פותחות את הפה
פנזין בנושא סקס פמיניסטי
זה התחיל בזה שנורא רצינו לכתוב ,לפתוח שיח שונה על מיניות ,שיהיה שלנו ולא ירגיש לנו מנוכר .אצל חלקנו זה נבע מהרצון לחלוק ,אצל חלקנו מהרצון לצעוק. עצם ההתעסקות והשיחה על מין מנקודת מבט נשית היא אקט מהפכני .הכתיבה בגוף ראשון משחררת. להתעסק במיניות כשאנחנו הסובייקט ,אנחנו המרכז; להתייחס למין כדבר שהוא שלנו ובשבילנו; לכתוב מה אנחנו מרגישות ,מה אנחנו רוצות.
לתגובותpotchot@gmail.com :
ברוכות הבאות!
מין יכול להיות דבר נפלא ,משחרר ,מעצים ,מקרב ,מענג. מין גם יכול להיות מכאיב .מין נוצל בשביל לפלוש אלינו, לזהם אותנו ,לגרום לנו לחוש בושה וריחוק מגופנו. העוצמה בפמיניזם נובעת מההכרה שהבושה והריחוק האלו הם לא רק אישיים ,אלא משותפים לנשים רבות אחרות .הם תוצר של דיכוי שהופעל עלינו .הם כבלים מהם אנחנו יכולות להשתחרר .אנחנו חושבות שדרך מצויינת להשתחרר ,היא לדבר על זה .אז כתבנו על מין, ודיברנו על מין ,והרגשנו שאנחנו משתנות. החוברת הזו מאד אישית .הטקסטים שבה לא בהכרח מייצגים את כל הכותבות ,ובטח שלא את כלל ציבור הפמיניסטיות .אנחנו מתיימרות לייצג רק את עצמנו. נשמח לשמוע קולות גם של נשים שחוות מיניות שונה משלנו .אם יהיו כאלה שיתעניינו לכתוב לחוברת מסוג כזה בעתיד ,הן כמובן יכולות לפנות אלינו ,או לעשות את זה בעצמן.
1
רישום :עינת
המחשבה המקורית הייתה שהחוברת הזאת תהיה חלק בסדרת פנזינים פמיניסטיים בנושאים שונים .כרגע לא ברור לנו האם ולאן השאיפה הזאת תתפתח ,אבל נשמח לתת במה לכל מי שתרצה להיות שותפה לכתיבה עצמאית פמיניסטית.
2
זה "תרבות הצריכה" ו"אידיאל היופי" ,ובשבילי לדבר עליהם היה לדבר על עצמי ועל המאבק נגד הדברים הרעים שעשיתי לעצמי ושעשו לי. הרבה מתוך זה היה הניסיון למצוא איזון בין תחושת האשמה שהרגשתי ,לבין המילה הזו "קורבן" ,שנהניתי להשתעשע ברעיון שהיא מתאימה לי קצת. בתקופה הזו ,שבה יצאתי מקשר של שנה ,ואחרי פרידה קשה מאד גיליתי את הפריחה שלי, את הכוח בלבד שלי ,ואת השליטה שלי על מה שנעשה עם הגוף שלי .את ההבנה שעבודה טובה לא נמדדת בכמה הגוף כואב והשרירים תפוסים בסוף היום ,דבר שהיה לי ברור מאליו בתוך עולם הסטודיואים .הפריחה הזו גם קרתה דרך גישוש ברעיונות של אורח חיים שונה, בחירה בטבעונות ,בלא להתגייס לצבא ,דברים שהעמידו בפני בבירור את היכולת שלי לבחור לעצמי ולהיות עצמאית. בתקופה הזו גם עליתי במשקל ,ולא הרגשתי אשמה כמו שחשבתי שארגיש ,אולי קצת ,אבל בעיקר הרגשתי טוב .כבר לא נראיתי חולה ,ובעיקר לא נראיתי פוסטר .לצד דאגה של אמא שלי לגבי זה שהשמנתי וניסיונות בלתי פוסקים לשכנע אותי להתחיל לשמור על הגזרה, ורצון נוראי שלא אעזוב את המחול ,היו גם חיזוקים חיוביים .אחד מהם היה מהחבר שלי לשעבר שעל אף היותו אגו-מניאק רציני ,טרח ואמר לי שמעולם לא נראיתי יותר שלמה עם עצמי.
ועכשיו הסיפור שבשבילו נגשתי לכתוב ,יתחיל. הסיפור הזה ,שנכתב אמנם לפני תקופת זמן לא מבוטלת ,עדיין מלווה אותי בחיי היום-יום שלי ,מפתיע אותי ומשאיר אותי המומה כל פעם מחדש. בשבילי ,לספר את החוויות שעברתי כאן ,מראה את הכוח שלי מול הסיפור ומול הניסיונות להשתיק אותו ,הניסיונות שלי והניסיונות שלו. יחד עם זאת ,הכתיבה מלווה בפנים המומות ,עיניים רטובות ,ורצון עז לא לאכול ,שקשור גם בנטייה שלי להכאיב לעצמי אולי כדי להראות כמה קשה לי ,אולי כדי להרגיש את זה באופן פיזי שיתאים לכאב מבפנים. לסיפור מגיעות כל כך הרבה הקדמות .הקדמות שקשורות ביחס המעוות של אמא שלי לגוף שלי כבר מגיל צעיר ,ולגוף שלה ,לרקע נוראי של חווית ילדות והתבגרות בתוך עולם המחול, עבר של בולמיה ,של אי-אכפתיות כלפי הגוף שלי שהתבטאה בפגיעות חוזרות בו בדרכים שונות ,ולצערי מהסביבה הקרובה שלי דאז וגם היום ,לא כל כך משונות .אני מרשה לעצמי לכתוב את הדברים האלו בראשי פרקים אולי גם בגלל האמונה שלי שלמרות שהם בשבילי מאד אישיים ,הם גם תופעות חברתיות ,וההתייחסות אליהם צריכה להתחשב בשני הצדדים האלה -האישי והפוליטי.
בתקופה שהכרתי את הבחור שמככב בסיפור הבא החלטתי שאני יותר לא אמשך לגברים האלה שצריך לפענח אותם .בעקרון ,תמיד נמשכתי ל"חנונים" ,אולי כי הם היו אנטיתזה לדמויות הכוחניות של גברים שחוויתי בבית .תמיד ניסיתי "לטפל" ,לרדת לשורש של עניינים שהיה מאוד ברור שאין אליהם גישה .בהתחלה חשבתי שהוא רוצה להיות איתי ,ולא ידעתי שאני נכנסת לתהום עמוקה של חוסר החלטיות .בסופו של דבר התברר לי שהעניין הוא שפשוט לא הייתי בשבילו מספיק .חכמה כן ,גם יפה אפילו כן ,נחמדה והכל ברור שכן, אבל רזה -לא מספיק .מטעמי תדמית ,לדעתי ,הוא הסתיר את המחשבות האלו ממני ,ומצא לנכון לספר לי אותן בשלב מאוחר יותר ,רק כאשר הייתה לו מגננה שלמה של הצטדקויות, והפצרות שהוא השתנה ,השתנה בגללי .נפתח לו הראש ,קודם הוא היה קורבן לאידיאל היופי .מסכן .פעם ,בגלל שהייתי שמנה )או מלאה הוא קרא לזה ,שמבחינתו זה כמובן מילה עם קונוטציות שליליות( הוא היה מבולבל ,ולכן נהג לא להתקשר במשך שבועות ,לאחר ולהבריז בלי סוף .היום ,בזכותי ,הוא חושב שאני יפה .יותר מזה -יפהפייה ומושלמת ,וזועם על העובדה שאני לא מאמינה בלב שלם ששינה את דעתו. החלטתי שאני רוצה לקיים יחסי מין איתו .בדיעבד אני יכולה להגיד שלא קיבלתי יחס מספיק טוב לגוף שלי ,והרגשתי הרבה תחושות של עלבון על כמעט כל דבר שהיה אומר לי, אבל לא הייתי מספיק מפוקסת כדי לשמור על עצמי שלא אכנס לסיטואציות אינטימיות בליווי של תחושות כאלה.
בערך כשהפסקתי להקיא נחשפתי לעולם האקטיביזם ,המושגים הראשונים שהיו לי חדשים 3
4
מתוך פחד ממחלות מין ,עשיתי איתו מסע בירורים רציני ונוקב על כל העבר המיני שלו. בהתחשב בזה שהוא היה בתול זה לא היה מסע ארוך במיוחד .הוא הבטיח לי שאף פעם ,לא אפילו כמעט ,גם לא מתוך שכרות ,אין סיכוי שהוא קיים יחסי מין במכל סוג )אני הזדעזעתי מכך שאיידס עובר במין אוראלי ,מה שהתברר לאחר מכן כסיכוי קלוש מאוד( .בהתחלה אני רציתי שנשכב ובניגוד לסרטים האמריקאים הוא אמר שהוא עוד לא מוכן ,ואני גם הבנתי וגם נפגעתי .נדחיתי ,ושייכתי את זה לעובדה שפעם לא הייתי ה"טעם שלו" ,ככה אנחנו קוראים לזה .אחר כך כשהוא הרגיש שבעצם הוא אוהב אותי ,הוא רצה .ולמרות שאני נוטה להיות צינית ,אני אגיד שזה כן היה די יפה ,רומנטי ,אוהב וכל זה. באחד הימים בהם התעמתי איתו לגבי הדברים שאני מרגישה -שהוא לא מקבל את הגוף שלי ,שיש איזו דוגמנית מרחפת מעליי ,מאיימת ,שהוא מעלה בי דברים שהשארתי מאחורי, או לפחות ניסיתי -הוא נרדם באמצע .עם הבכי קיבלתי התקף קוצר נשימה ,דבר שהיה קורה לי כשהייתי קטנה ,וממרחק של סנטימטר הוא לא התעורר לשמע ההיחנקות שלי. בסוף נתתי לו כאפה רצינית שיקום ושישים לב אליי ,שאין לי אויר ,אני לא נושמת .קצת אחרי זה הוא שוב נרדם .באותו לילה ,מתוך רצון להחזיר לו ,מתוך פנייה להרגל ישן במשבר פתאומי אחרי שהתרחקתי מהמקום הזה באופן משמעותי ,לקחתי משהו חד וחתכתי את עצמי ברגליים .מאז זה היה הסוד שלי מולו ,ואז עוד לא ידעתי כמה מסוכן זה היה לשמור סוד .יום אחד הוא רצה שאני אספר לו את "הסוד שלי" תמורת סוד שלו .זה היה נראה לי טיפשי אבל הבנתי שזו דרך שלו לספר לי סוד שהוא לא יודע איך לחשוף. והסוד -בעצם ,הוא לא היה בתול .בגיל 14אבא שלו לקח אותו לזונה כדי להתמודד עם חוסר הביטחון שלו מול בנות .במהלך הזמן גיליתי עוד דברים על המקרה .לפעמים ביקשתי שלא יזכיר זאת לעולם ,ופעמים אחרות דרשתי כל פרט ופרט -היא הייתה רוסיה ,גדולה ממנו לפחות בעשר שנים ,לא ידעה עברית .התקלחה לפני ואחרי ,מצצה לו והם שכבו ,הוא לא הצליח לגמור .האבא ישב בלובי של המוטל עם הסרסור ,כדי לוודא שהוא "בחור טוב". על הנזק הנוראי שזה עשה לבחור שאהבתי ודאגתי בצורה הכי אמיתי שאני מכירה ,אני לא אספר ,כי זה עכשיו המקום שלי .ואחרי הרבה זמן ,זו לגיטימציה שאני נותנת לעצמי רק עכשיו ,וגם לא באופן שלם .כשהוא סיפר לי החלה תקופה ארוכה בה חשתי היגעלויות פתאומיות מהגוף שלו ,רצון לפגוע בו ובגוף שלו ,ותחושת זוהמה ,אשמה .הסיפור פתאום נהייה חלק ממני ,מחוויה של מין ,של כפייה .רימו אותו ,והוא רימה אותי .את הכעס שלי הוא לא יכול היה להבין בזמנו כי הסיפור הזה ,של הזונה ,לא היה נראה לו נורא בכלל. מבייש ,כן ,אבל לא מזעזע כמו שאני חשבתי ,וכמו שהתגובה שלי שידרה. אני התחלתי במסע שכנועים כדי שיבין כמה זה נורא וכמה זה פגע בו ,שכפו עליו חוויה מינית מנוכרת שלא הייתה קשורה למקום ולנפש שלו באותו זמן ,כאשר הוא הפציר בי שאני מגזימה וזה בכלל לא מציק לו .שוב מצאתי את עצמי לבד .היה אסור לי לספר את הסוד שלו .הוא היה עמוק בהתכחשות שלו ,שאותה ניסיתי "לרפא" .ואני ,הייתי חסרת אונים וחסרת דרכים להתמודד עם הסיפור הזה שתקף אותי .מאוחר יותר התגלתה התלות הנוראית שלו בפורנו .לאחר שיחות איתי ובעיקר ,לדעתי ,ההבנה של מה היא חוויה מינית קרובה ,אינטימית ,מרגשת ,הוא החליט לא להסתכל על פורנו יותר לעולם ,ועם הזמן עבר תהליך של להיגעל ולהזדעזע מדימויים כאלה .אבל עד שהרגשתי ממנו באמת יציבות ,אמון 5
אמיתי שהוא לא נמשך יותר לעולם הזה ,לקח זמן ,וזה היה זמן בו הייתי מאוד מפוחדת וחשדנית .לפעמים באמצע סיטואציות מיניות הוא היה מפסיק ואומר שזה מזכיר לו יותר מדי סרט פורנו או איזה דימוי ,ולפעמים היה מספר לי מה עבר לו בראש כשהיינו ביחד ,רק אחרי .בשבילי זה היה טראומטי לגלות שבזמן שאני יורדת לו הוא חושב על פורנו .הייתה תקופה של חודש חודשיים שהוא לא היה יכול להגיע לאורגזמה בלי לחשוב על פורנו ,שנינו היינו מאוד אומללים ואובדי עצות .הבנתי כמה קשה וחודרנית באמת התופעה הזו .בשבילי, זה היה להרגיש על הבשר שלי את העיוות בתפישה של מין וגוף שסובבת סביבי ,שמגיעה כל כך קרוב לחיים שלי .נעתי בין רחמים עליו לבין רצון הישרדותי לשמור עליי .תחושת הנבגדות הייתה גדולה מנשוא .השקר שהוא הפיל עליי גרם לי להרגיש נאנסת .ההרגשה שלי הייתה שנמשכתי לשכב איתו במרמה .אכזבה שלי מהבחור הטוב הזה הייתה ענקית; עדיין לא סלחתי .זו הייתה היכרות מקרוב עם התעללות ארוכת שנים על ידי האבא הזה, והשפעות תופעת הפורנוגרפיה ,שגרמו לו להיות קהה חושים ומפולג. את עניין הפורנוגרפיה לא ידעתי לעכל ומצאתי את עצמי משוטטת באתרי פורנו בניסיונות להרגיע את הכעס שלי; למצוא דברים כמה שיותר נוראיים ,כדי להצדיק את הכעס שלי. כל זה בליווי מתמיד של התפרצויות כעס עליו ,על מה שהוא עשה לי ועל מה שהוא מייצג בשבילי .אני ניסיתי ,לצערי ,לחנך אותו ,אבל הוא עדיין לא הבין לגמרי את הבעייתיות בפורנוגרפיה ובסיפור הזונה .כשהוא הפסיק לצפות בפורנו הוא הרגיש משוחרר ומאושר. אבל מיד עם התחלת ההחלמה שלו מהקושי להגיע לאורגזמה ,נוספו בעיות במיטה .בעיקר כי התוודיתי שסיפור הזונה והפורנוגרפיה מלווים אותי כל פעם שאנחנו במיטה ,ולא הגזמתי .הרגשתי מחויבות להתמודד עם זה ,להוציא את זה החוצה ,אבל לא הצלחתי .אולי גם בגלל שהייתי עם זה לבדי. אחרי שנפרדנו הייתה לי איזושהי רגיעה ,הייתי לבד .והייתי עם בנים אחרים שלא הספיקו להפיל עליי שום סיפור כזה ,אבל חזרנו אחרי זה .חזרתי פשוט כי הוא היה הבחור הכי טוב שפגשתי ,יש בו כל כך הרבה בעיניי .הרבה תוכן ובעיקר טוב לב .בעיני הוא מסמל את העדות הכי קרובה שהכרתי למפגש עם התרבות הזו של כוחניות והשפלה של גוף, שמתבטאת בפורנוגרפיה וגם כמובן בזנות .הסיפור הזה גרם לי להתעסק באופן אינטנסיבי עם מושגים של ”לא מספיק” ו”יותר מדי” ,עם אידיאלים של התנהגות ,מראה ,עם תחושות של ניתוק של גוף ממהות ,ובעלות על גוף. הרגשתי עצב גדול ,שאני מרגישה עדיין ,על הפער הזה ,בין רצון לאינטימיות וקרבה ,לבין הסכנה שהרגשתי בסיטואציות האלה ,ובעיקר תחושה שאני כל הזמן בהיכון לעמוד על מה שמגעיל לי ,לא נוח לי ,או אני לא רוצה.
6
כל המטענים האלה נכנסים איתנו למיטה כאשר אנחנו ביחד עם זכר ,וכמו שלנו קשה להמלט מהדפוסים האלה ,שחלחלו בצורה כל כך יעילה לתודעה שלנו ,קשה גם להם .סקס הטרוסקסואלי קווירי הוא השם שאני נותנת לסקס הטרוסקסואלי שמשוחרר – או שמנסה להשתחרר – מכל התפיסות האלה ,מחלוקת התפקידים הזו ומהדכאנות שבה .אני מבדילה בינו לבין סקס סטרייטי ,שהוא סקס שממשיך ומנציח את כל התבניות האלה. קוויריות אני מגדירה ככל מה שחורג מהבינאריות המגדרית שמוכתבת לנו על ידי החברה – כל מה שחורג מהתפיסה שיש רק שני מינים ,רק שני מגדרים ,ורק סט אחד של תפקידים ונטיות שמותרים לכל צד. המרכז של הסקס הסטרייטי הוא הגבר .הגבר הוא זה שיחליט מה לעשות ,הגבר הוא זה שיוביל ,הוא זה שיעשה והוא זה שיזום .תפקידנו ,כאמור ,הוא לשכב על הגב ,ומקסימום להביע את דעתנו אם הן או לאו .בסקס הסטרייטי ,האורגזמה הגברית היא זו שחשובה ,ותפקידנו כנשים הוא להיות כלי קיבול לאורגזמה הזו .המיניות הגברית היא המרכזית ,והמיניות הנשית ,אם מכירים בה כלל ,מקבלת תפקיד משני בלבד.
מאת :שירי
מעמדות ,תפקידי מגדר ,יחסי כח ,היררכיה ,ניצול ,כפיה – כל אלה יכולים לשמש בדיון על הסקס ההטרוסקסואלי הסטרייטי ,וכל אלה נכנסים למשחק )כל אחד ברמתו הוא( כשאנחנו נכנסות למיטה עם מי שנולד למין הזכרי. אני מבדילה פה בין זכר לגבר .זכר הוא מין ביולוגי – המבנה הגנטי של הגוף; בעוד שגבר הוא המגדר – מקבץ צורות ההתנהגות שמיוחס לגבריות )דיבור ,שפת גוף ,לבוש וכולי( .לא כל הזכרים הם גברים מבחינת התנהגותם ,ולא כל הגברים הם זכרים מבחינה ביולוגית .מה שכן ניתן להגיד על כל הזכרים ,בהינתן שגידלו אותם ככאלה )ובין אם שינו את המגדר שלהם אחר כך ובין אם לא( ,הוא שכולם גדלו בתנאים מועדפים .את כולם גידלו להתנהג בצורה מסוימת ,לחשוב בצורה מסוימת ,להרגיש בצורה מסוימת. גם אותנו היתנו להתנהג ,אבל בצורה שונה לחלוטין. הבינאריות ,הקוטביות הזו ,מוכרת לכולנו .בעוד שאותם לימדו להיות אקטיביים ,אותנו לימדו להיות פאסיביות .בעוד שהם ”הלוקחים” ,אנחנו ”הנותנות” .כאשר הם ”החזקים”, אנחנו ”החלשות” .לימדו אותנו לחשוב על סקס במונחים של כיבוש ,של ציד ,של מלחמה .איבר המין הגברי הפך לכלי זין .מיכל אמדורסקי שרה” :תפרוק את הנשק, חייל שלי /תפרוק אותו ,לתוך גופי” – אותנו לימדו לשכב על הגב ולחכות שיפרקו לתוכנו נשק .אותם לימדו לירות לתוכנו. ”ההצדקה” לכל הענין הזה היא ביולוגית ,כך טוענים בפנינו .הם החודרים ,אנחנו הנחדרות .לכן ,כך ממשיך הטיעון” ,טבעי” שנהיה פאסיביות בעוד שהם אקטיביים. ”טבעי” שנהיה הנכבשות בעוד שהם הכובשים” .טבעי” שאנחנו נהיה הנתקפות כאשר הם התוקפים .הפליאה לתאר כותבת בקהילת BDSMכלשהי באינטרנט ,שכתבה כי הגוף הנשי עוצב על מנת ”להיות משופד” על ידי האיבר הגברי. 7
כמה פעמים אנו מוצאות את עצמו מסכימות למשהו שאנחנו לא ממש נהנות ממנו ,רק בגלל ש”לא נעים להגיד לא”? כמה פעמים אנחנו נאלצות לוותר על משהו שאנחנו אוהבות רק כי ”לא נעים לבקש”? הסקס הקווירי מייחס חשיבות גם למה שאנחנו רוצות ולא רק למה שהפרטנר שלנו רוצה .ברגע שאת לא נהנית ,את מפסיקה. אם יש משהו שאת רוצה ולא קורה ,את מבקשת .בסקס הקווירי ,אנו מכירות בעצמנו בתור סובייקט בתוך היחסים המיניים ,ולא רק בתור אובייקט לריצוי הפרטנר .אנו מכירות בעצמנו בתור אדם עם רצונות משלה, העדפות משלה וגבולות משלה .אנחנו יכולות להתחיל ,אנחנו יכולות להמשיך ואנחנו יכולות להחליט .להיות גם אלה שיוזמות ולא רק המאשרות את היוזמה ,להיות גם אלה שנוגעות ולא רק אלה שנוגעים בהן ,להיות גם בשליטה במקום להיות נשלטות .פרקטית ,אפשר לקחת תורות בשכיבה על הגב – פעם אני ופעם אתה ,אפשר לשכב על הצד פנים מול פנים ,אפשר לשבת ואפשר לעמוד – כל דבר שיאפשר לשני הצדדים גישה הדדית אחת אל השני; וכמובן ,אפשר )ואף רצוי( גם לערב בין כל הדברים האלו. המרכז השני של הסקס הסטרייטי הוא החדירה .מלמדים אותנו לחשוב שהחדירה היא הסקס ”האמיתי” היחיד, שכל מה שלא חדירה אינו סקס ,וכל מה שבא לפני כן – אפילו אם הוא מוביל לאורגזמה – מהווה משחק מקדים בלבד .התפיסה הזו מובילה לאותה ”הצדקה” ביולוגית לתפקידי הכח שאותה תיארתי קודם ,שתופסת אותנו כפאסיביות באופן מהותי .אך טיעון כזה יכול להתקבל ,רק כאשר מניחים שהסקס היחיד הוא סקס חדירתי. הטיעון הזה לא לוקח בחשבון צורות סקס אחרות .הוא לא לוקח בחשבון שהאישה לא תמיד נחדרת ,שהיא יכולה להיות החודרת ושגם הגבר יכול להיות נחדר. לכולנו יש ידים .לכולנו יש אצבעות ,פה ולשון .יש לנו הרבה יותר אברי מין מאחד ,ורובם ממוקמים דווקא מעל המתנים .יש הרבה יותר צורות לסקס מאחת ,ורובן אינן כאלה שלימדו אותנו .את התחום הזה אנו צריכות לחקור. להמציא את הסקס מחדש ,להיות יצירתיות .לנסות ,לחקור ,ללמוד .יש איברים בגופנו שאיננו מודעות לפוטנציאל שלהם .יש דרכים שנעים לנו שיגעו בנו ,שעדין איננו מודעות אליהן .יש צורות שאנו רוצות לגעת באחרים ,שעדין לא התוודענו אליהן .לא הכל זה חדירה ,וחדירה היא לא הכל .חדירה היא אופציה אחת מיני רבות ,ומן הראוי שנחקור את האופציות האלה ,כל אחת בדרכה. מין אוראלי יכול להיות המוקד בדיוק באותה המידה ,כמו גם מין ידני .לא חובה לקיים חדירה בכל פעם, והחדירה ,אם ישנה ,יכולה לבוא גם בהתחלה ולא בסיום ,ואף אינה צריכה להיות חדירה של הזכר לנקבה. ה”משחק המקדים” מתבטל ,משום שהסקס מתקיים בפני עצמו .גם נגיעה באיברים שלא נמצאים בין הרגלים היא חלק מהסקס ואנו יכולות להנות מהם באותה מידה ,אם לא יותר .אין צורך שתהיה היררכיה בין סוג אחד של מגע לבין סוג אחר .אנו יכולות לעשות את כל מה שטוב לנו )ורק את מה שטוב לנו( בלי להתחשב בפרוטוקולים וטקסים חברתיים ,שהיתנו אותנו לחשוב שדבר מה מסוים בא לפני או אחרי דבר אחר ,במדרג של חשיבות .הכל מקבל את אותה מידה של חשיבות ,ועתה אנו יכולות להחליט בעצמנו מה אנו אוהבות ורוצות ,ומה לא. 8
הסקס הסטרייטי מבקש שנייצר את גופנו בצורה מסוימת .שניראה בצורה אחת ולא באף צורה אחרת .אנו נדרשות להיות בעלות מבנה גוף מסוים ,בעלות מרקם עור מסוים ומקושטות בצורה מסוימת .בעולם הסקס הסטרייטי ,אם מותניך אינן צרות מספיק ,אם גודל שדיך חורג מהמותר )אם למעלה ואם למטה( ,אם שיערות גופך אינן מרוטות דיין או שאינך מתאפרת ,הרי שאינך ראויה להתייחסות מינית .הסקס הקווירי מקבל אותנו ואת גופנו כמו שהם – לא למרות ,אלא בגלל השוני שלהם .כל מבנה גוף ,וכל צורה בה אנו בוחרות להציג את גופנו ראויים להיות מושא לתשוקה – גם אם אין אנו מתאימות לסטנדרט הגופני הסטרייטי ,וביחוד משום כך .הסקס הקווירי חוגג את השונות של כל אחת ואחד מאיתנו .הוא מבטל את ההיררכיה הגופנית ומאפשר לנו לאהוב את עצמנו ולהנות מגופנו כפי שהוא. גם המגדר שלנו לא חייב להיות נשי כאשר אנחנו נגשות למיטה עם זכר .אנו יכולות לתפקד עם הפרטנר שלנו כזוג נשים ,זוג גברים ,גבר ואישה ,אישה וגבר ,כל דבר שהוא בין ולבין ,או אף אחד מהדברים האלו .אנו יכולות לקבוע את צורת ההתנהגות שלנו ,או לשנות אותה לפי מה שטוב לנו ולפי מה שנח לנו. הסקס הקווירי הוא סקס חקרני ,סקס יצירתי ושוויוני ,גם כאשר הוא הטרוסקסואלי .אנו יכולות לקבוע את החוקים עבור עצמנו וליצור לעצמנו חוקיות שונה ואחרת .אלו חוקים שניתן ליצור עם כל פרטנר מחדש, בכל מפגש חדש עם אותו אדם ,או בעצמנו לבד .אנו יכולות להנות מעצמנו ,מגופנו ומגופו של האדם שאיתנו ללא התחשבות בהיררכיות שכובלות אותנו ותוך מודעות לעצמנו ולזולתנו .אנו יכולות להשתחרר מהתפיסות שכופות עלינו רק צורה אחת של סקס ולהחליף אותן בתפיסות משל עצמנו .אנו יכולות ליצור סקס שוויוני, סקס אמיתי ,סקס קווירי.
אני רציתי לשכב איתו משלוש סיבות :אחת, כדי להיות כבר אחרי זה ,כלומר לא-בתולה; שנייה ,כדי שהוא יאהב אותי; ושלישית ,פשוט כי רציתי .כלומר מתוך תשוקה.
אני חושבת שגברים לא יכולים להבין את זה. לפעמים אני גם חושבת שהרבה נשים לא יכולות באמת להבין את זה .אבל הרבה נשים יכולות .הרבה נשים בטח היו שם כמוני, במובנים מסוימים ,בעוצמות שונות ,בגילאים שונים ,ואנחנו צריכות לספר את זה אחת לשנייה כדי לא להיות לבד. כדי שהסיפור הרומנטי הזה על הפעם הראשונה יפסיק להיות כל כך רומנטי .שהוא יתחיל להיות מציאות.
גם אם לא העזתי להגיד את זה לאף אחד ,כולל לעצמי ,שתי הסיבות הראשונות היו אצלי מאוד מאוד חזקות .ידעתי שאצלו קיימת רק הסיבה השלישית .חשבתי שזה בסדר .המשיכה בינינו היתה כל כך חזקה ,כל כך לא בשליטתנו ,כל כך קארמטית בעיני .כנראה האמנתי שיחסי-המין יהיו כמו הנשיקות באגדות :מחוללי פלאים. מעירי-מתים .אחרי שישכב איתי ,הוא בטח לא יוכל להתכחש עוד לאהבתו אלי .למעשה, הלילה הזה עשה בדיוק את ההיפך המוחלט.
הפעם הראשונה שלי נמשכה שלוש שנים .היא התחילה עם בחור שאהבתי ולא אהב אותי בחזרה .שכבנו אצלו במיטה ,רק שנינו לבד בקרוואן הקטן שהיה רק שלו .אני זוכרת מיטה זוגית ,מצעים זוגיים בצבע ירוק כהה ,ואותנו בשעה שתיים או שלוש לפנות בוקר אחרי קצת אלכוהול והרבה מוסיקה וליטופים ופלירטוטים ותשוקה שלא היתה מוסתרת בשום שלב באותו הערב .בדיוק בשביל זה הגענו אליו וזה היה ברור וידוע ,אף כי לא ממש מדובר במלים. היום אני יודעת את חשיבותן של המלים.
הייתי עירומה לידו בפעם הראשונה ,ולא התביישתי בזה .והייתי גאה מאוד בזה שאני לא מתביישת בזה .עד אז תמיד התביישתי בגוף שלי ,תמיד הסתרתי .והנה עכשיו – אני רוצה ,הוא רוצה ,שנינו משתוקקים ומסכימים על המטרה וזה בוודאי יצליח .הייתי בת עשרים וחצי ,קרובה מתמיד לקללת-הבתולה- הזקנה המרחפת מעל כל נערה בגיל הזה .עד עכשיו זה עוד היה בסדר ,אבל עכשיו חייבים
אני רציתי לשכב איתו .רציתי בכל מאודי .גם הוא רצה לשכב איתי .ההבדל בינינו היה במניעים. 9
10
למהר .עד גיל עשרים ואחת אני חייבת להיות לא-בתולה .זה כמו רכבת אחרונה.
הערכתי את הרכות ,את הסבלנות שהוא ביטא כלפיי .את העובדה שהתרחק והפסיק לנסות ברגע שהתחיל לכאוב לי .חשבתי שהוא מקשיב ,שהוא מבין ,שהוא איתי .במידה מסוימת זה היה נכון ,אבל גם הוא התייאש. אחרי כמה ניסיונות הוא פשוט וויתר ונרדם. ובסופו של דבר גם אני .היה כבר מאוד מאוחר בלילה )או בעצם – מוקדם בבוקר( וככל שהיינו יותר עייפים כך זה נעשה פחות אפשרי.
כבר סיימתי את הצבא .העיסוק המרכזי של חברותיי בצבא היה לאבד את הבתולין .חשוב היה לאבד את הבתולין בהקדם האפשרי ,רצוי לפני השחרור ,וכל אחת דאגה לפעול במרץ להשגת המטרה הזו .אני לא הייתי טובה בזה במיוחד ,מפני שאת משחק הדייטים והסטוצים לא ידעתי ולא רציתי לשחק .לא הייתי מסוגלת להיות אינטימית עם מישהו שלא באמת רציתי. ולא רציתי אף אחד מלבדו .הוא היה רך ומקסים ומושא שאיפותיי ותשוקותיי – הרומנטיות והמיניות גם יחד .וידעתי שרק הוא יכול לגאול אותי .עוד מעט אני מתחילה ללמוד ,וללימודים אני חייבת להגיע לא-בתולה .לחיים הבוגרים אני חייבת להגיע לא-בתולה .והנה הוא ואני, הנה זה הכל הולך להסתדר .עוד הלילה.
למחרת נשק לי על הפה כשהלכתי ואחר-כך נעלם מחיי .לא חשבתי שיעלם .לא אמרתי לו כלום ,אבל הייתי בטוחה שהוא מבין שאנחנו חייבים לסיים את מה שהתחלנו .שהוא חייב להישאר איתי עד שנצליח .כעסתי עליו .כל הזמן חשבתי מה היה קורה אילו היינו מצליחים .אם גם אז הוא היה בורח לי .וגם חשבתי :טוב ,אולי היה בורח ,אבל לפחות לא הייתי נשארת ככה, בתחושה שאין לי סיכוי .במחשבה הנוראית שאולי אני בכלל לא מסוגלת.
“את עושה את ההיפך ממה שצריך ,את לוחצת במקום להרפות“ הוא אמר לי ,בשיא העדינות .ואני ידעתי שהוא צודק אבל לא היה לי שום מושג איך מרפים .איך אפשר להרפות כשכל-כך רוצים להצליח? אלו הרי שני דחפים מנוגדים .מגיל צעיר מאוד הרגשתי שנכון היה לי להיות גבר .ממי ומתי הייתי אמורה ללמוד שגם פיזיולוגית וגם נפשית ,להיות אשה ביחסי-מין זה ההיפך הגמור מלהיות גבר? שכדי להצליח צריך לשחרר ,לקבל ,לנשום עמוק ,לא לפחד? ממי ומתי הייתי אמורה ללמוד שלפעמים זה לא מצליח?
אחרי כמה חודשים התעקשתי שנדבר ,ודיברנו. על הכל ,חוץ מעל העניין עצמו .הוא הרגיש אשם שנטש אותי ,שברח לי ,ואני כעסתי עליו נורא .אבל גם כעסתי על עצמי .התחלתי להבין שבלי לדבר על כלום ובלי להסביר כלום בניתי עליו הר של ציפיות שבכלל לא תאמו את איך שהוא תפס את הסיפור הזה .כיוון שהכרתי את עצמי עוד לפני-כן וידעתי שלא יהיה לי קל, בחרתי בו .ראיתי בו את האדם היחיד שבאמת יוכל לעבור איתי את זה מתוך הקשבה וסבלנות ואכפתיות ,ולא ראיתי את הגבולות .ובעיקר לא ראיתי את המגבלות שלי .את השתיקה שלי.
רציתי שהוא ילמד אותי .שהוא יראה לי איך. אבל הוא היה ילד ,לא פחות ילד ממני ,וידע איך להיות גבר אבל לא יכול היה ללמד אותי איך להיות אשה .תליתי בו תקוות רבות מדי. חשבתי שילווה אותי לאורך כל מסע החרדות, הקשיים ,המתחים שהיו איתי שם .רק היום אני מבינה שגם אם הוא ראה את המצוקה שלי הוא לא יכול היה לעשות איתה שום דבר, ובעיקר – שלא היה לו כל-כך חשוב לעזור לי. הוא היה שם בשביל עצמו ,לא בשבילי.
ואז התחלתי ,לאט לאט ,להתוודע אל הגוף שלי .הבנתי שהזנחתי אותו שנים ,שלא הבנתי מה באמת קורה שם .אני זוכרת שבחודשים האלה ,בכל פעם שראיתי את עצמי בעירום עברה בי צמרמורת של כאב .פלאשבק. התחושה הפיזית של הכמעט-חדירה היתה עדיין בגוף ,חזקה וטובה ונעימה ורעה וכואבת הכל ביחד .הבנתי שהתרחקתי מהמטרה11
12
שלי במקום להתקרב אליה .הבנתי שעכשיו הפחד שלי רק יגדל ,ושהניסיון הבא לא יהיה יותר קל .הבנתי שאהיה בתולה גם אחרי גיל עשרים ואחת ,וההבנה הזו תסכלה אותי. אבל גם משהו טוב הצליח להתפתח שם, מתחת לפני השטח ,בצד התסכול .הגוף הוא חכם ,הוא יודע מה טוב לו ומה לא ,ובמקרה שלי ,כנראה ,הוא גם מתפקד בתור האח הגדול המגן על הנפש .הגוף שלי ידע הרבה יותר טוב מהראש שזה לא נכון ,שזה עקום ,שלא ככה זה צריך להיות .ועכשיו התחלתי להקשיב לו, לדבר איתו .לשאול אותו איך הוא בעצם בנוי ומה צריך לקרות כדי שיתחיל להיות לו טוב. שנה אחרי אותו לילה ארור ,אחרי הרבה שיחות שנגעו בהרבה מקומות בעברנו המשותף אבל לא במקום ההוא ,הבחור סילק אותי מחייו .אמר שאני מבלבלת אותו ,מקשה עליו ,מטרידה את מנוחתו .שאם פעם יהיה בינינו שוב קשר ,הוא ייבנה על בסיס אחר. בכיתי ,כעסתי ,שנאתי ,חשבתי שהוא טועה. אבל כבר אז ,בלי שידעתי ,במקום שבו נקברו יחסינו התחיל לצמוח בי משהו חדש.
כשהוא הלך ביקשתי מהחיים שישלחו לי אהבה ענקית ,מטורפת ,מסחררת ,וקיבלתי אותה .היא הופיעה בחיי כמו שמש חצופה באמצע החורף ,וסחפה אותי ממסלול חיי העייף ,המיואש .היינו החברות הכי טובות, אבל אחרי כמה חודשים של קשר אינטנסיבי התחלתי לגעת בה יותר ויותר ,להתחבק איתה יותר ויותר ,והחיבוקים שלנו עשו לי משהו שאף פעם לא הרגשתי עם איש מלבדו. נמשכתי אליה משיכה מגנטית ,משיכה בלתי- מתפשרת ,ברורה .ומסתבר שגם היא. בלי יכולת להגיד לא )ובעצם עם הרבה מאוד “כן“ מצד שתינו( נמצאנו מהר מאוד בתוך האינטימיות הגדולה ביותר שידענו אי-פעם. שתינו לא חשבנו שאנחנו לסביות )האמת היא שאני חשבתי על זה הרבה ,כל השנים, 13
אבל עד שפגשתי אותה לא קיבלתי לכך שום הוכחה ממשית( ,אבל היינו מאוהבות .ואני - שכל השנים לא דיברתי עם אף אחד ואחת על הגוף שלי ,ולא על סקס ,ובעיקר לא על מה שקרה באותו לילה ארור בגיל עשרים וחצי - נאלצתי לפתוח את הפה ולספר .היה לי קשה, אבל היא הכירה אותי כל-כך טוב ,וידעה לדבר על הדברים באופן כל-כך פשוט וחד ,שלא היתה דרך אחרת .והיא ריפאה אותי. היא מצאה את הגוף שלי מתוח ,מפוחד ,רגיש בצורה קיצונית כמעט לכל מגע .והיא נגעה בי בכל זאת .היא נגעה בי באהבה ואמרה לי כמה אני יפה והיתה מאוהבת בכל איבר בגופי .ואז גם אני התחלתי לאהוב .את איך שאני נראית בעירום ,למשל .היא לא התכוונה לברוח לשום מקום .היא נשארה איתי עד שהצלחנו )אני זוכרת אותה בבירור ,אחרי חודש או חודשיים של ניסיונות ,מביטה בי בעיניים נוצצות ושואלת “את קולטת שהצלחנו?“( .והיא נשארה גם אחר-כך. אני חושבת שיש משהו ביחסים הלסביים שמאפשר את הרגיעה הזו הרבה יותר .יש משהו טיפולי בלהיות עם אשה .אבל בעיקר – יש משהו טיפולי ומרפא בלהיות עם אדם שאוהב אותך .לגוף שלי לקח הרבה זמן להשתכנע שבאמת אוהבים אותו ,כלומר אותי, אבל כשהוא השתכנע ,הוא הסכים לה לגעת בי .הוא ידע שהיא לא תפגע ,שהיא רק תעשה טוב. הייתי אז בת עשרים ושתיים ,ובמשך יותר משנה הייתי עסוקה עד מעל הראש בזוגיות עם אשה ובהנאה ממין עם אשה .כבר לא כל כך הטריד אותי מתי והאם אני אעשה את זה עם גבר .זו היתה אופציה ,אבל לא העיקר. העיקר היה שהיתה לי אהבה גדולה בחיים, ושהגוף שלי למד להנות. * חודשיים אחרי שהקשר בינינו נגמר חזר האהוב המיתולוגי .אדם אחר ,אבל גם אותו
אדם בדיוק .על בסיס אחר )אבל גם על אותו בסיס בדיוק( התחלנו לבנות מחדש את הקשר בינינו -בזהירות רבה ,בהיסוס ,אבל גם בביטחון חדש ,ובעיקר מתוך תקשורת ברמה שכמותה מעולם לא היתה בינינו.
כך מגוונות ,ובא לי שבנות פשוט יקראו את הסיפור שלי וידעו שהוא קיים. אני חושבת שהעניין הזה של התקשורת בין בני זוג ,הוא אחד הדברים שמתפספסים איפשהו בהפסקת הפרסומות של “סקס והעיר הגדולה“ או “דוסון‘ס קריק“ .איכשהוא אנחנו מצליחות לגדול תחת האמונה שברגע שאנחנו רוצות סקס ,ואנחנו מגורות וחרמניות ואפילו מאוהבות ,אנחנו גם יודעות איך לעשות את זה .שבגלל שזה מה שהגוף אמור לעשות ,וזה טבוע בו מימי קדם ,הוא פשוט ייקח אותנו לשם לבד והכל יהיה בסדר .אני לא יודעת ,אולי יש כאלה שככה זה עובד אצלן .כבר שמעתי גם אמירות כאלה מבחורות .אבל מה צריך לעשות כדי לשבור את ההסכמה הזו שבשתיקה? כדי שנערות ובחורות יבינו שזה נושא ,שזה עניין. שכדאי לדבר על זה לפני שעושים ,ושעדיף להיות בתולה עד גיל עשרים ושלוש וחצי )!( ,אבל לעשות את זה אחרי שאת מצליחה להבין מה קורה איתך ,ולהסביר את זה מספיק בבהירות גם לפרטנר שלך.
הגוף שלי הכיר את גופו ושמח בו כתמיד שמחה גדולה ,שמחת מכרים אוהבים שנפרדו לכמעט-שנתיים והנה הם נפגשים שוב .בלילה שבו הכרזנו בינינו על תחילת הניסוי שכבנו במיטה שלי והתחלנו לגעת זה בזו .אמרתי לו: “אתה יודע שזה ייקח זמן“ .הוא אמר שהוא לא ממהר לשום מקום. והוא באמת לא מיהר לשום מקום .רציתי אותו ,כמובן ,רציתי נורא .כמו אז ויותר .אבל משהו חדש התחיל לקרות בינינו ,משהו הדדי. אני הייתי אחרי שנת הלימוד המעמיק שלי בנושא אהבת גוף ונפש ,ואנחנו היינו שנינו אחרי דברים אחרים שבנו אותנו להיות אנשים שיודעים לתקשר טוב יותר .ולברוח פחות. ידעתי שגם אחרי כל מה שעברתי עם האהובה שלי ,יהיה לי קשה לשכב איתו ,פשוט כי יש לו בולבול .ידעתי שהגוף שלי יצטרך לעבור עוד קורס מזורז עכשיו ,אבל גם ידעתי שאני חזקה ואמיצה ובעיקר מכירה את עצמי הרבה יותר טוב מפעם.
אולי פשוט צריך שעוד בנות יספרו על הפעם הראשונה שלהן .ייזכרו בה ,גם אם זה מרעיד את כל הגוף להיזכר .יחליפו חוויות .יגידו לחברותיהן הצעירות מהן :הי ,זה בסדר אם זה קשה .זה לא עושה אותך פחות חכמה ,או פחות בוגרת או פחות אשה .קחי את הזמן שלך .ותנשמי.
שלוש שנים אחרי הלילה הארור ההוא ,בגיל עשרים ושלוש וחצי ,שהוא גיל מופלג ללא כל צל של ספק ,שכבנו אצלו במיטה .זו לא היתה אותה מיטה ולא אותו בית ,וגם אנחנו כבר לא היינו אותם אנחנו .זה היה אחרי יום שקט ונעים ומלא שמחה בינינו .שכבנו זה לצד זו ונצמדנו והתנשקנו .אמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא אמר" :אני אוהב אותך .באמת באמת" .האמנתי לו .וגם הגוף שלי האמין. אני לא יודעת אם צריך לדבר על זה עכשיו או שהסיפור מדבר בעד עצמו .לא בא לי להיות מטיפת מוסר או דידקטית מדי כי החוויות שלנו כל-כך שונות והמסקנות מהן יכולות להיות כל- 14
לא .אני לא יודעת מה לכתוב .אבל קולך בראשי ,מבקש ממני .המיניות שלי עשויה שברירים ,שבבי עץ .היא אינה אחידה .היא אינה ברורה .היא מורכבת .היא נמצאת בקונפליקט מתמיד עם עצמה .היא שלמה .ועכשיו ,כשאני מסתכלת על הטקסט הגמור ,הוא נדמה יותר כמו שברירי חוויות מאשר משהו ברור וקוהרנטי ,בעל מסר חד .אני מניחה שזה טבעי ,המיניות שלי התעצבה במשך שנים ,והתהליך עדיין נמשך ,אפילו ברגע זה .אני לא בטוחה מה את מקווה לקחת איתך אחרי שתסיימי לקרוא .אני יכולה רק להציע חלק מהרגעים שמשמעותיים למיניות שלי, כפי שהיא עכשיו .אני מתנצלת .אני לא יכולה להציע לך בהירות .אבל לפעמים השאלות יותר חשובות מהתשובות. הרגעים הללו מפוזרים ,אך בדרך כלל אלו הסתירות שיוצרות משהו שלם.
טקסט זה ,כמו כל טקסט אחר שכתבתי ,נכתב כולו בלשון נקבה ,גם כשהאינדווידואליות שאליהן הוא מתייחס אינן נמצאות תחת ההגדרה הזאת .הבחירה הזאת נעשתה על מנת לנסות לאתגר את הגבולות המפרידים בינינו .אם כתיבה מסוג כזה קשה לכן ,אשמח אם תשאלו את עצמכן למה מגדר תופס מקום כל כך מרכזי בחשיבה שלנו. כתיבה לפאנזינים היא קשה וכפוית טובה .לכן ,אם טקסט זה )או כל טקסט אחר( נגע בכן -בצורה חיובית או שלילית, אני ושאר הכותבות נשמח לשמוע על כך .ואם אתן כותבות לנו ,בבקשה קחו את הזמן לכתוב לאלו שזקוקות לתמיכתנו. www.spiritoffreedom.org.uk וגם www.directaction.info/prisoners.htm הטקסט הזה ,כמו כל דבר אחר שאי פעם כתבתי ,הוא מכתב אהבה .לקוויר-אדג' האנרכו-אקו-פמניסטי .למשפחה המורחבת שלי .לכל מי שהייתה כשעולמי התמוטט .לכן. תודה. לי-אור veganxchica@gmail.com
15
כמה שבועות אחרי הפעם האחרונה שראיתי אותך שלא בדמיוני ,אני מהלכת בפארק ומשוחחת בראשי עליך. השיחה נעצרת -נבהלתי .אחרי חצי שנה של אינטימיות הכעס שלי מכסה על כל מה שאת בשבילי עכשיו .חשוב לי לכתוב עליך כי את לא היחידה ,ולמרות שעכשיו כולכן רחוקות ממני ,אתן עדיין נוכחות-נפקדות בחיי .אני עייפה. רעבה .צמאה וחולה .אני זוכרת שכשחשבתי עליך ,קילומטרים משם ,ידעתי שאני לא רוצה לחלוק את גופי איתך שוב .התקופה הזאת ביננו נגמרה ,ועכשיו הגיע הזמן לבניה מחדש .אבל עכשיו אני איתך וכל כובד הנוכחות שלך גורר אותי למטה ,הרחק ממה שרציתי ,ממה שאני עדיין רוצה .את נוגעת ,והנגיעה הזאת ,שמניחה שאני רוצה עכשיו את מה שרציתי ,שלא מתירה גמישות לשינוי ,גורמת לי לפקפק במה שאני יודעת שטוב בשבילי .עמוק בפנים ,הלב שלי צועק ,מנסה למצוא מרחב להגיד לא ,אבל המציאות מתקיפה אותי ואני לא יודעת איך להוציא את המילים מהפה .אני מתנתקת .ממך ,מהגוף שלי ,מהחדר הזה .ימים אחר כך ,כמו הד של נפילת מתכת ,ההבנה מגיעה ואני מתמלאת בהאשמה .איך ,אחרי כל כך הרבה אינטימיות ,יכלת להיות אדישה למה שהגוף שלי אמר לך. איך לא הבנת שאני לא שם איתך ,שאני לא רוצה .איך לא עצרת ושאלת אותי אם לא היית בטוחה ,וגם אם כן. אחד המאמרים שקראתי דיבר על ההבדל בין הסכמה לתשוקה ,ואני רוצה לדבר על ההבדל בין הסכמה לאמון .אמון בשבילי הוא רגישות לצרכים של מישהי אחרת .זאת היכרות עם אחרת שמאפשרת לשים לב לרגשות שמבעבעים, ממתחת אל פני ההבעה .זאת הידיעה שהבעת כל רגש היא לגיטימית .זה איכפתיות שגורמת לנו לשאול בכל פעם שאנחנו בטוחות רק ב .99%-זה הידיעה שאני יכולה לשים את ראשי על כתפך ,כי את תגידי לי אם זה יותר מדי בשבילך להתמודד איתו באותו רגע .אמון הוא הידיעה שיש סוגים של הסכמות שאנחנו לא צריכות לבקש בכל פעם מחדש ,שזה בסדר לשים יד על הכתף או לעשות ערימת ילדים .אמון הוא משהו חמקמק .הוא מצריך עבודה קשה ,ואפילו אחרי שהאמון הזה נבנה הוא יכול להיהרס בקלות .הוא מצריך זמן ונסיון ,והוא נבנה בעיקר דרך התגברות משותפת על קשיים .אם אין ביננו אמון בקשר למגע מסוג מסוים ,ואת רוצה לגעת בי ,להיות מינית איתי ,את צריכה להשיג את ההסכמה שלי .את צריכה לבקש ,בצורה המילולית והישירה ביותר .את צריכה לתת לי את המרחב להגיד לא ,ויותר חשוב ,את המרחב להגיד כן .יותר מדי פעמים בעבר א/נשים הניחו שהן יכולות לגעת בי בצורה מסויימת .הן הניחו אמון שלא היה קיים ביננו באמת ,הניחו שזה בסדר והן לא צריכות לשאול. למרות שלפעמים ברגעים כאלו קשה לי למצוא את המילים ,הגוף שלי תמיד מספר את הרצונות שלי ,אך הן לא היו קשובות מספיק כדי לשמוע את סירובי .דבר כזה לא יקרה שוב ,אף פעם .בבקשה תבטיחו שלא תשחקו תפקיד כזה בחייה של אף אחת .בבקשה תבטיחו שתמצאו את האומץ שלי לא היה ,ותדאגו לשמור על עצמיכן .בבקשה
16
עצב ,זה כל מה שאני מרגישה עכשיו ,עצב וכאב .הם ממלאים אותי ,לוקחים את כל מי שאני ומכבסים בדם ,כמו עובש שמתפשט ,משחית כל חלקה טובה שבי ,ובכל פעם שמתפשטת בי ההקלה שמתלווה להכרה שאת כבר לא נעוצה בי ,אני מבינה שזה רק לרגע ,הרגע לפני שהיד נוחתת על חזי לעוד נעיצה .ובתוך כל הכאב הזה ,הדבר היחיד שאני יכולה להגיד זה שאני מצטערת ,מצטערת על הכאב שאולי גרמתי לך ,מצטערת על המצב הזה – על הספק, שאולי איבדת אותי .אני מניחה שאת מלאת שאלות ,אבל אני לא מחזיקה בתשובות ,אפילו שאלות אין לי .כואב לי כל כך ,שהכאב נהיה משתק ,שאני לא מרגישה בו .כמו זומבי ,מחכה לעוד שעה ,לעוד דקה ,לעוד שניה שתעבור. ואני לא בטוחה אם המצב הזה הוא בגלל שנישקתי אותך לפני עידנים ,או בגלל משהו אחר. העברתי את כל אתמול במשבר עם הגוף שלי .הרגשתי מגומשת ,כבדה ,מגודלת .כמו ענקית המנסה להיכנס לתוך חדר ,חרדה מהתקרה שתטפח על ראשי .המגע שחלקנו קרע אותנו אחת מהשניה ,אבל הוא גם קרע אותי לחתיכות. שלשום אמרת שאת לא רוצה שהמיניות ביננו תסבך ,ואני תוהה אם היום את חושבת שמאוחר מדי .לא ,סקס לא משנה הכל ,הוא רק מרחיב את הסדקים שהיו כבר שם ממילא.
שבועות אחרי הפעם האחרונה שהזדמן לנו לחלוק את המיניות שלנו דרך מגע ולא רק דרך מילים אנחנו מדברות על הנושא הזה .אני שואלת אותך אם את חושבת שאני יפה אחרי שאנחנו שוכבות .השאלה הזאת היא לא שאלה תמימה .מאחוריה עומדים הרבה דברים .אחרי סקס אני אדומה ,מזיעה ,השיער שלי סתור ,לא מסודר ,ואת יכולה לראות את כל כולי .אני עירומה ,לא רק במובן המילולי אלא גם במובן המטאפורי .השאלה הזאת באה מקום שובב ,מקום מקניט ,אבל טומנת בחובה הרבה בושה ,מהמיניות שלי ,מהגוף שלי .את עונה שכן .ובמילה זו ,מי שאני ומי שאת מרסקות את כל מה שאמרו לי שאני יודעת .אני יפה תמיד ,אני חושבת לעצמי ,היופי הוא פשוט חלק טבעי ממי שאני .אני מדמיינת את החיוך שלך ,ומוסיפה ואומרת שאני חושבת שאני אפילו יותר יפה מבדרך כלל ,כי אני מאושרת. תמיד אמרתן שאני מינית ,אבל האמת היא שאתן לא יודעות .כי בכל פעם שאני אתכן במיטה ,ואתן בתוכי ,אני מחזיקה הכל בפנים .אני מונעת ,ואולי דווקא נמנעת .ובתוך תוכי אני יודעת שאני רק רוצה להתפלש – בזיעה, בתשוקה ,באהבה שביננו .אבל אני עוצרת .אני מפחדת ממה שתחשבו עלי ,על המוסריות שלי .מפחדת שאם אתיר כל רסן ,אתן תתחילו לחשוב עלי כעל אובייקט מיני .בראשי מהדהדות כל המילים הנוראות .שרמוטה .שרלילה. זונה .נותנת .קלה .מאיימות להדבק אלי בתוך תודעתכן ,ולקלף את האהבה שיש לכן כלפי .אז אני נשארת כך – חסודה .אסורה. גברים רוצות להתחתן עם מישהי שתשכב איתן רק בתנוחה המסיונרית ,אני אומרת ומסכמת .אז זה בסדר ,את עונה ,כי אנחנו לא הולכות להתחתן ,גברים הן משוגעות ,ואני ...אני רוצה לחיות את כל חיי עם מישהי שאוהבת את הגוף שלה והמיניות שלה .האם אי פעם סיפרתי לך איזו הקלה חשתי באותו לילה? אני בזרועותיך ודרך קצות אצבעותיך חום של אהבה זורם לתוכי .אחרי שנים ,יכלתי סוף סוף להיות מי שאני ,איתך. 17
אחרי סקס חם ואוהב אני מתכרבלת בתוכך ,ומחכה .מחכה שתפסיקי לאהוב אותי .כי אני לפניך ,ואני כבר לא אישה .כל כך הרבה שנים אמרו לי איך אני צריכה להיות במיטה – לא לאהוב סקס אבל לעשות את זה למען החבר שלי ,לעולם לא להסכים לשום תנוחה חוץ מהמסיונרית ,טוב ,אולי אחרי שנתחתן ,לא לרצות סקס עם אחרות, לא לשכב עם עצמי ,לא לגמור ,לעולם לא לדבר איתה על מה שקורה ביננו ,להיות פאסיבית ,להיות שם בשבילה. אבל אני לא כזאת ,אני אוהבת סקס ,מבקשת סקס ,אוהבת מגוון של תנוחות ,אוהבת לגמור ,רוצה לשכב עם יותר מאחת ,אני מדברת ,שואלת כשאני לא מבינה ,רוצה עוד מידע על מה שהיא אוהבת ,יודעת לבקש את מה שטוב לי ,אני זזה ומתפתלת ,צועקת וגונחת ,מחבקת ,מלטפת ,נמצאת שם ,לא בשבילה ,אלא בשבילי ,ואולי בשביל מה שביננו .אם להיות אישה זה להפחית את מי שאני ,את המיניות שלי ,למיניות של צעצוע מין למען הגבר שלי ,אז אני בוחרת ,לא בפעם הראשונה ולא בפעם האחרונה ,להשיל מעלי זהות הזו שבה לא בחרתי.
אף פעם לא ידעתי שאת מרגישה ככה ,את אומרת ,תמיד כשדיברת על סקס נראה היה שזאת חוויה מאוד חיובית בשבילך ,שזה משהו שאת רוצה ואוהבת לעשות .קשה לי להבין שאת יכולה לחוות דברים כמו אלו שהרגע סיפרת לי עליהם ,ועדיין לרצות לקיים יחסי מין .קשה להבין ששני ההפכים הללו יכולים להתקיים ביחד ,זה לצדו של זה, באדם אחת ,בגוף אחד .אני מנסה ולא יודעת איך להסביר לך .אני עדיין זוכרת את מה שאמרתי לך באותו ערב ,אך לא אכתוב את המילים הללו כאן ,כי אני לא בטוחה שהן היו נכונות .האמת היא שאין לי איך להסביר לך את זה, אין לי אפילו איך להסביר את זה לעצמי .אבל כמו הפיניקס שמגיח מתך אפרו ,אני מגיחה מתוך החוויות הרעות. כן ,סקס הוא קשה ,הוא מלווה בהרבה בכי ,בהרבה כאב .בכל פעם שאנחנו נוגעות אחת בשניה אנחנו נוגעות בכל החוויות שלנו שקשורות במין ,הטובות והרעות ,אמרה לי פעם אהובת ליבי .בכל פעם שנוגעות בי ,כל החוויות צפות ,או אולי זו אני שמוצפת .החוויות השליליות תמיד יהיו שם ,הן חלק מעברי ,אבל הן נכתבות מחדש בכל פעם שמישהי נוגעת בי ומוכיחה לי שזה לא חייב להיות ככה .העבר לימד אותי להסתכל על ההווה ,על העתיד ,ולדאוג לאחוז בכל כוחי במה שאני רוצה לעצמי .העבר הוא חלק ממי שאני ,אבל הוא לא חייב לחזור על עצמו .העבר הוא שגרם לי להתחייב להווה ולעתיד טוב יותר. ניסיתי לכתוב לפאנזין הזה במשך הרבה זמן .בכל פעם שהתיישבתי מול המחשב הרגשתי מין הרגשה של ״אוף...״. אין לי כוח ,אין לי אנרגיה ,והדד ליין מתקרב .אני לא ממש יודעת מה אני יכולה לכתוב על מין ,מה אני כבר יכולה לספר .וכל מה שיוצא לי הן שברירי חוויות ששינו את חיי ,אבל בלי הרצף ,בלי מה שיחבר אותן ,אי אפשר להבין את המשמעות שלהן ,והן נשארות ברמת הסיפורים. אם הייתי כותבת את הפאנזין הזה לפני חצי שנה ,אם הייתי כותבת את הפאנזין הזה לפני שש שנים ...כשהייתי צעירה נישקתי הרבה א/נשים .זה היה משהו די רנדומלי ,הן היו שם ,וגם אני ,וזהו .לא היה בזה משהו יפה ,או עוצמתי .זה פשוט היה .לא שאלתי את עצמי אם רציתי את זה ,השאלה בכלל לא צצה אצלי בראש .כמו רפלקס מותנה ,רציתי כל אחת שרצתה אותי .אני כותבת ממהמקום שבו אני נמצאת עכשיו ,עומדת על צוק ומביטה לתוך התהום שמכונה עברי .אבל כשהלכתי בשבילים הללו לפני שנים ,הייתי מרוצה .ידעתי שמשהו חסר ,הנחתי שזאת אהבה ,כי לא אהבתי אף אחת מאלו שנישקתי ,למרות שחלקן אהבו אותי. אני חושבת שאם הייתי כותבת את המאמר הזה לפני כמה חודשים ,הכתיבה היתה יותר קלה .אז דברים היו ברורים ,היו שחור ולבן ,טוב ורע .אבל דברים השתנו. כן ,אני רוצה לכתוב עליכן ,אליכן ,אתן שנכנסתן לחיי והוכחתן שדברים יכולים להיות אחרת .אבל זה לא מזל, גורל או מקריות שהביאו אתכן לחיי ,אלא החלטה .יותר לא אהיה במצב הזה ,יותר לא אסכים שמישהי תנהג בגופי 18
כאילו שהוא שייך לה .לא עוד בקרים בהם מכה פטיש המציאות של הלילה הקודם .לא עוד התגנבות על קצות האצבעות מחדר השינה אל אזור נטרלי ,תוך כדי תקווה שהיא לא תתעורר ,שאני לא אצטרך לתקשר איתה אחרי לילה של מיניות חסרת תקשורת .לא עוד הכאב שמלווה את ההכרה בסיטואציה של ניצול ,הכאב שמחלחל אל תוך העורך השבועות הבאים ישחרר אט אט את הרעל .לא עוד לילות של שכרות והרס עצמי ,לא עוד חיפוש אחר אהבה וקרבה דרך מגע מנוכר .ולאט ,החום משתחרר .כן ,אולי סוף סוף הפסקתי להקשיב לכן והתחלתי לאהוב את עצמי .אולי אני מסוגלת להבין את ערכי ולדרוש את מה שמגיע .כל מסע מתחיל בצעד אחד ,ואולי המסע שלי לאהבה עצמית מוחלטת צריך להתחיל בהמנעות ממיניות מנצלת .בי נשבעתי ,לא עוד סקס בלי אהבה .כל דבר עדיף על פני תחושת הניצול בבוקר שאחרי ,אפילו התנזרות .וכך ,התחייבתי ,התכרבלתי לתוך עצמי והכנתי את עצמי לבדידות של חיים ללא מגע. אני בזרועותיה ,חברות אפלטונית שכזאת .״אני צריכה סקס״ ,אני אומרת .וברגע שהמשפט הזה יוצא מפי אני מבינה כמה הוא שקרי ,ולא נכון ,ולא אני .כי אני לא צריכה שום דבר אחר חוץ מהחיבוק המתמשך הזה שבו היינו בכמה שעות האחרונות .קשה לי ,קשה לי להפנים את הקונספט בו אנחנו כל כך קרובות בלי לרצות מין או קשר רומנטי ,קשה לי להפנים את המגע שלה בלי לחשוב שזה חייב להפוך למיני .כל כך הרבה פעמים פניתי לסקס רק כדי לקבל את התמיכה והנחמה שמציע מגע .אני חושבת שאחת הסיבות העיקריות שבגללן חיי האהבה שלי הפכו לכל כך טובים בזמן האחרון היא ההפנמה שאני יכולה לקבל קרבה בלי סקס .ככה הסקס נעשה לשם סקס, והקרבה לשם קרבה .אין מניעים נסתרים ,יש רק אהבה .הסקס לא נעשה מתוך צורך כללי לקרבה או מין ,אלא מתוך צורך בכאן ובעכשיו ,להיות עם האדם שנמצאת מולך ,שאותה את מנשקת. בעבר הרגשתי שהדרך היחידה שבה אוכל לקבל חום ואהבה היא סקס .כשפגשתי אותה הייתי עצובה ,הייתי צריכה נחמה ,והיא נראתה כמו מישהי שעליה אוכל להישען .אז אחרי כמה שעות של שיחה ביקשתי לשים את ראשי על כתפה .כשעה אחר כך שתינו מתנשפות ,אחת בזרועותיה של השניה .חודשים אחר כך היא שואלת אותי על ההתחלה ,ואני אומרת שכשהנחתי את הראש על כתפה רציתי נחמה וקרבה ,לאו דווקא סקס .הסקס בא אחר כך ,אבל את הצורך הבסיסי יותר של להיות קרובה אליה רציתי למלא בלי קשר ,ובאותו רגע ,כשנישקתי אותה, הייתי בטוחה שזה לא היה נסיון להשיג קרבה דרך מין .ברגע שלפני כל כולי נמזגתי לתוך תשוקה אחת ,ששרפה אותי מבפנים – נשיקה .וזהו. כל כך הרבה פעמים הייתי עם א/נשים שנישקו אותי כי הן רצו נשיקה ,ואני הייתי שם ,וזה היה נוח וזמין .הן לא רצו לנשק אותי ,ספציפית ,אלא לנשק מישהי .והתחושה הזאת ,של לקום בבוקר ולהבין שהפכתי לאובייקט מיני. אני רוצה לדעת שכשפתיי נפגשות עם אלו של אחרת ,אני נמצאת שם ,ברגע הזה .שזה לא זמינות ,נוחות או בדידות שהביאו אותנו לרגע הזה ,אלא תשוקה .לא ,לעולם לא אוכל לגרום למישהי אחרת את הכאב בידיעה שהמגע שנראה כה אוהב היה רק מילוי צורך .אם אעשה זאת אפעל כנגד עצמי ,כנגד האנושיות שלי כמו גם שלה .ולכן ,דעי לך שכשאנו מתנשקות שאר העולם דוהה ,או אולי מתחזק ,ואני מנשקת רק אותך. השינוי הזה שחיי המין שלי עברו בזמן האחרון לא היה אפשרי בלעדי .כל זה לא היה אפשרי בלי הידיעה שהסקס הכי טוב תמיד נמצא כאן ,במרחק נגיעת אצבעות ,או בתוך המגירה בצורת צעצוע חדש ומזמין .אני אוהבת לחלוק את המיניות שלי עם אחרות ,אבל יש שוני מהותי בין סקס עם אחרות ובין סקס עם עצמי ,ואחד הוא לא תחליף לשני .לקחת חזרה את המיניות שלי ,את החופש המיני שלי ,זה לקחת חזרה חלק מהעצמאות שלי .אפסיק להאמין שאני יכולה להתענג מינית רק עם אחרות ,או אולי רק עם אחרים ,ואזכור שאני יכולה ,שאני כאן .סקס עצמי הוא הדרך הטובה ביותר לחקור את הגוף שלי ,להבין את עצמי ,את התשוקות והרצונות שלי ,להכיר בעובדה כי אין לי גוף ונפש ,ואני אחת .זוהי השלמה ,ואולי דווקא שלמות .זוהי מתנה שאני נותנת לעצמי .זה חלק מהותי מלאהוב את עצמי .זה אקט אהבה.
19
אני שואלת אותך את אותה שאלה ששאלת אותי כל כך הרבה פעמים בעבר -מה את רוצה? את אומרת שאת לא יודעת ,אבל הכל בך אומר ההפך ,וממשיך ומספר שאין טעם לשאול .אז אני פשוט ממשיכה מאיפה שהפסקנו, מניחה שהיית אומרת לי אם גם זה לא היה בסדר .כמה דקות מלאות בנשיקות ונגיעות ,ופתאום את עוצרת .את אומרת ששיקרת ,שאת יודעת מה את רוצה ,אבל חצי שעה אחרי שפתחתי את ליבי וסיפרתי לך על התקיפה המינית האחרונה שחוויתי ,אחת הקשות בחיי ,את דורשת שאני אתווה את המרחק שנטייל תוך כדי חקירת הגוף אחת של השניה .אז מה את רוצה? את שואלת .אני עונה שאני לא יודעת ומבקשת זמן לחשוב .בדרך כלל לא הייתי מסוגלת לבקש עוד זמן ,אבל איתך זה בסדר .את מפסיקה לנשק ופשוט מחזיקה אותי .אנחנו מניחות את התשוקה שלנו בצד כדי ליצור מרחב למשהו אחר .אני בזרועותיך ,צוחקת ממבוכה ומנסה לחשוב ,בזמן שאת מזכירה לי שאני מסוגלת להחליט ,ושכל החלטה שאחליט תהיה הטובה ביותר .פרק זמן משמעותי חלף ,אולי שלושים דקות ,אולי חצי שנה .החלטתי.
20
אני נדהמת .פי פעור ,פתוח אך המילים אינן יוצאות .משהו מתפשט בשכבה הזאת שבין העור לשאר הגוף ,מאין נוזל שמאבן אותי .אני מרגישה כאילו התעוררתי מחלום ,אבל את עדיין שם להזכיר לי שזאת המציאות .התגובה שלי מכאיבה לי .קשה לי ,קשה לי להבין שבאמת אכפת לך מאיך שאני מרגישה .שאת באמת רוצה להיות שם בשבילי כשאנחנו מתנשקות .וכשאת עושה הכל כדי לוודא שאני מאושרת ,גופי יכול רק להשמיע צליל חלול של שאלה כואבת – כי את הראשונה .כשאת מהלכת בחיי ,במיטתי ,פתאום הכל מסתדר ,ואני מבינה שככה מיניות צריכה להיות – ספוגה באכפתיות ובאהבה .אני מבולבלת .לא מבינה למה שנים עברו ,ורק עכשיו קיבלתי מיניות שאינה מתעללת ,מיניות אוהבת .הפצעים הישנים נפערים ,אך אני מתחילה להחלים. אני חושבת שיחסי המין שלנו בימים האחרונים לא היו שיוויוניים ,את אומרת במין דרך אגב שכזאת ,בצורה הזאת שבה אנחנו תמיד מתחילות את כל השיחות הרציניות שלנו .חששתי מהשיחה הזאת .ידעתי שהיא מגיעה בדיוק כמו שידעתי בתוכי שאת צודקת .כן ,לא ירדתי לך בזמן האחרון .המין ביננו הסתכם בכרבולים ונשיקות .אני מסופקת ,אבל מה לך יוצא מזה? אני מקבצת את שרירי הבטן ומחכה לאגרוף .אבל כשהוא מונחת הוא דומה יותר לליטוף .את מדברת על איך שאני לא גמרתי כבר הרבה זמן ומתנצלת על כך .לא ,זה לא ששכחת ממני ומהסיפוק שלי,זה פשוט לא קרה ,אבל את רוצה שזה יקרה ,ומוכנה לעשות את מה שצריך .אני עוצרת אותך ומסבירה איך אני מרגישה .אני אוהבת אותך ,אוהבת לגעת בך ,אוהבת להיות קרובה .אבל אני לא רוצה לגמור כרגע ,וזה לא קשור אליך .אני פשוט לא במצב רוח .אני ממשיכה ומתנצלת על זה שלא סיפקתי אותך כמו שמגיע לך .פתאום שתינו פורצות בצחוק גועש .המצב הזה כל כך מגוחך ,שתינו כל כך רוצות שהמין יספק את השניה ,ואותנו ,שתינו כל כך קשובות אחת לשניה ...ואני חושבת שאני מעדיפה מצבים מגוחכים שנוצרים יותר מדי אהבה מאשר מצבים מגוחכים שנוצרים מיותר מדי ניכור .אולי לעולם לא תדעי שכל כולי הפכתי ללחישה ברגע זה .האם יכלת להרגיש אותי מלטפת את אוזנך באותו רגע ,מוזגת לתוכך אך מילה אחת -תודה?
את העכשיו וצוללת לתוך הכאב .את מחזיקה אותי ונותנת לסכרים שלי להתמוטט ,רואה איך אני נשברת ,ואת עדיין שם ,מאפשרת לי להתמודד ,אבל מזכירה לי שהעבר עבר ,ההווה הוא אוהב ,והעתיד יהיה אפילו עוד יותר טוב. כשחשבתי על המאמר הזה ,על מה אני רוצה לכתוב ,זה היה מין איתות אזהרה שכזה .כמו המכונית הזאת שהתרסקה על מעקה הבטיחות ,כולה מהבהבת ,גם אני התרסקתי ,ורציתי להזכיר לאחרות כמה כאב יש בעולם. בנות ,הזהרו ,אל תכניסו כל אחת למיטתכן ,חשבו טוב טוב על מה אתן רוצות ,ותדאגו להקיף את עצמיכן בכאלו שיעזרו לכן לזכור כמה זה חשוב .רציתי לספר לכן על כל הכמעט-סיוטים שעברתי ,על כל הפעמים שלא יכלתי להביא את עצמי להגיד לא ,על סקס שהוא במקרה הטוב משעמם ,ובמקרה הרע ישאיר צלקות עד סוף הזמן. אבל אני לא יכולה .כי אני כבר לא שם .כי חצי השנה האחרונה נוטפת סילאן של סקס מתוק וטוב ,של עונג צרוף. כי כשאני חושבת על סקס ,אני זוכרת אותה ,בתוכי ,מסתכלת בתוך עיני עם כל כך הרבה אהבה שזה כמעט בלתי נסבל ,שחלק ממני רוצה להסיט את המבט אבל אי אפשר באמת ,כי זה כל כך טוב לראות אותה ,ולהראות לה כמה אני אוהבת אותה .את התחושה הזאת כשכל מי שאני מגיח החוצה ,מחוץ לכל החומות ,המעטפות וכל מה שאי פעם אמרו לי על עצמי ועל הגוף שלי ואני לקחתי בלי לשאול שאלות ,ומתעטף במי שהיא ,ופתאום אותם חוטים בלתי נראים שקושרים אותי אליה ,ואותנו לכל שאר העולם ,אותם חוטים שיש שקוראות להן אנרגיות ,ויש שקוראות להן אלוהים ,ויש שקוראות להן אהבה ,הופכים להיות ממשיים ונוכחים כמו רשת בטחון של קרקס ,ופתאום ללכת על החבל הזה שם למעלה ,להתהלך במה שאנחנו קוראות עולם ,זה לא כל כך נורא ולא כל כך מפחיד ,כי היא שם, לתפוס אותי .ההתקשרויות האלו דקות כמו קורי עכביש ,אבל באותם רגעים אני נזכרת שקור עכביש הוא החומר הכי חזק בעולם כשזה מגיע לייצור קשרים.
לפני כמה חודשים נכנסתן לחיי ,והוכחתן לי שאני יכולה להיות מינית אתכן כאוות נפשי ,אתן עדיין תכבדו אותי ותאהבו אותי .אתן מכבדות את זה שלפעמים אני לא רוצה לשכב אתכן ,שואלות אותי מה אני כן רוצה ,שמות דגש על ההנאה שלי ולא רק על ההנאה שלכן .אתן שגורמות לי להרגיש כאילו הסקס אתכן הוא לא רק סקס ,הוא חוויה של התקשרות ,שמדברות איתי על הסקס ,על האספקטים הכי פיזיים והכי ״מלוכלכים״ שלו ,אבל גם על ההיבטים הרגשיים. הרבה מהחרדות שלי נעלמו פתאום .כמישהי שעברה הפלה ,הפחד מכניסה להריון מאוד נוכח ,כמו גם הידיעה הברורה בכל אחד מעורקי לגבי התגובה שלי למצב כזה .אבל פתאום אני לא לבד ,כי אתן מדברות איתי על הפחד מהרגע שאחרי הקרע בקונדום ,ופתאום זה לא מפחיד כי האפשרויות נהיות יותר ברורות. אתן אף פעם לא מנשקות אותי בלי לקבל הסכמה לפני זה ,ולא מניחות שזה בסדר רק כי עשיתן זאת בעבר .אתן מוכנות לוותר על האקטיביות שלכן כדי לגרום לי להרגיש נוח ,ואני מוכנה לוותר על הנוחיות בלקבל מערכות יחסים בכפית לפה ,כדי להרוויח העצמה .אתן מלמדות אותי יותר ויותר על עצמי ,גורמות לי להבין שמה שאני רוצה הוא הכי חשוב בעולם כרגע ,בכל רגע .אתן מלמדות אותי לא להניח את המובן מאליו ,לא להניח שאני רוצה משהו בגלל שהוא שם ,אלא להיות ברורה עם עצמי לגבי מה אני רוצה ואיך אני רוצה את זה ,לשרטט את הגבולות שלי ולדאוג לחלוק אותן עם אחרות ,והכי חשוב – להתגבר על הקשיים וללמוד לבקש את מה שאני רוצה ,כדי שאוכל לקבל זאת. הפעמים שבהן לקחו ממני משהו בלי לבקש עדיין שם ,הכאב ,התחושה שמה שאני רוצה לא חשוב ,הרמיסה של מי שאני ,של הגוף שלי ,הפעמים שזה קרה בלי שהגבתי ,בלי שהגנתי על עצמי ,הכל עדיין שם .ולפעמים ,כשאני איתך במיטה ,ואנחנו מתקרבות ,זה קשה לי ,כי את מקלפת את כל שכבות העור היבש שגידלתי כדי להגן על עצמי, והפצעים נפתחים .התחושה הזאת של מגע שהוא לא כפוי ,מגע שהוא אוהב ,היא חדשה לי ,ולפעמים בזמן שאנחנו קרובות ,אני שוכחת שדבר כזה יכול להיות קיים .העבר מציף אותי ,ממלא אותי ואני שוכחת אותך ואותי ,שוכחת 21
22
פחדתי מהתקשורת החדשה, שאינך חלק ממנה. הבנתי שזו תהיה אינטראקציה ביני לבין יצור כמוני )ביני לביני?( אם אעשה מה שאני אוהבת בעצמי האם זה יספק אותה?
תמיד תהיתי אם תחסר לי. אם החיקוי שלך יהיה כה לוקה ואולי לא אהיה מסופקת. האמת שאינני מתגעגעת. אנחנו כבר לא מתאימים נוצר פער בצרכים שלנו. אפילו הספקתי להפרד ממך כראוי. הבנתי שזה לא אתה, זו אני. ומה זה בכלל להיות מסופקת?
סיפוק הוא עניין שולי כאן, תהליך ארוך ,מעמיק ,רגיש ,מפתיע מדהים לי. אפילו אני לא צריכה ל - -
הפחד ,המבוכה העדינה, אני לוחשת לעצמי: מה לעשות עם הגוף המדהים הזה? אני מתקשרת איתו והיא ,במפתיע ,מתקשרת איתי .מילולית! מלמדת אותי ,אוהבת אותי.
מה זה בכלל להיות מסופקת? תמיד נשאר בי טעם של עוד. מה שמעולם לא היה לי איתך ברמה כזאת.
ומה זה בכלל להיות מסופקת?
אז ,עלה והצלח, אני נשארת כאן.
תמיד תהיתי אם תחסר לי מאת :הדס
רישום :עינת 23
24
–הכל כבר יקרה מעצמו .הסדרים הקבועים של העולם ,ההיררכיות הקבועות הדוגמתיות במוחה כבר יסתדרו להם לבד ויסיימו בקול אנחה גדולה. מחר בבוקר נקח את הילדים לגן ,ואוי צריך לקנות קישואים למרק.
כשקורטני לאב ,אחת מהאיקונות הפמיניסטיות הגדולות ביותר של תרבות הפופ ,התבקשה על ידי מראיינת לתאר את הערב האחרון שלה עם בן זוגה המנוח ,היא תארה רגע אחד מסויים :״He wanted to make love, and I was too high. All he needed was a goddamn lay. I should‘ve just laid there for him״ .מאוחר יותר באותו ראיון היא התוודתה כי לדעתה אם היתה פשוט ״שוכבת שם״ כדבריה ,היתה יכולה פשוט להציל את חייו ,שהרי חום ואהבה ,מה שבאמת קוביין היה צריך באותו הלילה ,יכולים לקבל ביטוי רק במין, והדרך שלנו ,הנשים ,להעניק חום ואהבה ,היא כמובן להסכים – ,To put outלתת.
האונס הסמוי מאת :שני
נגיד שאת בת 16ואת מתכוננת ללילה שבו את עומדת לאבד את בתוליך .כל הסרטים ,הספרים והפרסומות כבר הנחו אותך לרגע הזה .את מתקלחת, מתנקה ,מבשמת את עצמך ,אולי אפילו קונה תחתונים וחזיה חדשים .מגלחת את מה שצריך )לפי מה שראית בפרסומת( ,מדליקה נרות ,מחליפה מצעים ,שמה מוזיקה ,מחכה .אחרי שהכל קורה את חשה דקירה קטנה של אכזבה .מה – על זה כולם מדברים? זה לא משהו הסקס הזה .ובראש שלך את מתחילה לחשוב: שיט ,עכשיו אצטרך לעשות את זה כל החיים ,זה די משעמם ולא ממש כיף .גלגלי ההתניה מתחילים לנוע :הרי כשהתכוננת כל כך לַרגע רק בשביל לא לעשות כלום ,משהו במוח שלך חיבר בין ההתייפות לנתינה ,בין ״להכין״ הכל רק כדי לא להיות מסופקת. זוהי המהות הנשית שלימדו אותנו לטפח –איך לתת הכל ולא לקבל כלום בתמורה .את הגברים אגב, לימדו איך לקבל הכל ללא תמורה ולא לתת שום דבר .מפליא ששיעור הגירושין הוא כל כך גבוה.
האונס הסמוי הוא זה שמתבצע באופן קבוע או לא קבוע ,בתוך קשרים יציבים או ארעיים ,במפגשים מיניים קטנים ,גדולים ,רגשיים ,קרים ,מקריים או משמעותיים .הוא קורה בכל פעם שהמין נתפס עבור אחד מבני הזוג כמטלה ,כמו להוריד את הזבל או לטאטא את הרצפה .לפתוח את הרגליים ולקוות לטוב .והוא קורה אצל פמינסטיות ופמיניסטים ,אצל אינטלקטואליות ואמנים ,אצל מוזיקאים ונשות רוח, אצל כולנו. האונס הסמוי הוא האונס היומיומי ,החברתי, הפטריארכלי ,זה שיוצא מנקודת היסוד הכה ברורה אך עדיין נסתרת לחלקים גדולים מהחברה – שמין הוא משהו שיש ל להעניק לך ֳ ,גם אם אתם חולקים באותה האהבה .כי אולי אין לך בדיוק חשק ,ועבר עליו יום קשה .ואולי את בדיוק טרודה במחשבות אבל באמת איזה מסכן הוא בעבודה ,מגיע לו קצת להתפנק .ואולי משהו מטריד אותך ואת מעדיפה פשוט לשכב במקום לדבר .אם אתם עדיין שוכבים אז לפחות הכל בסדר .ואולי את כן רוצה חיבוק ,נשיקה, נגיעה .אבל הוא מפרש את זה כהתחלה של משהו שיגמר באורגזמה ,ואת הרי יזמת אז איך תייבשי אותו עכשיו.
מאז עברו כמה שנים והיו לך כבר כמה בני זוג. התחלת להנות ממין .הבנת מה את אוהבת ,מה מענג אותך ,למדת אסרטיביות ,בחרת לך בני או בנות זוג כרצונך .קבעת מתי תכנסו למיטה ,עד לאן תגיעו בכל דייט ,ואז פתאום ,אחרי כל זה ,יש איזה רגע שאת מרגישה בו שלא בא לך להתמודד עם השאלה ,לא בא לך להחליט אם בא לך .אז את פשוט ..שוכבת שם. אולי זוהי האנטומיה הנשית שמאפשרת לנו באופן פיזי פשוט לשכב שם ,אבל זהו מבנה החברה שמאפשר ומעודד את הנפש שלנו לעשות כך .כי אם באמת נשים היו שותפות לכל אספקט של ההחלטה לקיים יחסי מין ,אם נשים היו שוות בכל מובן ולא ״נותנות״ שום דבר אלא חולקות במשהו ביחד עם מישהו ,אולי היינו מצליחות כל פעם מחדש לחוות את המין כדבר המרגש והמיוחד שהוא ,כחיבור טוטאלי לאדם אחר ולא מנגנון שליטה ,כניעה ,דיכוי – או הדרך שלנו לשמור על חיי מין שלווים ,סדירים ומספקים.
האונס הסמוי גם קורה בין אוהבים ,כאלה שמכבדים אחד את השניה .הוא קורה כי הוא דורש מהאישה להיות כמו מה שתמיד צופה ממנה ,ואולי היא מתביישת להיות לאור יום :פסיבית .כל מה שהיא צריכה זה להרפות ,את גופה ,את נפשה ,את מחשבתה 25
26
אז מה אנחנו נותנות פה בעצם?
המתבצעת היא זו הרגשית :שני בני אנוש שמנסים לתת ולקבל אהבה אבל כל מיני קונספציות מטופשות כל הזמן מפריעות להם בדרך .מבקשים מאיתנו לפרט את נכסינו הרגשיים ,הפיזיים ,הכלכליים :שהרי אם תזדקני תחששי שהוא יחליף אותך ב״מודל״ צעיר יותר ,ואם תפוטר תדאג שהיא תחפש בית יציב אחר. שטויות .מהפכה פמיניסטית אמרנו?
אנחנו ״נותנות״ למישהו את הכוח עלינו ,ומוותרות על עצמנו .אנחנו נותנות את הזכות שלנו להיות נאמנות ב 100%-למה שאנחנו רוצות לעשות ,להיות שלמות עם כל פעולה והחלטה שלנו בכל שניה בחיינו.
ועדיין ,כל לילה ,מיליוני נשים ממלאות את חלקן בעיסקאות שאבד עליהן הכלח .עסקאות שמתבצעות במרחב מומצא ,שבו הרגש נעלם ונשארת רק ההתנייה החברתית .שבו שוב ושוב ,למרות שהן יקומו בבוקר למשרד שאותו הן מנהלות ,לעסק בו הן שותפות, לקונצרט בו הן משתתפות ,בלילה הן יחזרו להיות משותקות ,משועממות ,חסרות קול ,ויחשבו לעצמן: איזה מזל שאנחנו עדיין שוכבים.
אנחנו ״נותנות״ את הגוף שלנו למשמרת ,בין אם אנחנו מטיילות במחשבה באיזורים איזטוריים כאלה או אחרים ,או מודעות לחלוטין למה שקורה .מישהו אחר עושה בגוף שלנו כרצונו ,ואנחנו לא שם כדי להגן עליו .וגם אם אנחנו מסכימות – בכל מקרה, אנחנו לא עושות בו כרצוננו )אולי היה עדיף לישון?( אנחנו ״נותנות״ יד לקונספציה הכה מעוותת ומזיקה לנשים וגברים גם יחד ,שמין הוא עולם אחר המתקיים במקביל לשלנו בו אפשר לקיים פנטזיות מופרעות, להתנהג שונה לחלוטין משאנו מתנהגים ביום יום ועדיין הכל יהיה בסדר ואנחנו נחשב ״נורמלים״. סאדו מאזו ,משחקי מין ,פנטזיות אלימות ,הם חלק מהתודעה שלנו ,וזה שהיא באה לידי ביטוי במיטה ולא ״בעולם האמיתי״ לא אומר בהכרח שהיא אינה מזיקה, או שהיא מתקיימת במרחב בו יש חוקים אחרים. אלימות היא אלימות לא משנה איפה ומתי ,ופסיביות שמאפשרת קיום יחסי מין שלא ברצון הדדי משולה לחוסר תגובה כשמישהו מכה אותך .אם בן זוגך ירים עליך את הקול ,תשתקי? אז למה כן במיטה? הדרך היחידה בעיני שבה מין מהווה מרחב שונה היא בכך שהמין מתקיים במרחב הרבה יותר פגיע מתוקף היותו כה אינטימי ,ודווקא משום כך עלינו להקפיד יותר במרחב זה על מודעות שלנו לרגע ,לקשר ,לאדם שנמצא איתנו ובעיקר לרגשות ולרצונות שלנו.
לתגובותshanyk@gmail.com : מאז שאנחנו ילדות לימדו אתנו שמין זה ״פרח״ שאנחנו יכולות להעניק .לימדו אותנו לבחור בקפידה למי להעניק אותו ,לשמור על עצמנו ,להגן על עצמנו ממחלות ,אבל פה זה נגמר .אף אחד לא לימד אותנו על דינמיקה מינית שיווינית .על כך שאם בחרתי מישהו כבן זוג לא התחייבתי לספק לו שום דבר ,והעסקאות המדומיינות שגדלנו עליהן ,של קורת גג+כסף+ילדים תמורת מין סדיר הן שקר ,ושעסקת החליפין היחידה 27
28
Fat Is a Feminist Issue / Susie Orbach
29
לא עוד דיאטה /סוזי אורבך מודן הוצאה לאור
30
אף פעם לא התרגשתי כל כך ממגע כזה עם גבר .תמיד הרגשתי כאילו כל אחד מאיתנו ממלא תפקיד ידוע מראש .הוא היוזם ,אני נענית ,ולכל מתלווה תחושה של אי-בהירות לגבי איך אני מרגישה עם כל זה .ה״רווקות המהפכנית״ שלי הגיעה אחרי כמה חודשים בהם ניסיתי לצאת עם מספר בנים ,ועם כל אחד מהם הרגשתי לא בטוחה ,לא מוגנת .כאילו אני צריכה לעמוד על המשמר .הרי ברור שהם ירצו/ ינסו לגעת בי ,ואני אהיה במקום שאצטרך להחליט אם אני רוצה את המגע הזה או לא .כלומר ,כמעט תמיד יש שתי אפשרויות -או שאני פשוט ״אזרום״ ,או שאני אחליט לעצור ואז אצטרך להסביר לי ולו למה ,ולדעת שאני צפויה לעוד ״ניסיונות שכנוע״ .לא היה ברור לי מה אני רוצה ואם אני רוצה .ותמיד לווה לזה פחד שמא ייעשה דבר בניגוד לרצוני )אז לא ידעתי להגיד את זה .כל מה שידעתי זה שאני מרגישה מתח כלשהו ונמאס לי ממנו(.
מ
את:
מיכל
היא שכבה לצידי במיטה .זה היה אמור להיות תמים .יעלי הייתה חברה טובה שלי כבר לפני הערב הזה. בחודשים שלפני התקרבנו בלהט מהפכנות נשית וגילינו שאנו חולקות הרבה במשותף .ביום שבת קבענו לנסוע ביחד לדרום הר-חברון ,אז בלילה לפני היא באה לישון אצלי בתל אביב. שבועיים לפני זה הייתה הפגישה הראשונה של מכתב השמיניסטים .יעל לא יכלה להגיע לפגישה ,אבל היא הגיעה באותו יום לתל אביב .בערב הייתה פגישה בגדה השמאלית .אני זוכרת שהיא לבשה שמלה שחורה ונראתה יפה כל כך .הכתפיים שלה היו תפוסות והתנדבתי לעסות אותן .כשנגעתי בה הרגשתי שאני רוצה לגעת יותר ,לרדת עם הידיים שלי ולגעת בחזה שלה ובבטן שלה .תהיתי אם האנשים האחרים שהיו בחדר יכלו לראות את המחשבות שלי. כבר לפני זה ידעתי שאני נמשכת לנשים .גיליתי את זה כשהייתי בכתה ט' ,כאשר חלמתי חלום ארוטי על אחת החברות שלי .כשהתעוררתי ובחנתי את זה ,גיליתי שיש בי משיכה אליה .בשיחה עם חברה אחרת רציתי לחלוק את זה .ניהלנו שיחה מלאת רמזים .אף אחת מאיתנו לא העזה להגיד את המלה "לסבית".
אבל איתה זה היה משהו אחר .החשש שחשתי לא היה חשש לעצמי ולביטחוני .החשש נבע מזה שהרגשתי שאני נכנסת לתחום האסור .ממתי מותרת קרבה כזו בין שתי נשים? לא העסיקה אותי השאלה האם אני לסבית או לא ,או מה זה אומר עליי -אלה הדברים החיצוניים .מה שהעסיק אותי הייתה התחושה שפה אין כללי משחק ברורים .בגלל זה כל אחת מאיתנו חוששת כל כך .נכנסנו למקום מסתורי ומרתק ואין לנו שום שלטים שיכוונו אותנו .אין דרך מסוימת שבה אני אמורה לנהוג .עכשיו זו רק אני. השעה כבר הייתה מאוחרת והיינו צריכות ללכת לישון ,אבל נשארתי ערה .מדי פעם היא זזה ,נלחצה לגוף שלי ,וחייכתי כשגיליתי שגם היא לא מצליחה להירדם מרוב התרגשות .זה נמשך ככה כל הלילה. בלבול .תחושה של "פרפרים בבטן" ,שממשיכים ומתעופפים שם ,עד שאת משתגעת לגמרי .מסתובבת כסהרורית ולא יודעת איך להתמודד עם הרגשות האלו שמפעמים בקרבך .יודעת שחצית קו אסור, ועכשיו את במקום חדש ,ואין מישהו שיורה מה לעשות או איך לנהוג .זו רק אני. בלילה ההוא עם יעל )ובעיקר -הלילה לאחריו ,כשהלכתי לישון במיטה ספוגת ריחות שלה ושל המין איתה ,והצמדתי לאפי את החולצה שהיא לבשה בלילה ,רוצה לשמר בתוכי את הריח( חשתי את הפרפרים האלו מרחפים בקרבי והרגשתי כחולמת .הוזה .מצפה לשינה המתוקה שתגאל אותי מהבלבול.
בחזרה לאותו לילה עם יעלי .באותו זמן הייתי בתקופת "רווקות מהפכנית" כפי שאורי כינה אותה. נמאס לי כל כך מבנים .אני ויעלי דיברנו על זה .שיחה משועשעת ,חצי בצחוק .היא או אני אמרנו משהו על זה שאני צריכה לעבור לבנות ,השנייה הסכימה עם הקביעה ,ופתאום יעל אומרת ,ספק בצחוק ,שאם אני מחליטה לעבור לבנות ,אז היא פה .באמת? שאלתי. ברור היה לשתינו שנחצה פה גבול כלשהו .לאיפה אנחנו הולכות מפה? זה מפחיד מדי .כל אחת רוצה שהשנייה תעשה את הצעד הראשון. שכבנו אחת לצד השנייה במיטה ,התכוונו ללכת לישון אבל אף אחת מאיתנו לא עמדה להירדם בקרוב .התרגשנו יותר מדי .מחכות שהשנייה תעשה צעד כלשהו .התקרבנו אחת לשנייה מילימטר אחרי מילימטר .באמת ,זה לקח נצח .ואז לאט לאט הרמנו את הראש מהכרית ,והתקרבנו יותר ,עד שהשפתיים שלנו התחברו לנשיקה רכה ומשחררת .כשאני אומרת שזה לקח נצח ,אני מתכוונת לזה -גם כאשר לשתינו היה ברור שזה מה שהולך לקרות ,עדיין פחדנו לעשות כל צעד בכיוון הזה. 31
32
עם יעל ,התחושה הזו התאפשרה בין השאר ,בגלל שלא ידעתי כלום על יחסים רומנטיים-מיניים בין נשים .לא היו לי דפוסים שיכולתי לחקות .כל מה שידעתי זה שנורא נעים לי לגעת בגוף שלה ,ושיש אזורים שנעימים לי כשהיא )או אני( נוגעת בהם .כל מה שידעתי על מין לסבי אלו דברים שלמדתי מהקשר שלנו ,ודברים שידעתי מהגוף שלי .ידעתי איפה אני אוהבת לגעת בעצמי ,וקצת על איפה אני אוהבת כשאחרים נוגעים בי .מלבד זה ,השאלה המעצבנת "איך לסביות עושות סקס?" ,הייתה יכולה להישאל גם על ידי – פשוט לא היה לי מושג... התחלתי מלכתוב על מין ,אבל עולים בי גם דברים אחרים -קונטאקט ,רייקי ,אחוות נשים ,שירה ,טבע. ואיך כל זה מתקשר למין בכלל? מין מבחינתי זה שחרור ,חופש ,התמכרות לעונג וחגיגה שלו )וזה יכול לקרות רק במקום בו אני מרגישה בטוחה ,ועם א/נשים שאני מרגישה בטוחה איתן/ם .וזה כולל את עצמי( .חגיגה ,זו נראית לי מילה מתאימה .להגיע לשיאים חדשים ולפסגות חדשות שלא נחקרו עדיין ,בכל פעם להגיע למקום אחר ולהיות מופתעת מחדש .כל ניסיון לתאר מין יגיע לשלב שבני אדם לא מתקשרים בו בעזרת מילים ומשפטים ,אלא בעזרת הניגון שהמלים יוצרות בנו ,וההדים שנשמעים מהגוף שלנו בתגובה להן ,ואצל כל אדם התגובה הזו תהיה קצת שונה. כתבתי בעיקר על מין בין נשים ,אבל תחושות החופש והשחרור שאני מתארת ,תקפות גם לגבי מין עם זכרים .ההתקרבות אל הבנים המדהימים שנכנסו לחיי בשנים שעברו מאז ,לוותה באותה תחושה של חציית גבולות .גם איתם הרגשתי כאילו אנחנו שוברים את הדפוסים המשעממים ויוצרים בינינו משהו חדש ויפהפה ,מלווה בהמון פחדים ,אבל טהור. השנייה הזו ,שבה מישהו חודר אליי ,שבה הנשימה שלי נעתקת ,משתנה ,והתחושה שמישהו נמצא בתוך הגוף שלי .ולפני שאני מתרגלת לרעיון הגוף שלי מתחיל לנוע כמו מעצמו ,ואנחנו נצמדים לריקוד .ואם אנחנו לרגע מפסיקים לנוע ,אי אפשר לדעת איפה נגמר הגוף שלי ומתחיל הגוף שלו ,ולמי מאיתנו יש איזה איבר .מה שנראה מבחוץ הוא גוף מחובר ,ומה שמורגש מבפנים זה חום ועונג. היום אני יכולה להעיד על עצמי בפשטות שאני אוהבת מין ,מבלי להרגיש שאני מכניסה את עצמי לתבניות שאני לא רוצה בהן .ולצד ההצהרה הזו להחליט שאני הולכת לחלוק את המיניות שלי רק עם א/נשים שיכבדו אותי ויוודאו שאני אכן רוצה במין איתם. לאחר שכתבתי את הטקסט הראשון שלי לפנזין ,חששתי שהקול שלי ,כפי שהוא יישמע בפנזין ,בנוגע למין ,ידבר על מין רק כמשהו שיכול לפגוע ,על מין ככלי לניצול .לאחר הרבה רעיונות וטיוטות שמאף אחת מהן לא הייתי מרוצה אני כותבת עכשיו ,כי חשוב לי שההתייחסות שלנו למין לא תהיה רק על דרך השלילה ,אלא גם על דרך החיוב )או ,אם אני אשאיל מאריך פרום :חופש ל ,-ולא רק חופש מ.(- וזה פמיניזם בשבילי .שחרור מגדרי הוא השחרור שלי ושל המיניות שלי מהתניות חברתיות .אני רוצה להשאיר את כל תפקידי המגדר מחוץ לדלת ,ולהתמקד באינסוף האפשרויות לעינוגי הגוף.
מתוך האתר אינפומד http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=1&ContentID=89116 וסקר שנערך על ידי חברת דורקס http://news.msn.co.il/news/Yellow/Internal/200410/20041017182500.htm
מחשבה שעולה לי עכשיו בראש היא הדמיון הרב שיש בין התחושה שאני מתארת עכשיו לאורגזמה. אבל לא כל אורגזמה -אלא אורגזמה מהסוג שאני לא יודעת מתי מתחילה ומתי נגמרת ,אני חושבת שטוב )ואולי כבר טוב מדי( ,אבל שלל התחושות שלי גם מפחידות קצת ,כי זה משהו שלא חוויתי לפני כן )וזה לא משנה כמה אורגזמות היו לי בחיים( .שחרור מוחלט מכל מה שאני יודעת שנכון או לא נכון, והתמקדות רק במה שמרגיש לנו )לי( נכון ,שמסב לנו עונג.
ר מה נ ביות מוכה ש ל ר ב חש בד קרב נ ק מינ מי ר״כ רמה שים .הדי י הינ ה ה ו נ ב נ ו י מ ע ח ו י נ י ם כה הה מוכ ות ,העד של חשק עומדים ע סקסו א ל י ר או מיני ת הנ ל בין מתו מיעוט או מלווה בר 10ל 0%-פוצה ב ך 00 4 , 2 ר מ .5 ג נ ו שי זמו ארה תג חוו ״ב שמל ם מק ת וחוסר ירוי ו ב ו ר י צ ג ו א ו ו ת ש ל חשק סיפוק שאלון אתניו מיני מ מיני. ה רות זאת l desire) ,בנושא % ,ת שונ ו ת מ- 0 בי ה ua 6 4 ע ר x ו ו e ע ד ב s י ר ( ח ו ים או וחו וסר שב דיוו ש ח כ ו ש ו י נ ל ו ע י מ פ ת עול עות ל יכ חות זי רצון מה ולת להת לא באו ם לא וף או פ נ ג ן י ר ס בקרב רגזמ ק ו ו ת פ יון המיני ת ורק %בוע. ו ג פולרי א ברים 13 שלהן. ורגזמה ב ) .(17%ב יותר ב ק ר ק ש ב נ ר נ ב ה שי האחרונה .הישר ם בע האמ אליות % -ולם ) % 9 המי צעים 3 ( 6 ה 4 פ מ ו פו ןה ציינו כי ז אשר מעור ם פורנוג לריים ב י ו ייפו ר רי תר פיה - ה גירוי להע שימוש בפ ) (27%וח סרטים ומ צמת ה ה ל נ ג ו ו ז ה א י ר מ ג נ נ ה י ר ו ב מש רת ההנ גרפיה הו סיכוך ) ם ) ,(35%במה ל ך י תמשים אה ממין א הפופו .(22%בק קונדומי חסי ם רב לרי בקרב בני בפורנוג )6% הישר ביות .(4כ 21-24ו -רפיה להג מעט ממ ר ,מיתר אלים חצי ביר האמ 32% בקרב ב את ההנ ת בני -44צעים נ י 5-34אה לעו 35 .2 מת 40%
אני אחזור על זה שוב ,כי זה גורם לי להרגשה טובה :אני אוהבת מין ,אפילו מאד אוהבת מין .ופמיניזם זה כיף. 33
34
העבודה על הפנזין ובמיוחד כתיבת הטקסט הבא ,הייתה מאד משמעותית בשבילי .אני נרגשת )ומפחדת( להעלות אותו לדפוס ,כשהשם שלי מופיע ליד .עברו כמה חודשים מאז שכתבתי את הטקסט הבא ,ואני במקום מאד שונה ,אבל החלטתי להשאיר אותו כמו שהוא ,דווקא בגלל שהוא מציג צד פגיע בי .הטקסטים שכתבתי הם מאד אישיים ,אבל "האישי הוא הפוליטי" ,ולכן אני מגישה את עצמי לכן ,חשופה ,ומקווה שתקראו גם את המסר הפוליטי שיש לי להעביר דרך החשיפה הזו. אשמח לשמוע תגובות/הערות על הטקסטים שכתבתי ובכלל על הפנזין. מיכל mickosh@gmail.com
שוטטתי במקרה באתר ״מקום״ העוסק בתקיפה מינית לסוגיה .בדף שנכתב על אונס בין בני זוג ,קראתי את השאלות הבאות: ● האם בן הזוג שלך גרם לך לקיים יחסי מין מבלי שרצית בכך? ● האם יצא לך להרגיש לא בנוח בנוגע לבקשה בתחום המיני שביקש ממך בן זוגך ,אבל עשית זאת בכל זאת? ● האם אי פעם קיימת יחסי מין עם בן זוגך כי פחדת לומר לו "לא"? ● האם אי פעם התרצית והסכמת לקיים יחסי מין רק משום שבן זוגך לא הפסיק להטריד ולשכנע אותך לעשות את זה איתו? עניתי עליהן עם עצמי ,ועם כל תשובה חיובית הרגשתי כאב חזק יותר בי .כן ,שכבתי עם גבר מבלי שרציתי בכך .בגלל פחד ,בגלל שיתוק ,בגלל שבן הזוג שהיה לי לא טרח להקשיב ,או סרב לשמוע ,בגלל שהייתי חלשה מכדי להגיד לא. אני כבר לא זוכרת הרבה .גם בגלל הזמן ,וגם בגלל שהעדפתי לנעול את זה .אבל תוך כדי כתיבה גיליתי שדברים עולים עוד ועוד .אני לא יודעת מה העדפתי לשכוח. זה היה לפני 4שנים .היה לי 'חבר' .הוא היה גדול ממני ב 4-שנים ,לפני צבא .אני הייתי ילדה קטנה בת .14אלה היו יחסים נוראיים .הרבה נורות אדומות נדלקו אצלי כבר מתחילת הקשר שלנו .אבל הייתי כל כך מוחמאת מכך שיש בן שמתעניין בי ונמשך אליי ,מכדי לעצור את זה .הרגשתי גדולה .מגניבה .יש לי חבר גדול ,והוא קונה לי מתנות ואוהב אותי. לא רציתי לשכב איתו .כרעיון חשבתי על זה לכמה ימים .הוא דיבר על כמה שהוא רוצה להיות בתוכי ,״להתאחד״. נסחפתי בהתלהבות שלו מהמחשבה על זה .אבל לא הייתי שלמה עם זה כלל .הרגשתי לא בנוח .התביישתי מכדי לדבר על זה עם מישהי מהחברות שלי. הגענו אליו .הוא סידר את החדר באופן רומנטי .עם נרות והכל .אבל כבר בדרך אמרתי לו שאני לא רוצה .אני לא רוצה לשכב איתו .לא עכשיו .לא הצלחנו לדבר על זה באמת .אני לא זוכרת הרבה .רק שישבתי על קצה המיטה שלו .מכונסת. סגורה .היה מתח מעיק בינינו. הוא התחיל לגעת בי ואני נתתי לו .אם אני אומרת לא לחדירה ,אין לי זכות באמת לסרב גם למגע אחר .איכשהו הגענו למצב שאנחנו ערומים .אני שכבתי ,מאובנת ,והוא גהר עליי .הרגשתי שהמגע איתו קרוב לי מדי .פחדתי והערתי לו משהו על זה ,אבל הוא ניסה להרגיע אותי שהוא לא נכנס ,הוא נשאר בחוץ .הרגשתי אותו עליי .מחכך את האיבר שלו בי .לא הבנתי מה הוא עושה .רק ידעתי שהמגע שלו בי הפחיד אותי .שזה קרוב מדי .ומה אם הוא יגמור? האם אני יכולה להיכנס להריון מכזה דבר? אבל המחשבה הכי מפחידה ,שהשתלטה על המחשבות שלי ככל שהמגע נהיה קרוב יותר ,היא שהוא הולך לאנוס אותי. שהוא הולך לחדור אליי ,ושהוא יעשה את זה בלי קונדום. כבר לא הרגשתי שיש לי ברירה .בקושי יכולתי לדבר .הייתי אילמת .והמחשבה ה'פרקטית' היחידה שעברה לי בראש היא להושיט לו את קופסת הקונדומים שהוא הכין מראש ליד המיטה .הוא ,כמובן ,פירש את זה כהסכמה. הזכרון שלי מתעתע בי .מנסה לעשות שני דברים סותרים -בהתחלה זכרתי שההתנגדות שלי הייתה הרבה פחות חזקה. זכרתי כאילו בסופו של דבר הסכמתי לשכב איתו .לא לגמרי מרצוני ,אך גם לא לגמרי להפך .הדחקתי את המחשבה
35
36
כאילו מה שגרם לי לשכב איתו היה הפחד שהוא יאנוס אותי )האם זה מה שקרה? איך אני אמורה להתייחס לזה?(. בהתחלה ,בשנה שלאחר מכן ,לא דיברתי על זה עם אף אחת .עם הזמן התחלתי לפתוח את זה ולדבר .רק שנתיים וחצי לאחר מכן ,בשיחה עם מי שהייתה באותו זמן זוגתי ,הצלחתי לבטא לראשונה בקול את הפחדים שאני מעיזה לעלות פה על כתב. מאז הזיכרון ניסה להוציא אותו כרשע המוחלט .פתאום הייתי קצת יותר מתנגדת ,דברים שעשיתי שהיו יכולים להתפרש כהסכמה נשכחו .הרי איך יכולתי להסכים למשהו שהפחיד אותי כל כך? האמת לא ברורה לי .פחדתי ממנו ,פחדתי ממני ומהמון דברים אחרים .בקושי התנגדתי .המשכתי לשחק את המשחק הטיפשי בינינו .כאב לי ואמרתי את זה ,אבל הוא התייחס אל זה בביטול ,הרי זה אמור לכאוב בפעם הראשונה .אבל חזרתי על זה שכואב לי ,הרגשתי שאני נקרעת מבפנים .רק לאחר שחזרתי על זה כמה פעמים הוא הפסיק )או אולי הוא פשוט כבר גמר בינתיים?( הוא ניסה לפייס אותי .לגעת בי ולענג אותי ולרצות אותי ככה .אבל כאב לי ולא יכולתי ליהנות משום מגע ,בטח לא מהמגע שלו .אבל לא יכולתי להגיד לו לא .אז זייפתי אורגזמה ,שיעזוב אותי בשקט. זה היה סוף הקשר שלנו .שבוע לאחר מכן היינו אמורים להיפגש .הוא התעקש שנבוא אליו ,אני התעקשתי שנפגש בחוץ. רבנו והתעצבנתי .אמרתי לו שישים לב איך שהוא מדבר אליי ,ושאם הוא מחליט לשנות את זה ,הוא יודע מה המספר שלי .אבל כשהוא התקשר יומיים אחר כך ,כבר החלטתי שדי לי .ניסיתי לסיים את זה יפה .אבל כשהוא אמר משהו על זה ש׳שכבתי איתו ועכשיו אני זורקת אותו' ,זה כבר היה יותר מדי. חודש אחר כך הוא צלצל לי באינטרקום ,ביקש לעלות .לא הסכמתי ,אז ירדתי אליו .הוא אמר שהוא מצטער ושהוא אוהב אותי ,ורוצה שנחזור .אז ,אפילו כעס לא הרגשתי כלפיו ,רק רחמים .אני מניחה שהוא אף פעם לא הבין מה קרה שם ,אני לא יודעת אם הוא אי פעם יבין. במבט לאחור אני מבינה כמה זה השפיע עליי .החיים שלי השתנו בצורה דרמטית .המעגל החברתי ,עיסוקים ,היחס לבית הספר -בכל היה שינוי שנבע מן ה)ממה? איך אני אמורה לקרוא לזה?( שעברתי .הייתה לי תקופה של מעין דיכאון .לא נפגשתי כמעט עם חברות .הרגשתי שכולן בגדו בי ,שעם אף אחת אני לא יכולה לדבר על זה .עד היום אני לא בקשר עם אף אחת מהחברות שלי מאותו הזמן .היו תוקפים אותי סחרחורות וכאבי ראש לא מובנים .בכי .הרגשתי לבד כל כך. חלשה כל כך .רציתי לחזור להיות ילדה קטנה. אבל גם היו שינויים טובים .עזבתי סופית את הצופים .לא נגעתי יותר בסיגריה בחיים .התחלתי להסתובב רק עם החנונים בבית הספר ,הרגשתי בטוחה יותר שם .התחלתי לגבש אידיאולוגיה פמיניסטית ורדיקלית. איך לעזאזל עד השבוע לא עשיתי את ההקשר בין החוויה הזו לשינויים הענקיים שעשיתי בחיים שלי? איך לא הבנתי שחוויה כזו משאירה צלקות? היום אני מרגישה משוחררת .הצלחתי ליצור מערכות יחסים נפלאות .במשך שנים התייחסתי למקרה הזה בביטול. מקסימום ,מלמלתי משהו על זה שהפעם הראשונה שלי הייתה עם אידיוט אחד שפגע בי .אבל בכיתי כשכתבתי את הטיוטה ,ובכיתי כשסיפרתי לחברים על מה כתבתי ,ובכיתי שהעליתי את זה על המחשב ,ובכיתי שוב ושוב ושוב .כמות הדמעות ששפכתי גרמה לי להבין איזה מטען עצום סחבתי איתי ,ואני מברכת על כל דמעה נוספת שיוצאת .ומפנה מקום לנשום. 37
38
בכל מקרה ,בערך שנה אחרי שאיבדתי את בתולי ,סקס עם גברים דחה אותי כל-כך הרבה שהייתי בטוחה שאני לסבית .המחשבה על מין הטרוסקסואלי פשוט לא משכה אותי בכלל .ואני לא יודעת למה המין המזדמן שהיה לי עם נשים נתפש אצלי גם היום כחוויה חיובית ,אולי יום אחד ,בפרספקטיבה אחרת ,אני אצליח למצוא לזה תשובה. ובכן ,שנתיים אחר כך ,ושתי מערכות יחסים מוצלחות )עד כמה שמערכות יחסים שנגמרו יכולות להיות מוצלחות( עם נשים ,מצאתי את עצמי בזרועות של גבר .וזה מצא חן בעיני .בפעם הראשונה ששכבנו זה כאב לי ,וזה נראה לי כל-כך נורמלי שאני פשוט אתגבר על זה ,כי ככה תמיד עשיתי וככה לימדו אותי שנכון) .מי למד אותי? לא יודעת (.זה נראה לי ברור שגבר צריך לגמור באקט מיני ,ושכל עוד אני בסדר אז צריך להמשיך .הוא סרב להמשיך אם זה רק "בסדר" בשבילי ולא כיף ,ואני התאהבתי בו במקום .הסיפור נמשך מעט מאוד זמן אבל החזיר לי קצת אמון במין הגברי .וגם לימד אותי שיש לי זכויות שוות במיטה – ושאני חייבת לדרוש אותם .וזה לא היה שיעור מיידי .זה לא מסוג הדברים שהופכים לברורים ביום אחד .זה לקח הרבה זמן ,וקשר ארוך עם גבר פמיניסט אחר, עד שלמדתי להגיד איך אני מרגישה ,מתי טוב לי ומתי רע ,ולדעת לדרוש לא לעשות שום דבר שלא נעים לי או לא בא לי לעשות. )“Keep on your make up, and I’ll keep on the light” (pulp כשהייתי קטנה היו לי הפרעות אכילה .זאת לא הייתה תקופה מלבבת כלל ,והרס עצמי היה הלהיט האחרון .זה בעיקר התבטא בתזונה שמבוססת ברובה על טקילה ,אבל כלל גם בין השאר מין מזדמן .זה מוזר ,הקטע הזה של מין מזדמן כהרס עצמי .זאת אומרת ,אין שום דבר רע במין מזדמן כשלעצמו .הוא יכול להיות קליל ,כיפי ונעים. אבל אין לי ספק שבאותה תקופה זה לא היה העניין .רציתי להיות כל דבר חוץ מעצמי ,ועדיף בכלל היה למות, ואם לא אז חיפשתי כל דרך בשביל לברוח. עשיתי את זה כי חיפשתי סיבה לקיום שלי ורציתי להאמין שאני לא רק נזק .רציתי להרגיש שאני מסוגלת לגרום להנאה .זאת הייתה מחשבה מטופשת כי לא הייתי אדם רשע ,וזאת הייתה מסקנה מטופשת כי היא עשתה לי רק רע ,ונתנה לאנשים מנוף טוב בשביל לנצל אותי .וכשאת נותנת לאנשים דרך לנצל אותך הם בדרך כלל יעשו את זה .ולא כי הם רעים ,פשוט כי הם עוד לא למדו שאפשר להשיג דברים בדרך אחרת .לא ,בעצם תמחקו את זה. גברים הם חלאות וצריך לחתוך לכולם את הזין. 39
אני רוצה רגע לחזור לסוגייה של מין מזדמן .מין מזדמן לובש כל מיני צורות .לפעמים הוא נעים ונחמד .לפעמים הוא עם אדם זר לגמרי – אדם שלא מכיר אותך ,לא יודע מי את/ה ,וזה גם לא ממש מעניין אותו .אז בואו נניח לרגע בצד את המין המזדמן בין ידידים ,את המין המזדמן הנעים ,כזה שלפעמים גם מדברים קצת אחריו או לפניו ונדבר רגע על המין הקר ,המתנהל בין זרים .אפשר להגיד שאנשים עושים מין מזדמן משני סיבות )עכשיו אני הולכת לפשט את הנפש האנושית עד כדי בדיחה ,צריך לירוק לי בפרצוף( :הראשונה היא כדי להשביע יצרים גופניים .השניה היא כדי לא להרגיש לבד .את הראשונה אני יכולה להבין .את השניה קצת פחות ,כי אחרי פעם אחת לומדים שזה רק גורם לך להרגיש יותר לבד. אבל אני גילתי שסקס יכול להיות יותר מאורגזמות וזה הפך אותו להרבה יותר מעניין בעיניי .יש משהו נורא עצוב בלהיות קרוב פיזית למישהו ,בצורה הכי קרובה שאפשר ,ושהוא לא יראה ,אפילו לא לרגע ,אולי אפילו לא ירצה לראות אותך באמת .שיעזוב ברגע שהוא לא יוכל למצוא בך שימוש .כי אני רוצה להאמין שאנשים הם יותר מגרביים ולא צריך לזרוק אותם ברגע שיש בהם חור. 40
אני מתגעגעת לאיך שחשבת שאני כל כך יפה ,היית מלטף אותי בסקרנות ,רק עם קצות האצבעות ,ולפעמים מחזיק חזק ,מנשק המון ובכל מקום ,לא מפסיק אף פעם. איך הצלחנו למצוא את השפה הזו ,דרך המגע ,דרך הגוף ,להרגיש כל כך נוח וחשוף, לאהוב כל כך .הכרת אותי הכי טוב ,הכי מקרוב ,ונתת לי להיכנס אלייך ,לפחדים, לרגישות ,לטבעיות ,לשמחה שנראתה כל כך פשוטה והגיונית לפעמים ,ובפעמים אחרות נראתה כל כך מפתיעה ומעוררת השראה .איך הצלחנו? אם זה לא היה נראה כל כך הגיוני ואוטומטי להרגיש איתך נוח ,אולי הייתי מבינה יותר את הצעדים הספציפיים שעשינו, אבל הכל נמצא אצלי באיזה מקום קסום של ביחד ,עטיפה של תקשורת ברמה הכי אמיתית וקרובה ,שאין לה שלבים ותאריכים. אני כן זוכרת תקופות שלא היינו ככה ,שהרגשתי לא בטוחה ,וכנראה גם אתה כי התנהגת מאוד מבולבל .אבל דיברנו ,כל הזמן ובכל מיני צורות ,ולא פחדנו לעצור כשזה הרגיש נכון ,והיינו על פול ווליום של תחושות -הכל היה בחוץ .קרה לי תהליך משחרר מולך ,הצלחתי להקשיב לעצמי ,לעשות חקירה עם עצמי ,לבדוק מתי ומה אני רוצה ,ומתי ומה לא .זה לא רק אני שעברתי את התהליך הזה ,אתה עברת אותו גם .וגם ,עברנו אותו ביחד .זה נפלא שהצלחנו במקום הזה ,להיות נכונים כל כך אחד לשני ,רוצים וצנועים אחד לשני ,אולי כי הבנו את הייחוד של המצב הזה ,שהוא מצד אחד נורא פגיע, ומהצד השני מכיל פוטנציאל כל כך אדיר .פוטנציאל למחקר ,משותף ופרטי ,לחופש, לעוצמה והעצמה ,פוטנציאל להכיר את עצמנו אחד לשני ופשוט לעשות המון המון טוב.
זה אני ,והגוף שלי קשור לתחושות שלי ,והאיברים שלי הם שלי ואני יכולה לקרוא להם איך שאני רוצה ,ואם כואב ,אז זה כי כואב לי ,וכי הכאב רוצה שאני סוף סוף אסתכל עליו ,יתייחס אליו ,אתמסר לו .אתה ליווית אותי במפגש המחודש עם הגוף שלי ,שבפעם הזו הגיע ממקום נכון ופנימי ,שפוי ומקבל. גם להתמסר הצלחתי הרבה בזכותך ,להתמסר להנאה ,להתמסר לנגיעות ,להתמסר לפה שלך ,ללחי ,לגבה ,לשוק ,לעמוד השדרה ,להתמסר לכולך .להתמסר כשעלו דברים מפחידים ,גם אלה מהעבר וגם אלה שקורים כל הזמן וקשים מדי בשביל שנקדיש להם זמן ,שהתגנבו במין סוג של פשרה -לא רציתי אותם מולי אבל הם התעקשו -אל תוך המיטה ,למרחב שלי ושלך .ובלעדייך אהוב ,לא הייתי מעבדת, מתגלגלת ,משתגעת ,מתפתלת ,בוכה בוכה בוכה ,ואוהבת את האומץ ,אוהבת אותו כל כך שנהייתי מכורה אליו ,מכורה אל היכולות שלי ,אל החוזק שלי ,קשורה כל כך לאמת ,שלא יכלה להיאמר תמיד בבירור אבל הייתה מאוד נוכחת .ונהייתי מרותקת ממה שאנחנו עוברים ,וממה שאתה ,כל כך אמיתי ,מופשט ומתפשט ,מראה לי בביישנות מחויכת ,ועם דמעה. הדברים הכי גדולים קרו לנו בחללים הכי קטנים ,ואני אוהב אותך לעולם.
נדמה לי שאתה היחיד שלא הרגשתי שמץ של שליליות כששמעתי אותך מדבר על הגוף שלי .גם עם אנשים שאני יודעת שיש להם כוונות טובות ,מסתתר הריחוק ,הניתוק ,הגוף שלי בעיניהם לא לגמרי שייך למכלול של מי אני ,או לפחות הקונפליקטים לגבי הקשר של גוף לתוכן נמצאים שם בבירור .אפילו עם עצמי ,השאלות האלה בוערות ולא מוצאות מענה -אם הגוף משתנה ,אם הוא כואב ,אם הוא נמצא בתנוחה משונה ,איפה אני שייכת בסיפור הזה ,מה חשוב ומה לא .ולך תמיד היה נורא ברור ,מסודר כזה ומרגיע -זו את ,את שאני הכי מכיר ואוהב נורא נורא ,זו את ואת הכל וכל כך הרבה .תמיד התייחסתי לגוף כנפרד ממני ,וכשלא יכל לתפקד הייתי אומרת שהוא בגד בי ,אבל זה לא הוא,
41
42
העמודים הבאים הם תרגום לעברית מתוך הפנזין " ,"supportלתמיכה בשור־ דות של תקיפה מינית ,בהוצאת microcosm publishing www.microcosmpublishing.com "כמעט כל השורדות שאיתן עבדתי דיווחו על קיום יחסי מין כאשר הן לא רצו בזה .זה כמעט כאילו הן התייחסו לזה כמובן מאליו; סקס לא רצוי נהפך לעובדה בשביל שורדות ,עד אשר רבות כלל לא מבחינות בכך עוד". "לעיתים יש מספר תחושות סותרות המתרחשות בגופך בו זמנית .אולי תחושי מגורה מינית בנרתיק ובאיזור האגן ,ותרגישי רתיעה בחזה ...מה את עושה אז? למעשה ,חוויית תחושות סותרות היא חוויה המוכרת לרוב השורדות .הסכמה נהפכת אז לעניין של הבחנה בין התחושות - ".מדריך השורדות למין )פרק "אמון וגבולות"( שורדות הן לא היחידות שצריכות להחלים מבחינה מינית .התרבות שלנו מותירה לנו מעט מאד מקום לפתח מיניות בריאה ועשירה .כמעט מלידה בנות מקבלות מסרים מעורבים בנוגע למיניות שלהן .אומרים להן שהן צריכות להחביא את המיניות שלהן ,להכחיש את קיומה ,לדכא אותה ,להשתמש בה ,לתת אותה .התקשורת מתייחסת לסקס בתור אמצעי לכוח ,לפיתוי ולהשגת תמורה .כתוצאה מכך ,רוב הנשים גדלות עם קונפליקטים ביחס למין .בשביל נשים שחוו תקיפה ,הבעיות האלה הן מורכבות" - .אומץ להחלים"
מין דיבור על מין יכול להיות ממש קשה -מתי בכלל לימדו אותנו לדבר על זה? באיזו שפה נשתמש? איך לא נרגיש נבוכות? אבל באמת ,זה הגוף שלנו ,אלו החיים שלנו ,זה משהו שאמור להיות כיף ומגניב ומדהים ,ולמה אנחנו צריכות לא לדבר על זה? זו לא צריכה להיות האחריות של מי שהותקפה להתחיל שיחות על מין. התנתקות ) (spacing outופלאשבקים :דיבור יכול לעזור .אם היא נראית כאילו היא לא נוכחת ,תשאלי .את יכולה לבקש ממנה לפתוח את העיניים שלה) .אל תדרשי זאת .רק משהו כמו "הייתי רוצה לראות את העיניים שלך" ,או "את פה?"( לפעמים מספיק קול כדי להחזיר אותנו .לפעמים לא .זה רעיון טוב להאט את הקצב או להפסיק אם את לא בטוחה איפה היא .לפעמים אתן יכולות לקבוע מילת קוד ,כמו "רוחות" ,כי לפעמים א/נשים לא יכולות להגיד "די" ולא יכולות להביע את מה שקורה להן .בבקשה אל תגיבי בצורה מוגזמת .אל תנסי להוציא ממנה מידע בכוח. לפעמים היא תרצה שתעזבי אותה בשקט .לפעמים היא תרצה להישאר עם הפלאשבק ולפתוח את זה כדי ללמוד עוד על העבר שלה .לפעמים היא תרצה להיות בהווה. את יכולה לדבר איתה על איזה ,אם בכלל ,סוג עזרה היא תצטרך בשביל להישאר נוכחת .אולי היא צריכה להגיד בקול רם שהיא רוצה להישאר בהווה .אולי היא צריכה שתגידי לה את שמה או שתגידי לה מי את או אולי לספר לה משהו נחמד ופשוט ,שלא קשור לסקס ,שעשיתן ביחד לאחרונה .הסערה הרגשית שהפלאשבק גורם יכולה להשכיח מאיתנו שישנם גם זמנים פשוטים או רגשות אחרים מלבד הפחד וחוסר האונים. כשדברים עולים ,כדאי לדבר עליהם שוב כשאתן לא במיטה .את יכולה להגיד "אני יודעת שלא יכולת לדבר על מה שעשה אותך כל כך מפוחדת ועצובה אתמול בלילה ,אבל אכפת לי ואני באמת רוצה לדעת .את חושבת שאת יכולה לדבר על זה עכשיו?" אולי היא תגיד כן ,אולי היא תגיד לא .את יכולה להגיד" ,זה היה מבלבל כששאלתי אם את בסדר ואמרת שכן ,אבל לא נשמעת ממש בסדר ולא ידעתי מה לעשות .מה אני צריכה לעשות כשדבר כזה קורה?" 43
אולי היא תגיד שכן ,היא באמת הייתה בסדר ,רק ניסתה להביא את עצמה בחזרה להווה ,ושהיא שמחה שלא עצרת ושבטחת בה; אולי היא תגיד שלמעשה היא אמרה שהיא בסדר בשביל להיות צינית ,ושהיא שמחה ששמת לב ,שמחה שעצרת. את יכולה להגיד "את אוהבת את זה כשאני ________? אני לא מצליחה להבין מהתגובות שלך אם כן או לא" .אולי היא תגיד "אני רוצה לאהוב את זה ,אבל זה גורם לי להרגיש מוזר" .אולי היא תגיד "זה מעלה בי דברים )טריגר( ,אבל אני מנסה לעבוד על זה" .אולי היא תגיד "אני לא באמת אוהבת את זה ,פשוט לא ידעתי איך להגיד משהו". אם את מחזרת אחרי מישהי ,שוכבת עם מישהי ,שוקלת להיכנס למערכת יחסים עם מישהי ,תמיד תניחי שיכול להיות שהיא חוותה פגיעה מינית .דעי שבשביל הרבה שורדות של פגיעה מינית ,אפילו אלו שאוהבות סקס ומאד מיניות ,סביר להניח שתהיה תקופת זמן שבה הן לא ירצו לעשות סקס .חשבי אם את רוצה להיות או יכולה להיות במערכת יחסים שהיא לא מינית .זה ממש מחורבן להיות ניצולת תקיפה ,להיות תלויה רגשית במישהי, חווה הרבה טריגרים ,מנסה לשים גבולות ,מנסה להגיד שאת לא רוצה לעשות סקס לכמה זמן ,ואז הפרטנרית שלך מתחרפנת או מאיימת לעזוב. אם את מוכנה להיות במערכת יחסים שהיא לא תמיד מינית) ,גם אם את אוהבת מין( אז זה יכול להיות רעיון ממש טוב להזכיר למי שאת אוהבת ,שגם אם היא לא תרצה לעשות יותר מין ,זה לגמרי בסדר.
לכל ניצולת תקיפה יש צרכים שונים .היא אולי תרצה לגעת בך אבל לא שתגעי בה .היא אולי תרצה שתגעי בה, אבל לא לגעת בך .היא אולי תרצה לעשות מין ממש פרוע .היא אולי תרצה להתחיל מהתחלה ,כאילו הייתה בת-עשרה ,וללמוד סתם להתמזמז בלי ללכת עד הסוף .והכל יכול להשתנות בכל רגע. "החוויה שלך ממין יכולה להשתנות גם בתוך אותה מערכת יחסים .עם מאהבת חדשה ,יש פעמים רבות תשוקה והתרגשות של התחלה שמטשטשת בעיות .אבל כשמערכת היחסים מתייצבת ,סוגיות מיניות אולי יצריכו תשו־ מת לב מחודשת .מכיוון שאת מסתכנת באינטימיות רגשית קרובה יותר ,אולי תתחילי לסגור את עצמך מבחינה מינית .או שתגלי שככל שהאמון גדל ומעמיק ,את מבריאה ברמה עמוקה יותר ,עולה אפילו על הציפיות שלך. מכיוון שזה לוקח הרבה זמן להחלים מבחינה מינית ,את אולי תתהי אם את בכלל עוברת תהליך כלשהו .אבל למרות שבתהליך יש עליות ומורדות ,את מתקדמת בכיוון הנכון .אם את משקיעה מאמצים יציבים ומתמשכים בפיתוח מיניות מספקת ,תאזרי בסבלנות ,תקבלי את המקום שאת נמצאת בו ,ותאמיני ביכולת שלך להחלים". "אומץ להחלים"נורא .מה שקורה. בפעם הראשונה שסיפרתי את האמת על התקיפה המינית שחוויתי ,שמתי את כל ההסתייגויות האלו לפני – אמרתי שזה לא היה אונס או משהו כזה ,שזה לא היה נורא כמו מה שקורה לא/נשים אחרות ,זה היה רק מגע בזמן שישנתי ,וצפייה בי בזמן שהתקלחתי ,ודברים כאלו. האדם שאמרתי לו את זה אמרה "אף פעם אל תשווי את זה .כל מי שפגשתי אי פעם ניסתה לבטל את מה שקרה לה בלהגיד שמה שקרה לאחרות גרוע יותר .מה שקרה לך היה אמיתי .מה שקרה לך היה נורא .מה שקרה לך נחשב .אל תמעיטי בזה". זה הכה בי ממש חזק .אף פעם לא הרגשתי שמותר לי להרגיש דפוק כמו שהרגשתי בנוגע למה שקרה .באותו לילה תרגלתי כתיבה ביומן שלי ,רק כתיבה של מה שקרה ,בלי הקדמות או הסתייגויות ,רק לכתוב את זה שוב ושוב ולבסוף לתת לזה להוציא החוצה את המשקל והכאב שזה באמת גרם. 44
אעשה ,שוב ושוב( אני מדבר על מישהי שיש לה תחושה שהיא חוותה סוג של טראומה מינית בשלב מסויים בחייה .זה לא משנה אם את זוכרת מה קרה ,אם את מרגישה בתוכך שזה הניסיון שלך – את שורדת. בעיקר הקטע הזה קיים בשבילך ,הוא קיים גם בשביל הפרטנרית שלך .כשאני משתמש במונח »פרטנרית« אני לא מתייחס בהכרח למערכת יחסים רצינית מחייבת .למטרת הקטע הזה, פרטנרית היא כל מי שיש לך קשר מיני איתה על בסיס קבוע .אם את במצב שיש לך רק התנסות- של-לילה-אחד ,המונח הזה עדיין תקף. במהלך השנים האחרונות קראתי את כל הפנזינים על שורדות פגיעה מינית שרק ידעתי שקיימים. אף לא פנזין אחד ציין מידע כולל או נתן איזו עצה טקטית בנוגע לבעיות הספציפיות שבהן אנו נתקלות כשאנחנו מנסות להיות מיניות .בשבילי, לחוות את המיניות שלי ,עם אדם אחר או לא ,היה מה שרמז לי לראשונה על כך שעברתי טראומה מינית בחיי .לאחר שלוש שנים של התנזרות ממין ושלוש עשרה שנים של הדחקת זיכרון ,התחלתי להיות פעילה שוב .אז ,הקירות השבירים של המציאות שלי החלו להתפורר באמת .היה זה מין שלבסוף שחרר אותי מהאשליה שההכרה שלי יצרה על מנת לשמור עלי מוגנת .היה זה מין, בדרך סוטה ודפוקה .____ ,וכאשר עברתי ___ דרך ערפל של טרור ,נכנסת מחדש למיניות שלי בזמן שהטראומות שלי מגיחות ,החל להתחוור לי שמין אולי יתגלה לבסוף כגרעין תהליך ההחלמה שלי. הכרתי שורדות שהיו נבעתות מכדי אפילו לחשוב על מין .הכרתי שורדות שעושות מין באופן תדיר וללא אבחנה .אנחנו פוגעות בעצמנו בשתי הדרכים. מיניות היא מרכזית לחוויה של להיות אנושית. אנחנו צריכות שייגעו בנו ,זה פשוט חלק מהיותנו יונקים .האינטימיות שאנחנו יכולים להגיע אליה כאשר אנו מרשות לעצמנו להיות פתוחות ופגיעות בזמן מין מזינה את הנשמה שלנו .זה יכול לחבר אותנו מחדש לגוף שלנו ,להעלות רגש שלעולם לא חשבנו שאנחנו יכולות לגעת בו ,לקרקע אותנו בזמן הווה )את יכולה לחשוב על משהו שמשאיר אותך יותר בהווה מאורגזמה?( 45
אני מאמין שלאפשר לעצמנו להיות פגיעות, לחלוק באמת את עצמנו ,להראות את עצמנו האמיתי למישהי אחרת הוא דבר חיוני עבור כל תהליך החלמה מוצלח. זו הסיבה שבגללה אני מאמין שמין הוא אחת הדרכים היותר יעילות על מנת להבריא מפגיעה. את ערומה עם מישהי ,עם עצמך ,לפעמים את אפילו נכנסת לתוך גופה של מישהי אחרת, לוקחת מישהי לתוכך .האין זה יפה? זו אחת מהחוויות היותר חזקות שאשה יכולה לחוות ,וזו גם הסיבה בגינה זה יכול להיות הרסני. אני רוצה שנהיה מסוגלות לגעת בדברים האלו. אני לא רוצה להמשיך להימנע מזה ,לחיות בפחד מזה משום שנפגענו כל כך בעבר .למרות זאת ,אנחנו עדיין לא יודעות איך לעשות זאת. מה שבטוח ,אנחנו לא יכולות לסמוך על החברה שגידלה אותנו שתספק לנו מודלים בריאים של מיניות .וגם כדאי שלא נחכה עד אשר הם יפנו אל הניסיון שלנו בתור שורדות .המקור הכי טוב שיש לנו זה אנחנו .אנחנו צריכות לדבר אחת עם השנייה ,עם החברות שלנו ,עם התומכות שלנו, היועצות שלנו ,הפרטנריות שלנו ,על איך להיות בטוחות במין .ואנחנו צריכות לא להיכנע לפחד שלנו ממין. בואו נבהיר כמה דברים .ראשית ,אין לי מומחיות או משהו כזה .כל מה שיש לי לגיבוי מה שאני אומר הוא הניסיון שלי כשורד של תקיפה שהיא פעילה מינית .כשאני אומרת "שורדת" )מה שאני
אני שורד זכר קוויר .הפרטנרית שתמכה בי לאורך השנתיים וחצי האחרונות של ההחלמה שלי הייתה אשה. )הערת המתרגמת :בשל מגבלות השפה העברית, נאלצתי להכריע באיזה מגדר לכתוב את הקטע. בחרתי להשתמש ברבות או בלשון נקבה בכל מקום שבו השפה האנגלית מאפשרת למגדר להיות נזיל ,וגם בכמה מקומות שלא(. אוקיי ,הנה אנחנו מתחילות.
קווים אדומים אנו קובעות את הקווים האדומים שלנו בהתבסס על מה שאנחנו יודעות שאנחנו צריכות ,בסקס ובמערכות יחסים ,מבלי יוצאים מן הכלל. באופן טבעי ,הרבה מזה תלוי במקום בו את נמצאת בהתמודדות עם התקיפה .להלן כמה דוגמאות לקווים אדומים: אני לא יכול להיות עם מישהו הוא בקטע של סאדו-מאזו כי אני יודע שזה מעלה בי טראומות. אני רוצה לשכב רק עם החברים הקרובים שלי, אני לא יכול להיות במערכת יחסים רצינית כרגע. מערכת היחסים עם הפרטנר שלי חייבת להיות מונוגמית .משום שעל מנת לבנות במערכת היחסים מרחב שיהיה בטוח מספיק במערכת
יחסים על מנת להיות מיני ,אני זקוק להרבה זמן, תשומת לב זהירה ואמון .לאפשר לאדם אחר להיכנס לתוך המרחב הזה מרגיש כביזוי שלו. אינני מסוגל להיות במערכת יחסים מונוגמית משום שכל סוג של גבולות שמוצבים על חיי או על המיניות שלי על ידי אדם אחר מזכירים לי את תחושת המלכוד וחוסר השליטה שהרגשתי בזמן התקיפה. אני לא יכול להיות במערכת יחסים עם שורד אחר .אני בקושי יכול להתמודד עם החרא שלי, אני לא מסוגל להתמודד עם יותר מזה. הפרטנר שלי חייב להיות שורד גם הוא .אין לי את האנרגיה או הזמן להסביר את עצמי ולהסביר את מה שעברתי למי שאינו חולק את הניסיון שלי. אני לא יכול לקיים סקס עם מישהו מאותו המגדר של התוקף שלי. הקווים האדומים שלך אולי לא יוצבו על סקאלה של קוטביות כמו אלה שמובאים כאן ,הם אולי לא יהיו כל כך »נוקשים« ,אבל זה רעיון ממש טוב להשתמש במלים כמו »חייבת« ו«לא יכולה« .הכוח האישי שלך במיניות שלך והיכולת שלך לבחור בתוך מערכת היחסים שלך יתחזקו שניהם לאין שיעור כשתחליטי מה את חייבת ,מה את יכולה לעשות ברצון ,ועל מה את לא תתפשרי. תזכרי שחלק מהדברים האלו ישתנו .כמה מהקווים האדומים שלי הם ההפך ממה שהיו לפני כ 6-חודשים .תני למה שאת צריכה עכשיו את החשיבות הראויה לו ,אבל באותו זמן זכרי שזה מה שאת צריכה עכשיו.
געי בעצמך אל תזלזלי בכוח של מערכת יחסים חיובית עם אוננות .זו דרך לחקור את היכולת שלך לנהל מערכת יחסים בריאה עם הגוף שלך ,וזו יכולה להיות דרך ממש חזקה ומדהימה לתת לעצמך תמיכה. 46
ההתמקדות באוננות היא במיניות שלנו ובהנאה שלנו ,בניגוד להתייחסות למין בתור שירות לאדם אחר .לא נמצא שם אף אחד אחר בשביל להגיד לך מה את רוצה; התשוקות שלך הן הדבר היחידי שנמצא על השולחן .זה יכול להיות מרפא ,ויכול לעזור לך להרגיש שיש לך זכות לצרכים משלך. כמי שסבלו מתקיפה מינית בהיותן ילדות, החשיפה הראשונה שלנו למין הייתה בתנאים של אחר – מימוש הרצונות של התוקפת .מכיוון שלמדנו שככה סקס אמור להיות ,אנו נוטות להעתיק את הדפוסים האלו כעת ,במערכות יחסים הבוגרות שלנו .אם נחקור את המיניות שלנו רק כאשר אנחנו עם מישהי אחרת ,אנחנו יכולות להיות מושפעות מאד חזק על ידי הרצונות שלהן ,או על ידי הרצון שלנו לספק את הפרטנרית שלנו .אנחנו יכולות לבלבל את זה עם הרצונות שלנו ,עם מה אנחנו רוצות במין. כאשר אנחנו מעבירות את הפוקוס בחזרה לעצמנו דרך אוננות ,אנחנו מאמנות מחדש את הגוף שלנו להיות מיני בשביל העונג שלנו ואנחנו נותנות לעצמנו את האפשרות ללמוד מה זה אומר .כאשר אנחנו מפנטזות ונוגעות בעצמנו בדרכים שונות, ולאחר מכן עוברות לתחום של קיום יחסי מין עם פרטנרית אחרת ,אנחנו בונות מקור ממנו אנחנו יכולות לדלות מידע ורעיונות על מה אנחנו רוצות ומה סקסי בעינינו. גם ,וזה מאד חשוב ,אם יש לך פנטזיות אונס או שאת חושבת על לפגוע מינית בילדים ונדלקת מזה ,זה רעיון טוב לפנטז על זה בזמן אוננות. הרגשות האלו צריכים לקבל מענה .אוננות היא דרך טובה לעשות כן משום שכל מה שאת עושה הוא בכללים שלך 100 ,אחוז .כאשר אין הכרה בתשוקות האלו ,ובמקום זה יש הדחקה ובושה בהן ,הן הופכות להיות מסוכנות .אם אוננות בזמן פנטוז על להיאנס ,לאנוס מישהי אחרת ,או לפגוע מינית בילדים רק גורמת לך לרצות בזה יותר ,כדאי שתיקחי את הצעד הזה בלהוציא את זה החוצה על ידי כך שתדברי על זה עם מישהי ותשיגי עזרה. אני מאמין שרוב השורדות צריכות לפתח שגרה או ריטואל בהם אנו שמות את המחשבות שלנו 47
הקשורות במין על השולחן ועובדות עם זה .אוננות היא אחד הכלים הטובים ביותר שנגישים לנו על מנת לעשות כן ,כי ככה יש לנו הזדמנות להתרפא עם הגוף שלנו והתודעה שלנו באותו הזמן.
מין וכוח אז החלטת לקיים יחסי מין עם מישהי. מזל טוב! את ממש אמיצה .עכשיו הטריק הוא למצוא דרך לקיים מין בצורה שלא תהיה הרסנית לך או לפרטנרית שלך. ההחלטה הראשונה שאת צריכה לקבל היא אם לספר לפרטנרית שלך שאת שורדת או לא .אולי לא תרגישי בטוחה מספיק על ההתחלה ,אולי לא תרצי שהיא תדע בכלל .מה שלא תבחרי להגיד, איך שלא תבחרי לחשוף ,את צריכה להיות מסוגלת לבדוק את השטח על ידי כך שתתחילי בלזרוק כמה רמזים. למשל ,תסבירי שאת לא רוצה לעשות דברים מסוימים במין בגלל שהם מזכירים לך דברים )טריגרים( או שאת צריכה לקבוע גבולות במין שיש לכן ביחד .אם היא בקיאה בשפה ) (lingoשל שורדות כמו זו ,היא בטח תשאל שאלות נוספות ומשם את יכולה להחליט עד כמה את מרגישה בטוחה בשביל לדבר על הדברים האלו .אם את לא מרגישה בטוחה מספיק בשביל לדבר על זה את כנראה לא צריכה לשכב עם האדם הזו. את צריכה להיאחז בכוח שלך ולבסס את הגבולות שלך עם פרטנרית חדשה .כדאי שתעשי זאת כבר לפני שאתן שוכבות או מוקדם מאד במערכת היחסים המינית ביניכן .אחרת את יכולה למצוא את עצמך בתוך יחסי כוחות בעייתיים ולהרגיש שאת לא מסוגלת לדבר עליהם. דבר אחד קשה במיוחד הוא פשוט לא להרגיש מסוגלת לקיים יחסי מין .כנראה שיהיו זמנים בהם לא תרצי לקיים יחסי מין והפרטנרית שלך כן ,או אולי תרצי מין בראש ,אך הגוף שלך לא יאפשר זאת .זה יכול להיות ממש מתסכל לכולן,
אך זה חיוני שתקשיבי למסרים הללו ותקבלי אותם .אם את מנסה לעקוף אותם ,אם בשל לחץ מצד הפרטנרית או ממך ,את עלולה לגרום נזק רציני .מין לא יכול להיות סתם מין בשבילנו .אם את שורדת של תקיפה מינית ,היחס שלך למין לא יכול להיות כמו זה של מישהי שהיא לא שורדת. ולפרטנרים של שורדות ,מאחר שהייתי כזה, יש לי את זה להגיד :אם את רוצה לקיים מין והפרטנרית שלך לא מרגישה כך ,לא משנה כמה נמהר זה היה ,תני לזה לעצור שם .נסי לא לחוש דחויה משום שזה נוגע אליך; אל תלכי לשנאה עצמית; אל תזעיפי פנים .כל העניין הוא להרגיש יותר קרובה לאדם הזו ,לא? שאלי את עצמך מה היה קורה אם הייתן עושות סקס בכל מקרה. האם להגיע לאורגזמה שווה את כל המרחק והפגיעה והטראומות שעולות? זה צריך להיות מובן מאליו.
טריגרים תגובת טריגר מתרחשת כאשר מאורע או תמריץ כלשהו גורם לאדם להגיב בצורה שמחזירה אותה לזמן שבו היא הייתה מותקפת או גורמת לה תגובה רגשית חזקה ופתאומית למצב בו היא נמצאת או לאדם/אנשים שהיא איתם .כשאת סובלת מטריגר ,הפרטנרית שלך יכולה להזכיר לך את התוקפת שלך ,אולי אפילו לייצג אותה מבחינה פיסית ,ואז את מוצאת את עצמך מונעת מזמן ההווה ,וחווה פלאשבאק של התקיפה. הפרטנרית יכולה לגעת בך בדרך שאין בה כל דמיון קוגניטיבי לתקיפה שחווית אבל שלפתע תגרום לך להרגיש מאד מפוחדת ,חרדה ,כועסת, מצוברחת ,הרגשת בחילה ,חום ,קור או פשוט מאד רועדת ומוטרדת. אם את שורדת ואת פעילה מינית ,לחוות טריגר זה בלתי נמנע ,זה הולך לקרות לא משנה מה. זה בסדר ,טריגרים הם לא רעים .הם שמים אותנו במצב זמני של פחד וכאב ,אך הם קורים כאשר זהו זמן בשבילנו להתעמת עם אספקט של התקיפה שחווינו .טריגר הוא מסר מהמערכת שלנו שמודיע לנו למה אנחנו צריכות לשים לב
ולעבוד עליו כעת. אבל טריגרים הם עדיין מאד מפחידים ומלחיצים, לכן זה חשוב שכל אחת מאיתנו תפתח שיטה להתמודדות עם הטריגר על מנת שיהיה לנו מושג יותר ברור מה לעשות כשזה קורה .זה משהו שאנחנו יכולות לעשות לבד ועם הפרטנריות שלנו. אני ממליץ על שניהם. רעיון טוב למשהו שאפשר לעשות לאחר שנרגעת קצת מהסערה הראשונית שנובעת מהטריגר ,אך עם החוויה עדיין טרייה בראשך ובגופך ,הוא לרשום רשימה של שאלות שאת שואלת את עצמך על מנת להבין מה את צריכה כשזה קורה. לדוגמא :האם אני מתנתקת )דיסאסוציאציה – פירוט בהמשך( עכשיו? האם אני צריכה לחזור לתוך הגוף שלי? האם אני צריכה להיות עם הפרטנרית שלי? האם אני צריכה שיחזיקו אותי? האם אני צריכה מגע? האם אני צריכה להיות לבד? האם יש מישהי אחרת שאני רוצה לדבר איתה כעת? האם אני צריכה פשוט לשכב? האם אני צריכה מים? האם אני צריכה לאכול משהו? האם אני צריכה לקום ולהסתובב קצת? האם אני צריכה לעשות מדיטציה? האם אני צריכה סיגריה? תניילני את רשימת השאלות הזו ותשמרי אותה קרוב למקום בו את עושה מין ,מתחת לכרית, במגירה ,במקום בו את שומרת את צעצועי המין שלך והקונדומים ,בכל מקום שבו תוכלי להשיג אותה כשאת צריכה .תוודאי שהפרטנרית שלך יודעת איפה הרשימה או שיש לה עותק משלה. אז חווית טריגר .הדבר הראשון לעשות הוא לשים לב להרגשה שיש לך ואם את יכולה לתת לה שם" :אני מרגישה פחד"" ,אני עומדת לבכות", אולי תרגישי דחף להתעלם ממה שקורה בתוכך ולהמשיך הלאה .תלחמי בזה! תגידי שאת צריכה להפסיק .עכשיו הפרטנרית שלך תשאל" ,מה את צריכה?" אם היא לא שואלת אותך את זה, תגידי לה בכל מקרה .אולי לא תדעי לגמרי מה את צריכה .תחפשי את הרשימה שהכנת ותנסי להבין דרך זה ,תשאלי את עצמך את כל השאלות ברשימה .אם את עדיין לא בטוחה מה את צריכה, 48
או שאין לך רשימה ,תנסי להיות רגועה ולהישאר נוכחת עם התחושות שלך .זה יכול להיות כל מה שתזדקקי לו כעת. לאדם שתומכת בשורדת שחווה טריגר :הפוקוס צריך להיות על הפרטנרית שלך בסיטואציה הזו .היא צריכה להיות זו שקובעת מה קורה ,משום שהיא זו שחווה את האי נוחות .משום ששורדות הן א/נשים שהכוח שלהן נלקח מהן שוב ושוב ,פרטנרית תומכת צריכה לעשות רק זאת :לתמוך .אל תנסי לתקן אותה או להציל אותה ,היא צריכה לקחת את הכוח בחזרה לידיים שלה ,לשפר את הסיטואציה בשביל עצמה .תישארי נוכחת איתה.
התנתקות )(disassociation כאשר שורדת מתנתקת היא לא תחווה תחושות עזות כמו בתגובת טריגר .היא פשוט לא שם ,לא בתוך הגוף שלה ,לא נוכחת בחוויה .התגובה הזאת היא פחות בולטת מאשר טריגר ,אבל היא חמורה לא פחות .עדיין יש דרך לחזור לזמן הווה. זה קשה להתנתק כשאת מסתכלת למישהי בעיניים .זה יכול להיות מביך ,מפחיד וקשה; זה גם יכול להיות ממש אינטימי ולעשות הרבה על מנת לשמור אותך נוכחת בגוף שלך .יותר סביר שהפרטנרית של שורדת תבחין בכך שהיא מתנתקת מהשורדת עצמה. תשאלי ״את פה?״ או "איפה את?" ותהיי מאד עדינה עם זה .תאפשרי לה לחזור באופן בטוח.
אלו רק הדברים הפשוטים ביותר .השלד של מערכת תמיכה .התוכן האמיתי של כל מתודת ריפוי מתבסס על מסירוּת לעצמך וקשר עם חזק עם אלו שאת אוהבת .אז תדאגו אחת לשנייה ,ותהיו סבלניות ,התהליך הזה לוקח הרבה זמן .כשורד ,אני יודע שהחוויות שלי מעצמי ,ממערכות היחסים שלי ומהמיניות שלי הן שונות באופן ניכר מהחוויות של מישהי שלא חוותה תקיפה מינית .וזה בסדר .זה בסדר שנעבוד קשה על מה שלאחרים נראה מובן מאליו .המטרה היא לא לחזור לנקודת אמצע שרירותית המייצגת נורמליות ,שאותה שדדו מאיתנו כשהיינו ילדות .אנחנו לא סוטות .המטרה היא להחלים ,להיות ברצף של החלמה .אני לא מבקש את מה שהיה לי קודם ,אני מבקש רק החלמה.
49
עיצוב :שני,רותם ומיכל עריכה :מיכל תודות וקרדיטים: תודה לכל מי שעודדה ,חיבקה ,נתנה השראה ועזרה לנו להוציא את הפנזין הזה :לכותבות )שני ,מיכל ,הדס ,לי-אור ,רותם ,מאיה ,שירי, ועוד שבחרו להישאר בעילום שם(; להגר שדחפה ,עודדה ועזרה בתרגום; לאשרה שהציעה את השם; לעינת על הרישומים; ולעוד רבות אחרות שבטח שכחנו. אם מעניין אתכן לדעת מה בנים פמיניסטיים כותבים על מין: התפרסם ה״פמזין״ .פנזין פמיניסטי שנכתב ע״י בנים/זכרים בנושא מין .מי שמעוניינת יכולה לרכוש אותו בחנויות המובחרות ,או לשלוח אלינו מייל ונדאג להעביר לה אותו בקובץ. אתן מוזמנות לכתוב לנו: potchot@gmail.com )בכתובת זו אפשר גם לקבל כתובת מייל של כותבת ספציפית(
50