המרחב כפרקטיקה של זיכרון הוא
"משא ומתן חברתי המכריע מה מיוצג ומה מודחק, מה יש לזכור ומה יש לשכוח ,מה לשמור ומה להרוס, איזה נרטיב יוצג ואיזה יושתק" גרואג ,שמואל , 2009 ,שימור ושכחה.
בין העיר התחתית להדר הכרמל שבחיפה משתרע שטח הריסות רחב מידות -שכונת ואדי סאליב.
שני סיפורים התוו את גורלו של ואדי סאליב: שהגיע לשיאו הראשון ,הסכסוך היהודי פלסטיני – במלחמה בשנת 1948כאשר ערבים בורגנים עזבו את בתיהם מאימת המלחמה וקרקעותיהם הוכרזו כ"נכסי נפקדים". הואדי ננטש ל 11-שנים. הסיפור השני מתרחש אחת עשרה שנים מאוחר יותר, בשלהי שנות ה , 50ואדי סאליב הפך לשכונת עוני מוזנחת שמקומה בזיכרון הישראלי נחקק בעקבות "מאורעות ואדי סאליב" -סדרת עימותים אלימים בין הדיירים ,יוצאי צפון אפריקה ,לבין הממסד בקיץ . 1959 דיירים אלו זעקו לראשונה את קולם של המקופחים והביאו לתודעת החברה הישראלית את הפערים העדתיים בתוכה ,והראשונים שקראו לצדק חברתי במדינת ישראל. לימים הפך הוואדי ל"שם קוד" הטומן בחובו הקשרים הסטורים ,חברתיים וארכיטקטוניים החורג מגבולות העיר חיפה ונטבע בזיכרון הקולקטיבי.
1948
1959
סיפורו של מקום -גלגולים של הרס ואדי סאליב בחיפה מנקז לתוכו שניים מהשסעים המשמעותיים ביותר בחברה הישראלית:
סכסוך היהודי-פלסטיני ב 1948פערים עדתיים בין מזרחיים ואשכנזים ב 1959
התפתחות שכונות מעבר לתחומי העיר העתיקה בתחילת המאה ה , 20עם סיום בניית מסילת הברזל החיג’אזית שעברה בחיפה בדרכה מדמשק למכה ,הואצה התפתחותן של שכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה של חיפה .במערב העיר ,בוואדי ניסנאס ,התיישבו ערבים נוצרים ובמזרח ,באזור ואדי סאליב ,התיישבה אוכלוסייה מוסלמית.
שנות ה" -60מאורעות ואדי סאליב"
מקומו של הואדי נחקק בזיכרון והפך לתוואי שהפך ממושג גיאוגרפי הטומן בחובו קשרים היסטוריים חברתיים וארכיטקטוניים הנשארים בתודעה הלאומית.
ואדי סאליב ,שנת 1962 תשתית פיזית לקויה ,טופוגרפיה קיצונית וחוסר אמצעים באו לידי ביטוי בבינוי מגובב שצמח בצפיפות מסביב למדרגות ולסמטאות צרות.
2011ואדי סאליב תמונת מצב. מרחב נטוש ושומם ,הרוס ומתפורר .המבנים הישנים ,נותרו כעדות יחידה ובמידה רבה עדות חיה ,לגלגולים השונים שעבר המקום .מצבם הרעוע וההרוס של המבנים משקף את האלימות שהתרחשה במקום ,ומעיד כי קרו בו דברים שעצרו את שטף החיים ,שהותירו את המקום כחור שחור פעור ברקמה העירונית של חיפה.
מבנים נטושים בשכונת רפאים החושפים פצע פתוח ומציגים את החוסר יכולת של החברה הישראלית להתמודד עם הקונטקסט הנרטיבי בעברה .הבתים הנטושים איבנו את מעמדם.
זמניות
עוני
שכבתיות
קיפוח
אלימות
דמוקרטיה
שלטון ועם
אפליה
רב תרבותיות
פצעים פתוחים
הואדי נטוש כבר 50שנה.
באיזה אופן אפשר לבחון מחדש ולפרש מקום שפצעיו עדיין פתוחים?
אסטרטגיות התערבות באתר
להרוס ולבנות מחדש
שימור ושינוי יעוד
להרוויח זמן עד להתאחות הפצעים
העיר התחתית
צ
קונטקסט
הדר
קריית הממשלה
בית המשפט
צ מתחם אל פאשה
קונטקסט
גן הזיכרון
קונטקסט צ
14מבנים נטושים מנכיחים את הנעדר מבנים על שטח של כשבעה דונם, בצפיפות גבוהה ובטופוגרפיה קיצונית בין שיבת ציון ומעלה השחרור ונושקים לשוק רוכלים פעיל הקיים במקום.
פוטנציאל תכנוני -שוק רוכלים
מהווה את עורק החיים האחרון של המתחם.
"המחצבה" -פצע פתוח בנוף
mapping סיווג מבנים בחינת טיפולוגיה ,גודל ומיקום על מנת להבין את תפקידם ושימושים האפשריים.
mapping סיווג חללים בין מבנים מיפוי נפח חללי הביניים וחיפוש אחר חיבורים בין המבנים על מנת ליצור המשכיות מבנית אחת רציפה.
אסטרטגיות תכנון
בוואדי סאליב ,אנשים בעלי זיכרון קולקטיבי ואישי שונה ,יחוו דברים שונים. אין ברצוננו לנקוט בגישה היסטוריוגרפית ,כזו המספרת היסטוריה אחת .אלא דווקא באקט המעודד פרשנות אישית של המקום – ההרס הקיים של המבנים והתערבות שלנו בחללים הפנויים בניהם אפשר
לנו לתפוס את כל המקום באופן חדש ,כזה ששואל שאלות על העבר ומאפשר למבקר לתפוס את התפקיד של חוקר המקום ולהעניק לו פרשנויות שונות וסובייקטיביות כמוזיאון חי ופתוח.
אסטרטגיות תכנון מבנה חצר מבנה
.1
חצר מבנה
חצר
התערבות בין המבנים הישנים -קריאה חדשה של המרחב
עד היום קיבלנו שטח ובו הוספנו את האובייקט אז במקרה הזה האובייקט כבר שם וההתערבות היא בחלל שבניהם
.2
שימור המבנים כחצרות
רוב המבנים נשארים בריקנותם ומשמשים מנסרות של אור ואוויר לחללים הפנימיים .המבנים מתפקדים כמקור החיים, כפילטרים מתווכים בין הפנים לחוץ.
INVERT .3 קריאה חדשה של המרחב – עד כה המרחב הציבורי היה בין המבנים ,במצב החדש המבנים כחצרות מתפקדים כמרחב הציבורי פתוח ונגיש.
מצב קיים
מצבים חדשים
.4
שינוי תפיסת המבנה
מובילה את המבקר במרחב באופן כזו שלא מקדש אותם אלא דווקא מחלן אותם ומאפשר למבקר לחקור את המבנה מכיוונים חדשים.
אסטרטגיות התערבות
.1
חפירת הקרקע ההרוסה בין המבנים.
הקרקע ההרוסה שבין המבנים נחפרה והותירה את התווך כשדה להתרחשות .בחרנו להשאיר את קיר החפירה האחורי לא מטויח ,חשוף ,המנכיח את פעולה החפירה כפי שהיא ולא מעלים אותה. הקיר מטייל לאורך כל המתחם ומעניק דופן לחלל הפנימי החדש שנוצר .הקיר מתפקד כאלמנט אינטראקטיבי בו המבקר יוכל לבטא את דעתו בגרפיטי או בתצוגות מתחלפות ולהעניק פרשנות סובייקטיבית למרחב.
.2
קונסטרוקציה זמנית -פיגומים
המבטאת את האופי הזמני של התכנון .הפיגומים מאפשרים גמישות בחלל הפנימי וניגודיות של הבנייה הקלה אל מול הסטטיות של מבני האבן הכבדים.
.3
ניצול חללים בין המבנים
מערכת של חללים פנימיים המאחים את הקרקע כמקשה אחת ויוצרת מערכת יחסים חדשה בין הישן לחדש.
.4
"טופוגרפיה זמנית"
יוצרת קרקע חדשה באמצעות משטח מקופל מעץ .משטח זה מנגיש את הקרקע ומתפקד כמרחב שקט שאינו יוצר בינוי נוסף ולא מערער ומטשטש את הנוכחות הקיימת של המבנים .המשטח מתפקד כפארק ,הצופה אל הנוף החיפאי המיוחד בין הים להר.
.5
זליגת השוק מהמשטח אל החללים הפנימיים ומטייל במערכת מרחבית המכילה פונקציות תרבותיות כלכליות.
מרכיבי התכנון
טופוגרפיה SKIN - הטופוגרפיה מתווספת ויוצרת שכבה המאחה את הרקמה ומנגישה את הטופוגרפיה מחדש. היא יוצרת סביבה ירוקה ומהווה רקע שקט למבנים הייחודיים.
ניצול חללים בין המבנים מערכת של חללים פנימיים המאחים את הקרקע כמקשה אחת .יוצרת מערכת יחסים חדשה בין הישן לחדש
אובייקטים חלק מהמבנים נשארים בריקנותם כמנסרות של אור ואוויר לחללים הפנימיים ומתפקדים כעוגנים, כאשר המרחב מתארגן מסביבם. המבנים מתפקדים כפילטרים בין הפנים לחוץ
תנועה כמחולל תכנוני
שוק תנועה אנכית תנועה אופקית חיבור לחלל הפנים
התנועה כביטוי פילוסופי למבנה חי המפגיש בין אנשים שונים. הסטרוקטורה המבנית תופרת לתוכה תנועות רבות ומגוונות במטרה להחיות את המקום דרך התנועה ובמטרה לחקור ולגלות את המבנים תוך כדי תנועה לא שגרתית מסביבם.
התנועה במתחם מובילה את המשוטט וחושפת אותו לפרספקטיבות חדשות שלא ראה קודם לכן ולסיטואציות מיוחדות המעלות שאלות על המקום בו הוא נמצא ,תוך שימוש בתכונות אדריכליות מובהקות שנתפסות באופן חושי תנועה ,אור, אוויר ,ריחוף - ,טיפוס ומישוש .סיטואציות אלו מקבלות תוקף תוך תנועה לא שגרתית מסביב למבנים.
שינוי תפיסת המבנה – מהלך תנועה של השוק זולג מטה.
שינוי תפיסת המבנה – חצאי קשתות נגלות ומנכיחות את רבדי ההיסטוריה.
שינוי תפיסת המבנה – המבנה משמש כתפאורה להתרחשות.
שינוי תפיסת המבנה – המבנים נשארים בהריסתם ומתפקדים כחצרות -החזית הפנימית הופכת לחיצונית.
שינוי תפיסת המבנה – גשר כאלמנט חוץ נכנס למבנה ומטשטש את תודעת הפנים וחוץ.
שינוי תפיסת המבנה – מרפסות כאלמנט חוץ פונה אל החלל הפנימי של בית הקפה
שינוי תפיסת המבנה – המבנה משמש כמעקה ומאפשר הסתכלות לחלל הפנימי המעצים את גודל החלל.
שינוי תפיסת המבנה – פנימית.
החלל הפנימי שבין המבנים יוצר קרקע חדשה להתרחשות .החזית החיצונית הופכת לחזית
המשטח הטופוגרפי אינו יוצר בינוי נוסף המערער על נוכחות המבנים .הוא מתפקד כפארק לרווחת התושבים.
הפארק כקרקע חדשה מאפשר פלטפורמה להתרחבות שוק הרוכלים
המבנים הישנים כחצרות ובארות אור המקיימות קשר תמידי עם החוץ.
BAZZAR
BAZZAR
תנועה רמפה פנימית המשטח נכנס פנימה אל החלל הפנימי ומטייל כמערכת מרחבית בין המבנים.
מהלך תנועה +10
מהלך תנועה 0.00-+10
מהלך תנועה 0.00
דיאגרמות תנועה רמפה פנימית כל מהלך ברמפה נחשף למבנים באופן חדש ושונה.
דיאגרמה המפרטת את השכבות השונות בפרויקט.
פארק
תנועה
אלמנטים מארגנים
קונסטרוקציה -פיגומים
אובייקטים
המתחם היברידי .הוא אינו סביבה (פיתוח שטח) ואינו בניין. הוא בו בזמן מהווה סטרוקטורה פתוחה וחופשית ,ללא קירות ,ומכיל מהלכי תנועה ופונקציות בתוכו .הוא נמצא בתווך שבין אובייקט לשדה .הוא מטשטש את תודעת הפנים והחוץ ומשאיר את השאלה פתוחה לעיני המתבונן.
BAZZAR
מהלך תנועה מהשוק זולג פנימה .רמפת התנועה עוברת בין פונקציות תרבותיות וחברתיות שונות.
הצעה לפרוגרמה המרחב מתפקד כשדה להתרחשות בו הפונקציות הן גם קבועות וגם זמניות .הפרויקט מתפקד כתשתית בו תרחישים ואירועים יכולים להתקיים במרחבים שונים בו זמנית בחלל - שבין ,על פני השטח ובתוך המבנים -האירועים יכולים להיות קשורים זה לזה ולהזין אחד מן השני ,או לתפקד כל אחד בפני עצמו ולקיים תרחישים שונים בתכלית.
תכנית מפלס רחוב 0.00
תכנית רמפה פנימית – 0.00 - 5.00
תכנית מתחם אומנויות –15.00 – 10 .00
המשטח הטופוגרפי זולג מטה ומאפשר פלטפורמת התרחבות לשוק הרוכלים .המוזאון -החלל הפנימי בחתך יוצר מפלסים חדשים ומאפשר התבוננות מחודשת על המבנים הישנים.
מבט לעבר חלל המוזאון – פרופורציות ,גודל ,חומריות החלל והאור החודר פנימה משאירים את תודעת הפנים וחוץ כשאלה פתוחה לעיני המבקר.
תווך קרקע -התערבות אובייקט
כלי תכנוני -התווך כחומר התווך בין המבנים למערכת התנועה עוצב כחומר על מנת לשנות את תפיסת המבנה ולהעשיר את החוויה המרחבית .התווך מאפשר בתוכו פעילויות באינטנסיביות שונה ,מכיל אלמנטי תנועה ,צמחיה ואופנים שונים להחדרת אור.
חתך בבית קפה ובאמפי-תאטרון -
בו זמניות של אירועים קבועים וזמניים.
חצר בית הקפה -החצרות מחדירות אור ואוויר לחללים הפנימיים ומתפקדות כעוגנים.
הקרקע ההרוסה שבין המבנים נחפרה והותירה את התווך כשדה להתרחשות .המבנים מחדירים אור מסונן ואוויר לאותו חלל פנימי.
חלל פנימי מאפשר פעילויות משתנות קבועות וזמניות .הקרקע החדשה מערערת על המפלס המקורי ויוצרת שכבה חדשה להתרחשות ופעילות .קיר החפירה מאפשר תצוגות מתחלפות לאורך מהלך התנועה הפנימי.
חתך בחלל הספרייה- למבנה הישן
אלמנט מדפי ספריה מטייל בחלל ומגדיר מערכות יחסים שונות בין הקרקע החדשה
אלמנט ספרים פתוח ונגיש לכל שכבות האוכלוסייה .קיר החפירה כקיר אינטראקטיבי ,משמש כקיר גרפיטי המאפשר חופש ביטוי של המבקר במקום.
אלמנט הספרים נמשך אל החצר ומטשטש את גבולות החוץ והפנים.
הקרקע החדשה מאפשרת שינוי בתפיסת המבנה .המבנים נגלים במצבים שונים ומגוונים המעלים שאלות רבות בנוגע לעברם ומותירים את הפרשנות בידי המבקר.
מבט לעבר מועדון הג'אז ,רמפת התנועה המטיילת לכל אורך הפרויקט וקונסטרוקציית הפיגומים הזמנית.
הסטרוקטורה המרחבית החדשה ,המטיילת ב"חלל שבין" מוליכה דרך פתחים שנפערו עם הזמן ומעידים על הטראומות הקשות שעבר המקום .בשיטוט המבקר במתחם ,הוא נחשף מחד לסיפור ההיסטורי ,ומאידך יש לו את הזכות והאפשרות לפרש את המקום באופן סובייקטיבי אישי ,כזה שבכל -פעם נתפס באופן אחר ,המשתנה ומתחדש לאיטו.
ROTEM SHAIKER + HADAR BEN AVRAHAM
Shaikerotem@gmail.com
Hadar.benavraham@gmail.com