מעין
שירה ,ספרות ורעיונות /גיליון ,9חורף 2013-2014 17ש"ח — כולל מערבון והנובלה "הדוקומנטריסט" מאת ארי ליבסקר
מעין
ﻣﻌﻴﻦ
M a ay a n כתב–עת לשירה ,ספרות ורעיונות — חורף 2014-2013 גיליון מס' ) 9מופץ עם מערבון — מגזין חדש לקולנוע ועם הנובלה הדוקומנטריסט מאת ארי ליבסקר(
עורכים :רועי ארד ,יהושע סימון מערכת :נטלי לוין ,חגי בועז ,כרם הלברכט ,ארי ליבסקר ,נמרוד קמר ,יוני רז פורטוגלי ,מיכל דר, יובל בן עמי ,אלישבע לוי ,יוסי למפל ,זהיה קונדוס ,דן שדור ,יונתן לוי ,שרוליק איינהורן ,מעין שטראוס, מתי שמואלוף ,אבי בוחבוט ,אהרן שבתאי ,אפרת מישורי ,תהל פרוש ,אלטייב ע'נאים ,ענת עינהר, ליאור יעיש ,עפרי אילני ,רועי רוזן שער קדמי :זויה צ'רקסקי ,לוסי2013 , שער אחורי :אלעד לרום2013 ,Magic Doctor , עיצוב גרפי :אבי בוחבוט עריכה לשונית :קרן גרין ריכוז :עדי הלל מנהל :איתמר פרחי קשרי חוץ :אלה איתן ייעוץ משפטי :יהונתן קלינגר עורך גרפי מייסד :כרם הלברכט מו"ל :עמותת מעין — כתב–עת לשירה וחברה הוצאת הגיליון התאפשרה הודות לתמיכה מיוחדת של משרד התרבות והספורט — מנהל התרבות, עיריית תל אביב-יפו ,מועצת הפיס לתרבות וקרן רבינוביץ' לאמנויות www.maayanmagazine.com לכתבי יד ,מנויים ותגובות: maayaned@gmail.com ת"ד ,16277תל אביב-יפו 61162
תוכן עניינים אסופות מיני אסופה של שירת זימה — חארמס ,פושקין ,מיאקובסקי ועוד )עברית :ולאד שוסטרמן( 51 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מיני אסופה דו–כותבית — יעקב ביטון ,אבנר עמית ,קרן שפי ,ענת רייכמן ,יעל בירנבאום )עורך :אבנר עמית( 57 . . . . . . . שפירית — הדס גלעד ,מתי שמואלוף ,עדי עסיס ,יואב שביט ,סוויפט )עורכת :הדס גלעד( 64 . . . . . . . . . . . .
שירה תמי אסולין 6 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שני גרשי 7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תהל פרוש 8 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סילאן דלאל 12 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יניי 23 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ז'אן פולן ,מרי ג'ו בנג )עברית :קובי אור( 24. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לריסה מילר 26. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מאיה האן 28 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דנה מרקוביץ' 30 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אינה שנדר 31 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אילה רינג 33 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ולרי נוגטוב )עברית והסבר :לאו גורביץ ועמית קלינג( 34. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אלחנן לזרוס 42. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דנה אתגר 44 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אופיר משרקי 45. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ארבעה בעקבות מרטיאליס )עברית :רונן סוניס( 55 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יעל בירנבאום 60 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יצחק חפוטה )חופי( 62. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עמיחי חסון 63. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נעם פרתום 66 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תהילה חכימי 70 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שירי נבו פרידנטל 73 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אהד פישוף 74 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עדי ברקוביץ' 78 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אביחי נזרי 80 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לאו גורביץ 81 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יאן מתן לנדסמן 82 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רז סופר 83 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אלון זילבורג 88 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יובל גלעד 89 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ריימון )עברית :יאיר אור( 92. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . איליה קמינסקי )עברית :רועי צ'יקי ארד( 94 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רועי צ'יקי ארד 96 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יבי 98 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מיטל נסים 99 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נדב נוימן 101 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מיכל דר 103 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אלון בר 104 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שירה חרש 108 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מיכל אגסי 111 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יואב אוריון 113 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ג'לל נאור 115 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אלן גינסברג )עברית :יפתח אשכנזי( 117 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יודית שחר 119 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דנה ידלין 120 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דניאל עוז 121 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלמה חתוכה 122. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דנה פרנק 123. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אסף עדן 125. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עדי עסיס 126 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
פרוזה בועז לביא 22 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מיכאל הנגבי 102 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קרן ציטר 105 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מאמרים הדרך להבקיע את ימי הביניים שבהם אנחנו שקועים .יהושע סימון 14 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כן ,לסרס .עפרי אילני 47 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נגד העיסה הצפון האמריקאית .לו ריד )עברית :דני הדר ,רועי צ'יקי ארד( 75 . . . . . . . . . . . . . . . . . . על שיר אחד של ברסאנס .יובל בן עמי 84 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מכתב גלוי למשוררות ומשוררים .יובל גלעד 90 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
הקדמה כשדניאל כהן בנדיט ,דני האדום ,נשאל בזמן המחאה החברתית בישראל על התקופה שאחרי ,1968הוא ציין שאחרי שנת ,1968הגיעה 1969הצוננת ,1969 .כמשל ,נמשכה גם לתוך השנה השנייה שאחרי המחאה בישראל .אבל מעין ,כתמיד ,העדיף לשמור על פעולה ,התנגדות ושמחה ולא לשקוע במרה שחורה ובפטליזם קודר. את יסוד השמחה יש המסווגים כצרכני ,כמעין הפי אנד נוסח וולט דיסני או ניו אייג', אבל אנחנו מדברים על סוג השמחה והיצירה ששררה ברפובליקת האוהלים — תחושה של שחרור ,ידידות ודמוקרטיה )במובנה המילולי ,שלטון העם( שבסופו של דבר נקטעה על ידי מארז של כוחות הון ,קואליציה עירונית וממשלתית ,תקשורת ושכנים בעלי–בתים שלא רצו לראות הומלסים ליד ביתם. דווקא את אווירת הפצע ,המרמור ורפיון הידיים אנחנו רואים ככלי המשרת את השלטון. לא פלא שהשיר שנכתב על שר האוצר יאיר לפיד ופורסם לפני כמה חודשים ,מדבר על חשיבות ה"פצע". ניתן לראות במעין כתב–עת ,אבל זו תפישה משמימה וצרה .מעין הוא מצע פואטי לתנועה ,לפעלתנות שלא מרכינה ראש בפני המשטר ,לאיחוד ההון–צבא ששולט בין הים והנהר בעשורים האחרונים. בגיליון מטעמים רבים :אסופת זימה משירת העולם; אסופת שירה דו–כותבית )שיר שנוצר בשיתוף של מספר כותבים(; תרגומים רבים של שירה; פואמה מרשימה על אזור התחנה המרכזית מאת נעם פרתום; פרסום ראשון של יותר מעשרה יוצרות ויוצרים ,לצד פרסום מחודש של יניי שחי בארץ ישראל במאה החמישית. אחד ההישגים הגדולים שלנו הוא החדש והרע שהחל את דרכו כגלריה זמנית של מעין בתל אביב ב– 2007ומשם הפך למגזין אמנות .השנה הקמנו גלריה ציבורית חדשה ברחוב כיאט 1בעיר התחתית בחיפה שמנוהלת על ידי נטלי לוין .התערוכה הראשונה במקום נקראה "מזימות נדל"ניות" ,ועסקה בזכות לבית ,בקבוצות רכישה ,בטבח פועלי הבניין ,בדיור–ציבורי, ובתפקידה של אמנות בג'נטריפיקציה .הגלריה פועלת בשיתוף פעולה עם הבר הפלסטיני הסמוך ,אלהמברה. הגיליון מופץ יחד עם אחיו ,מגזין הקולנוע מערבון .לראשונה אנחנו מפיצים ביחד עם העיתונים בחוברת נפרדת גם נובלה" ,הדוקומנטריסט" מאת ארי ליבסקר .אפשר לומר שהנובלה היא הילד שיכול היה להיוולד מזיווג של מעין ומערבון ,שכן עלילתה עוסקת בצורה ביקורתית בז'אנר סרטי הכיבוש ,וארי ליבסקר הוא עצמו קולנוען .בגיליון זה גם הופעת אורח של ה"שפירית" ,מקומון השירה של שכונת שפירא )עורכת :הדס גלעד( .הוצאת הספרים של מעין מתרחבת והשנה הוצאנו שני ספרי שירה שהיו הצלחה גדולה ,את "באימבאיב" שמכיל את כל כתביו של רומן באימבאיב ואת "מקש הרווח" הכולל חמישה ספרים של ערן הדס, שחלקם נחתמו על ידי בת–דמותו צאלה כץ ,שהחלה את דרכה בגיליון 2של מעין .הספר הבא בתור במסגרת הוצאת הספרים הוא "עין הכמהין" של המשוררת ואן נויין. כמו שנכתב במאמר מאת יהושע סימון בגיליון שבידיכם ,בישראל כמו במצרים נכנס למשוואה גורם שלא ייעלם במהרה — העם .דווקא בעידן זה של חושך וייאוש ,עלינו להבין שאמירת נואש כמוה כעיווּר עצמי או כריתת רגל בריאה שנרדמה — רוצו קדימה ,היאבקו ונצחו. באהבה, מערכת מעין
5
מעין
שירים /תמי אסולין
העפר לא מכיר /שני גרשי העפר לא מכיר מקומות קדושים העצמות לא מכירות את החזון הדם לא מכיר את צבעי הדגלים האזעקה לא מכירה את ההמנון הגדר לא מבחינה בין שכנים למסתננים שריקת הכדור לא מכירה את צפירת הזיכרון הפקודה לא מכירה את הילדים המתחבאים העונש הנורא לא מכיר את העוון האבות השכולים לא מכירים את כל השיקולים אהבת המולדת לא מכירה את סוחרי הביטחון
* חול שעון גרגירחול עושה לי חשמל בגוף בומבום צעדים שלך אתהאהבהשלי משוגעת מתי אתה לבואללכת ממני לבוא צעדיםמשוגעשלי עלי בומבום .ללכתממני
אבל שר הביטחון מכיר את סוחר הנשק וסוחר הנשק מכיר היטב את שר הביטחון
אתה להפוך לי חולשעון חשמל עד גרגיר חול אין
* תאהב לאהוב אותי לאהוב מתי אני אדם השכמה אני כלום אהוב אותי כוח גדול ריק של שעה השכמה פרטי שלי מחק מחוק חיים שלי כי אדם הוא מחק אתה לצייר לי סיפור אתה אני מחק שלנו אחר כך מחק אותנו ואהוב כמו חדש השכמה
תמי אסולין היא משוררת חירשת בעלת שובל של נמשים .שיריה מבוססים על תחביר שפת הסימנים.
6
מעין
שני גרשי ,יליד ,1976הוא פרסומאי .פרסום ראשון.
7
מעין
שירים /תהל פרוש
היהודי ,הגישו לי מרק כמו שאמא שלי מכינה לליל הסדר ואז בבר הזה ,שאבו ,עם שולחן הביליארד הקטן ופלות בטעם אגוזים לצד היין אני חושבת שכולם פה מדוכאים שהווינאים מדוכאים מאז 1918שמאז שהמציאו את הזאכר טורט לא קרה פה דבר קפה פרוקל )ההיפסטר שהצחוק שלו לא ייאמן ,מעצבן כל כך( נשים יפות כמו בישראל ,שיער מקורזל דיסקוטק אנדרגראונדי שחרחר ריק לילה שנמשך לבוקר של שמונה עשרה שעות התערוכה האלוהית של מרט אופנהיים עם לואיזה שתי עוגות בקפה פרוקל שיחה של ארבע שעות בשאבו הפה עושה צורות שהמוח לא מבין חוזרת שיכורה בגשם חיבוקים של דיטר חיות משוקולד בסופרמרקט הדירה הנהדרת של לואיזה חנות שוקולד עם מיניאטורות קטנות שאני לא יכולה לעזוב כמעט התקף לב אחרי אמבטיה חמה מדי אחרי שלא אכלתי ולא ישנתי מדי אנה מצילה אותי ארוחת ערב אצל לואיזה עם יוליה וטל ואנה ולילה ,היידה הלסבית ובן הזוג שלה השמנמן החמוד שכותב ספרים כי כיף שלג שלג שלג אני בתוך סערת שלג שיחות על :הפליטים הזרים שמבוצרים בכנסייה ,על הרשת הסוציאלית שנותנת אוסטריה ,על שנת השבתון שכולם מקבלים כדי "ללמוד" ,על כמה האוסטרים סגורים ,לא נחמדים ,טיפשים, בינוניים ,מדוכאים ,על הכחשת ההיסטוריה שלהם ,על יחסים פתוחים ורוניקה קפואת פנים מספרת לי על הפרויקט שלה בפגישה בקפה נאסארי טיול בכרמים ליד הבית של ההורים של דיטר הכול לבן ומושלג ואני מחליקה במגפיים עצירה במקום הקטן ששותים בו יין והוא קיטשי ואוכלים בו אוכל מלוח מדי ועשוי מחזיר ספר עם תמונות שחור לבן שפתוח על השולחן ומראה את התמונות של הכפר מאז 1850ותמונות הכפר נראות אותו הדבר תמיד גם ב– 1945דיטר ואני שוכבים אני חולמת שעומר הומו בית קפה מיוזיאום ומרק צח עם כופתאות כבד מרקוס מספר לי איך משווקים את אוסטריה בארצות הברית כמו מקום מצוין לפנסיונרים אמריקאים יולנדה שלא דומה לי בשאבו הליכה לצד הדנובה הקטנה עם אנה ארוחת ערב שאנה מכינה הספרייה הלאומית — אני מוציאה כרטיס שנתי עם אנה ומרקוס בבית קפה ישן )אני לא מחזירה למרקוס טלפון( מוזיאון בלוודיר עם לואיזה שנותנת לי כרטיסים חינם האמן ההומו המוחצן שיש לו אוסף של 8,000ספרים ספר על כסף בלוודיר העליון — קוקשלה ,אגון שילה ,קלימט רכבת ,הבדידות ברכבת שתי ארוחות בוקר :עם אנה הטובה ואצל דורון בדירה היפה הוא מראה לי תמונות מסרי לנקה דיטר מאופר ויש לו קשת ורודה .אנחנו מתנשקים ואוכלים סנדוויצ'ים מגעילים כואבת לי הבטן והוא נותן לי מתנה קומיקס ריאיון עם טוני נגרי שמש קטנה יוצאת כשהמונית מתרחקת
הו ,בנק שלי
הו בנק שלי זיין אותי אתה רוצה לזיין אותי טוב ואף טייקון אתה לא רוצה אף טייקון לא ,כן כן כן ,הו בנק שלי אתה רוצה לזיין אותי טוב ואף טייקון לא טוב ,לא ,עם הטייקון אתה יושב לארוחת צהריים אצל אייל שני ואתם אוכלים חסילונים ברוטב שמח אבל אתי יש זיקוקים ויצרים יש הרבה תנטוס וזה כידוע עד איפה שהחיים נמתחים הו אחיי! תתעלמו ממני למי אני עמלה כותבת שירים למי למי אוכלים שלי במסעדות של אייל שני מחזיקים ידיים באצבעות נישואים שחותמות כרטיסי עבודה ,מחזיקים על כל הכתפיים כלכלה הו בדרך להפגנה נגד הטייקונים ויחסיהם האפלטוניים עם הבנק אני רואה אתכם בטאפס בר אוכלים לטינוס והבשר שלי ריק והשלט שאני נושאת נשאר לעמוד כמו זין על ויאגרה ,אתם האסון שלי בדרך להפגנה נגד המלחמה הו אתם! מי שרוצים לעשות כסף הו מי שרוצים להתעשר ומי שרוצים לשלם ומי שרוצים לאכול ואז לייצר כאב על אופני ספורט מהודרים ,ומי שלובשים חולצה מכופתרת ומי שלובשים חליפה ומי שעושים קריירה מטאורית ומי שכותבים עליהם ומי שעוברת בהם התרגשות לפני הכניסה למחלקה ראשונה ומי שאוהבים שיש לבן עם עורקים ,ומי שיודעים מה שעושה הכסף והם שותקים הו בנק שלי זיין אותי ואעשה פיגוע התאבדות בלובי אחרי שאלחש סעמק ערס וכלום לא יקרה זיין אותי למפרע בתשלומים לחמש שנים במסמכים חתומים ואז אצא לשמש אל הרחוב אחרי אונס לא מוכר על–ידי הרשויות הו אף שוטרת לא תבוא להציל אותי ולא ארגוני הנשים ולא ארגונים למען השלום ולא תנו לחיות לחיות
מה שעשיתי בווינה השלט ההוא — על בית המקווה לזכר אמי ואחותי הבתולה תערוכה בגן ברובע השני וידיאו מוזיקה של האמן השוודי על סיום האהבה תערוכת פשיסטים בגן שפותחים במיוחד לנו שוק פשפשים ,המסעדה סגורה ואנחנו מתיישבים בבית אוכל רועש משחק קופסה בבר אירי שנמשך שלוש וחצי שעות אני מנצחת ואדי מתרגז פעמיים בקפה קורב ,עם ג'ים המתוק ואחר כך עם ניקול מסיבה למען הפליטים ,אני שומעת פיטר במקום דיטר האוניברסיטה לאמנות ,אני יושבת בספרייה היפה והישנה גלידה ברובע הראשון עם אדי וסיור פשיסטים תערוכה של טל באוניברסיטה קפה הבירוקרט ופרידמן דומה לאודי בכל מובן הופעת ריקוד השולחן הירוק אני לא מבינה שמונים אחוז ממה שמדובר אבל הכול חשוב וחדש כל כך הופעת דראג של הפיות הרדיקליות בבר הלסבי ארוחת ערב 1בורגני אצל טל ואנה ארוחת ערב 2קומוניאלי אצל ניקול ובודו ואנדריאס וליסבת מסיבת אמנים לרגל סיום תזה של עיתונאית צעירה המסעדה הסרבית ההיא פעמיים קפה פיל ,אני קונה את הספר האחרון של קוטזי ביקור בכנסייה עם ניקול ,במקרה כשהקרדינל מופיע בה הוא אומר שאמא שלו שמחה שלא נבחר לאפיפיור ואנשים בוכים חג כורדי בסטפן פלאץ הם מרעידים את המדרחוב המוזהב ברקיעות רגליים ומניפים את התינוקות שלהם ומעבירים אותם באש ערב במועדון של קולקטיב על תרבות האונס ערב עם דורון רבינוביץ' ,הסופר
8
מעין
9
מעין
תשע עד חמש /סילאן דלאל .1 לא כותבת עוד שירה על שטרות של בנק ישראל. .2 מה אני יודעת על החיים? התעוררתי לפני רבע שעה. .3 היא :מה אתה חושב על נשים? הוא :יש נשים נורמליות ,יש נשים פחות ,יש נשים מטורפות. הם חולפים על פניי ואני עוד ממתינה בתחנה.
.10 לרגע שכחתי למה אני עושה את מה שאני עושה ולמה אני אוהבת את מה שאני אוהבת. ואז הרגע נמשך. .11 הפלתי את הכדור ,הוא נדד לפינה המאובקת ביותר בחדר ,מאחורי מדפים. בכל זאת בלעתי אותו. .12 ַּכ ֶא ֶבת ַוד ֶא ֶבת בשייח' ג'ראח ומחנה יהודה. .13 פסקול לסרט :פטפוט עוברי אורח ,פעמוני רוח, נביחות כלבים ,מכוניות ,ציוץ ציפורים ,הצנרת של השכנים מלמעלה.
.4 אצל נהג האוטובוס החביב ,עם דגלוני ברצלונה בשמשה. הוא כנראה רוצה לצאת מכאן לקפה עם אשתו, אני רוצה לראות אותך שוב באור יום לפני שיגיע סוף השבוע. .5 אל נא תאמרי הנה דרכי האחרונה, יש לך קפה וצעיף משי ,נעבוד עם זה. .6 מערכת ניתוב השיחות של מת"ק עזה ,שמעתי את קולך מאות פעמים החלפתי הבוקר לגרסה הערבית ,מרגישה את השינוי באוויר. .7 הערה לעצמי :לחזור כבר להפגנות. .8 משחקת מחבואים עם יתר העובדים במשרד אין להם מושג שהתחלנו כבר. .9 בוב מארלי בהמתנה למענה טלפוני במנהל האזרחי. רידמפשן סונג.
סילאן דלאל ,משוררת ,צלמת ופעילה פוליטית ,מתגוררת בירושלים .עובדת למחייתה בארגון זכויות אדם.
12מעין
13מעין
עידן הקרח פוליטיקה של חוב ,האופן שבו ילדי "יש עתיד" אוכלים ביצים קשות ,והדרך בה השלילה של השלילה יכולה להבקיע את ימי הביניים הפוליטיים בהם אנו נתונים .יהושע סימון
באופן פרדוקסלי ,במקביל להפשרת כיפות הקרח בקטבים של כדור הארץ ,נדמה כי אנו נמצאים עתה בעידן קרח חובק עולם .מקוטב עד קוטב העולם מצוי בעידן קרח פוליטי .עידן אפל ,ימי ביניים וכולי הם מושגים שחוזרים על עצמם — ונדי בראון מפרשת את ניסוח הרגע כמלנכוליה — כל מה שיש לנו להיאחז בו הוא התבוסה שלנו ,ואנחנו לא יכולים להרפות ממנה. למציאות הפוליטית בה אנו נתונים עתה ,מציאות המדמה כאילו דבר לא זז ולא משתנה, יש הסבר כלכלי פשוט .חוב .ולא סתם חוב ,אלא הביטוי הפוליטי שלו כשינוי .דוגמה מפרסומת לקטנועי סאן יאנג מעבירה את הרעיון "Life By SanYang" :היא הכותרת שמקדמת מכירת קטנועים חדשים .הפרסומת כוללת דימויים של צעירים מבטלים את זמנם בשעשועים בלוויית קטנוע סאן יאנג )מנהלים מלחמות מים ,חוזרים מקניות ,מפריחים בלונים( ועל גבי הדימויים כיתוב עם פרטים על תוכנית פרישת התשלומים .399x24 :זאת אומרת ₪ 399שמשולמים משך 24חודשים .אם כן ,החיים לפי סאן יאנג הם שנתיים של חוב הפרוש לתשלומים חודשיים. אלה החיים היום — חוב .זו לא דרך חיים ,אלא החיים עצמם — החזר חוב :כרטיס אשראי, סלולרי ,משכנתה ,ליסינג .רגע לפני מחאת קיץ 2011זכורה לי פרסומת של ג' יפית לתוכנית אשראי ייעודית לקניית מצרכי מזון! הפוליטיקה של הפריזר לחוב יש היסטוריה ארוכה של ניהול החיים החברתיים — מהעלאת קורבן לאלים להם חבים את החיים עצמם ,דרך עולמם של הצמיתים והאריסים ,ועד להמצאת המשכנתה ככלי לפרק את האיגודים ולהוזיל את מחיר העבודה ,עבור בהצגת כרטיס האשראי כאמצעי להגדלת כוח הקנייה של העובדים המרוששים ,ועד ללימודים ככלי לשעבוד )בזכות הנשיא בוש הבן בארצות הברית אי אפשר להכריז על פשיטת רגל בכל הקשור להלוואות סטודנטים( .אלא שמה שמייחד את החוב כיום הוא שאין סנקציה מוסרית לגביו ,מסביר דייוויד גרייבר .מאז המצאת היובל במסופוטמיה והשמיטה העברית ועד לחטא ההלוואה בריבית בעולם הקתולי, לעובדה שאנשים מכניסים אנשים אחרים לחוב נלווה ממד של חטא שדרש תיקון .היום ,אין זה המצב עוד ,ושעבוד אדם אחר בחוב אינו גורר עונש משפטי או חוב מוסרי. מבחינה פוליטית ,חוב הפך להיות מכונה להקפאת יחסי–כוח ממנה נגזר עידן הקרח הפוליטי הנוכחי .אבל להקפאה הזאת אנו קוראים היום חידוש .התוכניות המימוניות על טכנולוגיות הן דוגמה טובה — בעולם הסמארטפונים כניסה לחוב נקראת "שדרוג" .הביטוי הפוליטי המעשי הבוטה ביותר של פוליטיקת החוב הוא ללא ספק הקמפיין של אובמה לנשיאות ארצות הברית בקדנציה הראשונה והמדיניות שלו עם היכנסו לתפקיד .תחת הסיסמה "שינוי" אובמה נבחר ובסופו של דבר פעל לשמיטת חובות הבנקים על חשבון משקי הבית .אם כן ,אותו שינוי אובמי במציאות עידן הקרח הפוליטי שלנו משמעו חוב מאמיר של משפחות שמאפשר הקפאה של יחסי–הכוחות באמצעות צבירת הון תוך נישול .וכך גם מה שאנחנו מכנים שינוי הוא לא יותר מעוד ביטוי לכלכלת החוב .מקרה המעבר מהמחאה של 2011ל"יש עתיד" הוא פארסה אחת בשרשרת ארוכה שהועלתה על במות הבחירות הדמוקרטיות של עידן הקרח
14מעין
הפוליטי בו מתקיימות המרות פוליטיות שונות במסגרת שימור כלכלת החוב )איטליה ,יוון, ספרד ,צרפת ,בריטניה ,פורטוגל ,אירלנד ,ארצות הברית( .האפשרויות שעלו מאז מחאות 2011-2010נדמות תקועות בקרחונים שמתגבשים סביבן. ברמה הטקטית ,ניתן לראות איך פועלת מערכת ההקפאה בישראל .תהליך אוסלו הוא מפתח להבין את פעולתה .ועדת טרכטנברג ותהליך אוסלו מבטאים היגיון דומה של אין מוצא .הבעיה מבחינת השלטון בשני המקרים לא הייתה עוול שנגרם לפלסטינים או לעובדים לפרנסתם ,אלא בעיה קשה יותר :לגיטימיות מתרחבת של התקוממות עממית. כמובן בהבדלים מתבקשים של העוול ושל לגיטימיות ההתקוממות ,עדיין אפשר לראות איך הטקטיקה זהה — עיקור הלגיטימיות להתקוממות עממית צלח דרך כניסה לתהליכי–סרק שנתפשו על ידי הפעילים עצמם כלא לגיטימיים .מרגע שהושהתה הלגיטימיות להתקוממות דרך תהליכי הסרק ,נדחקו הפעילים גם במקרה של טרכטנברג וגם במקרה של אוסלו ,להכיר בסיכומים הדיספרופורציוניים של התהליכים שאותם ראו כלא לגיטימיים וכמעקרים את מטרתם .וכשהשלטון התנער אפילו מהסיכומים הדיספרופורציוניים לטובתו ,לפעילים לא נותר אלא לדרוש מהשלטון שיעמוד בהבנות שהגיע אליהן במסגרת הסיכומים של תהליכי הסרק שאותם הם ראו מלכתחילה כלא לגיטימיים. מהובלה של מהלך הנסמך על התקוממות עממית שהבהילה את השלטון ,מצאנו עצמו מבקשים עתה את חסדיו של השלטון ,שיכיר בטובו בהבטחות הסרק שלו שכל מטרתן מלכתחילה הייתה לעקר את הלגיטימיות של ההתקוממות העממית .אדם האנייה מסביר שגם מה שנקרא בישראל "רגיעה" מאז האינתיפאדה השנייה בשטחים הכבושים בגדה המערבית ,הוא ביטוי של חוב מאמיר על משקי בית .בעשור האחרון ,העלייה בצריכה ברשות הפלסטינית ואיתה חוב משקי הבית במקביל לירידה ביכולת ליזום מהלכים סולידריים ,מסביר האנייה ,מקורם במדיניות חוב שיזומה ומופעלת בעזרת תוכניות אשראי מהמפרץ הפרסי. אשמת הסיקסטיז עידן הקרח הפוליטי חובק הכול של ימי המסת הקטבים ,נולד מתוך תרבות הנגד .אנסלם פרנקה תיאר את המעבר מדימוי הפטרייה הגרעינית ) (1945לדימוי הכוכב הכחול )מראה כדור הארץ מהחלל החיצון ,(1968 ,כמעבר מתפישה פוליטית של קיום חרדתי ,לתפישה פוליטית של קיום אקולוגי .משמעותה הסופית של אותה רוח שנות השישים ,מסביר פרנקה ,התמצתה בקריאת תצלום כדור הארץ מהחלל כאילו הוא קובע שאין חוץ )ביטויים של אותה רוח קליפורנית חסרת חוץ ,יש למכביר — מקומונות למחשב האישי ,מקיברנטיקה לבוטוקס( .את הביטוי הפוליטי של היעדר החוץ אפשר לראות למשל בדבולוציה של הפוליטיקה ,זאת במקביל להשתרשות ערכי "תרבות הנגד" במסגרת הקפיטליזם החדש )רישות ,חיבוריות ,יצירתיות( .הניסוח הפוליטי של היעדר חוץ מתבטא במעבר מפרויקט של חקיקה ושלטון ל"מהפכה תודעתית" או "שינוי העצמי" )במובן זה "מהות החיים" של שרי אריסון היא המשך ישיר למסורת הסיקסטיז( ,זה ניכר בין היתר במעבר ממפלגות ,לתנועות ,לעמותות ,לרשתות חברתיות. את המקרה הספציפי שלנו אפשר לסכם בקצרה — בישראל ב– 1977הייתה אוליגרכיה יהודית–אתנית של אדמות וצבא שהתבססה באופן כזה שכל מפלגה בשלטון תשרת אותה .רגע לפני התמסדות הקיפאון הפוליטי הזה שנחווה בישראל כ"מהפך" ,נולד ניסיון לשינוי במסגרת תנועות פוליטיות חוץ–פרלמנטריות )שלום עכשיו ,גוש אמונים( .אלה גייסו המונים לשורותיהן אך מצאו עצמן מהר מאוד חלק מהסדר הקרוש כבר )כל אחת והדינמיקה שלה — תעשיות נשק, התנחלויות ,הפרטות ומקדונלד'ס( .כשהספרה הפוליטית כבר חדלה להיות פוליטית במובן של אפשרות לשינוי ,גם התנועות התמוססו כמובילות שינוי .אפשר לומר שההפגנות וההסתה נגד רבין מתוך בית הנבחרים ומחוץ לו לפני שרצחו אותו ,היו התנועה הפוליטית האפקטיבית
15מעין
ביותר מבחינת שינוי מי שבשלטון ,לאו דווקא שינוי המשטר .ניסיון לחזור על ההישג ,בצורת מה שניתן לכנות "מהפכת תרבות" ברוח מאו טסה דונג ,מתקיים בעשור האחרון תחת שלטון הימין הקיצוני .תנועת מלקחיים ממשרדי הממשלה ותנועות ממומנות דוגמת "אם תרצו", הצליחה כבר במחיקת מרחבי שיח שלמים .מחיקה זו ניכרת בפער דורי עמוק שנוצר — כל מי שמלמד מכיר מקרוב; סטודנטים היום הם שמרנים קיצונים בהשוואה למרצים. לתוך הוואקום שהותירו התנועות הפוליטיות נכנסו העמותות ,שהן ,אולי לא במקרה, מבנה הפעילות הפוליטית המזוהה ביותר עם אקולוגיה וזכויות אדם — שתי תפישות מציאות שקשורות בערכי תרבות הנגד ובצורות פעולה שנסמכות על דמיון פוליטי נעדר חוץ .בהיותן שעונות על מימון פרטי ומדינתי ,ולא על עבודה פוליטית של גיוס פעילים וארגונם ,עמותות הן בהגדרה לא פוליטיות .זאת למרות הניסיון ההרואי של הימין בישראל להפוך אותן לכאלה. במובן זה ,רדיפת העמותות בישראל היא עוד סימפטום להיעדר חוץ פוליטי בתוך הספרה הפוליטית ודמיונו במקום אחר — עולם העמותות .חברה סיפרה לי שבעמותה בה היא עובדת, העובדים ביקשו להתארגן .המיליארדר שתרם והקים את העמותה ,הודיע להם שיסגור את העמותה אם יצליחו להתאגד .כדאי רק להוסיף שמטרת העמותה שהקים אותו מיליארדר הייתה קידום צדק חברתי בישראל. בסוף השרשרת נכון לעכשיו ,נמצאות הרשתות החברתיות .באלה ניתן לראות ניסיון לענות על הדה–פוליטיזציה של החיים הפוליטיים .דרכי הפעולה של אושיות פייסבוק ,מסעות טיהור ברשת והעמוד הטרולי של יאיר לפיד הן מחוות שונות לאותו אין–מוצא; אחרי שלב הגיוס של החברים שנוגע לעולם בחוץ ,הדינמיקה הפייסבוקית מצטמצמת להוקעה ודרישה לייצוג ,וזאת תוך קביעה ,ממש צו ,לפיו אסור שדבר ישתנה — זאת אומרת אני נשאר אני. יש כאן בהגדרה אנטי–פוליטיות מאחר ואין מקום לייצור סובייקט קולקטיבי חדש .דבר דומה קרה באסיפות הכלליות במאהלים כשהקריאה לגוף קולקטיבי מדומיין הסתכמה לבסוף בדרישה לייצוג בתוך גופי הניהול הפנימיים על בסיס הזהות שקדמה למחאה ,והתעקשות על זהות זו .כפי שמסבירה ג'ודי דין ,הדרישה לאופקיות במחאות האוהלים דמתה יותר לניאו– ליברליזם של תומס פרידמן )"העולם שטוח"( .דין מתארת את השלב הנוכחי של הפוליטיקה במסגרת הרשתות החברתיות ,כעוד סימפטום לדחיית האיווי הקומוניסטי והתמסרות לדחף; היא שואלת את המושג תסמונת אספרגר כדי לתאר התנהלות פוליטית נטולת יכולת מיקוד שמתמסרת למעבר מתגובה לתגובה. שלילה מופשטת באופן פרדוקסלי בימי הביניים הביומטריים של הטרור ,המעקב ,הפורנו ,וההימור הפיננסי ,האצה והתנפצות הפכו לביטויים של נייחות פוליטית .אבל עם כל ההתעקשות לעמוד במקום ,מישור החזרה–האינסופית שבו כביכול שהינו ,חלף .הזמן הפוליטי המוקפא שמדמה עצמו כסטטי ונצחי ,מבקיע את עצמו .ואת הלקח של תחריר צריך לזכור גם ראש הממשלה מובארכ יושב בכלוב .עכשיו גם מורסי שנרדף על ּ מובארכ יושב בכלוב .ולא רק ּ הישראלי — ידו יושב בכלוב .הדיאלקטיקה מציעה לא רק את השלילה של מה שיש ,אלא את השלילה של השלילה — רוצה לומר שמה שיש בעצמו הוא שלילה )באחד שישנו ,יש שניים כבר — העבודה הפוליטית תהיה לחלץ אותם ואת המתח שביניהם(. כך ,עם קריסת ברית המועצות ניצחה כביכול הדמוקרטיה הקפיטליסטית ,אבל עכשיו המאבק המבני מתקיים בין דמוקרטיה לקפיטליזם .שלילה מופשטת זו מביאה למסקנה שהמבנה הדיאלקטי בו ההיסטוריה נפרשת אינו מכוון קדימה תוך ניסוי ,טעייה וסנתוז ,אלא תוך קריסה פנימה .אפשר לראות בדיאלקטיקה גרסה פוליטית של מאגיה שחורה או אלכימיה הפוכה .מטרתה לרתום את הממד השלילי של המציאות ,שנוכח בכל רגע ,ולעבוד איתו .במובן
16מעין
זה ,דיאלקטיקה שונה מפעולה ישירה )תהיה זו פעילות אקטיביסטית ,טרור או פקודה של הממשלה( — ברמה הטקטית מאסה קריטית יכולה לפעול ,אבל ברמה האסטרטגית ,תסביר הדיאלקטיקה ,בלתי נמנע שתהיה לה תוצאה הפוכה מהכוונה — מקרה "יש עתיד" והאחים המוסלמים כפועל יוצא של תנועת מחאה ואף מהפכה הוא התסמין .ישנם תנאים אובייקטיביים ואלה קשורים ביכולת ארגון ,מימון ,משמעות ותנאי חיים שעליהם לאותה פעולה ישירה אין שליטה ,וכפי שקורה לא אחת ,הדינמיקה שתוליד הפעולה תבסס עוד יותר את אחיזת השלטון בתנאים האובייקטיביים. לכן ברמה הטקטית פעולה ישירה יכולה להיות מאוד מוצלחת ,אבל ברמה אסטרטגית תביא לתוצאות הפוכות ממה שכיוונה .במסורת המרקסיסטית ,המשמעות של הבנה כזאת של פוליטיקה היא כמובן הצורך בארגון פוליטי מתמיד ,מהפכני ,בעל אורך נשימה ורצף, שישמש הן לניתוח הדינמיקה של הסתירות הפנימיות של הפשיזם הטכנוקרטי של ההון ,והן לרתימה ספונטנית של המעבר מהארגון על בסיס אי נחת חברתית ,לארגון על בסיס הגדרה עצמית פוליטית — מפלגה. מקורותיה הנאצים של ההפרטה זה לא שאת הרגע הנוכחי צריך לקרוא מתוך מקבילות היסטוריות .אלא את המקבילות ההיסטוריות יש לקרוא מתוך הרגע הנוכחי .במובן הזה ,זה לא שאנחנו לא יודעים מה קורה עד שלא נלמד מה כבר היה ,אלא אנחנו לא יודעים מה היה בלי שנבין מה קורה .ומה שקורה עכשיו מלמד אותנו דווקא משהו על נאציזם .כפי שג'יימס מיק מסביר ,המילה הפרטה נכנסת לשפה האנגלית במלחמת העולם השנייה ,תוך תרגום המושג מגרמנית .מושג זה ,Reprivatisierungמוזכר ב– 1936על ידי כתב "האקונומיסט" בברלין המדווח על המדיניות הכלכלית הנאצית .ב– 1943המילה ,Privatizationהפרטה ,מופיעה בפרסום אקדמי ראשון באנגלית במסגרת ניתוח התוכנית הכלכלית של היטלר ,והנה משמעותה" :המפלגה הנאצית מאפשרת את צבירתו של עושר פרטי ובעלות על אימפריות תעשייתיות בידי חבריה ושותפיה הבכירים של המפלגה באמצעות 'הפרטה' ופעולות אחרות שמרכזות את הפעילות הכלכלית בידי קבוצה צרה שאותה ניתן לכנות האליטה הנציונל סוציאליסטית". מתוך ההקבלה לרגע הנוכחי אנחנו מבינים את הנאציזם גם כפרויקט מעמדי שמיטיב עם מקורבי מפלגת השלטון ,ומשתקף ממנה חזרה תיאור הפרויקט המעמדי הנוכחי של צבירה תוך נישול — ההפרטה — כפרויקט בן למורשת הפוליטית הנאצית .לא צריך להוסיף לכל זה את הרעיון של חפצים פיראטיים ואנשים לא חוקיים )במקום שבו הורסים בתים ,פקחי עירייה שופכים אקונומיקה לסירי מרק של עובדים זרים( ,כדי להבין ששוב אנחנו ב– ,1936מהצד השני. ועוד מילה על הפרטה .במהלך קלאסי של עידן הקרח בו משמעותן של מילים הפוכה לשימוש בהן )כמו במקרה של "שינוי"( ,הפרטה נקשרת היום למה שנקרא תהליכי דמוקרטיזציה )במובנו היומיומי במציאות" ,בית ספר דמוקרטי" משמעו למעשה הפרטה — זאת אומרת גלגול יותר ויותר עלויות על ההורים ,זאת בנוסף למסים שהם משלמים( .אלא שמטבעה הפרטה היא אנטי–דמוקרטית .אם המהפכה האמריקנית נישאה על כנפי הדרישה כלפי הכתר הבריטי "אין מיסוי בלי ייצוג!" ,הרי שהפרטה היא בהגדרה מיסוי בלי ייצוג — מים ,חשמל ,השכלה, בריאות ,חינוך ,תקשורת; כל אלה הם מסים שאנו ממשיכים לשלם כשירותים )שאנחנו לא יכולים בלעדיהם( ,גם כשהם יוצאים מאחריות המדינה .לכן הפרטה היא פשוט מיסוי בלי ייצוג .או במילים אחרות פרויקט פוליטי אנטי–דמוקרטי.
17מעין
שובה של הדיאלקטיקה מאז ,2008קריסה פנימית של השלב הקודם בקפיטליזם הניאו–ליברלי )שאותו ניתן לכנות קפיטליזם ללא אופוזיציה( ,הולידה סדר ניאו–ליברלי חדש — הפשיזם הטכנוקרטי של ההון )קפיטליזם שלאחר הקריסה שלו לעצמו( .השאלה שעולה היום היא איך עדיין אין מלחמת עולם .איך ההון יצא מהמשבר הנוכחי בלי מלחמה? אבל צריך לזכור שלקח כמעט דור בין המיתון של שלהי המאה ה– 19בגרמניה לבין מלחמת העולם הראשונה ,ובין נפילת הבורסה באוקטובר 1929לספטמבר 1939לקח עשור .כך שיש למה לצפות. יש סיכוי שאירועים כמו המרדף אחרי ג'וליאן אסנג' ואדוארד סנודן הם התחלה של מה שלימים יובן כראשיתה של מלחמת העולם השלישית .ובמידה רבה המלחמה הרי כבר כאן — ישראל במובן זה מהווה מודל ומופת ,ועדיין ,המלחמה הגדולה תיראה אחרת לגמרי גם בעיני אלה שלהם יש היום כוח חסר–פרופורציות ביחס לאלה שעליהם השיתו מלחמה יומיומית. אם נסתכל על ההתקפות העונתיות חסרות הפרופורציה על מחנה הפליטים הגדול בעולם ,עזה ,נראה שבמקביל לממד מחושב של תועלת כלכלית לתעשייה הצבאית ולהיפרד ומשול הפוליטי בתוך מדינת ישראל ,אי אפשר להתעלם מהאופי חסר האונים שטבוע בעצם האלימות המופעלת על עזה .זוהי אלימות שבהגדרתה היא ביטוי לאימפוטנציה — מאחר ואין לך שליטה או מרות ,אתה מנסה לזכות בהשפעה בעזרת אלימות .במובן זה ,ישראל תוקפת בעזה בגלל שהחמאס מנהל סדר יום עצמאי .דוגמה נוספת ,היא תסריט אפשרי על בסיס אירועי היום — דור שלישי של מתנחלים מבצע לינצ'ים ,פוגרומים ופעולות טרור תחת השם "תג מחיר" בתוך שטחי ישראל — במקביל להקבלות פוליטיות של רדיפת מיעוטים על ידי הפשיסטים ,גם זה יכול להיתפש כביטוי של אימפוטנציה .כפרפור הסדר הנוכחי .אין הכוונה לומר שאלה הן הנשימות האחרונות של מפעל ההתנחלויות ,אלא שבאופן דיאלקטי אלה פרפורי הסדר הנוכחי של ההתנחלויות .פרפורים שמסמנים את נרמולו על ידי המשטר. כי ברגע שתהיה נורמליזציה מלאה של ההתנחלויות דרך סיפוח ,הן עצמן תגווענה .כמערך נורמטיבי ,לפרישה הנרחבת והדלילה של ההתנחלויות אין צידוק גם לא במסגרת הסדר הקיים של הפשיזם הטכנוקרטי של ההון .אפשר כבר עכשיו לדמיין ערי רפאים לאורך יהודה ושומרון, לא בגלל נסיגה ,אלא בגלל סיפוח. "יש עתיד" והלבן של הביצה לתופעה של "יש עתיד" שמור מקום מיוחד כביטוי לסתירות הפנימיות שמנטרלות את עצמן לכדי קיפאון .ב"מעין" ) 6סתיו-חורף ,(2011-2010כתבתי על רב–תרבותיות בישראל כגזרה שווה של שנאות" :אם מישהו יאמר לי שהוא שונא ערבים הוא ירגיש לא נעים ,שהוא גזען .אבל אז הוא יוסיף שגם חרדים הוא שונא ,והנה לנו כבר ליברל ".שנאת ערבים וחרדים היא הקריטריון לליברליזם בישראל היום .במקרה של "יש עתיד" ,בשל תפישה של היהדות כאתניות ,המפלגה הזאת לא יכולה לקדם סדר–יום חילוני על פיו יופרדו הדת מהמדינה .הרי אף אחד לא מדמיין דבר כזה היום — שמפלגה ליברלית ישראלית תקדם את רעיון מדינת כל אזרחיה ,שיהיו חירויות דת לכל אחת ואחד ,שהמדינה תפסיק מימון של מוסדות דת וכפייה של חוקי דת על אזרחים לפי מפתח אתני .האנטישמיות כלפי היהודים החרדים היא ביטוי לחוסר היכולת לדמיין מצב כזה )בגלל הגזענות ,שגם היא אנטישמית ,כלפי ערבים( .באופן פרדוקסלי ,החרדים הם השעיר לעזאזל של האפליה של הערבים )זוכרים את הווטו על ש"ס בתוך הממשלה ,והבוז לאפשרות של גוש החוסם עם הערבים מחוץ לממשלה?(. הנה דוגמה מעניינת ,גם אם לא מדעית ,לחוסר היכולת ה"יש עתידי" להכיל את המתחים הפנימיים שמתוכם מתקיים העולם הפוליטי .הייתי מוסיף ,חוסר יכולת להכיל את
18מעין
המתח המתקיים בחיים עצמם .נתקלתי בתופעה בקרב ילדים של מצביעי "יש עתיד" והנה עיקריה :כשהם אוכלים ביצה קשה הם לא אוכלים את הצהוב שלה .נתקלתי בתופעה באופן גורף במשפחות שונות .עד כדי כך הילדים נרתעים מהחלמון ,שההורים מפרידים אותו לפני שיגישו להם את החלבון הלבן והצמיגי .את הצורך להפריד בין הצהוב והלבן אפשר לפתור כגחמה של ילדים מפונקים אולי ,אבל אפשר לראות בה גם תגובה מתבקשת לראיית העולם של ההורים — חוסר יכולת להכיר בעצם טבעם של החיים לפיו אחד תמיד מתחלק לשניים. אותו מתח שהדיאלקטיקה נושאת ומנסחת ,מוכחש כאן .לתפישה כזו יש מקורות רעיוניים רבים והיא באה לידי ביטוי בשילוב של ניאו–ליברליזם ושמרנות חדשה. המקרה התזונתי כאן מהדהד את ההיגיון המרחבי של "יש עתיד" שהוא קהילות מגודרות. ממגדלי יוקרה ועד להתנחלויות ויישובים קהילתיים ,ההפרדה ממפה את האסון החברתי הישראלי ש"יש עתיד" היא ביטויו הפוליטי .ההפרדה מבטאת הן את צדו המרחבי של פרויקט ההפרטה ואת הניסיון להתמודד עם המחיר החברתי שהוא גובה ,זאת תוך הבטחת הצבירה מאלה המנושלים .ישנו כבר עתיד קרוב אפשרי של מדינה דו–לאומית שתיוולד מתוך הדיאלקטיקה של המהלך ההיסטורי של הסיפוח ,ובה יצומצמו הציונים לתחומי מושב ביישובי הכוכבים לאורך מה שעד לא מכבר נקרא היה קו התפר .הם יקבלו אוטונומיה חלקית לקהילות המגודרות שלהם ובה ימשיכו להיזכר בסבלם ובמעללי הגבורה של אבותיהם ולאכול רק את הלבן של הביצה. BDSוההמרה של פוליטיקה במצפון הביטויים של ה– ,BDSהתנועה שקוראת לחרם מתוך סולידריות עם המאבק הפלסטיני, מהדהדים את אותו עקרון הפרדה שהוא היגיון פנימי לחברה הישראלית ולמדיניות האפרטהייד שנגדה ה– BDSיוצא ,כפי שמסבירה עלמה יצחקי .עם זאת ,לקריאה לחרם על מוסדות יש פוטנציאל של דיאלוג על בסיס שתיקות רועמות יותר ויותר .זה בינתיים לא התרומם לכדי פרויקט פוליטי ערבי–עברי. כתופעה ,ה– BDSמבטא את ההמרה המתקיימת היום בתחומים רבים בין מצפון לפוליטיקה, המזכיר את הנסיגה מפוליטיקה לעבר עמותות ולרשתות חברתיות; כקריאה מצפונית ,ה–,BDS ניחן בחד–משמעיות של אי ההסכמה עם הכיבוש .כפרויקט פוליטי הוא נראה כמי שמנסה לענות על אתגר מימי אוסלו של מראית העין של נורמליזציה בשדה הכלכלי והתרבותי של ה"סדר העולמי החדש" .במובן זה ה– BDSנועד לכישלון מלכתחילה פשוט כי אין יותר פרויקט נורמליזציה ,אלא פרויקט הפרדה. במקביל ,ה– ,BDSהפך במידה רבה להיות עניין פנים–אמריקני שמנסה לענות על תזת הלובי הישראלי בארצות הברית .זאת אומרת ,להגיב להטיה של מדיניות החוץ האמריקנית לטובת הכיבוש .ברגע שמבינים זאת כך ,מבינים את חוסר התוחלת הפוליטי של הפרויקט לקראת חיים משותפים כאן — דבר ראשון כי הוא נפרד מהעניין הפלסטיני עצמו ,וכפי שמזנה קאטו וכרים ראביה מסבירים ,ה– ,BDSהוא סימפטום לנתק הפוליטי שיצרה מציאות הרשות הפלסטינית עצמה ,ומבטא משבר עמוק בשאלת הייצוג במסגרת הפוליטיקה הפלסטינית .אם בעבר הלאומיות הפלסטינית הייתה פרויקט שכלל לא רק שיח זכויות ובראשן הזכות להגדרה עצמית ,הרי שהוא גם כלל קשר רציף בין הפזורה הפלסטינית ,הפליטים וההנהגה של התנועות השונות .במובן זה ,ה– ,BDSעל מגוון מפורסמיו טובי הלב ,הוא ביטוי לפירוק כל אותם קשרים שיצרו פרויקט פוליטי משותף .לא שלקריאה העקרונית אין צידוק אלא שמימושה ,כפי שהוא מתקיים במציאות ממיר פעולה פוליטית בעמדה מוסרית — בהקשר המקומי הוא מחליף את הפעולה הפוליטית של שותפות גורל פלסטינית ושותפות ערבית–יהודית .בהקשר אמריקני, וזה ביטוי נוסף לחוסר התוחלת של הפרויקט ,הוא מתעלם מההקשר בו מתקיימת ההטיה האמריקנית לטובת הכיבוש — זאת אומרת פרישת מערך הכוחות של האימפריה האמריקנית
19מעין
והכוח עליו היא מושתתת .במובן זה ,הפעולה הפוליטית הרלוונטית הנגזרת מה– BDSתהיה לא פחות מהפלת המשטר האמריקני .כפי שמייקל הארט מספר ,כשהיה סטודנט אקטיביסט בשנות השמונים ,שחשב שהוא צ'ה גווארה ממרילנד ,והגיע לאל סלבדור ,הסבירו לו שם שאם הוא ממש רוצה לעזור להם אז שיחזור הביתה לארצות הברית ויעשה שם מהפכה .יש היגיון רב בדרישה הזאת גם לאור תקדימים היסטוריים ,במיוחד האופן בו קריסת הגוש הסובייטי היא שאפשרה את נפילת משטר האפרטהייד הגזעי בדרום אפריקה )לא הכלכלי ,כמובן( ,שאליו מקובל להשוות את הכיבוש. אגב שלילה מופשטת לעומת פעולה ישירה ,הגורם להפסקת האפרטהייד הגזעי ודאי לא היה החרם התרבותי על דרום אפריקה .זאת אומרת ,כשארצות הברית תיפול ,או לפחות כשלא תהיה לה נגיעה למזרח התיכון ,יגיע סוף למשטר ההפרדה ,איכשהו זו עדיין לא הפכה לתנועה סוחפת בקרב אקדמאים אמריקנים דורשי טוב .בשל כך ,ניתן לסכם ,ניכר כי ההירתמות ל– BDSמשמשת עמדה מצפונית טהרנית על חשבון פעולה פוליטית. ארבע העונות הערביות במצטבר ,מה שמסתמן במזרח התיכון הוא שיבה להיערכות לאורך מתאר של מאבק בין אסלאם פוליטי וצבא — במצרים ,בסוריה ובמידה פחות ברוטלית בינתיים גם בטורקיה .אבל תפישה כזאת של המציאות הפוליטית כאילו היא קפואה במתאר זה כל העת )חזרה אינסופית שמציעים לנו למשל דוברי המודיעין הצבאי הישראלי( ,לא עונה לשאלה למה עכשיו? והתשובה היא "העם" — הקטגוריה המופשטת שהגדירה עצמה כשיצאה לרחובות ב– 2011היא הבסיס והסיבה לאופי המאבק לשימור מאזן הכוחות סביב הדיכוטומיה צבא/אסלאם .לא מאורגן, מגוון ,כשהמסורת הפוליטית שלו תחת התקפה מתמדת )עוד מימי המשטר הקודם ,בידי קרנות שוחרות דמוקרטיזציה של האיחוד האירופי ושל ג'ורג' סורוס( ,העם הופיע ב–.2011 המאבקים בין הצבא והאסלאם הפוליטי ,שניכר כי שניהם לא מצליחים לייצר הגמוניה לפיה הם המייצגים הנאמנים של העם ,נגזרים קודם כול מהופעה זו .מצורך לשלוט ,למנוע ואף לבטל אותה .אבל ,גם אחרי טבח נוראי בסוריה ומיליוני פליטים ,גם אחרי הרג מפגינים מסיבי ו– 18בברימר מצרי ,גם אחרי מעצרי מנע עצומים בצמרת הצבאית ומשפטי רופאים בגרסה טורקית — העם עדיין שם. מרגע שהופיע ,גם הרג מסיבי של אזרחים לא יעלים אותו .הקטגוריה "העם" היא למובארכ לשוב אחרי שהופל ּ ארבע העונות הערביות .אפילו אם נאמר שתחריר 2013תקרא ב– .2011שהצבא עשה סיבוב ,שהאחים המוסלמים עוד יחזרו ,עדיין תחריר של 2013מלמדת אותנו לקח מדהים שחורג מההיגיון של עידן הקרח .בתוך שנתיים המצרים הצליחו לעשות מה שדמוקרטיות ליברליות לא הצליחו לעשות במשך למעלה ממאתיים שנה .את הטענה שמשטר שעולה בבחירות כלליות הוא כביכול דמוקרטי ולכן לגיטימי ,תחריר 2013הפריכה .אפשר להפיל משטר שעלה בבחירות בשם הדמוקרטיה .כי למשטר–הזה–שקוראים–לו–דמוקרטיה והוא בנוי על לגיטימציה )או טוב יותר אליבי( של בחירות ,אין באמת משמעות דמוקרטית .כל מה שצריך בדמוקרטיה תקנונית כזאת זה לשלוט בקלפיות שתיים–עשרה שעות פעם בכמה שנים. כמובן עוזר גם לשלוט במשאבים ,במקומות העבודה ,בבית המשפט ,בעיתונים ובצבא — אלה הם התנאים האובייקטיבים שההפרטה מעניקה לפשיזם הטכנוקרטי של ההון .מה שתחריר 2013 מלמדת אותנו ,זה שזאת אולי הדמוקרטיה האמיתית — הפלה סדרתית של המשטר ,שבשום שלב לא יהיה טבעי שאדם אחד יכול לשלוט על אחר .שבכל שנה ייפול השלטון.
יהושע סימון ,יליד ,1979עורך מערבון.
20מעין
איתורית /בועז לביא במימי בריכת סמר נמצא איש אחד שכנראה שקע שם בשנת 1988ולחגורתו מחובר מכשיר איתורית .בשל שינויי אקלים חריפים וחומרים שדלפו במשך עשורים אל תוך המים ,הפכה מה שהייתה פעם שלולית חורף זעירה ,למקרר גופות של ממש .גוויות שלמות של נברני שדה (Microtus) guentheriנמשו ממנה מעת לעת ,טריים כאילו נולדו זה עתה .אחדים מהם התפוררו בתוך דקות ,לאחר שהוצאו מן הנוזל העכור .את האיש שכנראה שקע בבריכה בשנת 1988גילה עובד של החברה להגנת הטבע ,שסייר שם עם תת–מקלע .לאחרונה מצאו רבים מתושביה של אקס–חדרה מפלט בתוך הצמחייה העבותה–עדיין שסביב הבריכה :הם זללו ערבזים ופטל קדוש ,ובחודשי החורף גם לכדו מדי פעם אנפה או שחף צהוב–רגל .הוראות הפתיחה באש של עובד החברה להגנת הטבע ,שמו היה אבי מלוסיאן ,תוארו באופן בהיר מאוד על גבי פתק שנשא אתו תמיד ,כמין קמע" :בכל מקרה של חשד להימצאות צורת חיים שאיננה ציפור או מכרסם במרחב השמורה ,מותר לפתוח לעברה באש באופן מיידי ,במגמה לפגוע בה באופן שימנע ממנה כל פעילות או תזוזה". לכן ,כאשר ראה ממרחק את גופת האיש משנת 1988צפה במים ,קודם כול ירה .בלי היסוס ובלי השתהות .פשוט ירה .טרטור הקליעים החריד מאות ציפורים משלוותן והן נטשו את צמרות העצים והמריאו עצבניות אל השמיים .אבל אבי המשיך לירות .לאחר שמונה או עשר שניות ,כאשר הגופה המחוררת שבמים החלה כבר לסוב סביב עצמה ולסחוף אחריה זבל וקני סוף רקובים ,שחרר את האצבע .הוא התקרב אל הגופה .הבגדים השתמרו כאילו נרכשו בשבוע שעבר ,במשביר לצרכן או במקום אחר .פניו של המת היו מכווצות בכעס ,או בתדהמה .אבי שוטט במבטו על פני הסבך ומצא לו איזה ענף .הוא השיט את הגופה כה וכה, אך רק מכשיר האיתורית עניין אותו ,בעצם .לבסוף אזר מעט עוז והתקרב עוד אל המים .בלי מאמץ שחרר את מכשיר האיתורית ,ואחר שילח את הגופה במכה קלה ,להמשיך את מסעה הספיראלי .הוא ניגב את המכשיר השחור בקצה חולצתו שהוצאה מן המכנסיים ,ובחן אותו היטב .נראה שנוזלי השימור עשו את מלאכתם גם כאן .הוא מצא את מתג ההפעלה והדליק אותו .אור עמום בקע מן הצג .אבי צחק בפליאה .הוא עמד שם וקרא את ההודעה שנעה כעת אות אחר אות ,כמו על שלט אלקטרוני בכיכר טיימס" :מרדכי ואנונו הורשע בבגידה ובריגול חמור .נגזרו עליו 18שנות מאסר ".למי שולחים הודעה כזאת? חשב אבי .זה בטח איש חשוב. אולי כתב של הטלוויזיה .מכשיר האיתורית החל להבהב ,ואז דעך אור הצג ומעין "חררריק" נשמע מבפנים .המכשיר גווע .איתן טלטל אותו אבל דבר לא קרה .הוא עמד שם ,השעה הייתה שלוש וחצי בערך .בסופו של דבר זרק את מכשיר האיתורית אל השמיים ורוקן עליו את מה שנשאר מן המחסנית .הציפורים המעטות שלא עופפו משם קודם ,נמלטו עכשיו .דממה ירדה על בריכת סמר ובצעדים ארוכים ,תוך שהוא מכניס בחזרה את חולצתו אל המכנסיים ,התרחק משם אבי וחזר אל הג'יפ.
ובכן ודברים אחדים /יניי אווילי אדמה ביזו ֵ אחדים אחודים אימרה אחת ביזו בבוחן ביטויָ ם באומרם בנות בירה גבוהה גבוהה גיברו גרי גיא גידופי גאווה דברו דברו דהרו דאו ְדרוך ְדרוס דריסת השמים. השמים המה ִהשמימוּם הותל היטם הפכפך וגואלו וגואלו ונאלמו ונעלמו ונשרפו ונשטפו ונשפטו זאת זאת זולות זוממו זורבו זועמו זוֹרוּ חוץ חוץ חניית חמדתם חצצתם חילם חילץ טפו טפו טפשו טעו טורפו טוטלו טלטלת יחד יחד יעצו יזמו יוקש יתיצבו יווסדו כן כן כולהם כאחת כפרו כנותן כח למו למו לעגתה לשעה להלץ לליצים לבונה מגדל מגדל מגיע מרום מעוז מנוסם מנו נוססו נוססו נזורו נתפזרו נעו נוערו נאחזו סער סער סופת סוע שיחם סיעפים סרה עונים עונים עושת ערמהעזרה עניין עיוועים עורערה פעולתם פעולתם פחה פניהם פה פוצחים פילגתם צור צור צפיתה ציפצופם צעיתה צווחתם צרחתה קול קול קראת קנוא קיר קירקרתה קינם קילעתה רובם רובם רדף רוח רואי ריכב רום שדי שדי שמעתה ש ...שפטתה שטות שאונם תיעבתה תיעבתה תולי תקומה תאבתה תלויי תשובה
בועז לביא נולד בניו יורק ב– 1974והיגר לישראל בגיל .3תסריטאי ,במאי ומפתח משחקים .סרטו "האגם" )(2009 הוקרן בפסטיבלים רבים ברחבי העולם" .איתורית" הוא סיפורו השישי המתפרסם ב"מעין" .מתגורר בתל אביב.
יניי ,משורר אוליפו מוקדם ,שחי בארץ ישראל בתקופה הביזנטית במאה החמישית או השישית לספירה.
22מעין
23מעין
שני שירים מתורגמים עברית :קובי אור
חיים /ז'אן פולן ילד נולד בעיר גדולה כעבור חצי מאה הוא רק לוחם מת זה היה הוא האיש שראיתם מגיח ומניח שק מלא תפוחים שניים או שלושה מהם החוצה מתגלגלים עוד צליל נשמע בעולם בו ציפור על קבר עומדת ושרה.
אודה להיסטוריה /מרי ג'ו בנג לולא שכבה כאן במיטה עם בחור לפני כל כך הרבה שנים ,מה היה קורה ,היא חושבת, לה ולתינוק שלא היה נולד ,וכעת איננו .היא לא הייתה יודעת מה זה להיות אם היא לא הייתה יודעת מה זה מוות. היא לא הייתה יודעת מה זה לאהוב. שלוש מתנות שניתנו לה. "תעירו אותי ",היא אמרה, "כשהחיים שלי ייגמרו ".הסתכלו עליה. זה כמו שחלונות הלילה נתפרו לעיניה.
ז'אן פולן ) ,(1968-1884כותב ,מבקר ,ועורך כתב העת הספרות אן–אר–אף הצרפתי ,שותף ברזיסטנס. מרי ג'ו בנג )נ (1946 .היא משוררת אמריקאית ,ילידת מיזורי. שני תרגומי השירים מוקדשים לזכר צחי רייך.
24מעין
שירים /לריסה מילר * הייתי רוצה לדבר על העניין הזה של עבודה ובית. שניהם בדרך כלל הולכים ביחד — כמו זנות וסמים.
הם קיבלו. לפני הרבה שנים במערות בהן אומרים שהתחבא יונה הנביא אנדריי מצא גולגולת )כך הוא אמר(. חמש מאות שבעים ושלושה מטרים מעל פני הים אבל כשהייתי קטנה והלכתי לזרוק את הזבל בפח הירוק הגדול לא מצאתי את הדרך חזרה.
ג'אבל סיח' מג'אבל סיח' אפשר לראות שקיעות טובות ויפות .כשהשמש נעלמת בתוך הכפר שאני רואה מחלון ביתי. כשיש גשם כבישי הכפר נוצצים כמו תולעים חלקלקות. היום גרים שם רוסים ורוסיות צעירים וצעירות זקנים וזקנות בעיקר. פעם היו פה עצים היה פה יער עם שועלים. עוד נשארו כמה חתיכות של יער אורנים שלא מתאים לאקלים המזרח תיכוני. ויקיפדיה מחקו את מה שהוספתי לערך "הר יונה" אבל את השם "ג'אבל סיח'"
26מעין
לריסה מילר ,נולדה ב– 1988בבלרוס ,גדלה בנצרת עילית וכיום מתגוררת ביפו .יוצרת ואוכלת פירות. זהו פרסומה הראשון.
27מעין
שירים /מאיה האן 32323232 ,32323232פרויקט משביר .אני גלוחת ראש וגלוחת כוּס ,מסתובבת לי בין המוכרות השונות. ריטה ניגשת אלי ומציעה לי פוך מלטף למערומי הנוצצים — משפריצים איבה לכל חור בקולב. כן ריטה ,כן ,אני רוצה ,אני רוצה פוך ,ריטה ,פוך ,שיהפוך אותי מבפנים ,שימלא אותי נוצות אווז ,ריטה ,אני רוצה להיות אווז ,להתפטם ,ריטה ,לגעות ,שיתקעו לי צינור בוושט געגעגע ,שמישהו ייגע שמשהו ייגע. פוך הפוך מפכפך לתוכי ברוך ,מרכך ,מרקק ,יורקת על עצמי ועלייך ,ריטה ,הו ,ריטה, את מציעה לי גם מחטב ,כן ריטה ,אני רוצה מחטב שיחטב אותי ,ריטה ,שיחטב לי תישבן, שיחטב לי את המוח שיחטב לי תצורה ,שיחטב לי תנשמה ,הו ריטה ,הו. יש מקום למתוקים ומקום רק לגברים ,יש שלוש קומות נשים וגם מחלקת עסקים ,עונדת תכשיט ממחלקת תכשיטים ,לובשת חזייה מאגף המבצעים ,אני ילדת משביר ,שוברת תכלים, שבורה שם מבפנים עם כל קומות המחטבים. גועה במשביר כמו פרה ברפת ,מתפרפרת עם עצמי ועם גלינה ,שלוקחת אותי ואת הפוך ואת המחטב אל מחלקת יולדות ,אל העגלות ,כמו עגלה ,אני מחפשת את העגלה הדו–מושבית המשפחתית הלא אישית ,שרק אצא מעצמי ושמשהו ייקח אותי ,גלינה ,הו גלינה ,גלי לי את סודך ,דברי אלי בשמך ,שהיה אמור להיות שמי ,כן ,גלינה ,אז אני עובדת במשביר עם תג מחיר .לא עושה כל פעולה ,רק מחפשת עגלת טיסה שתיקח אותי מכאן .והמספר הזוכה הוא: !32323232כן זו אני אני אני אני! אני זוכה! הו ריטה ,הו גלינה ,הו סבטה!!??!! מה את עושה כאן? את לא בחופשת לידה ,מחפשת אחר בעל רבן וכתובה? עולה על עגלת הטיסה ,מחפשת מטוס להטסה ,מקפלת את תגי המחיר וממריאה לברלין. כולן בברלין סבטה ,גלינה ,ריטה ,כולן ,בברלין ,ממתינה לי הנאצית התורנית שתרד לי, שתפרוס עליי חסות ,כמו מותג יהודי עלום ,אלומת אור שוטפת את פניי ואני מוסרת לדעת מתמסרת שוברת שתיקה ומסגירה את מצבי השבור החדור הממושבר הממוסגר המתנפץ ונבנה בלי הפסקה )העבודה משחררת ,גם אילנה דיין(. מגהצת כרטיס אשראי וממריאה רגלית לרחובי הקט ג'ורג' אליוט .קורעת את שקיות המשביר ושוברת את כל הסרוויס החדש .תאוריית המפץ עוברת לי בראש ואני נרדמת על הרסיסים ,מדממת.
רומן הרמוני הרגלת אותי למין תלת–שבועי ועכשיו חד–מין יש במיטתי א מנם מאזינה לשדות אחרים אך בינתיים הצלילים מזייפים. אז אם תרצי שוב לנגן יחד את אותה סימפוניה משובחת אני אמתין לך מתחת לשמיכה לעוד קונצרט פרידה לעוד קונצ לעוד קו לע
מאיה האן ,ילידת ,1980בוגרת בית הספר לאמנויות הבמה ,סמינר הקיבוצים ,כותבת ויוצרת ,גרה בתל אביב.
28מעין
29מעין
שירים /דנה מרקוביץ'
שירים /אינה שנדר
אדום
גלוח ראש
הרחצה מסכנת ,המלחמות שוורים והתמרור עצור ובכל זאת אני רואה את האדום קורה, משכיח מאתנו את כל הצבעים שיכולנו להיות.
גלוח ראש חליפת ג'ינס שחורה שעון קסיו כסוף חישוק בתנוך שמאל חבילה הדוקה אוחז ביד של אישה צעירה לה גבות שחורות עבות כמו שצריך מכשיר נוקיה אפור ציפורניים מחודדות כמו מקור של ציפור שיר מורעבת שדיים קטנים חולצה שקופה
הברד המוחלט הברד המוחלט. אין פוך ושמיכות ושוקו חם וחלון וצמר תקוות. הברד המוחלט. אדם ישנו ברד ישנו אדם ישנו הולך ,אין "מנין באת?" אין "לאן אתה הולך?". הברד המוחלט הטומן בחובו ישׁי שלג חדשים. ִא ֵ
לי עיני רנטגן הגעתי למרקם נעים עם הבצק נח במקרר אכין לה לפתן שזיפים שתטביע יגונה צורחת במגפון סיסמאות אהבה זימה רוסית שבורה גילחתי את השיער הברקתי את הקרקפת אשקר עוד פעם אחת מרוששת שוב הון סמלי האיפור שלי גס השפה שלי נמוכה
30מעין
31מעין
מוצצת דם בחצאית שלך יש חורים על ז'קט הג'ינס המשופשף שלך יש כתם צהוב החגורה לוחצת לי על הבטן צוואר אדום מגרד אומרים שעוד ארבעה ימים יגמר העולם בשבוע הבא יש לי תור לרופאה את אוספת את השיער עם גומייה רפויה הדוקה חשבתי שנקודת החן שיש לך על הצוואר זו קרצייה לתלוש אותה עם מפית
אפרסק /אילה רינג חושק להשכיב את הפצצה אפרסק אוהב אותה תולה כביסה בחוץ בתוך התעלה פצצה מתפתלת מעליו בולעת אותו אפרסק
בלילה חלמתי על תבשיל פטריות שאמא שלי קטפה ביער בחורשה בפארק על שם צ'ירצ'יל בקבוקי פלסטיק ,מזרונים מכוסים זרע עטיפות של ביסלי בצל הידיים שלי קרות הציפורניים סגולות סדוקות אני צריכה ללבוש סוודר צריכה למצוא עבודה יותר נכון ,קריירה לעשות הליכה בערב תביאי מאה שקל מוצצת דם
אינה שנדר ,ילידת ,1981תל אביב ,ספרנית.
ספר שיריה של אילה רינג "אם הפלאים" יצא לאור ב–2011
32מעין
33מעין
שירים /ולרי נוגטוב עברית והסבר :לאו גורביץ ועמית קלינג
גן עדן עלי אדמות אנשים מאבדים את מינם הסימנים נשטפים מעליהם הראשוניים והשניוניים בנחישות חסרת מעצורים בבוקר לבית הספר הולך בן חוזרת בת למחרת הבת הולכת לבית הספר חוזר הרמפרודיטוס לגברים טופח הישבן לנשים — עצמות הלחיים והכתפיים לנערים מתבקע חיץ הנקביים לנערות בין הרגליים מתנדנדים איברים הגבולות נמחקים ההבדלים מוחלקים הגופים מידמים גן עדן עלי אדמות מפציע מין זין עלי אדמות מפציע מז–ד–יין עלי אדמות מפציע
אני רואה אותם מהחלון כמו כן אני רואה כיסאות נוח זרוקים ריקים על שניים שלושה מהם פקעות ירקרקות–אדמדמות של אקטופלזמה מנשנשת שנדפקת עם עצמה בעוגמה וללא הפסקה אני רואה את זה מהמרפסת אליה אני בורח מהתליינים השתקנים אבל כבר מרגיש את האצבעות הקפואות שלהם על כיפתי המודלקת אחר כך הפריים מתהפך בחדות אני מקווה שאשתרץ אחרי כולם אשתרץ אחרי כולם אחריכם אחריהם אחרינו וכבר אחרי עצמי אני רוצה להחזיק כמה שיותר רוצה להאריך את העינוי המתוק הזה את הבדיחה והעינוי האנטומי את הבדיחה העתיקה המזוקנת לפני שסוף סוף אחווה אושר בלתי מעורער
אני מפחד להתעורר בלי אשכים האשכים המוכרים המבדרים מפחד לראות במראה באמבטיה שרץ עם מפשעה חלקה וריקה ורמז קל לחזה נערה מכוסה שיער גס מפחד ללכוד במבט המשתקף הבעה שלווה–מסופקת שנתי — סיוטים )סיוטים היו לי תמיד אבל אלו מסויטים מכולם( בחלומי רודפים אותי מפלצות חיוורות חסרות מין ושולחות צבתות מעוקלות אלי לתחתונים עם טלפיים חדים משויפים הם מתפרצים לחדר המלון עם נוף לאוקיינוס שמים קודרים מעל חוף שומם השחפים מתעופפים נמוך וללא ניחומים
34מעין
35מעין
סבא חוסאן מילים :עממי .קונספט :ולרי נוגטוב אפיגרף :קתולהו לא נם זה רק לכאורה סבא חוסאן השתין בקונקן סבא חוסאן לא גידהמופאסאן סבא חוסאן לא זינדין זידאן סבא חוסאן לא לואיס קורבולאן סבא חוסאן גדול לא קטן סבא חוסאן והשר נאמן סבא חוסאן נו פוסוראן סבא חוסאן לא טורזאן סבא חוסאן ישב בניסאן סבא חוסאן יושב במיזנן אוכל מטוגן מפריח עשן שיכור מדושן סבא חוסאן לא מחוסן סבא חוסאן תפס לו צוענ
סבא חוסאן באק אין טאון סבא חוסאן נכנס לאמ:פם סבא חוסאן נתפס על חם סבא חוסאן רקד קאנקאן סבא חוסאן והטיגריס שירחאן סבא חוסאן וג'ינגיס חאן סבא חוסאן מעומלן סבא חוסאן הלך לגן סבא חוסאן הטיל במפתן סבא חוסאן נכנס לבית שאן סבא חוסאן לא חריין סבא חוסאן מקסס בשולחן סבא חוסאן וואחד שתיין סבא חוסאן צ'יקלאווין נתן סבא חוסאן דפק חוצן
36מעין
37מעין
סבא חוסאן חבר'המן
סבא חוסאן הזקן והים
סבא חוסאן על אוטובוס דן
סבא חוסאן על אייר פורס וואן
סבא חוסאן הטריד כרטיסן
סבא חוסאן קרא the sun
סבא חוסאן הכיר את כל הבניין
סבא חוסאן פתח שולחן
סבא חוסאן אחד בשביל כולן
סבא חוסאן הו בידי בם
סבא חוסאן סובב לו פינג'אן
סבא חוסאן עכשיו מעונן
סבא חוסאן אדם רחמן
סבא חוסאן צד לווייתן
סבא חוסאן אקדוחן
סבא חוסאן נסע לבלקן
סבא חוסאן עושה את מילאן
סבא חוסאן בקייב ישן
סבא חוסאן כמו ז'אן ולז'אן
סבא חוסאן והתיקן
סבא חוסאן בר מינן
סבא חוסאן רב–זיין
סבא חוסאן ייקח אותנו לתימן
סבא חוסאן חירב מזרן
סבא חוסאן לא היפי מחורבן
סבא חוסאן קוסמופוליטן
סבא חוסאן ירד מנכסן
סבא חוסאן כמו הוריקן
סבא חוסאן לא קלבאסה
סבא חוסאן בדיור מוגן
38מעין
39מעין
סבא חוסאן לא נסע למוגודן
סבא חוסאן טלסמן
סבא חוסאן עצור במתקן
סבא חוסאן ידיד העם
סבא חוסאן זקן חרמן סבא חוסאן יש"ע זה כאן סבא חוסאן למד באולפן סבא חוסאן שירת באפגן סבא חוסאן גבר שרמן דוד חוסאן חרבן על אוזרבויג'ן דוד חוסאן וים ביל דאן סבא חוסאן נסע לאיכטלאן סבא חוסאן ומשה דיין סבא חוסאן בים עוד יפליג קפיטן סבא חוסאן ראסטומאן סבא חוסאן הרכיב רייבאן סבא חוסאן דור מזוין
40מעין
ולרי נוגטוב ,יליד אוקראינה ,1972הוא משורר ,מתרגם ואמן פרפורמנס רוסי עכשווי ,פרסם מספר ספרים ,ובהם "פרילאנס" ) (2007ו"מיינסטרים" ) .(2012השירה שלו מפגישה איכויות טרנסגרסיביות עם מדע בדיוני ,פאנק ופוסט–מודרניזם. נוגטוב התבגר אל תוך התפוררות ברית המועצות והתהווה כיוצר בשנים הכאוטיות ,המושחתות וההיפר–קפיטליסטיות של שלטון ילצין ,שבמהלכן נהגה רוסיה כאדם שנפרד זה עתה מחברתו השתלטנית וכעת משתכר מדי לילה ומציק לבחורות במועדונים ,אנוס לפצות על הזמן שאבד .השירים שלו ,שנשענים תכופות על חזרה ועל מבנים דמויי רשימות ,הם התפוצצות של ציטוטים והקשרים מהעבר ומההווה של רוסיה ,לצד הזרקת תרבות פופולרית מערבית, שבדיוק שטפה אז את המדינה ,לפני תקופת הלאומיות המחודשת של שלטון פוטין .נוגטוב עושה גם שימוש כבד במט — תופעה לשונית ייחודית לרוסית ,שכבה נוספת של גסויות )שמקורן ,ככל הנראה ,בשפה הטטארית( שנחשבה ועודנה נחשבת לטאבו ,גם אם זה הולך ונחלש .עם זאת ,למט מסורת שירית ארוכת שנים ,ועשו בו שימוש גם משוררים קאנוניים כמו פושקין ולרמונטוב ,בשירים שיועדו למעגל חברים קרוב. "גן עדן עלי אדמות" ,שיר קונבנציונלי יחסית ,הוא ספק פנטזיה רב–מינית ספק סיוט פרנואידי .בולטת בו השפעתם מדע בדיוני ,פנטזיה ואימה. "סבא חוסאן" 74 ,צמדי חרוזים ,המוגדרים על–ידי נוגטוב גם כ"אפופיאת פייסבוק עממית" ,פורש כמו במבנה–מניפה גלריית תמונות המתארות את עלילותיו רבות–הפנים של "סבא חוסאן" ,הלוא הוא "סבא חסאן" ,הלוא הוא אסלן אוּסוֹיאן ,ראש מאפיה ממוצא כורדי ,יליד גרוזיה ,שחוסל בתחילת 2013במוסקבה ,ככל הנראה על רקע סכסוך עסקי שעניינו פרויקט הבנייה המסיבי המוקם בימים אלו בעיר סוצ'י שלחופי הים השחור ,לקראת אולימפיאדת החורף. ואמנם ,המציאות הרב–לאומית ,הפוסט–סובייטית ,של אוסויאן מתגלמת גם כאן .מבחינה גרפית ,השיר הטורי, השרשורי ,מעשה–טלאים שיש לשער כי נתפר בשלבים על–ידי כמה מחברים שונים ,כמעין מם פייסבוק מקומי, מגלם בצורתו האנכית דווקא את הגיאוגרפיה האופקית של ברית המועצות רחבת–הידיים ,ממגדן שבמזרח הרחוק ועד לקייב שבאוקראינה ,כולל עצירות–ביניים באתרים מטאפוריים כמו "איכטלאן" של הסופר קרלוס קסטנדה, בתחנות מערביות )טורניר וימבלדון(. שיבושי המילים בשיר והחלפת התנועה Aב–) Oמוגודן במקום מגאדאן ,נו פוסוראן במקום נו פסאראן( ,נועדו ככל הנראה לדמות את הדיאלקט הזר של אוסויאן ,בהנחה שאכן דיבר כך .ואמנם ,הזרות והקוסמופוליטיות ,היחס האמביוולנטי אל ראש המאפיה הירוי כדמות חביבה ורעה גם יחד ,נהנתן חרמן שאוהב לעשות את צרכיו בפומבי, כל אלו מתבטאים בראש ובראשונה באפיגרף חסר המקור של השיר — "קתולהו לא נם /זה רק לכאורה ".קתולהו, יצור בדיוני המופיע ביצירתו של הסופר האמריקאי ה"פ לאבקרפט ,המכונה לעתים "קתולהו המת" ,מתואר לרוב כתמנון דמוי–אדם ,הישן בקרקעית האוקיינוס ,ממתין לשעתו להשכים קום ולזרוע הרס בעולם.
41מעין
שירים /אלחנן לזרוס
מגיעים לדוכן יושב לו סבא מהסוג המשובח רבע קילו נלקח
שיר אהבה אפלטוני מצנחן במיל' ליעל דואני בפסקי הזמן ובהפסקות הרבע מפציעה על הפרקט יעל לרגע מדברת למיקרופון מול הקהל בלי לפחד מסבירה למתמודדים האקראיים איפה כל אחד עומד מעודדת את הקולע כמו גם את המחטיא חופשה במלון וטלוויזיה מבטיחה לסקורר להביא גאה ובלונדינית יפהפייה אתנחתא של כיף בחיוכה מביאה על ג'בלאות טיפסתי וגם בבית על הספה ידעתי תקופה צנחתי ממטוס ונרקבתי כמו עגלה ערופה נכון דואני את שייכת לאחר אבל את הרגש והדמיון אי–אפשר לקרר זה אפלטוני אמנם ותעתוע של אדם יעל דואני ואני לא יקרה לעולם אבל בשידור של משחק הכדורסל בראשון עומדת בעיגול האמצע כאילו הייתה שמשון
סוג
השניים בשדות חוזרים פגשו באחת של אופנה מהסוג שנעליים מכל זוג יש לה פעמיים הסבו לשולחן משלושה כיוונים סוג של ישיבה רצינית וחשובה אכלו את ההרינג על חתיכה של קרקר מהסוג המוזהב שהפיינשמקר העדיף ואהב מבין העניין הנהן בחיוב האופנתית סימנה אוקי סוג של הסכמה שדג מלוח זה ברמה ביחד הכריזו בפה אחד שדג ההרינג הוא דג מיוחד מכל הדגים שאפשר עליהם לדבר דג מטיאס קריר הוא המוצלח ביותר
פיינשמקר בשדות הולך לקנות דג מלוח מהסוג הרך זה משובח נתקל במבין עניין אחד שלא שואל מה מסוג מסוים אחד עם ראש מורם עכשיו זה כבר שניים חצי חוליה סוג של פרויקט יש דג מלוח ליירט
אלחנן לזרוס ,נולד ב– 1984בחיפה ,מקבל שכר בקופירייטינג ,גר אצל ההורים במצפה הושעיה בגליל. למד ארכיאולוגיה ותסריטאות.
42מעין
43מעין
דנה אתגר /דנה אתגר דנה אתגר :רוצה לגור בסופרמרקט ענק עם המון דברים והרבה מאותו הדבר. מעדני חלב ,לחמניות ,אוכמניות 100092988374558 ,גרגירי קפה נשים עם שיער קצר ,גברים בג'ינסים ,ילדים מלוכלכים ,קרטוני ביצים ,בננות ,יופלה ומקלדות. טוסטר. לישון ליד המקרר של מוצרי החלב במיטה לבנה. לקום בבוקר לבצוע פומלה .לטפטף על הרצפה. אני רוצה להיות פיית סופרמרקט שקופה, שיכולה לנוע במעגלי טיב טעם ולנחות ביער פרואני עבה או בגלפגוס הרברבנית. שיקראו לי גלפגוס. אני אתבשם בריח אבקות הכביסה .יותר מהכול אני רוצה לפגוש אותך מול מוצרי האפייה. גם במעברי הלחם זה בסדר מבחינתי אני אעמוד על הגבעה הגבוהה ביותר אסתכל על כל הזבל שמוטל בעיר מוצרים גזעניים חפים מפשע. האוויר יהיה בהיר ותהיה לי רוח של חופש מאחורי האוזניים. אל תשים לי זכוכיות בתיק אני אעשה אמבטיה ליד הקופות. תקרא לי טבעול אני אגיד על ידך סנפרוסט. בסוף אני אדקור אותך עם סכין מאגף כלי המטבח ואחביא את הגופה שלך בקפואים .בין אפונים קפואים אולי אתה צודק בין תרנגולים מתים.
שירים /אופיר משרקי תשמ"ד יפה שחורה ושבורה לאלף עבדים השמעתי לו ג'ז וסגרתי ברפלקס תנכ"י קהלת זה דיבוק ,שלמה היה גשר הפחד הוא מה שאתה עושה ממנו ילד ישן ,בשחור לבן ,תקוע באמריקן שוט ,רק הדמיון יכול לעזור פה או רפרנס ,השואה זה שיר אהבה של אדולף לגרמניה נולדתי בשנת 4344לספירה בינואר ,כל היום מישהו מראיין אותי בתוך הראש ,והספיקה לי לחישתו את שמה לראות את תמונ ת חייהם במלואה ,עצירות ארוכו ת בשמה הקצר איך שהוא מושך אותו לנצח ,ונרדם נעלי הופמן תחת תנאים בהם אנשים בדרך כלל מתחרפנים ,אני פורחת ,ד"ר הופמן מקיץ חדשים כאילו נעמדתי מול ערימת נעלי עור רגע אחרי שחלצו אותן היהודים התחלתי למדוד את כולן במרץ משאירה אותן חמות *
דנה אתגר היא מורה לתיאטרון ובמאית תל אביבית .גרה בלונדון כרגע.
44מעין
חיות קטנות אוספות לקול וחיות גדולות נקראות לאסוף תמונות ומי אוסף מילים? חיות בינוניות אלו האוספות מילות חולין
45מעין
מי אוסף מין חיות ,אוספות כי גם מין צריך קולות וצריך גם תמונות אבל מילים לא צריך ,מילים זה לחיות בינוניות מי אוסף מילות חולין? החיה זו חיה יפה שניזונה בעיקר מאהבה יום אחד כשאכלה מספיק אהבה לאהבה לא היה טעם יותר והיא נהייתה ירוקה בהתחלה החיה הייתה שקופה או בצבע מים עכשיו כשאין בה טעם נהייתה נראית לעין ומאז היא בורחת * ורק מלטעום מהזרע שלו יכולתי להבין איזה ילדים יצאו לו ,אפורים ,מעין דבורה הנביאה של זרע תרים את ידיה על ההר ומתחתינו יילחמו התאים הלבנים בפולש הנהדר ולכשיסתיים העניין הוא הביא לי איידס מבריטניה איזה יופי איידס מנומס לא פריפריאלי ,ויודע מהחיים שלו זורם בסמוך לדמי ,בונה טירות קטנות ,ונוסע בצד שמאל ומתנצל בפני אירלנד ומנומס
אופיר משרקי ,יליד תשמ"ד ,משורר מתל אביב
46מעין
כן ,לחתוך :הסירוס כאופציה תרבותית /עפרי אילני האם לאדם הראשון היה זין? התשובה איננה ברורה מאליה .התיאולוג אוריגנס סבר שהגוף הגשמי אינו חלק מתוכנית הבריאה המקורית של אלוהים .הגוף שייך לבריאה השנייה של האדם ,שמבשרת כבר את הגירוש מגן עדן .שני הפרקים הראשונים של בראשית ,כך טען אוריגנס בחיבורו "על היסודות הראשונים" ) ,(De principiisמתארים את הבריאה הרוחנית של יצורים חסרי בשר ,בעלי גוף אתרי טהור .רק משהפנו עורף לחיי העיון וההתבוננות ,לבשו בני האדם "כותנות עור" ,ככתוב בבראשית ג' .אך גם אז ,בגן עדן ,אדם לא שכב עם חוה .רק אחרי שגורשו מהגן ,בפרק ד' של בראשית נאמר כי "אדם ידע את חוה אשתו". מבחינות רבות ,מצבנו העכשווי דומה לזה של הנוצרים המוקדמים .לא פאולוס ,שטען כי מוטב לבני האדם להתחתן כדי להישמר מפני סכנת הזנות ,אלא אוריגנס ,אבי הפירוש האלגורי של כתבי הקודש ,הוא ההוגה העומד באופק של תקופתנו .לטענתו ,באותה מידה שהמובן המילולי של המקרא נחות ומנוגד למובן הרוחני שהוענק לנו על–ידי ישו ,כך גם האיחוד הגופני המוביל לרבייה בבשר מנוגד לאיחוד הרוחני המוביל ללידה הרוחנית. אך מי שקורא את תולדות חייו של אוריגנס נתקל בפרט ביוגרפי אחד שזוכה רק לעתים רחוקות לתשומת לב :הוא היה מסורס .בגיל צעיר ,הוא סירס את עצמו במו ידיו .דווקא בנקודה זו ,כפי שהבחין אדוארד גיבון ,חרג אוריגנס מגישתו המפרשת את כתבי הקודש על דרך האלגוריה .באופן המילולי ביותר ,הוא הגשים את הוראתו של ישו בבשורה על–פי מתי: "ויש סריסים אשר סרסו עצמם למען מלכות השמים ,מי שיוכל לקבל יקבל" )מתי .(12 ,19 אוריגנס אינו יוצא דופן .טרטוליאנוס ,אב כנסייה ידוע פחות שקדם לאוריגנס ,הרחיק לכת וטען שגם ישו עצמו היה מסורס .הפרשנים הנוצרים החשובים בדורות שאחרי התנצרות האימפריה הרומית מצאו דרכים להכחיש את ציווי הסירוס שבברית החדשה או להתחמק ממנו ,ואפילו אסרו על הסירוס העצמי .אף–על–פי–כן ,נוצרים רבים המשיכו לסרס את עצמם. כמעט בכל תיאור בן הזמן של ימי הביניים המוקדמים מופיעים סריסים שוב ושוב .ברבים מהמקורות בני התקופה ,העובדה שאדם כלשהו הוא מסורס היא לעתים טריוויאלית כל כך, כדי שפרט זה יוזכר רק כלאחר יד .אוטרופיוס ,סריס שחי במאה הרביעית ,הגיע לעמדת הקונסול של האימפריה הרומית ,וסריס אחר ,נארסס ,היה מצביא הניצחון על השבטים הגותיים .במקביל ,היה הסירוס מקובל למדי בחוגי האליטה בקיסרות הסינית ,בפרס ובהודו, לכל אורך ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת .התקופה המודרנית ,כלומר מאתיים השנים האחרונות ,היא למעשה העידן היחיד בהיסטוריה האנושית שבו הסירוס העצמי נעלם לגמרי מטווח ההתנהגויות הלגיטימיות. נעלם עד לאחרונה .עכשיו הוא חוזר .הצייטגייסט שלנו עומד בסימנו של הסירוס העצמי. לא סירוס כמטאפורה ,אלגוריה או פנטזיה ,ולא סירוס סובלימטיבי המומר בטקס המילה. סירוס ממש — הפעם לא למען מלכות שמים ,אלא כאמצעי להסדרת היחסים בין המינים. עולם ללא מין אני זוכר די טוב את האופן שבו ראיתי את העולם בילדותי ,לפני ששמעתי שאנשים מזדיינים .לצורך העניין ,אכנה את ראיית העולם הזאת "תמונת העולם החביונית" או "העולם– ללא–מין" .כניסוי מחשבתי ,אפשר לדמיין אדם שצולח את גיל ההתבגרות מבלי לנפץ את תמונת העולם הזאת ,וממשיך וחי בכפוף לה כל חייו .אם נניח בצד את שאלת הרבייה ,שהיא ממילא משנית במיניות של תקופתנו ,הרי שבאופן עקרוני ,אדם כזה יכול לתפקד בחברה
47מעין
באורח נורמלי לגמרי .אם יבוא אנתרופולוג לראיין אותו ,הוא יוכל להציג תיאור קוהרנטי של המציאות החברתית והתרבותית ,שלא יכלול את התופעה של אנשים המתפשטים פתאום ותוקעים איברים שונים בתוך שקעים בגופם של אנשים אחרים .שום דבר לא יהיה חסר בעולמו של האיש הזה; יותר מכך :הוא יחיה עדיין באותו עולם שבו אנחנו חיים. כמאה שנה אחרי "פשר החלומות" ,וכעשר שנים אחרי "סקס והעיר הגדולה" ,העולם– ללא–מין הוא עדיין נקודת המוצא שלנו .חשוב ככל שיהיה ,המין הוא בעיה ,חריגה או הפרעה. למעשה ,המטען העצום שמוצמד לו רק מקשיח את המבנה הזה ,שעומד ביסודם של החוק, הכלכלה והשפה .לא פלא שאנשים רבים יותר ויותר רוצים להחזיר את הסדר על כנו ,לשוב למצבו המיני הראשוני של האדם. שהרי ,מהרגע שבו שומע הילד על קיומו של המין ,הוא נאלץ להתמודד עם כפילות מבלבלת .למין ,מסבירים לו ,יש מעמד מיוחד .המין הוא הדבר הטוב ביותר ,אבל גם הרע ביותר. הוא מוביל למלכות השמיים של העונג ,אבל גם לגיהינום של האונס והפדופיליה.
עתיקה זו .אפילו זקפה המתעוררת באופן ספונטני באוטובוס נתקלת בגינוי חריף ברשתות החברתיות .כמה שנחוג סחור–סחור ,אי–אפשר להתחמק מהמסכנה שבתקופתנו ,יותר מאי פעם בעידן המודרני ,המין עצמו הפך לבעיה. והבעיה היא גם שבו זמנית ,התביעה להתקיים כיצור מיני אינה מצטמצמת ,אלא מתרחבת. הגבר חייב להזדיין ,אבל נדרש לעשות זאת "באופן נורמטיבי" .אך הגיע הזמן לשאול :האם מיניות גברית נורמטיבית קיימת בכלל? האם "גבר טוב" הוא אפשרי בעולם הממשי? אותם גברים שמועלים על נס כ"גברים טובים" הם לרוב פשוט אלה שלמדו את כללי כלכלת המין. שגשוגם המיני מתאפשר על חשבונם של אותם "גברים רעים" שלא יכולים או לא מצליחים להסתגל לכללים אלה .על אף האשליה של לגיטימיות נרחבת לשונות מינית ,נראה כי מי שנפגע מההגבלות המיניות הם בעיקר אלה המצויים מחוץ לזרם המרכזי של המיניות. המערך החברתי הנוכחי ,שאין בו אופציה ממשית ומוכרת של הימנעות ,הוא למעשה תופעה חדשה ,ולא ברור אם הוא בכלל בר–קיימא .זאת לא בגלל "היצר הטבעי" ,אלא כי ייצורה של המיניות הלגיטימית מבוצע בהכרח על חשבונם של "הבלתי לגיטימיים".
הפרכתו של תחום הביניים כיצד יכול המין להיות רע וטוב בו זמנית? יש שיאמרו שהתשובה פשוטה :מין אינו אונס .במסגרתם של תנאים מסוימים ,מותר ואף כדאי לעשות מין .רק מחוץ לתנאים אלה, המין הוא אסור בתכלית האיסור .אך האופן שבו משתלב המין בתוך העולם–ללא–מין מעולם לא נוסח באופן קוהרנטי. לכאורה ,התנאי הבסיסי המתיר קיומו של מין בתקופתנו הוא הסכמה של שני הצדדים. אלא שלמעשה ,זה שנים אנו חיים מעבר לעידן ההסכמה .האיסורים שהגבילו את המין בעידן הטרום ליברלי )בעיקר המצב המשפחתי ,שיוכם המגדרי של שני המשתתפים ואופן ביצוע האקט המיני( הוחלפו במסגרת השיח הליברלי במספר רב של איסורים אחרים ,שהסכמה היא רק אחד מהם :אסור לקיים יחסי מין עם קטינים ועם בני משפחה; אסור להזדיין עם כפופים ממגוון סוגים; אסור לבקש מין תמורת תשלום; ואסור אפילו לשקר כדי להשיג הסכמה ליחסי מין .באינספור סיטואציות יומיומיות ,אסור לדבר על מין או לחתור להשגתו .הפרה של כל אחד מהתנאים האלה עשויה להפוך את המין לאונס ,פיזי או מילולי. הדרישה הזו שביסוד הקונצנזוס הליברלי — להתקיים בתחום הביניים שבין הימנעות ממין לבין אונס ,היא שערורייתית לכל הפחות .היא שערורייתית מכיוון שאנשים רבים אינם יכולים לעמוד בה .גם אם רוב בני האדם עומדים בתביעותיו )מה שמוטל בספק( ,משטר "המין הלגיטימי" שבקוטבו האחד אורית קמיר ובקוטבו השני קארי בראדשו מפקיר אינספור אנשים, והופך אותם לפושעים בזויים בכוח או בפועל. בעבר חשבתי שבעייתיותו של המין קשורה ליחסים הבלתי שוויוניים בין המגדרים ,ולכן הדרך הסבירה להתקיים בתוך עולם המין מבלי לפשוע היא לשכב עם גברים .זאת גם הדרך שבה בחרתי להתמודד עם הבעיה .אלא שהומוסקסואליות אינה פתרון שניתן לכפות על האנושות כולה .הומוסקסואליות אינה הגבלה; היא מבוססת על תשוקה לסוג מסוים של אובייקטים. חלק מהאנשים בעולם אינם חולקים את התשוקה הזו ,ולא ניתן לכפות אותה עליהם .במידה רבה של צדק ,שיח ההטרדה המינית חודר בשנים האחרונות אל עולם המין ההומוסקסואלי. בנוסף ,גם במסגרת המין החד–מיני ,צורות רבות של מין בהסכמה הן אסורות או מוקעות. יותר מכך :נוכחות ממשית או סימבולית של איברי מין גבריים במרחב הציבורי הופכת יותר ויותר לבעיה .תור הזהב של השחרור המיני התחלף מזמן באינספור הגבלות .שיטוט בעירום נאסר לאחרונה אפילו בסן פרנסיסקו ,בירת המהפכה המינית ואחד ממעוזיה האחרונים. עד לפני כעשור ,קהילת הלהט"ב הגנה בחירוף נפש על הזכות לקרוזינג — מין מזדמן בגנים ציבוריים .בשנים האחרונות נציגי הציבור של הקהילה עומדים בראש הקמפיין למיגור מסורת
48מעין
אבא ,החלטתי להיות סריס כשם שמבחינתו של קאמי ,הבעיה הפילוסופית הגדולה של תקופתו הייתה ההתייצבות גלוית העיניים מול שאלת ההתאבדות ,כך תקופתנו חייבת להתייצב מול שאלת הסירוס. כידוע ,פרקטיקה כזו היא בהישג יד בימינו .אין צורך לחתוך את האשכים .הפרמקולוגיה מספקת לנו כמה וכמה תרכובות כימיות המבטלות את התשוקה המינית ,ביניהם ציפרוטרון אצטאט ומדרוקסי–פרוגסטרון אצטאט ) .(MPAהשימוש בתרופות אלה מתרחב והולך במדינות רבות במערב ,בין אם בכפייה או בשידול הקרוב לכפייה. מובן ,שמי שמקבל את המרשם הם לרוב עברייני מין — פדופילים ואנסים .יש להניח שאלמלא נכחה בזיכרון מדיניות הסירוס של המשטר הנאצי ,ובמידה פחותה יותר של משטרים מודרניים רבים אחרים ,סנקציית הסירוס הייתה ננקטת בהיקף גדול הרבה יותר ,כמעין "חצי עונש מוות". אבל עברייני המין אינם אלא קורבנות של משטר המין הליברלי .אין זה צודק ואין זה מוסרי להכריז על קבוצה מסוימת של אנשים המגשימים את התביעה החברתית למיניות כעבריינים או כמקרים פתולוגיים .אין סיבה שהתאומים סודמי יזכו ליחס אחר מחיים רמון, דודו טופז או אורי זוהר .ביום בו יתגברו הסוטים על הבושה ויתארגנו ,יהיה זה סביר לגמרי מצדם לדרוש :או שהעוגה תתחלק בין כולם ,או שלא תהיה עוגה בכלל. בינתיים ,הסירוס מופיע מחדש כאופציה וולונטרית ,או ליתר דיוק כלייף סטייל אלטרנטיבי. בספר "סירוס :אורות וצללים" ,מזכיר ויקטור צ'ייני ,קצין לשעבר בחיל האוויר האמריקאי שעבר בעצמו סירוס ,כמה עובדות מדהימות בנוגע לצורת החיים הזו .כך למשל מעטים זוכרים שכריתת האשכים מאריכה את חייו של הגבר ב– 13.5שנים בממוצע ,מפחיתה בעיות במערכת החיסונית ומשפרת את חילוף החומרים. קהילות קטנות של סריסים פועלות באירופה ובצפון אמריקה ,וחבריהן מתקשרים באמצעות אתרי אינטרנט כמו .eunuch.orgאך מיותר לציין שההכרה באורח החיים הזה מצויה עדיין בחיתוליה .לפיכך ,בתוך שלל המיניויות התובעות הכרה ,אין סיבה שלא לכלול גם את הסריס. למעשה ,האם איננו מוקפים בצורות זמינות של סירוס ,טריוויאליות הרבה יותר? האם הירידה בתשוקה המינית שמוצגת כתופעת הלוואי של תרופות רבות כל כך נגד דיכאון היא אכן תופעת לוואי ,או שמא תופעת לוואי היא דווקא השיפור במצב הרוח? אופציית הסירוס העצמי עשוי להיות דרך הטובה ביותר להתגבר על שלל צורות החרדה ואי הנעימות הקשורות לתשוקה המינית .מיותר לציין שמרגע חניכתנו המינית ,כולנו עברייני
49מעין
מין בכוח — אחרת לא היה צורך בחוק שיגביל אותנו .במסגרת הפרויקט הפרמקולוגי של הקלת החיים ,והשאיפה לסייע לאנשים לתפקד באופן חיובי בחברה ,סביר מאוד להמליץ על סירוס כימי לאוכלוסיות רחבות יותר :רודפי שמלות אובססיביים ,חרמנים נודניקים ,בעלים בוגדניים ונימפומניות.
מיני אסופה של שירת זימה עברית :ולאד שוסטרמן
ללא כותר /דניאיל חארמס מרחב א–מיני מה שנאמר עד כה אינו בדיחה או הצעה מופרכת .גם אם אין מקום עדיין להציב את הסירוס כנורמה מחייבת ,לגיטימי ואף הכרחי להחזיר אותו לתוך טווח ההתנהגויות הנורמטיביות, שבתוכן הוא היה מצוי כאמור בעבר .ההסתייגות הנוצרית כלפי תענוגות הגוף הייתה מלווה בלגיטימציה ,גם אם מוגבלת ,כלפי הימנעות מוחלטת ממין .באותה מידה ,האיסור בן זמננו על חריגה מהמוסר המיני הוא נוקשה מספיק כדי שיצריך מרחב א–מיני סטרילי. הגיוני לקבוע כללים מחייבים לדיבור ,ולחנך את האנושות להימנע משימוש במילים כמו ערבוש ,מזדיין בתחת ,כוסית ,פרענק או כושון .אך תמיד יש לאפשר לאנשים גם לשתוק, לא להשתתף כלל בשיחה .באותו אופן ,אם קובעים כללים מחייבים לפעילות מינית ,ואוסרים על הטרדה ,פדופיליה ,אקסהיביציוניזם ,ניצול יחסי מרות וכו' ,הכרחי לאפשר הימנעות ממין. אלא שזהו אינו המצב בפועל .בד בבד עם הוקעת המין שמחוץ לגבולות המטושטשים של הנורמה ,החברה הליברלית מפגינה צביעות מרושעת כלפי אנשים שאינם מיניים במיוחד — ולא כל שכן כלפי סריסים .הסריס מאפשר לכפור בהנחה הבסיסית שהאדם הוא יצור מיני. במקום "מין טוב/מין רע" ,הוא מכונן דיכוטומיה חדשה של "אין מין/יש מין". בתביעתו ללגיטימיות ,הסריס מציב אתגר לחברה .רק נוכחות גלויה ונראית לעין של האופציה הא–מינית תאלץ את קובעי הנורמות — ובכלל זה את הפרשנים והפרשניות המרחיבים ביותר של חוקי ההטרדה המינית — להבהיר באופן עקרוני ומובהק אילו מרכיבים של תופעת המין הם חיוביים בעיניהם ,וראויים לשימור ולטיפוח .עכשיו ,על כל פנים ,אנחנו כבר מבינים: מה שמסתירים אדם וחוה מתחת לעלי התאנה אינם איברי המין שלהם .הם מסתירים את העובדה שאין להם איברי מין.
את תפרנית .אך זה שטויות. אותי מושך שלך הפות. הוא לח ומגוון בריח. אחד מציץ ,מיד צורח, רץ על נפשו באף נגוע וגם ידיו לחות ופגע. ואם יחזור עוד לא ידוע כי כלום לא נעשה ברגע. ולי המיץ שלך רק נחת גם אם אותך מגעיל הוא תחת. ואת כוסך אשק אחוז דיבוק ואלקק עד יעלה שיהוק.
* /ר .ס .גווין נער יקר ומתגנדר, בגדים ,יהלומים ומה לי. תיתן חינם למשורר מה שתמכור לגנרלים. שליטים חולפים כהרף עין. פרוס את זהב החצאים, לך מבטיח לא סתם זין אך נצח של שלושים סנטים.
משוררים /א .ס .בארקוב רק ייפגשו להם שני חרזני פיוט — על הר פרנסוס יעלו אחרי מילה ויפתחו מיד בתחרות. כך בדיון לוהט אחד בקול עלה: אם משורר אתה ,תחרוז לי אפרודיטה! וחברו ענה :כוס אחותך בפיתה.
עפרי אילני ,היסטוריון ובלוגר ,חוקר את המיניות האנושית בעידן שלפני המבול.
50מעין
51מעין
משל /א .ס .פושקין לס ִריס פעם כנר, בא ְ אחד עשיר ,שני אביון ומר. "הבט ",אמר זמר חסר ביצים: "אבני ברקת לי והן יהלומים. משעמום ערכתי ספירת מלאי. ואגב ,ידידי — ,המשיך — ,ודאי שגם בך מכה השעמום? מה מעשיך אז ,במה לבך חפץ?" "אני?" — ענה אביון ,קלות המום: "מה אעשה? יושב ומגרבץ".
* /ולדימיר מאיאקובסקי אני חי בפריס חיי סטייל ונשים לרגליי בוכיות. איברי הוא כמו סיפורי חיל, לפיות. מפיות ִּ מתגלגל ִּ
* /קוזמה פרוטקוב )שם עט קולקטיבי של א .טולסטוי והאחים ז'מצ'וז'ניקוב( דבורה מהפרחים ינקה ובתמורה הפיקה דבש. אמנם ראשך חבית ריקה אינך דיוגנס ,ברנש.
והאיבר הזה מונח מיד על ספר התנ“ך. משכה בחוט :מחניכיה שלפה תחליף זול לשיניה. ואז תפשוט אלת הרוך צלעות פלדה של המחוך אשר ,כרצון יד האומנת, היטב מסתיר את הגיבנת. עכשיו תבחן ביד כואבת אחד אחד פצעי עגבת, שרידי תפארת בית הבושת, ולכולם תחליף תחבושת; גלולת מרפא תשים בפות ותתעטף בשתי שמיכות. אחר כך בלהות תחלום אודות שוטרים ,שופטים ,גרדום; אך הכמרים יישאו ברכה כי הם באים בהנחה. קורין השכימה .הזוועות! חולדה אכלה התחבושות, העין נעלמה כליל, חתול על המחוך הטיל מימיו; ואיזה כלב רע פשפש כליל את שערה. הנימפה ,גורלה המר, כל בוקר צדה כל איבר. המוזה ,אף זונה כפליים, תרחץ ממנה הידיים.
שעת השינה של נימפה צעירה ויפה )מקוצר( /ג'ונתן סוויפט
סטירה על המלך צ'רלס ה– / 2ג'ון וילמוט הדוכס מרוצ'סטר
קוֹרין ,פנינת שדרת זונות, ִ גבירת קהל רועי צאנות, המחזה הכי כביר בשיכורות גני העיר! ללא לקוח לצידה, ללא קרדיט לסעודה, היא מטפסת בחצות למיטתה ארבע קומות. שם ,על שרפרף שלוש רגליים, את פאתה בעצלתיים היא מורידה ומתיישבת; ואז שולפת עין תותבת,
באי הבריטי כה המפורסם )הכה מפורסם( בכוסים הנאים שבנצרות עולם, מולך — ומי ייתן שאת שאיפותיו יגשים! — הקל שבמלכים והאציל באנשים. אותו אף הבל לא יזיז מהישבן, לא כמו הלץ הצרפתי שתר משם לכאן. רודף שלום ,שקול בדיונים, אוהב הוא אהבה ,וכך גם זיונים.
52מעין
רצונותיו עזים ,אך לא מעל הכובע, זרגו ושרביטו שניהם חולקים בגובה. וזאת שבאחד תשתעשע
53מעין
תחזיק גם בשני ,דוגמת אחיו פושע. נסיך אביון! הרי שלך הזרג ללעג הוא ,כמו ליצני הדרג! אמנם העסיסי שבכלים וגם גאה הוא כמו רודן אלים. חוק ,סדר ,דת ,חיים עצמם ישפוט אך על כולם ידרוך אם רק יראה קצת פות. מזנות לזנות קופץ התחכמוני! מונרך עליז ,מוכה זיבה ועוני. קארוול ,היקרה בזונותיו, ההקלה בשפל של שנותיו, תבלע את כל הונו והוא את פיה: האהבה יפה ,אך מאוחר הגיעה! אמנם זינו נכנס בה טוב כמחט, )שׂ ָליו?( התחת) ,אם הכוונה לביצים שלו אולי פשוט ביצי התחת( אך עגומים ביצי שלו ְ ולו רק אספר באיזה פלא ובכמה זיעה עלה לנלי במלאכת ידיים ,פה ,מותניים עד האיבר המלכותי ראה שמים! שנאת נפשי כל מלך ומושב פוליטי מפרחחי צרפת עד הקרנן הבריטי.
ארבעה בעקבות מרטיאליס עברית :רונן סוניס
חידה אותך עם גבר, ְ לא ראו לא סיפרו שאת נואפת, ֶּב ָּסה ,כי תמיד בחבר בנות מינך היית מוקפת. לוּק ֶר ְטיָ ה" "היא ּזכה כמו ְ כך חשבתי לי כפתי לא תיארתי לי כיצד את אוכלת מהצד איזו בושת ,איזה פחד — הצמד ְּת יחד, ְ כוס וכוס איזו ונוס שברירית — כל נשיותך גברית! מי יפתור את החידה? רק הספינקס אולי ידע: גבר אין ,אך יש בגידה
לשון הרע
דניאיל חארמס ) ,(1942-1905משורר וסופר ,מאבות הסוריאליזם והאבסורד הרוסי .מת מרעב בלנינגרד הנצורה, בבית חולים פסיכיאטרי .השיר תורגם במסגרת ספרו "אני אוהב לשבור לאנשים את הפרצוף" על–ידי רועי חן.
כשעלתה בלחייך פלומה אביבית עוד ליקקת זקפות בלשון שובבית, ועכשיו ,כשאפילו תליין וקברן נרתעים מפניך מיד בעברם, לשונך משמשת אותך קצת אחרת: משמיצה ,מלכלכת ,קונה ומוכרת. כשמצצת הייתה לשונך הבזויה ָ קצת יותר נקייה.
ר .סאם גווין )נולד ב– ,(1948משורר וחוקר ספרות אמריקני .גר ומלמד בטקסס. איבן בארקוב ) ,(1768-1732משורר ,מתרגם מיוונית ורומית ,חבר באקדמיה הצארית לאמנויות .אף שמוכר בעיקר הודות לשירי הזימה הרבים שכתב ,השפעתו ניכרת בכל השירה הרוסית הקלאסית .פושקין היה מעריץ שרוף שלו. השיר תורגם גם על–ידי עמנואל גלמן. קוזמה פרוטקוב ) ,(1863-1803מחבר פרי דמיונו של הרוזן א .טולסטוי .אמרותיו ושורות רבות ממחזותיו ושיריו האירוניים הפכו למטבעות לשון בשפה הרוסית. ג'ון וילמוט ,הדוכס השני מרוצ'סטר ) ,(1680-1647משורר ,חד לשון וליברטין אגדי ,איש חצר סורר במלך צ'ארלס השני .גולם על–ידי ג'וני דפ בסרט הוליוודי עטור פרסים. ולדימיר מאיאקובסקי ) ,(1930-1893אבי הפוטוריזם הרוסי ,בעל השפעה עמוקה על משוררים רבים. אלכסנדר סרגייביץ' פושקין ) ,(1837-1799מגדולי המשוררים הרוסים. ג'ונתן סוויפט ) ,(1745-1667סופר ,מסאי ומשורר ,ידוע בעיקר בזכות "מסעי גוליבר" והמסה "הצעה צנועה" .ב"מעין" 2פורסם שירו "חדר ההלבשה של הגברת" בתרגום רונן סוניס.
54מעין
מכאן ומכאן אתה מורט את החזה, את הרגליים ,הזרועות וסביב הכלי שלך הזה רק שערות קצרות זרוּעות. יאנוּס ,זה לא סוד — כןָ ,ל ִּב ֵ נערתך תובעת זאת, ָ אך בשביל מי ,אמור לי ,אחא, אתה מורט את אחוריך?
55מעין
חור חור וחורשיו אשתי תפסה אותי על חם .שמעו איך היא צורחת: "עזוב אותך מבחורים! הרי גם לי יש תחת!"
מיני אסופה דו–כותבית עברית עורך :אבנר עמית
דויד ,סתיו /אבנר עמית ויעל בירנבאום גם יונו פעם ארגנה ליופיטר סקנדל, אך הוא המשיך לחרוש את גנימד המגודל. גם הרקולס כופף את הילס ושמט קשתו, למגֵ רה ,לאשתו? מה ,לא היה ישבן גם ֵ כשדפנה נסה מאפולו ,יקינטון עזר לו: בעכוזו כיבה האל את כל מה שבער לו. בריסאיס עם אכילס הזדיינה בלי אהבה, הוא העדיף את פטרוקלוס — חבר מהצבא. לא! שם גברי כמו "תחת" לא מתאים לסתם כל חור, אמרי במקום זה שבורכת בכוּס — גם מאחור.
דויד סתיו אני מאוהב ובכן דויד אתה היחיד רוצה לראות אותך על אופניים עם פרחים שזורים בשערך רוצה לראות אותך על אופניים כריכים אינספור בחיקך מרחי עלי אבוקדו מרחי סלט ביצים מרחי טחינה עם דבש אני רעב אני פחמימה מתוקה וחמה אני פחמימה אוטיסטית עם סומסום ואתה תירגע כי חדרי הוא כתום בו פצחתי בצום אל חדרי הכתום בוא דויד סתיו אני מאוהב ובכן דויד אתה היחיד * )פלירטוט פייסבוק(2009 ,
מגבת הלשון /יעקב ביטון ואבנר עמית 7:29PM yaacov
מרקוס ולריוס מרטיאליס חי בערך בין 40ל– 104לספירה ותיאר את החיים ברומא ובחצי האי האיברי.
56מעין
אבנרי זה נראה לך הגיוני שכל אחד שעובר
57מעין
7:30PM
אני מת ללקק לו את הפרצוף זה קוד פתוחחחחחח111 זה נראה לך הגיוני אבנרי קוד פתוח — אנחנו מוכנים לזה עם הנפש הקטנונית שלנו עם הדרמה הנמוכה
שאלות ותשובות /קרן שפי ואבנר עמית מה זה חיסון? יותר מדי חריף בפיתה מה היא תשוקה? ארובות העין השחורות של הימאים על מה יחלום אהוד ברק מחר בלילה? קמטיו העמוקים של הנוסע בזמן
me:
!!!1 7:31PM yaacov:
כןןן קוד פתוח חבר 7:32PM
מהי אדמה? צנרת אינסופית של מים כבדים ממה מגנה הקסדה? שבילים מתפוררים תחת חורבות נייר
קוד פתוח me:
סמאל רוקד עם טרפסיכורה
מי יושב על הכיסא שלי? נשימה אחת
yaacov:
אה....... כן!!!1
איך נשמעת גומייה שנמתחה יותר מדי? "מה אמורים לעשות עכשיו?"
מאיץ בסיבובים
מהי חדוות ההמתנה? לשבלול יש אוזן ובתוכה שבלול
7:33PM me:
yaacov:
מאיץ גרגירים me:
* )נכתב בתור לקבלת חיסונים לקראת נסיעה משותפת להודו .2013 ,חוקי המשחק הם שהאורקל המתחלף
בסיבובים
עונה בלי לראות את השאלות(
7:34PM yaacov:
מאיץ גרגירים בסיבובים — קוד פתוח 7:36PM
ליקקתייייייייייי!!!!!!!!11 למישהו זר ממש ליקוק עם כל מגבת הלשון קוד פתוח!!!! אני חי!
עזה ,1יפו /ענת רייכמן ואבנר עמית מאת: אל: שלך
* )פלירטוט ג'יטוק(2013 ,
58מעין
59מעין
פזמונים /יעל בירנבאום זה גזעי!
קסדה אני ואתה בתוך הקסדה מקישים זו בזה בתורות
גזע בגבי לגבי אישה שחורה היא גזע בגבי היא זזה זו זו זזה אפשר לזוז ממחילות אפה לפתע ,בעצמה שורשים מנחיריה חצו רצפה
השח יצא מהביצה עם חתיכת מתכת באנו בריצה ,פרצנו ברצרצת לחש שקל חדש שקל חדש שקל חדש קפצנו על הבוץ ,נישק אותי בערך של חתיכה מפח ששכבה על יד האבן לחש שקל חדש שקל חדש שקל חדש הגיע עד לפה ,ראה אותה ממטר לחש רק לכבודה ,לחשנו כל הערב.
יעל בירנבאום ,גדלה ברעננה ,חיה בשכונת שפירא .השירים הם של להקתה ,ג'ק אין דה בוקס.
60מעין
61מעין
עם הארץ /יצחק חפוטה )חופי( מדינאי משתטה בציבור משורר מועד בדיבור מלומד נכשל בחיבור עיתונאי מגזים בתיאור ורופא לא מבחין בעיבור אבל רק עם הארץ הוא בוּר
מקומות שאני שייך /עמיחי חסון מתוך אלף גלויות השבת אותי לעולמך ואיך אסתדר עם כרטיסי אוטובוס מכובסים בכיסי
יצחק )חופי( חפוטה נולד בשדרות ב– 1957וגר בעיר .דוקטור לחינוך ,מלחין ,פעיל חברתי ,פרסם שלושה ספרי שירה. השיר לקוח מתוך "מבין עפאים" ,ספרו השני ).(1999
עמיחי חסון ,יליד ,1987רמת גן .סטודנט לקולנוע בבית הספר סם שפיגל בירושלים.
62מעין
63מעין
ְבּלּוז ָׁשחֹר
בחלום עדשת מלח
.1 שב תמיד ליד הבן אדם הכי שמח באוטובוס. אני חושב הרבה בשנים האחרונות על המעבר מתרבות כותבת -קוראת לתרבות מצלמת-מצולמת ונראה לי שלא רק לואן גוך זה עשה רע... שמואל היקר :טיול קטן לבינימינה רק יעשה לך טוב. הבטאון של שכונת שפירא
* קרית הרצל, גבעת המלאכה וכל מה שמדרום הסלאמה .לשליחת לנהר חומרים: shapirit.shapira gmail.com מהדורה מיוחדת :כפולת מעין יוצרים:הדס נובמבר גלעד ,מתי שמואלוף ,עדי עסיס ,יואב שביט .ותודה רבה
לצ‘
שבכלל
השפירית מבדיחה של
יילד
את
.2 איש יקר עם חולצה קשורה מסביב למותן ,מכנסיים שחורים 3/4סגורים בסוף ,קרחת ופרצוף טוב שבנוי לרוח עם חול .הלכת בדרך למדרחוב נוה שאנן והחולצה מאחורה ,שהיתה מבד טריקו שחור ,נראתה כמו חלק מהמכנסיים .רציתי להגיד לך שאתה אחד האחרונים שהולכים ככה .מצד שני יכול להיות שאפשר לייצר כאלה מן מכנסיים. .3 לעלמה שעברה מהכיסא שמולי באוטובוס; את מאד רזה. אני מקווה שהעובדה שאת דתיה לא תמנע ממך לנוח יותר אחרי שאת אוכלת .גם -זה קצת העליב אותי שעברת אבל נראה לי שאת בסך הכל בן אדם מאד טוב שרוצה לעזור לאחרים.
ה‘
מוציאים את הסוסים לשדרות הר ציון .אלה העשויים בשר ודם פוסעים בעצמם .את אלה המגולפים עץ, המפוסלים בנחושת ,אנחנו דוחפים על גלגלים קטנים. מכוניות עוקפות אותנו ומקללות .הסוסים הנושמים צונפים. הסוסים האחרים כבדים מאד ,חורקים בתנועתם .אנחנו מזיעים .בפינת קיבוץ גלויות עוצרים לשתות מים ולעשן נרגילה .הסוסים ממשיכים בעצמם לכיוון חולון ,גם הסוסים שעל הגלגלים יודעים להתגלגל בעצמם .קומה מעלינו הרוח קוראת לבנותיה לצאת ולנשוב עם כיוון העשן המתוק.
הוצאה מוכרת
שּׂעָר שֶׁ ִלּי מְ ֻג ְלגָּל ִכּקְ רּואָסוֹן ַה ֵ ּו ַב ִוּיטְ רִ ינָה מִ מּּול -קְ רּואָסוֹן אֵיפהֹ ַהלַּחְ מָ נִיּוֹת ְואֵיפהֹ הַמּוֹכֵר ְואֵי אֶחְ זרֹ ְבּיָדַ ִים רֵ יקוֹת?
אחרי שאכלנו גולאש וקינואה ,ושומר בכמון מנוקד קצח, אנחנו יוצאים לסיבוב ,יש לי תפוח ירוק ביד ,קשה וקטן, באחת הסמטאות של הר ציון ,מגלים כמה בתי מלאכה צמודים ,מגובבים ,שמייצרים בהם רהיטים ,אנחנו מתיישבים לנוח על ספה פגומה לשלושה ,הרגליות שלה בצד ימין קצרות מאלה שבשמאל ,המושבים הכתומים שקועים ,על הריפוד יש סימני חריכה של סיגריות ,טנדר נכנס לסמטה ,עוצר בסמוך אלינו ,פועלים מטעינים עליו כורסאת טלביזיה ושולחן לסלון ,אנחנו מחליטים להמשיך לשבת ,לחכות למשאית שמביאה את העצים מהם עושים את הרהיטים ,הערב יורד ,עופות טרף נוחתים על הגגות הרעועים של בתי המלאכה ,עיניהם נוצצות זהב ואזמרגד, נשים בלבוש צעקני וגברים בחליפות טורקיז ,עוברים דרך הסמטה ,אחד מהם מבקש ממני סיגריה ,לשמחתי יש לי, מה אתם עושים הוא שואל ,מחכים למשאית עם העצים, עונים לו ,הוא מושך באפו ,צועק אחרי סילבי אם יש לה אש ,יש יש ,בוא ,מה נתקעת שם ,צועקת סילבי חזרה ,הוא מעיף בנו עוד מבט וממשיך ,חתול מזנק על המשענת של הספה ,ועוד אחד בעקבותיו ,מנמנמים קצת ,מתעוררים באמצע הלילה ,ירח ענק בצהוב רך מאיר ממש מעלינו, רחשים נשמעים בעשב שלצידי האספלט ,נהמת מנוע של משאית מתקרבת אלינו ,עוצרת ,ואז נשמע הצפצוף המונוטוני של הרוורס ,כשהיא נוסעת לאחור ,נעצרת לידינו ,הנהג קופץ מהקבינה ,פותח את דלתות המשאית מאחור ,באתי לקחת את התפוח הוא קורא לעברנו ,אני קם ,התפוח עדיין בידי ,שים אותו כאן הוא מורה לי ,מצביע לצד ימין של המשאית ,אני מגלגל לשם את התפוח ,והוא סוגר בטריקה את הדלתות. בדרך למעלה הכסף צומח על העצים אבל רק על העצים הגבוהים ורב בני האדם חיים בצל שיחים מקוששים בקושי זרד למי יש סולם למי יש סולם כשאגיע מעלה מעלה מעל לעננים אעקור את שן הזהב של אלוהים.
ְּבכֵה ְבּלּוז ָׁשחֹר, עַל ֶׁש ִּב ְז ַבּזְתָּ אֶת כָּל כָּל ָה ֱאמֶתַ ,ה ֶחסֶד ְו ַהחֶמְ לָה ְואַל ְּת ַפחֵד לְהִ תְ ַדּרְ ֵדּר ִל ְבּלּוז ֶשׁל שִׂ ְנאָה טְ הוֹרָה. ִּתתְ עוֹרֵר ְבּלּוז ָׁשחֹר מָה מְ דַ ְבּרִ ים ֵמאֲחוֹרֶי ָך? ְּבכֵה ִּב ְפנֵי אֲחוֹרֶי ָך. ְּבכֵה ְבּלּוז ָׁשחֹר אַף ֶאחָד ֹלא מֵת מִ ִלּבְכּוֹת, ּומִ י ִּב ְכלָל רוֹצֶה לִחְ יוֹת לְֹלא ֶבּכִידמעות? ְּבכֵה ְואַל ִּת ְפחַד לַחְ צוֹת ְלבָבוֹת. ְּבכֵה ֵכּהֶהְּ ,בכֵה ַל ְילָה ְּבלִי ַל ְילָה בֹּקֶ ר ְּבלִי בֹּקֶ ר ֵכּהֶהְּ ,בכֵה ֵכּהֵה. זוֹכֵר ֶׁשהָיּו ַה ְבטָחוֹת ֶלעָתִ יד? ֲאבָל מִ י הִ בְטִ י ַח לְמִ י? מַה ֻה ְבטַחֶ ,חסֶדֱ ,אמֶת? ֶבּ ֱאמֶת?! ְבּלּוז ָׁשחֹר ַנגֵּן בָּנּו ַא ְכזָבוֹת ְועַד ֶׁש ְיּת ְֻּקנּו הַשְּׁ קָ רִ ים, קַ ח מֵאִ תָּ נּו אֶת ַה ִּזכְרוֹנוֹת ָהאֲסּורִ ים שּאֵר ְּבנִגּּון ַהמֻּשְׁ תָּ קִ ים. ְו ִנ ָׁ ְבּלּוז ָׁשחֹר ַנגֵּן ַבּ ַה ְלוָיוֹת ְבּלּוז ָׁשחֹר ,שְׁ אַל שְׁ אֵלוֹת, וְֹלא ,אַל תַּ אֲמִ ין ל ְַּתשּׁובוֹת ְבּלּוז ָׁשחֹר ַנגֵּן כְּמוֹ הַמְּ קוֹנְנוֹת. ְּבכֵה ְבּהִ תְ פָּרְ צֻיּוֹת, ְּבנִסְ תָּ רוֹת, ִּבגְלּויוֹת, קוֹנֵן עַל מָה ֶשׁהִ תְ ַחמֵּק בַּסִּ מְ טָאוֹת. ְבּלּוז ָׁשחֹר ְּבכֵה גַּם בַּמִּ לָּה אֶת ֶשׁקֶ ר ַה ְזּרִ יחָה ַנגֵּן גַּם ָבּ ֲא ֵפלָה לְֹלא ְּת ִפלָּה ֲחֵׁשכָה כֹּה רֵיקָ ה.
אבל ,עכשיו ודי = אדם
אהבה
תָּ לּוי עַל עֵץ תָּ לּושׁ
גינת החרא פינת הקשת הפורייה–בדרכים /נעם פרתום א. אנחנו עוזבים את גינת החרא — חניון בטון מפויח שמישהו כתב על הגדר שלו גרפיטי שחוּר ענק באותיות קידוש לבנה לקויה :גינת החרא — חניון שהיה לנו חצר אחורית מזה כמעט שנה .אנחנו עוזבים את גינת החרא ופוצחים בשירת הגלות :מצטיידים תפוזונים סיניים בכיסים ,יין שרוף ,מגפי נשים מאסיביים מזמש ומעור נחש ,תופי טמטם ופרופלורז כמו פליטים מסווזילנד ,כמו ציפורי לילה והלאה ותוכיי סורה חושך יאללה דרור, סורה מפני האור. אנחנו מצחצחים את הגרון בנברשות 300וולט ורידמפשנסונג צלול ומוגז אחד של בובמארלי ,מחליקים את הראסטות ועוטים את רטיית שודדי המעמקים ומתחילים את הנדידה הגדולה בתנועת השכלה אלימה וצהלה מושחזת של סוס יאור צולל — הייייי יההה! — אל עבר הבורגנות הבוגרת והחופש ,אל עבר העצמאות החותרת מעלה והכלא–תחת ,אל עבר הקצת נאחעס ליידשע מאמאז שלנו. הנה אנחנו מביטים אל שמי אפוקליפסה סחופים משכינה ומלאים כוכבי פלורסנט וזרקונים על צווארי נשות הפרברים הג'ירפיות והקרתניות )אחרי שאפילו נבואת סופהעולם של המאיה נכשלה (.ניבירו הפך — בסופת שמש פשוטה וחדה של ויהי בקר ויהי לילה יום חדש — לקעקוע חינה נצנצים מפורכס פאתט על גבה התחתון של זמרת מזרחית ממוצעת בעיירה פרובינציאלית ישראלית ,ואנחנו מתחילים את הנדידה הגדולה מעבר לתמרורי החצייה השבורים של גינת החרא .אנחנו לוקחים את צקלון הבופ על השכם ומנערים מפירורי משכבר לחים את מחצלות הפרחים הביטניקיות לכתיבת שירה בעולם הישן .אנחנו אוכלים נייקיד לאנץ' אונדהפלור תוך כדי אוראלי אנאלי ,והופ הגוף נישא ברוח והלב נסחף באור אלעלי ונענה לו ונענה לי בקול תרועה חרוכה המבקשת הכרעת ניווט מצפנית מצפונית נכוחה בדיאלקט משכנע מאוד ואנחנו יוצאים — און דה רווד! אל עבר גילוי יבשת שפה רעננה .אנחנו יוצאים מגינת החרא ומקפידים לנבוח בצאתנו האו ולשכוח מאחור את התחתונים. ב. בוקר טוב! לגינת החרא גודביי! גינה שהייתה לנו בית מזה כמעט שנה בין פלאפל תדמור האגדי לבנק מזרחי טפחות בשכונת אוף שפירא הסימפטית והקור כלבלביבית ,שמדברים בה אריתראית סודאנית אתיופית קווקזית בוכרית קונגולזית בהגייה דרום תלאביבית .צ'וס לגברת האסייתית הזקנה שממתינה שעות מדי יום מתחת לעצי הקומקוואט בשיער הולך מאפיר ומאחוריה מבריק וולפייפר שקיעה כתומה על העיר כמו שטיפת מכוניות עמומה בג'ינג'ר וג'ינג'י חלמון .טשאו לאגרולז המגולגלים ולטופו פטריות של סינגלונג ,סו לונג לקוקסינליות ולטרנסווסטיטים המהממות על הרצי ליד התחנה של 126שרודפות במיני זהב וכפכף ביד אחרי הערסים שקוראים להן מתרוממים ומאיימות להוריד להם כף לפנים בצווחות .הרצי — רחוב של מאבקי מגדר וכוחות טוונטיפורסבן ,בלי הנחות. כשאני הולכת על הרצי בדרך לשועלי המוניתשירות או למרק לוינסקי או
66מעין
לדימסאם של פרסקי נהגמונית אחד חושב אותי זונה ושואל אם אני עובדת ,נהגמונית אחר חוסם לי תכביש במכונית .הוא לא ייתן לי לעבור ולא יראה אותי ממטר עדשאנלא אגיד לו לאאא לאאא לאאא לך קיביניחי במבטא רחוב אסלי ידשנייה .ההיפסטרים התאילנדים במדרחוב נווה שאנן שמכרו לי את מכנסי הטרנינג המנומרים הכי מטמטמים אוור בחמשקל מהסדין על המדרכה ,אני יתגעגע אליכם כפרותתת! מעריצה תבזאר הקרנבלי אוטונומי פולקלורי ארעי מאלף שהקמתם שם ,את מרבצי האלקטרוניקה ,החיווטים ומגדלי הטלוויזיות הישנות שנראים כמו לאגונות סייבר פאנק מופלאות ,שוניות אלמוגים חשמליות מלאות בטרנזיסטורים מקולקלים, מטעני אייפונים של אפללל ופליירים להוטהוט פארטיז בתחנה המרכזית — וכלזה פורשיז אבל הכי עושה דהז'ה פאקינג וו לסרטי מד"ב אייטיז טראש גרועים .איי ,איך אתם מתגודדים בחבורות צפופות סביב הבריכות המתורבתות האלה ועפיייים על גלישת הגלים של האינטרנט! התחנה המרכזית ,ז'ה טאם ,איי לאב יו מרכזית בלה מייה ,איי קתדרלת פאר כישלונית שכמוך — עגיל בטן גס פרחי שבקצהו יהלום פייק מטונף .מגדת העתידות הצוענייה וואנבי שקוראת בקלפי טארוט ובמשקעי קפה על שולחן נטוש של המקדונלדס שחרב — פורחת מבין ההריסות כמו נרקיס חירות תמהוני — אני לב גם אותך! אותך ואת דוכני הפיתה דרוזית ל מרגלות חנות הפורנו .אח, החתונות האריתראיות המסורתיות בימי שבת בגלאביות אפריקאיות צהובות כגרעיני חמנייה וחמה! ונהגי המונית תקליטשרוט ש מסיעים אותי הביתה בלילות ותמיד חוזרים על אותו שטנץ" :לא ייאמן מה הולך פה, סתכלי סתכלי כמה כושים! גועל נפש ,לא ייאמן! מה זה?! אפריקה נהיה פה — מה זה?! זה מדינה בתוך מדינה זה — איך את לא מפחדת ,בחורה ככה לבד" — אפילו לוויכוחי המונית הצורמניים והמעויפים ִאתכם באישון ליל ,נהגי מונית שונאי זרים שלי ,אתגעגע .בלעדי ,מי תזכיר לכם שגם אנחנו פליטים מרחם ההיסטוריה — תוצר לאומי גולמי פגום של לידת עכוז פתלתלה — מהגרים ממזרים שעשו בהם שפטים והפכו אותם לעכברים ולעבדים ולמצורעים — ורוב מדינות העולם קרעו מהם את האדמה וסגרו להם את הים וטרקו בפניהם את החלד בקנאות יומרנית אדישה כמו פלדלת .אנחנו עוזבים את גינת החרא ואני נפרדת משירי ההסברים היומיים שתפקידם לנמק איך זה ששמה אני מתגוררת — צריך שיהיה פה פחות גזעני ופחות ציוני ,תביני אמא, פחות כיבושי ויותר אנושי כדי שהמדינה הזאת תצא מגינת החרא .אבל עכשיו כשאנחנו עם גאולת הגלות על הלשון והפרופלור בראש צובר תאוצה להינשא ברוח ,אמאשלי תוכל לשכוח בשקט שלרחוב שלמה קוראים כך על שם הכפר הערבי סלמה ,ולא בגלל המלך שלמה. ג. איי ,הבית ברחוב אליקום 3אני נושאת למענך את תפילת שבעת היקומים ,ממלמלת בלבי עולם הרע | עולם הג'אנק | ואפעלפיכן עולם האיכס | עולם השיט | ואפעלפיכן עולם העול | עולם השכול | ואפעלפיכן עולם הדם | עולם האווץ' | ואפעלפיכן איי ,הבית ברחוב אליקום ,3יש מצבים בחיים בהם אני מרגישה שאני זקוקה למנטרה — תפילה כדי שאוכל להמשיך הלאה .כדי להיאחז באמונה
67מעין
בכל דרך שניתן — גם אם כל שנותר לאחוז באמצעותו הם הסהרונים השקופים חיוורים של הציפורניים .מנטרה כדי לדבוק ביש )במתיקות של סברס החיים בכל הכוח( .אולי משום כך אני אני ומה שאני עושה בימיי על פני האדמה הזאת הוא שירים — כלומר תפילות במילים לגרש שברי ענן בוכיים מכרסמים בכלפה במאזן הקיומי האורגני הטוב ,לסלק מכות חשמל גזעניות שאופפות את שכונתי הניטשת. הוי אוף — אני כלכך רוצה להתחפף וכלכך קשה לי לעוף .לא ידעתי כמה תחסרי לי — ממלכת אוף שפירא .את המקום שבלי להתכוון הרגשתי בו הכי בבית יותר מאי פעם ולכן למרות שאני עוזבת את גינת החרא שלך אמשיך לנסות לקדש ולטהר אותך מטיהורי גזע אתניים בדרך היחידה שאני יודעת — בעוצמת השפה המכוננת הוויה .אני מצווה על הגזים הרעילים של הקסנופוביה שהגיעו לפה מצפון )תיפתח הרעה( ורוחשים ממעל לשכונה בתקופה השחונה הארוכה כנצח האחרונה — אני מצווה עליכם להתפוגג! להזדיין! אני משוררת שבוראת מתוכה נביאה ,לביאה, שואגת בכל נימי נפשי — שן שברענן! שחררו את גינת החרא לחראיותה בשלווה — מה כבר יש לה? כולה חרא חרא כולה! שן שבר ענן ,שן ,אני לוחשת לכשף במילים מציאות אחרת ,להדליק קשת מעל הבית הזה )שלבי עוד שוכן בו ,במזרח( והנה אני שואלת — איך מחוללים שכינה מתוך מכת השחין הזאת של השנאה ש צירעה וצילקה את פניהם והשחיתה את נשמתם של יושבי המקום הזה? הנה אני נביאת שלום מבקשת לקסום קשת מילים פורייה ,איתנה וזוהרת שתגונן על רחוב אליקום — בין אם ישכב או יקום — ועל שכנינו המהגרים ,על ילדיהם המתוקים שמשחקים כדורגל מדומה במעלה הכביש — במרווח הקטן והמאובק שבין מזרחי טפחות לפלאפל .אני מתאמצת לברוא בלשון כיפת מגן גדולה משמשות וירחים ,טיפות טל ודבש ,פשתן ואונקיות פרח לב הזהב .כיפת מגן הפתחי שומשומית ,הפתחי כמטריית גפנתאנה עכשיו וסוככי על מספרת הפליטים הקטנה בפינת הרצי–שלמה שאני כלכך אוהבת לעבור לידה בלילות — מציצה בעד זגוגית חלון הראווה ורואה את הנשים השחומות היפות החזקות אציליות — ישובות זקופות צפופות על הרצפה ,מרכלות ,צוחקות, קולעות זו לזו צמות ,שומרות עלי באחווה ,בחיוכן המאיר ,בלכתי לבד ברחוב החולדה החשוך הביתה. תבינו — הבית הזה ברחוב אליקום היה היקום שלי מזה כמעט שנה אך כעת לבי כלה לחלון ,לאור ,והנה אני עוזבת את גינת החרא ולפתע שירה חדשה מרנינה את בוקר חיי — שירת בית מיושבת אהבה ותיקה משתבחת — אך איי, בי נשבעתי — לא אפסיק לשמוע את רחש בכייה של השכונה הזאת — לא אפסיק לאחל לה שכינה — חרף העובדה שצר לי המקום מתחת לכנפה ,ושמאסתי באורחות מלונה. וכעת ,כעין סיום של קינה עתיקה מאוד ,וכעין תפילה ,בקשה וחרדה כאחת )עולם הרע | עולם הג'אנק | ואפעלפיכן | עולם האיכס | עולם השיט | ואפעלפיכן | עולם העול | עולם השכול | ואפעלפיכן | עולם הדם | עולם האווץ' | ואפעלפיכן( ,עולם הדמע הכמה יפעה ,עולם הפחת השואף למעלה ,אני שומעת את קולכם יקומים ,שומעת את קולכם הדואב כעין סיום של קינה עתיקה .אוזני כרויה צמודצמוד אל הלמות הבכייה החרישית של אופשפירא המלכה ,ואני מבטיחה בחלבי ובדמי ,בנימה הכי אישית ובדמעה רותחת — אף פעם לא לשכוח את יבב הנשמות שבחלד ואת העצים שעלו מן הטל והבארות הירוקות שמהן דליתי נחת .אף פעם לא אשכח באיזה כור מחצבה צימחתי כפלא את תפארת החזון ,המעוף והתחת! לא אשכח
68מעין
אהבת עגל וכפיר ומריא ולהביט לא אחדל ולנשום לא אחדל ואמות ואוסיף ללכת — נערה קטנה שנוהגת עגל כפיר ומריא בעולם — בריקוד עצמוני של פרא שלווה — תחת פרחי צאלון אדומים בשלכת. ועל שפתיי תיטלטל כפעמון אותה פעימת חיים מתוקה מתנ"ך הביט הגנוב — פעימת חיים של גנעדן נצח ילדות מלא בהשתובבות משתוקקת גרוב! פעימה שלא מבחינה בין גליל נייר לנהר וממשיכה וממשיכה לזרום — כי הרי זה כל האדם :להזיז — כדי שלא ייתקע לו איזה בורג ברוח או מקלמטאטא ברקטום או חס וחלילה זיז .כי הכי חשוב זה הדופק הפולס והצליל — השיר שגועש בתנופת אריות מדרונות במחזור הדם ומטלל את השכל והכוס ,השיער והלב — מטלל אבקנים ,ענבלים ופרחים .השיר שמיילל תפילה ומזכיר שבעומק בערת הנפשמש כל בני התמותה אחים .יש לנו חיים אחד — זמן קצוב לגעת ולהיפגש יחד תחת שמים פקוחים ובשטחים פתוחים — בין אם בחוץ או בבית ,במהפכה בצריף הלילה או בשבלוליות הארמון — תמיד תמיד בדרכים.
נעם פרתום ,מחברת הספר "להבעיר את המים באש" )חרגול(.
69מעין
כספרית /תהילה חכימי זגוגית מחוסמת עם חריצים לנשימה. עוברים ושבים עוברים, ושבים אפשר לזהות בעיניים אם בזכות או בחובה תעודת הזהות לא מזהה איתה כלום: 1952 והפרצוף בזגוגית בלתי מזוהה. מקומט ומסריח הכסף מסריח מאבק מסיגריות מסריח כסף זה נייר מסריח. בוקר: 28בחודש יש קבועים תור שקט משתרך עד למחוץ הסניף ותיקים באו למשוך ביטוח לאומי הכול מרופט אבל עטוף בניילונים וגומייה האצבעות מתעגלות בקצוות. בבנק למדתי: להקליד מספרים בני תשע ספרות במהירות האור, להפקיד שיקים בזריזות של מכונת ספירת מזומנים ועל האצבעות הקמלות של הזקנים איך שהן אוחזות בתעודת הזהות היבשה כמו גבעולים כמושים בקיץ. התמונה כמו מסרט הפרצוף בזגוגית עזוב. מיד אעשה שימוש זריז במכונת הספירה יש בזה מן השלווה. הרעש שלה נעים .ממכר. המיומנות מאפשרת לתפוס
70מעין
30מאות מהמגירה מריצה שלוש פעמים סופרת ביד בלב 30יצחק בן צבי סופרת במכונה סופרת ביד בקול 30יצחק בן צבי יחד עם הפרצוף שבזגוגית מכניסה למעטפה עם יהלום אדום וגומייה. צהריים. לשון ארוכה חוצה ועוקפת את שומר הכניסה )גם הוא כוח אדם ועומד קבוע בכניסה כוח אדם לא מקבלים מתנות לחג / כוח אדם לא מקבלים ארוחת צהריים בהזמנה / כוח אדם לא מוזמנים ליום כיף / כוח אדם חולה מודיע לכוח אדם שלו שהוא חולה וכוח אדם שלו מודיעים לסגנית מנהלת הסניף( לכיוונו נורה חצי חיוך אוטומטי מסגנית מנהלת הסניף, יש קבועים צועדים קלות לכיוון האשנב מלווים בסגנית מנהלת הסניף עם חיוך אוטומטי מחויכים בודקים מספר חשבונות מעבירים 5ספרות ל– 5ספרות מושכים כמה מאות מושקעים בקרנות בודקים תשואות מוודאים גובה פיקדונות מקבלים יחס VIPומוזמנים לקפה במשרד הצג שקט ַ לא נדרשים אישורים. ערב. יש קבועים מנוסים בהליכה זריזה לכיוון האשנב תעודת זהות נשלפת מספר בן תשע ספרות על המקלדת יתרת חובה נחשפת אין זכויות יתר אצל סגנית מנהלת הסניף )מינוס החיוך האוטומטי( הצג מראה :דרוש אישור למשיכה מפקיד בכיר. במקרה של עיקול או חריגה )מאוד חריגה( מעל התקרה המאושרת )בסניף שתקרתו מקושטת פלזמות( הצג יראה :דרוש אישור מסגנית מנהלת הסניף )מינוס החיוך האוטומטי( כעת אבצע משיכה לא עגולה בכפוף לאישור של סגנית מנהלת הסניף )מינוס החיוך האוטומטי(
71מעין
יש בזה מן האכזבה אין שימוש במכונת ספירת המזומנים בטלפון הפנימי עם סגנית מנהלת הסניף )מינוס החיוך האוטומטי(: "תגידי לו שזו הפעם האחרונה" סופרת ידנית סכום לא עגול פעם אחת על השולחן פעם אחת עם הפנים שבזגוגית לא רוצים מעטפה לא מבקשים גומייה לא עושים שימוש בשירותים שליד המשרד של סגנית מנהלת הסניף.
זארה /שירי נבו פרידנטל אימהות בלונדיניות לילדות כהות שיער פוסעות יד ביד באוויר המזגנים זה סלסול נגדי ציפורני האם בבשר הבת הרך חורצות סימני מאבק עיניים גדולות בולעות כל טוב הקניון קשובות לכרוז זה סלסול נגדי
תהילה חכימי ,ילידת תל אביב .1982מתגוררת ביפו ,משוררת ,פעילה חברתית ומהנדסת מכונות.
שירי נבו פרידנטל ,ילידת ,1977אמא ל– .2סטודנטית לקולנוע וכותבת.
72מעין
73מעין
שירים /אהד פישוף
מבט מהבמה /לו ריד עברית :דני הדר ,רועי צ'יקי ארד
הברווז ראיתי ברווז מחוץ לחלון. עיניו ניתקו מפניו והתנחלו בנפרד בתוך ראשי. שלחתי את ידי, שלפתי את עיני הברווז מתוך ראשי והנחתי אותן במקומן על פניו. ברגע שיכול לראותי, זינק הברווז בבהלה אל תוך ראשי, מותיר את עיניו מאחור, תלויות באוויר מחוץ לחלון. שלחתי את ידי אל מחוץ לחלון, לקחתי את עיני הברווז והנחתי אותן על עיני שלי. ברגע שיכולתי להביט דרך עיני הברווז אל מחוץ לחלון, זינקתי בבהלה אל תוך ראשי, שם פגשתי את הברווז. הוא הניח את עיני על פניו, הביט בי דרכן וצפה בי מתבונן בו ורואה את עצמי עוזב את ראשי.
חטים בנקודות הזמר כאן מונח עכשיו רחצו אותי קולות קוויים למרגלותי — פתרונות כפותים ,מתפתלים כנחשים הראיות חגות במצלמות צלצולי השעה מדדים כנפיל הכול מלא תיכף יתרחש המקרה
מתוך "חטים בנקודות הזמר" ,הפרק החמישי בסדרת העבודות ,HOONמוזיאון אשדוד מאי-יולי .2013
74מעין
ברור שזה היה חייב לקרות .זה לגמרי היה חייב לקרות .זה היה הסיום הטבעי לתשיעית של בטהובן .כולם חלו ונראו כמו גרגרנים ,בזמן שבני האדם סחרו בקולג'ים .בניינים מטונפים אספים מטופחים או רגישים ,פרועים עם מדשאות ,כדי שאנשים יוכלו לשכב על שמיכות .וַ ּ בכוונה קוראים את שפנגלר .אבל בינתיים הכול מת .הכתיבה מתה ,הקולנוע מת .כולם ישבו כמו תפוזים לא מקולפים .רק המוזיקה הייתה יפהפייה. כל הבני זונות שהיית אמור לרחם עליהם ולהילחם עבורם צרחו" ,תראו את הפריקים בסנטרל פארק עם הטרנזיסטורים שצמודים לראש שלהם ".טום וולף אייר קריקטורות חכמות ובני אדם העריצו את אוצר המילים שלו ושכחו שהוא היה מת ומצץ דם .ויליאם בי .ויליאמס הופיע בתוכנית של דייוויד סוסקינד ,נדיב ולבבי )"בבקשה אל תשנאו אותי ,אני חייב לשחק את פרקליט השטן"( ,מנסה לרדת על פיל ספקטור ,יוצר המוזיקה הנפלאה עם סיומות התופים האלה .ויליאם בי .רצה לספר לפיל על מוזיקה שחורה ,עם השביל באמצע שלו וסיכות הראש, ומלמולים בנוסח נט קינג קול. וכל השנים האלה היו את כל להקות הרוק האלה ,מצייצים ושורקים כמו דרורים מהופנטים ,ואם לא הייתם מתים ,הייתם מתחברים עכשיו ,כיוון שהזמן היה עכשיו ,ואף אחד לא יצר ספר טוב או סרט טוב ,רק הזבל הזה פעם אחרי פעם .הייתה רק המוזיקה ,ורוברט לואל ,שהיה מועמד לפרס השירה ,בלי שכתב מילה אחת סבירה .השירה הסבירה היחידה במאה הזאת הייתה זאת שהוקלטה באלבומי רוק'נרול .כולם ידעו את זה .עם מי תלכו עכשיו, עם בובי לואל הקטן ,או עם ריצרד פנימן ,הידוע כליטל ריצ'רד ,המטיף שכבר פרש שלוש כבוֹ דידלי. פעמים ,או עם אי .מק'דניאל ,הידוע ּ לתת לרוברט לואל איזשהו פרס זה רעיון מחריד .כנ"ל לעזרא פאונד .וכל סדרת השירה של ייל .המטרה של הקולג'ים היא להרוג .להרוג אותך תוך ארבע שנים .ואם אתם לא נשארים שם ,הגיוס ,על ידי ולמען זקנים ,ממתין לכם .לחסל את האינסטינקטים שלכם ,את האהבה ,את המוזיקה .המוזיקה היא הדבר היחיד שחי .גייסו את אלה שמעל גיל ארבעים .זאת המלחמה שלהם .שיהרגו אחד את השני. המוזיקה נמשכת ונמשכת .כשג'וני אייס מת ,כולם היו עצובים .סרטים שחורים על הזרוע .תחילת שנות החמישים ,המוזיקה השחורה הראשונה שנוגנה בתחנת רדיו ניו יורקית לבנה .אלן פריד ,האב הגדול ,דיבור מהיר מקוטע ודפיקות על השולחן .הג'סטרס ,דיאבולוס, הקוני איילנד קידס ,אליקה והרוקאווייז .וקשישים בסרטי רוק'נרול הוליוודיים ,לובשים את המכנסיים שלהם סביב הפטמות. "אאאאוווו ווווההההייייייייי אאאאוווווו". הדרך המתה לעשות את זה ,המילה זה ,ללא דיבור ,התפעמות ,אבל בלי קשר .ויליאם בי .ויליאמס מכיר מוזיקה שחורה .השירה היחידה בעשרים השנים האחרונות הייתה ועדיין נמצאת במוזיקה ברדיו .צריך להשמיד את הקולג'ים .הם מסוכנים .שיעורי הקשבה למוזיקה. שירה מטאפיזית .תיאולוגיה .סקרים .מבחנים .עבודות .מבחנים פסיכולוגיים .רופאים שמנסים "לרפא" פריקים ,תוך כדי שהם בולעים כדורים .מתרוצצים עם המוזיקה .זאת המוזיקה שהשאירה אותנו שלמים .זאת המוזיקה ששמרה עלינו שלא נאבד את זה .מוזיקת פולק. המוזיקה של הרדיו .היית צריך שני מקלטי רדיו .למקרה שאחד יתקלקל .מוזיקה חיה לא טובה בימים האלה ,כי התקליטים יותר טובים .החיים ברמקול. רוק'נרול בלע פנימה את כל ההשפעות .מוזיקאי בלוז עדיפים על אנשי הפולק–בלוז. מוזיקה חשמלית טובה יותר מבני אדם חשמליים )למשל ,להקת המי באנגליה; ולווט אנדרגראונד
75מעין
בניו יורק (.המוזיקה הקלאסית כל כך פשוטה .כל אחד יכול לכתוב אותה .כל אחד .זה שלב, כמו להצמיח שיניים .אם מחברים מיקרופון לתינוק שרק נולד ,ומסובבים אותו סביב חבל הטבור ,תחשבו על הצליל .הפריקים מנצחים ,אין בכלל ספק ,כדאי שכולם ירוקנו את הכיסים. בשנות החמישים הייתה את אסכולת ארבעת האקורדים .C Am F G :אם הכרת אותם יכולת לנגן 400שירים ואת עשרים הראשונים במצעד — "בלאנש"" ,למה את לא כותבת לי"" ,בדממת הלילה" .אלביס היה של שלושה אקורדים .E A B :שבעה מיליארד להקות ,שאי אפשר היה לברוח מהמוזיקה שלהן ,היא חדרה לכולם לדם ,ופנדר הייתה הגיטרה .ואז ,לכמה זמן ,מוזיקת בולשיט .פט ּבוּן .פט בון מחקה ,מבצע כל שיר של פאטס דומינו וליטל ריצ'רד, יורד על הפריקים .כסף לבן ,וקולג' המורים של אוניברסיטת קולומביה )"הייתי מעדיף לראות את הילדים שלי מתים מאשר לחיות תחת משטר קומוניסטי (".פט המקריח. איך בכלל יכולים לתת לרוברט לואל פרס ספרותי .ריצ'רד וילבר .איזו בדיחה .מה עם הגדולים באמת? מרתה והוואנדלס )הולנד ,דוזייר ,הולנד; ג'ף בארי ,ויל גרינוויץ'; בכרך ודייוויד; קרול קינג וג'רי גופין ,צוותי כותבי השירים הטובים ביותר באמריקה (.האם אף אחד מהכוחות השליטים לא יבין מה בריאן וילסון עשה עם האקורדים? פיל ספקטור הוגדר כזוהמה כשהוא הוציא את ההקלטה הטובה ביותר שנעשתה אי פעם."You’ve Lost that Lovin Feeling" : כולנו עשינו אהבה עם המוזיקה .והמילה אהבה הופיעה ,הופיעה והופיעה בכל השירים. נעשה בה שימוש יתר כי זה קרה שם .ועדיין היו את הטיפשים שנתקעו עם קול פורטר ,רגשנות ושנינות קוקטיילים זולה ,ג'ולי סטיין ,אירווינג ברלין ,רוג'רס והמרסטין. "שייק איט אפ בייבי". בו דידלי ,הגאון הבלתי מוכתר של זמננו ,שפיתח טכניקות גיטרה וצליל שרק עכשיו מתחילים להעריך. כיום אתה מכיר מוזיקה כשאתה מנגן .אבל לא היה עכשיו כלום ,בלי מה שהיה אז. והייתה את התגובה למוזיקה של ברודווי ,לזוועת אמצע הדרך הזאת .כמה נורא שריצ'י ואלנס מת .תנו לו פרס. "אווווו דונה אווווו דונה" הקשבתם פעם ל" ,"You’ve Lost that Lovin Feelinכשהבנות שרות "אוווו" ופתאום ,באופן טבעי ,פשוט נכנסות עם "בייבי ",במקביל לקו הקולי הנבנה על ידי ביל מדלי. חזרתיות .כל מוח באמריקה מכיר את שלושת פזמוני התופים האחרונים של " "Dawnשל ארבע העונות .חזרתיות. חזרתיות היא כל כך נפלאה ,כל כך אנטי–עיסתית .היה בסדר גמור להקשיב לצליל החיוג בסי במול ,עד שחברת הטלפון הרסה הכול והפכה את זה לשריקה סתמית .גלים קצרים מינוס אנטנה יצרו צלילים מגוונים ,יבבות ונאקות של צלילי תחנות שאפשר לכוון איתם ושנשמעים יפה כל כך .חזרתיות מותרת במוזיקה של המזרח .את זה העיסות עם כובעי הקש והדולסמרים בין הרגלים התכולות מרשים ...הם פשוט לא מקשיבים לה ,או רואים אותה ,אבל זה בסדר מצידם .הסרטים של אנדי וורהול כל כך מלאים בחזרתיות לפעמים ,כל כך כל כך יפים .כנראה שאלה סרטי הרוק'נרול המעניינים היחידים שנוצרו בארצות הברית .שוב ושוב ושוב .מכווצים דברים עד לבדיחה הסופית .זה כל כך יפה. "Sally go ’round the roses "roses they won't hurt you העיסה הצפון אמריקאית .סוף כל סוף הפריקים מצליחים ,אבל ,מה לעשות ,נראה שהם צריכים עיסות סביבם כדי להגן עליהם .עיסות שהם עורכי דין ,עיסות שהם רואי חשבון ,עיסות של יחסי ציבור ,והקלטות עיסתיות .אבל גם זמנם יעבור.
76מעין
חשמל .מדוע המתג בקיר פועל .פועל .אוהממ .כוח הפלסטיק .אנשים מביאים את מוזיקת הדקרון .וזה בעצם טוב .דקרון זה טוב ,פלסטיק זה טוב והמוזיקה היא הכול .אנשים צריכים למות עבורה .אנשים מתים בשביל כל הדברים האחרים ,אז למה לא בשביל המוזיקה .היא מצילה יותר חיים .עיסות המציאו חיסון לפוליו והצילו מסיבוכי כליות .הם אספו שתן בבקבוקים ובחנו אותו בשביל מחלות עיסתיות .קשישה עם פאה ויבלות מלקקת רגל אחת ועוברת לשנייה ואז רוקדת אבל האנשים האמיתיים מגיעים במהרה .אמיתיים כי הם פה עכשיו חיים ,כשהאחרים מתים ,וגם בגלל שהם לא היו רוצים לתת לרוברט לואל פרס שירה .סוג היופי הזה משובש, מזויף ולא קיים .הוא נהגה רק כדי שיוכלו ללמד אותו .זהו מיתוס ,עלילה של אנשים חמוצים שרוצים לקבל קביעות .אבל המסורת לבסוף נותצה .הילדים מחככים את ברכיהם ומתלבשים בז'קטים של מלחמת העולם הראשונה" .אתה חייב להסתיר את אהבתך ".אתה חייב לצפות בזה. המוזיקה היא סקס ,סמים ושמחה .ושמחה היא הבדיחה שהמוזיקה מבינה יותר טוב מהכול .עדיף שתיקח סמים ותלמד לחבב פלסטיק .כל סוג של פלסטיק ,גמיש ,קשיח ,צבוע ,צבעוני ,רופף. "קוף אחד זה לא נקרא מופע" אם אם אם אם כשהיא תחזור זור זור כל אחד יוכל לראות את צבע הקירות שלה .צלילי אולטרה סוניק על תקליטים גורמים לניתוחי אונות .הצלחנו שהאלבום שלנו יושמע ברשתות הרדיו הגדולות ,שהצליל ישגע את המ–נ–ג–נ–ו–ן .השתלטות .אן.בי.סי שייכת לי .גנרל סרנוף הודח .שידורי סנרייז סמסטר עם ההרפטונס )"אני זקוק לאהבה של יום ראשון ,אהבה שתצליח לעבור את ערב שבת(". אנשי הפלסטיק של קליפורניה גילו את חילופי אקורדי הפלסטיק של קליפורניה, שזה אומר להישאר ב– Bבמול לפני ה– Gואחרי ה– .Cז'אן ודין ,נערי החוף ,ההיפך מהמיות המזרח השחורות עם הסקסופונים הנוצצים ,הפלסטיק הקליפורני מתרכז בטמבלים לבנבנים ובשריקות פלצט )סיידווק סרפין — הפזמון המלאכי — "שייק יור באנס" (,פולחן המקהלה השמימית .אין אלוהים ,אבל בריאן וילסון הוא הבן שלו .בריאן וילסון ,בוחש את האקורדים, שואב בזריזות מכל המקורות ,רוק עתיק ,רביעיית פרשמן ,הוא השיג באלבומים המאוחרים שלנו צליל היברידי יפהפה .כמו חדי–קרן חולי שיטיון ,המזרח הופך למערב. הסאונד הישן היה על אלכוהול .בשנות החמישים והשישים המוקדמות על חשיש .עכשיו חלפנו על פני במת הטריפים של האסיד .אבל פלסטיק .אתה יכול לשמוע את זה במוזיקה. אתה יכול להתמסטל מהמוזיקה .המוזיקה אף פעם לא די רועשת .נהגי המונית מאזינים לרדיו וחוששים שישדדו אותם .אתה צריך לדחוף את הראש לרמקול .רועש יותר ,רועש יותר ,רועש יותר .עשה את זה פרנקי עשה את זה .או ,איך ,איך .עשה את זה ,עשה את זה .העיסות לובשות את הבגדים שלך עכשיו ומקשיבות .מישהו צריך לצבוע אותם פסים תכלכלים ולשלוח אותם בדואר לאיפשהו .זה כמו לאחוז את ידיך בנוקשות בסוודר שחור פרוותי ,עם ידיך מכופפות עד שהן נראות כרותות.
המאמר )המופיע כאן ברובו הגדול( התפרסם על נייר ורדרד בגיליון 3של מגזין המולטימדיה "אספן" ),1966 מעצבים :אנדי וורהול ודייוויד דלטון" (.אספן" פעל בין 1965ל– 1971והוגדר על ידי מייסדו פיליס ג'ונסון כ"מגזין התלת–ממדי הראשון ".כל גיליון היה למעשה קופסה שכללה תיקיות עם תמונות ,וידיאו ,מוזיקה ,ציורים וטקסטים. ניתן להגיע כיום אל החומרים דרך אתר .ubuweb לו ריד ,2013-1942סולן להקת הוולווט אנדרגראונד ,הלך לעולמו בסמוך לסגירת הגיליון.
77מעין
שירים /עדי ברקוביץ' ֶט ְס ַפיי בעמדת ניקיון מספר 4 יושב על פח זבל שחור מפלסטיק אוזניו סגורות באוזניות מעל ראשו משתלשל צינור שואב האבק על הגדר מאחוריו סמרטוטים כשקר לו הוא לובש סוודר שמכסה לו את הצוואר יש לו שפם דק ספון בשתיקה מחייך אלי בביישנות אני רוצה שהוא יספר לי עיניו נמשכות להביט בחזה שלי או נופלות לשם נכלמות טספיי אומר באנגלית אני בן אצולה אומר מלחמה שם אומר הייתי מורה לגיאוגרפיה לובן עיניו מרושת נימים אדומים שיניו צהובות שפת גופו מעורפלת טספיי מכוון ג'יפ כסוף לעמדה מספר 4 מנגב את הפח מבחוץ אחר כך חלונות שואב אבק בריפודים מטלית לחה על לוח המחוונים על סף הדלתות ריקון מאפרה פח זבל תא מטען זה כמעט הסוף נדמה שהג'יפ בלע לתוכו את טספיי אבל הוא יוצא מתיז ספריי להברקת צמיגים מתיז ספריי לריח טוב על השטיחים סוגר את הרכב משאיר רק את דלת הנהג פתוחה אומר בשקט "בבקשה ָּב ַל ִּבית" הולך צעד לאחור מגרד בראשו בעל הרכב מפשפש בכיסו נותן מטבע לטספיי מהנהן תודה אחרי עשרים בלבית כבר צהריים טספיי יושב על פח הזבל בוהה את אריתריאה משוסעת רחוקה
ג'וני ג'וני ואני מדברים בשפת עיניים עיגולים שחורים בוערים על רקע לבן מסנוור צמיד זהב על יד כהה עגיל נוצץ צמוד לאוזן ההליכה שלו חוקיות של קצב בנעלי קרוקס כחולות עם חורים כפות רגליו נרטבות מצינור השטיפה עומד בכניסה למנהרת רחיצת המכוניות מעביר מטאטא נוטף מים וסבון על פגוש יגואר שחורה עכשיו יתחיל מופע הברקת הג'נטים למשך דקות ארוכות בעבור חמישה שקלים טיפ או פחות אחר כך ג'וני יושב על חבית סבון ריקה מעשן סיגריה צהוב החמה הילה חובקת סביב פניו מבטי התכלת שלי אין בהם לחרוץ בו משהו אבל אצלו זה חד וחלק באבחת מבט אחד הוא מניח בי סלע ג'וני מאחה מילים בעברית כמו ניקוי חיצוני כמו ג'נטים מילים באנגלית כמו ניוטרל והנדברקס הוא מערבל אותי אליו כמו עננת חול מתאבכת אני ניגשת לחלון הב.מ.וו גובה תשלום מופרז על רחיצת הפח השחור מרימה עיניים לג'וני שעומד בכניסה מסמן למכונית להתקרב אליו מחייך אלי
עדי ברקוביץ' ,ילידת ,1978גרה בתל אביב ועוברת לקרית טבעון ,עובדת בחברת טכנולוגיה.
78מעין
79מעין
מערבה /אביחי נזרי כבר שתיתי משקאות צהובים מעבר למה שנחוץ והיה לי סוס קשוח שחיכה לי תמיד בחוץ כבר שכבתי עם המוזגת בבאר שחלמה להיות שחקנית ואחד קם לתחייה בא לנקום והרגתי אותו בשנית כבר היו לי מגפיים מעור ולבשתי ג'ינס משופשף ושברתי כסאות ושולחן על ראשים ומצאו גם אותי מעולף כבר שמעתי אין מקום לשנינו בעיירה ושרדתי צעדתי עשרה צעדים גב אל גב שלפתי ראשון ופגעתי כבר נרדפתי על ידי עונד הכוכב הצגתי אותו כטיפש על לב נערה עשירה ניהלתי מאבק עיקש כבר שבעתי קדירות של בשר ומצצתי מספיק עצמות אימצתי תקופה שני ילדים מוזנחים ונתתי להם שמות כבר נפצעתי ליד העין נותרה לי מזכרת צלקת והרוח שרקה לי לעזוב לצאת לחפש את השקט כבר התלבטו אם לטמון או לשרוף אחרי שווידאו עלי הריגה ומעפר שבתי ,מלאך אוחז מוות ,שעשו על חשבונו חגיגה כבר יצא לי לשתוק על זה עם כמה אנשים שבאו לכאן מהעיר בשעה הכי חשוכה של הלילה ,מתי שקשה להסתיר כבר הרשמתי בטבעות של עשן ,ומחצתי בדלים בוערים על היד אבל לא משנה כמה מוקף הייתי ,לחזור ,חזרתי לבד
חמין בוכרי /לאו גורביץ בג ֶרם הסליל סובב וסובב לו ֶּ ב– FOXהם אומרים לו שכאן זה ;FOX KIDS עוד בלונים; הסנטר ;cannot hold קופץ גם ל"תומר" שוכן–מסדרונות. הרמקול מכריז :חגיגת קטנטנים, יש גם ג'ימבורי ,כיף חיים ,הנחות; הילדים — למתחם ,האימהות — מלאות תשוקה לטיטולים. ברור ששוק האוכל זה היום; ברור ,חמין בוכרי משלשום. חמין בוכרי! קושי לבטא זאת כשדוכן ,בטח שמו הוא" ,אלכס פוטטוס" צד את עינו :צהוב כמו ישימון סווטשירט מנומר לו ושיער בסבון, מבט קר ,ריקני כמו ,TO GO מניע ירכיו ,אבל בינתיים קיר מצל על נערות ממורמרות. החושך כאן שוכן ,זה כל הכיף, שעשרים שעות של שוטטות עצבן בלי הרף השומר של קסטרו, ואיזה שד ,שעתו קרבה סוף סוף, עולה בגרם להזדנגף?
לאו גורביץ ,יליד .1985מתרגם בימים אלה רומן לילדים מאת הסופר הרוסי ניקולאי נוסוב .השיר נכתב כמחווה לתנועה הסיבובית ,העייפה ,של ילדי הסנטר ,ולשירו הסיבובי ,המצוטט לעייפה ,של ויליאם בטלר ייטסThe" , אביחי נזרי ,מעצב גרפי ,נולד בחיפה ב–.1982
."Second Coming
80מעין
81מעין
הכול נפלא /יאן מתן לנדסמן השנה נפלאה החודש נפלא השבוע נפלא היום נפלא הגוף נפלא אני נפלא הראש נפלא בנפלאות יש בעיה אבל הבעיה נפלאה
מחאה /רז סופר סוסי היאור נחים ברחוב כבדים ועייפים, ציפורים קטנות מנקרות בהם מוציאות חתיכות בשר קטנות. חכו ,חכו שהם יפתחו את הפה שלהם הם יפהקו אותנו מכן בלשון ורודה ושיניים קשות. הנה הכלבים באים ,הם לא נובחים הם יודעים יהיו כאן הרבה עצמות ללקק. בינתיים אנחנו קלי המשקל נידפים ברוח ,עלי שלכת בשדרה שרכבי הניקיון אוספים ללא הצלחה.
יאן מתן לנדסמן ,יליד 2004ברצלונה ,מתגורר בתל אביב.
רז סופר ,משורר ואמן .יוצר ומתגורר בדרום תל אביב.
82מעין
83מעין
מגניב! ארמון של חול יובל בן עמי מטייל בעקבות "בקשה להיקבר בחוף סט" ,שיר צוואתו של ז'ורז' ברסאנס
.1 יש ארץ בעולם ,שבלשונה ,שכמעט אין דוברים בה עוד ,היו אומרים "אוק" ,כלומר "כן", ומהנהנים ומחייכים .והארץ נקראה על שם הכן ,ארץ הכן ,אוקסיטניה .יש הקוראים לה דרום צרפת ,מסרבים להפריד בינה לבין ארץ ה–"אוי" )כך היו אומרים בעבר הקדום "כן" בצפון, ומכאן ,(ouiבין צרפת אדומת הגגות והחמימה וצרפת אפורת הגגות והצוננת .הם מסרבים להכיר בכך שמדובר ביחידה גיאוגרפית נפרדת ,שניחוחה לבנדר וטעמה בויאבז ,ארץ נאה כל כך שדומה שלמוות אין בה דריסת רגל. מן הסתם ,יש לו .בעוד כמה ימים אטוס עם חברתי למרסיי כדי לבקר ולנחם זוג חברים שסבלו אובדן .שבועיים לפני הנסיעה הגעתי לטבריה בענייני עבודה .לא היה לי מה לעשות בלילה בטבריה ,אז יצאתי מהעיר ברגל .מיד אחרי מלון חוף רון ,טבריה ניתקת מהאגם והלילה מתמלא שמים .למרגלות הארבל ,כשהנסיעה מהדהדת בראשי ,זמזמתי שיר של ברסאנס ,שבו הוא מבקש להיקבר בחוף העיירה שבה נולד ,ממש על החוף עצמו ,בחול. מה למוות ולפרובאנס? איך מתים בפרובאנס? איך מתמודדים עם מוות במרחב שכולו חיים? ברסאנס היה בן לגבעות שטופות שמש .הוא נולד בסט ) ,(Sèteעיר חוף נעימה ,צפונה בין ביצות הקאמארג הומות הפלמינגו להרי חבל לנגדוק .את המוות הוא מתאר בהתאם להוד הנופים ולאהבת האדם .כמובן שמי שנקבר הרחק מסט מפסיד ,אבל עבור מתי סט ,המוות הוא סופ"ש הכול כלול. כך מסתיים השיר: מסכן רום–הוד ַפרעון ,מסכן נפוליאון ומסכנים אותם שאבודים בפנתיאון מסכן כל אפר של קדוּשה. עוד תקנאו כולכם במתבטל לעד שבחלום–ה ִקיץ רוכב על גל נחמד, ַ שבמותו הוא בחופשה. מי שחי חיים ים תיכוניים קלי דעת ,למה שיצפה מהמוות שיהיה שונה? כמובן ,צריך לדאוג למיקום טוב .ברסאנס דורש: ממש למול הים ,פסיעה מהכחול לי ְּכרו ,אם אפשרי ,בור רך ,קטן ,בחול גומחה קטנה וחביבה ליד חברי נפשי מקדם ,דולפינים, ברצועה בה גרגירי החול כה עדינים, מול הקורניש האהובה.
84מעין
הקורניש ,כלומר הטיילת ,היא מקום שכולו אושר וחן .ברסאנס מספר כיצד חווה שם מפגש ראשון עם האהבה ,בגיל ,15בזרועות בתולת ים .הפרידה ממנה הייתה כעצם שנתקעה בגרונו, אבל מן הסתם היא השתחררה עם השנים .סט של שירו היא תמצית השלווה והפשטות ,מקום בו Hגם ברגעיו הזועמים ,נפטון לא לוקח את עצמו ברצינות יתר .Hכאשר מתחוללת שם סערה וספינה שוקעת למצולות ,מחלק רב–החובל פסטיס וסוכריות למלחים ,שיחגגו במקום לשקוע בדאגה .נדמה שקשה במיוחד למות במקום כזה ,לוותר עליו ,אבל ברסאנס מסרב לראות במוות ויתור .הרי הוא יישאר ממש שם ,בחוף ,שרוע בשלווה על גבו. .2 "בקשה להיקבר בחוף סט" של ברסאנס חוברה בשנת '66והופיעה באלבום בשם זה .מחברה היה אז בן ,45איש שעבר כבר כברת דרך של חיים שיש בהם אור וגם צל .בימי מלחמת העולם הוחזק כעובד כפייה במחנה עבודה גרמני ,והרכיב שם מנועי מטוסים עבור חברת ב.מ.וו .עבדות מסוג זה הייתה מעין תחליף לשירות צבאי לצעירים מן המדינות הכבושות .במהלך חופשה בת עשרה ימים ,ברסאנס נמלט .הוא הסתתר בבניין נטוש ברובע ה– 14של פריז ,בלי חשמל או גז ,עד תום הכיבוש .בעצם ,הוא נשאר שם 22שנה ,ועזב את הדירה שנה אחת לפני שחוברה הHבקשה.H כבני דורו ,ברסאנס ראה אי צדק ומכאוב וראה גם מתים רביםH .למות בשביל רעיונות,H הוא אחד משיריו המבריקים ביותר ,שיר שלועג לנכונים למות בשם אידיאולוגיות ,מציע למעודדים אותם לעשות כן בעצמם ,ומרומם את החיים .ברסאנס מסכים–כביכול למות עבור רעיונות ,בתנאי שיחיה חיים שלמים קודם לכן. הו מורעלי קרבות ,הו נביאי הצדק, תמותו ראשונים ,ניתן לכם תIתור, אבל בשם שמים ,לחיות הניחו לנו ,לנו הניחו לחיות אין עוד פינוקים רבים מהם ניתן לבחור. כי מלאכית המוות ,צופה כאן מקרוב היא לא צריכה עזרה ,את חרמשה לסחוב. אין טעם במחול של גרדומים שטותי. נמות בשביל רעיונות ,אבל מוות איטי. מבין שיריו של פרנסואה ויון המורבידי ,בחר ברסאנס להלחין דווקא את "הבלדה על גבירות הזמנים שחלפו" ,שיר שכולו הרהור חרמני באלותיהן וגיבורותיהן של מיתולוגיות שונות. ברסאנס עסק פחות במוות מאשר יוצרים אחרים בזירת השנסון של דורו ,וכשעסק בו ,עשה את זה בגישה אחרת .ז'אק ברל שר על Hהעומד למות Hועל "הסעודה האחרונה" ואת Hאני מגיע! Hשהמוות הוא הוא הקול הדובר בו .ברסאנס כתב את החיים. ב– ,1966איבד ברסאנס את אביו ולאחר מכן שניים מחבריו .רצף ההלוויות הוליד את ה"בקשה" ,שיר באורך למעלה משבע דקות שכולו עוסק בקבר ,ובכל זאת זהו שיר האהבה המרהיב ביותר לחיים .הרי מה נותר אחרי אובדן? החיים ,לאו דווקא במובן ,la vieאלא במובן — les vivantsאלה שעודם חיים .חברינו חיים .ילדתם נולדה פגועה ומתה בימיה הראשונים .הם טמנו אותה בבית קברות סמוך לתעלת למאנש ,בנורמנדי ,שם טמונים כל מתי משפחתה של האם ,ושבו לאביניון .אנחנו נוסעים לנחם אותם. .3 לא רק ברסאנס נולד בסט .המשורר פול ולרי נולד ונקבר בה .גם הוא כתב שיר שנושאו קבורה ליד הים" .בית הקברות הימי" נחשב מופת לשירה טהורה של ראשית המאה העשרים.
85מעין
ברסאנס דואג להקדיש לוולרי ולשירו את אחד מ– 13הבתים של ה"בקשה" .הוא מודה ששורותיו לא מגיעות לאותה מידה של תחכום ועומק ,אבל מתנחם בכך שבית הקברות בו ייטמן יהיה "ימי הרבה יותר". לא כך היה .ולרי ,שנפטר ב– ,1945זכה בקבר הצופה הישר לים התיכון ,מטרים ספורים מטיילת הקורניש .שמו של בית הקברות סן שארל ,בו הוא נח ,שונה כעבור שנה ל"בית הקברות הימי" .ברסאנס מת בשנת 1981ונקבר בבית הקברות פי ,בצפון העיירה .על קברו מצל עץ מהסוג הקרוי בצרפתית אורן שמשייה ,כפי שביקש בשיר ,אבל הוא ניבט דווקא צפונה ,הלאה מהים ,לעבר לגונה יפה והיבשה שמעבר לה. כך זה מהבחינה הגיאוגרפית .מהבחינה השירית ,המצב הפוך .בכל פעם שמישהו לוחץ פליי ומשמיע את ה"בקשה" יוצאת שוב גופתו של ברסאנס לדרך ברכבת מלאה נופשים עליזים מפריס לסט ,ובכל פעם שממלמל מישהו את שורות "בית הקברות הימי" ,מתהלך ולרי בבית הקברות הניבט אל הים ומבכה )בתרגומו הנפלא של דורי מנור( את: צווחות הנערה שדוגדגה עם לחלוח העפעף והשנים, השד המצטחק באש ְוברק ַ הדם על זוג שפתים שנכנע, הגוף המתמסר והמוצנע — הכול נקבר ושב אל המשחק. אצל ולרי המוות הוא מוות ,גם אם הוא מתכנה משחק .אצל ברסאנס המוות הוא חיים .ברסאנס מתכוון לבלות את מותו בחופשה ,לא פחות .בבית השלישי ,למשל ,מסביר ברסאנס שהצורך שלו בקבר על החוף נובע ממצוקת דיור.
מכיוון שיותר מדי פעמים תחב פרחים לנחיריה של אותה מלאכית מוות ,הנזכרת בשיר אחר שלו .זהו רמז להומור הפוליטי של ברסאנס ולשנאתו לפרות קדושות .ביטוי של אהבתו לאדם באשר הוא ,לאנושות כולה ולאומות כולן .קברו יהיה ממוקם בין ספרד ואיטליה ,ועל כן יוצף בניחוחותיהן ובמחולותיהן ,בטרנטלה ,בפנדנגו. בעוד גופו יהיה טמון בחול של סט ,תעופף נשמתו לעבר חברתן הברוכה של שתי דמויות ספרותיות :גברוש ,הפרחח שובה הלב מ"עלובי החיים" של הוגו ,ומימי פנסון ,אישה בוהמית ומשוחררת ,בת למעמד הפועלים ,גיבורת רומן מאת אלפרד דה מיסה .אלה הם אהוביו .שוב הוא מבטא את אהבתו לארוטי ,שהיא ערכית ,פוליטית ואסתטית :נימפה תרחף אל מקום מנוחתו ,לנוח כחום היום .היא תניח את ראשה על גל העפר תחתיו הוא ייטמן ,כאילו היה כרית .צל מצבת הצלב יימשך מעליה ,לא יעמוד בפיתוי ,ויתנה איתה אהבים שקטים של אחר צהריים קיצי .ברסאנס מתנצל מראש בפני ישו בשמו של צל הצלב .יותר מכול ,הוא מצווה לנו את השמחה ומבטיח: קברי זה המסונדווץ' בין ים לרקיעים, לא יקלקל ציור ככתם לא נעים אלא יקסים את המכחול. נשים מאחוריו ילכו להחליף בגדים כי אין כמוהו כפרגוד מוצלח ,והילדים יאמרו :מגניב! ארמון של חול. אם יש צדק ביקום הזה ,זוכים תינוקות שמתים כאן לגדול על חופים בעבר האחר ,לבנות בהם ארמונות ולצחוק .אם יש צדק בעולם הזה ,עוד נגלה שיש כנרת לילית גם בעולם הבא, שאפשר לשיר לאורכה ברסאנס .אם אין ,ואני מנחש שאין ,יוצא כי החיים הם מתנה ייחודית לחלוטין ,וכך צריך להתייחס אליהם.
מערתה של משפחתי, אבוי ,לא חדשה. סלחו לי ,אך היא מלאה כמו ביצה קשה. אם שם כולם יישארו, עלול להיות קצת מאוחר ,ואני לא יכול לומר למכובדים ההם :היי ,פנימה קצת לזחול! לאיש צעיר מקום סדרו. מדוע לא יכול ז'ורז' ,שבקרב המתים הוותיקים ייחשב צעיר גם אם ימות מזקנה ,לבקש ממתי משפחתו להצטופף? לא רק מפני שהם מתים ,אלא משום שהם Hמכובדים .Hזה יהיה לא לעניין. המוות לא קיים .המוות הובס בידי שיר .אלוהים יודע שזה לא פשוט עד כדי כך .עזבו את אלוהים ,מי כמונו ,תושבי ארץ ים תיכונית לא פחות מדרום צרפת ,ארץ בה לפחות שני עמים טובעים בשכול ,ארץ המוות ימי זיכרון ושירי זיכרון יפים ומלטפים ,יודע זאת. .4 אמנים לא נועדו להשקיע את זמנם בחיבור צוואות .יצירתם מבטאת את רצונותיהם וציפיותיהם מן העולם ,גם אם אינה עוסקת במותם שלהם .ה"בקשה" היא צוואה ממש כפי שכל שיר של ברסאנס הוא צוואה .צוואתו מדברת על הפשטות ,הביתיות ,הגיטרה והקונטרה בס ,אותם כלים שבהם דבק לאורך כל הקריירה שלו ,ושמאחוריהם מסתתרים המקטרת ,החתול ושולחן העץ .שוב הוא מבטא את אמונתו באנרכיזם .בראשית השיר הוא חושש שימיו ספורים,
86מעין
יובל בן–עמי ,נולד בירושלים ב– ,1976פרסם שבעה ספרים ,באמת מרוצה משלושה מהם.
87מעין
שירים /אלון זילבורג רנטה רנטה הג'ינג'ית, בפעם הראשונה שראיתי אותך מסתרקת המרמרה שינתה את יעדה מעזה לטרויה והטורקים דיברו ביוונית על הלנה. ההודעות שאני כותב לך הן תעמולה שחיל האוויר מפזר במנשרים מעל ריכוזי אוכלוסייה, תחת הכותרת "השניים האלו מהווים איום דמוגרפי על העולם". התמונה שלך בארנק שלי היא צילום לוויין, בו ניתן לראות מלמעלה רק שיער שזור יהלומים עם דם על הידיים.
אלנבי אלנבי ,אתה עושה אותי כל כך צנוע. אתה גורם לי לשכוח שאני גר ליד הים ושכשהרגע יגיע, גם אני ארוץ עם חנית אל החוף ואערום מוניות שירות מול הספינות של הברברים.
* /יובל גלעד בין גלים מטולטלים כראשי עצירים אותך ָ פתאום ראיתי שי אריה מזרחי מחפש שיר כאילו אינך מאכל תולעים בבניין קומות חדיש ים פסיכי בסערה ושערך הארוך גולש לעבר יפו מה עשית איש מה אתה עושה כאן בתוך ים מדמם בז' סוער ים מלבין מקצף אי–אפשר להאשים מי שטבע במיטתו אחרי לילה בלי שינה לבשר כשהאור הרע החל ֵ עוד בוקר חסר שחר ההרס סלע נופל קניון מגדל האופרה עזוּב כמוך אחרי הפיטורים לא תשמע יותר לו ריד היית סלע צער עתיק פגוע שותק מסוגר בשובר גלים אדיש לסערה כפסיכיאטר לצער הנה מתחיל להחשיך לא תראה יותר יופי תמיד היית שואל מה קורה איש מה עשית איש מה עשית
אלון זילבורג ,נולד ב– 1987בשוהם ,מתגורר בתל אביב ,עובד במזג אוויר ולומד מתמטיקה.
88מעין
89מעין
מכתב גלוי למשוררים ומשוררות /יובל גלעד אלה כמה מחשבות בעקבות "מאבק המשוררים" ההרואי אבל כמעט חסר הסיכוי. משוררים ,אל תתכופפו בפני עגל הזהב של הסטטוס והכבוד ,לא הכלכלי ולא הפואטי. משוררות ,אל תתרפסו בפני מפריסי פרסים למיניהם .משוררים ,אל תלקקו את איבריהם המעונגים של פרופסורי–ועדות מדושנים עם קביעות ,משכורת נאה וכנסים במלונות נאים בחוץ לארץ. משוררות ,אל תתייפו בפני באי פסטיבלים משועממים ,שרוצים להרגיש תרבותיים ,אבל רק מחכים שנפסיק להקריא שירים כדי לרוץ לקנות בורקס במזנון ,ואף פעם ,אף פעם ,לא קונים את ספרינו. זו העת להבין שהתרבות שאנחנו עובדים בשבילה ,ושירה היא עבודה עבור תרבות, עבור שפה מזדהמת על–ידי קלישאות ,התרבות הזו שמה עלינו זין .זאת תרבות שלא משתינה לכיווננו ,התרבות הישראלית .זורקים לנו פסטיבל פה ,מטיחים בנו פרס שם ,אבל לא מקשיבים לנו ,רק רוצים אותנו כדי להרגיש מכובדים .אנחנו בקצה של הקצה של הקצה של הסקאלה, ולקצה הזה יש יתרון אחד — חופש. משוררים ומשוררות ,אחיי ,קחו את החופש המגיע לכם ,בתור אמנים ,אתם שאמאנים של חברה שפיטרה את השאמאנים שלה כי אינם מבינים בכסף .אל תכתבו שירת משפחה חמודה .יונה וולך ומאיר ויזלטיר לא נהיו גדולים כי קיבלו פרסים ,כי אהבו אותם ,הם נהיו גדולים כי לקחו לעצמם את החופש להיות הכי אישיים שאפשר ובו זמנית לפעול בתוך השפה והתרבות שלהם ,חופש להיטרף על הנייר ,להיות חופשיים. יש להוריד את הכובע בפני כל משורר פעיל חברתי ,הפועל בתוך קהילתו למען החלשים, ומשוררים ומשוררות גם הם חלשים וחלשות .לצד סולידריות חברתית ,צריך לייצר אלטרנטיבה מהסכמות הנוקשות של הנורמטיביות. ֶ אינדיבידואלית ,אנרכיסטית ,חופשית העולם נשלט בידי כסף .גם משוררים ומשוררות צריכים לאכול .אין ברירה אלא לעבוד. עבודה היא דבר יפה .אבל על המשוררים והמשוררות להציב אלטרנטיבה :כסף הוא רע הכרחי. הכסף אונס אותנו להיות מה שאנחנו לא רוצים להיות .הכסף הוא הכלא ,ועל משוררים להיות חופשיים .אנחנו דוגמה :אל תתכופפו מול הנרטיב הבורגני השליט. עמדו זקופים ,משוררים .אם אתם חייבים להגיש בקשות לפרסים ,הגישו .אך זכרו שפרסים אינם מצדיקים את קיומכם .אם אתם חייבים להקריא בפסטיבל ,תקריאו ,אבל עמדו זקופים .הבינו :ההמון הוא המון ,אתם לא מעניינים אותו ,אין סיבה להתחנף אליו בתמורה להכרה חברתית .כולנו יצורים חברתיים ,כולנו רוצים הכרה חברתית .אבל אסור להיכנע ליצר הזה .צריך להכיר בו ,אבל לא לעבדו כעגל זהב. במסגרת "מאבק המשוררים" משוררים החלו לדרוש הכרה ,להוציא ספר שירה במימון התרבות אותה הם עובדים ,להיות זקופים .חברי שי אריה מזרחי ז"ל היה פעיל מרכזי .הוא כבר לא איתנו ,אבל הבעיות עמן התמודד — תחושות של בדידות ,מאבקי פרנסה ,ראיית הרוע והגזענות של החברה — כולן פה. משוררות ,אל תכתבו רק שירה לירית ,אל תתחתנו עם עורכי דין ,ואל תולידו להם שלושה ילדים ותחיו בבית בסביון או צהלה .משוררים ,אל תנסו להשיג קריירה של שירה ,אין לכך משמעות .החופש הוא הפרס היחיד ,לירוק בפרצוף הכוח — צבא וכסף. כשאנחנו רודפים אחרי הכרה בתרבות שאדישה כלפינו ,אנחנו הופכים לכלבלבי פודל מלקקים לבעליהם בשביל יציאה קצרה מהבית .שירתנו לא גדולה .זאת לא תקופה של שירה גדולה .לכל תקופה יש רוח זמן .בשנות השישים הייתה רוח גבית .היום זהו עידן הסמארטפונים, אזיקים ורצועות אלקטרוניות .אנחנו מקקים פואטיים ,או אולי עטלפים עצובים .צריך לעבוד, צריך לקרוא ,צריך לחפש ,צריך להאמין.
90מעין
חשוב מכול ,תהוו חלופה לסגידה לכסף .כשאתם יושבים בפגישה רומנטית ,כשאתם במפגש חברתי עם אנשים לא מוכרים ושואלים אתכם מה אתם עושים ,אמרו שאתם משוררים, אם זה מה שאתם עושים ,ושילכו לעזאזל.
יובל גלעד ,נולד ב– ,1971פרסם שלושה ספרי שירה.
91מעין
ברצלונה /'71ריימון עברית :יאיר אור
בוקר בוהק צהוב ,ורוד ,לבן, עם עננים קטנים על כחול אחוז בעתה שמי חורף של עדיין ֵ בברצלונה העיר כבר ערה עם כל רעשיה. באוניברסיטה אפורי–המדים כמו בימים רבים אחרים בשנה, מזה שנים רבות, מתכוננים להיכנס אל חדרי הלימוד צמאים לתרבות צמאים לערוך תרגילי התעמלות על ראשי הסטודנטים הממאנים להבין את התיאוריה העדינה של הסדר הציבורי המוצדקת ,בין השאר, על ידי הכוחות המקומיים החיים שהינם חסרי אינטרס הגמוני לטובת המדינה; מושג בעל דו–משמעות דקיקה שיש לו שימוש מועיל ביותר לאורך זמן משתנה ורב–צורות. בבתי החרושת הפועלים כבר עובדים שעות כדי שיוכלו לחיות כפי שהפועלים בארץ הזאת חיים. ואם במקרה אינם עושים זאת, אותם אפורי–מדים ממש, הצמאים ללמד את כל המלאכות מסבירים בעזרת טיעונים נחרצים יותר ,סכמתיים יותר וקלים יותר להבנה, את אותה תיאוריה המוסברת באוניברסיטה; הצורך החובק–כול של הסדר הציבורי. הכוחות החיים והפרטיים, שהינם קצת יותר בעלי אינטרס,
92מעין
ומדגימים באופן מופגן את מושג ההגמוניה שלהם אף אם הינו מקומי, ממשיכים להגן על התיאוריה שאינה ניתנת להיאמר בדבר הסדר הציבורי לטובת המדינה; מושג בעל דו–משמעות דקיקה שיש לו שימוש מועיל ביותר לאורך זמן משתנה ורב–צורות. כל אירופה יודעת: ספרד סובלנית כלפי ציירים ,מוסיקאים, אינטלקטואלים ,שחקנים ומתלמדים בשירה.
ריימון ) (Raimonהוא שמו האמנותי של ָרמוֹן ֶּפ ֶלזֶ 'רוֹ ַסאנְ ִצ'יס ,זמר משורר ומלחין יליד העיר שאטיבה שבוולנסיה )ספרד( .1940 ,את שיריו הוא כותב בשפה הקטלאנית המדוברת בוולנסיה והמכונה לעתים "ולנסיאנית" )שמה הרשמי ולנסית( .הוא אחד מן הנציגים הבולטים של תנועת השיר החדש ) (Nova Cançóבקטלוניה ,והיה מזמרי המחאה הבולטים של ימי הדיקטטורה של פרנקו .בשיר זה משנת 2011הוא מזכיר את ימי הדיקטטורה ואת תפקיד השוטרים )אפורי–המדים( בה.
93מעין
שירים /איליה קמינסקי עברית :רועי צ'יקי ארד
תיירת אמריקאית בעיר שנבנתה מאצות רקדנו על הגג ,ידיי תחת שדיה .מחסירים יום מיום ,הוספתי לכפרתי את קרסול האישה שפתה התחתונה ,מתאר עצמות פניה. עשינו אהבה כל הלילה — סיפרתי לה עלילות ,פולחן הגשם שלהם :שמחה היא כסף ,כן ,אבל במטבעות קטנים. היא ביקשה שאתפלל ,שאכרע ברך לעבר ירושלים .כרענו לשמאל ,מולי שתי מאפיות ,חנות נעליים; ריח שחת ריח סוסים ושחת .כאשר משה ניתץ את לוחות הברית בסיני ,העשירים לקחו את הפיסות עליהן נחרת "תנאף"" ,תרצח"" ,תגנוב". האביונים קיבלו רק "לא"" ,לא"",לא". נישקתי את עורפה ,מרפק, אצל האישה הזאת השכחה היא מזימה נגד השכחה, ערומה בערדליה ,רקדה ואלס, גם החתולה שלה רקדה ואלס. היא אמרה" :הזיכרון הוא כל מה שמוזיקלי אצלנו" אבל לא ידעתי אנגלית ,רקדתי בישיבה ,היא הזדקפה ורכנה והזדקפה ,רטט מוזיקה רטט ידיה.
בעלה מנסה למצוא היגיון בפניה ,המפה ההיא של העצמות והשסתומים שנפתחו. האדמה שלווה. שומרי המגדל אוכלים סנדוויצ'ים. ביום השלישי החיילים בחנו את האוזניים של ברמנים ,של רואי חשבון ,של חיילים ,לא ניתן לתאר את הפשעים ששקט מוציא מחיילים. הם קורעים את אשתו של פאשה מהמיטה כמו דלת שניתקה מאוטובוס. ביום השישי ,רק את האדמה קיללנו. הנשמה שלי התרוצצה על רגליה היחפות כדי לשמוע את וזנקה. לא נותרו מילות מחאה בפי אני ואלוהיי לא רואים דבר ברקיע וצופים אל על איני יודע כבר מדוע אני חי. ונכנסנו לעיר שפעם הייתה שלנו חולפים על פני התיאטראות והגנים חולפים על פני גרמי מדרגות מעץ ושערי ברזל מחושל בבוקר זה המטיל צלצול באוזנינו. ֶהיו אמיצים ,אמרנו אבל איש לא אמיץ כשצליל לא נשמע מניף את הציפורים מפני המים.
המפה ההיא של העצמות והשסתומים שנפתחו בקיץ ההוא רק את האדמה קיללנו בקיץ ההוא הסתחררו מסוקים משונים בשמים. כל אחד בחן את אוזני חברו ,שוחחנו כשידינו באוויר זהו האוויר .משהו באוויר שרוצה אותנו יותר מדי. ביום השני הסתחררו מסוקים ורגלינו פרצו בדהרה בשתיקות לבד של קדחת חלב. צליל לא נשמע הניף את הציפורים מפני המים ,אל האישה שברזל בין שפתיה ואש.
94מעין
איליה קמינסקי ,נולד ב– 1977באודסה ,ברית המועצות )כיום אוקראינה( .מתגורר בארצות הברית .משורר ,מבקר ועורך ספרותי.
95מעין
טקסטיל ישראלי — הבוקר שבו סגרו את כיתן דימונה )חלק מפואמה ז'ורנליסטית( /רועי צ'יקי ארד חנניה אוחיון ,למ"ד בי"ת שנים בכיתן דימונה, ראש הוועד, בצד השני של הגדר ,מעבר לשער, טריינינג ירוק כהה כיפה שחורה הוא לא מסכים לפתוח לי או לאף אחד .המנעול החלוד כרוך על הגדר. לצדו שלטים כתומים צהובים עליהם כתוב "תנו לסיים בכבוד" וגינה של היביסקוס מקומח. "זו בושה ",הוא אומר לי. "ההנהלה שלחו לנו טבלה. אין לי מה להפסיד, יהיה פה דם". אתמול, כשהבין שמפטרים את כולם ,התבצר במפעל וישן עם עוד ארבעה עובדים. האחרונים שנשארו והסכימו להילחם. הוא ישן בחדר השמירה ,שבו עבד, ארבעה אחרים בחדרים פנימיים, שבהם חם יותר. כשהיה קפוא לפנות בוקר ,הדליקו גחלים. הוא אומר לי העובדים רוצים מאה שבעים אחוז פיצויים, כמו בכיתן נצרת, אבל מוכנים להתפשר על מאה חמישים אחוז. ההנהלה מוכנה מאה עשרים. מדובר על טי"ת וי"ו עובדים כל הכסף זה כמה מאות אלפי שקלים. אבל עבור העובדים זה כבר עיקרון, עניין של כבוד עצמי, מתחת למאה חמישים ,אנחנו עבדים. גאווה שהתעוררה מאוחר מדי, אחרי שנים של רמיסה, אחרי שנים של קיצוץ, אחרי שנים של פיטורים אחרי פיטורים אחרי פיטורים, אחרי שנים של שתיקה שנים של הרכנת
96מעין
ראש. "הייתי ספורטאי, הייתי כדורגלן בהפועל אופקים .הייתי מכונאי ראשי. הפכתי נכה בגלל העבודה ואני עובד בשער". ז'ניה סולבר, כ"ף בי"ת שנים במפעל .בקרת טיב. חודש אחרי שעלתה מאוקראינה התחילה לעבוד. "ישר לדימונה, ישר לכיתן. היה קשה לי מההתחלה ,אבל אהבתי את המפעל. אבל אהבתי את האנשים. אף פעם לא האמנתי שאקבל כזו בעיטה. קיבלתי לפני שנה עובדת מצטיינת ב"ידיעות אחרונות". הייתה אז תמונה שלי ב"ידיעות אחרונות". כשנשארו למ"ד וי"ו עובדים, אמרו שאלה העובדים הכי טובים. מה אנחנו רוצים? רק שישחררו אותנו בכבוד". המפעל נמצא רחוב הרצל 1דימונה, נקנה לפני כמה שנים על ידי לן בלווטניק. למרות שהעובדים לא ממש בטוחים אם הבעלים הוא אותו לן בלווטניק. "הוא נמצא בארצות הברית. אפילו לא שלח נציגים", אומרת ז'ניה ,בת הנו"ן זי"ן" .אף פעם לא ראינו אותו. כשפנינו אל המנכ"לית ,כדי שהוא ישלח נציגים, היא אמרה 'אני הנציגים'". ילנה בתה ,מזכירה במשרד עורכי דין שמתעסק בהוצאה לפועל, מגיעה בלבוש אלגנטין, כדי לברר שאמא לא מתכננת להצית את עצמה, כפי שהיא מאיימת פה–שם. הצמיגים השחורים כבר מוצבים ,צמודים לגדר, ננסכה עליהם לחלוחית הנפט שמשחירה עוד יותר את השחור של הצמיגים.
חלק ראשון מתוך פואמה על היום האחרון של כיתן דימונה.
97מעין
* /יבי כשהכסא מתחת לתחת גם הרדיקלי מתגלה כתחת
שני שירים חיפאיים /מיטל נסים אני בטיל אני בטיל* השלפוחית לוחצת זו תקרת האגן שהתרופפה אפצ'י אחד ואבדנו הכסף נע ממני והלאה עכשיו הוא במס הכנסה אחרי הניכוי ועד ההחזר אין לו פוטנציאל ועם הצדק הזה לא אלך לשילב. * הטיל הוא הכינוי לבניין משרדי הממשלה בחיפה
הרופאה
מתוך "לטוב או לרע ,זאת הארץ" ) .(2005יונה בן יהודה ,יבי ,נולד ב– 1934בבוכרה שבאוזבקיסטן ונפטר ב–,2002 פרסם ספרים רבים ,בדרך כלל בהוצאה עצמית ,שחולקו בכינוסי שמאל ולעוברים ושבים.
98מעין
אני שומעת הד של ערבית המתנגנת על אפשרויות ההרגשה הרופאה, גם היא יודעת שהפוליטיקה מזדחלת אל תוך הסצנה, זחילה לא מורגשת ,עדינה עד אינה, ושלא כמו הנסיכה על העדשה גופנו מניח לה לפלוש בפעולה השיח בינינו תופס ריצה דו–ראשית — היא בעברית הצולעת ואני ברהוטה, כל אחת מנכיחה את שלה, כל אחת משוויצה, אני מראה לה בשפה שלא משנה מה, אני ברהוטה והגמגום הוא ממני והלאה וזה מדליק אותי אל תוך סאדו–מאזו נהדר, שולטת ונשלטת לסירוגין ההחלפה, וכמו בכל מערכות היחסים שהיו לי בסוף אני גומרת כקורבן, במין רגישות נשית אבודה ,טיפשה, והיא הגבר הכובש ,הגוהר מעל הגוף האומלל
99מעין
ויש לה שפם והזין שלה מונף מגהסקסואל מתחת לאור הפלורסנט המשתלשל מן התקרה על השדיים שלי מלמעלה.
שירים /נדב נוימן * חתולה בהיריון תמליט שני שירים לרחוב: דיסקטים גדולים הם כמו נמרים במדבר יהודה וסינתיסייזרים זה שוב בסדר
סלמה בשעות שלפני החלב יש נגן כינור שהולך ברחוב סלמה ומכוון את מיתרי התנועה עד השחר הלבן הוא מותח אותם לאורך פסי הרכבת הבלתי נראים כמו גרביוני הרשת של העיר. הייתי מטפס עליהם מדחי אל דחי
מיטל נסים ,ילידת ,1983משוררת.
נדב נוימן ,עיתונאי ,משורר ,פסיכונאוט ,אנתרופולוג אורבני ואלכימאי חובב .יליד .1988
100מעין
101מעין
פניה לשורדים /מיכאל הנגבי אינני יודע כמה אנשים יספיקו לקרוא את מה שכתוב כאן רק אוכל לקוות שכמה שיותר .זוהי פנייה לאנשים שיישארו כאן אחרי המלחמה הגדולה .אלה שישרדו את הטילים והנשורת הגרעינית ,הכאוס והמוות .אינני יודע כמה כאלה יהיו ואם אני עצמי אהיה בין בני המזל הללו, אבל במידה וכן אשאר בין החיים ,אבקש בכל לשון של בקשה מאלה שיראו אותי ברחוב :אל תאכלו אותי .אנא מכם .אפילו אם זאת תהיה נורמה חדשה בגלל המצב ,כמו שבזמנו ,בגרמניה, אכלו חתולים .אני מבקש זאת כבר עכשיו ,מראש ,למקרה שלא יישארו חתולים .זאת באמת תהיה סיומת רעה לחיים שגם ככה היו רחוקים מלהיות מושלמים .כשאני חושב על זה :באמת אי–אפשר לדעת מי קורא את הדברים האלה ,ובהחלט קיים סיכוי שיגיעו לאדם רע וחסר לב שיחליט לעשות לי דווקא ,ובאיומי אקדח יוביל אותי בבגדי הקרועים לסיר מים רותחים ויפקוד עליי לקפוץ פנימה בצרחות של מטורף שלא אכל כבר חודשיים וחצי .במידה וזאת תהיה הסיטואציה אליה נגיע — אבקש כבר עכשיו ,מראש ,לא לבשל אותי עם פירות ים .אם כבר להקריב חיי כדי להיות ארוחת ערב של מישהו ,לפחות שזאת תהיה ארוחה כשרה .כמובן שאשמח אם מישהו יברך לפני אבל זה לא חובה .ואם אתם כבר אוכלים אותי ,אשמח אם תזרקו שארית קטנה )זרת ,פופיק ,תנוך( לאחת הציפורים שתראו בסביבה ,כך שלפחות חלק קטן ממה שהיה פעם ישראלי שלא עשה דבר בנידון — ימריא יחד עם אותה ציפור או בעל כנף מעל חורבות העיר ,ואולי אפילו הלאה משם לכיוון הים או עמק יזרעאל ,מעל קיבוץ מרחביה הקטן ,אליו הייתי מגיע בתור ילד לבקר את סבא וסבתא זיכרונם לברכה.
קיבוץ /מיכל דר מחשבה חדשה נעלמת מאחורי סבך מצמוצים ועשב כששמש מתגלגלת בזוהר קריר מעל ארמון הנציב ואני מנסה להתחמק מתורנות הכלים אבל בסוף הלכתי ,והבלגן במטבח היה איום ,וזה היה נפלא.
מיכאל הנגבי ,יליד ,1979מתגורר בתל אביב.
מיכל דר היא משוררת ,מוזיקאית ואמנית .סולנית הלהקה .OX4ספרה "גלשן" יצא לאור ב– 2011בהוצאת "מעין".
102מעין
103מעין
טיים ארוך /אלון בר פורטונה בבית חולים מספרת איך הסוכר צונח מחייה טיים ארוך מדי שהוצת נערם בכוס הקפה נקישות יצחק במקל אני רואה ציפורים בכוסות הקפה בעיניה תכלת עננה מחשבת שעות סעד מביטוח לאומי וטיים ארוך מדי שהוצת עד כלות נערם בכוס הקפה וטיים ארוך מדי שהוכתם באודם נערם בכוס הקפה וטיים ארוך מדי שהוצת ונכבה בטרם שבו נקישות יצחק במקל דלת חשמלית נפתחת שקשוק ידיה של פורטונה הדם נקרש בתוך פלסטיק בוהק ונקישות יצחק במקל הסוכר בוגד, התיאבון הולך, יצחק ,בבקשה תישאר.
אלון בר ,יליד ,1985חי בתל אביב ,מנהל מרכז נוער וסטודנט לכתיבה במכללת מנשר.
104מעין
בלט /קרן ציטר הוא חייב להיות אמן. קודם כול הוא רזה .שלד ועצמות .עלה נידף ברוח .בחור עצוב ושתקן מלא חן ומהודר בלבושו .ובכל בגדיו טלאים הם .אכן כן .אפו ניצב רזה ושבור במרכז פניו בניגוד לרוחו שהשתוללה ועדיין משתוללת בשאר גופו .עכשיו ניצבת הדילמה .מה נעשה אתו .הוא אוכל כמו משורר ,הוא צועק ,הוא לוחש כמו משורר ,הוא עכשווי ,הוא חולמני ,הוא חצי עיוור אבל ישיר כמו עיט .כמו משורר. הוא חייב להיות אמן. ראיתי אותו הולך ברחוב לבוש במעיל ג'ינס או רוח שחור .הוא הסתכל על הרצפה, כנראה על הרגליים שלו .הוא התנפנף ברחובות כמו צליל .הוא כמעט נבלע בין הצללים. עקבתי אחריו .גם ככה לא היה לי מה לעשות .הייתי צריכה ללכת לשיעור בלט .הוא התחיל עוד עשרים דקות ואני עצרתי לשתות קפה ולבזבז את הזמן .שתיתי את הקפה בזמן שהלכתי ודמיינתי שזה דלק .דמיינתי שאני במרדף מכוניות והאצתי קדימה כדי להבין ממה הבחור הזה עשוי .ככל שהתקרבתי התגבר השקט מסביבו .הבחור היה קלישאה מהלכת .לא ויתרתי והמשכתי להאיץ .צעדתי בדממה והתמקדתי בשערו ובגב צווארון המעיל שלו .לא הרחתי כלום .הייתי כל כך קרובה אליו שיכולתי לשמוע את הנשימות שלו ,את הצעדים שלו .הוא עצר והסתובב .התנגשתי במצח ובאף שלו .הוא היה קר .הוא שאל" :מה את רוצה?" בחדר של חוג הבלט שלי ,יש מראה ארוכה לאורך הקיר ועליה משתקפת ידית ארוכה שנמשכת לאורכו של הקיר ממול .אני עכשיו יושבת עם דרק ,הבחור המשורר ואנחנו מעשנים גראס ומקשיבים למוזיקה .התקליט מסתובב ודרק שואף עשן ומראה עניין ואז נושף .אני אוזרת כוח ומספרת לו על חוג הבלט שלי .הסיפורים האלו בדרך כלל מוציאים אנשים מדעתם. המורה בחוג הבלט שלי לובש ורוד עם חצאית ורודה ובגד גוף ורוד .הוא מאוד שעיר ושמן ומקריח ומאוד מסור .הוא מזיע גם כשהוא לא זז וכשהוא רוקד הוא משפריץ מפלים. בקיץ הוא מקיים שיעורים בחצר כדי להשקות את הפרחים עם הזיעה שלו. הרבה דברים רעים מתרחשים בחוג לבלט .לא הכול נופת צופים .יש הרבה בעיות .דברים שהשתיקה יפה להם .דברים מתחת לשטח .דברים כואבים .קשים .טראומתיים .אני רק צופה מהצד מעולם לא נכנסתי לקליקה .ועוד איזו קליקה 32% .מהתלמידות בחוג עובדות בזנות12% . עובדות כפסיכולוגיות 12%עקרות בית 8%לומדות ספרות ביקורתית 8%לומדות בתיכון 28% מתחת גיל .12גם אני עובדת כפסיכולוגית במשרה מלאה במשרד שמחובר לדירה שלי .כמעט לא דיברתי עם שאר התלמידות .כמו שאמרתי לא נכנסתי לקליקה .שמעתי שהן מתאספות כל חודש כשהירח כחול בבית המאמן ומקיימות טקסים פגאניים .שמעתי שהן שוחטות תרנגולים ומשחקות עם הדם שלהם .שוטפות את הפנים עם הדם שלהם ומתנשקות והמאמן יושב על הכורסה ,שותה בירה קרה וטופח על הבטן שלו .ככה שמעתי .הבת של אחת הזונות פעם באה לבקר .היא סיפרה לי את זה בזמן שהיא חיכתה לאמא שלה .היא שאלה "נתראה מחר?" ואני שאלתי "מה יש מחר?" והיא ענתה "הו סליחה ",ואני חזרתי ושאלתי "מה יש מחר?" והיא סיפרה לי את כל מה שסיפרתי עכשיו לדרק. אז מה אם אין לו ראש .ראיתי לו את הביצים דרך הצוואר .כולם קראו לו הקנקן אבל הוא לא היה כזה ריק .הוא יכול היה לדבר .הוא אפילו היה מקסים .מאד כריזמטי .בחור מצחיק עם חיוך מקסים וחברותי באופן לא רגיל .אבל עדיין נורמלי .גבר שבגברים.
105מעין
הוא אומר לי לדבר לעניין .אני לא מוצאת שום עניין לדבר עליו .אין אף עניין בבית של דרק .דרק אומר שזאת דרך דיבור .אני אומרת שאיבדתי את הדרך ממזמן. הבית של דרק הוא ויקטוריאני .הוא גר בעליית גג עם שלושה חלונות גדולים בדירת חדר .אנחנו יושבים על כריות סגולות ירוקות וורודות ומעשנים גראס .הרגליים שלנו שלוחות קדימה על הרצפה והווילונות ממולנו מסתירים ומגלים את הרחוב מתחתינו שמתגלגל מול עינינו רועש וחי )כל כך חי!( מאחורי הזכוכית המאובקת אל הלא נודע. דרק מסתובב אלי ושואל אם הן מתנהגות מוזר .אם יש משהו חשוד או תמוה בתלמידות לבלט .אני אומרת שלא .חבורת בנות ממגזרים שונים של החברה בגילאים כל כך שונים תמיד יתנהגו קצת מוזר .בחוסר הרמוניה אחת עם השנייה. כמה מילים על דרק .אני מכירה אותו כבר שלוש שבועות והוא נראה ומתנהג כמו ציטוט אחד גדול .הוא עושה את זה באדיקות ובחן רב וקשה שלא ליפול בשביו כמו תרנגול בכלוב .הוא מעשן בכבדות אבל העשן שלו לא סמיך וכבד אלא מלא השראה כמו בושם. אני חובבת שירה .הוא אומר שהוא הבחין בזה מייד .אני שואלת איך והוא אומר שכבר שנפגשנו כשמצחו ואפו התנגשו בי הוא הרגיש עד כמה האף שלי חם .אני שואלת אותו מה זה קשור לחובבת שירה והוא מחייך ,שואף מהסיגריה ועונה "האף שלך חם כי את נמצאת בבית כל היום וקוראת שירה". עוד לא קיימנו יחסי מין .הוא חלש מדי בשביל זה .יש לו עור מחוספס אבל כשהוא ישן העור נרדם אתו וממש אפשר לראות לו את הוורידים ואת הכדוריות האדומות מסתובבות בדם קדימה ואחורה .פעם ישבתי והסתכלתי עליו מנמנם ובלי לשים לב ליטפתי את שערו והוא פקח עיניים בעדינות .הסתכל עלי וחייך .היינו שני האנשים היחידים על הכוכב והשקט מסביבנו היה כבד וחם. הגישה שלי היא כזאת תמיד להראות ביטחון .לתבל תשובות בשתיקות ולהקשיב .להקשיב זה לפתח רגישות .להקשיב זה ללמוד .זה לא הכול אבל זה הכרחי כמו זוג עיניים .יש לי שני קליינטים ביום .תמיד זה יוצא — בלי תיאום מוקדם — גבר ואישה .היו פעמים שקבעתי פגישה בבוקר לגבר ואחר הצהריים גם גבר .אך משום הם תמיד ביטלו או התבלבלו .היו פעמים שהאישה הגיעה בטעות בשעה אחרת והגבר אחריה ביטל .אני כבר לא מנסה לשנות את זה. היום יושבת מולי אישה עילגת שמנסה להסביר לי למה היא שמחה שבנה נהרג .החברים אמרו לה ללכת טיפול כי זה יעזור .היא בחרה בי כי אני בחינם .אני עובדת בשביל הממשלה כפסיכולוגית משפחה .משהו פשוט .לא פרוידיאנית .עובדת הרבה על פני השטח. עכשיו היא מדברת אתי על שירה כי סיפרתי לה פעם שאני חובבת שירה .אני חושבת על כל דבר אחר ממה שהיא אומרת לי .אני חושבת על אחותי שלא דיברתי אתה חודשים .אני חושבת על תרנגולים שחוטים ועל הפנים של סילביה מרוחות בדם .סילביה היא האישה הכי מצחיקה בחוג לבלט כי היא יותר שמנה מהמדריך .היא פסיכולוגית כמוני רק פרטית .ניסיתי לדבר על זה אתה פעם אבל היא הדביקה לי נשיקה צרפתית והלכה .מאז לא התקרבנו אחת לשנייה .לא החלפנו מילה .אני חושבת על המאמן יושב על הכיסא והרגליים שלו מרוחות בדם תרנגולים שנשפך על הרצפה בזמן הטקס. "אז מה את חושבת?" טינה שואלת ואני אומרת שאני מסכימה עם כל מילה שלה .היא מעקמת את הפה .היא לא מאמינה לי .אחרי שתיקה היא אומרת: "את לומדת בלט נכון?" "איך את יודעת?" "שמעתי .לא יודעת מישהו אמר לי".
106מעין
אני שותקת כדי שהיא תמשיך לדבר .היא שותקת חזרה ואני ,חזקה יותר ,משתיקה את שתיקתה עם העיניים. "הם עושים דברים מוזרים שם בחוג לבלט". "מה זאת אומרת?" היא מתכופפת אלי ואומרת: "שמעתי שהמאמן הוא הוא מנהיג דתי ויחד הם מקיימים אורגיות והורגים חיות .חתולים שחורים .הולכים לבתי קברות .שם אמא שלו קבורה ,ככה סיפרו לי ,ומתפללים לאלילים עתיקים .אנשים אפלים מאוד .לא יודעת מי הם .הם חיו פה תמיד .ככה זה נראה — דורות של דורות של משפחות .הן כולן הנשים שלו .והילדות מה את חושבת שהילדות עושות בחוג לבלט כולן הבנות שלו .הם משפחה אחת גדולה .מכשפות ומכשפים זה קיים אצלם ככה כבר שנים .מימי המערות .יש להם גלימות ,שמעתי .הם אנשים עתיקים .הם נושאים איתם רוחות אפלות מימים חשוכים .ימים בלי אור או ידע .ימים של פחד והרג .הם יודעים את כל מה שאת מפחדת ממנו .הם יודעים אותך .באמת ,אנג'ליקה די .הם יודעים אותך". המשכתי לשתוק .הפעם כי לא היה לי מה לומר .היא הפנטה אותי .המשכתי להביט לה בעיניים והיא הביטה בשלי .לא שמעתי כלום .אני לא זוכרת מתי היא הלכה ואיך נפרדנו לשלום .הורגים חיות .מזעזע .העולם מזעזע .הכול כל כך משעשע .הורגים חיות כבר שנים על גבי שנים .הן באמת מתנהגות כמו חברות טובות אבל לא ממש .הזונות לא אוהבות את הפסיכולוגיות והבחורות מהכתיבה ביקורתית בקושי מדברות וכשהן מדברות הן משעממות. הכול נראה כל כך מוזר כשחושבים על זה. עברו שבועיים וכלום לא קרה .ממש כלום .לא זבוב .כלום .דרק נעלם .לא שמעתי ממנו .בחוג בלט הכול שקט ומונוטוני .המאמן נחמד וקופצני אבל שום דבר לא נרמז .כלום לא קורה. בשיעור השני כמעט יכולתי להישבע שהוא פשט וחזר על אותם דברים שהוא אמר בשיעור שעבר .עכשיו אני מתחילה לחשוד ומחליטה ללכת לספרייה. אני בוחרת מספר ספרי היסטוריה מקומיים ,ספרי לימוד בלט ואינדקס למיתולוגיה מערבית .אני קוראת בספרים .הדקות חולפות .אני סוגרת את ספרי המיתולוגיה ועוברת לספרי הספורט .לבי מאיץ וחום גופי עולה .אלוהים אדירים ייקח אותי האופל! הכו אותי שדי השאול ִאכלו לי את המעיים וצחקו .איך הולכתי שולל בכזו קלות .ילדת פריפריה תמימה. העולם פראי וחולה כמו האוקיינוס .הם שיקרו לי .כולם שיקרו לי .עשרים וארבע נשים וגבר לא אמרו לי את האמת .לא למדנו בלט .למדנו יוגה.
קרן ציטר ,אמנית ילידת ,1977מתגוררת בניו יורק.
107מעין
שושנות מים /שירה חרש זוגות ספסלים צמודים מסביב ספסלים מרוחקים לבודדים אני יושבת בספסל זוגי זוגתי אישה מבוגרת בעגלה תינוקת ישנה בבריכת השושנות מזרקה חלקה התחתון עשוי הפלסטיק בולט מעל קו המים מסגיר שזהו לא גן יפני גן מאיר הוא החצר האחורית של כולם גן מאיר משתנה אחת לשבוע משנים אותו על מנת שלא נקשר לאף ספסל
איש מימיני יושב עם כלבו השמן ממנו מצחיקות בחירות של אנשים לו הייתי ערה לבחירותיי שלי זוגתי הלכה מבלי לומר שלום תמוה מאד המרחק בין זוגות הספסלים בתל אביב אני סקרנית כבר זמן מה אולי אפנה לעירייה זוג חדש נפגש בעלי כלבים כמובן אם יהיה לי כלב נראה שלא אהיה בודדה שוב לעולם צלצול בית ספר קוטע מחשבה והווה
זוגתי קמה ומיד מתיישבת שוב הזוג נפרד לכל תושבי הגן לוטוסים בחצר אם אין ספסל פנוי יש לוטוס זה לא עניין של מה בכך מסביבי בודדים בספסלים של זוגות ותיירת שחגה מסביב לבריכה מחפשת דבר מה אני מתבוננת מנסה לכתוב מהר כמו הצלמת שבוודאי אני לא
קשה לבכות בגן מאיר גן מאיר בלתי אפשרי בחשיכה אף אחד לא מאיר כך את חצרו שלו נותרתי אני ואישה אדמונית כעוסה בוהה בנקודה שדורשת ממנה לעקם את צווארה ואני רוצה לחבק אותה אפשר לחלק את הגן לחצרות קטנות במשמרות לכל אחד תהיה מרפסת
מה היא מחפשת? גם אני חגתי קודם לכן חיפשתי עדשות מים ולא מצאתי
איש נוסף מחפש דבר מה בתוך המים יש לו מעיל מדים שאיני מזהה וכובע מצחייה ופדחת מתחת איש אחר עובר לאחר דקה חוזר על עקבותיו אני אוהבת אנשים החוזרים על עקבותיהם
108מעין
109מעין
האישה קוראת בדקדוק רב את השלט שליד הבריכה והולכת או שבה למקום אחר
איגרת ושיר /מיכל אגסי איגרת חלום מהעתיד
איש חדש עם עיתון עיתון הוא תירוץ טוב כמו הכתיבה שלי נוחה יותר מבהייה אני אוכלת חטיף שנתקע בשיניים שאגות כלבים נשמעות מרחוק יונה שחורה לה צוואר ירוק באה לבקר אותי האיש שותה קולה מביט בי ובמים לסירוגין ופונה אל העיתון עורב מגיע אחריו רץ האסקי סיבירי קטן חמוד עד שליבי נחמץ האם היה נחמץ גם לו היה שלי?
בשנת 2020אנחנו משדרגים את הסכמי השלום עם כל המדינות השכנות ובונים יישובים מעורבים המושתתים על דו–קיום. באמצע כל יישוב עובר הגבול הישן השפה הלאומית מעורבת וכולם מדברים גם וגם. אין יותר צבא ,הבסיסים הצבאיים הופכים למרכזי נופש ,בחלקם יש מסיבות וקומונות ואחרים ומחזור .בעקבות השינויים ,גם הפוליטיקה משתנה ,אין יותר מפלגות הופכים למרכזי מחקר ִ רק מליאות פתוחות שמוקרנות לציבור הרחב עם הצעות ורעיונות שונים שמועלים מדי יום. בחמש השנים האחרונות ירדו המון גשמים שהוסיפו נחלים חדשים חלקם זורמים במרכז הארץ .הוחלט להפוך את תל אביב לפארק ענק אין יותר דלק והאנרגיה העיקרית היא סולרית, גז או חשמל ,רוב האנשים בעיר מתניידים על גלשני אוויר .במעברי הגבול החדשים יש תחנות רענון עם נרגילות ובקלאווה אבל גם דברים מהארץ .בעקבות השינוי ,הגבולות נהיים אתר עלייה בינלאומי מעין שעטנז של תרבויות .יש מסיבות עם מוזיקה מעולה ונגנים מקומיים חוגגים עם די.ג'יים באתרי טבע שעד כה היו מושבתים בגלל הסכסוך .אנשים מברכים ,מתברכים ומתערבבים האחד בשני ,מוחלפים כספים ,ידע על ארכיטקטורה ובנייה ,צורות שונות לעיצוב צמחיה ,טכנולוגיה ורעיית כבשים ,הליכה בטבע לפי קריאה של הכוכבים ,סוגים שונים של קפה שחור וסנפלינג. האיכויות והכמויות של החומוס עולות .אנחנו שטים משם ,בדיוק יש פסטיבל הופעות אנשים עושים פיקניקים של על האש צמחוני ,אלכוהול ,אהבה ושחייה בעירום .הבעיות והפנטזיות מתערבבות והופכות לעבודה .כל יום משהו נהיה שקט כמו שידענו שיקרה כשהיינו קטנים רק לא ידענו איך זה ייראה.
כשרק עברתי לגור לבד היה לבי נחמץ מרוב תודה בור טרגדיית עבר מהאופרה לעט צל יפה בשעת הכתיבה כך שאיני יכולה להרים ראשי ולהתבונן בעוברים ובשבים עוברים ושבים זה ביטוי תמוה אפשר גם לטייל אני מעדיפה עוברי אורח צריכה ללכת
שירה חרש ,ילידת ,1987לומדת במוסררה ירושלים .זהו פרסומה הראשון.
110מעין
שרשראות של שירים מחרוזות מילים תפילות קידושים והם מתכתבים והשורש הוא גיד קטום משפה אחרת זאת תקופה חדשה והיא עונה על שאלות של זמן אחר רצון לשחות בתוך כל זה אבל זה ממוסגר וסגור בציפוי קשה ולא ניתן להתהלך בצעדים רכים של מרחבים ואור ושקט .זה גם כבר לא צלול ונקי ושיש הרבה יותר מדי מאבקים של נשמות והאוויר מלוכלך ודחוס להסתנכרן וזינוק היו הדברים שהיא התכוונה אליהם אך היו עלולים להתפרש כעלבון או חוסר התחשבות על איזו אדמה רכה נניח את ראשנו משהו כבר הפך למפלצות או נגמר ומשהו אחר נח או מרחף מעל זה אין פנים לאזור המוגדר וליופי אין טעם או מקום כל כך הרבה של מלפני שנים רבות הוא מה שדרוש ומה שנשאר הוא חור קטן דרכו אפשר לנסות לעשות טרנספורמציה להילחם ולהידפק דרך תדרים סינתטיים הרבה יותר מדי זרימה לא טבעית העבר גורם לתימהון העדר למדרון או מגדל גבוה העובר לא קבוע והוא בא לצבור חוויות וזה יצא להרבה זמן בתור לזונה השמנה וכמעט כל קול כבר די מהר נמאס אבל תמיד זה שלי ובמסווה של הקטנה ודבש
111מעין
כמה ארס כשלא יכול הטוב לראות את השקט כשלא בכוונה ובשפה שגורה כל הגבעות סובבות כממתינות לדבר אחר מיואשות התהפכו על עצמן ושכחו שהיה ביטחון מוחלט בדבר דשן מהביל מלא עונג וזמזומים שהיה אמור להתבקע מתוכן אבל נקבר תחת אובך שחון ניטראלי סטטי וכאבים של עצבים לא מאופסים לא מספיק טוב כמו שכבר לעולם לא או אולי לרגע קצר מעיניו של ילד
בכרכרה /יואב אוריון אוי ,אמא כבר חודשיים שאני ישן על רצפות מעשן סיגריות זולות לא כל כך מחליף חולצות תחתונים מחזיקים אצלי שבועות אני נגרר ,מדחי לדחי כמו פושע מורשע שקשור ברגלו לכרכרה אני יודע ,שהיכנשהו בעולם יש רחובות עם אנשים שיורים אחד בשני אני חושב שראיתי את זה קורה ביוטיוב בשבוע שעבר אוכל לא טעים לי יותר נשרה לי ציפורן באחת הבהונות הגוף שלי מתפרק לחתיכות ברוב תפארת והדר חלב ניגר מנקבים מוגלתיים אני חושב שנהייתי גבר מושך אם מתעלמים מכפות הרגליים שלי אם לא נדרשתי לחייך עם שיני אני לא זוכר אם יש דברים שרציתי לשכוח הייתי רוצה לשכוח את כל הדתלשיות עם באנגים שיצא לי לראות דתלשיות עם באנגים זה זיון מהאגדות אף פעם לא הצלחתי לקרוא ספרי פנטזיה אין זמן שאני אוהב יותר מאחר הצהריים לכמה רגעים העולם מתחלק לשניים והחושך רודף אחרי האור
מיכל אגסי היא משוררת וחוקרת תנועה.
112מעין
113מעין
אנשים נעצרים להביט בשקיעה כאילו היה מדובר בריח אישה אני הולך ומאבד את הנעורים שלי אי–אפשר להיעצר ולהביט עכשיו זה החלק שאחרי השקיעה אוי אמא ,זה כבר לא עובד
שירים /ג'לל נאור צימודים צרור מפתחות משתולל על המסך אני מבטיח לקנות את המסך הוא גורם לי לרצות אותו רע לקיים את כל הפרסומות מתקפל על החול אצבע אלוהים פועמת בי כמו גלולת ענק אני מילה עתיקה ופעפוע של מגבר
אנחנו קבוצה נציג אין שנינו ממלמלים מנטרות אני חוזר ואומר "אנחנו אהבה" את שרה "אני אהבה" אני משנן את שלך אני אני אני אני אני אני הופך הכול לפרפורמנס גועלי משתדל לצעוק כדי שתצחקי המיטה היא טרמפולינה עגולה תענוגות המאה הנוכחית חבורה של שני ילדים
הקדמת המתרגם החולם מעברים ,שחרור של משהו ילדה עיוורת נפרדת מהקבוצה שלה במשחק חברתי העוזרת )הסוציאלית( נמנעת מלעזור לה להתחבר חזרה לקבוצה :אתיקה עיוורת )חסרת אונים( "שמעת מאיפה זה בא?" ה"מתורגמנית" לא עונה
יואב אוריון ,מתגורר בפתח תקווה.
114מעין
אני עצוב .זה קורע את לבי אני בוכה ומתייפח בצד ליד ספסל זה עצוב לי מאוד הרגע הזה נמשך
115מעין
זמן מה מגיעים שלושה ילדים ערבים עם שיער ארוך מדברים אנגלית אני מרגיש שהם עומדים לצחוק עלי אני לובש שמלה .אחד מהם שואל את ה"מלווה" בערבית "זה בן עם שמלה?? דווקא עונה להם בנחמדות מסביר בקצרה שזה הגיוני בגלגול אחר תיכף הייתי מתפשט הם מתקרבים אליי אנרגיה נערית פלישתית פחד זורם בי ואני יוצר סביבי בועת הגנה מחמיא לילד על השרשרת מבעד לדמעות המתייבשות )על מה?( מוכרת לי כלום 55בסוף חמסה חמסה פיצוץ בגורליצר פארק
ג'לל נאור הוא אמן פרפורמנס ומתורגמן לשפת הסימנים.
116מעין
יללה / IIIאלן גינסברג
עברית :יפתח אשכנזי
קרל סולומון! אני איתך ברוקלנד מקום בו אתה מטורף יותר ממה שאני אני איתך ברוקלנד מקום בו אתה חייב להרגיש מוזר אני איתך ברוקלנד מקום בו אתה מחקה צל אמי אני איתך ברוקלנד מקום בו רצחת לך את תריסר מזכירותיך אני איתך ברוקלנד מקום בו אתה צוחק מההומור הזה הבלתי נראה אני איתך ברוקלנד מקום בו אנו כותבים דגולים באותה מכונת כתיבה איומה אני איתך ברוקלנד מקום בו מצבך נהיה רציני ומעדכנים עליו ברדיו אני איתך ברוקלנד מקום בו התמחויות הגולגולת חדלו מלקבל את תולעי החישה אני איתך ברוקלנד מקום בו אתה גומע את התה משדי הרווקות הזקנות של אטיקה אני איתך ברוקלנד מקום בו אתה שונן על גופן של האחיות שלך ההרפיות מהברונקס ִ אני איתך ברוקלנד מקום בו אתה צורח בכתונת משוגעים שאתה מפסיד במשחק הפינג פונג הממשי של הנשייה אני איתך ברוקלנד מקום בו אתה הולם על פסנתר קטטוני הנשמה היא תמה ונצחית ואל לה למות לעולם ללא אל בבית משוגעים מזוין אני איתך ברוקלנד מקום בו גם עוד חמישים מכות חשמל לעולם לא גופה ממסע צליינותה ּ ישיבו את נשמתך שוב אל באין לצלב ַ אני איתך ברוקלנד מקום בו אתה דן את רופאיך לאי–שפיות וזומם את המהפכה הסוציאליסטית העברית נגד
117מעין
הלאומנות הפשיסטית לגולגולתא אני איתך ברוקלנד מקום בו תקרע את רקיעי לונג איילנד ותקים לתחייה את ישו בן האנוש החי שלך מהקבר העל–אנושי אני איתך ברוקלנד מקום בו ישנם עשרים וחמישה אלף קומ– רדים משוגעים אשר שרים בסך את שורות הסיום של האינטרנציונל אני איתך ברוקלנד מקום בו אנו מחבקים ומנשקים את ארצות הברית תחת הסדינים ארצות הברית אשר מכייחת כל הלילה ולא נותנת לנו לישון אני איתך ברוקלנד מקום בו אנו מקיצים מחושמלים מהתרדמת מנהמת המטוסים של נשמותינו מעל הגג הם הגיעו להשליך פצצות מלאכיות בית מתנג ַּה כתלי עוועים קור– ֵּ החולים סים הו לגיונות שדופים דוהרים החוצה הו מכת חסד זְ רוּחת–כוכבים המלחמה הנצחית כאן הו ניצחון תשכח מהתחתונים אנחנו חופשיים אני איתך ברוקלנד בחלומותיי אתה טופף מטפטף ממסע ימי על כביש מהיר חוצה אמריקה בדמע אל דלת הקוטג' שלי בליל המערב
ביום הזיכרון /יודית שחר ביום הזיכרון בפתח תקוה באחת עשרה בבוקר קרעה צפירה אדירה התאבכה יללה, ציפורים נאלמו ,עצים דממו ,עננים התערבלו קפאו בשמי תכול ולבן. קפאו בשוק מוכרים בפנים מיוזעים מושחרי זיפים, אוטובוסים קפאו ,מכוניות על הכביש. קפאה המוכרת הרוסייה בשיני זהב מהכול בשקל. בכיכר נערים דקיקים שחמחמים פסקו מלרכון ולשאול בעיני איילה פיליפינית: קר לך סבתא? קר לך סבא? קפאו כיסאות גלגלים בוהקים בשמש ניקל. נמו זקנים עטופים בשמיכה משובצת בעגלה. תחתונים שיחרו לעליונים, עליונים אין לדעת למי ייחלו אם בכלל. "שאלוהים ייתן לך בריאות" מלמלה אישה נבולה בסלים מפוספסים לרעותה ,עם סיום הצפירה וכולם ,מתים וחיים הלכו לדרכם.
זה החלק השלישי של " — howlיללה" ,פואמה שפרסם אלן גינסברג ב– .1956בסרט הביוגרפי שנעשה בעקבות "יללה" נרמז שקרל סולומון לו מוקדש השיר שהה עם גינסברג בבית משוגעים )לפי פרשנות זו בית המשוגעים הוא רוקלנד( .למעשה ,קרל סלומון היה איש ספרות דדאיסטי מברונקס .בתקופה בו פורסמה "יללה" גינסברג שהיה הסוכן הספרותי של קרואק ניהל עם סולומון מגעים שבסופו של דבר לא הצליחו על הוצאת "בדרכים".
מתוך "לכל רחוב משוגעת משלו'' )הוצאת קשב(.
118מעין
119מעין
עצב /דנה ידלין העצב היופי והשעמום הם משולש שווה צלעות. איך שלא יהיה תמיד יהיה הניסיון להבין איזו מבין הצלעות היא הבסיס.
דנה ידלין ,שחקנית ילידת ,1986מתגוררת בתל אביב.
שירים /דניאל עוז * גשמי יולי בדרום העמוק! הו ֵ הכול כבר הוריק ,נשא פרי ועייף ובכל זאת ענן מטומטם בא ִמיָ ם ,קרי מזרח, אור ַחת וילות דשנַ ת חצרות להמטיר על ְ ר–סייזִ י שומם סוּפ ַ על כביש ּ על מה שכינית בקתתך הצנועה המוגדלת בתשעים ותשע סנט עוברים בדרייב–ת'רו רק כדי לחזות בצ'יזבורגר יידי שבמושב האחורי נגנב בביס אל בין מלתעות ֵל ִ הלבנים והשחורים כאן כולם גזענים ,בצדק והנשים גרושות עם ילדים מהסיבות המובנות טטי דורסים ,בצדק הדביבונים שלדים מחֻ ֵ ידך כרוח על פעמונייתי ומטבע הדברים ְ
* מספר. סרת כסימנייה ֵ דומה כי ְ עודני מעלעל ותר אחרי השורה שאצבעי עצרה תחתיה ,שב ופוסח על עמוד חפצי וצפונותיו היקרות. נדמה שהיו הדברים מודפסים פKה.
* ַרד לילה חיווריַ ן על צג חלונות השיחה הוגפו מפלבל בחולמו ּ שומר מסך קטיפת האור גלשה גלשה חמוקך ְ גילתה את חושך במסכי ִ פיך אשר דבק רק הבל ְ לא ַּפג עוד
דניאל עוז הוא יליד ,1978תושב תל אביב ,ומחבר ספר השירים "חיי החול" )כתר .(2010 ,הקטעים בחוברת זו הם מתוך הפואמה "שיירי אהבה" שיצאה לאחרונה בהוצאת אבן חושן.
121מעין
שירים /דנה פרנק
ואלה שמות /שלמה חתוכה
כרטיס למבוגר אחד )מחזור שירים(
ואלה שמות בני ישראל היוצאים ממצרים ומרוקו ותימן וכורדיסטן ופרס ועיראק
.9 הוא לא מוכן לדבר אתי ,אבל זה בסדר ממילא אף פעם לא הלכנו למוזיאון ביחד. בפעם האחרונה ,אמר ששווה לראות את זידאן .שזה משהו שצריכים לראות בכל פעם שהזדמנה לו האות ש ,שאב את כל האוויר שבין שתי האפרכסות.
ויבואו ארצה שלוש מאות אלף בנות ובנים — פרחות, וערסים.
.1 בקומה הראשונה ,מול העבודה ההיא של בן הגרי כשכל הצל הופך לאור נעמדו שתי זקנות ,לאחת שיער אדום והיא פוסקת — "אה נו ,כאן זה מה אמת ,מה שקר מה מציאות ,מה בובה".
שלמה חתוכה ,משורר ,תסריטאי ,פעיל חברתי.
.5 "אה נו ,הוא גם עושה מניפולציות ",היא אומרת ליד השידה, "מנתץ ,שובר".
אינדיבוק -האתר החדש
.3 התצלומים עקפו את הוושט וגרמו ללב שלי להשתעל. הזקנה חשבה רבות ואז אמרה לחברתה, "קשה".
חנות הספרים העצמאית ברשת מתחדשת וממשיכה להוביל את מהפכת הסחר ההוגן!
אמנות
שירה
עיון
ילדים
תגמולים גבוהים ספרות עצמאית מבחר ספרי שירה ,עיון וכתבי עת מחירים נוחים ספרים דיגיטליים
דיגיטלי פרוזה
.2 דאגלס גורדון כתב על הקירות "האם אנחנו רעים?" וגם "השתנית" האישה בשיער האדום לא אמרה דבר.
מתנה
www.indiebook.co.il
מתנה
קומיקס
כתבי עת
מדע בדיוני
אינדיבוק 123מעין
.6 זידאן חוטף כרטיס אדום והאישה הזקנה אומרת "אה נו ,עכשיו היא תדבר אליו ותאמר אתה בגוף שני .המירכאות הסוגרות אחריו "נו ",או בסוף המשפט? המתנה האחרונה שהענקת לי היא שגם אתה יודע העולם הפך להיות מקום רע מאוד מאז שהפסקנו לאהוב זו את זה. דבר לא היה שקר .והנה יתר התשובות: הלכנו עד שנפגשנו .עכשיו נתרחק בהשתקפות מדויקת עד שנהיה לפיקסלים בודדים. .7 אני גם אני גם אני גם אני גם אני גם אני גם אני גם אני גם אני.
יש תאריך תפוגה לכל קסם יש תאריך תפוגה לכל קסם .במוקדם או במאוחר תקיץ דנה פרנק בת השש בזמן לגלות את אימא ממירה שיני חלב במתנות .אמת ,דמע, גניחות וצחוק יהפכו בולטים לעין כמו קפיץ בלהב הננעץ בחזה השוליה היפה. פריז ממילא איננה אלא לחש ההופך עשרים ימים ולילות )החזקת ידיים רעיונות שעשועים תמונות מים חול וקפה( ומתיך אותם לכדי אהבה הפורצת גבולות ותעלות. הפיך הכול הפיך לקדמותו יחזור הכול רק הצחוק אחר רק ידיי רכות
אובמה /אסף עדן אם יש כתם בתחתונים אני עצבני אם יש כתם בתחתונים אני עצבני כשיש כתם בתחתונים אני עצבני אם יש כתם בתחתונים אני עצבני כדור הארץ מסתובב כדור הארץ מסתובב כדור הארץ מסתובב כדור הארץ מסתובב אני אוהב את המציאות אני אוהב את המציאות אני אוהב את המציאות אני אוהב את המציאות חייב להפסיק לעשן חשיש כל היום חייב להפסיק לעשן חשיש כל היום חייב להפסיק לעשן חשיש כל היום חייב לנסות להפסיק לעשן חשיש כל היום בואנה נמלים שחורות קטנות נמלים שחורות קטנות נמלים שחורות קטנות נמלים שחורות קטנות השדולה היהודית בקונגרס האמריקאי בואנה רגע רגע מהתחלה אם אין כתם בתחתונים אני רגוע
דנה פרנק היא סטודנטית לקולנוע ,ילידת .1989מפרסמת ב"מעין" מאז .2006
אסף עדן הוא מוזיקאי ,כותב ,וסולן להקת אשכרה מתים.
124מעין
125מעין
שיר אהבה לאלף בית /עדי עסיס אנו הבנים של טקטיקת הברירה הטבעית /הבנות המפויסות של בורא עולם וירטואלי /קוראים לך במגאפון הזכות הגדולה /חזור! /חזור תחת אצטלת העלווה של הסקוֹיה האלקטרונית / חזור לחמצמצות הדובדבנים הבוערים של הבינארי /חזור אל הטרוד /הטורדני /אל הקדוש / אל חוסר הפשר של ארצות מתנפצות /את הרסיסים מלחימים מחדש בשפה /בלי להצביע בלשון על מקורות הארמגדון /חזור אל הבידיבום של יואב עזרא /זו המכניקה העדינה של העקבי המעוותת את הקול מנציחה את הפער שבין בשר לרצח /חזור גם אם הסמלי מסרב / גם אם הגבעות של המרפא /הדיונות של האקסטטי נגדך /והן נגדך בבהלות /הן נגדך בחפיר סביב העיר /המוליך שולל לפניך /ואף–על–פי–כן /חזור /בתנועת הידיים מעל הראש של לוּ סילבר /בנעורים פראיים בבית החזה /חזור אל האנקוֹנדה של היומיומי /הרציפות אינה אלא קפיצות קוונטיות צפופות של הזעיר /לא תוכל לה /אם לא תשוב /שוב /שוב /מהו הלעוס אם לא הגומי השחור הנלעס שוב /החתירה הנצחית של העבד אל העולם החדש / שם אין קוראים שמע /אם לא עלתה השמש כזית /הקשב מתחת לשמיכה /מי המסתובבת / הרצייה של היצורים /זה שם הקש /הגבבה של השבור /ובכל זאת חזור /הפרקט נתלש זו ִ קורה אחר קורה /החול הטחון לקמח מתפזר בכוח האינרציה הסיבובית של הרצון /חזור / אילן /חזור /הנה חזרת
עדי עסיס ,יליד .1967
126מעין
Maaya n Poetry, Prose and Ideas magazine, Israel Winter 2013-2014 Editors: Roy “Chicky” Arad, Joshua Simon Editorial Board: Natalie Levin, Hagai Boas, Kerem Halbrecht, Ari Libsker, Nimrod Kamer, Yoni Raz Portugali, Michal Dar, Yuval Ben Ami, Elisheva Levi, Yosi Lampel, Zahiye Kundos, Dan Shadur, Yonatan Levi, Srulik Einhorn, Maayan Strauss, Mati Shemoelof, Avi Bohbot, Aharon Shabtai, Efrat Mishori, Tahel Frosh, Altayeb Ghanayem, Lior Yaish, Anat Einhar, Ofri Ilany, Roee Rosen Front cover: Zoya Cherkassky, Lucy, 2013 Back cover: Elad Larom, Magic Doctor, 2013 Graphic Design: Avi Bohbot Text Editing: Keren Green Managers: Adi Hillel, Itamar Pirchi Public Relations: Eila Eitan Legal Advisor: Jonathan Klinger Published by: Maayan Association for Poetry Founding Graphic Designer: Kerem Halbrecht www.maayanmagazine.com maayaned@gmail.com P.O.B 16277, Tel Aviv-Jaffa 61162, Israel Contributed in this issue: Tami Asoulin, Shany Gershi, Tahel Frosh, Boaz Lavie, Silan Dallal, Yanai, Jean Paulhan (France), Mary Jo Bang (USA), Kobi Or, Larissa Miller, Maya Hahn, Dana Marcovich, Inna Shender, Ayala Ring, Valery Nugatov (Russia), Amit Kling, Leo Gurevich, Dana Etgar, Ofir Mashraky, Ofri Ilany, Yitschak (Hofy) Hafouta, Noam Partom, Amichai Chasson, Shiri Nevo Fridental, Ohad Fishof, Adi Berkovich, Avichay Nizry, Yan Matan Landsman, Raz Sofer, Yuval Ben Ami, Alon Zilburg, Yuval Gilad, Joshua Simon, Raimon (Spain), Yair Or, Ilya Kaminski (USA), Roy “Chicky” Arad, Yebi, Meital Nissim, Tehila Hakimi, Nadav Neuman, Michael Hanegbi, Michal Dar, Alon Bar, Daniil Kharms (USSR), R. S. Gwynn (USA), Ivan Barkov (Russia), Kuzma Prutkov (Russia), John Wilmot (UK), Vladimir Mayakovsky (USSR), Jonathan Swift (UK), Vlad Shusterman, Martial (Rome), Ronen Sonis, Avner Amit, Yael Birenbaum, Yaakov Biton, Keren Sheffi, Anat Reichman, Adi Assis, Keren Cytter, Shira Horesh, Michal Agasi, Yoav Orion, Jalal Naor, Allen Ginsberg (USA), Lou Reed (USA) Yudit Shahar, Dana Yadlin, Daniel Oz, Shlomo Hatuka, Danna Frank, Asaf Eden
Maayan Magazine is supported by The Culture and Sport Ministry – The Culture Deparment, Tel Aviv-Jaffa Municipality, Mifal Hapais – Israeli Lottery Council for The Arts and Joshua Rabinowitz fund
maayan ﻣﻌﻴﻦ P o e t r y, P r o s e , A r t s a n d I d e a s M a g a z i n e