Documentation file

‫תיק תיעוד‪ -‬יפו‬ ‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬ ‫סטודיו שימור‪ -‬בצלאל‬ ‫קרן קינברג | ליאת רפפורט‬

‫מנחים‪ :‬אדר‘ גרואג שמואל‪ ,‬אדר‘ שפרכר שירה‪ ,‬אדר‘ מולכו יעקב‪ ,‬אדר‘ ח‘רוף אחמד‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫תוכן עניינים‬ ‫הקדמה‪1..........................................................................................................‬‬ ‫‪ .1‬נתונים כלליים‪3.......................................................................................‬‬

‫‪ .4‬שיחזור היסטורי‪47.....................................................................................‬‬

‫‪ .1 .1‬מפה ותצ"א עדכניים‪5.........................................................................‬‬

‫‪ .1 .4‬האתר המקורי מתוך היתרי בניה משנת ‪48.......................................1933‬‬

‫‪ .2 .1‬רקע היסטורי כללי‪ -‬יפו‪6..................................................................‬‬

‫‪ .2 .4‬רשימת מסמכים מתוך תיק בניין עיריית תל אביב‪53.............................‬‬

‫‪ .3 .1‬רקע היסטורי כללי‪ -‬בניה ביפו‪7.....................................................‬‬

‫‪ .3 .4‬אלמנטים מקוריים‪64............................................................................................‬‬ ‫‪ .4 .4‬ציורי קיר וצבע בקירות המבנה‪67.................................................................‬‬

‫‪ .2‬נתונים סטטוטורים ‪11...........................................................................‬‬ ‫‪ .1 .2‬גושים וחלקות‪13.....................................................................................‬‬

‫‪ .5‬תיעוד מצב קיים‪69...................................................................................‬‬

‫‪ .2 .2‬ייעוד על פי תוכניות ושימוש בפועל‪14.........................................‬‬

‫‪ .1 .5‬תיעוד הסביבה הקרובה‪76.................................................................................‬‬

‫‪ .3 .2‬האתר בתוכניות עתידיות‪17..............................................................‬‬

‫‪ .2 .5‬חזיתות המבנה‪78..................................................................................................‬‬ ‫‪ .3 .5‬תיעוד צילומי מצב קיים‪80................................................................................‬‬

‫‪ .3‬רקע היסטורי ותרבותי‪19...........................................................‬‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‪85.................................................................................................‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‪21.............................................‬‬ ‫‪ .2 .3‬אתרים היסטוריים קיימים בקרבה לשטח התוכנית‪30.............:‬‬

‫‪ .6‬סיכום‪95.........................................................................................................‬‬

‫דרך ירושלים ההיסטורית‪31...............................................................‬‬ ‫שדרות קינג ג'ורג' (ג'מל פשה‪-‬ירושלים)‪32...................................‬‬ ‫שער ירושלים‪33......................................................................................‬‬ ‫סביל אבו נבוט‪34...................................................................................‬‬ ‫‪ .3 .3‬מלונאות ביפו‪35......................................................................................‬‬ ‫‪ .4 .3‬המבנה המקורי‪38...................................................................................‬‬ ‫‪ .5 .3‬פרטים על האדריכל והמהנדס המקורי‪39...................................‬‬ ‫‪ .6 .3‬אילן יוחסין ‪ -‬השתלשלות בעלויות הבניין‪40..............................‬‬ ‫‪ .7 .3‬סיפור אישי‪ -‬מרים בראון ופסח רוזנבליט‪43................................‬‬ ‫‪ .8 .3‬אמין נאסיף‪ -‬יזם ובעל הקרקע של הבניין‪44..............................‬‬

‫‪ .7‬ביבליוגרפיה‪99............................................................................................‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫הקדמה‬ ‫המבנה בפינת הרחובות עולי ציון ‪ 36‬ומגן אברהם ‪ ,1‬נבנה באמצע שנות ה‪ .30-‬במבט ראשון הערכנו כי מלבד שנת הקמתו‪ ,‬המבנה אינו בעל מאפיינים של המודרניזם הערבי אותו אנו‬ ‫משייכים לבנייה ביפו בשנים אלו‪ .‬ניתן לראות שהמבנה ברובו בנוי בסגנון ערבי מקומי‪ ,‬ומציג חזית של בית ערבי מעוטר‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפשר להבחין במאפיינים יותר מודרניים כמו שילוב‬ ‫חומרי‪ -‬בניה‪ -‬אבן בשילוב טיח חיצוני ובטון צבוע‪ .‬יצירת אלמנטים קישוטיים מבטון אשר היו מיוצריים בעבר מאבן‪ .‬היבריד חדש שנעשה מתוך רצון לחידוש‪.‬‬ ‫הסגנון המעורב המאפיין בניין זה‪ ,‬אותו ניתן לכנות "המודרניזם הערבי" משלב בין אקלקטיות אופיינית לתקופה ולמקום‪ ,‬לבין אלמנטים מהסגנון הבינלאומי‪.‬‬ ‫ניסיון לשלב בין סגנון וטכניקות בנייה חדשים לבין אורח חיים מסורתי וצורות הבנייה המסורתיות‪ .‬אינטרפרטציה מקומית למודרניזם‪.‬‬ ‫המבנה נבנה בסמוך לצומת דרכים מרכזית המחברת בין השדרה הראשונה (ג'אמל פשה‪ -‬קינג ג'ורג'‪ -‬שדרות ירושלים) לבין הדרך ההיסטורית לירושלים (דרך ירושלים‪ -‬עולי ציון)‪ ,‬ובה כיכר‬ ‫העירייה עם המזרקה המפוארת שהיוותה לאורך השנים צומת עירונית חשובה ושוקקת‪ .‬ניתן להניח כי המיקום המרכזי היה שהכתיב את תפקוד הבניין כבית מלון‪ .‬לבניין שתי קומות‪ ,‬קומת‬ ‫הקרקע‪ ,‬יועדה מלכתחילה למסחר‪ ,‬וחלקה נשאר כך עד היום‪ ,‬ואילו הקומה הראשונה תוכננה כמלון‪ ,‬לו ‪ 10‬חדרים אינדיוידואלים גדולים‪ ,‬מסדרון המוביל אליהם ושני חדרי רחצה‪ ,‬ששירתו‬ ‫את כל אורחי המלון‪.‬‬ ‫סיפור הבניין התחיל מאדם אחד‪ -‬אמין נאסיף‪ ,‬איש עסקים ערבי‪ ,‬היה בעל אדמות רבות ברחבי תל אביב יפו של תחילת המאה ה‪ .20-‬ראשי התיבות של שמו מעטרים את כל פרזולי החנויות‬ ‫בחלונות קומת הקרקע וחרוטות על אבן שער הכניסה המרשים‪ .‬לאחר ‪ 1948‬הבניין עבר לבעלות האפוטרופוס לנכסי נפקדים וימיו כמלון הסתיימו‪ ,‬קומת הקרקע נותרה מסחרית ואילו‬ ‫הקומה העליונה (קומה ‪ )1‬שונתה למגורים ושוכנו בה עולים חדשים‪ .‬בהמשך הבעלות על הבניין עברה לחברת עמידר ולאחר שהתגלו מפגעים והמבנה הוגדר כמסוכן והיה מיועד להריסה‪,‬‬ ‫עמידר החלה למכור דירות והבעלות בנכס החלה להתפצל וכמעט כל חלל כיום שייך לאדם אחר‪.‬‬ ‫בסביבות שנות ה‪ 90-‬קומת הקרקע החלה להשתנות‪ ,‬מרבית החנויות שונו למגורים וכיום משמשות כדירות גלריה‪.‬‬ ‫יחד עם התפקוד השתנה גם הרכב האוכלוסייה וכיום מאוכלס הבניין באופן הטרוגני‪ ,‬במשפחות ורווקים‪/‬ות‪ ,‬ערבים יהודים וזרים‪.‬‬ ‫‪-‬כל התמונות של המבנה כיום צולמו על ידינו אלא אם כן צויין אחרת‪.‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪1‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪3‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ב‬

‫‪ .1‬נתונים כלליים‬ ‫הבניין נמצא ברחוב עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪ ,1‬מרכז יפו‪ -‬מערבית לשד' ירושלים‪.‬‬ ‫מספר גוש וחלקה‪:‬‬ ‫מנדטורי ‪ -‬בלוק ‪ 24‬חלקה ‪215‬‬ ‫‪ - 1948‬גוש ‪ 7024‬חלקה ‪110‬‬ ‫כיום ‪ -‬גוש ‪ 7076‬חלקה ‪2‬‬ ‫שטח האתר ‪ 281‬מ"ר‬ ‫איזור מגורים א' לפי תב"ע עדכנית‬

‫מ‬ ‫ג‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ה‬

‫תצלום עדכני של המבנה‬

‫ם‬

‫ב עו‬ ‫רחו‬

‫ציון‬ ‫לי‬ ‫‪4‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .1‬מפה ותצ"א עדכניים‬

‫‪400M‬‬

‫‪400M‬‬

‫רחוב עולי ציון‪ ,‬דרך בן צבי (דרך ירושלים בעבר)‬ ‫שדרות ירושלים‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪5‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .1‬רקע היסטורי כללי‪ -‬יפו‬

‫העיר יפו הינה עיר נמל עתיקה לחופו של הים התיכון‪ .‬במהלך ההיסטוריה הארוכה שלה העיר‬ ‫נכבשה‪ ,‬נהרסה ושוקמה פעמים רבות‪ ,‬והייתה למקום מושבם של עמים רבים‪ .‬שרידי ההתיישבות‬ ‫המוקדמים ביותר שנמצאו בשטחה מתוארכים למאה ה‪ 18-‬לפנה"ס‪ ,‬ואילו האזכורים הראשונים‬ ‫שלה בכתב למאה ה‪ 15-‬לפנה"ס‪ .‬בין כובשיה‪ ,‬החל מהעת העתיקה ועד ימינו‪ ,‬נמנים – פרעונים‬ ‫מצריים‪ ,‬פרסים‪ ,‬מלכים הלניסטיים‪ ,‬רומאים‪ ,‬צבאות מוסלמים‪ ,‬צלבנים‪ ,‬ממלוכים‪ ,‬עות'מאניים‪,‬‬ ‫צבא נפוליאון‪ ,‬הבריטים‪ ,‬וישראל‪.‬‬ ‫כפי שממחישים האיורים מ‪ 1630-‬ומ‪ 1664-‬העיר נותרה כחורבה בין המאות ה‪ ,13-17-‬זאת לאחר‬ ‫שנהרסה בידי הממלוכים עוד בשנת ‪ .1268‬באיור משנת ‪ 1668‬ניתן לראות כיצד העיר החלה‬ ‫להשתקם ולהתפתח במהלך התקופה העות'מאנית‬ ‫המנדט הבריטי ומדינת ישראל‪:‬‬ ‫יפו נכבשת על ידי הבריטים ב‪ ,16.11.1917-‬הבריטים בונים בנמל בית מכס חדש ובראשית שנות‬ ‫השלושים של המאה מרחיבים את הנמל דרומה ובונים שובר גלים חדש‪.‬‬ ‫ב‪ 18.6.1936-‬הבריטים‪ ,‬במאמץ להשתלט על תושבי יפו שפותחים במהומות נגדם‪ ,‬הורסים חלק‬ ‫מהעיר העתיקה ("מבצע עוגן")‪.‬‬ ‫עם הקמת מדינת ישראל‪ ,‬יפו נכנעת לכוחות ההגנה והאצ"ל במאי ‪ 1948‬וננטשת ממרבית תושביה‬ ‫הערבים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1950‬אוחדה יפו עם העיר תל‪-‬אביב לעיר אחת‪ :‬תל אביב‪-‬יפו‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .1‬רקע היסטורי כללי‪ -‬בניה ביפו‬ ‫יפו‪ -‬התפתחותה הגיאוגרפית ותהליך היציאה מהחומות‬ ‫הרקע הגיאוגרפי של יפו‪ ,‬משמש כחולייה מקשרת בתהליך התפתחותה של העיר החדשה ביפו‪ ,‬זו‬ ‫המתחילה לשגשג מחוץ לעיר העתיקה עם נפילת חומותיה בסוף המאה ה‪.19-‬‬ ‫יפו העתיקה‪ ,‬בנויה על צוק‪ ,‬מעין חצי אי המוקף ברובו על ידי הים התיכון ומורכב מגבעות כורכר‪.‬‬ ‫מזרחית לרכס הכורכר "מרזבה"‪-‬שטח נמוך עשיר באדמות סחף שבו נוצרו ביצות‪ .‬על פי בדיקות‬ ‫גיאולוגיות‪ ,‬ייתכן כי מקורו של נחל איילון הוא במקום זה ‪.‬לאחר שהתגבש רכס הכורכר השני (היום‬ ‫שכונת אבו כביר) נחסם מוצא הנחל אל הים ואיילון המשיך צפונה והיה ליובל של הירקון‪.‬‬ ‫הבקעה שנוצרה בין רכסי הכורכר במזרח העיר הכילה אדמת סחף פורייה מאוד ומשכה אליה חקלאים‬ ‫רבים‪ .‬הקרקע ניתנת לעיבוד רב שנתי‪ ,‬ומאופיינת במקורות מים קבועים וזמינים כמו בארות‪ .‬בתקופתו‬ ‫של איברהים פאשה‪ ,‬בשנת ‪ 1381‬התיישבו באזור זה כ‪ 10,111‬מהגרים שהגיעו עם הצבא המצרי‪ .‬פאשה‬ ‫רצה להפוך את ארץ ישראל לאזור התיישבות של מצרים והמהגרים התפזרו גם לעזה וחיפה‪ .‬המהגרים‬ ‫התיישבו ב"סכנאת"‪ -‬שכונות או כפרים קטנים‪ .‬בסביבת יפו נבנו סכנאת דנייטה‪ ,‬סכנאת אל דרוויש‬ ‫(גבעת התמרים)‪ ,‬סכנאת אבו כביר‪ ,‬סכנאת אל מוצרייה (מנשייה)‪ ,‬סכנאת שייח' איברהים (עג'מי)‪,‬‬ ‫וסכנאת חמד‪.‬‬ ‫בשלהי המאה ה‪ 19-‬מתרחשים שינויים מהותיים בעיר המעצבים אותה מחוץ לחומות‪ ,‬כאשר המרכיבים‬ ‫הבאים מתחברים יחד לכדי ישות אחת‪:‬‬ ‫הבוסתנים של יפו‪ -‬בתקופה זו גינות יפו שגשגו‪ ,‬עצי הפרי היו רבים ומגוונים‪ :‬לימונים‪ ,‬תפוזים‪ ,‬רימונים‬ ‫בננות‪ ,‬תמרים ועוד‪ .‬נחפרו בארות‪ ,‬בריכות מים ומערכות השקיה‪ .‬והגינות הפכו ממכשול בעיר לגורם‬ ‫משגשג וחלק עיקרי בישוב החדש‪.‬‬ ‫"סכנאת"‪ ,‬שכונות מצריות‪ -‬מדרום מזרח לחומה ברדיוס של כ‪ 0‬קילומטר מהעיר העתיקה נמצאו רובעי‬ ‫חושות נמוכות המיושבים במהגרים מצריים שרובם עסקו בחקלאות‪ .‬רוב הבניינים נבנו מעפר וחומר‬ ‫מלכד ומעט נבנו מכורכר‪ .‬תהליך התיישבותם של המצרים לאורך מישור החוף‪ ,‬כלל הקמת ישובים‪,‬‬ ‫הסתפחות לישובים חדשים‪ ,‬והקמת סכנאות ליד ערים‪ .‬על יסודות אלו מתחילה התפתחות הפרברים‬ ‫ביפו‪.‬‬ ‫התפתחות הפרברים‪ -‬הסכנאות היו החוליה המקשרת בין הגינות לבין הפרברים כיוון שלרוב הם היוו‬ ‫את הגרעין של הראשוני שלהם‪ .‬התפתחות הפרברים החלו עם הריסתה של חומת העיר העתיקה‪ ,‬כאשר‬ ‫הבנייה התאפיינה בעיקר בבניה רצופה לאורך צירים ראשיים לכיוון העיר העתיקה‪ .‬בתחילה התרכזה‬ ‫הבנייה באיזור החומה ולאורך החפיר שנסתם‪ .‬לאחר מכן הבנייה נמשכה לאורך הדרכים לירושלים‪,‬‬ ‫שכם ועזה‪ .‬לאחר מכן נבנו גם הפרברים מצפון ומדרום‪ ,‬כאשר בתי הקברות שמחוץ לחומות חוצצים‬ ‫ביניהם ובין העיר העתיקה‪ ,‬בתקופה מאוחרת יותר חדרה הבנייה גם לתוך שטחי בתי הקברות‪.‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫התפתחות השטח הבנוי ביפו ‪ 1918-1799‬מתוך הספר רות קרק‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪7‬‬

matson collection, Library of Congress

‫תל אביב‬

8

1 ‫ פינת מגן אברהם‬36 ‫עולי ציון‬

‫יפו‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .1‬רקע היסטורי כללי‪ -‬בניה ביפו‬ ‫אופי הבנייה ויוזמיה‬ ‫באמצע המאה ה‪ 19-‬לא ניכר שינוי מהותי ביפו מבחינת אופי הבחינה‪ .‬בתחומי העיר העתיקה המבנים שמרו על צורתם והשינויים הראשונים התגלו בבניה הציבורית הנוצרית בתוך ומחוץ‬ ‫לחומות‪ ,‬ובבניה פרטית למגורים‪ .‬סגנון הבנייה בתוואי החומה ובצמוד לדרכים הראשיות העידו על שגשוג ועושר‪ .‬צפיפות הבנייה הייתה נמוכה‪ ,‬קומות הקרקע יועדו למסחר ומלאכה‪ .‬בקומות‬ ‫המגורים ניתן היה לזהות פתחים רבים‪ ,‬מקושתים ומרפסות הפונות לרחוב‪ .‬בתים בסגנונות וממדים דומים‪ ,‬נבנו על ידי עשירי יפו בבוסתנים שהקיפו את העיר‪ .‬במבנים אלו ניתן לראות שילוב‬ ‫של טכנולוגיית בנייה וחומרים חדשים‪ .‬בתחילת המאה ה‪ 20-‬חלה תנופה רבה בבנייה‪ ,‬ויחד עם זאת באו לידי ביטוי שינויים רבים באופי הבנייה‪ .‬השינוי בלט בעיקר בחלקים שנבנו מחוץ‬ ‫לחומה‪ ,‬כאשר סגנון הבנייה והתכנון נקשרו למוצא האתני של הבונים‪ .‬הבתים החדשים נבנו לרוב מאבן כורכר‪ ,‬טויחו ונצבעו אדום‪ ,‬וגגותיהם לרוב היו גגות רעפים אדומים‪ .‬מאוחר יותר שולבו‬ ‫גם גגות שטוחים בבנייה ואבני הכורכר הוחלפו בבלוקים ובטון‪.‬‬ ‫מאפייני הסגנון הבינלאומי והסגנון הערבי מקומי‬ ‫סגנון בינלאומי‪ :‬הבניין בנוי משני נפחים‪ .‬חדר המדרגות שתופס נפח קטן יותר ואת הנפח העיקרי שכולל את דירות המגורים ושטחי המסחר‪ .‬גג הבניין שטוח והגישה אליו נוחה‪ .‬בכל קומה‬ ‫מהנפח העיקרי מזדקרות לפנים שתי מרפסות מטויחות בצבע לבן‪ ,‬כאשר רצף של כל שתי מרפסות יוצר קו אופקי מובהק‪ .‬בכל מרפסת יש מעקה ברזל מודרני לחלוטין העשוי משתי מוטות‬ ‫ברזל שמדגישים את הקווים האופקיים בחזית‪.‬‬ ‫סגנון ערבי מקומי‪ :‬הבניין ככללותו הוא נפח קובייתי גדול עם גג שטוח‪ ,‬הכולל שלוש קומות‪ .‬ישנו חלל מרכזי גדול המאזכר את ה״ליוואן״‪ ,‬בחזית הקדמית ישנם חדרי מגורים ובחזית האחורית‬ ‫חדרי שירות‪ .‬החזית סימטרית בהתאם לתכנית‪ ,‬עם חלונות מסורתיים המסודרים באופן סימטרי וזיזי המרפסות מקושטים‪ .‬ישנה הדגשה עיטורית של החלונות ודלת הכניסה ואלה מתבטאות‬ ‫בעבודות אבן ייחודיות‪ .‬בקומת המסחר ישנם קשתות שטוחות מעל הפתחים כולל בדלת הכניסה הראשית לבניין‪.‬‬ ‫ניתן לראות שהמבנה ברובו בנוי בסגנון ערבי מקומי‪ ,‬ומציג חזית של בית ערבי מעוטר‪ .‬בתכנית נשברת מעט הסימטריה הערבית והפונקציונאליות היא שמכתיבה את התכנון‪ .‬החלונות‬ ‫מסורתיים‪ ,‬כמו גם התריסים העשויים עץ ועיטורי האבן סביבם‪ .‬המרפסות אורכיות ומתייחסות לכמה פתחים‪ ,‬כמו המרפסות של הסגנון הבינלאומי (ולא מרפסת לכל פתח כמו בבניה הערבית)‪.‬‬ ‫בחדר המדרגות ישנו חלון אנכי ארוך (תרמומטר) ותפקידו לשבור את האופקיות ולהבהיר את חלוקת המבנה לשתי מסות שונות – מאפיין בולט של הסגנון הבינלאומי‪.‬‬ ‫הבניה היפואית לעומת הבניה התל אביבית‬ ‫חלונות הסרט המאפיינים את הבניה בסגנון הבינלאומי קיבלו משמעות אחרת בתל‪-‬אביב‪ .‬חלונות הסרט במתכונתם המקורית לא תמיד התאימו למבנים בתל אביב בשל האור והחום הרב‬ ‫שבמדינה‪ .‬במצבים כאלה‪ ,‬בחרו האדריכלים להדגיש את הקווים האופקיים על ידי מסגרות בטון בולטות מסביב לכל החלונות בקומה אחת‪ ,‬או לחילפוין על ידי מרפסות ארוכות עם סינר‬ ‫הצללה עליון‪ .‬מרפסות כאלה לא ניתן לראות בכלל בבניה היפואית ושם לרוב נבנתה מרפסת לכל פתח – פתח מסורתי לרוב שהתאים לאקלים הישראלי‪.‬‬ ‫הבנייה בתל אביב שואפת להיות ברורה‪ ,‬נקייה וחופשית מכל קישוט ובכך להבליט את יופיים של הגושים העומדים באור‪ .‬ביפו ישנו שימוש בקישותיות עשויה אבן וברזל ובקשתות מעל או‬ ‫כחלק מהפתחים‪.‬‬ ‫הסגנון המקומי היפואי אל מול המקומי תל‪-‬אביבי‬ ‫הבינוי התל‪-‬אביבי‪ ,‬שהושתת על עקרונות מודרניים של חשיפה מרבית לאור ואוויר‪ ,‬חייב הקמת מבנים עצאיים בלב המגרש‪ ,‬במנותק משכניהם‪ .‬בבינוי היפואי‪ ,‬המבנים נבנו בצמוד אחד לשני‬ ‫ומנעו יצירת חזיתות צדדיות‪ .‬המבנים בתל אביב‪ ,‬אותם תכננו אדריכלים יהודיים‪ ,‬התאפיינו בבנייה על עמודים בשל השימוש בבטון מזוין‪ .‬קומת העמודים איפשרה לנתק את קומת המגורים‬ ‫מהרחוב המלוכלך‪ ,‬להרחיב את שטחי הירק במפלס הרחוב וגרמה לשיפור האוורור באותו מפלס‪ .‬תוכנית גדס לתל‪-‬אביב‪ ,‬שהתאפיינה בתפיסה עירונית מודרנית הדוגלת בהפרדת שימושים‪,‬‬ ‫קבעה כי איזורי מגורים יהיו מופרדים מאיזורי מסחר ולכן היה אפשר לבנות מבני מגורים ללא קומת מסחר בקומת הקרקע‪ .‬בשכונות המגורים הבתים נבנו בנסיגה מהרחוב ובחזית המבנה‬ ‫הייתה גינה ובנוסף הכתיבה התב״ע נסיגה גם בצידי המבנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הרחובות שנפרצו בידי הבריטים ביפו‪ ,‬תוכננו בצורה עירונית‪ -‬אירופאית מסורתית‪ .‬חזיתות המבנים נבנו בקו אפס‬ ‫לרחוב‪ ,‬דבר שיצר חזית בנויה לרחוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬התב״ע אפשרה בנייה צמודה לצדדים‪ ,‬שיצרה קירות משותפים בין בניינים שכנים‪ .‬היא לא הבדילה בין איזורי מסחר לאיזורי מגורים‪ ,‬וככלל‬ ‫קבעה כי כל מבנה יכלול מסחר בקומת קרקע ומגורים בקומות העליונות‪ .‬יפו התאפיינה גם בבנייה עירונית מסורתית שבה עירוב שימושים הוא קו מנחה בתכנון‪.‬‬ ‫לאדם ברחוב נראה הרחוב התל‪-‬אביבי מאוורר ומגונן‪ ,‬שכן הגינות שהקיפו את הבתים בארבע חזיתותיהם ריככו את תחושת הבינוי העירונית הצפופה‪ ,‬ואפשרו חדירת אור ומשב אוויר בין‬ ‫הבתים‪ .‬ביפו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הבנייה סביב חצר פנימית הנסתרת מהרחוב‪ ,‬וחזיתות המבנים שגבלו בחלל הרחוב‪ ,‬העצימו את תחושת הצפיפות העירונית‪.‬‬ ‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪9‬‬

Library of Congress

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫נתונים כללים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪11‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2‬נתונים סטטוטורים‬ ‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪ ,1‬יפו‬ ‫גוש ‪ ,7076‬חלקה ‪2‬‬ ‫תכנון‪ :‬אדר’ מ‪ .‬א‪ .‬גיבן‪1922 ,‬‬

‫תכניות עיקריות שבוצעו במהלך השנים‬

‫מזמין‪ :‬מר אמין נאסיף‬

‫הסבת יחידות המלון ליחידות מגורים‬

‫סיום בנייה‪1933 :‬‬ ‫שטח המגרש‪ 281 :‬מ“ר‬ ‫מס’ כניסות כיום‪ 1 :‬חדר מדרגות ברחוב מגן אברהם‬

‫שטחים בנויים קיימים‬ ‫קומת קרקע ‪ 171.12‬מ"ר‬ ‫קומה ראשונה ‪ 221.65‬מ"ר‬

‫בעלות נוכחית‬

‫סה"כ בנוי ‪ 392.77‬מ"ר‬

‫‪ 12‬תתי חלקות‪:‬‬ ‫קומת הקרקע‪ 10 :‬יחידות בבעלות פרטית‬ ‫קומה ראשונה‪ 2 :‬יחידות בבעלות רשות הפתוח‪ ,‬חכירה‬ ‫זכויות הבנייה לקומות מגורים נוספות נרכשו ע“י יזם פרטי (צ‪.‬פ‪.‬ר‪.‬ס‪ .‬בע"מ?) בשנת ‪.2007‬‬

‫שימור‬ ‫המבנה מוגדר לשימור ב' מתוקף תב"ע ‪.2530‬‬ ‫לא תותר הריסת בניין לשימור ב' ע"פ התב"ע‪ ,‬אם כי המבקש יכול לשכנע‬ ‫את הועדה המקומית שלא ניתן לשמר את הבניין משיקולים הנדסיים‬

‫ייעודים‬

‫או אדריכליים‪ ,‬ואז ייתכן שתותר הריסתו‪ .‬כל מקרה ייבחן לגופו‪.‬‬

‫קומת קרקע לשימוש מסחרי (מתוקף תב"ע ‪)2530‬‬

‫המבנה לא מופיע ברשימת שימור מוסדרת‪ ,‬משום שרשימה כזו‬

‫קומת מגורים (מתוקף תב"ע ‪)2530‬‬

‫לאיזור יפו עדיין לא פורסמה ע"י עיריית תל אביב‪-‬יפו‪.‬‬

‫שימושים בפועל‬ ‫קומת קרקע‪ 5 :‬יחידות מגורים‪ 2 ,‬יחידות מסחריות‪ 1 ,‬עסק פרטי‬ ‫קומה ראשונה‪ 3 :‬יחידות מגורים‬

‫‪12‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .2‬גושים וחלקות‬ ‫האתר מחולק בשתי המפות ל‪ 2-‬חלקים‪ ,‬אך הבלוק הכולל נראה שונה‪ ,‬כאשר במפה המנדטורית יש בניין נוסף המהווה דופן לכיכר לעומת במפה העכשווית כתחנת הדלק נסוגה פנימה‪.‬‬

‫גושים וחלקות מנדטורים‬

‫גושים וחלקות עכשויים‬

‫מרכז למיפוי ישראל‬

‫נתונים כללים‬

‫מרכז למיפוי ישראל‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪13‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .2‬יעוד ע"פי תוכניות ושימוש בפועל‬ ‫‪1937‬‬

‫תב"ע ‪I‬‬

‫‪1956‬‬

‫עפ"י התב"ע משנת ‪ 1937‬השטח בו נמצא הבניין מוגדר כאזור עסקים (‪ ,)Business areas‬זהו אזור של בתי מלאכה ובתי עסק שכן הקרבה‬ ‫לשווקי העיר ולדרך הראשית לירושלים משפיעה על תכנון יעודיי הקרקע‪ .‬ניתן לראות שאחד הרחובות שיוצא מהכיכר לכיוון דרום‪-‬מערב‬ ‫משורטט ומתוכנן להמשיכו‪.‬‬

‫‪2014‬‬

‫אתר עיריית תל אביב יפו‬ ‫‪14‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .2‬יעוד ע"פי תוכניות ושימוש בפועל‬ ‫‪1937‬‬

‫‪1956‬‬

‫ייעוד קרקע בתב"עות משנת ‪ - 1956‬אזור מגורים א' ושטח לשיקום בהתאמה‪.‬‬ ‫תב"ע ‪452‬‬

‫תב"ע ‪479‬‬

‫‪2014‬‬

‫אתר עיריית תל אביב יפו‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪15‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .2‬יעוד ע"פי תוכניות ושימוש בפועל‬ ‫‪1937‬‬ ‫ייעוד קרקע כיום‪ :‬מגורים א' ‪ +‬חזית מסחרית‬ ‫‪1956‬‬

‫‪2014‬‬

‫מפת ייעודי קרקע ‪ GIS‬עיריית תל אביב יפו‬

‫‪16‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .2‬האתר בתוכניות עתידיות‬ ‫תכנית המתאר של תל‪-‬אביב ‪ -‬יפו קובעת הוראות כלליות אשר ינחו את הכנתן של תכניות מתאר‬ ‫מקומיות חלקיות ותכניות מפורטות חדשות‪ .‬שנת היעד של התכנית ‪.2025 -‬‬ ‫תכנית המתאר מנסה לאזן את הרצון לשמר את אופי הבינוי ואת ערכי הנוף הייחודיים‪ ,‬את המשך‬ ‫פיתוח יפו‪ ,‬כמוקד כלל‪-‬עירוני של תיירות ומסחר‪ ,‬ולחזק את הקשר בינה לבין שאר חלקי העיר‪.‬‬ ‫לחזק את הקשר בין יפו לים‪ ,‬לדרום העיר ולמרכזה‪.‬‬ ‫החיבור הפיסי של יפו לים ולשאר חלקי העיר ייעשה באמצעות רחובות נטועי עצים המעודדים‬ ‫הליכה רגלית‪ ,‬ולאורך רובם תימתח שדרת חנויות (חזית מסחרית)‪.‬‬ ‫צירי מזרח‪-‬מערב יכללו את הרחובות רזיאל‪ ,‬מרזוק ועזר‪ ,‬עולי ציון‪ ,‬יהודה הימית וארליך‪.‬‬ ‫שימור השכונות ההיסטוריות ביפו‬ ‫יפו‪ ,‬אחת הערים העתיקות בארץ‪ ,‬משובצת מתחמים ומבנים היסטוריים רבים המיועדים לשימור‪.‬‬ ‫תכנית המתאר מציגה תפיסה כוללת וקובעת את השכונות ההיסטוריות ביפו כ“מרקם לשימור“‪.‬‬ ‫בדומה למרקם לשימור שנקבע ב“עיר הלבנה“ גם ביפו יחול איסור על בנייה‬ ‫גבוהה‪ .‬התכנית תצדד בשמירה על האופי הייחודי הקיים‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬תשמור על השכונות כא־‬ ‫זור מגורים חי ותאפשר ליצור בהן תמהיל מגורים‪ ,‬הכולל דירות בגדלים שונים ואפשרות לשילוב‬ ‫מסחר ומלונאות‪ .‬התכנית קובעת כי גובה הבנייה לא יעלה על ארבע עד חמש קומות‪ ,‬ויוקפד על‬ ‫שמירת מבטים אל הים‪ .‬סימון השכונות ההיסטוריות כ“מרקם לשימור“ יצור רצף‬ ‫של מרקמים עירוניים שראשיתו בעיר הלבנה‪ ,‬והמשכו בכרם התימנים‪ ,‬בנווה‬ ‫צדק‪ ,‬בפלורנטין ובמושבה האמריקאית‪ ,‬עד יפו העתיקה ושכונותיה עג‘מי וגבעת עלייה‪.‬‬ ‫היו תוכניות לבנות ‪ 2‬קומות נוספות על הבניין הקיים אך כרגע הם נגנזו‪.‬‬ ‫(מתוך אתר עיריית תל‪-‬אביב ‪ -‬יפו)‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪17‬‬

18

Library of Congress

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪19‬‬

‫הבניין נמצא על הדרך ההיסטורית לירושלים‪,‬‬ ‫המתחילה בחומות העיר העתיקה בשער ירושלים‪.‬‬ ‫בפינת הרחובות עולי ציון ומגן אברהם‪ ,‬אשר נקראו‬ ‫בעבר ‪ Jerusalem Road‬ו‪.El Habab Road -‬‬ ‫בהמשך דרך ירושלים נקראה רחוב סלייחי (סלח) ומגן‬ ‫אברהם‪ GHAZ -‬ולאחר ‪ 1948‬רחובות ‪ 5‬ו‪ 7 -‬בהתאמה‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪az‬‬ ‫‪Gh‬‬

‫‪ad‬‬

‫‪Ro‬‬

‫‪m‬‬

‫‪le‬‬ ‫‪sa‬‬

‫‪ru‬‬

‫‪Je‬‬

‫ס‬

‫לי‬

‫יח‬

‫י(‬

‫סל‬

‫ח)‬

‫‪5‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3‬רקע היסטורי ותרבותי‬

‫‪ad‬‬ ‫‪Ro‬‬ ‫‪bab‬‬ ‫‪Ha‬‬ ‫‪El‬‬ ‫‪20‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‬ ‫‪1880‬‬ ‫‪1918‬‬

‫מפת סנדל‪ -‬יפו העתיקה מוקפת חומה והדרכים המובילות אליה‪ .‬ניתן לרות בברור את הדרך לירושלים היוצאת משער ירושלים בחומת העיר‪ .‬על הדרך‪( ,‬לימים עולי ציון) בין‬ ‫שתי דרכים היוצאות ממנה‪ -‬כנראה לימים רחוב נועם ושדרות ירושלים‪ ,‬נמצאים שני מבנים‪ .‬שני המבנים נמצאים על הדרך הראשית ופונים זה אל זה‪ .‬ניתן לשער כי אינם בתי‬ ‫באר ולכן ישנה אפשרות כי הם בניים על החלקה בה נמצא כיום המבנה ברחוב עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪.1‬‬

‫‪1923‬‬ ‫‪1924‬‬ ‫‪1925‬‬ ‫‪1930‬‬ ‫‪1933‬‬ ‫‪1935‬‬ ‫‪1936‬‬ ‫‪1937‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪21‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‬ ‫‪1880‬‬

‫במפה זו ניתן לראות מבנה מאורך בתחום חלקת הבניין על "דרך ירושלים" (עולי ציון)‪ ,‬כמו כן ניתן לראות את שדרות ג'מל פשה (לימים שדרות ירושלים) בבנייה‪.‬‬ ‫רוב הבינוי מתרכז בקרבת העיר העתיקה‪ ,‬צפונה ודרומה‪ ,‬ולאורך הדרך לירושלים‪ .‬שטחי הפרדסים מפונים בהתאם להתפתחות הבנייה‪ ,‬ממערב לשדרות ירושלים כבר אין פרדסים‪.‬‬

‫‪1918‬‬ ‫‪1923‬‬ ‫‪1924‬‬ ‫‪1925‬‬ ‫‪1930‬‬ ‫‪1933‬‬

‫ייעוד הקרקעות‪ ,‬רות קרק‬

‫‪1935‬‬ ‫‪1936‬‬ ‫‪1937‬‬

‫‪22‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‬ ‫‪1880‬‬

‫בתצלומי האוויר של חייל האוויר הגרמני מהשנים ‪ 1917-18‬ניתן לראות את שדרות ירושלים בבנייה ומבנה מלבני בקרקע בה נמצא המבנה היום‪ .‬המבנה יושב בפינת רחובות‪ ,‬עפ"י הקרבה‬ ‫לשדרות ירושלים ניתן לזהות שהרחוב הקטן הוא מגן אברהם‪ .‬המבנה יושב בין הפרדסים אך על הדרך הראשית‪ ,‬בחלק הדרומי ישנו מבנה צמוד קטן יותר הנראה כמחסן‪.‬‬

‫‪1918‬‬ ‫‪1923‬‬ ‫‪1924‬‬ ‫‪1925‬‬ ‫‪1930‬‬ ‫‪1933‬‬ ‫‪1935‬‬ ‫‪1936‬‬ ‫‪1937‬‬

‫‪Jaffa und Umgebung, September 1917 - September 1918, BayHStA, BS-Palästina 84 1‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪23‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‬ ‫‪1880‬‬

‫במפה זו כבר ניתן לראות שהשם שונה לשדרות קינג ג'ורג' (במקום ג'מל פשה) בעקבות המנדט הבריטי‪ .‬בשטח המבנה ניתן לראות את שני המבננים ואת שינוי האזור‬ ‫מאזור חקלאי של פרדסים לתחילת בנייה חדשה‪.‬‬

‫‪1918‬‬

‫‪1923‬‬ ‫‪1924‬‬ ‫‪1925‬‬ ‫‪1930‬‬ ‫‪1933‬‬ ‫‪1935‬‬ ‫‪1936‬‬ ‫‪1937‬‬

‫‪24‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‬ ‫‪1880‬‬

‫במפה מ‪ 1925-‬נראה אזור המבנה המסומן בכתום‪ ,‬כמוגדר לבניה‪ ,‬שינה את יעודו משטח חקלאי לעירוני‪ -‬תחילת חלוקת העיר מחוץ לחומות לחלקות‪ .‬במפה התחתונה ניתן‬ ‫לראות את התקדמות התהליך‪ ,‬יותר שטחים שהיו פעם פרדסים‪ ,‬מחולקים לבלוקים עירוניים ומערכת הרחובות ממשיכה להסלל‪ .‬בחלקת הבניין עדיין נראה מבנה מאורך‪.‬‬

‫‪1918‬‬ ‫‪1923‬‬ ‫‪1924‬‬

‫‪1925‬‬ ‫‪1930‬‬ ‫‪1933‬‬ ‫‪1935‬‬ ‫‪1936‬‬ ‫‪1937‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪25‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‬ ‫‪1880‬‬

‫צילום אוויר של בו ניתן לראות את שתי קומות הבניין‪ ,‬ובתצ"א התחתונה ניתן לראות את החזית האחורית‪ .‬כאן מופיע הבניין לראשונה בתצורתו הנוכחית (נבנה בשנת ‪.)1933‬‬

‫‪1918‬‬ ‫‪1923‬‬ ‫‪1924‬‬ ‫‪1925‬‬ ‫‪1930‬‬

‫‪1933‬‬ ‫‪1935‬‬ ‫‪1936‬‬ ‫‪1937‬‬

‫‪matson collection, Library of Congress‬‬ ‫‪26‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‬ ‫‪1880‬‬ ‫‪1918‬‬

‫לראשונה נצפה הבניין על גבי מפה‪ .‬ניתן לראות את התפתחות הבינוי מדרום האתר כאשר שטחי הפרדסים קטנים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התפתחות של כיכר המנהלה הסמוך למבנה והבינוי מסביבה‪ .‬הבניין בצורתו כמשולש‪ ,‬כנראה מתחבר עם המבנה ברחוב עולי ציון ‪ 38‬ממזרח‪.‬‬ ‫במפה התחתונה ניתן לראות גם חלוקה פנימית של גוש האתר‪ .‬כאשר הבניין מורכב משלוש חלקות וניתן לראות את המרפסות בחזית לעולי ציון‪.‬‬

‫‪1923‬‬ ‫‪1924‬‬ ‫‪1925‬‬ ‫‪1930‬‬ ‫‪1933‬‬

‫‪1935‬‬ ‫‪1936‬‬ ‫‪1937‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪27‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‬ ‫‪1880‬‬

‫חזית הבניין ברחוב מגן אברהם ניראת לראשונה בתצלום אוויר זה של יפו‪ .‬ניתן לזהות את הבניין ע"י חדר המדרגות בעל שני חלונות בגדלים שונים הנצפה בזוית צילום זו‬ ‫מכיוון רחוב יוסי בן יוסי (כיום)‬

‫‪1918‬‬ ‫‪1923‬‬ ‫‪1924‬‬ ‫‪1925‬‬ ‫‪1930‬‬ ‫‪1933‬‬ ‫‪1935‬‬

‫‪1936‬‬ ‫‪1937‬‬

‫‪Survey of Palestine‬‬

‫‪28‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪1880‬‬

‫‪ .1 .3‬האתר במפות ותצ"אות היסטוריות‬

‫‪1918‬‬ ‫‪1923‬‬

‫תצלום אוויר משנת ‪ ,1937‬ניתן לראות את שדרות ירושלים ואת ככר המנהלה‪.‬‬

‫‪1924‬‬ ‫‪1925‬‬ ‫‪1930‬‬ ‫‪1933‬‬

‫‪1935‬‬ ‫‪1936‬‬

‫‪1937‬‬

‫מתוך הארכיון הציוני‪ ,‬צלום‪ :‬קלוגן‬

‫לא היו תוספות בנייה למבנה‪ ,‬ומאז ‪ 1948‬אין שינוי בייעוד המבנה ובנראותו מלבד שיפוצים קלים‪ .‬סביבת המבנה השתנתה מאוד‪ -‬מאזור רווי בפרדסים לאזור עירוני שוקק‪,‬‬ ‫שדרות ירושלים נסללו והחלו להבנות מוסדות ציבור חשובים באזור‪ .‬משנות ה‪ 70-‬האזור עובר תהליך נוסף‪ -‬מאזור מלאכה לאזור מגורים‪.‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪29‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .3‬אתרים היסטוריים קיימים בקרבה לשטח התוכנית‬ ‫דרך ירושלים ההיסטורית‬ ‫שדרות קינג ג'ורג' (ג'מל פשה‪-‬ירושלים)‬ ‫סביל אבו נבוט‬ ‫שער ירושלים (שער אבו נבוט)‬

‫‪400M‬‬

‫‪30‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .3‬אתרים היסטוריים קיימים בקרבה לשטח התוכנית‬ ‫דרך ירושלים ההיסטורית‬ ‫דרך ירושלים החלה בשער ירושלים ביפו והגיעה עד לשער יפו בירושלים‪ .‬במשך מאות שנים‪ ,‬עד לאמצע המאה ה־‪ 19‬הייתה התנועה מאזור החוף והשפלה לירושלים אפשרית אך ורק‬ ‫באמצעות רכיבה על בעלי חיים‪ .‬רק במחצית השנייה של המאה ה־‪ 19‬נסללה דרך יפו ‪-‬ירושלים והוכשרה למעבר עגלות‪.‬‬ ‫באימפריה הטורקית החלו להיסלל מסילות ברזל החל מהמחצית השנייה של המאה ה־‪ ,19‬אך מסילות אלו פעלו בשטחה של טורקיה כיום‪ ,‬ובכל המזרח התיכון לא פעל אף לא‬ ‫קו רכבת אחד‪ .‬במהלך המאה ה‪ 19-‬ניסו כמה יזמים להצעיד את המזרח התיכון לעבר הקדמה הטכנולוגית של אותם הימים באירופה ובאמריקה בתחום הסעת המונים ‪ -‬הרכבת‪.‬‬ ‫מסילת הרכבת עוברת בתוואי ההיסטורי של הדרך מיפו לרמלה ולירושלים‪ ,‬אשר נסללה לראשונה כדרך לכירכרות‪.‬‬ ‫בשנות השישים של המאה ה‪ .19-‬בדרך זו השתמשו עולי הרגל לירושלים אשר הגיעו לארץ ישראל דרך נמל יפו‪.‬‬ ‫ב‪-‬ה' בתשרי תרנ"ג (‪ 26‬בספטמבר ‪ )1892‬יצאה הרכבת הראשונה מיפו לירושלים כשהיא עטורה בדגלי האימפריה העות'מאנית‪ .‬משך הנסיעה בקו החדש היה כארבע שעות‪ .‬בטקס‬ ‫חנוכת מסילת הברזל נכחו שליח מיוחד מטעם סולטאן האימפריה העות'מאנית‪ ,‬מושל מחוז ירושלים מטעם האימפריה‪ ,‬הקונסולים בירושלים ועיתונאים רבים‪.‬‬

‫‪plan d'un chemin de fer de Jaffa a Jerusalem [cartographic material] par Dr.Ch.‬‬ ‫‪as F. Zimpel ; Co Zimpel, Carl Friedrich, Railroads-Eretz Israel-Maps) 1864‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫מיפוי מסלול הרכבת המנדטורית בין יפו לירושלים‪ -‬מתוך פרוייקט סטודיו "עלייה לרגל" ‪2013‬‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪31‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .3‬אתרים היסטוריים קיימים בקרבה לשטח התוכנית‬ ‫שדרות קינג ג'ורג' (ג'מל פשה‪-‬ירושלים)‬ ‫השדרה הוקמה בשנת ‪ 1915‬על ידי המושל הטורקי של יפו חסן בק‪ .‬המושל התכוון ליצור שדרה ביפו הדומה לשדרות רוטשילד שהקימו היהודים בתל אביב‪ .‬בעיצומה של מלחמת העולם‬ ‫הראשונה הוקמה השדרה‪ ,‬אם כי היא לא הובילה לשום מקום מיוחד‪ .‬תחילתה של השדרה הייתה בנתיב הגמלים שנקרא אז‪ :‬דרך עלי מוסתקים (כיום רחוב אילת‪-‬הציר ההיסטורי יפו‪-‬שכם)‪.‬‬ ‫השדרה עברה בתוך פרדסי יפו ונועדה לחבר את הפרדסים ואת הסח'נאות שהיו באזור המזרחי של יפו אל לב העיר‪.‬‬ ‫את השדרה תכנן האדריכל והמהנדס היהודי גדליהו וילבושביץ‪.‬‬ ‫עד סיום השלטון הטורקי בסתיו ‪ ,1917‬נקראה השדרה בשם‪ :‬שדרות גמאל פשה על שמו של השליט הטורקי גמאל פשה‪ ,‬שהיה מושל וילאייט (מחוז) סוריה שכלל גם את יפו‪.‬‬ ‫בתקופת המנדט הבריטי שמה של השדרה הוסב לשדרות המלך ג'ורג‪ ,‬על שם המלך ג'ורג› החמישי שהיה מלך בתקופת האימפריה הבריטית‪.‬‬ ‫בתקופת כיבוש העיר יפו נקראה השדרה בשם רחוב מספר ‪ 1‬ומייד לאחר מלחמת העצמאות אוחדו הערים תל אביב ויפו תחת עירייה אחת‪ ,‬וכיוון שבתל אביב כבר היה רחוב המלך ג'ורג‪,‬‬ ‫שונה שמה של השדרה‪ ,‬והיא נקראה על שם העיר ירושלים‪.‬‬

‫גלויה מאוסף האחים אליהו‬

‫תצ"א ‪ ;1917‬ניתן לראות את שדרות ירושלים במהלך סלילתן‬

‫שדרות ג'אמל פשה‬

‫תצ"א ‪ ;1924‬פיתוח השדרה עד לכיכר המצטלבת עם דרך ירושלים תצ"א ‪1949‬‬

‫תצ"א ‪1974‬‬

‫‪32‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .3‬אתרים היסטוריים קיימים בקרבה לשטח התוכנית‬ ‫שער ירושלים (שער אבו נבוט)‬ ‫אבו נבוט היה מושל יפו בראשית המאה ה‪ .19-‬הוא שיקם את יפו מחורבנה ובתקופתו נהנתה העיר משלטון חזק ויציב‪ .‬הוא הצטיין במיוחד בפעולות בנייה רבות היקף‪ :‬הקים בנייני‬ ‫ציבור רבים ושיקם את חומות העיר‪ ,‬את הנמל והשווקים‪.‬‬ ‫אבו נבוט התקין שער ראשי חדש בחומה המזרחית וסתם את יתר שערי העיר וכך הסדיר את הכניסות לעיר ושיפר את בטחון תושביה‪ .‬השער החדש הצטיין בצורתו המרשימה‪ ,‬היו‬ ‫לו שתי קשתות נפרדות ומעליהן שלוש כיפות קטנות‪ .‬בשער ניצבה נקודת משמר חזקה ולצידה הוצבו תותחים‪ ,‬בה נבדקו כל הנכנסים אל העיר הבצורה‪ .‬השער היה ידוע גם בשם‬ ‫"שער ירושלים" כיון שממנו יצאו הדרכים המרכזיות אשר הובילו לירושלים‪ .‬מחוץ לשער וסביבו התנהלו שווקיה של העיר‪ .‬השער מצוי בקצה הדרומי של רחוב הצורפים‪.‬‬ ‫מתוך אתר יפו העתיקה החברה לפיתוח‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪33‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .3‬אתרים היסטוריים קיימים בקרבה לשטח התוכנית‬ ‫סביל אבו נבוט‬ ‫הוא סביל עות'מאני הניצב על הדרך לירושלים‪ .‬הוא קרוי על שם מושל יפו בתחילת המאה ה‪ ,19-‬מחמוד אגא א‪-‬שאמי (שכונה‬ ‫"אבו נבוט")‪ ,‬אשר הקימו בשנת ‪ 1230‬להג'רה (‪ ,)1815‬כפי שמעידה עליו הכתובת הקבועה בו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שלט מטעם עיריית‬ ‫תל אביב מתארך את הקמתו של המבנה לשנת ‪1820‬‏‏‏‪ .‬מהסביל נמתחה מזרחה גם דרך מוסקוביה שהובילה אל מתחם כנסיית סנט‬ ‫פיטר והמנזר הפרובוסלבי‪.‬‬ ‫במבנה שני קברים‪ ,‬צורתו כשל מלבן והוא בנוי בסגנון סלג'וקי‪ .‬הוא נושא שלוש כיפות אדומות‪ ,‬ובארבע פינותיו ארבעה מגדלים‬ ‫קטנים הנושאים גם הם כיפות אדומות‪ .‬בצידו הפונה מערבה קבועה קשת עשויה משיש ומלבנים אדמדמות‪ .‬במרכזה של הקשת‬ ‫קבועים ברזי המים ומעליהם כתובת הקדשה בערבית המאזכרת את הסולטאן מהמוט השני ומאחלת בריאות לשותים‪:‬‬ ‫"מה שירצה אללה היה יהיה‪ .‬בשם אללה הרחמן והרחום‪ ,‬מקום שתייה זה נבנה בימי המלך המנצח‪ ,‬כבוד אדוננו‪ ,‬הסולטאן מהמוט‬ ‫חאן‪ ,‬יתמיד אללה מלכותו בכל הדורות והזמנים‪ ...‬בריאות לכל שותה‪ ...‬שנת ‪ 1230‬לספירה המוסלמית"‏‏‪.‬‬ ‫בצד הפונה מזרחה קבועים פתח חסום בדלת סורג המוביל אל חללו הקטן של המבנה ומספר חלונות‪.‬‬

‫גלויה מימי המנדט‪ ,‬פרי מכחולה של טאבית'ה בראנן‬

‫‪ ,1893/4‬צלם‪ ,R.E.M. Bain :‬אוסף יואל אמיר‪ ,‬ארכיון יד יצחק בן צבי‬

‫‪34‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .3‬מלונאות ביפו‬

‫מלון סן רמו‬

‫מלון ירושלים‬

‫בית נבולסקי‪ ,‬מראה על יפו‬

‫פריחתה המלונאית של ארץ ישראל החלה בתחילת המאה ה‪ . 19-‬נמלי עזה‪ ,‬יפו ועכו היו לשערים העיקריים לכניסתם של צליינים‪ ,‬מתיישבים‪ ,‬סוחרים ותיירים לארץ‪ .‬אולם המלנואות ‪-‬‬ ‫היפואית החלה להתפתח עוד הרבה קודם לכן‪ .‬נמל יפו נחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם‪ ,‬הוא מוזכר כבר בספר יונה ‪ ,‬כנמל שדרכו ברח יונה הנביא לתרשיש‪.‬‬ ‫עד לאמצע המאה ה‪ ,17-‬התבססה המלונאות היפואית על מערות מלוכלכות ומוזנחות‪ ,‬שיועדו במקביל‪ ,‬לאחסון סחורה ולאכסון אנשים‪ .‬בשנת ‪ 1647‬עוד לא היה זכר לבתים ‪-‬‬ ‫קבועים‪ ,‬העיר יפו כללה רק מגדל עתיק יומין ושלוש מערות חצובות בצלע (כך ע"פ תיאורו של בלתזר דה מונקוניס‪ ,‬נשיא הקבר הקדוש)‪ .‬בשנת ‪ 1654‬קיבלו ככה"נ הפרנציסקנים‬ ‫רשות מהשלטונות לבנות "מלון" עבור עולי הרגל הנוצרים‪ ,‬והם מקימים את "המלון הלטיני"‪ ,‬שתואר ע"י נוסע גרמני כ"גדול ורחב ידיים‪ ,‬מבפנים יש כוכים בכל מקום‪ ,‬שבהם נותנים‬ ‫לעולים להניח את ראשם‪ ..‬יש להם בור (מים) מצוין‪ .‬אולם הבניין לא נשלם‪ ,‬והרי הוא מט לנפול"‪ .‬הקמת "המלון הלטיני" היוותה תמריץ להקמת מוסדות אירוח אחרים‪ .‬סביב ‪1751‬‬ ‫נבנו אכסניות רבות בקרבת הנמל‪ ,‬בינהן‪ ,‬האכסניה היהודית "ח'אן זונדה"‪ ,‬אשר כללה חדרי אירוח‪ ,‬מטבח כשר‪ ,‬בית כנסת ומקווה טהרה‪ .‬כיום נמצא מרבית השטח שהיה בתחומו של‬ ‫הח'אן‪ ,‬ברחוב מזל דגים ‪.3‬‬ ‫המלונאות היהודית ביפו‪ ,‬החלה מתפתחת ברצינות בתחילת המאה ה‪ , 19-‬עם הקמתה של אכסניית אג'מין‪ ,‬שייסד היהודי התורכי‪ ,‬ישעיה אג'מין ב‪ . 1820-‬אכסניה זו מוכרת גם ‪- -‬‬ ‫כ"חצר היהודים"‪ ,‬וכ"בית העולים הראשונים"‪ ,‬כיוון שזו שירתה אותם על מנת שלא יהיו תלויים בחסדם ואכסניותיהם של הגויים‪ .‬האכסניה קמה בבית דו קומתי בקרבת הנמל‪ ,‬סמוך‬ ‫למנזר הארמני‪ .‬האכסניה תופעלה ע"י יהודים לא יותר משנתיים‪ ,‬שלוש‪ ,‬אז הוחרמה ע"י הצבא התורכי‪.‬‬ ‫בראשית שנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ 19-‬נפתחה אכסניה יהודית מסודרת ע"י קופל בלטנר‪ ,‬והיתה ככה"נ הנראה הניצן הראשון להתפתחות המלונאות היהודית המודרנית ביפו‪ .‬האכסניה ‪- -‬‬ ‫תוארה בעיתונות המקומית בזמנו כבית המלון היהודי הראשון ביפו‪ ,‬בו נהנים האורחים מהנוחות האירופאית‪ .‬באותה תקופה נפתחו ביפו שני מלונות יהודים נוספים מלונותיהם של –‬ ‫בקר וכץ‪ .‬מלונו של בקר שכן בבניין דו קומתי ישן ורעוע‪ ,‬אשר במרכזו פעל בית בד לייצור שמן‪ .‬החוקר הבריטי צ'רלס וורן‪ ,‬אשר הגיע ליפו בשנת ‪ , 1867‬סיפר בכתביו כי באותה העת ‪-‬‬ ‫לא היה כל מלון אורחים ביפו‪ .‬ניתן להסיק מתיאור זה כי המלונות היהודים לא ענו על ההגדרה האירופית ל"מלון"‪ .‬בסוף המאה ה‪ 19-‬עלה היקף המסחר‪ ,‬וגברה תנועתם של האנשים ‪-‬‬ ‫הנכנסים לממלכה העות'מאנית דרך נמל יפו‪ .‬אחת הסיבות לכך היתה פתיחת תעלת סואץ ב‪ . 1869 -‬נמל יפו הפך לתחנה קבועה בדרך למזרח‪ ,‬ובהתאם גדלו המסחר ותנועת הנוסעים ‪-‬‬ ‫בנמל לממדים חסרי תקדים‪ .‬הביקוש למקומות לינה עלה על ההיצע‪ ,‬ומוסדות אירוח חדשים החלו לקום‪ ,‬ברמות שונות ובמחירים מגוונים‪.‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪35‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .3‬מלונאות ביפו‬

‫מלון ירושלים‬

‫מלון בלה ויסטה‬

‫מלון ירושלים‬

‫מלון קליף‬

‫תנופת פתיחתם של המלונות החדשים לא נעצרה עם חנוכתם של אחרים‪ .‬אדרבא‪ ,‬כבימינו הביאה פתיחתו של אחד לפתיחתו של האחר‪ .‬תושבים מערים אחרות החלו להשתקע ביפו‬ ‫ולהקים בה עסקים חדשים‪ .‬בין אלו שהגיעו במיוחד במטרה לפתוח מלון בעיר היה היהודי בצלאל אברהם קמיניץ מירושלים‪ .‬קמיניץ שכר מבנה בקרבת המושבה הגרמנית‪ ,‬וייסד בו את‬ ‫מלון "פלשתינה"‪ .‬קמיניץ היה בן למשפחת מלונאים ידועה‪ ,‬ובהתאם‪ ,‬פעל מלון "פלשתינה" באיכות וברמה שלא נודעו עד אז במלונאות היהודית ביפו‪ .‬בין שירותי המלון היו חדרי‬ ‫עישון‪ ,‬קריאה ומשחקים‪ ,‬טרקלין רחב ידיים‪ ,‬בר מפואר ומסעדה‪ .‬לרשות אורחי המלון עמדו חדרים בגדלים שונים ורמות שונות‪ .‬בשנת ‪ 1926‬העתיק מלון "פלשתינה" את מיקומו‬ ‫מהמושבה הגרמנית לרחוב בוסטרוס ‪) 1‬רחוב דוד רזיאל של ימינו(‪ .‬מלון "פלשתינה" פעל עד סוף שנות ה ‪ 31‬של המאה ה‪.19-‬‬

‫יסודה של תל אביב ‪ , 1909‬והתפתחותה המהירה באופן יחסי‪ ,‬גזלו מיפו את ההגמוניה באירוח נוסעים המגיעים ארצה דרך הנמל‪ .‬בשנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪ 19-‬החלו מלונות‬ ‫יהודיים רבים לעבור מיפו לתל אביב‪ ,‬רבים מהם התרכזו ברחוב הרצל התל אביבי‪ .‬מלונות קטנים רבים‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬נפתחו ונסגרו ללא הרף‪ ,‬וחוסר היציבות גבר לקראת מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ .‬לא רק הקמתה של תל אביב גרמה לירידת מלונותיה של יפו‪ ,‬אלא שפיתוח הנמל החדיש בחיפה בשנות ה‪ , 30-‬הוריד את ערך הנמל היפואי בעיניהם של בעלי ‪-‬‬ ‫הספינות‪ ,‬ואלה הפסיקו לעגון בו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬שיפור המצב הביטחוני בכבישים והיעלמותם ההדרגתית של שודדי הדרכים הביאו להיעלמותן של השיירות לפנים הארץ‪ .‬המלונאות היפות‬ ‫נפגעה קשות‪ ,‬וכך גם המלונאות שלצידי הדרכים ובצומתיהן‪.‬‬ ‫אולם לא באחת נפסקה המלונאות היפואית‪ ,‬אלא טיפין טיפין‪ .‬מעשרות המלונות והפנסיונים שפעלו בעיר ביפו בעת הקמתה של תל אביב‪ ,‬נותרו רק כעשרים בתום שנות ה‪20-‬‬ ‫ופחות מ ‪ 15‬בתום שנות ה‪ .30-‬ב‪ 1926-‬פורסמו רשימות בתי המלון ביפו‪ ,‬ביניהם מלונו של עבדול שלם זנטאוטה‪ ,‬מלון "בווריה"‪ ,‬מלון "ליבאן"‪ ,‬מלון "זקפה" ברחוב הדואר‪ ,‬מלון "אל סרפייה"‬ ‫ברחוב המנזרים‪ ,‬מלון "הרצליה" ברחוב אווד ומלון "נווה" ברחוב אל בכר‪ .‬כעבור עשר שנים לא התקיים אף לא אחד מהם‪.‬‬ ‫ב‪ 1936-‬נודע על פעילותם של תשעה בתי מלון קטנים בלבד‪ ,‬ולרובם בעלים או מתפעלים ערביים‪ :‬מלון "גרנד אוריינט"‪ ,‬מלון "הוסרי"‪ ,‬מלון "הורי"‪ ,‬מלון "קונטיננטל"‪ ,‬מלון "המלך הימי"‪,‬‬ ‫מלון "נוזהט אל פירדוס"‪ ,‬מלון "ג'זירה"‪ ,‬מלון "ניו רויאל" ומלון "מודרן"‪ .‬עוד פחות מאלה שרדו את העשור החמישי של המאה ה‪.20-‬‬

‫‪36‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .3‬מלונאות ביפו‬

‫מלון דו פארק‬

‫מלון דו פארק‬

‫המלון הלטיני‬

‫מלון סן רמו‬

‫מלונות שמקומם לא נודע‪:‬‬ ‫שנות העשרים של המאה ה‪20-‬‬ ‫ מלון עבדול שלם זנטאוטה‬‫ מלון בווריה‬‫ מלון ליבאן [לבנון)‪/‬ליפשיץ‬‫ מלון זקפה‬‫ מלון אל סרפיה‬‫ מלון הרצליה‬‫ מלון נווה‬‫שנות השלושים של המאה ה‪20-‬‬ ‫ מלון הורי‬‫ מלון הוסרי‬‫ מלון גרנד אוריינט‬‫ מלון המלך הימי‬‫ מלון נוזהט אל פירדוס‬‫ מלון ג'זירה‬‫ מלון ניו רויאל‬‫ מלון מודרוך‬‫(מי ייתנני במדבר מלון אורחים‪ /‬פדרו זוניגה)‬ ‫מופה ע"י ענת אלון וקטיה לסקוב מתוך תיק תיעוד על שדרות ירושלים ‪44-46‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪37‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .3‬המבנה המקורי‬ ‫חלוקה לדירות‪-‬‬

‫קומה ראשונה‬ ‫חלוקה לדירות‪ -‬המצב היום‬

‫קומה ראשונה‬ ‫חלוקה לדירות‪ -‬תכנון מקורי‬

‫מודל תלת מימדי המציג את המבנה המקורי‪-‬‬

‫קומת קרקע‬

‫קומה ראשונה‬

‫גג‬ ‫‪38‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .5 .3‬פרטים על האדריכל והמהנדס המקורי‬ ‫לא ידועים לנו הרבה פרטים על אדריכל המבנה או המהנדס מלבד שמם‪.‬‬ ‫נדמה כי בבניין זה היזם ובעל הקרקעות‪ ,‬אמין נאסיף‪ ,‬קיבל את מלוא תשומת הלב והקרדיט‪.‬‬ ‫אדריכל‪M. A. Gibein :‬‬

‫מתוך תיק בניין עיר‪ ,‬עיריית תל אביב‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪39‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .6 .3‬אילן יוחסין‪ -‬השתלשלות בעלויות הבניין‬ ‫סיפור הבניין התחיל מאדם אחד‪ -‬אמין נאסיף‪ ,‬איש עסקים ערבי‪ ,‬היה בעל‬ ‫אדמות רבות ברחבי תל אביב יפו של תחילת המאה ה‪ .20-‬ראשי התיבות‬ ‫של שמו מעטרים את כל פרזולי החנויות בחלונות קומת הקרקע וחרוטות על‬ ‫אבן שער הכניסה המרשים‪.‬‬ ‫לאחר ‪ 1948‬הבניין עבר לבעלות האפוטרופוס לנכסי נפקדים וימיו כמלון‬ ‫הסתיימו‪ ,‬קומת הקרקע נותרה מסחרית ואילו הקומה העליונה (קומה ‪)1‬‬ ‫שונתה למגורים ושוכנו בה עולים חדשים‪.‬‬ ‫בהמשך הבעלות על הבניין עברה לחברת עמידר ולאחר שהתגלו מפגעים‬ ‫והמבנה הוגדר כמסוכן והיה מיועד להריסה‪ ,‬עמידר החלה למכור דירות‬ ‫והבעלות בנכס החלה להתפצל וכמעט כל חלל כיום שייך לאדם אחר‪.‬‬ ‫בסביבות שנות ה‪ 90-‬קומת הקרקע החלה להשתנות‪ ,‬מרבית החנויות שונו‬ ‫למגורים וכיום משמשות כדירות גלריה‪.‬‬ ‫יחד עם התפקוד השתנה גם הרכב האוכלוסייה וכיום מאוכלס הבניין באופן‬ ‫הטרוגני‪ ,‬במשפחות ורווקים‪/‬ות‪ ,‬ערבים יהודים וזרים‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .6 .3‬אילן יוחסין‪ -‬השתלשלות בעלויות הבניין‬ ‫מ‬ ‫איצי גורים‬ ‫ק בן‬

‫בסט‬

‫מ‬ ‫איצי גורים‬

‫קב‬ ‫מ‬ ‫ן בסט גב גורים‬ ‫י קש‬

‫כניסה‬

‫קש‬

‫ד‬ ‫פוס א‬

‫לה‬ ‫רפי וקנ מברה‬ ‫ין‬

‫מ‬

‫גורים‬ ‫?‬

‫מחסן‬

‫טמבוריה‬

‫שרד עו‬ ‫מ‬ ‫ברט‬ ‫רו‬

‫רוברט‬

‫‪2011-1‬‬ ‫‪2‬‬

‫ד עבד‬ ‫”‬

‫שרד עו‬ ‫מ‬

‫שו‬

‫שושנה צורן‬

‫מו‬ ‫סך או‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ים‬ ‫מוש‬ ‫יקו כ‬

‫ד עבד‬ ‫”‬

‫מגורים‬

‫ה צורן‬ ‫שנ‬

‫‪2014‬‬

‫רוברט‬

‫‪1996‬‬

‫מגורים‬

‫הן‬

‫ניסים‬

‫טמבוריה‬

‫שושנה צורן‬

‫יולזרי‬

‫‪1990‬‬

‫מחסן‬ ‫החנות‬

‫ד‬ ‫פוס א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ברה‬ ‫רפי ו‬

‫‪1973‬‬

‫קנין‬

‫בית‬

‫‪1969‬‬ ‫דלריה‬

‫סנ‬

‫מלאכ‬ ‫ה לת‬ ‫א‬

‫יעקב‬

‫רנה בן בס בניות‬ ‫ט‬

‫מזנון‬

‫פרלה‬

‫מ‬

‫ס‬ ‫גרייה‬

‫חנו‬ ‫ת לר‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫תח‬ ‫עור‬ ‫נות ב‬

‫ה‬ ‫אפוט‬

‫מגן א‬

‫ב‬ ‫רהם ‪1‬‬

‫נתונים כללים‬

‫פ‬ ‫קדים‬

‫אמין נ‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫נשטיין‬ ‫ב‬

‫‪60‬‬

‫זאב א‬

‫‪1957‬‬ ‫‪1952‬‬

‫פסח ומרים רוזנבליט‬

‫כהן‬

‫אסיף‬

‫יולזרי‬

‫מכולת‬

‫‪1959-‬‬

‫חנות צבעים וכלי עבודה‬

‫גבריאל וטנים‬

‫רופ‬ ‫וס לנ‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫נ‬

‫امني‬ ‫ناصيف‬

‫יולזרי‬

‫חנות פרחים‬

‫ה‬

‫אפוט‬

‫‪AN‬‬

‫امني‬ ‫ناصيف‬

‫מזנון‬

‫בראון‪ -‬אזרח עובד‬ ‫צה”ל ואשתו מרים‬

‫פולים‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫נ‬ ‫אסיף‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שען נבליט‬ ‫רוז‬ ‫פסח רוסמן‬ ‫מאיר ג‬

‫רפדייה‬

‫רופו‬ ‫ס לנכ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫פ‬ ‫קדים‬ ‫ה‬ ‫אפוט‬

‫רופוס‬

‫امني‬ ‫ناصيف‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫לנכסי‬ ‫אמין נאסיף‬

‫מסעדה‬

‫וצורף‬

‫מרים בראון‬

‫‪AN‬‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫ني ناصيف‬

‫ام‬

‫סיכום‬

‫אל לוי‬ ‫ק‬

‫יחז‬

‫נטריה‬ ‫גל‬

‫טרופוס‬ ‫האפו‬

‫פקדים‬ ‫נ‬

‫‪1950‬‬

‫אמין‬

‫לנכסי‬

‫נאסיף‬

‫פקדים‬ ‫נ‬

‫‪1 9 48 -‬‬

‫‪49‬‬

‫‪1933‬‬

‫‪AN‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫עולי‬

‫ציון ‪36‬‬

‫‪41‬‬

‫‪42‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .6 .3‬סיפור אישי‪ -‬מרים בראון ופסח רוזנבליט‬

‫‪1917‬‬

‫הרפד‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪1950‬‬

‫מרים בראון‬

‫מאיר גרוסמן‬

‫פסח רוזנבליט‬

‫עלה לארץ ובשנת ‪ 1948‬פתח‬ ‫רפדייה‪ ,‬לאחר כמה חודשים‬ ‫השותף שלו ברפדייה גנב לו‬ ‫את כל הכסף ואז עבר כאזרח‬ ‫עובד צה”ל‪ .‬בשנת ‪ 1949‬יצא‬ ‫לעבודה בבוקר ולא חזר‪ ,‬לא‬ ‫ברור כיצד נפטר‬

‫פסח‬

‫‪1952‬‬ ‫‪1957‬‬

‫אבינועם רוזן‬

‫אחותה‬ ‫של מרים‬

‫מרים‬

‫שושנה צורן‬

‫אבינועם נולד בשנת ‪1949‬‬ ‫למרים ולאדון רפד‪,‬‬ ‫אך מגיל צעיר פסח גידל אותו‬

‫‪1959‬‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪1969‬‬

‫אבינועם‬

‫שושנה‬ ‫פסח ואבינועם בטמבוריה‬

‫‪1996‬‬

‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬

‫‪2014‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪43‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .8 .3‬אמין נאסיף‪ -‬יזם ובעל הקרקע של הבניין‬ ‫אמין נאסיף יזם הבניין ובעל הקרקע‪ ,‬מכר בשנת ‪ 1912‬אדמות רבות בתל אביב בבעלותו‪ ,‬האדמות נשארו על שמו‬ ‫במסמכים‪" -‬אדמת אמין נסיף"‪ .‬בתוכנית מתאר לתל אביב שתכנן ריכרד קאופמן בשנת ‪ ,1921‬כותרת המסמך הינה‬ ‫"אחוזת אמין נסיף ומטרו"‪ -‬על שם בעלי הקרקעות של אותו אזור‪ ,‬מרחוב אלנבי מדרום לרחוב בן גוריון (לא מצויין‬ ‫השם באותה התקופה) בצפון‪ .‬ידוע לנו שהיה נשוי לפרידה בת פרס אל חורי לפי מסמכים שמציינים כי חלק מהקרק־‬ ‫עות היו גם בבעלותה‪ ,‬מתוך מסמכי בעלויות הקרקעות על אדמת הכפר אל קאקרה מתוך הארכיון הציוני‪.‬‬ ‫חלק המאדמות הידועות לנו שהיו בבעלותו‪:‬‬ ‫נחלת יצחק ‪ /‬אדמת אמין נסיף‬ ‫הרבה לפני שמושבה חקלאית (אז) בשם זה צורפה לתל אביב‪ ,‬היתה במרכז העיר שכונה בשם נחלת יצחק‪ .‬זאת‬ ‫נבנתה בתחילתשנות העשרים על אדמות שנרכשו שנים קודם מבעל הקרקע אמין נסיף‪ ,‬בין אזור כיכר מוגרבי לבין‬ ‫שכונת תל נורדוי ובית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור‪ .‬וכוללת את חלקי הרחובות בן יהודה‪ ,‬פינסקר‪ ,‬חברון‪ ,‬נס‬ ‫ציונה‪ ,‬והירדן‪ .‬קוני המגרשים הראשונים היו עולים מפולין חברי אגודת נחלת יצחק שהיו קשורים להתאחדות המעמד‬ ‫הבינוני‪ .‬השכונה מוזכרת בספרו של יורם קניוק ערבי טוב (הוצאת כנרת‪ )1983 ,‬אותו פרסם בשם העט יוסף שרארה‪.‬‬ ‫וכן בספר כתביו של דוד סמילנסקי (‪.)1958‬‬ ‫מאה שערים‪ /‬אדמת אמין נסיף‬ ‫השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים‪ ,‬כטריז בין כרם התימנים‪ ,‬שכונת קרטון וחלקה הצפוני של מנשייה ממזרח‪ ,‬לחוף‬ ‫הים במערב‪ ,‬כהמשך לשכונת גאולה‪ .‬כיום אזור הרחובות הרב אהרונסון (רחוב אהבת ציון במקור)‪ ,‬זרובבל‪ ,‬עזרא‪,‬‬ ‫נחמיה ודניאל‪ .‬כאשר הרחוב הראשי של השכונה נקרא מאה שערים ושמו שונה אחר כך לרחוב הכובשים‪ ,‬ע"ש כובשי‬ ‫מנשייה ומשחררי יפו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1913‬ניבא ארתור רופין (אחד מרוכשי השטחים) את העתיד לבוא‪" :‬אפשר ולא ירחק היום‪ ,‬וכאן ייבנו מלונות‬ ‫גדולים ויווצרו חיים חדשים של מקום מרפא"‪.‬‬ ‫מתוך תל אביב ‪ 100‬האנציקלופדיה העירונית‬

‫ציון המבנה כ"ביתו של אמין נסיף"‬

‫מתוך תוכנית סניטציה ‪ ,1933‬תיק בניין עיר‬

‫חתימת אמין נאסיף ע"ג בקשה‬ ‫להיתר בניית הבניין‪1922 ,‬‬

‫תוכנית מתאר לתל אביב‪ -‬אחוזת אמין נטיף ומטרי‪,1921 ,‬‬ ‫ריכארד קאופמן‬ ‫הארכיון הציוני‬

‫‪44‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫שטחי אדמת "אמין נאסיף" על גבי מפה‬

‫תקריב לשטחי האדמות‪ ,‬ניתן להבחין ברחוב אלנבי‬

‫מתוך הארכיון הציוני‬

‫מסמך בעניין חלוקת אדמת "אמין נאסיף"‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רשימת מחירי המגרשים באדמת "אמין נאסיף"‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫חלוקה לחלקות בשכונת נחלת יצחק על שטחי אדמת "אמין נאסיף" ‪1922‬‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪45‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪47‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .4‬האתר המקורי מתוך היתרי בניה משנת ‪1933‬‬ ‫חזיתות‬

‫מתוך תיק בניין עיר‪ ,‬עיריית תל אביב‬

‫‪48‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .4‬האתר המקורי מתוך היתרי בניה משנת ‪1933‬‬ ‫תוכנית היתר לקומה ראשונה‬

‫מתוך תיק בניין עיר‪ ,‬עיריית תל אביב‬ ‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪49‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .4‬האתר המקורי מתוך היתרי בניה משנת ‪1933‬‬ ‫חתכים בחדר רחצה ובחדר מדרגות‬

‫מתוך תיק בניין עיר‪ ,‬עיריית תל אביב‬ ‫‪50‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .4‬האתר המקורי מתוך היתרי בניה משנת ‪1933‬‬ ‫שמות היזם‪ -‬אמין נאסף‪ ,‬אדריכל‪M A GIBEIN -‬‬ ‫תוכנית וחתך של חנות פולים בקומת קרקע עם סימון מיקומה באתר‬

‫מתוך תיק בניין עיר‪ ,‬עיריית תל אביב‬ ‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪51‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .4‬האתר המקורי מתוך היתרי בניה משנת ‪1933‬‬ ‫תוכנית סנטציה‬

‫חתך סנטציה‬

‫‪52‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .4‬רשימת מסמכים מתוך תיק בנין עיריית תל אביב‬ ‫‪:1933‬‬ ‫מסמך בקשה להיתר של היזם אמין נאסף לבניית הבניין‬ ‫שרטוטים של הבניין להיתר בניה ראשוני‬ ‫‪:1948‬‬ ‫תוכנית למכולת בקומת הקרקע‬ ‫‪:1949‬‬ ‫רישיון לחלוקת נכס מסחרי של פסח רוזנבליט‬ ‫‪:1950‬‬ ‫בקשה לביטול שינויים של פסח רוזנבליט‬ ‫‪:1951‬‬ ‫בקשה לשינויים בנכס מסחרי של פסח רוזנבליט‬ ‫‪:1970‬‬ ‫תוכנית סנטרית למזנון עבור הגברת פרלה יולזרי‬ ‫‪:1973‬‬ ‫מסמך בקשה לשינויים בנכס מסחרי של שמעון וקנין‬ ‫‪:1994‬‬ ‫רשימת דיירים בנכס‬ ‫‪:1999‬‬ ‫רשימת דיירים בבניין‬ ‫‪:2000‬‬ ‫רישום דיירים מפנקס בתים משותפים‬ ‫רשימת בעלי נכסים בבנייןֿ‬ ‫תצלומים‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪53‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .4‬מסמכים מתוך תיק בנין עיריית תל‪-‬אביב ‪ -‬יפו‬ ‫‪ :1933‬מסמך בקשה להיתר של היזם אמין נאסף לבניית הבניין‬

‫עיריית יפו‬

‫‪2.5.1922‬‬

‫בקשה להיתר בניה מספר ‪ 1‬לראש הועדה לבנייה‪,‬‬ ‫אני מבקש אישור בנייה שהוא נמצא בתוך האיזור המוניציפלי של העיר‬ ‫לפי הפרטים שאני ממלא מטה‪:‬‬ ‫שם מבקש הבניה‪ :‬אמין נאסיף‬ ‫שם הבנאי‪/‬מהנדס‪:‬‬ ‫אתר הבנייה‪ :‬דרך ירושלים‪ ,‬גוש ‪ 24‬חלקה ‪14‬‬ ‫תוכן הבניין ‪ 8 :‬מחסנים‪ 10 ,‬יחידות דיור בודדות‪/‬חדרים‪ 2 ,‬חמאם (ש�י‬ ‫רותים)‪ 2 ,‬מטבחים‬

‫תרגום‪ :‬אחמד ח'רוף‬

‫‪54‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ :1948‬תוכנית למכולת בקומת הקרקע‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪55‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .4‬מסמכים מתוך תיק בנין עיריית תל אביב‬ ‫‪ :1949‬רישיון לחלוקת נכס מסחרי של פסח רוזנבליט‬ ‫‪ :1950‬בקשה לביטול שינויים של פסח רוזנבליט‬

‫‪56‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ :1951‬בקשה לשינויים בנכס מסחרי של פסח רוזנבליט‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪57‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .4‬מסמכים מתוך תיק בנין עיריית תל אביב‬ ‫‪ :1970‬תוכנית סנטרית למזנון עבור הגברת פרלה יולזרי‬

‫‪58‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .4‬מסמכים מתוך תיק בנין עיריית תל אביב‬ ‫‪ :1973‬מסמך בקשה לשינויים בנכס מסחרי של שמעון וקנין‬ ‫‪ :1994‬רשימת דיירים בנכס‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪59‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .4‬מסמכים מתוך תיק בנין עיריית תל אביב‬ ‫‪ :1999‬רשימת דיירים בבניין‬ ‫‪ :2000‬רישום דיירים מפנקס בתים משותפים‬

‫‪60‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .4‬מסמכים מתוך תיק בנין עיריית תל אביב‬ ‫רשימת בעלי נכסים בבניין‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪61‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .4‬תצלומים מתוך תיק בנין עיריית תל אביב‬

‫‪1994‬‬

‫‪1994‬‬

‫חזית מפינת הרחובות‪ ,‬כאשר המבנה הוגדר כמבנה‬ ‫מסוכן עקב נפילת חלקים מהמרפסות‬

‫‪1995‬‬

‫‪1999‬‬

‫‪1995‬‬

‫‪1999‬‬

‫תמונות מתוך תיק בניין עיר‪ ,‬בעקבות ביקורת פקח ומציאת המבנה כמסוכן ומיועד להריסה‪.‬‬

‫העלייה לגג מתוך חדר המדרגות‪ ,‬ניתן לראות שאריות‬ ‫של צבע תכלת כנראה כחלק מצוקל חדר המדרגות‬

‫חזית מרחוב מגן אברהם‪ ,‬ניתן לראות את הדירה‬ ‫בקומה הראשונה נטושה‪ ,‬ואת בתי העסק בקומת‬ ‫הקרקע לפני השיפוץ שנעשה ב‪2007-‬‬

‫‪62‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫תמונות באדיבות אבינועם רוזן‪ -‬שיפוץ שנערך במבנה‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪63‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .4‬אלמנטים מקוריים‬

‫חזית מגן אברהם‬

‫עיטור אופקי מבטון צבוע‬

‫מעקות בחדר מדרגות‬

‫סורג פנימי‬

‫חלקי סורג מקורי בין סורגים חדשים‬

‫סורג שעבר שינוי עקב התקנת מזגן‬

‫‪64‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .4‬אלמנטים מקוריים‬

‫חזית עולי ציון‬

‫חזית פינתית‬

‫סורג מקורי‪ ,‬תוספת חיזוקים אנכיים‬

‫נתונים כללים‬

‫מרפסת‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫קורות פנימיות‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫סורג מוסתר‪ ,‬מבט פנים‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫ציור קיר‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫סורג‬

‫‪65‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .4‬רשימת אלמנטים מקוריים‬ ‫‪ -‬סורגי חלונות‪:‬‬

‫‪ -‬קורות פנימיות‪:‬‬

‫‪ -‬מעקות‪:‬‬

‫ סורג (פנים) נמצא בין במעבר בין חדר המדרגות‬‫למסדרון הפנימי המוביל לחדרים‬

‫‪66‬‬ ‫סורג חסום מבחוץ‪ ,‬מבט פנים‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .4‬ציורי קיר וצבע בקירות במבנה‬ ‫משטחי צבע בקומת הקרקע במחסן הטמבוריה (לימים חנות השען)‪-‬‬ ‫בתצלומים רואים משטח צבע דקורטיבי המדמה משטח שיש בגוונים חומים‪.‬‬ ‫כאן מדובר בצוקל עם דגם ציור שיש "מרבלניג" שהיה פרט עיקרי בדקורציה של חדר או אולם‬ ‫ששימש לאירוח‪ .‬עיצוב כזה מתאים למסעדה‪ ,‬מועדון‪ ,‬מספרה או משרד המקבל קהל‪.‬‬ ‫דגמים רבים של ציורי שיש היו בבתים ביפו בבתים מסוף המאה ה‪ 19-‬ועד ‪.1948‬‬ ‫בדרך כלל ציורי שיש הם בגוונים של אפור‪ ,‬לבן‪ ,‬ירוק‪ ,‬ציור שיש חום נדיר יותר‪.‬‬ ‫להערכת שי פרקש‪ ,‬משטח השיש צויר לפני ‪ 1950‬משטחי הצבע שמעל הצוקל שיש נמחקו בצבע‬ ‫בגוון לבן‪ ,‬להערכתו בחלק העליון של הקיר יש פרט דקורטיבי נוסף בצורה של ציור סטנסיל או‬ ‫קווי תיחום‪.‬‬

‫תצלום ישן של צוקל מצויר דמוי שיש "מרבלניג"‪.‬‬ ‫צולם כנראה בבית המושל בכיכר השעון ביפו‪,‬‬ ‫ע"י הצלם פרנק שולטן בתחילת שנות ה‪.20-‬‬ ‫משטח צבע בגוון תכלת בחדר המדרגות‪-‬‬ ‫בחלקו התחתון של קיר חדר המדרגות יש בדרך כלל משטח של צבע "שמן" המכונה צוקל‪.‬‬ ‫הצוקל כהה יותר מגוון הקיר שמעליו והוא בגובה של מעקה המדרגות או מעט גבוה ממנו‪.‬‬ ‫הצוקל בצבע "שמן" עמיד יותר בשחיקה מהקיר שמעליו שהיה צבוע בצבעי סיד‪.‬‬ ‫להערכת שי פרקש משטח התכלת הנראה בתצלום הוא צוקל מהשנים הראשונות בבית‪.‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪67‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪69‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .5‬תיעוד מצב קיים‬

‫מפת סביבה‬ ‫קנ"מ ‪1:1250‬‬

‫מפה טופוגרפית‬ ‫קנ"מ ‪1:250‬‬

‫‪70‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .5‬תיעוד מצב קיים‬

‫תצ"א‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪71‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .5‬תיעוד מצב קיים‬

‫חזית מערבית‬

‫‪1‬‬

‫חזית צפונית‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪72‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫חזית מערבית חלקית‬

‫החלק הדרומי של החזית המערבית שופץ בשנת ‪ ,2007‬ניתן לראות כי צבע הטיח שונה מהצד‬ ‫הצפונית של החזית‪ ,‬הפירזולים שומרו ונצבעו מחדש‪ .‬דלת הכניסה הוחלפה ועוצבה כדי‬ ‫שתתאים לחלון מבחינה צורנית (חצי העיגול הממשיך)‪.‬‬

‫‪ .5‬תיעוד מצב קיים‬

‫‪1:100‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪73‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫חזית מערבית חלקית וחזית קטומה צפון מערבית‬ ‫החלק הצפוני של החזית והפינה הקטומה במצב פחות טוב מאשר החלק הדרומי‪ ,‬הפירזולים‬ ‫בחלונות הגבוהים שונו או הוחלפו לחלוטין‪.‬‬

‫‪1:100‬‬

‫פינה קטומה‬

‫‪74‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫חזית צפונית‬

‫בחזית זו החנויות שונו לחלוטין‪ ,‬פירזול החלונות פורק או כוסה‪ .‬משרד עו"ד (קומת קרקע‪ ,‬החנות‬ ‫השמאלית ביותר) נאטמה ונצבעה בלבן‪ ,‬ונפתחו חלונות באזורים חדשים שאינם יועדו לכך‪.‬‬

‫‪1:100‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪75‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .5‬תיעוד הסביבה הקרובה‬

‫מבט על כיכר המנהלה (צומת שדרות ירושלים ורחוב בן צבי) והחזית האחורית של המבנה‬

‫‪76‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .1 .5‬תיעוד הסביבה הקרובה‬

‫מבט מכיכר המנהלה לרחוב עולי ציון לכיוון מערב‬

‫מבט מרחוב עולי ציון לכיוון מזרח‪ -‬כיכר המנהלה‬

‫מבט מרחוב מגן אברהם לכיוון דרום‬

‫מבט מכיכר המנהלה לשדרות ירושלים לכיוון צפון‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪77‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .5‬חזיתות המבנה‬

‫חזית מערבית‪ ,‬רחוב מגן אברהם‬

‫‪78‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .2 .5‬חזיתות המבנה‬

‫חזית פינתית‬

‫נתונים כללים‬

‫חזית צפונית‪ ,‬רחוב עולי ציון‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪79‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .5‬תיעוד צילומי מצב קיים‬ ‫קומת קרקע‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ | 1‬מבט מעלה מן החצר הפנימית‬

‫‪ | 3‬משרד עורכי דין‬

‫‪ | 4‬דפוס אלהמברה‬

‫‪ | 2‬טמבוריה‬

‫‪ | 5‬מחסן הטמבוריה‬

‫‪80‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .5‬תיעוד צילומי מצב קיים‬ ‫קומה ראשונה‬

‫‪5‬‬

‫‪ | 1‬מגורים‪ -‬דירת חדר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ | 2‬מטבח ומקלחת‪ -‬גישה מהמסדרון המשותף‬

‫‪4‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ | 3‬מגורים‪ -‬דירת שני חדרים‬

‫‪ | 5‬חזית חצר פנימית‬ ‫נתונים כללים‬

‫‪ | 6‬מסדרון‬ ‫נתונים סטטוטורים‬

‫‪ | 7‬מסדרון‬ ‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫‪ | 8‬שירותים‬ ‫שיחזור היסטורי‬

‫‪ | 9‬מגורים‪ -‬דירת חדר‬ ‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫‪ | 4‬מגורים‪ -‬דירת שני חדרים‬

‫‪ | 10‬עיטור מברזל מעל הכניסה למסדרון‬ ‫ביבליוגרפיה‬

‫‪81‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .5‬תיעוד צילומי מצב קיים‬ ‫גגות‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫מבט לחזית המזרחית והדרומית‬

‫‪ | 1‬תקריב לגג הבניין‬

‫‪ | 2‬מבט לחצר הפנימית‬

‫‪82‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .5‬תיעוד צילומי מצב קיים‬ ‫חדר מדרגות וכניסה לבניין‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫קומת ראשונה‬

‫קומת קרקע‬

‫‪ | 1‬חדר מדרגות בכניסה לבניין‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫‪ | 2‬חדר מדרגות בכניסה לבניין‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫‪ | 3‬חלון בין שתי הקומות‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫‪ | 4‬כניסה לדירת מגורים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪ | 5‬גרם מדרגות לגג הבניין‬

‫‪83‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .3 .5‬תיעוד צילומי מצב קיים‬ ‫מבטים לרחוב מקומה ראשונה‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ | 3‬מבט דרומה לרחוב מגן אברהם‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ | 4‬מבט מערבה לרחוב עולי ציון‬

‫‪ | 1‬מבט לרחוב יוסי בן יוסי‬

‫‪ | 2‬מבט מערבה‬

‫‪ | 5‬מבט צפוני‬

‫‪ | 6‬מבט לכיוון כיכר המנהלה ודרך בן צבי‬

‫‪84‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‬ ‫תוכנית קומת קרקע‬

‫קנ"מ ‪1-100‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪85‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‬ ‫תוכנית קומה ראשונה‬

‫קנ"מ ‪1-100‬‬

‫‪86‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‬ ‫תוכנית גגות‬

‫קנ"מ ‪1-100‬‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪87‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‬ ‫פרטים‪ -‬חזית כניסה ראשית ‪1:50‬‬

‫‪A‬‬

‫א‬

‫‪A‬‬

‫‪88‬‬ ‫חזית כניסה ראשית ‪1:25‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‬ ‫פרטים‪ -‬תוכנית א ‪1:10‬‬

‫פנים‬

‫חוץ‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪89‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‬ ‫פרטים‪ -‬חתך ‪1:10 AA‬‬

‫חתך ‪1:10 AA‬‬

‫‪90‬‬

‫פרטים‪ -‬חזית ‪1:25‬‬

‫עץ‬ ‫בטון צבוע‬

‫טיח חוץ‬

‫מאחז יד מעץ ‪50x50‬‬

‫ברזל‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫ית ‪1:25‬‬

‫אבן בעיבוד‬

‫אבן‬

‫אבן‬

‫בטון צבוע‬

‫‪B‬‬

‫‪B‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫ב‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‬

‫‪91‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‬ ‫פרטים‪ -‬תוכנית ב' ‪1:10‬‬

‫בטון‬

‫טיח פנים‬

‫אבן‬

‫טיח חוץ‬

‫מאחז יד מעץ ‪50x50‬‬

‫שיפוע ‪1%‬‬

‫‪92‬‬

‫תוכנית ב‘ ‪1:10‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .4 .5‬תיעוד אדריכלי‬ ‫פרטים‪ -‬חתך ‪1:10 B-B‬‬

‫תריס עץ‬ ‫מאחז יד‬ ‫מעץ ‪50x50‬‬

‫ברזל מלבני‬ ‫‪20x10‬‬

‫ברזל מרובע‬ ‫‪10x10‬‬

‫ראה פרט‬ ‫חיבור ע“י‬ ‫מסמרות‬ ‫ריצוף‬ ‫בטון צבוע‬

‫אבן בעיבוד‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫חתך ‪1:10 B-B‬‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫טיח פנים‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪93‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫סיכום‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪95‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .6‬סיכום‪ -‬מסמך משמעות‬ ‫□ מתעשרי יפו החדשים‬ ‫המבנה מאופיין בנובורישיות עיצובית‪ ,‬זיוף בחומר והאדרת היזם‬ ‫□ תכנון פונקציונלי מודרני‪ ,‬שימת דגש על האינדיוידואליות בתכנון החדרים‪ -‬כל חלל לעצמו‪.‬‬ ‫□ ערך אורבני‬ ‫▫ המבנה ממוקם על דרך ירושלים ההיסטורית סמוך למפגש עם שדרות ירושלים‬ ‫▫ לאתר בו הבניין ממוקם יש חשיבות היסטורית כאחד המבנים שהיוו חלק מהתליך הבניה מחוץ לחומות‬ ‫ושינוי הקרקע מאיזור חקלאי של פרדסים לאיזור עירוני‪.‬‬ ‫▫ ייעוד הבניין כעסק כלכלי‬ ‫□ ערך אדריכלי‬ ‫עושר חומרי שילוב בין חומרים רבים בחזיתות‪ ,‬ריבוי טכניקות בנייה וניסיון להפגין חדשנות‬

‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪97‬‬

‫עולי ציון ‪ 36‬פינת מגן אברהם ‪1‬‬

‫‪ .7‬ביבליוגרפיה‬ ‫ספרות‬ ‫זוניגה פדרו‪ ,‬מי ייתנני במדבר מלון אורחים‪ ,‬הוצאת קווים אישיים‬ ‫טולקובסקי שמואל‪ ,‬תולדות יפו‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬דביר‪.1926 ,‬‬ ‫קרק רות‪ ,‬יפו‪ :‬צמיחתה של עיר ‪ ,1799-1917‬ירושלים‪ :‬אריאל‪.2003 ,‬‬ ‫יהב דני‪ ,‬יפו כלת הים‪ ,‬הוצאת תמוז‬

‫מקורות‬ ‫הארכיון הציוני המרכזי‪ ,‬ירושלים‬ ‫ארכיון מנהל ההנדסה ‪,‬עירית תל אביב‪ ,‬תיק בניין‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫מכון לבון‬ ‫מפ"י – המרכז למיפוי ישראל‬ ‫צילומים מאוסף ‪ ,Matson‬ספריית הקונגרס‬ ‫‪http://gisn.tel-aviv.gov.il‬‬ ‫‪http://www.tlv100.net‬‬

‫תודות‬ ‫אבינועם רוזן‬ ‫שי פרקש‬ ‫רוני סיוון‬ ‫שושנה צורן‬ ‫לאון קריו‬ ‫נתונים כללים‬

‫נתונים סטטוטורים‬

‫רקע היסטורי ותרבותי‬

‫שיחזור היסטורי‬

‫תיעוד מצב קיים‬

‫סיכום‬

‫‪99‬‬