Kanot hadarim - volkani institute

‫מינהל המחקר החקלאי ‪ -‬מכון וולקני‬

‫מינהל המחקר החקלאי‪-‬מרכז וולקני‪-‬המכון למדעי הצמח‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,6 .‬בית דגן ‪50250‬‬ ‫טל‪ 03-9683482 .‬פקס‪03-9669583 .‬‬

‫כנות והרכבות בהדרים‬ ‫יוסי יניב‬

• Frederick S. Davies and L. Gene Albrigo, 1994, Citrus, CAB International, Great Britain • Frederick S.Davies and Larry K. Jackson, 2009, Citrus growing in Florida, University Press of Florida – U.S.A • Henri Chapot, Vittorio L. Delucchi, 1964, Maladies, Troubles et ravageurs des agrumes au Maroc,

Institut National de la Recherche Agronomique, Rabat • James Saunt, 1990, Citrus Varieties of the world, Sinclair International – England • P. Spiegel-Roy and E.E. Goldschmidt, 1996, Biology of Citrus, Cambridge University Press – New-York • Reuther W., Webber H.J. and Batehelor L.D., 1967, The Citrus Industry In Poorman Orange Pages

550-551

58

‫ספרות‬

‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬ ‫ ‪.‬‬

‫א‪ .‬אבטבי‪ ,1999 ,‬הרכבת תמך לעצי הדר‪ ,‬דפון המלצות שה"מ‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫א‪ .‬ינאי‪ ,2007 ,‬סבילות של כנות אפרסק‪ ,‬שזיף ושקד לבורון ומלח‪ ,‬עבודת גמר לפקולטה למדעי‬ ‫החקלאות‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬ ‫א‪ .‬פורת‪ ,1975 ,‬פגעים ומחסורים בהדרים בישראל‪ ,‬ספריית הפועלים ‪ -‬תל‪-‬אביב‬ ‫א‪ .‬שקד‪ ,‬א‪ .‬גואל‪ ,1986 ,‬בחינת כנוות הדרים וצירופי זן – כנה בתנאים מבוקרים‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪,12‬‬ ‫עמ' ‪1225-1227‬‬ ‫אבנר אמיר‪ ,‬דורון גרינולד‪ ,‬שוקי קנוניץ‪ ,1999 ,‬דו"ח תצפית לבדיקת כנות חדשות והשפעת כנות –‬ ‫ביניים בתחנת נוה יער‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬שירות שה"ם‬ ‫אברהם שקד‪ ,1976 ,‬וולקה מריאנה ככנה לתז"ים‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬סידרה ה' מס' ‪16-15‬‬ ‫אמיר א‪ .‬וחובר'‪ ,1981 ,‬ניסוי כנות וזנים בנווה יער‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪10‬‬ ‫דר' הלל אופנהיימר‪ ,1956 ,‬גידול עצי הדר‪ ,‬הוצאת ספריית השדה ‪ -‬תל‪-‬אביב‬ ‫ה‪ .‬הרולד יום‪ ,1926 ,‬גידול עצי הדר‪ ,‬הוצאת מסחר ותעשייה ‪ -‬תל‪-‬אביב‬ ‫האנציקלופדיה לחקלאות‪ ,1976 ,‬גידול הדרים‬ ‫י‪ .‬לוי‪ ,1986 ,‬ניסוי זנים וכנות להדרים בנגב‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬תחנת ניסיונות גילת‬ ‫י‪ .‬מלכין‪ ,1964 ,‬בעיות מליחות בהדרים‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪ ,11/12‬עמ' ‪639-648‬‬ ‫יוסי גרינברג‪ ,2002 ,‬ניסויי שדה חוברת תקצירים‪ ,‬שה"מ‪ ,‬המועצה לשיווק פרי הדר‬ ‫יעקב פת‪ ,1973 ,‬איקלום כנת טרוייר בישראל‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪ ,4‬עמ' ‪188-193‬‬ ‫יעקוב מלכין‪ ,1966 ,‬עץ הדר וגידולו‪ ,‬הוצאת המשק החקלאי ‪ -‬תל‪-‬אביב‬ ‫פרץ ברוש‪ ,1991 ,‬דישון והזנה של הדרים‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫מיכל פישלר‪ ,1981 ,‬סיכומי תצפיות וניסויי שדה בהדרים בעמקים הפנימים ‪1976-1981‬‬ ‫מ‪ .‬בר יוסף‪ ,2010 ,‬הדרים ועצי פרי במבט אישי‪ ,‬עת הדר מס' ‪ 70‬עמ' ‪ ,9-14‬משרד החקלאות‪,‬‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע – בית שאן‬ ‫מ‪ .‬בר יוסף‪ ,2009 ,‬בין ספרות יפה למחלות הדרים‪ ,‬עת הדר מס' ‪ 68‬עמ' ‪25-35‬‬ ‫מ‪ .‬בר יוסף‪ ,1991 ,‬מחלות וירוס‪,‬וירואידים וספירופלסמה בהדרים השדה כרך ע"א‪ ,‬עמ' ‪564-566‬‬ ‫מ‪ .‬בר יוסף‪ ,1991 ,‬מחלות וירוס‪,‬וירואידים וספירופלסמה בהדרים השדה כרך ע"ה חוברת ו'‪,‬‬ ‫עמ' ‪873-872‬‬ ‫מ‪ .‬בר יוסף‪ ,1991 ,‬הרכבה של כנת הביניים והרוכב בהרכבות כריך של שתילי הדרים‪ ,‬השדה‪ ,‬כרך‬ ‫ע"ב חוברת ב'‪ ,‬עמ' ‪221-222‬‬ ‫מ‪ .‬מוואסי‪ ,1990 ,‬איפיון חלבון המעטפת של וירוס הטריסטזה‪ ,‬עבודת גמר לפקולטה למדעי‬ ‫החקלאות‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬ ‫ערן רווה וחובר'‪ ,2006 ,‬המלחה בפרדסי הנגב‪ ,‬דרכי התמודדות בטווח הקצר והארוך‪ ,‬עלון הנוטע‪,‬‬ ‫פ‪ .‬שפיגל‪ ,‬ע‪ .‬ורדי‪ ,‬ג‪ .‬בן חיים‪ ,1985 ,‬בירור ויצירת כנות הדרים בעלות סבילות גבוהה למליחים‪ ,‬עלון‬ ‫הנוטע מס' ‪ ,12‬עמ' ‪1229-1231‬‬ ‫קורט מנדל‪ ,1969 ,‬פורמן כנה מבטיחה להדרים בארץ‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪ ,11/12‬עמ' ‪609-612‬‬ ‫קורט מנדל‪ ,1971 ,‬הפורמן הישראלי כנה עמידה לטריסטזה‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪ ,6/7‬עמ' ‪330-333‬‬ ‫ש‪ .‬אשכנזי‪ ,1989 ,‬זני הדרים בישראל‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫ש‪ .‬אשכנזי‪ ,1985 ,‬גידול פרדס מנונס – פק"ק‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪ ,X‬עמ' ‪383-385‬‬ ‫ש‪ .‬אשכנזי‪ ,1983 ,‬הרכבות תמך בכנות עמידות לטריסטזה‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪ ,4‬עמ' ‪277-279‬‬ ‫ש‪ .‬אשכנזי‪ ,1981 ,‬נינוס הדרים‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪ ,11‬עמ' ‪787-788‬‬ ‫ש‪ .‬אשכנזי‪ ,1981 ,‬שינטוע בפרדס‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪ ,11‬עמ' ‪1095-1097‬‬ ‫ש‪ .‬אשכנזי‪ ,1979 ,‬צירופי זן – כנה לנטיעה‪ ,‬משרד החקלאות‪ ,‬שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫ש‪ .‬אשכנזי‪ ,1975 ,‬כנות וזנים – אינטרדוקציה מארה"ב‪ ,‬עלון הנוטע מס' ‪ , 3‬עמ' ‪184-188‬‬ ‫ש‪ .‬אשכנזי‪ ,‬מידע בנושא זן – כנה‪ ,‬עלון הנוטע‪ ,‬שנה ס'‪ ,‬עמ' ‪26-30‬‬ ‫ש‪ .‬ידידיה‪ ,1937 ,‬גידול עצי פרי‪ ,‬הוצאת ספריית השדה ‪ -‬תל‪-‬אביב‬ ‫שוקי קנוניץ‪ ,2006 ,‬צירופי זן וכנה‪ ,‬אפשרויות נטיעה באיזורי הארץ השונים‬ ‫שוקי קנוניץ‪ ,2006 ,‬צרופי זן כנה ‪ -‬דפון אינטרנט ‪ -‬שה"מ משרד החקלאות‬ ‫שוקי קנוניץ‪ ,2006 ,‬טבלת צרופים אפשריים בהחלפת זן ‪ -‬דפון אינטרנט ‪ -‬שה"מ משרד החקלאות‬ ‫שוקי קנוניץ‪ ,‬דר' עליזה ורדי‪ ,‬פרץ ברוש‪ ,2001 ,‬רשימת זנים וכנות של הדרים בישראל‪ ,‬משרד‬ ‫החקלאות‪ ,‬שירות ההדרכה והמקצוע‬

‫‪57‬‬

56

‫צורת ריבוי נוספת בהדרים מתבצעת בפרדס כאשר רוצים לבצע החלפת זן מסיבות כלכליות‪ .‬השיטה‬ ‫הנפוצה והמקובלת היא כריתת העץ מתחת לרוכב עד לכנה‪ .‬כאן יש מס' סוגי הרכבה‪.‬‬ ‫הרכבת ראש‬ ‫שיטה מקובלת שנקראת הרכבת כתר‪ ,‬נעשית בד"כ בעצים בוגרים בעלי גזע עבה‪ .‬בשיטה זו מבצעים‬ ‫חתך מיוחד בקליפת הכנה‪ .‬את הרוכב חותכים בצורת ‪ V‬ומחדירים אותו מתחת לקליפת הכנה‪ .‬בשיטה‬ ‫זו ניתן להכניס ‪ 2-4‬רוכבים לכנה‪ ,‬מכסים את הרוכב בפרפילים ומעליו שקית למניעת חימום יתר‪,‬‬ ‫וקושרים מתחת לחתך ההרכבה ע"מ ליצור הצמדות מלאה בין שתי הרקמות‪ .‬בזמן ההרכבה צריך‬ ‫להשתמש בחומר קוטל פטריות (כמו דקוניל) ע"מ למנוע זיהום שימנע את הצלחת ההרכבה‪ .‬בשיטה זו‬ ‫התפתחות ההרכבה מהירה והפרדס מתחיל להניב כבר מהשנה השנייה להרכבה‪.‬‬

‫הרכבת חליפין‬ ‫לאחר כריתת נוף העץ וטיפול נכון בגדם‪ ,‬מגדלים מס' ענפים (סוריים) מהכנה ועליה מבצעים הרכבת‬ ‫עין (או מס' עיניים)‪ .‬ההרכבה נעשית בסתיו או באביב‪ .‬בשיטה זו מגיע הפרדס ליבול מחודש כבר אחרי‬ ‫שלוש שנים‪.‬‬ ‫הרכבת סנדוויץ‬ ‫בשיטה זו מרכיבים עיניים על צימוח צעיר של הזן המוחלף‪ ,‬לאחר כריתת זרועותיו‪ .‬בשיטה זו מנצלים את‬ ‫הגזע והזרועות העיקריים של הזן הקודם ולכן אפשר להגיע ליבול כבר בשנה השנייה לאחר ההרכבה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך קוטר הפצעים לאחר גדיעת הנוף הקודם הוא קטן יחסית דבר שמאפשר הגלדה טובה‬ ‫יותר‪ .‬בשיטה זו יש לשקול את ההתאמה בין הזנים‪.‬‬ ‫כנות ביניים‬ ‫השימוש בכנות ביניים נעשה כאשר החקלאי מצפה ליתרון בגידול מטע מצירוף זן – כנה מסויים אך‬ ‫הצירוף אינו אפשרי מבחינה חקלאית‪ ,‬ע"י הפרדה בין הזן והכנה הרצויה באמצעות כנת ביניים (מתאימה)‬ ‫ניתן להעניק לשתילים הנ"ל קיום עם אפשרות לבטא את היתרונות הצפויים ואף להגבירם‪.‬‬ ‫מצב זה נפוץ בעיקר במטעי עצי פרי נשירים כמו באגס על כנת חבוש‪.‬שימוש בכנת ביניים של אגס‬ ‫פותר בעיות איחוי‪,‬והאגס מניב יבול גבוה ואיכותי‪.‬‬ ‫בהדרים השילוב הנ"ל פחות מקובל אולם נעשה בו שימוש כאשר מחליפים זן על רוכב (ולא על כנה)‪.‬‬ ‫בניסויים שנערכו בשנות ה‪ 90 -‬בנווה יער נמצא שזנים שהורכבו על כנות לימוניות הצטיינו ביבול גבוה‬ ‫גם על כנת ביניים‪.‬‬ ‫בבדיקת איכות הפרי לא נראו הבדלים משמעותיים בהשפעת כנות ביניים‪.‬‬ ‫בניסוי שנערך במכון וולקני(מ‪.‬בר יוסף ‪)1991‬בוצעו הרכבות סנדוויץ של זני הדרים שונים על כנת הדרים‬ ‫המתאימה למגוון קרקעות כמו וולקמריאנה בנוכחות כנת ביניים רגישה לווירואידים ע"מ שניתן יהיה‬ ‫להשתמש בכנות המתאימות לנינוס באמצעות וירואידים ‪( ,‬טרוייר‪,‬רנגפור ותלת עלה) וכן ע"מ לתת‬ ‫מענה לבעיות פתולוגיות אחרות ובמצבים מסויימים גם לבעיית הטריסטזה‪.‬‬ ‫‪55‬‬

‫הרכבת עין‬ ‫צורת הריבוי העיקרית שנעשית במשתלות היא הרכבת עין שבה לוקחים רכב נקי ממחלות ומקורו‬ ‫במשתלת אם מאושרת‪ .‬מרכב זה לוקחים פקע – עין‪ ,‬עושים חתך בכנה‪ ,‬מכניסים את העין לכנה‬ ‫ומצמידים אותו לכנה ע"י ליפוף סרט הרכבה או פרפילים ע"מ לקבל הצמדות מלאה‪ .‬בצורה זו מקבלים‬ ‫מגע בין שני רקמות‪ .‬מיד לאחר ההרכבה מתחיל תהליך של יצירת קאלוס בכנה‪ ,‬בשבוע הראשון‬ ‫גדילת הקאלוס נמרצת והיא מתפתחת בעיקר בשפתי הקליפה‪.‬לאחר כשבועיים מופיעים בקאלוס תאי‬ ‫טראכיאדות שמעבירים מוהל תא מהכנה לעין המורכבת‪ .‬כתוצאה מכך מתחיל תהליך של לבלוב העין‪,‬‬ ‫עם השלמת חיבור הקמביום והתעצות הקאלוס מסתיים תהליך האיחוי והעין מחוברת באופן טבעי‬ ‫לכנה ונוצרת רקמה משותפת שבתוכה קיימים מעברים המאפשרים מעבר מים וחומרי מזון‪.‬‬ ‫מהעין המורכבת יצא ניצן שיהפוך עם הזמן לענף שנושא את תכונות צמח האם‪.‬‬ ‫מבט לתהליך הרכבת עין‬

‫‪54‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪£‬‬

‫ריבוי הדרים‬

‫צורת הריבוי המקובלת בהדרים היא וגטטיבית – אל מינית וזאת ע"י שימוש בחלקי צמח אל מיניים‪.‬‬ ‫בריבוי אל מיני הצאצאים שמתקבלים דומים בדיוק לצמח האם ובעיקר בתכונות הפרי (גודל‪ ,‬צורה‬ ‫ובעיקר מועד ההבשלה) דבר שמבטיח את יציבות הזן שאותו רוצים לגדל‪ ,‬וזאת לעומת ריבוי מיני‬ ‫שנעשה ע"י זריעים‪ ,‬הצאצאים שמתקבלים מושפעים בתכונותיהם הן מהמצח האם והן מתורם האבקה‬ ‫(צמח אב)‪ ,‬והם בלתי אחידים מבחינה תורשתית‪ ,‬ונושאים תכונות שונות שלא כולם טובות מבחינה‬ ‫מסחרית כדוגמת גודל פרי ושונות במועדי הבשלה‪.‬‬ ‫ישנו הבדל בין צורת ריבוי של הכנות לעומת ריבוי זנים‪ .‬ריבוי הכנות נעשה ע"י שימוש בזריעים תוך ניצול‬ ‫תכונת רב עובריות של הכנות‪.‬‬ ‫זרעים נוצלריים‪ :‬ישנם שני מיני זרעים בזני הדרים‪ .‬הזריע הראשון הוא תוצר של הפרייה מינית כאן‬ ‫מתקבלת זיגוטה שנוצרת כתוצאה מהזדווגותם של תאי מין זכרי ותא מין נקבי בדרך של האבקה‪ .‬אלה‬ ‫זרעים מיניים שנוצרים בזנים חד עובריים ‪ Monoembryony‬והם מכילים עובר אחד לזרע‪ .‬לעומתם זנים רב‬ ‫עובריים ‪( Polyembryony‬רוב הכנות) מפתחים ‪ 2‬או יותר עוברים לזרע‪ .‬העוברים נוצרים לא בשק העובר‬ ‫(כמו אצל חד עובריים) אלא מתאים סומטיים של של הנוצלוס המצויים סמוך לקצה המיקרופולרי של‬ ‫שק העובר‪ ,‬תאים אלה מפתחים עוברים אדונטיביים (איבר בצמח הנוצר שלא במקומו הרגיל) הקרויים‬ ‫גם עוברים נוצלריים‪ ,‬אלה חודרים לשק העובר‪ ,‬והצמח הנוצר מהם אינו צמח שהתקבל מהפרייה אלה‬ ‫צמח נוצלרי הזהה בתכונותיו לצמח האם‪ .‬שתילים נוצלריים הם אחידים במופעם‪ .‬הם חסונים‪ ,‬בעלי‬ ‫גדילה נמרצת‪ ,‬קוצניות רבה ואינם נושאים מחלות וירוס‪.‬‬ ‫גידול זרעי הכנות נעשה במשתלה תוך שאיפה לקבלת אוכלוסיה אחידה במופע ובתכונות‪ .‬זרעים‬ ‫שנובטים ונראים חלשים או עקומים (אופייני לזרעים מיניים) מוצאים מהאוכלוסיה‪.‬‬ ‫ריבוי זני הדרים‬ ‫ישנם מס' צורות ריבוי של זני הדרים‪ .‬כולם צורות ריבוי וגטטיביות מהסיבות שנסקרו בתחילת פרק זה‪.‬‬ ‫צורות הריבוי נחלקות לשניים‪:‬‬ ‫ריבוי שנעשה במשתלה‬ ‫שמגדלת את הכנות‪ ,‬וריבוי‬ ‫הדרים בשטח (פרדס)‪ .‬צורות‬ ‫ריבוי אלו נקראות הרכבות‪.‬‬ ‫הרכבה שמאפשרת חיבור‬ ‫שני חלקי צמח אינה תהליך‬ ‫ידוע עוד מימי הסינים ‪1000‬‬ ‫שנה לפני הספירה‪ ,‬ידוע‬ ‫שהרומאים ידעו להרכיב‬ ‫זיתים וגפנים ואפילו במשנה‬ ‫יש ציון בסדר זרעים לגבי‬ ‫מועד הצלחת ההרכבה‪.‬‬ ‫בכל הרכבה הכנה מהווה‬ ‫את הבסיס להרכבה‪ .‬החלק‬ ‫שמורכב על הכנה וממנו יצמח‬ ‫מרכיב הדרים בפעולה‬ ‫הנוף (ענפים ועליהם פירות)‬ ‫נקרא רוכב‪ .‬ככל שהקרבה הגנטית בין הכנה לרוכב קרובה יותר‪ ,‬הסיכוי להצלחת ההרכבה גדול יותר‪.‬‬ ‫ייחורים מושרשים‬ ‫שיטת ריבוי וגטטיבית נוספת היא ע"י ייחורים‪ .‬שיטה שנעשית בעיקר ע"י‬ ‫הערבים לריבוי לימטה מתוקה‪ .‬בד"כ עצים שגדלים מייחורים מושרשים‬ ‫הם חלשים חייהם קצרים‪ ,‬והם רגישים לרקבונות צוואר השורש‪.‬‬ ‫שיטה נוספת בשימוש בייחורים‪ :‬כאן לוקחים ייחור של כנה‪ ,‬לוקחים‬ ‫רכב (ייחור) של הזן המוצע להרכבה‪ ,‬מבצעים חתך אלכסוני תואם גם‬ ‫בכנה וגם ברוכב‪ ,‬מצמידים אותם ע"י סרט קשירה ומכניסים למצע‬ ‫השרשה בתנאי לחות וטמפ' מתאימים‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫‪.2‬שינטוע בפרדס‬ ‫שינטוע פירושו נטיעה מחדש להבדיל מהחלפת זן שפירושה כריתה והרכבה מחדש‪.‬‬ ‫ישנם מס' דרכים להתמודד עם מצב בו הפרדס זקן‪ ,‬אינו מניב ואחוז גבוה מהעצים שבו מנוונים‬ ‫או בשלבים מתקדמים של ניוון‪ .‬במצב כזה ישנם מס' אפשרויות‪:‬‬ ‫‪.1‬עקירה מלאה של כל שטח הפרדס ונטיעה מחדש‪.‬‬ ‫‪.2‬שינטוע מפוזר – נטיעת שתיל במקום עץ שנעקר‪ ,‬בד"כ כתוצאה מטריסטזה‪.‬‬ ‫‪.3‬אחת הבעיות בנטיעה ישר אחרי עקירה היא המצאות מזיקי קרקע וגורמי מחלות שורש כמו פיתופטרה‪,‬‬ ‫ולכן יש להשתמש בכנות עמידות במיוחד לפיתופטרה‪ .‬כאן ניתן להשתמש בכנות איכותיות כמו טרוייר‬ ‫וקריזו שמתאימות לזני טבוריים חופשיים מאקסוקורטיס‪.‬‬ ‫כנת תפוז מתוק אפשרית לשנטוע בקרקעות חוליות ועם חיטוי קרקע‪ ,‬כנת קליאופטרה מתאימה‬ ‫לשנטוע בנגב‪.‬‬ ‫‪.3‬כנות תמך‬ ‫הרכבת תמך לעצי הדר מורכבים היא טכניקה‬ ‫ותיקה ומוכרת‪ .‬היא שימושית כאשר הכנה העיקרית‬ ‫נפגעת ממחלה כדוגמת עצי שמוטי שנפגעו מנקרון‬ ‫העצה בעת שהיו מורכבים על לימטה מתוקה‬ ‫‪ ,‬ונתמכו ע"י כנת תמך של חושחש‪ ,‬או במקרה‬ ‫של בעיות נוספות כמו אי התאם בין זן לכנה‪ ,‬אי‬ ‫התאמת הכנה לתנאי קרקע‪.‬הרכבת התמך מהווה‬ ‫בנוסף לתמיכה בעץ‪ ,‬גם שלב בהחלפת הכנה‬ ‫הקיימת במשך הזמן‪.‬‬ ‫בבחירת כנת תמך יש חשיבות לקצב התפתחות‬ ‫הראשוני ולעוצמת ההתעבות‪ .‬זנים המורכבים‬ ‫ע"ג חושחש מומלץ לתמוך עוד כשהעצים צעירים‪.‬‬ ‫בכנות חושחש שנגועות בטריסטזה ניתן לכרות את‬ ‫הזן‪ ,‬לבצע הרכבת כתר‪ ,‬לגדל שני חליפים (ענפים)‬ ‫בלבד המחולקים בהיקף הגזע בצורה שווה ולכל‬ ‫ענף כזה לבצע הרכבת תמך‪.‬‬ ‫בד"כ התפתחות תמכים היא איטית ולכן תוצאות‬ ‫טובות מושגות כאשר העצים נתמכים בגיל‬ ‫צעיר‪,‬ועדיין לא נוגעו בטריסטזה ואינם במצב ניוון‬ ‫מתקדם‪.‬‬ ‫התפתחות התמכים די חלשה כאשר תומכים עץ‬ ‫מבוגר ובריא‪.‬‬ ‫הכנה לתמך תבחר ראשית ע"פ התאמתה לזן‬ ‫ויכולתה לפתור את הבעיה לשמה מבוצע התמך‪.‬‬

‫איור ‪ - 1‬כנת תמך לפני איחוי עם כנה עיקרית‬

‫‪52‬‬

‫מבט לכנת תמך ציטרומלו על ולנסיה‬

‫איור ‪ - 2‬כנת תמך בתהליך איחוי עם כנה עיקרית‬

‫‪£‬‬

‫שימושי כנות‬

‫ישנם עוד מס' שימושים עקיפים לכנות מעבר לשימושם הרגיל‪.‬‬ ‫‪ .1‬כנות מננסות‬ ‫אחד ההגדרות למטע עתידני (בשנות ה‪ )80-‬הייתה מטע צפוף ומנונס‪.‬כשהכוונה היתה גידול פרדס‬ ‫שמאופיין בעצים קטנים‪ ,‬בנטיעה צפופה(קבלת יותר יבול ליחידת שטח) על מנת לאפשר קטיף נוח‬ ‫ללא סולם‪ ,‬ובצורה כזו להקטין את הוצאות הגידול והקטיף‪.‬‬ ‫גידול השמוטי בשנות ה‪ 20 -‬ועד שנות ה‪ 40-‬התבסס על נטיעה צפופה ושימוש בכנת לימטה מתוקה‬ ‫שהייתה רגישה לאקסוקורטיס ולנקרון העצה וגרמה לכך שהתקבל פרדס עם עצים נמוכי קומה‪.‬‬ ‫דרכים שונות ומגוונות נוסו בעבר להשגת הנינוס כמו שימוש בכנות מקבוצת קרובי הדרים להרכבות‬ ‫סנדוויץ כמו סבריניה‪ ,‬ציטרופסיס ואחרים (נעשה בקליפורניה)‪ ,‬גידול הדרים ע"י יחורים מחומר לא‬ ‫יובנילי‪ ,‬שימוש בכנת תלת עלה "הדרגון המעופף" שלה יחסו תכונות מננסות ועוד‪.‬‬ ‫השיטה המקובלת ביותר הייתה שימוש ברכב נגוע בוירוס האקסוקורטיס‪ ,‬ביסוד השיטה היה שימוש‬ ‫בטכניקה של הרכבת רוכב בלתי רגיש להדבקה בווירואידים על אחת מכנות ההדרים הרגישות כמו‬ ‫תלת עלה‪,‬טרוייר ורנגפור‪.‬בעקבות ההדבקה‬ ‫נפגעת הכנה והתפתחותה נעצרת‪.‬כתוצאה‬ ‫מכך נוף הרוכבים שהם בלתי רגישים לאותם‬ ‫וירו אידים נשאר קטן‪,‬ואילו איכות הפרי וצורתו‬ ‫אינם נפגעים‪.‬‬ ‫בניסויים שנעשו בשנות ה‪ 60-‬ע"י י‪.‬פת נעשה‬ ‫שימוש ברכב נגוע באקסוקורטיס שהורכב ע"ג‬ ‫כנות טרוייר ונתקבלו עצים נמוכים עם רמת‬ ‫פוריות טובה‪.‬‬ ‫הדבקה מכוונת בתבדידים של וירואידים‬ ‫נוסתה בהיקף נרחב בעצי תפוז מורכבים על‬ ‫תלת עלה באוסטרליה ותוצאות ניסויים אלה‬ ‫היו טובות‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 80-‬הנושא נבחן יותר לעומק ונטעו‬ ‫מאות דונמים של פרדסים שהיו מבוססים על‬ ‫השיטה הנ"ל‪ .‬נעשה שימוש בכנת טרוייר ‪ ,‬בכנת‬ ‫תלת עלה בנקו ולימה רנגפור (עליו הורכב‬ ‫שמוטי) מכיוון שתגובת המחלה שונה מצירוף‬ ‫מבט לאשכולית סאנרייז על כנה מננסת‬ ‫לצירוף נהגו בכלל שמדביקים צירוף מסויים‬ ‫אך ורק מצירוף זהה‪ .‬הנושא עורר מס' שאלות ובעיות כמו מימשק הזנה והשקייה‪ ,‬מהירות העברת‬ ‫הוירואיד‪ ,‬חוסר אחידות של העצים המודבקים‪ ,‬שימוש בכנות נוספות שמתאימות לאיזורי קרקע גירנית‬ ‫וכו'‪ .‬מגבלות נוספות של השיטה הן החלשות העץ‪,‬קיצור חיי העץ וחוסר ניסיון שדה ומחסור במידע‬ ‫אודות השפעתם הייחודית של כל רכיבי התקביץ המננס על הפרדס לטווח ארוך‪.‬‬ ‫לפרדס קטן קומה היה יתרון של כניסה מוקדמת לניבה ופוריות גבוהה ליחידת שטח נטועה‪ .‬חיסרון‬ ‫השיטה נבע מהצורך בטיפול חקלאי אינטנסיבי והשקעה כספית גדולה יותר עד כניסה לפוריות גבוהה‪.‬‬ ‫יתרון חשוב נוסף של הדבקה בתבדידי אקסוקורטיס הוא הקניית עמידות של הכנות המודבקות‬ ‫בווירואידים למחלת רקבון השורש שמחוללת הפטרייה פיטופטרה‪ .‬שילוב תכונה זו נחוץ כאשר מגדלים‬ ‫על הכנה רנגפור‪.‬‬ ‫החל משנות ה‪ 90-‬המחקר בנושא זה דעך ויחד‬ ‫איתו הניסיונות והתצפיות בחלקות הניסוי‪.‬‬

‫מבט לתפוז המלין על כנה ‪ 802‬אחרי נינוס‬

‫מבט לתפוז המלין על כנה ‪ 802‬לפני נינוס‬

‫‪51‬‬

‫קו‪ :‬פיק (גדרה)‬ ‫שנת נטיעה‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬

‫כנה‬ ‫‪812‬‬ ‫טרויר‬ ‫רנגפור‬ ‫וולקה‬ ‫מקרופילה‬ ‫‪C - 35‬‬ ‫חושחש‬

‫סה"כ ק"ג לעץ‬ ‫‪81.1‬‬ ‫‪82.7‬‬ ‫‪55.4‬‬ ‫‪74.7‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪84.9‬‬ ‫‪67.3‬‬

‫מספר פרות‬ ‫‪77.8‬‬ ‫‪71.7‬‬ ‫‪50.4‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪72.9‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪57.5‬‬

‫משקל הפרי בגרם‬ ‫‪1048‬‬ ‫‪1149‬‬ ‫‪1099‬‬ ‫‪1085‬‬ ‫‪1023‬‬ ‫‪1032‬‬ ‫‪1181‬‬

‫הכנות ‪ ,C-35‬טרויר ו – ‪ 812‬מצטיינות באופן מובהק משאר הכנות‪ .‬כנת הרנגפור נחותה באופן מובהק‪.‬‬ ‫קו‪ :‬יחיעם‬ ‫שנת נטיעה‬

‫כנה‬

‫מספר פרות‬

‫סה"כ ק"ג לעץ‬

‫משקל הפרי בגרם‬

‫‪2001‬‬

‫מקרופילה‬

‫‪71.9‬‬

‫‪76‬‬

‫‪1063‬‬

‫‪2001‬‬

‫חושחש‬

‫‪62.3‬‬

‫‪73.5‬‬

‫‪1194‬‬

‫‪2001‬‬

‫‪812‬‬

‫‪85.7‬‬

‫‪94.6‬‬

‫‪1112‬‬

‫‪2001‬‬

‫וולקה‬

‫‪73.1‬‬

‫‪77.5‬‬

‫‪1073‬‬

‫‪2001‬‬

‫טרויר‬

‫‪74.3‬‬

‫‪92.4‬‬

‫‪1236‬‬

‫‪2001‬‬

‫‪C - 35‬‬

‫‪66‬‬

‫‪76‬‬

‫‪1155‬‬

‫‪1999‬‬

‫רנגפור‬

‫‪46.6‬‬

‫‪47.4‬‬

‫‪1014‬‬

‫הכנות ‪ 812‬וטרויר מצטיינות באופן מובהק משאר הכנות‪.‬‬ ‫סיכום רב שנתי (סיכום ביניים)‬ ‫בטבלה שלהלן אנו מציגים את היבול המצטבר בכל שנות הניסוי של כל צרוף‪ ( .‬טבלה נפרדת לכל‬ ‫שנת נטיעה‪.‬‬ ‫נטיעת ‪1999‬‬ ‫קו‬ ‫‪STG‬‬ ‫‪STG‬‬ ‫אביחיל‬ ‫אביחיל‬ ‫אביחיל‬ ‫אביחיל‬ ‫אביחיל‬ ‫‪STG‬‬ ‫‪STG‬‬ ‫‪STG‬‬ ‫אביחיל‬ ‫יחיעם‬

‫נטיעת ‪2001‬‬ ‫כנה‬ ‫‪639‬‬ ‫ציטרומלו‬ ‫ציטרומלו‬ ‫וולקה‬ ‫‪812‬‬ ‫טרויר‬ ‫‪639‬‬ ‫וולקה‬ ‫‪812‬‬ ‫טרויר‬ ‫רנגפור‬ ‫רנגפור‬

‫יבול מצטבר לעץ בק"ג‬ ‫‪689.3‬‬ ‫‪678.7‬‬ ‫‪659.7‬‬ ‫‪579.7‬‬ ‫‪564.5‬‬ ‫‪537.2‬‬ ‫‪536‬‬ ‫‪532.4‬‬ ‫‪519.2‬‬ ‫‪508.2‬‬ ‫‪387.6‬‬ ‫‪361.4‬‬

‫מהטבלאות הנ"ל ניתן לראות שצירופי ‪STG‬‬ ‫ואביחיל על הכנות ‪ , C-35 , 639‬וציטרומלו נותנות‬ ‫את היבול הגבוה ביותר‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫קו‬ ‫‪STG‬‬ ‫פיק‬ ‫יחיעם‬ ‫פיק‬ ‫פיק‬ ‫יחיעם‬ ‫יחיעם‬ ‫פיק‬ ‫אביחיל‬ ‫אביחיל‬ ‫פיק‬ ‫יחיעם‬ ‫פיק‬ ‫יחיעם‬ ‫‪STG‬‬ ‫‪STG‬‬ ‫יחיעם‬ ‫‪STG‬‬ ‫פיק‬ ‫אביחיל‬

‫כנה‬ ‫‪C – 35‬‬ ‫‪C – 35‬‬ ‫‪C – 35‬‬ ‫‪812‬‬ ‫מקרופילה‬ ‫‪812‬‬ ‫טרויר‬ ‫טרויר‬ ‫‪C – 35‬‬ ‫מקרופילה‬ ‫וולקה‬ ‫מקרופילה‬ ‫חושחש‬ ‫חושחש‬ ‫רנגפור‬ ‫מקרופילה‬ ‫וולקה‬ ‫חושחש‬ ‫רנגפור‬ ‫חושחש‬

‫יבול מצטבר לעץ בק"ג‬ ‫‪492.9‬‬ ‫‪481.6‬‬ ‫‪468.2‬‬ ‫‪438.6‬‬ ‫‪381.9‬‬ ‫‪368.3‬‬ ‫‪356.3‬‬ ‫‪347.8‬‬ ‫‪345.9‬‬ ‫‪340.4‬‬ ‫‪334.2‬‬ ‫‪326‬‬ ‫‪315.6‬‬ ‫‪302.1‬‬ ‫‪290.6‬‬ ‫‪274.3‬‬ ‫‪273.7‬‬ ‫‪272‬‬ ‫‪241.4‬‬ ‫‪239.9‬‬

‫דוגמא לניסוי התאמת כנות לזני פומלו שהחל בשנים ‪ 1999-2001‬באיזור הגלבוע ע"י מדריך ההדרים‬ ‫האיזורי שלום שמואלי‪.‬התוצאות סוכמו ב‪ 2011-‬ומהן ניתן להתרשם על השפעות הכנה על פוריות הזן‬ ‫המורכב ואיכות הפרי‪.‬‬ ‫מהלך הניסוי‬ ‫בקיץ ‪ 1999‬ניטעו מס' קווים של פומלו גוליית ע"ג כנות שונות‪:‬‬ ‫אביחיל – טרוייר‪ ,‬וולקה‪ ,812 ,‬ציטרומלו‪ ,‬רנגפור ו‪639 -‬‬ ‫‪ – .S.T.G‬טרוייר‪ ,‬וולקה‪ ,812 ,‬ציטרומלו ו‪639 -‬‬ ‫יחיעם – רנגפור‬ ‫סה"כ ‪ 12‬צירופים‪ ,‬כל צירוף ב‪ 5 -‬חזרות על ‪ 4‬עצים‪.‬‬ ‫בסתוי ‪ ,2001‬הניסוי הוגדל‪:‬‬ ‫אביחיל – חושחש‪ ,‬מקרופילה ו‪C-35 -‬‬ ‫יחיעם – וולקה‪ ,‬טרוייר‪ ,‬מקרופילה‪ ,‬חושחש‪ 812 ,‬ו‪C-35 -‬‬ ‫‪ – .S.T.G‬חושחש‪ ,‬רנגפור‪ 812 ,‬ו‪C-35 -‬‬ ‫סה"כ ‪ 20‬צירופים‪ ,‬כל צירוף ב‪ 5 -‬חזרות על ‪ 4‬עצים‪.‬‬ ‫דגשים‬ ‫בשנת ‪ 2009‬שונתה שיטת ההשקייה ונעשה מעבר להשקייה במים מושבים‪.‬‬ ‫הפרי נקטף בקטיף סלקטיבי בחודשים נובמבר – פברואר‪.‬‬ ‫התוצאות הן ממוצע לעץ של כל החזרות‪.‬‬ ‫הניתוח הסטטיסטי נעשה בנפרד לשני השנתונים‪.‬‬ ‫קו‪ :‬אביחיל‬ ‫שנת נטיעה‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬

‫כנה‬ ‫‪639‬‬ ‫ציטרומלו‬ ‫רנגפור‬ ‫טרויר‬ ‫וולקה‬ ‫‪812‬‬ ‫חושחש‬ ‫מקרופילה‬ ‫‪C - 35‬‬

‫מספר פרות‬ ‫‪92.9‬‬ ‫‪100.4‬‬ ‫‪41.4‬‬ ‫‪85.4‬‬ ‫‪127.5‬‬ ‫‪87.8‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫‪85.7‬‬ ‫‪70.2‬‬

‫סה"כ ק"ג לעץ‬ ‫‪99.1‬‬ ‫‪112.7‬‬ ‫‪44.7‬‬ ‫‪92.2‬‬ ‫‪135.4‬‬ ‫‪83.6‬‬ ‫‪70.5‬‬ ‫‪83.6‬‬ ‫‪66.3‬‬

‫משקל הפרי בגרם‬ ‫‪1071‬‬ ‫‪1120‬‬ ‫‪1090‬‬ ‫‪1086‬‬ ‫‪1063‬‬ ‫‪960‬‬ ‫‪1111‬‬ ‫‪984‬‬ ‫‪940‬‬

‫הניתוח הסטטיסטי נעשה בנפרד לשני השנתונים‪.‬‬ ‫כנות הוולקה וציטרומלו מצטיינת באופן מובהק בעוד שכנת הרנגפור נחותה במובהק משאר הכנות‪.‬‬

‫קו‪STG :‬‬ ‫שנת נטיעה‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2001‬‬

‫כנה‬ ‫‪639‬‬ ‫וולקה‬ ‫ציטרומלו‬ ‫‪812‬‬ ‫טרויר‬ ‫חושחש‬ ‫מקרופילה‬ ‫‪C - 35‬‬ ‫רנגפור‬

‫מספר פרות‬ ‫‪115.9‬‬ ‫‪105.9‬‬ ‫‪136.3‬‬ ‫‪89.5‬‬ ‫‪99.8‬‬ ‫‪74.3‬‬ ‫‪75.4‬‬ ‫‪93.7‬‬ ‫‪82.5‬‬

‫סה"כ ק"ג לעץ‬ ‫‪140.2‬‬ ‫‪121.7‬‬ ‫‪161.3‬‬ ‫‪92.5‬‬ ‫‪116.1‬‬ ‫‪84.7‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪87.1‬‬

‫משקל הפרי בגרם‬ ‫‪1218‬‬ ‫‪1146‬‬ ‫‪1181‬‬ ‫‪1034‬‬ ‫‪1155‬‬ ‫‪1147‬‬ ‫‪1011‬‬ ‫‪1027‬‬ ‫‪1065‬‬

‫הניתוח הסטטיסטי נעשה בנפרד לשני השנתונים‪.‬‬ ‫בנטיעת ‪ ,1999‬כנת ציטרומלו ו‪ 639-‬מצטיינות באופן מובהק משאר הכנות‪.‬‬ ‫בנטיעת ‪ , 2001‬כנת ‪ C-35‬מצטיינת באופן מובהק משאר הכנות‬

‫* שלום שמואלי ‪ 2011-‬דו"ח שנתי למועצת ההדרים‬

‫‪49‬‬

‫טבלת המלצות צירופי זן ‪ -‬כנה ע"פ שוקי קנוניץ ‪2005‬‬ ‫הזן המבוקש‬

‫כנות אפשריות‬

‫אזור גידול מועדף‬ ‫זני מנדרינות‬

‫סצומות‪ :‬מיהו‪-‬ואזה‪ ,‬אוקיצו‪ ,‬קונו מישור החוף המרכזי‬

‫טרוייר‪ , C-35 , 812 ,‬וולקמריאנה‬

‫ראשון‬

‫מישור החוף המרכזי‬

‫‪ ,C-35‬טרוייר‪ ,812 ,‬וולקמריאנה‬

‫מיכל‬

‫מישור החוף המרכזי‬

‫‪ ,C-35‬טרוייר‪ , 812 ,‬חושחש‬

‫מירב רגיל עם זרעים‬

‫?‬

‫‪ ,C-35‬טרוייר‪ ,‬תע"מ‪,812 ,‬‬ ‫חושחש‬

‫מירב דל זרעים ‪63 ,119‬‬

‫זן חדש מאד‪ ,‬ניסיוני‬

‫טרוייר‬

‫מינאולה‬

‫עמק החולה‪ ,‬עמק יזרעאל‪ ,‬נגב וולקמריאנה‪ ,‬מקרופילה‬ ‫מערבי‪,‬‬ ‫החלק המזרחי של מישור החוף‬

‫אורה‬

‫מרבית אזורי הארץ‬

‫‪ ,C-35‬טרוייר‪ ,812 ,‬חושחש‬

‫אור‬

‫גליל – גולן‪ ,‬מישור החוף‬ ‫המרכזי‪,‬‬

‫‪ ,C-35‬טרוייר‪ ,‬חושחש‪,‬‬ ‫וולקמריאנה‬

‫צפון – מערב הנגב‬ ‫טרוייר‪ ,‬וולקמריאנה‬

‫מורקוט‬

‫מישור החוף‪ ,‬מערב הנגב‬

‫מור ‪26 ,25‬‬

‫גליל – גולן‪ ,‬מישור החוף‪ ,‬מערב טרוייר‪ ,C-35 ,‬וולקמריאנה‬ ‫הנגב‬ ‫טרוייר‪ ,‬חושחש‬

‫טופז (אורטניק)‬

‫כל הארץ‬

‫טבורי ניוהול‬

‫כל הארץ‬

‫וולקמריאנה‪ ,‬חושחש‬

‫טבורי קרה‪-‬קרה‬

‫?‬

‫טרוייר‪C-35 ,‬‬

‫טבורי אפיל ‪ - 1‬סמי‬

‫נגב‬

‫‪ ,812‬חושחש‪ ,‬טרוייר‬

‫טבורי אפיל ‪ - 1‬ראוסטנברג‬

‫נגב‬

‫‪ ,812‬חושחש‪ ,‬וולקמריאנה‬

‫שמוטי‬

‫מישור החוף‬

‫רנפור ליים‪C-35 ,‬‬

‫ולנסיה אולינדה‬

‫נגב‪ ,‬לכיש‬

‫וולקמריאנה‬

‫תפוז מידנייט‬

‫נגב‪ ,‬לכיש‬

‫חושחש ‪ ,‬וולקמריאנה‬

‫זני תפוזים‬

‫זני פומלו‪ ,‬אשכולית ולימון‬ ‫פומלו צ'נדלר‬

‫סובב כינרת‪ ,‬בית שאן‪ ,‬עמק‬ ‫חרוד‬

‫ציטרומלו‪ ,‬טרוייר‬

‫אשכולית אדומה ריו ‪ -‬רד‬

‫בית שאן‪ ,‬סובב כינרת‪ ,‬עמק‬ ‫יזרעאל‬

‫וולקמריאנה‪ ,‬טרוייר‬

‫אשכולית אדומה‪ ,‬סטאר רובי‬

‫גליל ‪ /‬גולן‪ ,‬מישור החוף‪,‬‬

‫טרוייר‪ ,‬תע"מ‪ ,‬וולקמריאנה‬

‫צפון – מערב הנגב‬

‫‪48‬‬

‫אשכולית צהובה מרש‬

‫כל הארץ‬

‫טרוייר‪ ,‬וולקמריאנה‪ ,‬חושחש‬

‫לימונים‪ :‬וילה פרנקה‪ ,‬יוריקה‬ ‫אלן‪ ,‬קוק‬

‫נגב‪ ,‬לכיש‬

‫מקרופילה‪ ,‬וולקמריאנה‬

‫לימון אינטרדונטו‬

‫עמק חפר – חדרה‪ ,‬בית שאן‬

‫וולקהמריאנה‪ ,‬מקרופילה‬

‫לימה טהיטי‬

‫בית שאן‪ ,‬נגב‪ ,‬גליל ‪ -‬גולן‬

‫מקרופילה‪ ,‬וולקמריאנה‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫"‬

‫רגיש‬

‫טובה‪-‬‬

‫עמיד‬

‫רגיש ביותר‬

‫עמיד‬

‫"‬

‫רגיש‬

‫טובה‬

‫רקבון צוואר‬ ‫השורש‪.‬‬

‫טריסטזה‬

‫קחקסיה ‪-‬‬ ‫נקרון‬

‫אקסוקורטיס‬

‫נמטודות‬

‫פוריות‬

‫חושחש‬

‫רגיש ביותר‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫"‬

‫רגיש‬

‫מצוינת ל –‬

‫תפוז מתוק‬

‫רגיש‬ ‫עמיד‬ ‫רגיש‬ ‫עמיד‬ ‫רגיש‬ ‫טובה עם התבגרות‬

‫לימון גס‬

‫טובה‬

‫קליאופטרה‬

‫עמיד‬ ‫עמיד‬ ‫עמיד‬ ‫רגיש ביותר‬ ‫עמיד‬

‫תלת עלה‬

‫טובה‬

‫ציטרנג'‬ ‫טרוייר וקריזו‬

‫עמיד‬ ‫רגיש‬ ‫עמיד‬ ‫רגיש‬ ‫עמיד‬

‫מקרופילה‬

‫עמיד‬ ‫רגיש ביותר‬ ‫רגיש‬ ‫עמיד‬ ‫רגיש‬ ‫מצוינת‬

‫פורמן ישראלי וולקה‬

‫עמיד‬ ‫רגיש‬ ‫עמיד‬ ‫"‬ ‫?‬ ‫טובה‬

‫לימטה‬ ‫מתוקה‬

‫עמיד‬ ‫"‬ ‫עמיד‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫מצוינת‬

‫לימה‬ ‫רנגפור‬

‫רגיש‬ ‫"‬ ‫רגיש‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫טובה‬

‫ציטרומלו‬ ‫סווינגל‬

‫רגיש‬ ‫עמיד‬ ‫רגיש‬ ‫"‬ ‫?‬ ‫מצוינת‬

‫מחלת הכנה או‬ ‫תכונה‬ ‫עמיד‬ ‫"‬ ‫עמיד‬ ‫"‬ ‫?‬ ‫טובה‬ ‫חלשה‬ ‫בינוני‪+‬‬ ‫?‬ ‫בינוני‬ ‫?‬ ‫עמיד‬

‫טובה‬ ‫בינוני‬ ‫?‬ ‫בינוני?‬ ‫?‬ ‫עמיד‬

‫בינוני‪+‬‬ ‫רגיש‪+‬‬ ‫עמיד‬ ‫טובה‬ ‫רגיש?‬

‫מצוינת‬ ‫בינוני‪+‬‬ ‫עמיד‬ ‫רגיש‪+‬‬ ‫נמוכה‬ ‫רגיש‪+‬‬

‫מצוינת‬ ‫בינוני‪+‬‬ ‫עמיד‪+‬‬ ‫רגיש ביותר‬ ‫נמוכה‬ ‫עמיד‪+‬‬

‫טובה מאד‬ ‫בינוני‪-‬‬ ‫עמיד‬ ‫בינוני‬ ‫טובה‬ ‫רגיש‬

‫בינוני‪+‬‬

‫רגיש‬

‫בינוני‬

‫בינונית‬

‫רגיש‬

‫טובה מאד‬

‫בינוני‪-‬‬

‫עמיד‬

‫רגיש?‬

‫נמוכה‬

‫רגיש‬

‫טובה מאד‬

‫בינוני‬

‫עמיד‬

‫בינוני‬

‫בינונית‬

‫עמיד‬

‫איכות פרי‬

‫גודל הפרי‬

‫עמידות לקרה‬

‫רגישות לגיר‬

‫עמידות למלח‬

‫ניקוז לקוי‬

‫‪ 15-20‬שנ'‬

‫רגיש‬

‫לימון טוב‪,‬‬

‫חלשה ‪ /‬בינונית‬ ‫בינוני‬ ‫רגיש‬ ‫בינוני‬ ‫נמוכה‬ ‫דלה‬ ‫קצר‬ ‫שמוטי‬ ‫לימונים‬

‫טובה‬ ‫?‬ ‫לימונים‬ ‫אשכוליות‬ ‫תז"ים‬ ‫מנדרינות‬

‫?‬ ‫?‬ ‫תז"ים‬ ‫אשכוליות‬ ‫מנדרינות‬

‫בינוני‪+‬‬ ‫קצר‬ ‫לימון בלבד‬

‫טובה‬ ‫בינוני‬ ‫תז"ים‬ ‫אשכוליות‬ ‫מנדרינות‬

‫טובה‬ ‫בינוני‬ ‫תז"ים‬ ‫מנדרינות‬ ‫אשכוליות‬

‫משביע רצון‬ ‫בינוני‬ ‫תז"ים‬ ‫אשכוליות‬ ‫מנדרינות‬

‫בינונית‪+‬‬

‫קצר‬

‫תז"ים‬

‫לימון‬

‫אשכ'‬

‫דלה‬

‫ארוך‬

‫תז"ים‬

‫אשכוליות‬

‫מנדרינות‬

‫בינונית‬

‫בינוני‬

‫תז"ים‬

‫אשכוליות‬

‫מנדרינות‬

‫גדילה בשנטוע‬

‫אורך חיים‬

‫לשימוש עם‬ ‫הזנים‬

‫זנים אחרים גרועה‬

‫רגיש‬

‫לימון טוב‪,‬‬

‫חלשה ‪ /‬בינונית‬ ‫בינוני‬ ‫רגיש‬ ‫בינוני‬ ‫טובה?‬ ‫?‬ ‫בינוני‬ ‫תז"ים‬ ‫לימון‬ ‫מנדרינות‬ ‫אשכוליות‬

‫זנים אחרים גרועה‬

‫עמיד‬

‫טובה‪-‬‬

‫עמיד‬ ‫רגיש‪+‬‬ ‫רגיש?‬ ‫טובה‬ ‫?‬ ‫אשכוליות‬ ‫תז"ים‬ ‫קליפים‬

‫‪47‬‬

‫הכנה‬

‫חושחש‬

‫טריסטזה‬

‫תפוז מתוק‬

‫עמיד‬

‫רגיש ביותר‬

‫קליאופטרה‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫אקסוקורטיס‬

‫תלת עלה‬

‫רגיש ביותר‬

‫עמיד‬

‫קחקסיה נקרון‬

‫טרוייר וקריזו‬ ‫ציטרנג'‬

‫רגיש ‪*5‬‬ ‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫מקרופילה ‪*10‬‬

‫עמיד‬ ‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫פורמן ישראלי‬

‫עמיד‬ ‫רגיש ‪*6‬‬

‫עמיד‬

‫וולקה‬

‫עמיד‬ ‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫לימטה מתוקה‬

‫עמיד‬ ‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫לימה רנגפור‬

‫עמיד‬ ‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫פיטופטרה‬

‫רגיש‬ ‫רגיש‬

‫רגיש‬ ‫עמיד‬

‫מחלה או תכונה‬ ‫רגיש?‬ ‫עמיד‬

‫עמיד‬ ‫רגיש*‬

‫נמטודות‬

‫פוריות‬

‫איכות פרי ‪*2‬‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫טובה‬

‫טובה‬

‫גודל הפרי‬

‫עמידות לקרה‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫טובה‬

‫טובה‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫טובה ‪*4‬‬ ‫ל‪ 15-20 -‬שנים‬

‫לימון משביע רצון‪,‬‬ ‫אחרים חלשה‬

‫בינוני‪+‬‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬ ‫טובה עם‬ ‫התבגרות‬ ‫טובה‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬ ‫טובה (תז"ים)‬ ‫מצוינת‬

‫בינוני‪-‬‬

‫עמיד‬

‫רגיש‪-‬‬ ‫טובה‬ ‫מצוינת‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬ ‫רגיש‬ ‫טובה‬ ‫לימון טובה‪,‬‬ ‫אחרים חלשה‬

‫בינוני‪+‬‬

‫עמיד‬ ‫?‬ ‫טובה‪-‬מצוינת ‪*9‬‬ ‫טובה‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬ ‫עמיד?‬ ‫טובה‬ ‫חלשה‬

‫בינוני‪-‬‬

‫רגיש‬ ‫רגיש‬ ‫טובה‬ ‫חלשה‪-‬בינונית‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬ ‫?‬ ‫טובה‪-‬מצוינת‬ ‫חלשה‪-‬בינונית‬

‫בינוני‪++‬‬

‫עמידות למלח‬

‫עמיד‬

‫בינונית‬

‫בינוני‪+‬‬

‫נמוכה‬

‫בינוני‪-‬‬

‫בינונית‬

‫רגיש ביותר‬

‫טובה‬

‫ניקוז לקוי‬

‫גדילה בשנטוע‬

‫?‬

‫נמוכה‬

‫עמיד‬

‫בינונית‬

‫בינוני‬

‫נמוכה ‪*7‬‬

‫דלה‬

‫?‬

‫טובה‬

‫רגיש‬

‫בינוני‪+‬‬ ‫?‬

‫רגיש‬

‫ממוצע טוב‬

‫רגיש‬ ‫?‬

‫רגיש‬ ‫משביע רצון‬

‫בינוני‬ ‫נמוכה‬

‫טובה‬

‫רגיש‬ ‫טובה‬

‫עמיד‪+‬‬

‫אורח חיים ‪*3‬‬

‫לשימוש עם‬ ‫הזנים‬

‫רגיש‬

‫בינוני‬

‫תז"ים‬

‫טובה‬

‫ארוך‬

‫תז"ים‬

‫אשכולית‬

‫רגיש‬

‫קצר ‪*4‬‬

‫תז"ים‬

‫אשכולית‬

‫מנדרינות‬

‫בינונית‪+‬‬

‫בינוני‬ ‫תז"ים‬

‫לימון אשכ'‬

‫מנדרינות‬

‫?‬

‫בינוני‬ ‫תז"ים‬

‫אשכולית‬

‫מנדרינות‬

‫עמיד‬

‫בינוני‬ ‫תז"ים‬

‫מנדרינות‬

‫מנדרינות‬

‫טובה‬

‫?‬ ‫לימון בלבד ‪*8‬‬

‫לימון ליסבון‬

‫(סצומות)‬

‫עמיד‬

‫?‬ ‫תז"ים‬ ‫אשכולית‬

‫אשכולית‬

‫דלה‬ ‫?‬ ‫לימונים‬ ‫אשכולית?‬

‫מנדרינות‬

‫רגיש‬ ‫קצר‬ ‫תז"ים‬ ‫מנדרינות‬

‫תז"ים?‬

‫?‬ ‫בינוני‬ ‫תז"ים‬ ‫לימון‬ ‫לימונים‬

‫מנדרינות‬

‫מנדרינות?‬

‫אשכולית‬

‫מנדרינות‬

‫רגיש‬

‫בינוני‬

‫רגיש‬

‫לימון גס‬

‫טבלת תכונות כנות להדרים נערכה ע"י ש‪ .‬אשכנזי ‪1973‬‬

‫משרד החקלאות‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫המחלקה להדרים‬

‫‪46‬‬

‫טבלת המלצות צירופי זן – כנה ‪( 1985‬ע"פ ש‪ .‬אשכנזי)‬ ‫מין ‪ /‬זן‬

‫זן ‪ /‬קלון‬

‫שמוטי‬

‫ניר גלים‬ ‫שאר אפרים‬ ‫נוצלרי‪ ,‬ורדה ג‪,‬‬ ‫‪STG‬‬

‫טבוריים‬

‫טרוייר‬ ‫‪ /‬קריזו‬

‫תלת‬ ‫עלה‬

‫ציטרומלו וולקה לימה‬ ‫רנגפור‬ ‫סווינגל‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫מקרופילה חושחש קליאופטרה‬

‫‪X‬‬

‫וושינגטון קלון‬ ‫ישן‪,‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫קרטר קלון ישן‪,‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫וושינגטון‪,‬‬ ‫קרטר ‪,STG‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫אולינדה‪,‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫ניהולו‬ ‫ולנסיה‬

‫קלון ישן‪,‬‬ ‫‪STG‬‬

‫אשכולית‬

‫‪X‬‬

‫מראש רגיל‪,‬‬ ‫מראש נוצלרי‪,‬‬ ‫רד בלנש‪,‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫ריי רובי‪,‬‬ ‫סטאר רובי‬ ‫פומלית‬ ‫פומלו‬

‫גולית‪,‬‬ ‫צ'נדלר‪,‬‬ ‫טהיטי‬

‫מינאולה‬ ‫קלמנטינה‬

‫‪STG‬‬ ‫מיכל‬ ‫נוצלרי‬

‫מורקוט‬ ‫אורטניק‬ ‫לימון חמוץ‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫יוריקה‪ ,‬וילה פרנקה‬

‫לימה חמוצה טהיטי‪,‬‬ ‫בירס קלון ישן‬ ‫קומקוואט‬

‫נגמי‬

‫ליימקוואט‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫קלונים ישנים‪,‬‬ ‫זני קורסיקה‪,‬‬

‫סטסומה‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬

‫‪ – X‬צירוף מומלץ‬

‫‪45‬‬

‫‪£‬‬

‫טבלאות צרופי זן‪-‬כנה‬

‫דוגמא לטבלאות זן – כנה ותכונות של כנות‬

‫חלק גדול מהטבלאות מבוסס על עבודות של שמואל אשכנזי ז"ל (‪.)1937-1993‬‬ ‫שמואל אשכנזי‪ :‬מדריך הדרים‪ ,‬רפרנט לזנים וכנות ומנהל מחלקת ההדרים בשנות ה‪ 90 -‬בשה"מ‪.‬‬ ‫פעילותו הרבה והעניפה לוותה בהקמת מס' רב של חלקות תצפית בכל הארץ לבחינת כנות וזנים‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫את המידע הרב שנצבר מבחינת חלקות אלו הפיץ שמואל אשכנזי הן בע"פ ובעיקר במאמרים קצרים‬ ‫בעלון הנוטע‪ ,‬בדפוני שה"מ ובהרצאות באירועים מקצועיים ועוד‪.‬‬ ‫ממשיכי דרכו פרץ ברוש אז‪ ,‬ושוקי קנוניץ היום ממשיכו בדרך זו‪.‬‬ ‫משרד החקלאות יולי ‪1986‬‬ ‫שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫המחלקה להדרים‬ ‫תלת עלה טרוייר ‪/‬‬ ‫קריזו‬ ‫מקומי‬

‫לימון גס‬

‫מקרופילה לימטה‬ ‫מתוקה‬

‫לימה‬ ‫רנגפור‬

‫מנדרינה‬ ‫קליאופטרה‬

‫תפוז מתוק‬

‫ציטרומלו וולקה‬ ‫סווינגל‬

‫מחלה או‬ ‫תכונה‬

‫חושחש‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫רגיש ביותר רגיש‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫רגיש ביותר רגיש‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫טריסטזה ‪2‬‬

‫רגיש ביותר עמיד‬

‫עמיד‬

‫קחקסיה –‬ ‫נקרון עצה‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫אקסוקורטיס‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬ ‫ביותר‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬ ‫ביותר‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫רגיש ביותר רגיש‬

‫רקבון צואר‬ ‫השורש‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫רגיש ביותר‬

‫נמטודות‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫רגיש ?‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫פוריות‬

‫טובה עם‬ ‫התבגרות‬

‫טובה‬

‫טובה‬

‫מצויינת‬

‫מצויינת‬

‫מצויינת‬

‫מצויינת‬

‫טובה‬

‫מצויינת‬

‫טובה עם‬ ‫התבגרות‬

‫טובה עם‬ ‫התבגרות‬

‫איכות פרי‬ ‫פנימית ‪3‬‬

‫מצויינת‬

‫מצויינת‬

‫מצויינת‬

‫בינונית ‪-‬‬ ‫טובה‬

‫דלה‬

‫דלה‬

‫דלה‬

‫דלה‬

‫בינונית‬

‫מצויינת‬

‫מצויינת‬

‫גודל הפרי‬

‫בינוני‬

‫גדול‬

‫בינוני‪+‬‬

‫בינוני‪+‬‬

‫בינוני‪+‬‬

‫בינוני‪+‬‬

‫בינוני‪+‬‬

‫בינוני‪+‬‬

‫עמיד‪++‬‬

‫עמיד‪+‬‬

‫עמיד‪+‬‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫רגיש ביותר רגיש‬

‫עמידות‬ ‫למליחות‬

‫בינונית‪+‬‬

‫נמוכה‪-‬‬

‫נמוכה‬

‫בינונית‬

‫בינוני‪+‬‬

‫קטן‬

‫בינוני‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫נמוכה‬

‫נמוכה‬

‫טובה‬

‫נמוכה‬

‫טובה‬

‫טובה‬

‫נמוכה‬

‫עמידות לגיר‬

‫עמיד‬

‫רגיש מאד‬

‫רגיש‬

‫רגיש‪+‬‬

‫בינוני‬

‫בינוני‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫בינוני‬

‫בינוני‬

‫רגיש‬

‫ניקוז לקוי‬

‫עמיד‬

‫בינוני‬

‫רגיש‬

‫עמיד?‬

‫רגיש‬

‫רגיש מאד עמיד‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫טובה‬

‫טובה‬

‫טובה‪+‬‬

‫טובה‬

‫בינונית‬

‫בינונית‬

‫דלה‬

‫בינונית‬

‫בינונית‬

‫דלה‬

‫גודל עץ ‪4‬‬

‫בינוני‬

‫קטן‬

‫גדול‬

‫גדול מאד גדול‬

‫בינוני‪+‬‬

‫בינוני‪-‬‬

‫בינוני‪-‬‬

‫בינוני‬

‫בינוני‪+‬‬

‫בינוני‬

‫אורך חיים ‪5‬‬

‫בינוני‬

‫בינוני‬

‫בינוני‬

‫קצר‬

‫קצר‬

‫קצר‬

‫קצר‬

‫בינוני‬

‫ארוך‬

‫ארוך‬

‫לשימוש עם‬ ‫הזנים‬

‫תז"ים‬ ‫אשכולית‬ ‫מנדרינות‬

‫תז"ים‬ ‫אשכולית‬ ‫מנדרינות‬

‫אשכולית‬ ‫תז"ים‬ ‫אשכולית תז"ים‬ ‫מנדרינות מנדרינות‬

‫לימון‬ ‫לימה‬ ‫אשכולית‬

‫לימון‬ ‫לימה‬ ‫אשכולית‬

‫לימון‬ ‫לימה‬

‫לימון‬ ‫לימון‬ ‫שמוטי‬ ‫תז"ים‬ ‫קלמנטינה אשכולית‬

‫מנדרינות‬ ‫אשכולית‬ ‫תז"ים‬

‫תז"ים‬ ‫מנדרינות‬ ‫אשכולית‬

‫עמידות לקרה עמיד‬

‫גדילה בשנטוע בינונית‪+‬‬

‫בינוני‬

‫עלון הנוטע‪ ,‬מס' ‪ 2‬שנה מ"א‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪.1‬הטבלה כללית וקיימים יוצאי‪-‬דופן בצירופי זן – כנה מיוחדים‪.‬‬ ‫‪.2‬אין עמידות מוחלטת‪ .‬לטרוייר וכנות אחרות לעיתים עמידות חלקית‪.‬‬ ‫‪.3‬רמה כמ"מ‪ ,‬חומצה‪ ,‬ויחס הבשלה‪.‬‬ ‫‪.4‬גודל העץ תלוי גם בזן‪ ,‬בסוג הרוכב‪ ,‬וניקיונו מוירוסים‪.‬‬ ‫‪.5‬בינוני – הכוונה לכמה עשרות שנים‪ ,‬אורך החיים תלוי גם בהתאמת הזן לכנה‪ ,‬בניקיון מוירוסים ובתנאי גידול‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪£‬‬

‫כנות תרוגות‬

‫בקבוצה זו שתי כנות עיקריות‪:‬‬

‫תפוז מתוק ‪Sweet Orange‬‬ ‫כנה שנפוצה למדי בעולם‪ ,‬עוד בשנות ה‪ 50 -‬נערכו ניסויים במכון וולקני לגבי‬ ‫תכונות כנה זו‪ ,‬כנה זו דומה לכנת חושחש מבחינת אופי צימוח‪ ,‬השראת פוריות‬ ‫ואיכות פרי‪ ,‬אך מגלה רגישות גבוהה למחלות שורש – פיתופתרה‪ ,‬ומאידך‬ ‫עמידות לטריסטזה‪ .‬הכנה מתאימה לשימוש באדמות קלות וקלות בינוניות‪,‬‬ ‫ואינה מתאימה למצב של שנטוע‪.‬‬ ‫כנה זו לא נמצאת בשימוש בפרדסנות הישראלית‪.‬‬

‫קליאפוטרה ‪Cleopatra mandarin‬‬ ‫מקור‪ :‬הודו‬ ‫כנה זו היא סוג של מנדרינה‪ ,‬היא עמידה לטריסטזה ומחלות ויראליות‪ ,‬עמידה ביותר למצבי קרה‬ ‫ולהשקיה במים עם רמות כלור גבוהות‪ ,‬וכן עמידה לתנאי קרקע קשים‪ ,‬לקרקעות מלוחות‪.‬‬ ‫הפרי שמתקבל בד"כ בגודל בינוני – קטן ואיכות טובה‪ .‬הבעיה העיקרית בשימוש בכנה זו היא הכניסה‬ ‫האיטית לפוריות שמאופיינת ברמת יבול נמוכה בשנים הראשונות‪ ,‬ועם זאת רמת הפוריות עולה עם‬ ‫השנים‪.‬‬ ‫כנה זו מומלצת לזני ולנסיה וטבורי בנגב‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫טרנגפור (‪Trangpor )803‬‬ ‫מקור‪ :‬קליפורניה‪.‬‬ ‫מכלוא‪ :‬טרוייר ‪ X‬רנגפור‬ ‫כנה שרגישה מאוד לנקרון העצה‪ ,‬פיטופטרה ווירואידים מאידך מגלה עמידות יחסית למצבי מליחות‪,‬‬ ‫ובעלת נטייה לנינוס הזן המורכב עליו‪ .‬העץ גדול ופורה ובהרכבה נוטה לפתח איחוי בצורת בקבוק הפוך‪.‬‬ ‫במצב של כלור בקרקע קיימת נטייה לקליטה מועטה של הכלור בעלים‪.‬‬

‫ציטרומלו סווינגל ‪Citrumelo Swingle‬‬ ‫מקור‪ :‬קליפורניה‪.‬‬ ‫מיכלוא‪ :‬אשכולית ‪ X‬תלת עלה‪.‬‬ ‫כנה זו היא תוצר הכלאה שנעשה על ידי הבוטנאי האמריקאי סווינגל בשנת ‪.1907‬‬ ‫הכנה עמידה לטריסטזה ופיתופטרה‪ ,‬מעניקה כניסה מהירה לניבה עם פוריות טובה‪.‬‬ ‫הפירות בד"כ גדולים ואיכותם הפנימית טובה‪ ,‬בהרכבה על גבי כנה זו מקבלים עצים גדולים עם אורך‬ ‫חיים ארוך העולה על ‪ 50‬שנה‪ .‬בנוסף הכנה עמידה למחלות שורש ולכן היא טובה למצבי שנטוע‪ ,‬ובנוסף‬ ‫היא בעלת התאם טוב עם מרבית הזנים‪ .‬לעומת זאת הכנה רגישה מאוד לגידול בקרקע גירנית‪ ,‬קרקע‬ ‫דחוסה עם ניקוז גרוע‪ ,‬וכן להשקייה במים מליחים‪ ,‬לכן אינה יכולה לשמש ככנה בשטחים שמושקים‬ ‫במים מושבים‪ .‬כנה זו טובה במיוחד בשימוש עם פומלו צ'נדלר‪.‬‬

‫פורמן ישראלי ‪Poorman Orange‬‬ ‫מקור‪ :‬אוסטרליה‪.‬‬ ‫מיכלוא טבעי‪( :‬טנג'לו) אשכולית ‪ X‬מנדרינה‪.‬‬ ‫כנה זו ידועה גם בשם ‪ New Zealand grapefruit‬ידועה באוסטרליה כבר יותר מ‪ 150-‬שנה‪ ,‬היא הובאה‬ ‫ארצה עוד בשנות ה‪ 40-‬לאוסף ההדרים שהיה בצריפין‪ .‬לכנה פרי בגודל אשכולית קטנה עם מיץ חמוץ‬ ‫– מריר בציפה הרבה זרעים והיא חד עוברית‪ ,‬בהתפתחותה דומה הכנה לחושחש‪.‬‬ ‫הכנה עמידה לפיתופטרה‪ ,‬נקרןן העצה ואקסוקורטיס‪ ,‬מעניקה פוריות מצויינת‪ .‬הפרי שמתקבל בד"כ‬ ‫בגודל בינוני ואיכותו הפנימית טובה (דומה לחושחש)‪ .‬חסרונה הגדול של הכנה הוא רגישותה לטריסטזה‬ ‫ולכן לא נכנסה לשימוש אינטסיבי‪.‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 70-‬החל במכון וולקני פרוייקט השבחת כנות שבמסגרתו נעשו הכלאות בין פורמן‬ ‫כצמח אם ותלת עלה כהורה זכרי‪ ,‬נתקבלו מספר קווים כמו ‪ ,43/18‬מיכלואי כנות אלה עברו מס'‬ ‫בדיקות בחלקות זן – כנה ובדומה למיכלואי תלת עלה גם בהם נמצאה רגישות לאדמות גיר ולרמות‬ ‫מליחות גבוהה יחסית‪.‬‬ ‫כנות אלה לא נכנסו לייצור שוטף ואין בהם כמעט שימוש‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫‪£‬‬

‫כנות תלת עלה ‪Poncirus‬‬

‫הזן תלת עלה תואר על ידי הבוטנאי רפינסקי (‪ )Refinesque‬ב‪ ,1883-‬ונתן‬ ‫לו את שמו הנוכחי – ‪ .Poncirus Trifoliata‬הזן נבדל משאר הזנים בקבוצת‬ ‫הדרים ‪ Citrus‬בכך שהעליו נושרים בתנאי קור‪ .‬העלים מורכבים מ‪3-‬‬ ‫עלעלים (מכאן שמו)‪ .‬העצים עצמם בעלי עמידות גבוהה לקור (עד‪.)25º-‬‬ ‫הפירות של הזן שעירים ושקיות המיץ מכילות טיפות שמן‪.‬‬ ‫ניתן להכליא בקלות את זני תלת עלה עם זנים בקבוצת ההדרים ‪.Citrus‬‬ ‫כנת תע"מ (תלת עלה מקומי) עמידה לפיתופטרה‪ ,‬טריסטזה ונמטודות‪,‬‬ ‫ולכן זו כנה טובה לתנאי שנטוע‪ ,‬אולם מגלה רגישות גבוהה לאקסוקורטיס‪,‬‬ ‫לגידול בתנאי קרקע עם מליחות וקרקעות גירניות‪ ,‬ולכן השימוש הנרחב‬ ‫שנעשה בה הולך ופוחת‪.‬‬ ‫בהכלאות שנעשו בארה"ב בשנות ה‪ 30-‬ע"י סווינגל (‪ )W.T. Swingle‬פותחו שתי‬ ‫קבוצות זנים חדשים של כנות‪:‬‬ ‫ציטרנג' – מיכלוא תלת עלה ‪ X‬תפוז‪.‬‬ ‫ציטרומלו – מיכלוא תלת עלה ‪ X‬אשכולית‪.‬‬ ‫קיימים גם מיכלואים בין קבוצת ציטרנג' לזני קומקווט שנקראים ציטרנג'קבטים (‪ )Citrangequat‬כדוגמת‬ ‫סינטוןן‪ ,‬תלפה‪ ,‬טומסביל (הכנות הללו אינם בשימוש בישראל)‪.‬‬

‫תלת עלה בנקה ‪Benka Trifoliata‬‬ ‫מקור‪ :‬קליפורניה קו של תלת עלה‬ ‫הכנה רגישה לאקסוקורטיס למליחות וגיר‪ ,‬עמידה לרקבונות שורש ותנאי קור‪ .‬הכנה נוטה לפתח עץ‬ ‫גדול ופורה‪ ,‬בהרכבה עם זני קליפים ישנה נטייה לקבלת פרי גדול‪.‬‬ ‫טרוייר‪ ,‬קריזו ‪Karisso, Troyer Citrange‬‬ ‫מקור‪ :‬קליפורניה‪.‬‬ ‫מיכלוא‪ :‬טבורי ‪ X‬תלת עלה‪.‬‬ ‫הכנה הוכנסה לשימוש בארץ בשנות ה‪60-‬‬ ‫לשימוש עם רוכבים נוצלריים חדשים‪ .‬הכנה‬ ‫עמידה למחלות שורש – פיטופתרה‪ ,‬וטריסטזה‪,‬‬ ‫מעניקה פוריות טובה ואיכות פרי גבוהה לרוב‬ ‫הזנים שמורכבים על גבי כנה זו‪ .‬גודל הפרי בד"כ‬ ‫בינוני ומעלה (תלוי בזן)‪ .‬חסרונותיה הבולטים של‬ ‫קריזו‬ ‫טרוייר‬ ‫כנה זו הם רגישותה לגידול בקרקעות מלוחות‬ ‫וגירניות‪ ,‬וכן לאדמות עם ניקוז לקוי בעיקר באדמות כבדות‪ ,‬בנוסף לכך רוב הזנים המורכבים על גבי‬ ‫כנה זו יגלו אחרי ‪ 15-20‬אי‪-‬התאם‪ ,‬מצב שמביא להתייבשות ענפים וניוון העץ‪.‬‬ ‫קיימים בארץ עוד מס' כנות מקבוצת מיכלוא תלת עלה ‪ X‬תפוז‪.‬‬ ‫‪812‬‬ ‫מקור‪ :‬מפלורידה‬ ‫מיכלוא‪ :‬סנקי (כנת מנדרינה) ‪ X‬תלת עלה בנקו‪.‬‬ ‫הכנה דומה בתכונותיה לטרוייר‪ ,‬אולם מגלה רגישות גבוהה לאקסוקורטיס ולכן‬ ‫יש להרכיב עליה חומר ריבוי שנלקח ממשתלת אם‪ ,‬הכנה רגישה פחות מטרוייר‬ ‫לגידול באדמות מליחות וגירניות‪ ,‬מומלצת בעיקר לטבורי אפיל וזני מנדרינות‪.‬‬

‫‪C-35‬‬ ‫מקור‪ :‬מקליפורניה‬ ‫מיכלוא‪ :‬תפוז רובי דם ‪ X‬תלת עלה‪.‬‬ ‫כמו כנת טרוייר‪ C-35 ,‬מגלה רגישות לקרקעות גירניות ודחוסות בעלות ניקוז לקוי‪,‬‬ ‫ובנוסף רגישות לוירואידים‪.‬‬ ‫שתי הכנות מעניקות פוריות טובה‪ ,‬פרי גדול עם איכות פנימית טובה‪ .‬כל הכנות‬ ‫הנ"ל נחשבות לכנות איכות בשל יחס סוכר \ חומצה הגבוה יחסית שמתקבל‬ ‫בפירות מהזנים המורכבים עליהם‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪£‬‬

‫כנות לימוניות‬

‫בקבוצה זו ‪ 3‬זנים עיקריים‪:‬‬

‫וולקמריאנה ‪Volkameriana‬‬ ‫מקור‪ :‬איטליה‪.‬‬ ‫מיכלוא‪ :‬לימון ‪ X‬חושחש‪.‬‬ ‫כנה ותיקה שתוארה עוד ב‪ 1867-‬ע"י בוטנאים שונים‬ ‫באיטליה‪ .‬שמה הנוכחי הוענק ע"י ריקובונו (‪,)Ricobono‬‬ ‫והיא תוארה על ידו כסוג של לימון גס‪.‬‬ ‫הכנה עמידה לטריסטזה ומחלות שורש ולכן היא‬ ‫מתאימה למצבי שנטוע ולהרכבות תמך במיוחד על‬ ‫חושחש (בסיטואציה זו קצב ההתעבות מזורז)‪.‬‬ ‫הכנה מעניקה כניסה מהירה לפוריות וקצב גידול נמרץ‪,‬‬ ‫מאידך איכות הפרי שנמדדת ביחס סוכר \ חומצה ותכולת כמ"מ נפגעת עקב הורדת אחוז החומצה‪,‬‬ ‫אם כי ירידת איכות הפנימית משתנה ותלויה בגורמים נוספים כמו סוג הזן‪ ,‬עונת הבשלה‪ ,‬תנאי גידול‪,‬‬ ‫אקלים וכו'‪ ,‬לכן כנה זו אינה מומלצת לזנים שבהם אחוז החומצה נמוך כמו סצומה‪ ,‬וזני קליפים בכירים‪.‬‬ ‫הכנה מומלצת לזני מינואלה‪ ,‬אשכוליות ולימונים‪ .‬כנת וולקה רגישה לנקרון העצה ולכן בשימוש בה יש‬ ‫להשתמש בחומר ריבוי שנלקח ממשתלת אם‪ ,‬בנוסף לכך הכנה מגלה רגישות בינונית לקרה ולתנאי‬ ‫גידול קשים‪ ,‬במיוחד להשקיה במנות מים קטנות‪.‬‬

‫מקרופילה ‪Macrophyla‬‬ ‫מקור‪ :‬פיליפיניים‪.‬‬ ‫מיכלוא‪ :‬פומלו ‪ X‬אתרוג‪.‬‬ ‫יתרונותיה של כנה זו היא בהשראת פוריות‬ ‫גבוהה‪ ,‬פירות גדולים‪ ,‬צימוח ירוק ובריא‪ ,‬וכן‬ ‫עמידות לעודפי בורון ותנאי גידול בקרקע‬ ‫דחוסה‪ .‬לכן כנה זו הייתה בשימוש בנגב‪ ,‬מאידך‬ ‫כנה זו רגישה מאוד לנקרון העצה וטריסטזה‪.‬‬ ‫אורך החיים של הזנים המורכבים עליה קצר יחסית לעומת כנות אחרות‪ .‬הכנה טובה ללימונים בלבד‪ .‬בארה"ב‬ ‫וספרד רוב זני הלימון מורכבים על גבי כנה זו‪.‬‬

‫לימה רנגפור ‪Rangpur Lima‬‬ ‫מקור‪ :‬צפון מערב הודו‬ ‫מיכלוא‪ :‬לימון גס ‪ X‬מנדרינה (או חושחש)‪.‬‬ ‫כנה זו מעניקה פוריות מצוינת‪ ,‬הפרי בד"כ‬ ‫בגודל בינוני – קטן‪ ,‬חשיבותה העיקרית היא‬ ‫בעמידותה לטריסטזה ולתנאי גידול בקרקעות‬ ‫מליחות וגירניות‪.‬‬ ‫לכנה זו התאם טוב עם מרבית הזנים וכן היא‬ ‫מגלה עמידות טובה לתנאי יובש וחום‪ .‬חסרונה הגדול הוא ברגישותה לאקסוקורטיס ומחלות שורש‬ ‫אחרות‪ ,‬ובהשראת איכות פרי בינונית ומטה‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫‪£‬‬

‫כנות ותיקות‬

‫חושחש ‪Sour Orange‬‬ ‫במקור מאיזור הודו – סין‪ .‬קיימים מס' זני חושחש שנבדלים בינהם בטעם‬ ‫הפרי כדוגמת הטיפוס המקומי שטעמו חמוץ לעומת טיפוס שנקרא‬ ‫גראניטו שטעמו חמוץ – מתוק וכן טיפוס איטלקי שנקרא ‪ .Chinoto‬כינוטו‬ ‫שהינו עץ קטן עם מראה שיחי ופרי חמוץ‪.‬‬ ‫לחושחש יש נטיה לגלגולים (שינויי צורה תורשתיים) ולכן בגידול הכנה‬ ‫במשתלה מתקבלים שתילים לא אחידים שאותם צריך לנפות מהגידול‪.‬‬ ‫הכנה העיקרית בארץ ובעולם במשך עשרות שנים‪ ,‬עד להופעת וירוס‬ ‫הטריסטזה (זו עדין הכנה העיקרית בשימוש באיזור הים התיכון)‪ ,‬קיימים מס' טיפוסי חושחש שנבדלים‬ ‫ביניהם ברגישותם לטריסטזה‪.‬‬ ‫החושחש מתאים בעיקר לאדמות בינוניות וכבדות‪ ,‬אך לא אטומות‬ ‫ובעלות ניקוז תקין‪ .‬יתרונו של החושחש הוא בהשראת איכות פרי‬ ‫גבוהה‪ ,‬ולכן מורכבים עליו בעיקר זני ולנסיה‪ ,‬טבורי וושינגטון‪,‬‬ ‫אשכוליות‪ ,‬לימונים ועוד‪.‬‬ ‫זנים שמורכבים על כנת חושחש מגיעים לממדים גבוהים והם‬ ‫מאריכי חיים אפילו מעבר ל‪ 50-‬שנה וזאת בזכות התאם טוב בין‬ ‫הזן לכנה‪ .‬הפרי בד"כ בגודל בינוני – קטן ואיכותו הפנימית מעולה‪,‬‬ ‫בעיקר בזני מנדרינות ותפוזים‪.‬‬ ‫בד"כ החושחש עמיד לקרה‪ ,‬שורשיו מעמיקים ועמידים לניקוז לקוי‪,‬‬ ‫הוא עמיד למחלות שורש כמו פיטופטרה‪ ,‬אך רגיש מאוד לטריסטזה‬ ‫ומשום כך השימוש בו אפשרי רק עם הרכב המורכב נקי מוירוסים‪.‬‬ ‫כנת החושחש חוזרת להיות כנה עיקרית בריבוי מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מעבר לקרקעות בעייתיות (כבדות) וגירניות‬ ‫‪ .2‬חולשת וירוס הטריסטזה‬ ‫‪ .3‬התאמה טובה בין הזן אור לחושחש‬ ‫לימטה מתוקה ‪Sweet Lima‬‬ ‫כנה חשובה שמצטיינת בגדילה נמרצת ואחידה‪ ,‬מתאימה לאדמות קלות‬ ‫וקלות – בינוניות‪ ,‬מקובלת בעיקר לזני שמוטי‪ ,‬קלמנטינה ולימון חמוץ‪.‬‬ ‫פחות טובה לשאר הזנים‪.‬‬ ‫זו הכנה הקלאסית לשמוטי ועליה הוא מגיע לניבה מהירה ופוריות יציבה‬ ‫לאורך שנים‪ .‬בד"כ הזנים המורכבים על לימטה מתוקה אינם מאריכי‬ ‫חיים והכנה סובלת מרקבונות צוואר השורש – פיטופטרה ורגישה לנקרון‬ ‫העצה שגורמת להתנוונות מהירה של העץ‪.‬‬ ‫לימון גס ‪Rough limon‬‬ ‫הלימון הגס הובא ארצה ע"י אהרונסון בתחילת המאה הקודמת אבל‬ ‫החלו להשתמש בו רק בשנות ה‪.30-‬‬ ‫כנה שמקובלת מאוד בדרום אפריקה ופלורידה‪ ,‬דומה באופייה ללימטה‬ ‫מתוקה‪ ,‬גדילתה נמרצת‪ ,‬אורך חיי הזן המורכב עליה קצר‪ ,‬בד"כ אינה‬ ‫מתאימה למצבי שינטוע ויש לה השפעה שלילית על איכותו הפנימית‬ ‫של הפרי שטעמו נוטה לתפל‪ .‬הכנה רגישה לנקרון העצה‪ ,‬יתרונותיה‬ ‫בעמידותה לטריסטזה באדמות קלות – בינוניות‪ ,‬והשראת פוריות טובה‪.‬‬ ‫העץ זקוף ומסועף ענפיו עדינים ומתכופפים כלפי מטה‪ ,‬העלים צפופים ובעלי צבע ירוק בהיר‬

‫‪39‬‬

‫תמונות של כנות עיקריות‬

‫‪38‬‬

‫פליינג דרגון‬

‫תלת עלה רובידו‬

‫כינוטו‬

‫ז'וליאן‬

‫קינג'ונגי‬

‫יומה פנדרוסה‬

‫אמפורר‬

‫סנקי‬

‫יוזו‬

‫סברינה בוקסיפוליה‬

‫ציטרופסיס‬

‫ארמוציטרוס‬

‫טבלה‪ :‬כנות אחרות בישראל‬ ‫שם הכנה‬

‫שם נפוץ‬

‫מקור‬

‫קווי תלת עלה‬ ‫פליינג דרגון‬

‫‪Flying Dragon‬‬

‫תלת עלה רובידו‬

‫‪Robidex Trifoliata‬‬

‫תלת עלה פומריו‬

‫‪Poperoy Trifoliata‬‬

‫תלת עלה בנקה‬

‫‪Benka Trifoliata‬‬

‫‪Poncirus trifoliata‬‬ ‫‪Poncirus trifoliata‬‬ ‫‪Poncirus trifoliata‬‬ ‫‪Poncirus trifoliata‬‬

‫מיכלואי תלת עלה‬ ‫‪639‬‬ ‫ציטרומלו ‪3 – 80‬‬

‫קליאופטרה ‪ X‬תלת עלה‬ ‫‪Citrumllo Swingle‬‬

‫אשכולית דנקן ‪ X‬תלת עלה‬

‫ציטרומלו ‪1452‬‬

‫אשכולית דנקן ‪ X‬תלת עלה‬

‫ציטרומלו ‪4475‬‬

‫אשכולית דנקן ‪ X‬תלת עלה‬ ‫כנות תפוזים‬

‫גאו – טאו‬

‫‪Gou Tou‬‬

‫חושחש ‪ X‬לא ידוע‬

‫זוליאן‬

‫‪Zhuluan‬‬

‫פומלו ‪ X‬חושחש‬

‫מאדאם וינוס‬

‫‪Madam Vinus‬‬

‫תפוז מר‬

‫קינקוג'י‬

‫‪Kinkoji‬‬

‫פומלו ‪ X‬חושחש‬

‫כינוטו‬

‫‪Chinoto‬‬

‫חושחש‬

‫כנה לימונית‬ ‫יומה פנדרוסה‬

‫‪Yoma Panderosa‬‬

‫פומלו ‪ X‬אתרוג (לימון)‬

‫כנת מנדרינה‬ ‫אמפורר‬

‫‪Emperor‬‬

‫מנדרינה‬

‫סנקי‬

‫‪Sunki mandarin‬‬

‫מנדרינה‬

‫כנות אחרות‬ ‫טרנגפור‬

‫‪Trangpur‬‬

‫טרוייר ‪ X‬רנגפור‬

‫מק – סנקי‬

‫‪Mack – sunki‬‬

‫מקרופילה ‪ X‬סנקי‬ ‫פורמן ‪ X‬תלת עלה‬

‫*‪44/12‬‬ ‫קרובי הדרים‬ ‫ארמוציטרוס‬

‫‪Eremocitrus‬‬

‫יוזו‬

‫‪Yuzu‬‬

‫מיקרוציטרוס‬

‫‪Microcitrus‬‬

‫סברינה בוקסיפוליה‬

‫‪Severinia buxifolia‬‬

‫ציטרופסיס‬

‫‪Citropsis‬‬

‫* תוצר פרוייקט השבחת הדרים‪ ,‬מכון וולקני‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫טבלת שמות בוטניים של כנות עיקריות‬ ‫שם בוטני‬

‫שם נפוץ‬

C. aurantium C. jambhiri C. volkameriana C. limettioides C. reticulata var austera x Citrus limon C. macrophylla C. sinensis C. reticulata C. natsudaidai Poncirus trifoliata C. sinensis x Poncirus trifoliata C. sinensis x Poncirus trifoliata C. reticulata x Poncirus trifoliata C. sinensis x Poncirus trifoliata C. paradisi x Poncirus trifoliata

Sour orange

‫וולקה‬

‫שם מקומי‬ )‫תפוז מר (חושחש‬

Rough lemon

‫לימון גס‬

Volkamer lemon

‫וולקמריאנה‬

Sweet lime

‫לימטה מתוקה‬

Rangpur lime

‫רנגפור לימה‬

Alemow

‫מקרופילה‬

Sweet orange

‫תפוז מתוק‬

Cleopatra mandarin New Zealand grapefruit

‫קליאופטרה‬ ‫פורמן ישראלי‬

Trifoliate orange

‫תלת עלה מקומי‬

Carrizo citrange

‫קריזו‬

Troyer citrange

‫טרוייר‬ 812 C-35

Swingle citrumelo

‫חושחש‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫תלת עלה‬

36

‫‪£‬‬

‫הכנות השונות ותכונותיהן‬

‫טקסונומיה‬

‫א‪ .‬חלק מזני הכנות נחשבו בזמנו לטיפוסי מעבר (סווינגל ‪ )1943‬להדרים אמיתיים אולם בשנות ה‪70 -‬‬ ‫נחלקו מיני ההדרים מחדש (הודג'סון ‪ .)1967‬בקבוצה זו נכללים המינים הבאים‪:‬‬ ‫ ‪.1‬לימטה מתוקה‬ ‫ ‪.2‬לימון גס‬ ‫ ‪.3‬לימה רנגפור‬ ‫ ‪.4‬קליאופטרה‬ ‫ב‪ .‬קבוצה נוספת של כנות שכלולה במשפחת קרובי הדרים ‪ Citrinae‬שלהם חשיבות בגידול והתהוות המינים‪:‬‬ ‫ ‪.1‬הדר תלתני תלת עלה ‪Poncirus‬‬ ‫ ‪.2‬ארמוציטרוס ‪Eremocitrus‬‬ ‫ ‪.3‬מיקרוציטרוס ‪Microcitrus‬‬ ‫ ‪.4‬סבריניה ‪Severinia‬‬ ‫ג ‪ .‬קבוצה שלישית של כנות הם בני כלאיים שנוצרו מהצורך בכנות חדשות ע"מ להתגבר על בעיות‬ ‫שנתגלו בשימוש עם הכנות הוותיקות‪:‬‬ ‫ ‪.1‬ציטרנג' – מיכלואי תפוז ‪ x‬תלת עלה‬ ‫ ‪.2‬ציטרומלו – מיכלואי אשכולית ‪ x‬תלת עלה‬ ‫ ‪.3‬אחרים‬

‫ניתן לחלק את הכנות לארבע קבוצות עיקריות‬ ‫א‪ .‬כנות וותיקות‬ ‫‪ .1‬חושחש‬ ‫‪ .2‬לימטה מתוקה‬ ‫ב‪.‬כנות לימוניות‬ ‫‪ .1‬וולקמריאנה‬ ‫‪ .2‬מקרופילה‬ ‫‪ .3‬לימה רנגפור‬ ‫‪.4‬לימון גס‬ ‫ג‪.‬כנות "תרוגות"‬ ‫‪ .1‬תז"ים‬ ‫‪ .2‬קליאופטרה‬ ‫ד‪.‬כנות תלת עלה‬ ‫‪ .1‬תלת עלה מקומי‬ ‫‪ .2‬טרוייר‪ ,‬קריזו‬ ‫‪ .3‬ציטרומלו‬ ‫‪ c-35 ,812 .4‬ואחרים‬

‫‪35‬‬

‫סיכום‪ :‬שיקולים בבחירת זן – כנה‬ ‫ישנם שלושה גורמים עיקריים שיש לשקלל בהחלטה על בחירת הכנה הנכונה לזן שאמור להינטע‪:‬‬ ‫‪ .1‬התאמה איזורית – קיימת חשיבות רבה בבחירת זנים לנטיעה ע"פ העדפה איזורית ואיזור גידול‬ ‫גיאוגרפי – אקלימי‪ .‬יש לבחור לנטיעה זנים הידועים כמצטיינים באותו איזור בהשוואה לאיזורי הארץ‬ ‫האחרים‪ .‬בעבר הוכח שנטיעת זן באיזור גיאוגרפי לא מתאים גם אם הוא נהנה באותו רגע מביקוש‬ ‫גבוה ומחירים טובים סופו שיסתיים בכישלון כלכלי והפסד כספי‪.‬‬ ‫‪ .2‬התאמה לכנה – יש לבחור בכל איזור גידול את הכנה הידועה והמוכרת באיזור ככנה הטובה והמוצלחת‬ ‫ביותר לזן המבוקש לנטיעה‪ ,‬ובנוסף יש לוודא שהכנה שנבחרה מתאימה לסוג הקרקע ומים הנוכחיים‬ ‫(במיוחד יש לשים לב אם צפוי מעבר השקייה ממים שפירים למים מושבים)‪.‬‬ ‫‪ .3‬כנות לזנים חדשים – בחירת כנה לזן חדש היא בעייתית מאחר והידע הקיים הוא מועט ולכן בבחירת‬ ‫הכנה יש להתבסס על ידע שכבר ידוע מניסיונות ותצפיות בתחנת הניסוי האיזורית‪ .‬בנוסף לכך ניתן‬ ‫לנטוע בצפיפות ע"ג שתי כנות אפשריות לאותו זן ולאחר מס' שנים כשהצפיפות גדלה ומתברר מי‬ ‫הכנה הטובה יותר‪ ,‬כורתים את העצים המורכבים ע"ג הכנה הנחותה‪.‬‬ ‫התחשבות בשלושת הגורמים האלה יתבטאו בסופו של דבר בגובה היבול‪ ,‬צורה וגודל הפרי‪ ,‬איכות‬ ‫הקליפה ועוביה‪ ,‬איכות הציפה וטעמה (רמת סוכר – חומצה)‪ ,‬אחוז המיץ‪ ,‬שמנים איתריים‪ ,‬התייבשות‬ ‫וגרנולציה של הציפה‪ ( .‬ש‪ .‬קנוניץ ‪)2006‬‬

‫‪34‬‬

‫‪ .8‬זרעים נוצלריים‬ ‫אחד התכונות המאפיינות כנות הדרים היא רב עובריות – אפומיקטיים‪ .‬זהו מצב בו העובר מתפתח‬ ‫בשחלה מרקמת צמח האם (נוצלרוס)‪ ,‬ולכן זרע כזה דומה בתכונותיו כמעט בכל לצמח האם‪ .‬זו תופעה‬ ‫חשובה בגידול כנות מאחר שהיא מבטיחה כי רוב השתילים המתפתחים מזרעי הכנות יהיו דומים אלה‬ ‫לאלה – אחידות‪.‬‬ ‫מכיווון שמחלות וירליות אינן עוברות בזרעים נוצלריים גידול הכנות במשתלות ריבוי נעשה ללא פיקוח‬ ‫של שירותי הגנת הצומח‪.‬‬

‫עובר מיני‬ ‫עובר נוצלרי‬ ‫רקמה נוצלרית‬

‫מעטפת הזרע‬ ‫נבט חד עוברי‬

‫נבט רב עוברי‬

‫זרע נוצלרי‬

‫זרעים של טרוייר‬

‫‪33‬‬ ‫נביטה אחידה של שתילי טרוייר במנבטה‬

‫ריבוי ע"י רכב נקי מוירואידים‬ ‫וירואידים ידועים כפתוגנים מחוללי מחלות בצמחים‪ ,‬ולכן מפתחים שיטות להרחקת הוירואידים‬ ‫ממקורות ריבוי‪.‬‬ ‫ישנם שתי שיטות עיקריות לניקוי רכב מוירואידים‪:‬‬ ‫‪.1‬ריבוי ע"י רכב נוצלרי‪ :‬השיטה מתבססת על שתי עובדות‬ ‫א‪ .‬וירואידים של זני הדר אינם מועברים ע"י זרעים‬ ‫ב‪ .‬זרעים נוצלריים‪-‬בזני הדר רב עובריים מכיל הזרע נוסף לעובר המיני שהוא מיכלוא גם עובריים מישניים‬ ‫שמקורם בנוצלוס‪,‬שתילים שמתפתחים מעוברים נוצלריים דומים מבחינה גנטית לצמח האם‪,‬ולכן ע"י‬ ‫הכלאה חוזרת עם הדר תלתני מקבלים שתילים מיניים שעליהם תלתניים ושתילים נוצלריים שעליהם‬ ‫תמימים כשל תפוז‪ .‬בשיטה פשוטה זו ניתן לקבל במהירות יחסית מקורות ריבוי נקיים מאקסוקורטיס‪.‬‬ ‫החסרון בשיטה זו נובע מכך ששתילים אלו מאופיינים בתקופת יובניליות ארוכה הגורמת לאיחור‬ ‫בכניסה לניבה‪,‬וכן לקוצניות רבה‪.‬השיטה אינה אפשרית בזנים חד‪-‬עובריים‬ ‫‪-S.T.G .2‬טכניקה יחסית חדשה שפותחה בשנות ה‪ 80-‬ונקראת גם הרכבת אמירים‪,‬באנגלית‬ ‫‪ Soot Tip Grafting‬התברר כי בזני הדר הנגועים בנגיפים ובווירואידים קצה האמיר נקי‪,‬משום שווירואידים‬ ‫לא נכנסים לתוך רקמת תאים מתפתחת‪(.‬אז הרקמה מתחלקת ומתפשטת במהירות) במצב זה‬ ‫לוקחים קטע באורך של ‪ 0.15‬מ"מ מהאמיר ומרכיבים ע"ג כנה בריאה וצעירה שגדלה במבחנה‪ ,‬בתנאי‬ ‫אור וטמפ מבוקרים‪.‬‬ ‫יתרונם של שתילים אלה הוא בהיותם פחות יובינליים וכתוצאה מכך הם ממהרים להניב בנוסף לכך‬ ‫הם פחות קוצניים משתילים נוצלריים‪( .‬השיטה מאפשרת גם ניקוי זנים בעייתים)‬

‫מבט לשתיל בתהליך ‪S.T.G‬‬

‫גידול כנה במבחנה‬

‫‪.3‬טיפולי חום‪-‬שיטה נוספת ומסובכת יותר היא שימוש בטיפולי חום‪ .‬לשם כך דרוש איסום בחדר מבוקר‬ ‫במשך שלושה חודשים בטמפ' של ‪ 29‬מ"צ בתקופת ליליה בת ‪ 8‬שעות‪ ,‬ובטמפ' של ‪ 40‬מ"צ בתקופת יום‬ ‫של ‪ 16‬שעות‪.‬את השתילים מציבים בעציצים והם נקטמים לפני שהם מאוסמים בחדר החימום ‪,‬בצורה‬ ‫זו מעודדים צימוח חדש וחזק ‪.‬בסוף הטיפול נלקחים עיניים שמורכבים ע"ג כנה‪.‬‬ ‫בשיטה זו הוירוס מושמד ע"י הטמפ' הגבוהה‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫העברה והפצה‬ ‫הגורם הראשי להעברת וירוס הטריסטזה הוא אנושי וזאת על ידי העברת‬ ‫חומר וגטטיבי נגוע מארץ לארץ וממקום למקום‪ .‬העברה כזו התרחשה‬ ‫בעיקר בשנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‪.‬‬ ‫בתקופה זו הייתה נטיעה נרחבת של הדרים מלווה ביבוא נרחב של זני הדר‬ ‫שונים מארצות שבהן הטריסטזה הייתה מחלה אנדמית‪ ,‬בלתי מורגשת‬ ‫בשל צירופי הזנים המקומיים‪ ,‬לארצות בהם גודלו זני הדר ע"ג כנת חושחש‬ ‫שהתברר שהיא רגישה למחלה‪.‬‬ ‫המחלה מועברת באופן טבעי ע"י כנימת עלה מסוג טוכספורה ‪Toxoptera‬‬ ‫‪ Citricidus‬שנפוצה בעיקר בדרום אמריקה‪.‬‬ ‫(הכנימה מחדירה את הוירוס לעלים ומשם דרך מערכת השיפה הוירוס‬ ‫מגיע לכנה)‪ .‬באיזור הים התיכון כנימת הדילועיים ‪ Aphis Gossypi‬מעבירה‬ ‫באופן יעיל את הוירוס‪.‬‬

‫כנימת הדילועיים‬

‫הדברה ומניעה‬ ‫לא ניתן להדביר טריסטזה באמצעים כימיים‪ ,‬ולכן עיקר ההדברה נובע מזיהוי מוקדם של המחלה‬ ‫ומניעת העברתה לאיזורים אחרים‪ .‬עוד בראשית תפוצת המחלה ניתן היה לקבוע את מידת רגישותם‬ ‫של זנים וכנות לווירוס‪ ,‬כך שלפי הנסיון בדרום אפריקה התגלה שהחושחש רגיש ביותר למחלה לעומת‬ ‫כנת לימון גס שמגלה עמידות‪ .‬בהמשך ניתן היה ללמוד על עמידות ורגישות של שאר הכנות לוירוס‬ ‫הטריסטזה‪ .‬צירופים של תפוזים‪ ,‬לימון ואשכולית ע"ג כנת חושחש נפגעים גם כאשר ריכוז הוירוס אינו‬ ‫גדול ביותר‪.‬‬ ‫מכיוון שהמחלה אינה מועברת על ידי זרעים אלא רק על ידי רכב נגוע נעשה שימוש באמצעים של‬ ‫הסגר‪ ,‬ז"א כל רכב שמובא מארצות אחרות מוכנס להסגר לבחינת נגיעותו ‪,‬וזאת ע"י הרכבה ע"ג צמחי‬ ‫בוחן כמו לימה ומקרופילה וכן ע"י בדיקות סרולוגיות‪.‬‬ ‫כמו כן ניתן לצמצם את היקף הנזק על ידי מס' גורמים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקפדה על שימוש בחומר ריבוי נקי שמוקורו בבית גרעין מאושר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חיפוש אחרי מקורות המידבק והשמדתם‪ .‬זו פעולה שיעילה במיוחד בשלב המוקדם של התפרצות‬ ‫המחלה‪.‬‬ ‫בשנות החמישים כשהוברר בארץ שהטריסטזה הוחדרה על ידי יבוא רכב נגוע ‪,‬נסרקו אוספים ניסיוניים‬ ‫והושמדו בהם זנים נגועים‪ ,‬כמו כן הוברר שבזני קומקוואט ולימון מאיר קיימת נגיעות בזן אלים של‬ ‫טריסטזה ולכן נעשו סריקות לגילוי של עצים נגועים והשמדתם כולל כאלה שגדלו בגינות נוי‪.‬‬ ‫בארץ הובחנה בשנות ה‪ 70-‬התפשטות טבעית של המחלה ונעשו נסיונות לגילוי מקורות המידבק‬ ‫והשמדתם‪ .‬בשלב מאוחר יותר כשהתברר שהמחלה התפשטה בכל הארץ נעשה סקר ארצי (‪1979-‬‬ ‫‪ )1988‬ובמקביל הוקמה מעבדה מיוחדת לבדיקות טריסטזה‪ ,‬היום עיקר הניטור נעשה בפרדסים בנגב‬ ‫שם היקף המחלה עדין קטן יחסית לעומת הנגיעות שקיימת בפרדסים במרכז הארץ‪ ,‬בו בזמן נעשים‬ ‫נסיונות שדה לבחינת צירופי זן\כנה שעמידים למחלה‪ ,‬תהליך שנמשך עד היום‪.‬‬ ‫אחת השיטות המעניינות להגנה מפני טריסטזה הוא הקניית עמידות לזנים שונים על ידי הדבקתם‬ ‫בגזע בעל אלימות מעטה‪ ,‬תופעה זו נעשית בעיקר בברזיל כאמצעי להגנה זני הפארה ולימה חמוצה‪,‬‬ ‫הבחירה של גזעי המגן מבוססת בעיקר על איתור עצים שלא התנוונו מתוך חלקות מתנוונות בפרדס‬ ‫נגוע (אם כי לא כל גזע בלתי אלים מקנה הגנה ממושכת)‪.‬‬ ‫מחקרים ביוטכנולוגיים בשנים האחרונות מוכיחים שניתן להקנות לצמחים עמידות בפני גזעים מסויימים‬ ‫של טריסטזה על ידי שתילת גן המקדם לחלבון המעטפת‪.‬‬

‫פרט מוגדל של כנימת הדילועיים‬

‫עצים נגועים בטריסטזה‬

‫‪31‬‬

‫טריסטזה ‪Tristeza‬‬ ‫אחת המחלות הקשות ביותר של ההדרים שאופיינית במיוחד בזנים שמורכבים על גבי כנת חושחש‪.‬‬ ‫הנגיףמקבוצת הוירוסים החוטיים המאורכים ‪ closteroviruss‬גורם למגוון רחב של סימפטומים גם‬ ‫בפונדקאים ובצירופים אחרים‪.‬‬ ‫מקור השם בברזיל ומשמעותו היא גרימת עצבות‪ .‬גורם המחלה הינו וירוס שנקרא ‪Citrus Tristeza Virus‬‬ ‫(בקיצור ‪.)CTV‬‬ ‫רקע היסטורי‬ ‫מקור המחלה הוא כנראה מאסיה שם הוירוס לא בא לידי ביטוי מהיותו אנדמי וזני ההדר המקומיים‬ ‫היו עמידים כלפיו‪ ,‬המחלה אובחנה לראשונה בדרום אפריקה בסוף המאה הקודמת שם נצפתה‬ ‫התמוטטות של זני תפוזים שהיו מורכבים ע"ג כנת חושחש‪ .‬סימפטומים דומים נתגלו יותר מאוחר‬ ‫באוסטרליה‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬אך בעיקר בשנות השלושים בארגנטינה‪ ,‬בהמשך בברזיל שם המחלה השמידה‬ ‫את רוב הפרדסים‪ .‬ב‪ 1939-‬זוהתה המחלה גם בקליפורניה‪.‬‬ ‫החוקר וובר היה הראשון להציע שהמחלה נגרמת מפתוגן ולא כתוצאה מאי התאם‪ ,‬בשנת ‪ 1946‬הוכח‬ ‫בברזיל שטריסטזה עוברת על ידי כנימת עלה‪ ,‬בהמשך בארה"ב הוכיחו חוקרים שגורם המחלה הוא‬ ‫ויראלי וזאת על ידי העברת המחלה ע"י ביצוע הרכבות‪ ,‬בהמשך במחקר שנעשה בברזיל הובחן המבנה‬ ‫המיוחד של וירוס הטריסטזה‪ .‬הנגיף נוקה באופן חלקי בארץ ועל ידי כך היה אפשר לפתח מבחנים‬ ‫סרולוגיים רגישים לזיהוי מוקדם של הנגיף בעצים חשודים‪.‬‬ ‫סימפטומים‬ ‫הסימפטומים הבולטים ביותר של המחלה הם התמוטטות פתאומית של‬ ‫זני הדר המורכבים ע"ג כנת חושחש‪ ,‬רמת הסימפטומים תלויה בסוג הגזע‬ ‫של הווירוס‪ .‬יתכן מצב בו עץ מודבק בגזע בלתי אלים‪ ,‬ואז גם צירוף רגיש‬ ‫לא יתמוטט‪.‬‬ ‫בהדבקה בגזעים אלימים תופעת ההתמוטטות יכולה להתרחש כעבור‬ ‫שנה ועד ‪ 3‬שנים ויותר‪.‬‬ ‫בעצים פגועים יש ניוון של שורשונים שמתפשט כלפי השורשים המרכזים‪.‬‬ ‫בשלבים מסוימים של הניוון ניתן לזהות ניקרון אופייני‪ ,‬עצים שלא יתמוטטו‬ ‫ממשיכים לשרוד במצב מנוון ובלתי פורה במשך שנים אחדות‪.‬‬ ‫ייחודה של תופעת התמוטטות שנגרמת על ידי וירוס הטריסטזה שהיא‬ ‫בעלת אופי אפידמי (מגפתי)‪.‬‬ ‫נקרון העצה ‪ ,Stem pitting‬בזני הדר מסוימים גורמת הטריסטזה לניקרון‬ ‫חריף של העצה‪ ,‬ובליטות מתאימות בקליפה‪ ,‬כמו כן קיימים עיוותים‬ ‫בגזע‪ ,‬התופעה הזו של הניקרון אופיינית לזנים רגישים כמו לימה חמוצה‪ ,‬סימני ניקרון העצה מטריסטזה‬ ‫אשכולית ‪,‬פארה‪ ,‬טבורי וושינגטון וולנסיה‪ .‬עצים שנגועים בניקרון הגזע יראו‬ ‫פחיתה ביבול וירידה באיכות הפרי וגודלו‪.‬‬ ‫ישנו גזע אלים של טריסטזה שנפוץ בעיקר ביפן שם הוא גורם לתופעות של נינוס חריף‪ ,‬גם כשהזן‬ ‫מורכב על גבי כנות עמידות‪ ,‬תופעת הנינוס מלווה בנקרונות חריפים של הגזע‪.‬‬ ‫זיהוי המחלה‬ ‫זיהוי עצים נגועים בטריסטזה אפשרי במס' דרכים‪.‬‬ ‫‪ .1‬שימוש בצמחי מבחן‪ :‬נעשה שימוש בשתילי לימה שונים שמדביקים אותם בגזעים השונים של טריסטזה‬ ‫וכעבור ‪ 4-8‬שבועות מההדבקה מראים סימפטומים של התבהרות קטעי עורקים על גבי העלים‪.‬‬ ‫‪ .2‬אבחון אלימות הגזע‪ :‬פותחה שיטה שמבוססת על הרכבה בו זמנית של רכב מטבורי וושינגטון בריא‬ ‫וקטע קליפה מענף חשוד על גבי כנת חושחש צעירה‪ .‬כעבור מס' חודשים במידה והייתה הדבקה בגזע‬ ‫אלים תהיה התמוטטות ותמותה ואילו בגזע בלתי אלים ענף של הרוכב יגדל ויראה בריא‪.‬‬ ‫‪ .3‬מבחנים סרולוגיים – שימוש בשיטת ‪( Elisa‬מבוסס על קשר הדדי בין נוגדנים לוירוסים) מקובל כאמצעי‬ ‫מהיר לזיהוי הנגיף‪ .‬חסרונה נובע מכך שאי אפשר להבדיל בין הגזעים השונים של הוירוס (אם כי נעשה‬ ‫ניסוי בשימוש חד שבטיים כאמצעי לאבחון בררני של גזעים אלימים)‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכלאות – שיטה ביוטכנולוגית המאפשרת סינתזה של מקטע ‪ DNA‬בעל רצף משלים ל‪ RNA-‬של‬ ‫נגיף הטריסטזה‪ ,‬ע"י הצמדת סמנים רדיואקטיביים או סמנים אחרים למקטעי ה‪ DNA‬המשלים לנגיף‪,‬‬ ‫כך ניתן לזהות אם מיצוי מצמח מסויים מכיל את נגיף הטריסטזה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫טריסטזה‬

‫טבלת רגישות כנות למחלות ויראליות‬ ‫כנות‬

‫טריסטזה‬

‫אקסוקורטיס‬

‫נקרון העצה‬

‫תפוז מר (חושחש)‬

‫רגיש מאד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫לימון גס‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫וולקמריאנה‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫לימטה מתוקה‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫רנגפור‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫מקרופילה‬

‫רגיש מאד‬

‫עמיד‬

‫רגיש מאד‬

‫קליאופטרה‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫פורמן ישראלי‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫תלת עלה מקומי‬

‫עמיד‬

‫רגיש מאד‬

‫עמיד‬

‫קריזו‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫טרוייר‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫עמיד‬

‫‪812‬‬

‫עמיד‬

‫רגיש מאד‬

‫עמיד‬

‫‪C-35‬‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫‪29‬‬

‫ג‪ .‬טריסטזה ‪Tristeza‬‬ ‫מחלת הדרים קשה ביותר שגורמת נזקים כבדים לפרדסנות העולמית‪.‬‬ ‫מחולל המחלה הינו וירוס (ישנם מס' גזעים) שמועבר בד"כ על ידי רכב נגוע וכן על ידי כינמת הדילועיים‪,‬‬ ‫המחלה פוגעת בכל זני ההדרים ובמיוחד בעצים המורכבים על כנת חושחש‪.‬‬ ‫מאפייני המחלה הם עיכוב בצמיחה‪ ,‬עלים קטנים‪ ,‬פירות מרובים‪ ,‬התייבשות הדרגתית של קצות‬ ‫הענפים‪ ,‬שמובילה לניוון מהיר ותמותת העץ‪ .‬הניוון נגרם מהריסת צינורות ההובלה במקום האיחוי בין‬ ‫הכנה לרוכב‪.‬‬ ‫כאשר מתוכננת נטיעה של זן או כנה הרגישים לווירוס הטריסטזה יש לוודא כי משתמשים בחומר ריבוי‬ ‫נקי שנלקח מבית גרעין‪.‬‬

‫סימני טריסטזה בלימה מקסיקנית‬

‫טריסטזה בולנסיה‬

‫‪28‬‬

‫‪ .7‬עמידות למחלות ויראליות‬

‫א‪ .‬אקסוקורטיס ‪Exocortis‬‬ ‫מחלה ויראלית נפוצה מאוד בהדרים‪ ,‬גורם המחלה הינה מולקולה קטנה של ‪ RNA‬חופשי בתא הצמח‪-‬‬ ‫וירואיד‪.‬‬ ‫הסימנים של המחלה מתבטאים בהסתדקויות והתקלפויות בקליפת הכנה בצורת פסים וקשקשים‬ ‫מאורכים‪ ,‬דבר המאפשר למחוללי מחלות ונגיפים לחדור לתוך הכנה ולגרום לניוון איטי של העץ וירידה‬ ‫בפוריות וכמויות הפרי‪.‬‬ ‫כנת תלת עלה רגישה מאוד למחלה זו‪ ,‬בנוסף לעצי אתרוג שנגועים בה בצורה קשה‪ .‬במידה ורוצים‬ ‫להשתמש בכנת תלת עלה יש להשתמש בחומרי ריבוי שנלקח מבית גרעין‪.‬‬

‫אקסוקורטיס‬

‫ב‪ .‬נקרון העצה ‪Xyloporosis‬‬ ‫מחלה ותיקה בארץ שידועה עוד משנות ה‪ , 20-‬גורם המחלה הינו וירואיד שעובר בד"כ על ידי רכב נגוע‪,‬‬ ‫סימני המחלה מתבטאים בעיכוב הצמיחה‪ ,‬העץ נשאר קטן עם עלים קטנים ויבול דל‪.‬‬ ‫במקום האיחוי שבין הרוכב לכנה מתהווה עם הזמן "ברך"‪ ,‬במקרים קשים העץ יתנוון וימות‪.‬‬ ‫כנות לימוניות כמו מקרופילה‪ ,‬רנגפור וולקה רגישות למחלה‪.‬‬ ‫עצי שמוטי המורכבים על כנת לימטה מתוקה סובלים בצורה קשה מהמחלה‪ ,‬ריפוי עצים בנקרון העצה‬ ‫נעשה על ידי הרכבות תמך של כנת חושחש‪.‬‬

‫נקרון העצה בלימטה‬

‫נקרון העצה‬

‫‪27‬‬

‫טבלת רגישות כנות למחלות קרקע‬

‫‪26‬‬

‫כנות‬

‫פיטופטרה‬

‫נמטודת ההדרים‬

‫תפוז מר (חושחש)‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫לימון גס‬

‫רגיש מאד‬

‫רגיש‬

‫וולקמריאנה‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫לימטה מתוקה‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫רנגפור‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫מקרופילה‬

‫עמיד‬

‫רגיש‬

‫קליאופטרה‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫פורמן ישראלי‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫תלת עלה מקומי‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫קריזו‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫טרוייר‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫‪812‬‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫‪C-35‬‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫עמיד‬

‫עמיד‬

‫פיטופטרה‬

‫גנדורמה‬

‫נמטודה ‪ -‬פרט‬

‫צילום מיקרוסקופי של נמטודה‬

‫‪ .6‬עמידות למחלות ומזיקי קרקע‬ ‫הכנה היא החלק הצמחי שבא במגע עם הקרקע‪ ,‬אותה קרקע מאופיינת בבעיות פיזיולוגיות של מבנה‪,‬‬ ‫מליחות ובנוסף פתוגנים שונים הפוגעים במערכת השורשים של הכנה‪ .‬מאפיין שמשפיע על פוריות‬ ‫ואיכות הפרי של הזן המורכב‪.‬‬

‫א‪ .‬נמטודות ‪ -‬נמטודת ההדרים ‪Tylrnchulus Senmipenetrans‬‬ ‫הנמטודה הינה תולעת נימית בגודל ‪ 330-410‬מיקרון שתוארה עוד ב‪ 1913-‬על ידי‬ ‫אהרון אהרונסון‪ ,‬תולעת מכרסמת זו חודרת לשורשים הצעירים של העץ ופוגעת‬ ‫ברקמת הקליפה שלהם‪ ,‬במקום הפגיעה יתפתחו בהמשך מושבות של בקטריות‬ ‫ופטריות קרקע הגורמים לריקבון שמתפשט ברקמת הקליפה‪ ,‬השורשונים נהרסים‬ ‫ונוצרת פגיעה במערכת קליטת המים והמזון של העץ‪ ,‬כתוצאה מכך חל ניוון בנוף‬ ‫העץ‪.‬‬ ‫כנות מקבוצת תלת עלה ומיכלואיו וציטרומלו עמידות לפגעי הנמטודות לעומת‬ ‫כנת החושחש והכנות הלימוניות שרגישות לפגע זה‪.‬‬ ‫נמטודת ההדרים‬

‫‪Ganoderma‬‬

‫ב‪ .‬גנדורמה – רקבון ספוגי‬ ‫גורמי המחלה הם פטריות בסיסה עילאית ממשפחת ‪ ,Polyporaceae‬במצב‬ ‫של פציעה או נזק בקליפת העץ בד"כ מגיזום יפלו נבגי הפטרייה על הפצע‬ ‫וינבטו שם‪ .‬התפטיר חודר לעצה תוך גרימת נזק לצינורות ההובלה ונוצר‬ ‫ריקבון ספוגי הפוגע ברקמות העצה כתוצאה מכך חל ניוון איטי של הענפים‬ ‫ופחיתת יבול‪.‬‬

‫מבט לפטריות‬ ‫הגורמות לריקבון ספוגי‬

‫‪Phytiphthora‬‬

‫ג‪ .‬פיטופטרה – רקבון צוואר השורש גומזיס‬ ‫מחוללי המחלה הם פטריות ממשפחת פיטופטרה והנפוץ ביניהם הוא‬ ‫הסוג ‪.Phcitophtare‬‬ ‫במצב של עודפי מים וחוסר ניקוז‪ ,‬במיוחד באדמות כבדות תוקפות הפטריות‬ ‫את צוואר השורש של העץ ואת מערכת השורשים במקום הסתעפות הגזע‪,‬‬ ‫כתוצאה מכך נוצר רקבון בקליפת העץ ובעקבותיו ניוון והתייבשות ענפים‬ ‫שיגרמו בהמשך לתמותת העץ‪.‬‬ ‫אחד הסימנים למחלה הוא המצאות שרף בחלקים התחתונים של הגזע‪.‬‬ ‫לא כל הכנות רגישות למחלה‪ ,‬כנת חושחש ותלת עלה ומיכלואיו עמידים‬ ‫למחלה‪ ,‬לעומת זאת כנת לימון גס רגישה לפטריה‪.‬‬

‫מראה רקבון צוואר השורש בלימון‬

‫פיטופטרה‬

‫מראה רקבון צוואר השורש בשמוטי‬

‫‪25‬‬

‫בורון‬ ‫בורון מצוי בקרקע באופן טבעי ורכוזו הממוצע עומד על ‪ 20-50‬מ"ג‪/‬ק"ג‪ .‬הוא מופיע כיסוד שקשור לחמצן‬ ‫ומאופיין כחומצה בורית ‪ B(HO)3‬או כיון בורט ‪ B(HO)4‬זמינותו לצמח מועטה כי הוא קשור למרכיבי‬ ‫הקרקע השונים‪ ,‬שיעור ספיחותו לקרקע מושפע מחומציות הקרקע‪ ,‬הרכב הקרקע‪ ,‬הרכב היונים‬ ‫בתמיסת הקרקע ועוד‪,‬הכמות הנספחת קובעת את ריכוזו בתמיסת הקרקע וזמינותה לצמח‪.‬השימוש‬ ‫במים מושבים שבהם ריכוז גבוה של בורון גורמת להצטברות גבוהה של בורון בקרקע במיוחד באיזורים‬ ‫יבשים‪ .‬הבורון אמנם נשטף עם זרם המים אך דרושות כמויות גדולות ע"מ לדחוק אותו אל מתחת‬ ‫לבית השורשים‪.‬הבורון נקלט בשורש כחומצה בורית בלבד‪ ,‬ולכן קליטתו תלוייה בחומציות בסביבת‬ ‫השורש‪ ,‬קצב הקליטה קטן עם העלייה בחומציות‪.‬הבורון נקלט בדיפוזיה דרך ממברנת הפלסמה של‬ ‫התא‪,‬ומווסת ע"י מפל ריכוזי הבורון‪ .‬בתוך הצמח הבורון נע עם זרם הדיות (בקסילם)‪ ,‬ולכן תכולת הבורון‬ ‫באיברי הצמח תלויה בקצב הדיות שלהם ‪,‬מכאן שריכוזו בעלים מבוגרים גבוה מריכוזו בעלים צעירים‪.‬‬ ‫בורון ותפקידו בצמח‬ ‫בורון הוא יסוד קורט חיוני בצמח אשר השפעתו חיובית בטווח צר מאוד של ריכוזים‪.‬אולם ריכוז הבורון‬ ‫המועיל אינו קבוע והוא משתנה בין המינים השונים ואף בשלבים השונים בחיי הצמח‪.‬הבורון מצוי‬ ‫בדפנות התאים וחלקו משמש ליצירת גשרים כימיים בין פולימרים היוצרים את דפנות התאים‪ ,‬ולכן‬ ‫מחסור בבורון עשוי לגרום לחוסר קשיחות של התא‪ ,‬ומצב הפוך בעודף‪ .‬הבורון מעורב במספר רב של‬ ‫תהליכים‪ :‬חלוקה והתארכות תאים‪ ,‬מטבוליזם של חומצות גרעין‪ ,‬מטבוליזם ומעבר סוכרים המווסתים‬ ‫פוטוסינתזה‪,‬עזרה בשמירת שלמותה של הממברנה מפני רדיקלים חופשיים בעוצמות אור גדולות‪ .‬מצב‬ ‫של עליה במליחות גורם לירידה משמעותית בנזקי הבורון‪ ,‬נראה כי בתנאי מליחות הצמח סוגר פיוניות‬ ‫ע"מ לא לאבד מים ואז גם יורד קצב קליטת המים של הצמח‪ .‬מאחר שהבורון נקלט עם המים אז ירידה‬ ‫בקליטת המים גוררת אחריה ירידה בקליטת הבורון‪.‬‬

‫מראה עלים עם סימני עודף בורון‬

‫‪24‬‬

‫מניעת נזקי המלחה‬ ‫נזקי ההמלחה מתבטאים בשני אופנים‪:‬‬ ‫עקה אוסמוטית – עקה זו נגרמת כתוצאה מעלייה בריכוז המלחים בתמיסת הקרקע הנובעת בעיקר‬ ‫מהצטברות נתרן כלורי (המצוי בקביעות במי ההשקיה) באזור השורשים‪ .‬לעיתים נגרמת ההמלחה‬ ‫כתוצאה מדישון במנות דשן גבוהות מהמומלץ או כתוצאה מ”בריחת” דשן בלתי מבוקרת למערכת‬ ‫ההשקיה‪.‬תגובת העץ לעקה זו היא די מהירה (תלוי בעוצמתה)‪ ,‬ומתבטאת בעלים בצורת כלורוזה‬ ‫או נקרוזה (התייבשות שולי העלה) ובנשירת עלים ירוקים (כאות אזהרה ראשון); בעקבות כך נגרמים‬ ‫התייבשות ענפונים‪ ,‬הפחתת יבול‪ ,‬ובמקרים קיצוניים ‪ -‬תמותת העץ‪ .‬במקרה שההמלחה נמשכת זמן‬ ‫רב‪ ,‬העלים החדשים המלבלבים הם קטנים וכלורוטיים‪.‬‬ ‫קליטה מוגברת של כלור והצטברותו בעץ – הכלור רעיל לעץ והוא פוגע‪ ,‬כנראה‪ ,‬בתהליך ההטמעה‪.‬‬ ‫הצטברות כלור בעץ מעל רמה מסוימת תגרום נשירת עלים והפחתה ביבול ובגודל הפרי‪ .‬הרחקת‬ ‫כלור מעצים שבהם הצטבר בכמות גדולה‪ ,‬היא תהליך קשה וממושך האורך שנים אחדות‪ ,‬ולכן חשוב‬ ‫למנוע את הצטברותו‪ .‬יש חשיבות לבקרה ולמעקב אחר רמת הכלור בעלים באופן ויזואלי‪ :‬בתחילה‬ ‫העלים מחווירים‪ ,‬במיוחד בעורקים – מראה כזה מחייב בדיקת מוליכות חשמלית בקרקע וקבלת‬ ‫החלטה אם לשטוף את פרופיל הקרקע‪ ,‬ואם כן‪ ,‬באיזו כמות של מים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לבצע בדיקות עלים‬ ‫בסתיו כמקובל‪ .‬בחלקות שבהן רמת הכלור בעלים גבוהה מ‪ ,0.3% -‬יש לבחון את הגורמים לכך אשר‬ ‫נובעים לרוב מהצטברות מלחים ומאי – שטיפתם מהקרקע בתקופת ההשקיה‪ .‬באזורים השחונים בנגב‬ ‫שבהם אין שטיפת מלחים על ידי גשמי החורף‪ ,‬המלחים מצטברים בכמות גדולה בעיקר בשולי האזור‬ ‫המושקע‪ .‬גשמים מקומיים ‪ 30 – 15‬מ”מ מסיעים כמות גדולה של מלח בחזרה לאזור השורשים וגורמים‬ ‫נזקי המלחה קשים (עקה אוסמוטית וקליטת כלור)‪ .‬במישור החוף‪ ,‬באזורים הקרובים לים‪ ,‬נקלטת על‬ ‫ידי העץ כמות רבה של כלור ונתרן עקב התזה ישירה של רסס מלוח המוסע מהים על ידי הרוחות‪.‬‬

‫השפעת סוג הכנה‪:‬‬ ‫לכנות השונות יש יכולת שונה במניעת קליטה של כלור מתמיסת הקרקע‪ .‬הכנות‪ :‬תלת ‪ -‬עלה‪ ,C –35 ,‬טרוייר‪,‬‬ ‫צ’יטרומלו‪ ,‬וולקה‪ 812 ,‬רגישות יותר וקולטות יותר כלור‪ ,‬בהשוואה לכנות קליאופטרה‪ ,‬חושחש‪ ,‬רנגפור‬ ‫ומקרופילה‪ .‬בשנים האחרונות הכנה וולקה מגלה רגישות גבוהה יותר לעקה אוסמוטית לעומת הכנות‬ ‫האחרות‪ ,‬ולכן בחלקות הנטועות על כנת וולקה‪ ,‬בעיקר באזורי הנגב השחונים‪ ,‬יש לבקר בהתמדה את‬ ‫רמת המליחות בקרקע (יש לציין כי לא ידוע על קשר בין רגישות של כנות לקליטת כלור לבין רגישותן‬ ‫לעקה אוסמוטית)‪.‬‬ ‫לשם הימנעות מנזקי המלחה (עקה אוסמוטית והצטברות כלור בעץ)‪ ,‬בעיקר בכנות הרגישות‪ ,‬יש לעקוב‬ ‫אחר רמת מליחות הקרקע באמצעות בדיקות קרקע ומשאבים‪ .‬במקרה שרמת המליחות של הקרקע‬ ‫גבוהה מרמת המליחות של המים‪ ,‬יש לבצע שטיפות של חתך הקרקע בכמות מים שתדיח את המלחים‬ ‫מנפח בית השורשים‪ .‬לאחר ביצוע כל שטיפה‪ ,‬בודקים את רמת מליחות הקרקע בהשוואה לרמת‬ ‫המליחות של מי ההשקיה‪ .‬אם רמת המליחות של הקרקע באזור בית השורשים דומה לרמת המליחות‬ ‫של מי ההשקיה‪ ,‬הדבר מעיד על ביצוע שטיפה טובה‪ .‬הזן אור נחשב רגיש יותר למליחות בהשוואה‬ ‫למנדרינות אחרות‪ .‬זהירות – אור על טרוייר‪ C –35 ,‬וולקה רגיש יותר מאור על חושחש!‬

‫*מתוך פרדס – דפון שרות משרד החקלאות שה"מ‬

‫‪23‬‬

‫השפעת מליחות בהדרים‬ ‫כתוצאה ממעבר להשקייה במים מושבים גדל ריכוז המלחים‬ ‫בקרקע‪ ,‬סבילותו של צמח לתנאי מליחות תלוייה בשלושה גורמים‪:‬‬ ‫א‪.‬היכולת להגדיל את הלחץ האוסמוטי של מוהל הרקמות‪.‬‬ ‫ב‪.‬היכולת לווסת את קליטת היונים ע"מ להגדיל את הלחץ‬ ‫האוסמוטי‪,‬ובמקביל למנוע צבירה עודפת של יונים‪.‬‬ ‫ג‪.‬יכולת הפרוטופלסטים להתנגד להשפעה המזיקה של היונים שצטברו‪.‬‬ ‫ריכוז המלחים בקרקע מושפע ממס' גורמים‪:‬‬ ‫‪.1‬תנאי קרקע – כושר חלחול הקרקע וקיבול המים שבה‪ .‬בקרקע‬ ‫מתקן טהור שפכים‬ ‫אטומה עם ניקוז לקוי יכולה להצטבר שכבת מלחים סביב יונקי‬ ‫השורש במידה והקרקע בעלת כושר חלחול מי השקייה יחלחלו למטה‬ ‫‪.2‬תנאי אקלים – באקלים יבש וחם קיימת התאיידות מים מוגברת הגורמת בין השאר לתנועת מלחים‬ ‫אל פני השטח והצטברות ליד בית השורשים‪ ,‬מאידך בהשפעת גשמים נעים המים לעומק הקרקע תוך‬ ‫כדי הדחת המלחים מאיזור בית השורשים‪.‬‬ ‫‪.3‬מים – שימוש במים מושבים שבהם רמת המלחים גבוהה מוסיפה בדרך כלל מלחים נוספים לקרקע‪.‬‬ ‫כל השקייה במים כאלה מעלה את ריכוז המלחים ואת רמת המוליכות החשמלית ‪.Ec‬‬ ‫החלפת קטיונים ‪ -‬בתמיסת הקרקע קיימת תופעה של החלפת קטיונים שמשמעותה שכל קטיון (יון עם‬ ‫מטען חיובי) יכול להחליף קטיון ספוח‪ .‬אחוז הקטיונים הספוחים קשור למידת הריכוז שלהם בתמיסת‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫תופעה זו מתבטאת בעיקר ביוני נתרן‪ ,‬כאשר הם נמצאים בריכוז גבוה משאר ריכוז הקטיונים השונים‬ ‫בתמיסת הקרקע נוצר מצב שבו קטיון נתרן מחליף חלק מקטיוני הסידן והמנגן הספוחים‪ .‬מצב זה גורם‬ ‫להגדלת ריכוז הנתרן החליף (‪ )E.S.P.‬לעליה ברמת ה‪ PH-‬לערך של ‪ 8.5‬וכתוצאה מכך מקבלים קרקע‬ ‫נתרנית שמאופיינת במבנה קרקע לקוי עקב היווצרות אטימות למים ולאוויר‪ .‬מליחות תמיסת הקרקע‬ ‫מבוטאת במוליכות חשמלית והיא נמדדת ביחידות מילימו לס"מ‪ .‬ככל שריכוז המלחים בקרקע גבוה‬ ‫המוליכות החשמלית גבוהה‪.‬‬ ‫נזקי המליחות‬ ‫ריכוז מלחים מסיסים גבוה בקרקע גורם להפרעה בקליטת מים ע"י שורשי הצמח עקב מפל פוטנציאלי‬ ‫שלילי‪ (.‬ערעור האיזון האוסמוטי) בנוסף לכך קליטת היסודות המינרליים משתבשת כתוצאה מחוסר‬ ‫שיווי משקל בקרקע שנוצר מתוספת רבה של יונים‪.‬‬ ‫במצב של עקת מלח יורדת רמת הפוטוסינתזה עקב פגיעה במנגנון חילוף הגזים וכתוצאה מכך חלה‬ ‫ירידה בקצב גדילת העץ‪.‬‬ ‫איור ‪ 1‬המתאר את העליה החדה ברמת עליית‬ ‫הכלור בעלים בפרדסי הנגב לאורך השנים‪.‬‬ ‫כתוצאה ממעבר לשילובי זן – כנה חדשים‪,‬‬ ‫ושימוש במי שפד"ן‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫*ערן רווה‪ ,2006 ,‬המלחה בפרדסי הנגב‬

‫איור ‪ 2‬תאור העליה החדה ברמת המוליכות‬ ‫החשמלית של עיסה רוויה שקדמה לעליה ברמת‬ ‫הכלורידים בעלים כפי שנראה באיור מס' ‪.1‬‬

‫השפעת הכנה על הרכב המינרלים בעלים של אשכולית מרש‬ ‫כנה‬

‫חומר יבש ב‪ppm -‬‬ ‫מנגן‬

‫נחושת‬

‫אבץ‬

‫ברזל‬

‫בורון‬

‫חושחש‬

‫‪25‬‬

‫‪9.2‬‬

‫‪18‬‬

‫‪118‬‬

‫‪86‬‬

‫לימון גס‬

‫‪45‬‬

‫‪9.5‬‬

‫‪25‬‬

‫‪105‬‬

‫‪137‬‬

‫וולקה‬

‫‪44‬‬

‫‪7.4‬‬

‫‪33‬‬

‫‪110‬‬

‫‪153‬‬

‫פורמן‬

‫‪29‬‬

‫‪5.2‬‬

‫‪28‬‬

‫‪112‬‬

‫‪93‬‬

‫קליאופטרה‬

‫‪32‬‬

‫‪7.2‬‬

‫‪20‬‬

‫‪116‬‬

‫‪85‬‬

‫כנה‬

‫‪ %‬בחומר יבש‬ ‫כלור‬

‫נתרן‬

‫מגנזיום‬

‫קלציום‬

‫אשלגן‬

‫חושחש‬

‫‪0.14‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0.58‬‬

‫‪5.1‬‬

‫‪0.53‬‬

‫לימון גס‬

‫‪0.26‬‬

‫‪0.17‬‬

‫‪0.63‬‬

‫‪4.6‬‬

‫‪0.57‬‬

‫וולקה‬

‫‪0.35‬‬

‫‪0.13‬‬

‫‪0.63‬‬

‫‪4.3‬‬

‫‪0.67‬‬

‫פורמן‬

‫‪0.11‬‬

‫‪0.09‬‬

‫‪0.74‬‬

‫‪5.1‬‬

‫‪0.57‬‬

‫קליאופטרה‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0.14‬‬

‫‪0.65‬‬

‫‪5.1‬‬

‫‪0.56‬‬

‫תוצאות‬ ‫כנות חושחש ופורמן מגלות עמידות לתנאי מליחות גבוהה (כלור ונתרן) ועודף בורון‪.‬‬ ‫כנת וולקה מגלה רגישות גבוהה לכלור ולעודף בורון‪.‬‬ ‫כנת קליאופטרה מגלה רגישות לנתרן ועמידות לעודף בורון‪.‬‬ ‫*טבלת רמת הכלורידים בעלים‬ ‫הכנה‬

‫הזן‬ ‫מור‬

‫נור‬

‫טבורי‬

‫אור‬

‫‪C-35‬‬

‫‪0.64‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0.25‬‬

‫קליאופטרה‬

‫‪0.24‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0.2‬‬

‫רנגפור‬

‫‪0.28‬‬

‫‪0.36‬‬

‫‪0.29‬‬

‫‪0.17‬‬

‫חושחש‬

‫‪0.46‬‬

‫‪0.44‬‬

‫‪0.23‬‬

‫‪0.2‬‬

‫טרוייר‬

‫‪0.96‬‬

‫‪0.44‬‬

‫‪0.42‬‬

‫‪0.33‬‬

‫וולקה‬

‫‪0.92‬‬

‫‪0.51‬‬

‫‪0.5‬‬

‫‪0.29‬‬

‫טבלה שמצביעה על החשיבות שבבחינה פרטנית של שילובי זן‪/‬כנה‪.‬‬ ‫כל עוד הזן מור משמש כרוכב‪ ,‬הכנות וולקה וטרוייר מובילות לצבירה עודפת של כלוריד בעלי הרוכב‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר הזן אור משמש כרוכב‪ ,‬כנות אלו מונעות הצטברות כלורידים בעלים ומתנהגות‬ ‫ככנות עמידות לכל דבר‪.‬‬

‫* ניסויי זנים וכנות להדרים בנגב‪ ,1986 ,‬י‪ .‬לוי‪ ,‬גילת‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪ .5‬עמידות למליחות ויונים רעילים‬ ‫בעשורים האחרונים ענף ההדרים נמצא בתהליך של מעבר פרדסים ממרכז‬ ‫הארץ לנגב המערבי‪ .‬המים שמשמשים להשקיית פרדסים אלו מגיעים‬ ‫ממפעל השפד"ן‪ .‬מים אלו מאופיינים ברמת מליחות גבוהה (כ‪ 350-‬מ"ג כלור\‬ ‫ליטר) וכן בשיעור גבוה של נתרן כלורי (כלוריד)‪.‬‬ ‫המלחים המסיסים בקרקע מספקים את רובם של היסודות המינרלים‬ ‫הדרושים לגדילה של הצמח אולם עודפי מלחים מסיסים גורמים לנזק שמוביל‬ ‫לירידה ברמת היבולים‪.‬‬ ‫הרכב המלחים המסיסים כולל קטיונים (יונים עם מטען חיובי) של סידן‪,‬‬ ‫מראה צריבות על עלים כתוצאה מכלורידים‬ ‫מגנזיום ונתרן וכן אניונים (יונים עם מטען שלילי) כמו כלור וגופרית‪.‬‬ ‫הכנות השונות נבדלות בינהן בקצב קליטת יוני כלור ונתרן ע"י מערכת השורשים והעברתם לעלים‪.‬‬ ‫כנות כמו רנגפור וקליאופטרה מגלות סבילות גבוהה לריכוזי נתרן וכלור שמתבטאת בהעברה מעטה‬ ‫יחסית לעלים‪ ,‬לעומת זאת כנת החושחש כשהיא לא מורכבת היא בעלת עמידות בינונית ומעלה אולם‬ ‫כשהיא מורכבת היא מעבירה יוני כלור לעלה הרוכב‪ .‬כך גם לגבי כנת טרוייר‪ .‬בשתי כנות אלו בתנאי‬ ‫מליחות גבוהה עשוי להיגרם נזק כבד לעלים (כלורוזה)‪.‬‬ ‫לכן כנות חושחש וטרוייר שהיו בשימוש ניכר בפרדסי הנגב נמצאות לא שימושיות בתנאים אלה ונעשים‬ ‫ניסויים למציאת כנה מתאימה שעמידה לתנאים הנ"ל‪.‬‬ ‫בורון הוא אחד מיסודות ההזנה החיוניים לצמח‪ ,‬קיים תחום צר מאד המבדיל בין מצב‬ ‫עודף למצב מחסור‪ .‬ידוע שבקרקעות לס שבנגב קיים מצב של עודף בורון ובנוסף לכך‬ ‫במי השפד"ן נמצא בורון ברמה גבוהה (כתוצאה משימוש בדטרגנטים ביתיים למכונות‬ ‫כביסה המכילים בורון)‪.‬‬ ‫עודף בורון גורם להצהבה וכלורוזה של העלים ובהמשך לנשירת עלים והתנוונות ענפים‪.‬‬ ‫כנת החושחש ידועה בעמידותה לעודפי בורון ולכן היתה בשימוש נרחב בפרדסי‬ ‫הנגב‪ ,‬אולם עקב רגישותה למליחות וטריסטזה היא מוחלפת היום בכנות אחרות כמו‬ ‫מקרופילה שמגלה סבילות לעודפי בורון‪.‬‬ ‫בניסויים שנערכו בנגב (ערן רווה ‪ )2006‬נראה שקליטת הבורון תלוייה בעיקר בסוג הכנה‬ ‫ומושפעת פחות ממצב המליחות בקרקע‪.‬‬ ‫בזנים שהורכבו ע"ג כנת קליאופטרה וולקה והושקו במים מלוחים עלה קצב קליטת‬ ‫הבורון לעומת זנים שהורכבו ע"ג כנת חושחש וטרוייר והושקו במים מלוחים פחת קצב‬ ‫קליטת הבורון‪.‬‬

‫מראה עודף בורון‬

‫השפעת מינרלים על הכנות השונות‬

‫‪20‬‬

‫כנה‬

‫גיר‬

‫עמידות למליחות‬ ‫(כלור ונתרן)‬

‫עמידות עודף בורון‬

‫תפוז מר (חושחש)‬

‫טובה מאד‬

‫בינונית‬

‫טובה‬

‫לימון גס‬

‫בינונית‬

‫בינונית‬

‫וולקמריאנה‬

‫עמיד‬

‫בינונית‬

‫לימטה מתוקה‬

‫בינונית‬

‫רגיש‬

‫רנגפור‬

‫בינונית‬

‫טובה‬

‫מקרופילה‬

‫עמיד מאד‬

‫בינונית‬

‫תפוז מתוק‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫קליאופטרה‬

‫בינונית‬

‫טובה מאד‬

‫פורמן ישראלי‬

‫בינונית‬

‫רגיש‬

‫תלת עלה מקומי‬

‫רגיש מאד‬

‫רגיש‬

‫קריזו‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫טובה‬

‫טרוייר‬

‫רגיש‬

‫רגיש‬

‫טובה‬

‫‪812‬‬

‫טובה‬

‫טובה‬

‫רגיש‬

‫‪C-35‬‬

‫נמוכה‬

‫רגיש‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫רגיש‬

‫בינונית‬

‫בינונית‬

‫טובה מאד‬ ‫בינונית‬

‫מטיאורולוגיה של קרה‬ ‫בשם קרה אנו מכנים תופעה של ירידת טמפ' סביבתית מתחת או קרוב ל‪ 0-‬מ"צ‪,‬דבר העלול לגרום‬ ‫נזקים לצמחים‪ .‬הקרה מתחלקת לשני סוגים‪:‬‬ ‫‪.1‬קרה מקרינה לילית‬ ‫‪.2‬קרה מהפרעה מטיאורולוגית (קרה אדקטיבית)‬ ‫תכונות המעודדות קרה או מונעות נזקי קרה‪:‬‬ ‫א‪.‬מוליכות הקרקע ‪ -‬רזרבות החום שצבורה בקרקע מונעת נזקים‪,‬‬ ‫היות ורוב ארועי הקרה נמשכים מס' שעות חשובה הניידות של החום‬ ‫המצטבר בקרקע‪ ,‬שתלוייה בסוג הקרקע‪ ,‬והיא גדלה ככל שגדלה‬ ‫תכולת המים שבה ‪.‬‬ ‫ב‪.‬טיב וגודל השטחים המוצקים והמקרינים‪ -‬ככל שהמטע צפוף‬ ‫הצמרות מחזיקות את החום שלא יתפשט בחלל האוויר‪ ,‬ובנוסף לכך‬ ‫מפה מטאורולוגית של גל קור‬ ‫החום בעל מוליכות גדולה יותר מן החום המצטבר בקרקע‪.‬‬ ‫ג‪.‬חום ספציפי וחום סמוי‪ -‬ככל שסוג זה של חום גבוה‪ ,‬גדולה יותר היכולת התרמית של הקרקע‪ ,‬ובכך‬ ‫לצבור כמויות יותר גדולות של אנרגיה‪ .‬גם החום הספציפי גדל עם הגדלת תכולת הרטיבות‪.‬‬ ‫אם הקרקע רטובה במים הקור חודר פחות לתוכה‪ ,‬והקרקע שומרת על הטמפרטורה טוב יותר תכונה‬ ‫דומה יש לכיסוי הצימחי על הקרקע מתחת לעצים‪ .‬כל זה חשוב למניעת נזק מקרה קרינתית‪.‬‬ ‫‪ .1‬קרה קרינתית‬ ‫התנאים שמעודדים את הקרה הקרינתית הם‪:‬חוסר רוח‪ ,‬שמים בהירים‪ ,‬לחות יחסית נמוכה‪ ,‬ליליה‬ ‫ארוך‪,‬ואיזור של שקעים ועמקים‪.‬‬ ‫כאשר הטמפ' יורדת ל‪ 0 -‬מ"צ האדים מתעבים לכפור והלחות יורדת‪ ,‬אפקט הקור מגיע לשיאו לקראת‬ ‫השחר אז הטמפ' המינמלית היא כמה ס"מ מעל פני הקרקע‪ .‬הקרה הקרינתית הלילית נמשכת בד"כ‬ ‫רק חלק של הליליה‪.‬‬ ‫באיזור של גבעות ועמקים האוויר הקר שמקורו ממקום קעור נוטה לזרום לאורך המדרונות ולהצטבר‬ ‫במקומות שקועים שם הטמפ' יורדת עוד יותר‪ .‬מחזור האוויר קולט את זרמי האוויר הבלתי מוחשיים של‬ ‫האוויר החם שהיה קודם‪ ,‬וזה מגביר את סכנת הקרינה בשל התנדפות החום‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרה מהפרעה מטיאורולוגית‪ -‬אירוע נדיר שאופייני כאשר יש כניסה של גושי אוויר קר מאוד עם‬ ‫תנועת אוויר מהירה מ‪2-‬מ‪/‬שניה‪ .‬אירוע כזה יכול להימשך מס' ימים ולגרום לנזקים גדולים‪.‬‬

‫איור זרימת אוויר בשטח הררי בלילה קר ובהיר ללא רוחות‪ ,‬האוויר נוטה לנוע בגלל השוני בדחיסות שבו‪ ,‬האוויר מתקרר‬ ‫בעיקר מעל הרכסים נעשה כבד יותר ויורד לעבר השפלות‪.‬‬ ‫האוויר הקר מצטבר בשקעים ובתחתית העמק האוויר החם עולה למעלה הרכס‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪ .4‬עמידות לתנאי אקלים‬ ‫א‪ .‬עמידות ליובש – עצי הדר יכולים לגדול בתנאים טרופיים אולם לטיב פרי מעולה יגיעו בעיקר‬ ‫בתנאים סובטרופיים‪ .‬כאן קיים הבדל ניכר בין עונה קרה ורטובה לעונה חמה ויבשה (כמו בישראל)‪,‬‬ ‫אולם עקב פריסת גידול ההדרים גם לאיזור הנגב המערבי שמאופיין ביובש חיצוני וטמפ' גבוהות עלולים‬ ‫להתפתח תנאים שיובילו לעיכוב צמיחה ופגיעה בתהליך הבשלת הפרי‪ ,‬ביובש מוגזם יגרם נזק לקליפת‬ ‫הפרי‪ ,‬ואחוז המיץ בציפת הפרי יקטן‪.‬‬ ‫במבדקי זן\כנה שנערכו בנגב המערבי כנת רנגפור גילתה עמידות גבוהה ליובש‪ ,‬בניסיון של גידול‬ ‫אשכולית אדומה‪ ,‬לא הייתה פגיעה ביבול ואיכות הפרי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עמידות לקרה – בטמפ' נמוכות לאורך זמן נגרמים נזקים לעצי‬ ‫הדר והפירות‪ .‬במקומות נמוכים שבהם ניקוז אוויר לקוי כמו בעמקים‬ ‫הפנימיים ישנה הסתברות גבוהה להגיע למצב של קרה‪ ,‬תופעה בה‬ ‫נוצר כיסוי של קרח כתוצאה מדיפוזיה של אדי מים ולכן יש חשיבות‬ ‫רבה לשימוש בכנות עמידות לקרה‪ .‬כמו תלת עלה ומיכלאיו‪ ,‬וכן חושחש‬ ‫וקליאופטרה‪ ,‬לעומת זאת כנות לימוניות כמו וולקה ומקרופילה מגלות‬ ‫רגישות לקרה‪.‬‬

‫כנת לימטה מתוקה לאחר פגיעה מקרה‬

‫עמידות כנות לקרה‬

‫‪18‬‬

‫כנות‬

‫עמידות לקרה‬

‫תפוז מר (חושחש)‬

‫עמיד‬

‫לימון גס‬

‫רגיש‬

‫וולקמריאנה‬

‫רגיש‬

‫לימטה מתוקה‬

‫רגיש‬

‫רנגפור‬

‫רגיש‬

‫מקרופילה‬

‫רגיש ביותר‬

‫תפוז מתוק‬

‫עמיד‬

‫קליאופטרה‬

‫עמיד‬

‫פורמן ישראלי‬

‫עמיד‬

‫תלת עלה מקומי‬

‫עמיד ביותר‬

‫קריזו‬

‫עמיד‬

‫טרוייר‬

‫עמיד‬

‫‪812‬‬

‫?‬

‫‪C-35‬‬

‫?‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫עמיד‬

‫מבוא למבנה הקרקע‬ ‫הקרקע בנויה מחלקיקים בעלי גודל וצורה שונים‪ .‬ברוב הקרקעות קשורים החלקיקים ביניהם ליחידות‬ ‫גדולות יותר המכונות תלכידים ואלה קשורים ביניהם ומהווים רגבים‪.‬‬ ‫בין החלקיקים‪ ,‬התלכידים והרגבים קיימים נקבובים (חללים)‪ .‬הנקבוביות הכללית בקרקע (ז‪.‬א‪ .‬נפח‬ ‫הנקבובים בקרקע ביחס לכלל נפח הקרקע – מבוטא באחוזים) נעה בין ‪ 35%-40%‬בקרקעות חוליות‬ ‫וקלות‪ ,‬מהווה כ‪ 50% -‬בקרקעות בינוניות ויכולה להגיע עד כדי ‪ 60%‬בקרקעות כבדות בעלות מבנה טוב‪.‬‬ ‫הנקבובים בקרקע הם בעלי תחום גודל רחב‪ :‬בקרקעות כבדות‪ ,‬למשל‪ ,‬קוטר הנקבובים נע מ‪ 10 -‬ס"מ‬ ‫(בסדקים) עד ‪ 10-5‬ס"מ (או ‪ 0.1‬מיקרון)‪ .‬לפילוג הנקבובים בקרקע חשיבות חקלאית רבה‪ ,‬ומבחינה‬ ‫מעשית נהוג לחלק את כלל הנקבובים בקרקע לשתי קבוצות גודל – נקבובים קטנים‪ ,‬או "נימיים"‪,‬‬ ‫ונקבובים "גדולים"‪ ,‬כאשר הגבול המבדיל ביניהם הוא נקבוב שקוטרו ‪ 0.05‬מ"מ‪ .‬בקרקע כבדה מהווים‬ ‫הנקבובים הנימים את החלק העיקרי של הנקבוביות הכללית ואילו בקרקע חולית מהווים הנקבובים‬ ‫"הגדולים" את עיקר הנקבוביות‪.‬‬ ‫בקרקעות חוליות מערכת הנקבובים קבועה ויציבה‪ .‬בקרקעות כבדות חלים שינויים בגודל הנקבובים‬ ‫כתוצאה משינויים ברטיבות הקרקע‪ ,‬המתבטאת בתפיחת קרקע ובהתכווצותה‪.‬‬ ‫בשלושים הסנטימטרים העליונים של הקרקע חלים שינויים במערכת הנקבובים כתוצאה מפעילות‬ ‫אגרוטכנית‪ .‬מערכת השורשים של הגידולים השונים משפיעה במידה מסויימת על מערכת הנקבובים‬ ‫בקרקע גם בשכבות עמוקות יותר‪.‬‬ ‫תכונות מערכת הנקבובים בקרקע‪ ,‬הנקבוביות הכללית‪ ,‬גודל הנקבובים הבודדים ויציבותם‪ ,‬אשר‬ ‫הוסברו לעיל‪ ,‬משפיעים מאד על הצמח הגדל על הקרקע‪ ,‬כי בתוך הנקבובים נמצאים ונעים המים‬ ‫(תמיסת הקרקע) והאוויר בקרקע ובתוכם גדלים שורשי הצמח‪.‬‬ ‫הרכב מכני של הקרקע (מרקם הקרקע)‪:‬‬ ‫שם המקטע‬

‫תחום הגודל (במ"מ) מגדול לקטן‬

‫חצץ‬

‫‪ 2‬ומעלה‬

‫חול גס (קוורץ)‬

‫‪ 2.0‬עד ‪0.2‬‬

‫חול דק (קוורץ)‬

‫‪ 0.2‬עד ‪0.02‬‬

‫סילת‬

‫‪ 0.02‬עד ‪0.002‬‬

‫חרסית‬

‫‪ 0.002‬ומטה‬

‫הכמות היחסית של כל מקטע בקרקע‪ ,‬היא אחד המדדים לפיהם מגדירים את מרקם הקרקע (קלה‪,‬‬ ‫כבדה או בינונית)‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬

‫‪10‬‬

‫משולש הקרקעות לקביעת מרקם הקרקע‬ ‫קבוצה מרקמית של קרקע נקבעת לפי היחס‬ ‫(‪ %‬במשקל) בין כמות החלקיקים מהקבוצות‬ ‫השונות‪.‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬

‫קרקע‬ ‫כבדה‬

‫חרסית‬ ‫סילטית‬ ‫כבדה‬

‫חרסית‬ ‫חולית‬

‫סיין‬ ‫חרסיתי כבדה‬

‫‪80‬‬

‫סיין חרסיתי‬ ‫בינונית‬

‫‪90‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬

‫חול‬ ‫סייני‬

‫‪20‬‬

‫‪30‬‬

‫‪40‬‬

‫‪50‬‬

‫‪60‬‬

‫‪70‬‬

‫אדמות חקלאיות טובות קומפוסט תמיד רצוי‬

‫* האינצקלופדיה לחקלאות כרך ראשון‬

‫‪30‬‬

‫סיין חולי‬ ‫קלה‬

‫סילט‬

‫‪100‬‬ ‫‪ %‬חול ‪10‬‬

‫‪40‬‬

‫סיין‬ ‫חרסיתי חולי‬ ‫בינונית קלה‬

‫סיין‬ ‫חום אדום‬ ‫בינונית‬

‫סיין סילטי‬ ‫בינונית‬

‫ח‬

‫זקוקה לשיפור‬ ‫תוספת של חול‬ ‫וחומר אורגני‬

‫חרסית‬ ‫בינונית כבדה‬

‫‪50‬‬

‫רס‬

‫‪70‬‬

‫‪60‬‬

‫ית‬

‫‪60‬‬

‫זקוקה לשיפור‬ ‫ועיבודים‪ ,‬תוספות‬ ‫‪ 70‬חומר אורגני וחול‬

‫‪%‬‬

‫‪%‬‬

‫סי‬

‫לט‬

‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬

‫חרסית‬ ‫כבדה‬

‫‪80‬‬

‫‪80‬‬

‫חול‬

‫זקוקה לשיפור‬ ‫תוספות של חומר‬ ‫אורגני ערבוב עם‬ ‫סילט‬ ‫‪100‬‬

‫‪90‬‬

‫‪17‬‬

‫עמידות כנות לתנאי קרקע‬ ‫כנה‬

‫ניקוז לקוי‬

‫עמידות קרקע דחוסה‬

‫תפוז מר (חושחש)‬

‫עמיד‬

‫טובה מאד‬

‫לימון גס‬

‫רגיש‬

‫נמוכה‬

‫וולקמריאנה‬

‫עמיד‬

‫טובה‬

‫לימטה מתוקה‬

‫רגיש‬

‫נמוכה‬

‫רנגפור‬

‫רגיש‬

‫נמוכה‬

‫מקרופילה‬

‫רגיש‬

‫טובה מאד‬

‫תפוז מתוק‬

‫רגיש‬

‫נמוכה‬

‫קליאופטרה‬

‫רגיש‬

‫בינונית‬

‫פורמן ישראלי‬

‫עמיד‬

‫טובה‬

‫תלת עלה מקומי‬

‫עמיד‬

‫נמוכה‬

‫קריזו‬

‫רגיש מאד‬

‫נמוכה‬

‫טרוייר‬

‫רגיש מאד‬

‫נמוכה‬

‫‪812‬‬

‫רגיש‬

‫טובה‬

‫‪C-35‬‬

‫רגיש‬

‫בינונית‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫רגיש‬

‫נמוכה‬

‫איבוד מים‬ ‫בתהליך הדיות‬

‫כוח דחיפה‪-‬‬ ‫לחץ לשורשים‬

‫כוחות נימיים‬

‫פני הקרקע‬ ‫שכבה עליונה‬ ‫שכבת ביניים‬ ‫שכבה תחתונה‬

‫ספיגת מים על ידי היונקות של השורש‬ ‫איור הובלת מים בצמח‬

‫‪16‬‬

‫חתך פרופיל קרקע‬

‫‪ .3‬עמידות לתנאי קרקע‬ ‫עצי הדר גדלים במס' סוגי קרקע שנבדלים אחד מהשני במרקם הקרקע‪ ,‬שמאופיין בהרכב מינרלים‪,‬‬ ‫חומר אורגני ויחס אוויר – מים (קיבול שדה)‪ .‬ישנם מס' סוגי קרקע שבהם ניתן לגדל הדרים והם‪:‬‬ ‫אדמת חול‪ ,‬חמרה חול‪ ,‬חמרה אדומה‪ ,‬אדמה כבדה‪ ,‬אדמת לס‪.‬‬ ‫החל משנות ה‪ 50-‬ועד ימינו ניטעו הפרדסים בכל סוגי הקרקע הנ"ל‪ ,‬בהתחשב באקלים האיזורי ובמספר תנאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תנאי אוורור – יתכן מצב של קרקע דחוסה או אטומה כתוצאה מלחץ פיזי או המצאות שכבת גידול‬ ‫אטומה כמו נזז‪ ,‬או מבנה קרקע אופייני כמו באדמת לס‪.‬‬ ‫א‪ .‬חתך קרקע לגידול חקלאי לפחות ‪ 1.6‬מטר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העדר שכבה חוצצת כמו נזז‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חומציות קרקע – תגובת הקרקע ל‪ PH-‬לא תעלה על ‪.8.0‬‬ ‫‪ 2‬ניקוז קרקע – מצב בו חללי האוויר מלאים במים ללא יכולת להתנקז‬ ‫(במיוחד באדמות כבדות) יגרום לתופעה של התנוונות שורשים ולפגיעה‬ ‫בכמות הפרי ואיכותו‪ .‬עודפי מים וחוסר אוורור מסוגלים לגרום לכלורוזה‬ ‫קשה וכן לתופעת ‪ ,Wet feet‬מצב בו הנזק מתבטא בנשירת עלים‪ ,‬פרי‪,‬‬ ‫התייבשות ענפים ורקבונות שורשונים‪.‬‬ ‫כנות לימוניות כמו וולקה ומקרופילה יפגעו פחות בקרקעות דחוסות וחסרות‬ ‫ניקוז‪ ,‬לעומת זאת כנות כמו קליאופטרה ותפוז מתוק‪ ,‬לא ישרדו במצב של‬ ‫ניקוז לקוי‪.‬‬ ‫‪ .3‬עמידות לגיר – עצי הדר ידועים ברגישותם לקרקע גירנית (‪)CaC03‬‬ ‫המאופיינת באחוז גבוה של גיר (‪ 10%‬ויותר) ו‪ PH-‬בסיסי‪ .‬בתנאים אלה מופיעים‬ ‫בעלים סימני כלורוזה בדרגות שונות אשר מלווים לעיתים בעיכוב צמיחה‬ ‫ובמקרים קיצוניים אף להתייבשות ענפים ותמותת העץ‪ .‬הגורם לתופעה הוא‬ ‫מחסור בברזל וביסודות אחרים כמו אבץ‪,‬מנגן וזרחן‪.‬‬ ‫כנות הדרים נבדלות ביכולתן לגדול בתנאי קרקע גירנית כתוצאה‬ ‫מהתפתחות כלורוזה גרומת גיר שגורמת לנזקים קשים ומתבטאת בירידה‬ ‫בעוצמת הצימוח ופחיתת יבול‪.‬‬ ‫כנות מקבוצת תלת עלה מגלות רגישות רבה בגידול באדמות גירניות‬ ‫ולעומתם כנת החושחש וכנות לימוניות כמו וולקה ומקרופילה מגלות עמידות‬ ‫טובה בקרקעות גירניות ‪.‬‬ ‫ברגישות נמוכה ניתן לטפל בבעיה ע"י הכנסת סקווסטרין דרך מערכת‬ ‫ההשקייה‪.‬‬

‫סימני מחסור של ברזל‬ ‫בשל גיר בקרקע‬

‫סידן פחמתי (קלציום קרבונט) ידוע גם בשם פחמת סידן‪ ,‬הוא נפוץ כמינרל המופיע בעיקר בסלעי משקע‪.‬‬ ‫בתגובה עם חומצות חזקות הסידן הפחמתי משחרר פחמן דו חמצני‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫תופעת אי התאם וניוון בזנים וכנות הדרים בארץ‪( 1989 ,‬ע"פ שמואל אשכנזי)‬ ‫כנה‬

‫רוכב‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫שמוטי קלון ישן (‪11 )1‬‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫שמוטי נוצלרי‬

‫‪11‬‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫שמוטי נוצלרי‬

‫‪27‬‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫שמוטי קלון ישן (‪27 )1‬‬

‫לימון גס‬ ‫וולקהמריאנה‬ ‫וולקמריאנה‬ ‫חושחש‬

‫גיל העצים‬ ‫המבוגרים ביותר‬ ‫בארץ‬

‫שמוטי קלון ישן‬ ‫(‪)3( )2‬‬ ‫שמוטי קלון ישן‬ ‫(‪)3( )1‬‬ ‫שמוטי נוצלרי‬

‫‪ 6‬עד ‪10‬‬

‫‪16‬‬

‫‪+++‬‬

‫‪ 5‬עד ‪7‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪50-60‬‬

‫‪+‬‬ ‫‪++‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪ 10‬עד ‪15‬‬

‫‪50‬‬

‫‪++‬‬

‫‪ 10‬עד ‪15‬‬

‫‪50‬‬

‫‪++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+++++‬‬ ‫‪+++++‬‬

‫‪ 10‬עד ‪15‬‬

‫חושחש‬

‫ציטרנג' טרויר‬

‫קלמנטינה ‪18 SRA63‬‬

‫ציטרנג' טרויר‬

‫מיכל‬

‫‪18‬‬

‫ציטרנג' טרויר‬

‫מנדרינה אגלי (‪)4‬‬

‫‪9‬‬

‫ציטרנג' טרויר‬

‫קומקוואט נגמי (‪- )5‬‬

‫נדיר ‬ ‫‪ +‬‬ ‫‪ +++‬שכי ‬ ‫ח‬ ‫‪ +++++‬שכיחות גבוהה מאד ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ 6‬עד ‪8‬‬ ‫‪ 15‬עד ‪17‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪ 15‬עד ‪17‬‬ ‫‪ 15‬עד ‪17‬‬ ‫‪ 4‬עד ‪5‬‬ ‫‪ 1‬עד ‪2‬‬

‫(‪ )1‬נושא אקסוקורטיס ונקרון העצה‬ ‫(‪ )2‬הניוון קשור גם לרקבונות צוואר השורש‬ ‫(‪ )3‬אי התאם מתבטא בצורת חריץ במקום האיחוי‬ ‫(‪ )4‬ניוון ותמותה כמעט מלאה בשטח‬ ‫(‪ )5‬ניוון ותמותה כמעט מלאה במשתלה או לאחר נטיעה‬

‫מראה איחוי לא טוב של ולנסיה על חושחש‬ ‫עם תמך ציטרומלו‬

‫‪14‬‬

‫‪50-60‬‬

‫‪++++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪+++‬‬ ‫‪++‬‬ ‫‪++‬‬

‫לימון יוריקה קלון‬ ‫ישן‬ ‫לימון וילה פרנקה‬ ‫קלון ישן‬ ‫לימון מונקלו‬

‫חושחש‬

‫שכיחות הניוון*‬

‫גיל העצים‬ ‫כאשר סימני‬ ‫הניוון הראשונים‬ ‫מתחילים‬ ‫‪ 6‬עד ‪8‬‬

‫מראה איחוי לא טוב של ולנסיה על רנגפור‬ ‫עם תמך ציטרומלו‬

‫‪ .2‬התאם לזנים‬ ‫מס' זני הכנות שנמצאים בארץ הוא עדיין נמוך לעומת עשרות זני הדרים שנטועים‪ ,‬ולכן השאיפה היא‬ ‫שלכנה האידיאלית יהיה התאם טוב עם מס' רב של זנים שיתבטא באיחוי מושלם של מקום ההרכבה‬ ‫מה שימנע פגעים פיזיולוגים בעתיד‪ .‬תופעת אי‪-‬התאם בין זן לכנה יכולה להתפתח כעבור ‪ 10-20‬שנה‬ ‫מיום ההרכבה והיא תתבטא במס' תכונות‪.‬‬ ‫‪ .1‬תופעה ספציפית לצירוף זן‪-‬כנה‪ ,‬דוגמא בולטת היא הרכבת‬ ‫קומקוואט ע"ג כנת טרוייר ולימון וילה פרנקה ע"ג כנת חושחש‪.‬‬ ‫בבחינה מעמיקה של איזור ההרכבה ניתן לראות אי סדר‬ ‫בהתארגנות הקמביום של העצה‪ ,‬ולחץ של קאלוס שנוצר באיזור‬ ‫האיחוי גורם להתעותות של הרקמות החדשות‪ .‬בנוסף לכך‬ ‫הקאלוס לא מתמיין לרקמות הובלה בצורה תקינה ‪,‬ונפגעת תנועת‬ ‫המוטמעים מהנוף לכנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תופעה שמתחילה בגיל מסויים ונזקיה מתבטאים כעבור זמן רב‬ ‫כדוגמת מיכל ע"ג כנת טרוייר‪.‬‬ ‫‪ .3‬תופעה שאינה אחידה ולא כל העצים נפגעים באותה מידה‪.‬‬ ‫תופעת אי‪-‬התאם תתבטא בצורת האיחוי בין הכנה לרוכב‪ ,‬במקום‬ ‫ההרכבה נוצר מעין בקבוק כשהכתפים של הכנה מתקפלות כלפי‬ ‫מעלה וחובקים את הרכב‪ .‬הדבר יגרום בסופו של דבר להקטנת נוף‬ ‫העץ וניוונו‪.‬‬ ‫אי התאם בין הזן מירב לכנת טרוייר‬ ‫ישנם מס' דרכים להתגבר על התופעה בעיקר ע"י הרכבות תמך‬ ‫שמיושמות בעיקר בעצים צעירים וכאן צריך להביא לידי שיקול בבחירת הכנה המתאימה (לא ניתן‬ ‫לתמוך שמוטי ע"ג לימטה מתוקה בכנת ציטרומלו)‪.‬‬

‫‪ .1‬איחוי בזווית ישרה ‪ -‬הסיכון‬ ‫לניוון גדול ביותר‬

‫‪ .2‬הכתפיים "מתקפלות" כלפי‬ ‫מעלה וחובקות את הרוכב‬

‫‪ .3‬איחוי בזווית מתונה ‪ -‬אין אי‬ ‫התאם וניוון‬

‫‪13‬‬

‫טבלה‪ :‬השפעת כנות על פוריות לימון וילה פרנקה‬ ‫יבול‪ ,‬טון לדונם‬

‫כנה‬ ‫‪1981‬‬

‫‪1982‬‬

‫‪1983‬‬

‫יבול מצטבר‬ ‫‪1983-1975‬‬

‫וולקה *‬

‫‪6.5‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7.5‬‬

‫‪41.7‬‬

‫חושחש‬

‫‪3.4‬‬

‫‪5.4‬‬

‫‪4.6‬‬

‫‪27.8‬‬

‫לימטה מתוקה‬

‫‪5.7‬‬

‫‪5.8‬‬

‫‪5.6‬‬

‫‪33.3‬‬

‫לימון גס‬

‫‪3.4‬‬

‫‪4.7‬‬

‫‪3.4‬‬

‫‪26‬‬

‫מקרופילה *‬

‫‪5.7‬‬

‫‪7.2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪37.3‬‬

‫רנגפור‬

‫‪3‬‬

‫‪3.8‬‬

‫‪4.6‬‬

‫‪19.1‬‬

‫ציטרמון‬

‫‪3.9‬‬

‫‪4.8‬‬

‫‪5.3‬‬

‫‪26.5‬‬

‫* כנות לימוניות משרות פוריות גבוהה לעומת כנות אחרות‪.‬‬

‫השפעת כנות על גודל פרי באשכולית מרש‬ ‫כנה‬

‫משקל יח' בגרם‬

‫קוטר‪ ,‬ס"מ‬

‫קליפה‪ ,‬מ"מ‬

‫קליפה‪% ,‬‬

‫חושחש‬

‫‪388.3‬‬

‫‪10‬‬

‫‪9.16‬‬

‫‪18.2‬‬

‫לימון גס *‬

‫‪393.4‬‬

‫‪10.2‬‬

‫‪9.79‬‬

‫‪19.3‬‬

‫קליאופטרה‬

‫‪372‬‬

‫‪9.8‬‬

‫‪8.59‬‬

‫‪17.5‬‬

‫טרויר‬

‫‪378.3‬‬

‫‪9.9‬‬

‫‪8.83‬‬

‫‪17.7‬‬

‫רנגפור *‬

‫‪364.6‬‬

‫‪9.9‬‬

‫‪8.61‬‬

‫‪17.2‬‬

‫* כנות לימוניות מעניקות גודל פרי גדול לעומת כנות אחרות‪.‬‬

‫השפעת כנות על טיב אשכולית מרש‬ ‫כנה‬

‫יחס הבשלה‬

‫‪ %‬חומצה‬

‫‪ %‬סוכר‬

‫‪ %‬כמ"מ‬

‫‪ %‬מיץ‬

‫משקל יח' ג'‬

‫חושחש **‬

‫‪6.00‬‬

‫‪1.76‬‬

‫‪9.4‬‬

‫‪10.1‬‬

‫‪44.1‬‬

‫‪410‬‬

‫לימון גס *‬

‫‪5.9‬‬

‫‪1.54‬‬

‫‪8.1‬‬

‫‪9.1‬‬

‫‪42.3‬‬

‫‪411‬‬

‫וולקה *‬

‫‪6.2‬‬

‫‪1.61‬‬

‫‪8.9‬‬

‫‪9.9‬‬

‫‪43.1‬‬

‫‪458‬‬

‫פורמן‬

‫‪5.9‬‬

‫‪1.77‬‬

‫‪9.3‬‬

‫‪10.5‬‬

‫‪45‬‬

‫‪408‬‬

‫קליאופטרה ‪5.7‬‬

‫‪1.78‬‬

‫‪8.9‬‬

‫‪10.1‬‬

‫‪45.2‬‬

‫‪400‬‬

‫* כנות לימוניות מורידות מטיב הפרי לעומת כנות אחרות‪.‬‬ ‫** כנת חושחש מעניקה פרי באיכות פנימית גבוהה‪.‬‬

‫השפעת כנות על טיב מנדרינה מיכל‬ ‫כנה‬

‫יחס הבשלה‬

‫‪ %‬חומצה‬

‫‪ %‬סוכר‬

‫‪ %‬כמ"מ‬

‫‪ %‬מיץ‬

‫משקל יח' ג'‬

‫חושחש **‬

‫‪15.4‬‬

‫‪0.85‬‬

‫‪12.7‬‬

‫‪13.2‬‬

‫‪56.8‬‬

‫‪79.7‬‬

‫לימון גס*‬

‫‪17‬‬

‫‪0.74‬‬

‫‪12.1‬‬

‫‪12.5‬‬

‫‪57‬‬

‫‪85.1‬‬

‫וולקה*‬

‫‪16.8‬‬

‫‪0.76‬‬

‫‪12.2‬‬

‫‪12.7‬‬

‫‪58.8‬‬

‫‪74.8‬‬

‫פורמן‬

‫‪16‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪12.3‬‬

‫‪12.8‬‬

‫‪57.3‬‬

‫‪76.8‬‬

‫מקרופילה‬

‫‪16.7‬‬

‫‪0.76‬‬

‫‪12.2‬‬

‫‪12.6‬‬

‫‪54.9‬‬

‫‪79.7‬‬

‫קליאופטרה ‪16.3‬‬

‫‪0.78‬‬

‫‪12.2‬‬

‫‪12.6‬‬

‫‪57.6‬‬

‫‪79.4‬‬

‫‪16.4‬‬

‫‪0.79‬‬

‫‪12.6‬‬

‫‪13‬‬

‫‪53.7‬‬

‫‪79.1‬‬

‫טרויר‬

‫* כנות לימוניות מורידות מטיב הפרי לעומת כנות אחרות‪.‬‬ ‫** כנת חושחש מעניקה פרי באיכות פנימית גבוהה‪.‬‬

‫ניסויי זנים וכנות להדרים בנגב‪ ,1986 ,‬י‪ .‬לוי‪ ,‬גילת‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫השפעת כנות על תכונות הפרי‬ ‫כנות‬

‫פוריות‬

‫איכות פרי‬

‫גודל פרי‬

‫תפוז מר (חושחש)‬

‫בינונית ‪ -‬טובה‬

‫טובה מאד‬

‫בינוני‬

‫לימון גס‬

‫טובה מאד‬

‫נמוכה‬

‫בינוני‬

‫וולקמריאנה‬

‫טובה מאד‬

‫בינונית‬

‫בינוני ‪ -‬גדול‬

‫לימטה מתוקה‬

‫טובה‬

‫בינונית‬

‫בינוני‬

‫רנגפור‬

‫טובה מאד‬

‫בינונית‬

‫בינוני‬

‫מקרופילה‬

‫טובה מאד‬

‫בינונית‬

‫בינוני ‪ -‬גדול‬

‫קליאופטרה‬

‫בינונית‬

‫טובה‬

‫בינוני ‪ -‬קטן‬

‫פורמן ישראלי‬

‫טובה‬

‫טובה‬

‫בינוני‬

‫תלת עלה מקומי‬

‫טובה‬

‫טובה מאד‬

‫בינוני ‪ -‬גדול‬

‫קריזו‬

‫טובה‬

‫טובה מאד‬

‫בינוני ‪ -‬גדול‬

‫טרוייר‬

‫טובה‬

‫טובה מאד‬

‫בינוני ‪ -‬גדול‬

‫‪812‬‬

‫טובה‬

‫טובה‬

‫בינוני ‪ -‬גדול‬

‫‪C-35‬‬

‫טובה‬

‫טובה‬

‫גדול‬

‫ציטרומלו סווינגל‬

‫טובה‬

‫בינונית‬

‫בינוני‬

‫* כנות כדוגמת לימון גס ומקרופילה משרים איכות נמוכה לחלק מהזנים‪ ,‬ואיכות טובה לזנים כמו מינאולה שמתאפיינים‬ ‫בחומצה גבוהה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ .1‬תכונות כנה שמשפיעות על הפרי‬ ‫א‪ .‬פוריות – אחד הפרמטרים לכנה טובה היא השראת פוריות‪ ,‬כנות לימוניות‬ ‫כדוגמת וולקה ומקרופילה מעניקות פוריות טובה שמתבטאת בכניסה‬ ‫מהירה לניבה‪ ,‬והשגת ייבול גבוה‪ ,‬מאידך פוריות גבוהה מדי יכולה לגרום‬ ‫למצב של סרוגיות (שנת שפע פרי לעומת שנה עוקבת עם מחסור בפרי)‬ ‫שיכולה להשפיע על אורך חיי העץ‪ ,‬זן שמורכב על כנת לימון גס אורך חייו‬ ‫יהיה קצר בהרבה לעומת זן המורכב על כנת חושחש‪ ,‬בארה"ב הובחנה‬ ‫התנוונות מוקדמת של לימונים שהורכבו על כנות מקרופילה‪.‬‬ ‫בזנים המורכבים על כנת קליאופטרה רמת הפוריות עולה עם השנים‪ ,‬ורק‬ ‫לאחר מס' שנים (בד"כ ‪ )4‬מגיעים לרמת יבול האופיינית לזן‪.‬‬ ‫כנות מקבוצת תלת עלה משפיעות בצורה חיובית על הפוריות לעומת כנת החושחש שמעניקה פוריות‬ ‫בינונית שמפוצה בד"כ באיכות פרי טובה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גודל פרי – רוב הכנות משפיעות בצורה כזו או אחרת על גודל הפרי‪ ,‬כנת‬ ‫קליאופטרה משפיעה בכיוון של ניבת פרי בגודל קטן לעומת כנות לימוניות‬ ‫שמשפיעות בכיוון של פרי בגודל בינוני – גדול‪ ,‬ניתן להתגבר על בעיה זו על‬ ‫ידי שימוש בגיברלינים‪ ,‬מווסתי גדילה וטיפולים אגרוטכניים כמו חיגור‪.‬‬

‫ג‪ .‬איכות הפרי – פרי ההדר איננו פרי קלימקטרי (ז"א שתהליך ההבשלה‬ ‫מלווה בירידה מתמדת ורציפה בנשימה) ולכן הבשלתו ואיכותו הפנימית‬ ‫אינה מוגדרת ע"י שלב פיסיולוגי חד משמעי אלא נקבעת באופן אנליטי‬ ‫בעיקר ע"י היחס בין הסוכר לחומצה שנמדד בפרמטר שנקרא כמ"מ –‬ ‫כלל מוצקים מסיסים ‪,‬כשהמרכיב העיקרי כאן הם הסוכרים שהם פחמימות‬ ‫מסיסים המהווים ‪ 75%-80%‬מכלל המוצקים המסיסים‪ ,‬כשהסוכרים העיקריים‬ ‫הם‪ :‬גלוקוז‪ ,‬פרוקטוז‪ ,‬וסוכרוז ביחס ‪ 2:1:1‬בהתאמה ( סוג הסוכרים וכמותם‬ ‫משפיע על טעם הפרי ומתיקותו)‪ .‬בזני לימונים ואשכוליות יחס כללי זה‬ ‫שונה‪ ,‬כאן כמות הסוכרוז קטנה והסוכרים מהווים רק ‪ 20%‬מכמות המוצקים המסיסים‪.‬‬ ‫הצטברות איטית של הסוכרים וירידה ההדרגתית של תכולת החמצן משנים את איכותו הפנימית של‬ ‫פרי ההדר שתלויה גם באיזור הגידול בתנאים מקומיים והתאמת הזנים לכנות‪.‬‬ ‫כנות לימוניות כדוגמת מקרופילה‪ ,‬רנגפור‪ ,‬וולקה ידועות כגורעות מטעם הפרי במיוחד בפירות שאינן‬ ‫ידועים בטעמם המשובח כמו סצומה וראשון‪ ,‬הפרי על כנות אלו מאופיין ברמת סוכר וחומצה נמוכה‬ ‫ומשום כך ההתאמה לזנים היא חשובה ביותר‪ .‬לעומת זאת כנות כמו חושחש‪ ,‬תלת עלה (טרוייר) ידועים‬ ‫בהשראת איכות פנימית טובה במיוחד בהקשר של קבלת יחס סוכר \ חומצה מוקדם בעונת ההבשלה‬ ‫בהתאם לזן המורכב‪.‬‬ ‫פרמטר נוסף בקביעת איכות הפרי הוא השפעת הכנה על איכות הקליפה‪ .‬שמוטי שגדל על כנת‬ ‫חושחש באדמות שוליות נוטה לקבל קליפה גסה‪ ,‬שמורידה מאיכות הפרי‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪£‬‬

‫התכונות שנדרשות מכנות‬

‫לכנות הדרים ישנה השפעה גדולה על צורת הגדילה של הזן המורכב‪ ,‬על פוריותו‪ ,‬רגישותו למחלות‬ ‫ופגעים שונים (בד"כ זו השפעה הדדית)‪ ,‬ובמיוחד על הפרמטרים שמייחדים את הפרי‪ ,‬כמו גודל וצורה‪,‬‬ ‫איכות הקליפה‪ ,‬האיכות הפנימית של הציפה וטעמה (יחס סוכר\חומצה) ‪,‬ולכן קיימת חשיבות רבה‬ ‫להתאמת הכנה הנכונה לבין הזן המבוקש‪.‬‬ ‫על מנת לקבוע את סוג הכנה הנכונה לזן המיועד להרכבה יש צורך להתחשב במס' מדדים שמאפיינים‬ ‫את תכונות הכנה‪ ,‬לשקלל את הנתונים ולהגיע להחלטה נכונה‪.‬‬ ‫‪ .1‬תכונות שמשפיעות על הפרי‪ ,‬פוריות‪ ,‬גודל פרי‪ ,‬איכות פרי‬ ‫‪ .2‬התאם לזנים‬ ‫‪ .3‬עמידות לתנאי קרקע‬ ‫‪ .4‬עמידות לתנאי אקלים‬ ‫‪ .5‬עמידות למליחות ויונים רעילים‬ ‫‪ .6‬עמידות למחלות ומזיקי קרקע‬ ‫‪ .7‬עמידות למחלות ויראליות‬ ‫‪ .8‬רב עובריות‬

‫הזן הנכון על כנה הנכונה‬

‫‪9‬‬

‫‪£‬‬

‫הצורך בהרכבה‬

‫האם ניתן לגדל עצי הדר מזרעים?‬ ‫רוב עצי ההדר בארץ ובעולם גדלים במטעים מסחריים ומורכבים על כנות שונות‪ .‬ידוע כי הרכבות היו נהוגות‬ ‫בסין כבר לפני אלפי שנים‪ ,‬וישנם עדויות מהתקופה היוונית‪-‬רומאית על ביצוע הרכבות בצמחים‪ .‬מאידך‪,‬‬ ‫ידוע שבמשך תקופות ארוכות גידלו עצי הדר ומינים שונים של עצי פרי ללא הרכבה (ז"א ריבוי מזרעים)‪.‬‬ ‫בזני הדר קיימת תופעת רב עובריות – מצב בו העובר מתפתח בזרע לא מתא מין שהופרה אלא ישירות‬ ‫מרקמת דופן התא של צמח האם (ולכן הם נקראים זרעים נוצלרים)‪ ,‬מאידך קיימים זנים מועטים שהם‬ ‫חד עובריים כדוגמת הקלמנטינה – אם נזרע זרעי קלמנטינה‪ ,‬השתילים שיתקבלו יהיו בעלי מגוון גדול‬ ‫של תכונות וזאת מכיוון שהם שתילים מיניים הדומים בתכונותיהם הן לצמח האם והן לצמח האב‪.‬‬ ‫בפרדס שיגדל מנטיעת זרעים כאלה (חד עובריים) יתקבלו עצים בלתי אחידים בהתפתחותם‪ ,‬העצים‬ ‫יהיו שונים בתכונותיהם‪ ,‬כמו בצורת העץ‪ ,‬צבע קליפת הפרי‪ ,‬גודל וטעם הפרי‪ ,‬ובמיוחד במועדי ההבשלה‬ ‫השונים‪ ,‬ולכן לפרדס כזה אין ערך מסחרי‪.‬‬ ‫זני טבורים וסצומה וכן אשכולית סטאר רובי לא ניתן לגדל מזרעים משום היותם עקרים‪ ,‬מאידך בזני‬ ‫תפוזים כמו ולנסיה וזני אשכוליות כמו דנקן אין בעיה לגדל מזרעים כיוון שאלה זנים רב עובריים ‪ ,‬משמע‬ ‫ששתילים שיגדלו מזרעים אלו יהיו דומים בתכונותיהם כמעט בכל לצמח האם‪.‬‬ ‫בזכות תופעה זו גידול ההדרים במאה ה‪ 17-‬ועד למאה ה‪ 19-‬היה מבוסס על פרדסים שניטעו משתילים‬ ‫בלתי מורכבים והניבו פרי באיכות יחסית טובה‪.‬‬ ‫בסוף המאה ה‪ 19-‬נתגלו מחלות כמו נקרון העצה ופיתופטרה שגרמו לנזקים קשים לעצים בלתי‬ ‫מורכבים‪ ,‬המצב חייב את מגדלי ההדרים לשנות את דרכי הגידול‪ ,‬ולעבור להרכבות (במיוחד על‬ ‫כנת חושחש) ובכך הצליחו להתגבר על המחלות הללו‪ ,‬אולם מצד שני גרמו להופעת מחלות אחרות‬ ‫ובמיוחד טריסטזה‪ ,‬זו דוגמא למצב בו הרכבה וצירוף פותרים בעיה אחת ויוצרים בעיה חדשה שלא‬ ‫הייתה קיימת‪.‬‬

‫עץ הדר מזריע‬

‫‪8‬‬

‫מכון וולקני ‪ -‬מראה עץ הדר מורכב‬

‫כנה‬

‫עץ הדר מורכב‬

‫‪£‬‬

‫הקדמה‬

‫צורת הריבוי המקובלת של עצי הדר היא וגטטיבית – אל מינית ונעשית ברובה בצורת הרכבות של הזן‬ ‫הנדרש עם הכנה הנכונה‪.‬‬ ‫הקרבה המשפחתית בין זני ההדרים לבין הכנות אינה מבטיחה שההרכבה שתעשה תצליח‪ ,‬ולכן התאמת‬ ‫הכנה לזן הינה בעיה יסודית בגידול עצי פרי בכלל ועצי הדר בפרט‪.‬‬ ‫שאלת התאמת הכנות אופיינית לכלל גידול ההדרים בכל ארץ בעולם‪ ,‬ומהווה נדבך עיקרי במחקר‬ ‫ופיתוח של פרי הדר לזניו השונים‪.‬‬ ‫התאמת הכנה הנכונה משפיעה בצורה דרסטית על גודל היבול‪ ,‬צורת הפרי‪ ,‬גודל הפרי‪ ,‬איכות הקליפה‬ ‫ועובייה‪ ,‬איכות הציפה וטעמה (יחס סוכר \ חומצה)‪.‬‬ ‫בדיקות וניסיונות רבים נעשו לאורך השנים על ידי כל גורמי המחקר וההדרכה של ענף ההדרים על‬ ‫מנת לקבוע לכל איזור גידול את סוג הכנה הטובה והמוצלחת ביותר לכל זן שמבוקש לנטיעה‪ ,‬תוך‬ ‫התחשבות בגורמים רבים כמו אקלים‪ ,‬סוג הקרקע‪ ,‬איכות מים ועוד‪.‬‬ ‫בחירת כנות לזנים חדשים היא בעייתית בהיעדר ידע על יחסי כנה \ רוכב‪ ,‬ולכן כל זן עובר בדיקות‬ ‫בחלקות תצפית אזוריות לקביעת הכנה הנכונה לזן הנבדק וזאת באחריות מדריכי ההדרים של שה"מ‬ ‫בשיתוף פרדסנים ואנשי מקצוע נוספים מהענף‪.‬‬ ‫בשני העשורים האחרונים ענף ההדרים נמצא בתהליך של מעבר ממרכז הארץ לשטחי הנגב המערבי‬ ‫עקב לחצי נדל"ן‪ ,‬מקור המים העיקרי המשמש להשקיית הפרדסים בנגב מקורו בשפד"ן‪ ,‬שתי בעיות‬ ‫התעוררו והם התאמת כנות לאדמת לס שאופיינית לנגב המערבי‪ ,‬והמליחות הגבוהה של המים המושבים‬ ‫(כ‪ 330-‬מ"ג כלור\ליטר)‪ ,‬כנות חושחש וטרוייר שהיו בשימוש נרחב בנגב נמצאו בעייתיות בסיטואציה זו‪,‬‬ ‫מה שמחייב התאמת כנות חדשות לזנים הקיימים‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫‪£‬‬

‫מבוא‬

‫כנות וזנים הם שילוב דינמי שנתון כל הזמן לחידושים עקב שינויים אגרוטכניים‪ ,‬פיתוח זנים חדשים‪,‬‬ ‫בעיות מים מחלות ומזיקים‪.‬‬ ‫התרחבות גידול ההדרים בשטחי קרקע שוליים ושימוש במים מושבים כל אלה מחייבים בדיקה וחקירה ע"מ‬ ‫להגיע לשילוב האופטימלי‪ ,‬לכן חלק נכבד מהמחקר והפיתוח בענף ההדרים מוקדש למבדקי זן ‪ -‬כנה‪.‬‬ ‫דוגמא לכך הוא וירוס הטריסטזה שמשמש כצל מאיים על ענף ההדרים‪ ,‬בעיקר על הרכבות בכנת‬ ‫חושחש ולכן מצב זה היה זרז לשימוש בכנות חדשות שעמידות לוירוס זה‪.‬‬ ‫חוברת זו מביאה סקירה נרחבת על יחסי זן – כנה והיא מבוססת על מחקרים רבים שנעשו במהלך‬ ‫עשרות שנים מאז תחילת גידול ההדרים בארץ‪.‬‬ ‫כאן מובא של סיפורה של כל כנה על מעלותיה וחסרונותיה כפי שהם מתבטאים במחקרים ודו"חות‬ ‫שנכתבו לאורך השנים הן במכון וולקני ע"י פרופ' ק‪ .‬מנדל דר' א‪ .‬שקד ואחרים‪ ,‬ומדריכי שה"מ במיוחד‬ ‫שמואל אשכנזי ז"ל שהביא לפריצה גדולה בכמות הידע שנרכשה והעברתה לידי הפרדסנים בשטח‪,‬‬ ‫דרך ממשיכי דרכו פרץ ברוש ושוקי קנוניץ היום‪.‬‬ ‫המידע בחוברת זו הינו להבנת יחסי זן‪-‬כנה ולא כהמלצה לשימוש בכנה זו או אחרת‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫תוכן העניניים‬ ‫מבוא ‪6..................................................................................................................................................................‬‬ ‫הקדמה‪7..............................................................................................................................................................‬‬ ‫הצורך בהרכבה‪8...............................................................................................................................................‬‬ ‫התכונות שנדרשות מכנות‪9.............................................................................................................................‬‬ ‫‪ .1‬תכונות כנה שמשפיעות על הפרי‪10....................................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬התאם לזנים ‪13...........................................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .3‬עמידות לתנאי קרקע ‪15..........................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .4‬עמידות לתנאי אקלים‪18.........................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .5‬עמידות למליחות ויונים רעילים‪20........................................................................................................................‬‬ ‫‪ .6‬עמידות למחלות ומזיקי קרקע‪25.........................................................................................................................‬‬ ‫‪ .7‬עמידות למחלות ויראליות‪27..................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .8‬זרעים נוצלריים ‪33......................................................................................................................................................‬‬ ‫הכנות השונות ותכונותיהן ‪35............................................................................................................................‬‬ ‫כנות ותיקות‪39....................................................................................................................................................‬‬ ‫כנות לימוניות ‪40.................................................................................................................................................‬‬ ‫כנות תלת עלה ‪41..............................................................................................................................................‬‬ ‫כנות תרוגות ‪43...................................................................................................................................................‬‬ ‫טבלאות צרופי זן‪-‬כנה ‪44..................................................................................................................................‬‬ ‫שימושי כנות ‪51...................................................................................................................................................‬‬ ‫ריבוי הדרים‪53....................................................................................................................................................‬‬ ‫ספרות ‪57.............................................................................................................................................................‬‬

‫‪5‬‬

4

‫הבעת תודה‬

‫לפרץ ברוש על העצות הטובות והכוונה למטרה‬

‫צילומים‪:‬‬ ‫יוסי יניב‪ ,‬אורי מוטש'ן‬ ‫מועצת הצמחים‪ -‬ענף הדרים‬ ‫עיצוב גרפי והפקה ‪ -‬מילי ורחל‬ ‫הדפסה ‪ -‬דפוס רבגון הרצליה‬ ‫© כל הזכויות שמורות ‪ -‬מכון וולקני ‪ -‬המכון למדעי הצמח ‪2011‬‬

‫‪3‬‬

2

‫מכון וולקני ‪ -‬המכון למדעי הצמח‬

‫כנות והרכבות בהדרים‬

‫יוסי יניב ‪ -‬המחלקה לעצי פרי‬ ‫‪1‬‬

‫מינהל המחקר החקלאי ‪ -‬מכון וולקני‬

‫מינהל המחקר החקלאי‪-‬מרכז וולקני‪-‬המכון למדעי הצמח‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,6 .‬בית דגן ‪50250‬‬ ‫טל‪ 03-9683482 .‬פקס‪03-9669583 .‬‬

‫כנות והרכבות בהדרים‬ ‫יוסי יניב‬