אי-מיצוי זכויות חברתיות בקרב אנשים שחיים בעוני לכל אדם במדינה עומדת הזכות ליהנות מזכויות ומשירותים חברתיים בסיסיים בתחומי חיים שונים ,כגון בריאות ,חינוך ,תעסוקה ,דיור ,משפט .אולם לעיתים קיים קושי של נגישות לזכויות, כך שלא כל האנשים הזכאים מצליחים לממש את זכויותיהם .אי מיצוי זכויות חברתיות מרחיב את הפערים החברתיים במדינה .בפני אנשים החיים בעוני עומדים חסמים המונעים מיצוי מלא של זכויותיהם .חסמים אלה הם בירוקרטיים ,משפטיים ,תרבותיים ,חברתיים ,כלכליים ושפתיים .ראוי לשאוף לצמצם את הפערים ולהגדיל את הנגישות של כל התושבים לזכויות .מרכזי זכויות נייחים וניידים בחסות ממשלתית ,אשר יעניקו שירותים מותאמים לקהילה ויסייעו במימוש זכויות של אוכלוסיות מוחלשות ,הם פיתרון יעיל ,שיעלה את שיעור מיצוי הזכויות בישראל. עמותת "שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם" מפעילה מרכז זכויות בחדרה לאנשים החיים בעוני מאז .2005אנחנו מסייעים לתושבי חדרה ,ואדי ערה והסביבה ,במיצוי הזכויות שלהם אל מול מוסדות המדינה )ביטוח לאומי ,משרד הרווחה ,בתי ספר ועוד( וגם אל מול גופים פרטיים )כמו חברות תקשורת( .בשנים אלו צברנו מידע רב על הקשיים הכרוכים במיצוי זכויות אצל אנשים החיים בעוני.
ישנן מספר סיבות לאי מימוש זכויות: •
סיבות מינהליות – חוסר בהירות ומורכבות של תהליך הפניה ,זמן טיפול ממושך בבקשות ,התייחסות לא נאותה ולא מכבדת של פקידים .כאשר ו' נתבעה ע"י רשות השידור בגין חוב לכאורה עבור תקופה שבה כלל לא החזיקה מקלט טלוויזיה ,פקידי רשות השידור התייחסו בבוז ובזלזול לו' ,מתוך הנחה מוקדמת שהיא חייבת .גם בשיחות של צוות מרכז הזכויות עם רשות השידור זכינו ליחס דומה ,כאילו אנחנו מסייעים לה לרמות את המדינה )לאחר שהתברר כי היא צודקת ,אף אחד מרשות השידור לא חשב להתנצל בפניה על היחס שקיבלה או לפצות אותה על הקשיים שנגרמו לה( .ס' זכאית לסיוע בשכר דירה ,אולם בעת החידוש לא צלחה לעמוד בזמן באירגון הניירת הדרושה והופסקה לה ההסיוע ,כתוצאה לא יכלה לשלם שכר דירה .מצב נפוץ מאוד כעולה מסכום עודפי התקציב הבלתי מנוצל של משרד השיכון בסוף דצמבר .2013
דוגמה לקושי שנובע מסרבול המערכת :מדוע צריך אדם להגיש בקשה לקבל מס הכנסה שלילי? הרי הכנסותיו ידועות למדינה ,ורשימת הזכאים ידועה לרשויות המס .מדוע הדבר אינו ניתן באופן אוטומטי? המלצה :הקמת גוף ממשלתי שתחת אחריותו מיצוי זכויות .הגוף יפעיל מרכזי זכויות שיסייעו להתמודד עם הבירוקרטיה ,ובאחריותו יהיה להגיש המלצות לשינוי ההתנהלות של גופים ממשלתיים וציבוריים כאשר הוא ייתקל בקושי חוזר על עצמו. •
אפקט דומינו -ישנם אנשים שאינם צולחים הבירוקרטיה בתחום אחד וכתוצאה מכך מוצאים כי הם מאבדים זכויות בתחומים רבים נוספים .התליית זכות במקום אחד ,על מנת לקבוע זכאות במקום אחר ,מביאה דווקא את האוכלוסיות החיות בעוני –להיות נטולות זכויות .א' מתייצבת בלשכת התעסוקה על מנת לזכות אותה בקצבת הבטחת הכנסה .היא מפספסת התייצבות ואינה מצליחה להצדיק את ההעדרות בפני המערכת. כתוצאה מכך ,תישלל קיצבתה לאותו החודש .אך נוסף על זאת –תהיה נעדרת רציפות של קבלת בהטחת הכנסה ,ועלולה לאבד גם זכאות לדיור ציבורי .נ' סובלת מבעיות רפואיות רבות ,לרבות בעיות בספיגת מזון ,אך אינה מצליחה לקבל הכרה בה כנכה בביטוח הלאומי .כתוצאה מכך אינה זכאית לפטור והנחות בתשלומים לרופאים ולתרופות ולבדיקות .העדר הבדיקות ואי נטילת התרופות )מסיבות כלכליות( שוב חוסמים לה את ההכרה בנכות. המלצה :יש לקבוע וועדת חריגים כחלק ממערך שירותי הרווחה ,שיש בה לבטל התלות בין זכאויות שונות ובחינה לפי "מבחן התוצאה" ,דהיינו מצב האדם ומצוקותיו כמוצא ולא עמידה בתנאי זכאות כנקודת המוצא.
•
מחסור במידע וקושי בנגישות למידע – אנשים רבים החיים בעוני אינם מודעים כלל לזכויותיהם ,או אינם יודעים כיצד לממשן ,ולכן אינם מבקשים אותן .הדבר נכון גם לאוכלוסיות בעלות מוגבלות נפשית או פיזית .נכון להיום אין אף גוף במדינה שבאחריותו הנגשת ומיצוי זכויות עבור אנשים החיים בעוני .כך שלאנשים רבים אין מי שיסייע להם להתגבר על הקושי במיצוי זכויות .תפקיד עובדות הרווחה אינו למצות את הזכויות של הפונים אליהן ,והן אינן מומחיות בעניין ,כמו כן העומס המוטל עליהן אינו מאפשר להן למלא אף את הכלול בד' אמות תפקידן .לאחר שמיידעים אנשים על זכויותיהם ,הם נוטים יותר לממשן .מניסיוננו כארגון המפעיל מרכז זכויות המסייע בדיוק בהיבטים אלו, אנשים שהצליחו למצות את המגיע אליהם חוזרים שוב כאשר הם נתקלים בקשיים נוספים. המלצה :הקמת גוף ממשלתי שתחת אחריותו מיצוי זכויות והוא יהיה אמון גם על הפצת המידע ,הנגשתו והפעלת מרכזי זכויות.
•
אי ידיעת השפה – כאשר בסניף משרד הקליטה בחיפה אין אף אדם שדובר ספרדית, ברור שזכויותיו של עולה חדש דובר ספרדית אינן ממומשות ,מכיוון שהוא כלל אינו
מקבל את המידע הרלוונטי .אנשים רבים דוברי אמהרית ותיגרינית אינם מודעים לזכויותיהם מאותה סיבה .ג' היא אישה שדוברת ספרדית בלבד ,אשר נמצאת בטיפול עובדת סוציאלית שדוברת עברית בלבד .ג' אינה מבינה מהן זכויותיה ומה עליה לעשות למען מימושן .כאשר בנה הוצא מהבית לאשפוז פסיכיאטרי בכפיה ,ג' לא הבינה מה מסבירים לה בעברית ,ופנתה אל מרכז הזכויות בקריאה נואשת" :חטפו לי את הילד". ברור שבמצב כזה לא מתקיים מיצוי זכויות. המלצה :כל גוף ממשלתי וציבורי יהיה מחוייב לספק שירותי תרגום לפונים אליו.
•
חסמים משפטיים – "לא תישא פני דל ולא תהדר פני גדול ,בצדק תשפוט עמיתך" )ויקרא י"ט .(15חוסר נגישות למערכות עשיית צדק פוגע במיוחד באנשים שחיים בעוני .פעמים רבות אנשים כלל אינם מודעים לזכותם להיעזר ללא תשלום בעורכי דין מהסיוע המשפטי של מרכז המשפטים או מ"שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין ,ולא כל סוגיה משפטית כלולה בשרות .בייחוד לא כלול משא ומתן לפני תביעה או להסדרת חובות .גם לאחר הפניה ,העומס המוטל על עורכי דין אלה כה גדול ,שזמן רב עובר עד שהאדם מגיע לראיון ועד שממונה עורך דין ,וגם לאחר שממונה עורך דין ,לא תמיד השירות נגיש .ע' פנתה לסיוע המשפטי בבקשה למנות לה עורך דין .היא שלחה את הטפסים ,ומשחלף זמן ולא קיבלה כל תשובה ,סייענו לה להתקשר למוקד הסיוע המשפטי ולברר את העניין .שם נאמר לה שבחומרים ששלחה היו חסרים טפסים .סייענו לה לשלוח את הטפסים החסרים ,והתקשרנו לברר שהגיעו .שוב חלף זמן רב ולא התקבלה תשובה ,שוב התקשרה ע' לסיוע המשפטי ,ושוב נאמר שחסרים מסמכים ,אותם המסמכים שנשלחו קודם ווידאנו את הגעתם .הדבר חזר על עצמו שוב ,עד שפנינו בכתב לסיוע המשפטי .התנהלות כזו מפחיתה את נגישות השירות לאוכלוסיות רבות. גם הפער הגיאוגרפי מקשה :כאשר אדם מבקש לזרז את הטיפול בבקשתו ,הוא יכול להגיע פיזית ללשכות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ .אולם לשכות אלה נמצאות בערים הגדולות ולא בפריפריה .אדם שחי בפריפריה נדרש לנסוע אל עיר המחוז ,דבר שדורש בריאות תקינה ,ולשלם כסף עבור הנסיעה ,דבר שיש לו השלכה כלכלית .מכשול נוסף הוא כלכלי ,והוא נוגע לעלותן של אגרות בית המשפט ,שכ"ט למומחים ,ערבויות וכו'. המלצה :הנגשת שירותי סיוע משפטי בפריפריה ,תוך שיתוף פעולה עם מרכזי הזכויות שנציע בהמשך ,אפשר לספק שעות קבלת קהל באיזורים ג"ג נרחבים יותר בישראל.
•
סיבות תרבותיות – בקרב אנשים שחיים בעוני ,ואוכלוסיות מוחלשות בכלל ,קיימים לעיתים פערים תרבותיים שמביאים לתפיסת מציאות שונה ,אי ידיעת הזכויות וחשש לדרוש אותן .אצל אנשים שהגיעו מאתיופיה ,למשל ,אי מימוש הזכויות גבוה במיוחד. עבורם כמעט לא יעלה על הדעת לתבוע מהמדינה זכויות .דוגמה נוספת :ח' הגיעה לישראל מקובה .שם ,לדבריה ,זכויותיה הבסיסיות ניתנו לה באופן אוטומטי ,מבלי לבקשן .בתחילת חייה בישראל לא ידעה ח' שעליה לפנות ולדרוש את זכויותיה .אנשים
אחרים שחיים בעוני אומרים לנו" :ממילא לא יאמינו לי ,בשביל מה לפנות?" חוסר אמון במערכת הוא אחד המאפיינים של אוכלוסיות החיות בעוני. המלצה :מרכזי הזכויות יהיו אמונים גם על גישור פערים תרבותיים של אוכלוסיות שונות אותם הם ישרתו. •
תדמית שלילית למקבלי קצבאות – אנשים רבים נרתעים מבקשת הטבות המתאימות לקבוצה ספציפיות ,בניגוד לזכויות הנתפסות כלגיטימיות ,בשל התדמית השלילית שנלווית להן.
•
סיבות חברתיות – אנשים שחיים בניתוק מחברה נוטים לממש את זכויותיהם פחות מאנשים בעלי רשת חברתית .אחד הקשיים של חסרי בית ,למשל ,הוא היעדרה של רשת חברתית תומכת .גם מבוגרים שגדלו תחת חסות הרווחה ,באומנה ,פנימיות וכו' ,מוצאים עצמם כבוגרים ,נטולי כלים ומערכת תמיכה לממש את זכויותיהם. המלצה :מרכזי הזכויות יכולים להיות בסיס לבניית קשר עם אותם אנשים ,ולבניית האמון הנדרש על מנת לממש את הזכויות המגיעות לאדם. המלצה נוספת :השקעה ממשלתית בהתארגנות קהילתית ,כדוגמת זו הנהוגה במסגרות "מרכזים קהילתיים מבוססי זכויות".
•
רשויות מקומיות וקהילות עניות – היבט נוסף של מיצוי זכויות מופיע גם בהבדלים בין היכולות של רשויות מקומיות וקבוצות לקבל את כל המגיע להן ממשרדי הממשלה. פעמים רבות זכויות והטבות שונות ניתנות לאוכלוסיות אשר יכולות לעשותmatching מבחינה כלכלית ,המסוגלות למלא את טפסי הבקשה ולעמוד בקריטריונים שונים הנדרשים על ידי משרדי הממשלה .גם בהקשר זה ישנם הבדלים בין רשויות וקבוצות בעלות יכולות כלכלית לבין כאלו שאין להן היכולת להשלים את הנדרש ,או אפילו למלא את כל טפסי הבקשה הדרושים. המלצה :בדיקת היכולת של כל רשות למצות זכויות ולממש הטבות ממשלתיות; סיוע לרשויות במיצוי זכויות במידת הצורך; וליווי סיוע שכזה במשוב בסוף כל תקופה אחר המימוש בפועל בקרב אוכלוסיות שונות.
אי מיצוי זכויות פוגע בצרכים הבסיסיים ביותר של אנשים החיים בעוני ושל אנשים מקבוצות מודרות אחרות ,כמו בריאות ,דיור ,הכנסה וחינוך. בשנת 2013טיפלנו במרכז הזכויות בחדרה בכ 1,000-פניות במגוון נושאים :חובות והוצאה לפועל, דיור ציבורי ,ביטוח לאומי ,ענייני עבודה ,קשיים כלכליים ,קושי בהתנהלות מול מוסדות המדינה, ענייני משפחה .לגבי פונים רבים גילינו שאינם ממצים את זכויותיהם ,או שהם לא היו מודעים להן כלל.
בשנים האחרונות ,בנוסף לקבלת קהל במרכז הזכויות ,אנו מבצעים פעילות יישוג )Reaching Out או :(Outreachאחת לשבוע אנו יוצאים לסיורי שטח בשכונות במעמד סוציו-אקונומי נמוך וליד מוסדות מרכזיים ,מספרים לאנשים כיצד ניתן להיעזר בנו ומחלקים זכותונים .כיום רוב הפונים למרכז הם אנשים שקיבלו את הזכותון שלנו בדרך זו. הצעתנו היא הקמת מרכזי זכויות נייחים וניידים בחסות המדינה.זאת בנוסף להטלת חוב על כל רשות לערוך משובי ניצולת זכויות ובניית תוכנית להגברת המיצוי .במרכזי זכויות אלה יינתן מידע וליווי עד למימוש הזכאויות חברתיות .הנגשת המידע לאוכלוסיות שונות .מרכזי הזכויות הנייחים יימצאו במיקום מרכזי בערים גדולות ובפריפריה ,ולצידם מרכזי זכויות ניידים, המצויידים במחשבים ובמכשור מתקדם ,שיסיירו ביישובים בזמנים קבועים ויעניקו שם שירותי מימוש זכויות )בדומה ל"סניפית" שמפעיל המוסד לביטוח לאומי ביישובי הבדווים הנגב( .הן המרכזים הנייחים והן המרכזים הניידים יופעלו בשעות מגוונות )בוקר ואחה"צ( ויותאמו לטיפול באוכלוסיות שונות ,מבחינת שפה ,הפצת מידע וכו' .מרכזי הזכויות יצטרכו לעסוק גם ביישוג ובהגעה לאוכלוסיות שונות שכלל אינן יודעות שיש זכויות המגיעות להן. בנוסף ,על רשת מרכזי הזכויות הארצית יהיה לזהות תחומים בהם יש קושי חוזר על עצמו, ולהגיש המלצות לשינוי ההתנהלות של גופים ממשלתיים וציבוריים במקרים כאלו. חשוב לציין שישנן עיריות שהקימו מרכזי זכויות שכאלה בשנים האחרונות ,ביניהן ירושלים, חיפה ובת ים.
לפרטים נוספים: הרב עדית לבrhreco@rhr.israel.net , נייד050-2110673 : משרד04-6222678 : פקס153-4-6222678 :