גיליון 22 by פנחס

‫עיתון אגודת הסטודנטים | מכללת ספיר | גיליון מספר ‪ | 22‬מאי ‪2011‬‬

‫‪22‬‬

‫יציאה לטרף‬

‫חיזור גורלי‪ ,‬גרסת הפועלות‬

‫‪20‬‬

‫זהו יום הפועל‬

‫כתבנו יצא לתור אחר‬ ‫המהפכן העתידי של‬ ‫מרקס במפעל‬ ‫שוקולד‬

‫‪16‬‬

‫המדריך לחסכן‬ ‫השאפתן‬

‫כך תדעו איך להתנקם ביצר‬ ‫הצרכנות‬

‫מאי ‪2011‬‬

‫זעקה דוממת‬

‫‪12‬‬

‫מרחב לא מוגן‬

‫‪14‬‬

‫ספרות זולה‬

‫‪24‬‬

‫תמונת החודש‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .8‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪.35‬‬

‫קול הקמפוס‬ ‫דבר המערכת‬ ‫דיבור צפוף‬ ‫המקדחה‬ ‫לוח אירועים‬ ‫מציצים‬ ‫מספרים מספרים‬ ‫העולם בלי‬ ‫שעת חלון‬ ‫ברוך שפתרנו‬ ‫פרוייקט מסלול‬

‫‪22‬‬ ‫עורכת ראשית‪ :‬הדס גלעדי עורכת‬ ‫משנה‪ :‬גל שדה משתתפים‪ :‬איילת לב‪-‬‬ ‫אבי ה‪.‬מוטחדה‪ -‬סיון סטרומזה‪ -‬אביב‬

‫בן שבת‪ -‬אדם רוטברד‪ -‬שירלי סיידלר‪-‬‬ ‫חן מוסקוביץ’‪ -‬ברק בן חמו‪ -‬הילה לוי‬

‫בר יותם‪ -‬גל שדה ‪ -‬עומרי חורש‪ -‬אורן‬ ‫יקותיאל‪ -‬איתמר צרפתי צלמים‪ :‬ערן‬ ‫קליגר‪ -‬שני צדיקריו‪ -‬מור דניאל עיצוב‬ ‫גראפי‪ :‬זהר שגיא עיצוב שער‪ :‬זהר שגיא‬ ‫ואליס קרשצ’ין הפקה והוצאה לאור‪ :‬מדור‬ ‫דוברות‪ ,‬אגודת הסטודנטים מאי ‪2011‬‬ ‫לפרסום‪pinhas.sapir@gmail.com :‬‬ ‫שי‪/‬אבישי‪054-2284070/054-2284060 :‬‬

‫צלם הוידאו של משלחת התאחדות הסטודנטים‬ ‫לפולין‪ ,‬בית הכנסת בגטו ורשה‪ ,‬מרץ ‪2011‬‬

‫צילום‪ :‬ערן קליגר‬

úåùî úéèôùù+ äøéøâ î äðâä +

áëø çåè éá äáåç

áëø çåèéá 'â ãö

24 ìéâî âéäðá íééúðù ÷úå

úåøéã ìò íéôñåð íééáéè÷øèà íéòöáî úåìòá úåðåã÷ôå ì"åçì úåòéñð çåèéá úåçéèáî úåàåùú

äæë á çåè ëø êì éá í ä éáééç éäéù ã ä/ú ò à

0 5 2 - 7 5 5 5 3 5 7 08-8582636 -ìè

korenasher@gmail.com 08-8504644 -ñ÷ô

úåðéîàá íëîöò úà åçèá ...êøãì åäùî íëì åð÷ú óãåòä íòå

íéçåèéá -úåðéîà øùà ïåòîù úìäðäá úåðéîà úåðëåñ

10,100 êì íéàúî úé/èðãåèñ

??øàåúä úìá÷ ïîæá

?÷ðáá äîì ìáà áåùç äæ êåñçì íëì áéðú øùà úéðëúá úàæ åùò

70%

58.03%

60% 50%

36.02%

40%

33.57%

25.57%

30%

27.81%

.ùãåçì &150 î ìçä êåñçì ïúéð

20% 10% 00% -î ìåì ä ä- ÷ù ðé ô -äò ÷ âà ç" ì1

çô

úå

ääåáâ äàåùú íééìàîéðéî ìåäéð éîã äàéöé úåñð÷ àìì

'ìé

à "â î - ç ìãâ å ô ã÷

ðå

úå

% 80

08-8504644 -ñ÷ô

2 éììë ìàøä

3 éììë ìàøä

îú

'ìé

à "â î - ç ìãâ ôå ÷ ðåã

052-7555357

korenasher@gmail.com

08-8582636 -ìè

:øöåàä ãøùî éðåúð éôì íéðùä 3 á úåàåùúä òöåîî 01.01.11 - 01.01.08 úåðåøçàä .ãáìá & 220 ñ”ò ïåëñéçá äã÷ôä ìò

íéçåèéá -úåðéîà

íéáëø ,úåøéã ,íé÷ñò ,úåàéøá ,íééç ,íéìäðî

øùà ïåòîù úìäðäá úåðéîà úåðëåñ

‫המחאה של‬ ‫הביוקר יום שישי‬ ‫ה‪13-‬‬ ‫המחאה הציבורית נגד ההתייקרות‬ ‫במשק ממשיכה‪ .‬עכשיו הגיע תורם‬ ‫של הסטודנטים בישראל להביא את‬ ‫השינוי ולהשפיע על המצב העגום‬ ‫במדינתנו‬

‫עליית המחירים החדשה בכל תחומי החיים‬ ‫במשק‪ ,‬מולידה פערי מעמדות עצומים ובלתי‬ ‫סבירים בחברה‪ ,‬מובילה לשחיקת מעמד‬ ‫הביניים ולאינפלציה חמורה שלא מאחרת‬ ‫להגיע‪ .‬קרן אייסף‪ ,‬קרן סטודנטים הפועלת‬ ‫לשילוב מצוינות אקדמית ומעורבות חברתית‪,‬‬ ‫מקיימת מחאה למען שינוי חברתי‪ ,‬בתמיכה‬ ‫מלאה של אגודת הסטודנטים‪.‬‬ ‫שינוי מהסוג הזה הינו שינוי שנחוץ לחברה בימים קשים אלו‪ ,‬ובלי‬ ‫עזרתכם ותמיכתם הוא אינו אפשרי‪ .‬אלו מכם שלא מצליחים לסגור‬ ‫את החודש‪ ,‬אנשי מעמד הביניים שטרחו ועמלו כדי להגיע למעמדם‬ ‫אך המאמץ ירד לטמיון‪ -‬עזרו לנו להוביל מהפכה בארץ ולשנות את‬ ‫הגזרות הכלכליות בישראל‪.‬‬

‫ביום שישי‪ ,‬ה‪ 13-‬במאי‪ ,‬תיערך “המחאה של הביוקר” בקריית‬ ‫הממשלה מול בית המשפט בבאר שבע‪ .‬יחדיו‪ ,‬נאבק למען השגת‬ ‫המטרות הבאות‪ :‬התערבות הממשלה במחירי הדלק המופקעים‪,‬‬ ‫הגדלת ההיצע בשוק הדיור באמצעות הפחתת הרגולציה ופיקוח‬ ‫נוקשה על רווחי הקבלנים‪ ,‬הטבה בתנאי המשכנתאות לרוכשי דירה‬ ‫ראשונה‪ ,‬פיקוח נוקשה יותר על עליית מחירי מוצרי הבסיס‪ -‬עלייה‬ ‫המגבירה את הלגיטימציה להעלות גם את מחירי יתר מוצרי המזון‪,‬‬ ‫ולבסוף‪ -‬נזעק להתערבות ממשלתית במדיניות רשויות המים‬ ‫שהופרטו‪ ,‬בכדי להביא להפחתת עלויות המים‪.‬‬ ‫הצטרפו אלינו למאבק בתאריך ה‪ ,13.5.11-‬יום ו’‪ ,‬החל מהשעה‬ ‫‪ 10:00‬בבוקר‪ ,‬בקריית הממשלה בבאר שבע‪ .‬אתם מוזמנים להצטרף‬ ‫לקבוצתנו בפייסבוק “עד מתי‪ -‬יום שישי ה‪ ”13‬או לקבל פרטים‬ ‫נוספים במייל‪beyoker13.5@gmail.com :‬‬

‫הישגי פרויקט‬ ‫קמחא דפסחא‬ ‫‪2011‬‬

‫אגודת הסטודנטים גאה להציג את‬ ‫הישגי פרויקט קמחא דפסחא לשנת‬ ‫‪ ,2011‬ומודה מקרב לב לכל סטודנטים‬ ‫הרבים שתרמו מזמנם‪ ,‬כספם וכוחם‬ ‫עבור אחרים‬

‫כמדי שנה‪ ,‬אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית‬ ‫ספיר נערכת למבצע “קמחא דפחסא” לקראת חג‬ ‫הפסח‪ .‬השנה התקיים הפרויקט בין התאריכים ‪27.3-‬‬ ‫‪ 7.4‬במכללת ספיר ובשדרות‪ .‬זוהי השנה השמינית‬ ‫בה מתקיים מבצע “קמחא דפסחא”‪ ,‬בו אנו מיישמים מסורת עתיקת‬ ‫יומין המשלבת רגישות חברתית ועזרה לאוכלוסיות ייחודיות‪.‬‬ ‫השנה פעלנו במתכונת בה חילקנו מוצרי מזון בסיסיים ותלושי‬ ‫מזון לסטודנטים נזקקים‪ .‬לשם כך‪ ,‬נרתמו סטודנטים רבים מהמכי‬ ‫ללה‪ ,‬ובמהלך הפרויקט גייסנו בסיוע התורמים והמתנדבים הרבים‪,‬‬

‫‪4‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫סכום כסף מכובד ביותר במטרה לסייע לכם‪ ,‬הסטודנטים שלנו‪ ,‬לערוך‬ ‫סדר פסח כהלכתו‪ .‬כל ההכנסות קודש למטרה זו‪.‬‬ ‫בזכותכם הצלחנו לגיי ס ‪ ₪ 13,200‬שהועברו ישירות‪ ,‬בצורה אנונ�י‬ ‫מית‪ ,‬לסטודנטים מהמגזרים השונים‪ .‬בנוסף ‪ 44 ,‬מענקים לחג הוע�ב‬ ‫רו לסטודנטים נוספים הזקוקים לסיוע‪ .‬כ‪ 60-‬סטודנטים השתתפו‬ ‫בהכנת מארזי חג במרכז “חסד” על מנת לחתום את הפרויקט בהצלי‬ ‫חה‪ .‬אנו מודים ל‪ 25-‬הסטודנטים מהמכללה אשר לקחו חלק פעיל‬ ‫בדוכנים‪ ,‬תרמו מזמנם‪ ,‬כוחם ומרצם והתנדבו באהבה ומסירות למען‬ ‫אחרים‪.‬‬

‫אמנם כבר לא ממש חוגגים‬ ‫כאן את יום הפועלים‪ ,‬אבל אי‬ ‫אפשר להגיד ששכחנו ממנו‬ ‫לגמרי‪ .‬סימנים של מה שהיה‬ ‫פעם חג‪ ,‬ממשיכים ללוות אותנו‬ ‫ולהיות חלק מהשגרה‪ .‬ובכלל‪,‬‬ ‫אין ספק שהרבה עבר משנות‬ ‫השלושים ועד ימנו‪ ,‬אבל בסוף‬ ‫כולנו יהודים‪ ,‬כולנו מלצרים‬

‫יום יום‬ ‫י‬ ‫יש ל פועלים‬ ‫חג ה‬

‫“הספר והמעדר ירדו כרוכים יחד‬ ‫בתנועת הפועלים העברית”‪-‬‬ ‫משפט זה‪ ,‬שנחקק על ידי ברל‬ ‫כצנלסון‪ ,‬ממנהיגי התנועה‪ ,‬היה‬ ‫מרקס ממלצר‪.‬‬ ‫תלוי בגאון בכיתות בית החינוך בדגניה‪ .‬אם להשוות‬ ‫לרגע את השלט הזה לשלטים בכיתות המכללה‪-‬‬ ‫איפה אנגלס בתוך‬ ‫“במקרה של צבע אדום יש להישאר בכיתות”‪ -‬נדמה‬ ‫כל הדבר הזה?‬ ‫שהרבה עבר משנות השלושים ועד ימנו‪ ,‬אבל הצבע לא‬ ‫השתנה‪ .‬ובכל מקרה‪ ,‬תנועת הפועלים שמה לעצמה‬ ‫כמטרה לשלב בין המוח לכוח‪ ,‬בין חינוך לאהבת ובניית‬ ‫עייפות‪ ,‬אלא הוא גם המנהל התובעני או אפילו המדינה שצריך‬ ‫הארץ ובין שוויון חברתי וכלכלי‪ .‬יום הפועלים היה היום שבו עוצרים‬ ‫לשרת‪ .‬ומה לגבי הטיפים? כלומר‪ ,‬השכר? שכר המינימום לא עולה‬ ‫לרגע‪ ,‬ונזכרים במה שגרם להם להתחיל ללכת בדרך האדומה‪ .‬הוא‬ ‫כמו שעולים במרץ המחירים של כל מוצרי הצריכה שלנו‪ .‬ה”מחאה‬ ‫בעצם היה חג לכל דבר‪.‬‬ ‫של הביוקר”‪ ,‬שעתידה להתרחש ב‪ 13-‬במאי‪ ,‬היא המבחן החברתי‬ ‫כל העובדים זכו ליום שבתון והשביתו כל מכונה שעובדת‪ ,‬יצאו שלנו‪ -‬האם רק צריך להעיר אותנו מהתרדמת כדי שנקום ונעשה‬ ‫לרחובות והפגינו כשדגלים אדומים מקשטים כל פינה‪ .‬זה היה חג מעשה‪ ,‬או שמדובר במקרה אבוד ונאלץ להמשיך להשליך את יהבנו‬ ‫בינלאומי‪ ,‬יום שבו כל פועלי העולם מתאחדים‪ ,‬ממש התגשמות חלום על אלו החורצים את גורלנו?‬ ‫עבור מרקס‪ .‬בעשורים האחרונים קרנו של החג ירדה משום שהגישה‬ ‫הקפיטליסטית הלכה וצברה תאוצה‪ .‬חג הפועלים לא מקבל חשיבות‬ ‫של ממש‪ ,‬להוציא את הפגנות מפלגות השמאל הקיצוני בישראל‪.‬‬ ‫אבל אם חושבים על זה לעומק‪ -‬לאחרונה חג הפועלים הפך אצלנו‬ ‫לעניין שבשגרה‪ .‬כל קבוצת עובדים שרוצה למחות יוצאת לרחובות‬ ‫וקוטעת את שגרת העבודה‪ .‬בשביתת העובדים הסוציאליים אפילו‬ ‫הונפו דגלים אדומים‪ .‬אז מה חדש?‬ ‫את האמת? לא הרבה‪ .‬הפועל של פעם הוא הפועל של היום‪ :‬נמחץ‬ ‫תחת גחמותיו של הבוס ומקדיש את מיטב שנותיו בשביל הפרנסה‪.‬‬ ‫פעם היינו עבדים למכונה‪ ,‬היום אנו עבדים למטרה‪ -‬להתקדם ולעלות‬ ‫גבוה‪ ,‬רק בשביל להרגיש שאנחנו שווים משהו‪ .‬וזה בתנאי שאנו יוצאים‬ ‫מנקודת הנחה שאנחנו אכן מתקדמים‪ .‬אחרי המהפכה התעשייתית‪,‬‬ ‫הבולשביקית והצרפתית‪ ,‬כולנו‪ ,‬רבותיי‪ ,‬עדיין ממלצרים‪.‬‬ ‫מלצר תפקידו לשרת את האחר‪ ,‬לשבור את שורש כף היד‪ ,‬לרסק‬ ‫את הרגליים‪ ,‬ובעיקר להתרוצץ סביב הלקוח‪ .‬העיקר שיהיה מרוצה‪.‬‬ ‫הלקוח הוא לא רק ההוא שיושב בשולחן ‪ ,2‬שהעגבניות נראות בעיניו‬

‫ויש אור קטן בקצה המנהרה‪ .‬החודש יצאה חוברת “זכויות‬ ‫משפטיות” מטעם התאחדות אגודת הסטודנטים הארצית‪ ,‬בה הסטוי‬ ‫דנט מוכר כעובד ולא רק כתלמיד‪ ,‬כאחד שטוחן ימים במילואים ולא‬ ‫רק בספרייה‪ ,‬כסטודנטית שיכולה להיות גם אמא‪ ,‬וכדייר שצריך‬ ‫לשלם לבעל הדירה ולא רק לאקדמיה‪ .‬החוברת‪ ,‬שנמצאת באתר‬ ‫האינטרנט של אגודת הסטודנטים במכללה‪ ,‬תפרט עבורכם מהן‬ ‫הזכויות שמגיעות לכם במקרה שמשפצים את דירתכם השכורה ולא‬ ‫נותנים לכם מנוח‪ ,‬או תחדש לכם על “דמי חגים” (הכנסה מבורכת‬ ‫עבורכם‪ ,‬שרובכם וודאי לא שמעתם עליה)‪ .‬החוברת היא גם רמז לכך‬ ‫שהיסודות שהניחו הפועלים הסוציאליסטים לתנאי העסקה מכבדים‪,‬‬ ‫לשוויון זכויות ולסולידריות חברתית‪ ,‬עדיין קיימים‪.‬‬ ‫ביום הפועלים הזה‪ ,‬אנחנו צריכים לזכור שהזכות שלנו ליחס הוגן‬ ‫מצד המדינה או המעביד‪ ,‬לא עומדת בפני עצמה‪ .‬מצטרפת אליה‬ ‫גם חובתנו להניח את היסודות למציאות טובה יותר עבור הדורות‬ ‫הבאים‪ .‬מרקס אמנם צפה שתהיה מהפכה‪ ,‬אבל כרגע‪ ,‬אנחנו נאלצים‬ ‫להסתפק במהפכת המחירים של רמי לוי‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪5‬‬

‫עבור סטודנטים רבים‪,‬‬ ‫שירות המילואים הוא‬ ‫חלק בלתי נפרד משגרת‬ ‫הלימודים‪ .‬ההרצאות‬ ‫הופכות לתדריכים‪,‬‬ ‫המטלות הופכות לפקודות‪,‬‬ ‫וכשחוזרים לאקדמיה‬ ‫הניסיון להשלים את‬ ‫הפער שנוצר הופך לבלתי‬ ‫אפשרי‪ .‬אבל מישהו צריך‬ ‫לעלות על המדים הירוקים‬ ‫ולהתייצב ביחידה‪.‬‬ ‫והמישהו הזה הוא אני >>נדב חיון‬

‫סטודנט במיל’‬ ‫טוב‪ ,‬להתרכז‪ ,‬בגדים – יש! גרביים – יש!‬ ‫מדים‪ ,‬כלי גלח”צ‪ ,‬צו קריאה‪ ,‬חוגר‪ ,‬שעון‬ ‫מעורר‪ -‬יש! יופי‪ .‬הכל בפנים‪ .‬עכשיו נשאי‬ ‫רו עוד שלוש שעות לישון לפני שמפרקים‬ ‫אותך‪ ,‬אבל לא נתלונן‪ .‬רגע‪ ,‬מה עם שאלת‬ ‫מיליון הדולר‪ -‬לקחת את הלפ‪-‬טופ או‬ ‫לא? בשאלה הזו תלויים פרמטרים רבים‪-‬‬ ‫זמן משוער ללימוד‪ ,‬כדאיות סחיבת חומרי‬ ‫קריאה‪ ,‬כמות המטלות להגשה ועוד‪ .‬שיט‪ ,‬הספקתי לבקש דחייה מכל‬ ‫המרצים? לעדכן שאעדר ושזו הסיבה לחיסורים שלי? איך לעזאזל אני‬ ‫הולך להשלים את החומר שאפסיד? מתי בפעם האחרונה צורפה לצו‬ ‫הודעה שאומרת‪ ,‬באופן היפותטי כמובן‪“ :‬יש הפיכה במצרים ויש‬ ‫תרגיל ממש גדול עכשיו‪ ,‬אז שים הכל‪ ,‬אבל הכל‪ ,‬ב”‪ ”Hold‬ותגיע”‪.‬‬ ‫במעבר חד לעולם אחר‪ ,‬הכל משתנה‪ :‬ההרצאות הופכות לתדריי‬ ‫כים‪ ,‬הסיכומים הופכים למפות ותצלומי אוויר‪ ,‬המטלות הופכות לפי‬ ‫קודות‪ ,‬והכיסא הבזוי והמציק‪ ,‬שאף פעם לא הסתדר לי כמו שצריך‬ ‫בכיתה‪ ,‬מתחלף בקופסת פח מעופפת‪ .‬במקרה הפחות טוב‪ ,‬אתה‬ ‫חוצה בצעידה קילומטרים ארוכים עם הר שקורא לעצמו תיק רק כי‬ ‫הוא עטוף בבד ויש לו רצועות‪ .‬כמו רבים אחרים‪ ,‬גם לי יצא “להיקרא‬ ‫לדגל”‪ .‬השימוש במירכאות אינו אמור להעיד על זלזול או גיחוך‪ ,‬נהי‬ ‫פוך הוא‪ .‬הקריאה היא בקשה שטומנת בחובה הקרבה גדולה‪ ,‬לחלקנו‬ ‫יותר ולחלקנו פחות‪ ,‬אך היא גובה מחיר‪ ,‬מחיר שאותו מישהו יצטרך‬ ‫לשלם‪ .‬והמישהו הזה הוא אני‪.‬‬ ‫כשאחזור‪ ,‬הכל יהיה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אותו דבר‪ .‬אשב עם החבר’ה על בירה‬ ‫או שאצטרף לראות איך ברסה מפרקת את ריאל (ויסלחו לי האוהדים)‪.‬‬ ‫מקסימום אהיה טיפה יותר מזוקן‪ ,‬הולך טיפה שפוף והחברים הקי‬ ‫רובים יוכלו להעיד גם על נגיעות של מירמור ובכיינות‪ .‬בפועל ‪ -‬רב‬ ‫הנסתר על הגלוי‪ ,‬כי המילואים לא מסתיימים עם החזרה הביתה‪ .‬לצד‬ ‫הקושי הפיסי‪ ,‬העייפות והצורך להשלים פערים בזמן איכות עם משי‬ ‫פחה‪ ,‬חברים והצמוד‪/‬ה‪ ,‬ישנו גם הקושי האקדמי‪.‬‬ ‫אתה חוזר ללימודים באווירה של כיף‪ ,‬ואז מגיעה סטירת ה‪”-‬תגיד‬

‫‪6‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫אחי”‪ .‬במקרה הטוב היא מגיעה פעם אחת‪ .‬במקרה הגרוע היא מגיעה‬ ‫שוב‪ ,‬ושוב ושוב‪ .‬תדירות הסטירה תלויה לרוב באורך שירות המיי‬ ‫לואים‪ .‬ומהי אותה סטירת ה‪”-‬תגיד אחי”?‪“ :‬תגיד אחי‪ ...‬מה צריך לעי‬ ‫שות במטלה הזאת והזאת?” או “תגיד אחי‪...‬למתי דחו את השיעור‬ ‫המסכם?”‪ ,‬ואולי‪“ :‬תגיד אחי‪...‬יש לך את תשובת המרצה לשאלה ‪3‬‬ ‫בתרגיל ‪.”? 9‬‬

‫מזל טוב! יש לי בשורה משמחת ‪ -‬הלכת לכמה ימים וחזרת לגי‬ ‫לות שיש לך עוד כמה אחים חדשים‪ ,‬ומסתבר שיש להם גם די הרבה‬ ‫דברים להגיד‪ .‬את התשובה השכיחה כולנו מכירים‪ ,‬ולרוב היא תסי‬ ‫תכם ב”ואללה אחי‪ ,‬אין לי מושג‪ .‬לא יודע מה הולך פה‪ .‬הרגע חזרתי‬ ‫ממילואים ואני עוד מתאפס על עצמי”‪ .‬מעבר לערכים שיש בשירות‬ ‫מילואים‪ ,‬תמיד כיף לראות שוב את הצוות ולהתנתק בכפייה‪ ,‬שלי‬ ‫פעמים מחזירה לנו את השפיות‪ .‬לא כולם יבינו את ההקרבה ובטוח‬ ‫שלא כולם יעריכו ויוקירו אותה‪ ,‬אבל ככה זה בכל דבר בחיים‪ .‬האמונה‬ ‫הפנימית שלי בכל הנוגע לגיוס למילואים‪ ,‬ויכול להיות שזה יישמע‬ ‫קלישאה‪ ,‬היא שמישהו צריך לעשות את זה‪ .‬לא כי אנחנו גיבורים‪ ,‬לא‬ ‫כי אנחנו פראיירים‪ ,‬פשוט כי אנחנו מאמינים שיש חשיבות עצומה‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫אגודת הסטודנטים החליטה להרים את הכפפה ולמנף את נושא המי־‬ ‫לואים עבור הסטודנטים במכללה‪ .‬בימים אלה מתבצע גיוס סטודנ־‬ ‫טים המשרתים במילואים‪ ,‬למאגר ממחושב שנפתח אך ורק למענם‪.‬‬ ‫מטרת המאגר היא להוות כלי תקשורת בין המדור לבינהם‪ ,‬בין היתר‬ ‫לצורכי עדכון בהטבות‪ ,‬אירועים מיוחדים‪ ,‬חוקים חדשים וכמובן ‪-‬‬ ‫אוזן קשבת לכלל הבעיות‪ .‬ככל שהמאגר יגדל‪ ,‬כך התמיכה תהיה‬ ‫משמעותית יותר‪ .‬אם גם אתם סטודנטים שנא־‬ ‫לצים לשלב בין לימודים למילואים‪ ,‬שלחו לרכז‬ ‫המילואים נדב חיון‪ ,miluim4u@gmail.com,‬את‬ ‫הפרטים הבאים‪ :‬שם‪ ,‬ת”ז‪ ,‬מחלקה‪ ,‬ימי לימוד‬ ‫בשבוע‪ ,‬תעודת משרת מילואים פעילה (יש‪/‬‬ ‫אין)‪ ,‬תעודת סטודנט (יש‪/‬אין)‪ ,‬יח’ מילואים‪,‬‬ ‫ת‪.‬לידה‪ ,‬פלאפון‪ ,‬פייסבוק ועיר מגורים‪.‬‬ ‫“התגייסותכם” קריטית ומשמעותית ביותר‪.‬‬ ‫עזרו לנו לעזור לכם!‬

:0?3C+9< 3;.03< 767 /;E9

7 7=9 84C,.9 D.02, E0B.

+79 C12/,

7+CD4, 843;.03</ E0.2+E/ 4 = EC2,;/ EDC/ :0?+7?

:0?3C+9<

/;E9 +79 C12/, D.02, E0B. 7=9 84C,.97

E0EDC/ 76 7+

SMS

/24D E0B. E0EDC/ 76 7+

4D?02 .=

E74,2

D.02,

843C?7

!!!‫שימו לב‬ ‫כשמעתיקים את הלוגו לאינדיזיין יש להעתיק אותו עם הריבוע שמסביבו‬ (‫ובאינדיזיין לבטל את הריבוע )אחרת העיגול נחתך‬

CE04 C4/9 870=7 84+,/ 8460C, 870D9/ 4D.02/ 807DE/ C12/, /;E9, C4D69/ E4;6E/ 4+;E7 >0?6, =0,B 4D.02 807DE, 843;.03<7 87ED9 E4;6E, 74=7 E074,27 E0?C3A/,0 3;.03< E.0=E E-A/, EC.-/7 8+E/, D.02, ,0427 E0B. 7D 7=0?, /64CA,0 5<, =0,B 4D.02 807DE, E4;E09 C12// 40641/ E7,B 84D.02 .= 5D97 E0B. E64CA .-;6 C4D69/ C0,= :;4/ /74,2, E07076/ sms E0B./ 84D.02 E4;6E, E0C+D4/7 >0?6 C12// =0,B/ 4D.02/ 807DE/9 110B4 40641/ 8;42 4C?<90 80494C? 7 027 E024D 7706 +70 E4;6E,D E0B./ 8094;49 7D /D47- E74,2 C0,= -C0.9 4D.02 807DE 844B 84;0E; EC,=/ E0C4D, 84;44;0=97 /74,2 76 4+;E 4? 7= E+10 :0?+7? 440;97 0+ 8447+CD4 84C2+ EC0DBE 474=?9 440;97 9 =, EC0DBE :0?+7? 8047 .= =A,9/ E?0BE 8-. 769 E0.424 E4794;49 E0.424 E096 Sony Ericsson X 40641 4;?7 C4D69 C429 D.02, C:2 M:58 Y:62 K:0

C:15 M:65 Y:4 K:0

C:0 M:12 Y:75 K:0

C:40 M:0 Y:10 K:0

C:0 M:32 Y:7 K:5

C:20 M:0 Y:100 K:0

C:2 M:75 Y:90 K:0

C:25 M:90 Y:10 K:0

C:0 M:20 Y:85 K:0

C:65 M:0 Y:14 K:0

C:5 M:54 Y:13 K:8

C:35 M:0 Y:100 K:0

C:3 M:100 Y:100 K:0

C:45 M:93 Y:13 K:0

C:0 M:25 Y:100 K:0

C:75 M:0 Y:18 K:5

C:5 M:80 Y:15 K:15

C:45 M:0 Y:100 K:0

C:33 M:100 Y:100 K:0

C:75 M:97 Y:20 K:0

C:0 M:70 Y:100 K:0

C:100 M:0 Y:20 K:15

C:30 M:100 Y:34 K:25

C:72 M:0 Y:100 K:0

C:30 M:100 Y:100 K:41

C:65 M:95 Y:10 K:30

C:0 M:90 Y:100 K:0

C:100 M:15 Y:20 K:45

C:38 M:100 Y:25 K:71

C:100 M:0 Y:100 K:31

‫>> איילת לב‬

‫שלי קלדרון‬ ‫ ‬ ‫שם‪ :‬שלי קלדרון‬ ‫גיל‪25 :‬‬ ‫סטטוס‪ :‬במערכת יחסים‬ ‫גרה ב‪ :‬מעונות “עמיגור” בשדרות‬ ‫במקור מ‪ :‬פתח תקווה‬ ‫מצב התואר‪ :‬תקשורת אינטראקטיבית‪ ,‬שנה ב’‬ ‫תמיד אומרים עלי ש‪ :‬אני תמיד מחייכת‬ ‫אם הייתי חיה הייתי‪ :‬כלבה‪ ,‬מודה‬ ‫לא תתפסו אותי אף פעם בלי‪ :‬ה‪ ”iphone”-‬החדש שלי‬ ‫המסר שלי לאומה‪ :‬חיה ותן לחיות‬ ‫כשאגדל אני‪ :‬אהיה מעצבת גרפית‬ ‫אני הכי שונאת‪ :‬כשמשקרים לי‬ ‫דמות שהשפיעה עלי מאוד היא‪ :‬גיסתי יפעת‪ -‬תמיד נמצאת‬ ‫שם בשבילי‪ ,‬תומכת ומייעצת‪ .‬היא פשוט גורמת לי תמיד לרצות להשיג‬ ‫יותר (ולא במובן הפיננסי של המילה)‬ ‫מילה אהובה עלי היא‪ :‬אמממ‪ -‬אני מוצאת את עצמי אומרת אותה‬ ‫יותר מידי‬ ‫פלוס ומינוס שלי הם‪ :‬מינוס הוא חופרת לעיתים ופלוס אוזן קשבת‬

‫שורשים‪ :‬חצי סורית‪ ,‬רבע יווניה‬ ‫ורבע תורכיה ‪ -‬קיבוץ גלויות זה אני‬ ‫מה הקטע שלך‪ :‬להיות דודה‬ ‫מגניבה‬

‫ספרי משהו שאף אחד לא‬ ‫יודע עלייך‪ :‬אני בעצם בחור‬ ‫איפה נמצא אותך‬ ‫בסופשבוע? קבורה מול המחשב‬ ‫בשיעורים או בסבב חברות נגד השעון‬ ‫למי היית עושה טובה? לאלי‬ ‫פרכטר‬

‫את מי היית רוצה לשאול‬

‫מה? את פרדי מרקיורי‪“ -‬לא שמעת‬ ‫על אמצעי מניעה?!”‬ ‫במכללה לא יכול‪/‬ה בלי‪ :‬ג’קט‪-‬‬ ‫מסיבה כלשהיא עדיין לא מצאו במכללה‬ ‫את הטמפ’ המושלמת שלא תגרום לנו‬ ‫לדלקת ריאות בקיץ‪.‬‬

‫הלימודים במכללה לימדו‬ ‫אותי ש‪ :‬חשוב ללמוד משהו שאתה‬ ‫אוהב‬

‫מסר לסטודנטים שנה א’‪:‬‬ ‫אל תשתמשו בסיכומים של אריה כי‬ ‫למתרגלים יש את כולם‬

‫‪8‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

??ïåëñéç áùåç èðãåèñ !! äðù 35 ìù ïåéñð íò íéèðãåèñä áìì íéðéáî çåèéáì úåðëåñ úåðéîàá åðçðà !øàåúá íòô ìù äòöä íëì íéòéöîå

1790

555

& áëø çåè éá äáåç

áëø çåèéá 'â ãö 24 ìéâî äâéäðá íééúðù ÷úå

190

úåùî úéèôùù+ äøéøâ î äðâä +

úåøéã ìò íéôñåð íééáéè÷øèà íéòöáî úåìòá úåðåã÷ôå ì"åçì úåòéñð çåèéá úåçéèáî úåàåùú

äæë á çåè ëø êì éá í ä éáééç éäéù ã ä/ú ò à

0 5 2 - 7 5 5 5 3 5 7 08-8582636 -ìè

korenasher@gmail.com 08-8504644 -ñ÷ô

úåðéîàá íëîöò úà åçèá ...êøãì åäùî íëì åð÷ú óãåòä íòå

íéçåèéá -úåðéîà øùà ïåòîù úìäðäá úåðéîà úåðëåñ

‫שקט‪ ,‬שובתים‬

‫זה התחיל בחודשים האחרונים עם העובדים הסוציאליים‪ ,‬המשיך עם הרופאים‪,‬‬ ‫ועלול להסתיים עם שחקני ליגת הכדורסל‪ .‬גל השביתות האחרון מעלה תהיות‬ ‫לגבי התועלת שלהן‪ .‬האם הן תורמות לשינוי המצב הקיים או סתם מזינות את‬ ‫כלי התקשורת עד יעבור זעם?‬

‫בעד תות‬ ‫שבי ה‪ .‬מו‬ ‫אבי‬

‫טחדה‬

‫>>‬

‫גל השביתות שפקד אותנו בתקופה האחרונה גורם‬ ‫להרמת גבות אצל רבים בציבור‪ .‬נדמה כי כולם‬ ‫רוצים לנגוס מהתקציב השמן של עוגת האוצר‪.‬‬ ‫הרופאים‪ ,‬העובדים הסוציאליים ואפילו הפרקליטים‪ ,‬ששבתו‬ ‫בשלהי השנה שעברה‪ ,‬דורשים שינוי בשכרם‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬שביתת העובדים הסוציאליים הצליחה‪ .‬הם יקבלו‬ ‫תוספת של ‪ 22.5%‬לשכרם‪ ,‬כלומר תוספת של ‪ .₪ 1000‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫יש לזכור כי המשכורת של מרביתם טרם השביתה הייתה ‪4,183‬‬ ‫ברוטו‪ ,‬והתוספת המיוחלת תתפרס לארבע פעימות‪ .‬העובדים‬ ‫הסוציאליים ביקשו לא להגיע למצב אבסורדי‪ ,‬בו הם עצמם יזדקקו‬ ‫לעזרה סוציאלית‪ ,‬בשל מצוקתם הכלכלית‪.‬‬ ‫בעניין הרופאים‪ ,‬הציבור חייב להבין שהמוחאים הם עובדי‬ ‫ציבור‪ .‬רופאים בעלי הכנסה גבוהה הם בעלי קליניקות פרטיות או‬ ‫בעלי ותק רב מאוד‪ ,‬בעוד שמרבית הרופאים הציבוריים הם צעירים‬ ‫חסרי ותק שעובדים סביב השעון‪ ,‬לעיתים כ‪ 36-‬שעות רצופות‬ ‫בבית החולים‪ .‬האם אנו לא רוצים טיפול רפואי הולם? האם נדמה‬ ‫לנו שרופא שנשבע להציל חיי אדם בכל זמן ובכל מקום באשר הוא‪,‬‬ ‫לפתע מתפתה אחר הכסף?‬ ‫“בשביתה האחרונה‪ ,‬כל פעם שהייתה שביתה פחות אנשים‬ ‫מתו”‪ ,‬כך מצהיר סגן‪-‬שר הבריאות‪ ,‬יעקב ליצמן‪ .‬יש לציין שליצי‬ ‫מן הוא האחראי בפועל לענייני המשרד‪ ,‬ומכונה ‘סגן שר’ כפשרה‬ ‫לבעייתיות שנוצרה משום שמפלגתו החרדית יושבת בכנסת ציונית‬ ‫ כאשר שר הבריאות הוא למעשה ראש הממשלה שטרוד בענייני‬‫חוץ וביטחון‪ .‬בעניין זה די בלהזכיר את כינוי הגנאי “הילד הדחוי”‪,‬‬ ‫שזכה לו תיק הרווחה‪ ,‬כיוון שאף מפלגה אינה רוצה בו‪ .‬האם זהו‬ ‫מצב נורמאלי?‬ ‫שביתה ועיצומים נגד החלטות הממשל‪ ,‬הם נדבך מרכזי בכל‬ ‫מדינה דמוקרטית‪ .‬דמוקרטיה פירושה מאבק על משאבים‪ ,‬כאשר‬ ‫בית המשפט הוא זה שפקוד על מתן היתר לשביתות‪ .‬באחריותו‬ ‫לאזן בין זכויות השובתים‪ ,‬תוך בדיקה של טענותיהם‪ ,‬לבין הפגיעה‬ ‫בציבור‪.‬‬ ‫מדינת ישראל מתקדמת בצעדי ענק לעבר הקפיטליזם האמריי‬ ‫קאי‪ .‬היא מפריטה את עצמה לדעת ומעלה מיסים ללא לאות‪,‬‬ ‫כשלעיתים נדמה כי הצעד הבא של האוצר יהיה להטיל מס גולגולת‪.‬‬ ‫אולי גם אזרחי המדינה יכולים ללמוד שיעור בדמוקרטיה‪ ,‬ולמחות‬ ‫כאשר מחירי הדלק והלחם יעלו שוב‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫נגד תות‬ ‫שבי שדה‬ ‫גל‬ ‫>>‬

‫‪ 31‬באוגוסט‪ ,‬שמונה בערב‪ .‬יושבים ובוהים בטלוויזיה‪.‬‬ ‫יונית לוי של אותה שנה תעביר את השידור לכתב‬ ‫התורן לענייני חינוך‪ .‬הכתב המעונב יבשר‪“ :‬לפי שעה‬ ‫לא ידוע האם תיפתח מחר שנת הלימודים”‪“ .‬בתוך‬ ‫החדר שמאחורי”‪ ,‬הוא יאמר בטון מליצי‪“ ,‬יושבים ראשי הסתדרות‬ ‫המורים עם בכירי האוצר בניסיונות אחרונים להגיע להסכמה בנוגע‬ ‫לתנאי ההעסקה”‪ .‬למחרת‪ ,‬הלימודים יתחילו כסדרם‪ .‬חרב השביי‬ ‫תה תוסר‪ ,‬שוב‪ .‬האוצר וההסתדרות יגיעו להבנות‪ :‬פחות שעות‪,‬‬ ‫יותר כסף‪.‬‬ ‫עכשיו נחליף לרגע את אלו שיושבים בחדר שמאחורי הכתב‪,‬‬ ‫עם בכירי האוצר‪ .‬הם יכולים להיות רופאים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪,‬‬ ‫שחקני הליגה בכדורסל או יושב‪-‬ראש ההסתדרות בכבודו ובעצמו‪.‬‬ ‫מכריזים על סכסוך עבודה שבועיים מראש‪ ,‬וחרב השביתה מונפת‬ ‫מחדש‪ .‬נראה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬ששביתה הפכה לפיתרון היחידי ובאמצעוי‬ ‫תו ניתן להשיג שיפור בתנאי ההעסקה‪.‬‬ ‫הנתונים מדברים בעד עצמם‪ :‬בשתי השביתות הגדולות האחרוי‬ ‫נות נוכחנו לראות כמה קשה לאותם נותני שירות חיוניים לחברה‬ ‫לעצור את הכל ולהגיד “מגיע לנו יותר”‪ .‬וכשהם בחרו לעשות כן‪,‬‬ ‫סיום השביתה והתוצאות שלה נבלעו ונעלמו כמו לא היו מעולם‪.‬‬ ‫שביתת העובדים הסוציאליים נגמרה כשלושה שבועות לאחר‬ ‫שהתחילה‪ ,‬בקול ענות חלושה‪ .‬מה הצליח להשיג צוות המשא‬ ‫ומתן של העובדים הסוציאלים בהסדר ביניהם לבין האוצר? שיפור‬ ‫בתנאים? עבודה בשעות נוחות? ביטחון תעסוקתי? הכול יחד? יש‬ ‫לי תחושה שעבור רובנו השאלות האלו נשארות עם סימני שאלה‪.‬‬ ‫העובדים הסוציאליים לא לבד‪ .‬לרופאים קשה לשבות‪ ,‬חיי אדם‬ ‫עומדים על הפרק ויש הסלמה בדרום‪ .‬ובכלל – אי אפשר לעצור‬ ‫ולסגור את בתי החולים‪ ,‬חדרי המיון והמרפאות‪ ,‬כי אנשים ימותו‬ ‫וזאת כמובן לא מטרת הרופאים‪ .‬המטרה שלהם דומה לזו של כולנו‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים תנאים טובים יותר‪ .‬רוצים להיות ערניים בעבודה‪ ,‬לנוח‬ ‫כמה שעות ביום‪ ,‬לעשות משמרות הוגנות ולקבל את הכסף שמגיע‬ ‫לנו‪.‬‬ ‫אבל הבעיה איננה בעובדים הסוציאליים‪ ,‬או ברופאים ‪ -‬אל תטעו‪.‬‬ ‫הם רק דוגמא לכך שאנחנו כל‪-‬כך רוצים להילחם על הזכויות שלנו‪,‬‬ ‫עד כדי שאנחנו לא עוצרים לרגע לבדוק האם הדרך הזו היא באמת‬ ‫הדרך הנכונה? האם כך אנחנו באמת משיגים את מה שתכננו?‪.‬‬ ‫אם הישגים נמדדים במידת הרעש התקשורתי שעשינו – הרי‬ ‫שהם ראויים ומכובדים בהחלט‪ .‬אך אם ההישגים קשורים בכיבוש‬ ‫המטרות שלשמן הכל התחיל – ההפסד כולו שלנו‪.‬‬

‫?‬

‫זעקה‬ ‫דוממת‬

‫צילום‪ :‬ערן קליגר‬

‫“אבא שלי נשלח למחנה‬ ‫בטוניס”‪,‬‬ ‫לא‪-‬מארסה‬ ‫מספרת קרן רומאנו‪ ,‬סטודי‬ ‫נטית שנה ג’ לתקשורת‬ ‫במכללה‪“ .‬כשנגמרה המלחי‬ ‫מה‪ ,‬הוא חזר ללוב וגילה שבבית שלו גרים‬ ‫אנשים אחרים‪ .‬כשחיפש את משפחתו‪ ,‬נודע‬ ‫לו שאחיו ואביו נהרגו בהפצצה לקראת סוף‬ ‫המלחמה‪ .‬הוא בא ממשפחה אמידה ונשאר‬ ‫חסר כל”‪ .‬היום‪ ,‬כשאביה של קרן מגיע למפגי‬ ‫שים של ניצולי שואה‪ ,‬יש אנשים שמביטים‬ ‫בו בתדהמה‪ ,‬מנסים להבין איך אדם מזרחי‬ ‫מאפריקה קשור לצמד המילים “שואת‬ ‫היהודים”‪ .‬את המבטים וההתלחשויות חווה‬ ‫אביה של קרן גם במפגש האחרון‪ ,‬שבאופן‬ ‫אירוני התקיים ב”קפה אירופה”‪.‬‬

‫כשקרן רומאנו הייתה בתיכון‪ ,‬היא גילתה שאביה‪ ,‬יליד לוב‪,‬‬ ‫הוא ניצול שואה‪ .‬הגילוי הוביל אותה לפתוח תיבת פנדורה‬ ‫אשר חשפה אוכלוסיה שלמה‬ ‫החיה בצל השואה האירופאית‬ ‫שנים רבות‪ ,‬מבלי לזכות להכרה או‬ ‫להנצחה‪ .‬עכשיו היא עושה על זה‬ ‫סרט >> חן מוסקוביץ’‬

‫“חוקי הגזע” נחקקו בלוב בשנת ‪ 1938‬על‬ ‫ידי איטליה הפשיסטית ששלטה בזמנו בלוב‪.‬‬ ‫כריתת הברית בין איטליה לגרמניה הביאה‬ ‫למטרה משותפת ביניהן‪ :‬טיהור הגזע הגרמי‬ ‫ני והאיטלקי מיהודים‪ .‬החוקים האנטישמיים‬ ‫יושמו על היהודים באכזריות רבה‪ ,‬אותה‬ ‫אכזריות המאפיינת את שואת יהודי אירוי‬ ‫פה‪ .‬תלמידים יהודים סולקו מבתי הספר‬ ‫התיכוניים ומהמוסדות האקדמיים‪ ,‬יהודים‬ ‫שהחזיקו במשרות ממשלתיות פוטרו‪,‬‬ ‫ויהודים בעלי נתינות זרה גורשו משטחי‬ ‫הממלכה‪ .‬מאות יהודים גורשו למחנות ריכוז‬ ‫בטוניסיה ובאיטליה‪ .‬אלו שגורשו לאיטליה‬ ‫הועברו לאחר מכן לגרמניה אל מחנה הריכוז‬ ‫ברגן‪-‬בלזן‪ .‬היהודים שנותרו בלוב נשלחו‬ ‫למחנה הריכוז ג’אדו שהוקם סמוך לטריפולי‬ ‫ולמחנה עבודת כפייה בקירינאיקה‪.‬‬ ‫במוסדות הלימוד ובערוצי התקשוי‬ ‫רת‪ ,‬מעולם לא התייחסו בהרחבה לשואת‬ ‫יהודי צפון‪-‬אפריקה‪ ,‬אם בכלל‪ .‬רומאנו‪,‬‬ ‫גילתה זאת להפתעתה רק כשהייתה בגיל‬ ‫תיכון‪ .‬הסתבר לה‪ ,‬שגם אביה הוא חלק‬ ‫מההיסטוריה היהודית הכואבת‪ ,‬למרות‬ ‫שכלל לא חי באירופה‪ .‬לאחר שהבחינה כי‬ ‫החברה מתקשה להאמין שיהודים ממוצא‬ ‫מזרחי חוו גם הם את השואה‪ ,‬החליטה‬ ‫להעלות את המודעות לנושא הרגיש‪ .‬רומאנו‬ ‫וסטודנטית נוספת‪ ,‬פולינה קוטליאר‪ ,‬מקדיי‬ ‫שות את עבודת הגמר שלהן במסגרת לימודי‬ ‫מסלול טלוויזיה‪ ,‬להכנת סרט דוקומנטרי על‬ ‫ניצולי שואת צפון אפריקה‪.‬‬

‫לא הייתה הבחנה בין דם לדם‬

‫הוזכרה בחצי מילה‪ .‬צריך לספר את זה‪ ,‬צריך ללמוד‬ ‫על זה‪ .‬הם חוו את אותה שואה‪ ,‬נשלחו למחנות‬ ‫עבודה‪ ,‬הורעבו ונהרגו”‪.‬‬

‫צייר התמונה הוא ראול טייטלבאום‪,‬‬ ‫ניצול שואה מיהודי יוגוסלביה‬ ‫ששרד את מחנה הריכוז ברגן‪-‬בלזן‬ ‫וכתב על היום בו ראה לראשונה‬ ‫את יהודי לוב במחנה‪“ :‬החדשים‬ ‫שהופיעו במחנה היו דמויות חיות‬ ‫אשר כאילו יצאו בדרך פלא מדפי‬ ‫התנ”ך‪ .‬אנשים אומללים אלה הגיעו‬ ‫מאקלים ים תיכוני לתוך החורף‬ ‫האירופאי‪ .‬הם היו לבושים בבגדים‬ ‫קלילים‪ ,‬נעלו סנדלים ללא גרביים‪.‬‬ ‫אפילו אנשי האס‪ .‬אס הופתעו מן‬ ‫המראה התנכ”י הזה”‬

‫“אנשים צריכים להבין שיהודי צפון אפריי‬ ‫קה היו הבאים בתור להשמדה סופית‪ .‬היטלר‬ ‫לא הבחין בין יהודי אשכנזי לבין יהודי ספרדי‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬כולנו יהודים וזה מה שצריך לזכור‪ .‬היהודים בלוב חוו‬ ‫את השואה והיו חלק ממנה‪ .‬אין שום סיבה לכך שאף אחד לא יידע‬ ‫מזה ושלא יזכירו את זה בכלל‪ ”.‬מספרת רומאנו‪ .‬פולינה קוטליאר‪,‬‬ ‫שותפתה של רומאנו לפרויקט‪ ,‬מודה כי “עד שפגשתי את קרן לא‬ ‫ידעתי על שואת יהודי צפון אפריקה‪ .‬למדנו במכללה שיעור שלם על‬ ‫היטלר והנאציזם‪ ,‬אך העובדה שהשואה הגיעה לצפון אפריקה לא‬

‫‪12‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫הגורמים לדיכוי התקשורתי כלפי הנושא שנויים‬ ‫במחלוקת‪ .‬קוטליאר מאמינה שהסיבה לכך טמונה‬ ‫בכמות הקטנה של יהודי לוב שנטבחו‪ ,‬לעומת‬ ‫המיליונים שנרצחו באירופה‪ .‬מנגד‪ ,‬רומאנו חושבת‬ ‫שלתרבות הפטריארכאלית ולמנטאליות של שמירה‬ ‫בבטן‪ -‬יש השפעה חזקה‪ .‬לטענתה‪ ,‬הניצולים לא רצו‬ ‫לספר את הטראומות מהמלחמה כדי לא להיראות‬ ‫ככאלו שנשלחו כצאן לטבח‪“ .‬יש חוקרים הטועי‬ ‫נים שהצרות החדשות דחקו הצידה את הצרות‬ ‫הישנות‪ .‬מלחמת הקיום במעברות אילצה אותם‬ ‫להדחיק את הצרות שהיו בשואה כדי לפנות מקום‬ ‫לצרות חדשות”‪ ,‬היא אומרת‪“ .‬ישנה ביקורת על כך‬ ‫שחוקרים מזרחיים היו צריכים להציף את הסיפוי‬ ‫רים ולחקור עליהם‪ .‬אולי זה נכון ‪ -‬אבל אני כאן כדי‬ ‫לשנות את זה”‪.‬‬

‫לעורר שיח ציבורי‬ ‫עד שנת ‪ ,2008‬יהודי צפון אפריקה לא היו‬ ‫זכאים לפיצויים מגרמניה משום שמחנות העבודה‬ ‫לא הוכרו בהסכם השילומים כ”מחנות ריכוז”‪ .‬לפי‬ ‫ההסכם‪ ,‬התנאים במחנות צפון אפריקה היו קשים‬ ‫פחות מאלה ששררו במחנות באירופה‪ .‬בשנת ‪2008‬‬ ‫קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי אין הצדקה‬ ‫לשלילת זכאותם של יהודי צפון אפריקה לפיצויים‪.‬‬ ‫“רק עכשיו הניצולים מקבלים פיצויים‪ ,‬ולחלקם זה‬ ‫מאוחר מדי”‪ ,‬אומרת רומאנו‪“ ,‬רבים מהניצולים כבר‬ ‫מתו”‪.‬‬

‫רומאנו וקוטליאר מקוות לחולל שינוי מהותי‬ ‫בנושא דרך הסרט המצולם שהן יוצרות‪ .‬השתיים‪ ,‬אשר נמצאות‬ ‫בתחילת התהליך‪ ,‬מקוות שהסרט יוכל לעזור בהנצחת שואת יהודי‬ ‫צפון אפריקה ולעורר את השיח הציבורי הרדום‪“ .‬זאת רק ההתחלה‪.‬‬ ‫אנחנו עוד נכנס לעומק העניין‪ ,‬נראיין חוקרים ונלווה ניצולים‪ .‬יש עוד‬ ‫הרבה עבודה”‪ ,‬אומרת רומאנו ומסכמת‪“ ,‬אני חושבת שהסרט חשוב‬ ‫ומקווה שאולי אפילו יגיע לטלוויזיה”‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪13‬‬

‫מרחב‬

‫לא‬

‫>> סיוון סטרומזה‬

‫צילומים‪ :‬סיוון סטרומזה‬

‫מוגן‬

‫בניית הממ”דים במעונות‬ ‫הסטודנטים של “עמיגור”‬ ‫משרתת מטרה חשובה‪ ,‬אך‬ ‫הדרך אליה רצופה מכשולים‬ ‫וכשלים‪.‬‬ ‫ביתם השכור של הסטודנטים‬ ‫הופך בן רגע לאתר בנייה‬ ‫מלוכלך‪ -‬עליו משתלטים‬ ‫הפועלים‪ -‬באדיבות חברת‬ ‫הקבלן‪ .‬הפרטיות אבדה‪,‬‬ ‫ותנאי מחייה בסיסיים הפכו‬ ‫לפנטזיה‪.‬‬ ‫מדברים אל הקירות‬

‫צעירים המסתובבים עם תרמיל על הגב‪,‬‬ ‫עוברים ממקום למקום‪ ,‬ישנים כל ערב‬ ‫בדירה אחרת‪ ,‬לפעמים ללא מים במשך‬ ‫שעות ולפעמים אף ללא זרם חשמל‪ .‬זהו‬ ‫הנוף הרגיל בטיולי המזרח או דרום אמריי‬ ‫קה‪ .‬אלא שהפעם לא מדובר על טיול אחרי צבא‪ ,‬אלא על סטודני‬ ‫טים הגרים במעונות “עמיגור” בשדרות ונאלצים להתמודד עם המצב‬ ‫החדש אליו נקלעו‪.‬‬

‫“אף אחד לא יפצה אותי על עוגמת הנפש שנגרמה לי ועל זה שאני‬ ‫לא ישנה בלילות כשאני יודעת שיש קיר שבור בדירה שלי ושכל אחד‬ ‫יכול להיכנס דרכו”‪ .‬כך מספרת י’‪ ,‬סטודנטית לתקשורת במכללה‪,‬‬ ‫המתגוררת זו השנה השנייה ב”עמיגור”‪“ .‬החלפנו צילינדר בדלת‬ ‫מכספנו הפרטי כדי שלא יגנבו לנו דברים ושארגיש יותר בטוחה‬ ‫כשאני פה”‪ ,‬ממשיכה י’‪“ ,‬חברים מזמינים אותי כל הזמן לישון אצלם‬ ‫כדי שלא אחשוש מכל רעש קטן בלילה‪ ,‬אבל אני רוצה לישון בבית‬ ‫שלי‪ ,‬בחדר שלי‪ ,‬אני אוהבת אותו‪ .‬ואני משלמת עליו”‪.‬‬

‫בספטמבר ‪ 2010‬החלה בניית הממ”דים במגורי “עמיגור” בשדרות‪,‬‬ ‫המשמשים כמעונות לסטודנטים ממכללת ספיר‪ .‬האזור כולו הפך‬ ‫לאתר בנייה‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ -‬לכלוך‪ ,‬זבל‪ ,‬חול ומלט‪ ,‬רעש‪,‬‬ ‫פועלים‪ ,‬פיגומים וכניסות חסומות‪ -‬וכל זאת בזמן שהסטודנטים‬ ‫ממשיכים לשלם שכר דירה מלא‪ .‬למעלה מחצי שנה מאז תחילת‬ ‫הבנייה לא רואים את הסוף‪ ,‬ורמת התסכול של הסטודנטים המתגוי‬ ‫ררים במקום הולכת וגוברת‪.‬‬

‫הסטודנטים טוענים כי אין להם עם מי לדבר‪ .‬כשהם מתלוננים‬ ‫לאחראית הסטודנטים ב”עמיגור”‪ ,‬מריה יודובין‪ ,‬אין לה תשובות והיא‬ ‫מעבירה את האחריות למנהלי פרויקט הבנייה או לאחראי “עמיגור”‬ ‫בשדרות‪ ,‬אבידן וקנין‪ .‬הוא מצידו‪ ,‬כעס שסטודנטיות התקשרו אליו‬ ‫ישירות והעביר את האחריות ליודובין‪“ .‬הם יודעים שבאנו לגור פה כי‬ ‫זה זול ושלא נלך לקיבוצים בגלל שכר הדירה הגבוה‪ ,‬אז הם מנצלים‬ ‫את זה ועושים מה שבא להם”‪ ,‬אומרת י’‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫סטודנטים רבים ב”עמיגור” קיבלו לאחרונה מכתב החתום על ידי‬ ‫וקנין‪ ,‬בגין חריגה בהוצאות החשמל‪ ,‬אשר בדרך כלל כלולות בשכר‬ ‫הדירה‪“ .‬זה לא הגיוני שאחרי שנה וחצי שאנחנו גרים פה פתאום‬ ‫דווקא עכשיו יש חריגה‪ .‬זה ברור שזה בעקבות השימוש של הפועלים‬ ‫בחשמל ובמים לצורך עבודות הבנייה”‪ ,‬אומרת אחת הסטודנטיות‪.‬‬

‫צילום‪ :‬שירלי סיידלר‬

‫חשבונות החשמל תופחים‪ ,‬המים הופכים למצרך נדיר‬

‫הקיר בין הדירה לממ”ד נשבר‪ ,‬עוד לפני שזה האחרון מוכן‬

‫כשהתלוננה בפני יודובין על כך שהפועלים השאירו אור דולק‬ ‫בביתה לאורך כל השבת בזמן ששהתה אצל הוריה‪ ,‬זו ענתה כי “הם‬ ‫לא צריכים להשתמש בחשמל שלנו‪ ,‬תגידי להם שישתמשו בחשמל‬ ‫שלהם”‪ .‬יודובין מתעקשת שהפרויקט הוא לטובת הסטודנטים ושאין‬ ‫ברירה אחרת‪ ,‬שימצאו בינתיים סידור‪ .‬ולגבי החזר שכר הדירה? היא‬ ‫מאמינה שיהיה בסדר‪ .‬היא גם מאמינה שלמרות הקיר השבור‪ -‬איש‬ ‫לא ייכנס דרכו‪ .‬יודובין אופטימית‪ ,‬אולי אופטימית מידי‪ ,‬אך הסטודי‬ ‫נטים מעט פחות‪.‬‬ ‫“אני לא ישנה בלילות כשאני יודעת שיש קיר‬ ‫שבור בדירה שלי ושכל אחד יכול להיכנס דרכו”‬

‫חשוב לציין כי בדירות רבות עדיין לא נשבר הקיר אליו יחובר‬ ‫הממ”ד‪ ,‬אך זה עתיד לקרות בקרוב‪ .‬סביר להניח שהבנייה תיגרר עד‬ ‫לתקופת הבחינות הקרובה‪ ,‬בה שקט הוא מצרך חשוב עבור הסטוי‬ ‫דנטים המנסים לשנן את החומר‪“ .‬אני מתעוררת בבוקר מהרעש של‬ ‫העבודות בחוץ‪ ,‬לפעמים אין לי מים להתקלח לפני שאני יוצאת‪ ,‬ועל‬ ‫האינטרנט שכל הזמן מתנתק אני כבר בכלל לא מדברת‪ .‬אני מפחדת‬ ‫להדליק את המחשב‪ ,‬שלא ייהרס לי מהפסקות החשמל שיש כמה‬ ‫פעמים ביום”‪ ,‬אומרת סטודנטית‪ ,‬שבדירתה עומדים להתחיל בקרוב‬ ‫את שבירת הקירות‪.‬‬ ‫איש מהגורמים האחראים על הפרויקט לא נותן תשובות חד‬ ‫משמעיות‪ -‬מתי החור בקיר יהפוך סופית לחלון? מתי תיגמר הבנייה?‬ ‫או מתי יוכלו הדיירים ללכת בלילה ָּבשביל המוביל לביתם כשהוא‬ ‫מואר ומרוצף‪ ,‬ולא לחשוש ליפול ולהיחבל‪ -‬מה שקרה כבר לא פעם‪.‬‬ ‫“בעקבות הבנייה נותרתי במשך ‪ 24‬שעות ללא מים בדירה”‪ ,‬מספרת‬ ‫י’‪“ ,‬והיחיד שהיה אכפת לו‪ ,‬שהציע את עזרתו ואפילו רצה לקנות לי‬ ‫שישיית מים‪ ,‬היה שלמה הקבלן‪ ,‬שהסטודנטים כלל לא באחריותו”‪.‬‬

‫ידיי הסטודנטים כבולות? לא בטוח‬ ‫לאחר בחינת חוזה השכירות בין הסטודנטים לבין חברת “עמיגור”‪,‬‬ ‫נמצא כי במעמד חידוש החוזה שהתקיים בתחילת שנת הלימודים‬

‫הנוכחית‪ ,‬החתימה החברה חלק מהסטודנטים על נספח חדש‪ .‬בנספח‬ ‫נכתב כי “האורח (הסטודנט) מוותר על כל טענה‪ ,‬דרישה ותביעה כלפי‬ ‫עמיגור בקשר לרעש‪ ,‬לכלוך והפרעות שעלולות להיגרם לנוחיותו‬ ‫ולשגרת חייו‪ ,‬כתוצאה מעבודות המיגון”‪ .‬הסטודנטים מרגישים כי‬ ‫באמצעות נספח זה סתמו להם את הפה וכבלו את ידיהם‪ ,‬וטוענים כי‬ ‫איש לא דואג לאינטרסים שלהם‪.‬‬

‫“אני מתעוררת בבוקר‬ ‫מהרעש של העבודות‬ ‫בחוץ‪ ,‬לפעמים אין לי‬ ‫מים להתקלח לפני‬ ‫שאני יוצאת‪ ,‬ועל‬ ‫האינטרנט שכל הזמן‬ ‫מתנתק אני כבר בכלל‬ ‫לא מדברת”‬

‫כשהסטודנטים נשאלים מדוע‬ ‫לא פעלו קודם לכן ולא הקימו‬ ‫קול צעקה‪ ,‬התשובות פחות או‬ ‫יותר זהות‪ .‬כולם עסוקים בהגשת‬ ‫עבודות‪ ,‬בלמידה למבחנים ובעבוי‬ ‫דה כדי שיהיה להם כסף לשלם את‬ ‫שכר הדירה‪ .‬אין להם את הכוחות‬ ‫ואת הזמן להתעסק עם מכתבי תלונה ותביעות כרגע‪ ,‬ורובם לא‬ ‫באמת מאמינים שיצליחו לשנות משהו‪ .‬אך היו גם לא מעטים שטענו‬ ‫שאם תהיה התארגנות קבוצתית של סטודנטים‪ ,‬הם יצטרפו בשמחה‬ ‫למאבק‪ .‬בינתיים‪ ,‬הם מעדיפים לא לחשוף את שמותיהם על מנת‬ ‫שלא יתנכלו להם על כך שהם מתלוננים‪.‬‬ ‫“יש הרגשה שהסטודנט הוא בורג קטן במערכת” אומרת א’‪“ ,‬ואני‬ ‫כל כך סובלת מהמצב הזה‪ ,‬אבל אני מנסה לא לשקוע בזה כי זה רק‬ ‫עושה לי רע‪ .‬אני לא חתמתי על החוזה החדש ואני יודעת שאני יכולה‬ ‫לתבוע‪ .‬אם סטודנטים יתאגדו לתביעה אני אשמח להיות חלק מזה‬ ‫ולהוציא את התסכול שלי”‪“ .‬תסכול” היא מילת המפתח בשיחות עם‬ ‫דיירי “עמיגור”‪ .‬בימים אלה‪ ,‬בהם צלילי בומים ו”צבע אדום” הפכו‬ ‫לעניין שבשגרה‪ ,‬נוסף גם פחד ותחושת חוסר ביטחון לחיות בבית‬ ‫ללא קירות‪ .‬הם יודעים שכל הנעשה סביבם לא תקין‪ ,‬אך הם מרגיי‬ ‫שים חסרי אונים ורק רוצים שהכול כבר ייגמר‪.‬‬ ‫תגובת אבידן וקנין‪ ,‬מנהל חברת “עמיגור”‪ ,‬לטענות שהועלו‬ ‫בכתבה‪:‬‬ ‫“כל הסטודנטים שהחדר שלהם הוא זה ששברו בשביל הפתח של‬ ‫הממ”ד יקבלו זיכוי על שכר הדירה”‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪15‬‬

‫צילום‪ :‬גיל אלנקווה‬

‫כשהמחירים בשוק הולכים‬ ‫ועולים‪ ,‬לסטודנט דל המשאבים‬ ‫לא נותר אלא לנסות לחסוך‬ ‫בדברים הקטנים‪ .‬כך תדעו כיצד‬ ‫לשלוט בהוצאות ואיך להתנקם‬ ‫ביצר הצרכנות‬ ‫>>ברק בן חמו‬

‫המדריך‬ ‫לחסכן השאפתן‬ ‫קיים הסיכוי שבחדרי חדרים התקבצו מיטב המוחות‬ ‫וחשבו איך לגרום לנו‪ ,‬האזרחים‪ ,‬לצאת לשדות‬ ‫ולרחובות‪ ,‬להתחבר לשורשים ולהתחיל ללכת‪.‬‬ ‫לאחר שהניסיון דעך‪ ,‬החליטו חכמי הדור להעלות‬ ‫את מחירי הדלק בהדרגתיות‪ ,‬עד אשר נתלבט בין‬ ‫הנסיעה במכונית לארוחה היומית‪ .‬ואם זה לא הספיק‪ ,‬הוסיפו לנו‬ ‫גם כמה שקלים במוצרי המזון‪ ,‬בעלויות המים‪ ,‬בשיחות הטלפון‪,‬‬ ‫בטיסות לירח ובקניית בתים ‪ -‬שזה בערך אותו התעריף‪ .‬העיקר‬ ‫שנצא החוצה ונתחיל לצעוד‪.‬‬ ‫שאלנו את עצמנו (למזלנו זאת פעולה שנותרה בחינם) ‪ -‬מה ניתן‬ ‫לעשות בכדי לרכך את המצב‪ ,‬ועדיין‪ -‬עם כל גלי הצונאמי של עליות‬ ‫המחירים‪ -‬להצליח גם לשלם לעליזה מהקיבוץ את שכר הדירה‬ ‫בסוף החודש‪ .‬בחרנו לעשות “זום אין” רציני אל תוך חיינו הסטודני‬ ‫טיאלים ולבדוק כיצד אפשר לחסוך בקטנות ולשמור עדיין על חיוך‬ ‫מבריק ומאושר לאורך היום (או שלא?)‪.‬‬

‫משחת שיניים‬

‫צחצוח שיניים במשחה סטנדרטית (‪ )100ml‬יעלה לכם כ‪ 30-‬אגורות‬ ‫בממוצע לצחצוח‪ .‬מה שמשאיר אתכם עם ‪ 9‬שקלים פחות כל חודש‪.‬‬ ‫למרחיקי הלכת שמצחצחים אחרי כל ארוחה‪ -‬יהיה עליכם להיפרד‬ ‫כמעט מ‪ 30-‬שקלים כל חודש (לא לקחנו בחשבון צחצוח אחרי כל‬ ‫מאנצ’)‪.‬‬ ‫אלטרנטיבה‪ :‬תוכלו לבחור בתרופת הסבתא הידועה משחר‬ ‫ההיסטוריה‪ -‬מלח גס ועלי מרווה‪ .‬מה שמבטיח לכם חיסכון משמעוי‬ ‫תי כל חודש בכסף‪ ,‬אבל בעיקר גם חיסכון בחברים‪ .‬אה כן‪ ,‬וגם‬ ‫תעשו לעצמכם טובה ותוותרו על מציאת בת‪-‬זוג בתקופת החיסכון‬ ‫הזאת‪.‬‬

‫דוד חימום‬

‫לפני שאתם מתנפלים על השותף שהשאיר את הדוד דולק כל‬ ‫הלילה‪ ,‬כדאי שתדעו כמה עולה לכם התענוג של שותף סטלן‪ .‬באם‬ ‫הדוד שלכם אינו מתקופת המנדט‪ ,‬שעה של חימום המים תעלה לכם‬ ‫כשקל בממוצע ‪ .‬אין צורך להדליק את הדוד יותר משעה‪ ,‬לכן חישוב‬ ‫פשוט משאיר אתכם עם פחות ‪ 30‬שקלים בחודש חורפי‪ -‬כמובן‬ ‫בהנחה שיש לפחות סחי אחד בבית שיכבה את הדוד בזמן‪.‬‬ ‫אלטרנטיב‪:‬ה‪ :‬נדלג על ההצעה להתקלח פחות‪ ,‬בתקווה שהב�נ‬ ‫תם את הנקודה מהסעיף הקודם‪ .‬אבל כן נוכל להציע לכם לחזור‬ ‫למנהגי הטיול בהודו; לחמם את המים על ערימת זרדים דולקים‬ ‫ולהתקלח עם דלי‪ .‬זה בהחלט יהיה חסכון משמעותי בשבילכם‬ ‫ובשביל הכינרת‪ .‬אבל קחו בחשבון שהחבר’ה בעירייה או בקיבוץ לא‬ ‫יאהבו את הרעיון שהחלטתם להקדים את ל”ג בעומר‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫מזגן‬

‫שימוש במזגן קטן (עד ‪ 1‬כוח סוס) יעלה לכם כחצי שקל לערך‪ .‬אם‬ ‫אתם רומנטיים ומקררים את החדר כל הלילה רק בשביל לישון‬ ‫מתחת לפוך‪ -‬התענוג יעלה לכם ‪ 60‬שקלים בחודש‪ .‬אם אתם מאלו‬ ‫שמסתפקים בהדלקת המזגן רק כשחם‪ ,‬כנראה שתיפרדו רק מ‪20-‬‬ ‫שקלים בחודש‪.‬‬ ‫אלטרנטיבה‪ :‬לעבור לקנדה‪ ,‬לחסוך בחשמל‪ ,‬ולהיכנס לכלא על‬ ‫שהות בלתי חוקית‪ .‬או לקנות חליפה בדואית שתבודד את גופכם‬ ‫מהקיץ החם ותשמור על טמפרטורה הנמוכה שלו (לפחות ככה טוען‬ ‫בונדו הבדואי מהחוף בסיני)‪.‬‬

‫ארוחה במכללה‬

‫ארוחה עם שתייה במכללה תעלה לכם בין ‪ 10-15‬שקלים‪ ,‬מה‬ ‫שמשאיר אתכם עם חסרון של בין ‪ 160-240‬שקל בחודש‪ ,‬בהנחה‬ ‫שאתם לא מבריזים כפייתיים שמגיעים פעם בשבוע כדי לברר איפה‬ ‫מגישים את העבודות‪ .‬בנוסף תצטרכו לקחת בחשבון את התור‬ ‫המייגע לקופה‪ ,‬שיתרום לאוסף האיחורים שלכם‪ ,‬ובעיקר יגרום‬ ‫לבזבוז של כשנתיים מחייכם‪.‬‬ ‫אלטרנטיבה‪ :‬לבוא עם סנדוויץ’ מוכן מהבית‪ .‬נכון‪ ,‬זה פחות נוח‬ ‫להכין ואין זמן בבוקר וגם בדיוק נגמר המיונז‪ .‬אבל בנינו‪ ,‬תוותרו‬ ‫על התירוצים ותחסכו יותר מחצי מההוצאות‪ -‬סנדוויץ’ ביתי מפנק‬ ‫(לחמנייה‪ 2 ,‬ביצים‪ ,‬עגבנייה‪ ,‬מיונז) יעלה לכם בערך ‪ 4.5‬שקלים‪.‬‬ ‫לחוסכים הרציניים שמוכנים להתפשר ולהפשיר לחם פרוס מסמסי‬ ‫טר א’‪ ,‬תוכלו לחסוך אפילו יותר‪ .‬כך או כך סנדוויץ’ ביתי ישאיר אתכם‬ ‫עם יותר כסף ועם כיוון מחשבה יצירתי‪ -‬כיצד להכין את האחד‬ ‫המושלם‪ .‬הצעות יתקבלו בברכה במערכת “פנחס”‪.‬‬

‫דלק‬

‫חשבנו לעשות חישוב מדויק של מחירי הדלק‪ ,‬אבל עד שהמדור‬ ‫ייצא לאור‪ -‬כנראה שתוכלו לזרוק את הפסקה הזאת לפח‪ .‬בכל אופן‬ ‫ננסה לעשות את זה פשוט; בהנחה שאתם גרים בסביבה (עד ‪ 7‬ק”מ‬ ‫מהמכללה)‪ -‬כל נסיעה למכללה וחזרה לוקחת לכם בערך ליטר של‬ ‫דלק‪ .‬משמע‪ ,‬כל פעם כשאתם יוצאים ללמוד אתם נפרדים מ‪7.5-‬‬ ‫שקלים‪ ,‬ומדי יום התעריף מתעדכן‪ .‬להתחיל לצעוד‪ ,‬אמרנו?!‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪17‬‬

‫>> גל שדה‬

‫א‬ ‫‪1.5‬‬ ‫ערב יום השואה‬

‫‪18‬‬

‫ב‬

‫‪3.5‬‬ ‫סינמטק שדרות הקרנת‬ ‫הסרט “חור בלבנה” ‪19:30‬‬

‫‪4.5‬‬ ‫ליין מסיבות ה‬ ‫בקייזר פאב ב‬

‫‪8.5‬‬ ‫ערב יום הזיכרון‬ ‫טקס יום הזיכרון במכללה‬ ‫‪11:45‬‬

‫‪9.5‬‬ ‫יום הזיכרון לחללי צה”ל ‪-‬‬ ‫חופש‬

‫‪10.5‬‬ ‫יום העצמאות ‪ -‬חופש‬

‫‪11.5‬‬ ‫סינמטק שדר‬ ‫הקרנה מיוחד‬ ‫הסרט “אריא‬ ‫קאוריסמקי”‬

‫‪15.5‬‬

‫‪16.5‬‬

‫‪17.5‬‬

‫שבוע מילואים ‪-‬‬ ‫אגודת הסטודנטים‬ ‫‪-------------------------‬‬

‫עשן הזמן באר שבע‪ ,‬ערב‬ ‫במה פתוחה וג’ם סשן‬

‫ליין סטודנטים בפריז ‪20‬‬ ‫בשדרות ‪22:00‬‬

‫שבוע מילואים ‪-‬‬ ‫אגודת הסטודנטים‬ ‫‪------------------------‬‬‫בירה בכיף בפאב‬ ‫“המתפרה” ברוחמה ‪22:00‬‬

‫‪18.5‬‬ ‫ערב הוקרה לח‬ ‫המילואים של‬ ‫‪------------‬‬‫ליין מסיבות הס‬ ‫בקייזר פאב ב‬

‫‪22.5‬‬ ‫ל”ג בעומר‬

‫‪23.5‬‬ ‫סינמטק שדרות ‪ -‬מועדון‬ ‫הסרט המופרע ‪ -‬האחים‬ ‫כהן ‪20:00‬‬

‫‪24.5‬‬ ‫יום הסטודנט ‪ 2011‬מתחם‬ ‫השוק הבדואי ב”ש‬

‫‪25.5‬‬ ‫מסיבות בריכ‬ ‫פרטי יום הסט‬

‫‪29.5‬‬ ‫סינמטק שדרות פסטיבל‬ ‫קולנוע דרום‬

‫‪30.5‬‬ ‫סינמטק שדרות פסטיבל‬ ‫קולנוע דרום‬

‫‪31.5‬‬ ‫סינמטק שדרות פסטיבל‬ ‫קולנוע דרום‬

‫‪1.6‬‬ ‫סינמטק שדר‬ ‫קולנוע דרום‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪2.5‬‬

‫ג‬

‫ד‬

‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‬ ‫ טקס יום השואה במכללה‬‫‪ ,11:00‬אודיטוריום ‪5001‬‬ ‫‪--------------------------‬‬‫הצגת “הכלב היהודי”‬ ‫בתיאטרון באר שבע ‪20:30‬‬

‫מאי ‪2011‬‬ ‫ה‬

‫הסטודנטים‬ ‫ביכיני‬

‫רות‬ ‫דת של‬ ‫אל ‪ -‬אקי‬ ‫‪20:30‬‬

‫חיילי‬ ‫מכללת ספיר‬ ‫‪------------‬‬‫סטודנטים‬ ‫ביכיני‬

‫כה‪ ,‬אפטר‬ ‫טודנט‬

‫ו‬

‫ש‬

‫‪5.5‬‬ ‫ההצגה “כל הגברים אותו‬ ‫דבר” היכל התרבות באר‬ ‫שבע ‪21:00‬‬

‫‪6.5‬‬ ‫מסיבת סופ”ש בגרין פאב‬ ‫בניר עם ‪22:00‬‬

‫‪7.5‬‬ ‫בירה ותרגיע‪ ,‬עשן הזמן‬ ‫באר שבע ‪ ,19:00‬הכניסה‬ ‫חופשית‬

‫‪12.5‬‬ ‫הופעה של שלומי שבת‬ ‫בתיאטרון באר שבע‬ ‫‪21:00‬‬

‫‪13.5‬‬ ‫באר שבע‪ ,‬קרית‬ ‫הממשלה ‪ -‬המחאה של‬ ‫הביוקר ‪10:00‬‬

‫‪14.5‬‬ ‫ההצגה “הרוזן ממונטה‬ ‫כריסטו” של תיאטרון‬ ‫באר שבע בהיכל התרבות‬ ‫באשקלון ‪21:30‬‬

‫‪19.5‬‬ ‫היכל התרבות באר שבע‪,‬‬ ‫ההצגה‬ ‫“ ‪ I LOVE YOU‬לנצח‪,‬‬ ‫אבל‪20:30 ”..‬‬

‫‪20.5‬‬ ‫סינמטק שדרות ‪-‬הקרנת‬ ‫הסרט “מי מפחד‬ ‫מוירג’יניה וולף?” מחווה‬ ‫לאליזבת טיילור ‪12:30‬‬

‫‪21.5‬‬ ‫מסיבת מוצ”ש בסוגויה‬ ‫בנתיבות‬

‫‪26.5‬‬ ‫בירה בכיף בפאב‬ ‫“המתפרה” ברוחמה‬ ‫‪22:00‬‬

‫‪27.5‬‬ ‫עשן הזמן באר שבע “רוק‬ ‫בצהריים” ‪14:00‬‬

‫‪28.5‬‬ ‫מסיבת סופ”ש בגרין פאב‬ ‫בניר עם ‪22:00‬‬

‫רות פסטיבל‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪19‬‬

‫צילום‪ :‬שני צדיקריו‬

‫לכבוד יום הפועלים‪,‬‬ ‫שלחנו סטודנט‬ ‫ליום עבודה במפעל‬ ‫שוקולד בשדרות‪.‬‬ ‫במקביל לעבודה‬ ‫הפיזית‪ ,‬הוא ניסה‬ ‫להבין מאין יבוא‬ ‫המהפכן העתידי של‬ ‫מרקס‪.‬‬

‫קל זה לא היה ‬

‫ ‬

‫>> אביב בן שבת‬

‫זהו יום‬ ‫הפועל‬ ‫השעון המעורר צלצל בשמונה בבוקר‪ .‬זו בטח‬ ‫שעה מאוחרת עבור פועל פס ייצור‪ ,‬אבל אני‬ ‫אהיה פועל רק ליום אחד כך שאין טעם להגיע‬ ‫לפני המנהל‪“ .‬אני יוצא ליום עבודה במאה‬ ‫ה‪ ,”19-‬הכרזתי ברשת החברתית‪ ,‬ונסעתי במכונת זמן תוצרת‬ ‫“רנו” לאזור התעשייה בשדרות‪.‬‬ ‫בהתחלה לא התלהבתי מהרעיון של עבודה ללא תשלום‪ ,‬אבל‬ ‫אז הבנתי שזה כנראה סימן משמיים‪ .‬אני לא מתכוון לסימן‬ ‫מאלוהים‪ .‬אני מתכוון לסימן מקארל מרקס‪ .‬כבר די הרבה זמן‬ ‫שאני מדבר על מהפכה‪ .‬לא תמיד ברצינות‪ ,‬כמו טרייסי צ’פמן‪,‬‬ ‫אבל לעיתים קרובות כן‪ .‬מרקס טען שהמהפכה תבוא מהפו י‬ ‫עלים‪ ,‬שיבינו שבעלי ההון מנצלים אותם ואז יחליטו לצאת‬ ‫לרחובות‪ .‬כל שעליי לעשות הוא להיות פועל ליום אחד‪ ,‬לפתח‬ ‫תודעה מהפכנית בשעות ספורות ולצאת לשחרר את העולם!‬ ‫הגעתי למפעל “בראשית” וחיכיתי בחוץ במשך מספר דקות‪,‬‬

‫‪20‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫עד ששמעון המנהל יכניס אותי פנימה‪ .‬בעודי ממתין‪ ,‬דמיינתי‬ ‫את עצמי עובד במונוטוניות על פס הייצור כמו צ’ארלי צ’פלין‬ ‫ב”זמנים מודרניים”‪ ,‬וגם את שמעון‪ ,‬המנהל שעוד לא פגשתי‪,‬‬ ‫צועק עליי להגביר את הקצב‪ .‬כנראה שזו הייתה הפעם הראשו י‬ ‫נה בחיי שדמיינתי את עצמי בשחור‪-‬לבן‪ .‬ואז הגיע שמעון‪.‬‬ ‫הוא לא היה מפחיד כמו מנהל המפעל של צ’ארלי צ’פלין והוא‬ ‫אפילו היה מאוד נחמד‪ .‬יכול להיות שהמהפכה התעשייתית‬ ‫תמה ואף אחד לא סיפר לי?‬ ‫שמעון לקח אותי לסיור קצר במפעל השוקולד של‬ ‫“בראשית”‪ .‬הוא הראה לי את המכונות הגדולות שיוצקות את‬ ‫השוקולד‪ ,‬את פס הייצור שמקרר את השוקולד המומס וחותך‬ ‫אותו למלבנים‪ ,‬ואת עמדת האריזה‪ .‬מסתבר שבימינו המכונות‬ ‫עושות הכל כמעט לבד‪ .‬הפועל‪ ,‬זה שפעם היה צריך לעמוד‬ ‫בקצב המטורף של המכונה‪ -‬הפך למפקח שלה‪ ,‬והוא יכול‬ ‫לעבוד בקצב סביר‪ .‬מסתבר שהמהפכה הטכנולוגית הגיעה גם‬

‫לרחוב בריסל בשדרות‪ .‬צ’פלין בטוח היה מרוצה אם הוא היה‬ ‫רואה את זה‪.‬‬ ‫לאחר הסיור החלטתי שאני מעביר את היום הזה דווקא‬ ‫בעבודה הכי מונוטונית‪ .‬הרי באתי לפתח פה תודעה מהפכנית‪,‬‬ ‫לא ליהנות‪ .‬לפני שהספקתי לשרבט בראשי את נאום המהפ י‬ ‫כה‪ ,‬שמעון שלח אותי לעבוד עם ז’ניה בפס הייצור‪ .‬הוא עלה‬ ‫לישראל לפני ‪ 19‬שנה‪ ,‬שזה היה אולי מזמן‪ ,‬אבל הוא הספיק‬ ‫להעביר את רוב שנותיו תחת שלטון קומוניסטי‪ .‬עכשיו הוא‬ ‫עובד מבוקר עד ערב באחד מפסי היצור במפעל‪ .‬אם לו אין‬ ‫תודעה מהפכנית‪ ,‬למי יהיה?‬ ‫ז’ניה מכין את הארגזים שמתמ י‬ ‫לאים באצבעות השוקולד‪ .‬כאשר‬ ‫מרקס טען‬ ‫בארגז יש שישה קילוגרם של שוקו י‬ ‫שהמהפכה תבוא‬ ‫לד‪ ,‬הוא סוגר אותו ושם ארגז חדש‬ ‫מהפועלים שיבינו‬ ‫שבעלי ההון‬ ‫שהכין מבעוד מועד‪ .‬מדי פעם הוא‬ ‫מנצלים אותם‬ ‫מאתר על פס הייצור שוקולד שיצא‬ ‫ויחליטו לצאת‬ ‫מהמכונה בגודל הלא נכון ואז הוא‬ ‫שעלי‬ ‫לרחובות‪ .‬כל‬ ‫משליך אותו לארגז אחר‪ ,‬גדול יותר‪,‬‬ ‫להיות‬ ‫לעשות הוא‬ ‫שעתידו לחזור להתכה מחדש‪.‬‬ ‫אחד‪,‬‬ ‫פועל ליום‬ ‫עכשיו‪ ,‬תקראו את שני המשפטים‬ ‫לפתח תודעה‬ ‫האחרונים מאה פעמים‪ ,‬ותוכ י‬ ‫מהפכנית בשעות‬ ‫לו לקבל רמז למונוטוניות‪ .‬זה מה‬ ‫ספורות ולצאת‬ ‫שז’ניה עושה מבוקר עד ערב במשך‬ ‫לשחרר את העולם!‬ ‫שנים‪ .‬זה קצת דיכא אותי‪ ,‬אבל זה‬ ‫היה מדכא אותי הרבה יותר אם הוא‬ ‫היה מספר לי שיש לו תואר ראשון בתקשורת‪.‬‬ ‫ניסיתי לעבוד יחד עם ז’ניה‪ .‬הוא לא באמת היה צריך את‬ ‫העזרה שלי‪ ,‬אבל שמח שיש לו עם מי לדבר‪ .‬בהתחלה‪ ,‬הוא‬ ‫סיפר על הרשת החברתית הרוסית ועל כמה זה מצחיק לגלות‬ ‫שאחד מחברי הילדות שלו‪ ,‬שנחשב בעיניו תמיד כנוצרי‪ ,‬עלה‬ ‫לישראל כבר לפניו‪ ,‬בשנות התשעים‪ .‬משעשע‪ ,‬אין ספק‪ .‬כמעט‬ ‫נשאבתי לתוך הסיפורים הרבים שלו‪ ,‬אבל השתדלתי לשמור‬ ‫על פוקוס ואמרתי לעצמי בלב‪“ :‬תחשוב על המניפסט!”‪ .‬ניסי י‬ ‫תי לתקוף את העניין מכל מיני כיוונים אבל בסוף זה בא דווקא‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫ז’ניה שאל אותי היכן אני מתגורר‪“ .‬באור הנר”‪ ,‬עניתי לו‪,‬‬ ‫“אבל בשכירות”‪ ,‬הוספתי‪“ .‬קשה לקנות דירה‪ ,‬אה?”‪ ,‬אמר לי‬ ‫ז’ניה‪ ,‬כאילו הוא מבין את כיוון הסיבוב של גלגלי השיניים‬ ‫בראשי‪ .‬כמובן שעניתי לו שמאוד קשה ואולי אפילו בלתי‬ ‫אפשרי‪“ .‬אי אפשר כבר לחיות‬ ‫במדינה הזאת”‪ ,‬הוא הוסיף‪“ .‬אז מה‬ ‫“אי אפשר כבר‬ ‫עושים?”‪ ,‬שאלתי וקיוויתי לתשובה‬ ‫לחיות במדינה‬ ‫של מהפכן פוטנציאלי‪“ .‬שום דבר‪.‬‬ ‫הוסיף‪.‬‬ ‫הזאת” הוא‬ ‫לי כבר יש בית‪ .‬אתה צריך לקנות”‪.‬‬ ‫עושים?”‪,‬‬ ‫“אז מה‬ ‫יופי‪ .‬מעולה‪ .‬כמעט התחלתי‬ ‫וקיוויתי‬ ‫שאלתי‬ ‫לבכות‪.‬‬

‫לתשובה של מהפכן‬

‫פוטנציאלי‪“ .‬שום‬ ‫בסביבות השעה ‪ 12‬בצהריים הוא‬ ‫דבר‪ .‬לי כבר יש בית‪.‬‬ ‫אמר לי שעוד מעט מגיעה הפסקת‬ ‫אתה צריך לקנות”‪.‬‬ ‫הצהריים ויבואו להחליף אותו‪.‬‬ ‫כמעט‬ ‫יופי‪ .‬מעולה‪.‬‬ ‫“אתה לא פשוט סוגר את המכו י‬ ‫לבכות‬ ‫התחלתי‬ ‫נה?”‪ ,‬שאלתי אותו‪“ .‬לא‪ ,‬המכו י‬ ‫נה ממשיכה לעבוד‪ ,‬מישהו יבוא‬ ‫להחליף אותי”‪ .‬כנראה שלא הכל‬ ‫השתנה מהמאה ה‪ .19-‬האדם עדיין נשאר עבד למכונה למרות‬ ‫הכל‪ .‬המשכתי לנסות להוציא מז’ניה את המהפכן שבו‪ ,‬אך‬ ‫לשווא‪ .‬יכול להיות שמרקס טעה? יכול להיות שהמהפכה לא‬ ‫תבוא מהפרולטריון?‬

‫התחלתי לחשוב מה צ’ה גווארה היה עושה במצב כזה‪ ,‬אבל‬ ‫הבנתי שאלימות לא תעזור כאן‪ .‬שתקתי קצת וחשבתי‪ .‬אולי‬ ‫תוך כדי העבודה המונוטונית והמייגעת תיווצר אצלי התודעה‬ ‫המהפכנית המיוחלת‪ .‬עבדתי בשקט‪ .‬עבדתי וניסיתי לחשוב‪.‬‬ ‫עבדתי עוד וניסיתי לחשוב עוד‪ .‬זה לא ממש הלך כמו שתכננתי‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬בהפסקה נפל לי האסימון‪ -‬כשאתה עובד בפס ייצור אתה‬ ‫לא יכול לחשוב על שום דבר מלבד העבודה‪ .‬אין מקום למחש י‬ ‫בות עמוקות‪ ,‬רק לעבודה ועוד עבודה‪ .‬כנראה שמרקס טעה‪.‬‬ ‫כנראה שהמהפכה לא תבוא מהפרולטריון‪ ,‬כי פשוט אין להם‬ ‫זמן לחשוב עליה כשצריך להחליף ארגז כל שישה קילוגרם‪.‬‬

‫כולנו אחד במאי‬ ‫הפועלים של שנת ‪ 2011‬הם לא רק אלו‬ ‫שעובדים בעבודות פיזיות קשות‪ -‬אלא‬ ‫גם בוגרי תואר ראשון‪ ,‬אלו הנאלצים להתעלות‬ ‫על השחיקה הנפשית ועל תנאי העסקה נמוכים‬ ‫>> אדם רוטברד‬ ‫מרבית הסטודנטים בארץ נהנים מהיכולת לעבוד במשרה חלקית‬ ‫המעניקה זכויות סוציאליות ראויות‪ ,‬ובמקביל לשלב את לימודי‬ ‫התואר הראשון‪ .‬גם אם לפעמים נשמעות טענות של סטודנטים על‬ ‫הפרת זכויותיהם בעבודות זמניות כמו מלצרות‪ -‬מסתבר שמצבי‬ ‫נו דווקא די טוב‪ .‬אבל כשמתחילים לבנות קריירה אמיתית‪ ,‬עם רון‬ ‫בלב ותואר ראשון ביד‪ ,‬המצב בעייתי יותר‪ .‬בתור סטודנט לתקשוי‬ ‫רת לשעבר‪ ,‬כזה שחדש בעבודות “שלאחר התואר”‪ ,‬האחד במאי הוא‬ ‫ההזדמנות למחות על שוק העבודה הלא מתגמל‪ ,‬שהשאיר רבים‬ ‫מבוגרי השנה שלי מובטלים‪ ,‬ואת העובדים הפך לעבדים‪.‬‬ ‫חרף ההצלחה להיכנס לתעשייה‪ ,‬אני נמנה עם אותם בוגרים טריים‬ ‫שנאלצים להתגמש למען ביטחון הפרנסה שלהם‪ .‬על כל ביקורת‬ ‫שאשמיע‪ ,‬או חריגה מהמוסכמות‪ ,‬קיים תור ארוך של עוד בוגרים‬ ‫טריים שישמחו להחליף אותי‪ .‬לא עברו חודשים ספורים עד שאחד‬ ‫מהסעיפים בחוזה ההעסקה שלי הופר‪ ,‬כי מותר‪ ,‬והוא טרם קוים עד‬ ‫לכתיבת שורות אלה‪“ .‬נדבר עוד כמה חודשים (‪ )..‬באמת שאתה עושה‬ ‫עבודה טובה (‪ )..‬אנחנו מבסוטים ממך (‪ )..‬זה פשוט עדיין לא מתאים‬ ‫כרגע”‪ -‬כל אלה היו בין הסיסמאות שנאמרו ע”י הממונים‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת להתקפלות העובד כלפי המעסיק מצויה אצל צלמי‬ ‫אתר ‪ .Ynet‬רובם סטודנטים שהשקיעו מכספם כדי לרכוש הכשרה‬ ‫מקצועית בצילום‪ .‬אלו האחרונים נדרשו להעביר את תמונותיהם‬ ‫לעיתון המודפס מבלי לקבל על כך תשלום‪“ .‬הרי אנחנו לא יכולים‬ ‫באמת להגיד משהו‪ ,‬כי פשוט יזרקו אותנו‪ ,‬ויש עשרות שממתינים‬ ‫בתור להחליף אותנו”‪ ,‬טען אחד הצלמים‪.‬‬ ‫אנחנו עבדים של השיטה‪ .‬מועסקים בחוזים זמניים‪ -‬גם אם הם‬ ‫מוגדרים כעבודה קבועה‪ ,‬משום שהתנאים שלנו יכולים להשתנות‬ ‫בכל עת‪ .‬אנחנו גם נתונים לחסדיהם של הבוסים עבור קידום או‬ ‫אפילו רק הישארות בשרשרת המזון‪ ,‬ואנחנו נענים בהסכמה לשחיקה‬ ‫נפשית כדי לסיים ראשונים במרוץ לתהילה‪.‬‬ ‫כאשר נוספים מדי שנה עוד אלפי בוגרים צעירים ושאפתניים‬ ‫המאיימים להחליף את הפנסיונרים של מסיימי השנה החולפת‪,‬‬ ‫האחד במאי הוא הזדמנות למחות על הפער שבין מאגר המוחות‬ ‫בישראל לבין התנאים והאפשרויות של התעסוקה‪ ,‬שרובן מתרכזות‬ ‫בתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫בחודשים שלאחר תחילת העבודה‪ ,‬הבנתי שלא הטוב שורד‪ -‬אלא‬ ‫הגמיש ביותר‪ .‬עובד שישתוק כשהוא נאלץ לפעול בניגוד לערכים‬ ‫שלו‪ ,‬או כשמפרים את תנאי ההעסקה שלו‪ ,‬הוא שיוכל לשרוד שחיקה‬ ‫נפשית וכלכלית‪ .‬הוא בעיקר גם יוכל לבלוע את המסמרים של המכוי‬ ‫נה המשומנת‪“ -‬שוק העבודה”‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪21‬‬

‫המאה ה‪ 21-‬הביאה עמה רוח רעננה בכל‬ ‫הקשור ליחס בני האדם לסקס‪ .‬כמעט כמו‬ ‫בשנות השישים העליזות‪ ,‬ישנה אווירה של‬ ‫מין חופשי‪ ,‬רגש עמוק (תרתי משמע) ורצון‬ ‫לחוות כמה שיותר‪ .‬כל זאת‪ ,‬על מנת להרגיש‬ ‫שאנו‪ ,‬הבנות‪ ,‬באמת חיות את החיים‪ .‬למזלי‬ ‫נו‪ ,‬לא חסרים מבני המין השני שחשים ומתנהגים בדיוק כמונו‪ ,‬וזורי‬ ‫קים לעברנו איזו חכה‪.‬‬ ‫אם נתעלם לרגע ממה שאמא אמרה לנו בגיל ההתבגרות (בחורה‬ ‫צריכה לשמור את עצמה ו”מי יקנה את הפרה אם הוא מקבל את‬ ‫החלב בחינם”)‪ -‬נראה שבאמת ידנו קלה יותר על החדק‪ .‬אבל האם‬ ‫באמת אותו “מין זמין” מגיע אלינו בכזאת קלות? מכיוון שאנו באקדי‬ ‫מיה‪ ,‬ומלמדים אותנו איך צריך ורצוי לנתח כל דבר בעולם ‪ -‬בואו‬ ‫נעקוב אחר השלבים ונראה האם באמת מדובר פה בתהליך נטול‬ ‫מאמץ וקל להשגה‪.‬‬ ‫יום ממוצע של סטודנטית מן השורה נגמר בסביבות השעה ‪,16:00‬‬ ‫במקרה הטוב‪ .‬עד חמש את כבר אחרי ארוחה מזינה של פסטה‬ ‫ומשהו שנראה כמו מלפפון ועגבנייה שהתגבש לידי אורגניזם חדש‬ ‫במקרר שלך‪ .‬פתאום‪ ,‬באופן בלתי צפוי ולא שגרתי כלל‪ ,‬את מקבלת‬ ‫טלפון מחברתך ללימודים שמכריזה כי יש מסיבה (“ממש טובה!”)‬ ‫באחד מהפאבים המקומיים‪ ,‬ומודיעה לך שהיום אתן מוצאות פרטנר‬ ‫ללילה‪ .‬הרי כבר קרוב לחודשיים לא עשו לכן נעימי בגב וזה מכניס‬ ‫אתכן למצב חירום‪.‬‬ ‫ועכשיו את מתחילה לעבוד‪ .‬מחשבת כמה זמן ייקח לך לייבש‬ ‫את השיער‪“ ,‬לעשות” רגליים‪ ,‬מפשעות‪ ,‬לבחור מה ללבוש‪ ,‬להתאי‬ ‫פר ולהגיע באיחור אופנתי מדוד‪ .‬לאחר שהשכנים באו לבדוק מה‬ ‫פשר הצרחות (שעווה חמה מדי ותלישה כושלת)‪ ,‬ועוד כשלוש שעות‬ ‫עבודה‪ ,‬הצלחת ליצור מצג שווא‪ -‬את נראית מושלם‪.‬‬ ‫יוצאים לבלות‪ .‬אתן אוספות כמה חברות‪ ,‬שכל הדרך לפאב שרות‬ ‫בצרחות כמו בסרט אמריקאי טיפוסי‪ .‬הכניסה למקום מלווה בסריי‬ ‫קה מהירה של הטרף הפוטנציאלי‪ ,‬כשהעדיפות היא כמובן לאנשים‬

‫‪22‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫איור‪ :‬אורן יקותיאל‬

‫יציאה‬ ‫לטרף‬

‫אחת הטענות הידועות כלפי ציבור‬ ‫הסטודנטים היא שכל מה שהם‬ ‫יודעים לעשות זה לחגוג ולבלות‪.‬‬ ‫מסתבר שההחלטה לצאת למסיבה‬ ‫בקרב המין הנשי היא נקודת‬ ‫התחלה של יום עבודה קשה ומפרך‪,‬‬ ‫לא פחות מליקוט בשדות‪ .‬חיזור‬ ‫גורלי‪ -‬גרסת הפועלות >> הילה לוי בר יותם‬

‫שלא לומדים איתך במחלקה‪ ,‬אם כי בזמנים קשים גם השותף לעבוי‬ ‫דה ב”שקר כלשהו” יכול להתאים‪ .‬הגעת עם כוונה ברורה ואת לא‬ ‫מתכוונת להתקפל (אלא אם הוא יבקש ממש יפה) בכזאת קלות‪ .‬הנה‪,‬‬ ‫את קולטת אותו מרחוק יושב על הבר‪ .‬נראה טוב‪ .‬אחרי בדיקה זריזה‬ ‫את לא מצליחה לקשר אותו לאף אחת מחברותיך ואת מתיישבת‬ ‫לידו‪.‬‬ ‫כאן מתחיל עיקרו של יום העבודה המפרך שלך‪ .‬מכניסה את הבטן‪,‬‬ ‫מצחקקת מכל חיקויי הארץ נהדרת שלו ונוגעת בו קלות כדי להבהיר‬ ‫שאת בעניין‪ .‬ואז את “ממש” חייבת לחזור לחברות שלך כי הן פשוט‬ ‫אבודות בלעדייך‪ ,‬כמובן בלי לשכוח להשאיר אצלו טעם של עוד‪.‬‬ ‫אחרי כמה דקות מחושבות בקפידה‪ -‬את חוזרת לסיבוב שני‪ .‬אחרי‬ ‫כמה הערות מיניות שלא מתפרשות לשתי פנים‪ ,‬הוא שואל אם את‬ ‫גרה רחוק‪ ,‬ובאותה נשימה מציע שתבואי אליו או שהוא יבוא אליך‪.‬‬ ‫את “נורא מופתעת” שהוא הציע את זה‪ .‬את מהרהרת קלות ולאחר‬ ‫מכן פותחת בהצגה שלא תבייש שחקן מתקדם בבית צבי (ידעת שזה‬ ‫בזבוז ללמוד באקדמיה)‪ .‬סצנה מתישה של התלבטות מצידך גונבת‬ ‫כעשרים דקות של סקס פוטנציאלי‪ ,‬כשבעצם בראש כבר אמרת “כן!”‬ ‫ברגע שנכנסת למקום‪ .‬את אומרת שאת באה לבירה קצרה ותו לא‪.‬‬ ‫הוא ממש בסדר עם זה‪ .‬יום העבודה ממשיך‪ ,‬הקצב מתגבר‪.‬‬ ‫אתם אצלו‪ .‬הבירה לא הספיקה להיפתח ואתם כבר בבגדי הלידה‬ ‫שלכם‪ .‬פשוט לא יכולים לעמוד בתשוקה המתפרצת הזאת‪ .‬עכשיו‬ ‫זה הזמן לתת גם לו לעבוד קצת‪ .‬הרי לא עבדת כל כך קשה כדי‬ ‫לסיים את הלילה הזה בלי חיוך מאוזן לאוזן‪ .‬חלוקת עומס העבודה‬ ‫ברורה ‪ -‬את מביאה אתכם לסיטואציה המיוחלת והוא צריך לספק‬ ‫את הסחורה‪ .‬אצלו בראש התסריט כמובן שונה‪ :‬הוא לגמרי שרמנטי‪,‬‬ ‫כבש אותך בהגיגיו ויצא גבר מטורף‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ -‬לפעמים את מסופקת‪ ,‬לפעמים אפילו לא דגדגו‬ ‫אותך‪ ,‬ולפעמים סתם היה ערב נחמד מאוד‪ .‬יום העבודה הגיע לקיצו‪.‬‬ ‫את חוזרת לדירתך עם מחשבות שיספקו לך נושא לשיחה למשך‬ ‫חודשיים לפחות‪ .‬ואולי גם לכמה שירים‪ .‬ולסטאטוס בפייסבוק‪ .‬ומכל‬ ‫זה‪ ,‬אני נשארת עם שאלה אחת‪ :‬בתוך כל הזרימה והקלילות הזאת‪-‬‬ ‫איך אפשר להגיד שאת לא אשת קריירה?‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪23‬‬

‫צילום‪ :‬שירלי סיידלר‬

‫ד‬ ‫ת ספרי י מבקר‬ ‫חנויו‬ ‫את ה‬ ‫מוסי‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫מזמי‬ ‫ים ע‬ ‫רית‪.‬‬ ‫מדפ‬ ‫אפש‬ ‫שנייה ע בין‬ ‫פידה‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫קו‬ ‫למס‬ ‫שהס‬ ‫בהן‬ ‫אנר או ת ת לזו‬ ‫יטוט‬ ‫כל ז’‬ ‫חשב‬ ‫ת בש‬ ‫ם‪ ,‬מ‬ ‫ט‪ ,‬שנ‬ ‫וצרו‬ ‫ספרי‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫אינט‬ ‫לדוג‬ ‫ליות‪.‬‬ ‫שת ה‬ ‫שרת‬ ‫רטוא‬ ‫מאפ‬ ‫גם ר‬ ‫ת הוי‬ ‫ספר‪,‬‬ ‫ק טו‬ ‫חנויו‬ ‫את ה‬ ‫תק ב‬ ‫‪ ,‬טיי‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫הספר‬ ‫ידלר‬ ‫לי סי‬ ‫עם‬ ‫> שיר‬ ‫>‬

‫פרות‬ ‫ס‬ ‫זולה‬

‫חנויות ספרים קיימות מאות שנים‪ .‬העתיי‬ ‫קות יותר התאפיינו באפלוליות ובטמפרטורה‬ ‫מתאימה שנועדה לשמור על הספרים‪ .‬אליהן‪,‬‬ ‫מצטרף ספרן ותיק ששנותיו כשנות ההדפסה‬ ‫העשירית של דוסטויבסקי‪ .‬כיום‪ ,‬חנויות הספרים‬ ‫הופכות לדינאמיות יותר‪ ,‬ונראות כמו עוד חנות בעולם הצריכה‬ ‫המודרני‪ .‬אבל לאחרונה‪ ,‬יש גם תופעה אחרת‪ :‬חנויות ספרי יד שנייה‬ ‫נטולות טעם לוואי של מסחריות‪“ .‬קפה יעל” ו”עשן הזמן” הם שני‬ ‫המוקדים המקומיים והמרכזיים שלוקחים את המבקר לשיטוט בין‬ ‫ספרים נדירים‪.‬‬

‫קפה יעל‪ -‬לעיין בספר לצד קפה מהביל‬ ‫בקפיצה קטנה למתחם סינמטק שדרות‪ ,‬תחשפו לעולם הספרים‬ ‫של “קפה יעל” ‪ .‬בית הקפה הוקם במטרה לתת מענה לנוער בסיכון‪.‬‬ ‫הוא פועל בשיתוף עם “היחידה למעורבות חברתית” של המכללה‬ ‫ובשיתוף עם ארגון “הלל”‪ .‬סטודנטים מהמכללה מלווים את הנערים‬

‫‪24‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫בתפעול בית הקפה‪ ,‬ותוך כדי כך מעניקים להם כלים ומיומנויות‬ ‫לחיים‪ .‬מעבר לתפריט המגוון במקום‪ ,‬קשה שלא לשים לב לספריות‬ ‫הגדושות בספרים‪“ .‬אפשר למצוא כאן כל דבר‪ .‬מספרים של רם אורן‬ ‫ומאיר שלו‪ ,‬דרך אלבומים שעולים עשרות שקלים בחנויות רגילות‪,‬‬ ‫ועד ספרי שירה שנשכחו מאחור”‪ ,‬מספרת שני קורן‪ ,‬מנהלת “הלל‬ ‫ספיר”‪ ,‬על רקע חמש הספריות הפזורות ברחבי בית הקפה הקטן‪.‬‬ ‫הגישה אל הספרים נוחה ‪ -‬אין מוכר שיציק לכם וישאל מה אתם‬ ‫מחפשים‪ ,‬וכל שנותר זה לבחור ספר ולשבת לעיין בו בשולחנות העץ‬ ‫הקטנים או בספת עור‪ ,‬לצד קפה מהביל‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬כל הספרים‬ ‫ב”קפה יעל” ניתנים לקניה במחירים מצחיקים‪“ .‬מחירי הספרים נעים‬ ‫בין חמישה ל‪ 25-‬שקלים‪ .‬אולי האלבומים מעט יותר יקרים”‪ ,‬מוסיפה‬ ‫קורן‪.‬‬ ‫הספרים מגיעים מתרומות של תושבי האזור‪ ,‬כך שניתן למצוא‬ ‫אוצרות מגוונים למדי‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעבר לכך שפעילות המתחם היא‬

‫צילום‪ :‬שירלי סיידלר‬

‫קפה יעל‪ .‬אין מוכר שיציק לכם וישאל מה אתם מחפשים‬

‫במקום הופעות של זמרים מוכרים יותר‪ ,‬כמו תמר אייזנמן שהופיעה‬ ‫שם בחודש שעבר‪ ,‬או של זמרים מקומיים שבאים בשביל החשיפה‪.‬‬ ‫לוח ההופעות עמוס לעייפה בזמרים שונים‪ ,‬כמו גם בערבי “בירה‬ ‫ותרגיע”‪ ,‬המתקיימים בכל יום שבת‪ .‬כל זאת לצד מדפים צפופים‬ ‫בספרים מכל ז’אנר שרק אפשר לדמיין‪.‬‬

‫ ‬

‫ספרים‪.‬קום‬

‫יהיו שיעדיפו לוותר על תענוג הגישוש אחר הספר הנכסף בחנויות‬ ‫הספרים הרגילות ולדלג על שלב הרכישה הפיזית‪ .‬אלו וודאי ישמחו‬ ‫להכיר את חנויות הספרים הוירטואליות‪ .‬כיום‪ ,‬ישנו מבחר מרשים של‬ ‫אתרים ברשת המציעים ספרים חדשים או ישנים במחירים סבירים‬ ‫לכיס הסטודנטיאלי‪ ,‬כאשר לכל אחד מהם ערך מוסף שונה‪.‬‬

‫ ‬ ‫חלק מתוכנית “עלם” לנוער בסיכון – ההכנסות‪ ,‬הן מהספרים והן‬ ‫מבית הקפה‪ ,‬מועברות לניהול השוטף של המקום‪ ,‬כמו גם לאירועי‬ ‫התרבות המתקיימים מדי שבוע‪“ .‬קפה יעל” שם לו למטרה לטפח את‬ ‫הקהילה‪ ,‬דרך הקפה ודרך הספרים‪ .‬אם יש לכם ספרים שברצונכם‬ ‫לתרום או אם מתחשק לכם מציאה ספרותית כלשהי‪“ ,‬קפה יעל” הוא‬ ‫ללא ספק המקום‪.‬‬

‫עשן הזמן‪ -‬תן ספר‪ ,‬קבל בירה‬ ‫בלב שכונת ו’ הישנה בבאר שבע שוכן לו עשן הזמן‪“ .‬חנות ספרים‪,‬‬ ‫בית קפה ומקום להופעות”‪ ,‬כך מגדיר צחי גולדברג‪ ,‬הבעלים‪ ,‬את‬ ‫הקונספט הכללי של המקום‪ .‬ב”עשן הזמן” מגוון ענק של ספרי יד‬ ‫שנייה‪ :‬מאות ספרים חדשים שנקראו פעם אחת ועברו הלאה לקורא‬ ‫הבא‪ ,‬כמו גם ספרים נדירים ‪ -‬הוצאה מיוחדת של ספר מאת בשביס‪-‬‬ ‫זינגר‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬היא כזאת שאספנים מחפשים אחריה בנרות‪ .‬אומנם‬ ‫מחירם של כאלה מגיע למאות שקלים (מחיר הספר היקר ביותר הוא‬ ‫‪ ,)₪ 600‬אך מחירו הממוצע של ספר עומד על כ‪ 20-‬שקלים‪ ,‬כאשר‬ ‫ניתן למצוא ספרים גם במחיר שקל או שניים‪.‬‬ ‫“מגיעים לפה אנשים שקנו ארבעה ספרים במאה‪ ,‬כשבתכל’ס הם‬ ‫רצו רק ספר אחד‪ ,‬ושלושת הנותרים הופכים למיותרים‪ .‬לכן הם‬ ‫מוכרים לי אותם ומקבלים כסף מזומן או זיכוי לקניית ספרים”‪ ,‬מספר‬ ‫גולדברג‪ .‬לא רק שניתן לקבל זיכוי לקניית הספרים‪ ,‬אלא שבתמוי‬ ‫רה לאלה שתמסרו‪ ,‬ב”עשן הזמן” ישמחו לתת זיכוי לקניית בירה‬ ‫במקום‪.‬‬

‫צילום‪ :‬אלונה נוף‬

‫הנוף הסטודנטיאלי ב”עשן הזמן” מורכב בעיקר מסטודנטים‬ ‫מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬אם כי יש נוכחות גם של סטודנטים מספיר‪.‬‬ ‫“מבן‪-‬גוריון באים להופעות המיינסטרים‪ ,‬וחבר’ה מספיר באים‬ ‫להופעות המוזי‬ ‫רות של אנשים‬ ‫מוכרים”‪,‬‬ ‫לא‬ ‫ממשיך גולדבי‬ ‫רג‪ .‬פעם בשבוי‬ ‫עיים מתקיימות‬ ‫עשן הזמן‪“ .‬החבר’ה מספיר באים להופעות המוזרות”‬

‫שלגון‪ -‬הכנסה צדדית במרחק הקלקה‬

‫אתר “שלגון” מגשר בין מוכרי ספרים לקונים‪ .‬באתר ניתן למצוא‬ ‫אלפי ספרים במבחר רב של קטגוריות‪ ,‬כמו סיפורת ישראלית ומתוי‬ ‫רגמת‪ ,‬ספרי עיון שונים‪ ,‬מדריכי טיולים ועוד‪ .‬את הספר “קציצות” של‬ ‫אילן הייטנר לדוגמה‪ ,‬תוכלו לרכוש ב‪ 40-‬שקלים בלבד במקום ‪84‬‬ ‫שקלים‪ -‬המחיר המלא בחנויות‪ .‬כל שעליכם לעשות זה לשלוח מסר‬ ‫למוכר הספר המבוקש‪ ,‬והוא כבר יצור איתכם קשר לצורך הרכישה‪.‬‬ ‫היתרון הגדול באתר הוא שניתן למכור גם ספרים משומשים שלכם‪,‬‬ ‫המתפקדים רק ככר נוח לאבק המצטבר‪ .‬בדרך פשוטה ומהירה תוכלו‬ ‫להעביר הלאה ספרים שכבר קראתם ולהפוך אותם להכנסה צדדית‬ ‫משתלמת‪.‬‬ ‫‪www.shalgon.co.il‬‬

‫ ‬

‫סימניה‪ -‬מבקרים ונהנים‬

‫מרצה חכמה אמרה פעם שכולם יכולים להעביר ביקורת‪ ,‬אבל לא‬ ‫כולם יכולים לנמק את הביקורת‪ .‬אתר “סימניה” מציע לגולשים‬ ‫להפוך למבקרי ספרוּת‪ ,‬גם בלי פרוטקציות במערכת‪ .‬אם קראתם‬ ‫ספר מרתק במיוחד והייתם רוצים לשתף בכך את כולם‪ ,‬תוכלו לדרג‬ ‫את הספר ולכתוב עליו ביקורת‪ .‬במאגר “סימניה” קיימות אלפי‬ ‫ביקורות ספרים שיעזרו לכם להחליט מה הספר הבא שיחכה לכם‬ ‫על השידה ליד המיטה‪ .‬קיימת גם חנות וירטואלית המציעה ספרים‬ ‫חדשים וישנים‪ -‬במחירים מפתים‪ .‬והנה‪ ,‬הרווחתם שתי ציפורים‬ ‫במכה‪ :‬גם קנייה חסכונית וגם המלצה למען הדורות הבאים‪.‬‬ ‫‪www.simania.co.il‬‬

‫ ‬

‫איתמר לוי‪ -‬צייד הספרים‬

‫כמה פעמים קרה לכם שבהבזק של נוסטלגיה נזכרתם בספר שקראי‬ ‫תם כילדים? או שחיפשתם את הספר האהוב על סבא? גם אם אתם‬ ‫לא יודעים את השם המדויק של הספר‪ ,‬על ידי הקלדת מספר פרטים‬ ‫מזהים‪ ,‬הרחק מהעין ובקדחתנות גדולה‪ ,‬איתמר לוי יחפש עבורכם‬ ‫את הספר המדויק‪ .‬באתר מאגר רחב של ספרי ילדים‪ ,‬סיפורת ועיון‪,‬‬ ‫כאלה שקשה ואף בלתי אפשרי להשיג בחנויות הספרים הרגילות‪.‬‬ ‫אחרי האיתור תוכלו כמובן לרכוש אותו בחנות הממוקמת בזיכרון‬ ‫יעקב או דרך הרשת‪.‬‬ ‫‪www.itamar-books.co.il‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪25‬‬

‫יוצאים לחופשה עם‬ ‫איסתא מכללת ספיר‬ ‫אמסטרדם‬ ‫‪*31‬‬ ‫‪9‬‬ ‫החל מ‪-‬‬

‫החל מ‬

‫‪26‬‬

‫‪393$‬‬

‫איסתא מכללת ספיר ‪08-6612901‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫*לא כולל חגים‬

‫פראג‬

‫‪ 3‬לילות‬ ‫‪11‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‬‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מ‬ ‫לון ‪*3‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪27‬‬

‫המסיבה‬ ‫החנונים משתלטים על‬ ‫>>ברק בן חמו‬ ‫ביקורת מוזיקה‬

‫‪Hot Chip‬‬

‫כשמדברים על מוזיקת פופ‪ ,‬הקונוטציה הראשונה שעולה היא‬ ‫חבורת בנות צעקניות המקפצות לצלילי הכוכב התורן בצווחות‬ ‫אימה‪ ,Hot Chip .‬הרכב של חמישה חבר’ה מאנגליה‪ ,‬מוכיח שיכול‬ ‫להיות גם פופ אחר‪ .‬בקרוב אצלנו?‬

‫הסיפור של‬ ‫הוט‪-‬צ’יפ‬ ‫מתחיל‬ ‫בשנת ‪ 1991‬בביה”ס‬ ‫“אליוט” בלונדון‪ ,‬שם‬ ‫לראשונה‬ ‫נפגשים‬ ‫אלכסיס טיילור (זמר)‬ ‫וג’ו גודארד (סינתיי‬ ‫סייזר) ‪ -‬שני חבר’ה‬ ‫העונים להגדרה האולטימטיבית של “חנוני היי‪-‬טק מתקדמים”‪.‬‬ ‫טיילור וגודארד מבינים שזיקתם המוזיקלית דומה‪ ,‬והשניים מתחיי‬ ‫לים להשתעשע יחדיו עם רעיונות מוזיקליים חדשים המתבססים על‬ ‫מלודיות קליטות‪ ,‬מקצבים משתנים וצלילים אלקטרונים‪ .‬אל השניים‬ ‫מצטרפים אואן קלארק על הבאס‪ ,‬פליקס מרטין על תוף המכונות‬ ‫ואל דויל על מחבתות הפלדה (כלי נגינה שנראה כמו צלחת מעופפת‬ ‫של עב”מים)‪ .‬בשנת ‪ 2000‬הם מקימים יחדיו את ההרכב הוט‪-‬צ’יפ‬ ‫שבאופן “מפתיע” שמו מתקשר ישירות אל עולם המחשבים‪.‬‬ ‫את הוט‪-‬צ’יפ רובכם‬ ‫בוודאי מכירים מקטע‬ ‫המועדונים “‪”I Feel Better‬‬ ‫מתוך אלבומם האחרון‬ ‫“‪ ”One Life Stand‬שיצא‬ ‫השנה‪ ,‬או אולי מקאברים‬ ‫שעשה ההרכב בעשור‬ ‫האחרון לזמרים והרכי‬ ‫בים ידועים בסצנת הפופ‬ ‫(איימי ווינהאוס‪ ,‬גורילז‬ ‫ועוד)‪ .‬הוט‪-‬צ’יפ‪ ,‬כמו רבים‬ ‫מהאמנים שמוכרים בזכות‬ ‫להיט אחד‪ ,‬זוכים לדימוי‬ ‫מוטעה ויש להם עוד‬ ‫הרבה מה להציע מעבר‬ ‫לעוד להיט שמזיז ישבנים‪.‬‬ ‫האופי המיוחד של המוזיקה שיוצרים החמישה גורם לכך שאפשר‬ ‫בהחלט לשנוא אותה‪ ,‬אבל אי אפשר להישאר אדישים אליה‪ .‬השילוב‬ ‫המנצח של הרמוניות פשוטות עם מוטיב צלילים פריודי על מצע‬ ‫של מקצבים אלקטרונים‪-‬אוונגרדים‪ ,‬תופס את האוזן ומעורר בנו‬ ‫סקרנות‪ .‬קולו הנוגה והצנוע של טיילור מלווה את הצלילים בחום‪,‬‬ ‫כקונטרה לצלילי הסינתיסייזר הקרים‪ ,‬ומשאיר אותנו לתהות האם‬ ‫מדובר בקטע עמוק ורגשי או בעוד קטע טכני וקצבי‪ .‬הוט‪-‬צ’יפ‬

‫‪28‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫בהחלט מותחים מחדש את גבולות הפופ (או ליתר דיוק הטכנו‪-‬פופ)‬ ‫למקומות שגם קינג קרימסון לא היו מתביישים בהם‪.‬‬ ‫עד היום ההרכב הוציא ארבעה אלבומים ו‪ 12-‬אייפיז’ שזכו‬ ‫להצלחה ברחבי העולם‪ ,‬מתוכם גם האלבום הסגנוני “‪Made In The‬‬ ‫‪ ,”Dark‬שיצא בשנת ‪ 2008‬וגרף פרסים רבים בתעשיית המוזיקה‬ ‫באנגליה ובארה”ב‪ .‬מלבד אלבום זה‪ ,‬מומלץ ביותר לשמוע קטעים‬ ‫כמו “‪ ”Baby Said‬ו‪ ”Boy From School”-‬מאלבומיהם הקודמים‪,‬‬ ‫שבהחלט נותנים טעימה אמיתית מהחומר האיכותי שיש לחננות‬ ‫האלו להציע‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2010‬חברו טיילור וגודארד‪ ,‬השניים שיזמו את ההרכב‪,‬‬ ‫לברנד סאמנר– הגיטריסט של הלהקה האגדית “‪,”Joy Division‬‬ ‫והוציאו סינגל משותף בשם “‪;”Didn’t Know What Love Was‬‬ ‫השיר מחזיר אותנו ‪ 20‬שנה אחורה לפופ ההתחלתי של שנות ה‪.90-‬‬ ‫כמה מפתיע לשמוע את סאמנר‪ ,‬ממנהיגי אחת הלהקות המשפיי‬ ‫עות ביותר ברוק האנגלי‪ ,‬משתף פעולה דווקא עם הוט צ’יפ בסגנון‬ ‫פופ‪-‬אלקטרוני‪ ,‬שלפחות פה בארץ נחשב כזול‪.‬‬ ‫הוט צ’יפ ‪ -‬התשובה החנונית ללהקות הבנים הקלאסיות‬

‫לגישה כזו‪ ,‬של אמנים כמו הוט צ’יפ ושותפיהם‪ ,‬יש אפשרות לשנות‬ ‫מעט את פני הפופ בארץ‪ ,‬ולהפוך אותו ממילה נרדפת לבלונד‪ ,‬מעט‬ ‫בגדים‪ ,‬ומשהו שנגמר ב”סטאר” – לסגנון איכותי יותר‪ .‬נראה שיש‬ ‫לנו עוד מה ללמוד מהאנגלים (בייחוד מהביטלס) על מוסיקה ועל‬ ‫סגנון הפופ‪ .‬יהיה נחמד לראות בעתיד אמנים רציניים בארץ שלא‬ ‫מתביישים להתעסק עם הז’אנר השנוי במחלוקת‪ ,‬ואין ספק שעוד‬ ‫נראה תוצאות נפלאות‪.‬‬

‫כלכלה משוגעת‬

‫דבש תוצרת חוץ‬

‫>> שירלי סיידלר‬

‫ביקורת ספר‬

‫רבים מאיתנו נרתעים מהמילה “כלכלה”‪ ,‬ובואו‬ ‫נודה‪ ,‬רובנו לא מייחלים לקרוא ספר שעוסק‬ ‫בנושא‪ .‬למרות שהספר “סופר פריקונומיקס” מקוטי‬ ‫לג כספר כלכלה‪ ,‬הגישה לעולם המספרים נעשה באופן ידידותי‬ ‫ומשעשע‪ .‬סטיבן לוויט‪ ,‬כלכלן מאוניברסיטת שיקגו‪ ,‬וסטיבן דנבר‪,‬‬ ‫עיתונאי וסופר‪ ,‬חיברו יחד את ספרם השני‪ .‬הם לוקחים את הקורא‬ ‫למערבולת בלתי פוסקת של אירועים מחיי היום יום‪ ,‬תוך כתיבה‬ ‫עמוקה ‪ -‬ובעיקר שנונה‪.‬‬ ‫הספר מחולק לחמישה פרקים‪ ,‬כאשר בכל אחד מהם הכותבים‬ ‫דנים בסוגיה מסוימת ופורשים בפנינו ניואנסים שונים הקשורים‬ ‫אליה‪ .‬בפרק הראשון לדוגמא‪ ,‬אנו עדים לתהפוכות הרבות שעבר‬ ‫שוק הזנוּת‪“ :‬המודל העסקי של השוק הזה מושתת על עקרון פשוט‪.‬‬ ‫מאז שחר ההיסטוריה ומקצה העולם‪ ,‬גברים רוצים יותר סקס ממה‬ ‫שהם יכולים להשיג בחינם” (עמ’ ‪ .)36‬בשפה מתוחכמת וקולחת‪,‬‬ ‫מנתחים השניים את הסיבות ההיסטוריות‪ ,‬חברתיות וכלכליות‬ ‫לתמורות בעולם הזנוּת‪.‬‬ ‫אם לרגע השתוקקתם להבין מדוע למחבל מתאבד מומלץ ורווחי‬ ‫לעשות ביטוח חיים‪ ,‬הספר הזה ייתן לכם את התשובה‪ .‬בכלל‪ ,‬נראה‬ ‫שלטרור בארצות הברית ישנן השפעות חיוביות‪ ,‬לפחות על חלק‬ ‫מהאוכלוסייה‪ .‬בעקבות הבידוק הקפדני במעברי הגבול אחרי ה‪11-‬‬ ‫בספטמבר‪ ,‬ייבוא המריחואנה ממקסיקו ומקנדה הצטמצם‪ ,‬מה‬ ‫שהביא לחוואים בקליפורניה את היבול הרווחי ביותר במדינה‪.‬‬ ‫בקצב מסחרר‪ ,‬לוויט ודנבר נותנים לקורא זווית ראיה מחודשת על‬ ‫העולם‪ .‬בין היתר הם עונים על השאלה למה כשחלילה מגיעים למיון‬ ‫עדיף לפנות לרופאה‪ .‬למרות גדולתו של הספר‪ ,‬שמצליח לקרב את‬ ‫האדם הפשוט לספרות משולבת באחוזים‪ ,‬הוא קופץ מנושא לנושא‬ ‫בלי אזהרה מוקדמת והקורא עלול להתבלבל קלות‪.‬‬ ‫אחת המסקנות המופרכות של הספר היא שנהיגה בשכרות הרבה‬ ‫פחות מסוכנת מהליכה בשכרות‪ .‬מסתבר שסטטיסטית ‪ -‬כשאנו‬ ‫הולכים שיכורים הביתה‪ ,‬יש לנו סיכוי הרבה יותר גבוה לפגוע בעצמי‬ ‫נו‪ ,‬מאשר בנהיגה‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬אם זהו‬ ‫אחד הספרים האהובים על ביל גייטס‪,‬‬ ‫אולי עדיף לא לחשוב פעמיים‪ .‬אחרי‬ ‫הכל‪ 1.13 ,‬טריליון דולר לא טועים‪.‬‬

‫סופר פריקונומיקס‬

‫ ‬ ‫מאת‪:‬‬

‫סטיבן לוויט וסטיבן‬ ‫דנבר ‪2011‬‬ ‫הוצאת כתר‬ ‫‪ 274‬עמודים‬

‫ביקורת סרט‬

‫מה הקשר בין פרוצה‪ ,‬מחבל וחדר מיון?‬ ‫אולי זה נשמע כמו התחלה של בדיחה‪,‬‬ ‫אבל זה מה שיוצא כשכלכלן ועיתונאי‬ ‫כותבים יחד ספר‪“ .‬סופר פריקונומיקס”‪,‬‬ ‫לא לפריקים בלבד‬

‫>> עמרי חורש‬

‫אם משתחררים מהשבלונה המוכרת של‬ ‫הסרטים ההוליוודיים‪ ,‬סרט זר יכול להוות‬ ‫אלטרנטיבה מסקרנת ומושכת‪ .‬הסרט‬ ‫הטורקי “דבש” נותן לצופה הצצה לעולמו‬ ‫של יוסוף הקטן‪ ,‬בכפר השוכן בלב ליבו של‬ ‫הטבע הפראי‬

‫דבש‬ ‫במאי‪:‬‬

‫סמיח קפלנוגלו‬ ‫טורקיה‪.2010 ,‬‬ ‫‪ 103‬דק’‬ ‫יש משהו בצמד‬ ‫המילים “סרט זר”‬ ‫שגורם לאנשים שונים להגיב‬ ‫בשתי דרכים מנוגדות‪ :‬האחת‬ ‫היא צמרמורת של סבל‬ ‫ודחייה‪ ,‬השנייה היא צמרמוי‬ ‫רת של עונג‪ .‬הפיצול הזה אינו מפתיע ‪ -‬הזר הוא מסתורי ומאיים‬ ‫אך מצד שני מושך ומסקרן‪ .‬כחלק מגל מתמשך של כיבוש תרבותי‬ ‫אמריקאי‪ ,‬שכחנו שאנו מטמיעים חלק מנקודת המבט הזו‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫“זר” הוא רק אם מחשיבים את אמריקה כמרכז‪ .‬אם משתחררים‬ ‫מהזווית הזו‪ -‬הזר יכול להפוך פתאום לשכן חביב‪.‬‬ ‫ל”דבש” הגעתי נקי ובלי דעות קדומות‪ .‬הסרט הטורקי הצנוע‬ ‫מספר את סיפורו של יוסוף‪ ,‬ילד יחיד להורים כפריים‪ ,‬המעביר את‬ ‫זמנו בין לימודים בכתה א’ לבין עיסוקים בכפר‪ ,‬כמו טיול ביער בדרך‬ ‫הביתה או איסוף ביצים מהלול‪ .‬המשפחה מתפרנסת מעבודת האב‪,‬‬ ‫התקנת כוורות ורדיית דבש‪ ,‬המחייבת אותו בטיפוס לא בטיחוי‬ ‫תי לראשי העצים‪ .‬יוסוף‪ ,‬המצטרף לאב כעזרה ועידוד‪ ,‬עוקב אחריו‬ ‫בחרדה גדולה‪.‬‬ ‫מאחר והצופה נחשף לעלילה דרך זווית המבט של יוסוף הקטן‪,‬‬ ‫הוא נזכר איך זה להיות ילד ‪ -‬תום מהול בשקרים קטנים ותחבולות‬ ‫וניסויים מסוכנים‪ ,‬בהם נבדק העולם וחוקיו‪ .‬כל זאת מתנהל בסרט על‬ ‫רקע טבילה ארוכה ומתמשכת בנופי טבע ירוק ופראי‪ .‬הסרט כה נקי‬ ‫מרעשים מיותרים ומקשקשת קולנועית‪ ,‬עד שניתן לשמוע את ציוץ‬ ‫הציפורים ואת צעדי ההליכה ביער‪ .‬נקודה זו היא בדיוק מה שהופך‬ ‫את “דבש” לסרט זר קלאסי‪ .‬מי שמורגל בסרטים מסחריים‪ ,‬ימצא את‬ ‫עצמו מול שקט מטריד ויחפש את העלילה שמתפתחת לאט לאט‪ ,‬אם‬ ‫בכלל‪ .‬אחרים יתמוגגו מאותם הדברים בדיוק‪.‬‬ ‫השאלה הנשאלת איננה אם הסרט מספק עלילה או לא‪ ,‬אלא האם‬ ‫עוד ניתן לעכל קולנוע אחר‪ ,‬קיצוני בהתרכזות בעצמו‪ ,‬שלא מחשיב‬ ‫את הצופה כמשתנה חשוב במשוואה‪ .‬ככל שמעמיקים בו‪ ,‬הופך‬ ‫“דבש” לסרט קסום שלא מתיימר לעשות הרבה‪ ,‬אלא רק לעקוב‬ ‫במבט ילדותי אחר יופי העלים‪ ,‬הציפורים והנהר הזורם‪ .‬הוא מתרכז‬ ‫בלהחזיר אותנו למה שסגרנו מאחורינו‪ ,‬עולם שבו הזמן זורם לאט וכל‬ ‫דבר הוא פלא‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪29‬‬

‫‪9‬‬

‫‪7‬‬

‫‪5‬‬ ‫דברים שמסמלים‬

‫>> שירלי סיידלר‬

‫את בואו של הקיץ בספיר‪:‬‬

‫חריצים ססגונית מאי פעם‬ ‫כיכר ה‬ ‫תולדות האומנות‪ ,‬אלא גם‬ ‫רומנטיקה זה לא רק ב‬ ‫ות של כל בחורה ממוצעת‬ ‫בחולצ‬ ‫כמו חמש שעות‪ ,‬מבחינת‬ ‫מש דקות בטרמפיאדה הן‬ ‫ח‬ ‫פה לקרני השמש הקופחת‬ ‫שי‬ ‫הח‬ ‫מת‬ ‫ר‬ ‫יעשו בקיץ כשלך יש בכלל‬ ‫כולם מדברים על מה הם‬ ‫שני פרו”סים להגיש‬ ‫חיד שבא לך לחבק בלילה‬ ‫המאוורר הוא הדבר הי‬ ‫במיטה‬

‫סיבות ל‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ף חומר‬ ‫כל מ לקראת ת‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫כו‬ ‫נים‪:‬‬ ‫נות הצילום י‬

‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פית‬

‫את הסלולארי‪:‬‬

‫סיבות לנתק סו‬ ‫מסרטנת‪ ,‬אבל‬ ‫ל המכללה לא‬ ‫מו‬ ‫צמיח לנו זנב?‬ ‫אומנם האנטנההפלאפון לא י‬ ‫מי חותם לנו ש‬ ‫של ליידי גאגא‬ ‫ת הרינגטונים‬ ‫מאס לשמוע א‬ ‫נ‬ ‫הכי שנת ‪2010‬‬ ‫עת “ערה?” זה‬ ‫משני גביעים‬ ‫הוד‬ ‫ר להכין טלפון‬ ‫אפש‬ ‫קוטג’ יותר זול‪.‬חבר’ה בקיבוץ‬ ‫לתקשר עם ה‬ ‫ו‬

‫‪5‬‬

‫פסיקו לעבוד‬

‫לצלם חומר‬ ‫הקופי‬ ‫בימדיה תהיה‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫כשת‬ ‫ק‬ ‫פ‬ ‫הנוראי נו שכדאי להתחיל להת ת קסאמים‬ ‫כו‬ ‫ם”‬ ‫נן ל”ימים‬ ‫כשתר‬ ‫הרופאיצו לקחת ספ‬ ‫רי‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ם תיגמר ותתחיל שבית ייה‪ ,‬שביתת‬ ‫זה יר‬ ‫ת הספרניות‬ ‫שמסכאה נצלני מדי‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫סי‬ ‫כו‬ ‫ממנה מת הכי טוב‪ ,‬בזמן שכול מים מזאת‬ ‫ם מבקשים‬ ‫ממיל‬ ‫השכנוא כולנו נזכרי‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫או‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫לה ע בסוגיה הזו קטן ב די ואפקט‬ ‫סתפק בארבע סיבות יותר‪ ,‬אז עדיף‬

‫ביום שתרצו‬

‫סיבות להתחיל לגדל שפם‪:‬‬

‫‪5‬‬

‫לכל המנהיגים החשובים היה כזה‬ ‫ככה לא רואים שצומחות לך שיערות מהאף‬ ‫גם אם זה מכוער‪ ,‬לפחות הבנות ידברו עלייך‬ ‫זקן גוזל הרבה יותר זמן טיפוח‬ ‫אנחנו בשדרות‪ ,‬וכאן כיפת הברזל היא הגבול‪ ,‬או‬ ‫שלא‬

‫ולהפוך להיות‬ ‫אקדמיה‬ ‫סיבות לוותר על ה מדינת ישראל‬ ‫בניין לתפארת‬ ‫פועלי‬ ‫בראשון במאי‬ ‫מוד‬

‫רחובות ולא לל‬ ‫סיבה לצאת ל‬ ‫פי הסקרים‪ ,‬א‬ ‫זה ייתן לנו‬ ‫י‪ .‬אם הולכים ל‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫חולצה אדו‬ ‫מי בדיוק ישלם‬ ‫כסף מהביטוח‪.‬‬ ‫משחור‬ ‫מקבלים הרבה‬ ‫לים מהפיגומים‬ ‫כי אם נופ‬ ‫לצר שהחליק?‬ ‫נוספת מיותרת‬ ‫למ‬ ‫רנטי של המילה‬ ‫בעי‪ .‬וכל מילה‬ ‫שיזוף ט‬ ‫א במובן האינט‬ ‫לבנות אתר‪ ,‬ול‬ ‫תמיד רצית‬

‫‪30‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫דום מושך יותר‬

‫איור‪ :‬איתמר צרפתי‬

‫ ‬

‫בעולם נטול אלכוהול‪ ,‬יותר אנשים ירוויחו‬

‫פחות כסף וסצנת המועדונים תגיע לקיצה‪.‬‬ ‫אבל עזבו שטויות‪ -‬כנראה שבלי אלכוהול יהיה‬ ‫הרבה יותר משעמם בחדר המיטות שלכם‬

‫העולם בלי ‬

‫אלכוהול‬

‫האלכוהול‪ ,‬גבירותיי ורבותיי‪ ,‬עתיק כמעט‬ ‫כמו מים‪ .‬הוא נצרך בכמויות עתק בתרבויות‬ ‫קדומות ברחבי העולם לכל אורך ההיסטוריה‪.‬‬ ‫מתקופת הפרעונים‪ ,‬דרך בתי המרזח של ימי‬ ‫הביניים‪ ,‬ועד לחבורות הערסים של ימינו‪,‬‬ ‫שמניחים על גג האוטו‪ ,‬לפני היציאה‪ ,‬כוסות‬ ‫פלסטיק עם וודקה‪-‬רדבול‪.‬‬ ‫בניגוד לימים עברו‪ ,‬קלות הדעת כלפי האלכוהול נעלמה קליל‪.‬‬ ‫ההשפעות ההרסניות של האלכוהול ידועות לכל‪ ,‬והממסד ניכס‬ ‫לעצמו עמדה לוחמנית כלפי צרכני האלכוהול‪ .‬מי מכם שניסה לרכוש‬ ‫בחודשים האחרונים בירה בפיצוצייה מתחת לבית אחרי השעה אחת‬ ‫עשרה בלילה‪ ,‬נתקל בוודאי בסירוב תקיף מצד המוכר‪ ,‬ונאלץ לחזור‬ ‫כלעומת שבא‪.‬‬ ‫לאחר בדיקה זריזה בעולם‪ ,‬מסתבר שמצבנו בארץ עוד טוב‪.‬‬ ‫במיזורי למשל‪ ,‬כל קטין מחוצ’קן שנשלח לזרוק את הזבל‪ ,‬עשוי‬ ‫להיות מואשם באחזקת אלכוהול‪ ,‬אם בשקית הושלכה פחית ריקה‬ ‫של בירה‪ .‬באורגואי‪ ,‬מצד שני‪ ,‬נהיגה בגילופין היא עילה המתקבלת‬ ‫במקרה של עבירת תנועה‪“ .‬סלח לי אדוני השוטר‪ ,‬לא שמתי לב שאני‬ ‫נוסע מהר כי אני שיכור לגמרי”‪ ,‬יגיד האיש המטושטש ויקבל אישור‬ ‫להמשיך לנסוע בלי בעיה‪.‬‬ ‫אחרי הסקירה הקצרה שעשינו על מעמדו החשוב והמורכב של‬ ‫האלכוהול‪ ,‬אי אפשר אפילו להתחיל לדמיין איך העולם היה נראה‬ ‫בלעדיו‪ .‬אין ספק שזו המשימה הקשה ביותר שהוטלה עליי מאז‬

‫>> איתמר צרפתי‬

‫התחיל המדור‪ .‬איך הייתה נראית ארוחת ערב רומנטית בלי בקבוק‬ ‫יין צונן? איך הייתה נשמעת שיחת ערב קלילה בין חברים בלי בקבוק‬ ‫בירה להירגע איתו? ועוד לא דיברנו על סצנת הלילה והמועדונים‪,‬‬ ‫שלהוציא משם את האלכוהול זה כמו להוציא את הגבינה מהפיצה‪.‬‬ ‫למזלי‪ ,‬אני לא צריך לדמיין‪ .‬בעולם שלנו ישנם אנשים שלא שותים‬ ‫אלכוהול כלל‪ ,‬קוראים להם מוסלמים‪ .‬לפי הספר הקדוש שלהם‪ ,‬חוץ‬ ‫מאיסור חזיר‪ ,‬אסור להם גם להתפתות לטיפה המרה‪ .‬האם אנחנו‬ ‫באמת רוצים להגיע לשם? כנראה שלא ממש‪ .‬העולם היה הופך רציני‬ ‫מידי‪ ,‬אפור מידי‪ ,‬בלי שום סיכוי לאסקפיזם‪ .‬בלי אפשרות להניח‬ ‫לרגע את צרות היומיום‪ ,‬להתנתק ולהתגלגל מצחוק נטול דאגות‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬למען אובייקטיביות הדיון‪ ,‬אולי עולם בלי אלכוהול היה‬ ‫עולם טוב יותר‪ -‬פחות מעשי אלימות‪ ,‬פחות תאונות דרכים בשכרות‪,‬‬ ‫פחות חרטות בבוקר שאחרי הסקס‪.‬‬ ‫ואם כבר מדברים על סקס‪ ,‬בעולם בלי אלכוהול אוכלוסיית העולם‬ ‫הייתה מתדלדלת‪ .‬אין ספק שמספר ההריונות הבלתי מתוכננים היה‬ ‫מצטמצם בחצי‪ ,‬ושיעור הילודה היה יורד בשליש‪ .‬משרד הבריאות‬ ‫היה יוצא בקמפיין חירום ארצי לעידוד הילודה‪ ,‬אולי משהו כמו‬ ‫“ממשיכים לעשות – ישראל מתייבשת”‪.‬‬ ‫ועכשיו באמת‪ ,‬עם יד על הלב‪ ,‬תארו לעצמכם איך חיי המין שלכם‬ ‫היו נראים אם הפרטנרית המזדמנת מהפאב לא הייתה שיכורה‪.‬‬ ‫ובכלל‪ ,‬אם היו לוקחים מאיתנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬את האלכוהול‪ -‬אין ספק‬ ‫שזו הייתה עילה טובה לזירוז הלגליזציה של הסמים הקלים‪ .‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬גילוי נאות‪ :‬המדור נכתב תחת השפעת אלכוהול‪.‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪31‬‬

‫לתפרנים‬ ‫בלבד‬

‫צילומים‪ :‬הילה לוי בר יותם‬

‫המתפרה‬ ‫לא‬ ‫>> הילה לוי בר יותם‬

‫המקום‪ :‬פאב ללא מטרות רווח ‪“ -‬המתפרה”‬ ‫איפה‪ :‬קיבוץ רוחמה‪ ,‬מתחת למרכולית של מנשה‬

‫בירה בזול‪ ,‬אנשים טובים ומשחקי קלפים‬

‫רקע קצר‪ :‬הפאב נפתח כיוזמה חברתית על ידי‬ ‫סטודנטים בקיבוץ‪ ,‬שרצו ליצור מקום מפגש מהנה ולא‬ ‫יקר‪ .‬חברי קיבוץ וסטודנטים מתנדבים מתפעלים אותו‬ ‫מתי‪ :‬בכל יום שלישי וחמישי מהשעה ‪ 22:00‬עד השעה‬ ‫‪ 2:00‬ואפילו אחרי‬ ‫תוכלו למצוא שם‪ :‬אלכוהול במחירי עלות‪ ,‬נרגילה‬ ‫ומוזיקה מכל הז’אנרים הרצויים‪ .‬סטודנטים מבושמים‬ ‫וכלבי המקום מתרוצצים שם ונותנים קצת חום ואהבה‬ ‫למי שרוצה או צריך‬

‫הכי מומלץ‪:‬‬

‫חצי ליטר גולדסטאר בעשרה שקלים‬

‫לקחת איתכם‪ :‬רכב מלא וערכת פוקר‪ ,‬או כל משחק‬ ‫אחר שתמיד רציתם לשחק ולא מצאתם שותפים‬ ‫סיפור קטן‪ :‬בתחילה המקום שימש כמתפרה‪ .‬עבדו‬ ‫שם שלוש בנות משק שתפרו חולצות‪ ,‬שמלות ומכנסיים‬ ‫לבני הקיבוץ‬

‫השאיפה הקרובה לקיץ‪:‬‬ ‫מתחת לשמש‬

‫‪32‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫ליין מסיבות צהריים‬

‫מזכרת מהגלגול הקודם של המקום‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪33‬‬

‫סודוקו‬ ‫באדיבות ג’קי ג’קסון‬

‫תשחץ‬

‫הציור השבועי לילד‬ ‫טרזן מלך החיות נעלם בג’ונגל‪ ,‬התוכלו למצוא אותו?‬

‫‪34‬‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫צילום‪ :‬זהר שגיא‬

‫לצערם‪ ,‬הם מנהלים יחסים רומנטיים רק‬ ‫עם המיקרופון ומכשירי ההקלטה‪“ ,‬ירו־‬ ‫קים” במיוחד‪ ,‬ומאמינים ש‪-‬‬ ‫”‪.”music is a mission, not a competition‬‬ ‫קבלו את האנשים שבלעדיהם סרטים לא‬ ‫היו אותו דבר >> איילת לב‬

‫אולטרה סאונד‬

‫אותנו‪ ,‬כלומר‪ ,‬אנחנו נדבקים באופי שלו‬

‫שנה‪ :‬א’ ‬

‫הכי משביז‪ :‬עבודות באקוסטיקה ועבודות בכלל‪ .‬זה עוזר לצבירת‬ ‫ניסיון‪ ,‬אבל זאת גם הסיבה שאין לנו זמן לכלום‬

‫ראש החוג‪ :‬אורי רשף‬

‫מה חסר לנו‪ :‬בנות בכיתה‪ ,‬יש אצלנו רק שתיים‬

‫הקמע שלנו‪ :‬צ’סטר הנמר‪ -‬זהו שם הבמה של אחד מהחבר’ה‬ ‫במסלול‬

‫הכי הזוי‪ :‬אנחנו לומדים דברים לא קשורים‪ ,‬כמו פיזיקה וחשמל ‬

‫מי אנחנו‪ :‬סאונד והגברה ‬

‫המוטו שלנו‪“ :‬מתי עושים קיק?”‪ .‬הסיפור מאחורי זה קשור לאחד‬ ‫הבחורים בכיתה שלנו‪ ,‬שכמעט אף פעם לא מגיע לשיעורים‪ .‬אחרי‬ ‫סמסטר שלם שהוא לא דיבר בכיתה‪ ,‬פתאום‪ ,‬בלי קשר לשום דבר‪,‬‬ ‫הוא שאל את המרצה‪“ :‬בואנה‪ ,‬מתי עושים קיק?”‪ .‬מאז זה תפס חזק‬ ‫ואנחנו אומרים את זה המון‬

‫מסר קצר למתחילים במסלול‪ :‬להתאמן במשחק טאקו‪ ,‬אחרת אין‬ ‫לך מה לחפש פה‪ .‬השם האמיתי של המשחק זה “טאקראו” – וזה‬ ‫בעצם כדור‪-‬עף תאילנדי‪ .‬איכשהו‪ ,‬כל שנה‪ ,‬כולם במכללה יודעים‬ ‫שרק החבר’ה במסלול סאונד משחקים בזה‬ ‫תמיד אומרים עלינו‪ :‬שאנחנו אחת הכיתות הכי מגובשות‪ ,‬אולי אפילו‬ ‫מפחדים להתקרב אלינו בגלל זה‬

‫זוגיות בתקופת הלימודים‪ :‬לא קיים‪ ,‬סאונד זו החברה היחידה שלך‪.‬‬ ‫אחד המרצים אמר לנו‪“ :‬אם יש לך חברה ‪ -‬תיפרד ממנה‪ ,‬אם יש לך‬ ‫חתול ‪ -‬תזרוק אותו‪ .‬אתה צריך לחיות סאונד”‬

‫החלום הרטוב של כל סאונדמן‪ :‬למצוא עבודה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬בעתיד‪,‬‬ ‫רובנו רוצים להיות בעלי אולפן הקלטות‬

‫אם לא הייתי סאונדמן ‪ :‬הייתי עובד במנזה‬

‫הכי בא לנו‪ :‬לסיים את התואר כבר‪ .‬עזבו שטויות‪ ,‬בואו נעשה סאונד‬

‫מודל לחיקוי‪ :‬אלכס זבורקה – המורה שלנו לחשמל‪ .‬הוא “מאפנן”‬

‫מסר קצר לראש החוג‪ :‬מינימום ‪ 52‬אחוז בנות בכיתה‬

‫‪22‬‬ ‫מאי ‪11‬‬

‫‪35‬‬