פנחס 30

Page 1

‫מחלקה סגורה‬

‫נפרדים מהמחלקה לצילום‬

‫עמ’ ‪12‬‬ ‫מפה אלטרנטיבית לקמפוס‬ ‫לגזור ולשמור‬

‫עיתון אגודת הסטודנטים | מכללת ספיר | גיליון מספר ‪ | 30‬אוקטובר ‪2012‬‬

‫עמ’ ‪16‬‬ ‫צלילים מהמרחב המוגן‬ ‫עמ’ ‪26‬‬

‫הרוח של המכללה‬


‫אוקטובר ‪2012‬‬

‫לכבוד השנה החדשה‪ :‬גליון בטעם תפוח‬

‫‪ .6‬אנחנו יודעים מה עשינו בקיץ האחרון‬ ‫‪ .12‬כשהמצלמה עוברת ל‪OFF -‬‬ ‫‪ .14‬כבר לא בשביל סטודנטים‬ ‫‪ .16‬שלום שנה א’‬ ‫‪ .20‬יחידה מובחרת‬ ‫‪ .22‬סבתא יקרה לי‬ ‫‪ .26‬צלילים מהמרחב המוגן‬ ‫‪ .28‬אני רואה אותה בדרך אל הקמפוס‬ ‫‪ .32‬דברים שרואים משם‪ ,‬לא רואים מכאן‬ ‫‪ .35‬המדריך לסטודנט החסכן‬

‫‪.4‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪.34‬‬

‫קול הקמפוס‬ ‫רצפת העריכה‬ ‫נקודת מבט‬ ‫לוח אירועים‬ ‫מציצים‬ ‫ברוך שפתרנו‬

‫‪30‬‬ ‫עורך ראשי‪ :‬ליאור שרעבי •‬ ‫עורכת משנה‪ :‬שיר יוגב • מו”ל‪ :‬גל‬ ‫שדה משתתפים‪ :‬סופית אייזנברג‬ ‫– רז ארנון – נדב הייבלום – דניס‬ ‫נולמן – יואן בן חיים – רווית פרג’י‬ ‫– רותם אלבז – הגר בוחבוט –‬ ‫שירה בן‪-‬חמו – אלירן ריבר – מירי‬ ‫צימקינד – ברק בן‪-‬חמו – ליבנת‬ ‫אלון – שירלי סיידלר – שני ג’ימי‬ ‫צלמים‪ :‬בוגרי המחלקה לצילום‬ ‫– אמנון מלסה – יריב פיין – גיא‬ ‫כושי – מור דניאל ‪ -‬צלמי היחידה‬ ‫למעורבות חברתית צילום שער‪:‬‬ ‫רמי מור מתוך הפרויקט “מומיות”‬ ‫עיצוב שער‪ :‬זהר שגיא עיצוב גרפי‪:‬‬ ‫זהר שגיא הפקה והוצאה לאור‪:‬‬ ‫מדור דוברות אגודת הסטודנטים‪,‬‬ ‫לפרסום‪:‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫אוקטובר‬ ‫‪054-2284070/054-2284060‬‬ ‫‪pinhas.sapir@gmail.com‬‬

‫תמונה אחת בחודש‪ :‬החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים‬

‫>>‬

‫זהר שגיא‬

‫עכשיו‬ ‫במבצע‬ ‫לסטודנטים‬

‫או‬ ‫ליטר בירה‬ ‫מהחבית‬

‫‪2‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫‪37‬‬

‫ב‪-‬‬ ‫שקלים בלבד‬


‫כל מה שחדש באגודה‬

‫עמית חזן‪ ,‬יו”ר האגודה‬ ‫עבודה סוציאלית‪ ,‬שנה ג’‬ ‫‪Aguda@sapir.ac.il‬‬

‫אגודת‬ ‫הסטודנטים‪,‬‬ ‫נעים להכיר‬

‫תקשורת‪ ,‬מסלול‬ ‫דיגיטלית‪ ,‬שנה ב’‬

‫‪kashach.aguda1@gmail.com‬‬

‫מורן ברנס‪,‬‬ ‫רכז דיור וקשרי‬ ‫חוץ‬

‫תקשורת‪ ,‬שנה ב׳‬

‫‪diur.aguda1@gmail.com‬‬

‫אקדמיק בנגב‬

‫שיווק טכנולוגי‪ ,‬שנה ג’‬ ‫‪shivuk.aguda@gmail.com‬‬

‫‪tiful.aguda@gmail.com‬‬

‫עידו לזן‪ ,‬סיו”ר האגודה‬

‫תקשורת‪ ,‬מסלול דיגיטלית‪,‬‬ ‫שנה ג’‬ ‫‪Sayor.aguda1@gmail.com‬‬

‫מתנייה אליקים‪,‬‬ ‫רמ”ד קשרי חוץ‬

‫שמואל שנער‪,‬‬ ‫מנכ”ל החברה הכלכלית‬ ‫אקדמיק בנגב‬ ‫‪sshinar2008@gmail.com‬‬

‫עומר דהן‪,‬‬ ‫מנהל פרויקטים‬ ‫שיווקים בחברה הכלכלית‬

‫גל אנגל‬ ‫רכז פרויקטים‬ ‫שיווקיים‬ ‫שיווק טכנולוגי‪,‬‬ ‫שנה ג’‬

‫נדיה מאירסון‪,‬‬ ‫רמ”ד דוברות‬

‫תקשורת‪ ,‬מסלול‬ ‫עיתונות כתובה‪,‬‬ ‫שנה ג’‬

‫יובל קליין‪,‬‬ ‫רמ”ד תרבות‬

‫תקשורת‪ ,‬שנה ב’‬ ‫‪tarbut.aguda1@gmail.com‬‬

‫ג’ולי כחלון‬ ‫רמ”ד אקדמיה‬

‫מנהל ומדיניות ציבורית‪,‬‬ ‫שנה ג’‬ ‫‪academya.aguda1@gmail.com‬‬

‫ניצן צפניה‬ ‫גזברית האגודה‬

‫כלכלה וחשבונאות‪ ,‬שנה ג’‬

‫ליאור שרעבי‬ ‫עורך ‘פנחס’‪ ,‬עיתון אגודת‬ ‫הסטודנטים‬ ‫תקשורת‪ ,‬מסלול עיתונות‬ ‫כתובה‪ ,‬שנה ג’‬ ‫‪Pinhas.sapir@gmail.com‬‬

‫שיר יוגב‬ ‫עורכת משנה ‘פנחס’‬

‫תקשורת‪ ,‬מסלול עיתונות‬ ‫כתובה‪ ,‬שנה ב’‬ ‫‪Pinhas.sapir@gmail.com‬‬

‫רז זוארץ‪,‬‬ ‫רכזת תרבות‬

‫תרבות יצירה‬ ‫והפקה‪ ,‬שנה א’‬

‫ניהול תעשייתי‪ ,‬שנה ב’‬ ‫‘‪miluim.aguda1@gmail.com‬‬

‫‪tarbut.aguda1@gmail.com‬‬

‫שאקר אבו עאמר‪,‬‬ ‫רכז המגזר הערבי‬

‫מינהל ומדיניות ציבורית‪,‬‬ ‫שנה ב’‬ ‫‪migzar.aguda1@gmail.com‬‬

‫‪077-9802773‬‬

‫‪gizbar.aguda1@gmail.com‬‬

‫יואב פרנקל‪,‬‬ ‫רמ”ד עשייה חברתית‬

‫שיווק טכנולוגי‪ ,‬שנה ג’‬

‫‪hevrati.aguda1@gmail.com‬‬

‫‪Mador.dovrut@gmail.com‬‬

‫מתן בן חמו‪,‬‬ ‫רכז מילואים‬

‫ליטל מצרי‬ ‫מזכירת האגודה‬

‫גל אנגל‪,‬‬ ‫ראש מדור תפעול‬

‫שיווק טכנולוגי‪ ,‬שנה ג’‬ ‫‪tiful.aguda@gmail.com‬‬

‫עומר גרינמן‪,‬‬ ‫רכז ספורט‬

‫תקשורת‪ ,‬מסלול רדיו‪,‬‬ ‫שנה ג’‬ ‫‪sport.aguda1@gmail.com‬‬

‫רכז עשייה חברתית‬ ‫עד לרגע סגירת הגיליון עוד‬ ‫לא שובץ‬

‫אולי את‪/‬ה?‬

‫נדב דוידי‬ ‫רכז מלגות ותעסוקה‬

‫משפטים‪ ,‬שנה ב’‬

‫‪Melagot.aguda1@gmail.com‬‬ ‫‪Taasuka.aguda1@gmail.com‬‬

‫זהר שגיא‪,‬‬ ‫מעצב גראפי‬

‫תקשורת שנה ד’‬

‫רכז צלמים‬ ‫עד לרגע סגירת הגיליון‬ ‫עוד לא שובץ‪.‬‬

‫אולי את‪/‬ה?‬

‫‪4‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫‪5‬‬


‫אנחנו יודעים מה עשינו בקיץ האחרון‬

‫מתישהו בחודש יוני שעבר‪ ,‬עוד לפני תקופת “אחרי המבחנים”‪ ,‬התחלנו לעבוד‪ .‬בשקט בשקט‪,‬‬ ‫בזמן שכל אחד חיפש או מצא את עצמו ברחבי העולם או הארץ‪ ,‬הספקנו לעשות כמה דברים‪,‬‬ ‫בשביל שהשנה הזו תהיה אחת השנים (אם לא ה‪)...‬‬

‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬

‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫»‬

‫‪6‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫חזיקים חזק אתם‬ ‫הפר ? כל‬ ‫טים בעמ’‬

‫‪18‬‬

‫‪srg‬‬

‫ ‪c¢¥®¢‬‬

‫‪¸·· £ «§°£·°·¢ ¶²© ¢§§®µ ª© ª°‬‬

‫ ‪¶·²‬‬ ‫‪¸£®µª‬‬ ‫§‪ppp¶¸£‬‬

‫מגוון כלי כתיבה‬

‫מגוון כלי בית‬

‫רשת חנויות כלי בית ומתנות‬

‫¯®§‪rzoxxsurrt | ª¦ o ut ¶²£ ¸£¶¡· ±‬‬ ‫·‪{|rrosv|rr ¥ § ¶°£ i£ {|rrotr|rr ¢o ¸£ª§°² ¸£°‬‬

‫ §­ ©‪p¥pªp¦ o ±µ£¸ ¦®¡£¦¯ ¸¡£°¸ ¸ ´¢ ¢²µ¸ ¢¥®¢¢ o ¶ª£¡ ª©¢ §¶´£¬ ª° ¸£¥®¢ ­§ «§°´ ¬ ª²‬‬

‫»‬

‫»הקמת הרמזור וקידום הצבת שלטים חדשים בכניסה למכללה (שדרוג הטרמפיאדות)‬ ‫»הקמת פורום דרום‪ ,‬פורום אקדמיה ופורום חברתי‬ ‫»פעילות במטרה לשנות את שעות פתיחת הספרייה במהלך תקופת המבחנים‬ ‫»סיוע לסטודנטים מכפר הסטודנטים ‘איבים’ בהתמודדות עם פינוי מהכפר‬ ‫»בחינת שיתופי פעולה וקידום אינטרסים סטודנטיאלים עם עיריית שדרות‪ ,‬מועצה אזורית‬ ‫שער הנגב ועיריית נתיבות‪ :‬דיור‪ ,‬תחבורה‪ ,‬חברות בהנהלת המתנ”ס‪ ,‬דחיפה לקידום שביל‬ ‫גישה בטיחותי משדרות למכללה‪ ,‬קידום מוקדי בילוי באיזור‬ ‫»כנס ישראל‪-‬שדרות לחברה‪ :‬השנה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬האגודה יזמה מושב בנושא דיור בהובלתה‬ ‫ובהשתתפות בכירים בתחום זה‬ ‫»פינות ישיבה חדשות ברחבי המכללה‬ ‫»שבע עמדות מיקרוגל חדשות לשימושכם‬ ‫»המשך תכנון לקראת הקמת מועדון סטודנטים עם פינות עבודה ממוחשבות‪ ,‬שיעוצב בצורה‬ ‫שתהיה נוחה במיוחד לסטודנטים‬ ‫»קבלת אישור להקמת כספומט נוסף בבית האקדמיה (המוכר גם כבניין ‪ 8,9,10,11,12‬או‬ ‫הרב‪-‬חן)‬ ‫»החברה הכלכלית אקדמיק בנגב‪ :‬החלפת דירקטוריון והרחבת הפעילות העסקית של החברה‬ ‫לטובת הסטודנטים‬ ‫»פגישות עם אגודות מקבילות ללימוד הדדי ושיתוף פעולה‪ :‬בן גוריון ומכללות פורום דרום‬ ‫»סקר הדיור יוצא לדרך! עוד לא מילאתם? כנסו לאתר האגודה‪ ,‬במיידי!‬ ‫»קידום מספר בעיות תחבורה מול החברות השונות והמועצות באזור‪ ,‬קידום הסעות‬ ‫לסטודנטים המגיעים ממקומות בהם התחבורה בעייתית ומהמגזר הבדואי‪ .‬בנוסף‪ ,‬תיקון‬ ‫תקלות שעלו שנה שעברה ותוכנית עבודה למערך הסעות פרטי מהסביבה הקרובה למכללה‬ ‫»אינטרנט ופייסבוק‪ :‬שדרוג אתר האגודה (היכונו – בחודשים הקרובים יתווספו מאגרי‬ ‫שיעורים‪ ,‬לוח דירות‪ ,‬יד ‪ ,2‬אירועים‪ ,‬הטבות ייחודיות ועוד)‪ .‬חוצמזה‪ ,‬נפתחו גם שתי‬ ‫קבוצות חשובות במיוחד ברשת החברתית‪ :‬קבוצת “דירה להסגיר” ו”‪ car pull‬מכללת ספיר‬ ‫והסביבה”‬ ‫»עשינו גם כמה דברים אצלנו‪ ,‬מבפנים‪ :‬הקמת קרן מלגות‪ ,‬שינוי מבנה האגודה‪ ,‬הוספת‬ ‫תקנים וצמצום בהיקפי התפקידים הקיימים‪ ,‬קידום תוכניות שנתיות ופגישות עם משרד‬ ‫הדיקן‬ ‫»מנויים‪ :‬סינמטק ‪ -‬הורדת מחיר המנוי ב‪ 20-‬שקלים לחברי אגודה ובשיתוף משרד הדיקן‬ ‫ל‪ 149-‬ש”ח בלבד‬ ‫»המרכז ההידרו‪-‬תרפי – סגירת תוכנית משתלמת ומשודרגת לחברי האגודה‬ ‫»חידוש חוזה עם הקופימדיה‪ ,‬ובמסגרתו‪ :‬בחינת נושא השירות‪ ,‬וקידום‬ ‫הפתרונות לסטודנטים וכו’ יחד עם שינוי המבנה ושדרוג השירותיות לסטודנטים‬ ‫וזה‬ ‫ששמעעוד לפני‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫»הקמת נבחרות ספורט חדשות‬ ‫לכ‬ ‫מה בישלנו‬ ‫שנתם לחגיגו‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫תי‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫»הקמת תשתית וגיוס נציגים למועצת נציגי המחלקות‬ ‫הלי‬ ‫מודים‪...‬‬ ‫מ‬


‫זה מה שיש לנו להגיד‬ ‫עיצוב‪ :‬זהר שגיא‬

‫דברים שרצינו לומר‬

‫א נ י כות ב‪ ,‬מ ש מ ע א נ י ק י י ם‬

‫החודש האחרון עמד בסימן אווריריות‪ .‬רוחות הקיץ‬ ‫גוועו לאיטן‪ ,‬הלחות הפכה למינימאלית‪ .‬הימים‬ ‫התקצרו‪ ,‬החגים חלפו‪ ,‬והנה הגיעה העת לקום מוקדם‪,‬‬ ‫לארוז את התיק‪ ,‬ולצאת למסע‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי בסופו אפילו נזכה‬ ‫בתואר הנכסף‪ .‬ואמנם‪ ,‬התחדשות‪ ,‬למידה ויצר ביקורתי הינם חלק‬ ‫אינהרנטי מתרבותנו כסטודנטים‪ ,‬אך תקופה זו טומנת בחובה‬ ‫הרבה יותר מזה‪.‬‬ ‫העיתונות המודפסת בארץ (ובעולם) פועלת כיום בצל האילוץ‬ ‫לשרוד‪ .‬לאחרונה‪ ,‬התקיימו הפגנות סוערות של עובדי העיתונים‬ ‫הגדולים בניהם‪“ ,‬מעריב” ו”הארץ”‪ ,‬במחאה על הכוונה לפטר‬ ‫מאות עובדים‪ .‬ייתכן והתחרות עם המתחרים בעידן המקוון‬ ‫הביאה לפריצות ולשחיקה במעמד העיתונאי‪ .‬ובנוסף‪ ,‬רבים‬ ‫כלכליים‪-‬פוליטיים‬ ‫טוענים כי ריכוזיות תקשורתית‬ ‫ושיקולים‪w w w . s‬‬ ‫יותר‪a‬‬ ‫עוד‪p i‬‬ ‫בחופש הביטוי ובערך‬ ‫עלולים ליצור‬ ‫שיפגעו‪r -‬‬ ‫מוקדי‪d‬כוח‪a g u‬‬ ‫הכתובה‪a .‬‬ ‫המילה‪. c o . i‬‬ ‫לא כל כך נעים לראות עיתון סגור‪ ,‬אבל‬ ‫זה‬ ‫‪l‬‬ ‫המגמה במפת התקשורתית העולמית‪ ,‬והישראלית בפרט‪ ,‬ברורה‬ ‫מאי‪-‬פעם‪ .‬ואולי פשוט אנחנו חיים בעולם חדש‪ ,‬בו מקומה של‬ ‫העיתונות המודפסת בחברה ובקביעת סדר היום הולך וקטן‪.‬‬ ‫אנחנו זן א‬ ‫נדיר‪,‬גוד‬ ‫יהיות‬ ‫ה‬ ‫דנציפור משונה – עורכים‪ ,‬כתבים‪,‬‬ ‫שיגידוטוגם‬ ‫ס‬ ‫מאיירים שמתוך ‘שליחות’ ורצוןטים‪-‬‬ ‫בחרנו במקצוע‬ ‫אמיתימכלל‬ ‫לכתובת‬ ‫ס‬ ‫פי‬ ‫ר‬ ‫הזה‪ ,‬בפורמט הזה (גם אם כיום‪ ,‬כל מהדורה מודפסת עולה‬ ‫ישירות לאתר האגודה)‪.‬‬ ‫אין מה לעשות‪ .‬אנו חיים במציאות מיוחדת במינה‪ ,‬בה ההווה‬ ‫(ובעיקר העתיד) הוא פועל יוצא של מה שאנחנו בוחרים לעשות‬ ‫ממנו‪ .‬גם אם גלי המחאה החברתית מהקיץ שעבר נמוגו‪ ,‬ועדיין‬ ‫דיור בר‪-‬השגה הוא חלום רטוב של מרביתנו‪ .‬גם אם הדלק ממשיך‬ ‫להתייקר‪ ,‬המס על האלכוהול מזנק באופן קבוע (ומשמעותי)‪,‬‬ ‫ואיראן תמיד בכותרות‪ ,‬אנחנו כאן מבחירה‪ .‬אנחנו פה בשביל‬ ‫להישאר ופה בשביל לכתוב על זה‪.‬‬ ‫לנו יש מקום בו אנו יכולים לעסוק בדברים החשובים באמת‬ ‫ברמת המיקרו‪ :‬העיתון שלנו‪ ,‬פנחס‪ .‬לכבוד פתיחת שנת הלימודים‬ ‫תשע”ג‪ ,‬אספנו לכם סיפורים שהכו גלים בפרובינציה הקטנה‬ ‫שלנו‪ .‬סגירת המחלקה לצילום במכללת ספיר‪ ,‬פינוי הסטודנטים‬ ‫מכפר “איבים” ועוד‪ .‬אל תדאגו‪ ,‬לא הכול שחור‪ .‬בואו להכיר את‬ ‫הפרויקטים השונים של היחידה למעורבות חברתית או לשמוע‬ ‫על הסצנה המוסיקאלית בדרום‪ .‬כי בסופו של יום‪ :‬שנה חדשה‬ ‫היא תמיד בסימן התחלה חדשה‪ ,‬ונקווה שגם אופטימית‪ ,‬לשם‬ ‫שינוי‪.‬‬ ‫“המשימה שאני מנסה להשיג היא‪ ,‬באמצעות כח המילה‬ ‫הכתובה‪ ,‬לגרום לך לשמוע‪ ,‬לגרום לך להרגיש ‪ -‬ולפני הכל לגרום‬ ‫לך לראות‪ .‬זה ‪ -‬ולא יותר‪ ,‬וזה הכל”‪ ,‬ארנסט המינגווי‪.‬‬

‫‪077-9802773‬‬

‫שנת לימודים מאתגרת ומוצלחת‪,‬‬

‫מערכת “פנחס”‬

‫‪8‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫דירה להסגיר‬ ‫בשקט בשקט נפתחה הקיץ קבוצה חדשה בפייסבוק‪:‬‬ ‫“דירה להסגיר”‪ .‬מאחורי הרעיון עומד מורן ברנס‪ ,‬רכז‬ ‫דיור וקשרי חוץ באגודת הסטודנטים‪ .‬מטרת הקבוצה להעביר‬ ‫מידע חיוני לסטודנטים שמחפשים דירה בסביבת המכללה‪.‬‬ ‫המידע הוא מסוג השמועות שלא נרצה לפספס‪ :‬איזו דירה הכי‬ ‫מטונפת בשדרות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬או עם איזה בעל בית לא תרצו לחתום‬ ‫על חוזה‪ .‬מומלץ! חפשו ושתפו בפייסבוק‪.‬‬

‫עיצוב מנצח‬ ‫בין מגוון ההפתעות שתקבלו השנה מהאגודה יבלוט‬ ‫ספרון נאה שאם תרצו ישמש אתכם כיומן לשנת‬ ‫הלימודים תשע”ג‪ .‬העטיפה ליומן עוצבה במסגרת תחרות‬ ‫עיצובים שערכה האגודה וכללה התגייסות מרשימה של מעצבים‪,‬‬ ‫סטודנטים במחלקות השונות במכללה‪ .‬בתחרות נרשמו אלפי‬ ‫הצבעות ולבסוף גבר על כולם אלון קריספל שזכה בחופשה‬ ‫בצימר מפנק‪ .‬ברכות לזוכה!‬

‫נ‬ ‫‪ ï‬תי‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫‪ì‬‬ ‫‪ç‬‬ ‫‪ ãê 10‬ת‬ ‫‪6‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8-‬‬

‫ק‬ ‫‪Ąá÷ 0‬ריי‬ ‫ת‬ ‫‬‫‪ 0‬‬ ‫‪ çéê 161‬גת‬ ‫‪1÷ 93‬‬ ‫‪7,1 8-9‬‬ ‫א‬ ‫‪ â 0‬שק‬ ‫‪ćìêò457‬לו�‬ ‫‪ å9317‬‬ ‫‬‫‪08‬‬

‫מדגדג לך באצבעות?‬ ‫עיתון “פנחס” מחפש את הכתבים‪ ,‬המאיירים והצלמים‬ ‫הכי מוכשרים במכללה! לפרטים ניתן לפנות אלינו‬ ‫באימייל‪ .pinhas.sapir@gmail.com :‬בהצלחה לכולם‪.‬‬

‫‪ß ãîøãÞ ã÷òå‬‬

‫‪ £´ «¡¡ ª‬‬ ‫ ‪¢¥´¡­­³‬‬ ‫¶§‪©¥¤¥µ‬‬ ‫ ´¬‪©¥³‬‬ ‫ש‬ ‫‪ ß‬דר‬ ‫‪ ãâç í 35‬ות‬ ‫‪ âá 14‬‬ ‫‪ -993‬‬ ‫‪08‬‬


‫>> דניס נולמן‬

‫לא מאמינה במזל‬

‫מזל ‪ -‬מילה כה קטנה בעלת משמעות כה גדולה‪ .‬לפעמים המזל מלווה אותנו‬ ‫לאורך כל החיים‪ ,‬לפעמים לא‪ .‬גם אמונות תפלות הן סוג של מזל ‪ -‬אנחנו נוהגים‬ ‫להיאחז בדברים מסוימים שמביאים לנו מזל או שעוזרים לנו לעבור מכשולים‪.‬‬

‫לעיתים אנו מאמינים שבזכות עט מסוים נצליח או נכשל במבחן‪ ,‬שבזכות חולצה‬ ‫מסוימת נשיג אהבה או הזדמנות טובה יותר‪ .‬אנשים רבים לא מספרים בשורות טובות‬ ‫בכדי שלא יעשו להם “עין הרע”‪ ,‬אחרים יורקים כשעובר חתול שחור או נכנסים לחדר‬ ‫תמיד ברגל ימין‪.‬‬

‫בני‪-‬אדם נוטים לשכוח שבמסע הכבד הזה‪ ,‬שנקרא “החיים”‪ ,‬מזל זהו משהו שטמון‬ ‫בכל אחד מאיתנו‪ .‬למעשה‪ ,‬אנחנו אלו שיוצרים את המזל‪ ,‬דרך הדברים שאנו מאמינים‬ ‫בהם‪ .‬אולי במקום להאמין בגורל‪ ,‬קארמה ואמונות תפלות‪ ,‬כדאי‬ ‫שנאמין קצת יותר בעצמנו וביכולותינו להשיג את כל‬ ‫אשר נרצה‪ .‬נראה שכך שום עט‪ ,‬חולצה או “עין‬ ‫הרע” לא ישפיעו עלינו – לטובה או לרעה‪ .‬אז‬ ‫שיהיה במזל‪.‬‬

‫מילה אחת‪ ,‬ארבעה כיוונים‬ ‫מזל משמיים‬ ‫>> רז ארנון‬

‫יום ראשון‪ ,‬עיתון של בוקר‪ .‬קוראת אותו מהסוף‬ ‫להתחלה‪ .‬יש אומרים שאת הכתבות הטובות שומרים‬ ‫לסוף‪ ,‬ושהקטנות הן תמיד הכי מעניינות‪ .‬ככה יוצא שאני‬ ‫מגיעה מהר אל ההורוסקופ‪“ ,‬היום יהיה חם ומגניב‪ ,‬זהו יום‬ ‫המזל שלך”‪ .‬איזה מזל‪ ,‬אני אומרת‪ ,‬אבל אם בהורוסקופ‬ ‫כתוב “מגניב”‪ ,‬מי אני שאתווכח?‬ ‫אז היום שלי מתחיל‪ ,‬כמובן שמאוחר‪ ,‬כרגיל‪ .‬את הקפה של‬ ‫הבוקר לא הספקתי לשתות‪ ,‬אבל שום קפה או אוטובוס‬ ‫שפספסתי לא יהרסו לי את היום‪ ,‬כך כתוב בהורוסקופ‪.‬‬ ‫אז אני מאחרת לשיעור‪ ,‬הקפה שקניתי בקפיטריה נשפך‬ ‫לי על החולצה ושכחתי עבודה להגשה בבית‪ ,‬אבל תכף‬ ‫יהיה “מגניב”‪ .‬ממשיכה בשכנועים עצמיים כי אם‬ ‫האסטרולוג כתב‪ ,‬הוא יודע מה הוא אומר‪ .‬כשנגמר‬ ‫השיעור האחרון אני מתחילה לפקפק בכל עניין‬ ‫המזלות הזה‪ .‬בלילה‪ ,‬לפני השינה‪ ,‬אני מבטיחה‬ ‫לעצמי שמחר אני קוראת את העיתון מתחילתו‪.‬‬ ‫בבוקר שוב אני קמה באיחור‪ ,‬שוב פותחת את‬ ‫העיתון‪ ,‬שוב מהסוף‪“ .‬היום יהיה חם ומגניב‪,‬‬ ‫זהו יום המזל שלך”‪ ,‬אולי הפעם יהיה לי‬ ‫מזל? אולי‪.‬‬

‫אבל הרצון לסיים ערב של קלפים עם קצת ‘עספור’ והרבה מזומנים גובר‬ ‫על כל סטטיסטיקה ומחשבות שליליות‪ .‬אז אני ממשיך לנסות ולנצח‬ ‫כנגד כל הסיכויים‪ .‬רק לאחר ‪ 13‬שעות‪ ,‬בהן החלפתי כמה וכמה‬ ‫שולחנות‪ ,‬הבנתי שזה לא הערב שלי ושום דבר טוב כבר‬ ‫לא ייצא מכאן‪ .‬מה שנשאר זה לחכות למחר‪ ,‬לחזור‬ ‫לשולחנות ולנסות להתנקם בקזינו‪ .‬כי התקווה‬ ‫שהמזל יקפוץ לבקר אינה גוועת לעולם‪.‬‬

‫בין שולחנות הפוקר והלבד הירוק בחדרים האפופים עשן סיגריות‬ ‫עולה במוחי שאלה‪ :‬מה גרם לי להביא את עצמי אל ארץ זרה‪,‬‬ ‫עם מיטב כספי‪ ,‬ולשבת מול הדילרית במטרה לנצח את הקזינו‪ .‬הרי‬ ‫אין מחשבה במשחקי קלפים‪ ,‬רק אדרנלין ומזל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬על‪-‬‬ ‫פי הסטטיסטיקה הקזינו תמיד מנצח‪ .‬גם אם בפעם הראשונה בקזינו‬ ‫הרווחת מאה דולר‪ ,‬הפעם השנייה לבטח תהיה כואבת אחרי שתצא עם‬ ‫הזנב בין הרגליים‪ .‬לך תסמוך על המזל שהוא יבוא בדיוק היום‪ ,‬בדיוק‬ ‫עכשיו‪ ,‬ויישב לך על הכתף כשאתה מושך קלף בבלאק ג’ק או שם צבע‬ ‫אדום ברולטה‪.‬‬

‫גלגל המזל‬

‫>> נדב הייבלום‬

‫מזל‬

‫אימא אמרה לנו כשהיינו קטנים שלא בהכרח צריך‬ ‫להיות יפה‪ ,‬חכם ועשיר בכדי להצליח‪ ,‬אלא פשוט‬ ‫צריך מזל טוב‪ .‬לכאן או לכאן‪ ,‬כשאדם חוגג שמחה‬ ‫כלשהי‪ ,‬הברכה הנפוצה ביותר היא לאחל לו “מזל‬ ‫טוב”‪ .‬בהתחשב בעובדה שאנחנו מאחלים ברכה זו‬ ‫מכורח ההרגל‪ ,‬ראיתי לנכון להמחיש את חשיבותה‪:‬‬ ‫פעם אחת המזל והשכל יצאו לטיול ברחוב‪ ,‬ירד המזל‬ ‫מהמדרכה והתחיל ללכת באמצע הכביש‪“ .‬היזהר”‪,‬‬ ‫אמר לו השכל‪“ ,‬יכולה לבוא מכונית ולדרוס‬ ‫אותך”‪ ,‬והמשיך ללכת על המדרכה‪ .‬לפתע‬ ‫הגיחה מכונית מעבר לסיבוב‪ ,‬הנהג הבחין‬ ‫במזל שהולך באמצע הכביש והיטה את‬ ‫ההגה במהירות‪ ,‬עלה על המדרכה ודרס‬ ‫את השכל‪.‬‬ ‫מבין מבחר הברכות שניתן לברך‪ ,‬לנו‪,‬‬ ‫הישראלים‪ ,‬יש נטייה להסתמך דווקא על המזל‬ ‫(או על קומבינות)‪ .‬אפשר לומר שהמקור הוא‬ ‫אמונה עתיקת יומין‪ ,‬כי ההצלחות שלנו הן מקריות‬ ‫והדבר שאנחנו מגלים שהוא הכי חשוב זה‪“ :‬להיות‬ ‫בזמן הנכון ובמקום הנכון”‪.‬‬ ‫>> סופית אייזנברג‬

‫יותר מזל משכל‬

‫יש לכם נושא אחר שהייתם רוצים לבחון מארבע זוויות? שלחו לנו מייל ל‪pinhas.sapir@gmail.com :‬‬

‫‪10‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬


‫מוכשרים‪ ,‬אך אי אפשר להשוות את הקולנוע לסטילס‪ ,‬הסטילס‬ ‫עוצר בתוכו רגע‪ ,‬מצליח להקפיא אותו”‪ ,‬היא ממשיכה‪.‬‬

‫מוסדות אחרים בארץ‪ .‬החלטה זו אינה יוצאת דופן ונובעת משיו‬ ‫קולי החלטות משרד התמ”ת‪ ,‬מיעוט נרשמים ותנאים משתנים‪.‬‬

‫אנה פולנסקי‪ ,‬מרצה לשעבר וגם בוגרת המחלקה‪ ,‬טוענת כי‬ ‫העלות הגבוהה של המחלקה נובעת מהכלים המקצועיים הנדרו‬ ‫שים בה‪“ .‬הציוד החדיש‪ ,‬החשמל‪ ,‬המדפסות ושאר הוצאות המו‬ ‫חלקה אמנם עולים לא מעט”‪ ,‬היא מאשרת‪“ ,‬אך זה מה שבעצם‬ ‫הופך את המחלקה למקצועית ומובילה בתחומה‪ ,‬וכזאת שיצאו‬ ‫ממנה אנשים שהצליחו להתברג בשלל ענפים מקצועיים בתחום‬ ‫הצילום‪ .‬שנים ישבו מיטב המוחות של המכללה וחשבו כיצד‬ ‫ומתי לסגור את המחלקה עד שחוו ‘התגלות’ בדמות‪ ,‬מונח רווח‬ ‫מאוד כיום בארץ‪ ,‬ובעולם – גירעון”‪.‬‬ ‫פולנסקי בחרה לתקוף את הנהלת המכללה בטור אישי נוקב על‬ ‫החלטתה לסגור את המחלקה‪“ .‬אני גם לא קונה את טענת ‘מיו‬ ‫עוט הנרשמים’ עליה מדברים בהנהלה”‪ ,‬היא מסבירה וממשיכה‪:‬‬ ‫“ההחלטה לסגור את המחלקה התקבלה סופית באמצע אוגוו‬ ‫סט‪ ,‬יותר מחודשיים לפני פתיחת השנה האקדמית‪ .‬הפזיזות של‬ ‫ההנהלה לסגור את המחלקה הנפלאה הזאת מראה כי המחלקה‬ ‫הייתה כנטל כלכלי על כתפיהם של קברניטי המכללה‪ .‬נכון‪ ,‬מי‬ ‫שבכל זאת מעוניין ללמוד צילום ולהרוויח מזה אחר כך יוכל‬ ‫לעשות זאת בירושלים או בתל אביב‪ ,‬אבל למחלקה בבית הספר‬ ‫להנדסאים בספיר יש יתרון אחד מעל כולם – זול כאן יותר”‪.‬‬ ‫“אני לא מדברת על שכר הלימוד עצמו‪ ,‬שגם הוא לא גבוה כמו‬ ‫במוסדות אחרים בגוש דן או בירושלים”‪ ,‬היא ממשיכה‪“ ,‬אלא‬ ‫על הדיור‪ ,‬הנסיעות ושאר ההוצאות שישנם לכל סטודנט באשר‬ ‫הוא‪ .‬היכולת ללמוד ולהשקיע את כל כולך‪ ,‬תשע שעות ביום‬ ‫לפחות‪ ,‬ארבעה ימים בשבוע‪ ,‬זה לוקסוס שסטודנטים במרכז לא‬ ‫יכולים ליהנות ממנו‪ .‬אותי מצערת בעיקר הידיעה שמכללה עם‬ ‫חזון חברתי כמו ספיר לכאורה איננה מבינה את חשיבות המחו‬ ‫לקה הזאת‪ ,‬ומתייחסת אליה כאל מזללה של כסף‪ ,‬כסף שמגיע‬ ‫מהכיסים של אותם סטודנטים”‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬המחלקות האחרות בבית הספר להנדסאים זקוקות‬ ‫להרבה פחות משאבים בכדי ללמוד‪ :‬לוח‪ ,‬טושים‪ ,‬כיתה ומרצה‪.‬‬ ‫לעומתן‪ ,‬כאמור‪ ,‬מחלקת צילום דורשת הרבה יותר משאבים‪ ,‬אך‬ ‫גם נתנה הרבה בתמורה‪ .‬הציוד‪ ,‬החשמל‪ ,‬ושעות העבודה אינם‬ ‫ניתנים בחינם ואכן עולים כסף רב‪ ,‬אך שיקולים כלכליים נעדרי‬ ‫מחשבה חברתית או תעסוקתית הם אלו המצערים יותר‪.‬‬

‫דובר המכללה סיימון תמיר הבהיר את עמדת המכללה ואת‬ ‫ההחלטות שהתקבלו בנושא‪ .‬בתגובה לטענות שהושמעו‬ ‫במהלך החודשים האחרונים‪ ,‬בחרה המכללה להגיב בפירוט‬ ‫על הנסיבות והתפתחות הדברים‪.‬‬

‫הכל בזכות הגירעון‬

‫כשהמצלמה‬ ‫עוברת‬ ‫ל‪FF-‬‬

‫משלמים את המחיר‬

‫אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון‪ ,‬רק תלמידי שנה ב’ ייכנסו השנה בשערי המחלקה לצילום‬ ‫בבית הספר להנדסאים‪ ,‬והם יאלצו לסגור אחריהם את האור‪ .‬הסיבה‪ :‬הנהלת המכללה קיבלה‬ ‫החלטה להוריד את השאלטר‪ .‬טענות הדדיות לא חסרות‪ ,‬והמפסידים הגדולים הם כמובן‪ ,‬המרצים‬ ‫והסטודנטים >>יואן בן חיים‪ ,‬צילומים‪ :‬בוגרי המחלקה לצילום בספיר‬ ‫לא קל לעמוד בידיים כבולות מול עובדה מוגמרת‪ .‬את‬ ‫הלקח הזה למדו על בשרם המרצים והסטודנטים של המו‬ ‫חלקה לצילום בבית הספר להנדסאים‪ ,‬כאן‪ ,‬אצלנו במכו‬ ‫ללה‪ .‬יכול להיות שזאת גם אולי הסיבה שבגללה החליט מרצה‬ ‫לשעבר במחלקה לאסוף מגוון תמונות מבוגריה ותלמידיה של‬ ‫המחלקה ולהקים תערוכה ווירטואלית בפייסבוק‪ ,‬בניסיון למנוע‬ ‫את ההחלטה שהשאירה רבים מאוכזבים ומופתעים‪.‬‬ ‫הוויכוח על סגירת המחלקה לצילום בבית הספר להנדסאים‬ ‫מתנהל כבר זמן רב‪ .‬הדיון נע בין טענות סגל המרצים במחלקה‬ ‫שמצביעים על המכללה כמי שרואה מול עיניה רק רווח כלכלי‬ ‫ולא את הצד האנושי בסיפור‪ ,‬לבין טענת המכללה כי מי שירצה‬ ‫להמשיך וללמוד צילום בדרום יוכל לפנות למגמת קולנוע‪ ,‬במסו‬ ‫לול אקדמי‪ .‬בין שלל הטענות השונות‪ ,‬ישנה עובדה אחת שקשה‬ ‫להתווכח איתה‪ :‬משרד התמ”ת‪ ,‬המסייע תקציבית ללימודים טכו‬ ‫נולוגיים‪ ,‬קיצץ ‪-‬כ‪ 18%-‬מהסיוע בלימודי צילום‪ ,‬שכן לדבריו מד�ו‬ ‫בר בלימודי אומנות ולא בלימודים טכנולוגיים‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫גומרים‪ ,‬הולכים‬

‫“לא היה לי קל לעזוב את המחלקה לצילום‪ ,‬זה מקום קטן ומו‬ ‫שפחתי עם אנשים כישרוניים מאוד”‪ ,‬מספר אמנון גרוף‪ ,‬מי שעד‬ ‫לפני כמה חודשים היה מרצה במחלקה‪ ,‬בוגר בצלאל ואיש פרסום‬ ‫במקצועו‪ .‬בניסיון למנוע את סגירת המחלקה‪ ,‬העמיד גרוף תערוו‬ ‫כה וירטואלית בפייסבוק העונה לשם האירוני‪“ :‬גומרים הולכים”‪.‬‬ ‫התערוכה באה להנציח ולתת כבוד אחרון למחלקה שהייתה יקרה‬ ‫לליבו‪ ,‬ומאידך הוקמה כדי להילחם ברוע הגזירה שנחתה על המו‬ ‫חלקה כרעם ביום בהיר‪.‬‬ ‫בתערוכה ניתן למצוא לקט משלל עבודותיהם של בוגרים רבים‬ ‫של המחלקה‪ ,‬ביניהם גם שני צדיקריו‪ ,‬סטודנטית שנה ד’‪ ,‬בתואר‬ ‫המשולב לתקשורת וצילום‪“ :‬אי‪-‬אפשר לומר שהיצירה שלי הייתה‬ ‫זהה למה שאני יוצרת עכשיו לו הייתי לומדת במגמת קולנוע”‪.‬‬ ‫צדיקריו מתייחסת לדברי סיימון תמיר‪ ,‬דובר המכללה‪ ,‬בעניין‬ ‫סגירת המחלקה‪ ,‬לפיו מי שמעוניין ללמוד צילום בדרום תמיד‬ ‫יוכל לעשות זאת במגמת קולנוע‪“ .‬בקולנוע ישנם המון צלמים‬

‫במקביל לצער ולכאב שבסגירת המחלקה‪ ,‬שהיוותה את המו‬ ‫קום היחיד בדרום ללימודי צילום מקצועיים‪ ,‬מתמודדים כרגע‬ ‫סגל המרצים עם בעיה חמורה לא פחות‪ :‬היעדר תעסוקה‪ .‬כיוון‬ ‫שההחלטה הסופית על סגירת המחלקה התקבלה רק באמצע‬ ‫אוגוסט‪ ,‬הסיכוי למצוא מקום עבודה חדש‪ ,‬בין אם בדרום או‬ ‫בכל מקום אחר בארץ כמעט אפסי‪ .‬מירב המוסדות האקדמיים‬ ‫מגייסים אנשי הוראה חדשים במהלך השנה האקדמית‪ ,‬ואלו‬ ‫שקיבלו את מכתבי הפיטורים שלהם חודשיים לפני תחילת הליו‬ ‫מודים כנראה לא יעמדו מול כיתת סטודנטים בכל מוסד באשר‬ ‫הוא‪ ,‬לפחות לא במהלך שנת הלימודים האקדמית הנוכחית‪.‬‬ ‫עוד לפני סגירתה‪ ,‬ביקשו המרצים במחלקה לדון בתנאי העו‬ ‫סקתם‪ ,‬ולשם כך התאגדו לוועד עובדים‪ ,‬מטעם ארגון “כוח לעוו‬ ‫בדים”‪ .‬מה שהתחיל כבקשה לגיטימית לדון בבעיות המפריעות‬ ‫לסגל ההוראה עם תנאי עבודתם‪ ,‬כגון היעדר ביטחון תעסוקתי‪,‬‬ ‫התעלמות מטבלאות השכר של הסגל ודיון בדבר שכרם שלא‬ ‫עודכן מזה כעשור‪ ,‬הפך במהרה לדרישת נציגי הנהלת המכו‬ ‫ללה לפטר לאלתר חמישה‪-‬עשר מרצים‪ .‬ההנהלה הודיעה שללא‬ ‫הפיטורים הללו‪ ,‬לא תהיה התקדמות בשיחות‪ .‬לדברי תמיר‪,‬‬ ‫האשמים הינם המרצים עצמם‪ ,‬אשר לא הסכימו למשא ומתן‪,‬‬ ‫התעלמו מבקשות המכללה וסירבו לשתף פעולה‪.‬‬ ‫זאת אינה הפעם הראשונה בה הוחלט על ‘ייבוש’ המחלקה‪.‬‬ ‫החלטה כזאת נפלה בפברואר השנה‪ ,‬אך ההנהלה חזרה בה‪,‬‬ ‫החלטה שהחזיקה מעמד בדיוק חצי שנה‪ ,‬עד לתאריך ה‪15-‬‬ ‫באוגוסט השנה‪ ,‬כאמור‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהנהלת המכללה מציינים כי‬ ‫הדברים אינם כפי שמנסים להציג זאת המרצים‪ .‬פתיחה וסגירת‬ ‫מחלקות אלו התרחשויות שקורות לא רק בספיר אלא בהרבה‬

‫המגמה לצילום צברה גרעון תפעולי כבד של חצי מיליון‬ ‫ש”ח בשנה שאיים לערער על יציבותו הכלכלית של ביה”ס‬ ‫להנדסאים‪ .‬בנוסף‪ ,‬משרד התמ”ת קיצץ באופן דרסטי את‬ ‫התמיכה בלימודי הצילום (בטענה שאין מדובר במקצוע טכני‬ ‫אלא באמנות)‪ .‬אל אלו נוסף מיעוט בנרשמים וחוסר התעניינות‬ ‫בקרב צעירים בתחום‪ .‬ההנהלה קיבלה בצער רב את ההחלטה‬ ‫לסגור את המחלקה‪ .‬אין זה גורע מזכויותיה וההישגים הרבים‬ ‫שהשיגה המגמה ובוגריה במהלך שנות קיומה – אולם ‘רוח‬ ‫הזמן’ גורמת למקצועות שונים להיחלש ולאחרים לצמוח‪.‬‬

‫טענות לקיפוח זכויות המרצים‬

‫כל המרצים ששעות ההוראה שלהם קוצצו‪ ,‬ואחרים‬ ‫שהופסקה העסקתם קיבלו את מלוא הזכויות המגיעות להם‬ ‫ע”פ חוק‪ .‬למרות שכל נפש חשובה‪ ,‬עדיין יש להדגיש שמדוו‬ ‫בר במספר קטן של מרצים‪ ,‬כולם תושבי המרכז‪ ,‬אשר לרובם‬ ‫ככולם מקורות פרנסה נוספים והמכללה אינה מהווה את משו‬ ‫ענתם הכלכלית העיקרית‪ .‬רובם ממשיכים ללמד‪ ,‬אם כי פחות‬ ‫שעות בהתאם לצמצום במספר התלמידים‪ .‬הטענה שלכאורה‬ ‫‘נזרקו לרחוב ללא פרנסה’ אינה מדויקת‪.‬‬

‫משא ומתן והתחמקויות המכללה ממנו‪ ,‬כביכול‬

‫לצערנו‪ ,‬למרות שהתנהל מו”מ במשך שישה חודשים בהם‬ ‫ביקשה ההנהלה מהמרצים להגיש הצעות שיתוף פעולה על‬ ‫מנת להבריא את המגמה לצילום ולהביאה לאיזון תקציבי‪,‬‬ ‫לא טרח הועד להגיש הצעות אלא המשיך באיומי סכסוך תוך‬ ‫התעלמות מהמציאות המורכבת והקשה אליה נקלעה המגמה‬ ‫לצילום‪ .‬הועד קיבל לו”ז מדויק עם התאריך הסופי שאחריו‬ ‫לא תהיה למכללה ברירה והיא תיאלץ לקבל החלטה בנוגע‬ ‫למגמה לצילום‪ .‬רק לאחר שהתקבלה החלטה על סגירת המו‬ ‫גמה ונשלחו הודעות למועמדים ולמרצים‪ ,‬טרח הועד להגיש‬ ‫הצעה‪.‬‬ ‫הצעה זו הייתה אבסורדית‪ .‬במקום להציע התייעלות וחסכון‬ ‫הציע הועד להעלות את הוצאות המגמה ולכן הצעה זו נדחתה‪.‬‬ ‫הדחייה נבעה הן משום שלא היה טעם לדון בה לאחר שהו‬ ‫תקבלה החלטה סופית‪ ,‬והן משום היותה לא רצינית והתקבל‬ ‫הרושם כי נשלחה רק כדי ליצור מראית עין של התדיינות‪.‬‬

‫דאגה לסטודנטים‬

‫כל הסטודנטים שנרשמו זכו לטיפול אישי וסייעו להם במו‬ ‫ציאת מסלולי לימוד חלופיים‪ .‬מתוך הוגנות‪ ,‬היה חשוב למכו‬ ‫ללה להודיע להם על הסגירה מבעוד מועד כדי שיהיה מספיק‬ ‫זמן בידיהם לחפש חלופות‪ .‬כמובן שכל כספי דמי ההרשמה‬ ‫הוחזרו להם‪.‬‬ ‫התלמידים של שנה ב’ ימשיכו ללמוד תכנית מלאה כמתחייב‬ ‫מתכנית הלימודים‪.‬‬

‫איומי השבתה וניסיון לערב את הסטודנטים במאבק‬

‫אין זה סוד שההחלטה על סגירת המגמה לצילום התקבלה‬ ‫באופן קשה אצל חלק מהמרצים‪ .‬הם פועלים בדרכים שונות‬ ‫על מנת לבטל את רוע הגזירה ועל מנת להשיג תנאי פרישה‬ ‫משופרים‪ .‬לצערנו נעשה ניסיון מיותר לערב את הסטודנטים‬ ‫לצילום במאבק לא להם‪ ,‬על ידי זריעת חרדה ואי שקט‪ .‬ההחו‬ ‫לטה היא סופית‪ ,‬אולם בד בבד הננו מבטיחים כי הסטודנטים‬ ‫לצילום בשנה ב’ יקבלו תכנית מלאה עד לסיום לימודיהם כמו‬ ‫תחייב‪.‬‬ ‫אין היגיון במאבק משום שהוא מנותק מהמציאות – המרצים‬ ‫לצילום דורשים ללמד כיתות ריקות‪ ,‬אין איש בר דעת שייתן‬ ‫ידו לכך‪ .‬אם המרצים בביה”ס להנדסאים מבקשים לנהל מו”מ‬ ‫על תנאי העסקתם – דלתנו פתוחה כפי שהייתה בחודשים‬ ‫האחרונים‪ .‬כל מה שצריך הוא לשבת לדיונים עניינים‪.‬‬

‫‪13‬‬


‫כפר “איבים”‪ ,‬השייך לסוכנות היהודית‪ ,‬נוסד בשנת ‪ 1992‬למען‬ ‫מטרה מבורכת‪ .‬הכפר‪ ,‬באזור שער הנגב‪ ,‬שלושה קילומטרים‬ ‫ממכללת ספיר‪ ,‬נועד לקליטת עולים אשר מעוניינים לקחת חלק‬ ‫באקדמיה ולהמשיך ללימודים גבוהים‪ .‬הקליטה בכפר משלבת‬ ‫לימודי אולפן א’ וכן לימודים קדם אקדמאים‪ ,‬ומעניקה לסטודו‬ ‫נטים אווירה סטודנטיאלית ומסגרת ייחודית‪ .‬מסתבר ש”איבים”‬ ‫מלכתחילה היה מיועד לקליטת עולים ארצה‪ .‬לדברי רני טרייני‪,‬‬ ‫סגן יו’’ר ההנהלה בסוכנות היהודית‪“ :‬כפר ‘איבים’ הוקם לצורך‬ ‫קליטת עלייה אך העלייה בזמנו הייתה קטנה מאוד‪ ,‬אז החלטנו‬ ‫לשלב את העולים ביחד עם הסטודנטים‪ ,‬וסטודנטים סייעו לעוו‬ ‫לים‪ ,‬זה היה שילוב פורה”‪ ,‬הוא מסביר‪“ .‬כעת‪ ,‬כאשר יש עלייה‬ ‫גדולה של עולים לארץ‪ ,‬אנו נאלצים לפנות את הסטודנטים”‪.‬‬

‫בסוף ספטמבר‪ ,‬כששנת הלימודים כבר בפתח‪ ,‬ישנם מספר‬ ‫סטודנטים מ”איבים” שנותרו ללא דירה ועם סימן שאלה גדול‬ ‫לגבי השנה הבאה‪“ .‬אני בבעיה רצינית”‪ ,‬מסביר נגה‪“ .‬סיימתי‬ ‫עכשיו מכינה ואני לא רואה את עצמי מתחיל שנה ראשונה בלחץ‬ ‫כשאני צריך לחשוב מאיפה אני מביא מינימום ‪ 1,500‬שקל רק‬ ‫לשכר דירה”‪ .‬עקב הביקוש הרב‪ ,‬השכירות בשדרות ובסביבה‬ ‫עולה מידי חודש ונגה‪ ,‬שעד כה קיבל סיוע מהכפר‪ ,‬לא יודע כיצד‬ ‫ימשיך להתקיים‪ .‬גם אם הסטודנטים יקבלו סיוע לבסוף‪ ,‬רובם‬ ‫כבר לא סומכים על הסוכנות היהודית ומפחדים להיפגע שוב‪.‬‬ ‫“שמעתי על תשלום הפרשים על דירה בשדרות”‪ ,‬מספרת מהרי‪,‬‬ ‫“אבל אני כבר ממש לא סומכת על הסוכנות‪ .‬כרגע הם מממנים‬ ‫את הלימודים למעוטי יכולת‪ ,‬אבל הבנתי שהם מנסים להוריד‬ ‫בהדרגה את ה’תלות’ שלנו בהם ולצמצם סיוע”‪.‬‬ ‫טוב‬

‫מקום זה‬

‫כ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫סטו בשביל‬

‫מחפשים פיתרונות “קלי‬ ‫אגודת הסטודנטים של מכללת ספיר הצו על חטה זה‬ ‫אב‬ ‫שבו‬ ‫טרפה למאבק וביחד עם הסטודנטים הת מ‬ ‫בתחילת חודש ספטמבר התקיימה פגישה‬ ‫הרלוונטייםו סאפיק חשנונוב? אנחנול למה‬ ‫קבלה החלטה לפנות לגורמים‬ ‫ל יך אפש ים למד לא‬ ‫עם יו’’ר הסוכנות היהודית‪ ,‬נתן שרנסקי‪ ,‬בה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫האגודה‬ ‫למצב‪.‬‬ ‫ולחפש אחר פיתרון אפשרי‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫? נכחו ראש המועצה האזורית שער הנגב‪ ,‬ראש‬ ‫בחודש יוני האחרון‪ ,‬מאיפ ד וכל הז להמ‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫המכהנת‪ ,‬שנבחרה‬ ‫ה‬ ‫עיריית שדרות ויו’’ר אגודת הסטודנטים של מכו‬ ‫להביא עמון לח‬ ‫ש‬ ‫לזה‬ ‫דומה‬ ‫מצב‬ ‫עם‬ ‫מתמודדת‬ ‫מצאה עצמה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ללת ספיר עמית חזן‪ .‬בפגישה נקבע כי הסטודנו‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫הסטודנטים‬ ‫כאשר‬ ‫לה‪,‬‬ ‫שקדמה‬ ‫האגודה‬ ‫איתו‬ ‫שהתמודדה‬ ‫ף‬ ‫?‬ ‫” טים המתגוררים ב”איבים”‪ ,‬יפנו דירותיהם ויעברו‬

‫דנטים‬

‫מישל נגה‪ ,‬סטודנט לתקשורת שנה א’ המתגורר‬ ‫בכפר הסטודנטים “איבים”‪ ,‬לא חלם שכך יבלה‬ ‫את חופשת הקיץ שלו‪ .‬בתחילת חודש יולי האחרון‬ ‫החליטה הממשלה על פינוי כלל דירות הסטודנטים‬ ‫בכפר “איבים”‪ ,‬לטובת קליטה מיועדת של כ‪ 600-‬עולים יוצאי‬ ‫אתיופיה‪ .‬בעודם עסוקים במבחני סוף הסמסטר‪ ,‬קיבלו הסטוו‬ ‫דנטים המתגוררים בכפר מכתבי התראה מהנהלת הכפר‪“ .‬עקב‬ ‫שינוי ביעוד כפר הסטודנטים ‘איבים’‪ ,‬אנו נאלצים לבקש מכם‬ ‫לפנות את יחידת הדיור עד לתאריך ‪ .15/9/2012‬אנו מכירים בכך‬ ‫שהינכם חלק בלתי נפרד מאתנו; אנו שמחים על כך מאוד ומבו‬ ‫קשים להודות לכם על כך‪ .‬צוות ‘איבים’ מאחל לכם הצלחה בהו‬ ‫משך דרככם ובבניית ביתכם החדש‪ ,‬כאן בדרום”‪ ,‬לשון המכתב‪.‬‬ ‫כמעט שלושה חודשים חלפו מאז‪ ,‬וזעמם של הסטודנטים על‬ ‫ההחלטה המקוממת התחלף בייאוש‪“ .‬עוד לא מצאתי דירה‪ ,‬המו‬ ‫חירים בסביבה גבוהים מאוד ואני באמת לא יכול לעמוד בזה”‪,‬‬ ‫הסביר נגה‪.‬‬

‫החלטה גורלית‬

‫בתחילת חודש יולי האחרון‪ ,‬קיבלה ממשלת ישראל החלטה‬ ‫לשנות את ייעודו של כפר הסטודנטים‪ ,‬ולהפוך אותו למרכז קליו‬ ‫טה לעולים חדשים‪ .‬הכפר‪ ,‬שנמצא בבעלות הסוכנות היהודית‪,‬‬ ‫היווה במשך ‪ 14‬השנים האחרונות בית חם לכ‪ 400-‬סטודנטים‬ ‫הלומדים במכללת ספיר‪ .‬המגורים בו אפשרו לסטודנטים מעוטי‬

‫‪14‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫צילום‪ :‬אמנון מלסה‬

‫שינוי ייעודו של כפר הסטודנטים‬ ‫“איבים” גרם לכך שהסטודנטים הגרים‬ ‫בו מצאו עצמם משתאים למול הודעה‬ ‫לפנות את דירותיהם בתוך חודש‬ ‫באמצע החופשה‪ .‬המכללה‪ ,‬אגודת‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬המועצה האזורית ועיריית‬ ‫שדרות נרתמו למאבק בהחלטה‪.‬‬ ‫ובינתיים? הכפר ריק מסטודנטים‪ ,‬אבל‬ ‫גם מעולים >> רווית פרג’י‬

‫סימני שאלה‬

‫יכולת ועולים חדשים ללמוד באקדמיה ולהבטיח את עתידם‪.‬‬ ‫בעקבות ההחלטה‪ ,‬הנהלת הכפר דרשה מהסטודנטים לפנות את‬ ‫דירותיהם‪ ,‬והסטודנטים קיבלו את בשורת הפינוי דרך מכתבי‬ ‫ההתראה‪.‬‬ ‫שוש מהרי‪ ,‬תושבת ותיקה בכפר‪ ,‬הסבירה כי בהתחלה ניסו‬ ‫לרמוז להם לצאת בכך שהעלו את מחירי השכירות בכפר‪“ .‬במו‬ ‫קום לשלם ‪ 450‬שקלים‪ ,‬העלו לנו ל‪ ,650-‬אבל עדיין הרבה‬ ‫העדיפו להישאר‪ ,‬כי לעומת הסכומים האסטרונומיים בשדרות‬ ‫זה בסדר‪ .‬בסוף הם פשוט שלחו מכתב בשיא הזלזול ונתנו לנו‬ ‫להתמודד לבד”‪ .‬לדבריה‪“ ,‬זה קשה מאוד שזורקים אותנו ככה‪,‬‬ ‫אין לכל אחד את האמצעים להתמודד עם המצב אז פנינו כולם‬ ‫להנהלה”‪.‬‬ ‫הסטודנטים פנו להנהלת הכפר בניסיון לקבל עזרה וההנהלה‬ ‫הבטיחה לעזור מיד‪ .‬עם זאת‪ ,‬במשך חודשיים סטודנטים רבים‬ ‫היו תלויים באוויר עם הבטחות‪ ,‬אבל ללא כל דירה חלופית‪.‬‬ ‫הסטודנטים הדגישו כי החלטת הממשלה היא מצערת‪ ,‬אך הנהו‬ ‫לת הכפר לא עשתה מספיק על‪-‬מנת לשנותה או למצוא להם‬ ‫תחליפים ראויים‪“ .‬מה אנחנו‪ ,‬זבל? קליטה זה טוב אבל למה על‬ ‫חשבוננו? אנחנו לא מספיק חשובים למדינה? הכפר נועד לסטוו‬ ‫דנטים חלשים מעוטי יכולת ולעולים חדשים‪ .‬אז זהו‪ ,‬מבחינתם‬ ‫העולים כבר וותיקים ושיסתדרו לבד? איך אפשר להמשיך ללמוד‬ ‫וכל הזמן לחשוב מאיפה להביא עוד כסף?”‪ ,‬אמרה מהרי‪.‬‬

‫המתגוררים בפרץ סנטר קיבלו הודעת פינוי מדירותיהם‪ .‬הנהו‬ ‫לת המכללה‪ ,‬יחד עם אלון שוסטר‪ ,‬ראש המועצה האזורית שער‬ ‫הנגב‪ ,‬וראש עיריית שדרות‪ ,‬דוד בוסקילה‪ ,‬פנו לסוכנות היהודית‬ ‫והגורמים המעורבים בדרישה למציאת פתרון הולם לסטודנטים‬ ‫מהכפר‪“ .‬שלחנו מכתב לשרנסקי (נתן שרנסקי‪ ,‬יו”ר הסוכנות‬ ‫היהודית – ר‪.‬פ) בדרישה להשאיר ‪-‬כ‪ 400-‬מיטות לטובת הסט�ו‬ ‫דנטים של מכללת ספיר”‪ ,‬הסביר שוסטר‪“ .‬המעבר הזה לא יהיה‬ ‫פשוט כי ישנה מצוקת דיור‪ ,‬אבל כבר הסברנו לשרנסקי שלרשות‬ ‫קטנה ודלת אמצעים זו תהיה משימה לא קלה”‪ ,‬הוא אמר‪.‬‬ ‫בתגובה‪ ,‬מסרה הסוכנות היהודית כי‪“ :‬עד היום לא היה ניצול‬ ‫מלא של הכפר‪ .‬ישנם רק כ‪ 90-‬סטודנטים המתגוררים בו‪ ,‬בעוד‬ ‫הכפר ערוך לקלוט כ‪ 600-‬עולים חדשים‪ .‬כשהעלייה תגיע הכפר‬ ‫יהיה מנוצל כמו שצריך‪ .‬כמובן שהתקציב כבר אושר ואנחנו מתו‬ ‫חילים להיערך בהתאם”‪.‬‬ ‫הסטודנטים המודאגים הבינו שההחלטה ככל הנראה בלתי‬ ‫הפיכה והחלו לחפש‪ ,‬בסיוע אגודת הסטודנטים‪ ,‬דירות בשדרות‬ ‫ובסביבת המכללה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רבים מהם החליטו‪ ,‬שלא מבחיו‬ ‫רה‪ ,‬לחזור להוריהם במרכז ובצפון הארץ‪ ,‬וחלקם אף נאלצו להפו‬ ‫סיק את הלימודים ולוותר על החלום האקדמי‪“ .‬זה לא קל עכשיו‬ ‫לסטודנטים לחזור להורים ולעשות את הנסיעות האלה למכללה‬ ‫כל בוקר‪ ,‬אבל אין ברירה”‪ ,‬מסביר סטודנט נוסף מהכפר‪“ .‬עמיגור‬ ‫תפוס‪ ,‬רוב הדירות בשדרות תפוסות והמחירים בשמיים”‪.‬‬ ‫הסטודנטים שהתגוררו בכפר זכו עד השנה לתנאי מחייה טובים‬ ‫יותר שמאפשרים את הסביבה הנוחה ללימודים אקדמיים‪ .‬דירת‬ ‫שני חדרים בכפר איבים עולה כ‪ 650-‬ש’’ח בחודש‪ ,‬בעוד שבשדרות‬ ‫דירת שני חדרים עולה בערך כ‪ 1,700-‬ש’’ח לחודש‪ .‬אחרי שמהרי‬ ‫הבינה שהיא לא יכולה לסמוך על הנהלת הכפר‪ ,‬היא החלה לחפש‬ ‫דירה ‪ -‬ומצאה‪ .‬הדירה שמצאה‪ ,‬לדבריה‪ ,‬לא הדירה שלה קיוותה‪:‬‬ ‫“אין פה את אותם התנאים‪ ,‬אין שום אווירה‪ ,‬וזה מאוד שונה מהו‬ ‫כפר‪ .‬גרתי שם שלוש שנים ופתאום זורקים אותך בהתראה כל כך‬ ‫קצרה‪ .‬פשוט התפשרתי ועכשיו אני חיה בדירה ששווה‬ ‫הרבה פחות ומשלמת הרבה יותר”‪,‬‬ ‫היא אמרה‪.‬‬

‫העומדות לרשות הסוכנות היהודית בעיר שדרות‪.‬‬ ‫לדירות‬ ‫ההחלטה אכן הייתה משמחת‪ ,‬אך בתחילת אוקטובר עדיין לא‬ ‫הוקצו דירות שכאלו לסטודנטים‪ ,‬ומסתבר שכנראה היה מוקדם‬ ‫מידי לשמוח‪.‬‬

‫השמחה רק דועכת כאשר מבינים את התמונה הנוכחית‪ :‬החו‬ ‫לטת הממשלה ייעדה את אכלוס הכפר לתאריך ‪ ,1/9/2012‬אולם‬ ‫העולים החדשים עדיין לא הגיעו לארץ‪ .‬דובר הסוכנות היהודית‪,‬‬ ‫עופר לפלר מציין כי “ההיערכות לקליטה החלה ברגע שהממשלה‬ ‫החליטה על העלייה‪ .‬תאריך העלייה עדיין לא אושר סופית‪ ,‬וייתו‬ ‫כן כי הקליטה תחל בנובמבר‪ ,‬אך התקציב לכך ישנו‪ ,‬כ‪ 17-‬וחצי‬ ‫מיליון ש’’ח”‪.‬‬ ‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬שעמלה רבות בנושא‪ ,‬מתייחסת לדברים‪:‬‬ ‫“כפר הסטודנטים איבים מאפשר לעולים מעוטי יכולת להגשים‬ ‫את החלום ללימודים אקדמאים‪ .‬בעקבות ההודעה שקיבלו הסו‬ ‫טודנטים‪ ,‬בתמיכת המכללה והמועצות באזור‪ ,‬פנינו לסוכנות‬ ‫היהודית וביקשנו להקצות לסטודנטים את ‪ 400‬המיטות בכפר”‪.‬‬ ‫“בדיון שנערך בנושא הוצג מצג שווא על ידי נציגי הסוכנות‬ ‫הטוען כי משנה לשנה פוחתות כמויות הנרשמים לכפר‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫אגודת הסטודנטים בתמיכת המכללה הציגה טענה כי ביכולתנו‬ ‫להביא את המקום לאכלוס מלא על ידי הקריטריונים שנקבעים‬ ‫על ידי הסוכנות באופן מיידי ומקצועי‪ ,‬אך גם בפעמים הקודמות‬ ‫שביקשנו לעשות זאת נתקלנו בסירוב”‪.‬‬ ‫“חלק נוסף באותו מצג שווא מתייחס למחירי הדיור באיבים‪:‬‬ ‫כבר באפריל הועלו המחירים ב‪ 33%-‬והביאו לעזיבת עשרות‬ ‫סטודנטים‪ ,‬ולכן כשהתקבלה ההחלטה ביולי נציגי הסוכנות יכלו‬ ‫להציג מצב מקומם בו ‪-‬כ‪ 20-‬סטודנטים בלבד גרים במקום‪ ,‬כת�ו‬ ‫צאה ישירה של העלאת המחירים המדוברת”‪.‬‬ ‫מעבר לכל אלו‪ ,‬אגודת הסטודנטים רותחת על האופן בו נעשה‬ ‫הפינוי‪“ :‬הפינוי נעשה כמחטף מהיר‪ ,‬תוך התעלמות מוחלטת‬ ‫מהקהל החשוב שגר במקום בשנים האחרונות‪ ,‬הסטודנטים‪.‬‬ ‫לסטודנטים במקום לא נמצאה חלופה ראויה ורק בהתערו‬ ‫בות שלנו קיבלנו התחייבות מהסוכנות לשכן את הסטודו‬ ‫נטים במתחם ה’פרץ סנטר’ בעיר‪ .‬ההתחייבות התקבלה‬ ‫לאחר שמרבית הסטודנטים כבר נאלצו לעזוב את הכפר‪,‬‬ ‫והפתרון שהוצע הוא פשוט מעט מידי ומאוחר מידי”‪.‬‬

‫“הפתרון‬ ‫ת הסטודנטים‪ :‬ת היהודית‬ ‫אגוד על‪-‬ידי הסוכנו וחר מידי”‬ ‫מידי ומא‬ ‫שהוצע‬ ‫שוט מעט‬ ‫הוא פ‬

‫‪15‬‬


‫הכספומט היחיד במכללה מצוי‬ ‫בבניין ‪ ,4‬בין דיונון למזכירות‬ ‫האגודה‪ .‬שימושי ביותר‪ ,‬בהנחה‬ ‫שיש מה להוציא ממנו‪...‬‬

‫הלל – ארגון סטודנטים יהודי‬ ‫הפועל במאות קמפוסים בעולם‬ ‫ומאפשר לסטודנטים לבחון את‬ ‫זהותם היהודית מהמקום בו הם‬ ‫נמצאים‪ .‬הפרויקט נותן הזדמנות‬ ‫להכיר את המסורת‪ ,‬המורשת‬ ‫והתרבות היהודית ולבחור‬ ‫בחיים יהודים משמעותיים‬ ‫באווירה פלורליסטית ופתוחה‪.‬‬ ‫נמצא בבנין ‪ ,4‬על‪-‬יד המנזה‬ ‫החלבית‪.‬‬

‫ספרייה (ומי שידע שמדובר בבניין מספר ‪ – 3‬אתה‬ ‫כנראה נמצא בספיר קצת יותר מדי זמן) – עוד לא‬ ‫נולד הסטודנט שסיים תואר ללא חוב לספרייה‪.‬‬ ‫אם בא לכם להתפרע‪ ,‬בקומה השלישית ישנו‬ ‫חדר עבודה בו מותר לדבר בלי “שששש” מאיים‬ ‫מהסדרנים‪.‬‬ ‫קפה – מצרך חיוני בחייו של הסטודנט בקמפוס‪:‬‬ ‫קפה עלית‪ ,‬קפה של הקרנף ואפילו קפה מהמנזה‬ ‫החלבי‪ .‬וכן‪ ,‬יש כזה דבר מנזה חלבי‪ ,‬למעלה‬ ‫במדרגות‪ ,‬ואפילו יש שם סלטים להרכבה (בזול!)‪.‬‬

‫אף אחד לא קורא לו “בית הסטודנט”‪ ,‬אבל שתדעו שמדובר‬ ‫על בניין ‪ .4‬בקומה התחתונה נמצאים המנזה הבשרית‪ ,‬חנות‬ ‫דיונון (שזה אופיס דיפו רק יותר זול ושווה)‪ ,‬ומזכירות אגודת‬ ‫הסטודנטים‪ .‬בקומה העליונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬המנזה החלבית‪ ,‬משרדי‬ ‫דיקן הסטודנטים‪ ,‬פר”ח‪ ,‬היחידה למעורבות חברתית ומשרדי‬ ‫האגודה‪ .‬בואו להגיד שלום!‬

‫שלום שנה א’‬

‫(וגם ב’ וגם ג’)‬

‫מתחילים ללמוד בספיר? תתכוננו‪ .‬להיות פה סטודנט זה לא רק לימודים‪ .‬מהקפה‬ ‫הקרוב לכיתה ועד לשאלה המהותית איפה אפשר לדבר בקול רם בספרייה‪ .‬מדריך‬ ‫שימושי לתלמידים החדשים‪ ,‬וגם לאלו שצריכים הסרת חלודה >> מערכת ‘פנחס’‬ ‫קופת חולים – גם אם אתם אוהדי הפועל רצוי‬ ‫שתדעו‪ ,‬ליד הספרייה קיימת מרפאת ‘מכבי’‬ ‫המעניקה שירותי אחיות לכלל קופות החולים‪.‬‬ ‫לחברי ‘מכבי’ מוענקים שירותי רופא בימים ב’‬ ‫וה’‪ ,‬בדיקות מעבדה וכן רופא נשים‪ ,‬בתיאום‪ .‬כי‬ ‫כשיש מכבי‪ ,‬יש חברים‪.‬‬

‫הריון ולידה – כבר לא צריך‬ ‫בייביסיטר! חדר הנקה והחתלה‬ ‫ממוקם בסמוך למרפאה (‘מתחם‬ ‫הסטודנטים’) לרשות הסטודנטיות‬ ‫ונוחיותן מוצבים במקום מקרר‬ ‫וכורסאות נוחות (יש לתאם כניסה‬ ‫מראש)‪ .‬משטחי החתלה נוספים‬ ‫מצויים בשירותי הנשים בקומת‬ ‫הקרקע של בנין אקדמיה‪ .‬אולי‬ ‫בשנה א’ זה נראה לך רחוק‪ ,‬אבל‬ ‫בשנה ג’ את תביני בדיוק על מה‬ ‫אנחנו מדברים‪.‬‬

‫שירות תעסוקה – רבותיי‪,‬‬ ‫רבוטה‪ :‬משרד של חברת כוח‬ ‫האדם “שעל” ממוקם בין בנין‬ ‫‪ 4‬ל‪ .5-‬חוץ מזה שיש רכז חדש‬ ‫באגודה‪,‬‬ ‫תעסוקה‬ ‫לענייני‬ ‫תתעדכנו‪.‬‬

‫אין טעם להסתובב שעות סביב עצמכם‪ ,‬כי “בית‬ ‫האקדמיה”‪ ,‬בניינים ‪ 8,9,10,11,12‬הם בעצם אותו‬ ‫בניין‪ ,‬ואל תשאלו אותנו למה‪.‬‬

‫הדפסות חינם – ואם כבר בהדפסות עסקינן‪ ,‬מומלץ לנצל את‬ ‫ההדפסות חינם הניתנות בבניין ‪ 8‬ליד קפה “עלית” לחברי‬ ‫אגודת הסטודנטים‪ .‬וכדי שלא תהיו מופתעים נזכיר שצריך‬ ‫להירשם באינטרנט מראש‪.‬‬ ‫עמדות עבודה – בדיוק בשביל היום היחיד בשנה שקמת בבוקר ונזכרת שעדיין‬ ‫לא הדפסת את העבודה שצריך להגיש‪ ,‬מצויה עמדת העבודה והמדפסת בבניין‬ ‫‪ ,7‬המדפסת היחידה שלא תחכו אפילו דקה בשבילה‪ .‬ברחבי האקדמיה מפוזרות‬ ‫עמדות נוספות בהן ניתן לצלם ולהדפיס עם כרטיס הצילום‪.‬‬

‫השירות הפסיכולוגי – לא צריך להשתגע (או למשכן‬ ‫את הדירה) כדי לראות פסיכולוג‪ .‬מרכז השירות‬ ‫הפסיכולוגי ממוקם בתוך תחומי הקמפוס‪ ,‬בסמוך‬ ‫לבית הסטודנט ומציע שירות פסיכולוגי בסבסוד גבוה‬ ‫באישור משרד הדיקן‪.‬‬ ‫קופימדיה – אחד המקומות‬ ‫האסטרטגיים והחשובים במכללה‪,‬‬ ‫נמצא בין בנין ‪ 4‬ל‪ .5-‬ניתן לרכוש‬ ‫במקום כרטיס צילום – הכרטיס‬ ‫היחידי שיותר חשוב מהרישיון‪,‬‬ ‫תעודת הזהות והדרכון מלא‬ ‫החתימות שלכם (חברי אגודה‪:‬‬ ‫אפשר לקנות אותו גם במזכירות‪,‬‬ ‫לידיעתכם)‪.‬‬

‫כל בוקר מחולק עיתון “ידיעות אחרונות” ב’שער אקדמיה’ ובדוכנים ברחבי הקמפוס‪ .‬עד השעה עשר בבוקר כבר לא יישאר‬ ‫דבר בדוכנים‪ ,‬אך בכל כיתה שתיכנסו יחכו לכם לפחות עשרה עותקים‪ .‬מתוך אלו‪ ,‬לפחות בשבעה עותקים לא נגעו עדיין‬ ‫בסודוקו‪.‬‬ ‫ואם כבר בעיתונים עסקינן‪ ,‬סתם עצה ידידותית‪ ,‬אל תטרחו לקרוא את ההורוסקופ‪ .‬חבל שסתם תתאכזבו‪ ,‬מה שכתוב שם‬ ‫כבר לא יקרה היום‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫מרכז סיוע לסטודנטים דוברי ערבית ‪ -‬מרכז זה מעניק‬ ‫מלגות סיוע‪ ,‬תגבורים וסיוע אישי לסטודנטים הערבים‬ ‫במכללה‪ .‬משרד מנהל היחידה ממוקם בבניין הנדסאים‪,‬‬ ‫חדר ‪ .2117‬למעוניינים קיים בית תפילה בסמוך לספרייה‪.‬‬ ‫“צבע אדום” – בכל כיתה שתלמדו בה תמצאו‬ ‫הוראות מפורטות מה לעשות במקרה של אזעקה‪.‬‬ ‫בכל אופן מומלץ לשבת קרוב לדלת‪ ,‬במקרה של‬ ‫אזעקה הסיכוי שחמישים אנשים יספיקו לעבור‬ ‫לכיתה הסמוכה לא לטובתכם‪ .‬ואם כתוב לשבת‬ ‫ליד הקיר המזרחי – לאף אחד אין מושג מהו‬ ‫הקיר המזרחי‪ ,‬שתדעו‪.‬‬ ‫ואלו הלומדים בערב‪ :‬בלי ניסיון להלחיץ‪ ,‬האזעקות‬ ‫בדרך כלל יהיו בשעות מאוחרות‪.‬‬

‫המרכז ההידרו‪-‬תרפי – רוצים להוריד את‬ ‫הקילוגרמים העודפים שצברתם בחופשת הקיץ?‬ ‫בתוך מתחם המכללה‪ ,‬ליד חניית תקשורת‪ ,‬קיים‬ ‫מועדון ספורט ספיר בו חדר כושר‪ ,‬בריכה‪ ,‬סאונה‬ ‫וג’קוזי‪ .‬במקום מתקיימים חוגים לעיצוב וחיטוב‬ ‫הגוף‪ ,‬יוגה‪ ,‬ספינינג‪ ,‬זומבה‪ ,‬אירובי ועוד‪ .‬אחלה‬ ‫סגירה (או פתיחה) ליום שלכם‪.‬‬

‫כיכר החריצים – המקום הכי מעניין במכללה‪ ,‬שווה לבוא לבדוק‬ ‫בהפסקות‪ .‬לפעמים תופתעו למצוא שם בזאר בגדים ותכשיטים‬ ‫(בשביל להיות פחות מופתעים‪ :‬יש ימים קבועים לעניין)‪ ,‬יריד מלגות‬ ‫או הופעות בדשא‪ .‬אם תשכילו להגיע בהפסקות הנכונות‪ ,‬תוכלו‬ ‫לקבל גם צ’ייסר או שניים‪ .‬ציפור קטנה לחשה לנו‪ :‬ב‪ 24.10-‬יש את‬ ‫הקרחנה המטורפת ששמה יוצא למרחוק‪ .‬תגיעו‪.‬‬ ‫טרמפים – שלא תגידו שלא הזהרנו‬ ‫אתכם‪ ,‬כל עוד תמשיכו לעבור עם‬ ‫האוטו על פני הטרמפיאדה ולסובב‬ ‫את הראש כאילו לא ראיתם את‬ ‫הטרמפיסטים האומללים‪ ,‬יקרו‬ ‫לכם דברים רעים (קארמה איט‬ ‫איז)‪.‬‬ ‫ובאשר לטרמפיסטים – באימא‬ ‫שלכם‪ ,‬בלי יותר מדי חפירות על‬ ‫הבוקר‪ ,‬וההצעה הזו היא בעיקר‬ ‫לטובתכם‪.‬‬

‫היחידה לבריאות הסטודנט –‬ ‫‘נפש בריאה בגוף בריא’‪ ,‬חפשו‬ ‫את סדנאות הגמילה מעישון‬ ‫לעת‬ ‫מעת‬ ‫המתקיימות‬ ‫במכללה‪ ,‬בסגנון של “גמילה‬ ‫תמורת מלגה”‪ .‬בסדנאות‬ ‫מקבלים המשתתפים מידע‬ ‫תיאורטי לצד כלים פרקטיים‬ ‫להתמודדות מגמילה מעישון‪.‬‬ ‫דרך מצוינת להפסיק לחפש את‬ ‫מכונות הסיגריות בקמפוס‪.‬‬

‫אין טעם שתמשיכו לחפש‪ ,‬כל מכונות‬ ‫הסיגריות הוצאו מהמכללה בשנה‬ ‫החולפת‪ .‬לכן רצוי להפסיק לעשן או‬ ‫להצטייד מראש‪.‬‬

‫‪17‬‬


‫סיבה למסיבה‬

‫א‬

‫‪18‬‬

‫אוקטבר‪-‬נובמבר ‪2012‬‬

‫>> רווית פרג’י‬

‫ב‬

‫ג‬

‫‪21.10‬‬ ‫פסטיבל עין יהודית‪,‬‬ ‫מרכז הכנסים‬ ‫הבינלאומי במכללה‬ ‫האקדמית אשקלון‪,‬‬ ‫‪18:00‬‬

‫‪22.10‬‬ ‫קריאטידה ‪ -‬תערוכת‬ ‫יחיד סיגלית לנדאו‪,‬‬ ‫מוזיאון הנגב‬ ‫לאומנויות‪10:00- ,‬‬ ‫‪16:00‬‬

‫‪23.10‬‬ ‫טוטאלוס‪ -‬מופע קומי‬ ‫מאולטר בתיאטרון‬ ‫הפרינג’ באר שבע‪,‬‬ ‫‪20:30‬‬

‫ד‬ ‫‪24.10‬‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ש‬

‫‪25.10‬‬ ‫מופע הארנבות של‬ ‫ד”ר קספר‪ ,‬עשן הזמן‪,‬‬ ‫באר שבע‪21:00 ,‬‬

‫‪26.10‬‬ ‫התקווה ‪6‬‬ ‫בהופעה‪ ,‬פאב הבאר‪,‬‬ ‫צאלים‪23:00 ,‬‬

‫‪27.10‬‬ ‫‘דרום לבן’ פעילויות‬ ‫ומופעים‪ ,‬קיבוץ יד‬ ‫מרדכי‪10:00 ,‬‬

‫‪28.10‬‬ ‫ההצגה “הרשלה‬ ‫מאוסטרופולי”‪ ,‬היכל‬ ‫התרבות אשקלון‪,‬‬ ‫‪20:00‬‬

‫‪29.10‬‬ ‫אמבכלל ‪ -‬להקת‬ ‫המחול הקיבוצית‪,‬‬ ‫משכן לאומנויות‬ ‫הבמה‪20:30 ,‬‬

‫‪30.10‬‬ ‫הטריטוריה של‬ ‫המתנה‪ ,‬תערוכת יחיד‬ ‫של אסף שושן‪ ,‬גלריה‬ ‫דנה שבקיבוץ יד‬ ‫מרדכי‪10:00-19:00 ,‬‬

‫‪31.10‬‬ ‫הקרנת המלצת‬ ‫החודש‪ ,‬היו זמנים‬ ‫באנטוליה‪ ,‬סינטמק‬ ‫שדרות‪21:00 ,‬‬

‫‪1.11‬‬ ‫‪The Sachbacks‬‬ ‫מחווה מטורפת לג’וני‬ ‫קאש‪ ,‬עשן הזמן‪ ,‬באר‬ ‫שבע ‪21:00‬‬

‫‪2.11‬‬ ‫הפקת סופ”ש בגרין‬ ‫פאב‪ ,‬ניר עם‬

‫‪3.11‬‬ ‫עברי לידר במופע‬ ‫חדש‪ ,‬המשכן‬ ‫לאומנויות הבמה‪ ,‬באר‬ ‫שבע‪21:30 ,‬‬

‫‪4.11‬‬ ‫שלומי סרנגה‬ ‫והתזמורת‬ ‫האנדולוסית במופע‪,‬‬ ‫משכן לאמנויות‬ ‫הבמה‪ ,‬באר שבע‪,‬‬ ‫‪20:30‬‬

‫‪5.11‬‬ ‫ליין קריוקי‪ ,‬בכל שני‪,‬‬ ‫בברל’ה‪22:30 ,‬‬

‫‪6.11‬‬ ‫ליין סטודנטים בגרין‬ ‫פאב‬ ‫ניר עם‪23:30 ,‬‬

‫‪7.11‬‬ ‫מופע פתיחה של‬ ‫ליין ה‪Campus-‬‬ ‫‪ - Rock’s‬בחסות‬ ‫אגודת הסטודנטים‬ ‫ומשרד הדיקן‪ ,‬הכיכר‬ ‫המרכזית‪11:45 ,‬‬

‫‪8.11‬‬ ‫תמר אייזנמן בהופעה‪,‬‬ ‫עשן הזמן באר שבע‪,‬‬ ‫‪21:00‬‬

‫‪9.11‬‬ ‫‘חופשה בפארג’‪ ,‬הצגה‬ ‫קומית‪ ,‬היכל התרבות‬ ‫באר שבע‪21:00 ,‬‬

‫‪10.11‬‬ ‫ליין מוצ’’ש במתחם‬ ‫הפאזל לסטודנטים‪,‬‬ ‫דנדו‪ ,‬אזור תעשייה‬ ‫נתיבות‪23:30 ,‬‬

‫‪11.11‬‬ ‫סוביניר‪ ,‬מחזה‬ ‫המבוסס על סיפור‬ ‫אמיתי‪ ,‬תיאטרון באר‬ ‫שבע‪20:30 ,‬‬

‫‪12.11‬‬ ‫“מפה לאוזן”‪ ,‬ליין‬ ‫סטודנטים‪ ,‬דנדו‪ ,‬אזור‬ ‫התעשייה‪ ,‬נתיבות‬

‫‪13.11‬‬ ‫מסיבת פתיחת שנה‬ ‫מטורפת‪ .‬על הבמה‪:‬‬ ‫רד בנד‪ ,‬ירמי קפלן‪,‬‬ ‫מוקי ולוס קפרוס‪.‬‬

‫‪14.11‬‬ ‫ליין מסיבות‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬ברקה‪,‬‬ ‫באר שבע‪23:30 ,‬‬

‫‪15.11‬‬

‫‪16.11‬‬ ‫קובי מימון בהופעת‬ ‫סטדנאפ‪ ,‬מרכז‬ ‫הצעירים באר שבע‪,‬‬ ‫‪22:30‬‬

‫‪17.11‬‬ ‫הפרוייקט של עידן‬ ‫רייכל בהופעה‪ ,‬המשכן‬ ‫לאומנויות הבמה באר‬ ‫שבע‪21:30 ,‬‬

‫‪18.11‬‬ ‫במה פתוחה וג’ם סשן‪,‬‬ ‫בכל ראשון‪ ,‬עשן הזמן‪,‬‬ ‫באר שבע‪19:00 ,‬‬ ‫הכניסה חופשית‬

‫‪19.11‬‬

‫‪20.11‬‬ ‫בירה ללא תחתית‪,‬‬ ‫ברל’ה נתיבות‬

‫‪23.11‬‬ ‫מזרח תיכון ישן‪ ,‬עשן‬ ‫הזמן‪ ,‬באר שבע‪10:00 ,‬‬

‫‪24.11‬‬ ‫יוני רכטר עם‬ ‫הסימפונייטה‬ ‫באר שבע‪ ,‬צלילים‬ ‫מהגלובוס ‪ ,1‬משכן‬ ‫לאומנויות הבמה באר‬ ‫שבע‪20:30 ,‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫קרחנה בקמפוס!!!‬ ‫אגודת הסטודנטים‬ ‫ומשרד הדיקן נותנים‬ ‫לכם בראש‪11:45 ,‬‬ ‫בכיכר המרכזית!‬

‫כרטיסים ‪ -‬במזכירות‬ ‫האגודה ואצל היח”צנים‬

‫ערב סטודנטים‪ ,‬גרין‬ ‫פאב‪ ,‬ניר עם‬

‫‪21.11‬‬ ‫הופעת סטנדאפ‬ ‫בבר’לה‪ ,‬נתיבות‪,‬‬ ‫‪21:30‬‬

‫”חמישיכורים”‬ ‫מסיבת סטודנטים‬ ‫במתחם הפאזל‪ ,‬דנדו‬ ‫אזור תעשייה נתיבות‪,‬‬ ‫‪23:30‬‬

‫‪22.11‬‬ ‫דר’ צחי בן ציון במופע‬ ‫בידור‪ ,‬מרכז הצעירים‬ ‫באר שבע‪21:00 ,‬‬

‫‪19‬‬


‫יחידה מובחרת‬

‫היחידה למעורבות חברתית‬ ‫של המכללה האקדמית ספיר‬ ‫עוסקת יום וליל בפרויקטים רבים ומגוונים של פעילות חברתית ענפה‪ .‬קרוב ל‪ 300-‬סטודנטים‬ ‫מהמכללה לוקחים חלק בפרויקטים של היחידה וכך יוצרים קשר מתמשך עם הקהילה באזור‪.‬‬ ‫כמה דברים שכדאי לדעת על היחידה ועל הפרויקטים הרבים שלה‪ ,‬ולמה אסור בשום פנים‬ ‫ואופן להזכיר שם את המילה “מלגה” >> רותם אלבז • צילומים‪ :‬צלמי היחידה למעורבות חברתית‬ ‫במשרד הדיקן של מכללת ספיר‪ ,‬פועלת כבר תשע‬ ‫שנים היחידה למעורבות חברתית‪ ,‬אותה מנהלת הגב’‬ ‫קמילה מילנר‪-‬לנדסקינד‪ .‬מטרתה של היחידה היא לחבר את‬ ‫הסטודנטים שמגיעים ללמוד בספיר עם הסביבה והקהילה של‬ ‫האזור‪ ,‬ולהפוך אותם לאזרחים מודעים ומעורבים יותר חברתית‪.‬‬ ‫השנה יופעלו ביחיד ה ‪ 27‬פרויקטים‪ ,‬מתוכם כמה מוכרים וא�ר‬ ‫ציים וכמה שצמחו מהמקום עצמו ומהצרכים שעלו בשטח‪ .‬כל‬ ‫הפרויקטים מתקיימים בשיתוף עם עמותות חיצוניות והשנה קרוב‬ ‫ל‪ 300-‬סטודנטים מאשדוד ועד באר שבע ייקחו בהם חלק‪ .‬רותם‬ ‫אוחנה‪ ,‬אחת מרכזות היחידה‪ ,‬מבהירה כמה פרטים שחשוב לדעת‪,‬‬ ‫ומציגה כמה פרויקטים לדוגמה‪:‬‬ ‫מועדון חברתי “אנוש‪ :”:‬עמותת “אנוש” לפגועי נפש בש�י‬ ‫קום והיחידה למעורבות חברתית הקימו יחד מועדון שמו‬ ‫טרתו לשלב את משתקמי הנפש בתוך הקהילה‪ .‬כל סטוו‬ ‫דנט מעביר שיעור בנושא שמעניין אותו‪ :‬ציור‪ ,‬מוזיקה‪,‬‬ ‫קולנוע ועוד‪ .‬המפגש עם משתקמי הנפש יכול להיות מרתיע‬ ‫ומלחיץ בתחילתו‪ ,‬אך עם הזמן הפערים מצטמצמים ונוצו‬ ‫רים קשרים מיוחדים מאוד בין הסטודנטים לבין המשתקמים‪.‬‬ ‫למי מיועד‪ :‬לכולם מיקום‪ :‬שדרות‪ ,‬מרכז קשת זמן‪ 4 :‬שעות שבועיות‬ ‫מועדון “הקרנף”‪ :‬מועדון שהוקם על ידי דיקן הסטודנטים‪,‬‬ ‫אלון גייר‪ .‬הרעיון מאחורי היוזמה נבע מהצורך להקים מעטפת‬ ‫חברתית חדשה לכלל הסטודנטים‪ .‬במקום יש סלון מפואר‪ ,‬מחשו‬ ‫בים‪ ,‬מדפסות‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬מטבח וכל מה שסטודנט צריך כאמצעים‬ ‫משלימים למסגרת שאחרי הלימודים‪ .‬סטודנטים שלוקחים חלק‬ ‫בפרויקט אחראים על תפעול המקום‪ ,‬הפקת ערבי נושא ועוד‪.‬‬ ‫למי מיועד‪ :‬לכולם מיקום‪ :‬שדרות זמן‪ :‬שתי משמרות בשבוע‬ ‫נכון לרגע סגירת הגיליון אין מקום פנוי להשתלבות בפרויקט‪ ,‬אך‬ ‫כולם מוזמנים להגיע למועדון מידי יום בין ‪ ,00:00-16:00‬כולל‬ ‫שישי‪-‬שבת‪.‬‬ ‫תיאטרון קהילתי‪ :‬קבוצה של סטודנטיות מהמגזר הבדואי‬ ‫מקיימות מפגשים שבמהלכם הן דנות בסוגיות ובנושאים חברו‬ ‫תיים שמתגבשים בתהליך ממושך לכדי תסריט‪ .‬לאחר הכנת התו‬ ‫סריט ישנה עבודה משותפת על הצגה‪ ,‬שלבסוף מוצגת אל מול‬ ‫משפחות הסטודנטיות ואנשי אקדמיה‪ .‬לרוב‪ ,‬הצגות אלו מעוררות‬ ‫סערה בקהילה ובמכללה בגלל הנושאים והתעוזה שלהם‪ .‬כך‪ ,‬דרך‬ ‫האמנות‪ ,‬נוצר כלי לביטוי עצמי ואמיתי‪.‬‬ ‫למי מיועד‪ :‬סטודנטיות מהקהילה הבדואית מיקום‪ :‬תחומי המכללה‬ ‫זמן‪ :‬ארבע‪-‬חמש שעות שבועיות‬

‫‪20‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫קבוצת העצמה של דוברי רוסית‪ :‬הפרויקט התחיל מחזון‬ ‫של סטודנט שראה צורך ליצור סביבה שתביא להשתלבות סטודו‬ ‫נטים דוברי רוסית בחברה הישראלית‪ .‬התוכנית‪ ,‬בשיתוף עמותת‬ ‫“שתיל” ועמותת “מורשתנו”‪ ,‬נחלקת לשני חצאים‪ :‬בסמסטר הראו‬ ‫שון ישנם מפגשים שבועיים עם מנחה והשתתפות בקורס כללי‬ ‫סמסטריאלי בנושא סוגיות בחברה הישראלית‪ ,‬ובסמסטר השני‬ ‫ישנם פרויקטים מעשיים של השתלבות בקהילה באזורי המגורים‬ ‫של הסטודנטים‪.‬‬ ‫למי מיועד‪ :‬דוברי רוסית מיקום‪ :‬מכללה ‪ +‬אזורי המגורים זמן‪ :‬ארבע‬ ‫שעות שבועיות ‪ +‬קורס סמסטריאלי‬ ‫“דירה להשכיר”‪ :‬גרעין סטודנטים בשדרות ובאופקים‪.‬‬ ‫הרעיון מאחורי הפרויקט הוא לחזק שכונות מוחלשות מבו‬ ‫פנים‪ .‬למעשה‪ ,‬זהו ניסיון להוביל שינוי חברתי תוך היכרות‬ ‫אמיתית עם השטח‪ .‬הפרויקט מפתח יכולות מנהיגות והובו‬ ‫לה חברתית‪ ,‬תוך יצירת פעילויות יזומות בקהילה‪ .‬המגוו‬ ‫רים בשכונה הם בסבסוד מלא לצד מלגת לימודים מוגדו‬ ‫לת‪ .‬ישנה דרישה להרבה יצירתיות‪ ,‬הגדלת ראש ומוטיבציה‪.‬‬ ‫נכון למועד סגירת הגיליון ישנם מקומות פנויים לפרויקט באופקים‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫למי מיועד‪ :‬לכולם מיקום‪ :‬שדרות ואופקים זמן‪ :‬שמונה שעות‬ ‫שבועיות‬

‫ליחידה למעורבות חברתית ניתן לפנות דרך את האינטרו‬ ‫נט ‪ ,www.meoravut.sapir.ac.il‬אתר הפייסבוק וגם בטלפון‬ ‫‪ .077-9802607‬חשוב לדעת שמרבית הפרויקטים נסגרים כבר‬ ‫בחודשים מאי‪-‬יולי‪ .‬לכן‪ ,‬כדאי להחליט כבר במהלך השנה על‬ ‫הפרויקט לשנה הבאה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בחודש אוקטובר יש עדיין‬ ‫פרויקטים לא מעטים שנשארים פתוחים אז שווה לנסות להו‬ ‫תקבל‪ .‬ביחידה אין דרישה לניסיון קודם‪ ,‬אלא רק רצון ללמוד‪,‬‬ ‫להשתנות‪ ,‬להתפתח‪ ,‬להכיר דברים חדשים ולהיות בעלי מוטיו‬ ‫בציה גבוהה‪.‬‬ ‫וטיפ חשוב מאוד‪ ,‬אף פעם‪ ,‬אבל אף פעם אל תקראו לפו‬ ‫רויקטים הללו מלגות‪ .‬אוחנה מסבירה‪“ :‬זה בא מתוך גישה‬ ‫שאנחנו לא פה בשביל המלגה‪ .‬אנחנו נותנים מלגה כי אנחנו‬ ‫יודעים שסטודנטים יכולים להיות מעורבים חברתית אם יסייעו‬ ‫להם להתמודד עם הנטל הכלכלי וכדי לאפשר להם להגיע‬ ‫אל הפרויקט כשהם פנויים אליו מחשבתית‪ .‬כלומר‪ ,‬המטרה‬ ‫היא לא המלגה‪ ,‬אלא העשייה! השאיפה שלנו היא שסטודנו‬ ‫טים יבואו אל הפרויקטים מתוך רצון לתת ולהיות חלק פעיל‬ ‫בקהילה סביבם”‪.‬‬

‫‪24:00 ņ ŃIJĻ IJ ı ĭ‬‬ ‫ ‪ ŇIJĿņı ļĶĮ ŇIJĶńľĿ‬‬

‫ ‪ ĺĶĴIJĹņĻĹ‬‬

‫‪www.sushimoto.co.il‬‬

‫‪ ŅĵĽľ łŅŁ ĺĴŇĻ‬‬


‫סבתא יקרה לי‬ ‫אדוה טל‪ ,‬סטודנטית במכללה‪ ,‬ליוותה‬ ‫במשך השנה החולפת שתי קשישות‬ ‫במסגרת פרויקט “יקרים לנו” של היחידה‬ ‫למעורבות חברתית‪ .‬שתי הקשישות‪,‬‬ ‫השונות זו מזו‪ ,‬סיפקו לה חוויה מרגשת‪,‬‬ ‫מנוגדת ומאתגרת‪ .‬כשאחת מהן החליטה‬ ‫להיפתח בפניה אחרי חודשים רבים טל‬ ‫הבינה שהיא הצליחה‪ ,‬כנגד כל הסיכויים‬ ‫>> רותם אלבז‬

‫פרויקט “יקרים לנו” של היחידה למעורבות חבו‬ ‫רתית במכללת ספיר הוא פרויקט מיוחד במינו‪.‬‬ ‫לפרויקט שני חלקים‪ :‬הראשון‪ ,‬פרויקט תיעוד‬ ‫שבמסגרתו כל סטודנט מלווה קשיש אחד במפו‬ ‫גשים שבועיים של ארבע שעות ומתעד את סיפורו (לרוב מדובר‬ ‫בניצולי שואה); השני הוא פרויקט שבו מלווה כל סטודנט שני‬ ‫קשישים במפגשים שבועיים של שעתיים לכל קשיש‪ .‬המפגשים‬ ‫הם בסביבה הביתית של הקשישים תוך היכרות‪ ,‬אירוח חברה‬ ‫ויצירת קשר איתם‪.‬‬ ‫אדוה טל‪ ,‬סטודנטית לתקשורת שמתחילה השנה את שנת‬ ‫לימודיה השלישית‪ ,‬לקחה בשנה החולפת חלק בפרויקט השני‪.‬‬ ‫הזיכרונות והגעגועים לסבתה שנפטרה שנתיים קודם לכן הדהדו‬ ‫בראשה בזמן שהתעניינה בפרויקטים השונים של היחידה‪“ .‬ראיתי‬ ‫את הפרויקט הזה‪ ,‬שזעק אליי‪ .‬גם כי נוצר בי איזשהו חלל‪ ,‬וגם‬ ‫כי אני אוהבת את אוכלוסיית הקשישים”‪ ,‬היא משחזרת‪“ .‬הגעתי‬ ‫לראיון ומאוד התרגשתי‪ .‬חששתי קצת כי חשבתי לעצמי ‪ -‬את‬ ‫רוצה לאמץ לך סבתא‪ ,‬אבל לא כל קשישה תהיה כמו סבתא‬ ‫שלי”‪.‬‬

‫‪ę‬‬ ‫‪ĕ‬‬ ‫‪ĥ‬‬ ‫‪Ĥ‬‬ ‫‪đ‬‬ ‫‪ē‬‬ ‫‪đČ‬‬

‫‪?ęĕĥĘđĎ‬‬ ‫‪Borovets - ĐĕĤĎĘđč‬‬ ‫‪!ĘđĘė ĘėĐ - *4 ěđĘĚč ĦđĘĕĘ 7‬‬ ‫‪ĝĠ ĕģĝ ĕĚĕ 6 | ĦđĤčĞĐ | ĘĞ ĘČ ĦĝĕĔ‬‬ ‫| ‪ĕģĝ ĦđėĤďĐ | ďđĕĢ ęĕĚĕ 6‬‬ ‫‪:ęĎđ‬‬ ‫‪!ęĜĕē À ĕģĝ ĦĠĕĘē ĦĤėĥĐ‬‬

‫הסטודנטים מפרויקט “יקרים לנו” תשע”ב‬

‫הקרח נשבר‬ ‫כמו שכבר נאמר‪ ,‬אלברטינה לא קיבלה את טל בזרועות פתוו‬ ‫חות‪ .‬כחצי שנה לפני התחלת החונכות איבדה אלברטינה את‬ ‫בעלה אחרי ‪ 60‬שנים של חיי נישואין אינטנסיביים ואוהבים‪“ .‬היא‬ ‫אישה חזקה מאוד‪ ,‬עצמאית וביקורתית”‪ ,‬מספרת טל‪“ .‬המפגשים‬ ‫הראשונים נמשכו פחות משעה כיוון שהיא תמיד הייתה מוצאת‬ ‫תירוצים וסיבות להפסיק את המפגש”‪ .‬אחרי כחודש טל כמעט‬ ‫והתייאשה‪ .‬היא חשה שעל‪-‬אף המפגשים השבועיים בניהן היא‬ ‫אינה מצליחה לקלף את שכבות הקשיחות של אלברטינה‪“ .‬יום‬ ‫חמישי אחד לא יכולתי להגיע‪ .‬התקשרתי להגיד לה‪ ,‬וניסינו לקו‬ ‫בוע ליום אחר‪ ,‬אך היא כמובן מצאה סיבות לדחות כל אופציה‬ ‫למפגש‪ .‬במשך שבועיים היא לא יצרה קשר עד שפתאום קיבלתי‬ ‫ממנה טלפון”‪.‬‬

‫“באותו יום חמישי”‪ ,‬טל משחזרת‪“ ,‬אלברטינה הייתה נסערת‬ ‫מאוד והתחילה לבכות במהלך המפגש‪ .‬היא סיפרה לי כמה קשה‬ ‫לה עם מותו של בעלה‪ .‬ניסתי להרגיע אותה ולעזור לה עם התו‬ ‫מודדות הכאב והאובדן‪ ,‬ומאז יחסינו השתנו”‪ ,‬מספרת טל‪“ .‬למרות‬ ‫הפאסון שעוד נשאר‪ ,‬ראיתי שהיא השתנתה‪ .‬היא החלה לאהוב‬ ‫את המפגשים איתי וחיכתה להם”‪ ,‬אומרת טל‪“ .‬ואני הייתי כנה‬ ‫בתחילתו של הפרויקט קיבלה טל שתי קשישות המתגוררות איתה מאוד ‪ -‬אמרתי לה שלפעמים היא צודקת ולפעמים טועה‪.‬‬ ‫במפלסים – יהודית מגן ואלברטינה בן דוד‪ .‬המפגש הראשוני עם‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬נתתי ‘קונטרה’ לדבריה‪ .‬מאוחר‬ ‫הקשישות התקיים בליווי שונטל קנר‪ ,‬אם טל‪“ :‬קשישים זה לא רק חולי‪ .‬יותר היא אמרה לי שזה היה כמעט כמו פסיו‬ ‫קהילה תומכת מהמחלקה לשירותים חברתיים‬ ‫כולוג‪ ,‬והיא ניסתה להבין מהשיחות שלנו אם‬ ‫של שער הנגב‪ .‬טל מספרת כי המפגש היה‬ ‫הרבה‬ ‫לה‬ ‫שיש‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫זאת‬ ‫היא הייתה בסדר או לא בסיטואציות מסוימות‬ ‫מלחיץ‪ ,‬אבל נוכחותה של קנר‪ ,‬שלקחה‬ ‫בחייה”‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬במפגשים הללו טל חשה‬ ‫לידיה מה להעניק‪ ,‬לתת ולספר”‬ ‫ו‬ ‫“הל‬ ‫החרדה‪.‬‬ ‫את המושכות‪ ,‬הוריד את מפלס‬ ‫שהיא הצליחה כנגד כל הסיכויים‪“ :‬היו לנו רגו‬ ‫אותה‬ ‫ראיתי‬ ‫כשנכנסו‬ ‫כנו קודם כל ליהודית‪.‬‬ ‫עים יפים מאוד יחד והיא לימדה אותי המון‪ .‬הרגשתי שעזרתי לה‪,‬‬ ‫על‬ ‫ראשונית‬ ‫שיחה‬ ‫קיימנו‬ ‫אליי‪.‬‬ ‫ומחייכת‬ ‫בסלון‬ ‫יושבת על כיסא‬ ‫אך גם שהיא מאוד עזרה לי”‪.‬‬ ‫מה הולך להיות‪ .‬שונטל יותר דיברה ואני יותר חייכתי”‪ .‬קבלת‬ ‫הפנים החמה והנעימה שזכתה לה במפגש עם יהודית יצרה אצל‬ ‫אדוה תחושה של אופטימיות‪ ,‬שמעט ירדה במפגש עם אלברטינה‬ ‫“זהו פרויקט מאוד מגובש‪ .‬הסטודנטים שלקחו בו חלק היו נפו‬ ‫שהתחיל קצת אחרת‪ ,‬אך השתפר בהמשך‪.‬‬ ‫גשים בכל חודש ומשתפים בדברים שחוו במפגשים‪ ,‬כולנו באנו‬ ‫המעבר ולא בשביל סכום הכסף שנקבל בסופו”‪ ,‬טל אומו‬ ‫לאחר מכן החלה אדוה במפגשים פנים‪-‬אל‪-‬פנים עם שתי הנו בשביל ֶ‬ ‫שים המבוגרות והשונות כל כך‪ .‬עם יהודית היא נפגשה כדרך קבע רת‪“ .‬קשישים זה לא רק חולי‪ ,‬זאת אוכלוסיה שיש לה הרבה‬ ‫בימי ראשון‪ ,‬בעוד אלברטינה דחתה אותה בקביעות‪ .‬טל מספרת מה להעניק‪ ,‬לתת ולספר‪ .‬הייתי ממליצה לנסות את זה‪ ,‬גם אם‬ ‫כי בינה ובין יהודית נרקמה חברות נפלאה‪“ .‬יהודית הייתה מחכה לא במסגרת הפרויקט‪ ,‬אפילו סתם ללכת לסבים ולסבתות שלכם‬ ‫בשקיקה לפגישה‪ .‬היא הראתה לי איך היא תופרת‪ ,‬ואני הייתי ולנסות להתחבר אליהם טיפה יותר”‪.‬‬ ‫מלמדת אותה קצת על תפעול המחשב‪ ,‬אבל בעיקר היינו מדברות‬ ‫אדוה טל תרכז השנה את “פרויקט תיעוד”‪ ,‬פרויקט שמטרתו‬ ‫המון; על הקיבוץ‪ ,‬על פוליטיקה‪ ,‬על עברה כגננת‪ ,‬ועל עצמנו‪.‬‬ ‫היה בינינו קליק אמיתי כבר מההתחלה והיא תמיד הייתה אומרת להעלות את המודעות לעשייה החברתית של כל הפרויקטים ביו‬ ‫חידה למעורבות חברתית שמונה כעשרים ושבעה פרויקטים‪.‬‬ ‫שאני כמו בת משפחה”‪.‬‬

‫‪ģĤ‬‬

‫‪Grand Valira - ĐĤđďĜČ‬‬

‫פגישה‪ ,‬חצי פגישה‬

‫‪ěđĕĝĜĠ ĕĢē - ěđĘĚč ĦđĘĕĘ 7‬‬ ‫‪ĦđĤčĞĐ | ĘĞ ĘČ ĦĝĕĔ‬‬ ‫‪ĕģĝ ďđĕĢ ĕĚĕ 6 | ĝĠ ĕģĝ ĕĚĕ 6‬‬

‫איך מסכמים פרויקט שכזה‬

‫‪22‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫‪749‬‬

‫‪€‬‬

‫‪-Ě‬‬

‫‪1,039‬‬

‫‪€‬‬

‫‪08-6612901 | ĤĕĠĝ ĦĘĘėĚ ČĦĝĕČ‬‬ ‫*‪ĕĎđĒ Ĥďēč ęďČĘ ĤĕēĚĐ‬‬


ÐØÊÄÅ ÄÙÚÏ

ÙÊÕÒ ÛÍÍÌÏ ÒÆÕÏØÂ ËÍÚ ÛÂÆÛÌÅ

À´Ã½Æ° ɸ¿¸ÁDZ ³¿¶ÇÆ ‫פרסום אירועי‬

‫שנה‬ ‫פתיחת‬ ace ventura »°¸·Àû ¼¸¿È ¼¸±±´¶ Ǹ´´¯³½ ĸÅø

¸¿»·Æ ³Æ¸·°´ÇƯ Áô½´ ¾´µ½ ¸¿º´² ¼¸»¯¸·¿²´·À ¼¸Ç¸¶½° »´³´º»¯ Ç°

´¿¯Å½ ¹¸Ç¯É ³ÅÅó» ² ¼´¸

½ »¶³ ɸµºÇ½³ Ǻ¸º° ³ÁÈ ²Á ¼¸²´½¸» ÉÆÀó


‫צלילים‬ ‫מהמרחב‬ ‫המוגן‬ ‫העיר שדרות מתנערת‬ ‫מהדימוי המלחמתי שדבק‬ ‫בה ומצליחה לקיים תרבות‬ ‫מוסיקאלית אלטרנטיבית‪.‬‬ ‫המיזמים המוסיקליים שבתחומיה‬ ‫זוכים להצלחה אדירה ומעידים כי גם‬ ‫יצירה מקומית יכולה לעורר רעש חיובי‪.‬‬ ‫על המוזיקה מפעם והמוזיקה של היום‪.‬‬ ‫>> הגר בוחבוט‬

‫שקט‪ ,‬מנגנים פה‬

‫דירת הסטודנטיות שמחוברת לממ”ד‬ ‫ממוקמת במרכז העיר שדרות‪ ,‬בקומה‬ ‫השלישית של בניין מגורים מסובסד‪,‬‬ ‫שנראה בדיוק כמו הבניינים שבסביבו‬ ‫תו‪ .‬המדשאות שנשתלו במסגרת השיו‬ ‫פוצים הנרחבים בשכונה‪ ,‬כבר נתמלאו‬ ‫כתמים צהובים‪ ,‬סימנים של קיץ חם‬ ‫מדי‪ .‬חדר המדרגות הפתוח לא מצליח‬ ‫לשמש מפלט מהחום שבחוץ‪ ,‬והטיפוס‬ ‫לקומה השלישית גובה מחיר נשימתי‬ ‫מסוים ממני‪.‬‬

‫צילום‪ :‬מור דניאל‬

‫הדבר הכי טוב שיכול לקרות לממ”ד הוא שימלאו‬ ‫אותו בגיטרות‪ .‬שש גיטרות ליתר דיוק‪ ,‬עומדות כמו‬ ‫חיילים‪ ,‬מגוננות על מערכת תופים בצבע אדום‪.‬‬ ‫התופים‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא האזעקה‪ .‬הממ”ד הזה‪ ,‬שבנייתו‬ ‫הסתיימה רק לפני כשנה‪ ,‬הפך במהרה למרחב מוסיקאלי דירתי‬ ‫המאפשר רעש יוצא דופן במחי טריקת‬ ‫דלת‪.‬‬

‫קבוע היו השותפות שלי לדירה‪ ,‬והן תמיד פרגנו‪ .‬בגלל שהייתי‬ ‫לחוצה מהאודישן‪ ,‬אחת השותפות חשבה שכדאי שנגיע ל’במה‬ ‫פתוחה’ בניר‪-‬עם‪ ,‬ושם אוכל להתגבר על הפחד שלי מלהופיע‪,‬‬ ‫ובעצם להתאמן לקראת האודישן”‪.‬‬ ‫אל האודישן של “כוכב נולד” היא לא‬ ‫הגיעה‪ .‬החוויות מהערב הראשון בניר‪-‬‬ ‫עם עוד טריות אצלה‪ ,‬ואולי משהו בה‬ ‫ביקש לשמר את התחושה הטובה‪ ,‬את‬ ‫מחיאות הכפיים‪ ,‬את הקהל שניגש‬ ‫בחופשיות רגע אחרי שהיא יורדת מהו‬ ‫במה רק כדי לפרגן‪.‬‬

‫“אני זוכרת שסגרתי שאני שרה שלוו‬ ‫שה שירים‪ ,‬ובשיר הראשון עוד רעדו לי‬ ‫האצבעות וקצת רעד לי הקול‪ ,‬הרגשתי‬ ‫שאני קצת לא זוכרת את האקורדים‪,‬‬ ‫שמלה והגיטרה בתמונה אופיינית‬ ‫אבל מהר מאד השתחררתי”‪ ,‬שמלה‬ ‫משחזרת‪“ .‬אחר‪-‬כך‪ ,‬בסוף הערב‪ ,‬ביקשו שאעלה לשיר שוב וזה‬ ‫נתן לי את האישור הסופי שאני טובה‪ ,‬ושאנשים שמחים לשמוע‬ ‫תמר שמלה (‪ ,)23‬מקבלת את פניי בחיוך‪ ,‬מדברת בשצף‪ .‬עוד אותי”‪.‬‬ ‫לא הספקתי לבכות את חסרונו המורגש של המזגן בדירה‪ ,‬וכבר‬ ‫מאז אותו ערב‪ ,‬כמעט בכל שבוע‪“ ,‬אלא אם יש לנו מלא מטלות‬ ‫היא מושיבה אותי בקצה שולחן האוכל‪ ,‬גוררת כיסא אל מולי‪,‬‬ ‫מהלימודים”‪ ,‬היא מדגישה‪ ,‬שמלה מגיעה לניר‪-‬עם‪ ,‬לפעמים מוו‬ ‫“הנה‪ ,‬תשמעי‪ ,‬זה מה שאני שרה מחר בבמה”‪.‬‬ ‫פיעה לבד ולפעמים בליווי השותפות לדירה‪ .‬כל ערב כזה דורש‬ ‫“הכול בגלל כוכב נולד”‬ ‫הכנה מוקדמת‪“ .‬לפעמים אנחנו מוצאות את עצמנו מנגנות עד‬ ‫ארבע לפנות בוקר בלי לשים לב בכלל‪ .‬אני יושבת עם המחשב‬ ‫תמר היא אחת משלוש שותפות‪ ,‬כולן בעלות זיקה מסוימת‬ ‫הנייד‪ ,‬מחפשת מילים ואקורדים לכל מיני שירים‪ ,‬ואז ביחד אנחנו‬ ‫לאורח החיים הדתי‪ ,‬אף אחת מהן לא תואמת את הסטריאוטיפ‪.‬‬ ‫מנסות לחשוב איך לעשות את הביצועים מעניינים יותר”‪.‬‬ ‫היא סטודנטית לתקשורת במכללת “ספיר” וכבר חולמת על תואר‬ ‫שני בפסיכולוגיה‪ .‬עד לפני כמה חודשים העדיפה להשאיר את כנגד כל הסיכויים‬ ‫מכלול הכישורים המוסיקאליים שלה בין ארבעת קירות הממ”ד‪,‬‬ ‫האיום הקיומי על העיר שדרות ועל תושביה הפך להיות דבר‬ ‫אבל אז שוכנעה להופיע במסגרת ערב “במה פתוחה” בקיבוץ‬ ‫שבשגרה ונמשך כבר למעלה מעשור‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם הסטודנטים‬ ‫ניר‪-‬עם הסמוך‪.‬‬ ‫הבוחרים להגיע להתגורר בעיר וללמוד במכללת “ספיר”‪ ,‬נתפסים‬ ‫“האמת שהכול התחיל כששמעתי שיש אודישנים ל’כוכב נולד’‪ .‬לעיתים לא מוכנים בשעת אזעקת הצבע האדום‪ .‬אחת כזו תופסת‬ ‫נרשמתי לאודישנים‪ ,‬אבל נלחצתי מאוד כי אף פעם לא הופעתי אותי בעת שהותי בדירה‪ ,‬ואני מופתעת מהעוצמה שבה הלב שלי‬ ‫מול אנשים”‪ ,‬היא מספרת‪“ .‬מי שכן שמע אותי שרה ומנגנת באופן פועם‪ .‬מידת החרדה לא פוחתת גם לאחר שנתיים של לימודים‬

‫‪26‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫באזור‪ ,‬וחיים שלמים של מגורים בדרום‪.‬‬ ‫ולמרות הכל‪ ,‬העיר מצליחה לקיים תרבות מוסיקאלית אלטו‬ ‫רנטיבית כנגד כל הסיכויים‪ .‬מלבד ערבי “במה פתוחה” המתו‬ ‫קיימים אחת לשבוע בקיבוץ ניר‪-‬עם‪ ,‬ישנם מיזמים מוסיקאליים‬ ‫וחינוכיים המתקיימים בעיר באופן שוטף‪ .‬הבולט ביניהם הוא‬ ‫פרויקט “שדרוק”‪ ,‬המתקיים בשיטה של חניכה מוסיקאלית‪ ,‬בה‬ ‫סטודנטים חובבי מוסיקה ובעלי כישורים חונכים בני‪-‬נוער תוו‬ ‫שבי האזור‪.‬‬ ‫לצידם פועל פרויקט “ג’אם שדרות”‪ ,‬הנערך גם הוא אחת‬ ‫לשבוע במועדון “פריז ‪ ”20‬שבעיר‪ .‬הפרויקט הוא פרי עבודתם‬ ‫המשותפת של ארבעה חברי תנועת “דרור ישראל”‪ ,‬המפעילים‬ ‫את המיזם בכוחות עצמם‪“ .‬האירוע עצמו מחולק לשני חלקים‪.‬‬ ‫בתחילת הערב מופיעות מספר להקות מכל הארץ שמוזמנות‬ ‫מראש”‪ ,‬מספר טל רודובסקי (‪ ,)25‬סטודנט לתקשורת במכללה‪,‬‬ ‫המאייש את עמדת הסקסופון במסגרת ההרכב‪“ .‬לקראת סוף‬ ‫החלק הראשון‪ ,‬להקת הבית של ג’אם שדרות פותחת את החלק‬ ‫השני של הערב‪ .‬ג’אם לתוך הלילה‪ .‬הג’אם נותן במה לנגנים‬ ‫וזמרים מקומיים‪ ,‬וכל מי שרוצה יכול לעלות לשיר או לנגן”‪.‬‬

‫“שדרות היא חלק מהותי בזהות שלנו‬ ‫כלהקה”‬ ‫לא מפתיע שהעיר שדרות מנסה להישען על המוסיקה כתחו‬ ‫ליף לדימוי המלחמתי שדבק בה משחר הקסאמים‪ .‬בשנות ה‪80-‬‬ ‫ו‪-‬ה‪ 90-‬של המאה העשרים‪ ,‬נודעה ש�ד‬ ‫רות בעיקר כקרקע פורייה ליוצרים‬ ‫מוסיקליים מעניינים‪ .‬העיר מתקשטת‬ ‫בשמות כמו קובי אוז ולהקת “טיפקס”‪,‬‬ ‫תומר אלבז‪ ,‬חיים אוליאל ולהקת “שפו‬ ‫תיים” המיתולוגית‪ .‬אבל הלהקה הבוו‬ ‫לטת והמזוהה ביותר עם העיר שדרות‬ ‫היא כנראה “כנסיית השכל”‪ ,‬שחוגגת‬ ‫את שנתה העשרים כאחד ההרכבים‬ ‫הבולטים במוסיקה הישראלית‪.‬‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫יריב פיין וגיא כושי‬

‫הרבה מזל שאנשים מתעשיית המוזיקה התעניינו במוזיקה שלנו‬ ‫ודחפו אותנו להוציא אותה”‪.‬‬ ‫אחד מהאנשים האלה הוא קובי אוז‪ ,‬יוצר מוסיקאלי וסולן‬ ‫להקת “טיפקס”‪ ,‬גם הוא מהאמנים המזוהים ביותר עם העיר‬ ‫שדרות‪ .‬אוז הוא אחד הראשונים שזיהו את הפוטנציאל הגולמי‬ ‫של הלהקה ודחפו הלאה‪ .‬אבל הכול התחיל לקרות רק כאשר‬ ‫חברי הלהקה עברו יחד לדירת חדר בתל‪-‬אביב‪ ,‬שם התגוררו‬ ‫וערכו חזרות‪ .‬ורק נותר לתהות אם גם היום‪ ,‬עשרים שנה אחרי‬ ‫האלבום הראשון של “כנסיית השכל”‪ ,‬מוסיקה צריכה לקרות רק‬ ‫בתל אביב‪.‬‬ ‫“המעבר לתל אביב היה קצת מפחיד‪ ,‬אבל בגלל שעברנו כקו‬ ‫בוצה זה הקל עלינו‪ ,‬והרצון לעשות מוזיקה ולהקליט אותה היה‬ ‫המטרה‪ .‬זה מה שהוביל אותנו‪ .‬המעבר נראה לנו טבעי‪ ,‬היינו‬ ‫עושים את זה גם אם לא היינו מוזיקאים”‪ ,‬חזן מסביר‪“ .‬אני זוכר‬ ‫שבתור נערים היינו באים הרבה לתל אביב‪ ,‬אם זה לקנות תקו‬ ‫ליטים מעניינים או להגיע למועדונים כמו “הפינגווין” של שנות‬ ‫השמונים ששם השמיעו מוזיקה שמאוד אהבנו‪ .‬היום אני חושב‬ ‫שהמרחקים הפיזיים הצטמצמו הודות לתקשורת יותר מפותחת‪,‬‬ ‫והמעבר לתל אביב הוא לא הכרחי‪ .‬כל אומן צריך לעשות את‬ ‫השיקול שלו‪ .‬אפשר לעשות היום אלבומים וזה לא חובה לעבור‬ ‫לתל אביב”‪.‬‬

‫“אם יהיה משהו שידליק אותי לעשות אני‬ ‫בשמחה אירתם לעניין”‬ ‫בחזרה לדירה‪ .‬הבנות סיימו לאכול‬ ‫ארוחת ערב‪ ,‬ונדמה שאי אפשר לאו‬ ‫כול יותר מדי תפוחי אדמה‪ .‬שמלה‬ ‫מתלוננת על צפרדעים בגרון‪ ,‬כאלה‬ ‫שמקפצות בין מיתרי הקול‪ ,‬אך בעיו‬ ‫קר מבטאות התרגשות ילדית‪ ,‬מתוקה‪.‬‬ ‫ברפרטואר של הערב‪ ,‬השיר “ידיים‬ ‫למעלה” של “כנסיית השכל”‪ .‬היא‬ ‫מתארגנת באריכות‪ ,‬פה ושם מגיחה‬ ‫מהחדר לחזרה אחרונה עם הגיטרה‪.‬‬

‫קשה לתפוס לשיחה את יורם חזן‪,‬‬ ‫אנחנו מגיעות לקיבוץ וכמעט בלתי‬ ‫סולן הלהקה‪ .‬בימים אלה הוא עובד‬ ‫כנסיית השכל‬ ‫אפשרי להתעלם מהריח החזק המגיע‬ ‫על שיתוף פעולה מעניין‪ ,‬אך לא מפו‬ ‫תיע‪ ,‬עם התזמורת האנדלוסית של אשקלון‪ .‬הפרויקט יכלול מהרפת‪ .‬הפאב כמעט ריק‪ ,‬שמלה אוהבת להקדים‪“ .‬לפעמים בא‬ ‫מופע משותף ואלבום חדש‪ ,‬שסינגל ראשון מתוכו – “מעל הים”‪ ,‬לי שלא יבואו הרבה אנשים‪ ,‬זה מוריד ממני לחץ”‪ .‬היא מקבלת‬ ‫שליש גולדסטאר על חשבון הבית‪ ,‬וממתינה בדריכות ליד השוו‬ ‫כבר שוחרר וזכה לביקורות אוהדות‪.‬‬ ‫לחן שממנו ניתן לראות את הבמה בצורה הטובה ביותר‪ .‬לאט‬ ‫“החיבור החדש שלנו לתזמורת האנדלוסית הים תיכונית‬ ‫לאט המקום מתמלא‪ ,‬מגיעים חברים מהמכללה‪ ,‬ומתחיל טקס‬ ‫של אשקלון הוא מרתק‪ ,‬והוא בהחלט מחזיר אותנו למוסיקה‬ ‫נישוקים וחיבוקים שנדמה שאין לו סוף‪ .‬כשעה לאחר מכן‪ ,‬היא‬ ‫ששמענו כילדים בשדרות”‪ ,‬חזן מספר‪“ .‬אני אישית יותר שמעתי‬ ‫מוזמנת אל הבמה כאורחת של כבוד‪ .‬מרגע שהיא עולה לבמה‪,‬‬ ‫אותה מחלונות בתים או מכוניות ברחוב‪ ,‬בבית שמעתי והתחו‬ ‫אין צפרדעים ואין יותר פחד‪ .‬היא מדברת אל הקהל בביטחון של‬ ‫ברתי למוזיקה אלטרנטיבית‪ ,‬להקות כמו “הקיור”‪“ ,‬הסמיתס”‪,‬‬ ‫זמרת עם קריירה מפוארת‪ ,‬שרק באה להעביר את הזמן‪.‬‬ ‫“דפש מוד” וניק קייב‪ .‬המופע והתקליט שאנחנו עושים איתם‬ ‫בהחלט מעוררים משהו מבפנים‪ ,‬ואנחנו עושים שילוב של מוו‬ ‫ארבעה שירים מאוחר יותר‪ ,‬והמלצרית מגיעה עם צ’ייסרים על‬ ‫זיקת רוק שלנו עם מוטיבים אנדלוסים שזה מוסיקה מסורתית חשבון הבית‪“ .‬זה בגלל שהיית ממש טובה”‪ ,‬היא אומרת‪ .‬בחור‬ ‫עם עבר של מאות שנים‪ .‬מוזיקה שבאה ממרוקו‪ ,‬עירק‪ ,‬מצרים מבויש תופס את הבמה במקומה‪ ,‬ואחד אחר ניגש אל השולחן‬ ‫ואלג’יר‪ ,‬וזה יוצר שילוב מעניין”‪.‬‬ ‫שלנו‪ ,‬מבקש משמלה שתשיר איתו כי הוא חושש לעלות לבד‪.‬‬ ‫המכנה המשותף המובהק בין כל ההרכבים המוסיקאליים מעניין אם פליטי העיר‪ ,‬ההצלחות המוסיקאליות שלה‪ ,‬יודעים‬ ‫שיצאו מהעיר שדרות‪ ,‬הוא החיבור השורשי למוסיקה מזרחית מה קורה בשדרות של היום‪ ,‬והאם מישהו מהם עוד עובר כאן‪,‬‬ ‫אמיתית‪ ,‬זו שמופקת מכלים כמו עוד וקאנון‪“ .‬שדרות היא חלק בעיר המלחמה‪ .‬בהמשך חזן משיב על כך‪“ :‬לא יוצא לי לבקר‬ ‫מהותי בזהות שלנו כלהקה‪ .‬הילדות והנעורים שלנו שם‪ ,‬מתבו הרבה בשדרות‪ .‬ההורים שלי עוד לפני הקאסמים עזבו לאשקלון‪,‬‬ ‫טאים במוסיקה שאנחנו עושים עד היום”‪ ,‬הוא ממשיך‪“ .‬כקבוו אבל אני תמיד מתעניין במה שקורה שם‪ .‬אני יודע שעניין המוו‬ ‫צת חברי ילדות בשדרות היינו סקרנים מאוד ובשדרות לא היה זיקה הוא נושא מרכזי בעיר וחושב שזה מבורך‪ .‬לא יצא לי ממש‬ ‫הרבה מה לעשות‪ ,‬והשעמום הוליד את הרעיון להקים להקה להיות מעורב בזה‪ ,‬אבל אם יהיה משהו שידליק אותי לעשות אני‬ ‫ולנגן כל היום‪ .‬ההצלחה של הלהקה לא מובנת מאליה‪ ,‬היה לנו בשמחה אירתם לעניין”‪.‬‬

‫‪27‬‬


‫הם נפגשו על ספסל‪ ,‬במנזה או בשיעור‪.‬‬ ‫הציפורים צייצו‪ ,‬הפרחים פרחו והכול‬ ‫קרה כמו שצריך‪ .‬אמנם את ההזמנות‬ ‫לחתונות שלהם הם לא יכינו על מחברת‬ ‫בחינה‪ ,‬אבל הם תמיד יזכרו איפה הכל‬ ‫התחיל‪ .‬מדגם מייצג של זוגות שהכירו‬ ‫במהלך לימודיהם בספיר‪ ,‬ומאושרים‬ ‫על כך‪ .‬בקרוב אצלכם?‬ ‫>> שירה בן‪-‬חמו‬

‫אני רואה אותה בדרך‬

‫אל הקמפוס‬

‫לרוב‪ ,‬כשאנחנו רוצים להתרפק על סיו‬ ‫פור אהבה פשוט אך מרגש אנחנו יוצאים‬ ‫מהבית‪ ,‬נוסעים לקניון הקרוב‪ ,‬מביאים‬ ‫דלי פופקורן (היום כבר לא חייבים לקו‬ ‫נות) ונכנסים לסרט הקולג’ים הכי סטו‬ ‫נדרטי שיש‪ .‬האור כבה‪ ,‬מתחילות הפרסומות וכבר אז אנחנו‬ ‫יודעים שהסרט יפתח בנערה תמימה מבית טוב‪ ,‬מעיירה נידחת‬ ‫בארה”ב‪ ,‬שיוצאת לראשונה מביתה למכללה סוג ד’ ופוגשת שם‬ ‫את אביר חלומותיה‪ ,‬גבר שובב‪ ,‬חתיך ומלא צרות כרימון‪ .‬הם‬ ‫בטח יתאהבו‪ ,‬יריבו‪ ,‬ייפרדו ויחזרו בעקבות איזו תאונה טרגית‪.‬‬ ‫לבסוף הם יחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה‪.‬‬ ‫אמנם מכללת ספיר היא ממש לא קולג’ בארה”ב‪ ,‬ויש שיו‬ ‫גידו שגם אנחנו נמצאים באיזו עיירה נידחת בארץ (תלוי איך‬ ‫מגדירים נידח)‪ ,‬אבל אין עוררין על כך שסיפורי אהבה טובים‬ ‫פורחים להם גם כאן בין כיכר החריצים לבין הקופימדיה‪.‬‬ ‫הגברת‪ :‬יערה בן עליזה רפאל (‪ ,)24‬לומדת‬ ‫תקשורת‪ ,‬מסלול רדיו‪ ,‬שנה ג’‬ ‫האדון‪ :‬עמוס אטיה (‪ ,)24‬לומד תקשורת‪,‬‬ ‫מסלול רדיו‪ ,‬שנה ג’‬

‫טשי‪...‬‬

‫סטאטוס‪ :‬מאורסים‪ .‬ואין להם כינויים‬ ‫אחד לשנייה‪ ,‬הם מדגישים שהם לא זוג קיו‬

‫השדכנית‪ :‬הסיגריה של יערה‬

‫‪28‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫יונים‪ :‬באר שבע‬

‫שובך‬ ‫הסיפור לנכדים‪“ :‬בשנה א’ ללימודים עברתי תקופה לא‬

‫פשוטה‪ ,‬ונאמר בעדינות שהלימודים לא היו בראש מעיני”‪ ,‬מסו‬ ‫פרת יערה‪“ .‬בימי שני בבוקר הייתי מגיעה לשיעור שלא עניין‬ ‫אותי אז בסביבות אמצע השיעור הייתי יוצאת להפסקת סיגריה‬ ‫מחוץ לבניין”‪ ,‬היא מסבירה‪“ .‬עמוס היה מגיע בכל בוקר יום‬ ‫שני לשיעור של ‪ ,10:00‬והאוטובוס שהביא אותו מקרית גת היה‬ ‫מגיע מוקדם‪ .‬הוא היה יושב מחוץ לבניין ומחכה עד שהשיו‬ ‫עור יתחיל‪ .‬שם נפגשנו‪ ,‬עמוס היה מתחיל לתזמן את ההגעות‬ ‫שלו להפסקות הסיגריה היזומות שלי והתחלנו להיפגש יותר‬ ‫ולדבר”‪ ,‬היא אומרת‪“ .‬הפכנו ידידים טובים‪ .‬עם הזמן התחלנו‬ ‫להבריז משיעורים יחד‪ ,‬וכשהגיעה תקופת המבחנים התחלנו‬ ‫ללמוד יחד‪ .‬באמצע תקופת המבחנים כבר הפכנו לזוג‪ .‬בשנה‬ ‫ב’ כבר נרשמנו יחד לכל הקורסים‪ ,‬עבדנו יחד על כל עבודות‬ ‫ההגשה והיה ברור לכולם שאנחנו זוג”‪.‬‬

‫לימודים וזוגיות צמודה מאוד‪ ,‬מסתדר לכם?‬

‫“בדיעבד אנחנו חושבים שזו טעות‪ .‬לשנה הקרובה כל אחד‬ ‫עשה מערכת משלו לפי מה שנוח לו‪ .‬אנחנו חושבים שצריך‬ ‫להפריד בין זוגיות ללימודים‪ .‬אנחנו כל היום יחד‪ ,‬אז בהפסקות‬ ‫כל אחד צריך את החברים שלו”‪.‬‬

‫רומנטיקה בין השיעורים‪ ,‬כן או לא?‬

‫לא זוג קיטשי”‪.‬‬

‫עתיד? חתונה חורפית בקרוב‪...‬‬

‫“אנחנו ממש‬

‫הגברת‪ :‬זוהר אורן סלע‪ ,‬למדה‬ ‫עבודה סוציאלית‬

‫הגברת‪ :‬עדי גולן (‪ ,)25‬לומדת‬ ‫תקשורת‪ ,‬מסלול רדיו‪ ,‬שנה ג’‪ .‬הוא‬ ‫קורא לה בייבי‬

‫האדון ‪:‬‬

‫האדון‪ :‬עמית תירוש (‪ ,)26‬לומד‬ ‫תקשורת‪ ,‬מסלול רדיו‪ ,‬שנה ג’‪ .‬היא‬ ‫קוראת לו מושושקלך (מושי)‬

‫סטאטוס‪:‬‬

‫נוע‬

‫סטאטוס‪ :‬נשואים‬

‫חברים שנתיים‬

‫השדכנית ‪‘ :‬טעימת’ מסלול טלוויזיה (ולמי שלא לומד ת�ק‬ ‫שורת‪ :‬מדובר בטעימות של כלל המסלולים בבית הספר לתקו‬ ‫שורת שעוברים בשנה א’)‬ ‫יונים‪ :‬קיבוץ גבים‬

‫שובך‬ ‫הסיפור לנכדים‪:‬‬

‫לכל אחד מהם גרסה משלו‪ .‬לדברי עדי‬ ‫הכל התחיל כשהלכו לטעימות מסלולים בשנה א’‪“ :‬ראיתי‬ ‫אותו עומד שם חתיך כולו‪ ,‬ונדלקתי עליו‪ .‬נגשתי אליו והתחלתי‬ ‫לדבר איתו על הנושא הראשון שמצאתי (היה לו מס’ על הבגד‪,‬‬ ‫אז שאלתי מאיזה קיבוץ הוא)‪ .‬דיברנו קצת‪ ,‬והמשיכה טעיו‬ ‫מת המסלול‪ .‬בסיום הוא שאל‪ ,‬מי מגיע לשדרות? ואני שבכלל‬ ‫הייתי צריכה לרוץ ליכיני לפר”ח אמרתי‪‘ ,‬אני’”‪.‬‬ ‫“לא נכון‪ ,‬אני התחלתי איתך”‪ ,‬אומר עמית‪“ .‬את נעמדת לידי‬ ‫ואני זרקתי‪ ,‬ראיתי את כל האנשים במחלקה‪ ,‬אבל את הפרצוף‬ ‫שלך עדיין לא ראיתי”‪.‬‬ ‫לימודים וזוגיות צמודה‪ ,‬מסתדר לכם? “אנחנו לא‬ ‫לומדים את כל הקורסים ביחד‪ ,‬אבל לקראת מבחנים אנחנו‬ ‫צוות מנצח‪ ,‬יש לנו את אותו ראש ואותה שיטת למידה אז נוח‬ ‫לנו ללמוד יחד”‪.‬‬

‫רומנטיקה בין השיעורים‪ ,‬כן או לא? “תראי‪ ,‬אנחנו‬ ‫לא מהזוגות שדבוקים אחד לשני‪ ,‬אבל בקטנות מידי פעם לא‬ ‫מזיק‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬את חדר ההנקה ליד הספרייה את מכירה‪”?...‬‬

‫יונים‪ :‬מושב שפיר‬

‫בשדרות בשתי שכונות שונות ולא הכרנו ממש‪ .‬כל אחד מאיתנו‬ ‫יזם קייטנה לילדי רווחה בשכונה שלו בשדרות‪ ,‬והציע לרכז את‬ ‫הפרויקט”‪ ,‬מספרת זוהר‪“ .‬בזמן הקייטנה לא סבלנו אחד את‬ ‫השנייה‪ .‬אבל דבר מצחיק שקרה היה שכתבת שראיינה אותנו‬ ‫על הפרויקט אמרה שאנחנו נראים כמו בעל ואישה”‪.‬‬ ‫עופר ממשיך‪“ :‬אחרי הקייטנה יצאתי לוויפסנה בחופש וחזרתי‬ ‫עם המון אנרגיות טובות‪ .‬עשיתי לעצמי הדברה בבית‪ ,‬וחשבתי‬ ‫לעשות משהו טוב‪ ,‬אז הלכתי אליה והדברתי גם אצלה‪ .‬מאז‬ ‫התחלנו לדבר‪ ,‬ובשנה שלאחר מכן הפכנו לרכזי השכונות שלנו‬ ‫ועבדנו יחד‪ .‬ארבעה חודשים חלפו והצעתי לה נישואים”‪.‬‬

‫לימודים וזוגיות צמודה‪ ,‬מסתדר לכם? “לא למדנו‬ ‫ביחד אז זה אף פעם לא יצר בעיות‪ .‬מאז שהכרנו גם למדנו‬ ‫פחות”‪.‬‬

‫רומנטיקה בין השיעורים‪ ,‬כן או לא?‬ ‫בקטע”‪.‬‬

‫עתיד?‬

‫הגברת‪ :‬הודיה נגה (‪ ,)28‬למדה‬ ‫עבודה סוציאלית‬

‫האדון‪ :‬ציון נגה (‪ ,)29‬לומד שיווק‬ ‫טכנולוגי‪ ,‬שנה ג’‬

‫האדון‪ :‬רע רענן‪ ,‬לומד קולנוע וטלוויזיה‪,‬‬ ‫שנה ג’‪ .‬היא קוראת לו קונדסון‬

‫השדכנית‪ :‬קורס ספרדית‬

‫“לא‪ ,‬ממש לא‬

‫ו‪-‬ר‪-‬ו‪-‬ד!‬

‫הגברת‪ :‬שירה בכר‪ ,‬לומדת תרבות יצירה‬ ‫והפקה‪ ,‬שנה ג’‪ .‬הוא קורא לה מיצי‬

‫סטאטוס‪:‬‬

‫השדכנית ‪ :‬פרויקט “דירה ל�ה‬ ‫שכיר” של היחידה למעורבות‬ ‫חברתית בספיר‬

‫שובך‬ ‫הסיפור לנכדים‪“ :‬שנינו התנדבנו בפרויקט ‘דירה להשכיר’‬

‫עתיד? חתונה? את זה גם אנחנו שואלים‪...‬‬

‫חברים כבר שלושה חודשים‬

‫עופר סלע‪ ,‬למד קו�ל‬

‫סטאטוס‪ :‬נשואים‬

‫שובך יונים‪:‬‬ ‫הסיפור לנכדים‪:‬‬

‫השדכנית‪:‬‬

‫הדלת של הקרוון‬

‫שדרות‬

‫שובך יונים‪:‬‬ ‫הסיפור לנכדים‪ :‬רע מספר‪“ :‬בשיעור ספרדית‪ ,‬בסוף השנה‬

‫“הוא גר ב’איבים’ כסטודנט‪ ,‬ואני הייתי‬ ‫רכזת של פרויקט שנקרא ‘אופק’ של הסוכנות היהודית (עולים‬ ‫חדשים מאתיופיה המשלימים בגרויות לקראת תואר ראשון‪,‬‬ ‫עושים צבא וכדומה)‪ .‬עבדתי עם אחד החברים שלו‪ ,‬שהזמין‬ ‫אותי יום אחד לאחת הדירות בכפר”‪ ,‬הודיה מספרת‪“ .‬פתחתי‬ ‫את הדלת והוא ישב שם עם קפוצ’ון אפור וכובע על הראש‪,‬‬ ‫הוא היה חתיך הורס‪ ,‬ונורא התלהבתי‪ .‬עשיתי בירורים לבדוק‬ ‫אם הוא פנוי‪ ,‬ואיכשהו הפכנו להיות חברים ממש טובים‪ ,‬ומשם‬ ‫זה כבר היה ברור‪ .‬יצאנו קצת‪ ,‬נפרדנו‪ ,‬חזרנו ובסוף התחתנו‪.‬‬ ‫אני דתייה‪ ,‬והוא לא‪ ,‬אני חצי מרוקאית וחצי אמריקאית והוא‬ ‫אתיופי‪ ,‬ומהמם לנו יחד”‪.‬‬

‫“האמת‬

‫“כן‪ ,‬למדנו‬

‫הגזמנו קצת‬

‫השנייה ללימודים‪ ,‬המרצה ביקשה להתחלק לזוגות או שלשות‬ ‫לצורך עבודה ואני הזמנתי את שירה ואת חברתה להצטרף אלי‪.‬‬ ‫שירה‪ ,‬מצידה‪ ,‬בשביל להצהיל את האווירה הפגינה מחווה ידיו‬ ‫דותית ונתנה לי ביצת קינדר”‪“ .‬מהאמיתיות של פעם‪ ,‬קיבלתי‬ ‫אותן מאוסטרליה”‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬ ‫“היה נעים איתן אז הזמנתי אותן אלי שבוע אחר כך כדי‬ ‫שנלמד יחד‪ .‬החברה לא יכלה להגיע‪ ,‬אז שירה הגיעה לבד‪.‬‬ ‫ספרדית לא ממש למדנו באותו הערב ומשם העניינים התחילו‬ ‫להתגלגל”‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬

‫לימודים וזוגיות צמודה‪ ,‬מסתדר לכם?‬

‫שנדע ממש בקרוב”‪.‬‬

‫רומנטיקה בין השיעורים‪ ,‬כן או לא?‬

‫שכן ובגדול‪ ,‬אנחנו אנשים כאלה”‪.‬‬ ‫עתיד? לא רוצים להלחיץ‪...‬‬

‫“סביר להניח‬

‫לימודים וזוגיות צמודה‪ ,‬מסתדר לכם?‬

‫מסלולים שונים אז לא התנגש”‪.‬‬

‫רומנטיקה בין השיעורים‪ ,‬כן או‬

‫כאלה”‪.‬‬

‫לא? “לא‪ ,‬אנחנו לא‬

‫עתיד? הם העתיד בהתהוותו!!‬

‫‪29‬‬


‫מדור תרבות‬

‫מוזיקה‬

‫חופש הוא בדרך כלל דבר אינדיבידואלי‪ .‬כך גם טעם במוזיקה‪ .‬בין אם חזרתם מטיול‬ ‫ארוך בחו”ל‪ ,‬סיימתם תקופת מבחנים מלחיצה‪ ,‬העברתם דירה או סתם התבטלתם בבית‪,‬‬ ‫לכבוד שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה אספנו לכם שלושה אלבומים שיזכירו לכם‬ ‫טעמו של חופש אמיתי מהו‪‘ .‬חופשי’ שתיהנו >>ברק בן‪-‬חמו‬

‫חלקו‬ ‫עבר‪.‬‬ ‫החופש‬ ‫נו כבר התרגלנו לשגרה‬ ‫המאיימת להגיע אלינו‬ ‫החל מאוקטובר במארז של‬ ‫עומס עבודות ומשימות למינן‪ ,‬ולחלקנו זוהי שנה‬ ‫חדשה באקדמיה ובדרום בכלל (“וולקאם” שנה‬ ‫א’)‪ .‬כך או כך‪ ,‬כנראה שרובנו מגיעים ללימודים‬ ‫אחרי שהספקנו לטעום את טעמו המתוק של‬ ‫החופש הגדול‪ .‬הטעם הזה של הנחלים בצפון‪,‬‬ ‫המעיינות בירושלים‪ ,‬המלונות באילת‪ ,‬הקניות‪,‬‬ ‫המסיבות וכמובן חוץ לארץ שיותר ויותר קוסם‬ ‫לנו – ככל שהמחייה פה מתייקרת‪ .‬יש יגידו‪:‬‬ ‫“לחופש אין מחיר” (וגם על זה אפשר להתווכח)‪,‬‬ ‫אבל בהחלט יש לו תאריך והוא פג ממש עכשיו‪.‬‬ ‫לשמחתנו‪ ,‬אפשר להגיד שאנחנו כסטודנטים‬ ‫עוברים מחופש ל”סוג אחר של חופש”‪ .‬אנחנו‬ ‫נכנסים לתוך שגרה שטומנת בחובה הרבה פריו‬ ‫צות‪ .‬לרוב יהיה לנו את החופש לבחור בעצמנו‬ ‫אם בא לנו להיכנס לשיעור; אם בא לנו לקפוץ‬ ‫שנייה לשנ”צ בבית; אם בא לנו לאכול חומוס‬ ‫על חשבון התרגול שמתקיים עכשיו‪ ,‬ועוד כאלו‬ ‫מבלי שיהיה מבוגר אחראי שיעיר לנו‪ .‬ונכון‪,‬‬ ‫עדיין זאת לא החופשה הרומנטית בברצלונה‪ ,‬או‬ ‫הגיחה הספונטנית להודו‪ ,‬אבל עם קצת סבלנות‪,‬‬ ‫גם לשם אפשר להגיע‪ .‬איך? דרך המוזיקה‪.‬‬ ‫בסימן החופש שעבר (או שמתחיל‪ ,‬תלוי איך‬ ‫תסתכלו על זה)‪ ,‬בחרתי שלושה אלבומים שיכוו‬ ‫לים בקלות להוציא אתכם מהרוטינה הסטודנו‬ ‫טיאלית‪ .‬אלבומים שלטעמי יכלו להיות לחלוצים‬ ‫בז’אנר “מוזיקת‪-‬חופש” אם רק היה כזה (ולא‪,‬‬ ‫טראנסים בטבע לא נחשב)‪.‬‬

‫האלבום השני נבחר דווקא בזכות כלי‬ ‫הנגינה החדש והמיוחד שהגיח לעולמו‬

‫‪30‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫מתוך‪”Land of dream“ :‬‬ ‫‪There’s mystery in the life that‬‬ ‫‪,imitates the art‬‬ ‫‪There’s history in the forces guiding‬‬ ‫‪,the stars‬‬ ‫‪,All you take yourself to be‬‬ ‫‪...letting go of it all‬‬ ‫‪,then you just might really see‬‬ ‫‪…there’s no way to fall‬‬

‫אמנם שמו הולך לפניו‪ ,‬אבל ייתכן וזוהי הסיבה היחידה למחמאות שמקבל הסרט החדש‬ ‫של וודי אלן‪“ :‬לרומא באהבה”‪ .‬הנופים המרהיבים של העיר לא מצליחים לפצות על רדידות‪,‬‬ ‫מלאכותיות וסתמיות‪ .‬ביקורת נוקבת‪ ,‬באהבה >>אלירן ריבר‬

‫וודי אלן‪ ,‬שבמשך שנים רבות מדיר רגליו‬ ‫מטקס האוסקר‪ ,‬אמר פעם‪“ :‬כשאתה זוכה‬ ‫בתחרות ריצה‪ ,‬אתה פשוט יודע שעקפת את‬ ‫כל שאר הרצים‪ .‬באמנות מדובר בהחלטה‬ ‫שהיא תלוית טעם ואינה עובדתית”‪ .‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬קשה להתעלם מכך שסרטיו האחרונים של אלן‬ ‫אינם מתקרבים‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬לסטנדרטים הגבוהים של‬ ‫עבודותיו הראשונות‪ .‬עשרים וארבע שנים חלפו מאז‬ ‫“פשעים ועבירות קלות” המופתי‪ ,‬ואלן‪ ,‬מיוצרי התו‬ ‫רבות החשובים בדורנו‪ ,‬מציין נקודת שפל קולנועית‬ ‫בדמות סרטו החדש ‪“ -‬לרומא באהבה”‪.‬‬

‫העלילה הראשונה עוסקת בג’ון (אלק בולדווין)‪ ,‬אדריכל נודע‪,‬‬ ‫הפוגש את ג’ק (ג’סי אייזנברג)‪ ,‬עמית אמריקאי צעיר‪ ,‬ומנסה להדו‬ ‫ריכו בכל הקשור ליחסים ואהבה‪ .‬זאת‪ ,‬על רקע תסבוכת רומנטית‬ ‫בנאלית למדי שאליה נקלע האדריכל הצעיר‪ .‬העלילה‬ ‫השנייה מציגה את מילי ואנטוניו‪ ,‬זוג איטלקי מכפר‬ ‫נידח שזה עתה נישא ומגיע לרומא‪ .‬מילי משוטטת‬ ‫ברחבי העיר‪ ,‬מחפשת אחר מספרה והולכת לאיבוד‪.‬‬ ‫ובאותו הזמן‪ ,‬זונה נכנסת בטעות לחדרו של אנטוו‬ ‫ניו במלון והדברים מסתבכים‪ .‬הסיפור בוחן את נושא‬ ‫הזוגיות אל מול בגידה‪ ,‬קשרים מזדמנים ופיתויים מיו‬ ‫ניים‪ ,‬אך הסוריאליזם וההומור הנמוך שבתסריט גורו‬ ‫מים לסצנות להראות מלאכותיות‪.‬‬

‫אחרי שעבר בניו יורק‪ ,‬בלונדון‪ ,‬בברצלונה ובפריז‪,‬‬ ‫“לרומא באהבה”‬ ‫סרטו החדש של אלן משרטט הפעם את דיוקנה של‬ ‫העלילה השלישית מספרת את סיפורו של ג’רי (וודי‬ ‫בימוי ותסריט‪ :‬וודי אלן‬ ‫רומא‪ .‬הסרט נפתח בשוט של הקולוסאום‪ ,‬אחד מאבני ארה“ב‪-‬איטליה (‪ ,)2012‬אלן בתפקיד אופייני)‪ ,‬אמרגן ובמאי אופרות אמריקאי‬ ‫היסוד של העיר‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬לאורך כל הסרט אלן מציג‬ ‫בגמלאות‪ ,‬שמגיע לרומא על‪-‬מנת לפגוש את ארוסה‬ ‫‪ 95‬דקות‬ ‫את הארכיטקטורה‪ ,‬האמנות והתרבות של אחת הערים‬ ‫של בתו‪ .‬ברומא‪ ,‬מגלה ג’רי שלאביו של חתנו המיועד‪,‬‬ ‫המתוירות בעולם‪ .‬עד כאן – נשמע מושלם‪ .‬הבעיה מתחילה בכך ג’יאנקרטו‪ ,‬יש קול טנור מדהים‪ ,‬אך רק כשהוא מתקלח‪ .‬ג’רי‪,‬‬ ‫שהוא עושה זאת בדרך חסרת חן ומלאה בפגמים‪ .‬הצילום (דריוס שנואש להפוך אותו לכוכב‪ ,‬משכנע אותו להופיע מול אולם מלא‬ ‫קונג’י) מתמקד ברחובות העיר‪ ,‬בבתי הקפה‪ ,‬במאכליה הידועים תוך כדי שהוא מתקלח על הבמה‪.‬‬ ‫של רומא וכמובן באתרי התיירות המפורסמים שברחבי העיר‪.‬‬ ‫העלילה הרביעית במספר מתמקדת בסיפורו של פקיד (רוברטו‬ ‫נראה כי אלן‪ ,‬המתקרב לגבורות‪ ,‬הזדקן מאוד‪ ,‬והפך מיוצר מחוו‬ ‫בניני)‪ ,‬אשר הופך בן לילה לסלב תקשורתי‪ .‬הסיפור בוחן את חיי‬ ‫נן – לתייר אמריקאי המטייל בין ערי אירופה‪ .‬וכשמזדמן לו‪ ,‬על‬ ‫הריאליטי הנלעגים‪ ,‬בהם אנשים זוכים לתהילה רגעית על לא‬ ‫הדרך‪ ,‬הוא מצלם סרטים בלוקיישנים שנקרים בדרכו‪.‬‬ ‫כלום‪ .‬הרעיון היה יכול לעבוד‪ ,‬אולם שוב‪ ,‬הביצוע שטחי וסתמי‪.‬‬ ‫“לרומא באהבה” מורכב מארבעה סיפורים‪ ,‬ארבע עלילות משנה‬ ‫“לרומא באהבה”‪ ,‬הוא סרט ‘וודי אלני’ טיפוסי‪ .‬אפשר לאהוב‬ ‫שאינן מצטלבות‪ ,‬המתרחשות בבירת איטליה ומציגות מארז שלם‬ ‫או לשנוא אותו‪ ,‬אך קשה להתעלם ממנו‪ .‬אלן‪ ,‬שבשנים האחרונות‬ ‫שאינו מצליח להסתיר את חולשת מרכיביו‪ .‬הסצנות נעות בין‬ ‫ירד מגדולתו‪ ,‬ממשיך לייצר סרטים שספק אם היו זוכים לביקורות‬ ‫מגוחכות להזויות והנרטיב התיירותי המובהק גורם לצופה לחוש‬ ‫כה מפרגנות לולא שמו‪ ,‬וסרטו האחרון הוא בסך הכול עוד סרט‬ ‫כאילו היה זה סרט הסברתי‪-‬תעמולתי של משרד התיירות הרוו‬ ‫תיירותי במסגרת טיוליו בעולם‪.‬‬ ‫מאי‪.‬‬

‫אם האלבום השני נבחר בזכות כלי הנו‬ ‫גינה‪ ,‬אז השלישי נבחר בזכות הסגנון‬ ‫המוזיקלי הייחודי‪ ,‬שגם הוא יחסית חדש‬ ‫לעולם המוסיקה (משנות ה‪ -)60-‬הלא הוא‬ ‫ה”בוסה‪-‬נובה”‪ .‬משמעות השם באה לציין‬ ‫ביצוע מלא קסם וחן‪ ,‬ואפילו אפשר להוסיף‬ ‫ניטרליות וסובלנות‪ .‬כולנו בטח מכירים את‬ ‫הסגנון מהשיר “‪”The Girl from Ipanema‬‬ ‫שזכה לאין‪-‬ספור ביצועים‪ .‬אם אף ביו‬ ‫צוע לא עולה לכם בראש‪ ,‬אז תחשבו על‬ ‫המוזיקה המתאימה לבר ריקודים שנמצא‬ ‫על חוף ים בברזיל‪ ,‬עם מטריות צבעוו‬ ‫ניות מונחות בכוסות הקוקטיילים‪ ,‬ואנשים‬ ‫מחיוכים רוקדים מסביב לשולחנות ‪ -‬זהו‬ ‫סגנון הבוסה‪ .‬עדין‪ ,‬רגוע‪ ,‬מדבר אל כולם‪,‬‬ ‫ובעיקר משדר אופטימיות וחופש‪ .‬באלבום‬ ‫‪Girl from Ipanema: The Antonio‬‬ ‫‪ Carlos Jobim Songbook‬תוכלו למצוא‬ ‫את מיטב להיטי הבוסה של ממציא הסגנון‪,‬‬ ‫אנטוניו קרלוס ז’ובים‪ ,‬בביצועים של אמני‬ ‫הג’אז הטובים בעולם‪ .‬יחד עם המוזיקה‬ ‫המתאימה נוכל להיזכר ואפילו לחוות שוב‬ ‫את החופש הגדול‪ ,‬לפחות עד אוקטובר הבא‬ ‫שנהיה שם‪.‬‬

‫מעניין לבחון את האופן בו הוא מתאר את הקשר‬ ‫הפרקים אינם מסודרים על פי סדר‬ ‫העמוק לדת‪ ,‬לא באופן מטיף ומתייפייף אלא כמקור‬ ‫כרונולוגי מדויק‪ ,‬אך המשותף ביניהם טמון בעובדה כי‬ ‫“זה המקום”‬ ‫לכוח‪ ,‬ידע ואהבה שהדת זורה בו באופן אישי‪ .‬שברי‬ ‫כל אחד מהם פותח בהתחלה חדשה המציינת נקודת‬ ‫אהוד בנאי‬ ‫תיאורים בספר מגלים את הרקע לשירים רבים של‬ ‫זמן משמעותית במסלול חייו הייחודי של בנאי‪ .‬בין‬ ‫הוצאת כתר‪,2012 ,‬‬ ‫בנאי‪ ,‬ואת משמעותם‪ .‬כך מתעורר החשק לחזור ולו‬ ‫‪ 186‬עמ’‪ 94 ,‬ש“ח‪.‬‬ ‫אם בישראל או בשלל מקומות בעולם שנגעו בליבו‪,‬‬ ‫שמוע את אותם השירים‪ ,‬תוך כדי נסיעה מתפתלת‬ ‫בנאי מקפיד להסתובב בשבילים לא מסומנים וזווית‬ ‫ראייתו סיפורית להפליא‪ ,‬כאשר הוא מתבונן על העולם אך לא במורדות טבריה‪ ,‬עצירה לשיחה‪ ,‬נופים הנקרים בדרך וציפייה‬ ‫ממהר לבקרו‪ .‬בנאי בוחר לפתוח את הספר בהיותו חייל משוחרר להתחלה חדשה‪.‬‬

‫תודה לטל רודובסקי ולעידו באום על העזרה בהכנת הכתבה‬

‫‪31‬‬

‫ממקומות שונים לשירים אהובים‬

‫ספר‬

‫הראשון‪ ,‬רובנו כבר שמענו עליו‪ ,‬יותר נכון‬ ‫על הסרט שיצא באותו השם ‪INTO THE“ -‬‬ ‫‪ .”WILD‬הסרט מגולל את סיפורו האמיתי של‬ ‫כריסטופר מק’נדלס‪ .‬בחור צעיר שמאס מהחברה‬ ‫המערבית הצרכנית והמסואבת ולכן מחליט לנו‬ ‫דוד עד קצה העולם לאלסקה‪ .‬הסרט מתאר את‬ ‫דרכו הארוכה בטבע (עם הרבה צילומי נוף)‪ ,‬דרך‬ ‫מפגש עם אנשים מעניינים וחוויות אישיות‪ .‬את‬ ‫המסע המרתק הזה מלווה המוסיקה הנפלאה של‬ ‫אדי וודר‪ ,‬סולן ‘פרל‪-‬ג’אמ’‪ ,‬שחיבר את השירים‬ ‫בהתאם לסצנות המוכנות של הסרט‪ .‬התוצאה‪:‬‬ ‫אלבום מוסיקה שמוציא את המאזין למסע חוו‬ ‫פשי‪ ,‬דרך מילים מעוררות השראה ודרך לחנים‬ ‫עממיים‪ ,‬פשוטים ונוגים‪.‬‬

‫נו בעשור הקודם‪ ,‬הלא הוא הפאנטם‬ ‫(‪ .)Hang Drum‬כלי בצורת חללית עב”מ‬ ‫שמפיק צלילים כאילו הומצאו במאדים‪.‬‬ ‫באלבום “‪”dreamlike on a fading road‬‬ ‫של הזמר ת ‪( Storia‬שעד כה יצא רק במהד�ו‬ ‫רה דיגיטלית)‪ ,‬צלילי הפאנטם יחד עם צליו‬ ‫לי הסיטר ההודי וקולה הייחודי של סטוריה‬ ‫מעניקים למאזין מימד אחד של חופש ‪ -‬כזה‬ ‫שלא חייבים לצאת לחופשה בשביל לגעת‬ ‫בו‪ ,‬רק לשים את האוזניות‪ .‬המילים‪ ,‬בהתאם‬ ‫למוזיקה‪ ,‬מרחפות באוויר‪ ,‬תלושות מהמו‬ ‫ציאות היומיומית‪ ,‬ובעיקר אופטימיות‪:‬‬

‫קולנוע‬

‫אין מחיר לחופש‬

‫ברומא התנהג כרומאי‬

‫החופש תם‪ ,‬החגים התעופפו לנו‬ ‫מעל הראש והביאו איתם את‬ ‫בשורת השנה החדשה‪ .‬בעיתוי‬ ‫מקרי (או שלא)‪ ,‬יצא‬ ‫ספרו החדש והשני במספר של‬ ‫אהוד בנאי‪ :‬״זה המקום”‪ .‬רובנו מכיו‬ ‫רים אותו בזכות שיריו המצוינים‪ ,‬אך‬ ‫בנאי מתגלה כסופר מוכשר ומרתק‪.‬‬ ‫ספרו מגולל אפיזודות חולפות‪ ,‬אנו‬ ‫קדוטות משעשעות ומקבץ זיכרונות‬ ‫משמעותיים בחייו‪ ,‬הפרושים על גבי‬ ‫שישה פרקים‪.‬‬

‫>>מירי צימקינד‬

‫העובד בשירות הדואר‪ ,‬בסיטואציה בה נקלע למפגש מקרי עם בת‬ ‫כיתתו ואימה‪ .‬שיחת החולין הקצרה מלמדת על חוסר הוודאות בה‬ ‫היה שרוי‪ ,‬על חיפוש אחר כיוון ובו זמנית על הקשר החזק לעיר‬ ‫ילדותו‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬שממנה מתחיל המסע שלו‪.‬‬ ‫בתיאוריו הציוריים של יישובי הארץ ניתן למנות את‬ ‫טבריה‪ ,‬לה מוקדש פרק שלם; דגניה; הצריף בו חי‬ ‫בקיבוץ ניר אליהו ועוד‪ .‬כל אלו עושים חשק לקום‬ ‫ולטייל בעקבות סיפוריו‪ ,‬למצוא את הקסם הרב שבו‬ ‫נאי מוצא בארצנו הקטנטונת‪ .‬עושה רושם שהבחור‬ ‫הצעיר והאבוד‪ ,‬מוצא את עצמו לאחר חיפושים רבים‪,‬‬ ‫במדינה בה נולד‪ ,‬בעזרת תהליך החזרה בתשובה‪.‬‬


‫דברים שרואים משם‪,‬‬ ‫לא רואים מכאן‬

‫וכבר יודעת משהו על העולם הזה‬

‫>> שירלי סיידלר‬

‫קו ‪ .353‬תל אביב‪-‬באר שבע‪ .‬עצירה בשדרות‪ ,‬אבל לא לפני העצירה בראשון‪ ,‬וגם ביבנה‪.‬‬ ‫אנשים עולים‪ ,‬יורדים‪ ,‬הכל עמוס ומלא תיקים‪ .‬התחושה שעוד רגע מגיעים לתחנה האחו‬ ‫רונה מתחילה להזדחל בגוף‪ .‬בהתחלה אי שם למטה בכפות הרגליים‪ ,‬ולאט לאט היא‬ ‫עולה‪ ,‬עד שמגיעה לגרון ונשארת שם‪ ,‬כמאיימת לחנוק כל אפשרות לפתח אוורור‪.‬‬

‫רגע אחרי או רגע לפני‪ ,‬שתיהן עומדות בפני דרך חדשה‬ ‫ומאתגרת‪ .‬מלש”בית צעירה וסטודנטית בדימוס על‬ ‫היעדר השקט שלפני (או אחרי) הסערה‬

‫התחושה זכורה לי בייחוד משבתות בערב של ימי החורף הקרים‪ .‬האוטובוס מגיע לשו‬ ‫דרות ומפלס דרכו בין שלוליות הגשם שהתערבבו בביוב שזורם באין מפריע‪ .‬בתחנה האחרונה‪ ,‬הייתי‬ ‫יורדת עם עוד כמה עשרות סטודנטים‪ ,‬תוהים איך לכל הרוחות סוף השבוע כבר נגמר‪ .‬ברגע שכף הרגל‬ ‫דורכת בדירה‪ ,‬אלת השגרה תופסת בעקב וממאנת לשחרר‪ .‬עם החיוך הזדוני הזה שלה‪ ,‬היא מזכירה את‬ ‫כל המאמרים שלא נקראו לשבוע זה וכמה תרגילים עוד יש לעשות‪.‬‬

‫הולכים אל הלא‪-‬נודע‬ ‫>> ליבנת אלון‬

‫ספסיעה לפני תחילת שנת הלימודים הר�א‬ ‫שונה‪ ,‬ואני חשה מעין מערבולת של אי‬ ‫וודאות‪ ,‬פחד‪ ,‬חששות‪ ,‬שאלות‪ ,‬ציפיות‪,‬‬ ‫שאיפות ותקוות לקראת הלא נודע – ליו‬ ‫מודים אקדמאיים‪ .‬אז סיימתי ‪ 12‬שנות‬ ‫לימוד‪ ,‬שלוש שנים צבא ושנה של טיול‬ ‫גדול ברחבי העולם‪ ,‬אך כל אלו מתגמדים בהשוואה‬ ‫לשלב הנוכחי והמשמעותי בחיי‪ -‬תחילת שנת הלימודים‬ ‫האקדמית כסטודנטית במכללת ספיר‪ .‬בואו ניישר קו‪:‬‬ ‫אני לא מסוג האנשים שירצו ללמוד קרוב לבית ולחזור‬ ‫כל יום לאוכל חם של אימא‪ ,‬ואני גם לא מאלו שידעו כבר‬ ‫מגיל שנה מה הם רוצים ללמוד‪ .‬אחרי לא מעט התחבטויות‬ ‫הגעתי להחלטה שתכריע את שלושת השנים הבאות שלי‪:‬‬ ‫״אימא‪ ,‬אבא! אני עוברת לגור בקיבוץ ‘ניר עם’‪ ...‬אה‪,‬‬ ‫והוא נמצא קרוב לשדרות‪ ...‬כן‪ ,‬קרוב לרצועת עזה‪ ..‬כן‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬איפה שיש אזעקה של ‘צבע אדום’ כל כמה שעות‪...‬‬ ‫אה‪ ,‬וגם החלטתי ללמוד תקשורת למרות שאין מה לעו‬ ‫שות עם זה בעתיד”‪ .‬שידעו‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬כרגיל‪ ,‬הורי קיבלו את השיגעונות שלי בחיוב‬ ‫ובאהדה‪ .‬עכשיו רק נותר לי להתארגן לקראת השנה החו‬ ‫דשה‪ .‬לעבור לדירה חדשה‪ ,‬לקנות קלסרים‪ ,‬מחברות ועו‬ ‫טים‪ .‬במחשבה שנייה‪ ,‬אולי בעידן המתקדם של היום בכלל‬ ‫לומדים עם ‘טאבלטים’ בכיתות ורק אני אהיה היחידה עם‬ ‫קלסר? כנראה שאדע בקרוב‪.‬‬

‫ב‬ ‫רוכים הבאים לספיר‬

‫בוא‬ ‫ו‬ ‫יש ל‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫מהפה הכל יר!‬

‫סכנה!‬

‫אנטנה‬ ‫במכללה‬

‫כל‬

‫מלצרות‬

‫‪+‬‬ ‫=‬

‫תואר‬ ‫מלצרות‬

‫האתמבצדאוה‪:‬‬

‫ת‬ ‫ב ‪moodle‬‬

‫ובתוך כל הלחץ והמתח יש בי גם התרגשות וציפייה עזה‬ ‫לקראת הדרך החדשה בה בחרתי‪ .‬אילו אנשים אכיר‪ ,‬איך‬ ‫אסתדר עם השותפה שלי‪ ,‬איך יהיה לגור מחוץ לבית של‬ ‫ההורים או להכין לעצמי אוכל‪ .‬ועם כל זאת‪ ,‬בראש ובראשונה‪,‬‬ ‫אולי דבר אחד שכבר כמעט ושכחתי ממנו בכל התהליך הארוך‬ ‫הזה ‪ -‬איך יהיה להתחיל ללמוד?‬ ‫בנימה אופטימית זו‪( ,‬ויהיו שיגידו אופטימית מדי) הדרך אולי נראית קשה‬ ‫ומפרכת‪ ,‬אך אני בטוחה שזה יהיה תהליך מדהים של הבנה‪ ,‬התפכחות והתבגרות‪.‬‬ ‫כי הבחירה ללכת לפי הלב חשובה מהכל‪ .‬ובהזדמנות זו‪ :‬בהצלחה לכל הסטודנטים החדו‬ ‫שים שמתחילים‪ ,‬יחד איתי‪ ,‬את שנת הלימודים הראשונה שלהם במכללת ספיר!‬ ‫הכותבת היא סטודנטית בשנה א’ שמתחילה ממש היום את לימודיה האקדמיים במחלקה‬ ‫לתקשורת‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫דרך‬ ‫ה ה‬ ‫קפ נות‬ ‫ל‬ ‫ל פה סברוח‬

‫בנין מ‬ ‫ספר‪:‬‬ ‫‪,3,4,5,6,7,8‬‬

‫‪1,2‬‬ ‫??‪3...‬‬ ‫‪9,10,11,12,1‬‬

‫רוצה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫צילום מוד‬ ‫?‬ ‫לא‬ ‫מעניין אצלנו‬

‫לאן נצא‬ ‫הערב?!‬

‫רצו ורך‬ ‫וא‬

‫ב‬ ‫צבעהשמע‬

‫אבדה‪ :‬שפיות‬ ‫בתקופת‬ ‫המבחנים‪....‬‬

‫אדום‪...‬‬

‫‪sapir.ac.il‬‬ ‫בלבד!‬

‫אבל אותה אלת שגרה גם מזכירה איזה מסיבות ואירועים מיוחדים מתקיימים באותו‬ ‫השבוע‪ .‬לאן לצאת בשני ולאיפה עדיף ברביעי‪ .‬נכון‪ ,‬האופציות מוגבלות‪ ,‬אבל‬ ‫לפעמים‪ ,‬זה גם חלק מהכיף‪ .‬בשנה א’‪ ,‬כשרק מגלים את הפאב הקיבוצי‬ ‫זה מרגש‪ .‬בשנה ב’ עוד מנסים לשרוד עם העובדה שמדובר באותם‬ ‫אנשים‪ ,‬באותה התפאורה ובאותו גולדסטאר‪ ,‬שרק בזכותו אפשר‬ ‫לעבור את הערב בשלום‪ .‬ובשנה ג’‪ ,‬כשכבר מרגישים בעלות על‬ ‫הפאב‪ ,‬מנסים עם כל לגימה גם לנשום את הרגעים האחרונים ולסו‬ ‫פוג את החוויות שלעולם לא יחזרו‪.‬‬

‫פרויקט‬ ‫שלא נגמר‬

‫למי דחוף!!!‬ ‫שהויפוןיש מטען‬ ‫לאי ???‬

‫לזניה‬ ‫במנזה חלבי‬ ‫משתלם‪...‬‬

‫האח‪mo‬‬

‫ה‬ ‫החגדול‬ ‫דש‬

‫אסור לדרוך‬ ‫על הדשא‬ ‫(אז בשביל מה‬ ‫הוא פה?!)‬

‫‪3‬‬ ‫‪ 35‬נצח‬

‫תומאר ל‬ ‫חיר ממציאכיה‪:‬רה!‬ ‫ר‬ ‫ק‪,000 :‬‬

‫הכסף ‪ 10‬ש”‬ ‫עליך‪-‬הציוניחםלשנה‬ ‫עלינו‬

‫‪e‬‬ ‫‪odl‬‬

‫הג‬ ‫בזשמת עבודות‬ ‫ן‪-‬חובה!‬ ‫(והחזרתן‪)?...‬‬

‫רבים יגידו שללמוד בספיר זה שונה‪ ,‬זה מיוחד‪ .‬שהחברים שתו‬ ‫כירו כאן הם לכל החיים‪ ,‬ואפילו כמה מהמרצים ילוו אתכם‬ ‫לשנים ארוכות‪ .‬גם יגידו לכם שאין כמו השקט של הדרום‪,‬‬ ‫שאין כמו השקיעות בקיבוץ והשוק בראשון ובשלישי בשדו‬ ‫רות‪ .‬יספרו לכם שיש במכללה יותר אנשים שירצו בטובתכם‬ ‫ולא להפך‪ .‬שלכולם יש אינטרס בהצלחה וההנאה שלכם‪ .‬וזה‬ ‫נכון‪ .‬זה בדיוק המקום בו יעטפו בצמר גפן אקדמי‪ ,‬יתמכו‬ ‫ויעזרו לכם להגיע להישגים‪ ,‬גם אם המתרגלת תוריד כמה‬ ‫נקודות לא ברורות במטלה‪.‬‬ ‫יהיו רגעים שתשאלו את עצמכם למה ללמוד את השיעוו‬ ‫רים המיותרים האלה‪ ,‬למה האגודה לא עושה יותר ולמה‬ ‫במסיבות יש רק מוזיקת חפירות‪ .‬וכשתסיימו את התואר‪,‬‬ ‫תבינו שדווקא השיעור ההוא בשמונה בבוקר‪ ,‬שהיו בו‬ ‫יותר פיהוקים מסטודנטים‪ ,‬הקנה לכם הכי הרבה‪ .‬ושאנשי‬ ‫האגודה שוברים את הראש ימים כלילות כדי להפוך את‬ ‫ספיר למקום טוב יותר‪ .‬ושאחרי הכל‪ ,‬לרקוד חפירות עד‬ ‫אור הבוקר לגמרי עושה לכם את זה‪.‬‬ ‫כמו שמישהי חכמה אמרה פעם‪ ,‬זה הסוד של הדרום‪ .‬הוא נותן‬ ‫את השקט הנפשי להתפתח בלי שמסביב ירימו גבה‪ ,‬מגבה‬ ‫אותך באנשים שיהיו חברים על אמת כי אכפת להם‪ ,‬ובמרצות‬ ‫שיהיו שם כי חשוב להם‪ .‬אחרי שלוש שנים בספיר ועם עין‬ ‫מפוכחת מבחוץ‪ ,‬אני יודעת שזה האינקובאטור הטוב ביותר‪ .‬לא‬ ‫רק כי הוא קטן וביתי‪ ,‬אלא כי הוא מכין לחיים האמיתיים‪ ,‬בדו‬ ‫ברים הטובים כמו גם ברעים‪ .‬תואר ראשון זו לא מטרה‪ ,‬אלא‬ ‫האמצעי‪ .‬ואם רק תרצו‪ ,‬תוכלו לזכות בכל האמצעים הדרושים‬ ‫להצלחה‪.‬‬

‫היום הכל כבר שונה‪ ,‬הרי לקו ‪ 353‬יש תחליף מהיר יותר‪ .‬אבל‬ ‫עדיין עולה תחושת מועקה במעלי הגרון שמזכירה כי סוף השבוע‬ ‫הסתיים‪ .‬אלא שעכשיו כבר אין לי כיכר עם דשא לשבת עליו ואת מעגל‬ ‫החברים שגר במרחק קפיצה כשיחפים‪ .‬נותר לי רק לקוות כי תנצלו את‬ ‫התקופה בצורה הטובה ביותר‪ ,‬ותזכרו שאם אתם כאן‪ ,‬יש לכך סיבה טובה‪.‬‬ ‫הכותבת היא בוגרת המחלקה לתקשורת במסלול עיתונות כתובה ועורכת המשנה של ‘פנחס’ לשעבר‪.‬‬ ‫כיום מחזיקה בתפקיד כתבת שדרות והסביבה בעיתון ‘ידיעות הדרום’ של ידיעות אחרונות‪ .‬אז אם יש לכם‬ ‫סקופ מעניין על שדרות‪ ,‬המכללה והסביבה‪ ,‬המייל שלה ער ‪Shirlyseidler@gmail.com – 24/7‬‬

‫‪33‬‬


‫המדריך לסטודנט החסכן‬

‫שברו ת ראש‬

‫>> שני ג’ימי‬

‫סודוקו‬

‫הגעת כבר למסקנה שאתה מפספס יותר מידי הרצאות כי אתה מתקמצן על הנסיעה מבאר שבע לספיר או‬ ‫שפתאום אתה “לא רעב” כשכולם מזמינים ‪ ,Take Away‬למרות שאתה לא מפסיק לדבר על אוכל?‬ ‫הכיסא האחורי ברכב של השכן שלך בקיבוץ קיבל את צורת הישבן שלך ואולי אפילו הגעת למצב מבזה כשתפסו‬ ‫אותך מרכיב סיגריות מבדלים זרוקים בכיכר? אל דאגה‪ .‬אתה לא לבד‪.‬‬ ‫לאור המצב הכלכלי הקשה‪ ,‬אספנו כמה טיפים שיעזרו לכם לשרוד את החודש כסטודנט תפרן‪:‬‬ ‫תתחיל להתרגל לשתות בדשא מהיחצ”נים של הגרין פאב! סיכוי גדול שלא תזכור כלום מההרצאה‬ ‫הבאה‪ ,‬אבל בהחלט תצליח לחסוך את השתייה של הלילה‪.‬‬ ‫חיסכון פוטנציאלי‪ 50 :‬ש”ח ליום של פאב‪.‬‬ ‫תיכנס לספרייה בפרצוף תמים ומבולבל ותתחיל לפשפש במנעולים של הלוקרים‪ .‬בטוח תדלה בסוף‬ ‫מטבע של עשרה שקלים שנשכח‪...‬‬ ‫חיסכון פוטנציאלי‪ :‬גניבה של עשרה שקלים ליום‪.‬‬ ‫האגודה המעולה שלנו מרימה לך להנחתה‪ :‬הופעות חינם בכיכר! תפיל בטעות כובע רחב שוליים‬ ‫על יד הבמה ותאסוף אותו בסוף המופע‪.‬‬ ‫לבנות‪ ,‬זה הזמן לשינויים‪ :‬תדאגו לזה שבדו”ח האשראי שלכן לא יהיה כתוב “זארה‪ ,‬קסטרו‪ ,‬רנואר‪”...‬‬ ‫אלא “חברה בעם‪ ,‬חברה בעם‪ ,‬חברה בעם”‪ .‬אמנם זה יד ‪ 14‬אבל אופנת ה”משומש זה יפה” עדיין‬ ‫בעיצומה‪.‬‬ ‫חיסכון פוטנציאלי‪ 1000 :‬ש”ח בחודש‪.‬‬ ‫תאכיל את סבתא שלך ‘לוקש’ שהמכללה הופכת לאוניברסיטה‪ .‬הגאווה שלה תעשה אותך מעושר‪.‬‬

‫רצינות ללא תחתית‬

‫חיסכון פוטנציאלי‪ :‬נדבה של ‪ 60‬אגורות למופע ו‪ 3-‬מסטיקים משומשים‬

‫(_‪ )_,‬העמוד האחורי‬

‫נמאס לך להיות מעורב חברתית או שאתה עצל מדי כדי לעבוד? אתה מוכשר מידי כדי למלצר ובטוח יהיה לָ ך‬ ‫לפחות תינוק אחד בעתיד‪ ,‬אז למה לָ ך לעשות בייביסיטר עכשיו?‬

‫חיסכון‪ :‬שקר ששוויו ‪ 400‬ש”ח‪.‬‬ ‫אתה יכול להפסיק לקנות שוקולית ואבקת קינמון‪‘ ,‬קפה עלית’ מחלקת בחינם‪.‬‬ ‫חיסכון פוטנציאלי‪ 30 :‬ש”ח בחודש‪.‬‬ ‫זה הזמן לעשן חצאי סיגריה או חצאי דראם או חצי שכטה מסיגריה אלקטרונית‪.‬‬ ‫חיסכון‪ :‬קמצנות ששווה ‪ 14‬ש”ח לשבוע‪.‬‬

‫תשחץ‬

‫לחבר’ה של שנה א’‪ -‬המדפסת האמצעית מדפיסה בצבעוני‪ ,‬וזה עולה גם יותר‬ ‫חיסכון פוטנציאלי‪ 1.15 :‬ש”ח להדפסה‪.‬‬ ‫תפסיק לקנות את הכריך “פרימיום” ותעבור לכריכים שהכינו מראש‪ ,‬כמה ימים מראש‪...‬‬ ‫חיסכון פוטנציאלי של ‪ 10‬ש”ח ליום ‪ +‬אפשרות סבירה יותר לקלקול קיבה‪.‬‬ ‫כל מוצ’ילר יודע שככל שהתיק יותר גדול‪ ,‬ככה סוחבים יותר‪ .‬עכשיו תיישם את המשפט הזה על‬ ‫הארנק שלך‪.‬‬ ‫חיסכון פוטנציאלי‪ :‬לפחות ‪ 84‬ש”ח‪.‬‬

‫יאללה‪ ,‬תמצא עבודה מהבית‪ .‬מניסיון‪ :‬פנחס זה לא הכיוון‪,‬‬ ‫הכל בהתנדבות‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪30‬‬ ‫אוקטובר ‪12‬‬

‫‪35‬‬


ĐēĠĥĚ ĦČđĠĤ

13:30-15:30 'Đ-'č ęĕĚĕ

ęĕĥĜ ĦČđĠĤ

15:30-17:30 ĥďđēĘ ĦēČ 'č ĕĚĕ

ĐďčĞĚ

8:00-9:00 'Đ ,'Ď ,'Č ęĕĚĕ

ČĠđĤ ĥĕ ĤĕĠĝč

ĦđĕēČ ĦČĠĤĚ

9:00-16:00 'Č ęđĕ 8:30-13:00 'ď ,'č ęĕĚĕ 9:00-13:00 'Đ ,'Ď ęĕĚĕ

08-6892133 :ĐČĠĤĚĐ ÄĘĔ ęėĦđĤĕĥĘ ďĚđĞ ,ğĝđĜč ĦđĤďĥč ĕčėĚ ğĕĜĝ .ĘČĤĥĕ ĦčĐČ ĦĜĕĠ 7 ďĤđĐ 'ēĤč 08-6891855 :'ĘĔ

ĦČĢĚĜ ĕčėĚ ĦČĠĤĚ ĐĘĘėĚĐ ĖđĦč ĥĚĚ ęĕĦđĤĕĥ ěđđĎĚ ĐĘĕĞĠĚđ

.ĕďđĞĕĝĐ ēđĔĕččđ ęĕĘĥĚĐ ēđĔĕčč ęĐĕĦđĕđėĒ ĘĞ ĤčĞĚĐ ĦĞĠĥĐ ĦČ ĥČĤĚ đģďčĕ ęĕēĔđčĚ ĕė ġĕĘĚĚ ĦđČĕĤčĐ ďĤĥĚ*


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.