IN BETWEEN SPACES-Jerusalem’s Back Yard

IN BETWEEN SPACES-Jerusalem’s Back Yard Ronit Toledano and Orit Nataf

‫בטיול בין עיר לשכונה‬ ‫אורית נטף ורונית טולדנו‬

‫חיפוש אחר התהוותו של מקום‪,‬מתחיל אצלנו במקומות הנעלמים של העיר‪ ,‬אלו אשר נשכחו מן התודעה והפכו לחצר האחורית‪.‬‬ ‫הפרויקט נמצא על רצף השכונות לאורך המסילה הישנה בירושלים‪ ,‬במקטע שבין שכונת גוננים לאזור התעשייה של ירושלים‪( ,‬א‪.‬ת‬ ‫תלפיות)‪,‬מסילת הרכבת הישנה במשך השנים קיבלה הרבה פנים ואישיות שונות‪,‬המסילה היוותה תפר וחיץ בין האזורים‪ .‬לאורכה‪,‬‬ ‫היא גזורת מקטעים מקטעים להן דפנות שלפעמים מגיבות ולפעמים אטומות‪ .‬חלק מהמקטעים גיבשו את זהותם וחלקם נשארו‬ ‫פרומים‪...‬‬

‫בפרויקט זה נביע את חזון המציאות העתידית בחצר האחורית ‪,‬תוך כדי התמודדות עם שאלות על זהות וזיכרון של מקום ועל דרך שבה‬ ‫הוא מתהווה‪.‬האם אילו רצונותיו של הסובבים אותו‪ ,‬רצונותיה הגלובליים של העיר‪ ,‬או שמה רצונותיו של המקום עצמו? ואם כן‪ ,‬מהם‬ ‫רצונותיו של מקום? איך אומדים אותם לכדי פעולה אדריכלית‪ ,‬שכן היא עצמה שמנוגדת לו‪.‬‬

‫מסילת הרכבת‬

‫רבים ניסו לבנות את מסילת הברזל הראשונה של ארץ‬ ‫ישראל ונכשלו‪ .‬מי שהצליח בסופו של דבר היה יהודי‬ ‫ירושלמי‪ ,‬יוסף נבון‪ ,‬בן למשפחה ספרדית מפוארת‪,‬‬ ‫שמשך דורות היו בה רבנים‪ ,‬מנהיגים ושליחי ציבור‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1881‬החל לפעול להנחת מסילת הברזל מיפו לירושלים‪.‬‬ ‫הוא קיבל זיכיון לבניה והפעלת מסילת ברזל מיפו‬ ‫לירושלים ל‪ 71-‬שנים וכן רשות לבנות קווים נוספים מיפו‬ ‫לעזה ולשכם‪ .‬בניית המסילה החלה ב‪ 30-‬במרץ ‪1890‬‬ ‫וביום חמישי‪ ,‬ה" בתשרי תרנ" ג‪ 26 ,‬בספטמבר ‪1892‬‬ ‫הגיעה הרכבת הראשונה מיפו לירושלים‪ .‬משך הנסיעה‪:‬‬ ‫שלוש שעות וחמישים דקות‪.‬‬ ‫אליעזר בן יהודה ראה בבניית הרכבת סמל לניצחון‬ ‫הנאורות ובפרט של תנועת ההשכלה היהודית על‬ ‫הקהילות המסורתיות ששלטו אז בירושלים ושנאבקו‬ ‫במאמציו לתחיית הלשון העברית והתחדשות הלאום‬ ‫העברי ונגד חידושים בכלל‪ .‬בן יהודה פרסם גם שיר‪-‬הלל‬ ‫שכתב לרכבת ‪:‬‬

‫"‪...‬שמעו המונים‪ :‬נהמת הקיטור היא נהמת ניצחון ההשכלה על‬ ‫הבערות‪ ,‬העבודה על העצלות ‪,‬החכמה על ההבל‪ ,‬הקדמה‬ ‫על האחור‪ ,‬השכל על הסכלות‪ ,‬ניצחון הרוח הצח והמבריא‬ ‫על רוח הקטב והמרירי ‪,‬ניצחון המשכילים על‬ ‫המהבילים‪.‬שמחו מאורי האור‪ ,‬משכילי ירושלם!‪"...‬‬ ‫האור‪ ,‬ל"ט‪ ,‬י' באלול תרנ"ב ‪ 2 -‬בספטמבר ‪1892‬‬

‫מסילת הרכבת‬

‫לאורך השנים‪ ,‬החל מהקמתה‪ ,‬נבנו לאורך המסילה שכונות‬ ‫רבות‪ .‬שינויים רבים עברו על אותן שכונות‪ ,‬מבחינת בינוי‬ ‫ואוכלוסייה‪ .‬המסילה היוותה קו מנחה לבנייתן‪ ,‬וליוותה‬ ‫אירועים שונים בתולדות מדינתנו בתוך אותן שכונות‪-‬‬ ‫מלחמת העצמאות‪ ,‬הקמת המעברות לעולים‪ ,‬הקמת‬ ‫השיכונים ועוד‪.‬‬

‫טלביה‬ ‫אבו‬ ‫תור‬

‫המושבה‬ ‫הגרמנית קטמון‬ ‫הערבית‬ ‫בקעה‬

‫המושבה‬ ‫היוונית‬

‫גוננים א‪-‬ו‬

‫מקור חיים‬

‫גוננים‬ ‫ח‪-‬ט‬

‫פת‬ ‫תלפיות‬

‫בית צפאפא‬

‫מלחה‬

‫לפני הקמת המסילה‪ ,‬בשנת ‪ ,1873‬השכונה היחידה שהיתה‬ ‫בסמוך למסילה היא המושבה הגרמנית‪ ,‬שהוקמה ע"י‬ ‫ה''טמפלרים''‪ ,‬והיתה מבודדת עד להקמת תחנת הרכבת‬ ‫בקצה הצפוני של עמק רפאים‪ .‬בעת הקמת המסילה הוקמו‬ ‫גם שכונת אבו תור ושכונת בקעה‪,‬שהיום נחשבות לשכנות‬ ‫היוקרתיות בעיר יחד עם המושבה הגרמנית‪ .‬אחר כך‪,‬בסוף‬ ‫המאה ה‪ 19-‬הוקמו גם שכונות בית צפאפא(שכונה עם‬ ‫אוכלוסיה מעורבת)‪ ,‬המושבה היוונית וקטמון הערבית‪.‬‬ ‫המיבנים באיזור הפרויקט שלנו בשנת ‪ 1911‬הוקמה שכונת‬ ‫תלפיות ובה גם איזור תעשייה ומסחר‪ .‬בשנות ה‪ 20-‬של‬ ‫המאה ה‪ 20-‬הוקמה שכונת טלביה וב‪ 1926-‬שכונת מקור‬ ‫חיים‪ .‬שכונת קטמון א‪-‬ו הוקמה בשנת ‪ 1952‬ובסוף שנות‬ ‫ה‪ 50-‬הוקמו שכונת קטמון ח‪-‬ט ושכונת פת שהוקמו‬ ‫לשיכון עולים מצבם הסציו‪-‬אקונומי של השכונה נמוך ועד‬ ‫היום נחשב לאיזור עני בירושלים ‪,‬שכונת מלחה גם הוקמה‬ ‫דרומית לקטמונים על רצף המסילה‪ ,‬שתחילתה היתה עוד‬ ‫במאה ה‪.12-‬‬

‫מפגש בין מרקמי מגורים‬ ‫הכוחות הפועלים‬ ‫שונים לבין תעשייה‬

‫מצב קיים בחצר האחורית‬

‫שבילי הליכה וקשרים בין דפנות‬ ‫החצר‪-‬ביטוי לצרכים קיימים‬

‫מצב קיים בחצר האחורית‬

‫מאפייני החצר האחורית‪-‬‬ ‫ככלי עבודה להמשך‬

‫מצב קיים בחצר האחורית‬

‫מאפייני החצר האחורית‪-‬‬ ‫ככלי עבודה להמשך‬

‫מצב קיים בחצר האחורית‬

‫מצב קיים בחצר האחורית‬ ‫דברים "לא רצויים" בחצר‬ ‫האחורית שאנו רואות כבעלי‬ ‫פוטנציאל חיובי‪-‬‬ ‫חיי לילה‪ -‬חיזוק המגמה‬ ‫הקיימת‬ ‫רעש‪ -‬פיתוח לכיוון מוסיקה‪,‬‬ ‫תיאטרון וקולנוע‬ ‫בתי מלאכה‪ -‬פיתוח לכיוון‬ ‫יצירה‪ :‬נגרות‪ ,‬ציור‪ ,‬פיסול‪,‬‬ ‫צילום‪...‬‬ ‫כבישים‪ -‬נגישות תחבורתית‬ ‫וחשיפה מרובה למקום‬

‫פעילויות קיימות‬

‫מצב קיים בחצר האחורית‬

‫קידום רעיונות חברתיים‬ ‫וסביבתיים‬

‫רכיבה על אופניים‬

‫בניית משותפת של מבוך ענק‬

‫התכנסות וטיולים משותפים‬

‫גינות קהילתיות‬

‫אמנות ויצירה משותפת‬

‫שימוש במאפייני החצר ככלי עבודה‪-‬‬ ‫תשתיות טבעיות כמצע חינוכי‬

‫מצב קיים בחצר האחורית‬ ‫בסביבת האתר מגוון גדול של בתי גידול‪-‬‬ ‫יערות‪ ,‬זוחלים‪ ,‬חורשות‪ ,‬בוסתנים ועוד‪.‬‬ ‫ניתן יהיה ללמוד על חברות הצומח והחי‬ ‫בסביבה דרך טיול מצד אחד ודרך גידול מצד‬ ‫שני‪.‬‬

‫נחל רפאים מהווה אגן ניקוז לאורך המסילה‬ ‫שבו מובלים מי הגשם לנחל שורק ומשם לים‪.‬‬ ‫ניתן יהיה ללמוד על כך על ידי העברת מי‬ ‫הנגר בפרוייקט באמצעות תעלות הובלה‪,‬‬ ‫בריכות השהייה ואגני חלחול‪ .‬מקומות אלה‬ ‫יוכלו לשמש לנוי ולגידול צמחים ובעלי חיים‪.‬‬

‫שימוש במאפייני החצר ככלי עבודה‬

‫מצב קיים בחצר האחורית‬

‫שימוש במאפייני החצר ככלי עבודה‬

‫מצב קיים בחצר האחורית‬

‫כביש ‪ -34‬המשך עמק רפאים‬

‫מצב עתידי בחצר האחורית‬

‫תכנית ציפוף שכונת גוננים‬

‫מצב עתידי בחצר האחורית‬

‫תכנית ביזמת עיריית ירושלים‪ .‬העקרון העומד מאחורי תכנית זו הוא שהיא מגדילה את זכויות הבנייה של כל חלקה ל‪280-‬‬ ‫אחוז‪ ,‬זאת ע"י ‪ 3‬חלופות‪ :‬הריסה ובנייה‪ ,‬תוספת קומות או הרחבות דיור‪ ,‬כאשר הגובה המירבי יהיה בן ‪ 6‬קומות‪ .‬התכנית‬ ‫תצא לפועל ביוזמת בעלי החלקה ‪ .‬כיום בשכונת גוננים ישנם ‪ 8800‬תושבים‪ ,‬עם משק בית ממוצע בן ‪ 2.9‬נפש‪ .‬לפי תחזית‬ ‫שנעשתה עבור התכנית‪ ,‬צפויים להתווסף עוד ‪ 13000‬תושבים נוספים‪ ,‬עם משק בית ממוצע של ‪ 3.8‬נפש‪ ,‬כלומר‪ ,‬התכנית‬ ‫מכוונת להוספת דירות גדולות יותר למשפחות עם ילדים‪ .‬עבור התוספת הצפוייה באוכלוסייה ידרשו מוסדות ציבוריים שונים‬ ‫(ע"פ תחזית האוכלוסיה‪-‬מוסדות חינוך כגון כיתות גן‪ ,‬כיתות בי"ס יסודי‪ ,‬מועדוני נוער ומועדונים לקשיש‪ ,‬בתי כנסת‪ .‬בנוסף‬ ‫יידרשו שטחי מסחר נוספים‪ ,‬שטחים ירוקים וקופות חולים ) וכן מקומות חנייה ותשתית תחבורתית‪.‬‬

‫מצב עתידי בחצר האחורית‬

‫רכבת קלה‬

‫קו הרכבת הקלה המוצע הוא חלק‬ ‫ממערך תחבורה ציבורית כולל‬ ‫בירושלים המשלב אוטובוסים‬ ‫ורכבת קלה‪ .‬הקו מקשר את שכונות‬ ‫קטמון והפארק העתידי למסלול‬ ‫אוטובוסים מהיר בדרך חברון‪,‬‬ ‫המקשר לקו האדום של הרכבת‬ ‫הקלה ( פסגת זאב‪-‬הר הרצל)‪ ,‬לקו‬ ‫הכתום‪-‬קו הקמפוסים( הר‬ ‫הצופים‪-‬מרכז העיר‪-‬גבעת רם) ולקו‬ ‫הירוק(התחנה המרכזית‪-‬הגבעה‬ ‫הצרפתית)‪.‬‬

‫פארק מטרופוליני‬

‫מצב עתידי בחצר האחורית‬

‫הקטע העירוני של הפארק מתחיל בראש נחל רפאים‪ ,‬למרגלות "גבעת התנ"ך" ממזרח (ליד תחנת הרכבת הישנה)‪ ,‬ועובר‬ ‫לאורך תוואי מסילת הרכבת הישן מהחאן הירושלמי‪ ,‬ומערבה‪ .‬בקטע שברחוב הרכבת‪ ,‬שבמושבה הגרמנית‪ ,‬הפארק אמור‬ ‫להוות רצועת נופש צרה לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה‪ ,‬אשר תשמש כשדרה ירוקה לפעילויות בילוי ופנאי עירוניות‪.‬‬ ‫המתחם המבונה והנטוע מתוכנן להיות רב שימושי‪ ,‬וישלב טבע עירוני עם מסלולי אופניים והליכה‪ ,‬פרגולות ופינות ישיבה‪.‬‬

‫תכנית אב לשבילי אופניים בירושלים‬

‫מצב עתידי בחצר האחורית‬

‫תכנית זו נערכה ב‪ 2004-‬ביוזמת "האגף לתחבורה ופיתוח תשתיות" של עיריית י‪-‬ם כדי לקדם את שילוב האופניים‬ ‫במערך התחבורה בעיר‪ ,‬לצד התנועה המנועית הפרטית והציבורית ובכלל זה הרכבת הקלה‪ .‬גישת התכנון היא יצירת שני‬ ‫צירי אורך ראשיים המחברים את העיר מצפון לדרום ויוצרים מעגל המקשר את מרכז העיר לאתריה‪ .‬לאורך מסילת הרכבת‬ ‫מיועד לעבור השביל הארצי "שביל ישראל לאופניים" שמתחבר ליציאה מהעיר‪ ,‬דרך נחל רפאים עד לנחל שורק המתחבר‬ ‫לים‪ .‬חלק מתוואי זה יצא לפועל‪ -‬בקטע שבין צומת אורנים לדרך בית לחם נסללה שדרת אופניים מגוננת‪.‬‬

‫הצעת התכנון‬

‫המטרה היא ליצור מרחב עירוני עתידי ששואב את זהותו מהמקום‪ :‬מקריות של מצבים‪ ,‬שימושים מתנגשים ‪,‬מצבי קיצון נדירים בין שכונה לתעשייה ‪,‬אלה‬ ‫יישארו במרחב החדש וימשיכו לחלחל בתודעה של המרחב העתידי כזיכרון ‪ .‬החצר האחורית מתרחשת בין מבנים ובתוכם דרך חללי חוץ הקושרים בין‬ ‫פעילויות שונות‪,‬בה קצוות פתוחים – במקומות ללא שיוך וללא פעילות מוגדרת אחת ויחידה‪ .‬איזורי החוץ ינועו בין שהייה לתנועה‪.‬לעיתים ישתייכו לפעילות‬ ‫מסוימת ולעיתים יאפשרו פרשנויות שונות לאורך שעות היום –אחרי שעת הסגירה ‪,‬אחרי שעות הרכבת ‪,‬בימי שישי וחגים ‪,‬בזמן לימודים ואחריו ‪,‬בשעות‬ ‫הלילה ובשעות העבודה‪.‬בשל הקרבה בין איזור המגורים לאיזור האינטנסיבי הרועש קיים וויסות בחיבור בין הגדות – בין ישיר לבין ניתוק מוחלט‪.‬‬

‫החזון‬

‫הצעת התכנון‬ ‫ החצר האחורית תהיה מקום בו יוכלו תושבי שכונותיה להתחבר לעיר או לקהילה הפרטית שלהם‪ ,‬לראות‬‫ולהראות ‪ .‬אורחים המבקרים בה ימצאו בה מקום לשקט ולהמולה‪ ,‬יחשפו להתרחשויות מקומיות ואף יוכלו‬ ‫להשתתף בהן‪.‬‬ ‫היא תהיה מוקד עירוני משמעותי‬‫ניתן יהיה להגיע ממנה ואליה לכל קצוות העיר‪.‬היא תהווה תחנת הקישור לשכונות הגובלות בה ולאיזור‬‫התעשייה‪,‬התעסוקה והבילוי תלפיות‪.‬‬ ‫ היא תהפוך למקום בו זיכרון המסילה מלווה את המבקר בכל רגע לאורך הפרוייקט‪ ,‬רגע לפני כניסתו לפארק‬‫המטרופוליני הקושר בין עירוניות‪ ,‬טבע ומודעות סביבתית‪.‬‬ ‫ המקום יכיל פעילויות ליליות כהמשך פעיל של מרחב המועדונים שנמצא בסמוך לאיזור התעשייה‬‫ יהיו פעילויות אשר יחזקו את המרחב הקהילתי בהקשר הסביבתי ע"י חינוך לילדי השכונה הירוק‪,‬פעילויות‬‫עירוניות סביבתיות ומרחבי צמחייה מקומית כחלק פעיל וסטטי על הרצף הירוק‬ ‫המקום יהווה שומר מקום כמצע לראייה עתידית‪-‬בעתיד יעבור הכביש‪ ,‬המגדלים יצמחו ויאכלסו עשרות אלפי‬‫אנשים נוספים ויהיה צורך במרחבים ירוקים‪.‬לכן המקום שלנו יוודא שלא יבנו בו‪,‬הוא יחזק את הפעילויות‬ ‫המתרחשות במרחב המסילה היום‪ ,‬ויהדק את הקשר שלו עם התעשייה של העיר וחיי הלילה שלה מחד ואת‬ ‫פעילויות השכונה והמסילה מאידך‪ ,‬יחד ישמרו על תוואי המקום ויהיו לזיכרון למסילה וגם למרחב הירוק שמרחב‬ ‫זה היווה לשכונה במשך השנים‪ .‬מאפייני החצר האחורית הקיימים ואילו שהגדרנו יישארו ואף יתעצמו בעת שכל‬ ‫המקום מסביב יהיה מבונה – הקרבה בין השימושים המתנגשים יגדל‪ ,‬התנועות יהיו אינטנסיביות יותר והשייכות‬ ‫תמשיך להיות מרובת בעלים‪ .‬בנוסף ‪,‬יעשה שימוש בשטחי הפרא ושמירה שלו בתודעה הציבורית ע"י‪ :‬טיפול‬ ‫בו‪,‬מעבר בתוכו‪,‬טיול או שהייה וצפייה בהשתנותו לאורך השנה‪ .‬כחלק מתהליך הלימוד של ילדי השכונה ומחקרי‬ ‫של ארגונים נוספים‪,‬שטחי החצר ישמשו גם לפעילויות סביבתיות שכבר קיימות בו ויחזקו את הזיקה של הקהילה‬ ‫למרחב זה‪.‬‬

‫שזירת התכנים הקיימים לכדי‬ ‫מארג חדש‬

‫הצעת התכנון‬

‫עקרונות התכנון‬

‫הצעת התכנון‬ ‫•‬

‫חיבור בין קהילת השכונה לבין הציבור‬ ‫הרחב דרך חללי החוץ השונים‪-‬החצר‬ ‫האחורית וע"י יצירת תחנת רכבת‬ ‫לפארק המטרופוליני‪ ,‬לשכונות‬ ‫המגורים‪ ,‬לאיזור התעשייה ולמקומות‬ ‫הבילוי‪ ,‬החינוך והקהילה בתפר‬ ‫ובדפנותיו‬

‫•‬

‫חיזוק המסילה כנתיב זיכרון היוצר‬ ‫הזדהות‪ ,‬הכוונה וסקרנות להמשך‪.‬‬ ‫לאורכה יתרחשו פעילויות משתנות‬ ‫וסיטואציות מרחביות שונות אך היא‬ ‫תשאר קבועה והמשכית‬

‫•‬

‫שימוש בדרכים קיימות המשמשות‬ ‫את הקהילה במרחב כיום‬

‫•‬

‫התרחשות מקבילה במפלסים השונים‬ ‫עם חיבורים לפרקים‪ :‬בין החקלאות‪,‬‬ ‫הספורט‪ ,‬המלאכה והבילוי‪.‬‬

‫הצעת התכנון‬

‫עקרונות התכנון‬

‫•‬

‫הקצנת הקרבה בין שכונת קטמון‬ ‫לבין איזור התעשייה בהוספת יח"ד‬ ‫לשכונה ובחיבור המקטע לנתיבי‬ ‫התחבורה העתידיים‪ .‬בתפר תתרחש‬ ‫העירוניות של החצר האחורית אשר‬ ‫תחלחל לדפנותיה‬

‫•‬

‫זמניות ובו זמניות של שימושים ומשתמשים לאורך שעות היום‪ -‬הוספת‬ ‫פעילויות ליליות לצד פעילויות חינוכיות לא פורמאליות אחה"צ‬

‫•‬

‫עירוב תנועות‪ -‬קצב משתנה‪ ,‬תנועה מהירה אל מול תנועה טיולית עם‬ ‫עצירה‪ .‬הוספת הכביש המתוכנן‪ ,‬הרכבת הקלה ושביל האופניים‬ ‫קשירת הפארק לרצועה ירוקה שמשולבת בין ובמרכיבי הפרוייקט‬

‫•‬

‫עקרונות העיצוב‬

‫כיוון התנועה והצורניות‬ ‫האורכית לאורך המסילה‬ ‫והדפנות‪ -‬זאת ע"י יצירת‬ ‫מסות נמוכות‪ ,‬צרות וארוכות‬ ‫במקביל למסילה‪.‬‬

‫הצבת המסילה כרצועה מנחה‬ ‫וחשופה שהסיטואציות לאורכה‬ ‫משתנות ומתחברות אליה‪.‬‬

‫•‬

‫שימוש בקרקע כשכבה טבעית‬ ‫מקומית שמלווה את מסילת הרכבת‬ ‫ובה הצמחיה המקומית‪ ,‬הזוחלים ובית‬ ‫גידול לח שהוספנו‪ -‬אגן איסוף מי גשם‬ ‫במרכז המחקר ובריכת חורף מול‬ ‫תחנת הרכבת‪ ,‬שכן האתר מצוי בנחל‬ ‫ומהווה אגן ניקוז שלאורכו ניתן להוביל‬ ‫ולהשהות את מי הגשמים‪.‬‬ ‫יצירת שביל אופניים טבעי לצד‬ ‫מסילת הרכבת הישנה הממשיך לעבר‬ ‫הפארק המטרופוליני‪ ,‬עד לנחל שורק‬ ‫ומשם לים‬

‫•‬

‫טישטוש בין משטח ומסה‪ -‬שילוב‬ ‫צמחיה מקומית על גבי הגגות‪ ,‬הבלטת‬ ‫משטחי הגגות על פני המסה לשם‬ ‫חיזוק הכיוון האורכי שלאורך המסילה‪.‬‬

‫עקרונות העיצוב‬

‫•‬

‫•‬

‫הפרדת התנועה הפרטית והציבורית ‪ -‬יצירת הפרדה מפלסית בין הרכבת הישנה והכביש המתחברים לקרקע‬ ‫הטבעית‪ ,‬ומפלס השכונה והרכבת הקלה‪ .‬במרכז טיילת החשופה והמפזרת לפעילויות השונות‪ ,‬השכונתיות‬ ‫והעירוניות‪ .‬בידוד הרכבת הקלה לשם יצירת איזור טיילת שכונתית על פסיה בעת שבתות וחגים והרחקת התנועה‬ ‫הרכבית הפרטית‪.‬‬

‫עקרונות העיצוב‬

‫רכבת קלה‬

‫טיילת אמצעית‬

‫מסילת הרכבת‬ ‫הישנה‬

‫הכביש‬

‫•‬

‫הפרדת פעילויות רועשות מאיזור המגורים ושימוש במסות שלא פועלות בערב כמחסום רעש וגישה לפעילויות‬ ‫ליליות‬

‫•‬

‫יצירת שבילי גישה בין השכונה ובין איזור התעשייה בשבילים קיימים‪ ,‬כאשר הם מוסתים במקביל למסילה‪ ,‬כך‬ ‫המעבר הוא לא ישיר לחלוטין ומאפשר חשיפה של מס' פעילויות בו זמנית תוך כדי הליכה‬

‫עקרונות העיצוב‬

‫•‬

‫יצירת מרחב בחירה ע"י חשיפה\אטימה‪,‬‬ ‫יצירת גישה ‪ ,‬חללי ביניים מקורים לפני‬ ‫המבנה ושימוש בצמחייה להצללה‪-‬‬ ‫צמחיה מטפסת בסככות ועצים נשירים‬

‫•‬

‫שימוש בחומרים המקומיים‪ -‬אדני רכבת‪ ,‬חצץ‪ ,‬קרקע טבעית‪ ,‬צמחיה מקומית‪ ,‬פלדה וזכוכית‪ ,‬אבן‬ ‫ועץ‪ -‬תוך יצירת רצועות טיפול שונות ברמות שונות‪ -‬החל מהשארת הרצועה פראית ועד לגימור‬ ‫מעובד ומוקפד‪.‬‬

‫•‬ ‫•‬

‫עיצוב החזיתות באלמנטים אורכיים בהתאם לצורניות המסות ובהתאם להצללה הדרושה‬ ‫ריצוף באריחים צרים וארוכים המשלב אבן טבעית‪ ,‬אבן מלוטשת‪ ,‬חצץ‪ ,‬צמחיה‪ ,‬תעלת מים חשופה‬

‫הצעת התכנון‬

‫מרכז חינוכי סביבתי‪-‬במרכז חממות לימודיות המשמשות כמעבדה ללימודי‬ ‫הטבע והחקלאות ומשקפת את השינויים החלים בעונות השנה‪ .‬בנוסף יש בריכת‬ ‫איסוף מי גשם‪ ,‬שטחי גידול לצורך מחקר ופעילות חינוכית‪,‬גג חי‪ ,‬כיתות לימוד‬ ‫ומעבדות ומרכז מידע על מסילת הברזל‪ .‬ובמרכז זה יוכלו לפעול אנשי השכונה‬ ‫ולפתח בו גינות קהילתיות כפי שקורה כבר היום‪ ,‬יוכלו להעביר את מסר הקיימות‬ ‫לילדים ולנוער(שמירה על שטחים פתוחים‪ ,‬נסיעה באופניים‪ ,‬עידוד פיתוח גינות‬ ‫קהילתיות שימוש בתח"צ‪ ,‬אגירת מי גשם ומים אפורים ועוד)‪.‬‬

‫מבנה החוגים לילדים ולמבוגרים‪-‬מבנה ובו חוגי מלאכה לקהילה ולציבור הרחב‪ ,‬סדנאות לבעלי מלאכה‪ ,‬חנות‬ ‫לממכר תוצרי הסדנאות ואולם צפייה המאפשר הרצאות‪ ,‬הצגות‪ ,‬הקרנות סרטים‪ ,‬חוגי תיאטרון ועוד‪.‬‬

‫כיתות גני ילדים פונות אל בתי השכונה ופועלות בבוקר‪ .‬גנים אלה גם עושים שימוש בשטחים הפתוחים שבמפלס התחתון‪.‬‬ ‫בחזית איזור התעשייה ישנם משחקיה‪ ,‬מסעדה‪ ,‬קפה‪-‬משתלה‪ ,‬חנויות‪ ,‬פאבים ומועדון לילה היוצרים פעילות לאורך ‪24‬‬ ‫שעות ביממה‪.‬‬

ronitnit12@gmail.com Ronit Toledano ‫רונית טולדנו‬ oritnataf@gmail.com Orit Nataf ‫אורית נטף‬