Utopic planning to a containing space

‫טכניון‪ -‬המכון הטכנולוגי לישראל – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬ ‫סטודיו "תיקון ‪ - II‬חזון וראיית הנולד"‬ ‫‪2010-2011‬‬

‫"מתכנון אוטופי למרחב מכיל"‬ ‫‪,‬חשיבה מחודשת על ההתיישבות הקיבוצית בישראל‬ ‫‪.‬כקהילה מקיימת‪ ,‬עבר ועתיד‬

‫מנחים‪ :‬אדר' תאה קיסלוב‪ ,‬אדר' ליאורה קיסלוב‪-‬קיי‪ ,‬ואדר' דן איתן‬ ‫מגישות‪ :‬ליליה וייברמן ומיכל חידו‪-‬ביטרמן‬

‫ההתיישבות הקיבוצית בארץ משנה את פניה במהלך השנים ומנסה להתאים את עצמה למציאות במאה ה‪ .21-‬דפוסי הפיתוח כיום מרמזים על‬ ‫שינויים שנויים במחלוקת‪.‬‬ ‫"לא עיר נבנה ולא כפר‪...‬יישובנו יהיה סינתזה של החיוב בעיר ובכפר‪ ...‬שלילת הדלות החומרית והרוחנית שבכפר ושלילת השעבוד‪ ,‬המחנק‬ ‫והצפיפות שבעיר" )טבנקין בימי ההקמה‪ ,‬ממעצבי דמותו של הקיבוץ הגדול(‪.‬‬ ‫הקיבוץ הוא לא כפי שהיה‪ ,‬גם הוא עבר לא מעט שינויים במהלך ‪ 100‬השנים האחרונות‪ ,‬נעצר והתפתח בכיוונים שונים‪ ,‬אך לרוב הוא שמר על‬ ‫גמישותו התכנונית ועל תבנית היסוד של מרחב משותף פתוח ללא חלוקות‪ .‬האידיאולוגיה שהייתה מרכז האתוס הקיבוצי הציוני כבר לא תמיד‬ ‫תואמת את מציאות החיים‪ ,‬והאדריכלות שנבעה מערכי העבר מתקשה לשרת את הצרכים של היום‪ .‬התהליכים שמתרחשים בקיבוץ משפיעים הן על‬ ‫החברה והן על המרחב‪.‬‬ ‫מציאת הדרך לפתח מרחב גמיש‪ ,‬שמשתנה עם ההפרטה וההשתנות האידיאולוגית‪ ,‬אך עדיין שומר על הייחודיות של הקיבוץ היא אתגר גדול ‪.‬‬ ‫ננסה להגדיר מחדש קהילה שיתופית בעולם קפיטליסטי‪ .‬קהילה מודרנית שבוחרת בצורת חיים חדשה‪.‬‬ ‫לקיבוץ יש ערכים סביבתיים‪ ,‬אינטליגנציה מרחבית שלא קיימת בסוג התיישבות אחר ויש ללמוד ממנה ‪,‬לשמרה ולפתחה כחזון חדש הנשען על‬ ‫הישן‪.‬‬ ‫אז רגע לפני שהקיבוצים הופכים פרוור של העיר‪ ,‬ננסה להגדיר את השינוי האורגאני המתאים לקיבוץ של העתיד‪ .‬הפרויקט מציג כיצד ניתן לשבור‬ ‫את המוסכמות ואת ההתפתחות המרחבית שקורית מתוך אינרציה וליצר חלופה אחרת מגוונת ולא מובנת מאיליה‪.‬‬ ‫הפרויקט מנסה ליצור מרחב מגורים דינאמי‪ ,‬רב דורי‪ ,‬גמיש‪ ,‬חסר גבולות הנשען על מרכז חברתי רלוונטי ופורה‪ .‬מקומם של הקיבוצים בחברה‬ ‫הישראלית היטשטש והאידיאולוגיה‪ ,‬כאמור‪ ,‬נחלשה מכאן עלה הצורך בהגדרת מקומו החדש של הקיבוץ הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו‪ .‬ניתן לומר‬ ‫כי קיים צורך ביצירת מעגלים חברתיים רחבים יותר‪.‬‬ ‫טשטוש הגבולות בתוך הקיבוץ ופתיחתם כלפי חוץ מאפשר פתיחות פיזית ורעיונית כלפי הסביבה שתוכל‪ ,‬אף היא‪ ,‬ליהנות ולקבל מאותו יחוד‬ ‫המאפיין כל קיבוץ באשר הוא‪ .‬בחלק מהקיבוצים זיהינו חללים ונפחים תלויי זמן אשר משנים את תוכנם לפי הצורך ומשתנים בהתאם לשינויים‬ ‫המתרחשים‪ .‬השתנות זו מאפשרת גמישות עתידית הן במבני הציבור והן במגורים‪ .‬ישנה חשיבות רבה בהטרוגניות באזורי המגורים הנוצרת על‪-‬ידי‬ ‫שילוב אוכלוסיות שונות מגילאים וסטאטוס שונים על מנת ליצור שכונות מעורבות ודינמיות‪.‬זיהוי ה ‪ - DNA‬ומציאת יחודו של כל קיבוץ וקיבוץ חיוני‪.‬‬ ‫זהו זיהוי "מותנה מקום" ספציפי ‪ ,‬מתאים לאופיו ומיקומו אשר יחזק אותו וייתן לו זכות קיום בסביבתו‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הקיבוץ החדש ‪ ,‬מאפשר פלורליזם‪ ,‬גמיש ומשתנה ויכול להיות מרחב פתוח שמכיל תפיסות שונות ואינו כופה דרך אחת )שלא כמו בעבר‬ ‫אידיאולוגיה שהכתיבה והגדירה מרחב מסוים מאוד(‪.‬‬ ‫אולי זה אכן אפשרי‪ :‬ניצול עתודות קרקע קיימות השומר על השטחים הפתוחים ולא "חזירות" שטחים מתפרסת‪ ,‬שכן איכות חיים לא ניתן למדוד‬ ‫במ"ר או בכמות חדרים ‪.‬דיור בר השגה אלטרנטיבי ולא "בית בכפר" ‪ ,‬הטרוגניות רעיונית ותכנונית ולא אחידות בשכונות ‪,‬בתעסוקה ובתושבים‪.‬‬ ‫הקיבוץ‪ ,‬כפי שאנו רואות אותו‪ ,‬מקדש את הפשטות והצניעות כערך לקיימות )שימוש בקיים ולמידה ממנו( ולשמירה על הסביבה )ללא קשר‬ ‫לאידיאולוגיה כזו או אחרת(‪ ,‬מאפשר‪ ,‬מזמין ומספק התרחשויות שונות ומגוונות כערך חברתי הרואה בקיבוץ העתידי ישות תורמת המתקיימת כחלק‬ ‫בלתי נפרד מסביבתה‪.‬‬

‫רקע‬

‫אהתגרים הניצבים בתכנון מכילים מספר מרכיבים גנריים לכל הקיבוצים‬

‫הפריסה המרחבית‪ ,‬החברתית‪,‬‬ ‫התעסוקתית‪ ,‬מערכת השירותים‬ ‫והגדילה בקיבוץ דומה למודלים‬ ‫מפייניו‬ ‫העירוניים ושונה מהותית מא‬ ‫של הכפר המסורתי‪.‬‬

‫עקרונות הפריסה המרחבית בקיבוץ ‪ ..." -‬אל עיר נבנה ואל כפר‪ .‬יישובנו יהיה סינטזה‪"...‬‬

‫)מתוך אדריכלות החברה האוטופית‪ /‬חיוטין( ‪ ‬‬

‫רקע‬

‫ערכים הקיימים בקיבוץ ההיסטורי משמשים כמצע לתכנון עתידי‬

‫פתיחת גבולות בין בקיבוץ לסביבתו‬

‫בין הפרטי לציבורי – שיתופיות חדשה‬

‫קהילה מקיימת צומחת וגדלה‬

‫חקלאות מקיימת ו"הגן הגדול"‬

‫ציפוף הבינוי בתוך גבולות הקיבוץ‬

‫חיזוק מרכז הקיבוץ כלב הקהילה‬

‫מגוון השתנות ודינמיות‬

‫קיימות חשיפה וניקיון‬

‫עקרונות תכנון בקיבוץ העתידי‬

‫השוני בין הקיבוצים בארץ הוא משמעותי‪ :‬מיקום‪ ,‬רמות הפרטה‪ ,‬כמות תושבים‪ ,‬יחסים עם הסביבה‪ ,‬אופי והתנהלות‪ .‬לכל קיבוץ ‪D.N.A‬‬ ‫משלו ויחוד אותו כדאי לחזק‪.‬‬

‫מחשיבה גנרית לתכנון קונקרטי ‪ -‬התייחסויות שונות המתאימות למגוון הקיבוצים‬

‫בחרנו להדגים את העקרונות שגיבשנו בקיבוץ עין‪-‬חרוד‪ ,‬הראשון ליישובי הקיבוץ הגדול הוקם בשנות ה‪ .20-‬עין חרוד הוא קיבוץ בפריפריה בין‬ ‫עפולה לבית‪-‬שאן‪ ,‬למרגלות הגלבוע‪ ,‬בליבו של עמק יזראל‪ ,‬סמוך למעין חרוד‪ .‬עין חרוד תוכנן על‪-‬ידי האדריכל ריכרד קאופמן שתכנן במקביל את‬ ‫קיבוץ תל‪-‬יוסף) השכן‪ (.‬נמשכנו למקום בשל אופיו הייחודי עליו יפורט בהמשך‪.‬‬

‫קיבוץ עין‪-‬חרוד ‪ -‬רקע‬

‫מעגלי השפעה – מיקומו הפריפראלי של עין‪-‬חרוד ואופיו המיוחד מהווה פוטנציאל למשיכת אוכלוסיה מהאזור כולו )ואף מכל‬ ‫הארץ( ומתן מענה רחב לאנשים מחוץ לקיבוץ‪.‬‬

‫הדגמת העקרונות בעין‪-‬חרוד‬

‫מנעד ציבוריות –‬ ‫מיפוי של רמות ציבוריות שונות בין הבית עד לאזורי‬ ‫ארצי‪ ,‬מגלה מקומות פוטנציאלים לרמות שונות של‬ ‫התערבות‪.‬‬

‫הדגמת העקרונות בעין‪-‬חרוד‬

‫תפיסה אזורית –‬ ‫שלושת הקיבוצים הסמוכים כמכלול –‬ ‫עין חרוד‪ ,‬כפי שתוכנן במקור‪ ,‬כחלק ממכלול הקיבוצים הסמוכים לו )עין חרוד איחוד ותל‬ ‫יוסף(‪ ,‬גם ברמת השירותים וגם בתפיסה‪.‬כאשר המרכז הפיסי נמצא בעין חרוד מאוחד‪.‬‬

‫פתיחת גבולות‬

‫קהילה‬

‫ציפוף פנימה‬

‫מגוון והשתנות‬

‫בין פרטי לציבורי‬

‫חקלאות מקיימת‬ ‫ו"הגן הגדול"‬

‫קיימות וחשיפה‬

‫גינות קהילתיות מחזקות קהילה‬

‫מבני ציבור קהילתיים קיימים‪ -‬מרוכזים במרכז הקיבוץ בלבד‬ ‫מציאת האיזון ‪,‬האפשרויות למגוון רמות שיתוף ויצירת שיתופיות חדשה מתקיימים‬

‫ב"מיכלים תלויי זמן" בהם עוברות פונקציות מהמרחב הפרטי לציבורי‪ .‬כמו כן‬ ‫והטמעת החקלאות והחלקות הקהילתיות במגורים מעצבים את המרחב הציבורי כמחזק‬ ‫את הקהילה‪.‬‬

‫הדגמת העקרונות בעין‪-‬חרוד – חיזוק מרחבי הקהילה ושבירת האיזור‬

‫בקיבוץ‬ ‫שהאוכלוסיה‬ ‫מכיוון‬ ‫עתידה לגדול יש מקום לשבור את‬ ‫האיזור הרווח בקיבוץ ולפזר את‬ ‫ה"סמי‪ -‬ציבורי" גם במרחב‬ ‫המגורים‪.‬‬ ‫שיתופיות חדשה‪ ,‬בקנ"מ שונים‬ ‫שאינה "הכל או כלום" במיכלים‬ ‫תלויי זמן הממוקמים באזורי‬ ‫המגורים‪ .‬המיכלים הינם מבנים‬ ‫קלים וזמניים השואבים השראתם‬ ‫ממבני החממות להם אופי עונתי‪.‬‬ ‫המיכלים אינם מוגבלים בפרוגרמה‪,‬‬ ‫השתנות‬ ‫מאפשרים‬ ‫גמישים‪,‬‬ ‫בחלוקות ובמילואות לפי שימושם‬ ‫ותכנונם אינו אוטופי‪ .‬המיכל יכול‬ ‫להיות חלל פתוח‪ ,‬מגדיר מקום‬ ‫מפגש‪ ,‬חדר משחקים‪" ,‬סלון" חדש‪,‬‬ ‫מרחבי עבודה ותעסוקה‪.‬‬

‫הדגמת העקרונות בעין‪-‬חרוד – חיזוק מרחבי הקהילה ושבירת האיזור‬

‫פתיחת גבולות‬

‫קהילה‬

‫ציפוף פנימה‬

‫מגוון והשתנות‬

‫בין פרטי לציבורי‬

‫חקלאות מקיימת‬ ‫ו"הגן הגדול"‬

‫קיימות וחשיפה‬

‫ציפוף הבינוי פנימה שומר על השטחים הפתוחים והחקלאים ומנצל את‬ ‫עתודות הבניה בתוך הישוב‪.‬‬ ‫בשימוש חלקי חלק‬ ‫גבולותאו‬ ‫בשימוש‬ ‫שאינם‬ ‫לשימור‬ ‫מחדש במבנים‬ ‫הקיבוץ‬ ‫בתוך‬ ‫לתכנון‬ ‫פוטנציאלים‬ ‫שימושמרחבים‬ ‫זיהוי‬ ‫מאסטרטגיה זו‪.‬‬

‫הדגמת העקרונות בעין‪-‬חרוד – ציפוף הבינוי פנימה‬

‫שימוש מחדש במחסן התבואות הגדול )הנטוש‬ ‫בחלקו( כמבנה מגורים אלטרנטיבי עבור קהלים‬ ‫שונים הוא חלק מאסטרטגיית קיימות )שימוש‬ ‫בקיים( וציפוף המגורים פנימה‪.‬‬ ‫במבנה זה ניתן לראות פרשנות שונה למושג ה”גן‬ ‫הגדול” כמרחב קהילתי‪.‬‬

‫ציפוף הבינוי פנימה‪ -‬דוגמה ל”מחזור” מבנים שאינם בשימוש או בשימוש חלקי‬

‫פתיחת גבולות‬

‫קהילה‬

‫חתך ‪A-A‬‬

‫ציפוף פנימה‬

‫מגוון והשתנות‬

‫בין פרטי לציבורי‬

‫חקלאות מקיימת‬ ‫ו"הגן הגדול"‬

‫קיימות וחשיפה‬

‫ציפוף הבינוי פנימה‪ -‬הדגמה ל”מחזור” מבנים שאינם בשימוש או בשימוש חלקי‬

‫הוספת המגורים החדשים שומרת על‬ ‫המגוון והפלורליזם ומייצרת סוגי מגורים‬ ‫שונים ‪,‬בגדלים שונים וברמות‬ ‫אינטנסיביות שונה‪ .‬בניגוד למצב הקיים‬ ‫בקיבוצים כיום‪ ,‬בבינוי החדש כל איזור‬ ‫מגורים מכיל כמה סוגי דירות ‪ ,‬על מנת‬ ‫ליצור שכונות הטרוגניות‪.‬‬ ‫העמדת המגורים החדשים ממשיכה את‬ ‫הרצפים הירוקים של הגן הגדול )מצפון‬ ‫לדרום( אך מתייחסת לעקרונות‬ ‫אקלימיים על מנת לייצר מגורים‬ ‫איכותיים‪.‬‬

‫העמדת המגורים החדשים צפון‪-‬דרום‬

‫הוספת מגורים חדשים באינטנסיביות שונה‬

‫הדגמת העקרונות בעין‪-‬חרוד – ציפוף הבינוי פנימה‬

‫חתך עקרוני‬

‫"רוח המקום"‬ ‫תרבות‪,‬‬ ‫אמנות‪,‬‬ ‫אמנויות‬ ‫הבמה‬

‫שלד ציבורי‬

‫עין חרוד ראה עצמו כצרכן ומפיץ התרבות באזור‪" .‬לא לנדוד אל התרבות – להביאה לכאן" נכתב על בית הבמה בנבנה בשנות ה‪.30‬‬ ‫בין שבילי הקיבוץ נבנו מבני תרבות‪ ,‬אמנות ורוח נדירים לתקופתם המספרים את סיפור המקום‪ ,‬מהותו והווייתו‪.‬‬ ‫חלק אותם מבני תרבות מרשימים נותרו יפים ועזובים‪ .‬היום ערך התרבות קיים אך אינו חזק כמו פעם‪ .,‬היתו קיבוץ בפריפריה מהווה הזדמנות‬ ‫לייחודיות באזור‪.‬הפוטנציאלים התרבותיים הקיימים במקום מאפשרים את החייאת מקום וחיזוקו ‪ ..‬הכוונה היא לחשוף את מה שקיים כטריגר לפיתוח‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫‪.‬תוספת הבינוי הציבורית מרוכזת באזור השדרה ויוצרת מרחב ציבורי תרבותי אשר שואב את ערכיו מה"‪ "D.N.A‬המקומי‪ .‬עדכון מרחב זה לביקושים‬ ‫ולמציאות הנוכחית תאפשר הזדמנויות חדשות ופתיחת גבולות הקיבוץ למגוון קהלים‪.‬‬

‫הדגמת העקרונות בעין‪-‬חרוד – שלד תרבותי ציבורי חדש‬

‫בחרנו לפתח את האזור האינטנסיבי ביותר הן ברמת‬ ‫הפרוגרמה הציבורית )אזורית‪ /‬ארצית( והן ברמת‬ ‫המגורים‪.‬‬ ‫הכנסת פונקציות ציבוריות בעלות אופי תרבותי‬ ‫הנשען על רוח המקום ועל הקיים בו בשדרה הראשית‬ ‫המכילה גם מגורים אינטנסיבים וצפופים יותר‪.‬‬ ‫‪.‬תוספת הבינוי הציבורית מרוכזת באזור השדרה‬ ‫ויוצרת מרחב ציבורי תרבותי אשר שואב את ערכיו‬ ‫מה"‪ "D.N.A‬המקומי‪ .‬עדכון מרחב זה לביקושים‬ ‫ולמציאות הנוכחית תאפשר הזדמנויות חדשות‬ ‫ופתיחת גבולות הקיבוץ למגוון קהלים‪.‬‬ ‫מתוך מחשבה זאת גובשה הפרוגרמה החדשה של‬ ‫מתחם התרבות והאמנות הכוללת‪ :‬מכללה לאמנויות‬ ‫ואמניות הבמה‪ ,‬סדנאות‪ ,‬תיאטרון ניסיוני‪ ,‬גלריות‪,‬‬ ‫סטודיואים‪ ,‬מסעדות ומגורי אורחים‪ .‬שימושים אלו‬ ‫יחד עם מוקדי התרבות הקיימים‪ :‬למשכן לאמניות‬ ‫)ביקלס(‪ ,‬בית שטורמן ובית התרבות יוצרים רצף פיזי‬ ‫ורעיוני ומהווים מוקד המשיכה של הקיבוץ אל מול‬ ‫השוק הפתוח‪.‬‬

‫פרוגרמה חדשה בשדרה‪:‬‬ ‫עירוב שימושים המכיל‬ ‫מתחם תרבות‪ ,‬אמנות‬ ‫ואמנות הבמה לצד מגורים‬ ‫אינטנסיביים יותר‪.‬‬ ‫צפיפות במגורי השדרה ביחס‬ ‫לצפיפות הקיימת‬

‫תכנית ‪ –1:500‬שלד תרבותי ציבורי חדש לצד מגורים‬

‫סטרוקטורה‬

‫תנועה‪-‬‬

‫רמות ציבוריות משתנות בקיבוץ‪-‬‬

‫מערך התנועה המשלב קיים וחדש שוזר את‬ ‫תנועת הרכב תוך מתן עדיפות להולכי רגל‪.‬‬ ‫ומכיל שתי רחבות אזוריות לשהייה‬ ‫והתרחשות אזורית‪ ,‬ואזורי שהייה "משניים"‬ ‫במפגשים בין מרחבי השבילים לשדרה‬ ‫האזורית‪.‬‬

‫מרחב אזורי ‪-‬ארצי– מרחב השדרה המבוסס על ציר התרבות – אמנות הייחודי של עין חרוד ופונה‬ ‫לשוק הפתוח ול"קהילה" אזורית‬ ‫מרחב השבילים‪ -‬מהווה חלק ממרחבי הגן הגדול‪ ,‬המגיעים ממרכז הקיבוץ‪ ,‬נושאים אופי קהילתי‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫מרחב החצרות‪" -‬יחסי שכנים" ‪ ,‬מערך שטחים ציבוריים קטנים הפזורים כרשת במרחבי המגורים‬ ‫ומהווים מוקד ליצירת תתי‪-‬קהילה אינטימיות החולקת אחריות על מרחב משותף‪.‬‬

‫תכנית ‪ –1:500‬שלד תרבותי ציבורי חדש לצד מגורים‬

‫מבני ציבור‬ ‫לאורך השדרה מפוזרות סדנאות‬ ‫המשחק והאמנות של המכללה )אך‬ ‫פתוחות גם לתושבי האזור בשעות‬ ‫הערב( לצד פונקציות פנאי‬ ‫המושכות קהל מבחוץ‪.‬‬

‫תכנית קרקע ‪ –1:200‬השדרה הראשית‬

‫תכנית קרקע ‪ –1:200‬השדרה הראשית‬

‫חתך ב‪-‬ב‬

‫פרופורציות הבינוי ביחס לגובה העצים‬

‫השדרה הקיימת‬

‫חזית השדרה הציבורית‬

‫מקצב חזית השדרה שאול ממקצב גזעי העצים‬

‫השדרה הראשית – רצף מבני הציבור‬

‫התייחסות אקלימית במגורים–‬

‫ואוורורן‬

‫כיוון העמדתן‬

‫בין הקבוע למשתנה – דירות מגוונות בגודלן ובצורתן מורכבות יחד‬ ‫במערך המכיל חלקים קבועים לצד חלקים משתנים‬

‫תכנית קרקע ‪ –1:200‬השדרה הראשית‬

‫‪B‬‬

‫‪A‬‬

‫‪C‬‬

‫מגורי השדרה הינם מגורים אינטנסיביים יותר אשר מאפשרים מגוון‬ ‫ופלורליזם‪.‬‬ ‫מגורים הטרוגניים ‪ -‬גדלי היחידות המשתנים ‪,‬אפשרויות ההרחבה ‪,‬הפיצול‬ ‫והסוגים השונים הסמוכים זה לזה מיצרים אזור מגורים רב‪-‬גוני המכיל‬ ‫אכלוסיה מגוונת‪.‬‬

‫חופש בתוך מסגרת – גמישות והשתנות ביחידות המגורים השונות‬

‫תכנון היחידות באמצעות גריד ומודול‬ ‫בשל הרצון לשכונות מעורבות ומגוונות יצרנו חמישה‬ ‫סוגי דירות בשלושה גדלים מ‪ 40‬מ"ר ועד ל‪ 100‬מ"ר‬ ‫עם אפשרויות הגדלה ופיצול ‪ .‬כאשר אופיים‬ ‫פונקציונלי וצנוע )ע"י גריד ומודול המאפשרים‬ ‫משחק( אך עדיין מרווח ומתאים למציאות ולצרכים‬ ‫העכשוים‪.‬‬ ‫צניעות הדירות הינה ערך של קיימות המשמר את‬ ‫הסביבה ואת הקהילה ושומר על חלק מהפונקציות‬ ‫במרחבים הציבוריים )מיכלים(‪.‬‬ ‫למרות שהדירות קומפקטיות‪ ,‬האלמנטים הקבועים‬ ‫בהם מינימליים )קירות רטובים והמסגרות( ולכן‬ ‫מאפשרות משחק של חלוקות פנים וגדילה‪ .‬החופש‬ ‫בתוך הדירה הוא כמעט אינסופי בעוד שהחופש‬ ‫במסגרות מוגבל על מנת למנוע התרחבות על חשבון‬ ‫המרחב הציבורי )בתי סטריאואידים – תופעה‬ ‫קיימת(‪.‬‬

‫חופש בתוך מסגרת– גמישות והשתנות במגוון יחידות המגורים השונות‬

‫בהתאם לתקופות החיים והמשתמשים השונים‬

‫מנעד שטחים פתוחים‪ -‬בין הפרטי לציבורי‬

‫אותן יחידות מגורים מגוונות "שתולות " בגן הגדול הן בקומת הקרקע והן בקומות העליונות‪.‬‬ ‫קיימת היררכיה בשטחים הפתוחים בקיבוץ אותה ניסינו לדמות גם במגורי השדרה על מנת לאפשר את אותם מרחבים איכותיים‬ ‫הקיימים בקיבוץ הישן כמו כן הוספנו שטח פתוח בדרגת פרטיות גבוהה יותר שטרם קיים ולדעתנו נחוץ‪.‬‬

‫תכניות חצר מגורי השדרה – קומות עליונות‬

‫ה”גן הגדול” מתקיים גם בקומות הגבוהות‪ ,‬שטחי החוץ הפתוחים‬ ‫וה”מיכלים” מהווים מרחבי שהיה ומפגש ומתקיימים בעיקר בצמתים‬ ‫של התנועה האופקית והאנכית‪.‬‬

‫תכנית קומה ג' )מפלס ‪(+24.00‬‬

‫תכנית קומה ב' )מפלס ‪(+21.00‬‬

‫תכניות חצר מגורי השדרה – קומות עליונות‬

‫תכנית קומה א' )מפלס ‪(+18.00‬‬

‫מרחב השבילים בקומות‬

‫מגורים ומרחבי קהילה‬

‫מרחב השבילים החדש‬

‫חתך ג‪-‬ג – מגורי השדרה‬

‫חתך מגורים‬

‫מגורים בקומות – "הגן הגדול" מטפס מעלה‬

‫מגורים ומרחבי קהילה‬

‫חזית מגורים‪ -‬מסגרות להרחבת היחידות‬

‫חתך א‪-‬א‬

‫פרופורציות הבינוי ביחס לגובה העצים‬

‫השראות וחומרים ‪ -‬בין הקבוע למשתנה‪ ...‬בין הכבד לקל‪ ...‬שאובים מהקיים תוך פרשנות חדשה‬

‫חזית השדרה הציבורית‬

‫חזית מגורים‪ -‬מסגרות להרחבת היחידות‬

‫חזית "מגורי ההנגאר" – מחסן התבואה הישן שהוסב למגורים‬

‫"מיכלים תלויי זמן"‬

‫חתך "מגורי ההנגאר"‬

‫התכנון בפרויקט עסק באזורים שונים בקיבוץ‪ ,:‬בשדרה הראשית‪ ,‬ב"מיכלים‪ ,",‬בשימור מבנים והשמשתם מחדש‪ ,‬וכו'‪ .‬ניסינו‬ ‫ליצור שפה אדריכלית משותפת לתכנון הממחישה את הזמני והקל אל מול הקבוע את החדש מול הקיים והבהרת ההבדלים‬ ‫ביניהם‪.‬‬

‫שפה אדריכלית ‪ -‬בין הקבוע למשתנה‪ ...‬בין הכבד לקל‪...‬‬