תוספת להגדה תשעד

‫תוספת להגדה תשע"ד‬ ‫מי מסב אתנו לסדר?‬

‫אלוהינו ואלוהי קדמונינו (או "אבותינו ואימותינו"‪ ,‬או "אבותינו")‪ .‬השנה אנו מסובים סביב‬ ‫לשולחן הסדר כבני ובנות חורין‪ ,‬מצווים בזכרנו את השנים הארוכות במהלכן סבלנו מדיכוי‪.‬‬ ‫תורתך מזהירה אותנו לעולם לא להפוך למדכאים‪/‬ות בהזכירה לנו "כי גרים הייתם בארץ‬ ‫מצרים"‪ .‬אולם‪ ,‬אם נהיה כנים‪/‬ות עם עצמנו‪ ,‬אנו יודעים‪/‬ות שכפרעה היינו לעמים אחרים‪,‬‬ ‫ואף לשכבות המוחלשות בקרב עמנו‪ .‬המודעת שלנו ש"בכל דור ודור עומדים עלינו‬ ‫לכלותנו" לעטים קרובות גורמת לנו להכביד את לבנו ולראות שנאה במקומות בהם היא איננה‬ ‫קיימת‪.‬‬

‫ולכן אנחנו פונים‪/‬ות אליך‪ ,‬כפי שפנינו בכל דור ודור‪ .‬עמוד לצידנו כדי שפחדינו לא‬ ‫יעלו ויהיו לנו לנוגשים‪ .‬עזור לנו לגרש את פרעה מלבנו כדי לפנות מקום לבני‪/‬בנות אדם‬ ‫אחרים‪/‬ות לשכן שם‪.‬‬ ‫בהרחיקנו את פרעה אנחנו נעשים‪/‬ות מודעים‪/‬ות עד כדי כאב בחילול דמותך הנמצא בכל‬ ‫אדם‪ .‬כמו עם המכות של הימים ההם‪ ,‬השמחה שלנו פוחתת כאשר אנחנו שומעים‪/‬ות על‬ ‫כל אלו שחייהם‪/‬ות נשארו מרים‪" .‬השתא עבדי" אנחנו נשארים‪/‬ות השנה עבדים‪/‬ות‬ ‫בגלל דיכויים‪ .‬הלילה הזה נוריד מכוס השמחה שלנו ונחדש את התחייבותנו להשגת‬ ‫חירותם‪/‬ן ובכך להשלים את חירותנו‪ .‬אנחנו מפנים‪/‬ות מקום בלבבות שלנו וליד השולחן‬ ‫למען‪:‬‬

‫(ניתן לבחור אפשרות אחת או יותר‪ .‬אדם אחד‪/‬ת יכול‪/‬ה להקריא‪ ,‬וכל המסובין עונים‪/‬ות כאשר‬ ‫האותיות נטויות‪).‬‬

‫ערבייה ראתה את ביתה נהרס כבר שש פעמים‪ .‬מפניה נשקף מבט חלול‪ ,‬שכן היא סובלת‬ ‫מדיכאון מאז ההריסה הראשונה בשנת ‪ .8991‬על קירות משרדנו תלויים ציורי ילדים‪/‬ות‬ ‫לאחר שבתיהם נהרסו – המעידים על הטראומה של אלפי ילדים‪/‬ות פלסטינים שעזבו את‬ ‫בתיהם בבוקר וכשחזרו מצאו במקומם גלי הריסות‪ .‬התמונות מלאות אלימות‪ ,‬דם ודמעות‪.‬‬ ‫מספר הריסות הבתים מרקיע שחקים הן בשטחים הכבושים והן בכפרים הבדואים "הבלתי‬ ‫מוכרים" בנגב‪ ,‬ונזכור את ערבייה‪ ,‬את הילדים‪/‬ות ואת כל המשפחות מכל הבתים שהיינו‬ ‫עדים‪/‬ות להריסתם במשך השנים‪ ,‬כאשר שומרי משפט תופיע בבית המשפט ב‪ 81 -‬באפריל‬ ‫כדי להחזיר את סמכויות התכנון באזור ‪ C‬לידיים פלסטיניות‪.‬‬

‫כשנשב סביב שולחן הסדר בבתינו המוגנים‪ ,‬נשאיר מקום לאלה ששולחנותיהם קבורים‬ ‫תחת הריסות בתיהם‪/‬ן שעליהם עלה בולדוזר‪.‬‬

‫רבקה מנסה בכל חודש להתקיים מ‪ 077-‬שקלים‪ ,‬שנשארים לה לאחר שכר דירה‪ .‬מזה היא‬ ‫חייבת לשלם חשבונות מים וחשמל‪ ,‬קופת חולים‪ ,‬תחבורה וארנונה‪ .‬וגם את זה לא היה לה‬ ‫אילמלא הסיוע שקיבלה משומרי משפט‪ .‬ולא הייתה לא דלת פתוחה ולא מקום ליד השולחן‬ ‫עבור העניים בדיוני וועדת אלאלוף‪ ,‬שניתנו לה שלושה חודשים למצוא פתרונות לבעיית‬ ‫העוני בארץ‪ .‬אך הודות להתערבותנו ניתנה לרבקה ההזדמנות לספר את סיפורה‪.‬‬

‫כשמתאספים‪/‬ות הלילה לספר את סיפורו של עמנו‪ ,‬נדע שעלינו לספר גם את הפרקים‬ ‫הנשכחים והלא מסופרים של אלה שסבלם‪/‬ן לא תם‪ ,‬שדמעותיהם‪/‬ן ממשיכות להישפך‪,‬‬ ‫ושאין להם‪/‬ן דבר מלבד לחם עוני כל ימות השנה‪ .‬כשמספרים‪/‬ות את סיפוריהם‪/‬ן אנו‬ ‫מתחייבים‪/‬ות לשים קץ לביזוים‪/‬ן‪.‬‬

‫סלים נולד בכפר "הלא מוכר" אום אל‪-‬ח'יראן‪ ,‬לאחר שישראל העבירה אליו את משפחתו‬ ‫מאדמות ליד קיבוץ שובל של היום‪ ,‬בשנות ה‪ .8997 -‬ניתנו להם חוזי חכירה ארוכי טווח‬ ‫והבטחות שיוכלו להישאר בבתיהם‪/‬ות החדשים "עד שלא יחיו עוד יהודים או ערבים בארץ‬ ‫זו‪ ".‬אך עכשיו אישרה הממשלה בניית ישוב יהודי שייקרא "חירן" על חורבות בתיהם‪/‬ן‪.‬‬ ‫עליהם‪/‬ן לעבור לעיירה מוכת עוני ופשע‪.‬‬

‫בהגדה אנו מתבקשים לזכור את לבן הארמי‪ ,‬אשר החלף את שכרו של יעקב אבינו עשרת‬ ‫מונים‪ ,‬לעומת אלוקים שזכר את הבטחותיו‪ .‬והלילה נזמין לשולחננו את אותם‪/‬ן‬ ‫בדואים‪/‬ות ישראלים שלמדו שבישראל מילה זו לא מילה‪ ,‬והסכם אינו הסכם‪ .‬בזמן שכ‪-‬‬ ‫‪ 04,444‬אזרחים‪/‬ות עומדים בסכנת נישול מאדמותיהם‪ ,‬והעברה מבתיהם ומכפריהם‬ ‫שעלולים להיהרס‪ ,‬ניתן להם מקום‪/‬ות בבתינו וליבותינו‪ ,‬ונתחייב שלא לנוח עד שייעשה‬ ‫צדק‪.‬‬

‫נטלי פורצת בבכי בכל כמה דקות כשהיא מנסה להסביר למה היא ובתה הקטנה נאלצו לפלוש‬ ‫לדירה ציבורית ריקה לאחר שנזרקו מהדירה שמשכורתה לא אפשרה לה להחזיק‪ .‬היא‬ ‫נמצאת ברשימת ההמתנה לדיור ציבורי כבר שמונה שנים‪ .‬אך כאשר מנסות ממשלות ישראל‬ ‫בזו אחר זו לחסל את הדיור הציבורי‪ ,‬המלאי מוגבל ובכל פעם שהיא מתקרבת לראש הרשימה‬ ‫היא שוב נופלת מטה‪.‬‬ ‫הלילה נטבול קרפס במי מלח לזכר דמעות אבותינו ואמותנו‪ .‬כשנטבול הלילה נביט בכיסא‬ ‫" ונייחל ליום הקרוב שבו‬ ‫הריק של נטלי ודמעותיה יהיו דמעותינו‪ .‬כשנזמר"אדיר הוא‬ ‫"‪ ,‬אנו יודעים‪/‬ות שעלינו קודם להבטיח כי בביתנו הלאומי לכל אחד יהיה בית‪.‬‬ ‫"ייבנה ביתו‬

‫איסמעיל‪ .‬רוח מרה נושבת בדרום הר חברון‪ .‬החזרנו את איסמעיל ומשפחות אחרות לביר אל‪-‬‬ ‫עיד לאחר שנאלצו לנטוש את כפריהן תחת הטרדות מתנחלים‪ .‬שוב נשמע צחוקם של‬ ‫ילדים‪/‬ות במקום שקודם הייתה רק שממה‪ .‬אך איסמעיל ומשפחתו ממשיכים‪/‬ות לשלם מחיר‬ ‫כבד מאז שובם‪ .‬הם התפרנסו בקושי מעדריהם‪/‬ות‪ ,‬תוך מעצרים שרירותיים והטרדות של‬ ‫מתנחלים וחיילים‪ ,‬ניקוב צמיגים‪ ,‬ריקון מיכלי מים‪ ,‬ביקורים בחצות הלילה ואלימות רבה‪.‬‬ ‫אסמעיל הצליח לשוב למערתו‪ ,‬אך כל מה שבנו הוא והאחרים נהרס‪ .‬הם בנו שוב‪ .‬לפני שנה‬ ‫הותקף אסמעיל באכזריות על ידי מתנחלים רעולי פנים חמושים בסכינים‪ .‬הקש האחרון עבור‬ ‫ילדיו היה כאשר מתנחלים תקפו אותם כאשר עיבדו את אדמתם ליד מצפה יאיר‪ ,‬ואחד מהם‬ ‫נזקק לאישפוז‪ ,‬אך הם אלה שנעצרו ועומדים היום לדין‪ .‬איסמעיל ומשפחות אחרות מביר‬ ‫אל‪-‬עיד היו מקבלים עליהם את עול עבודת הפרך‪ ,‬אילמלא אכזריות המתנחלים‪/‬ות המגובים‬ ‫בצבא‪.‬‬

‫את חיי אבותינו ואמותנו מיררו‪ .‬כעבדים ושפחות הם‪/‬ן עבדו בלי סוף ובלא תמורה‪.‬‬ ‫אסמעיל וכל תושבי ביר אל‪-‬עיד יושבים‪/‬ות אתנו הלילה ואנו נתחייב לתמוך במאבקם‬ ‫לשכון לבטח ובשלווה על אדמתם‪/‬ות‪.‬‬

‫פליטים‪/‬ות אפריקאים‪/‬ות גם לאחר שבג"ץ פסל את החוק שאפשר לכלוא פליטים‪/‬ות‬ ‫אפריקאים‪/‬ות בעוון מנוסתם‪/‬ן על נפשם‪/‬ן אישרה הכנסת חוק חדש היוצר מתקני שהייה‬ ‫"פתוחים‪ ".‬גורלם‪/‬ות של העצורים‪/‬ות שפר עליהם‪/‬ות‪ .‬גדר מונעת מרוב המבקשים‪/‬ות להיכנס‬ ‫לארץ לעבור את הגבול‪ .‬חיילים‪/‬ות ישראלים‪/‬ות נפגעי‪/‬ות טראומה מספרים‪/‬ות כיצד הם‬ ‫מפרים‪/‬ות פקודות ככל שאפשר‪ ,‬אך לעיתים קרובות צופים בחוסר אונים כאשר אלה‬ ‫שאינם‪/‬ון יכולים‪/‬ות להיכנס נורים‪/‬ות ונאנסות על ידי חיילים מצרים‪.‬‬

‫"‪ ,‬נזכור את הדלתות הרבות שנסגרו‬ ‫כשנפתח את דלתותינו ונקרא"כל דכפין ייתא וייכול‬ ‫בפנינו במשך שנות רדיפה ארוכות‪ .‬כשנחכה לאליהו הנבא ימתין הכיסא הריק שלידינו‬ ‫לאלה שהגדר מונעת מהם‪/‬ן להגיע לביתנו‪.‬‬

‫"אבן מאסו הבונים"‪.‬‬

‫הלילה כשנדקלם בשמחה את ההלל‪ ,‬נתחייב לבנות מדינה בה יש מקום לכל אלו שהם‬ ‫היום דחויים‪ ,‬שקופים‪/‬ות או מדוכאים‪/‬ות‪ .‬הלילה הזה יש להם‪/‬ן מקום ליד שולחננו‪.‬‬

‫בזכרנו את המילדות במצרים‪ ,‬אנחנו יודעים‪/‬ות שזרעי גאולה נזרעים כאשר אנחנו‬ ‫מתנגדים לפקודות פרעה‪.‬‬

‫השנה גם חוגגים‪/‬ות את הישגינו‪ .‬אדמות הושבו לבעליהן הפלסטינים‪ ,‬זיתים נמסקו‪ ,‬עצים‬ ‫ניטעו ושדות נזרעו ונקצרו בהצלחה‪ .‬בתוך המדינה הוקפאה התוכנית לעקירת הבדואים‬

‫וצומת לב התקשורתי שמשכנו אל וועדת אלאלוף למלחמה בעוני תוביל כנראה לשינוי‬ ‫משמעותי לטובה בהמלצותיה‪.‬‬

‫מי יתן והצצות אלו יחזקו את נחישותנו לשאוף למה שיכול וחייב להיות‪.‬‬

‫לשנה הבאה בירושלים אשר במשפט תיפדה ושביה בצדקה‪.‬‬

‫**********‬

‫ארבעת הבנים‪/‬בנות‪ .‬מי מהם הוא אני?‬ ‫הרבה מעין טורנר‬

‫כשאנחנו חוגגים את חג החירות וחיסול העבדות‪ ,‬אנו שואלים‪:‬‬

‫מי אני‪ ,‬כאשר אני שומע על הפרת זכויות אדם? במי אבחר כאשר אני יודע שאחרים סובלים?‬

‫האם אהיה זה שאינו יודע לשאול? האם אסגור את דפי העיתון‪ ,‬אכבה את הטלוויזיה‪ ,‬או‬ ‫את המחשב‪ ,‬או את הטלפון הנייד על מנת שלא לראות ולא לשמוע? האם אפנה ראשי הצידה‬ ‫ואאטום את לבי?‬

‫האם אשאל רק שאלות תמימות כגון‪ :‬מה זה? אך לעולם לא אשאל מדוע?‬

‫האם אתן ליצר הרע שלי לשאול‪ :‬מה לי ולכל זה? האם אאפשר שהבעיה תהיה נחלתם‬ ‫הבלעדית של הקורבנות ועושי הטוב? האם אתרחק מהנזקקים?‬

‫או אשאף לפעול בחכמה ואשאל את שאלת החכם‪ :‬מהן הסיבות העיקריות של הבעיה ומהם‬ ‫אני צריך לעשות על מנת להפסיק את ההתעללות בבני אדם ולשחרר את המדוכאים? ומהם‬ ‫משפטי הצדק וחוקי המוסר אשר ה' אלוקים דורש ממני?‬

‫מי ייתן ואלוקים יפקח את עיני העיוורים‪ ,‬יפתח את פיותיהם של אלו אשר אינם שואלים ואינם‬ ‫מוחים ואת לבבותיהם של אלו שטרדות היום‪-‬יום והעבודה הקשה מכבידים את ליבם‪ .‬בורא עולם‬ ‫ואדם ייטע בנו חכמה ואומץ להושיט יד לכל בני האדם – יד של נדיבות‪ ,‬יד של תמיכה‪ ,‬יד של‬ ‫שלום ואחווה‪.‬‬

‫********‬ ‫מפירושו של הרב שמשון רפאל הירש לתורה‬ ‫"הקשר שבין הפסוקים האלה מציין את הכלל הגדול‪ ,‬שהתורה חוזרת עליו בכמה מקומות‪:‬‬ ‫כבוד האדם והאזרח וזכויות האדם והאזרח אינם תלויים בייחוסו ובמולדתו וברכושו‪ ,‬ולא‬ ‫בשום דבר חיצוני ומקרי‪ ,‬שאינו מפנימיות מהותו העיקרית של האדם‪ ,‬אלא הם תלויים אך‬ ‫ורק בערכה הרוחני המוסרי של אישיות האדם‪ ,‬הטעם המיוחד – כי גרים הייתם בארץ‬ ‫מצריים ‪-‬בא לשמור על הכלל הזה מכל פגיעה‪ .‬כי אין הטעם הזה זהה עם האמור להלן‬ ‫כ"ג‪,‬ט'‪' :‬ואתם ידעתם את‪-‬נפש הגר וגו' אלא נאמר כאן בלשון החלטית 'כי‪-‬גרים הייתם וגו'‪– ,‬‬ ‫כל אסונכם במצרים היה זה‪ ,‬שהייתם 'גרים' שם‪ ,‬ובתור שכאלה לא הייתם זכאים‪ ,‬לפי‬ ‫השקפת העמים‪ ,‬לאדמה‪ ,‬למולדת‪ ,‬לקיום‪ ,‬ומותר היה לעשות בכם ככל העולה על רוחם‪ .‬בתור‬ ‫גרים הייתם משוללי זכויות במצרים‪ ,‬וזה היה שורש העבדות והעינוי שהוטלו עליכם‪ .‬על כן‬ ‫הישמרו לכם – זה לשון האזהרה – פן תעמידו את זכויות האדם במדינתכם על יסוד אחר‬ ‫מאשר האנושיות הטהורה‪ ,‬שהיא שוכנת בלב כל אדם באשר הוא אדם‪ ,‬כל קיפוח של זכויות‬ ‫האדם יפתח שער לשרירות ולהתעללות באדם – הוא שורש כל תועבת מצרים‪.‬‬ ‫"תונה" – …קיפוח בלתי‪-‬חוקי בנכסים חומרים או רוחניים…לפי זה נראה‪ ,‬שתחילה הזהירה‬ ‫כאן התורה את המדינה בתור שכזו‪ ,‬לבל תקניט את הגר‪ .‬לא תנהג המדינה מנהג אונאה כלפי‬ ‫הגר‪ :‬בשל היותו גר – לא תטיל עליו חובות יתירות ולא תעניק לו פחות זכויות מאשר‬ ‫לאזרח; ולא תלחצנו‪ :‬ולא תגביל אותו בכל דרך שהיא בעשיית מלאכתו ובחיי פרנסתו‪,‬‬ ‫מבמדבר כ"ב‪ ,‬כה' ובמלכים ב' ו'‪ ,‬לב למדנו ש "לחץ" – משמעו בעיקר‪ :‬הגבלת מקום‪,‬‬ ‫דחיקה חזקה‪ ,‬הווה אומר‪ :‬אל תדחק אותו ואל תגבילו"‪.‬‬