פנזין ביסקסואלי
פאנורמה -קהילה בי ופאנסקסואלית פמיניסטית
דבר העורכת התחלתי לעבוד על הפנזין הזה לפני כמעט שנתיים ,והוא עבר צירי לידה לא מעטים .לפני שנתיים ,כמעט ולא היתה קהילה ביסקסואלית – קבוצת ה,B- הקבוצה הביסקסואלית של המרכז הגאה והראשונה בתל אביב אי פעם ,רק התחילה אז לפעול; “ביסקסואלים בישראל” ,הארגון הביסקסואלי הראשון בארץ ,נסגר שנה לפני כן ,ב .2007-המטרה שלי ושל השותפות שלי לפנזין היתה לכתוב ולהפיץ טקסטים ,להשמיע קולות וליצור ניראות ביסקסואליות חדשה ,קולנית ומהפכנית .במהלך השנתיים האלה עבדנו על הקמת קהילה, יצירת ניראות ,פעילויות חברתיות ,רשימת התפוצה ,פעולות מחאה ,ואז הרצח ,מצעדי הגאווה ,ועוד הרבה ...הפנזין מעולם לא הפסיק להיות רלוונטי ,אבל הוא התעכב והתעכב ,כי תמיד היה משהו דחוף יותר. בחודשים האחרונים קראתי וכתבתי הרבה מאוד טקסטים על ביסקסואליות, על פוליטיקה ביסקסואלית ,על ביסקסואליות בתרבות ובחברה ,טקסטים פוליטיים וטקסטים אקדמים .בספטמבר האחרון הייתי בכנס ביסקסואלי בינלאומי בלונדון ,שם למדתי כמה מדהימה ומהפכנית התנועה שלנו בארץ, וכמה עצום הפוטנציאל של מה שהתחלנו פה בשנים האחרונות. בה בעת ,הגעתי למצב שכמעט כל הטקסטים הרציניים שנכתבו בעברית על ביסקסואליות ופורסמו באינטרנט בשנתיים האחרונות ,נכתבו על ידי. כלומר ,למצב שאני לכאורה המייצגת היחידה של הקהילה הביסקסואלית, הקול היחיד שנשמע .מצאתי את עצמי בראש של היררכיה .ולמרות שזה מאוד נחמד ומלטף באגו ,אחידות והיררכיה זה די מעפן ,ולעומת זאת ריבוי ופירוק של היררכיות זה חלק מהקטע של ביסקסואליות (כולל ובעיקר, מהבחינה הפוליטית). לאט לאט הבנתי שפנזין ביסקסואלי זה הדבר הכי חשוב כרגע .או במילים יותר יפות :שהקהילה תקבל מקום לדבר. אז הנה המקום לקהילה. באהבה ,סולידריות ,זעם וגאווה, שירי “ ”Bאייזנר ;) ספטמבר 2011 אם יש לכן/ם תגובות ,מחשבות ,שאלות ,תהיות ,ספקות ,דיעות ,טענות ,מענות או כל דבר אחר לגבי הטקסטים בפנזין ,כיתבו לנו (אם אתן/ם רוצות לכתוב לכותב/ת ספציפי/ת ,אנא כתבו במייל ,ואני אעביר הלאה): shovrot@gmail.com אני מקווה להוציא פנזין נוסף .רוצות/ים להשתתף? כיתבו למייל למעלה ):
/ A is now Bאלון לפני שנה ,פחות או יותר ,גיליתי את עצמי מחדש .לא ,לא נסעתי למזרח ,לא עישנתי סמים ולא קראתי ספרים שמתיימרים לגרום לקורא אותם לשנות את השקפת עולמו. מה שכן קרה הוא שהתאהבתי באחד החברים שלי .בהתחלה לא ידעתי איך זה קרה לי .נכון שיש לי כמה חברים לא סטרייטים ,ותמיד הייתי מאוד ליברלי .גם הייתי במצעד אחד ולא הסתרתי את זה ,אבל כשזה מגיע אליך זה שונה לגמרי מאשר לראות את זה מבחוץ! אז אחרי שהפנמתי שסטרייט אני כבר לא ,אבל המשיכה לבנות לא פסקה לחלוטין ,הבנתי שאני ביסקסואל. בהתחלה הרגשתי צורך במישהו שיבין אותי ואת דרך החשיבה שלי ,אז בהמלצה של חבר פניתי לאיגי ,לתוכנית של המלווים הצעירים ,שם מוצאים לכל אחד מישהו בגילו שצבר קצת ניסיון ,איתו אפשר לדבר חופשי .אחרי יומיים בערך פנה אלי מלווה בשם ארז ,שאחרי היכרות קצרה התגלה כבן אדם נחמד מאוד ,שיודע להקשיב ולייעץ .הוא עזר לי להתגבר על הקשיים בהתחלה וגם בהמשך .תוך כדי השיחות עם ארז ,מצאתי את פורום ביסקסואלים בתפוז ,שם גם מצאתי הרבה אנשים שעברו אותן התלבטויות, חוויות וקשיים כמוני והיה עוד יתרון חשוב :פה גם יכולתי להסתתר מאחורי כינוי .לאט לאט נפתחתי ,בפורום ובשיחות עם ארז ,וכשראיתי שיש גם קבוצה לבי שנפגשת בת”א ,החלטתי לאזור אומץ ולנסות להיפגש עם אנשים כמוני פנים מול פנים .זה לא היה קל בהתחלה ,כי חששתי שמישהו יראה אותי (הפגישות נערכות במקום די מרכזי בת”א) ,אבל אחרי כמה ימים הלכתי לפגישה ,וגיליתי אנשים נחמדים ,תומכים ועוזרים. עם הזמן ,אחרי שקיבלתי הרבה תמיכה וכוח מארז ,מהגולשים בפורום ומהקבוצה, החלטתי לספר להורים שלי .בהתחלה הם היו קצת בשוק (מניח שעדיין) ,אבל אמרו לי שאם זה מה שמתאים לי הם מקבלים אותי כמו שאני (חשבתי לעצמי“ :איזה מזל יש לי שנולדתי להורים ליברלים כאלה!”) .אחר כך סיפרתי גם לאחותי ,ועם הזמן סיפרתי גם לכמה חברים ,שרובם ככולם ,לשמחתי ,קיבלו אותי כמו שאני ,ולא שינה להם בכלל שעכשיו אני נמשך גם לגברים .בחודש האחרון סיפרתי לדוד שלי ,ולבת הדוד שלי .שניהם קיבלו את זה בליברליות ,ובת הדוד שלי שמחה שאני מרגיש נוח לספר לה. אבל למרות כל הדברים הטובים האלה ,הייתה גם תופעה רעה ומעצבנת ,ששמתי לב אליה בשנה האחרונה :ביפוביה. מסתבר ,שלמרות שיש מושג בשם ביסקסואלים ,ועשרות מחקרים ועדויות של אנשים שמעידים על עצמם ,שהם נמשכים ליותר ממין או מגדר אחד ,יש עדיין כאלה שלא מוכנים להסכים שיש דבר כזה. לי אישית זה קרה כשסיפרתי לחבר הומו שלי שהבנתי שאני בי ,והוא אמר ש”הוא מקבל אותי והכל ,אבל מבחינתו כולם הומואים” .כמוהו ,גם כמה בחורים שניסיתי לפתח איתם משהו מעבר לסטוץ אמרו לי דברים בסגנון “כבר היה לנו ניסיון רע עם ביסקסואל ,שזרק אותנו והלך עם בחורה” ,וגם פה לא עזרו הטיעונים שגם בין שני הומואים זה יכול לקרות .אז פשוט הרמתי ידיים ,וחיפשתי (וגם מצאתי) כמה בחורים ביסקסואלים שלא הייתה להם שום בעיה עם הנטייה שלי. חבל שדבר כזה קיים בתוך קהילה שבעצמה מנסה לקבל זכויות ומעמד .דברים כאלה מפלגים את הקהילה שלנו ,שאני לא בטוח שבכלל אפשר לקרוא לה קהילה עם כל השנאה המיותרת הזאת! זהו להפעם ,אסיים בסלוגן שהמצאתי:
!Bi Proud Of Who You Are! Don’t Let Others Label You Far
מאת דנה ג .פלג אצל ביסקסואלים ,כמו (כמעט) בכל דבר ,גם היציאה מהארון היא כפולה .לפני כמעט חמש עשרה שנה בערך יצאתי מהארון בפעם הראשונה .התקשרתי לחברים ,ואמרתי “יצאתי מהארון”.
צעד .אני אומרת ,My partner ,ואז מוסיפה משפט שמבהיר לאיזה מין היא משתייכת .יותר מזה לא עניין אותי לפרט ,כי גם המיניות שלי לא עניינה אותי באותן שנים.
שתיקה.
בהתחלה הייתי עסוקה בניסיון להיכנס להריון ,ואין דבר שמוציא את החשק יותר מאולטרה סאונד וגינלי, תאמינו לי .אני בטוחה שאפילו אנני ספרינקל לא הייתה חושבת על בדיקות דם בתור אפרודיזיאק. אחר כך הייתי עסוקה בהריון עצמו ,ואז באו הלידה וההנקה ,ובלילות שבהם לא ישנתי ,נרדמה המיניות שלי כמעט לגמרי .זו האמת לאמיתה .אבל אפילו היפהפייה נרדמה רק למאה שנים ,ולי ,תודה לאלה ,זה לקח פחות .כשהיא התחילה להתעורר ,התחלתי לשים לב לעולם הנפלא הזה ,שיש בו אנשים מושכים ,וכמו תמיד ,זה היה משני המינים .או משלושה ,ארבעה ,אולי ארבעים ,כי כמו אלים בדת הוודו ,בעולם שלי יש מגדר לכל מצב רוח .אני עדיין נשואה ,ועדיין מונוגמית ,אבל גם לי (וגם לאשתי) יש עיניים ורגשות וחושים אחרים.
החברים שלי הכירו אותי טוב .הם ידעו כמה אהבתי את מיכאל ,החבר הרציני הראשון שהיה לי ,וכמה הלב שלי נשבר כשנפרדנו .הם ידעו על ירון ,הזיון הראשון שלי ,והאיש שאיתו גיליתי ארצות חדשות ,בדרך כלל במיטה .הם ידעו הרבה דברים .מי שראה אותי עם אורנה ,ושמע אותי מדברת על החברות המיוחדת שלנו, אולי ניחש מה שלקח לי שנים להבין .מעטים ידעו על יעל ,הראשונה שלי ,בגיל .17כולם היו סטרייטים ,לפי מיטב ידיעתי .אז הייתה שתיקה. “אני ביסקסואלית”. “אה” .לפעמים בא אחרי זה “מזל טוב” .לרוב היו שאלות .אחר כך יצאתי מהארון עוד מיליון פעמים, במיוחד בפני בחורים שמצאו חן בעיניי ,כי בהקשר הקווירי ,תמיד הייתי מתויגת בתור לסבית .אני גם מזדהה בתור לסבית .Dyke ,bi dyke ,כי מרבית האנשים חושבים שלסבית היא אישה שאוהבת רק נשים ,ובעיניי זו מי שאוהבת נשים ,נקודה .התסכול שלי מחוסר ההבנה והעדר המודעות לעניין הפך אותי למין ביסקסואלית מקצועית .במשלחת של האגודה לגרמניה ,בשנת ,’95הם צחקו עליי ואמרו שאם אלך לאיבוד ,צריך רק לקרוא בקול רם “אגודת ההומואים והלסביות” ,ואז ישמעו אותי צועקת “והביסקסואלים” (את הטרנסים הם הוסיפו רק מאוחר יותר) .זה לא היה רחוק מהאמת. אחר כך התחתנתי .באופן רשמי התחתנתי בעשרים ואחד ביוני שנת ,2008אבל עברנו לגור יחד ,במין וריאציה טרנסאטלנטית על בדיחת המשאית (מה לסבית מביאה לדייט השני? משאית) ,בשלושה עשר ביולי שנת .2000היציאה מהארון — ארון אחד ,לפחות — הייתה פשוטה וקלה .כל מה שהייתי צריכה להגיד בעברית היה “בת זוגי” ,והכול היה ברור .באנגלית, אחרי המעבר לסנטה קרוז ,קליפורניה ,זה דרש עוד
קחו למשל את ההורים של שאר הילדים בגן .הגן נמצא בסמוך לגן שעשועים ,והילדים אוהבים לשחק בו אחרי שאנחנו אוספים אותם ,באחת וחצי .חצי שעה, כל יום ,במשך למעלה מחצי שנה ,אנחנו נפגשות על הספסל ליד גן השעשועים .סוזן ,אמא של זכריה (‘זכארי’ בקליפורניה) מדליקה ביותר .יש לה מין הליכה כזאת שתמיד לוכדת את המבט שלי קצת יותר ממה שמקובל כאן .ודזירה ,הו דזירה ,אוהבת חולצות צמודות .יכול להיות שקלטתי את המבט שלה משתהה עליי קצת יותר ממה שמקובל כאן בימים שאני לובשת חולצות צמודות? נושא השיחה הרווח הוא כמובן הילדים ,אבל עם הזמן ,וההיכרות שהלכה והעמיקה, גלשנו לכל מיני עניינים אישיים .כולן כמובן יודעות, מהרגע הראשון ,שלבועז יש שתי אימהות .לקח לי כמעט שלושה חודשים להגיד משהו כמו “היה לי חבר ש”... “היה לך חבר?” “כן ,בטח ,אני בי”. “אה”.
בסנטה קרוז ,אף אחד לא מזיז גבה ,כשהוא שומע את המלה ( Partnerהטרואים אומרים “בעלי” או “אשתי”, מלים שאני לא סובלת בגלל ההקשרים הפטריארכליים שלהן). בכל אופן ,הנה הזדמנות מצוינת לדבר עם סוזן .יום אחד אנחנו מדברות על מילת בנים ,והיא אומרת “כן, כשהסתובבתי באירופה ,את יודעת ,שמתי לב שאיברים זקופים ,נימולים או לא ,נראים אותו הדבר”. אהה .היה כיף לקשקש איתה על סקס ,וגברים .אם יש לכם ירח בתאומים ,ומאחורי כל המלים הגדולות אתם קצת ביישנים ,פלרטוט במלים עולה לפעמים על הדבר האמיתי ,במיוחד כשהדבר האמיתי לא זמין .ומה זה בכלל ‘אמיתי’ בימינו?! עם הגברים שבחבורה ,זה קצת אחרת .ביל ,מהנדס חביב מהסוג הבלתי מזיק ,פוטר לאחרונה מעבודתו כמהנדס (כבר אמרתי? אני חושבת שיש לי חיבה למהנדסים) ,והוא זה שמגיע לאחרונה לאסוף את לוסי המתוקונת .הידידות בינינו מתפתחת לאט ,אני חושבת שככה זה עם מהנדסים ,עם קפיצות מצידי .עם ביל ,אני זאת שנהנית לזעזע .לא צריך הרבה כדי לגרום לעיניים הכחולות האלה להפקח .מספיק לספר על סדנת התקשורת בדרכי שלום ללהט”בים .הוא שואל מה זה להט”בים .אני מבארת ,ואז מוסיפה שהמדריכה הציעה לנו לשאול כל פעם“ ,איך זה להיות ביסקסואלית היום”. “אה”. מעברו השני של הספסל דזירה שואלת“ :אז איך זה?” צדיקים ,מלאכתם נעשית בידי אחרים .ביל שותק לידי. משהו בי רוצה לקחת אותו למרומי המגלשה ולעשות בו מעשים מגונים .הייתי מוכנה לשלם כדי לקרוא את המחשבות שלו .יש סיכוי סביר שהוא רוצה להרוג אותי ,אבל יותר מדי מהנדס מכדי להגיד משהו“ .כיף”, אני עונה לדזירה .יש גבול לשיחות שאפשר לנהל על הספסל בגן השעשועים .ואני לא רוצה לעשות לנו שירות דוב“ .אבל מסובך ”,אני חושבת לעצמי, “מסובך ,אבל כיף” .למה מסובך? כי אנחנו חיים בעולם
מונוסקסואלי ,שלא לגמרי מבין את הראש שלנו .כי אלה מאיתנו שבחרו להינשא ,הופכים לקצת שקופים, איכשהו ,נטמעים בהמון ההטרוסקסואלי או בקהילה ההומו-לסבית .כי אני נשואה לאישה לסבית ,וכי בחרנו במודע ביחסים מונוגמיים .כי מה לעזאזל מגדיר מונוגמיה? אצלנו זה די ברור ,הסקס הוא רק בין שתינו, וגם ההתאהבות .אבל אם אני נמשכת לאנשים אחרים, אני עדיין מונוגמית? אולי אני פוליאמורית בארון? את כל זה אני חולקת בשיחת טלפון עם עידו ,ידיד פוליאמורי .בערב אני מספרת לאשתי על השיחה, וכמה הדליק אותי העניין. “אני משעממת אותך ,ידעתי שזה יקרה”. פגעתי בה .תוך שתי דקות נגמר לי החשק להרפתקאות .אני מחבקת אותה ,ואומרת לה שלא, מה פתאום ,אני אוהבת אותה ורק אותה .זה נכון .אני גם אוהבת את החיים האלה ואת מה שהם מציעים, אבל אני בחיים לא אעשה דבר שיפגע בזוגתי ,לא במודע .הפוליאמוריות שלי מתחילה ונגמרת בפנטזיות, והפנטזיות האלה ,הן קצת מתבלות את הזוגיות .כן ,אני ביסקסואלית ,מחוץ לארון ,ומונוגמית ,גם אם הפנטזיות לוקחות אותי למקומות אחרים.
ענבר דואיות מיקי ג. ובחלומי, תנו לי אישה ואגע בה אתענג על גופה אלטף רגליה אבלע את שהזילה ואטעם שדיה ובחלומי, תנו לי אישה אכנס בינותיה אשאף ריחה אנשום אדיה אביט בה אפשק רגלי אזמן אל גופי תשוקותיה ובנפשי, תנו לי גבר אחבקהו אשכב לצידו ידי בידו נדברה תנו לי גבר שאותו אוהב ואיתו אעשה אהבה ואחיה
אני ואהובי ,דוד ,שוכבים וגופינו מפותלים זה סביב זה .הערב קיצי ודביק ,המאוורר מטרטר ברקע ,ואנחנו מחליפים דברי מתיקה מילוליים. מתרפקים על זיכרונות עבר ,טווים מציאות עתידית ,ובין לבין מנסים לתאר את ההווה .לאחר זמן מה ,דוד משתתק למשך דקה ארוכה ומחושבת, ולפתע שואל“ :אני גברי מספיק בשבילך?” בעיני רוחי אני חוזרת לגיל חמש עשרה ,לקיץ שלפני כיתה י’ .אני ואחותי מטיילות בלונדון ,והעולם מעולם לא נראה נוצץ ומפתה יותר .נדמה שכל רגע מספק הזדמנות חדשה ועסיסית להרפתקה ,ועלינו רק לבחור באיזו מהן לקחת חלק .אפילו חנות הדיסקים העצומה ,בת שלוש הקומות, נדמתה לארץ עוץ דקדנטית .מתוך הסנוור מגיחה מוכר ושואלת במבטא יפהפה אם ניתן לעזור .קולו רך ,תווי פניה עדינות, עיניו כחולות וגדולות ,ידיה חסונות ומעוטרות בצמידים הקורצים אליי בשלל צבעים .מבעד למדי החנות ,צורת גופו היא שעון חול מרומז .רגליה ארוכות .חזּה שטוח .גם החזה שלי .הוא סקסית ,החלטתי מייד ,וכדי לספק את סקרנותי בת הטיפש־עשרה ניסיתי לגרום לה למעוד בלשונו ולהסגיר את מגדרו ,ללא הועיל. יצאנו מצחקקות ומרכלות מהחנות ,אך תמונתו של המוכרת לא הרפתה ממני .לא הופתעתי ממשיכתי אליה ,משום שמשיכתי לגברים הייתה עובדה מובנת מאליה ,ובמקביל, כבר עברו מספר חודשים שבהם אני ערה לכך שריח שיערה הגולש והערמוני של יעל גורם לדופק שלי להאיץ ,חיוכה שזור בחלומותיי ובסוד ,בלחש ,כשאני לא מקשיבה למחשבותיי ,אני מעזה לקוות שכמו בפעם ההיא ,תעז להחליף חולצה בנוכחותי .אך עם זאת, אותו מוכרת יפהפה הציגה בפניי אפשרות של עמימות מתקתקה ,מגדרים המשולבים זה בזה בהרמוניה מקסימה עד כאב. אני מביטה בדוד :בגופו החסון והרחב המשולב בגופי ,בתווי פניו הרכים, אפו הסולד ,שפתיו המלאות ,בעיני השקד היוקדות“ .אתה מושלם בשבילי ”,אני עונה ומחייכת.
קנה אחת ,קבל שנייה חינם? רעות סימן-טוב אחת מאותן ארוחות צהריים של אמצע השבוע בקפיטריה של העבודה .אני יושבת עם אורן ,חבר לעבודה ,ומנצלת את אותם רגעים קדושים של היום ,שבהם ניתנת לנו ההזדמנות להתנתק מהעבודה ולחלוק שיחה אישית .כזאת שאינה נגועה ברעש של המשרדים הסואנים ,שמאכלסים אותנו רוב שעות היום. “אני חייב לספר לך משהו ”,אורן מתחיל בעיניים בורקות וחיוך ,וכבר בונה אצלי ציפיות לסיפור מרתק, “החברה החדשה שלי? אז ...מסתבר שהיא ...נו ,כמוך כזאת”. “מה כמוני?” אני שואלת בתמימות מעושה .הרי לשנינו היה ברור בדיוק למה הוא התכוון ,אבל אני ממש לא מתכוונת לעשות לו חיים קלים. “נו ,היא ...דו מינית”. “אה ,אני לא דו מינית ”,אני אומרת .אין דבר מרגיז יותר מזה ,שמנסים למצות את האישיות שלי במונח אחד בודד ,מלבד ניסיון להשתמש במונח לגמרי לא קשור ,כדי למצות את האישיות הזאת .אורן ,כמובן ,לא מבין מה אני רוצה מהחיים שלו“ .אני מניחה שהתכוונת לביסקסואלית .דו מינית זה עניין אחר ”.אני אפילו לא אנסה להסביר לו שכבר שנים שאני לא משתמשת במונח ביסקסואלית כדי לתאר את עצמי .מספיק קשה להסביר את זה לאנשי קהילה .לדון בזה עם סטרייטים ,זה פשוט לתקוע את הראש בתוך משגר טילים ,ולהצית את הפתיל. “אה .קיצר ,לא יודע ,מסתבר שהיא נמשכת גם לנשים .חשבתי שתרצי לדעת את זה ”.אני ממש אוהבת שלאנשים נראה שאם אני נמשכת לנשים ,זה גורר לוגית שאני רוצה לקבל עדכון אוטומטי ב־ SMSאודות כל אדם שיצא מהארון ,גם אם אני בכלל לא מכירה אותו .החברים שלי כנראה משוכנעים שאני אוספת את המידע הזה ומוכרת אותו לאיראנים תמורת אוראניום מועשר .מה לעזאזל אני אמורה לעשות עם המודיעין הזה? עכשיו אני גם איאלץ לשמוע איזה תנוחה היא הכי אוהבת? “ברכותיי ”,אני מצהירה במונוטוניות ,וממשיכה לאכול .אורן, שבדרך כלל זוכה ממני לקרדיט מרשים ,מוכיח לי שאני סומכת יותר מדי על בני אנוש כשהוא מפספס לחלוטין את הציניות וממשיך בדיווח המרתק שלו“ :זה כזה מגניב .עד עכשיו סתם חשבתי שהיא הבחורה הכי כוסית שיצאתי איתה ,אבל זה כבר משהו אחר .יש לה טעם ממש דומה לשלי בבנות ,ואנחנו כל הזמן מצביעים אחד בשביל השני על בחורות יפות שעוברות ברחוב ,ואומרים שהיינו מצרפים אותן לשלישייה”... “בהצלחה עם זה ”,אני מפטירה ,ומנסה להתמודד עם האוכל המתקרר של הקפיטריה .ארוחת הצהריים כבר נהרסה לי ,לפחות שיהיה לה קצת ערך תזונתי .בין ביס לביס אני תוהה מתי משיכה ביסקסואלית אצל נשים הפכה מכתם שחור ברזומה לגימיק היסטרי .כלומר ,עבור סטרייטים .מעולם לא ראיתי את אותה חברה מסתורית של אורן ,אבל ככל שהוא המשיך לתאר אותה ,היא הצטיירה בדמיוני כאשת סטפורד למופת ,בארבי בגובה מטר ושמונים עם בלונד נפוח וחיוך תמידי ,שמחכה לו בבית בבגדים מינימאליים ונעלי עקב, כשמטען של נוקיה משתלשל לה מהתחת ומתחבר לשקע הקרוב .אני מנסה לשווא למחוק את הדימוי הזה :לא ייתכן שגם במציאות היא בובת המין שהוא מתאר. “רגע ,את חושבת שזה רעיון לא טוב?” אני מבחינה בשמץ זלזול בקולו. “לא אמרתי את זה”. “אבל את חושבת זה רעיון רע .רואים עלייך”. בדיון קצר ביני לבין האישיות השנייה שלי אני מנסה להחליט ,האם אני צריכה בכלל להיכנס לזה .המסקנה היא שממש ממש לא ,אבל שאני אעשה את זה בכל מקרה“ .כן, אתה צודק .זה נשמע לי כמו רעיון מפגר”.
“אבל למה?” הוא שואל בהבעה של פעוט שנגזלה ממנו סוכרייה גדולה וצבעונית“ .מה ,יש לך ניסיון בזה? זה היה כל כך גרוע?” “לא ,אורן ,לא ניסיתי לעשות שלישייה”. “למה? את הרי דו מינית ,לא רצית לנסות?” ובכן ,שכחתי שיש דבר אחד מעצבן יותר מזה ,שמדביקים לך תווית עם כיתוב לגמרי לא קשור :זה שמדביקים לך תווית עם כיתוב לגמרי לא קשור ,ועוד מצפים שתתנהגי בהתאם לדרישות הבדיוניות שיש להם מהתווית הזאת .כי הרי ,כמובן ,אם אני ביסקסואלית זה אומר באופן אוטומטי ,ששכבתי עם עשרות גברים ,שזנחתי לטובת עשרות נשים ,שזרקתי בתורן ,כדי להזדיין עם גברים ,וכל זה כשלא דפקתי את כולם ביחד במיטה אחת ללא אמצעי מניעה ,והעליתי את הסרטון ליוטיוב .אני הרי דו מינית ,זה מגיע בילט-אין עם “פוליגמיה” וגישה טבעית לאורגיות .וואללה ,אולי באמת אם הייתי מגדירה את עצמי דו מינית ,היו לי חיים קצת יותר מעניינים .אבל אורן עדיין דרש תשובה קונקרטית. “אז למה לא? אם אף פעם לא ניסית ,איך את יודעת שזה רע?” “אני לא יודעת שזה רע ,פשוט נראה לי שאתה לא חשבת על זה מספיק ברצינות. אתה מדבר על כמה שזה מגניב ,לא חשבת פעם שלהכניס עוד בנאדם לתוך מערכת היחסים זה קצת מסוכן?” “למה מסוכן? סתם סקס .פשוט עם יותר נשים”. במהלך עשרים הדקות הבאות ,אני מעלה בפניו כל חשש שאני יכולה לחשוב עליו :מה אם הוא לא יצליח לספק שתי נשים? מה אם הן יספקו זו את זו ביעילות כזו שהוא יושלך הצידה? מה אם זה ימצא חן בעיני בת זוגו עד כדי כך שכבר לא תרצה לשכב רק איתו ,אלא תרצה תמיד לצרף צלע שלישית? מה אם היא תשנא את זה ,אבל הוא יתמכר? מה אם היא בכלל לא מתלהבת מהרעיון ,אלא רק זורמת איתו כדי לרצות אותו? מה אם היא תרגיש שהיא מקבלת מעט מדי יחס לעומת הצלע השלישית ותיעלב? ואם הוא כל כך תומך ברעיון שהיא תשכב עם נשים אחרות בזמן מערכת היחסים ביניהם ,למה שיפריע לו אם תשכב גם עם גברים אחרים? אורן יושב מולי המום“ .את יודעת ”,הוא אומר אחרי שתיקה של כמה שניות ממושכות“ ,אני דיי מאוכזב ממך .באמת חשבתי שאת יותר ליברלית”. את המשך היום ביליתי בניסיונות (לא מאוד מוצלחים) להשתלט על רמות הזעם שלי .ניסיתי להזכיר לעצמי שאני לא צריכה להתייחס להערות חסרות פואנטה של סטרייטים ,נאורים ככל שהם חושבים שהם ,שאני צריכה ללמוד לקבל ביקורת ,שבאמת אין לי שום הוכחה ,ש”ערמת ילדים” יכולה להזיק למערכת יחסים ,שמה אכפת לי בכלל ,ושילך לעשות מה שבא לו ,ששלישייה יכולה דווקא להיות דבר נחמד ,אם הסיכונים לא מתממשים, שאין לי שום זכות למתוח ביקורת על הבחירות המיניות של אנשים אחרים ,ושאני צריכה לעזוב אותו בשקט ולחזור לעבודה. אבל אחרי שעות של מחשבה ,הבנתי מה מציק לי :זה לא אורן ,זאת לא החברה שלו ,זה לא הדיון לגבי מנאז’ אה טרואה -בעד או נגד. זה שהוא מספר לי על החברה החדשה שלו ,כאילו היא איזה גאדג’ט מגניב שהוא קנה במבצע .זה שאני מוקפת אנשים שמשוכנעים שהם המציאו את הפתיחות ,הליברליות והחופש המיני ,שלוקחים את הביסקסואליות כקוריוז ,ולא קולטים דבר אחד פשוט :ביסקסואליות זה משיכה מינית ,בדיוק כמו הומוסקסואליות והטרוסקסואליות וכל מיניות אחרת .זה תשוקה ,זה סקס ,זה אהבה ,זה כל הדברים שמזיזים את הגלגלים של החיים שלנו .זה לא מגניב ,זה לא שווה ,זה לא כלי להשגת מטרות .זה הנאה ,זה כאב ,זה פחד ,זה שמחה .זאת זהות ,זה רציני ,וזה ממש לא צעצוע מין.
ביכוטומיה /אג’לנטה (מאנגלית :שירי) יש לי בעיה. הרשו לי להסביר: אני זכר סטרייט בן 20ומשהו ,מהסוג האינטלקטואלי והיצירתי .אני פטישיסט. אני משויך לדומית (כלומר ,שולטת) ,ואנחנו עובדות על בניית מערכת יחסים פוליאמורית ,בהדרגה. אל תתנו לכל זה לעצור אתכן ,כי בתקווה זה יתחבר למשהו קצת יותר מעניין בעוד כמה פסקאות. היות ואני כותב לפנזין ביסקסואלי ,לפחות מונח אחד יבלוט לעינכן עכשיו ,וזו המילה “סטרייט” .כבר עכשיו כמה מכן יחשבו “הטרו גמיש” או “הטרו סקרן” ,או אולי אפילו “הומו בארון” .האמת היא שאני לא באמת אף אחד מהדברים האלה. למה? כי אני לא באמת אוהב גברים :בעיני ,הם מריחים רע ,מרגישים רע ,והם מכוערים באופן כמעט מוחלט .סליחה ,חברים! אז למה אני כותב כאן? יש לי סטייה קטנה... לסבית־שונאת־זרגים־בגוף־הלא־נכון ככל שאראה ,אני רוצה למצוץ זין. אני לא רוצה להכיר בחור ,לחבב אותו ,לחלוק רגשות ,לגעת ברכות ולהיות מובל בעדינות אל ההתנסות ההומוסקסואלית הראשונה שלי .אני לא רוצה למצוא בחור מושך ,לפנטז על הגילוי המיני המדומיין שלנו ,ולדבר איתו על הגשמתו. אני רוצה שהדומית שלי תקשור אותי בכריעה לשולי המיטה ,תשים עלי ברדס, תביא גבר לחדר ותגיד “תמצוץ לו” .אני רוצה לקבל מייל או סמס מהדומית שלי שאומר “תפגוש את האדם הזה בהקדם האפשרי ותרד לו/ה” ולהגיע מבלי לדעת האם אמצא גבר או אישה .אני רוצה לכרוע באמצע חדר מלא א/נשים מכל המינים ולהתבקש לענג אותן/ם בכל דרך שירצו. חלק הולך וגדל של הפנטזיות המיניות שלי מתרכז בסיטואציות בהן הדומית שלי טווה סביבי ביסקסואליות כפויה .ואני גם לא רוצה שהן יישארו פנטזיות .אני לא סתם רוצה זאת ,אני משתוקק לזה. האם זה מוכיח שאני בעצם בי מודחק? אפשר להניח ,למרות שאני לא מסכים. כל הרעיון של סקס עם זכר ,לנשק זכר ,להיות מעורב רגשית עם זכר צורם לי ,זה דוחה אותי ,זה גורם לי להרגיש טעם של פרומונים זכריים בפה ואני רוצה לירוק אותם. על כן עבורי ,הפנטזיה הזאת אינה על ביסקסואליות כמו שהיא על חפצון מיני, הפיכה לכלי עבור הנאתם של אחרים — מבלי להפחית משלי ,בהכרח .כל זה יהיה בלתי ניתן למימוש — מחוץ לסיטואציה הפנטסטית הזאת ,של נגישות מינית מוחלטת — בהתחשב בחוסר החיבה המהותי שאני רוחש לגבריות. בד בבד ,יש אלמנט בפנטזיה הזאת ובמה שאני רוצה שמתעלם לחלוטין מהמין הביולוגי של המעורבים/ות. אז הסטייה שלי ,ההשתוקקות שלי ,השאיפה שלי אינה קשורה לאהבה, אלא לסקס .אני רוצה להיות מנוצל .אני משתוקק לכך ששאלת המין של מי שמנצל/ת אותי תהיה חסרת משמעות לעומת העונג שאני נותן לו/ה .אני שואף להיות חסר גבולות מיניים. והבעיה שאני נאבק איתה? אני סטרייט לחלוטין ,ואני נואש להיות בי.
ניעור אבק מאהבות ישנות יוסי ו. בארונית הלילה ,בחדר הילדות שלי בבית של אמא ,אסופים דפים תלושים ו”מחברות לתלמיד” .בין שורות השירים המשורבטים בהם ,שמורים זיכרונות וכאבים של אהבות בנות עשרים שנה .בדפדוף בין הניירות ,אני דולה מנבכי הזיכרון את דמותו של נער שחלמתי עליו בסתר ,את דמותה של נערה ששבתה את לבי .אני חושב שאני זוכר את שמה ,אבל אולי אני טועה .אין לי ספק לגבי הזיכרון של הקארה שלה וחיוכה המיוחד — אבל ,כמו אצל החתול בעליסה בארץ הפלאות ,השאר מיטשטש ונעלם .בזיכרון מבליח גם רגע של ספק־הבטחה־ לאינטימיות עם ילדה אחרת ,באירוע הסיום של כיתה ח’ .ברשימת הקשר של הכיתה היא הייתה אחריי :כמה פעימות לב החסרתי ,כל פעם שהייתי צריך להתקשר אליה ,להודיע על ביטול של שיעור או על שינוי בשעת האיסוף לטיול השנתי .דווקא אותה אני רואה לפעמים ברחוב :היא עם הילדים שלה ,אני עם הכלבה .וכמובן ,ח’ ,ח’ שהייתי מאוהב בה עד כלות ,שנים על שנים ,בה ובו זמנית בחבר שלה ,ואחר כך בבן־הדוד שלה .והייתה גם ד’ ,החברה הראשונה והיחידה שלי .עיני אש חודרות ורגע נצחי ,שנמשך בעצם עד היום ,של החיבוק המסתחרר על גג הבית בכרמל. ואז יצאתי מהארון .ודפי השורות המשורבטים ממשיכים לתעד בדידות ,ולב שבור ,ותשוקה ורגעים של אופוריה ,אבל אין ביניהם עוד נשים ונערות אלא רק בחורים בזה אחר זה. אמרתי לעצמי :גיל הנעורים הוא גיל של בלבול וחיפוש ,ובסופו מתייצבת זהות מינית מגובשת. אמרתי לעצמי :זהו המחיר של הכוח הפנימי והחברתי של זהות .זהות היא מעצימה ,אבל מחירה הוא הגדרה עצמית. ושילמתי את המחיר הזה ברצון ,כי הרי לא חסרו לי בחורים ,שיספקו את הצורך שלי בהתאהבות ובחיזור ובשברון לב ובמלנכוליה ובאינטימיות ופה ושם גם בסקס .ולפעמים כשהלכתי ברחוב ,ליבי ניצת ממראה של מישהו ההולך לפניי, ואז הקסם נמוג כשגיליתי שמדובר בבחורה — באותם רגעים עלתה בי תמיהה פתאומית על אופיה המתעתע של התשוקה .תמיהה קצרה ,אינטלקטואלית ,עד העונג הבא. והנה אני אצלו בבית .אני יושב על הספה ,והוא שרוע על מזרון לפניי .צופים בסרט .בין הבוקסר שלו לבין שולי החולצה חשופה בטן שטוחה ,רחבה ,חלקה, אין לטעות :בטן של אישה .ודרך תחתוני הבוקסר נרמז המתאר הנשי של עצמות אגן רחבות .והיד שלו שמונחת באופן נונשלנטי על הבטן ,האצבעות מתחת לגומיות הבוקסר – שום זין לא נמצא בהישג ידן של האצבעות האלו .ואני יושב על הספה ,ומשתוקק להיות שכוב לצדו ,להניח כף יד על כף ידו ,לקרב שפתיים... ופתאום זה לא רק המראה הנערי שלו ,ולא רק הכריזמה והגבות והקסם והמבט והנחיריים וה ...לא רק הם שמציתים את תשוקתי “למרות” הגוף הנשי המוסתר תחת הבגדים .פתאום תווי הגוף הנשי הזה הם חלק מהתשוקה .ממש כמו אז עם ד’ ועיני האש שלה. והסרט מסתיים .אני הולך הביתה .מתיישב מול המחשב ,ומחפש לי גבר באטרף.
/ The World Won’t Understand
אוגוסט 1995 “והיינו כמטורפים כל הלילה שאגו בנו אריות”... (יונה וולך) כל הלילה החם התעלסנו ונחנו ,ושוב פעם עשינו אהבה ונחנו ,ושוב פעם הזדיינו ונחנו .אני ,דנה ואורן מחליפים נוזלי גוף וזיעה והופכים שלושתנו לגוף אחד ,השלם יותר מסכום חלקיו .חווים אורגזמה אחר אורגזמה ,ככה עד עלות השחר במיטה של הוריי אשר טסו לחודש לשוויץ והשאירו אותי לבדי בבית הגדול והמרווח — הם רצו שאבוא איתם אך אני סירבתי, ובמקום זאת הבית היה כולו לרשותי ,ואני הזמנתי את דנה ואורן לחלוק איתי את הבית ואת המיטה. שלושתנו כבר סיימנו את התיכון והבגרויות וחיכינו לצווי הגיוס ,שלושתנו היינו חברים ואוהבים במשך כל שנות התיכון והחלטנו לנצל את הקיץ האחרון הזה עד תום ...לקראת עלות השחר נרדמנו שלושתנו, עייפים ותשושים... קמתי בסביבות השעה אחת עשרה בצהריים לקול נחירותיה של דנה .אורן כבר קם ושמעתי אותו מכין משהו במטבח .קמתי גם אני ,משתדל לא להעיר את דנה .לבשתי תחתונים מהארון ויצאתי לכיוון המטבח. אורן אכן היה שם ,עומד לו כמו אל יווני ,עירום לגמרי מול הכיריים ,מכין חביתות וסוחט תפוזים למיץ. “יופי שקמת ”,אמר לי וחייך“ ,בוא תעזור לי ותכין סלט ירקות .נעשה לדנה הפתעה נעימה במיטה ”,ואני התחלתי לחתוך ירקות .כשסיימנו הנחנו את הארוחה על מגש ונכנסנו ביחד לחדר השינה .הערנו את דנה בעדינות ,בנשיקות ובליטופים ,עד שפקחה עין אחת וחייכה ופקחה עין שנייה. אחרי שאכלנו שלושתנו ,דנה אמרה שהיא עוד עייפה ורוצה עוד לישון .יצאנו שנינו וסגרנו את הדלת, ובמטבח שטפנו את הכלים והתלבשנו — אורן לבש רק את מכנסי הג’ינס ,וכעת נראה היה כמו ג’יימס דין הצעיר מ”מרד הנעורים” — והעברנו את הזמן בסלון. אורן הדליק לעצמו מרלבורו והחל לעיין בארונות בסלון“ .להורים שלך יש איזה משהו להרטיב את הגרון?” הוא החל לפתוח את הארונות ,בתקווה למצוא איזה וויסקי או ליקר או משהו ,וכל מה שמצא היה ספרים. “בוא אני אביא לך ”,אמרתי לו ,והבאתי לו מהמחבוא של הוריי בקבוק ליקר דובדבנים ושתי כוסות ,והנחתי אותם על השולחן של הסלון .אורן בינתיים הוציא ספר אחד ועלעל בו ,ואז החל לפתע להקריא בקול רם“ :והיינו כמטורפים ...כל הלילה שאגו בנו אריות... די מתאים למה שעשינו שלושתנו הלילה ,אתה לא חושב?” “כן ,נשמע מתאים ,אם כי לדעתי היא מתארת יותר מצב של חרדה ופאניקה מאשר של התעלסות”. “חבל ”,אמר אורן“ .תגיד ,כל הספרים שיש לכם בבית
רון בלו
הם ספרי שירה?” “ספרי השירה היחידים בבית הזה ,שאחד מהם אתה במקרה מחזיק עכשיו בידך ,הם כולם שלי”. אורן חייך“ ,אתה באמת רוצה להיות משורר ,אה? כלומר ,לא סתם כל התיכון היית מראה לי ולדנה שירים שכתבת ,אלא אתה באמת נכנסת עמוק לזה, מה?” “אני כותב את האמת שלי ”,אמרתי לו ,ולפתע הוא החל לצחוק. “למה אתה צוחק?” שאלתי המום. “אני לא רוצה לפגוע בך ,אבל אני לא חושב שהאמת מעניינת אף אחד .בייחוד כיום ,ועוד יותר בעתיד”. אמר והתיישב מולי ,נותן לי את הספר ופותח את הבקבוק ומוזג לשנינו כוסית. “אמיר ”,אמר לי לפתע“ ,אני חושב שדווקא לך משלושתנו הולך להיות חיים קשים במיוחד .לכן תן לי לנחם אותך בכוסית ולהציע לך סיגריה ”,והניח את קופסת המרלבורו על השולחן. שתינו את הליקר ,ואני לקחתי לריאות בפעם הראשונה .אורן הסתכל משועשע בהתקף השיעול שלי וטפח לי על הגב. “תסביר את עצמך ,אורן ”,בקשתי ממנו“ ,למה האמת לדעתך לא מעניינת איש ,ולמה דווקא לי הולך להיות הכי קשה?” ואורן החל לפתע לדבר אליי ,כפי שמעולם לא דיבר, ולא ידבר עוד. “אנחנו עכשיו בשיא ,אמיר .הלילה הזה היה השיא. הלילות הבאים יהיו גם הם השיא – השיא של חיינו. מעכשיו ,מהחודש הזה ,ומהרגע שיסתיים והוריך יחזרו מחו”ל ,ומהרגע שבו נתגייס ,וכל מה שיהיה לאחר מכן ,הכול יהיה ירידה אחד גדולה .תחשוב על זה ,לעולם לא נהיה עוד כפי שאנחנו כעת ,אמיר. תחשוב על זה טוב טוב ,אמיר .איפה ואיך אתה רואה את עצמך בעוד עשר או עשרים שנה? אני אגיד לך איפה נהיה :עם כרס ומקריחים ומזדקנים ולבד, אמיר ,לגמרי לבד .לא ,תן לי לסיים את מה שהתחלתי לומר .אתה חושב שהעולם בחוץ ,שהאנשים סביבנו ובכל מקום יכולים להבין מה בדיוק אני אתה ודנה עשינו הלילה במיטה של הורייך? העולם לא יבין לעולם ,אמיר .העולם בנוי על הגדרות ,על חוקים ,על דיכוי .מה שעשינו הלילה היה אהבה חופשית ,ללא גבולות וללא שיפוט וללא הגדרה ,ואת זה האנשים הרגילים המקובעים ,שמרכיבים את העולם הזה, לעולם לא יבינו או יקבלו .הם מיד יצטרכו לשפוט ולקבוע ולהגדיר ,ולכן גם אנחנו נצטרך להגדיר את עצמנו ולהחליט כיצד אנחנו מציגים את עצמנו לעולם ,ואם אנחנו מוכנים לשחק לפי כלליו ולשלם את המחיר של ההגדרה .אתה חושב שבעתיד תוכל
למצוא עוד אוהבים כמונו? כמוני וכמו דנה ,שמוכנים להיכנס ביחד לאותה מיטה ולזיין ולהזדיין ,מבלי לשאול שאלות והגדרות? מבלי לשאול אותך “מה אתה ,הומו או סטרייט?” אתה חושב שסטרייטים והומואים או לסביות יכולים בכלל להבין מה זאת אהבה חופשית? מה זאת ביסקסואליות או דו מיניות או איך שלא מגדירים את זה? אני אגיד לך מה אני חושב .סטרייטים רוצים ילדים ,הומואים רוצים סקס ולסביות רוצות מונוגמיה .זה הסטריאוטיפים שאני בחרתי לעצמי על החיים ולדעתי הם הנכונים .השורה התחתונה :אף אחד בעתיד לא מתכוון לשים קצוץ על האמת הביסקסואלית שלך .אתה לעולם לא תוכל לרקוד על שני החתונות .אתה תמיד תצטרך לבחור, אמיר ,לבחור בין ההגדרות ובין אותן הגדרות .האהבה כבר לא תהיה חופשית .העולם לעולם לא יוכל להבין אותך ,איך אתה מסוגל לאהוב ולהימשך גם לאישה וגם לגבר ,זה תמיד יהיה מבחינתו פשע .הומואים יחשבו אותך להומו בוגדני ,פחדן מדי מכדי להיות הומו גאה ,סטרייטים יחשבו אותך לסתם הומו בארון שמתחזה לסטרייט ,והלסביות ישנאו אותך על שאתה מתחרה איתן על ליבן של האהובות שלהן .בקיצור, אחרי שתתבזבז בצבא ,בהכנת קפה ושליחת פקסים בשלישות ,אתה לא הולך לזיין או לאהוב הרבה ,אמיר. החודש הזה איתי ועם דנה הוא השיא של חייך”... הסתכלתי בו המום ,ואילולא אהבתי אותו השנאה כבר הייתה גואה בי כלפיו .הוא הבחין כנראה במה שמתחולל בי ואמר“ :אני רק אומר את מה שאני חושב ,אמיר .אולי אני צודק ואולי לא ,אבל זו לדעתי האמת .והאמת היא תמיד קשה ,ואתה ,שעוד בחרת לכתוב את האמת שלך בשירים ...ובכן זו הסיבה למה אמרתי שמצפים לך חיים קשים ,מפני שלא ניראה לי שאתה הולך להתפשר על האמת שלך ,בניגוד לי ולדנה”. “אתם הולכים להתפשר?” שאלתי בקול חנוק. “בקשר לדנה ,אני לא יודע ולא יכול לדבר בשמה. אבל לדעתי גם היא תעשה בסוף פשרה על האמת שלה ותתאים את עצמה למשבצת הנכונה”. “ומה בקשר אליך?” שאלתי. “אני הולך לקרבי ,ואם אצא חי מהג’בלאות של לבנון, אני יוצא מהארון כהומו ועובר לגור בחו”ל ”,אמר אורן נחרצות“ ,אני לא רואה את העתיד שלי בביצה של תל אביב”. אותו אוגוסט היה באמת כולו שלנו .היינו הולכים לים שלושתנו או מטיילים בת”א, קופצים למועדונים בלילה ,בסופי שבוע .אך בלילות ,כל לילה היינו שוב עולים למיטה ושוכבים ביחד ,הופכים לגוף אחד אשר חווה אורגזמה אחר אורגזמה עד לסף היכולת ,ואז מתפרדים שוב לשלושה חלקים ונרדמים לתוך שינה שלווה.
אוגוסט 2006 אורן נעלם לו אחרי הצבא אי שם באירופה .ודנה? דנה גילתה את אלוהים ,התחתנה וגרה לה במושב דתי עם בעלה וחמשת ילדיהם .היא לא רוצה לזכור או להיזכר באותו אוגוסט או בי או באורן .ואני? אני איבדתי עם השנים את העניין במין או באהבה או ביחסים ,אולי כי אורן צדק ,או אולי בגלל התרופות שאני לוקח מאז שחליתי ,ואולי בגלל שניהם .אבל על דבר אחד לא וויתרתי :על הכתיבה של השירים שלי ועל האמת שלי ,ובכך אורן צדק שוב .אני ממשיך לכתוב את האמת שלי ,למרות שאולי את איש זה לא מעניין ואיש לא יכול באמת להבין אותה או לקבל אותה. “והיינו כמטורפים כל הלילה שאגו בנו אריות”... סוף.
(2006)
ביפוביה של יומיום שירי 1אני עומדת במסיבה בבאר שבע ומדברת עם יהודה ,אדם שלא ראיתי כבר עשר שנים .אני בבאר שבע ,כלומר ,לא בתל אביב .קר לי ואני לא יודעת מה אני עושה פה .אני לא מכירה פה אף אחת, והאוטובוס האחרון לתל אביב חלף-עבר לו .אני תקועה כאן עד מחר בבוקר, לפחות. יהודה היה אחד החברים הקרובים של החבר הראשון שלי ,לפני 11שנה .הייתי בת 16כשפגשתי את רועי ,ביסקסואל- אוחצ’-פאג ,שלפני שפגש אותי היה שנים רק עם בנים .יהודה הוא הומו .כל החברים של רועי היו הומואים .למעשה, באותה תקופה אני הייתי הפאג-האג (כאילו ביסקסואלית היא בעצם סטרייטית). אני ויהודה מנהלים שיחת אחרי-עשר- שנים מנומנמת .מה נשמע? הכל טוב. אוניברסיטה? אוניברסיטה .תל אביב? באר שבע .הוא נותן לי פלייר של התא הפמיניסטי החדש. והוא אומר לי“ ,את יודעת שרועי נשוי עכשיו?” ”כן” ,אני אומרת“ ,ראיתי בפייסבוק.האמת היא שהייתי די בשוק”. ”למה?””מה ,כי רועי היה כזה אומו”.”שטויות .אני במשך שנים תמיד אמרתילו שהוא בעצם סטרייט”. ”סטרייט? מה פתאום? רועי תמידהזדהה כביסקסואל”. ”אבל הוא תמיד היה רק עם נשים ,הואאהב נשים .הוא לא באמת רצה גברים”. ”אבל הוא כן היה עם גברים ,אז למהאתה אומר את זה?” ”כי לדעתי הוא עשה את זה רק כדילמצוא חן בעיני החברים ההומואים שלו, כדי לעשות עליהם רושם”. ”אוקיי ,אז הרשה לי לבשר לך ,בתור מישהזדיינה איתו -הוא אהב גברים”. ”אני לא מסכים .אני עדין חושב שהואסטרייט .אבל מה זה כבר משנה עכשיו? הוא נשוי לאישה .אני שואל אותו אם הוא עדין חושב על גברים ,והוא אומר לי שלא”. ”אז איך הוא מזדהה עכשיו?””-נמשך לאשתו ,וזהו”.
השיחה שלנו נקטעת ,באות א/נשים להגיד לו שלום .אני מוצאת את עצמי עומדת שם ,לבד במסיבה בלילה הבאר שבעי הקר (וכמה פעמים הבטחתי לעצמי לא לבוא יותר למסיבות האלה). מסתכלת סביב ,וסביב ,וסביב. הוא אפילו לא מבין מה הוא אמר .הוא לא מבין את המחיקה ,ומה שיחס כזה עושה לא/נשים .אני חושבת על רועי ותוהה איך תשמע הגרסה שלו לאירועים. כנראה ששונה .כנראה גם שונה משלי. ואני לא מבינה למה נפלתי למקומות האלה של “כן ,הוא היה גם עם בנים” בתור הוכחה לביסקסואליות שלו .כאילו יש ביסקסואליות יותר ופחות אמיתית, וכאילו זיונים או מערכות יחסים הם חותם ההכשר הביסקסואלי שלנו .ואיך פשוט ...לא היה לי כח להתחיל להתווכח על ביפוביה .כי זה אדם שלא ראיתי עשר שנים ,ואני בפאקינג באר שבע ,ומה לי עכשיו להתעסק עם זה... כשאני חוזרת הביתה אני מתייגת אותו בפתק פייסבוק שלי“ ,מעט על ביפוביה”. סתם ,אולי יענין אותו לקרוא...
2באותה מסיבה ,לילך ,החברה שלי, מדברת על הבמה ומודיעה שיש קהילה ביסקסואלית ,יש אירועים ויש רשימת תפוצה .ואחרי שהריעו לכל הודעה, מקבוצת תמיכה ללסביות דתיות ועד לקבוצת הקריאה הקווירית בבן גוריון, בקהל קול דממה דקה.
3תל אביב ,בזאר בגדים במרכז הגאה. בחדר נמצאות לסביות ,ביסקסואליות/ ים וטרנסים ,מדברות ,מודדות בגדים, נהנות ביחד בחברה טובה .לאחר מכן כמה מאיתנו יושבות למטה בבית הקפה של המרכז .הרבה לסביות סביב השולחן, שתי ביסקסואליות ,ושיחה שנמשכת שעה ,או שעה וחצי ,או יותר .אני לא סופרת ,כי אני יושבת שם בין שתי חברות (אחת לימיני ,שניה לשמאלי) .את שאר המעגל אני מכירה ,אבל הן לא חברות שלי .הן לא במעגל שלי ואני לא במעגל שלהן .רוב הזמן אני לא חלק מהשיחה. אף אחת לא פונה אלי .גם אני לא פונה לאף אחת. לאחר זמן ,הבזאר מסתיים .א/נשים יוצאות החוצה ,ובשולחן מתגבש לו גוש ביסקסואלי ,שמדבר על נושאים ביסקסואלים ופאנסקסואלים .תוך 3 דקות מתחילת השיחה ,כל הלסביות שעד כה ישבו סביב השולחן קמות והולכות הביתה .לא באופן הפגנתי ,לא באופן מגעיל .פשוט החליטו שהגיע הזמן לישון ,ואמרו לילה טוב .אחת נשארת לכמה דקות כדי לטעון שפאנסקסואליות וביסקסואליות “קל יותר לבלוע” מאשר הומוסקסואליות ולסביות .את המשפט האחרון שלי בטיעון הנגד (“ההורים פשוט מניחים שאנחנו סטרייטיות ,ברור שיהיה קל יותר לבלוע כי אין קבלה אמיתית של הזהות”) היא כבר לא שומעת. ואחרי כמה דקות ,אני שמה לב שרק הביסקסואליות/ים נשארו. “תגידו ,שמתן לב איך הברחנו את הלסביות?”... אני חוזרת הביתה בהרגשה שמותר לנו להיות ביסקסואליות כל עוד לא נדבר על זה .אבל אני גם שמחה שיש לנו קהילה שעושה גושים בבתי קפה ומתחילה לדבר על ענייני הבי.
דף קהילה
קבוצות ,פעילויות ומשאבים לקהילה הביסקסואלית/פאנסקסואלית קבוצה הקבוצה החברתית הביסקסואלית הבוגרת (מעל גיל )18נפגשת מדי שבועיים במרכז הקהילתי הגאה בתל אביב .לפרטים ומידע ניתן לפנות לאליאור תירוש: coach@elior-tirosh.com / 052-3898128 מסיבה מסי-בי :מסיבה ביסקסואלית/פאנסקסואלית לכל המינים והמגדרים ,עם מוזיקה ,הופעות, א/נשים וחברות/ים .לפרטים ועדכונים על המסיבות ,חפשו בפייסבוק :מסי-בי .MESS-e-BI מפגש חברתי קופי בי :מפגש חברתי באווירה ידידותית לבי ,פאן וחברות/ים ,מתקיים פעם בחודש בתל אביב .לפרטים ועדכונים על המפגשים ניתן לשלוח מייל לכתובת,coffee.bii@gmail.com : או להצטרף לקבוצה בפייסבוק :קופי בי .Coffee bi מועדון סרטים מועדון הבי מוביז מתקיים מדי חודש ברוגטקה בר בתל אביב .לפרטים ועדכונים על המפגשים ,חפשו בפייסבוק :בי מוביז. רשימות תפוצה http://groups.google.com/group/bi_il רשימת התפוצה האקטיביסטית ,עם עדכונים ,חדשות ,דיונים ויוזמות הקשורות לקהילה שלנו. http://groups.google.com/group/binews רשימת תפוצה בתדירות נמוכה ,עם עדכונים וחדשות הקשורות לקהילה (ללא דיונים). פורומים http://forums.gogay.co.il/forum.asp?fmid=21 פורום ביסקסואלים באתר גוגיי. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=1452&r=1 פורום ביסקסואלים בתפוז. http://igy.org.il/communities הפורומים של איגי (ובתוכם :פורום ביסקסואלים). בלוג bidyke.wordpress.com בלוג ביסקסואלי (של שירי).
תודות לכל מי שתרמה והשקיעה מחשבה ,זמן ,רגש ואנרגיה לטובת הפנזין הזה: הכותבות/ים :אג’לנטה ,אורי ,אלון ,דנה ג .פלג ,יוסי ו ,.לילך ,ניר כץ ז”ל ,נעומי שפרינגר, ענבר ,עמית ק ,.קמרון ל ,.רון בלו ,רעות סימן טוב ,שירי ותומאס וינטרס. העורכות/ים והמגיהים/ות :אורי ,יודה ,קמרון ושירי. המעצבות הגרפיות :נוית ,רעות ,דויד ושירי. לקהילה הביסקסואלית/פאנסקסואלית המהממת .אתן מדהימות ואני אוהבת אתכן.