/extramarital-affair-paper-hebrew by Sara Iwanir

‫טיפול במשבר עקב יחסים רומנטיים מחוץ לנישואים‪ ,‬אצל זוגות באמצע החיים בנישואים‬ ‫ממושכים‬ ‫נוגה רובינשטיין‪-‬נברו ושרה איוניר‬

‫טיפול במשבר עקב יחסים רומנטיים מחוץ‬ ‫לנישואים‪ ,‬אצל זוגות באמצע החיים בנישואים‬ ‫ממושכים©*‬ ‫ד"ר נוגה רובינשטיין‪-‬נברו וד"ר שרה איוניר**‬ ‫*מאמר זה פורסם כפרק בספר "זוגות במשבר" בעריכת מאוריציו‬ ‫אנדולפי‪:‬‬ ‫‪Terapia delle coppie di mezza eta in crisi per una relazione extraconiugale‬‬ ‫‪(1999) (p. 177 – 225) La crisi della coppia – una prospettiva sistemico‬‬‫‪relazione Maurizio Andolfi (ed) Milano: Raffaello Cortina Editore‬‬

‫©כל הזכויות שמורות‬ ‫המאמר הנוכחי עומד בפני פרסום נוסף בארץ ובחו"ל‪ .‬בבקשה לא לתרגם‬ ‫ו‪/‬או להפיץ אותו ללא רשות המחברות‬

‫**המחברות‪ :‬ממייסדות ומנהלות "מכון שינוי" ‪ -‬הכשרה וטיפול מערכתי‬ ‫במשפחה‪ ,‬בפרט ובארגון ‪ -‬הרצליה‬

‫לפרטים‪:‬‬ ‫ד"ר נגה רובינשטיין נברו‪ ,‬רח' חפץ חיים ‪ 18‬רעננה טל‪ ,09-7745169 .‬פקס‪09- .‬‬ ‫‪7710687‬‬ ‫‪E-Mail: noga_n@netvision.net.il‬‬

‫עמוד ‪1‬‬

‫ד"ר שרה איוניר רח' עלומים ‪ 29‬אפקה ת א ‪ 69690‬טל‪ 3-6412581:0 :‬פקס‪03- .‬‬ ‫‪6422616‬‬ ‫‪E-Mail: sarailan@netvision.net.il‬‬

‫עמוד ‪2‬‬

‫טיפול במשבר עקב יחסים רומנטיים מחוץ לנישואים‪,‬‬ ‫אצל זוגות באמצע החיים בנישואים ממושכים‬ ‫ד"ר נוגה רובינשטיין‪-‬נברו וד"ר שרה איוניר‬ ‫מבוא‬ ‫סביר להניח‪ ,‬כי אין מטפל העוסק בטיפול במשפחה או בבני זוג נשואים‪ ,‬שלא‬ ‫נתקל במהלך עבודתו בתופעות של הלם רגשי וטלטלה ביחסים הבין זוגיים לנוכח‬ ‫גילוי או חשיפה של פרשת אהבים מחוץ לנישואין‪ .‬הגילוי על כך‪ ,‬שבן זוג )לאורך כל‬ ‫המאמר המחברות ישתמשו בלשון זכר או נקבה לסירוגין מבלי ליחס משמעות למין‬ ‫מלבד במקרים בהם יצויין אחרת( מנהל רומן גורם‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬לערעור מוחלט‬ ‫של מרכז הכובד הרגשי של האנשים המעורבים ולהטלתם למערבולת סוערת של‬ ‫מחשבות‪ ,‬רגשות והתנהגויות‪ .‬המכה עלולה להיות כה קשה‪ ,‬עד כי היא מסוגלת‬ ‫למחוץ את הנוגעים בדבר תחת כובד משקלה‪.‬‬ ‫אין כל מקרה "אופייני" לזוג הנמצא במשבר עקב רומן מחוץ לנישואין‪ .‬ישנם‬ ‫סוגים שונים של פרשות אהבים והן מנוהלות בדרכים יצירתיות רבות‪ .‬המשמעויות‬ ‫המיוחסת להן והמניעים להיווצרותן הם רבים ושונים‪ ,‬כך גם שונות נסיבות הגילוי‬ ‫וההשלכות הנובעות מכך‪ .‬ערכי הזוג וגישותיהם הנם בעלי חשיבות מיוחדת‪ .‬תנודות‬ ‫התנהגותם נצבעות במידה רבה מגורמים כמו השלב בו הם נמצאים במעגל חייהם‬ ‫ובנישואיהם‪ ,‬הדינמיקה האינדיבידואלית והזוגית‪-‬מערכתית שלהם‪ ,‬מערכת הערכים‬ ‫שלהם והרקע התרבותי‪-‬חברתי עליו נרקמה פרשיית היחסים מחוץ לנישואים‪.‬‬ ‫מהלך הענינים המתרחש בעקבות גילוי פרשיית היחסים מתוארים בד"כ על ידי‬ ‫שני בני הזוג כ"תקופה מטורפת"‪ ,‬כאשר בני הזוג תופסים את עצמם או אחד את‬ ‫השני כמתנהגים באופן לא הגיוני‪ ,‬כאנשים ש"יצאו מדעתם"‪ .‬האנשים המעורבים‬ ‫במשבר עלולים להצטייר כ"זרים"‪ ,‬כ"מוזרים" או כאילו הם "לא עצמם"‪ .‬בן הזוג‬ ‫המנהל את פרשת האהבים )מכאן ואילך ייקרא "בן הזוג המעורב"( נתפס‪ ,‬לעתים‬ ‫קרובות‪ ,‬כמצוי תחת השפעה של המאהבת אשר גורמת לו להתנהג בצורה חריגה‬ ‫ש"איננה מתאימה לו" ובד"כ שלילית‪.‬‬ ‫השינויים החדים‪ ,‬הכאוטיות ולעתים הקיצוניות בהתנהגות‪ ,‬ברגשות ובמצבים‬ ‫אצל בני הזוג‪ ,‬עלולים לבלבל ולהביך את המטפל הלא מנוסה‪ .‬דוגמאות לכך‬ ‫כוללות ביטויים – שאינם תמיד מובנים לצופה מהצד – של קנאה עזה ותחושת‬ ‫בגידה בקרב זוגות‪ ,‬שמזה זמן רב חשים בוז זה כלפי זה ומתחרטים על כל קשר פיזי‬ ‫או אינטימי אחר שהיה ביניהם‪ .‬באופן דומה‪ ,‬עשויים ביטויים סוערים ופתאומיים של‬ ‫אהבה להפתיע את המעורבים ולשנות תכניות קודמות לעזוב את הבית‪ .‬בניגוד לכך‪,‬‬ ‫איבוד הפרספקטיבה או האחריות עלול להוביל לרצון או לפעולה המכוונים לפגוע‬ ‫בצד השני בדרכים שבעבר נחשבו לכאלה שאין להעלותם על הדעת‪ .‬ישנם בני זוג‬ ‫המגיבים בזעם רב כאשר הם שומעים כי בני זוגם מנהלים רומן‪ ,‬למרות העובדה‬ ‫שהם עצמם ניהלו או מנהלים רומן או רומנים דומים; או שהם מחכים עד שבני זוגם‬ ‫ינהלו רומן גם כן כדי להימלט מקשר נישואין ארוך‪ ,‬לא רצוי אך מחייב‪ .‬במקרים‬ ‫אחדים‪ ,‬בני זוג‪ ,‬שנשבעו כי יפרקו את הנישואין אם בני זוגם ינהלו רומן‪ ,‬חוזרים בהם‬ ‫ברגע האמת של הגילוי‪ .‬במקרים אחרים מגלים בני זוג‪ ,‬הטוענים כי נישואיהם‬ ‫חשובים להם יותר מכל פרשיית אהבים‪ ,‬כי הם מסוגלים לעזוב את ביתם ואת‬ ‫משפחתם עקב פרשייה כזו‪ .‬ישנם אנשים המעורבים ב"הרפתקה ללילה אחד"‬ ‫שהופכת לפרשיה בת כמה שנים‪ .‬הם מוצאים עצמם נקרעים בין שני בני זוג‪ ,‬ולעתים‬ ‫אף בין שתי משפחות‪ .‬אחרים בטוחים שמצאו סוף סוף את "מערכת היחסים‬ ‫המושלמת"‪ ,‬שלטובתה הם מוכנים לפרק את נישואיהם‪ ,‬ואז הם מתפכחים‬ ‫מאשלייתם‪ ,‬מוצפים ברגשות חרדה ומגלים כמיהה לחזור הביתה‪.‬‬ ‫עמוד ‪3‬‬

‫למרות כל הכאוס הזה יתכן גם‪ ,‬שכאשר קיימים רגשות חיבה בסיסיים בין בני‬ ‫זוג‪ ,‬ויחסי הנישואין בעלי יסודות יציבים‪ ,‬ניתן יהיה להשתמש במשבר כאמצעי‬ ‫לחיזוק ולהעמקת האינטימיות בין בני הזוג וכן לפיתוח דפוסי יחסים בריאים‬ ‫ומספקים ביניהם‪.‬‬ ‫מאמר זה מתמקד בעבודתנו הטיפולית בבני זוג בשלב אמצע‪-‬החיים הנשואים‬ ‫תקופה ארוכה‪ ,‬אשר חווים משבר חריף כתוצאה מגילוי פרשת יחסים רומנטית מחוץ‬ ‫לנישואין‪ .‬הדיון‬ ‫עוסק בעבודה הטיפולית רק עד סיומו של שלב המשבר ורק עם זוגות שהביעו‬ ‫רצון לשקם את נישואיהם‪ .‬לגבי מקרים שבהם מתעוררות גם יוזמות לגירושין ראו‪:‬‬ ‫‪(Ivanir & Ayal (1991), Brown (1992), Moultrap (1990‬‬ ‫מספר חוקרים תיארו באופן מוצלח את התופעה הנפוצה של פרשיות מחוץ‬ ‫לנישואין )‪ .(Moultrap, 1990; Brown, 1991; Pittman, 1995‬עבודות אלה מקיפות את הנושאים‬ ‫התיאורטיים והטיפוליים‪ ,‬הפרטניים והמערכתיים הקשורים לפרשיות ולרקע שלהן‪.‬‬ ‫סקירה ודיון נרחבים במחקר הרב הקיים לגבי פרשיות מחוץ לנישואין ונושאים‬ ‫קשורים אינם אפשריים לצערנו במאמר זה בשל קוצר היריעה‪.‬‬ ‫למטרות מאמר זה‪ ,‬אנו מגדירים את ראשית תקופת המשבר כזמן שבו התגלה‬ ‫הרומן או נחשף‪ ,‬אף על פי שתסמיני חרדה בולטים עלולים להופיע כבר במהלך‬ ‫התקופה הקודמת לגילוי‪ .‬תקופת הטיפול במשבר מסתיימת כאשר תסמיני החרדה‬ ‫העיקריים שוככים‪ ,‬המערכת מתייצבת ובחירה מוחלטת נעשית לגבי כיוון הנישואין‬ ‫והטיפול‪ .‬בנקודה זו מתקדמים המפגשים הטיפוליים מעיסוק בנושאים הקשורים‬ ‫ישירות לרומן לעבר טיפול עמוק יותר ביחסים הכלליים ובנושאים משפחתיים )שהם‬ ‫מעבר לטווח הפרק הנוכחי(‪ .‬משך תקופת הטיפול במשבר משתנה בהתאם לאנשים‬ ‫המעורבים בו ולאופי הכללי של היחסים בין בני הזוג‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬על פי ניסיוננו‪,‬‬ ‫אם הטיפול מתחיל מייד עם גילוי הרומן‪ ,‬נמשכת תקופת זו בין ארבעה לששה‬ ‫חודשים‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬משבר בין בני זוג באמצע החיים הנשואים תקופה ארוכה‪ ,‬בשונה‬ ‫ממשבר המתרחש בתקופות אחרות במהלך הנישואין‪ ,‬הנו חמור יותר‪ ,‬ואם אינו‬ ‫מטופל נכון הוא עלול לסכן את המשך הנישואין‪ .‬לכך מספר סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬בני זוג‬ ‫שהיו מוכנים להקריב את אושרם האישי למען טובת ילדיהם‪ ,‬מוכנים פחות לוויתורים‬ ‫כאלה כאשר הילדים בגרו‪ .‬בשלב זה‪ ,‬הם כמהים יותר למימוש שאיפותיהם‬ ‫האישיות‪ .‬שנית‪ ,‬רומן מחוץ לנישואין מציב איום קשה על המצב הרגשי של הפרט‪,‬‬ ‫בייחוד של בן הזוג ה"נבגד"‪ ,‬בשל הרגישות המתעוררת בעת משבר לגבי סוגיות כמו‬ ‫דימוי עצמי מיני‪ ,‬ערך עצמי ופחדים קיומיים מפני העתיד‪ .‬אלה כוללות פחד מפני אי‬ ‫מציאת בן זוג במקרה של פרידה )בעיקר דאגה של נשים בשלב זה של חייהן( ופחד‬ ‫מפני איבוד המשפחה )יותר שכיח אצל גברים(‪ .‬הדבר נכון במיוחד במקרה של‬ ‫נישואין ללא ילדים משותפים כאשר הקשר החזק בין בני הזוג‪ ,‬ולא בינם לבין‬ ‫ילדים‪ ,‬הוא שהחזיק אותם יחד‪.‬‬ ‫על פי ניסיוננו‪ ,‬קבוצה זו של זוגות באמצע החיים מעונינת במיוחד בתהליך‬ ‫טיפול יסודי‪ .‬בקרב השייכים לקבוצה זו נמצא דרישה גבוהה לכנות‪ ,‬יושר‪ ,‬הגינות‬ ‫ולעומק ביחסים‪ .‬זוגות רבים אינם מוכנים עוד להמשיך להתפשר על "שקרים‬ ‫לבנים" או על "חיים כפולים" כדי לשמר את יציבות מסגרת הנישואין‪ ,‬וכדי לאפשר‬ ‫לחיים להמשיך להתנהל על מי מנוחות תוך המנעות מקונפליקטים‪ ,‬כפי שהיו‬ ‫מוכנים בעבר‪ .‬זוגות אלה פתוחים יותר לשינוי‪ ,‬ומעונינים לשפר את איכות חייהם‬ ‫ואת מערכות היחסים שביניהם )‪ ,(McGoldrich & Carter, 1988‬ומתמקדים פחות‬ ‫בפיתוח הקריירה שלהם ובגידול הילדים‪.‬‬ ‫במהלך המאמר‪ ,‬אנו מתחילות בתאור הגורמים המהווים קרקע פוריה‬ ‫להתפתחות קשרים בין אישיים רומנטים מחוץ לנישואין‪ .‬לאחר מכן אנו מתארות את‬ ‫השלב המשברי ואת חמשת שלבי הטיפול במשבר זה‪ .‬בתיאור כל שלב‪ ,‬אנו‬ ‫מתמקדות בנקודות ההתערבות ובנושאים המרכזיים‪ ,‬שאנו תופסות כחיוניים‬ ‫עמוד ‪4‬‬

‫לטיפול‪ .‬בחרנו לתאר במונח "בן זוג מעורב" את בן הזוג המעורב ישירות ברומן‪,‬‬ ‫ובמונח "נבגד" את בן הזוג האחר‪ .‬הוספנו את המרכאות כדי לרמוז על ההרגשה‬ ‫הדומיננטית ביותר של בן הזוג האחר‪ ,‬וכדי להדגיש את ההכרה בכך שלעתים‪,‬‬ ‫הרומן הוא תוצאה של קנוניה מודעת או לא מודעת של שני בני הזוג‪.‬‬ ‫הקרקע הפוריה להבשלת פרשיית יחסים רומנטים מחוץ לנישואין‬ ‫אלו גורמים יכולים להפוך נישואין ממושכים לקרקע פוריה במיוחד לפריחת‬ ‫יחסים מחוץ לנישואין? מהם הגורמים הדוחפים בני זוג נשואים ליזום קשר רומנטי‬ ‫מחוץ לנישואין או להסכים לו בשלב זה של נישואיהם?‬ ‫שלב אמצע החיים הוא תקופה ארוכה ומורכבת במעגל חייהם של בני זוג‪ .‬בני‬ ‫הזוג מגיעים לשלב זה לאחר שהפנימו בתהליך סוציאליזציה ממושך את האמונה‬ ‫בכך‪ ,‬שנישואין ומשפחה הם המעניקים לחיים את משמעותם )‪ Ahrons & Rodgers,‬‬ ‫‪ .(1987‬אולם‪ ,‬דווקא בתקופה זו מובלט הצורך לארגן מחדש את הסדרי הנישואין‪ ,‬או‬ ‫אפילו לבחון שוב את הקשר ולעתים קרובות אף לבסס אותו מחדש )&‪ McCullough ‬‬ ‫‪ .(Rutenberg 1988‬בני זוג שואפים בשלב זה של חייהם לחופש פעולה כדי לבחון‬ ‫לעומק את צרכיהם האישיים‪ ,‬והם מתחילים לבחון את "הסכם הנישואין" שלהם‬ ‫מעמדת יתרון חדשה‪ .‬בני הזוג מרגישים כי נושאים כמו תלות‪/‬עצמאות‪ ,‬אוטונומיה‬ ‫במסגרת היחסים והזדמנויות למימוש עצמי צריכים לעמוד למשא ומתן מחודש‪ .‬בני‬ ‫זוג אלה – המתמודדים בנפרד עם מעברים אישיים‪ ,‬הערכות מחודשות‪ ,‬דילמות‬ ‫ופחדים האופייניים לתקופה זו – חושבים על גיל מבוגר יותר‪ ,‬והופכים מודעים יותר‬ ‫ויותר לצורך שלהם באינטימיות‪ ,‬חיבה‪ ,‬אהבה ותמיכה בדימוי העצמי שלהם‪.‬‬ ‫כאשר בני זוג בגיל אמצע החיים‪ ,‬בנשואים ממושכים‪ ,‬נמצאים במשבר בשל‬ ‫פרשייה מחוץ לנישואין הם מפתיעים‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬את הקרובים להם‪ ,‬מאחר‬ ‫שנישואיהם נראים כלפי חוץ יציבים ומספקים בדרכים רבות‪ .‬אולם‪ ,‬בחינה‬ ‫מדוקדקת יותר מצביעה לרוב על כשל של הנישואין בסיפוק צורך רגשי חשוב‪,‬‬ ‫אשר זכה לפיצוי נאות בעבר‪ ,‬ע"י גורמים נוספים בחיים‪ ,‬אך הפך לחריף והכרחי‬ ‫יותר בשל הגורמים המאפיינים שלב זה שתוארו קודם לכן‪.‬‬ ‫להלן תיאור דפוסי התנהגות רווחים במערכות נישואין‪ ,‬התורמים להבשלת‬ ‫הקרקע לפרשייה מחוץ לנישואין‪ .‬בפרק זה לא נפרט את דפוסי ההתנהגות האישיים‬ ‫ואת הדינמיקה שלהם‪ .‬לשם כך ראו‪.(Pittman (1995), Brown (1991) Moultrup (1990.:‬‬ ‫מאחר שדפוסים שיתוארו להלן כרוכים‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬זה בזה‪ ,‬יכול זוג להפגין‬ ‫אחדים מהם בו זמנית בעת משבר‪.‬‬ ‫הימנעות מאינטימיות המובילה לניתוק רגשי‬ ‫התיאור להלן שבוטא ע"י מטופל שלנו מדגים מצב זה‪:‬‬ ‫"כל אחד מאתנו חי בעולם שלו ודרכנו כמעט שלא הצטלבו‪ .‬יכולנו להמשיך‬ ‫לחיות כך שנים רבות‪ ,‬להיפגש למשך חצי שעה מדי יום‪ ,‬לדבר רק כשזה נחוץ‪,‬‬ ‫ולבלות יחד שעות אחדות בסוף השבוע‪ ,‬בדרך כלל עם משפחה או עם חברים‪.‬‬ ‫לעולם לא סיפרנו הרבה אחד לשני על מעשינו‪ ,‬על מחשבותינו או על רגשותינו‪.‬‬ ‫לעתים נדירות נכנסנו למיטה באותה השעה‪ .‬היא הייתה תמיד לוקחת את ניירות‬ ‫העבודה שלה למיטה ועובדת עליהם בלילה‪ ,‬ואני הייתי מכין תכניות עבודה לחברה‬ ‫שבה אני עובד‪".‬‬ ‫ההתחמקות מאינטימיות יכולה להיות פרי של "תכנית משותפת" של שני בני‬ ‫הזוג מראשית היחסים ביניהם‪ ,‬או שהיא מתפתחת עם השנים כדרך להימנע‬ ‫מתסכולים הנובעים מאי יכולת לחלוק דילמות ורגשות אישיים אינטימיים‪.‬‬ ‫בנקודה כלשהי במערכת היחסים‪ ,‬מחליטים בני הזוג הנשואים‪ ,‬במודע או שלא‬ ‫במודע‪ ,‬לא להיות מעורבים אינטימית אחד בחייו הרגשיים של האחר בבית או‬ ‫מחוצה לו‪ .‬אחד מבני הזוג או שניהם מפסיקים לגלות סקרנות לעולמו של האחר או‬

‫עמוד ‪5‬‬

‫ממש להתעניין בו‪ .‬עם הזמן‪ ,‬עשוי להתפתח סוג של ניתוק רגשי ו"עיוורון לגבי‬ ‫היחסים"‪ ,‬משולב בהרגשה הקודמת של נוחות ושל אמון‪ ,‬שלא הועמדה למבחן‬ ‫ויתכן שאין לה יותר אחיזה במציאות‪ .‬הניתוק יוצר מצב‪ ,‬שבו העובדות מושמעות‬ ‫וידועות ברמה קוגניטיבית כלשהי‪ ,‬אך הן לא חודרות לרמה הרגשית‪-‬תפיסתית‪ ,‬או‬ ‫אינן ממוקמות בהקשר הרגשי הנכון של היחסים‪" .‬ראיתי שהוא נלחץ בכל פעם‬ ‫שהטלפון שלו צלצל בנוכחותי" ספרה לנו אשה‪" ,‬אבל אמרתי לעצמי שבטח הוא‬ ‫מתוח בגלל העבודה וניסיתי להרגיע אותו"‪ .‬גילויי התרגשות או סקרנות הדדית‬ ‫נעלמים וכך מצטמצמות ההזדמנויות לגילויים מיניים‪ ,‬אינטלקטואלים ורגשיים‪ .‬על‬ ‫רקע זה‪ ,‬נוצרת תשוקה להרפתקאות חדשות‪.‬‬ ‫הימנעות מקונפליקטים המובילה להיווצרות סודות‬ ‫זוגות אלה שומרים על יציבות מערכת היחסים שביניהם בעיקר על ידי כך שהם‬ ‫" לא רואים ולא יודעים"‪ .‬ה"שלום" לכאורה והיציבות של מערכת היחסים מעניקים‬ ‫תחושה של נוחות וסוג של חברות ואמון‪ ,‬החסר בסיס איתן במציאות‪ .‬שני בני הזוג‬ ‫אינם מודעים באמת ל"הארכה הסמויה ) ‪ (hidden extension‬שאחד מהם עשוי להחזיק‬ ‫מאחורי גבו" )‪.(RubinsteinNabarro, 1996‬‬ ‫זוגות אחדים רואים בבן זוגם חלק בלתי נפרד מזהותם ומעצם קיומם‪ ,‬ולכן אינם‬ ‫מסוגלים לעמוד בקונפליקט או באי שביעות רצון‪ ,‬העלולים לסכן את מערכת‬ ‫היחסים הזוגית‪ .‬לכן צרכים קונפליקטואליים מוסתרים או נפתרים מחוץ למסגרת‬ ‫הנישואין‪ .‬היחסים נשמרים יציבים בנוקשותם‪ ,‬הופכים ליחסים של "כאילו"‪,‬‬ ‫ומבוססים פעמים רבות על העמדת פנים במקום על סיפוק הדדי של צרכים‬ ‫אמיתיים‪ .‬בסוג כזה של נישואין‪ ,‬לקחת מאהב עשויה להיות דרך להציב אתגר או‬ ‫לזעזע מערכת יחסים נוקשה בין בני זוג נשואים‪.‬‬ ‫שנים של קונפליקטים פתוחים ולא פתורים‬ ‫הלחץ על פתרון בעיות במסגרת הנישואין מותיר צרכים אישיים ובין אישיים‬ ‫רבים בלתי מסופקים‪ .‬מצב זה מוביל לתסכול גדל והולך ולמרירות‪ ,‬ומעורר את‬ ‫הצורך לחפש פתרונות מחוץ למערכת היחסים‪.‬‬ ‫שנים של יחסי מין או גילויי חיבה שאינם קיימים או שאינם מספקים‬ ‫אחד מבני הזוג או שניהם‪ ,‬שאימצו לעצמם דפוס התנהגות זה‪ ,‬נמנעים‬ ‫מהתמודדות בדרך אפקטיבית ופתוחה כלשהי עם הבעיה )או שהם וויתרו על דרך‬ ‫התמודדות זו(‪ .‬הבעיות לעתים קרובות הן של העדר תשוקה ו‪/‬או רצון ומשיכה;‬ ‫קשיים בתפקוד מיני כמו אימפוטנציה ופליטה מוקדמת כרונית; התנהגות מינית‬ ‫עצורה או מרוסנת‪ ,‬היעדר רגישות מינית‪ ,‬שימוש כרוני במין כטקטיקה להפגנת כוח‬ ‫וכן קושי מתמשך )בדרך כלל של אחד מבני הזוג( בביטוי פיזי של אהבה ושל‬ ‫רגשות‪.‬‬ ‫אי שביעות רצון כרונית ממאזן הכוחות במערכת היחסים‬ ‫רובינשטיין‪-‬נברו טוענת‪ ,‬כי נישואיהם של זוגות רבים המגיעים לטיפול‬ ‫מאופיינים בקיבעון של חוסר שיווי משקל במאזן הכוחות )במובן של השפעה או‬ ‫יכולת לספק צרכים( בתחום אחד או במספר תחומים חשובים )‪ RubinsteinNabarro,‬‬ ‫‪ .(1996‬הקיבעון נשמר‪ ,‬משום שכל אחד מבני הזוג חש שאינו יכול לעשות צעד‬ ‫לקראת איזון הרמוני יותר‪ ,‬שאינו יודע שהוא יכול לעשות צעד‪ ,‬או שאינו יודע איזה‬ ‫צעד לנקוט‪ ,‬כיצד ומתי‪ .‬קיבעון זה בהתנהגותם של בני הזוג הוא תוצר של הפחד‬ ‫מפני כאב נוסף ומפני איבוד כוח אישי או בין אישי‪ .‬הם אינם רואים את פוטנציאל‬ ‫הריפוי של "צעד" מצדם‪ .‬מרבית הזוגות מנסים להגיע למצב של שיווי משקל‬ ‫ביחסיהם באמצעות סימטרייה מושלמת )שוויון כוחות ושוויון ביחס לתפקידים‪,‬‬

‫עמוד ‪6‬‬

‫ערכים‪ ,‬רגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬התנהגויות וכיו"ב(‪ .‬במונחים של "אנלוגיית הנדנדה"‬ ‫כמטאפורה רב‪-‬ממדית‪ ,‬נאמר כי בן הזוג שנמצא "באוויר" חייב להשתמש ב"הארכה"‬ ‫בצד שלו – אם על ידי הארכת קרש הנדנדה ואם על ידי הוספת משקל – כדי‬ ‫שיצבור כוח רב יותר ויוכל להנמיך את עצמו עד לנקודת שווי משקל עם בן זוגו‪.‬‬ ‫מאהב עשוי לשמש "תוספת מאריכה" כזו‪ ,‬ואיומים בפרידה או בגירושין יכולים‬ ‫לשמש "תוספת משקל"‪ ,‬אולם יתכן‪ ,‬כי מאהב יביא להארכה "ארוכה" או "כבדה"‬ ‫מדיי‪ .‬למשל‪ ,‬אישה שלוקחת לה מאהב כדי לגרום לבעלה האדיש לקנא "קצת"‬ ‫עלולה לגלות כי הדבר גרם לו לשיתוק בשל הצפה ברגשות הקנאה כלפיה‪ ,‬וכי‬ ‫הדבר עלה לה‪ ,‬או כמעט עלה לה‪ ,‬בנישואיה‪ .‬מצד שני‪ ,‬הרומן‪ ,‬המאפשר הארכה‬ ‫סמויה‪ ,‬לא יכול להשיג את מטרתו אלא אם הוא הופך גלוי‪ ,‬כלומר מתגלה או נחשף‪.‬‬ ‫שימור המיתוס של "הנישואין והמשפחה האידיאליים"‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬נחשבים בני הזוג ל‪"-‬זוגות אידיאליים"‪ .‬הם עושים דברים רבים‬ ‫יחד‪ ,‬הם "נראים טוב" בציבור‪ ,‬ונראה שהם נהנים מיחסים חבריים ביותר‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫הם פיתחו מנגנונים מתוחכמים להסתרת ה"פרצות" ביחסים שביניהם‪ .‬יתכן כי‬ ‫הנישואין נשמרים מתוך אמונה בחשיבות המשפחה‪ ,‬ולא מתוך קשרים רגשיים‬ ‫אמיצים בין בני הזוג‪" .‬בעיות מטופלות מתוך ניסיון לשמור על כך‪ ,‬שהנישואין‪ ,‬בן‬ ‫הזוג והעצמי יעלו בקנה אחד עם הדימוי הרצוי של המשפחה" )‪.(Brown, 1991, p. 143‬‬ ‫אף אחד מבני הזוג לא יודע כיצד לבנות יחסים אינטימיים‪ ,‬ואף לא יכול לראות בעיני‬ ‫רוחו מה יכולה להיות דמותם‪ .‬הדגש הוא על מה שצריך לעשות ורגשות מושמים‬ ‫בצד‪ .‬נראה כי אצל זוגות אלו חשוב יותר‪ ,‬שהנישואין ייראו "טובים" מאשר שיהיו אכן‬ ‫כאלה‪ .‬ואולם‪ ,‬חיים כאלה חונקים את ההתפתחות האישית‪ .‬כאשר התנאים בשלים‪,‬‬ ‫פרשייה מחוץ לנישואין עוזרת לשבור את החזות החיצונית הנוקשה‪.‬‬ ‫שינויים או מעברים אישיים‬ ‫בנוסף לנאמר לעיל‪ ,‬יכולים לשחק תפקיד גם גורמים מידיים יותר כגון שינויים‬ ‫או מעברים אישיים משמעותיים‪ .‬במקרים אלה‪ ,‬המבנה הפסיכולוגי‪-‬רגשי של אחד‬ ‫מבני הזוג או של שניהם‪ ,‬או המבנה והדינמיקה של המערכת הזוגית שלהם‬ ‫מתערערים או "מטולטלים"‪ ,‬כשלבני הזוג אין היכולת או הכלים לעמוד בלחצים או‬ ‫להסתגל לשינויים‪ .‬דוגמאות למעברים הן לידה מאוחרת של ילד או של נכד;‬ ‫הצלחה או כישלון גדולים ופתאומיים; מעבר לעבודה תובענית או יוקרתית הרבה‬ ‫יותר או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬לעבודה מוערכת פחות; מוות של הורה‪ ,‬של ילד או של אחר‬ ‫משמעותי אחר; אירוע קשה אחר כמו מחלה קשה או נכות של אחד מבני המשפחה‬ ‫) או של בן הזוג(; או נטיות הומוסקסואליות אצל אחד מהילדים‪ .‬במהלך מעברים‬ ‫אלה עולים ביתר שאת צרכים ודרישות לתמיכה רגשית‪ ,‬פיזית ו‪/‬או מינית‪ ,‬אף על פי‬ ‫שישנם בני זוג המגיבים בצורה הפוכה‪ ,‬כלומר דורשים‪ ,‬במודע או שלא במודע‪,‬‬ ‫ריחוק רגשי מסוים מבן הזוג או מהמשפחה כולה‪ .‬פרשייה מחוץ לנישואין יכולה‬ ‫לענות על הצרכים משני הסוגים )‪.(Moultrup, 1990‬‬ ‫קריאת תגר על מערכת ערכים קודמת‬ ‫לשם המחשה נתאר אישה נשואה בת ‪ 38‬אשר עברה לגור עם משפחתה‬ ‫מעיירה קטנה ושמרנית לעיר הגדולה‪ .‬במקום עבודתה החדש זכתה לקידום‬ ‫מקצועי‪ ,‬וסביבה אנושית מתירנית ופתוחה‪ .‬היא מוצאת את עצמה מוקפת גברים‬ ‫נאים ואינטליגנטיים‪ ,‬אשר לא רק מעריכים את דעתה אלא גם סבורים שהיא‬ ‫מושכת‪ ,‬דבר שמעולם לא חשה בו בנישואיה‪ .‬מעבר זה יוצר שינוי חיובי מבחינתה‬ ‫בתפיסתה העצמית ובדימוייה הנשי‪ ,‬והוא מלווה בשינוי במערכת הערכים שלה‪ .‬היא‬ ‫מתחילה להרגיש כי "החיים קצרים ומגיע לי ליהנות מהמיניות שלי‪ .‬נראה כי‬ ‫הנאמנות שלי לא מוצדקת ומיושנת"‪ .‬חשיפה לאתגר מעין זה יכולה גם להתרחש‬ ‫בעימותים פסיכולוגיים‪-‬תרבותיים‪-‬חברתיים חדשים‪ ,‬כגון בעקבות הגירה או‬ ‫עמוד ‪7‬‬

‫השתתפות בקבוצות להתפתחות אישית כגון "הפורום"‪" ,‬אסט" או "‪ "I AM‬אירועים‬ ‫המעניקים תחושת אינטימיות חריפה כלפי אחרים בתקופה קצרה ואינטנסיבית על‬ ‫רקע תהליך כללי של ניעור ערכים ותפיסות חיים‪.‬‬ ‫קריאות תגר על מבנה הנישואין ו‪/‬או המשפחה‬ ‫דוגמה לכך היא מצב‪ ,‬שבו אישה מתחילה להשתכר הרבה יותר מבעלה‪ ,‬או‬ ‫כאשר עבודתה החדשה דורשת ממנה היעדרות רבה יותר מהבית‪ ,‬כך שאינה יכולה‬ ‫למלא אחר חובותיה הקודמות‪ .‬במצב זה משתנה חלוקת התפקידים בבית‪ ,‬ויתכן‬ ‫שאף נוצר שינוי הירארכי וחוסר איזון ביחסי הכוח‪ .‬באופן דומה‪ ,‬כאשר עבודתו של‬ ‫הבעל דורשת היעדרות לתקופות ממושכות מהבית‪ ,‬מרגישה האישה שאין לה‬ ‫"שותף" לחלוק עמו את חייה‪.‬‬

‫הטיפול‬ ‫הנחות יסוד‬ ‫גישתנו לטיפול במשבר עקב יחסים אינטימיים מחוץ לנישואין אצל בני זוג‬ ‫באמצע החיים בנישואים ממושכים נשענת על ארבע הנחות בסיסיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬פרשיית יחסים מחוץ לנישואין היא התנסות רב‪-‬מימדית ואירוע מערכתי ממשי‪,‬‬ ‫המחייב גישת טיפול מערכתית‪ .‬היחסים המשולשים )אשה‪ ,‬בעל‪ ,‬מאהב‪/‬ת( על‬ ‫השלכותיהם המערכתיות טבועים במושג "פרשייה מחוץ לנישואין"‪ .‬יחסים כאלו‬ ‫משפיעים מאוד‪) ,‬וגם מושפעים מ‪ (-‬באופן ישיר או עקיף‪ ,‬על מבנה היחסים‪ ,‬כמו‬ ‫גם על הדינמיקה והנסיון של בני הזוג ועל מערכת משפחתם הקרובה‪ .‬הם‬ ‫משפיעים על המערכת המורחבת והבין‪-‬דורית וכן על המערכות החברתיות ו‪/‬או‬ ‫המקצועיות הרחוקות יותר‪ .‬מעורבות ממושכת במערכת יחסים סודית יוצרת‬ ‫דפוסים של שמירת מרחק בין בן הזוג המעורב לבין יתר המשפחה‪ ,‬ומשפיעה‬ ‫ישירות על דפוסי התנהגות ותקשורת בקרב המשפחה ועל איזון הכוחות‬ ‫שביחסים בין בני הזוג‪ .‬כל זה הופך מסובך אף יותר‪ ,‬כאשר חבר מן המשפחה‬ ‫הקרובה או המורחבת הוא "שותף לסוד" פעיל או סביל‪ ,‬או כאשר עמיתים‬ ‫לעבודה המכירים את שני בני הזוג מודעים לרומן )למשל‪ ,‬כאשר הוא מתרחש‬ ‫במקום העבודה(‪.‬‬ ‫התייחסות לפרשייה כאל מקרה פרטני או חד‪-‬ממדי‪ ,‬או כאל מקרה פרטי של‬ ‫בני הזוג בלבד‪ ,‬תהייה מוגבלת ואפילו בלתי מוסרית בשל הפוטנציאל להחרפת‬ ‫המצב‪ .‬סוגיה זו תובהר על ידי דוגמאות שיינתנו בהמשך‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הטיפול במשבר עקב פרשייה מחוץ לנישואין חייב להיות אינטגרטיבי‪ .‬הגישה‬ ‫המערכתית חייבת לשלב הבנה של הקונטקסט המערכתי ביחד עם המסגרת‬ ‫התפתחותית הלוקחת בחשבון את שלב החיים של הפרט ושל המשפחה‪ ,‬כמו גם‬ ‫את הנושאים הרב‪-‬דוריים הרלוונטיים לפרט ואת הדינמיקות שלו )‪ Moultrup,‬‬ ‫‪ .(1990‬מבנה הטיפול יכול לכלול מפגשים עם בני הזוג‪ ,‬מפגשים עם אחד מבני‬ ‫הזוג ומפגשים עם חברים מן המשפחה הגרעינית והרחבה‪ .‬דרושה גישת חוקרת‬ ‫כדי לחשוף את ריבוי ההיבטים של הפרשייה הרומנטית ומשמעויותיה עבור‬ ‫הפרט והנישואין‪ ,‬וכדי להפוך את הארוע להזדמנות להתפתחות משותפת של‬ ‫בני הזוג‪ .‬כדי שתהיה למטפל יכולת אלתור בהתאם לזרימת הטיפול דרוש‬ ‫שיהיה בשליטתו מגוון רחב של שיטות וטכניקות טיפול‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫משבר עקב יחסים רומנטיים מחוץ לנישואין עשוי להפוך להזדמנות‬ ‫התפתחותית‪ .‬אנו רואות במשבר כזה הזדמנות פוטנציאלית חשובה לכך‪ ,‬ששני‬

‫עמוד ‪8‬‬

‫בני הזוג יגלו מעורבות זה בעולמו הרגשי של זה‪ ,‬ויבנו מחדש את יחסי הנישואין‬ ‫בדרך שתאפשר לשניהם גם להתפתח וגם לממש את צרכיהם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מודעות המטפל לעמדותיו האישיות היא הכרחית‪ .‬אנו מאמינות‪ ,‬כי גישה לא‬ ‫שיפוטית כלפי הפרשייה עצמה הכרחית להבנתה ברמות השונות‪ ,‬כמו גם‬ ‫להצלחת הטיפול‪ ,‬בייחוד לגבי הטיפול באוכלוסייה שבה מתמקד מאמר זה‪.‬‬ ‫בכך איננו מתכוונות לשמירה על "ניטראליות" לנוכח התנהגות עיוורת‪ ,‬הרסנית‬ ‫או לא אחראית‪ ,‬אשר עלולה להתעורר עקב הפרשייה או בשל העובדה שהיא‬ ‫נשמרה בסוד‪ .‬המטפל חייב להיות מודע לערכיו ולצרכיו‪ ,‬וכן לאופן שבו ניסיון‬ ‫חייו משפיע על הגישה המנחה את הטיפול ועל שיטת הטיפול‪ .‬מודעות זו חשובה‬ ‫במיוחד למניעת הצעות ו‪/‬או כיווני פעולה לא בשלים )כגון הצעה‪ ,‬במודע או שלא‬ ‫במודע‪ ,‬להיפרד או לערב עו"ד(‪.‬‬

‫סוגיות של מחויבות ובחירה‬ ‫אנו רואות במחויבות ובבחירה נושאים מרכזיים במשבר עקב פרשיית אהבה‪,‬‬ ‫ולכן נתייחס לכך בנפרד לפני שנפנה לדיון במהלך הטיפול‪.‬‬ ‫על פי ניסיוננו‪ ,‬התייחסות טיפולית לנושאים אלה במהלך שלב המשבר הנה‬ ‫הכרחית להצלחת הטיפול‪ .‬אם המטפל אינו זהיר או מודע דיו לכך‪ ,‬יתכן כי יתפתה‬ ‫על ידי אחד מבני הזוג או שניהם לסיים את העיסוק בהם טרם הבשלתם‪ ,‬או‪,‬‬ ‫לחילופין‪ ,‬להמשיך ולטפל בהם מעל לצורך‪ .‬התנהגות זו עלולה לפגום ביעילות‬ ‫הטיפול או לעכב אותו‪ .‬זה נכון במיוחד כאשר בני הזוג מעונינים בהמשך נישואיהם‬ ‫ולא בפרידה או בגירושין‪.‬‬ ‫נושאים של מחויבות ובחירה במשבר עקב פרשיה מחוץ לנישואין יכולים להיות‬ ‫סבוכים בשל המורכבות הבלתי נמנעת ברמות המחויבות והבחירה השונות והבלבול‬ ‫שביניהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלולים נושאים אלה לעורר תגובות חריפות אצל המטפלים‪ ,‬כשהם‬ ‫בוחנים את הערכים ואת ניסיון החיים של עצמם‪.‬‬ ‫אנו מבחינות בין מספר רמות של בחירה ומחויבות‪ ,‬שיש להבדיל ביניהן‬ ‫ולהבהירן בטיפול במהלך השלב המשברי‪ ,‬לפני שהזוג יכול לבצע מעבר אפקטיבי‬ ‫לשלב הבא‪ ,‬שבו יבחן לעומק את מערכת היחסים שלו ויערוך את השינויים‬ ‫הדרושים לשם המשך התפתחותה‪ .‬אכן‪ ,‬אנו ממליצות שכל הצהרה או הבטחה‬ ‫המוכרזת במהלך השלב המשברי – אשר אינה מתיישבת עם רמת הבחירה‬ ‫והמחויבות של בני הזוג באותה עת – תתקבל בעירבון מוגבל או אפילו תוחזר לזוג‬ ‫כאתגר‪.‬‬ ‫המחויבות הראשונה שבני הזוג צריכים לקחת היא לגבי לקיחת אחריות על‬ ‫מעשיהם ונכונות לשאת בה ולהכיר בהשלכות של פעולות אלה בעבר‪ ,‬בהווה או‬ ‫בעתיד‪ ,‬על בני זוגם או על אחרים ברשת המשפחתית או החברתית שלהם‪.‬‬ ‫התחייבות זו צריכה להיעשות סמוך עד כמה שניתן לראשית הטיפול‪ .‬שני בני הזוג‬ ‫חייבים להיות מוכנים ומסוגלים למתוח את הקו המגדיר עד כמה הם מוכנים לפגוע‬ ‫)מבחינה רגשית או אחרת( אחד בשני‪ .‬זה הכרחי בשלב המשברי‪ ,‬ועשוי לדרוש‬ ‫הקרבה מצדו של בן הזוג‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם בעל נשבע‪ ,‬גם לנוכח עובדות ממשיות‪,‬‬ ‫שהוא לא ממשיך להיפגש עם המאהבת שלו‪ ,‬ומכנה את אשתו החשדנית‬ ‫"פרנואידית"‪ ,‬עליו לדעת כי הוא מתנהג בדרך "גורמת שגעון"‪ ,‬ועליו לבחון את‬ ‫המידה שבה הוא מוכן להתחייב ללקיחת אחריות על מעשיו ולהיות כן‪ .‬יתכן כי‬ ‫מחויבות כזו תיתבע ממנו ויתורים‪ ,‬כמו להפסיק להיפגש את המאהבת או‪ ,‬אם הוא‬ ‫בוחר להמשיך בפרשייה‪ ,‬להמיר את מסכת השקרים‪ ,‬הנוחה לכאורה‪,‬‬ ‫באינטראקציה כנה ואחראית יותר‪ .‬האישה תצטרך מצידה לוותר על רצונה לבטא‬ ‫את כאבה על ידי צורות נקמה לא ראויות ו‪/‬או הרסניות‪ ,‬כדי ליצור אוירה שתאפשר‬ ‫התמודדות עם נושאים חשובים מיידיים‪ .‬יתכן כי שני בני הזוג יצטרכו להתחייב לא‬

‫עמוד ‪9‬‬

‫לערב אחרים שלא לצורך‪ ,‬ובכללם הילדים‪ .‬שניהם כאחד צריכים להתחייב להימנע‬ ‫מנקיטת צעדים חד כיווניים‪ ,‬כמו הגשת בקשה לגירושין או עירוב הילדים‪.‬‬

‫עד כאן עובד‬

‫עמוד ‪10‬‬

‫מחויבות זו ללקיחת אחריות הכרחית ליצירת תחושה כלשהי של יציבות ואמון‬ ‫בסיסי‪ ,‬ולהפחתת מידת המתח הכרוכה במשבר‪ .‬המטפל יכול לעזור להגיע לכך על‬ ‫ידי אמירות ושאלות ישירות ועקיפות‪ ,‬המובילות את המטופלים לבחון את מעשיהם‪,‬‬ ‫לנתח משמעויות אפשריות ולנבא השפעות עתידיות‪.‬‬ ‫המעבר מהכרזה על ההחלטה ו‪/‬או המחויבות להפסיק את הרומן ו‪/‬או "לחזור‬ ‫הביתה"‪ ,‬למחויבות להשקיע בנישואין וביחסים אינו אוטומטי‪ ,‬אף על פי שלעתים‬ ‫אחד מבני הזוג או שניהם נוטים להעמיד פנים )לפעמים שלא במודע( שזה כך‪.‬‬ ‫עוצמת המתח‪ ,‬הכאב והבלבול‪ ,‬החיפוש אחר נוחות ויציבות‪ ,‬והפחד מפני התקלות‬ ‫בבעיות נוספות שיטלטלו עוד את הספינה – כל אלה עלולים לדחוף את אחד מבני‬ ‫הזוג או את שניהם לסיים בטרם עת שלב זה‪ .‬זה יוצר תחושה מוטעית של "ביחד"‪,‬‬ ‫שיכולה להיות מקור לאמביוולנטיות בהמשך הטיפול‪ ,‬ויכולה לגרום למסרים‬ ‫מבולבלים ולא תואמים זה את זה‪ ,‬כמו "אנחנו יחד‪ ,‬אבל איני יכול להבטיח שזה לא‬ ‫יקרה שוב"‪ .‬טעות רווחת היא לראות באמירות המבטאות רגשות חיוביים עזים של בן‬ ‫הזוג ה"נבגד" פרי של בחירה אמיתית ושל רמת מחויבות גבוהה )ראו את הסעיף‬ ‫הבא לגבי זחיחות מול חרדה(‪ .‬למעשה‪ ,‬אם המטפל נוטל חלק בסיום בטרם עת‪,‬‬ ‫התוצאה עלולה להיות התנהגות אמביוולנטית מאוד‪ ,‬העלולה להוביל למשבר‬ ‫פרידה או לפרשייה נוספת‪.‬‬ ‫ארבע רמות של בחירה‪ ,‬וארבע רמות תואמות של מחויבות‬ ‫אנו מבחינות לצורך הטיפול בין ארבע רמות בחירה‪ ,‬ולצדן ארבע רמות תואמות‬ ‫של מחויבות‪ .‬ברגע המתאים יש להבהיר הבחנה זו לזוג המטופל‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי‬ ‫ההבחנות מיוחסות לשני בני הזוג‪ ,‬אם כי בשלב המשבר מקובל כי בן הזוג המעורב‬ ‫הוא המוקד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין לקחת את המחויבות של בן הזוג שאינו מעורב כמובנת‬ ‫מאליה‪ .‬ארבע רמות ה"בחירה‪-‬מחויבות" הן‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בחירה בין שלמות המשפחה לבין רומן עם המאהב‪ .‬זהו בדרך כלל המצב‬ ‫בראשית המשבר‪ .‬בן הזוג המעורב מסכים "להישאר בבית" או "לחזור‬ ‫הביתה"‪ .‬אולם‪ ,‬אין זאת אומרת שהוא ויתר על המאהב‪/‬ת שלה‪/‬ו‪ ,‬כלומר בוחר‬ ‫בצורה חד משמעית לשים קץ לרומן‪ ,‬גם מבחינה מעשית וגם מבחינה רגשית‪.‬‬ ‫בן הזוג המעורב יכול לבחור לחזור הביתה ממספר סיבות‪ .‬כפי שאישה אחת‬ ‫הודתה‪:‬‬

‫עמוד ‪11‬‬

‫"אני מודעת לכך‪ ,‬שאני לא רוצה לפרק את המשפחה בשלב זה…אני לא‬ ‫רוצה לפגוע בילדים‪ .‬אני רוצה להחזיק את המשפחה יחד‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אני מאוד‬ ‫מפחדת להישאר לבד‪".‬‬ ‫במלים אחרות‪ ,‬היא בחרה במשפחתה‪ ,‬ולא בנישואין או בבן זוגה לנישואין‪.‬‬ ‫זהו שלב בסיסי ביותר של בחירה ושל מחויבות‪ .‬אם בן‪/‬בני הזוג נשאר‪/‬ים‬ ‫בשלב זה‪ ,‬ובעיות עיקריות ביחסים נשארות לא פתורות‪ ,‬סביר מאוד כי הרומן‬ ‫יחודש או שאחריו יבוא אחר כאשר השלב המשברי יחלוף‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫בחירה בנישואין ולא במאהב‪ .‬ברמה זו מקבל בן הזוג המעורב החלטה או‬ ‫מתחייב לדבוק בנישואין ולהסכים לוותר על המאהב‪ .‬אולם‪ ,‬בכך אין עדיין‬ ‫מחויבות כלפי הנישואין‪ .‬דוגמה לבן זוג הנמצא ברמה זו היא בן זוג שאומר‪:‬‬ ‫"כשאני מביט סביב אני מבין שזו האופציה הטובה ביותר בשבילי ושאסור לי‬ ‫לוותר עליה‪ .‬אני מוכן לוותר על הרומן אם זה מה שנדרש לשמירה על‬ ‫הנישואין‪ ,‬ורוצה לנסות להפיק מכך את המקסימום‪ .‬אולי אהבה איננה כל כך‬ ‫חשובה‪".‬‬ ‫גם ברמה זו‪ ,‬הסבירות שהפרשייה תימשך או תתחיל שוב עולה כאשר שלב‬ ‫התסכול ו‪/‬או האכזבה ביחס ליחסים עולה‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫בחירה ביחסי הנישואין‪ .‬ברמה זו מכירים שני בני הזוג בכך‪ ,‬שיחסי הנישואין‬ ‫שלהם טובים מבחינות רבות ושאיש מהם לא רוצה להפסיד אותם‪ .‬איכויות‬ ‫אלה של יחסי הנישואין כוללות חברות‪ ,‬מקרים של קרבה‪ ,‬הורות מצליחה‪,‬‬ ‫אינטרסים משותפים‪ ,‬יכולת לבלות וליהנות יחד ומשיכה או אהבה בסיסיות‪.‬‬ ‫ברמה זו‪ ,‬מוכנים בני הזוג בדרך כלל להתחייב לטיפול זוגי בתקווה שהוא‬ ‫יעזור להם להשלים את מה שהם חשים שחסר )כמו למשל אינטימיות‪,‬‬ ‫תשוקה והערכה עצמית(‪ .‬לעתים קרובות ברמה זו‪ ,‬למרות שאין כל פרשייה‬ ‫פעילה‪ ,‬בן הזוג המעורב מרגיש עדיין צורך לשמור על קשר עם בן הזוג שלו‬ ‫לפרשייה‪ ,‬לפחות במחשבותיו‪ ,‬או להשאיר את הדלת פתוחה למקרה‬ ‫שמטרות הטיפול לא יושגו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬ישנה רמת מחויבות גבוהה יותר שיש‬ ‫להגיע אליה‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫בחירה בבן הזוג בזכות עצמו‪ .‬ברמה זו מושגת מחויבות אמיתית ושלמה כלפי‬ ‫יחסי הנישואין‪ ,‬בן הזוג לנישואין והטיפול‪ .‬בני הזוג שלמים עם עצמם ומוכנים‬ ‫לעשות מה שידרוש הטיפול כדי להשיג אינטימיות אמיתית בבית‪ .‬בן הזוג‬ ‫המעורב מכיר בכך‪ ,‬כי מן ההכרח‪ ,‬ולא רק רצוי‪ ,‬כי יפסיק לחלוטין את הרומן‪.‬‬ ‫הוא מודע לנזק הרגשי הפוטנציאלי של הפסקת הרומן‪ ,‬אך הוא מוכן לוותר‬ ‫עמוד ‪12‬‬

‫על היחסים הסודיים שהיו לו ולהתחייב שלא ינהל בעתיד מערכת יחסים‬ ‫דומה‪ .‬החלטה זו מלווה במחויבות להשתמש בטיפול כדי לגלות משקלות‬ ‫והארכות אפקטיביים יותר ליחסים )‪.(RubinsteinNabarro, 1996‬‬ ‫רמת מחויבות זו מושגת לעתים נדירות בלבד בשלב המשבר‪ ,‬אף על פי שיתכן כי‬ ‫אבני הבנייה הראשונות להקמתה יונחו כבר בשלב זה‪.‬‬ ‫ביחס לטיפול בכללותו אנו סבורות‪ ,‬כי מחויבות היא דינמיקה ביחסים‪ ,‬המונעת על‬ ‫ידי רצון להדדיות‪" ,‬לתת ולקחת"‪ ,‬שניתן לתפוס את משמעותה האמיתית רק דרך‬ ‫בדיקה‪ ,‬ולא דרך אמונה בהגיון אחד או בהשקפה )עמדה( מסוימת )‪ Krasner, 1995,‬‬

‫‪ .(p. 26‬אנו מקבלות את הגדרתו של קרזנר ליחסי מחויבות כיחסים "העוברים דרך‬ ‫הקטבים של אמת ושל אמון" )‪.(p. 25‬‬

‫מהלך הטיפול‬ ‫ישנן שלוש מטרות‪ ,‬שאנו שואפות להשיג במהלך השלב המשברי‪:‬‬ ‫‪ .1‬לצמצם את תסמיני המתח החריפים ולייצב את המערכת‪.‬‬ ‫‪ .2‬להשתמש במשבר כמנוף להמשך פיתוח אישי וזוגי )באמצעות התמודדות עם‬ ‫נושאים הרלוונטיים באופן מיידי לפרשייה ולנושא "הבשלת הקרקע"‪.‬‬ ‫‪ .3‬לעזור לבני הזוג להגיע להבנה לגבי רמת הבחירה והמחויבות שלהם כלפי‬ ‫הנישואין וזה כלפי זה על בסיס ציפיות מציאותיות‪.‬‬ ‫כאשר מטרות אלה מושגות ונושאים רלוונטיים‪ ,‬זוגיים ומשפחתיים‪ ,‬תופסים‬ ‫מקום חשוב יותר מאשר נושאים הקשורים ישירות לפרשייה‪ ,‬מסתיים השלב‬ ‫המשברי‪ .‬מהלך הטיפול עוקב אחר מהלך העניינים הטבעי‪ ,‬כפי שהוא מוצג על ידי‬ ‫ההתנסויות והצרכים של בני הזוג‪ ,‬כמו גם על ידי תכנית או אסטרטגיית הטיפול‬ ‫שבה אנו משתמשות‪ .‬חמשת שלבי הטיפול ממושכים ויכולה להיות חפיפה ביניהם‪.‬‬ ‫כמו בכל משבר ו‪/‬או טראומה אישיים או זוגיים‪ ,‬ישנם יסודות אחדים שהטיפול‬ ‫חייב להתמודד אתם‪ .‬לא נרחיב כאן לגבי כל אחד ואחד מהם‪ .‬במקום זאת‪ ,‬בחרנו‬ ‫להתמקד בנושאים העיקריים בלבד‪ ,‬שאנו סבורות שהם בעלי רלוונטיות ייחודית‬ ‫למשבר עקב פרשייה מחוץ לנישואין‪.‬‬

‫עמוד ‪13‬‬

‫לאורך כל השלב המשברי מפקח המטפל ומסדיר את התהליכים הרגשיים‬ ‫וההדדיים כדי למנוע התפתחות תגובה פוסט‪-‬טראומטית‪ .‬הוא דואג לכך שערוצי‬ ‫התקשורת יישארו פתוחים‪ ,‬עוזר בפיתוח דרכים חליפיות ליצירת קשר‪ ,‬ומבטיח‬ ‫שמירה על מוטיבציה להמשך התהליך מעבר לצמצום המתח הראשוני‪.‬‬ ‫במהלך השלב המשברי עצמו אנו מעדיפות את שיטת הטיפול המשותף )?(‪.‬‬ ‫זה מבטיח שלא ניפול במלכודות ששלב זה טומן לעתים קרובות למטפל‪ .‬כך אנו‬ ‫יכולים גם להיענות יותר לכל הצרכים של הפרטים המעורבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו מקציבים‬ ‫למפגשים הראשונים שעתיים לפחות‪ ,‬ושעה וחצי לפחות לבאים אחריהם‪.‬‬ ‫השלב הראשון‪ :‬טיפול בתסמינים החריפים של המשבר והכנת הבמה‬ ‫לטיפול‬ ‫המפגשים הראשונים עוסקים במשבר החריף הראשוני ומטרתם שיכוך תגובות‬ ‫המבוכה והמתח‪ ,‬בניית תחושה מסוימת של שליטה‪ ,‬ויצירת מקום בטוח לחקירה‬ ‫הדרושה להמשך הטיפול‪ .‬נושאי הטיפול העיקריים של שלב זה נעים סביב נסיבות‬ ‫הגילוי‪ ,‬דפוסי ההתנהגות עם הגילוי‪ ,‬טיפול בתסמיני מתח‪ ,‬וניתוח התקופה שקדמה‬ ‫לגילוי‪ .‬המונולוג הבא של מטופל מבטא בבהירות את מרבית הנושאים המתעוררים‬ ‫בשלב זה‪:‬‬ ‫"איך אפשר לבנות מחדש אמון וביטחון כאשר הם נהרסים? עד שזה קרה‪,‬‬ ‫אמון וביטחון היו העוגן של חיינו המשותפים…הדבר הטוב ביותר שהיה נו‪.‬‬ ‫מעולם לא היו לי ספקות‪ ,‬אף על פי שאנחנו מאוד ליברליים‪ .‬זה קרה לי 'ממש‬ ‫מתחת לאף' מבלי שהיה לי שמץ של מושג‪ ,‬שחברותם הממושכת תגיע למיטה‪.‬‬ ‫כשהיא ספרה לי‪ ,‬חשבתי שאני יוצא מדעתי‪ .‬כשהתחתנו אמרתי‪ ,‬שאם יהיה לה‬ ‫אי פעם רומן )מאהב( אני אעזוב את הבית‪ .‬כשזה קרה ספרתי על כך לבתנו בת‬ ‫ה ‪ ,-15‬והיא הגיבה ואמרה‪' :‬משהו בבית היה לא בסדר‪ .‬כל כך נעים ושקט‬ ‫שתמיד פחדתי שמשהו יקרה'‪.‬‬ ‫אני מרגיש מאוד פגוע מהפתרון החד‪-‬כיווני שהיא בחרה לעצמה‪ .‬היא מצאה‬ ‫פתרון שיפתור רק את החלק שלה בבעיה‪ ,‬ולא חשוב מהו‪ .‬אני זועם כשאני‬ ‫חושב על מה גרם לה להיות לא נאמנה‪ .‬היא זוכרת )לא' אני זוכר'?( רק שיחה‬ ‫אחת שהייתה לנו לפני חמש שנים‪ ,‬כשהיא אמרה לי שאני לא מספק אותה‬ ‫במיטה‪ ,‬ושאני לא מספיק אוהב אותה‪ .‬אך היא הודתה שאני בעל טוב‪ .‬הפתרון‬ ‫שלה‪ ,‬על ידי מציאת התשובה בחוץ‪ ,‬הרסני ויכול היה להביא לגירושין‪ .‬היא‬ ‫הייתה צריכה לקחת את זה בחשבון! האם )היעדר( מין ואהבה הם סיבה מספיק‬ ‫עמוד ‪14‬‬

‫טובה לסכן את כל הטוב שיש לך? מדוע היא לא הציעה שנלך לטיפול לפני‬ ‫שהיא נקטה צעד קיצוני כזה? הכאב‪ ,‬הבושה‪ ,‬הם כה גדולים‪ ,‬עד שלפעמים‬ ‫בא לי לשבור דברים מרוב שאני יוצא מדעתי מרוב כעס‪ .‬אני יכול עכשיו‬ ‫לראות איך היא התרחקה ממני בהדרגה‪ .‬חשבתי‪ ,‬מילא‪ ,‬היא בגיל הזה –‬ ‫הורמונים וכל זה – אז היא לא כל כך מתעניינת‪ .‬לא רציתי לשאול כל כך‬ ‫הרבה והפסקתי לנסות‪ .‬אני לא יכול להפסיק לחשוב "עליהם" ועל "איך הם‬ ‫עשו את זה"‪ .‬זה תמיד שם‪ .‬מה היה האופי של החברות שלהם במשך כל הזמן‬ ‫הזה? היא אמרה שיכלה לדבר אתו שעות‪ ,‬שהוא הסכים להקשיב לסיפורים‬ ‫שלה‪ .‬אני מבין עכשיו מדוע ההתנהגות שלה בתקופה זו הייתה כל כך מוזרה‬ ‫ולא נעימה‪ .‬גם עכשיו כשהיא אומרת שזה נגמר‪ .‬האם הפרידה ממנו הייתה כל‬ ‫כך קשה? אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה‪ .‬אני לא יכול לספר לאיש‪ .‬אני‬ ‫יותר מדיי מתבייש‪ .‬אז אין לי עם מי לדבר על זה‪ ,‬אז זה מתפרץ בהתקפי זעם‪.‬‬ ‫לפעמים אני בוכה…אני לא יכול ממש לתפקד‪ .‬אני עושה את המקסימום כדי‬ ‫לשלוט בעצמי אבל אני חייב לדעת את כל הפרטים‪ .‬זה מכאיב לי כשהיא‬ ‫מספרת לי וזה כואב לי כשהיא לא מספרת‪ .‬מי מבטיח לי שהיא לא תעשה את‬ ‫זה שוב‪ ,‬מרגע שהיא שברה כבר את גבולות המוסר והנאמנות? אני לא בטוח‬ ‫שאני רוצה לחיות עם זה! אני לא רוצה להיות מספר ‪ 2‬ואני אל רוצה להיכנס‬ ‫אתה למיטה ולחשוב שהיא הייתה עם מישהו אחר!"‬ ‫נסיבות הגילוי‬ ‫יש להקדיש מקום רב בטיפול לחקר נסיבות הגילוי או חשיפת הפרשה‪,‬‬ ‫וההתנהגויות שהופיעו אחר כך‪ .‬לא רק שאלה תרמו לאינטנסיביות המשבר‪ ,‬אלא‬ ‫שיש להן השלכות חשובות לגבי ההתערבות הטיפולית‪.‬‬ ‫ישנן דרכים רבות שבהן יכולה פרשייה להיחשף‪ .‬בן הזוג המעורב עשוי לספר‬ ‫על כך בעצמו‪ ,‬הפרשייה עשויה להתגלות במקרה או לאחר תקופה של חשדות‬ ‫וחקירה‪.‬‬ ‫נסיבות טראומטיות במיוחד עלולות לסבך את הטיפול בשלב ראשון זה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מקרה שבו חזרה אישה הביתה במפתיע וגילתה את בעלה עם מאהבת‬ ‫במיטתם‪ .‬חוויות הבגידה‪ ,‬החדירה לפרטיות וההשפלה היו נוראות מבחינתה‪ .‬היא‬ ‫הרגישה כי נאנסה מבחינה רגשית‪ ,‬ובמשך זמן רב לא הייתה מסוגלת לישון‬ ‫במיטתה )שם נערך "האונס הרגשי"(‪ ,‬או אף להיכנס לחדר השינה‪ .‬החלפת החדרים‬ ‫והריהוט הייתה לא רק מעלה חשדות אצל הילדים שמהם הוסתר הרומן‪ ,‬אלא יוצרת‬

‫עמוד ‪15‬‬

‫גם קשיים כספיים‪ .‬נדרש מאמץ טיפולי רב כדי שתוכל לדרוש שוב חזקה על חדרה‪,‬‬ ‫במקום להפר את כל חיי המשפחה‪.‬‬ ‫מצב אחר‪ ,‬מסובך במיוחד‪ ,‬הוא זה שבו אחד הילדים )בדרך כלל מתבגר או‬ ‫מבוגר( מעורב ישירות או בעקיפין בגילוי או בחשיפה‪ ,‬כמו במקרה של אדם‪ ,‬אשר‬ ‫באי ידיעה מוחלט מצד משפחתו ניהל רומן בן ‪ 12‬שנה עם מזכירתו‪ .‬ככל שחלפו‬ ‫השנים‪ ,‬הרגיש יותר ויותר "תקוע" בין נישואיו לבין האישה האחרת‪ ,‬אך לא היה‬ ‫מסוגל לפתור את הקונפליקט ולקבל החלטה‪ .‬שלא במודע‪ ,‬חשף את הפרשה בפני‬ ‫בתו בת ה ‪ ,-24‬בכך שסידר לה עבודה במשרדו ‪ -‬דבר שמעולם לא עשה לפני כן –‬ ‫ובכך אפשר לה לגלות בתוך זמן קצר על הפרשה‪ .‬היא חשה "נבגדת" על ידי אביה‬ ‫והגיבה בתגובות זעם ואכזבה‪ .‬היא גלתה על כך לאמה‪ ,‬אשר תגובתה הראשונה‬ ‫הייתה לספר על כך לחבריה ולמשפחתה ולאיים בגירושין‪ .‬הבת‪ ,‬שכעת הרגישה‬ ‫רגשות אשמה קשים בשל חשיפת הסיפור ואיומיי הגירושין‪ ,‬שקעה כל כך במשבר‬ ‫של הוריה עד שנכנסה לדיכאון ואיבדה את העניין בבעלה‪ ,‬ובכך העמידה בסכנה את‬ ‫נישואיה שלה‪ .‬תגובותיה ומעורבותה החריפו עוד את משבר הנישואין של הוריה‪,‬‬ ‫והקשו עליהם לטפל בעניין בצורה אפקטיבית‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפכו היחסים שמחוץ‬ ‫לנישואין לעניין משפחתי מורכב וטראומטי‪ ,‬וגרמו להארכה רבה של השלב‬ ‫המשברי‪ ,‬אשר הצריך טיפול משפחתי אינטנסיבי במסגרות שונות‪.‬‬ ‫במקרה אחר מגלה בן הזוג ה"נבגד" כי חברים ו‪/‬או עמיתים ו‪/‬או בני המשפחה‬ ‫המורחבת יודעים אודות הרומן‪ ,‬אם באופן ישיר ואם בעקיפין‪ ,‬ומשתפים פעולה‬ ‫בהסתרתו‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬רגשות הבגידה וההשפלה קשים לאין ערוך וקיימים גם‬ ‫אצל הצופים מהצד‪ .‬הרגשות המתלווים לגילוי עלולים להיות כה בלתי נסבלים עד כי‬ ‫בן הזוג ה"נבגד" מסוגל להתרחק או לנתק עצמו ממרבית הקשרים החברתיים ו‪/‬או‬ ‫המשפחתיים שלו‪ ,‬ובכך לאבד מקורות תמיכה פוטנציאליים‪" .‬אני לא רוצה לראות‬ ‫איש בגלל שאני לא יודע מי משתף פעולה וכיצד‪ ,‬ומה אמרו להם או מה הם‬ ‫חושבים"‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬צירוף חבר קרוב לפגישות טיפוליות עם בן הזוג הנבגד עשוי‬ ‫להועיל‪.‬‬ ‫חשוב מאוד לברר אם בני הזוג מטופלים גם במסגרת אחרת‪ .‬יש לכך חשיבות‬ ‫מכרעת כאשר החשיפה כרוכה בהודעה על רצון להתגרש‪ .‬לעתים קרובות החלטה זו‬ ‫)כפי שנראה במקרה של חנה ודוד( מבשילה במהלך הטיפול הפרטני של בן הזוג‬ ‫המעורב‪ .‬דוגמה שאינה נדירה מיוצגת על ידי המקרה הבא‪ :‬אדם בן ‪ ,53‬שנהנה מחיי‬ ‫נישואין יציבים במשך ‪ 30‬שנה‪ ,‬מנהל רומן סוער עם אישה צעירה יותר‪ .‬הוא הולך‬ ‫לפסיכיאטר וזה אומר לו‪ ,‬לאחר מפגשים אחדים‪ ,‬כי אין ספק שנישואיו הסתיימו‪,‬‬ ‫וממליץ לו להתחיל חיים חדשים ואותנטיים‪ .‬הוא מעודד את האיש לא "לסחוב את‬ ‫עמוד ‪16‬‬

‫העניין" אלא להתעמת מול אשתו ולהימנע מדיונים ומהסברים מיותרים‪ .‬ככלל‪ ,‬ברגע‬ ‫שנוצר קשר טוב אנו מתעקשים על כך שהטיפול יתבצע במקום אחד כדי שיהיה‬ ‫אפקטיבי‪) .‬הקשר בין שני המשפטים האחרונים לא ברור(‬ ‫להלן הצגת המקרה של חנה ודוד‪ .‬נשתמש במהלך הטיפול שלהם כדי‬ ‫להמחיש ולדון בטיפול בנושאים העיקריים במהלך שלבי הטיפול‪) .‬לא צריך לציין‬ ‫שהמקרה אמיתי או לא‪ ,‬שמות בדויים וכו'?(‬

‫המקרה של חנה ודוד‬ ‫חנה ודוד הם בני ‪ 52‬שנה‪ .‬דוד הוא מנכ"ל של חברה גדולה וחנה היא עורכת‬ ‫דין‪ .‬לשניהם קריירות מצליחות ביותר‪ .‬הם נשואים מזה ‪ 28‬שנה אך הם "יחד" מאז‬ ‫התיכון‪ .‬יש להם שלושה ילדים‪ ,‬שמתוכם רק הצעיר עדיין בבית‪ .‬חנה התקשרה‬ ‫כשהייתה במצוקה קשה והתעניינה בטיפול זוגי‪ .‬היא ספרה שהיא ובעלה דוד‬ ‫נמצאים במשבר עקב כך שגלתה על פרשייה מחוץ לנישואין ארוכת טווח ופזיזה יותר‬ ‫לאחרונה שניהל בעלה‪ .‬דוד אמר לה שהוא רוצה להתגרש‪ ,‬אך היה מוכן לבוא‬ ‫לטיפול‪ .‬עוד לפני המפגש הראשון שינה את דעתו ואמר לה שהוא רוצה לחזור‬ ‫הביתה‪ .‬בראשית המפגש הראשון ספרו בני הזוג על נסיבות החשיפה של הפרשה‪.‬‬ ‫כל המשפחה נסעה לסוף שבוע כדי לחגוג את יום הנישואין של הזוג‪ .‬האווירה‬ ‫הייתה טובה וכולם נהנו‪ .‬כשחזרו הביתה שאלה חנה את דוד על שטח אדמה‬ ‫שהם תכננו לקנות‪ .‬דוד ענה‪" :‬החלטתי לעזוב את הבית"‪ .‬חנה הגיבה‪" :‬הייתי‬ ‫המומה אך החזקתי את עצמי‪ .‬נשמתי נשימה עמוקה ושאלה אותו אם יש לו‬ ‫מישהי…רומן‪ "..‬דוד אמר‪" :‬כן‪ ,‬יש לי מישהי ואני רוצה שנתגרש‪ ,‬אני מרגיש‬ ‫שאני צריך לחדש את חיי ולרענן אותם‪ ,‬ולבנות משפחה חדשה‪ ".‬אמרתי שאני‬ ‫צריכה להבין יותר לעומק מה קרה לדוד‪ .‬הילדים לא ידעו דבר‪".‬‬ ‫כשהם המשיכו לדבר בבית סיפר דוד שהוא פגש את מאהבתו שנה קודם לכן‪,‬‬ ‫אך רק במהלך החודשים האחרונים התפתחו יחסיהם ל"רומן מיני מלא"‪.‬‬ ‫האישה ה"אחרת"‪ ,‬כך סיפר לה‪ ,‬צעירה יותר מחנה ולא מוכרת לה‪ .‬מעבר לכך‬ ‫לא נאות לספר לה כי לא רצה לפגוע בה‪ .‬חנה הגיבה בתגובת חרדה איומה‪,‬‬ ‫הפסיקה לאכול ואיבדה ממשקלה‪ ,‬לא הייתה מסוגלת לישון או להפסיק‬ ‫לחשוב על כך‪ .‬מספר ימים אחר כך אמר דוד‪ ,‬שהוא חשב על כך שוב ושהוא‬ ‫חוזר בו מהחלטתו‪ .‬הוא רוצה להישאר בבית‪ .‬הוא סיפר לה‪ ,‬שפסיכיאטר‬

‫עמוד ‪17‬‬

‫שאצלו היה מטופל במשך מספר שבועות "דחף אותי למסקנה שהדבר הנכון‬ ‫מבחינתי לעשות הוא להיפרד ושמגיע לי להתחיל חיים חדשים"‪.‬‬ ‫שני בני הזוג מתארים את ראשית נישואיהם כמצוינים‪ .‬הם הכירו בגיל צעיר‬ ‫וחברותם הפכה לפרשת אהבה סוערת‪" .‬חנה הייתה אהבת חיי‪ .‬הייתי הולך אחריה‬ ‫עד קצה העולם"‪ ,‬אומר דוד וחנה אומרת אותו דבר‪ .‬חנה מספרת‪ ,‬שחבריהם ראו‬ ‫בהם זוג אידיאלי‪ .‬הם אהבו לנסוע יחד‪ ,‬ללכת לקולנוע ולמפגשים חברתיים‪ .‬הם רבו‬ ‫לעתים נדירות‪ .‬בשנים מאוחרות יותר היה כל אחד מהם עסוק מאוד בקריירה שלו‪.‬‬ ‫חנה מדווחת על כך שלאחרונה נראה דוד מאוד מתוח ומבולבל‪ .‬מאחר שהיא‬ ‫ייחסה את המתח ללחץ בעבודה‪ ,‬המליצה שיראה פסיכיאטר כדי להירגע‪ .‬לסיכום‬ ‫רגשותיה אמרה‪:‬‬ ‫" אני מתאבלת )מצטערת( על אובדן התמימות שלי ונאמנותי העיוורת‪ .‬לעולם‬ ‫לא חשבתי שמשהו מעין זה יכול לקרות לי‪ .‬יחסינו היו כל כך נהדרים‬ ‫ונאמנים‪".‬‬ ‫אמירה זו הייתה נושא עיקרי לעבודה טיפולית‪.‬‬ ‫התקופה שלפני הגילוי‬ ‫זמן קצר לאחר בירור נסיבות של גילוי או חשיפת הרומן מתקיימת שיחה‬ ‫הקשורה להתנהגויות המודעות והלא מודעות של שני בני הזוג בשעה שהפרשה‬ ‫הייתה סודית והסימנים‪ ,‬שקודם לכן התעלמו מהם‪ ,‬עולים על פני השטח‪.‬‬ ‫שלושה דפוסי התנהגות בטרם הגילוי הם אלה שבעיקר משפיעים על‬ ‫אינטנסיביות המשבר‪) :‬עדיף באופן רציף ובלי המספרים‪ .‬מה גם שכתוב‪ :‬הדפוס‬ ‫הראשון‪ ,‬השני…(‬ ‫‪ .1‬הדפוס הראשון הוא זה של הכחשה ו‪/‬או של "לא ראיתי"‪ .‬דפוס זה שכיח מאוד‬ ‫אצל זוגות‪ ,‬הנמנעים מאינטימיות ו‪/‬או מקונפליקט על ידי מה שהם מכנים "חברות‬ ‫טובה"‪ .‬נראה כי בן הזוג הלא מעורב מפתח מנגנון מיוחד של הכחשה‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫העובדות והרמזים נמצאים שם‪ ,‬אך הם לא "נרשמים"‪ .‬נראה כאילו הם עוברים‬ ‫במסננת לא מודעת במידה מסוימת‪ ,‬כך שמשמעותם אינה נקלטת במלואה‪ .‬ישנו‬ ‫המיתוס של "אני יודע עליה הכל ואני סומך עליה"‪ ,‬מעין התנהגות של "מובן‬ ‫מאליו"‪.‬‬

‫עמוד ‪18‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬כפי שנראה במקרה של חנה ודוד‪ ,‬בן הזוג מגיב בכל זאת ברמה‬ ‫רגשית לא מודעת בדרך שנראית לא מתאימה או מובנת‪ ,‬בדרך מבולבלת‪.‬‬ ‫היא‪/‬הוא עלולים להיות מעט מדוכאים או לחוצים ומתוחים‪ ,‬יותר מדיי תובעניים‬ ‫ו‪/‬או לא בטוחים וכיו"ב‪ .‬תגובות אלה מפורשות לא נכון על ידי שני בני הזוג‪.‬‬ ‫בדרך כלל משויכות תגובותיה של האישה למתח בשל הפסקת המחזור‪,‬‬ ‫ותגובותיו של הבעל משויכות ללחץ בעבודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬דפוס שני הוא זה‪ ,‬שבו בן הזוג הלא מעורב חושד מאוד‪ ,‬אך בוחר להאמין‬ ‫להכחשת בן הזוג המעורב‪ ,‬להבטחותיו ול"התנהגותו הטובה" במקום ללכת אחר‬ ‫רגשותיו שלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬הדפוס השלישי הוא זה שבו חשד בולט – אינטואיטיבי או מבוסס על עובדות –‬ ‫מועמד מול ההתנהגות או השקרים של בן הזוג המעורב‪ .‬תגובות רגשיות אינן‬ ‫מודעות ובן הזוג המעורב מכחיש בתוקף כל מעורבות‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬מטיל בן‬ ‫הזוג המעורב את האשמה על בן הזוג הלא מעורב‪ .‬במקרים קיצוניים מתחיל‬ ‫תהליך של "הטרפה"‪ ,‬שבו בן הזוג המעורב מכחיש את התנהגותו גם לנוכח‬ ‫עובדות מוצקות‪ ,‬ועוד מכנה את בן זוג "פרנואיד" ובעייתי מבחינות אחרות‪ .‬זה יוצר‬ ‫תגובות חרדה קשות אצל בן הזוג הלא מעורב‪ .‬ככל שגדלים האינטנסיביות‬ ‫והפיתוח של ההכחשה ו‪/‬או של תהליך ה"הטרפה"‪ ,‬כך תגדל התגובה‬ ‫הטראומטית כאשר ייחשף הרומן במלואו‪ ,‬אם כי יתכן כי תגובה זו תלווה בתחושת‬ ‫רווחה גדולה על כך שבן הזוג הלא מעורב איננו "מטורף"‪ .‬על פי ניסיוננו‪ ,‬קשה‬ ‫מאוד לשמור על תחושת אמון בדפוס התנהגות זה‪ .‬התגובות לטראומה עלולות‬ ‫להדהד שנים רבות אחר כך‪ .‬מרביתם של זוגות אלה מתגרשים בסופו של דבר‪.‬‬ ‫בדיקת דפוסי ההתנהגות בתקופה שקדמה לגילוי עשויה לצייד את בן הזוג‬ ‫הנבגד בנקודת מבט טובה יותר ועשויה לשפר את הערכתו העצמית‪:‬‬ ‫" לא הייתי מטורפת או פרנואידית‪ .‬כעת אני מבינה מדוע הוא לא רצה בי פתאום‬ ‫יותר‪ .‬התחלתי להרגיש לא מושכת והאשמתי את עצמי‪".‬‬ ‫כך תארה חנה את חייה עם דוד בתקופה שלפני הגילוי‪:‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫הוא היה אהבת חיי…היה לנו אמון מלא זה בזה‪ .‬הייתי בטוחה‬

‫שבבוקר הוא הולך לעבודתו ושבערב הוא ישוב הביתה למשפחתו‪ ,‬ושזה היה‬ ‫הכל בחייו‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫לקחת את זה כמובן מאיליו‪.‬‬ ‫עמוד ‪19‬‬

‫חנה‪:‬‬

‫בשנה שעברה‪ ,‬ובמיוחד בחודשים האחרונים‪ ,‬דוד היה עצבני ולא‬

‫מרוכז‪ ,‬אבל חשבתי שזה בגלל מתחים בעבודה‪ .‬דיברנו על כך המון‪ ,‬אבל הוא‬ ‫לא סיפר לי שיש מישהי אחרת בחייו‪ .‬הוא התלונן על כך שאני לא משגיחה על‬ ‫עצמי וששמנתי )חנה די רזה(‪ .‬הייתה לי ההרגשה‪ ,‬שאני לא יכולה לעמוד‬ ‫בסטנדרטים שלו‪ .‬כחלק מתלונותיו נגדי לפני ה"פיצוץ" הוא אמר‪ ,‬שאני תמיד‬ ‫הולכת לישון ב ‪ -7‬או ב ‪ -8‬בערב ושאנחנו לא יכולים אף פעם לצאת‪ .‬כל מי‬ ‫שמכיר אותי יודע כי העובדות הפוכות‪ ,‬ושאני תמיד רציתי לצאת‪ ,‬ודוד היה זה‬ ‫שרצה שנישאר בבית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬זה נכון שלא שיתפתי אתו פעולה‬ ‫לאחרונה‪ .‬אני חושבת שרציתי להימנע ממנו וזה התאים לשנינו…הוא לא רצה‬ ‫לראות אותי ואני לא רציתי לראות אותו‪ ,‬וכך לא נפגשנו‪ .‬מה שאפשר היה‬ ‫לראות כלפי חוץ זה שהייתי הולכת לישון מוקדם‪ .‬זה היה בניגוד לטבע האמיתי‬ ‫שלי‪ ,‬ומסיבה כלשהי לא עצרתי לשאול את עצמי מה קורה‪ .‬וכל הזמן האשמתי‬ ‫את עצמי שלא נתתי לי מספיק ושזו הייתה אשמתי‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫ומה את מבינה עכשיו?‬

‫חנה‪:‬‬

‫במבט לאחור‪ ,‬וכאשר אני חושבת על זה כעת‪ ,‬אני מבינה שזו הייתה‬

‫פשוט תגובה של דיכאון… הרגשתי הרבה דברים אך לא ייחסתי לכך תשומת‬ ‫לב רבה ולא שאלתי את עצמי מדוע‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫במה עוד הבחנת שכעת ברור לך יותר?‬

‫חנה‪:‬‬

‫כל פעם שהיה אירוע חשוב או מסיבה בעבודה‪ ,‬הוא תמיד סיפר לי‬

‫על כך ברגע האחרון‪ ,‬ואם‪ ,‬כתוצאה מכך‪ ,‬לא יכולתי ללכת היה מתלונן‪ .‬אולי‬ ‫יש קשר כלשהו בין זה לבין הרומן…זה היה לו מאוד נוח כשלא באתי‪ ,‬ואולי‬ ‫לכן הוא היה מספר לי על כך ברגע האחרון‪ .‬אחר כך הוא היה בא עם כל מיני‬ ‫סיפורים‪ ,‬ואני מעולם לא פקפקתי באמיתותם‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫)בהערצה( לא יכול להיות‪.‬‬

‫חנה‪:‬‬

‫)באירוניה( ואני עדיין מאמינה לו כשהוא מספר לי משהו…‬

‫נושאים הקשורים לתקופה שקדמה לגילוי יעלו שוב ושוב עם רענון הזיכרון‬ ‫ושיפור הפרספקטיבה‪ ,‬כמו גם בעת הטיפול במה שאנו מכנים נושאים של "הבשלת‬ ‫הקרקע"‪.‬‬ ‫חשיפת ההתנהגות שלאחר הגילוי‬ ‫בדיקה מדוקדקת של מעשי בני הזוג מייד עם הגילוי עוזרת להכיר בגורמים‬ ‫שתרמו להחרפת המשבר‪ ,‬כמו גם לנבא התנהגויות לא אפקטיביות או פוגעות‪,‬‬ ‫עמוד ‪20‬‬

‫וקשיים אפשריים בטיפול ולהעלותם לדיון מחודש‪ .‬קנאה‪ ,‬מחשבות אובססיביות‬ ‫וחשדנות‪ ,‬דיכאון‪ ,‬בכי‪ ,‬אי יכולת לישון‪ ,‬הפרעות אכילה זמניות‪ ,‬ואפילו מעשים‬ ‫אימפולסיביים )האקדמיה מכנה אותם‪ :‬פרצניים?!( של הרס עצמי או של האחר‬ ‫במקרים קיצוניים יכולים להינקט על ידי בן הזוג ה"נבגד"‪ .‬אלה מוליכים‪ ,‬בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬למעגלי פעילות מערכתיים קשים ולתגובות‪ ,‬שיש להתמודד איתן )‪ Moultrup,‬‬

‫‪.(1990; Brown, 1991‬‬ ‫ישנם בני זוג "נבגדים"‪ ,‬אשר מתוך חיפוש אחר תמיכה או מימוש רגשות‬ ‫נאמנות או נקמנות‪ ,‬מערבים מיד חברים מהמשפחה המורחבת או חברים‪ .‬גם אם‬ ‫העצות שהם מעניקים הן מתוך "כוונות טובות" והן מועילות לפעמים הרי‪ ,‬לעתים‬ ‫קרובות‪ ,‬הן דווקא מחריפות את המצב )צריך לדעתי לחדד כאן כי נראית סתירה‬ ‫מסוימת(‪ ,‬ומובילות למעשים נמהרים או אימפולסיביים‪ .‬במקרים עגומים במיוחד‪,‬‬ ‫המשפחה והחברים עלולים להחרים כל קשר עם בן הזוג המעורב‪ .‬במקרים אחרים‪,‬‬ ‫הם יכולים להרגיש כל כך קרועים בין בני הזוג‪ ,‬עד שיחליטו לנתק קשר עם שניהם;‬ ‫אחרים מתמרנים בין שני בני הזוג‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬גם זה יכול להשפיע על מהלך‬ ‫הטיפול‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬מצפה "בן הזוג הנבגד"‪ ,‬וגם זקוק‪ ,‬לתמיכה רבה מבן הזוג המעורב‪,‬‬ ‫וזה אינו מסוגל‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬או אינו מעוניין לתת לו אותה‪ ,‬משום שהוא עסוק‬ ‫בבעיותיו שלו‪ .‬הקטע הבא מייצג מצב זה‪:‬‬ ‫חנה‪ :‬שאלתי אותו "כמה זמן בדיוק זה נמשך"‪ ,‬והוא ענה‪" :‬למה זה חשוב?" )או‬ ‫מדוע…הראשון משמעו 'לשם מה' זה חשוב לך‪ ,‬מכוון לעתיד‪ ,‬והשני לעבר(‬ ‫אמרתי לך שסיימתי עם זה‪ .‬כשהתעקשתי‪ ,‬אמר לי‪" :‬זה לא עניינך 'כמה זמן או‬ ‫עם מי'‪ .‬זה היה רק סיפור קצר והוא נגמר‪ .‬את סתם פרנואידית לגביו"‪ .‬אני‬ ‫נשאר בבית אחרי העבודה והיא אפילו לא מתקשרת‪ .‬בכל פעם שאני מתקשר‬ ‫אני שומעת כמה רע הוא מרגיש‪ ,‬ואני כבר לא יודעת מה לעשות‪) .‬לא הבנתי‬ ‫את המשפט האחרון‪ .‬מי אומר מה למי?(‬ ‫"לדעת או לא לדעת"‬ ‫בשלב זה‪ ,‬הדילמה של בני הזוג בשאלה "לדעת או לא לדעת"‪ ,‬לגלות מידע‬ ‫לגבי הרומן או לא‪ ,‬היא כה עמוקה עד שמן הראוי להתייחס אליה בנפרד‪ .‬מטרתנו‬ ‫היא תמיד לא להסתפק בפרטי המידע על פרטי הרומן לצורך הזדככות‪ ,‬אלא לנצל‬ ‫את המומנטום ולהרחיב אצל המטופלים את רצונם לדעת גם לגבי היחסים שלהם‬

‫עמוד ‪21‬‬

‫וגם כל אחד לגבי האחר‪ .‬עבודה אפקטיבית ביחס לנושא זה תצמצם במהירות את‬ ‫תסמיני הלחץ ותוביל לשיתוף פעולה טיפולי מועיל‪.‬‬ ‫עם חשיפת הרומן‪ ,‬מרגיש בן הזוג ה"נבגד" כאילו ה"קרקע נשמטה מתחת‬ ‫לרגליו"‪ ,‬והוא חייב‪ ,‬לשם הישרדות‪ ,‬לעשות דברים מסוימים כדי לזכות מחדש‬ ‫בתחושות איזון ושליטה‪ .‬הביטוי המיידי של צורך זה הוא שאיפה – אובססיבית אך‬ ‫נורמטיבית – לדעת בדיוק מה קרה – מיהו השותף לרומן‪ ,‬ו"איך הוא"‪ ,‬במשך זמן‬ ‫מתנהל הרומן ומתי הוא החל; האם הוא נמשך‪ ,‬פיזית או "מחשבתית" וכיוצא בזה‪.‬‬ ‫לצד הרצון העז לדעת ישנה אמביוולנטיות )דו‪-‬ערכות( רבה לגביו‪ .‬ידיעה‬ ‫משמעה גם עימות אישי‪ ,‬בין המגבלות האישיות לבין "הפוטנציאל" של בן הזוג שלא‬ ‫זכה לביטוי הולם במסגרת היחסים‪ .‬המעטפת מוסרת ואור הזרקורים מופנה‬ ‫להיבטים רבים ביחסים‪ .‬במקרים אחדים‪ ,‬ההתעקשות על הידיעה שוברת גם דפוסי‬ ‫"פרטיות" שבעבר השתמשו בהם כדי להימנע מאינטימיות‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬בני הזוג‬ ‫המעורבים מאוד לא רוצים לגלות את המידע המבוקש‪ .‬הם מרגישים אשמה או פחד‬ ‫כלפי האחר‪ ,‬הם מעונינים לשמור על פרטיות הרומן‪ ,‬או לא רוצים לחשוף אותו ללעג‬ ‫בן הזוג שאינו מעורב‪ .‬לעתים מעורבים גם נושאים של כוח ושליטה‪.‬‬ ‫אנו חוזרות ומדגישות )אבל אם הכוונה היא לא לכותבות המאמר אלא‬ ‫למטפלים‪ ,‬הייתי מעבירה לגוף זכר רבים( כי מה שנראה כצורך אובססיבי לפרטים‬ ‫הוא אופייני ונורמטיבי‪ ,‬משום שהוא דרוש לריפוי הרגשות הפגועים ולהחזרת‬ ‫הביטחון‪ ,‬וכן צריכים אותו שני בני הזוג כדי לזכות מחדש בתחושות בהירות ושליטה‪.‬‬ ‫הוא דרוש גם משום שהוא מבטא את הצורך של בן הזוג שאינו מעורב להכיר באמת‬ ‫את בן זוגו ה"אמיתי"‪ ,‬ללמוד – אולי בפעם הראשונה – על עולמו הפנימי‪ ,‬על רגשותיו‬ ‫הסובייקטיביים )יש כאן כפילות‪ ,‬אלא אם כוונתך הייתה להדגשה( ‪ ,‬על צרכיו ועל‬ ‫רצונותיו‪ ,‬ועל מה שבאמת התרחש בחייו‪ .‬מידע שעונה על הצורך לדעת בלבד הוא‬ ‫חסר ערך‪ ,‬ואולי אף מזיק‪ ,‬אלא אם הוא מאפשר לנו לעצור ולחשוב על איכות וסגנון‬ ‫יחסינו‪ ,‬ולקחת אותנו רחוק יותר לשאלות שערכן רב יותר עבורנו‪ .‬לבסוף‪ ,‬אנו‬ ‫סבורות כי תחושת הקלה מלווה את סיפוקו של הצורך להסתיר או לשקר‪.‬‬ ‫המטפל חייב להבטיח לבן הזוג המעורב כי יהיה מוגן מפני שימוש לרעה בעת‬ ‫חשיפת המידע‪ ,‬וכי שני בני הזוג יקשיבו בתשומת לב לאמת האחד של השני‪ .‬טעות‬ ‫נפוצה היא להעריך שלא כראוי של המתח שבו שרוי בן הזוג המעורב‪ ,‬בייחוד אם‬ ‫הפרשה הייתה בגדר רומן "סוחף"‪ ,‬ובן הזוג מוטרד קשות מהאובדן‪ .‬מאחר שזוגות‬ ‫פונים לטיפול מתוך רצון לשקם את יחסיהם‪ ,‬חשוב להגדיר את הפרשייה עבור הזוג‬ ‫כ"פתרון של התנסות" )או שמא הכוונה הייתה ל"פתרון של התפתות"?( )‪ Watzlawick‬‬

‫‪ – (et al., 1994, Brown, 1991‬גם אם אינו יעיל לטווח הארוך – למספר בעיות חשובות‬ ‫עמוד ‪22‬‬

‫ברמה הפרטנית והזוגית‪ ,‬אולי כדרך לדחוף להתפתחות חשובה למדי עבור הפרט‬ ‫והנישואין‪ .‬אנו רוצות להדגיש‪ ,‬כי איננו נתקלות במקרים רבים שבהם הפרשה נוצרה‬ ‫מתוך כוונה רעה‪ ,‬אלא אם הנישואין אופיינו עוד קודם לכן על ידי דפוסים בולטים של‬ ‫עוינות ונקמנות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אנו מקבלות כי ההתנהגות של בן הזוג המעורב נראית‬ ‫פעמים רבות מרושעת ואנוכית או בלתי רגישה‪ .‬אנו מבטיחות לבני הזוג שהיבטים‬ ‫אלה‪ ,‬כמו גם הרצון לשמור על אנונימיות הפרשייה‪ ,‬יידונו בטיפול‪.‬‬ ‫לעתים קרובות אנו נתקלות בתגובות המלמדות על כך‪ ,‬שבן הזוג הנשוי נתפס‬ ‫כמובן מאיליו‪" .‬אני מכיר‪/‬ה אותה‪/‬ו כל כך טוב…"‪ .‬בן הזוג מניח כי הרעיונות והידע‬ ‫שיש לו אודות בן הזוג האחר נכונים גם היום‪ .‬חשיבה זו חייבת להשתנות כדי לאפשר‬ ‫פתיחות ל"ידע" חדש שיושג באופן אינטראקטיבי‪:‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫אני תמיד יודעת מה הוא מרגיש ומה מתרחש בתוכו‪ .‬הוא לא 'הוא‬

‫עצמו'‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫אני לא סבור כך…את לא תמיד יודעת‪ .‬לא הכרת אותו בשנתיים‬

‫האחרונות‪ .‬אני תוהה מה דוד מרגיש לגבי הקביעה הפשטנית שלך שלפיה את‬ ‫מכירה אותו כל כך טוב‪.‬‬ ‫להלן קטע מתוך החלק האחרון של המפגש הראשון עם חנה ודוד‪ ,‬העוסק‬ ‫בצורך הבלתי נלאה של חנה לדעת‪ ,‬ובאמביוולנטיות שלה לגבי הידיעה‪:‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)לחנה( זה לא קל לבחור באופן מודע בין הרצון לדעת לבין הרצון לא‬

‫לדעת‪ .‬מהי החלטתך?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫אני לא רוצה לדעת‪ .‬זה פוגע ומעליב‪ .‬תמיד בטחתי בו‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫זו ההזדמנות שלה לגלות אם את מעונינת באמת עיוורת או באמת‬

‫ביקורתית‪ .‬אמת עיוורת מבוססת על אידיאליזם‪ ,‬ואמת ביקורתית על הערכת‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫האמת היא שאני כן רוצה לדעת‪ .‬ידע מאפשר לי להיות יותר‬

‫בשליטה‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫האם רצונך לדעת מבוסס על שאיפה לשליטה‪ ,‬או על תחושת‬

‫סקרנות לגבי בעלך?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫אני חושבת ששני הדברים נכונים לגביי‪.‬‬

‫הבהרת שני הסוגים של הרצון לדעת חשובה‪ .‬שניהם תקפים ולגיטימיים‪ .‬בני‬ ‫הזוג צריכים להיות מודעים )אולי רצוי לכתוב למה‪ ,‬או שזה חופף לזיהוי הסיבה‬ ‫לשאלות( ולזהות את הסיבה לשאלות וכן להיות גלויים‪ .‬על המטפל לתמוך בשני בני‬ ‫עמוד ‪23‬‬

‫הזוג ולעודד אותם להתעניין אחד בשני‪ ,‬על ידי הצגת שאלות שיעמיקו את הידע שיש‬ ‫לכל אחד מהם על האחר‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)לחנה( אני מבין את הדילמה שלך‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הצורך שלך לידע‬

‫ברור הוא בעל משמעות מיוחדת לגבייך כרגע‪ .‬מצד שני‪ ,‬כאשר דוד נותן לך‬ ‫תשובות לא ברורות או מסתיר ממך דברים‪ ,‬את מתחילה לחשוש‪ .‬אך אינך‬ ‫רוצה לדבר על כך‪ ,‬משום שאינך רוצה לשחק את תפקיד האישה המנדנדת‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫אני חוששת שתהייה לכך השפעה הפוכה‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫האם את רוצה שדוד יגלה רגישות כלפי חששותייך?‬

‫חנה‪:‬‬

‫לא‪ ,‬הוא לא חייב לחשוב על זה כל הזמן‪ .‬יש לו מספיק משל עצמו‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫)מחייך( אז למעשה את רוצה שהוא יגלה רגישות כלפי משהו‪ ,‬שאת‬

‫אומרת לו לא לגלות רגישות כלפיו‪.‬‬ ‫)לדוד( מה אתה חושב‪ ,‬דוד?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫זה ייקח זמן עד שהיא תירגע‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫אתה לא חייב להיות ‪) . politically correct‬אם תרצי‪ ,‬אוכל לתרגם את זה‬

‫לעברית במלים אחרות‪ .‬התרגום המילולי הוא 'תקינות פוליטית' אבל לא סביר‬ ‫שהמטפל השתמש במונח זה( האם תוכל לשתף אותנו במשמעות הדברים‬ ‫האמיתית לגבייך‪ ,‬כאשר מדובר ב"כיסוי" המסוים שלך ובצורך שלך בפרטיות?‬ ‫עד כמה יהיה לך קשה להתמודד עם זה? אנא‪ ,‬נסה להקדיש לכך מחשבה‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫זה מעבר )שינוי( גדול עבורי‪ ,‬אני לא רגיל לדבר על עצמי‪ .‬אני אפילו‬

‫לא זוכר את רצף האירועים‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫מה יעזור לך?‬

‫דוד‪:‬‬

‫יעזור לי אם חנה לא תפנה אליי בשאלות כאילו שהיא חוקרת‬

‫במשטרה )כתוב 'כאילו' ולכן המרכאות לא דרושות( או בלשית‪ ,‬אלא כחברה‪.‬‬ ‫אני חושב שהיא יודעת איך לעשות את זה‪.‬‬ ‫הכנת הבמה לנושאים של "הבשלת הקרקע"‬ ‫הדילמה של ידיעה או אי ידיעה מאפשרת המשך טבעי להבהרת נושאים‬ ‫הקשורים ל"הבשלת הקרקע" להתרחשות הפרשייה‪ .‬במהלך הטיפול סיפרו‬ ‫חנה ודוד‪ ,‬שבערך מגיל ‪ 35‬הם החלו להתפתח בהדרגה לכיוונים שונים‪.‬‬ ‫שניהם החלו להיות מעורבים יותר ויותר בעבודותיהם‪ ,‬ויחסי המין שלהם הפכו‬ ‫פחות ופחות מספקים‪ .‬אולם‪ ,‬איש מהם לא היה מוכן להתמודד עם התנסויות‬ ‫אלה‪ .‬דוד חש שאשתו לא מעריכה אותו ומזניחה אותו‪ ,‬ואילו חנה ראתה שהוא‬ ‫עמוד ‪24‬‬

‫הפסיק לשתף אותה בהחלטותיו )או שהכוונה לכך שהיא חשבה שהוא הפסיק‬ ‫לשתף אותה(‪ .‬תגובתם הייתה של התעלמות ודפוס זה של התעלמות הלך‬ ‫וגבר‪ :‬התעלמות מעימותים והתעלמות זה מזה‪ ,‬וכן הימנעות מקרבה הדדית‬ ‫ומאינטימיות‪.‬‬ ‫להלן קטע מחלק זה של השיחה‪:‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫האמת היא שכבר לפני ארבע עשרה שנה הרגשתי שאם הדברים‬

‫ימשיכו כך‪ ,‬שכל אחד מאתנו ימשיך להיות עסוק בענייניו‪ ,‬הדברים ישתבשו‪.‬‬ ‫רציתי ילד נוסף ואז נולד אוריון‪ .‬קראתי לו "הדבק" )כיום הוא בן שלוש עשרה‬ ‫ותלותי מאוד(‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫האם כבר אז חשת שנישואיך זקוקים ל"הדבקה"‪.‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫פחדתי שעם השנים יגדל בינינו המרחק ונאבד את הקשר שבינינו‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫מנגנון הגנה מפני פיתוי?‬

‫חנה‪:‬‬

‫זה בהחלט אפשרי‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫)לדוד( אז מה קרה?‬ ‫לא הייתה לי ברירה אלא למצוא נקודות מוצא פה ושם‪ ,‬אך תמיד‬

‫העדפתי )בחרתי( לחזור הביתה‪ .‬אך הקשר האחרון שלי היה אחר – גם בגלל‬ ‫הגיל שלי‪ .‬היחסים נמשכו שנה‪ ,‬ובמשך שלושת החודשים האחרונים הם הפכו‬ ‫מאוד אינטנסיביים‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫במפגשים הבאים נבחן מקרוב את מערכת יחסי המין ביניכם‪.‬‬

‫הסכם טיפולי‬ ‫בהבהרת המטרות הראשוניות של הטיפול חשוב לפתח דיון מעבר לנושא‬ ‫המתח הראשוני‪ .‬זה מרחיב את נקודת המבט ונותן תקווה‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)לדוד( מה אתה מצפה שיקרה לנו כאן?‬

‫דוד‪:‬‬

‫שננסה להגיע להבנה ולמציאת פתרון‪ .‬חנה פתוחה כעת יותר לדבר‬

‫ולנסות‪ .‬אני מאוד אוהב את זה ורוצה שזה ימשיך כך‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)מסכם( יחסיכם הממושכים הם מקור כוח עבורכם וגם מקור חולשה‪.‬‬

‫מקור כוח‪ ,‬משום שאתם סומכים אחד על השני ואתם חברים טובים; מקור‬ ‫חולשה‪ ,‬משום שיחסיכם דורכים במקום כבר זמן רב‪ .‬הצלחתם ליצור נפרדות‬ ‫ואינדיבידואליות‪ ,‬אך עליכם ללמוד לבנות אינטימיות בתוך הנפרדות שלכם‪.‬‬ ‫עמוד ‪25‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫אתה צודק‪ .‬מנענו אחד מהשני להתבגר‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫ובכן‪ ,‬העובדה שלא אפשרתם קונפליקטים ונמנעתם מחילוקי דעות‬

‫מנעה מכל אחד מכם אפשרות להשתנות‪.‬‬ ‫השלב השני‪ :‬זחיחות מול חרדה‬

‫השלב השני‪ :‬זחיחות מול חרדה‬ ‫שלב זה מאופיין בטלטלות בין מצב של זחיחות לבין חרדה‪ .‬במהלך השבועות‬ ‫הראשונים שלאחר חשיפת הרומן‪ ,‬חווים זוגות רבים למשך זמן קצר זחיחות‬ ‫ביחסיהם ובמצב רוחם‪ .‬בתקופה זו ניתן לראות סממני התרגשות והתעוררות‬ ‫מחודשת של המשיכה המינית‪ ,‬המובילים לפרצי אהבה ואפילו להרפתקאות מיניות‪,‬‬ ‫וכן לרצון להיות יחד‪ ,‬בדומה להתאהבות מחדש‪ .‬זוגות העוברים שלב זה נהנים )זה‬ ‫התרגום אבל אני לא בטוחה שזו הכוונה המדויקת‪ .‬אולי‪' :‬מרגישים צורך'( לחלוק זה‬ ‫עם זה חוויות אינטימיות ולא ידועות מעברם‪ .‬זה מעורר תחושה משחררת ורגשות‬ ‫קרבה‪.‬‬ ‫אנו תופסות שלב זה כתוצאה של שאיפה עזה לצמצם את החרדה הטבועה‬ ‫במשבר‪ ,‬ולאזן את הסכנה של אובדן פוטנציאלי‪ .‬בן הזוג ה"נבגד" מאמץ לעצמו‬ ‫התנהגות מודעת או לא מודעת של חיזור כדי להשיב לעצמו את אהבתו ומשיכתו של‬ ‫בן הזוג השני‪ .‬האפשרות של אובדן מעוררת מיקוד בתכונות החיוביות של בן הזוג‬ ‫השני וזיכרונות רומנטיים מהעבר‪ .‬על המטפל לנצל תופעות התנהגותיות אלה‬ ‫לצורך הטיפול‪.‬‬ ‫הזוג שלנו‪ ,‬חנה ודוד‪ ,‬הפגינו בברור תסמינים לתופעה זו בפגישתם השניה‪ .‬הם‬ ‫צחקו הרבה‪ ,‬וחרדת הפגישה הקודמת הוחלפה בעליזות מוגזמת ועצבנית‪ ,‬כפי‬ ‫שניכר בקטע הבא‪:‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫אנחנו מדברים כל הלילה‪ .‬יחסי המין שלנו אינטנסיביים כפי שמעולם‬

‫לא היו‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫אנחנו לא ישנים בלילה‪ ,‬ונותנים לרגשות שלנו להתבטא‪ .‬אני לא‬

‫זוכרת מתי הייתי כל כך אימפולסיבית )דוד מסכים בחיוך(‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫זה נהדר מפני שהכל פתוח כעת‪.‬‬

‫עמוד ‪26‬‬

‫בני הזוג ממשיכים לספר כיצד הם חושפים יחד סודות מהעבר‪ .‬דוד התוודה‬ ‫בפני חנה כי היו לו כמה "התפרפרויות" במהלך השנים‪ ,‬למרות שכולן – בשונה‬ ‫מהרומן האחרון – היו מיניות בלבד ולא רגשיות‪ .‬גם חנה סיפרה לו על רומן קצר‬ ‫מאוד שהיה לה עשרים שנה קודם לכן‪ .‬לכאורה יכולים כעת בני הזוג "לגלות את כל‬ ‫הקלפים"‪.‬‬ ‫זוגות הנמצאים במצב זחיחות אינם מודעים עדיין להשלכות הרגשיות של‬ ‫תגליותיהם המשותפות‪ .‬במקום זאת‪ ,‬הפתיחות החדשה שגילו ורגשות המשיכה‬ ‫המינית התוססים משכרים אותם‪ .‬למעשה‪ ,‬קרבה אינטימית זו היא מדומה‪ ,‬מאחר‬ ‫שבני הזוג לא הגיעו עדיין לרמת המוכנות הרגשית ולתחושה האמיתית של אמון‬ ‫הדדי הדרושות לשם הטמעת המידע שנחשף והפיכתו ליסודות מפרים יותר של‬ ‫אינטימיות‪ .‬לפנינו תהליך של גילוי‪-‬עצמי‪ ,‬הכולל גילוי הדדי של אמיתות בצורה לא‬ ‫מעודנת ווידוי הדדי אודות התנהגויות לא הולמות‪ ,‬במקום תהליך גילוי‪-‬עצמי‪ ,‬המכוון‬ ‫להבנת התהליכים שגרמו לבני הזוג להיות חשאיים ביחסיהם זה כלפי זה‪ ,‬או‬ ‫לחשיפת הסיבות האמיתיות לרגשותיהם המודחקים )‪.(Waring 1990‬‬ ‫להלן המשך קטע הפגישה הקודם‪:‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫מה קרה לכם השונה מהעבר? מה אתם מרגישים שנפתח?‬

‫חנה‪:‬‬

‫אני מגלה שוב את משיכתי אליו‪ .‬אני מגלה שאני יכולה לעשות‬

‫דברים שקודם סירבתי לעשות‪ ,‬משום שחשבתי שהם יעוררו בי גועל‪ ,‬וכעת אני‬ ‫נהנית מהם‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫זו הפעם הראשונה שאני יכול פשוט לשכב ולקבל את מה שחנה‬

‫נותנת‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)לדוד( מה אפשר לך להיות כך?‬

‫דוד‪:‬‬

‫חשתי את משיכתה אליי‪ ,‬וחשוב מכך חשתי בפעם הראשונה שהיא‬

‫באמת מתרכזת בי ולא חושבת על דברים אחרים‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫הוא צודק‪ .‬זה באמת היה כך‪.‬‬

‫לו הייתה תקופת הזחיחות יכולה להימשך לעד! אולם‪ ,‬היא לא נמשכת זמן רב‪.‬‬ ‫לאחר זמן קצר משתלטות רגשות חרדה‪ .‬פרטים מסוימים מהגילויים העצמיים‬ ‫האחרונים שוקעים וזורעים הרס רגשי‪ .‬שני בני הזוג מבינים גם כי זרעי אי שביעות‬ ‫הרצון מהנישואין לא נזרעו עם הרומן‪ ,‬אלא זמן רב קודם לכן‪ .‬זה כמו ש"הבוקר‬ ‫עלה"‪ ,‬וכל הדברים הוארו באור ברור וחד יותר‪ .‬בני הזוג מתחילים להיות מודעים‬ ‫יותר להשפעות החתרניות של תהליכי ההכחשה‪ ,‬ההתרחקות והפחד; וכן לתסכולים‬

‫עמוד ‪27‬‬

‫המצטברים ולמתחים החבויים או הגלויים שהתפתחו ביניהם עם השנים‪ .‬הם גם‬ ‫מתחילים להבין כיצד חסמו‪ ,‬או לא השכילו לפתח‪ ,‬דרכים אפקטיביות לפתרון בעיות‬ ‫או לפיתוח אינטימיות‪ .‬תהליך הכרה זה זרוע בתופעות הדדיות של הטלת אשמה‪,‬‬ ‫התנערות מאחריות אישית ואשמה‪.‬‬ ‫בד בבד מתחילים לעלות על פני השטח נושאים של אמביוולנטיות ושל‬ ‫מחויבות‪ .‬בן הזוג ה"נבגד" שם לב שבן הזוג המעורב חש געגועים למאהב‪/‬ת‬ ‫שלה‪/‬שלו ולמה שהוא‪/‬היא מייצג‪/‬ת – דבר המעלה עוד את דחיפות הטיפול בנושא‬ ‫המחויבות‪ .‬רמת המחויבות הבסיסית שהתקיימה בשלב הראשון )"חזרתי הביתה"(‬ ‫אינה מספקת עוד‪.‬‬ ‫חנה ודוד התחילו את הפגישה הרביעית כשמצב רוחם ירוד‪ .‬חנה החלה לעכל‬ ‫את דברי הגילוי‪-‬העצמי של דוד ואת מעשיו במהלך השנים האחרונות לנישואיהם‪.‬‬ ‫היא כעסה!‬ ‫חנה‪:‬‬

‫זה יצר רמה גבוהה מאוד של אינטימיות… אך‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬דוד חש‬

‫תחושת קרבה כזאת‪ ,‬שמרגע שהסכרים נפרצו הוא הרשה לעצמו לספר הכל‪.‬‬ ‫הוא סיפר לי שבמהלך חופשה לפני מספר חודשים‪ ,‬כאשר נסע לספרד‬ ‫לתחרות ספורט‪ ,‬הוא הזמין גם את חברתו‪ .‬נורא כעסתי על כך והוא היה מאוד‬ ‫מופתע!‬ ‫גם דוד לא הרפה מהרומן הקצר שהיה לחנה שנים קודם לכן‪ .‬הוא אותת על כך‬ ‫בסימנים רבים של אמביוולנטיות ובלבול‪ ,‬אופייניים לרגשות האובדן שחש מצד‬ ‫אחד‪ ,‬ולתחושת הביטחון בנישואיו מצד שני‪ .‬חנה הגיבה לכך בחרדה גוברת‪.‬‬ ‫הקטע הבא כולל ניסיון לעזור לבני הזוג להבין את תחושת הסתירה שחש דוד‬ ‫ואת מסריו הלא הגיוניים לכאורה‪ .‬עזרנו לתת תוקף ולגיטימציה למצב‬ ‫האמביוולנטיות הזמני שלו‪ ,‬אך באותה עת דרשנו ממנו גם להתמודד עם הדברים‬ ‫ולהבהירם‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫)מתוחה( השבוע התקשרתי לטלפון הישיר שלו במשרד והקו היה‬

‫תפוס‪ .‬אחר כך שאלתי אותו עם מי הוא מדבר והוא ענה‪' :‬איתה'‪ .‬אז אמרתי‪:‬‬ ‫'סגור את הטלפון!' והוא ענה לי בשיא החוצפה‪' :‬אל תגידי לי מה לעשות!'‬ ‫מאוחר יותר בלילה הקו היה תפוס שוב‪ .‬חשבתי שאני מאבדת שליטה ואמרתי‬ ‫לו‪' :‬הבטחת לי שלעולם לא תדבר איתה שוב‪ '.‬והוא ענה‪' :‬היא התקשרה‪ '.‬אז‬ ‫ממש התמוטטתי‪ .‬אחר כך יצאתי עם חברים )חברות?( להירגע‪ .‬הייתי כל כך‬

‫עמוד ‪28‬‬

‫מבולבלת עד שנסעתי באור אדום‪ .‬באותו לילה אמרתי לדוד שאין לי עוד‬ ‫כוחות להילחם בו‪ .‬הוא חיבק אותי ואמר‪' :‬כל מה שהיא רצתה לומר לי זה‬ ‫שהיא מצאה חבר חדש'‪ .‬אחר כך הוא לא יכול היה להירדם כל הלילה‪.‬‬ ‫בגללה‪ ,‬לא בגללי‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)לדוד( האם חנה צודקת כשהיא אומרת שיש לך עדיין דעות‬

‫אמביוולנטיות לגבי החברה שלך?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫אני לא אוהב לשבור קשרים עם אנשים באופן כה פתאומי או גס‪ .‬אני‬

‫מעדיף לשמור על קשרי חברות עם אנשים‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫)לדוד( אתה מסרב לדבר אתי על כך וזה גורם לי חוסר ביטחון‪.‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫)לחנה( אני לא חושב שזה חשוב שתדעי כל דבר עליי בפירוט‬

‫אינטימי רב‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫מה מפחיד אתכם?‬

‫דוד‪:‬‬

‫אני לא אוהב לחשוף את רגשותיי‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫רגשות לגבי מה?‬

‫דוד‪:‬‬

‫אולי אם היינו מתחילים לדבר על כך‪ ,‬הייתי מגיע למסקנה שמקומי‬

‫אכן איתה )עם החברה(‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)לדוד( זה אומר שלא ממש סיימת את הקשר איתה‪.‬‬

‫חנה‪:‬‬

‫אני יודעת זאת‪ .‬אני שוכבת לצדו בלילות וחשה צער עליו ועל סבלו‪.‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫אני לא חושב שיש צורך לערב את חנה בהתלבטויות שלי‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫ברור שהפרטיות של כל אדם חשובה‪ .‬אך בפרטיות אין הכוונה‬

‫שאסור להתבונן בדברים‪ .‬אי בדיקה של דברים מתוך עיקרון מסוים כמוהה‬ ‫כהסתובבות בעיניים עצומות או כשתילת פרחים בידיים קשורות לאחור‪ .‬אתה‬ ‫נמצא כעת בשלב התפתחות מחודש‪ .‬החלטת לבחון אם כדאי לך להיות כאן‪.‬‬ ‫אך ההחלטה אם כדאי לוותר על הכל היא רק השלב הראשון‪ .‬מיד אחר כך‬ ‫מגיע השלב השני‪ :‬להחליט אם אתם רוצים להיות יחד… אם אתם רוצים לחיות‬ ‫יחד‪ ,‬וכיו"ב‪ .‬החלטה זו אינה אוטומטית בשום אופן‪ .‬היית רוצה לבחור בשני‬ ‫הדברים‪ :‬גם להשאיר את העוגה שלמה וגם לאכול אותה‪ ,‬אך כך אתה ממשיך‬ ‫להיכנס לקונפליקטים‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫אני לא בא לכאן כדי לבדוק אם אני רוצה להיות כאן או לא‪ .‬נשארתי‬

‫משום שאני רוצה להיות כאן!‬ ‫מטפל‪ :‬האם תהיה מוכן לשקול שוב אם סוג של תשובה חד משמעית כזו הוא‬ ‫סימן לפחד‪ ,‬במקרה שתחליט שוב "לפרוש"?‬

‫עמוד ‪29‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫)כועס( שקלתי כבר את היתרונות ואת החסרונות‪ .‬גם אם אני מסכים‬

‫אתך‪ ,‬החלטתי נחרצת‪ .‬קראתי בעיתון על מומחה כלשהו שאמר שכל החלטה‬ ‫צריכה להתקבל מהראש‪ ,‬ושאתה מוציא אותה לפועל לראשונה לפני שאתה‬ ‫מאפשר לרגשותיך להיכנס לתמונה‪ .‬זה בדיוק מה שקרה‪ .‬החלטתי באה‬ ‫מהראש‪ .‬האם זה מובן כעת?‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫תודה על בהירות תשובתך‪ .‬זה יעזור לנו לשמור על פרספקטיבה‬

‫נכונה‪ .‬כעת ברור שבחרת להישאר בבית‪ .‬אך זה לא אותו הדבר כמו לבחור בין‬ ‫הרומן לבין חנה‪ .‬זה משהו ששניכם תצטרכו לגלות בעצמכם‪ .‬כיצד לדעתך‬ ‫חנה מרגישה לגבי אותה דילמה?‬ ‫במהלך השבוע שלאחר מכן‪ ,‬כפי שקורה פעמים רבות בשלב מבלבל זה‪ ,‬החלו‬ ‫חנה ודוד להפוך בשאלה 'מי באמת אחראי לרומן?' איש מהם לא היה מוכן ליטול‬ ‫אחריות מלאה על המשבר החמור שהתפתח‪.‬‬ ‫על פי שיטת הטיפול מתועל הדיון לקראת הבנה מערכתית יותר‪ .‬אנו סבורים כי‬ ‫אף על פי שמבוגרים חייבים ליטול אחריות על מעשיהם‪ ,‬יש טעם להבין כי במצב‬ ‫שבו היחסים הדוקים ודינמיים כמו בנישואין‪ ,‬אין לנתק מעשים מהקשרם‪ .‬לכן עלינו‬ ‫לחקור מה התרחש במערכת היחסים שגרם להבשלת הקרקע לרומן‪ .‬אני מדגישים‬ ‫כי אין כוון טיפול זה פוטר איש מקבלת אחריות אישית על התוצאות‪ ,‬אלא מסייע‬ ‫לראות את הדברים מפרספקטיבה רחבה יותר‪ ,‬כדי להימנע ממצבים דומים בעתיד‪.‬‬ ‫ניתוק הרומן משאלות הנוגעות לחפות מפשע או לאשמה מעודד את בני הזוג‬ ‫לקיים תהליך של התבוננות פנימה )אולי טוב יותר 'רפלקציה'?(‪ ,‬המאפשר ביטוי כן‬ ‫יותר של רגשות ותשומת לב רבה יותר לפחדיו ולמניעיו של האחר‪.‬‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬בן הזוג ה"נבגד" מרגיש צורך להפוך ל"בלש" העוקב אחר‬ ‫תנועותיו של בן הזוג המעורב‪ .‬על פי תפיסה מחודשת‪ ,‬מדובר בצורך בריא וטבעי של‬ ‫פיתוח מודעות לגבי בן הזוג‪ ,‬במקום אימוץ חוזר של עמדת "אי הידיעה"‪ .‬במקביל‪ ,‬יש‬ ‫לפתח אמצעים אחרים‪.‬‬

‫השלב השלישי‪ :‬אמביוולנטיות לגבי מחויבות ליחסים‬ ‫במהלך שלב זה‪ ,‬אשר עשוי לארוך מספר שבועות‪ ,‬נושא החוזר ונשנה הוא זה‬ ‫של האמביוולנטיות לגבי הבחירה הסופית ביחסים – אם כי עדיין לא הבחירה בבן‬ ‫הזוג )מחויבות השלב השלישי(‪ .‬גם אם הטיפול מתנהל כצפוי‪ ,‬קורה לעתים קרובות‬ ‫כי לאחר ראשית המשבר שני בני הזוג ובייחוד בן הזוג המעורב מתחילים לחוש‬ ‫עמוד ‪30‬‬

‫תשישות ורצון לשוב לחיים רגילים‪ .‬אין זאת אומרת ששלב זה הוא נטול חרדות‪,‬‬ ‫מאחר שנושא המחויבות לא יושב עדיין לאשורו‪ .‬השאיפה החזקה ליציבות ולאיזון‬ ‫בכל מחיר‪ ,‬כמו גם הרצון לנצור ולחגוג את הגילוי המחודש של המשיכה ההדדית‪,‬‬ ‫מעודדים את שני בני הזוג )הסובלים עדיין מהתקפי חרדה( לנסות ולסיים בטרם עת‬ ‫את הדיון בנושאים הפולמוסיים )ראה תגובתו של דוד בקטע הקודם(‪ .‬נטייה זו‬ ‫מעצימה את רגשות האמביוולנטיות וכן מעוררת איתותים רבים יותר לאי הלימה‬ ‫ולבלבול‪.‬‬ ‫להילקח "כמובן מאיליו"‬ ‫הקטע הבא מייצג מערכות נישואין ארוכות טווח רבות‪ ,‬שבהן ראו שני בני הזוג‬ ‫לפני המשבר את יחסיהם כקבועים‪ ,‬ולא ייחסו מחשבה רבה לשאלה כיצד להבטיח‬ ‫שהם ימשיכו "לעבוד"‪ .‬למרות שהמשבר מאפיל על סיפור זה‪ ,‬לעתים קרובות בן הזוג‬ ‫המעורב ממשיך להתנהג כאילו נכונותו של בן הזוג השני להמתין ו"לקבל אותו‪/‬ה‬ ‫בחזרה" ברורה מאיליה‪ ,‬כמעט כאילו הדחייה הסופית היא החלטה חד כיוונית‪.‬‬ ‫בנקודות זמן מסוימות בטיפול צריך המטפל להגביר את החרדה של בן הזוג המעורב‬ ‫בשל נושא זה כדי לאזן מחדש את הכוחות בין בני הזוג‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫דוד החליט בעצמו )להישאר בבית( ופתאום הוא מודיע לי את זה‪.‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫)בכעס( אז מה? אני צריך לבוא אלייך בכל פעם שאני לא בטוח לגבי‬

‫משהו? החלטתי להישאר בבית משום שהגעתי למסקנה שחוסר ההחלטיות‬ ‫שלי היה רע בשבילי‪ .‬בזבזתי יותר מדיי זמן במחשבות על כך על חשבון‬ ‫העבודה והיחסים שלנו‪ .‬אני לא יכול לחיות כשאני חצוי לשניים‪ .‬אני לא יכול‬ ‫להתרכז בדברים החשובים ביותר‪ .‬אז אמרתי לעצמי‪ :‬מספיק! אנחנו חייבים‬ ‫לתת לזה צ'אנס‪ .‬בכל רצוננו ובכל מאודנו‪.‬‬ ‫מטפל‪) :‬לדוד( זו החלטה שקבלת בצורה חד צדדית‪ ,‬והצגת אותה כעובדה‬ ‫מוגמרת בפני חנה‪ .‬זה מזכיר לי דברים שדנו בהם מוקדם יותר‪ ,‬כלומר שאתה‬ ‫מציג את רעיונותיך או את החלטותיך רק לאחר שאתה בעצמך עטפת אותם‬ ‫יפה כמתנה‪ ,‬כאומר "קחי את זה או על תיקחי את זה"‪ .‬למעשה‪ ,‬זו הדרך שבה‬ ‫הפתעת את חנה ואמרת לה שהחלטת להתגרש ממנה‪ ,‬שהחלטת להתחיל‬ ‫חיים חדשים‪.‬‬ ‫)לחנה( אבל את יודעת‪ ,‬חנה‪ ,‬זכותך לומר שאת רוצה לחשוב על זה‪ ,‬או אפילו‬ ‫שאת לא מעונינת בכך; ששני אנשים צריכים להחליט בנוגע לדבר כזה‪ .‬את‬ ‫לא חושבת כך?‬ ‫עמוד ‪31‬‬

‫חנה‪:‬‬

‫כן‪ ,‬אני בהחלט חושבת כך‪.‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫כן‪ .‬למה לא?‬

‫מטפל‪) :‬לדוד( זה יכול לעזור אם תאמר‪' :‬חשבתי על כך‪ ,‬ואז הגעתי למסקנה‪,‬‬ ‫ואני רוצה לדעת מה את רוצה‪'.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫אני פשוט רציתי לסיים את מצב אי הוודאות‪.‬‬

‫מטפל‪) :‬לדוד( אני חושב שחנה רוצה ששניכם תבדקו אם גם כאשר אתה‬ ‫מקבל החלטה לגבי עצמך יש לה עדיין זכות להביע ספקות‪ ,‬להבהיר לעצמה‬ ‫את הדברים‪ ,‬ולבדוק את רגשותיה‪ .‬האם אתה מוכן להקשיב להם? חשוב‬ ‫לשניכם להתרגל להקשיב כאשר האחר "פורק נטל מעל לבו"‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫)נרגע( בסדר גמור‪.‬‬

‫מטפל‪) :‬לדוד( מה הבנת שחנה רצתה לומר לך )בהתחלה(?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫שהיא לא מאמינה שהחלטתי אמיתית ושאדבוק בה‪.‬‬

‫מטפל‪) :‬לחנה( האם הוא הבין אותך נכון?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫כן‪.‬‬

‫מטפל‪) :‬לדוד( מה אתה חושב‪ ,‬האם היא צודקת?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫)לחנה( כן‪ ,‬אני מסכים עם זה‪ .‬אני יודע שבלבלתי אותך היום‪ .‬אני צריך‬

‫לשמוח שתגובתך לא הייתה קיצונית יותר‪.‬‬ ‫מטפל‪) :‬לחנה( מה עוד רצית לומר?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫שהכל הולך יותר מדיי מהר בשבילי ושאני עדיין לא מבינה הכל‪.‬‬

‫עודדנו את שני בני הזוג לזהות את רגשותיהם ואת הפרספקטיבות שלהם‬ ‫ולהודות בהם‪ ,‬כדי להתחיל לנער את דפוס ההתעלמות העקשני ששניהם התנהגו‬ ‫לפיו במשך שנים‪ ,‬ולאפשר להם לשתף פעולה מתוך התחשבות בהבדלים שביניהם‪.‬‬ ‫חוסר התאמה בעניין המחויבות‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬מסרים שאינם מתואמים לגבי מחויבות ולגבי בחירה עלולים‬ ‫להיות מקור למתח רב‪ ,‬ויש להבהירם בהקפדה רבה כתנאי מקדים לדיון בנושאי‬ ‫היחסים‪ ,‬ובייחוד בנושא "הבשלת הקרקע"‪ .‬מסרים קונפליקטואליים יכולים לשמש‬ ‫גם אמצעי לבריחה מעימות רגשי‪ .‬ישנם זוגות המשתמשים במסרים לא מתואמים‬ ‫כדרך שכיחה להימנע מאינטימיות‪.‬‬ ‫במפגש החמישי הגיעה חנה כועסת ומבולבלת לנוכח מסריו הסותרים של דוד‪.‬‬

‫עמוד ‪32‬‬

‫חנה‪:‬‬

‫… בבוקר דוד אמר‪' :‬טוב‪ ,‬אני סיימתי עם זה! אני בבית!' ואז בערב‬

‫הלכנו להופעה‪ ,‬והוא אמר שהוא חשב על המצב‪ ,‬והבין כי הוא מופנם ואני‬ ‫מוחצנת ושאנשים מופנמים לא צריכים אחרים‪ .‬אנשים מופנמים‪ ,‬הוא אמר‪,‬‬ ‫שואבים את כל הכוח שלהם מבפנים‪ ,‬ואילו אנשים מוחצנים שואבים את כל‬ ‫כוחם מהסביבה‪ .‬ואז אמרתי‪…' :‬צריך לשים שלט ברבנות שאומר‪ :‬אנחנו לא‬ ‫משיאים מופנמים למוחצנים'‪ .‬זה היה באמת מעליב ואני נורא נפגעתי וכעסתי‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)לחנה( האם שמעת שהוא אומר ששניכם לא הייתם צריכים להינשא‬

‫זה לזה?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫הוא אמר‪' :‬צריך לאסור על כך' כמו דיבר תנכי‪.‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫כל מה שהתכוונתי לומר זה שאנשים מופנמים גורמים למוחצנים‬

‫להיות לא מאושרים‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫בסיטואציה אחרת זה היה אולי נשמע אחרת‪ .‬אך בהקשר המסוים‬

‫הזה יש לאמירה זו משמעות מיוחדת‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫זה היה ערב קשה מאוד עבורי‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫אך כשהוא אמר שאת מוחצנת‪ ,‬הבנת ממנו שהוא מעביר עליך‬

‫ביקורת?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫כן‪ ,‬כאילו שאין לי עולם משל עצמי‪ .‬כאילו שכל עולמי נמצא בחוץ‪,‬‬

‫בשעה שהוא לא זקוק לאיש!‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫אולי הוא יודע מעט מאוד על עולמך הפרטי גם כן‪ .‬אולי הגיע הזמן‬

‫שיידע יותר‪ .‬מה הדבר שהכי פגע בך באמירה שלו?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫אני מעריכה את דוד מאוד‪ ,‬יש לי הערכה רבה כלפיו‪ .‬אני לוקחת‬

‫ברצינות את כל מה שהוא אומר‪ .‬הוא תמיד חושב חמישה צעדים קדימה‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫במלים אחרות‪ ,‬מה שהבנת מדבריו זה שלא נועדתם זה לזה‪ ,‬ושאתם‬

‫צריכים להתכונן לקראת גירושין?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫כן‪ ,‬וכמה שיותר מוקדם כן ייטב‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫)לדוד( האם היית מודע להשפעת דברייך?‬

‫דוד‪:‬‬

‫כעת יותר מקודם‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫ממה ניסית להתחמק כשאמרת את מה שאמרת? מה דחף אותך?‬

‫דוד‪:‬‬

‫רציתי להוריד אותה מהגב שלי‪ ,‬אבל לפעמים אני חושב על כך שוב‪.‬‬

‫אמרנו שאנחנו עושים הערכות מחודשות‪.‬‬ ‫סוגיות המתעוררות אצל בן הזוג ה"נבגד"‬

‫עמוד ‪33‬‬

‫מלכודת שכיחה היא להיות מעורבים מדיי בקונפליקטים ובהתנהגות של בן‬ ‫הזוג שאינו נאמן‪ ,‬ובתוך כך להזניח את אלה של בן זוגו‪ .‬בן הזוג ה"נבגד" נוטה‬ ‫להתמקד בפגיעה העצמית שלו על חשבון בדיקת האמביוולנטיות של עצמו וחלקו‬ ‫בבעיות ובפתרונות‪.‬‬ ‫כשהמצב בין בני הזוג מתייצב ואיום הנטישה שוכך‪ ,‬יכולה חנה לחשוב על‬ ‫תהליך הבחירה האישי שלה‪ ,‬בטרם היא קובעת הנחות באופן אוטומטי‪ .‬גם היא‬ ‫הייתה צריכה לבחור בדוד כבן זוגה )או לא לבחור בו(‪ ,‬ולהחליט אם היא מוכנה‬ ‫להשקיע את הנדרש בפיוס‪ ,‬בסליחה ובאהבת בעלה‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬עליה ליטול תפקיד פעיל בבנייה מחודשת של היחסים ובשינוי‬ ‫הדפוסים שיצרו קרקע בשלה לרומן‪.‬‬ ‫רגשות כעס ופנטזיות לגבי נקמה אינן נעלמות בקלות‪ .‬בשלב זה צריך המטפל‬ ‫לתעל את ביטויים לכיוון מסוים‪ ,‬כך שלא יהפכו למנגנון נוסף להתעלמות מסוגיות‬ ‫קשות ברמה הפרטית וברמה הזוגית‪.‬‬ ‫פנטזיות לגבי נקמה מפצות לעתים קרובות על חוסר האונים‪ ,‬שבן הזוג‬ ‫ה"נבגד" חווה מרגע שנודע לו על הרומן‪ ,‬וניתן לנצל רגשות אלה כבסיס לדיון‬ ‫טיפולי‪ .‬על פי אחת השיטות שלנו אנו מבקשים מהלקוח )מהמטופל?( הנקמני‬ ‫לשרטט רשימה מפורטת של הרעיונות הקשורים לנקמה כדי שתשמש בסיס לאחד‬ ‫הטיפולים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ותוך פניה להומור ולדרמה‪ ,‬אנו עובדים על פירוק או על שינוי‬ ‫של רגשות אלה‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬חנה התייחסה לגילוי שלה על ה"מיני‪-‬רומן" שהיה‬ ‫לה כסוג של נקמה‪.‬‬ ‫פירוק פנטזיות פעילות של נקמה הוא צעד חשוב לקראת סיום השלב‬ ‫המשברי‪.‬‬ ‫בדיקה אישית ובין‪-‬אישית‬ ‫כאשר המסרים הופכים יותר מתואמים והכעס )אם כי לא בהכרח החרדה(‬ ‫שוכך‪ ,‬נפתח פתח לבדיקה מעמיקה של דפוסים אישיים וזוגיים‪ .‬הקדמת שלב זה‬ ‫נוטה לדעתנו להחליש את הטיפול ולהאריך את השלב המשברי; וכן לאפשר לבני‬ ‫הזוג להשתמש בכך ככלי להאשמה‪.‬‬ ‫במשך שמונה הפגישות דיברו דוד וחנה על הצורך שלהם להימנע‬ ‫מקונפליקטים‪ ,‬ועל הרצון שלהם לרכוש כלים כדי להתגבר על ההבדלים שביניהם‬ ‫ועל הקושי שלהם עם שונות‪ .‬הקטע הבא חושף פרדוקס מעניין‪ :‬הצורך של דוד‬ ‫להבחין בין דברים יוצר התנהגויות המונעות הבחנה‪.‬‬

‫עמוד ‪34‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫)לדוד( האם אתה מעוניין להבין מדוע אתה כל כך רגיש כשלחנה יש‬

‫דעה שונה משלך?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫הסיבה הבסיסית היא בשל מי שאני‪ .‬זה נתון ביחסים שבינינו‪ .‬לא היו‬

‫לי ממש הורים‪ :‬אבא שלי עבד מבוקר עד לילה‪ ,‬וכשעזבתי את בית הוריי בגיל‬ ‫‪ 17‬כבר לא חזרתי יותר‪.‬‬ ‫אולי ראיתי בחנה אמא…כעת כשאני מבוגר‪ ,‬אני רוצה לעשות מה שאני רוצה‪,‬‬ ‫לפעול על פי רצוני‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫כיצד הדעה האחרת שלה מונעת ממך לעשות מה שאתה רוצה?‬

‫דוד‪:‬‬

‫אני מרגיש שאני לא יכול לעשות כרצוני‪ ,‬או שאני צריך לשנות את‬

‫דעתי כדי שהיא תקבל אותי‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫לאור זה‪ ,‬קל יותר במידת מה להבין את משמעות הרומן בעינייך או‬

‫את החלק של 'אני רוצה משפחה חדשה'‪ .‬אם חנה היא אמך‪ ,‬אתה חייב לעזוב‬ ‫את המשפחה כדי להקים משפחה משלך‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫כן‪ ,‬לא חשבתי על זה כך‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫אתם מכירים אחד את השני מגיל צעיר‪ .‬שניכם הייתם הורים טובים‪,‬‬

‫והשאלה היא אם אתם יכולים להפוך גם לאוהבים החולקים אינטימיות‪ .‬בייחוד‬ ‫כעת כשילדיכם יעזבו את הבית‪ ,‬יש לכם הזכות לכך‪.‬‬ ‫התקדמות לקראת אתגרים חדשים‬ ‫השלב הקודם מסתיים כאשר היחסים הופכים להיות נעימים יותר וטומנים‬ ‫בחובם הבטחה לאינטימיות מחודשת‪ .‬ככל שמידת ההתאמה לגבי המחויבות‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬כך יהיו ביטויי הרגשות עזים יותר‪ ,‬גם אם המחויבות מכוונת עדיין‬ ‫כלפי הנישואין ולא כלפי בן הזוג‪ .‬בפגישה התשיעית עם חנה ודוד ניכר היה כי‬ ‫התרחש שינוי‪ .‬דוד הביט בחנה מתוך אהבה‪ .‬הוא החמיא לה‪ ,‬וסיפר שהוא‬ ‫מרגיש נוח יותר בבית ובמחיצתה‪ .‬נראה היה שחנה שמחה מאוד על שינויים‬ ‫אלה‪ ,‬ושני בני הזוג נראו פתוחים יותר וגילו חיבה רבה יותר אחד כלפי השני‪,‬‬ ‫גם בשל הרפתקאות אהבתם‪:‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫יחסי האהבה בינינו מתקדמים מהר מאוד ובכיוון הנכון‪ .‬לא משום‬

‫שהתחלנו מעמדה של "מינוס"‪ ,‬אלא משום שאובייקטיבית…שנינו נהנים מזה‪.‬‬ ‫מטפל‪ :‬נהדר! מה יכול לעצור אותה מלהיות פתוחה ואוהבת?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫אם אני לא משתף פעולה‪ ,‬או אם אני לא מבהיר את עצמי לגמרי‪ ,‬היא‬

‫מרגישה שאני לא ממש אתה‪ .‬האמת היא שאני לא ממש כאן במובן שאני לא‬ ‫עמוד ‪35‬‬

‫מוכן עדיין לדין וחשבון הסופי‪ .‬מה שאני מנסה לעשות זה לתת לעובדות לדבר‬ ‫בעד עצמן…‬ ‫מטפל‪ :‬מאוד חשוב מה אתה תעשה‪.‬‬ ‫)לחנה( מה הוא עושה כעת שחשוב?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫לגבי בניית אמון? הוא אומר לי שהוא לא נפגש או מדבר "איתה"‪.‬‬

‫מטפל‪ :‬ובכן‪ ,‬אני מבין שהוא מנסה להיות כן‪ ,‬אך שהוא אינו מרגיש מחויב‬ ‫לגמרי‪ .‬האם את מרגישה שאת מכירה יותר טוב את עולמו?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫אני לא יודעת אם אני מכירה את כל עולמו‪ ,‬אב אני יודעת עליו יותר‬

‫כעת‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫פה ושם אני מנדב מידע כלשהו‪.‬‬

‫חנה‪:‬‬

‫עולמו עדיין סגור מדיי‪ .‬הוא אומר לי שהוא עדיין מתקשה לדבר על‬

‫מה שהוא מרגיש וחושב‪ .‬הוא לא ממש נותן לי להיכנס‪ .‬שאלתי אותו‪' :‬מה יש‬ ‫בי שמונע ממך לשתף אותי בדברים אלה?' והוא ענה‪' :‬הקרבה שבינינו‪ .‬אני לא‬ ‫רוצה לפגוע בך‪ .‬אני יכול לעשות זה יותר טוב בטיפול‪'.‬‬ ‫הביטחון שמקנה הטיפול חשוב עד שבני הזוג יפתחו יכולת להתמודד עם‬ ‫החרדה שנגרמת על ידי הגילוי העצמי שלהם‪ .‬בשלב מאוחר יותר אנו מעודדים אותם‬ ‫ליטול סיכונים רבים יותר בבדיקות ההדדיות שלהם גם בבית‪ .‬שלב זה בא לסיום‬ ‫לאחר קבלת ההחלטה וההתחייבות מצד שני בני הזוג לרדת מרכבת השדים של‬ ‫האמביוולנטיות ולעבוד ביחד על סוגיות חשובות ביחסים‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫האם אתם מסכימים שכעת חשוב שתעבדו על היחסים שלכך כדי‬

‫שתפתחו דרכים טובות יותר לחלוק דברים‪ ,‬כדי שלא תהיו עוד חידה אחד‬ ‫בעיניי השני? אך גם כדי שלא תחשבו שאתם יודעים הכל אחד לגבי השני ולכן‬ ‫יכולים להתייחס זה לזה כאל מובן מאיליו? זה נוגע לסוגיות רבות בחייכם‪,‬‬ ‫שאחת החשובות שבהן היא מין ואינטימיות‪.‬‬ ‫חנה ודוד‪ :‬כן‪ ,‬הגיע הזמן‪.‬‬

‫עמוד ‪36‬‬

‫השלב הרביעי‪ :‬חישוב המרכיבים האישיים והבין אישיים‬ ‫כאשר עוצמת האמביוולנטיות‪ ,‬הכעס ותסמיני חרדה אחרים שוככת דייה‪ ,‬מוכן‬ ‫הזוג לעבור לשלב חדש‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬בן הזוג ה"לא מעורב" חייב להניח בצד את‬ ‫המעמד שהעניק לבן זוגו‪ ,‬ולהמירו בקבלה של אחריות משותפת לכל מה שמתרחש‬ ‫במערכת היחסים‪ .‬זו הפעם הראשונה מאז ראשית המשבר שבני הזוג מסוגלים‬ ‫לקבל אחד את השני כמו שהם‪ ,‬לראות את הפרט מאחורי האישיות ולפתח ציפיות‬ ‫מציאותיות‪.‬‬ ‫זהו גם הרגע להתכונן למחויבות הסופית – האחד כלפי האחר‪ .‬בתהליך זה‪,‬‬ ‫מקבלים בני הזוג מספר "מפתחות" המאפשרים להם להשתחרר מכבלי המיתוסים‬ ‫הלא מציאותיים כמו אלה הנוגעים למשפחה אידיאלית‪ ,‬כדי שיוכלו לנהל חיים‬ ‫אותנטיים יותר‪ .‬מרבית העבודה הטיפולית סובבת סביב סוגיות ביחסים‪ ,‬כמו תחומים‬ ‫שהם בבחינת טאבו‪ ,‬משא ומתן לגבי כללים והעדפות‪ ,‬רכישת ידע עמוק יותר אחד‬ ‫לגבי השני ומיקוד מחודש בהווה ובעתיד במקום בעבר‪.‬‬ ‫במהלך הפגישות השמינית והתשיעי הוכיחו חנה ודוד כי הם מוכנים לצעד‬ ‫הראשון לקראת חישוב מרכיבי היחסים שביניהם‪ .‬חנה הייתה זו שדחפה לדבר על‬ ‫"הדברים הרעים"‪ .‬בהתחשב בכך שהם היו זוג שהאמינו במיתוס של "הזוג‬ ‫האידיאלי"‪ ,‬זו הייתה התקדמות‪:‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫…כאשר מישהו מחליט להתחייב‪ ,‬השאלה היא למה? וכיצד לפתח‬

‫את היחסים מכאן ואילך‪ .‬ובכן‪ ,‬מהן הנקודות החזקות והחלשות ביחסים‬ ‫שביניכם?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫)מנסה להתעלם מהאתגר ומאחריות על אמירות ברורות( אנחנו כאן‪,‬‬

‫ובצורה אינטואיטיבית אנו אומרים אחד לשני דברים מהעבר שידענו שהיו‬ ‫מוטעים‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫אתם יכולים להתחיל על ידי ציון הדברים הטובים ביחסים שביניכם‪,‬‬

‫כמו גם כל הדברים שהייתם רוצים לשנות‪ ,‬אך אתם מרגישים כל פעם שקשה‬ ‫לדבר עליהם‪.‬‬ ‫)לדוד( אולי תתחיל?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫)מודאגת מביטה בדוד( התחל עם הדברים הרעים‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫)מחייך( לא בהכרח הרעים‪ ,‬אלא הדברים שחייבים לדון בהם‪ .‬אני‬

‫רואה שאתה מפחד לומר דברים שעלולים לפגוע בה‪ .‬שמור על חנה )?‪ -‬אולי‪:‬‬ ‫שומר על חנה?(‬ ‫עמוד ‪37‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫ראשית‪ ,‬אני רוצה לשפר את הדרך שבה אנו מדברים אחד לשני‪.‬‬

‫אני שונא שצועקים עלי או שמטיפים לי‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫הדבר הראשון‪ ,‬הטון וההטפה‪ ,‬האם זה קשור להרגשה של חוסר‬

‫הערכה )סוגיה שעלתה מפגש אחד קודם לכן(?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫כן… זה כמו שמישהו מכה אותי על הראש‪ ,‬למרות שבסוף הדברים‬

‫מסתדרים כפי שאני רוצה‪ .‬יתכן שבשל האופן שבו הדברים קורים‪ ,‬אני לא‬ ‫מודע לכך ש…‬ ‫חנה‪:‬‬

‫דוד תמיד מעמיד בפניי החלטות חד כיווניות‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫ומה את עושה?‬

‫חנה‪:‬‬

‫אני מרגישה שהוא כופה את החלטתו עלי ושאין כל דרך שבה אני‬

‫יכולה לבטא את רצונותיי או את הפרספקטיבה שלי‪ ,‬גם בנושאים משפחתיים‬ ‫יום יומיים כמו קניית רהיטים‪ .‬בשבוע שעבר הוא קנה ספה‪ ,‬וכשהוא הביא אותה‬ ‫הביתה הייתי צריכה לקבל אותה ולהיות מרוצה ממנה‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫טוב‪ ,‬זה משום שלוקח לה שנים להחליט‪ ,‬וגם משום שהיא תמיד‬

‫מתנגדת לדעתי‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫ובכן‪ ,‬מה ששניכם אומרים זה שמיומנויות המשא ומתן וקבלת‬

‫ההחלטות שלכם דורשות שינוי‪.‬‬ ‫חקר האיסורים‬ ‫שלב הטיפול הבא כולל את הצורך לחקור תחומי איסורים‪ ,‬תחומים שבשל‬ ‫טבעם הנסתר‪ ,‬מזלזלים בזיהוי יעיל שלהם ומכאן גם בפתרון‪.‬‬ ‫עבור חנה ודוד‪ ,‬אחד מהאיסורים העיקריים נגע ליחסי המין שלהם‪ ,‬תחום‬ ‫שבמשך שנים רבות היה מקור לאי שביעות רצון עבור שניהם‪ .‬דוד אמר שהתקשה‬ ‫לקיים יחסי מין עם חנה בלבד כאשר ראה שיחסי המין שלהם לא השתפרו‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬הם לא דיברו מעולם באופן גלוי על כך‪ .‬בנוסף‪ ,‬נכנס דוד לפרטים והתברר כי‬ ‫מרבית רצונותיו המיניים והפנטזיות שלו לא היו ידועים לה‪ .‬כמו כן גילינו שדוד סבל‬ ‫מקשיים מיניים בעברו הרחוק‪ .‬בני הזוג היו תמימי דעים כשאמרו שיחסי המין שלהם‬ ‫השתפרו מאוד בחודשיים האחרונים‪ .‬הם חגגו את הגילוי המחודש של אינטימיות על‬ ‫ידי כך ששינו את חדר השינה שלהם והפכו אותו מ"חדר בלגן" ל"קן אוהבים"‪ ,‬על ידי‬ ‫קניית שטיח ורהיטים חדשים‪ ,‬ושימוש בבשמים ובשמנים שונים לעיסוי‪ .‬גם כך טענה‬ ‫חנה שאיננה מרגישה שדוד לגמרי אתה‪:‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫מה מפריעה לתשוקתך כלפי חנה?‬ ‫עמוד ‪38‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫רגשות שנאה או כעס‪ ,‬או אם הסקס הופך משעמם‪.‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫האם חשבת על האפשרות שאתה פחות מושך בעיניה?‬

‫דוד‪:‬‬

‫לא‪ .‬חשבתי רק על האפשרות שהיא תהפוך להיות פחות מושכת‬

‫בעיניי‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫אנחנו יותר מודעים למיניות שלה ולנשיות שלה‪(?) .‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫כן‪ ,‬זה נכון‪ .‬גילינו את זה לאחרונה‪.‬‬

‫חנה‪:‬‬

‫אני חושבת שאם אתה לא משתחרר לחלוטין מבחינה רגשית‬

‫מהיחסים האחרים שהיו לך כדי להיות אתי לחלוטין‪ ,‬ההתלהבות החדשה‬ ‫תיעלם‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫מי בדרך כלל יוזם את יחסי המין?‬

‫דוד‪:‬‬

‫עד עכשיו‪ ,‬אני הייתי היוזם‪ ,‬וגם הייתי זה שנדחה )והוא מחקה תנועת‬

‫ביטול אופיינית שלה‪ ,‬ואז בקול פגוע( לעולם לא אשכח תנועות יד אלה‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫במהלך "משחקי האהבה" שלכם הרגשת תחושות של אי נוחות?‬

‫חנה‪:‬‬

‫)מתייחסת לעבר ולהווה( לא הרגשתי את תשוקתו לאחרונה‪ .‬המגע‬

‫שלו אינו משכנע‪ ,‬הוא לא מלטף אותי ומשהו אינו בסדר עם המשחק המקדים‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫… ואת רוצה שיהיה חם ונלהב יותר?‬

‫אני חושב שחנה חשה את גופך‪ ,‬אבל אינה חשה אותך‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫בעיה זו קשורה לעומק רגשותיי ולאהבתי והיא צודקת‪ .‬זה לא תמיד‬

‫כל כך חזק בהווה‪ .‬אני לא מאוד מרוכז‪ ,‬אבל זה לא נכון שהראש שלי נמצא‬ ‫במקום אחר‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫האם אתה חושש לפעמים שהגוף שלך לא יגיב מבחינה מינית כפי‬

‫שהיית רוצה?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫היו לי קשיים וחששות לגבי זקפה לפני עשרים שנה‪ .‬חשבתי שאני‬

‫אימפוטנט‪ ,‬אז בדקתי את זה )הוא וחנה מחייכים(‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫אז חלק מהבדיקה היה לבדוק את עצמך עם נשים אחרות?‬

‫דוד‪:‬‬

‫כן‪ ,‬לבדוק אם הוא מספיק גדול‪ ,‬אם אני יכול לספק נשים‪ .‬לא באתי‬

‫לחנה עם הרעיונות והפנטזיות שלי על איך לגוון את חיי המין שלנו‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫אני המומה‪ .‬לא ידעתי על כל הרעיונות הללו‪ ,‬אבל פעמים רבות‬

‫במהלך השנים האחרונות הסכמתי לדברים שלא אהבתי ואפילו שהתנגדתי‬ ‫להם‪ ,‬רק כדי לספק אותו‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫אז חנה שיתפה פעולה בסקס‪ ,‬אבל הרגישה רע לגבי זה וכעסה על‬

‫כך‪.‬‬

‫עמוד ‪39‬‬

‫חנה‪:‬‬

‫… כן‪ ,‬ומנקודה זו היה הסקס שלנו כמו לעבור דרך התנועות )?(‪,‬‬

‫כמו רובוטים‪ ,‬ואני הייתי קפואה לחלוטין‪ ,‬ורוצה עוד יותר להימנע מיחסי מין‪.‬‬ ‫אבל אני זועמת כשאני חושבת על זה שמעולם לא דיברנו על כך‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫אני לא הבנתי את זה כך‪ .‬חשבתי רק שהיא דחתה אותי‪ .‬בקושי‬

‫קיימנו יחסי מין בשש השנים האחרונות‪ .‬כן… ככה היו החיים שלנו‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫הוא מעולם לא בא ואמר לי‪' :‬תראי חנה‪ ,‬אני לא מרוצה מהחיים‬

‫האלה‪ ,‬משהו השתבש‪ ,‬בואי נחשוב על כך וננסה לשפר את המצב'‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫וגם את לא עשית את זה!‬

‫חנה‪:‬‬

‫מעולם לא חשבתי שזה עלול להוביל לרומן!‬

‫דוד‪:‬‬

‫… כן‪ ,‬היא צודקת‪ .‬מצאתי את התשובות במקומות אחרים‪ .‬חשבתי‬

‫שאי אפשר יהיה לשנות את המצב‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫מעניין יהיה לגלות מה גרם לכל אחד מכם לקחת את הדברים כנתון‬

‫שאינו בר שינוי; את‪ ,‬חנה‪ ,‬עם 'זה לא יכול להוביל לרומן' ואתה דוד עם‬ ‫החשיבה הברורה שאין אפשרות לשנות את הדברים‪.‬‬ ‫הכרות אלה היו קשות לחנה‪ ,‬אך היא גם חשה הקלה בשל כך שלא כל‬ ‫האחריות והאשמה – בשל אי היותה מושכת או בשל דחייתה את דוד – מוטלות‬ ‫עליה‪ .‬הדיון בסוגיות כואבות ואינטימיות היה התנסות חשובה ביותר‪ ,‬אשר הניח את‬ ‫היסודות לדיונים לגבי דפוסים חדשים של התנהגות מינית‪ ,‬כולל טיפוח החיזור‬ ‫המחודש‪ ,‬המשחק הדדי והרומנטיקה‪.‬‬

‫הבנת משמעות הרומן‬ ‫אנו מעדיפות לא לדון בהיבט זה בשלב המוקדם של הטיפול‪ ,‬מאחר שבן הזוג‬ ‫"הלא נאמן" עדיין מעורב מאוד‪ ,‬חש פעמים רבות נאמנות רבה למאהב‪/‬ת ורוצה‬ ‫לשמור על היחסים אתו‪/‬אתה חבויים ועל הרומנטיקה מוסתרת מפני ביקורת חיצונית‪.‬‬ ‫מייד לאחר חשיפת הרומן עדיין מקושרים רגשות אושר ושמחה למאהב‪/‬ת בלבד‪,‬‬ ‫הנתפס כמחזיק ב"מפתח הקסמים" לאושר‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬גם במהלך השלב‬ ‫האחרון‪ ,‬מרגיש בן הזוג רגשות נאמנות כלפי בן זוגו לרומן‪.‬‬ ‫מרגע שבני הזוג החלו לנטוש דפוסי התנהגות וחשיבה ישנים וליצור יחד‬ ‫התנסויות אינטימיות משביעות רצון‪ ,‬מוכן בן הזוג המעורב לקראת חקר משמעות‬ ‫הרומן עבורו‪ .‬טוב להתחיל תהליך זה בפגישה אישית‪ ,‬כדי לברר דברים באופן לא‬ ‫עמוד ‪40‬‬

‫מאיים‪ ,‬ואז לחלוק את הדברים במפגש משותף‪ .‬כפי שהציע בראון )‪,(Brown, 1991‬‬ ‫וכפי שאנו לומדים רבות מלקוחותינו‪ ,‬עשוי הרומן עצמו ליצור השפעות חיוביות‬ ‫המאירות חלק מהעצמי שלא בא לידי ביטוי בנישואין‪ .‬לפיכך‪ ,‬חייב בן הזוג המעורב‬ ‫ללמוד להבין ולהפנים את גילוייו לגבי העצמי שלו ולגבי יחסיו הבין אישיים האחרים‪,‬‬ ‫כמו גם לזהות את מיומנויותיו החדשות‪ ,‬שהוא יוכל להציגן בנישואין וגם ביחסים‬ ‫אחרים‪ .‬פגישה פרטית עם בן הזוג "הלא מעורב" עוזרת לדון במשמעות האישית של‬ ‫הרומן גם מבחינתו‪.‬‬ ‫הפגישות האישיות מאפשרות גם מבט מקדים על נושאים רב דוריים‪ .‬נושאים‬ ‫אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בכל שלב משלבי הטיפול‪ .‬בהתאם למידת הרלוונטיות‬ ‫המיידית שיש להם למשבר אנו בוחרים להבהירם או לדחות אותם לשלב מאוחר‬ ‫יותר בטיפול‪ ,‬לאחר שהמשבר מסתיים‪ .‬כדי להשיג תמונה רב ממדית של הגורמים‬ ‫הסובבים את המשבר והמובילים אליו‪ ,‬על המטפל להבין את דפוסי ההתמודדות של‬ ‫לקוחו עם יסודות של אמת‪ ,‬סודות‪ ,‬חוסר נאמנות‪ ,‬קונפליקטים ונטישה בבית‬ ‫ההורים‪ .‬כמו כן עליו להכיר את דפוסי השוני והשייכות‪ ,‬מבני הכוח‪ ,‬הגדרות תפקיד‪,‬‬ ‫היבטים כמו קרבה וריחוק וכיו"ב )‪.(Moultrap 1990, p. 29‬‬ ‫בפגישה אישית עם דוד‪ ,‬יותר מחודשיים לאחר גילוי הרומן‪ ,‬הוא היה רגוע יותר‬ ‫ומוכן יותר לדבר מאשר בנסיבות קודמות‪.‬‬ ‫פגישה אישית עם דוד‬ ‫דוד פתח את הפגישה וסיפר כי הלסת שלו כואבת משום שחשק את שיניו כדי‬ ‫שאנשים לא יבחינו במתח הפנימי הרב שבו הוא שרוי‪ .‬הוא חושש מחשיפת יחסיו עם‬ ‫מאהבתו‪ ,‬באומרו‪" :‬הפסקתי את זה בלי להקדיש לכך מחשבה רבה‪ .‬אם הייתי‬ ‫מתחיל לחשוב על זה לא הייתי מפסיק‪ .‬אז פשוט הפסקתי"‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫הבעיה היא שאם לא תנסה להבין מה הייתה משמעות הרומן עבורך‪,‬‬

‫תמיד תישאר עם רגש התעתועים‪ ,‬ועם התחושה שהפסדת אוצר‪ .‬האם אתה‬ ‫רוצה להבין מה קרה?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫היא הייתה צעירה‪ .‬שני כוחות פעלו יחד בסיפור הזה‪ :‬ברקע היו‬

‫העננים שהיו תלויים מעל יחסיי עם אשתי‪ .‬איתה )עם המאהבת( הרגשתי‬ ‫התלהבות וחושניות‪ ,‬ובייחוד חידוש ורעננות‪ .‬חשתי שוב צעיר… אך לא הלכתי‬ ‫עם זה עד הסוף‪ ,‬לא ניצלתי את כל הפוטנציאל‪ .‬הבנתי שאיני יכול להקדיש‬ ‫את עצמי לעולם אחד בעוד העולם השני )של הנישואין( היה עדיין קיים‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫מה היה מקור ההתלהבות העיקרי עבורך?‬ ‫עמוד ‪41‬‬

‫דוד‪:‬‬

‫כל העניין… לעשות הכל יחד… הרעיון של לבנות איתה משפחה‪ .‬כל‬

‫כך נסחפתי עם הרעיון הזה עד שאפילו חשבתי על עוד תינוק‪ .‬הזנו אחד את‬ ‫השני מבחינה תרבותית‪ ,‬כשהיינו מדברים על ספרים… היו לה איכויות כמו‬ ‫שמחת חיים‪ ,‬ספונטניות‪ ,‬כנות ונאמנות‪ ,‬דברים שאדם רוצה שיהיו לו בחיים‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫כן‪ ,‬אתה צודק‪ .‬איך אתה הזנת אותה?‬

‫דוד‪:‬‬

‫אני יכול לצטט את חנה שאומרת תמיד שאני חשוב לה מאוד‪ ,‬שכיף‬

‫לחיות אתי ושאני אדם שאפשר לסמוך עליו‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫האם היה משהו ביחסים האחרים שנראה לך שקשה להעביר‬

‫ליחסיך עם אשתך?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫לא‪ ,‬משום שמאז המשבר יצרנו חיים חדשים … כמו שרציתי‪ .‬יש‬

‫בינינו קשר של אהבה וקרבה שלא היה בעבר‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫האם זה אומר שהתחלת להעניק לחנה דברים שהענקת במערכת‬

‫היחסים האחרת?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫כן‪ ,‬אני מעניק תשומת לב ואהבה… זה לא בדיוק אהבה… אני לא‬

‫יודע מהי אהבה‪ .‬אני יודע שיש לי חיבה עמוקה כלפי חנה‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫האם אתה יכול לתאר זאת? לתת לזה שם?‬

‫דוד‪:‬‬

‫היא חלק בלתי נפרד מחיי… יהיה לי קשה בלעדיה‪ .‬היא חשובה לי‬

‫וחשוב לי מאוד מה שהיא חושבת ואומרת עליי‪ ,‬וכיצד היא מעריכה אותי‪.‬‬ ‫הסקס בינינו כעת טוב‪ ,‬למרות שחסר בו להט מסוים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כשאני‬ ‫חושב על זה‪ ,‬אני מבין שזו ההחלטה שקיבלתי )להישאר עם אשתי( ואני‬ ‫מרגיש בנוח אתה‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫אל תמהר לסגור את הדלת… יתכן שאתה וחנה לא סיימתם לבנות‬

‫את התשוקה אחד כלפי השני‪ ,‬וזה עוד יבוא‪ .‬מוטב שתשאיר את הדלת פתוחה‪.‬‬ ‫האם ישנו דבר נוסף שאתה מרגיש שתצטרך לוותר עליו בכך שאתה בוחר‬ ‫בחנה להיות בת זוגך?‬ ‫דוד‪:‬‬

‫)חושב(… לא‪ ,‬הצד החיובי הולך ומשתפר‪.‬‬

‫פגישה אישית עם חנה‬ ‫בפגישה זו חקרנו )בין היתר( את הסיבות העמוקות לכך‪ ,‬שחנה לא הייתה‬ ‫ערנית ולא העניקה תשומת לב מספקת במהלך השנים לאמירותיו של דוד לגבי‬ ‫חוסר נוחות ומתח שחש‪ ,‬ולכך שאמצה את עמדת "אי הידיעה" ביחס לרומן‪ .‬הסיבות‬ ‫עמוד ‪42‬‬

‫התבהרו כשחקרנו את משפחתה‪ .‬אביה של חנה נפטר כשהייתה אישה צעירה‪ .‬אמה‬ ‫הייתה ניצולת שואה אשר שהתה בנערותה במחנה הריכוז באושוויץ‪ ,‬שם עבדה‬ ‫עבודות פרך וסבלה טראומות רבות‪ .‬כבר בהיותה נערה צעירה שמעה חנה מאמה‬ ‫על זוועות מחנה הריכוז‪ .‬היא נהגה להתחנן בפני אמה שתפסיק אך לשווא‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר "לימדה" עצמה חנה "לא להקשיב"‪ ,‬להעמיד פנים שלא היו דברים מעולם‬ ‫ולהימנע מסיטואציות של קרבה עם אמה‪ .‬היא חשה שזה עזר לה לגדול בצורה‬ ‫בריאה יותר‪ ,‬שלא כמו אחותה‪ ,‬שהייתה מקשיבה לאמה במשך שעות והפכה מאוד‬ ‫קרובה אליה‪ .‬בפגישה החלה חנה לקשר בין דפוס הסתגלות זה שפיתחה בילדותה‬ ‫כלפי אמה‪ ,‬לבין חוסר הפתיחות כלפי כאבו של בעלה ומצוקתו‪ ,‬וכן החלה לראות‬ ‫את הקשר בין דפוס התנהגות זה לבין העמדה של "רחוק מהעין רחוק מהלב"‬ ‫שאמצה ביחס לדוד ולרומן‪ .‬כמו כן‪ ,‬החלה חנה להבין כי ייחסה לדוד את היציבות‬ ‫והחוזק של אביה שנפטר‪ ,‬ולכן התייחסה אליו כאל מובן מאיליו‪.‬‬ ‫השלב החמישי – סיום המשבר‬ ‫שלב זה סוגר את תקופת המשבר בהחלטה של שני בני הזוג‪ ,‬כל אחד בנפרד‬ ‫ושניהם יחד‪ ,‬להישאר זה עם זה‪ .‬בחירה זו מושתתת על בסיס מודעות אישית וידע‬ ‫מחודש ואינטימי יותר אחד על השני‪ .‬בשלב זה מופיעים ביטויים כנים של פיוס ואף‬ ‫של אהבה‪ ,‬אם כי רגעים של חוסר יציבות עדיין קיימים לנוכח הצצות פתאומיות אל‬ ‫העבר הגורמות לפרצי זעם או לתגובות דפרסיביות )דיכאוניות(‪ .‬במהלך שלב זה‬ ‫יתכן גם כי בן הזוג המעורב )לשעבר( יעורר שוב חששות מסוימים מעברו‪ ,‬אשר‬ ‫הרומן עזר לו להתעלם מהן או לדחות אותן )‪ .(Pittman, 1987, 1995‬בעיות אלה‬ ‫)הכוונה לחששות מהעבר?( יכולות להתעורר סביב סוגיית "אמצע החיים"‪ ,‬או‬ ‫כתוצאה של משבר אישי או של טרדה כלשהי עקב בעיה משפחתית‪.‬‬ ‫תופעה טבעית בקרב בני זוג במהלך שלב זה היא להראות עניין מחודש‬ ‫במשפחתם ובילדיהם‪ .‬במשפחות שבהן שימשו הילדים חלק ממנגנון ההימנעות‬ ‫מקשר אישי והכחשת בעיות הנישואין‪ ,‬צריך המטפל להבטיח כי בני הזוג לא יחזרו‬ ‫לדפוס התנהגות זה‪ ,‬אך לעודד אותם לחדש את המעורבות הקודמת )עם הילדים?(‪.‬‬ ‫בשלב זה חייב המטפל לבדוק גם אם ישנם היבטים לא גלויים ברומן שיש לדון‬ ‫בהם‪ ,‬ולציין התנהגויות העומדות כאבן נגף בפני אינטימיות והמשך התפתחות‬ ‫היחסים‪ .‬מניעה או חסימה של תגובות מצדם של בני הזוג עלולה להחריף‪ ,‬בשל‬ ‫העובדה שהם העלו נושאים אינטימיים ומורכבים שלא הועלו קודם לכן‪ ,‬ואשר‬ ‫דורשים כעת פתיחות רגשית רבה מצדו של המאזין‪) .‬האם הכוונה לפתיחות מצד כל‬ ‫בן זוג כלפי האחר? לא ברור לי( ברגע שישנה הכרה בקשיים האמיתיים של‬ ‫עמוד ‪43‬‬

‫הנישואין‪ ,‬עלול בן הזוג המעורב להימלט לעולם הפנטזיות של אושרו מן העבר‪ ,‬כפי‬ ‫שבא לידי ביטוי בדיאלוג הבא עם דוד‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫אני יודע שמערכת היחסים שהייתה לי "איתה" אינה דומה לזו של זוג‬

‫רגיל‪ .‬לא היו לי מחויבויות כלפיה‪ ,‬כספיות או אחרות‪ ,‬לא שיעורי בית עם‬ ‫הילדים… אבל אני חייב להודות שלפעמים אני חושב שהייתי יכול למצוא דרך‬ ‫לשמור אתה על קשר‪ .‬אני יודע שאני צריך לנטוש רעיון זה‪ ,‬המחליש את‬ ‫החלטתי ואת מטרתי האמיתית – להישאר עם חנה‪.‬‬ ‫מטפל‪ :‬נכון… ככל שאתה ממשיך לטפח אשליה זו‪ ,‬כך היא תסבך אותך‬ ‫ותעכב את התפתחות יחסיך עם חנה‪.‬‬ ‫)בנקודה זו מחליט המטפל שיש לקדם התנסויות של קרבה ושל‬ ‫אינטימיות( אלו התנסויות של קרבה ושל אינטימיות חוויתם במהלך השבועות‬ ‫האחרונים?‬ ‫חנה‪:‬‬

‫… בילינו לילה במלון בעיר שבה הכרנו לראשונה‪ .‬עמדנו אחד ליד‬

‫השני מול החלון והבטנו החוצה … ובאותו הרגע באמת הרגשנו מאוד קרובים‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫כן‪ ,‬וגם ביקרנו במקומות מסוימים שבהם חיינו והתאהבנו כשהיינו‬

‫סטודנטים בני ‪ .25‬עמדנו מתחת לבית שבו גרנו באותם הימים וקראתי לה‬ ‫בשם החיבה שבו קראתי לה אז‪.‬‬ ‫מחילה הדדית‬ ‫בדרך כלל לקראת סוף השלב המשברי אנו יוזמים תהליך המסמל את סיום‬ ‫שלב המשבר והתחלה חדשה‪ .‬לעתים קרובות מתפתחת בתהליך זה סיטואציה‬ ‫ספונטנית שבה בני הזוג מבקשים סליחה בשל ההתנהגויות שגרמו למשבר וסולחים‬ ‫זה לזה‪ .‬תהליך זה מתפתח מתוך מערכת היחסים שפיתח המטפל עם בני הזוג‪.‬‬ ‫כדי להמחיש תהליך זה נתאר חלק מ"טקס" ההתפייסות בין חנה לדוד‬ ‫שהתרחש במהלך הפגישה השש עשרה‪ .‬לפני הפגישה ביקשנו מבני הזוג שיביאו‬ ‫חפץ מסוים המסמל בעיניהם את סגירת המשבר ופתיחת דף חדש‪ .‬הם הביאו טבעת‬ ‫שבחרו יחד‪ ,‬וחנה הביאה גם כוס )מטקס החתונה(‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫התבוננו בבקשה בטבעת וחשבו על הערכים שיאפיינו את יחסיכם‬

‫העתידיים‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫זה גורם לי לחשוב על שלמות… מעגל החיים… התמקדות במה‬

‫שחשוב‪ ,‬חמימות… יושר ותמיכה… ‪ -‬מרכיבים שהייתי רוצה לראות בחיי‪.‬‬ ‫עמוד ‪44‬‬

‫מטפל‪:‬‬

‫דוד‪ ,‬האם תוכל לומר משהו על הדרך שבה בחרת?‬

‫דוד‪:‬‬

‫אני רואה בטבעת סמל לנאמנות מחודשת… משהו שיקשר בינינו‬

‫וישמור עלינו )דוד עונד בעדינות את הטבעת על אצבעה של חנה(‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)לחנה( מה לגבי הכוס?‬

‫חנה‪:‬‬

‫אני רוצה לשבור את הכוס כסימן לכך שכל הדברים הרעים‬

‫מאחורינו‪.‬‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫)מגיש לחנה את הכוס עטופה במפית( בבקשה‪.‬‬

‫חנה‪:‬‬

‫)לוקחת את הכוס ומחזירה אותה חזרה( אין לי צורך בכך עוד‪ .‬הכוס‬

‫נשברה לפני מספר דקות כאשר דוד לקח את ידי וענד את הטבעת על אצבעי‪.‬‬ ‫דוד‪:‬‬

‫)לחנה( אני מרגיש שאני צריך לבקש את סליחתך‪ .‬אני מבקש‬

‫ממך לסלוח לי על הכאב שגרמתי לך‪ ,‬ואני מקווה שהטבעת תסמל את עתידנו‬ ‫ואת ההתחלה החדשה‪.‬‬ ‫חנה‪:‬‬

‫אני עדיין מפחדת פה ושם … אך אני מקבלת בבית חיזוקים מאוד‬

‫משמעותיים‪ .‬גם אני רוצה לבקש סליחה… על הרומן שהיה לי‪ ,‬ועל כך‬ ‫שבמשך כל כך הרבה זמן סירבתי לשים לב למה שהתרחש בלבך‪ ,‬בתוכך…‬ ‫)עוברות מספר דקות של שקט(‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫בבקשה סגרו את עיניכם )כל השלושה עושים זאת(‪ .‬דמיינו את‬

‫עצמכם עומדים מתחת חופת נישואין לבנה הפרוסה מתחת לכיפת השמים‪,‬‬ ‫מוקפים עצים ופרחים… אמרו לעצמכם כל מה שתרצו כשאתם עומדים מתחת‬ ‫לחופה זו … דמיינו לעצמכם שאתם אומרים זאת בקול רם‪ ,‬וכן שלפניכם‪ ,‬בין‬ ‫האורחים‪ ,‬נמצאים הילדים … והנכדים שעתידים להיות לכם … והוריכם …‬ ‫וחבריכם ושכיניכם … וכולם מקשיבים לכם … )ממתין מספר רגעים( … כעת‬ ‫דמיינו את עצמכם צועדים לאט אל מחוץ לחופה למקום שבו אתם יכולים להיות‬ ‫לגמרי לבדכם למשך זמן מה‪.‬‬ ‫)לדוד דמעות בעיניו‪ ,‬וחנה פורצת בבכי גדול ומשחרר‪ .‬דוד מחבק אותה והם‬ ‫נרגעים בהדרגה(‬ ‫מטפל‪:‬‬

‫אנחנו חושבים שהגעתם להחלטה חכמה וטובה ואנחנו מודים לכם‬

‫על שאפשרתם לנו לקחת חלק בתהליך השינוי שלכם ובמעמד זה‪.‬‬ ‫בסיום שלב זה‪ ,‬הרומן משחק תפקיד חשוב פחות בטיפול ואינו מעורר עוד‬ ‫תגובות חזקות‪ .‬למעשה‪ ,‬החל תהליך שינוי שהניח יסודות להמשך הטיפול הזוגי‪.‬‬ ‫בהדרגה מתחילים בני הזוג – המצוידים כעת במיומנויות וביכולות טובות יותר –‬ ‫לזהות את דפוסי ההתנהגות שגרמו להבשלת הקרקע לרומן ולהימנע מהם‪ .‬חנה‬ ‫עמוד ‪45‬‬

‫ודוד דיווחו שגילו את עצמם ביחד ולחוד‪ ,‬ושהם יוצרים "רומן" חדש – הפעם במסגרת‬ ‫נישואיהם‪.‬‬ ‫דוד חלק איתנו את רגשות השחרור שחש‪ ,‬גם בבית וגם בחוץ‪" :‬כל עוד הרומן‬ ‫היה קיים פחדתי לדבר עם הילדים‪ ,‬פחדתי שישאלו אותי עם מי דיברתי בטלפון‪.‬‬ ‫הרגשתי שאני בורח מהם ושראשי נמצא במקום אחר … סיוט אחר שהיה פוקד אותי‬ ‫בלילות היה ש"היא" תתקשר בדיוק כשאני עם חנה‪ .‬במשרד הרגשתי כבן ערובה של‬ ‫עמיתיי‪ ,‬שמרביתם ידעו על הרומן‪ .‬פחדתי כל הזמן שמישהו יספר לאשתי ושזה יהיה‬ ‫נורא‪ .‬כעת אני מרגיש אדם חופשי‪ .‬אני שוב אהוד ומסוגל להפעיל מרות במשרד‪".‬‬ ‫זוגות רבים מקבלים בברכה גילויים אלה על עצמם‪ ,‬אם כי הם חוששים‬ ‫שהחלטתם החדשה לא תעמוד במבחן הזמן‪.‬‬ ‫שלב טיפולי זה מסתיים בהגדרת השינויים שעדיין צריכים להתרחש והכיוון‬ ‫העתידי של הטיפול‪ .‬מנקודה זו ואילך ניתן להגדיר את הטיפול כטיפול זוגי רגיל‬ ‫סביב נושאים בסיסיים יותר הקשורים לצורכי הזוג ולציפיותיו בשלב זה של חייו‪.‬‬ ‫אחרית דבר‬ ‫לאחר כשנה מתום הטיפול אמר דוד‪:‬‬ ‫"כשהתאהבתי בה )במאהבת שלו( נפקחו עיניי‪ .‬כאילו אכלתי את התפוח מעץ‬ ‫הדעת בגן עדן‪ .‬העולם היה ברור יותר‪ ,‬היו לי התנסויות פיזיות שמעולם לא‬ ‫ידעתי שהן אפשריות‪ ,‬ורגשותיי התחדדו באופן מיידי‪ .‬יכולתי לעשות ולהרגיש‬ ‫דברים שלא ידעתי שקיימים בי‪ .‬מאוחר יותר הבנתי שהם בתוכי גם ללא אישה‬ ‫זו"‪.‬‬ ‫דוד שיתף את חנה בחוויית האכילה מן "הפרי האסור" וחנה "איבדה את‬ ‫תמימותה"‪ ,‬כאילו גורשה מגן העדן בשל נאמנותה העיוורת ואמונתה בכך‪ ,‬שאם רק‬ ‫תמשיך למלא את חובותיה הכל יסתדר‪ .‬מצאנו את הדימוי על "פרי עץ הדעת"‬ ‫שנאסר על אדם וחווה לאכול ממנו‪ ,‬לטוב ולרע )בראשית פרק ב' מפסוק טו'(‪ ,‬דימוי‬ ‫מעניין‪ ,‬והמשכנו להשתמש בו כמטפורה בטיפולים זוגיים אחרים‪ .‬רק לאחר שאכלו‬ ‫מן הפרי האסור ידעו אדם וחווה כי ערומים הם‪ ,‬ו"ידעו זה את זה" )או‪ ,‬בציטוט‬ ‫מהתנ"כ‪" :‬והאדם ידע את חוה אשתו" – בראשית פרד ד' פסוק א'( ויצרו את‬ ‫המשפחה הראשונה‪.‬‬ ‫בפרק זה תארנו כיצד ליווינו את בני הזוג בתקופה שבה התפכחו ופקחו עיניים‪.‬‬ ‫הרומן במונחי הנישואין נחווה על ידי הרוב כהפרת הסכם‪ ,‬הסכם הכולל נאמנות‬ ‫עמוד ‪46‬‬

‫מינית‪ ,‬אמונה שאף אחד מבני הזוג לא יפגע באחר וששני בני הזוג יהיו פתוחים‬ ‫וגלויים זה עם זה‪ .‬כל עוד נמשך הרומן‪ ,‬סובל בן הזוג שאינו מעורב והיחסים הזוגיים‬ ‫ניזוקים‪ .‬כשהרומן מתגלה המטפל חייב להפוך את תהליך ההתפכחות למשמעותי‬ ‫עבור שני בני הזוג ביוצרם הסכם חדש‪.‬‬ ‫כפי שאדם האשים את חווה וחווה האשימה את הנחש בסיפור המקראי‪ ,‬הלכו‬ ‫שני בני הזוג לנער מעל עצמם אחריות ולפרוק אשמה במקום אחר‪ .‬בן הזוג הנבגד‬ ‫עלול להאשים את בן הזוג הבוגד או את המאהב‪/‬ת‪ ,‬ובן הזוג המעורב מאשים לעתים‬ ‫קרובות את בן הזוג הנבגד על שיצר מצב שהוביל לרומן‪ .‬על המטפל לעזור לכל‬ ‫אחד מבני הזוג לקחת אחריות על מעשיהם ועל תוצאותיהם‪ .‬מהלך זה יוביל לדילמות‬ ‫קשות‪ ,‬שאחת מהן נוגעת לשאלה "לדעת או לא לדעת"‪ .‬מצד אחד‪ ,‬שני בני הזוג היו‬ ‫רוצים לחזור לזמני הנאיביות והשקרים‪ .‬מצד שני‪ ,‬הם טעמו כבר מפרי "עץ הדעת"‬ ‫ולכן שערי התמימות של גן העדן סגורים בפניהם ולא מאפשרים דרך חזרה‪ .‬הכרה זו‬ ‫מובילה לחרדה המאפיינת את שלב המשבר השני‪ .‬שני בני הזוג לומדים בדרך‬ ‫הקשה שאין להם כל ברירה אלא לפקוח את עיניהם‪" ,‬לראות" ו"לדעת"‪ .‬עליהם‬ ‫להתמודד מול דפוסי התנהגותם האישיים והזוגיים‪ ,‬שבעטיים הוכשרה הקרקע‬ ‫למשבר‪ .‬הם יגלו כי במובנים רבים הם זרים זה לזה‪ ,‬וכי התייחסו אחד לשני ושניהם‬ ‫כלפי מערכת היחסים כאל מובנים מאיליהם )השלב השלישי(‪ .‬הם יגלו חרדה לנוכח‬ ‫הקשיים הצפויים להם‪ ,‬חיים הדורשים מודעות‪ ,‬כאב ומאמץ‪ ,‬אך בעזרת המטפל הם‬ ‫יוכלו להרים ראש‪ ,‬להביט קדימה בסקרנות ולראות את ההיבטים החיוביים של‬ ‫העתיד‪ .‬בני הזוג יכוונו "לנהל רישום" אישי וזוגי‪ ,‬לבחון את עברם ולהפגין צער‬ ‫ואכזבה‪ ,‬וכן לתת ביטוי גם לאיכויות וליתרונות חדשים של יחסיהם‪ .‬כמו כן הם ידונו‬ ‫בפרספקטיבות ובכללים חדשים‪ .‬הם ילמדו גם ליצור חוויות חדשות של יושר ושל‬ ‫אינטימיות )השלב העתידי(‪.‬‬ ‫אם הכל מתנהל כשורה‪ ,‬תסתיים תקופת המשבר במוכנות מצד שני הצדדים‬ ‫לפיוס מלא ומודע‪ .‬כעת יוכלו בני הזוג להתייחס ליחסים שביניהם כבעלי פוטנציאל‬ ‫שחזור‪ ,‬ריפוי‪ ,‬צמיחה והתלהבות‪ .‬במהלך שלב אחרון זה‪ ,‬יוכלו בני הזוג לבחור זה‬ ‫בזה לא מתוך הרגל או מתוך פחד לעזוב או פחד נטישה‪ ,‬אלא מתוך החלטה מודעת‬ ‫להפוך את מערכת היחסים למקום הנכון בשביל שניהם‪ ,‬מקום שבו יוכל כל אחד‬ ‫מהם לספק את צרכיו האישיים ואת צרכיו של האחר‪ .‬היצירה המחודשת של "המקום‬ ‫הנכון" היא הבסיס להמשך הטיפול הזוגי‪.‬‬ ‫‪References‬‬ ‫‪Ahrons, C. R., (1987) Divorce families. New York: Norton.‬‬ ‫עמוד ‪47‬‬

‫ אצל זוגות באמצע החיים בנישואים‬,‫טיפול במשבר עקב יחסים רומנטיים מחוץ לנישואים‬ ‫ממושכים‬ ‫נברו ושרה איוניר‬-‫נוגה רובינשטיין‬

Brown, E., (1991) Patterns of Infidelity and their treatment. New York: Brunner/Mazel, Pub. Carter, B., & McGoldrick, M., (1988) The changing family life cycle. New York: Gardner Press. Glass , S.P., & Wright, T.L. (1992). Justification for extramarital relationship. The association between attitudes, behaviors, and gender. Journal of Research. 29(3), 361-387 Iwanir S. & Ayal H., (1991) Mid-life divorce iInitiation: From crisis to developmental transition. Contemporary Family Therapy 13(6) December Krasner B. R., & Joyce A. J., (1995) Truth, trust, and relationship. New York: Brunner/Mazel. McCullough, P. G., & Rutenberg, S. K., (1988) Launching children and moving on. In B. Carter and M. McGoldrick (Eds.) The changing family life cycle. (p. 285-309) New York: Gardner Press. Moultrap,D,J. , (1990) Husbands, Wives & Lovers. New York: The Guilford Press. Pittman, F. S., (1987). Turning points: Treating families in transition and crisis. New York: Norton. Pittman, F. S., (1995) Crises of Infidelity in: Clinical handbook of couple therapy. In N.S. Jacobson & A.S. Gurman (Eds.) Rubinstein-Nabarro, N. (1996). "Systemic Insight" and the couple "Seesaw Effect" in couple and family therapy. In Andolfi, M., Angelo, C., & De Nichilo. M. (Eds.) Feelings and Systems (in the Italian: Sentimenti e sistemi). Raffaello Cortina Editore, Italy. pp. 195-215. (The English translation can be obtained from the author). Waring E. M., (1990) Self-disclosure of personal construct. Family Process, 29:399-413 Watzlawick, P., Weakland, J., & Fisch, R. (1974). Change: Principles of problem formation and problems resolution. New York: Norton. ***Rubinstein Nabarro, N.,& Ivanir, S.,(1999) Terapia delle coppie di mezza eta in crisi per una relazione extraconiugale (p. 177 – 225) La crisi della coppia – una prospettiva sistemico-relazione Maurizio Andolfi (ed) Milano: Raffaello Cortina Editore ***The original published chapter

48 ‫עמוד‬