בית המדרש לזכויות האדם לקראת סיום מחזור ט' תמוז תשע"ג
בית המדרש לזכויות האדם מיסוד של "שומרי משפט רבני למע זכויות אד " ובית הלל ,האוניברסיטה העברית ,ירושלי
לכל איש יש ש /זלדה
בוגרי מחזור ט': אירית שטרים איתמר מרגלית אלה שחם אלכסנדרה וייל אלעד דה-מלאך ברק פוקס בת-אל אוחנה דן שרעבי מתן מזרחי נועה רגב ניר קוסטי עומר כהן שחר טל שירה אבנת
לכל איש יש ש שנת לו אלוהי ונתנו לו אביו ואימו לכל איש יש ש שנתנו לו קומתו ואופ חיוכו ונת לו האריג לכל איש יש ש שנתנו לו ההרי ונתנו לו כתליו לכל איש יש ש שנתנו לו המזלות ונתנו לו שכניו לכל איש יש ש לכל איש יש ש לכל איש יש ש שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו לכל איש יש ש שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו לכל איש יש ש שנתנו לו חגיו ונתנה לו מלאכתו לכל איש יש ש שנתנו לו תקופות השנה ונת לו עיוורונו
שלמה משען-מסרי
לכל איש יש ש לכל איש יש ש
תמר דרוזד
לכל איש יש ש שנת לו אלוהי ונתנו לו אביו ואימו לכל איש יש ש שנת לו הי ונת לו מותו.
נציגי ארגוני ,מלמדי ואנשי מעשה שלימדו ,שוחחו ,נפגשו והעשירו את בית המדרש לאור כל הדר הרב עו"ד אורי רגב * חדו"ש לחופש דת ושיוויו * תמי מולד חיו * רדיו קול השלו * הרב קובי וייס * אלי ברקת * 'ממזרח שמש' * יהונת ה .משעל * 'תל אביב דרו ' * מרגרט ב חמו * גבריאל מלס * מנדי כהנא * יונג יידיש * משה קרי * הרבה ד"ר דליה מרקס * היברו יוניו קולג' * ניצ תנעמי * 'כוח לעובדי ' * חלי טביבי 'סדנת מי כא הלל'? * הרב ד"ר אריאל פיקאר * מכו הרטמ * אבנר גבריהו* 'שוברי שתיקה' * נוע ארנו * הישוב היהודי בחברו * הרב דיאנה וילה * בית המדרש לרבני ע"ש שכטר * הרב אריק אשרמ * הרב שלמה פוקס * ד"ר דוד קור * עיריית ירושלי * ד"ר מאיר מרגלית* אבנר ב זק * פרופ' ג'ראלד שטיינברג * 'העמותה לאחריות ארגוני לא ממשלתיי ' * דב אלבוי * רחל עזריה * סיעת 'ירושלמי ' * לאה שקדיאל * מיקי גיצי * 'ישראל חופשית' * צוות ניהול בית המדרש תשע"ג הרב נאוה חפ" מנהלת מח' חינו ,#שומרי משפט חלי טביבי ברקת מנהלת בית הלל ,האונ' העברית י עיד בנימי מנהל תכניות ,בית הלל י דבי שועה חיי ראש בית המדרש לזכויות האד
מה למדנו? 22מפגשי לימוד שבועיי ,בימי שני ,בי השעות 20:30 18:30 בבית הלל באוניברסיטה העברית בירושלי יחידה א' :צל אלוהי במקורות ישראל ובמחשבה היהודית מבוא לזכויות אד ,תשתית מקראית ומדרשית לזכויות האד ,קדושת החיי וער# חיי אד .
יחידה ב' :בי צדק לצדקה מה ההבדל בי צדק לצדקה? מה עדי ? כלכלה חברתית והקשר שבי הו ושלטו ,דיור ציבורי' ,עני חשוב כמת' ,זכויות עובדי בעבר ובהווה ,להסתכל לעוני בעיניי על עוני ובושה ,מהגרי עבודה ,מדיניות הגירה לפליטי ומהגרי ,פערי כלכליי בתכנו עירוני.
יחידה ג' :האחר מי הוא האחר? ,היחס לגר ,היחס לאחר הלא יהודי ,נשי 50% :מהאוכלוסייה א# עדיי לא שוות זכויות ,עגונות ומסורבות גט ,היחס להומוסקסואליות לסביות יהודית ,זכויות בעלי צרכי מיוחדי .
יחידה ד' :מדינה יהודית ודמוקרטית מה בי החוק ההומניטארי הבינלאומי לבי ריבונות מדינת ישראל? זכויות אד אל מול זכויות חברתיות ולאומיות בעת סכסו ,#גדר ההפרדה וגדר הביטחו ,על מעמד של תושבי מזרח ירושלי ותושבי הגדה ,אקטיביז יהודי :הא יש דבר כזה? במה הוא שונה מאקטיביז אזרחי?
סיורי לימודיי סיור בדרו תל אביב החצר האחורית של מדינה ישראל; סיור לחברו עיר אחת וסיפורי רבי ; סיור 'עוט ירושלי '
ס הכל :כ 70שעות לימוד
עבודת שטח בארגונים לשינוי חברתי וקידום זכויות האדם: "אקדמיה תיכונית -הנגשת השכלה גבוהה לפריפריה" :בת-אל אוחנה "במעגלי צדק" :אלעד דה-מלאך ,ברק פוקס ,ניר קוסטי ועומר כהן "בצלם" :מתן מזרחי המרכז לפלורליזם יהודי :אירית שטרים ואיתמר מרגלית חדו"ש :אלה שחם "כוח לעובדים" :אלכסנדרה וייל ,אלעד דה-מלאך ,דן שרעבי ונועה רגב "מבוי סתום" :שירה אבנת וברק פוקס "עיר הצדק" :שלמה משען-מסרי עיר עמים :שחר טל ותמר דרוזד
בוגרי מחזור ט' עבדו לאור #השנה, למעלה מ 800שעות תרומה לקידו זכויות האד בחברה הישראלית
רבי ישמעאל בר רבי יוסי אומר :הלומד תורה על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד .והלומד על מנת לעשות ,מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. )משנה מסכת אבות ,ד :ה(
בראשית פרק א <ד ְ:צַ לְ מֵ נְ ִ9 6דמ6תֵ נ ;6וְ יִ ְר= 6בִ ְדגַת הַ 6 ָ/בְ עוֹ הַ >ָ מַ יִ 6 ,בַ ְ:הֵ מָ ה 6בְ ָכל 2הי ַ ,נעֲ ֶ4ה ָ כו וַ ֹ/אמֶ ר אֱ ִ 2הי ָ ָ:רא <ד ְ:צַ לְ מ ֹו ְ: ,צֶ לֶ אֱ ִ 2הי אֶ ת הָ ָ <ר" .כז וַ ִ/בְ ָרא אֱ ִ <ר"6 ,בְ כָ ל הָ ֶרמֶ ,4הָ רֹמֵ 4עַ ל הָ ֶ הָ ֶ 6מלְ א 6אֶ ת 2הי @ְ ר6ְ 6רבִ 6 2הי ,וַ ֹ/אמֶ ר לָהֶ אֱ ִ אֹת ֹו :זָ ָכר 6נ ְֵקבָ הָ ָ: ,רא אֹתָ .כח וַ יְ בָ ֶר? אֹתָ ,אֱ ִ <ר". <ר" ,וְ כִ בְ ABהָ ; ְ6רדְ ִ: 6דגַת הַ 6 , ָ/בְ עוֹ הַ >ָ מַ יִ 6 ,בְ ָכל חַ ָ/ה ,הָ רֹמֶ ֶ4ת עַ ל הָ ֶ הָ ֶ
לפיכ ניברא אד יחיד בעול . ללמד שכל המאבד מעלי עליו כאילו מלא .וכל המקיי מעלי עליו כאילו מלא.
נפש אחת אבד עול נפש אחת קיי עול
ומפני שלו הבריות :שלא יאמר אד לחבירו':אבא גדול מאבי.'# ושלא יהיו המיני אומרי : רשויות הרבה בשמי . ולהגיד גדולתו של מל #מלכי המלכי הקדוש ברו #הוא :שאד טובע מאה מטבעות בחות אחד וכול דומי זה לזה .ומל #מלכי המלכי הקב'ה טבע את כל האד בחותמו של אד הראשו ואי אחד מה דומה לחבירו. לפיכ כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי ניברא העול . )משנה סנהדרי פרק ד'(
דברי סיכום פרי עטם של משתתפי בית המדרש
אירית שטרי
בית המדרש עבורי הוא מקו בו נעשה הניתוק השבועי מעומסי היומיו וההתפנות להתעסקות בסוגיות חברתיות מהותיות ,מקו לשמוע ולהשמיע ,מקו לפתוח את הראש. אחת החוויות המשמעותיות בשבילי מבית המדרש ,היה הסיור לחברו ,בו נחשפתי לראשונה לעומק התסבי #הישראלי פלשתינאי בשטחי ולמורכבות הנובעת מהמצב הקיי .ההסתכלות שלי בתחו עד אז הושפעה בעיקר מהרקע שלי כמפקדת בצה"ל ומהיותי יהודיה ישראלית שלא נחשפה אל האוכלוסייה ,אל הסיפורי האישיי ואל התמונה בכללותה .שמחתי על ההזדמנות להכיר את הצד השני ,להסתכל בעיני האנשי ולהרגיש את האנושיות שמעבר להכל .בדומה לחוויה הזו ,אני יכולה להסתכל אחורה על השנה הזו ולזהות נקודות למחשבה רבות נוספות אשר בית המדרש והחברי בו האירו את עיני לגביה מידי שבוע. מקווה שהאמונה באד והרצו לשנות ימשיכו להוביל אותנו לעשייה ולשינוי.
איתמר מרגלית מה הדבר הראשו שעולה לראש כאשר חושבי על "זכויות אד ביהדות"? בנקל אפשר להתייחס אל מושג זה כדבר מה מודרני, ב זמננו ,שאינו מתיישב ע מסורת ישראל .שעול הערכי המתלווה למושג זכויות אד לא היה חלק מהלקסיקו של הטקסטי השוני וכותביה .עוד מחשבה רווחת לגבי נושא זה היא נגיעתה לנושאי מסוימי ,המתויגי כדברי טעוני ונפיצי מבחינה פוליטית ,ועלולי להרחיק ולהרתיע קהלי מלהתעניי בזכויות אד . מה מפליא הדבר שמחשבות מעי אלה טעות יסוד ,שכ תחו זכויות האד רחב דיו ונוגע בתחומי רבי של חיינו ,לרוב דברי הנדמי בעינינו כטריוויאליי :הזכות לתנועה ,הזכות להגדרה עצמית ,הזכות על גופנו וממוננו ,החופש להתבטא ,הזכות לקיו בכבוד ועוד .רק בפלטפורמות הדומות לבית המדרש ,ניתנת לנו ההזדמנות להיחש ולהכיר את הרבדי השוני המקיפי את חיינו ומתעסקי בזכויות אד . דר #במה זו ,התוודעתי לכ #שאולי המושג "זכויות אד " הוא חדש יחסית למסורת היהודית ,אבל הסוגיות הנגזרות ממנו הטרידו יהודי בעבר ומי יודע ,אולי דר# מקורות קדומי נית למצוא פתרונות לבעיות האקטואליות .נושא אחד שזכור לי הוא היחס לנכרי והגרי במדינה יהודית )ודמוקרטית( על בסיס מעמד ההלכתי כמיעוטי .וכ ,#מהתייחסות מקראית אל מלחמות רשות ומצווה והיחס אל האוכלוסייה האזרחית ,עבור בהבחנה שבי עובדי עבודה זרה גמורה למאמיני בדת הייחוד )ג א אינ ישראל( ,וכלה בטענה כי היחס אל הגויי לא צרי #לנבוע מטיעו תועלתני )"מפני דרכי שלו "( אלא כזה מהותי )ה אינ עובדי עבודה זרה( .ע זאת, לא הכל נופת צופי וראויה להערכה ההסתכלות נכוחה בפירושי מ המקורות שאינ עולי בקנה אחד ע עול זכויות האד ,וכדוגמא לנושא הנכרי במדינה יהודית קיומה של הטענה כי מעמד צרי #להיות נחות יותר מאשר ישראל ולעול לא להשתוות. זאת רק דוגמא אחת מני רבות שבה עיו במקורות היהודיי מתחברי באורח פלא אל ימינו אנו ,ומאירות פינות חשוכות שעשויות לשמש לנו כמדרי #לשילוב בי עול הערכי המתלווה לזכויות האד וזאת מבלי לזנוח ולהתעל מתרבותנו שלנו .למזלי הרב ,בית המדרש לזכויות אד מאפשר בפעילויותיו השונות לשלב בי הדברי , ולשמש במה וכתובת לליבו הסוגיות.
אלה שח קשה לסכ את השינוי והחוויות שלי מבית המדרש .אני חושבת שהרגע הראשו שבו הבנתי שבית המדרש הוא המקו הנכו בשבילי היה במפגש הראשו בו השתתפתי. המפגש עסק ביחס שלנו לעניי בחברה. המדרש שקראנו בתחילת המפגש היה מרתק מפני שבהתחלה ,היה נראה לכולנו פשוט מאוד מהו המסר ,הקריאה נראתה לכולנו ברורה מאליה ובסו הקריאה ,המנחה פשוט הפ #את כל מה שחשבנו על פיו. המפגש כולו מהדהד בי בכל פע שנושא העוני והיחס שלנו אליו כחברה עולה בראשי, א בשל כתבה בעיתו וא מתו #הליכה ברחוב. הסיור בחברו השאיר בי חות עמוק במיוחד .ג ממרחק הזמ ,לא סיימתי לעכל אותו ולהבהיר לעצמי את כל הדברי שהסיור גר לי לחשוב עליה ,בעיקר מפני שחזרתי ממנו מיואשת .חברו קשה .קשה לראות את השממה ברחוב השוהדא ,קשה לשמוע את שני הצדדי וקשה לראות איזושהי תקווה לפתרו לגבי ירושלי למשל, א לא נראה שאפשר למצוא פתרו לעיר חברו .אבל א יש משהו אחד שבית המדרש חיזק אצלי הוא הצור #למצוא פתרונות ,א רק לעצמי .להבהיר לעצמי מה ה הטקסטי עליה אני רוצה להישע ,לצאת לחפש אות ואחרי ,למצוא אנשי להתדיי אית על מנת לראות זוויות מחשבה מפתיעות .להאמי שאפשר להישע על טקסטי שנפרשי על פני מאות רבות של שני ,כדי לפתור אתגרי מודרניי .
מדינה קטנה ,מתחמקת מצרה /פע מלחמה ,פע מחאה מדינה קטנה ,מבורכת עלייה /כמה אנשי ,כמה אפליה מדינה קטנה ,ערכיה היא מחקה /אי בה שוויו ,יש בה מצוקה מדינה קטנה ,מהגריה היא עוצרת /עברה היא שכחה ,גדרות סביב סוגרת מדינה קטנה ,תזכורת היא צריכה /ההכרזה אותה אישרה ,לקיימה היא שכחה יצירה מקורית של אלה שהשתתפה בתחרות בנושא: 'מדוע חשוב לציי את יו זכויות האד הבינלאומי בישראל של שנת .'?2012
אלעד דה מלא הצטרפתי לבית המדרש לזכויות אד מתו #רצו להעמיק את הידע על החברה הישראלית ,ובכדי להיפתח ולהיחש לצדדי ההומאניי של היהדות. במהל #השנה הכרתי אנשי מענייני ,למדתי טקסטי מהמקורות ,קיבלתי שיעורי והרצאות ממגוו רחב של אישי שכלל רבני ,אנשי חינו #ופעילי העוסקי בעשייה חברתית וציבורית .במיוחד התעניינתי בסוגיית "צדק או צדקה?" והשלכותיה על חברה הישראלית בסוגיות כמו אי השוויו והפערי החברתיי .בנוס ,השתתפתי במסגרת פרויקט "עומדי בשער" של ארגו במעגלי צדק .מטרת הפרויקט היא לעורר את המודעות להפרת זכויות עובדי הקבל במוסדות החינו #בירושלי ,ולעזור לה לנסח תביעות למימוש זכויותיה שחברות הקבל מנסות לרמוס. חוויה שזכורה לי במיוחד מבית המדרש היא הסיור שנער #בדרו תל אביב .היה זה סיור מרתק ,שהציב לי מראה אל מול פינה נסתרת של המציאות הישראלית .היו ש מהגרי עבודה ,מבקשי מקלט ,ותושבי השכונה הוותיקי אשר שיתפו אותנו במציאות המורכבת של החיי במקו .הסיור הרגיש לי כמו הצצה אל עול חברתי של שאנו כל הזמ מנסי להדחיק מעל סדר יומנו .ההשתתפות בבית המדרש הייתה לי מאוד מעשירה ופותחת עיניי ,ואני ממלי" עליה בחו .
ברק פוקס הבחירה להשתת בתוכנית בית המדרש לזכויות אד הייתה ללא ספק ,הבחירה הטובה ביותר שקיבלתי השנה .הסיבות לכ #ה רבות ,ראשית כל ,הגור האנושי .קבוצת אנשי מגוונת ,מעניית ,ומאתגרת ה שכלית ,וה חברתית מכיוו שנגזר עלי #להתמודד ע דעות ותפיסות עול שלא היית רגיל אליה .מעבר לכ #עומדת המטרה השקעה שבועית של מס שעות באחר ,בלימוד עליו ועל מצוקותיו ,ובהושטת העזרה עליה למדת. א להיזכר ברגע שזכור לי במיוחד אחד מהמשתתפי הסתמ אצלי מיד כאד איתו לא אמצא לעול שפה משותפת .אני תלמיד ישיבה ע תפיסה ימנית ,והוא חילוני בכל רמ"ח איבריו ,ומהאנשי שנטועי חזק בצד השמאלי של המפה הפוליטית. ואכ ,בהתחלה ,לא הסכמתי ע מילה מדבריו .אול ,פע אחת ,במהל #דיו לגבי מועצת זכויות האד של האו" ,הוא השמיע דעה שונה ,אחרת ,כזו שלא חשבתי שאד 'כמוהו' יכול להשמיע .מאז ,אני משתדל להקשיב יותר ,לא לפסול מיד על הס כל דבר שהוא אומר .ולעיתי מתברר שאנחנו לא כל כ #שוני ... בסופו של יו ,מדובר על יציאה של כמה שעות מתו #הלימוד התיאורטי המשעמ לתו #עול של של יצירה חיובית ,וזאת בצד אנשי איכותיי ובאווירה טובה. מומל".
בת%אל אוחנה כשאני סוקרת את כל הפעילות שלנו בבית המדרש אני יכולה לומר בפה מלא, שקיבלתי המו ,אני קוראת לחוויית בית המדרש "מאירת עיניי ". שלושת הצלעות שמה מורכבת התוכנית ,הלמידה לצד הסיורי וההתנדבות ה הדר #הטובה ביותר להגיע לחוויה משמעותית ומלמדת .לפעמי נורא נוח לנו לעצו את העיניי ולא להיות מודעי לעוולות שקורות סביבנו ,להסתגר ,להתעל ,לכעוס על הצד השני מבלי אפילו לדעת למה ! אני מרגישה שבבית המדרש נגענו בנושאי כואבי בחברה הישראלית אשר גרמו לנו להיות מודעי יותר .בית המדרש חש אותי לעובדות ולמציאות אחרת משהכרתי. בהתחלה קצת חששתי אבל היו אני יכולה להגיד שחלק רחב מהדעות שלי התעצבו והשתנו מתו #למידה והגעה למסקנות בכוחות עצמי מתו #לימוד .וזו הדר #הטובה ביותר לעצב דעה ולא ללכת אחרי עדר. יחד ע זאת תמיד הרגשתי בנוח להשמיע את קולי ג א הוא שונה .בית המדרש מאוד מכבד וסובלני ומקיי את כל התנאי לשיח רב גוני. בית המדרש עורר בי המו חשק להיות יותר מעורבת ופעילה חברתית ,ולהיות ערה לסובב אותי .כאשר אני מסתכלת אחורה אני מלאה סיפוק והנאה. התובנה שלי היא ,להשתדל להסתכל ג על הצד הנפגע שלא נעשה עמו צדק ולהיות מודעי למחיר שהוא משל .המילה "בצל " לא מפסיקה להדהד לי בראש ולהזכיר לי את החובה היהודית שלנו כלפי הגר בארצנו וכלפי המוחלשי והחלשי בחברה. הלימוד מתו #המקורות היהודיי היה מקסי מעמיק וכל כ #מלמד .דרכי ההתבוננות במקורות שנחשפו בפניי והפרשנויות השונות הוסיפו לי המו . תודה !
ד שרעבי במהל #השנה התוודענו לסוגיות שונות הנוגעות לזכויות אד בציבוריות הישראלית .בי א זה סוגיית העגינות, המצב בחברו ,הדיור הציבורי ועוד. כמוב שנחשפנו לתחומי אלה לאור כ# שה טומני בחוב מחלוקת ודיו רב. כשהייתי בכיתה יא' המחנ #שלי דאג להטי לנו על כ #שדיוני ה דבר מיותר" .מה יש לכ לדו על פוליטיקה? הא הדיוני האלה יובילו אתכ לאיזשהו מקו ? את מבזבזי את זמנכ ! " .בזמנו כעסתי עליו .לא הבנתי אי# אפשר לחנ #לחוסר סולידריות .להתעלמות ממה שסובב אותנו ולהחלטות שמשפיעות על חיינו .ראיתי בזה ער #גדול ,לשבת ולדו ע חברי על תחלואי החברה שלנו ,על המנהיגי שלנו ,ועל עתיד ע ישראל. יכול להיות שכעבור שמונה שני די הבנתי למה הוא התכוו . הנושאי שאליה התוודענו במהל #השנה דורשי דיו .הקשבנו לאורחי מבחו", שבאו וסיפרו לנו על גדר ההפרדה ,על מזרח ירושלי ועוד .לעיתי א שמענו את המרצי עולי אחד אחרי השני ומספרי עובדות הפוכות לחלוטי על אותו מצב בדיוק .ישבנו בכיתה הממוזגת ,ולפעמי ג נסענו באוטובוס הממוזג ,וצברנו ידע על כל מה שלא טוב פה. ומה יצא לנו מזה? באיזושהי נקודה ,אתה מרגיש שהדיו האינטלקטואלי הזה מוציא אות #מהמשחק. אתה שומע את הדעות השונות ,מתמכר לידע ,שמשאיר אות #עקר ממעשה. וזו לא מסקנה פסימית .ההיפ ,#היא קוראת ל #לפעול .יכול להיות שזה ג תהלי# נכו .אתה שומע ונחש ,עד שאתה מבי שאי ברירה אלא לפעול. זוהי הנקודה איתה אני יוצא מבית המדרש השנה .להוציא את הדברי מהכוח אל הפועל. כשלמדתי בישיבה חבר שלי היה אומר שאנחנו בתהלי #לידה ארו #כזה ,צוברי עוד ועוד מידע ,משמיני משכל .אבל לפעמי הוא מרגיש שהוא חייב ללדת..
מת מזרחי המפגשי בבית המדרש לזכויות אד היו עבורי אתנחתא נפלאה משגרה עמוסה וקשה .החוויה שבה פע בשבוע נפגשי ומדברי על נושאי ערכיי ומוסריי ע פוקוס על זכויות אד בהתבסס על מקורות יהודיי הייתה אדירה ,מלמדת ומפרה .מעבר להנאה ולעניי שיש בלימוד אני מרגיש שקיבלתי כלי חשובי מאוד להבנה שלמה יותר מה ה זכויות אד .זכויות אד ה אולי התחו האוניברסאלי ביותר שאפשר לחשוב עליו ,תחו שמנותק מזמ ומקו ותק לכל בני האד באשר ה בני אד .נקודת המוצא הזו חשובה ביותר והיא תכלית עול זכויות האד ,א# ע זאת אני חושב שחייבי לתת ביטוי ג למקורות הסמכות התרבותיי והדתיי של זכויות האד .במוב הזה בית המדרש ממלא מקו חשוב מאוד משו שהוא לימד אותי לדבר על זכויות אד בשפה "יהודית" ולא רק בשפה "אוניברסאלית". יתרה מכ ,#כדי שזכויות האד יצליחו לגעת ולהגיע לכלל האוכלוסייה ועל מנת שיהפכו לקודש ,יש צור #עז בהנגשת תפיסת העול הזאת באמצעות המושגי והמערכת הרגשית של כל קבוצה או חברה אנושית .במילי אחרות המעגל הרחב ביותר ,האוניברסאלי ,הוא חשוב מאי כמותו א #הוא לא יכול להתקיי בלי מעגל הזהות האישית והקולקטיבית של חברות אנושיות .על כ #אני אסיר תודה לבית המדרש .דוגמא אחת שחקוקה בזיכרוני מבית המדרש היא הלימוד על האיזו בי החוק הבינלאומי לבי ריבונות מדינית לאור המקורות .בלימוד הזה הבנתי שרעיונות רבי שחשבתי שה המצאת המודרנה בעצ חבויי עמוק בתו #ההיסטוריה היהודית .הדהי אותי שהרש"ר הירש דיבר על זכויות אד עוד לפני שהמושג הזה הפ #ל"אב השתייה" של האומות המאוחדות והמשפט הבינלאומי .בית המדרש היה רק טעימה מבחינתי ואני שוא להמשי #לטייל בעול זכויות האד מפרספקטיבה יהודית.
נועה רגב החוויה שלי מבית המדרש מורכבת מכמה דברי שוני . קוד כל אני חושבת שעצ הלמידה בקבוצה והדיו המשות הוא חוויה מיוחדת ומעשירה בפני עצמה, במיוחד כשזה קורה ע אנשי שוני ממני ויש לי הזדמנות לשמוע מגוו של דעות ,ובכ #לנפ" סטריאוטיפי והגדרות ,ולקד חשיבה והסתכלות אנושית יותר. וע כבר בהסתכלות אנושית עסקינ ,אני מרגישה שהסוגיות שדנו בה באור #השנה מראות תמונה מורכבת של היהדות ,של זכויות אד ,של החברה הישראלית ,שלנו .ה עזרו לי לראות את צדדי יפי ויפי פחות ביהדות ,א #להבי הרבה יותר את עומק הסוגיות והבעיות בתרבות שלנו ,המקורות שלה והמצב שלה כיו .ריבוי הסוגיות שיש להתמודד אית הראו לי כמה קשה לשמור על צל האנוש שלנו ,כמה קל להשיל אנושיות מעל פני אד וכמה קשה לנו להצליח לעשות את המעשה האנושי בתו# חברה .להתגבר על כ #זוהי מטרה שצריכה להיות האור המנחה שלנו ואב הבוח שלנו כל הזמ ,בתור בני אד ובתור חברה .למידת הנושא עוזרת להזכיר את זה לעצמי כל שבוע. החוויה המשמעותית ביותר מבית המדרש היא ההתנדבות בארגו .אני מתנדבת בארגו "כוח לעובדי " ומלווה את ההתאגדות של עובדות הצהרוני בירושלי . עובדות אלו ספגו הרעת תנאי ,חוסר בטחו תעסוקתי והרבה זלזול. במפגש שלי אית אני חווה את הייאוש שלה ,את המצוקה היומיומית ,את חוסר האמונה במערכת שמזניחה אות .מה שאני אוהבת בשיטת העבודה של כוח לעובדי שהיא נותנת לעובדות את הכלי לשנות בעצמ את המצב שלה .ההתאגדות מחזירה לה את הכוח והופכת אות ללא שקופות בעיני מקבלי ההחלטות .היא עוזרת לה להתאגד ולהוביל תהליכי של שינוי ,שמלבד שה יקלו על חייה של העובדות ויעזרו לה להתפרנס בכבוד ,ה יחזירו לה את האמונה כי ביכולת להשפיע על חייה ,על הסביבה שלה ועל החברה שלה .לראות עובדות שבתחילת הדר #חשבו שאי מוצא, היו מנהיגות ומעודדות עובדות אחרת להתאגד ,זה ממש מעורר השראה. "לא עלי המלאכה לגמור ולא אתה ב חורי להבטל ממנה"
ניר קוסטי שמי ניר קוסטי ,ואני לומד מדע המדינה ותקשורת בשנה הראשונה ללימודי התואר הראשו שלי .רק ממעו הציפור ,חודשי רבי אחרי הצטרפותי לתכנית ,אני יכול לנסות ולעבד את חווית הלמידה בבית המדרש כמשמעותית מאוד בחיי .ככל שאני חוזר בזמ אחורה ,לתחילת התכנית ,אני נזכר בהסגות ובלבטי רבי ,תו #כדי ההשתתפות בפגישות השבועיות ,על חשיבותה ועל השפעותיה בעיני .ואולי זו לא רק התוכנית ,א# חלק משמעותי אני זוק לה ,בשינוי מקי שחל בי בתפיסתי את החברה הישראלית, בעמדותיי כלפי סוגיות שונות ובראייתי את האחר והשונה בחברה .נושא זכויות האד ,שתמיד נתפס כעיני כאמורפי ולא נהיר ,תפס חלק מרכזי ומשמעותי בחיי ,ואי יו שבו הוא אינו עולה תכופות במחשבותיי ,במוחי ובצעדיי .זה ,אולי ,עמוד התוו# שאני מנסה לטפח כבר שני במי שאני ,ובמה שאני מנסה להנחיל לסובבי אותי .אני נוהג לכנותו במילה אכפתיות ,שבתוכה לתפיסתי טמוני ערכי החברה האידיאלית שאני רואה לנגד עיני .הלימודי מהמקורות השוני מידי שבוע והנגיעה בנושאי שוני ומגווני רק תרמה לתפיסה זו .מכא שלשילוב שהתכנית יצרה ,בי הלימודי להתנדבויות השונות ,יש בה כדי ליצור "שילוב מנצח" ,של פעולה מתו #הבנה ,מתו# אכפתיות ומתו #ערכי .תודה.
שחר טל השיעור שהותיר בי תחושה עוצמתית הוא בסופו של דבר השיעור הראשו שהשתתפתי בו כאשר הצטרפתי )קצת באיחור( לבית המדרש. היה זה השיעור 'על עוני ובושה'. המתודה הידועה שבה המדרי #או המרצה מצליח לצפות מה תחשוב כאד נורמטיבי ודי קונפורמיסטי ,עובדת עליי כל פע מחדש. המנחה ,כמו ש)אולי( רובכ זוכרי ,הציג לנו מדרש ודרכו הוכיח לכולנו שאפילו בקריאה של מקורות ב"בית המדרש לזכויות אד " נכנסות לנו לראש דעות קדומות והנחות כאלה ואחרות על אופיי של בני אד בשל מצב המעמדי ,המראה החיצוני שלה או הצורה בה ה משתקפי בעינינו. זו בעיניי המהות של בית המדרש .מעבר לחשיבות האוניברסאלית והפוליטית של הגנה על זכויות האד ,חשוב לא פחות לאמ" את העקרונות הללו בחיי היו יו שלנו ,בצורה בה אנו שופטי אנשי ומסיקי לגביה מסקנות. עבורי זכויות אד ה ג פליטי ללא זכויות אזרח ,עובדי קבל ללא תנאי סוציאליי ,בעלי צרכי מיוחדי שאינ מקבלי טיפול נאות ,קשישי שאינ יכולי להזדק בכבוד; א #ה ג הקבצ ההוא שיושב ברחוב בשיא החור ,הקשישה שלא דוברת עברית בביטוח לאומי ,הבחור בכיסא גלגלי במרכז העיר שלא יכול לעלות על אוטובוס או להיכנס לסופר ,והאישה שנכנסת לנקות את השירותי בפקולטה כשאני בדיוק יוצאת .אי #אנחנו מסתכלי עליה ? העובדה שישבתי כל שבוע השנה ע אנשי שיח חושבי ,ודנתי ,התייעצתי והחלפתי מחשבות אית בנוגע לנושאי האלה בדיוק ,הצליחה לחזק את אימו" העקרונות הזה בחיי היו יו שלי בעצמי .על כ #אני מודה לכ ,ומאחלת לכולנו שנתעורר כל בוקר לעול קצת יותר טוב משהיה אתמול. "עלינו להיות תמיד מספיק חלשי כדי להרגיש את זולתנו ומספיק חזקי כדי לשנות את המציאות"
שירה אבנת אחד השיעורי שהותיר עליי רוש משמעותי ביותר בבית המדרש היה השיעור בנושא מעמד ההלכתי של מיעוטי במדינה יהודית ודמוקרטית .בשיעור למדנו מקורות מתקופות שונות ,החל מהמקרא ,דר #מקורות שוני מימי הביניי )הרמב" והמאירי( ועד ימינו )בתקופת קו המדינה הרב יצחק הרצוג ,ובימינו ממש הרב חיי דוד הלוי והרב אלישע אבינר( .ראינו גישות שונות בנוגע להגדרה של עובדי עבודה זרה ,למעמדו של גר תושב ולמשמעותה של ה"עבדות" שהיא תנאי לשלו עימ .על פי רוב הגישות אי לראות בתושבי האר" שאינ יהודי עובדי עבודה זרה, אול הדעות חלוקות בנוגע לזכויות שמקנה לה המעמד של "גר תושב" וכ בנוגע למוטיבציות מאחורי מת זכויות לתושבי הלא יהודיי .ישנ גישות שגורסות כי המוטיבציה מאחורי יחס שווה לגויי הינה מפני דרכי שלו – מוטיבציה תועלתנית – וישנ גישות אשר רואות בשוויו חובה מוסרית בפני עצמה .ישנ גישות המבקשות להעניק שוויו זכויות מלא ,וליישב בי ההלכה לבי המחויבות הדמוקרטית של המדינה ,וישנ גישות אשר מבקשות להטיל הגבלות על הזכויות המוענקות ,ובעיקר על הזכויות הפוליטיות ,להבדיל מזכויות אד בסיסיות .השיעור הרחיב את הידע שלי בנושא וחש בפניי את הגישות השונות הקיימות בהלכה והמקורות עליה ה מבוססות ,והרגשתי שהפקתי ממנו הרבה .הדברי שלמדנו בשיעור זה מתקשרי ג לדברי שלמדנו בשיעורי אחרי בבית המדרש .כ ,#מול הגישה האחרונה )של הרב אלישע אבינר( ,אשר מצדדת בשלילת זכויות פוליטיות מסוימות מתושבי האר" הלא יהודיי ,מעניי לראות מקור של הרש"ר הירש אשר למדנו בשיעור שעסק בנושא האיזו בי החוק הבינלאומי לבי ריבונות מדינית .הרש"ר הירש מדבר על החובה לנהוג בשוויו כלפי הגרי ,ועל כ #שתמיד יהיו חלשי שאינ מיוצגי בעת קביעת החוק ,שנקבע על ידי החזקי .לכ ,על פי הרש"ר הירש ,התורה כחוק חיצוני מחייב מקפידה כל כ #על זכויות החלשי .אני סבורה שגישתו של הרב אבינר מנוגדת לרוח דבריו של הרש"ר הירש ,אשר לדעתו עדי לתת ייצוג בקביעת החוק )כלומר – שוויו זכויות פוליטי( לכול ,ג לחלשי .ע זאת אפשר לטעו שייצוג כזה אינו נדרש א התורה עצמה מגנה על זכויותיה .
שלמה משע %מסרי לפני שעליתי ארצה הייתי תחת הרוש שישראל היא אוטופיה ,המקו המושל עבור אנשי יהודי לחיות ולפרוח ,שעצ היותנו בישראל מאפשר רק טוב .היו אני יודע שישראל היא אכ אוטופיה ,היא המקו המושל לחיות בו ,א #אני ג מבי ,בצורה פחות תמימה ,שחיוני עבורנו לעבוד קשה ולשי דגש על סוגיות זכויות האד כא באר" .א אנו מעונייני בהגשמת חזו נביאינו ,זו הדר #היחידה. בישראל של ימינו ,זכויות האד לא נמצאות בראש סדר העדיפויות ויש עבודה רבה שעוד צריכה להיעשות בתחו ,לעיתי מפחיד לחשוב על כמה עבודה יש לעשות ,א# זו עבודה חשובה וכדאי לעשותה. בבית המדרש למדתי שישראל היא המקו המושל להיות בו כיוו שיש בידינו האפשרות ללמוד את תורתנו הקדושה ולהוציאה מ הכוח אל הפועל בכל הנוגע לעוולות חברתיות .זו היא בשבילי הפע הראשונה שאני לומד תורה על מנת ליצור חברה בריאה יותר. תודות לבית המדרש לזכויות האד ,התחלתי פרויקט בש 'עיר הצדק' .מטרתו להגיע לאוכלוסיית מחוסרי הדיור ומקבצי הנדבות בירושלי ולהציע לה את האפשרות לצאת ממעגל העוני .הפרויקט בנוי על פי פירמידת הצרכי של מאסלו ולכ העבודה שתיעשה ע המשתתפי תתרכז במיקוד הצרכי והרצונות שלה ומציאת מעני לצרכי אלו באמצעות היכרות ע ארגוני המציעי שירותי שוני , קורסי לפיתוח עצמי ואנושי ובמידת האפשר כניסה לשוק העבודה. משמעותי במיוחד היה עבורי הסיור לדרו תל אביב בו התוודענו למצב החברתי המורכב ש .הבנתי ש לעומק עד כמה המושגי 'צדק' ו'צדקה' קשורי זה בזה. היתה זו הזדמנות נהדרת לקחת חלק בתכנית זו השנה. תודה לדבי על הדאגה והנתינה שהיתה מקסימה. תודה רבה ל'שומרי משפט רבני למע זכויות אד ' על התמיכה.
תמר דרוזד
וְ יֵ ָ* ַ, -אֵ 'ֶה /לאה גולדברג וְ יֵ ָ9 ַI Bאֵ ֶHה הָ אוֹהֲ בִ י אֶ ת הַ ְִ Bקיָעה וְ זֶ ה אֶ ת זֶ ה, 2הי נ ְִָ Bר עַ ל Jהֲ בָ ת ֹו אוֹתָ , הָ רו ִֹאי ָ:אֹפֶ ק אֱ ִ וְ Bו ְֹמעִ י אֶ ת הַ ַBחַ ק ְמסַ @ֵ ר אַ ָָ Iדה ְ9הוֹזֶ ה: 2הי י ָָBר וָ תָ . הָ יֹה הָ יָה אֱ ִ 2הי ֶBהוֹלִ יד אֶ ת הָ אֲ ָדמָ ה, הָ יֹה הָ יָה אֱ ִ וְ חָ מַ ד ָ9 K ָ:ל ֶ= ֶBא וְ ֶד ֶר? ָ9 ,ל עַ ְק ָרב וְ ִאילָ ְמלַבְ לֵב, <ד מ ֵ9 Aה מַ ְ4טֵ מָ ה, ָ9ל עֵ גֶל ְמ ַד ֶ=ה ָ9 ,ל ָ וְ עַ ל < ָH9Aהַ ב אֶ ת הָ אוֹהֵ ב. וְ הָ אוֹהֵ ב הָ יָה ָקרוֹב ל ֹו וְ ד ֹומֶ ה ל ֹו, 2הי !" וַ ֹ/אמֶ ר" :הָ בָ ה ,אֶ ְהיֶה ֵ9אֱ ִ וַ ֵילֵ? אֶ ל ִמח "6לָעִ יר ,וַ ֵילֵ? אֶ ל סַ הַ @ֶ לֶא לְ הו ִֹסי ְמעַ ט ְLכֵ לֶת ל ְַBחָ ִקי הַ ֵ= ִהי . וְ יֵָ9 Bאֵ ֶHה הַ יו ְֹדעִ י ָ=בָ ר זֶ ה עַ ד הַ Mוֹ וְ Bו ְֹת ִקי ְמאֹד ְ:בִ ְרַ9ת ַBלְ וָ תָ , וְ עֵ ינֵיהֶ קו ְֹראוֹת ְ:כָל ְִ Bקיעָ ה וְ נוָ : 2הי י ָָBר וָ תָ . הָ יֹה הָ יָה אֱ ִ לפני כמה ימי נזכרתי בשיר של לאה גולדברג שנתקלתי בו במקרה בדפדו סתמי בחנות ספרי .בעצ ,נזכרתי לא רק בו אלה נזכרתי שצילמתי אותו כי זה היה בדיוק כמה ימי לפני תחילת בית המדרש וניראה לי שהתרגשתי קצת. זה מעניי ,לחזור לשיר אחרי שנה ,הוא עדיי יפה בעיניי אבל ממש אחר .היו אני רואה שיש משהו מאוד חילוני בשיר הזה )האלוהי שהיה( אבל יש בו ג המו אמונה .אז ,לא חשבתי בכלל על היחס לאל בשיר .בעול החילוני שאני באה ממנו האלוהי הוא מוסד ,מערכת או כפייה .התייחסות כמו זאת שבשיר היא התרסה נגד חברה אנושית ולא יותר .במוב הזה אני חושבת שבית המדרש הרחיב קצת את טווח הראיה שלי )ובטח ובטח את הלקסיקו שלי(. מה שראיתי אז היה דיבור על בני אד ,ועל החברה האנושית . במבט לאחור אני חושבת שהשיר הזה מתמצת את הסיבות שבאתי בגלל לבית המדרש. הכמיהה הזאת ,הרצו לשבת ע עוד כמה אנשי ולהסתכל על העול . לראות את הכאב ,לראות את חוסר הצדק ולהבי שה באי מחוסר באהבה .להרגיש את הלח" בבט ולהבי שכשלוח" לי ואני זועמת ,זה בא בדיוק מאהבה. נראה לי שזה מסוג הדברי שצרי #לעשות ביחד.
הכנה לדר הגדולה /ברכה סרי כל שעשיתי כל חיי היה הכנה לדר #הגדולה. לא קניתי בית ולא צברתי ממו . לא הישגתי מעמד ולא נקשרתי לאה6ב. לימודי שקלטה אוזני. שפות ששיננתי. חוכמות שביקשתי ונסיונות קשי שעברתי. צידה לדר #שלקטתי גופי שהוכשר לתלאות. כל אלה רמזו לי על חסדי ההשגחה שביקשה להביאני לכא וטעמה עימה. והרי זה המקו המושל ברגע המושל שנועד לי מעול . והרי כל מזונותי הוכנו מששת ימי בראשית. והרי צורכי גופי וודאי נלקחו בחשבו על ידי שולחַ י הנאמני . והרי יש להניח שהצו יילָחֵ ש באוזני ביו פקודה. שרק יהא ליבי נכו לשעה היעודה. ולוואי שלא אחטא בשפתַ י ושאשמע רק בשורות טובות. מתו :#ברכה סרי' ,בינה' )הוצאת האור הגנוז( ירושלי ,תשס"ו עמ' 142 141
תפילת הדרך יְ ִהי ָרצוֹ ִמלְ פָ נֶי Oיי אֱ 2הֵ ינ 6וֵ א2הֵ י אֲ בוֹתֵ ינ,6 ידנ 6לְ ָBלוֹ וְ תַ ְד ִריכֵנ 6לְ ָBלוֹ ,וְ ִת ְס ְמ ֵכנ 6לְ ָBלוֹ , ֶLBוֹלִ יכֵנ 6לְ ָBלוֹ וְ תַ ְצעִ ֵ וְ תַ ִIיעֵ נ 6לִ ְמחוֹז חֶ פְ צֵ נ 6לְ חַ ִ/י 6לְ ְִ 4מחָ ה 6לְ ָBלוֹ . וְ תַ ִPילֵנִ 6מָ9 ַ9ל א ֹויֵב וְ או ֵֹרב ֶ =ֶ ַ:ר?, 6מ ָ9ל ִמינֵי @ ְAרעָ נ /Aוֹת הַ ְִ Qת ַרB ְIוֹת לָבוֹא לָע ֹולָ , ִ וְ ִת ְLנֵנ 6לְ חֵ 6לְ חֶ סֶ ד 6לְ ַרחֲ ִמי ְ:עֵ ינֶי6 Oבְ עֵ ינֵי כָל רֹאֵ ינ,6 ִ9י אל Bוֹמֵ עַ ְLפִ ָHה וְ תַ חֲ נ 6אַ ָLה. ָ:ר ?6אַ ָLה Bוֹמֵ עַ ְLפִ ָHה: