Israel Marine Option

‫רבים תרמו לאורך השנים לאבולוציה של תפיסת "האופציה הימית‬ ‫לישראל" וגיבוש "חזון השדרה הכחולה"‪ :‬אדריכלים‪ ,‬מהנדסים‪,‬‬ ‫גיאוגרפים‪ ,‬כלכלנים ומדינאים‪.‬‬ ‫ב ‪ 1996 -‬צעד שמעון פרס צעד גדול לקידום רעיון האי‪ ,‬וחתם עם‬ ‫ממשלת הולנד על הסכם מחקר‪ ,‬שבו כל אחת מהממשלות תשקיע‬ ‫מיליון דולר בבדיקת היתכנות להקמת איים בים התיכון‪.‬‬ ‫ראוי לציין אישים השותפים כיום לחוג המחויב לקידום הנושא ובהם‪:‬‬ ‫פרופ' יחיאל רוזנפלד‬ ‫איש נהול וכלכלת בניה בטכניון‪ ,‬הוגה הרעיון של ת‪.‬מ‪.‬א‪38 .‬‬ ‫מר מיכאל שוסהיים‬ ‫כלכלן בכיר ובעבר המשנה לנשיא הטכניון למינהל ופיננסים‬ ‫פרופ' יהודה חיות‬ ‫איש ספנות וגיאוגרפיה ימית ונשיא אוניברסיטת חיפה בעבר‬

‫היום ‪ 75%‬מאוכלוסיית ישראל מרוכזת ב‪ 16% -‬משטחה‬

‫העתיד כבר כאן‬

‫התחזיות הדמוגרפיות מדברות על הכפלת אוכלוסיית‬ ‫ישראל ושילוש שטחי הבניה למגורים ותשתיות בתוך‬ ‫כארבעים השנים הבאות‬ ‫ישראל של המאה ה‪ ,21 -‬עיצוב עתידה מוכתב ע"י תהליכים‬ ‫של גידול האוכלוסיה והניגודים המתפתחים מול סופיותם‬ ‫של משאבי הקרקע להתפשטות אורבנית ופריסת התשתיות‬ ‫וההשלכות הנגזרות מכך על עליית ערכי הנדל"ן‪ ,‬הקריסה‬ ‫הסביבתית והאיום על שרידות החקלאות ומשאבי טבע ונוף‪.‬‬ ‫השפעתם של תהליכים אלה ניכרת במיוחד במישור החוף‪ ,‬בו‬ ‫מרוכזים כיום כ ‪ 75% -‬מאוכלוסיית ישראל‪ ,‬על שטח של כ ‪-‬‬ ‫‪ 3,500‬קמ"ר‪ ,‬המהווים כ ‪ 16% -‬בלבד משטח המדינה‪.‬‬

‫התפיסה המוצעת בזה מייצגת טכנולוגיה חלופית לפיתוח‬ ‫בסביבה ימית ומתבססת על "שוברי גלים ספוגיים" ליצירת‬ ‫מרחב מים מוגנים ו"פלטפורמות מיכל" המתפקדות כ"קרקע"‪,‬‬ ‫הן לפיתוח אורבני עתיר צפיפות )המשמר עדיין אטרקטיביות‬ ‫סביבתית( והן לפיתוח ופתרון תשתיות מגוונות כפי שיידרש‪ ,‬תוך‬ ‫ניצול מערך תעלות מים נרחבות העשויות לתפקד כבולבארים‬ ‫ותעלות שייט‪ ,‬מארינות "ומדשאות כחולות"‪ ,‬בהיקף המהווה כ ‪-‬‬ ‫‪ 50%‬מכלל השטח המפותח‪.‬‬

‫לנוכח העליה המתמדת והדרמאטית בערכי הקרקע לבניה‬ ‫וערכי הנכסים הבנויים וההשלכות הבלתי נמנעות על אספקת‬ ‫דיור בר השגה ועל הרווחה הכלכלית‪ ,‬מתפתח איום פוטנציאלי‬ ‫חריף על הלכידות החברתית והיציבות הפוליטית‪ ,‬העשוי‬ ‫להפוך לאיום קיומי על החברה והמדינה‪.‬‬

‫בבחינה מקצועית מדוקדקת ע"י גורמי טכניון והנדסה ימית נמצא‬ ‫שהפתרונות המוצעים אטרקטיביים מאד מבחינה טכנו‪-‬כלכלית‬ ‫וסביבתית‪ .‬עלויות הקרקע המיוצרות לפי השיטה הן כ ‪10% -‬‬ ‫ופחות מערך הקרקעות המוצעות במישור החוף כיום‪.‬‬

‫מימוש "האופציה הימית" להתרחבות אורבנית ופיתוח תשתיות‪,‬‬ ‫במרחב מימי החופים של ישראל הוא כורח המציאות‪ .‬הבעיה‬ ‫הקריטית היא עם הגדרת היקפי הפיתוח והאפקטיביות‬ ‫הכלכלית האפשרית‪ ,‬העשויים להשליך על מידת ההקלה‬ ‫במימדי המצוקה המתפתחת‪.‬‬ ‫בהתאם לתובנות ולהמלצות הועדה ההולנדית‪-‬ישראלית )‪(2000‬‬ ‫שבחנה נושא זה‪" ,‬האופציה הימית לישראל" חייבת לחתור‬ ‫לתפיסת תכנון ופיתוח‪ ,‬הנמנעת מן השמוש בחומרי המילוי‬ ‫המופקים מן הטבע ‪.“fill material free” -‬‬

‫הטכנולוגיה המוצעת עשויה‪ ,‬לאחר השקעה מתאימה בפיתוח‬ ‫פרטני‪ ,‬לעמוד בדרישות התקן ויכולת היישום של התעשיה‬ ‫הישראלית ועשויה להיטיב עם המשק הישראלי במובנים‬ ‫רבים נוספים‪.‬‬

‫האופציה הימית‬ ‫לישראל‬

‫פיתוח אורבני ופיתוח תשתיות על סידרה של איים‬ ‫מלאכותיים במרחב מימי החופים הים תיכוניים של‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫טכנולוגיה חלופית ללא חומרי מילוי‬ ‫מזה מספר עשורים שאני מקדם ומגבש את תפיסת ”האופציה‬ ‫הימית לישראל“ לפיתוח אורבני ופיתוח תשתיות במרחב מימי‬ ‫החופים הים‪-‬תיכוניים של ישראל‪ .‬מאחר ולהשקפתי )וגם לפי‬ ‫קביעת הועדה ההולנדית‪-‬ישראלית‪ (2000 ,‬השימוש בחומרי מילוי‬ ‫הגרופים‪ ,‬הכרויים או החצובים מן הטבע ‪ -‬זאת אופציה בלתי‬ ‫ראויה מהבחינה הסביבתית וגם לא פרקטית מהבחינה הכלכלית‪,‬‬ ‫עיקר מאמצי הושקעו בפיתוח טכנולוגיה חלופית ”עוקפת חומרי‬ ‫מילוי“‪ ,‬המתבססת בעיקר על שוברי גלים ספוגיים ופלטפורמות‬ ‫מיכל מודולאריות‪:‬‬ ‫‪- Modular Permeable Sponge Breakwaters‬‬ ‫‪- Modular Container Platforms‬‬

‫כל הנ"ל מבטון מזוין‪ ,‬ברמת תיעוש גבוהה‪ ,‬המיוצרים למצבי‬ ‫תפקוד מגוונים‪ ,‬הן כרכיבים הנייחים על קרקעית הים )במידה‬ ‫ובקרבת החוף( והן כתמוכי עמודים )‪ (piles supported‬או‬ ‫צפים ומעוגנים כנדרש‪ ,‬הפתורים לתפקד מול עומקים של‬ ‫עשרות מטרים ויותר ופתורים להובלה בדרך הים מן המפעל‬ ‫החופי לאתרי התפקוד הסופיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬שוברי הגלים הספוגיים פתורים כמבני קליפות היפרבוליות‬ ‫המשכיות ומחזוריות מבטון מזוין המותאם לעמידות בתנאים‬ ‫הקורוזיביים של הים‪ .‬נמצא שהודות לגיאומטריה המיוחדת‪,‬‬ ‫כ ‪ 80% -‬מן האנרגיה הגלית נבלע ונספג בתוך שובר הגלים‪,‬‬ ‫כ ‪ 10% -‬בלבד מוחזר וכ ‪ 10% -‬הנותרים עוברים דרך שובר‬

‫הגלים ומאפשרים להגדירו כ'שובר גלים נושם' )יתרון מבחינה‬ ‫סביבתית(‪ .‬תכולת החומר של שובר הגלים הספוגי היא לערך‬ ‫‪ 3 ~ 4%‬בלבד מזו הדרושה לפיתוח שובר גלים קונבנציונאלי‪,‬‬ ‫העומד בתנאי הטרחה הידרודינאמית זהים‪.‬בחינה ניסויית של‬ ‫שוברי הגלים הספוגיים נערכה במתקני המכון להנדסה ימית‬ ‫של הטכניון )על מודל מוקטן( וזאת במימון משרד התשתיות‬ ‫)‪ (1999‬ובניהולו של פרופ' מ‪ .‬שטיאסני‪ ,‬דיקן הפקולטה להנדסה‬ ‫אזרחית דאז‪ ,‬וזאת עם תוצאות שהוגדרו כיוצאות מן הכלל לגבי‬ ‫תפקודו הפיזי‪-‬הידרודינאמי‪ .‬לצורך השלמת הבדיקות והניסויים‬ ‫ובחינת ההיבטים הטכנולוגיים‪ ,‬נדרש אב‪-‬טיפוס בקנ"מ ‪1:1‬‬ ‫ובחינתו במיקום ובתנאים ריאליים )בתחום העומקים של ‪~ 20‬‬ ‫‪ 15‬מ'( ולכך נדרש סכום של כ ‪ 2 -‬מיליון דולר ותקופת זמן של‬ ‫פחות משנה‪ ,‬השקעה זעומה לכל הדעות מול כובד משקלו‬ ‫של הנושא‪ .‬בניית אב‪-‬הטיפוס נבחנה ביחד עם מהנדסי מפעל‬ ‫תעשיית בטון )הנמצא על קו המים( וההערכות הכלכליות הן‬ ‫גם על דעתם‪.‬‬ ‫‪ .2‬פלטפורמות המיכל המודולאריות‪ ,‬מבטון מזוין כאמור‪ ,‬הן‬ ‫כפולות דופן‪ ,‬בהיקף של ‪ 2 ~ 3‬דונם ליחידה )על קו הייצור(‬ ‫שניתן לצרפן וליצור פלטפורמות‪-‬על מתפקדות בשטח של‬ ‫‪ 40 ~ 80‬דונם‪ ,‬עם נפחי פנים משמעותיים בני ניצול בהיקף‬ ‫של ‪ 300 ~ 500%‬משטחן‪ ,‬עם רציפים אינטגראליים של‬ ‫מאות מטרים רבועים ופתרונות ביסוס אינטגראליים לכל‬ ‫העשוי להיבנות בתוכן ומעליהן‪ .‬הפלטפורמות ניתנות לצירוף‬

‫המייצר רציפות שטח וגם לקומפוזיציה המשלבת תעלות שייט‬ ‫)בולבארים כחולים( המסוגלות לתפקד גם כשטחים ציבוריים‬ ‫פתוחים כמעגנות וכמרווחי בידוד במידה המתחייבת מאופי‬ ‫השרות והפעילות‪ .‬בחינה קפדנית של עלויות הייצור של רכיבי‬ ‫שוברי הגלים והפלטפורמות לפי השיטה‪ ,‬במפעל חופי )על קו‬ ‫המים(‪ ,‬הובלתם בים ומיקומם‪-‬פריסתם באתרי התפקוד‪ ,‬לאחר‬ ‫הכשרת שטח קרקעית הים כפי שיידרש מראה שהעלות‬ ‫הכוללת מגיעה לכדי ‪ 1,700,000‬ש"ח לדונם‪ ,‬כולל עלויות‬ ‫שובר הגלים וגשרי החיבור בין הפלטפורמות‪ .‬לאין ערוך פחות‬ ‫מעלויות הייבוש הפיתוח עם השיטות הקונבנציונאליות המוכרות‪.‬‬ ‫עלויות הפיתוח לאי של ‪ 2,250‬דונם )כולל שטחי שוברי הגלים(‬ ‫מוערך ב ‪ 880,000 -‬ש"ח לדונם‪ ,‬שהם כ ‪ 10 ~ 20% -‬מערך‬ ‫הקרקעות המוצעות לבניה במישור החוף כיום‪ .‬ניצול האפשרויות‬ ‫המצרפיות של שוברי הגלים הספוגיים ופלטפורמות המיכל עשוי‬ ‫לשרת שורה רחבה של תשתיות קריטיות במרחב הימי‪:‬‬ ‫א‪ .‬הרחבת נמלי ישראל אל תחום העומקים של ‪ 20 ~ 35‬מ'‬ ‫וביטול התלות והצורך בנמלי שטעון זרים )יוון‪ ,‬מצרים( לאוניות‬ ‫אוקיאניות עתירות שוקע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פתרון טרמינלים ימיים לדלקים וחומרים מסוכנים )לרבות‬ ‫אחסונם( וכן לגז‪ ,‬לרבות מתקני הנזלה של גז )כפי שנדרש‬ ‫בדחיפות היום(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פתרון בסביבה הימית של תשתית ”קרקע“ לתחנות כוח‪ ,‬מפעלי‬ ‫תעשייה פוגעניים ומזהמים‪) ,‬כמו התעשיות הפטרו‪-‬כימיות( בתי‬ ‫זיקוק‪ ,‬תעשיות ביטחוניות מסוכנות ועו ‪.‬ד‬ ‫‪.‬ד פתרון להעתקת שדות תעופה אזרחיים וצבאיים לסביבה‬ ‫הימית‪ ,‬וכד'‪.‬‬ ‫אחד מן היתרונות הבולטים של הטכנולוגיה המוצעת של‬ ‫שוברי הגלים הספוגיים ופלטפורמות המיכל המודולריות הוא‬ ‫בכך שניתן לייצר אותן במפעל תעשייתי‪-‬חופי‪ ,‬כרכיבים צפים‬ ‫ולהשיט אותן ומרבית תכולתן לאתרי התפקוד הסופיים ובכך‬ ‫להוריד באפן משמעותי עד קריטי מן העומסים ומן השחיקה‬ ‫של תשתיות התחבורה היבשתית‪.‬‬ ‫הרחבת נמלי ישראל לקליטת אוניות אוקיאניות‬ ‫‪ .1‬הרחבת הנמלים של חיפה‪ ,‬אשדוד ואשקלון לתחום‬ ‫העומקים של ‪ 20 ~ 35‬מ' )למרחק של ‪ 2.0 ~ 3.5‬ק"מ מקו‬ ‫החוף( כדי להימנע מן הצורך והתלות בנמלי שטעון זרים )יווניים‬ ‫ומצריים(‪ ,‬הן לצרכי יבוא והן לצרכי ייצוא‪ ,‬היא פרובלמאטית‬ ‫עד בלתי מעשית ובלתי אפשרית לפי תפיסות המימוש‬ ‫הקונבנציונאליות‪” ,‬מבוססות חומרי מילוי“‪ ,‬וזאת הן משיקולים‬ ‫כלכליים והן משיקולים סביבתיים )העדר חומרי מילוי ויצירת‬ ‫מחסום לנדידת החול במעלה החוף צפונה(‪.‬‬ ‫‪ .2‬הטכנולוגיה החדשה המוצעת של שוברי גלים ספוגיים‬ ‫ופלטפורמות מיכל‪ ,‬הפתורים לציפה‪ ,‬נותנים תשובה הולמת‬

‫לבעיה זו שערכה לכלכלה הלאומית שווה מיליארדי דולר‬ ‫לשנה‪ ,‬שלא לדבר על השיקולים הביטחוניים ולשיקולים של‬ ‫חסכון משמעותי בזמני התובלה‪ ,‬אל ישראל וממנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬להערכתו של פרופ' א‪ .‬פרנקל )איש ה ‪ M.I.T. -‬בארה"ב‪,‬‬ ‫סמכות בינלאומית מוכרת בכל הקשור לטכנולוגיה של ספנות‪,‬‬ ‫מתקני חוף ואיים מלאכותיים(‪ ,‬בעקבות ההיערכות החדשה‬ ‫לקליטת הגז מן הבארות החדשות בים וביטול הצורך במסוע‬ ‫הפחם אשר מול תחנת הכוח של חדרה‪ ,‬ניתן להשתמש בו‬ ‫)לאחר הסבתו והארכתו לתחום העומקים של ‪ 30‬מ' והגנת‬ ‫המרחב הימי הסמוך ע"י שוברי הגלים הספוגיים כמתואר(‬ ‫כרציף המשרת אוניות אוקיאניות מודרניות )עם שוקע של‬ ‫‪ 20 ~ 25‬מ' ויותר(‪ ,‬ולהפכו לנמל שטעון ”כחול לבן“ וזאת‬ ‫בהשקעת זמן ומשאבים קטנה יחסית‪.‬‬ ‫העתקת שדות תעופה לסביבה ימית‬ ‫‪ .1‬העתקת שדות תעופה לים )שדה דב‪ ,‬שדה חיפה והנתב"ג(‬ ‫מתחייבת מרמת הקונפליקט הקיים והמתפתח בין פעילותם‬ ‫והתנהלותם לבין ריכוזי האוכלוסייה הסוגרים עליהם כבר היום‬ ‫מכל עב ‪.‬ר זה רק עניין של זמן עד שהקונפליקט ההולך ומחריף‬ ‫יגיע לרמת פיצוץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניתן לחבר בין סדרת פלטפורמות מיכל ע"י מסבך פלדה עילי‬ ‫רצוף הנושא משטח‪-‬מסלול של שדה תעופה בשטח של מאות‬ ‫דונמים ואורך רצוני‪ .‬הפתרון אמור לתפקד כמערך צף בעומקים‬ ‫של עשרות מטרים‪ ,‬בתחום של מרחב מים מוגנים ע"י שוברי‬ ‫הגלים הספוגיים כמתואר לעיל‪ .‬מסבך הפלדה ‪-‬‬ ‫‪ ,I.P.L. – Infinite Polyhedra Lattice‬בעל אפקטיביות‬ ‫הנדסית יוצאת דופן‪ ,‬הומצא ופותח על ידי לפני למעלה מ ‪40 -‬‬ ‫שנה‪ ,‬נרשם כפטנט באירופה )‪ (1989‬ואף אומץ‪ ,‬לאחר בחינות‬ ‫ואנליזות השוואתיות אינטנסיביות‪ ,‬במסגרת הפיתוח של "ארובות‬ ‫השרב" )בהובלת פרופ' ‪.‬ד זסלבסקי‪ ,‬מן הטכניון(‪ ,‬תחנות כוח‬ ‫אירו‪-‬אלקטריות‪ ,‬לפתרון מגדל המתנשא לגובה של ‪ 1,300‬מ'‪.‬‬ ‫‪ .3‬המסבך והמסלול הנישא על גבי פלטפורמות המיכל‪ ,‬שניתן‬ ‫למקמו גבוה יחסית מעל פני המים ולנצל את כל מרחב פני המים‪,‬‬ ‫לרבות נפחי פנים הפלטפורמות‪ ,‬עשוי לשמש לפתרון טרמינל‬ ‫אווירי‪-‬ימי משולב ליבוא ויצוא סחורות ותנועת נוסעים החולקים‬ ‫בכל הלוגיסטיקה של האחסון‪ ,‬הבקרה‪ ,‬הרישוי והטיפול‪.‬‬ ‫טרמינל הגז‬ ‫‪ .1‬רעיון יישומי שנגזר מן הנ"ל מתייחס לשילוב מסבכי ‪I.P.L.‬‬ ‫כפלטפורמה המחברת בין שתי )או יותר( אוניות מצוף )שיצאו‬ ‫מן השרות( ליצירת "מגרשי בניה" של מאות דונמים שהם צפים‬ ‫ואפילו בעלי כשר ניידות לשינוי מיקום כפי שיידרש‪.‬‬ ‫‪ .2‬בהתייעצויות שקוימו עם פרופ' א‪ .‬פרנקל )המומחה העולמי‬ ‫הנ"ל( נמצא שדור שלם של מיכליות )הפתורות עם דופן‬ ‫חיצונית אחת( עומדות לצאת מן השירות עד ‪ ,2015‬עקב‬

‫תקינה בינלאומית חדשה המחייבת מיכליות כפולות דופן‬ ‫בלב ‪.‬ד כתוצאה מכך ניתן יהיה לרכוש את המיכליות היוצאות‬ ‫מן השירות ב ‪ 10% -‬ופחות מערכן העכשוי‪,‬‬ ‫)‪.($12,000,000 ~ 15,000,000‬‬ ‫‪ .3‬זאת עשויה להיות טכנולוגיה זמינה וכדאית במיוחד‬ ‫)כחול‪-‬לבן( לצרכי טרמינל הגז )ומתקן ההנזלה( מול חופי ישראל‪,‬‬ ‫כפי שנדרש כיום ע"י ההתפתחויות‪ .‬יתרונה של טכנולוגיה זאת‬ ‫במהירות מימושה‪ ,‬ללא מגבלות ולחץ לוחות הזמנים והעלויות‬ ‫של מספנות בחו"ל‪ .‬ניתן למימוש עם היערכות לוגיסטית מקומית‬ ‫מינימאלית יחסית והאפשרות להתייחס אליה כפתרון זמני‬ ‫ובמיקום זמני‪ ,‬עקב הגמישות המובנית ואפשרויות השינוע ושינוי‬ ‫המיקום‪ ,‬במידה ויידרש ע"י תכניות מתאר עתידיות משתנות‪.‬‬ ‫פיתוח אורבני ימי‬ ‫סוגיית הפיתוח בסביבה ימית לצרכי התפשטות אורבנית‬ ‫של ערי החוף הישראליות היא ברת חשיבות קריטית מול‬ ‫כל תרחיש עתידי של עשרות השנים הקרובות וזאת מול‬ ‫צרכי ישראל בכלל ואלה של מישור החוף בפרט‪ .‬לפי "חזון‬ ‫השדרה הכחולה" מדובר ביישובם של ‪ 3,000,000‬נפשות‬ ‫במרחב הימי‪ ,‬על סדרה של איים מלאכותיים מול החזית‬ ‫הימית של ערי החוף ובאינטראקציה תפקודית מלאה עמן‪.‬‬ ‫האיכות והאטרקטיביות הסביבתית של המרחב הימי )עתירות‬ ‫משאבי טבע ונוף( מאפשרות פיתוח רקמה עירונית צפופה‬ ‫ואטרקטיבית ביותר‪ ,‬בצפיפות של כ ‪ 40,000 -‬נפשות לקמ"ר‬ ‫)עם ממוצע של ‪ 12 ~ 15‬יחידות דיור לדונם(‪ .‬צפיפות פיתוח‬ ‫זאת מחייבת אימוץ של פרדיגמה תכנונית חלופית לזאת‬ ‫הנקוטה כיום‪ ,‬פרדיגמה המובילה ליישום תפיסת "העיר‬ ‫הרב‪-‬שכבתית )‪.(Stratum city‬‬ ‫לפי תפיסה זאת העיר אמורה לתפקד במספר מפלסים‬ ‫אינטראקטיביים‪ ,‬עם שליטה מוחלטת של האינטרס הציבורי‬ ‫במפלס פני הקרקע ויישום בעלות ושליטה פרטית על "נפחי‬ ‫בנייה באויר" )ולא בעלות על מגרשים במפלס פני הקרקע‬ ‫לבניה(‪ .‬מימדי הצפיפות עשויים לעודד פתרונות תחבורה‬ ‫ציבורית גורפת בתחומי האי ושחרור מן הרודנות של כלי הרכב‬ ‫הפרטיים והדומיננטיות שלהם בעיצוב ופתרון הרקמה העירונית‪.‬‬ ‫פיתוח עירוני בסביבה ימית לפי התפיסה עניינו ברקמה של‬ ‫פלטפורמות )בלוקים עירוניים( ותעלות שייט ומעגנות ובולבארים‬ ‫כחולים )“מדשאות כחולות“(‪ ,‬המלווים ברציפים נרחבים‬ ‫עם ביו‪-‬מאסה ירוקה המתפתחת לפארקים וורטיקאליים‬ ‫ופרומנאדות שמיים‪.‬‬ ‫ברמות צפיפות של ‪ 40,000‬נפשות לקמ"ר יידרשו כ ‪ 75 -‬קמ"ר‬ ‫של איים מול החזית הימית של ערי החוף‪ ,‬כאמו ‪.‬ר‬ ‫ביחד עם כ ‪ 25 ~ 30 -‬קמ"ר של איים לתשתיות עדיין ניתן‬ ‫יהיה לשמר כ – ‪ 100‬ק"מ מאורכו של החוף במתכונתו הטבעית‪,‬‬ ‫כחופי רחצה ושמורות טבע ונוף‪.‬‬

‫תפיסת הפיתוח המוצעת‪ ,‬כולה "תוצרת כחול‪-‬לבן"‪ ,‬עשויה‬ ‫להדרש ע"י גורמי חוץ‪ ,‬עקב המשמעות‪ ,‬החשיבות והישימות‬ ‫האוניברסלית שלה‪.‬‬ ‫"האופציה הימית לישראל“ )חזון השדרה הכחולה( ‪ -‬היא חזון‬ ‫עתיר מימדים העשוי להשפיע על תמונת העתיד ולהיטיב עם‬ ‫העם והמדינה‪ .‬עלינו לחלום את החזון אל תוך המציאות‪.‬‬ ‫האופציה הימית לפלסטין‬ ‫אחת מן הנגזרות של "האופציה הימית לישראל" עשויה להיות‬ ‫"האופציה הימית לפלסטין"‪ ,‬דהיינו פיתוח אורבני ופיתוח תשתיות‬ ‫במרחב מימי החופים של רצועת עזה‪ .‬עם אוכלוסיה של‬ ‫‪ 1,600,000‬נפשות כיום וצפי ל ‪ 4,000,000 -‬נפשות בתוך ארבעים‬ ‫השנים הבאות )וכל זאת על שטח של כ ‪ 350 -‬קמ"ר בלבד(‪,‬‬ ‫תמונת העתיד שלהם עגומה וקשה לאין שיעור מזו של ישראל‪.‬‬ ‫סיפוח של כ ‪ 500 -‬קמ"ר של מרחב מימי החופים ליצירת מרחב‬ ‫תכנון‪-‬פיתוח משולב של כ ‪ 850 -‬קמ"ר מהווה את הסיכוי היחידי‬ ‫שלהם "להנמיך את הלהבות הצפויות כתוצאה מהתפוצצות‬ ‫האוכלוסיה" ולשמר מידה מסויימת של רווחה‪ ,‬של חקלאות‬ ‫ומשאבי טבע ונוף‪ ,‬שלא לדבר על אספקת תשתיות חיוניות בשרות‬ ‫מדינת פלסטין‪ .‬ניתן אף לחשוב על "הבנות סביבתיות"‪ ,‬או אף על‬ ‫"שיתןף פעולה תעשייתי" בין שני העמים לצורך מימוש האופציה‬ ‫הימית‪ .‬יותר מכל דבר אחר זה עשוי לעזור ולפתח יחסי גומלין‬ ‫ויחסי תלות )הסביבה הימית היא‪ ,‬כידוע‪" ,‬מקושרת ביותר"( ולשרת‬ ‫את דו‪-‬הקיום וההרמוניה האזורית‪.‬‬

‫פיתוח תשתיות ופיתוח‬ ‫אורבני בסביבה ימית‬ ‫טכנולוגיה אלטרנטיבית ”‪,“fill material free‬‬ ‫המבוססת על שוברי גלים ספוגיים ופלטפורמות מיכל‬

‫אי אורבני המאכלס ‪ 90,000 ~ 80,000‬תושבים‬ ‫כ ‪ 25,000 -‬יח“ד על שטח פיתוח של ‪ 2,083‬דונם‬

‫פרבר ימי‬

‫מבוסס על שוברי גלים ספוגיים‪ ,‬פלטפורמות מיכל‬ ‫מודולריות ורחובות גשר‬

‫עלות למטר‬

‫לאי של ‪ 2,100‬דונם‬

‫שטח כולל‬

‫לאי של ‪ 2,100‬דונם‬

‫‪ 1,400‬ש“ח‪/‬מ“ר‬

‫‪ 945,000‬מ“ר‬

‫‪ 1,323,000,000‬ש“ח‬

‫‪ 86.3‬ש“ח‪/‬מ“ק‬

‫‪341,000‬‬

‫‪ 300‬ש“ח‪/‬מ“ר‬

‫‪ 75,040‬מ“ר‬

‫מ“ר או מ“ק‬

‫מיכל‬ ‫פלטפורמות‬ ‫המכילות ‪ 18‬מודולות ‪ 50*50‬מ'‬ ‫גלים‬ ‫שוברי‬ ‫בנפח כללי ‪ 7,500,000‬מ“ק‬ ‫גשרי התעלות‬

‫מ“ר‬

‫על סך השטח המפותח של ‪ 2,083,200‬מ“ר העלות הכוללת =‬

‫‪/$250‬מ“ר‬ ‫‪ 956.58‬ש“ח‪/‬מ“ר‬ ‫)נובמבר‪(2012 ,‬‬

‫עלות כוללת‬

‫‪ 647,250,000‬ש“ח‬ ‫‪ 22,500,000‬ש“ח‬ ‫‪ 1,992,750,000‬ש“ח‬