טכניון -המכון הטכנולוגי לישראל – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים סטודיו "תיקון - IIחזון וראיית הנולד" 2010-2011
"מתכנון אוטופי למרחב מכיל" ,חשיבה מחודשת על ההתיישבות הקיבוצית בישראל .כקהילה מקיימת ,עבר ועתיד
מנחים :אדר' תאה קיסלוב ,אדר' ליאורה קיסלוב-קיי ,ואדר' דן איתן מגישות :ליליה וייברמן ומיכל חידו-ביטרמן
ההתיישבות הקיבוצית בארץ משנה את פניה במהלך השנים ומנסה להתאים את עצמה למציאות במאה ה .21-דפוסי הפיתוח כיום מרמזים על שינויים שנויים במחלוקת. "לא עיר נבנה ולא כפר...יישובנו יהיה סינתזה של החיוב בעיר ובכפר ...שלילת הדלות החומרית והרוחנית שבכפר ושלילת השעבוד ,המחנק והצפיפות שבעיר" )טבנקין בימי ההקמה ,ממעצבי דמותו של הקיבוץ הגדול(. הקיבוץ הוא לא כפי שהיה ,גם הוא עבר לא מעט שינויים במהלך 100השנים האחרונות ,נעצר והתפתח בכיוונים שונים ,אך לרוב הוא שמר על גמישותו התכנונית ועל תבנית היסוד של מרחב משותף פתוח ללא חלוקות .האידיאולוגיה שהייתה מרכז האתוס הקיבוצי הציוני כבר לא תמיד תואמת את מציאות החיים ,והאדריכלות שנבעה מערכי העבר מתקשה לשרת את הצרכים של היום .התהליכים שמתרחשים בקיבוץ משפיעים הן על החברה והן על המרחב. מציאת הדרך לפתח מרחב גמיש ,שמשתנה עם ההפרטה וההשתנות האידיאולוגית ,אך עדיין שומר על הייחודיות של הקיבוץ היא אתגר גדול . ננסה להגדיר מחדש קהילה שיתופית בעולם קפיטליסטי .קהילה מודרנית שבוחרת בצורת חיים חדשה. לקיבוץ יש ערכים סביבתיים ,אינטליגנציה מרחבית שלא קיימת בסוג התיישבות אחר ויש ללמוד ממנה ,לשמרה ולפתחה כחזון חדש הנשען על הישן. אז רגע לפני שהקיבוצים הופכים פרוור של העיר ,ננסה להגדיר את השינוי האורגאני המתאים לקיבוץ של העתיד .הפרויקט מציג כיצד ניתן לשבור את המוסכמות ואת ההתפתחות המרחבית שקורית מתוך אינרציה וליצר חלופה אחרת מגוונת ולא מובנת מאיליה. הפרויקט מנסה ליצור מרחב מגורים דינאמי ,רב דורי ,גמיש ,חסר גבולות הנשען על מרכז חברתי רלוונטי ופורה .מקומם של הקיבוצים בחברה הישראלית היטשטש והאידיאולוגיה ,כאמור ,נחלשה מכאן עלה הצורך בהגדרת מקומו החדש של הקיבוץ הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו .ניתן לומר כי קיים צורך ביצירת מעגלים חברתיים רחבים יותר. טשטוש הגבולות בתוך הקיבוץ ופתיחתם כלפי חוץ מאפשר פתיחות פיזית ורעיונית כלפי הסביבה שתוכל ,אף היא ,ליהנות ולקבל מאותו יחוד המאפיין כל קיבוץ באשר הוא .בחלק מהקיבוצים זיהינו חללים ונפחים תלויי זמן אשר משנים את תוכנם לפי הצורך ומשתנים בהתאם לשינויים המתרחשים .השתנות זו מאפשרת גמישות עתידית הן במבני הציבור והן במגורים .ישנה חשיבות רבה בהטרוגניות באזורי המגורים הנוצרת על-ידי שילוב אוכלוסיות שונות מגילאים וסטאטוס שונים על מנת ליצור שכונות מעורבות ודינמיות.זיהוי ה - DNAומציאת יחודו של כל קיבוץ וקיבוץ חיוני. זהו זיהוי "מותנה מקום" ספציפי ,מתאים לאופיו ומיקומו אשר יחזק אותו וייתן לו זכות קיום בסביבתו. הקיבוץ החדש ,מאפשר פלורליזם ,גמיש ומשתנה ויכול להיות מרחב פתוח שמכיל תפיסות שונות ואינו כופה דרך אחת )שלא כמו בעבר אידיאולוגיה שהכתיבה והגדירה מרחב מסוים מאוד(. אולי זה אכן אפשרי :ניצול עתודות קרקע קיימות השומר על השטחים הפתוחים ולא "חזירות" שטחים מתפרסת ,שכן איכות חיים לא ניתן למדוד במ"ר או בכמות חדרים .דיור בר השגה אלטרנטיבי ולא "בית בכפר" ,הטרוגניות רעיונית ותכנונית ולא אחידות בשכונות ,בתעסוקה ובתושבים. הקיבוץ ,כפי שאנו רואות אותו ,מקדש את הפשטות והצניעות כערך לקיימות )שימוש בקיים ולמידה ממנו( ולשמירה על הסביבה )ללא קשר לאידיאולוגיה כזו או אחרת( ,מאפשר ,מזמין ומספק התרחשויות שונות ומגוונות כערך חברתי הרואה בקיבוץ העתידי ישות תורמת המתקיימת כחלק בלתי נפרד מסביבתה.
רקע
אהתגרים הניצבים בתכנון מכילים מספר מרכיבים גנריים לכל הקיבוצים
הפריסה המרחבית ,החברתית, התעסוקתית ,מערכת השירותים והגדילה בקיבוץ דומה למודלים מפייניו העירוניים ושונה מהותית מא של הכפר המסורתי.
עקרונות הפריסה המרחבית בקיבוץ ..." -אל עיר נבנה ואל כפר .יישובנו יהיה סינטזה"...
)מתוך אדריכלות החברה האוטופית /חיוטין(
רקע
ערכים הקיימים בקיבוץ ההיסטורי משמשים כמצע לתכנון עתידי
פתיחת גבולות בין בקיבוץ לסביבתו
בין הפרטי לציבורי – שיתופיות חדשה
קהילה מקיימת צומחת וגדלה
חקלאות מקיימת ו"הגן הגדול"
ציפוף הבינוי בתוך גבולות הקיבוץ
חיזוק מרכז הקיבוץ כלב הקהילה
מגוון השתנות ודינמיות
קיימות חשיפה וניקיון
עקרונות תכנון בקיבוץ העתידי
השוני בין הקיבוצים בארץ הוא משמעותי :מיקום ,רמות הפרטה ,כמות תושבים ,יחסים עם הסביבה ,אופי והתנהלות .לכל קיבוץ D.N.A משלו ויחוד אותו כדאי לחזק.
מחשיבה גנרית לתכנון קונקרטי -התייחסויות שונות המתאימות למגוון הקיבוצים
בחרנו להדגים את העקרונות שגיבשנו בקיבוץ עין-חרוד ,הראשון ליישובי הקיבוץ הגדול הוקם בשנות ה .20-עין חרוד הוא קיבוץ בפריפריה בין עפולה לבית-שאן ,למרגלות הגלבוע ,בליבו של עמק יזראל ,סמוך למעין חרוד .עין חרוד תוכנן על-ידי האדריכל ריכרד קאופמן שתכנן במקביל את קיבוץ תל-יוסף) השכן (.נמשכנו למקום בשל אופיו הייחודי עליו יפורט בהמשך.
קיבוץ עין-חרוד -רקע
מעגלי השפעה – מיקומו הפריפראלי של עין-חרוד ואופיו המיוחד מהווה פוטנציאל למשיכת אוכלוסיה מהאזור כולו )ואף מכל הארץ( ומתן מענה רחב לאנשים מחוץ לקיבוץ.
הדגמת העקרונות בעין-חרוד
מנעד ציבוריות – מיפוי של רמות ציבוריות שונות בין הבית עד לאזורי ארצי ,מגלה מקומות פוטנציאלים לרמות שונות של התערבות.
הדגמת העקרונות בעין-חרוד
תפיסה אזורית – שלושת הקיבוצים הסמוכים כמכלול – עין חרוד ,כפי שתוכנן במקור ,כחלק ממכלול הקיבוצים הסמוכים לו )עין חרוד איחוד ותל יוסף( ,גם ברמת השירותים וגם בתפיסה.כאשר המרכז הפיסי נמצא בעין חרוד מאוחד.
פתיחת גבולות
קהילה
ציפוף פנימה
מגוון והשתנות
בין פרטי לציבורי
חקלאות מקיימת ו"הגן הגדול"
קיימות וחשיפה
גינות קהילתיות מחזקות קהילה
מבני ציבור קהילתיים קיימים -מרוכזים במרכז הקיבוץ בלבד מציאת האיזון ,האפשרויות למגוון רמות שיתוף ויצירת שיתופיות חדשה מתקיימים
ב"מיכלים תלויי זמן" בהם עוברות פונקציות מהמרחב הפרטי לציבורי .כמו כן והטמעת החקלאות והחלקות הקהילתיות במגורים מעצבים את המרחב הציבורי כמחזק את הקהילה.
הדגמת העקרונות בעין-חרוד – חיזוק מרחבי הקהילה ושבירת האיזור
בקיבוץ שהאוכלוסיה מכיוון עתידה לגדול יש מקום לשבור את האיזור הרווח בקיבוץ ולפזר את ה"סמי -ציבורי" גם במרחב המגורים. שיתופיות חדשה ,בקנ"מ שונים שאינה "הכל או כלום" במיכלים תלויי זמן הממוקמים באזורי המגורים .המיכלים הינם מבנים קלים וזמניים השואבים השראתם ממבני החממות להם אופי עונתי. המיכלים אינם מוגבלים בפרוגרמה, השתנות מאפשרים גמישים, בחלוקות ובמילואות לפי שימושם ותכנונם אינו אוטופי .המיכל יכול להיות חלל פתוח ,מגדיר מקום מפגש ,חדר משחקים" ,סלון" חדש, מרחבי עבודה ותעסוקה.
הדגמת העקרונות בעין-חרוד – חיזוק מרחבי הקהילה ושבירת האיזור
פתיחת גבולות
קהילה
ציפוף פנימה
מגוון והשתנות
בין פרטי לציבורי
חקלאות מקיימת ו"הגן הגדול"
קיימות וחשיפה
ציפוף הבינוי פנימה שומר על השטחים הפתוחים והחקלאים ומנצל את עתודות הבניה בתוך הישוב. בשימוש חלקי חלק גבולותאו בשימוש שאינם לשימור מחדש במבנים הקיבוץ בתוך לתכנון פוטנציאלים שימושמרחבים זיהוי מאסטרטגיה זו.
הדגמת העקרונות בעין-חרוד – ציפוף הבינוי פנימה
שימוש מחדש במחסן התבואות הגדול )הנטוש בחלקו( כמבנה מגורים אלטרנטיבי עבור קהלים שונים הוא חלק מאסטרטגיית קיימות )שימוש בקיים( וציפוף המגורים פנימה. במבנה זה ניתן לראות פרשנות שונה למושג ה”גן הגדול” כמרחב קהילתי.
ציפוף הבינוי פנימה -דוגמה ל”מחזור” מבנים שאינם בשימוש או בשימוש חלקי
פתיחת גבולות
קהילה
חתך A-A
ציפוף פנימה
מגוון והשתנות
בין פרטי לציבורי
חקלאות מקיימת ו"הגן הגדול"
קיימות וחשיפה
ציפוף הבינוי פנימה -הדגמה ל”מחזור” מבנים שאינם בשימוש או בשימוש חלקי
הוספת המגורים החדשים שומרת על המגוון והפלורליזם ומייצרת סוגי מגורים שונים ,בגדלים שונים וברמות אינטנסיביות שונה .בניגוד למצב הקיים בקיבוצים כיום ,בבינוי החדש כל איזור מגורים מכיל כמה סוגי דירות ,על מנת ליצור שכונות הטרוגניות. העמדת המגורים החדשים ממשיכה את הרצפים הירוקים של הגן הגדול )מצפון לדרום( אך מתייחסת לעקרונות אקלימיים על מנת לייצר מגורים איכותיים.
העמדת המגורים החדשים צפון-דרום
הוספת מגורים חדשים באינטנסיביות שונה
הדגמת העקרונות בעין-חרוד – ציפוף הבינוי פנימה
חתך עקרוני
"רוח המקום" תרבות, אמנות, אמנויות הבמה
שלד ציבורי
עין חרוד ראה עצמו כצרכן ומפיץ התרבות באזור" .לא לנדוד אל התרבות – להביאה לכאן" נכתב על בית הבמה בנבנה בשנות ה.30 בין שבילי הקיבוץ נבנו מבני תרבות ,אמנות ורוח נדירים לתקופתם המספרים את סיפור המקום ,מהותו והווייתו. חלק אותם מבני תרבות מרשימים נותרו יפים ועזובים .היום ערך התרבות קיים אך אינו חזק כמו פעם .,היתו קיבוץ בפריפריה מהווה הזדמנות לייחודיות באזור.הפוטנציאלים התרבותיים הקיימים במקום מאפשרים את החייאת מקום וחיזוקו ..הכוונה היא לחשוף את מה שקיים כטריגר לפיתוח בעתיד. .תוספת הבינוי הציבורית מרוכזת באזור השדרה ויוצרת מרחב ציבורי תרבותי אשר שואב את ערכיו מה" "D.N.Aהמקומי .עדכון מרחב זה לביקושים ולמציאות הנוכחית תאפשר הזדמנויות חדשות ופתיחת גבולות הקיבוץ למגוון קהלים.
הדגמת העקרונות בעין-חרוד – שלד תרבותי ציבורי חדש
בחרנו לפתח את האזור האינטנסיבי ביותר הן ברמת הפרוגרמה הציבורית )אזורית /ארצית( והן ברמת המגורים. הכנסת פונקציות ציבוריות בעלות אופי תרבותי הנשען על רוח המקום ועל הקיים בו בשדרה הראשית המכילה גם מגורים אינטנסיבים וצפופים יותר. .תוספת הבינוי הציבורית מרוכזת באזור השדרה ויוצרת מרחב ציבורי תרבותי אשר שואב את ערכיו מה" "D.N.Aהמקומי .עדכון מרחב זה לביקושים ולמציאות הנוכחית תאפשר הזדמנויות חדשות ופתיחת גבולות הקיבוץ למגוון קהלים. מתוך מחשבה זאת גובשה הפרוגרמה החדשה של מתחם התרבות והאמנות הכוללת :מכללה לאמנויות ואמניות הבמה ,סדנאות ,תיאטרון ניסיוני ,גלריות, סטודיואים ,מסעדות ומגורי אורחים .שימושים אלו יחד עם מוקדי התרבות הקיימים :למשכן לאמניות )ביקלס( ,בית שטורמן ובית התרבות יוצרים רצף פיזי ורעיוני ומהווים מוקד המשיכה של הקיבוץ אל מול השוק הפתוח.
פרוגרמה חדשה בשדרה: עירוב שימושים המכיל מתחם תרבות ,אמנות ואמנות הבמה לצד מגורים אינטנסיביים יותר. צפיפות במגורי השדרה ביחס לצפיפות הקיימת
תכנית –1:500שלד תרבותי ציבורי חדש לצד מגורים
סטרוקטורה
תנועה-
רמות ציבוריות משתנות בקיבוץ-
מערך התנועה המשלב קיים וחדש שוזר את תנועת הרכב תוך מתן עדיפות להולכי רגל. ומכיל שתי רחבות אזוריות לשהייה והתרחשות אזורית ,ואזורי שהייה "משניים" במפגשים בין מרחבי השבילים לשדרה האזורית.
מרחב אזורי -ארצי– מרחב השדרה המבוסס על ציר התרבות – אמנות הייחודי של עין חרוד ופונה לשוק הפתוח ול"קהילה" אזורית מרחב השבילים -מהווה חלק ממרחבי הגן הגדול ,המגיעים ממרכז הקיבוץ ,נושאים אופי קהילתי יותר. מרחב החצרות" -יחסי שכנים" ,מערך שטחים ציבוריים קטנים הפזורים כרשת במרחבי המגורים ומהווים מוקד ליצירת תתי-קהילה אינטימיות החולקת אחריות על מרחב משותף.
תכנית –1:500שלד תרבותי ציבורי חדש לצד מגורים
מבני ציבור לאורך השדרה מפוזרות סדנאות המשחק והאמנות של המכללה )אך פתוחות גם לתושבי האזור בשעות הערב( לצד פונקציות פנאי המושכות קהל מבחוץ.
תכנית קרקע –1:200השדרה הראשית
תכנית קרקע –1:200השדרה הראשית
חתך ב-ב
פרופורציות הבינוי ביחס לגובה העצים
השדרה הקיימת
חזית השדרה הציבורית
מקצב חזית השדרה שאול ממקצב גזעי העצים
השדרה הראשית – רצף מבני הציבור
התייחסות אקלימית במגורים–
ואוורורן
כיוון העמדתן
בין הקבוע למשתנה – דירות מגוונות בגודלן ובצורתן מורכבות יחד במערך המכיל חלקים קבועים לצד חלקים משתנים
תכנית קרקע –1:200השדרה הראשית
B
A
C
מגורי השדרה הינם מגורים אינטנסיביים יותר אשר מאפשרים מגוון ופלורליזם. מגורים הטרוגניים -גדלי היחידות המשתנים ,אפשרויות ההרחבה ,הפיצול והסוגים השונים הסמוכים זה לזה מיצרים אזור מגורים רב-גוני המכיל אכלוסיה מגוונת.
חופש בתוך מסגרת – גמישות והשתנות ביחידות המגורים השונות
תכנון היחידות באמצעות גריד ומודול בשל הרצון לשכונות מעורבות ומגוונות יצרנו חמישה סוגי דירות בשלושה גדלים מ 40מ"ר ועד ל 100מ"ר עם אפשרויות הגדלה ופיצול .כאשר אופיים פונקציונלי וצנוע )ע"י גריד ומודול המאפשרים משחק( אך עדיין מרווח ומתאים למציאות ולצרכים העכשוים. צניעות הדירות הינה ערך של קיימות המשמר את הסביבה ואת הקהילה ושומר על חלק מהפונקציות במרחבים הציבוריים )מיכלים(. למרות שהדירות קומפקטיות ,האלמנטים הקבועים בהם מינימליים )קירות רטובים והמסגרות( ולכן מאפשרות משחק של חלוקות פנים וגדילה .החופש בתוך הדירה הוא כמעט אינסופי בעוד שהחופש במסגרות מוגבל על מנת למנוע התרחבות על חשבון המרחב הציבורי )בתי סטריאואידים – תופעה קיימת(.
חופש בתוך מסגרת– גמישות והשתנות במגוון יחידות המגורים השונות
בהתאם לתקופות החיים והמשתמשים השונים
מנעד שטחים פתוחים -בין הפרטי לציבורי
אותן יחידות מגורים מגוונות "שתולות " בגן הגדול הן בקומת הקרקע והן בקומות העליונות. קיימת היררכיה בשטחים הפתוחים בקיבוץ אותה ניסינו לדמות גם במגורי השדרה על מנת לאפשר את אותם מרחבים איכותיים הקיימים בקיבוץ הישן כמו כן הוספנו שטח פתוח בדרגת פרטיות גבוהה יותר שטרם קיים ולדעתנו נחוץ.
תכניות חצר מגורי השדרה – קומות עליונות
ה”גן הגדול” מתקיים גם בקומות הגבוהות ,שטחי החוץ הפתוחים וה”מיכלים” מהווים מרחבי שהיה ומפגש ומתקיימים בעיקר בצמתים של התנועה האופקית והאנכית.
תכנית קומה ג' )מפלס (+24.00
תכנית קומה ב' )מפלס (+21.00
תכניות חצר מגורי השדרה – קומות עליונות
תכנית קומה א' )מפלס (+18.00
מרחב השבילים בקומות
מגורים ומרחבי קהילה
מרחב השבילים החדש
חתך ג-ג – מגורי השדרה
חתך מגורים
מגורים בקומות – "הגן הגדול" מטפס מעלה
מגורים ומרחבי קהילה
חזית מגורים -מסגרות להרחבת היחידות
חתך א-א
פרופורציות הבינוי ביחס לגובה העצים
השראות וחומרים -בין הקבוע למשתנה ...בין הכבד לקל ...שאובים מהקיים תוך פרשנות חדשה
חזית השדרה הציבורית
חזית מגורים -מסגרות להרחבת היחידות
חזית "מגורי ההנגאר" – מחסן התבואה הישן שהוסב למגורים
"מיכלים תלויי זמן"
חתך "מגורי ההנגאר"
התכנון בפרויקט עסק באזורים שונים בקיבוץ ,:בשדרה הראשית ,ב"מיכלים ,",בשימור מבנים והשמשתם מחדש ,וכו' .ניסינו ליצור שפה אדריכלית משותפת לתכנון הממחישה את הזמני והקל אל מול הקבוע את החדש מול הקיים והבהרת ההבדלים ביניהם.
שפה אדריכלית -בין הקבוע למשתנה ...בין הכבד לקל...