .‬ימים ספורים לאחר מכן‪ ,‬התגלה‬ ‫בגופה גידול ממאיר‪ .‬הקפאת ביציות לחולות סרטן לפני הטיפול‬ ‫הכימותרפי‪ ,‬מעניקה אור ונותנת תקווה ללידת ילד לאחר‬ ‫ההחלמה‪ .‬האונקולוגים ממליצים לכל אישה בגיל הפריון לעבור‬ ‫תהליך זה משתי סיבות‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬יש כאן אפקט פסיכולוגי חשוב שנותן תקווה וכוחות‬ ‫נפשיים לעבור את הטיפול הקשה‪ .‬האישה מבינה‪ ,‬שאם‬ ‫מקפאים לה ביציות‪ ,‬הרי שהסיכויים שלה לשרוד הם גבוהים‪.‬‬ ‫מישהו ‪ -‬הרופא הכל יודע ‪ -‬מאמין שיש לה סיכוי טוב‬ ‫להשתמש בביציות המוקפאות‪ ,‬מכאן נובע שהטיפול יצליח‬ ‫להציל את החיים שלה‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬בתקווה שאכן האישה תשרוד‪ ,‬הביציות הקפואות הן‬ ‫הסיכוי הכמעט יחיד שלה להביא ילד משלה לעולם‪.‬‬ ‫אבל כשנטלי הגיעה אלינו‪ ,‬הסרטן כבר היה מפושט וליבה ניבא‬ ‫לה רעות‪ .‬היא ידעה שהיא לא תשרוד‪ .‬היא עברה בכל זאת‬ ‫את התהליך בתקווה שיקרה נס‪ .‬שהיא נשאלה מה היא רוצה‬ ‫שיעשה בביציותיה במידה והיא לא תוכל להשתמש בהן‪ ,‬היא‬ ‫ביקשה לתרום אותן לאישה אחרת‪ .‬היא ביקשה שלא נשמיד‬ ‫אותן ללא שימוש‪ .‬הוסבר לה שאין אפשרות לתת תרומה‬ ‫מאישה חולה לאישה בריאה והיא אמרה‪" :‬אולי בעוד כמה שנים‬ ‫יהיה אפשר לעשות זאת‪."...‬‬ ‫כשלושה חודשים לאחר ההקפאה נטלי נפטרה‪ .‬זמן קצר אחר‬ ‫כך נפטרה גם אימה‪ ,‬שהייתה היורשת החוקית שלה‪ ,‬היחידה‬ ‫שיכלה לתת הנחיה לגבי הביציות המוקפאות של נטלי‪ .‬אין‬ ‫קרובי משפחה נוספים‪ ,‬האישה לא הביעה רצון להשמיד את‬ ‫הביציות באם לא יעשה בהן שימוש ולכן‪ ,‬הגיע המקרה לפתחה‬ ‫של היועצת המשפטית של משרד הבריאות‪ ,‬שנתנה הוראה‬ ‫להמשיך ולשמור את הביציות עד שהמחוקק יחליט אחרת‪ .‬גם‬ ‫במקרה זה‪ ,‬בדומה למקרים הקודמים‪ ,‬הביציות יישארו לנצח‬ ‫בהקפאה‪.‬‬ ‫הדילמה של חומר ביולוגי קפוא אשר לא יעשה בו שימוש‬ ‫מטרידה לא אחת את האנשים העוסקים בתחום ונשארת ללא‬ ‫פתרון‪ .‬הבעיה גדלה ותופחת ותצריך בעתיד פיתוח של חוות‬ ‫מכלי שימור ענקיים‪ ,‬שיעלו במשאבים רבים‪,‬‬ ‫ללא תועלת‪.‬‬ ‫הבעיה מתעצמת עוד יותר עם שיפור הטכנולוגיות להפריה חוץ‬ ‫גופית בכלל וטכנולוגיות ההקפאה בפרט‪ .‬יותר ויותר מטופלים‬ ‫צוברים עוברים‪ ,‬ביציות או תאי זרע בהקפאה‪ ,‬כאשר הצורך‬ ‫להשתמש בכל החומר שהוקפא‪ ,‬ירד‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אם בעבר היה‬ ‫צריך להפשיר ‪ 3‬עוברים כדי להשיג הריון יחיד‪ ,‬הרי שהיום‪,‬‬ ‫עם התפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬כדי להשיג היריון יחיד יש צורך‬ ‫בהפשרת עובר יחיד‪ .‬אנשים שמסיימים את תכנון המשפחה‬ ‫שלהם נשארים עם עודפים בהקפאה ו"נוח" להם להמשיך‬ ‫לשמור את החומר קפוא‪ .‬אין ספק שהמחוקק חייב לתת את‬ ‫הדעת לבעיה זאת שכן‪ ,‬בזבוז המשאבים כאן הוא לא הגיוני‪.‬‬

‫כאשר שואלים‬ ‫זוגות שעוברים‬ ‫טיפולי פריון‪,‬‬ ‫מה יחשב‬ ‫בענייהם טיפול‬ ‫מוצלח‪ ,‬מתקבלת‬ ‫תשובה מפתיעה‪:‬‬

‫טיפול שבו‬ ‫הוקפאו עוברים‪.‬‬

‫קפואים‬ ‫לנצח‬

46 / 47

‫‪44 / 45‬‬

‫פלוגת החבלה הגיעה אל הכפר‪ ,‬וגילתה לתדהמתה כי אף שבתצלום‬ ‫האווירי שקיבלו לידיהם מופיעים לא יותר מ־‪ 15‬בתים‪ ,‬מאז צולמה המפה‬ ‫נבנו לפחות מאה בתים חדשים‪ .‬למרות הקושי‪ ,‬הם הצליחו לאתר את‬ ‫המבנה בו היו אמורים לשהות‪ ,‬אך גילו כי לוחמי גבעתי כבר מאיישים‬ ‫אותו‪ .‬הם התקדמו לעבר בית ששימש כמחסן לזעתר והתמקמו בו למרות‬ ‫שהיה בעמדה נחותה וחשופה לירי טילי נ"ט של חיזבאללה‪ .‬הלוחמים‬ ‫נרדמו במבנה שהיה מחולק לשתי קומות‪ .‬שעת בוקר מוקדמת והגיע תורו‬ ‫של מיכאל לשמור‪ .‬הוא נעמד מול החלון והבחין בכדור אש שמתעופף‬ ‫לעברו מלווה בשריקה צורמת‪ .‬שניות ספורות לאחר מכן פגע טיל נ"ט בחלל‬ ‫החדר‪ .‬במפלס העליון היו לפחות ‪ 20‬חיילים ובמפלס התחתון ‪ 12‬לוחמים‬ ‫ומפקדים‪ .‬אחד המפקדים צעק "קדימה הסתער"‪ ,‬בשל חשש כי חוליות של‬ ‫חיזבאללה אורבות להם מחוץ למבנה‪ .‬הלוחמים הבריאים קפצו מהחלונות‬ ‫מחשש שהמבנה יתמוטט והפצועים החלו לצרוח כשהם מבקשים עזרה‪.‬‬ ‫אחר הצהרים של אותו יום‪ ,‬אני מוצאת את עצמי מקפיאה זרע של אחד‬ ‫ההרוגים‪ .‬מקפיאה ובוכה‪ .‬למחרת מופיעות התמונות והכתבות בעיתון‪.‬‬ ‫אני קוראת מי הוא היה ומתה מבפנים‪ .‬אני מסתובבת הלומה וחושבת על‬ ‫העובר המתחיל להיווצר ברחמי ועל המילה "רחם" מחפשת רחמים ולא‬ ‫מוצאת‪ .‬לא נרדמתי לילות‪ ,‬התמונה שלו עלתה וריחפה לנגד עיניי‪ .‬מאד‬ ‫רציתי לפגוש את המשפחה‪ ,‬עקבתי אחרי מה שכתבו בעיתונים ולבסוף‬ ‫הרפיתי‪ .‬לא רציתי להוסיף צער‪.‬‬ ‫המקרה הזה השאיר בי שריטה עמוקה‪ ,‬מעין פצע שלא מחלים‪ .‬למרות‬ ‫שזאת לא הייתה הפעם הראשונה שהקפאתי זרע של חייל שנהרג‪ ,‬למדתי‬ ‫שאינני יכולה לנתק את רגשותיי ולהשאיר אותם בעבודה‪ ,‬משהו מהפנים‬ ‫של אותו חייל נשאר אצלי‪...‬‬ ‫יותר מעשור חלף מאז והפנים שלו עדיין מחייכות אלי מעל דפי העיתון‪ .‬אני‬ ‫זוכרת את אותו חיוך שממשיך ללכת איתי‪ .‬הזרע עדין קפוא‪ .‬מזכרת אילמת‬ ‫לאיש צעיר ותוסס אשר היה ואיננו‪.‬‬ ‫בת זוגו‪ ,‬אשר ביקשה את הקפאת הזרע יחד עם הוריו‪ ,‬החליטה שלא תעשה‬ ‫בו שימוש‪ .‬היא התחתנה עם החבר הכי טוב שלו‪ .‬בסלון ביתם יש תמונה‬ ‫גדולה שלו מחייך חיוך נצחי‪ .‬לילד הבכור‪ ,‬שנולד‪ ,‬נתנו את שמו‪ .‬היא בקשר‬ ‫עם הוריו והם מתייחסים לילדיה כאל נכדיהם‪ .‬הם כיבדו את רצונה לדבוק‬ ‫בחיים‪ ,‬למצוא זוגיות חדשה ולא להרות מזרעו של בנם המת‪.‬‬

‫קיץ ‪ 2006‬היה‬ ‫חם מאד‪ .‬שלושה‬ ‫חיילים נחטפו‪.‬‬

‫שוב התפרצה‬ ‫מלחמה בצפון‪.‬‬

‫חום יולי אוגוסט‬

‫טל הייתה‬ ‫הראשונה‬ ‫לתמוך ולחבק‪.‬‬

‫בטיול השנתי‬ ‫של כיתה‬ ‫י'‪ ,‬הופיעו‬ ‫כתמים בעורו‬ ‫של שלומי‪,‬‬ ‫שהובילו‬ ‫לנידוי חברתי‪.‬‬

‫‪42 / 43‬‬

‫שהוא גם מומחה בגנטיקה‪ .‬הוא יעץ לה לבצע הפריה חוץ גופית‪,‬‬ ‫זאת על מנת שיהיה אפשר לדגום את העוברים‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫לבצע אבחון גנטי טרום השרשתי (‪ )PGD‬ולהחזיר לרחם עוברים‬ ‫תקינים תוך סינון העוברים החולים‪.‬‬ ‫טל עברה ‪ 5‬מחזורי טיפול‪ ,‬כאשר בכל מחזור נוצרו ‪12-16‬‬ ‫עוברים שאפשר היה לדגום‪ .‬הסטטיסטיקה של התוצאות הייתה‬ ‫עגומה‪ .‬בכל פעם נמצאו עובר אחד או שניים תקינים‪ .‬גם לאחר‬ ‫חמש פעמים בהן הוחזרו עוברים‪ ,‬טל לא הרתה‪ .‬טל הגיעה‬ ‫למחזור טיפול שישי ואחרון מתוך תובנה‪ ,‬שאם הפעם זה לא‬ ‫מצליח ‪ -‬הם מוותרים‪ .‬בפעם הזאת מתוך ‪ 14‬עוברים שנדגמו‪,‬‬ ‫רק ‪ 4‬נמצאו תקינים‪ 2 .‬עוברים הוחזרו‪ ,‬וטל שוב לא הרתה‪ .‬שני‬ ‫העוברים הנותרים הוקפאו‪.‬‬ ‫העוברים המוקפאים היו התקווה האחרונה‪ .‬לאחר הפסקה‬ ‫ממושכת‪ ,‬אזרה טל כוחות‪ .‬שני העוברים הופשרו והוחזרו‪.‬‬ ‫השבועיים עד לבדיקת הדם עברו על טל ללא צפייה‪ .‬היא הייתה‬ ‫בטוחה שגם הפעם התוצאה תהייה שלילית‪.‬‬ ‫היא הגיעה לבדיקת הדם באיחור של יומיים‪ .‬כל הצוות הרפואי‬ ‫חיכה לתוצאה בדריכות ומתח‪ .‬אולם‪ ,‬טל ושלומי היו רגועים‪ ,‬או‬ ‫יותר נכון אדישים לנוכח המצב הקשה‪.‬‬ ‫כשהתוצאה הייתה חיובית הם בכו‪ .‬ניצוץ קטן של אושר התגנב‬ ‫ונכנס לחייהם‪ .‬חודש לאחר מכן טל מבצעת בדיקת אולטרסאונד‬

‫ולהפתעת כולם הרופא מבחין בשלושה שקי הריון למרות‬ ‫שהוחזרו ‪ 2‬עוברים‪ .‬מסתבר שאחד מהעוברים התפצל ויצר‬ ‫תאומים‪ .‬כך שברחמה של טל התפתחו תאומים ועוד עובר נוסף‪.‬‬ ‫העוברים התפתחו יפה‪ ,‬ובשבוע ‪ 36‬טל נותחה בניתוח קיסרי‬ ‫וילדה תאומים בנים ובת‪ .‬הילדים בריאים‪ ,‬ואינם נושאים את‬ ‫המחלה‪ .‬למעשה‪ ,‬תהליך ה־‪ PGD‬אפשר "ניקוי" של הגן הפגום‬ ‫מהמשפחה‪ ,‬מה שהבטיח שגם הנכדים שלהם יהיו בריאים‪.‬‬ ‫ילדם הבכור והחולה נפטר זמן קצר לאחר מכן‪.‬‬ ‫למרות הכל‪ ,‬טל ושלומי מאמינים שכדאי לחלום‪ ,‬ושאם חולמים‬ ‫ורוצים מספיק‪ ,‬חלומות מתגשמים‪ .‬הם מגדלים את ילדיהם‬ ‫באהבה רבה‪ .‬בנם בכורם נמצא תמיד בלב‪ .‬הוא לימד אותם‬ ‫להאמין ולאהוב‪.‬‬ ‫הסיפור של טל ושלומי מעלה סוגיה פילוסופית לא פשוטה‪.‬‬ ‫הוא מחדד את השאלה עד כמה יכול האדם להתערב בטבע‪.‬‬ ‫במקרה של טל ושלומי ההתערבות הסירה מהמשפחה מחלה‬ ‫קשה ונוראה‪ .‬אולם‪,‬יש מקרים בהם מבוצעת השיטה‪ ,‬שלא לשם‬ ‫הצלחת חיים ומניעת מחלות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ביצוע ‪ PGD‬לבחירת מין‬ ‫הילוד‪ .‬עד כמה אפשר להשפיע על הילדים שייוולדו? האם אנחנו‬ ‫עושים טוב? האם לא יקום בעוד שנים מספר שליט עריץ שירצה‬ ‫לשכפל את עצמו? או שהמדע יצור עבורו "סופר ילד"? אין ספק‪,‬‬ ‫שהעולם האקדמי צריך ליצור מנגנוני בקרה וכללים נוקשים‪,‬‬ ‫שימנעו שימוש לא הולם בטכנולוגיות מצילות חיים‪.‬‬

‫טל ושלומי מכירים עוד מגן הילדים‪ .‬הם תמיד היו חברים‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬הקשר ביניהם התחזק והם הפכו לזוג בטיול השנתי של‬ ‫כיתה י'‪ .‬באותו טיול‪ ,‬הופיעו לשלומי לראשונה נגעים על העור‪,‬‬ ‫שמראם דומה לכתמי קפה בחלב‪ .‬הכתמים הופיעו על הבטן‬ ‫וכששלומי הוריד את החולצה הם עוררו סלידה מצד חבריו‬ ‫לכיתה‪ .‬טל הייתה זאת שהגנה עליו ומאז הם ביחד‪ .‬לא נפרדים‪.‬‬ ‫הכתמים לא הפריעו לשלומי לשרת ביחידה מובחרת ובוודאי‬ ‫שלא הפריעו לטל‪ .‬הם גם לא הפריעו להם להתחתן‪ .‬הם חלמו‬ ‫על בית קטן ושלושה ילדים‪.‬‬ ‫כשנה לאחר החתונה טל הרתה והשמחה והאושר הציפו את‬ ‫שינהם‪ .‬כעבור ‪ 9‬חודשים נולד להם בן‪ .‬בהתחלה הם לא חשדו‬ ‫בכלום‪ ,‬אבל ככל שהילד גדל הם התחילו להבין שמשהו לא‬ ‫בסדר‪ :‬זה התחיל עם כתמי קפה על העור בדומה לכתמים שיש‬ ‫לשלומי‪ .‬כתמים עגלגלים ובהירים שהלכו ונהיו כהים יותר‬ ‫ויותר ברורים‪ .‬לילד הייתה גם התפתחות לקויה של החוליות‬ ‫בעמוד השדרה והוא סבל מעקמת‪ .‬אחר כך חלה התדרדרות‬ ‫משמעותית בראיה של הילד‪ .‬גידולים אגרסיביים התפשטו על‬ ‫עצב הראיה‪ ,‬עד שלבסוף‪ ,‬הילד התעוור‪.‬‬ ‫רופא הילדים הסביר להם שהילד חולה במחלה גנטית קשה‬ ‫הנקראת נוירופיברומטוזיס‪ ,‬המחלה ממוקמת על כרומוזום‬ ‫מספר ‪ 17‬ועוברת בתורשה בדפוס דומיננטי‪ ,‬כך שכמחצית‬

‫השנים עברו‪,‬‬ ‫ושלומי וטל‬ ‫התחתנו‪ .‬הם‬ ‫תכננו להביא‬ ‫ילד לעולם‪,‬‬ ‫אולם הם‬ ‫נתקלו בבעיה‬ ‫לא צפויה‪.‬‬

‫קפה הפוך‬

‫מהצאצאים של הורה הלוקה בנוירופברומטוזיס ילקו במחלה‪,‬‬ ‫אך עם מידת חדירות משתנה‪ ,‬בשל שונות ניכרת בהיקף הביטוי‬ ‫של הפגם מלידה‪ .‬כלומר‪ ,‬הסיכוי לחלות הוא ‪ ,50%‬כאשר יש‬ ‫רמות פגיעה שונות‪ .‬אצל שלומי‪ ,‬רמת החדירות של הגן נמוכה‪,‬‬ ‫ולכן‪ ,‬מופיעה אצלו המחלה בצורה הקלה שלה – כתמים בגוף‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אצל הבן‪ ,‬רמת החדירות של הגן היא מלאה והוא‬ ‫חולה בצורה הקשה של המחלה‪.‬‬ ‫החדירות של הגן היא בעצם השכיחות בה תכונה שנשלטת על־‬ ‫ידי גן מסוים נצפית אצל אנשים נושאי גן זה‪ .‬חדירות מלאה‬ ‫מופיעה כאשר התכונה נראית אצל כל האנשים הנושאים את‬ ‫הגן; זאת לעומת חדירות לא מלאה‪ ,‬הקיימת כאשר חלק מן‬ ‫האנשים הנושאים את הגן אינם מראים את השפעותיו‪ .‬בדרך־‬ ‫כלל זו תכונה שקיימת במשפחה והיא יכולה "לדלג" על דור‪.‬‬ ‫שלומי וטל שקעו בטיפול בבנם והחלום להביא לעולם שלושה‬ ‫ילדים נגוז‪ .‬רופא הילדים שמטפל בבנם‪ ,‬לא היה אופטימי‬ ‫והסביר להם שהולדת ילד נוסף תהייה כרוכה במעקב ואיבחון‬ ‫טרום לידה ושאולי לא יצליחו ללדת ילד בריא‪.‬‬ ‫שלומי וטל החליטו לנסות בכל זאת ולהוליד ילד בריא‪ .‬טל‬ ‫הרתה וביצעה בדיקת סיסי שלייה כדי לאבחן את העובר‪.‬‬ ‫העובר היה נגוע והיא נאלצה לעבור הפלה‪ .‬הם ניסו שוב ושוב‪.‬‬ ‫אחרי ההפלה השלישית שביצעה‪ ,‬טל נשברה ופנתה לגניקולוג‬

‫‪40 / 41‬‬

‫הניתוח הסתיים‪ .‬האחות ניגשה אליה‬ ‫ואמרה לה שבעלה התעורר מההרדמה‪,‬‬ ‫והיא יכולה להיכנס אליו‪ .‬אולם שום דבר‬ ‫נוסף לא ציינה על הביופסיה‪ .‬היא שאלה‬ ‫בלחישה‪" :‬יש?" והאחות עונה שהיא לא‬ ‫יודעת‪ .‬כעבור מספר שעות‪ ,‬הם מוכנים‬ ‫לחזור לדירתם הקטנה‪ ,‬אולם‪ ,‬כל מה‬ ‫שהרופא אמר זה "עדין מחפשים‪ ,‬אנחנו‬ ‫נעדכן אתכם"‪.‬‬ ‫הדרך הביתה עברה עליהם בשתיקה‪ .‬היא‬ ‫הסתגרה בתוך עצמה‪ ,‬גופה כאב והיה לה‬ ‫קשה להחליט על מי היא מרחמת יותר‪:‬‬ ‫על עצמה‪ ,‬או על בעלה החיוור כמו סיד‪.‬‬ ‫הוא כבש את כאבו וחשב רק עליה וכמה‬ ‫אומללה היא‪ ,‬שצריכה לעבור את כל‬ ‫עינויי הגוף‪ ,‬על לא עוול בכפה‪" .‬הבעיה‬ ‫שלי" חשב‪" ,‬אני פגום והיא סובלת"‪.‬‬ ‫לשתיקה‪ ,‬שנמשכה כל אותו ערב‪ ,‬הפריע‬ ‫צלצול הטלפון‪ .‬על הקו היה הרופא‪,‬‬ ‫שבישר להם‪ ,‬בצורה יבשה וקרה‪ ,‬שאין‬ ‫תאי זרע באשך למרות הניתוח הארוך‬ ‫ומספר הביופסיות הרב‪ ,‬שנדגמו מגופו‪.‬‬ ‫מר כהן המשיך לשתוק‪ .‬הוא לא ידע‬ ‫מה לומר לאשתו‪ .‬מה יגיד לה עכשיו?‬ ‫הרופא שאל אם הם מעוניינים בהקפאת‬ ‫הביציות שנשאבו‪ .‬היא ענתה ראשונה‪:‬‬ ‫"לא! ממש לא! הרב לא מתיר"‪ .‬הרופא‬ ‫הציע להם לבוא לפגישה‪.‬‬

‫לפגישה הם הגיעו שבורים וללא ציפיות‪.‬‬ ‫הרופא הסביר להם‪ ,‬שהביופסיות‬ ‫נסקרו היטב ואף נשלחו לבדיקה פתו־‬ ‫היסטולוגית אשר הראתה מעל לכל ספק‪,‬‬ ‫שהאשך לא מייצר תאי זרע‪ .‬עולמו של‬ ‫מר כהן חשך עליו‪ .‬הוא חשב שימות‪ .‬הוא‬ ‫שתק‪ .‬אשתו התעשתה ראשונה ושאלה‬ ‫האם יש עוד משהו שאפשר לעשות‪.‬‬ ‫הרופא הסביר שהם יכולים להשתמש‬ ‫בזרע של תורם אנונימי‪.‬‬ ‫מר כהן נזעק‪ ,‬הוא הרגיש שהדם אוזל‬ ‫מגופו‪" :‬הרבנים אוסרים! איך אפשר? זה‬ ‫מנוגד להלכה!" הרופא ענה‪ ,‬שהוא מכיר‬ ‫רבנים המתירים קבלת תרומת זרע ובלבד‬ ‫שהזרע יהיה זרע של גוי‪ ,‬כדי למנוע נשואי‬ ‫אחים בעתיד‪.‬‬ ‫הפגישה עם הרב הייתה קשה ולא צפויה‪.‬‬ ‫הרב אכן התיר שימוש בזרע תורם של גוי‪,‬‬ ‫אולם העלה בפניהם בעיה נוספת‪" :‬אתה‬ ‫כהן"‪ ,‬אמר הרב‪" .‬אם ייוולד מזרעו של‬ ‫הגוי בן‪ ,‬הרי שהבן לא יוכל להיחשב כהן‪,‬‬ ‫שכן הוא איננו מזרעך‪ .‬הבן לא יוכל לברך‬ ‫ברכת כוהנים ולא יוכל לעלות לתורה‪,‬‬ ‫ואז כל העדה תדע שאין לך זרע‪ .‬לילדך‬ ‫לא ימצא שידוך טוב‪ ,‬ואתה יודע מה‬ ‫המשמעות של זה בחברה שלנו"‪ .‬הרב‪,‬‬ ‫שראה את המצוקה הגדולה הוסיף‪" :‬בת‬ ‫זה בסדר‪ ,‬היא לא עולה לתורה"‪ .‬מר כהן‬ ‫שתק‪ .‬הוא הבין היטב‪ .‬הוא הרגיש נורא‪.‬‬ ‫איך יוכל להבטיח שייוולדו לאשתו רק‬ ‫בנות? איך יוכל לבקש זאת ממנה?‬

‫הייתה זאת היא שאמרה לו שחייב להיות‬ ‫פתרון‪ .‬ועוד הוסיפה‪" :‬אני יודעת שאני‬ ‫יכולה לבקש להתגרש ממך ובקשתי‬ ‫תענה‪ .‬אבל‪ ,‬בנות זה נהדר ובלבד שיהיו‬ ‫לנו ילדים שנוכל לגדל יחד‪ .‬אני בטוחה‬ ‫שתהייה אבא נפלא‪ .‬לא מתגרשים בגלל‬ ‫שאין ילדים"‪ .‬בלילה הוא בכה‪ .‬ריגשה‬ ‫אותו התגובה שלה‪ ,‬והוא החליט לעשות‬ ‫מעשה‪ .‬הוא ידע שבהפריה חוץ גופית‬ ‫אפשר לבדוק גנטית את העובר ולהחזיר‬ ‫רק את הבנות‪ ,‬אבל בחירת מין היילוד‬ ‫אסורה על פי חוק ‪ -‬למעט מקרים‬ ‫חריגים בלבד‪.‬‬ ‫הם פנו לוועדת חריגים‪ ,‬סיפרו את‬ ‫סיפורם‪ ,‬והוועדה אישרה להם לבצע‬ ‫טיפול הפריה חוץ גופית לצורך בחירת‬ ‫מין הילוד‪.‬‬ ‫גברת כהן עברה שוב את תהליך שאיבת‬ ‫הביציות‪ .‬הפעם היה לה קל יותר‪ .‬היא‬ ‫כבר הכירה את התהליך‪ ,‬ואת הבושה‬ ‫החליפה הדבקות במטרה‪ .‬לגופה הוחזרו‬ ‫‪ 2‬עוברים ממין נקבה‪ .‬היא הרתה וילדה‬ ‫תאומות‪ .‬מר כהן היה מאושר‪ .‬כעבור‬ ‫שנה‪ ,‬הזוג כהן חזרו לטיפול ושוב נולדו‬ ‫להם תאומות‪.‬‬ ‫לזוג כהן יש היום ‪ 6‬בנות‪ .‬הם מגדלים‬ ‫אותן בדוחק עם תמיכה של הביטוח‬ ‫הלאומי‪ ,‬אבל הם מאושרים‪ .‬החברים‬ ‫בכולל קוראים לו אבי הבנות‪ .‬הם לא‬ ‫יודעים דבר‪ .‬כולם אומרים לו‪ ,‬שבנותיו‬ ‫יפות תואר‪ .‬יש כאלה שטוענים שהבנות‬ ‫דומות לו מאד‪ .‬הוא אוהב שאומרים לו‬ ‫שהבנות דומות לו‪" .‬בנות זה נחת!" הוא‬ ‫תמיד עונה‪.‬‬

‫הזוג כהן גר‬ ‫בדירה צנועה‬ ‫בבני ברק‪.‬‬ ‫קומה רביעית‬ ‫בלי מעלית‪.‬‬

‫ברכת הכהנים‬ ‫הזוג כהן גר בדירה צנועה בבני ברק‪.‬‬ ‫קומה רביעית בלי מעלית‪ .‬הוא תלמיד‬ ‫חכם מהטובים של ישיבת ויזניץ' והיא‬ ‫מטפלת בפעוטון‪ .‬מתקיימים בקושי‪,‬‬ ‫אבל ברוך השם‪ ...‬הם נשואים ‪ 5‬שנים‬ ‫ללא ילדים‪.‬‬ ‫מה הם לא עשו? הלכו לכל הרבנים‪,‬‬ ‫התפללו בדבקות‪ ,‬אבל כלום לא עזר‪.‬‬ ‫גברת כהן לא הרתה‪ .‬הרב של הישיבה‬ ‫קיבל אותם בלשכתו באישון לילה‪,‬‬ ‫למען לא יחשפו בציבור ונתן לגברת כהן‬ ‫כדורים הגורמים לביוץ יתר‪ .‬הוא אמר‬ ‫שעכשיו בטוח זה יעזור‪ .‬כשזה לא עזר‪,‬‬ ‫הוא נתן לה זריקה "מיוחדת"‪ ,‬שהשיג‬ ‫במיוחד עבורה‪ .‬גם הזריקה לא עזרה‪.‬‬ ‫להיפך‪ .‬היא הרגישה רע מאד ונאלצה‪,‬‬ ‫לראשונה בחייה‪ ,‬להגיע לבית חולים‬ ‫ולהיבדק על־ידי רופא‪.‬‬ ‫הפגישה עם הרופא הייתה מביכה משהו‪.‬‬ ‫הרופא הסביר לגברת כהן‪ ,‬שהזריקה‬ ‫שקיבלה סיכנה את חייה ואף יכלה‬ ‫לגרום למותה‪ .‬לאחר מספר בדיקות בישר‬ ‫לה שהיא בריאה לגמרי‪ ,‬אין לה בעיית‬ ‫פריון ולא היה צורך בטיפול הלא מוסמך‬ ‫שקיבלה מהרב‪ .‬הרופא הסביר‪ ,‬שטיפול‬ ‫רפואי הכי טוב לקבל מרופא ולא מרב‪.‬‬ ‫עכשיו היא הייתה מבולבלת לחלוטין‪.‬‬ ‫"אז איך זה שאני מנסה להרות כבר ‪5‬‬ ‫שנים ללא הצלחה?" שאלה‪ .‬הרופא חייך‬ ‫והפנה אותה לייעוץ במרפאה להפריה‬ ‫חוץ־גופית‪.‬‬

‫נסערים והמומים הגיעו בני הזוג כהן‬ ‫למרפאה‪ ,‬שם לראשונה בחייהם הבינו‬ ‫שעל מנת להשיג היריון‪ ,‬צריך שלגבר‬ ‫יהיו תאי זרע‪ .‬בדיקת הזרע של מר כהן‬ ‫הראתה‪ ,‬שאין לו בזרמה ולו תא זרע‬ ‫בודד‪ .‬הרופא הסביר שאפשר לקחת‬ ‫ביופסיה מהאשך ולחפש שם תאי זרע‪.‬‬ ‫במידה ויש בנמצא תאי זרע‪ ,‬מזריקים‬ ‫את הזרע לביציות של האישה‪ ,‬מגדלים‬ ‫את הביציות שהופרו במעבדה עד ליצירת‬ ‫עוברים ומחזרים לרחם עובר אחד או‬ ‫שניים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם נשארים עוברים‬ ‫עודפים‪ ,‬מקפיאים אותם לפעם הבאה‪.‬‬ ‫לא די בזאת שבני הזוג בקושי ידעו מה‬ ‫צריך לעשות כדי להשיג היריון‪ ,‬עכשיו‬ ‫יצטרכו לעבור טיפול מביך‪ .‬גברת כהן‪,‬‬ ‫שמתפשטת באמבטיה בלבד‪ ,‬צריכה‬ ‫להיחשף בפני הרופא‪ .‬אדם זר‪ ,‬גבוה‬ ‫ומאיים‪ ,‬עומד בחוסר סבלנות ומחכה‬ ‫שתסיר את בגדיה‪ ,‬כדי שיוכל לחטט‬ ‫בתוך גופה‪ .‬היא הסמיקה והחליפה‬ ‫צבעים‪ .‬היה לה קשה מאד‪ ,‬במיוחד לאחר‬ ‫שהרופא הסביר לה שעליה להסיר גם את‬ ‫התחתונים‪ .‬היא לא רצתה לשתף אף אחד‬ ‫כי הבושה אכלה אותה מבפנים‪.‬‬ ‫גם למר כהן לא היה פשוט‪ .‬הוא‪ ,‬שאת‬ ‫אבריו המוצנעים לא חושף אפילו לא‬ ‫בפני אשת חיקו האהובה‪ ,‬שוכב פרקדן‬ ‫ואיש חמור סבר נוגע באיבריו‪.‬כואב‬ ‫לו אבל הוא לא מעז להוציא מילה‪.‬‬

‫המבוכה שלו גברה כאשר הוא היה צריך‬ ‫לעבור אולטרסאונד רקטלי‪ .‬כשמכשיר‬ ‫האולטרסאונד הוחדר לאחוריו נעתקה‬ ‫נשימתו והוא התעלף‪ .‬הוא נזכר בתלמיד‬ ‫בישיבה בה הוא לומד‪ ,‬שהתוודה בפניו‬ ‫שביצע משכב זכר‪ .‬הוא נגעל מעצמו‪.‬‬ ‫הם יצאו מהמרפאה‪ .‬היא קיבלה תכנית‬ ‫טיפול להפריה חוץ גופית ושאיבת‬ ‫ביציות והוא הוזמן‪ ,‬באותה השעה‪,‬‬ ‫לניתוח ביופסיה של האשכים‪ ,‬המבוצע‬ ‫על־ידי אורולוג ידוע שם‪ ,‬המגיע לסדרת‬ ‫ניתוחים בארץ‪.‬‬ ‫היום הגדול הגיע‪ .‬הם החליטו שהטיפול‬ ‫שהם עוברים הוא "תיקון הנפש" שלהם‪,‬‬ ‫ומכיוון שמצוות "פרו ורבו" היא החשובה‬ ‫שבמצוות‪ ,‬הם מגייסים‬ ‫את מיטב כוחות הנפש ומגיעים חדורי‬ ‫מוטיבציה על מנת שיוכלו לעבור‬ ‫את הטיפול בהצלחה‪.‬‬ ‫שאיבת הביציות עוברת חלק‪ .‬גברת כהן‬ ‫הורדמה‪ .‬תהליך השאיבה בוצע וגברת‬ ‫כהן התעוררה והתאוששה בקלות יחסית‪.‬‬ ‫היא מאושרת לשמוע שנשאבו עשרים‬ ‫ביציות‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬היא גם דואגת‬ ‫לבעלה שכבר למעלה משלוש שעות נמצא‬ ‫בחדר הניתוח‪.‬‬

‫מתקיימים‬ ‫בקושי‪ ,‬אבל‬ ‫ברוך השם‪...‬‬ ‫הם נשואים‬ ‫‪ 5‬שנים‬ ‫ללא ילדים‪.‬‬

‫הוא תלמיד חכם‬ ‫מהטובים של‬ ‫ישיבת ויזניץ'‪,‬‬ ‫והיא מטפלת‬ ‫בפעוטון‪.‬‬

‫‪38 / 39‬‬

‫הוא נזכר בתלמיד בישיבה‬ ‫בה הוא לומד‪ ,‬שהתוודה‬ ‫בפניו שביצע משכב זכר‬

‫כשמכשיר האולטרסאונד‬ ‫הוחדר לאחוריו‪ ,‬נעתקה‬ ‫נשימתו והוא התעלף‬

‫‪36 / 37‬‬

‫הפקת זרע‬ ‫‪ ,TESA‬הפקת זרע מתוך רקמת האשך עצמה‪ .‬בגברים ללא‬ ‫תאי זרע בנוזל הזרע‪ ,‬ובהם לא אובחנה חסימה בדרכי‬ ‫הזרע‪ ,‬ניתן להשיג זרע ישירות מתוך רקמת האשך‪.‬‬

‫תסמונת גירוי־יתר שחלתי‬ ‫הנקראת באנגלית ‪Ovarian hyper stimulation‬‬ ‫‪ ,syndrome‬היא תסמונת שעלולה להיגרם בעקבות‬ ‫טיפולי פריון‪ .‬הסיבה לתסמונת היא גירוי יתר של‬ ‫השחלה במטרה להגדיל את כמות הביציות ומספר‬ ‫הזקיקים‪ ,‬אשר כל אחד מהם מפריש אסטרוגן ומביא‬ ‫למנגנון פתולוגי שבו קיימת עליה בחדירות הנימים‪,‬‬ ‫אובדן נוזל לחלל הבטן‪ ,‬היווצרות מיימת וסיבוכים‬ ‫נוספים‪ .‬תסמונת זו נפוצה יותר אצל נשים עם תסמונת‬ ‫השחלות הפוליציסטיות‪ ,‬נשים בעלות רמות גבוהות של‬ ‫אסטרוגן‪ ,‬לאחר מתן ההורמון ‪ HCG‬לצורך הביוץ ועוד‪.‬‬ ‫הסיבוכים הקשים המתרחשים רק במיעוט מן המקרים (עד‬ ‫‪ )2%‬כוללים אירועים של תסחיף ריאתי‪ ,‬תסביב שחלתי‪,‬‬ ‫מיימת קשה והפרעות בתפקודי כבד‪ .‬הטיפול הוא אשפוז‬ ‫בחלק מן המקרים‪ ,‬החזרת נוזלים לאור אובדן הנוזלים‬ ‫לחלל הבטן וניטור‪ .‬על מנת למנוע תופעה זו יש לשקול‬ ‫בחלק מן המקרים ביטול מחזור טיפול‪ ,‬הפסקת מתן‬ ‫הורמונים שונים כדי להפחית את רמות האסטרוגן‬ ‫או מראש מתן רמות מופחתות שלהם‪.‬‬

‫אבחון גנטי טרום־השרשתי‬ ‫‪ - PGD‬בדיקה גנטית שמאפשרת למנוע לידת ילד חולה‬ ‫במחלה גנטית‪ .‬אך שלא כמו בדיקת סיסי שליה ובדיקת‬ ‫מי שפיר‪ ,‬בדיקת ‪ PGD‬לא נעשית במהלך ההריון‪ ,‬אלא‬ ‫מיד לאחר הפריה חוץ–גופית‪ ,‬ועוד לפני שהעובר הוחזר‬ ‫לרחם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בדיקת ‪ PGD‬משלבת טיפולי פריון‬ ‫(‪ )IVF‬ואבחון גנטי של העובר‪.‬‬ ‫טיפולי הפריון מיועדים ליצור טרום–עוברים (עוברים‬ ‫בימים הראשונים לאחר ההפריה) מחוץ לרחם‪ ,‬כך שניתן‬ ‫יהיה להוציא תא בודד או מספר תאים מכל טרום–עובר‬ ‫ולבדוק אם הוא נשא של מחלה גנטית‪ .‬התא הבודד מייצג‬ ‫בדרך כלל את שאר תאי העובר‪.‬‬

‫שאיבת זרע מהאפידרמיס‬ ‫‪ .MESA‬האפידידימיס הוא צינור מפותל המקשר את האשך‬ ‫עם חבל הזרע‪ .‬במקרים בהם קיימת חסימה במעבר התקין‬ ‫של הזרע‪ ,‬ניתן לקבל על–ידי פעולה זו זרע המתאים‬ ‫לשימוש להפריה‪ ,‬בדרך כלל על–ידי ‪.ICSI‬‬

‫‪34 / 35‬‬

‫אזואוספרמיה‬ ‫‪ ,Azoospermia‬העדר זרע בזרמה שכיחותה‬ ‫באוכלוסייה הגברית מגיעה לכדי ‪ ,1%‬ועד‬ ‫ל–‪ 10-15%‬מהפונים למרפאות לפריון הגבר‪.‬‬ ‫מקובל לסווג אזואוספרמיה לאטיולוגיה חסימתית‪,‬‬ ‫בה קיים ייצור תקין של תאי זרע‪ ,‬שאינם יכולים‬ ‫להיפלט בזרמה עקב חסימה מכנית‪ ,‬או לאטיולוגיה‬ ‫לא–חסימתית‪ ,‬בה קיימת בעיה בייצור תאי הזרע‪.‬‬ ‫אבחנת אזואוספרמיה היא מעבדתית‪ ,‬ותלויה בקבלת‬ ‫תוצאות בדיקת זרע‪ .‬עד לפני כ–‪ 2‬עשורים‪ ,‬גברים‬ ‫אזואוספרמיים הוגדרו כעקרים‪ ,‬והאפשרויות היחידות‬ ‫שעמדו בפניהם כדי להפוך לאבות היו תרומת זרע או‬ ‫אימוץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬שימוש מושכל בטכניקות ניתוחיות‬ ‫מודרניות בשילוב עם טכנולוגיות הפריה מתקדמות‬ ‫אשר פותחו בשנים האחרונות‪ ,‬מאפשר לחלק לא מבוטל‬ ‫מגברים אלה להפוך לאבות לצאצאים ביולוגיים‪.‬‬

‫מיקרומניפולציה‬ ‫‪ ,ICSI‬ידוע גם בשם ‪ICSI Intracytoplasmic‬‬ ‫‪ Sperm Injection‬או כהחדרת זרע אל הציטופלסמה‬ ‫של הביצית‪ ,‬הינה אחד מסוגי הפריה חוץ גופית‪.‬‬ ‫כאשר ההבדל המהותי בין השניים מתקשר לשלב בו‬ ‫הופכת הביצית הבשלה לביצית מופרית‪ .‬במהלך תהליך‬ ‫מיקרומניפולציה (‪)Micromanipulation ICSI‬‬ ‫מוזרק תא זרע בודד ישירות לתוך הביצית‪.‬‬

‫שאיבת ביציות‬ ‫הליך כירורגי המבוצע תחת הרדמה כללית‪ .‬הרופא‬ ‫מחדיר מחט דרך הנרתיק אל עבר השחלה‪ ,‬משם‬ ‫שואבים את כל הזקיקים שהתפתחו תוך כדי הטיפול‬ ‫התרופתי‪ .‬במעבדה נבדקים הזקיקים ומאותרות‬ ‫הביציות הבשלות אשר מוכנות לעבור תהליך‬ ‫של הפריה‪.‬‬

‫החזרת עוברים‬ ‫השתלת עוברים בחלל הרחם על–ידי העברתם בתוך‬ ‫צינורית דקה דרך צוואר הרחם‪.‬‬

‫בלסטוציסט‬ ‫השלב המוקדם ביותר בו מתרחשת התמיינות של תאי‬ ‫העובר לתאים בעלי תפקידים מוגדרים‪ .‬עוברים‬ ‫מגיעים לשלב זה ‪ 6–5‬ימים לאחר ההפריה‪ .‬יתכן‬ ‫ולעוברים המגיעים לשלב זה יש סיכויי השרשה‬ ‫טובים יותר‪.‬‬

‫‪32 / 33‬‬

‫אסטרוגן‬ ‫האסטרוגנים הם הורמוני המין העיקריים בגוף‬ ‫הנקבה‪ ,‬ויש להם תפקיד מכריע בהתבגרות המינית‬ ‫של האישה‪ .‬ביונקים הם מופרשים מהשחלות‪ .‬הפרשתם‬ ‫בגיל ההתבגרות גורמת באדם לסימני המין המשניים‬ ‫כגון גדילת שדיים‪ .‬בימים ה–‪ 28-10‬למחזור החודשי‬ ‫עולה כמות האסטרוגן המופרשת ומגיעה ל–‪150-50‬‬ ‫‪( pg/ml‬פיקוגרם למ"ל) בדם; בימים אלו האסטרוגן‬ ‫תורם להכנה של גוף האישה לקליטת העובר על ידי‬ ‫גרימה לעיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב‬ ‫שבשד‪ .‬בתקופת הווסת‪ ,‬שבה נהרסת רירית הרחם‬ ‫ונפלטת‪ ,‬יורדת כמות האסטרוגן בדם ל–‪pg/ 64-24‬‬ ‫‪ .ml‬אסטרוגן מופרש בכמויות נמוכות בזמן היריון‬ ‫והנקה (‪ )pg/ml 40-15‬ובגיל האל–וסת‪.‬‬

‫אוביטרל‬ ‫אוביטרל היא תרופה המיועדת לנשים שעוברות‬ ‫טיפולי פוריות‪ .‬היא מכילה כוריוגונדוטרופין אלפא‬ ‫ הורמון המיוצר בטכנולוגיה של הנדסה גנטית‬‫ושדומה להורמון שנמצא באופן טבעי בגוף (כוריוניק‬ ‫גונדוטרופין)‪ .‬ההורמון הזה קשור למערכת הרבייה‬ ‫ולפוריות‪ .‬אוביטרל משמשת ‪ -‬יחד עם תרופות אחרות‬ ‫ כדי לעזור בהתפתחות ובהבשלה של זקיקים בנשים‬‫שעוברות טיפולי הפריה כמו הפריה חוץ גופית (‪.)IVF‬‬ ‫תרופות אחרות ניתנות תחילה כדי להביא להתפתחותם‬ ‫של כמה זקיקים‪ .‬כמו כן מסייעת אוביטרל לשחרור‬ ‫ביצית מהשחלה בנשים שאינן מבייצות או בנשים‬ ‫שמבייצות לעיתים רחוקות‪.‬‬

‫הפריה חוץ גופית‬ ‫הינה הפרייה של תא ביצית (תא רבייה נקבי) על ידי‬ ‫תא זרע (תא רבייה זכרי) מחוץ לרחם האישה‪ ,‬כלומר‬ ‫הפריה המתבצעת בתנאי מעבדה‪ .‬בשלב השני מוחזרת‬ ‫הביצית המופרית אל רחם האישה תוך כדי מתן טיפול‬ ‫הורמונאלי לאישה להמשך ההיריון‪.‬‬

‫הגברת ביוץ‬ ‫ביוץ מתרחש אחת לחודש בגוף האישה על מנת‬ ‫לשפר את סיכויי הכניסה להריון קיימות תרופות‬ ‫הורמונליות אשר מגדילות את כמות הביציות הבשלות‬ ‫בכל חודש‪ .‬האישה לוקחת תרופות על מנת להגדיל‬ ‫את כמות הזקיקים המתפתחים בשחלותיה‪ .‬בנוסף‬ ‫עוברת האישה מעקב צמוד אחריי התפתחות הזקיקים‬ ‫והבשלתם (בדיקת אולטראסאונד ‪ -‬מעקב זקיקים)‪,‬‬ ‫ברגע המתאים ניתנת זריקה הגורמת לביוץ ולאחר‬ ‫מכן נשאבות הביציות משחלותיה של האישה‪.‬‬

‫פרוגסטרון‬ ‫הורמון נשי אשר מיוצר באמצעות השחלות במהלך‬ ‫שחרור ביצית בשלה מתוך שחלה (תהליך ביוץ)‪.‬‬ ‫הורמון זה מסייע להכין את רירית הרחם לקבל את‬ ‫הביצית אם היא מופרית באמצעות זרע‪ .‬אם הביצית‬ ‫אינה מופרית‪ ,‬רמות הפרוגסטרון יורדות‪ ,‬ומתחיל‬ ‫דימום וסת‪ .‬במהלך ההיריון‪ ,‬השליה מייצרת רמות‬ ‫גבוהות של פרוגסטרון‪ .‬התהליך מתחיל לקראת סוף‬ ‫השליש הראשון‪ ,‬וממשיך עד לאחר הלידה‪ .‬רמות‬ ‫הפרוגסטרון באישה הרה גבוהות פי עשר מאשר‬ ‫באישה שאינה בהריון‪.‬‬

‫דר' ברן חושפת בפנינו את‬ ‫סיפורם האינטימי של מספר‬ ‫אנשים אנונימיים‪ ,‬אשר‬ ‫מהווים דוגמה לגיוון הקיים‬ ‫בחברה הישראלית‪ .‬דרך‬ ‫סיפורים אלו‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫כיצד האינדיבידואלים‬ ‫מרגישים ומתנהגים‬ ‫בעולמינו הביופוליטי‪,‬‬ ‫עולם בו אי–פוריות נחשבת‬ ‫לטאבו ולבעיה המצריכה‬ ‫אבחנה וטיפול רפואי‪.‬‬

‫הכירו את דר' ארנה ברן‪ ,‬סגנית מנהלת‬ ‫המעבדה להפריה חוץ גופית במרכז‬ ‫הרפואי אסף הרופא‪.‬‬ ‫‪BernOrna@gmail.com‬‬

‫אחד של האיש הפשוט וויתרתי על האקדמיה‪ ,‬היוקרה‪ ,‬פרסום מאמרים ומתן הרצאות בכנסים‪ .‬וכך נכנסתי לעולם‬ ‫מופלא שלימד אותי ליצור‪ ,‬להמציא ולברוא מציאות חדשה‪ .‬למעשה‪ ,‬גדלתי עם היחידה וכל יום למדתי משהו חדש‬ ‫והבנתי שאפשר‪ .‬גם היום‪ ,‬לאחר יותר מעשרים שנים במקצוע‪ ,‬אני הולכת לעבודה עם ברק בעיניים‪ .‬נכון שעם‬ ‫הזמן העבודה הופכת לרוטינית אבל הרוטינה שלנו מתפתחת כל יום וכל פעם יש תחום חדש או שיכלול טכנולוגי‬ ‫שמהווה אתגר‪ .‬אני יוצרת חיים מתא זרע וביצית וכל פעם היצירה שלי היא מיוחדת‪ .‬אני עוקבת אחריה משלב‬ ‫אפס ורואה איך היא משתנה לנגד עיניי‪ .‬בהתחלה הפריה‪ ,‬עובר של ‪ 4‬תאים‪ 8 ,‬תאים‪ ,‬בלסטוציסט ולבסוף בחדר‬ ‫לידה‪ .‬כל יום אני לומדת משהו חדש‪ :‬אם זה לא טכנולוגיה חדשה אז זה המגע עם האנשים‪ ,‬סיפור חייהם ואיך אני‬ ‫משתלבת בתוך הסיפור הזה‪ .‬המגע עם אנשים מכל הסוגים ומכל הרבדים מרתקת בעיניי‪ .‬ואם אני יכולה להיכנס‬ ‫לרגע לחיים של אחרים ולגרום להם להיות מאושרים זה עולם ומלואו‪ .‬המגע האנושי מזמן סיפורים מרתקים‪.‬‬ ‫בחרתי נכון‪.‬‬

‫מונחים חשובים להבנת עולמה »‬

‫‪30 / 31‬‬

‫כל דוקטורנט‪ ,‬אבל אני החלטתי לעזור ל"אנוש" הפרטי ולא ל"אנושות" כולה‪ .‬העדפתי את המגע האנושי אחד על‬

‫העולם בראי האמבריולוגית‪:‬‬ ‫הסיפורים של דר' ארנה ברן‬

‫שמי דר' ארנה ברן ואני סגנית מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי אסף הרופא‪ .‬אני אחראית על‬ ‫תחום ההקפאה בבנק ביציות ועוברים מוקפאים‪ ,‬ומלמדת סטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב‪ .‬סיימתי‬ ‫דוקטורט בהנדסה גנטית לפני ‪ 20‬שנים‪ .‬זמן קצר לפני סיום התואר קיבלתי שתי הצעות עבודה שהבחירה בכל‬ ‫אחת מהן יכלה לקחת אותי למקום אחר‪ .‬האחת‪ ,‬הצעה מדיקאן הפקולטה כללה מעבדת מחקר מאובזרת בתחום‬ ‫ההנדסה הגנטית‪ ,‬תלמידי מחקר ותקציב "שמן" לתקופה של חמש שנים לפחות‪ .‬הנושא עניין אותי מאד והעיסוק‬ ‫במחקר מוביל‪ ,‬שיכול לתרום רבות לאנושות‪ ,‬קסם לי במיוחד‪ .‬השנייה‪ ,‬הייתה ממנהל היחידה להפריה חוץ גופית‬ ‫באסף הרופא‪ .‬יחידה קטנה שהייתה בתחילת דרכה‪ .‬לא היה בה הרבה וכדי לבצע את הליך ההפריה היה צריך‬ ‫"להמציא את הגלגל"‪ .‬לא היו טכנולוגיות חומרים או אנשים מיומנים שיכלו ללמד ולהעביר ידע‪ .‬מקור המידע היה‬ ‫בחו"ל‪ .‬היה צריך ללמוד ולהתקדם תוך ניסוי ותהייה‪ .‬לבנות הכול מאפס‪ .‬הייתי צריכה לבחור‪ .‬ידעתי שהבחירה‬ ‫שלי תשפיע על המשך חיי ועל התא המשפחתי הצעיר אותו בדיוק התחלתי לבנות‪ .‬לא פשוט‪ .‬ידעתי שהבחירה‬ ‫צריכה להיות שלי בלבד והתלבטתי מאד‪ .‬לבסוף הלכתי לדיקאן ואמרתי לו שאמנם ההצעה שלו היא חלומו של‬

‫‪28 / 29‬‬

‫ב‬

‫ערטילאי מארח‬

‫מתוקה‪ ,‬אני מצטערת‪,‬‬ ‫אבל באמת אין מה לעשות‪,‬‬ ‫זה התהליך‪ .‬אין קיצורי‬ ‫דרך‪ .‬אי– אפשר‪,‬‬ ‫באמת שאי–אפשר לחזות‬ ‫איך הגוף שלך יגיב‪.‬‬

‫‪26 / 27‬‬

‫אחרי חודשיים נכנסתי להריון‪ .‬עכשיו‬ ‫חשוב לי להגיד שאני לא יודעת אם זה‬ ‫בגלל התוכנית הזאת‪ ,‬יכול להיות שכן‪,‬‬ ‫יכול להיות שזה בגלל שראיתי חודש‬ ‫קדימה ונרגעתי‪ .‬יכול להיות שזה לא‬ ‫קשור בכלל‪ .‬אני יודעת שזה בהחלט‬ ‫קשור לעובדה שהרופא המדהים שלי‬ ‫נתן לי להגיד משהו בטיפול הזה‪ ,‬הוא‬ ‫התייחס אלי כמו בן אדם‪ .‬הוא הבין‬ ‫שאני צריכה קצת שליטה‪ ,‬ולא להרגיש‬ ‫רק בורג במכונה שמפעילה את הגוף‬ ‫שלי‪ .‬ועל זה אני מודה לו עד היום‪ .‬אחרי‬ ‫תשעה חודשים ילדתי את הבן שלי‪.‬‬ ‫כשהבן שלנו היה בן ‪ 11‬חודש‪ ,‬בעלי ואני‪,‬‬ ‫שידענו שלוקח לנו מבחינה סטטיסטית‬ ‫שלוש שנים להביא ילד לעולם‪ ,‬אמרנו‪,‬‬ ‫"טוב‪ ,‬בוא נחזור עם אותו טיפול"‪...‬‬ ‫וככה יצא שכשהבן שלי היה בן שנה‬ ‫ושמונה חודשים‪ ,‬חודשיים אחרי שהוא‬ ‫למד ללכת‪ ,‬הצטרפו עליו עוד תינוק‬ ‫ותינוקת‪ .‬אז כמו שאתם מבינים‪ ,‬אני‬

‫יכולה גם להעביר הרצאה על איך זה לא‬ ‫לישון שנה וחצי‪ ,‬אבל אני לא אעשה את‬ ‫זה בפורום הזה‪.‬‬ ‫יש פתגם שאומר‪" :‬אלוהים‪ ,‬תן לי את‬ ‫השלווה לקבל את מה שאני לא יכול‬ ‫לשנות‪ ,‬את האומץ לשנות את מה שאני‬ ‫יכול לשנות‪ ,‬ואת הכוחמה להבדיל בין‬ ‫השניים"‪ .‬אני מאחלת לכל אחד ואחת‬ ‫ממכם שתמיד תהייה לכם את החוכמה‬ ‫להבדיל בין השניים‪ ,‬וגם אם אומרים‬ ‫לכם שאי אפשר‪ ,‬ואין מה לעשות‪,‬‬ ‫שתמצאו את הדרך שלכם‪ ,‬להראות‬ ‫שאפשר‪ ,‬ושיש מה לעשות‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫היי‪ ,‬אני אלגוריתמאית!‬

‫רגע רגע‪.‬‬ ‫אי–אפשר לחזות‬ ‫איך הגוף שלי יגיב?‬

‫עושה לגוף‪ .‬תחשבו בכלל מה הורמונים‬ ‫עושים למצבי רוח‪ .‬תחשבו על אישה‬ ‫בהריון ‪ -‬עכשיו תכפילו בעשר‪ .‬וזה‬ ‫המצב הרגיל‪ .‬כלומר‪ ,‬אני במצב לא שפוי‬ ‫בתור סטנדרט‪ .‬כאילו מישהו לקח את‬ ‫האישיות שלי‪ ,‬איפסן אותה בצד‪ ,‬ואמר‪,‬‬ ‫"זה בסדר‪ ,‬נחזיר לך כשתההי בהריון"‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬כשאני אומרת סטנדרט והמצב‬ ‫הרגיל‪ ,‬אני אתן לכם דוגמה‪ :‬יום אחד‬ ‫בעלי חוזר הביתה ומוצא את כל הבגדים‬ ‫שלו במסדרון מחוץ לבית‪ .‬בעלי מסתכל‬ ‫על זה‪ ,‬אוסף את הבגדים‪ .‬לוקח אותם‬ ‫לארון‪ ,‬מחזיר אותם בשקט‪ ,‬סוגר את‬ ‫הדלתות‪ ,‬פונה אלי ואומר‪" :‬מאמי‪ ,‬מה‬ ‫את רוצה לארוחת ערב?"‬ ‫ואני כבר לא יכלתי‪ .‬לא לדעת מה יקרה‬ ‫בעוד יומים‪ ,‬בעוד שלושה ‪ -‬זה בלתי‬ ‫אפשרי‪ .‬אני הלכתי לפקידה של הרופא‬ ‫ואמרתי לה‪" :‬תראי‪ ,‬את חייבת לעזור‬ ‫לי‪ .‬לא לדעת מה הולך להיות עוד יום‪...‬‬ ‫יום אחרי יום‪ ,‬חודש אחרי חודש‪ ,‬שנה‬

‫אחרי שנה‪ .‬זה בלתי אפשרי‪ ,‬איך אפשר‬ ‫לחיות ככה?" והיא אומרת לי‪" :‬מתוקה‪,‬‬ ‫אני מצטערת‪ ,‬אבל באמת אין מה לעשות‪,‬‬ ‫זה התהליך‪ .‬אין קיצורי דרך‪ .‬אי אפשר‪,‬‬ ‫באמת שאי־אפשר לחזות איך הגוף שלך‬ ‫יגיב"‪ .‬רגע רגע‪ .‬אי־אפשר לחזות איך‬ ‫הגוף שלי יגיב?‬ ‫היי‪ ,‬אני אלגוריתמאית! אני מובילה צוות‬ ‫אלגוריתמאים‪ ,‬צוות האלגוריתמאים‬ ‫שאני מובילה מתעסק בחיזוי תוצאות‬ ‫עתידיות על פי התנהגות עבר! ולי יש‬ ‫שנתיים וחצי של התנהגות עבר‪ .‬פאקינג‬ ‫ביג־דאטה!‬ ‫אוקי‪ .‬זה לא באמת "ביג דאטה"‪ ,‬אבל זה‬ ‫‪ 30‬טיפולים ‪ -‬המון המון נתונים‪ .‬אולי‬ ‫אפשר להוציא מהם משהו‪ ,‬אולי אפשר‬ ‫להבין מזה משהו‪.‬‬ ‫אז אני אוספת את הכל‪ .‬כל פקס‬ ‫ששלחתי‪ ,‬כל תוכנית טיפול שקיבלתי‪ ,‬כל‬ ‫תור שקבעתי למדקר הסיני‪ ,‬מתי אכלתי‬ ‫בטטה ומתי אכלתי סלק‪ ,‬מתי התנזרתי‬

‫ממוצרי חלב‪ .‬כל נתון שיכלתי לאסוף‪,‬‬ ‫אספתי לידי‪ ,‬והלכתי והתיישבתי אל מול‬ ‫טבלת האקסל‪ .‬מי שמכיר אותי יודע‪,‬‬ ‫שברגע שאני מתיישבת אל מול טבלת‬ ‫אקסל אני ישר נרגעת‪ .‬אני יושבת ואני‬ ‫מקלידה את הכל‪ .‬ואחרי שאני מקלידה‬ ‫את הכל אני מסתכלת‪ ,‬והפלא הפלא‪,‬‬ ‫אני רואה שיש תבנית‪ .‬אז אני מוציאה‬ ‫תוכנית‪ ,‬שהייתה מאוד דומה לתוכנית‬ ‫שהרופא נתן לי‪ ,‬אבל עם יתרון בולט‪:‬‬ ‫חודש קדימה אני רואה‪ .‬אני רואה אילו‬ ‫תוצאות יהיו לי‪ ,‬איך אני אני ארגיש‪ ,‬אני‬ ‫יודעת מתי תהייה השאיבה‪ ,‬מתי תהייה‬ ‫ההחזרה‪ .‬אני יודעת את הכל חודש‬ ‫מראש‪ .‬הלכתי לרופא שלי ואמרתי לו‪:‬‬ ‫"את זה"‪ .‬הרופא המקסים הסתכל ואמר‪:‬‬ ‫"את יודעת משהו‪ ,‬עמליה? זו באמת‬ ‫תוכנית מאוד הגיונית‪ ,‬ואני אעשה איתך‬ ‫עיסקה‪ .‬כל עוד התוצאות של הבדיקות‬ ‫שלך יהיו בדיוק כמו שאת צופה אותן‪ ,‬זו‬ ‫התוכנית שנלך איתה‪.‬‬

‫תמליל המבוסס‬ ‫על ההרצאה‬ ‫שהעבירה עמליה‬ ‫אברהם בשנת‬ ‫‪ ,2016‬במסגרת‬ ‫האירוע ״אנשים‬ ‫שבדרך כלל לא‬ ‫מרצים״‪ .‬זהו‬ ‫אירוע ייחודי‬ ‫מבית ‪,ZE.ZE‬‬ ‫בו מתקיימות‬ ‫הרצאות קצרות‬ ‫של דוברים לא‬ ‫קונבציונאליים‪,‬‬ ‫מתוך אמונה‬ ‫שלסיפור אנושי‬ ‫יש כוח‪.‬‬

‫‪24 / 25‬‬

‫בדרך כלל זה כדור או שניים‪ ,‬וגם‬ ‫שתיים־שלוש זריקות‪ ,‬מזריקים אותן‬ ‫כאן‪ ,‬בצמיג שבבטן‪ .‬למי שאין כזה‪,‬‬ ‫צריכה לפתח אחד‪ .‬וככה הוראות ליומיים‬ ‫הקרובים ולאחר יומיים שוב‪ ,‬אותו הדבר‪.‬‬ ‫באיזשהו שלב במהלך החודש‪ ,‬הפקידה‬ ‫מתקשרת ואומרת "עמליה‪ ,‬מחר זה היום‬ ‫הגדול‪ :‬מחר שאיבת ביציות"‪ .‬זה תהליך‬ ‫בהרדמה מלאה‪ ,‬שאחר כך יש מנוחה‬ ‫של יום־יומיים‪ ,‬שבהם אנחנו יושבים‬ ‫ומחכים במתח לדעת כמה עוברים יצאו‪.‬‬ ‫מתקשרים אלינו אחרי יומים עם תשובה‪,‬‬ ‫ואומרים לנו להגיע להחזרה למרחת‪.‬‬ ‫אחרי ההחזרה אנחנו עדיין עם תרופות‬ ‫ובדיקות‪ .‬מחכים‪ ,‬ובסוף הטיפול של‬ ‫החודש מגיעה הבדיקה שעליה עבדנו‪.‬‬ ‫הבדיקה שחיכינו לה כל כך‪.‬‬ ‫הבדיקה שאומרת‪" ...‬מצטערים‪ .‬גם הפעם‬ ‫זה לא הלך"‪ .‬או במקרה היותר מעניין‪,‬‬ ‫"מזל טוב!" רק כדי לשמוע אחרי כמה‬ ‫שבועות‪ :‬אנחנו מצטערים‪ ,‬זה לא תפס‬

‫הפעם‪ ,‬אבל לפחות הפעם נכנס להריון‪ .‬זו‬ ‫התקדמות‪ ,‬נכון?‬ ‫זו השגרה‪ ,‬ואין מה לעשות‪ .‬אנחנו חיים‬ ‫בחוסר ודאות תמידי בין יומיים ליומיים‪.‬‬ ‫אז פיתחנו לעצמינו טקסים כאלה‪.‬‬ ‫מעין עוגנים של שפיות‪ .‬כשהתעוררתי‬ ‫מההרדמה הראשונה שלי‪ ,‬אני זוכרת את‬ ‫זה תוך כדי טשטוש‪ ,‬אני פשוט מרגישה‬ ‫את הגרון שלי יבש‪ ,‬ואני חולמת על‬ ‫תה חם ואיזו עוגה מתוקה‪ .‬והנה אני‬ ‫מתעוררת מההרדמה‪ ,‬ואני רואה את בעלי‬ ‫היקר‪ ,‬מחכה לידי‪ ,‬עם תה חם ועוגה‪ .‬ואני‬ ‫אומרת לו‪" .‬מאמי‪ ,‬יקיר שלי‪ ,‬איך אתה‬ ‫מכיר אותי‪ ,‬איך אתה קורא אותי כל כך‬ ‫טוב‪ ,‬אתה לא מבין‪ ,‬תוך כדי ההרדמה‬ ‫חלמתי על תה חם ועוגה והנה‪ ,‬אתה פה!"‬ ‫והוא אומר לי‪" :‬מאמי‪ ,‬את התעוררת לפני‬ ‫חמש דקות‪ ,‬ביקשת ממני שאני אביא לך‬ ‫תה חם ועוגה‪ ,‬אני לא יודע‪ ,‬אולי נרדמת‬ ‫באמצע"‪ .‬הפכנו את זה לטקס שלנו‪.‬‬ ‫הייתי נכנסת להרדמה‪ ,‬והייתי יודעת‪,‬‬

‫שלא משנה כמה מגעיל יהיה לי שם‪ ,‬בצד‬ ‫השני של זה‪ ,‬מחכה לי בעל‪ ,‬עם תה חם‬ ‫ועוגה‪.‬‬ ‫בכל הזמן הזה אני גם מחזיקה עבודה‪.‬‬ ‫אני עובדת בחברת תוכנה‪ ,‬אנח מובליה‬ ‫צוות אלגוריתמים‪ .‬אני קובעת פגישות‪,‬‬ ‫אבל אני לא יודעת אם אני אצליח להגיע‬ ‫אליהן‪ ,‬ואם כן‪ ,‬אני לא יודעת באיזה‬ ‫מצב אני אהיה – נפשי‪ ,‬פיזי‪ ,‬קיבלתי‬ ‫עכשיו תוצאות‪ ,‬לא קיבלתי עכשיו‬ ‫תוצאות‪ ,‬אני צריכה עכשיו להיות במחשב‬ ‫לעשות "ריפרש"‪ ...‬זו אגב הסיבה שאסור‬ ‫לפטר נשים בטיפולי פוריות‪.‬‬ ‫אבל רגע‪ ,‬בואו נחזור שנייה אל התרופות‬ ‫שאני מקבלת‪ ,‬אל ההורמונים‪ .‬אישה‬ ‫בחודש רגיל מייצרת ביצית אחת‪ ,‬באופן‬ ‫סטנדרטי‪ .‬אני בשלבים של ההפריה‬ ‫החוץ גופית‪ ,‬מייצרת עשר ביציות‪ .‬עשר‬ ‫במקום אחת‪ .‬תחשבו כמה הורמונים‬ ‫אני צריכה להכניס לגוף שלי בשביל שזה‬ ‫יקרה‪ .‬תחשבו מה כמות הורמונים כזאת‬

‫פאקינג‬ ‫ביג דאטה‬

‫בדיוק לפני שבוע‪ ,‬בעלי ואני חגגנו עשר‬ ‫שנות נישואין‪ .‬מחיאות הכפיים בהחלט‬ ‫מגיעות לבעלי‪ ,‬אלוהים יודע שזה‬ ‫לא פשוט‪ .‬אחד הדברים שאני זוכרת‬ ‫מהחתונה שלי זו החופה‪ ,‬או יותר נכון‪,‬‬ ‫את הסוף של החופה‪ .‬שוברים את הכוס‪,‬‬ ‫ואז נחיל של אנשים מגיע לאחל מזל טוב‪.‬‬ ‫ואז יש איזה זמזום‪ :‬בשנה הבאה בברית‪,‬‬ ‫בעזרת השם‪ ,‬בשנה הבאה בברית‪,‬‬ ‫בעזרת השם‪...‬‬ ‫זה משהו מאוד ישראלי כזה‪ ,‬חתונה־‬ ‫דירה־ילדים‪ .‬ובאמת הרבה זוגות‬ ‫ישראלים מוצאים עצמם בברית או‬ ‫בריתה שנה לאחר מכן‪ .‬אבל יש תמיד‬ ‫את הזוגות האלה שלוקחים את הזמן‪.‬‬ ‫ועוברים חודשים ושנים‪ .‬ואין‪ .‬אצל‬ ‫חלקם זה מבחירה‪ ,‬ואצל חלקם זה לא‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אצל זוג אחד מתוך שמונה זוגות‬ ‫זה לא מבחירה‪ .‬חמישה עשר אחוזים‬ ‫מהאוכלוסייה זקוקים לטיפולי פוריות‬ ‫בשביל להביא ילדים לעולם‪ .‬אני ובעלי‪,‬‬

‫עמליה אברהם‬

‫כפי שבוודאי ניחשתם‪ ,‬שייכים לזוגות‬ ‫האלה‪ .‬אנו זקוקים לטיפולי פוריות‪.‬‬ ‫אף פעם לא הייתה נקודה שבה אמרתי‪,‬‬ ‫יאללה‪ ,‬הולכים על טיפולי פוריות‪ .‬זה‬ ‫איכשהו קרה‪ ,‬התגלגל‪ .‬התחתנו‪ ,‬החלטנו‬ ‫לנסות כמו כולם וראינו שזה לא עובד‪ .‬אז‬ ‫הלכנו ל"סופר פארם"‪ ,‬ושם יש בדיקות‬ ‫ביוץ‪ .‬הרבה לא מכירים‪ :‬ערכות בדיקות‬ ‫הביוץ נמצאות ליד ערכות בדיקות‬ ‫ההריון‪ .‬הן נראות אותו הדבר והן עובדות‬ ‫בדיוק אותו הדבר‪ .‬יש מקל‪ ,‬משתינים‬ ‫עליו‪ ,‬ואז הבדיקה אומרת באיזה יום הכי‬ ‫כדאי "להשקיע"‪ .‬ואני ובעלי השקענו‪.‬‬ ‫אנחנו משקיעים ומשקיעים‪ ,‬ועדיין‪ ,‬לא‬ ‫קורה‪ .‬אז הולכים לרופא‪ .‬והרופא נותן‬ ‫בדיקות‪ ,‬ואחרי זה כדורים‪ .‬ועדיין – לא‬ ‫עובד‪ .‬ואחרי זה יש עוד בדיקות‪,‬‬ ‫זריקות ותהליכים‪.‬‬ ‫פעם ביומיים‪ ,‬אני פותחת את הבוקר‬ ‫בקופת חולים‪ .‬שבע בבוקר פונקט‬ ‫אני בקופת חולים‪ ,‬עושה בדיקות דם‬

‫ואולטרסאונד‪ .‬על הבדיקות מצורפת‬ ‫מדבקה גדולה כזאת שכתוב עליה‬ ‫"דחוף" כדי שהתוצאות יגיעו כמה‬ ‫שיותר מהר‪ .‬אני נוסעת לעבודה‪ ,‬ובין‬ ‫שתיים עשרה לאחת‪ ,‬אני מוצאת את‬ ‫עצמי מול המחשב‪ ,‬עם הסנדוויץ' ביד‪,‬‬ ‫לוחצת "ריפרש"‪" ,‬ריפרש"‪" ,‬ריפרש"‪ ...‬עד‬ ‫שמגיעות התוצאות‪ .‬כשמגיעות התוצאות‪,‬‬ ‫אני שולחת אותם למדפסת‪ ,‬ומיד־מיד‬ ‫רצה לחדר של המדפסת שאף אחד לא‬ ‫יראה‪ ,‬לוקחת את הדף‪ ,‬וכמובן שולחת‬ ‫פקס למשרד של הרופא‪ .‬אני מסתגרת‬ ‫באיזה חדר ומחכה חצי שעה בהמתנה עד‬ ‫שהפקידה של הרופא עונה לי‪ ,‬ואז היא‬ ‫אומרת‪" :‬זה בסדר עמליה‪ ,‬קיבלו את‬ ‫התוצאות‪ ,‬אני אתקשר אליך עוד כמה‬ ‫שעות להמשך הוראות"‪ .‬ממש "משימה‬ ‫בלתי אפשרית"‪.‬‬ ‫בשעה שש בערב‪ ,‬אני בבית‪ .‬אני חייבת‬ ‫להיות בבית‪ .‬הפקידה מתקשרת אלי‬ ‫ואומרת לי אילו תרופות לקחת‪ ,‬ומתי‪.‬‬

‫‪22 / 23‬‬

‫כאילו שמישהו לקח את האישיות‬ ‫שלי‪ ,‬איפסן אותה בצד‪ ,‬ואמר‪:‬‬

‫"זה בסדר‪ ,‬נחזיר לך כשתהיי בהריון"‬

‫אני במצב לא שפוי בתור סטנדרט‬

‫סיפרה מיקה שהם ממשיכים בתוכנית‪ .‬היא חשה אנרגטית יותר‬ ‫והצליחה להרחיב את חייה מבחינה מקצועית‪ .‬מיקה שיתפה‬ ‫בהסתכלות החדשה שמתפתחת אצלה על התקופה הארוכה‬ ‫של טיפולי ההפריה‪ ,‬שעד כה נתפסה כתקופה חשוכה ומדכאת‪.‬‬ ‫היא רואה עכשיו שבתהליך הם למדו להכיר עוד דקויות זה‬ ‫בזה‪ ,‬והיכרות זו הביאה ליותר קבלה והכלה האחד את דפוסי‬ ‫ההתמודדות עם קושי של השני‪ ,‬והגברת תחושת החוזק הזוגי‬ ‫והביטחון באהבתם המשותפת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בניסיונות ההפריה‬ ‫הראשונים‪ ,‬לאחר כל כישלון מיקה הייתה "מתרסקת" ומגיבה‬ ‫בדיכאון ובכי רב‪ .‬היא הייתה כועסת על תגובתו השקולה‬ ‫של שי‪ ,‬שנתפסה בעיניה כאדישות‪ .‬לאחר כשלושה שבועות‪,‬‬ ‫כשמיקה הייתה "מתאוששת"‪ ,‬שי היה שוקע בדיכאון‪ ,‬ולמיקה‬ ‫היה קשה להיות איתו בדיכאון לשם תמיכה‪ .‬בהדרגה‪ ,‬שניהם‬ ‫למדו כי יש להם סוגי תגובות וקצב תגובה שונים‪ .‬לא מצופה‬ ‫ממיקה לחזור לדיכאון כדי לתמוך בשי‪ ,‬והיא יכולה כעת להכיל‬ ‫את כאבו מתוך עמדה של חוזק ואופטימיות‪ .‬שי ראה תהליך‬ ‫של העצמה בזוגיות שלהם‪" ,‬אם כי לא היה ממליץ על דרך כזו"‪,‬‬ ‫אמר בהומור‪ .‬בזכות תהליך ההפריות הקשה הם עברו תהליך‬ ‫העצמה זה באופן דחוס ומהיר‪ .‬הוא כינה זאת "שנת כלב"‪ ,‬לציין‬ ‫שבע שנות התפתחות של אדם שנדחסות אצל כלבים לשנה‬ ‫אחת‪ .‬השיחות הטיפוליות עם מיקה ושי נמשכות‪ .‬אלווה אותם‬ ‫בכל תוכנית שיבחרו‪ ,‬ככל שירצו‪ .‬אתרגש איתם מההתפתחויות‬ ‫החיוביות שמתרחשות בחייהם כתוצאה מהבחירה בדרך‬ ‫ובערכים החדשים שיכוונו את חייהם‪ .‬וכפי שבני הזוג אמרו‪:‬‬ ‫בין אם יהיה ילד ביולוגי‪ ,‬ילד מתרומה‪ ,‬או ילד מאומץ ‪ -‬בסוף‬ ‫השנה יהיה להם ילד‪ .‬ובתהליך זה הם מחזירים לעצמם את‬ ‫חייהם‪ ,‬את השמחה‪ ,‬את הפרופורציות‪ ,‬את הסובלנות ואת‬ ‫ההכלה ההדדית‪ ,‬ומחזקים את אהבתם ואת עוצמת זוגיותם‬ ‫להתמודד עם כל מה שחייהם יביאו‪.‬‬

‫רזי שחר היא פסיכולוגית חינוכית‬ ‫ומדריכה מוסמכת בטיפול משפחתי וזוגי‪.‬‬ ‫היא חברת סגל מכון ברקאי‪ ,‬המרכז‬ ‫לטיפול משפחתי‪ ,‬זוגי ופרטני‪ ,‬בית הספר‬ ‫לפסיכותרפיה נרטיבית בת ֿלֿ–אביב‪.‬‬ ‫‪shachar.rs.razi@gmail.com‬‬

‫הרהורים‬ ‫העבודה עם מיקה ועם שי הותירה אותי עם אופטימיות גדולה‬ ‫ואמונה מחודשת ברוח האדם‪ .‬יכולתם של זוגות למצוא ערכים‬ ‫המועדפים עליהם ולהשתחרר מהשפעת השיפוט הנורמטיבי‪,‬‬ ‫שיוצר לעתים כאב וייאוש‪ ,‬מעודדת מאוד‪.‬‬ ‫אני מקווה שתיאור עבודתנו המשותפת מהווה תרומה מועילה‬ ‫לזוגות המתמודדים עם קשיים דומים ולמטפלים העובדים‬ ‫איתם למציאת תקווה חדשה‪.‬‬

‫‪20 / 21‬‬

‫המשך התפתחות בשיחות הטיפוליות‬ ‫בפגישות הבאות הלכו והתחזקו העמדות החדשות של מיקה‬ ‫ושל שי‪ ,‬בהן בחרו מתוך החופש שנוצר בתהליך בחינת הנורמות‬ ‫שמהן הושפעו‪ .‬הם החליטו להפסיק את ניסיונות ההפריה‬ ‫האינסופיים‪ ,‬ועברו לתוכנית הכוללת ניסיון אחד נוסף‪ ,‬שאחריו‬ ‫ייערכו ניסיונות הפריה עם תרומת זרע או ביצית‪ ,‬שאם לא‬ ‫יועילו ‪ -‬יפנו לרשויות לאימוץ‪ .‬הם הגדירו זאת כתהליך שבסופו‬ ‫יהיה להם ילד‪ ,‬ולא משנה מאיזה מקור‪ .‬בכך הוציאו מן‬ ‫המשוואה את אי הוודאות‪ ,‬וחלק גדול מהתסכול וחוסר האונים‪.‬‬ ‫במהלך טיפול ההפריה האחרון התמודדו מיקה ושי בדרך שונה‬ ‫מבעבר‪ :‬הטיפולים ההורמונליים השפיעו על מיקה הרבה פחות‬ ‫מבעבר‪ .‬היא שמרה על מצב רוח אופטימי‪ ,‬עם שתי "נחיתות"‬ ‫בלבד‪ ,‬שמהן הוציאה את עצמה במהירות‪ .‬בנוסף‪ ,‬החליטה‬ ‫שנמאס לה שה"אין ילד" שולט בחייה‪ .‬מעתה‪ ,‬כמו מודעה‬ ‫שראתה באיטליה‪" ,‬החיים הם עכשיו!" השינוי בגישתה התבטא‬ ‫ביום ההולדת של שי‪ ,‬שנחגג עם חבריהם וילדי החברים‪ .‬בניגוד‬ ‫לעבר‪ ,‬מיקה הייתה במצב רוח טוב‪ ,‬לא קינאה בחברים על שיש‬ ‫להם ילדים וחשה שמחה עם מה שיש לה בחייה‪ .‬התחושה‪,‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬הייתה נפלאה!‬ ‫מיקה סיפרה‪ ,‬שנמאס לה מהגישה הקורבנית ומתחושת‬ ‫המסכנות‪ .‬היא החליטה להוציא אותן מחייה‪ .‬שי תמיד אמר‬ ‫לה שיש הבדל בין להתמודד עם המצב לבין לקבל אותו‪ ,‬שזו‬ ‫דרגה גבוהה יותר‪ .‬עכשיו היא מתחילה לקבל את המצב שייתכן‬ ‫שלא יהיה להם ילד ביולוגי‪" ,‬שיחייך את החיוך שלה ויהיו‬ ‫לו העיניים הטובות של שי"‪ .‬שינויים אלה התבטאו במפגש‬ ‫עם חברתה הטובה שהרתה‪ ,‬שבו לא חשה קנאה‪ .‬היא יכלה‬ ‫לשמוח בשמחת חברתה ולהכיל את חששותיה לגבי ההריון‪.‬‬ ‫זו הפעם הראשונה שחשה שיש מקום לשני סיפורים שונים‬ ‫במקביל‪ :‬שלה ושל חברתה‪ .‬שי נזכר כיצד הרגישו כשהתחלנו‬ ‫את המפגשים‪ ,‬וכמה מפלס העצבות ירד‪ .‬בפגישות הבאות‬

‫רוב הישראלים‬ ‫יאמרו שמשפחה‬ ‫שלמה רק כשיש לה‬ ‫ילדים‪ .‬אישה לא‬ ‫הגשימה את ייעודה‬ ‫אם לא ילדה לפחות‬ ‫פעם אחת‪.‬‬ ‫נורמות חברתיות דומיננטיות בישראל לגבי פוריות‬ ‫ההתייחסות התרבותית בישראל ללידת ילדים ולאמהות‪ ,‬היא‬ ‫שמרנית וטוטלית‪ .‬רוב הישראלים יאמרו שמשפחה שלמה רק‬ ‫כשיש לה ילדים‪ .‬אישה לא הגשימה את ייעודה אם לא ילדה‬ ‫לפחות פעם אחת‪ .‬מעטות בישראל הנשים הבוחרות לא ללדת‪.‬‬ ‫במקורות היהודיים יש תימוכין לנורמות אלו‪ :‬לפי ההלכה‪ ,‬גבר‬ ‫רשאי לגרש את אשתו אם אינה יכולה להביא ילדים‪.‬‬ ‫בני זוג שהביאו לעולם ילדים רבים‪ ,‬מקבלים כבוד והערכה‬ ‫אף מרשויות הרווחה בישראל‪ :‬הם מכונים "משפחות ברוכות‬ ‫ילדים" ומקבלים הקלות רבות בחסות החוק מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫ד"ר רחל אדטו‪ ,‬רופאת ילדים בכירה ויועצת שר הבריאות‬ ‫לענייני נשים‪ ,‬דיברה בזמנה על נושאים אלה כאשר רואיינה‬ ‫על ידי העיתונאי דב אלבוים‪ .‬בראיון היא הביאה ציטוטים‬ ‫מהמקורות המעידים על חשיבות הילודה בנורמות של עם‬ ‫ישראל בתקופת התנ"ך‪ :‬שרה‪ ,‬אשת אברהם אבינו‪ ,‬שהייתה‬ ‫עקרה שנים רבות‪ ,‬נתנה לבעלה את שפחתה הגר‪ ,‬שתלד לו בנים‬ ‫במקומה‪ .‬לדברי אדטו‪ ,‬זהו סיפור ראשון על סוג של פונדקאות‪.‬‬ ‫אדטו מדווחת כי עקב כך‪ ,‬ההתפתחויות של תחום זה ברפואה‬ ‫הישראלית הן מן המובילות בעולם‪ .‬ולראיה‪ ,‬ישראל היא‬ ‫היחידה בעולם שבה המדינה‪ ,‬דרך קופות החולים‪ ,‬מממנת‬ ‫טיפולי פוריות והפריות מבחנה‪.‬‬ ‫מדוע נורמות חברתיות אלה דומיננטיות וטוטליות כל כך‬ ‫בתרבות הישראלית? ניתן להעלות השערות שונות לכך‪ .‬ד"ר‬ ‫אדטו סבורה כי החברה בישראל היא עדיין חברה מוקפת‬ ‫אויבים הנמצאית בסכנת מלחמה והשמדה מתמדת‪ .‬במודעות‬ ‫של הורים ישנה הידיעה שילדים יכולים להיהרג‪ ,‬ולכן אסור‬ ‫להישאר עם ילד אחד‪ .‬מחקרים על אודות השואה‪ ,‬מתארים‬ ‫שאחד ממנגנוני ההישרדות כנגד חוסר האונים ואימת המוות‬ ‫שנחוו בשואה‪ ,‬מכוונת ליצירה מרובה של חיים‪.‬‬ ‫אחת המצוות הראשונות מן התורה היא מצוות "פרו ורבו"‪.‬‬ ‫היא היוותה נר לרגלי היהודים בגולה‪ ,‬שבמשך מאות שנים‬ ‫סכנת השמדה ריחפה עליהם‪ ,‬ועדיין מהווה מצווה חשובה‬ ‫בקרב האוכלוסייה הדתית‪ .‬זוהי התרבות שבה חיים מיקה ושי‬ ‫ושממנה בהכרח הושפעו‪.‬‬

‫הכוח המודרני ומפה לשיחות כישלון‬ ‫עבודתי עם מיקה ושי הושפעה רבות מן הרעיונות ומדרכי‬ ‫העבודה הנרטיביות שיחות מחצינות‪ ,‬שיחות של עריכה מחדש‬ ‫ובעיקר מפות לשיחות כישלון‪ .‬וייט מתאר כי אחת הבעיות‬ ‫שבהן מתעניין היא התחושה של כישלון אישי‪ .‬כלומר‪ ,‬פעולות‬ ‫המשפיעות על הזהות של אנשים ומבנות אותה ככישלון‪ :‬כישלון‬ ‫בלייצר חיים בהתאם לנורמות המוערכות בחברה ביחס למהו‬ ‫אדם "מוצלח"‪ .‬וייט ניזון מכתביו של הפילוסוף מישל פוקו‪,‬‬ ‫המנתח את מערכות הכוח המודרניות‪ .‬בהתאם למחקריו‪ ,‬קיים‬ ‫מנגנון מובחן של כוח‪ ,‬המאפשר למערכות השלטון יצירת פיקוח‬ ‫חברתי‪ ,‬תוך גיוס השתתפות אקטיבית של אנשים בעיצוב‬ ‫חייהם‪ ,‬מערכות היחסים שלהם והזהויות שלהם בהתאם‬ ‫לנורמות חברתיות מובנות‪ ,‬דרך האמצעי של שיפוט נורמטיבי‬ ‫(‪ .)Normalizing Judgment‬השיפוט הנורמטיבי של חיי אנשים‬ ‫נוצר דרך יצירת רצפים‪ ,‬טבלאות‪ ,‬וסולמות לדירוג כל תפקוד‬ ‫אנושי‪ .‬רבים מרצפי הערכה אלה פותחו על ידי דיסציפלינות‬ ‫מקצועיות והוגבלו אמנם בחוקים‪ ,‬אך השימוש בהם השתרש‬ ‫בתרבות הפופולרית‪ .‬דירוג של אנשים דוחף אותם לצמצם‬ ‫את הפער בין מקומם הנמוך לבין הדירוג של "אדם מוצלח"‪.‬‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬מאמצים אלה מגבירים את תחושת הכישלון‬ ‫והסבל הקשור אליה‪.‬‬ ‫אולם תחושה זו של כישלון אישי עשויה להוות דוגמה‬ ‫לכישלון הכוח המודרני עצמו‪ ,‬הדורש מאנשים להתאים את‬ ‫עצמם לנורמות השליטות בתרבותם‪ ,‬טוען וייט‪ .‬המשמעות‬ ‫של הבנה זו לטיפול‪ ,‬לפי וייט‪ ,‬היא שכאשר אנשים מציגים‬ ‫את פעולותיהם ככישלון‪ ,‬אם מדובר בכישלון ביעילות הכוח‬ ‫המודרני‪ ,‬נפתחת אפשרות להתייחס לאותן פעולות כהתנגדות‬ ‫של אנשים להשפעת הכוח המודרני‪ .‬ובכך‪ ,‬אפשר להתייחס‬ ‫לתחושת הכישלון כפתח למסע מחקר לטריטוריות אחרות‬ ‫בחייהם‪ ,‬הכוללות זהויות שהאנשים מעדיפים‪ .‬כלומר‪ ,‬תחת‬ ‫הצללים של דרך חיים הנחווית על ידי האדם ככישלון‪ ,‬קיימים‬ ‫תחומי ידע אישיים‪ ,‬זהויות מועדפות וצורות חשיבה אחרות‪,‬‬ ‫שלא היו יכולות להיווצר תחת הנורמות השליטות בתרבות‬ ‫העכשווית‪ ,‬המועדפות על ידי האדם‪ .‬וייט פיתח מפת‪-‬חקירה בת‬ ‫‪ 8‬שלבים‪ .‬המפה מאפשרת זיהוי התנגדויות של אנשים לדרישות‬ ‫הכוח מודרני‪ ,‬יצירת תיאור עשיר של אופני חיים ומחשבה‬ ‫שאינם תואמים את דרישות התרבות‪ ,‬ובמה לעריכה מחודשת‬ ‫של זהויות מועדפות על האדם‪ .‬רעיונות אלה‪ ,‬ו"מפת כישלון"‬ ‫הנחו אותי כאשר חקרתי‪ ,‬יחד עם שי ועם מיקה‪ ,‬את תחושת‬ ‫הכישלון שלהם בניסיונם להתאים לנורמות השליטות בתרבות‬ ‫הישראלית בתחומים של פוריות והורות‪.‬‬

‫‪18 / 19‬‬

‫בירור הצד הרוחני בחייהם של מיקה ושי‬ ‫המשכתי ושאלתי את מיקה‪" ,‬לאילו רעיונות על החיים‬ ‫שחשובים לך‪ ,‬קשורים אירועים ונרטיבים חדשים אלו?" מיקה‬ ‫חשבה שיש כאן שיעור‪ .‬היא הייתה ערה לכך שבעבר קיבלה‬ ‫כל מה שרצתה ובלי מאמץ מיוחד‪ .‬אך להגשמת החלום הזה‬ ‫היא צריכה להתאמץ‪ ,‬והיא לומדת שלא כל דבר תקבל‪ .‬מצב זה‬ ‫מלמד אותם לשחרר שליטה‪ .‬כל השיעורים האלה הופכים אותם‬ ‫לאנשים טובים יותר‪ .‬שי‪ ,‬לדעתה‪ ,‬הגיע לקבלה עצמית מלאה‪,‬‬ ‫והיא מעריכה ואוהבת אותו על כך עוד יותר!‬ ‫בירור הקולות של "פרופורציות" ו"סובלנות"‬ ‫בהתייחס לפוריות‬ ‫לפגישה הבאה הגיעו מיקה ושי יותר נינוחים‪ .‬שוחחנו על הקשר‬ ‫בין הקולות של "פרופוציות" ו"סובלנות" לבין הגישה החדשה‬ ‫שלהם לנושא הפוריות והולדת ילדים‪.‬‬ ‫מיקה חשבה על כך הרבה לאחרונה‪ .‬לדעתה‪ ,‬מרכיב מרכזי‬ ‫בכיוון החדש הוא "שחרור ממטרות שהוצבו בנוקשות"‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫"חייבים ילד ביולוגי ‪ -‬אחרת נחשבים כישלון בעיני החברה"‪.‬‬ ‫ההיצמדות לאותן מטרות שמייצרות הנורמות השליטות‬ ‫בנוקשות היא שגרמה לתחושת כישלון‪ ,‬הורידה את הדימוי הנשי‬ ‫ויצרה דיכאון‪ .‬כעת היא רוצה לשחרר את ההיצמדות הנוקשה‬ ‫לנורמה של "רק ילד ביולוגי" ולהחליף אותה בעמדה המועדפת‪:‬‬ ‫"כל ילד יתקבל בברכה‪ :‬מתרומת זרע‪ ,‬מתרומת ביצית‪ ,‬או‬ ‫מאימוץ"‪ .‬לפתע יכלה לראות בדמיונה שבסוף השנה יהיה להם‬ ‫ילד‪ ,‬איזשהו‪ ,‬ולחוש התרגשות והתחלה של שמחה!‬ ‫מיקה חותרת למצב שבו פעולותיהם ליצירת הילד ייעשו מתוך‬ ‫עמדה של קבלה של המצב ושל עצמם‪ .‬כלומר‪ ,‬ייתכן שלא יהיה‬ ‫להם ילד גנטי של שניהם‪ ,‬ייתכן שיהיה ילד מתרומת ביצית‬ ‫או מתרומת זרע או שניהם‪ ,‬או שיהיה ילד מאומץ‪ .‬היא עדיין‬ ‫איננה במצב של קבלה מלאה‪ ,‬אך היא חשה שהתהליך החל‬ ‫ושהיא בדרך לשם‪ .‬לשאלתי‪ ,‬שי הוסיף‪ ,‬שהוא במצב של קבלה‬ ‫מוחלטת‪ .‬כל ילד יתקבל בברכה‪.‬‬

‫נורמות דומיננטיות בחברה המערבית באשר‬ ‫להורות ופריון‬ ‫החברה בישראל (כמו גם באיטליה‪ ,‬בארצות הברית ועוד)‬ ‫מקדשת את התא המשפחתי‪ :‬כילדים מלמדים אותנו שכשנגדל‬ ‫נתחתן ונוליד ילדים‪ .‬התפקידים המגדריים מעוצבים סביב גידול‬ ‫ילדים‪ .‬האמהות נחשבת להגשמה האולטימטיבית של האישה‪.‬‬ ‫זוגות הטרוסקסואלים‪ ,‬ובייחוד‬ ‫הנשים‪ ,‬הבוחרים לא להוליד ילדים‪ ,‬נחשבים חריגים ואנוכיים‪.‬‬ ‫הפוריות מובנת מאליה‪ .‬מגדלים אותנו להאמין‪ ,‬שכאשר נגדל‬ ‫ונהיה מוכנים לכך ‪ -‬נהיה מסוגלים להביא ילדים לעולם‪ ,‬וכי כך‬ ‫ראוי‪ .‬כאשר זוג בתרבות זו נתקלנבקשיים בהבאת ילד לעולם‪,‬‬ ‫לנורמות אלו עלולות להיות תוצאות הרסניות‪ ,‬ההולכות וגוברות‬ ‫עם הזמן‪ :‬גובר הרצון והמאמצים לציית לאותן נורמות‪ ,‬כל‬ ‫כישלון כביכול יוצר תחושת חוסר התאמה‪ ,‬תסכול‪ ,‬עצב‪ ,‬אשמה‪,‬‬ ‫בושה‪ ,‬מתח ודיכאון‪ .‬נוצר "אפקט של כדור שלג"‪ .‬המחשבה‬ ‫כי מתח מטרפד את הצלחת ההפריות מגבירה את החרדה‪.‬‬ ‫התערבויות מרגיעות כביכול של הסביבה‪ ,‬אף מתוך רצון טוב‪,‬‬ ‫יוצרות את אפקט "זכוכית המגדלת"‪ ,‬שדרכה מתבוננים בני הזוג‬ ‫בניסיונותיהם להרות‪ ,‬וכל הרגשות הקשורים בכך מועצמים‪.‬‬ ‫נוצר דיכאון‪ ,‬המתח מתעצם‪ ,‬החיים מתרכזים בטיפולי הפוריות‬ ‫והצלחתם‪ ,‬ואלה מגדירים את זהות הזוג ואת בני הזוג גם‬ ‫כפרטים‪ ,‬גם בעיני עצמם‪.‬‬

‫מחאה כלפי נורמות דומיננטיות נוספות‬ ‫מיקה נזכרה שכאשר היא ושי הכירו היא הייתה צעירה מאוד‪,‬‬ ‫כבת עשרים‪ .‬כאשר החליטה להינשא לו‪ ,‬אמרה לה חברה‪:‬‬ ‫"השתגעת?! מי מתחתן בגיל כל כך צעיר?" מיקה זוכרת שלא‬ ‫התרגשה מהאמירה של חברתה‪.‬‬ ‫להפך‪ :‬היא זוכרת שהייתה בטוחה בהחלטה להינשא לשי‪ ,‬ולא‬ ‫משנה אם מקובל להינשא בגיל צעיר או לא‪ .‬היא אף נזכרה‬ ‫שכאשר היא שואלת את שי איך הם יתמודדו עם שאלות של‬ ‫הסביבה‪ ,‬עם ביקורות של הוריהם וחבריהם על צעדים שלהם‬ ‫בתחום טיפולי הפוריות‪ ,‬שי אומר לה‪" :‬אני שם קצוץ על‬ ‫כולם!" ועמדתו זו עוזרת לה מאוד להשתחרר משליטת הנורמות‬ ‫החברתיות השליטות‪.‬‬ ‫חיוך של תקווה התפשט על פניה של מיקה‪ .‬היא אמרה שעכשיו‬ ‫היא חושבת שלהרות ילד מתרומת זרע או ביצית ייעשה יותר‬ ‫ויותר נפוץ‪ ,‬במיוחד ככל שהרעיון של "משפחה אחרת" ילך‬ ‫ויתרחב‪ .‬זוגות להט"בים תמיד יזדקקו לתרומת זרע או ביצית‬ ‫או אימוץ‪ ,‬כדי להפוך למשפחה עם ילדים‪ .‬שאלתי אותם "האם‬ ‫הייתם רוצים שנמשיך לפתח נושא זה ונבחן מהם הערכים‬ ‫המועדפים עליכם בנושאי הורות ופוריות?" שניהם הסכימו‬ ‫שזה עדיף במקום להיות אומללים על שאינם עומדים בדרישות‬ ‫הנורמות השליטות‪ ,‬שגילו שאינם רוצים לציית להן‪.‬‬

‫קווי סיפור דומיננטיים וחבויים רחבים יותר‬ ‫לפגישה הרביעית הגיעו מיקה ושי בפנים עגומות‪ .‬מיקה אמרה‬ ‫ש"המצב רע"‪ ,‬ואין לה כוח עוד לשאת את "הפיוז הקצר" של‬ ‫שי‪ .‬שיערתי שאפיזודה זו משקפת השתלטות מחודשת של‬ ‫סיפורים דומיננטיים ישנים‪ ,‬שזיהינו בטיפול הקודם וצמצמנו‪,‬‬ ‫וזו הזדמנות לבחון את הקשר שלהם עם השפעת הנורמות‬ ‫השליטות‪ .‬שאלתי את בני הזוג‪" ,‬האם אתם רוצים לדבר על‬ ‫'המצב הרע'?" ביקשתי לדעת אילו אירועים תרמו לתחושות‬ ‫הקשות כל כך‪ .‬מיקה סיפרה על שתי מריבות שהתרחשו ביניהם‬ ‫במשך השבוע ותרמו לתחושה קשה של אי הבנה ואי הכלה‬ ‫הדדית‪ .‬מיקה לא יכולה לשאת את "התוקפנות וההשפלה"‬ ‫באופן שבו שי דיבר אליה‪ ,‬ולשי קשה לשאת את "הדרמטיות‬ ‫והקיצונות" אצל מיקה בכל חיכוך‪.‬‬ ‫ביקשתי‪ ,‬להכיר את הקולות האלה שמתארים את מיקה‬ ‫כ"דרמטית וקיצונית" ואת שי כ"בעל פיוז קצר ומשפיל"‪ .‬לאחר‬ ‫מכן ביררתי‪ ,‬עם שניהם‪ ,‬האם לצד קולות דומיננטיים אלה‬ ‫קיימים גם קולות אחרים‪ ,‬אף אם כרגע קטנים וחלשים‪ .‬מיקה‬ ‫דיברה על קול נוסף‪ ,‬המכוון אותה להתייחס למצבי חיכוך עם‬ ‫שי מתוך "עמדה של פרופורציות"‪ ,‬ואז פגיעותה פוחתת וראייתה‬ ‫נעשית מתונה ומכילה יותר‪ .‬שי דיבר על קול אחר האומר‬ ‫לו במצבים כאלה‪" :‬חשוב מי עומד לפניך‪ ,‬זו האישה שאתה‬ ‫אוהב!" הוא קרא לקול הזה‪" :‬הקול של הסובלנות"‪ .‬מרגע‬ ‫שקולות אחרים הועלו לפני השטח‪ ,‬השתנתה האווירה בין שי‬ ‫ומיקה‪ :‬המתח פחת‪ ,‬החלו חיוכים ומבטי אהבה‪.‬‬ ‫מיקה ושי סיכמו פגישה זו ואמרו שהם חושבים שהקולות של‬ ‫"פרופורציות" ו"סובלנות" קשורים לגישה החדשה שלהם כלפי‬ ‫נושא הפוריות‪ ,‬במקום הגישה הנורמטיבית‪ ,‬שהגבירה אצלם את‬ ‫הקולות של "חוסר סובלנות" ושל "דרמטיות וקיצוניות"‪.‬‬

‫חיוך של תקווה התפשט‬ ‫על פניה של מיקה‪ .‬היא‬ ‫אמרה שעכשיו היא חושבת‬ ‫שלהרות ילד מתרומת זרע‬ ‫או ביצית ייעשה יותר‬ ‫ויותר נפוץ‪ ,‬במיוחד ככל‬ ‫שהרעיון של "משפחה‬ ‫אחרת" ילך ויתרחב‪.‬‬

‫מההשלכות החברתיות על הילד במצב כזה‪.‬‬ ‫שאלתי את מיקה ואת שי‪" ,‬האם חשוב לכם להתאים עצמכם‬ ‫לנורמות אלה? האם חשוב לכם לחיות לפי הזרם המרכזי‬ ‫שמתוות נורמות חברתיות אלה‪ ,‬ונורמות אחרות בכלל? או‬ ‫שהכפייה של נורמות אלה מעוררת בכם התנגדות?" מיקה‬ ‫ושי אמרו שלא חשבו על כך בעבר באופן זה‪ .‬הם לא היו‬ ‫ערים למידת היותם שבויים בהתוויה של נורמות חברתיות‬ ‫אלה‪ .‬עכשיו הם מגיעים למסקנה שאימצו נורמות אלו‪ ,‬בדבר‬ ‫הכרחיות היותם של ילדים "טבעיים" כמגדירים את זהותם‬ ‫כזוג‪ ,‬כמשפחה וכפרטים‪ ,‬בעיקר מאז שהם לא מצליחים לעמוד‬ ‫בנורמה זו‪ .‬וככל שהם לא מצליחים ‪ -‬כך הם מנסים יותר ויותר‪.‬‬ ‫בנקודה זו ביררתי עם מיקה ועם שי‪ ,‬אילו פעולות הם עשו כדי‬ ‫להתאים עצמם לנורמות הללו‪ ,‬וכיצד מאמצים אלה השפיעו‬ ‫עליהם‪ .‬הם סיפרו שבתחילה החליטו שלא ינוחו ולא ישקטו‬ ‫עד שיהיה להם ילד ביולוגי‪ .‬לשם כך היו מוכנים לבצע את כל‬ ‫הבדיקות הנדרשות ואת כל טיפולי הפוריות הקיימים‪ .‬הם גייסו‬ ‫את תמיכת משפחותיהם‪ ,‬וככל שהשקיעו יותר מאמצים‪ ,‬וחשו‬ ‫יותר מחויבים למטרה שהנורמות הציבו ‪ -‬כך חשו נכשלים‬ ‫יותר‪ ,‬שווים פחות‪ ,‬רחוקים מהשגת מטרתם‪ ,‬עצובים ומיואשים‪.‬‬ ‫התגובות המשתתפות‪ ,‬והעידוד של הסביבה‪ ,‬רק האדירו את‬ ‫ה"אמיתיות" של נורמות אלו‪ ,‬וגרמו להם לחוש נכשלים יותר‪.‬‬ ‫בנקודה זו החל דיון בנקודות עקרוניות‪ :‬עכשיו‪ ,‬כשהם מודעים‬ ‫לאחריות של הנורמות הדומיננטיות לתחושת הכישלון שלהם‪,‬‬ ‫האם ייתכן שגישתם האישית לנורמות אלה‪ ,‬ולנורמות בכלל‪,‬‬ ‫אינה של קונפורמיות אלא אחרת? הייתכן שהעמדות והערכים‬ ‫שהם מחשיבים כבונים את זהותם ‪ -‬שונים לגמרי? האם יכולים‬ ‫הם להיזכר באירוע של סירוב למדוד את חייהם בהתאם‬ ‫לנורמה חברתית שלטת?‬

‫‪16 / 17‬‬

‫חקירת הנורמות התרבותיות הדומיננטיות‬ ‫אמרתי למיקה ולשי‪" ,‬אני מבינה מדבריכם שקיימות נורמות‬ ‫השליטות בחברה‪ ,‬שגורמות לכם לחוש שאתם נכשלים בעמידה‬ ‫בדרישותיהן‪ .‬אך אני רוצה לבקש שתסבירו ותרחיבו את‬ ‫המשפט שאמרה מיקה‪' :‬לכאורה נוכל "לעבוד" על החברה‪,‬‬ ‫שהילד הוא ביולוגי שלנו‪ ,‬כי יהיה הריון וכולם יראו'"‪.‬‬ ‫מיקה הסבירה שיש לה תחושה של חריגות ביחס לנורמות של‬ ‫אמהות‪ ,‬לידה והריון טבעי‪ ,‬המקובלות בחברה הישראלית‪ .‬היא‬ ‫חשה שכאישה שאין לה ילד משלה‪ ,‬שלא הרתה‪ ,‬שאולי לא יהיה‬ ‫זה ילד ביולוגי שלהם לגמרי ‪ -‬יש פה חריגות גדולה מן הנורמות‬ ‫השליטות ושגם היא מסכימה להן‪.‬‬ ‫הרהרתי לעצמי שחשוב להבין יותר מהן הנורמות החברתיות‪,‬‬ ‫שבדירוג בהן מיקה ושי חשים נכשלים‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך ההבנה‬ ‫שעליה כתב מייקל וייט שניתן להתייחס לתחושות כישלון אישי‬ ‫וזוגי כסמן גם לכישלון של מערכות הכוח‪-‬המודרני‪ .‬ואולי תחת‬ ‫הצללים של הכישלון‪ ,‬שוכנות טריטוריות אחרות של ערכים‪,‬‬ ‫שאיפות ויעדים בחיים שהם חשובים יותר למיקה ולשי‪.‬‬ ‫ביקשתי ממיקה להרחיב על הנורמות שביחס אליהן הם חריגים‪,‬‬ ‫לדעתה‪ .‬מיקה הסבירה שלדעתה ישנה נורמה חברתית חזקה‬ ‫בישראל לגבי החשיבות של ילדים ואמהות‪ .‬לא מקובל בארץ‬ ‫שלזוג אין ילדים‪ ,‬עד כי לבעל מותר לגרש את אשתו במצב כזה‪.‬‬ ‫זוג שעדיין אין לו ילדים נחשב זוג שלא השלים את ההגשמה‬ ‫שלו‪ ,‬וחברים והורים של זוג כזה עשויים להפעיל על בני הזוג‬ ‫לחץ עדין להשקיע הכול בלהרות ילד משלהם‪ .‬שיחות סלון‬ ‫בקרב קבוצת נשים מגיעה לא אחת לתיאור חויות הלידה‪,‬‬ ‫לקשיים בגידול הילדים או לסיפורי גאווה בהם‪ .‬מיקה כבר‬ ‫מזמן לא מסוגלת לשבת בחברת נשים בסיטואציות כאלה‪ .‬היא‬ ‫מרגישה כל כך נכשלת‪ ,‬לא שווה‪ .‬באופן שבו היא מגדירה את‬ ‫עצמה כאם‪ ,‬כאישה‪ ,‬כמשפחה ‪ -‬היא ושי נכשלים‪ .‬המחשבה‬ ‫על ילד מתרומת זרע או ביצית עדיין חריג כיום‪ ,‬והיא חוששת‬

‫דירוג של אנשים‬ ‫דוחף אותם לצמצם‬ ‫את הפער בין‬ ‫מקומם הנמוך לבין‬ ‫הדירוג של "אדם‬ ‫מוצלח"‪ .‬במקרים‬ ‫רבים‪ ,‬מאמצים אלה‬ ‫מגבירים את תחושת‬ ‫הכישלון והסבל‬ ‫הקשור אליה‬

‫מיקה הסבירה‬ ‫שיש לה תחושה‬ ‫של חריגות ביחס‬ ‫לנורמות של אמהות‪,‬‬ ‫לידה והריון טבעי‪,‬‬ ‫המקובלות בחברה‬ ‫הישראלית‬

‫מתחילים להשתמש במפה לשיחות כישלון‬ ‫בשיחה השנייה‪ ,‬חשוב היה לי לברר עם מיקה ועם שי האם‬ ‫התחברתי לסוגיות שמשמעותיות להם‪ .‬שאלתי אותם "מה דיבר‬ ‫ללבכם בשיחתנו הראשונה? מה לקחתם ממנה?" מיקה אמרה‬ ‫שלא הייתה ערה לכך שתחושת כישלון נרחבת כל כך נוצרה‬ ‫אצלה בעקבות טיפולי הפוריות הכושלים‪ .‬היא מרגישה שהיא‬ ‫"נגמרת" בתהליך הזה ולא יכולה‪ ,‬אף לא רוצה‪ ,‬להמשיך אותו‬ ‫ללא סוף‪.‬‬ ‫ראיתי בכך התחלה של סירוב להמשיך להיות נתונה להשפעות‬ ‫המוחצות שאותן תיארה‪ ,‬של קשיי הפוריות‪ ,‬ופתח לגישה אחרת‪.‬‬ ‫המשכתי ללמוד על הרהוריה של מיקה‪ :‬היא חשבה על כך הרבה‬ ‫בין הפגישות‪ ,‬והבינה שבחצי השנה הקרובה היא ושי יהיו‬ ‫חייבים להתחיל לשלב תרומות זרע או ביצית לטיפולי ההפריה‪,‬‬ ‫אם לא יימצאו עוברים נטולי פגם גנטי‪ .‬אם גם התרומות לא‬ ‫יביאו להריון‪ ,‬לא תהיה ברירה והם ייאלצו לשקול אימוץ‪.‬‬ ‫האלטרנטיבה‪ ,‬סיכמה מיקה בייאוש‪ ,‬היא להמשיך לתת לטיפולי‬ ‫הפוריות "לגמור" אותם‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחשבה על תרומות זרע‬ ‫או ביצית או אימוץ‪ ,‬קשה לה ביותר‪ .‬היא חשה לכודה בין שתי‬ ‫חלופות בלתי אפשריות מבחינתה‪ .‬נראה היה לי שחשוב שמיקה‪,‬‬ ‫שי ואנוכי נבחן את הנורמות החברתיות הדומיננטיות שעומדות‬ ‫בבסיס תחושת הכישלון שלהם‪ ,‬ואת עמדתם ביחס לנורמות‬ ‫אלה‪ ,‬כדי לברר האם תחת הצללים של תחושת הכישלון הקשה‬ ‫נחבאות טריטוריות אחרות של חיים ותפיסות עולם חלופיות‪,‬‬ ‫שעדיפים בעיניהם‪ ,‬וייפתחו חלופות מועדפות‪ .‬שאלתי‪" ,‬האם‬ ‫הייתם רוצים שנדבר היום על המשמעות של תרומות זרע ו‪/‬‬ ‫או ביצית ואימוץ עבורכם?" הם היו מעוניינים בשיחה ממין זה‪,‬‬ ‫ופיתחנו והתעמקנו עוד ביחס לאילו נורמות השליטות בחברה‬ ‫הישראלית שבה הם חיים‪ ,‬הם נכשלים‪ ,‬והאם זו הבחירה שלהם‬ ‫לחיות לפי נורמות אלו‪ .‬שאלתי אותם‪" ,‬האם יש לכם רעיונות‬ ‫אחרים כיצד לחיות את חייכם?"‬ ‫מיקה הסבירה את תחושותיה ואת עמדתה ביחס לתרומות זרע‪,‬‬ ‫ביצית ואימוץ‪ :‬ילד מאומץ הוא זר באופן מוחלט‪ .‬לאיש אין‬ ‫ספק כי אינו ילדם הביולוגי‪ .‬אימוץ אינו חריג כיום‪ ,‬ועם הדרכה‬ ‫מתאימה‪ ,‬הם יוכלו להסביר לסביבה ולילד את מצבו‪ .‬אין לה‬ ‫ספק כי יאהבו אותו מאוד ובמידה שווה‪ .‬למעשה‪ ,‬לאימוץ יש‬ ‫לה פחות התנגדות באופן יחסי‪ ,‬אף שלאימוץ יש מינוס ברור‬ ‫של היעדר קשר גנטי של הילד אליהם‪ .‬לגבי תרומת זרע או‬ ‫ביצית‪ ,‬המצב מורכב יותר עבורה‪ .‬להרות ילד מתרומת ביצית‬ ‫מדגיש שהיא נושאית ילד של אישה זרה‪ ,‬וזה יוצר בה זרות כלפי‬ ‫העובר‪ .‬להרות מתרומת זרע מייצר אצלה תחושה דומה לבגידה‬ ‫בשי‪ .‬ומה שמייצר את הקושי הגדול ביותר‪ ,‬הוא הידיעה שכיוון‬ ‫שהיא תעבור הריון ולידה‪ ,‬הם יכולים לרמות את הסביבה‪,‬‬ ‫ולתת רושם שזהו ילד ביולוגי שלהם‪ ,‬בעוד שהוא איננו לגמרי‬ ‫כזה‪ .‬ומה יסבירו לילד כשיגדל? ימשיכו לרמות גם אותו? ‪ -‬יש‬ ‫פה מצב מבלבל ביותר‪.‬‬

‫‪14 / 15‬‬

‫ברמה האישית‬ ‫ההתעניינות המיוחדת שלי בעבודה טיפולית עם זוגות‬ ‫המתמודדים עם קשיי פוריות‪ ,‬החלה לפני ‪ 25‬שנה בהתנסות‬ ‫האישית הממושכת שלי עם נושא זה‪ .‬ההתמודדות שלי עם‬ ‫קשיי הפוריות‪ ,‬שכללו את הטיפולים המתקדמים ביותר שהיו‬ ‫קיימים אז‪ ,‬כולל הפריות מבחנה‪ ,‬השפיעה רבות על חיי‪ .‬היא‬ ‫הותירה היכרות אינטימית עם סבל‪ ,‬כאב‪ ,‬עצב‪ ,‬וייאוש המתחלף‬ ‫כל חודש בתקווה‪ .‬בעקבות התנסות זו צברתי ידע אישי וגיליתי‬ ‫כישורים אישיים בעצמי ובזוגיות שלי‪ ,‬לצד כישורים חדשים‬ ‫שפיתחתי בהתמודדות זו‪ ,‬שפסגתם הייתה פיתוח עמדה של‬ ‫גאווה בעוברית הקטנה שלי‪ ,‬ששרדה לבסוף ‪ -‬אחת מתוך‬ ‫חמישה ‪ -‬והפכה לבתי! עמדה זו לא תאמה כלל את הנורמות‬ ‫החברתיות שהיו מקובלות באותה תקופה‪ ,‬שלא ראו בתינוק‬ ‫שנוצר שלא באופן טבעי סיבה לגאווה‪ .‬מאז עבדתי במשך‬ ‫השנים עם זוגות רבים שבאו להתייעץ איתי בקשר להשפעת‬ ‫בעיות הפוריות על חייהם‪ .‬דרכי החשיבה והעבודה הנרטיביות‪,‬‬ ‫שהלכו והתחזקו בעבודתי בכלל‪ ,‬והפרקטיקה מפה לשיחות‬ ‫כישלון בפרט‪ ,‬הוסיפו כלים לעבודתי עם זוגות אלה‪.‬‬ ‫מיקה ושי נאבקים בהשפעות קשיי פוריות‬ ‫בני הזוג מיקה ושי (השמות בדויים) פנו אלי לטיפול השנה‪,‬‬ ‫לאחר טיפול זוגי קצר ומוצלח איתי לפני כחמש שנים‪ .‬כשנכנסו‬ ‫לראשונה‪ ,‬התרשמתי מהכובד והעצב העמוקים השורים עליהם‪,‬‬ ‫אך זיהיתי בתוך כך גם קרבה ואהבה‪ .‬לאחר חידוש הקשר‬ ‫התעדכנתי בחייהם‪ ,‬ואז שאלתי‪" ,‬מה מטריד אתכם בתקופה‬ ‫זו בחייכם‪ ,‬שבגללו חזרתם לטיפול?" והם פרשו את סיפורם‪:‬‬ ‫הם יחד כעשר שנים‪ .‬הזוגיות נהדרת‪ .‬ההישגים מן הפרק‬ ‫הקודם של הטיפול נשמרים‪ .‬הם משוחחים על הכול‪ ,‬תומכים‬ ‫זה בזה ומקבלים האחד את מגבלות האחר‪ .‬הם מרוצים גם‬ ‫מההתפתחות האישית של כל אחד מהם‪.‬‬ ‫אולם בארבע וחצי השנים האחרונות הם מנסים להביא ילד‬ ‫לעולם‪ ,‬ונכשלים‪ .‬הם טופלו בשניים מבתי החולים הטובים‬ ‫בישראל‪ .‬עברו ‪ 11‬הפריות מבחנה‪ ,‬ואין התקדמות‪ .‬הבדיקות‬ ‫הראו כי לשי ספירת זרע נמוכה‪ ,‬ולמיקה ‪ -‬בעיה של מוטציה‬ ‫גנטית שגורמת למות העוברים כבר בעת חלוקת התאים‬ ‫הראשונית‪ .‬הם ניסו שילוב של הפריית מבחנה עם בדיקת‬ ‫העוברים במבחנה‪ ,‬כדי לשלול את הפגומים גנטית וכך להגדיל‬ ‫את הסיכוי להתפתחות האחרים‪.‬‬

‫שיחה מחצינה על קשיי פוריות‬ ‫מן הידע המקצועי והאישי שלי בתחום קשיי הפוריות למדתי‬ ‫כי קשיים אלו מחלחלים לכל תחום בחיי בני זוג‪ .‬הם חווים את‬ ‫הקשיים כטבועים בזהותם‪ ,‬והדבר מגביר את הסבל ומקשה‬ ‫על איתור פתחים לסיפורים מיטיבים יותר‪ .‬חשבתי שחשוב‬ ‫שנברר יחד‪ ,‬בשיחה מחצינה‪ ,‬את ההשפעות השונות של טיפולי‬ ‫הפוריות‪ ,‬כדי לאפשר מרחב ביניהם כאנשים לבין קשיי הפוריות‬ ‫שעמם הם מתמודדים‪ ,‬וכדי לאתר פתחים לסיפורים מועדפים‪.‬‬ ‫שאלתי‪" ,‬כיצד טיפולי הפוריות משפיעים על חייכם ועל‬ ‫יחסיכם?" ומיקה תיארה השפעה נרחבת‪ :‬הכישלונות בניסיונות‬ ‫ההפריה יצרו אצלה תחושה כללית של כישלון כאדם‪ .‬היא‬ ‫כינתה את הסיפור הדומיננטי של חייה‪" :‬המצב של אין ילד"‪,‬‬ ‫והסבירה ש"המצב של אין ילד" וכישלון ההפריות פוגעים‬ ‫בתחושת הנשיות שלה‪ ,‬בביטחון שלה בגופה ובדימוי העצמי‬ ‫שלה באופן כללי‪ .‬הם מעוררים בה כעס על גופה‪ ,‬על החצוצרות‬ ‫ועל הרחם שלה ש"בגדו" בה ולא מתפקדים היטב כפי שציפתה‪.‬‬ ‫מיקה הרגישה שעולמה סובב כיום סביב ה"אין ילד"‪ .‬כל חודש‬ ‫של טיפולי פוריות מתחיל בתקווה גדולה‪ ,‬המלווה בהזרקת‬ ‫הורמונים יומית‪ ,‬שאיבת ביציות בהרדמה‪ ,‬החזרת העוברים ‪-‬‬ ‫שלב שבו התקווה מתרוממת לשחקים ‪ -‬ומתח עצום לקראת‬ ‫ההודעה על קליטת העובר או‪ ...‬קבלת המחזור‪ ,‬שפירושו‬ ‫כישלון נוסף‪ .‬לאחר כל כישלון בהפריה‪ ,‬הוסיפה‪ ,‬נופלת עליה‬ ‫עצבות גדולה‪ .‬מפעם לפעם זמן ההתאוששות מתארך והכוחות‬ ‫הנדרשים לכך פוחתים‪ .‬לאחר הכישלון האחרון נדרשו לה‬ ‫חודשיים כדי להתאושש‪ ,‬ועדיין היא חשה דיכאון‪.‬‬ ‫שי סיפר שגם אצלו הכישלונות בטיפולי הפוריות יוצרים תחושת‬ ‫עצב גדולה‪ .‬הוא לוקח זאת למקום מעשי של פתרונות חלופיים‬ ‫כגון תרומת ביצית או זרע‪ ,‬ואף אימוץ‪ .‬אך הוא יודע שמיקה‬ ‫לא מסוגלת כיום לשקול חלופות כאלה‪ .‬שאלתי את מיקה ואת‬ ‫שי‪" ,‬למי אתם מספרים על התהליכים שאתם עוברים? ואיזו‬ ‫השפעה יש לכך עליכם?" בני הזוג סיפרו כי לסביבה הקרובה‬ ‫ המשפחה המורחבת והחברים ‪ -‬יש המון רצון טוב‪ .‬אולם‬‫התגובות שמיקה מקבלת‪ ,‬שכן לרוב אנשים פונים אליה‪ ,‬הן‬ ‫בסגנון של‪" :‬בסוף תצליחו! אל תוותרו! אל תיכנסי לדיכאון‪ ,‬זה‬ ‫לא עוזר‪ ...‬תמיד אפשר לאמץ!" ואלו הן קלישאות שאינן עוזרות‬ ‫לה כלל‪ .‬בעיניהן של אמה וחברותיה היא רואה כאב עליה ועל‬ ‫שי‪ ,‬והיא לא יכולה להכיל את הכאב של האנשים בסביבתה‪,‬‬ ‫שאוהבים אך מגבירים את תחושת הכאב והכישלון שלה‪.‬‬

‫עשרה עד חמישה עשר אחוזים מן הזוגות מתמודדים עם קשיים‬ ‫בהבאת ילדים לעולם‪ ,‬ועם השפעת קשיי הפוריות והטיפולים‬ ‫בהם על חייהם‪ .‬טיפולי פוריות הנמשכים תקופות ארוכות ללא‬ ‫הצלחה עלולים להביא להשפעות טראומתיות על היחסים‪ .‬אולם‬ ‫רבות מן ההשפעות הכואבות הנגרמות על ידי קשיי הפוריות‬ ‫אינן נובעות מהצדדים הפיזיים של הניסיונות להרות‪ ,‬אלא‬ ‫קשורים לנורמות תרבותיות דומיננטיות לגבי אמהות‪ ,‬הורות‬ ‫ופוריות‪ .‬במאמר זה אתאר את שיחותי הטיפוליות עם בני זוג‬ ‫הטרוסקסואלי שהתמודדו עם קשיי פוריות והשפעותיהם‪.‬‬ ‫העבודה איתם נעשתה בהשפעת רעיונות נרטיביים עם דגש‬ ‫מיוחד על שימוש במפה לשיחות כישלון‪ .‬המאמר מדגים כיצד‬ ‫שימוש במפה לשיחות כישלון פתחה פתח לטריטוריות נשכחות‬ ‫של רעיונות וערכים מועדפים‪ ,‬שאפשרו שינויים בקבלת החלטות‬ ‫על ידי בני הזוג וכניסה של קבלה עצמית‪ ,‬שמחה ותקווה לחייהם‪.‬‬

‫עם זוגות החווים‬ ‫קשיי פוריות‬

‫מאמר זה מתאר‬ ‫עבודה טיפולית‪,‬‬ ‫שנעשתה עם זוג‬ ‫הטרוסקסואלי‬ ‫שהתמודד עם קשיי‬ ‫פוריות‪.‬‬ ‫בהתבסס על‬ ‫הפרקטיקות‬ ‫הנרטיביות שיחות‬ ‫מחצינות ומפות‬ ‫לשיחות כישלון עבדה‬ ‫הכותבת‪ ,‬יחד עם‬ ‫בני הזוג‪ ,‬לבירור‬ ‫נורמות תרבותיות‬ ‫דומיננטיות סביב‬ ‫הריון ופוריות‪.‬‬ ‫חקירה זו הביאה‬ ‫לאפשרויות מחודשות‬ ‫של הורות‪ .‬המאמר דן‬ ‫בצדדים של המושג‬ ‫כוח מודרני‪ ,‬שתבע‬ ‫מישל פוקו בהתייחס‬ ‫לשיפוט נורמטיבי‪,‬‬ ‫ומפרט כיצד מפה‬ ‫לשיחות כישלון‬ ‫מציעה תשובה לכך‪.‬‬

‫‪12 / 13‬‬

‫בן‬ ‫לו‬ ‫היה‬ ‫לי‬

‫רזי שחר‪:‬‬ ‫מפות לשיחות כישלון‬

‫‪10 / 11‬‬

‫א‬

‫מסע של גוף ונפש‬

8 / 9

‫פתח‬ ‫דבר‬

‫אחת היכולות המופלאות של האדם הינה היכולת‬ ‫שלו להתרבות‪ ,‬ולהפיח חיים חדשים לאור העולם‪.‬‬ ‫נראה כי הפוריות היא לא רק יכולת‪ ,‬אלא משימה‬ ‫שאותה כפה עלינו הטבע‪ .‬אינסטינקט הישרדותי‬ ‫שבלעדיו האנושות עלולה להיכחד‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬מי שאין ביכולתו להביא ילדים לעולם‪ ,‬מוגדר‬ ‫כסובל מבעיה רפואית שיש לטפל בה‪ .‬במקרים רבים‪,‬‬ ‫מופעל על אדם זה לחץ אדיר‪ ,‬אשר עלול להוביל‬ ‫לתסכול‪ ,‬ייאוש‪ ,‬ותהליכים רפואיים לא פשוטים‬ ‫אשר מכאיבים לגוף‪ .‬מהיכן לחץ זה מגיע?‬ ‫בעולמינו הביופוליטי‪ ,‬אנשים רבים אשר חווים‬ ‫קשיי פוריות‪ ,‬נאלצים להתמודד עם מערכי כוחות‬ ‫חברתיים ומדיניים סבוכים ואינטנסיביים‪ ,‬בין אם‬ ‫הם רוצים בכך ובין אם לא‪ .‬בגיליון זה נתארח‬ ‫בבית החולים "אסף הרופא"‪ ,‬וניחשף לסיפורים‬ ‫אישיים רבים‪ ,‬הנוגעים לעולם הפוריות והעקרות‪.‬‬ ‫דרך סיפורים אלה ניתן ללמוד על התרבות‪ ,‬הערכים‪,‬‬ ‫הצרכים והעדיפויות של האדם העקר‪ .‬אך כמו כן‪,‬‬ ‫מתוך הסיפור האישי‪ ,‬ניתן גם ללמוד על מערכי‬ ‫כוחות סמויים הגדולים מאיתנו‪ .‬כיצד מערכי כוחות‬ ‫אלה משפיעים עלינו? האם יש לנו זכות בחירה‬ ‫חופשית ומוחלטת אם להתרבות או לא? או שהחופש‬ ‫שלנו להרות כלוא בידי הטבע והחברה?‬

‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬

‫רזי שחר‬ ‫"בן לו היה לי"‬ ‫מפות לשיחות כישלון עם זוגות‬ ‫החווים קשיי פוריות‬ ‫עמליה אברהם‬ ‫פאקינג ביג דאטה‬

‫העולם בראי האמבריולוגית‪:‬‬ ‫הסיפורים של דר' ארנה ברן‬ ‫הגדרות‬

‫‪30‬‬ ‫‪32‬‬

‫ברכת הכהנים‬ ‫קפה הפוך‬ ‫חום יולי אוגוסט‬ ‫קפואים לנצח‬ ‫דאגה של אמא‬ ‫פוריות אחרת‬

‫‪38‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪52‬‬

‫יוסי אבני לוי‬ ‫הומואים אוהבים בלונדיניות‬ ‫גל אמיר‬ ‫עיקור כפוי להשבחת הגזע‪:‬‬ ‫אאוגניקה‪ ,‬ליברליזם‪,‬‬ ‫והדרך האמריקנית‬ ‫ליטל לוין‬ ‫היועמ"ש שוקל אם להתיר‬ ‫עיקור של אשה‬

‫‪12‬‬

‫‪22‬‬

‫‪58‬‬

‫‪64‬‬

‫‪80‬‬

‫גיליון מספר ‪ :1‬פוריות‬ ‫‪ .1‬יכולת רבייה‬ ‫‪ .2‬כושר תפוקה‬ ‫"המפעל מצטיין בפוריות רבה‪".‬‬ ‫"אנחנו תלויים בפוריות האדמה‪".‬‬

‫תאריך‪20.6.2018 :‬‬ ‫עורך ראשי‪ :‬איתי ברן‬ ‫מנחה‪ :‬גולן גפני‬ ‫תודות‪ :‬דר' ארנה ברן‬ ‫בשער‪ :‬עקרה ‪ /‬רחל בלובשטיין‬ ‫נוצר במסגרת קורס עיצוב מגזין‬ ‫המחלקה לתקשורת חזותית‬ ‫מכון טכנולוגי חולון‬

‫ֵ ּב ן לּו ָה ָי ה ִל י! ֶי ֶל ד ָק ָט ן‬ ‫חֹור–ת ְל ַּת ִל ים וְ ָנ בֹון‪.‬‬ ‫ַּ‬ ‫ׁ ְש‬ ‫ֶל ֱא חֹז ְ ּב ָי דֹו ְו ִל ְפ ס ַֹע ְל ַא ט‬ ‫יל י ַה ָ ּג ן‪.‬‬ ‫ִ ּב ׁ ְש ִב ֵ‬ ‫ֶי ֶל ד‪.‬‬ ‫ָק ָט ן‪.‬‬ ‫אּור י ׁ ֶש ִ ּל י‬ ‫ִ‬ ‫אּור י ‪ֶ -‬א ְק ָר א לֹו ‪-‬‬ ‫ִ‬ ‫ַר ְך ְו ָצ לּול הּוא ַה ׁ ֵּש ם ַה ָ ּק ָצ ר‪,‬‬

‫גיליון מספר ‪:1‬‬ ‫פוריות‬