/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7

Page 1

‫שיחות על אמצע החיים‬ ‫הופיע בערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬

‫שיחה ראשונה – מאפיינים של אמצע החיים‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫משהו על עצמי ‪ -‬כשהייתי בת ‪ ,49‬למחרת יום השנה ה – ‪ 25‬לנישואי‪ ,‬נכנסתי לאפלה‬ ‫גדולה‪ .‬כבר היו מאחורי נישואים טובים‪ ,‬שלושה ילדים בוגרים‪ ,‬מכון פסיכולוגי מוצלח‬ ‫שהקמתי עם שותפותי‪ ,‬תארים אקדימיים ‪...‬ומסביבי היה רק חושך ועצב‪ .‬אפילו לא היתה לי‬ ‫סיבה רציונלית להתלונן‪ ,‬ובכל זאת רציתי רק לבכות‪ .‬כאילו נזרקתי באמצע הלילה באיזו‬ ‫תחנה אחרונה של רכבת‪ ,‬ללא כל אזהרה שזו התחנה האחרונה‪ ,‬ומכאן והלאה אני לנפשי‪.‬‬ ‫עברו עוד ארבע חמש שנים‪ ,‬עד שהבנתי‪ ,‬שאת החלק הבא של חיי‪ ,‬עלי לעשות ללא פסים‪,‬‬ ‫ואפילו לעיתים ללא שבילים מסומנים‪ ,‬אלא בהליכה ברגל‪ ,‬קשובה למטרה ולדרך‪ ,‬כשכל‬ ‫צעד‪ ,‬נעשה במודעות‪ ,‬ובעירנות לתנאי השטח והסביבה‪ .‬כדי לעשות זאת‪ ,‬הייתי צריכה‬ ‫ללמוד כלים חדשים וללקט מהרבה מקורות‪ ,‬שעד אז לא נדרשו‪ .‬אימון במדיטציה‪ ,‬ביוגה‪,‬‬ ‫מסעות ואקספרימנטים אישיים‪ ,‬עזרו לי ללמוד את הכלי להקשבה פנימה‪ ,‬למודעות עצמית‬ ‫צלולה יותר‪ ,‬לעירנות לקולות וסימנים מן החוץ‪ .‬כשנפתחתי למסורות מן המזרח והמערב‪,‬‬ ‫כולל למידה בעין חדשה של מקורות יהודיים‪ ,‬יכולתי למצוא שפה להבין ולארגן את החוויות‬ ‫הפנימיות לכלל כיוון ומטרה‪.‬‬ ‫האני מאמין שלי‬ ‫• מאמינה בכוח של אנשים להשתמש במקורות שלהם‪ ,‬לריפוי‬ ‫והתפתחות אינסופית גישה הנמנעת מפטולוגיזציה‪.‬‬ ‫• מאמינה בכוח של מערכות אנושיות‪ ,‬משפחה‪ ,‬קהילה‪ ,‬ארגון – לפעול‬ ‫יחד כדי לקדם את היחידים ואת החברה – עובדת עם עקרונות‬ ‫מערכתיים הוליסטיים‪.‬‬ ‫• מאמינה ששינוי קורה כל הזמן‪ ,‬כל החיים‪ ,‬זהו תהליך בלתי נמנע‪ ,‬אך‬ ‫יש בידינו לכוון את כיוון השינוי‪ ,‬ולהוביל את חיינו מתוך אחריות‬ ‫ומחוייבות לאיכות חיים‪.‬‬ ‫• מאמינה שטיפול פסיכולוגי טוב מוביל לתוצאה שיש לה ביטוי בחיים‬ ‫הממשיים של האדם‪ ,‬במובן הרגשי‪ ,‬המעשי‪ ,‬החברתי והרוחני – לכן‬


‫הטיפול מכוון לתוצאות ופתרונות ומפעיל לשם כך תהליכי שינוי‬ ‫במימדים השונים ובאמצעות כלים טיפוליים מגוונים‪.‬‬ ‫• מאמינה בייחוד של האדם‪ ,‬ותומכת בשונות על רקע אישי‪ ,‬דתי‪,‬‬ ‫ותרבותי‬

‫במה מתעסקת הפינה‬ ‫ברור נושאים שונים בתחום האישי‪ ,‬הזוגי והמשפחתי‪ ,‬המעסיקים את בני השלב הזה‪.‬‬ ‫ניתן יהיה להפנות שאלות ב ‪ email‬או בפקס או במכתבים‪ ,‬ובמידה היכולת נענה עליהן‬ ‫בתכנית‪.‬‬ ‫אם את או אתה בן ‪ 60 ,50‬או ‪ 70‬ויותר‪ ,‬יכול להיות שאתם חיים לבד‪ ,‬או שאתם חיים עם‬ ‫חבר או חברה מאותו מן או מן המין האחר‪ ,‬יכול להיות שאתם נישואים ויש לכם ילדים‬ ‫בוגרים מבני זוגכם‪ .‬יכול להיות שאתם חיים עם בני זוג חדשים ומגדלים את הילדים שלהם‪,‬‬ ‫או שלכם או ילדים משותפים‪ .‬אולי אף פעם לא נישאתם‪ ,‬ואולי נישאתם והתאלמנתם‪ ,‬או‬ ‫התגרשתם‪ .‬כל המצבים הללו ונוספים‪ ,‬הם המשפחה הנורמלית של אמצע החיים‪ .‬ואם‬ ‫תופסים זאת כך‪ ,‬ומרגישים שלימים עם המצב כפי שהוא‪ ,‬אפשר לחיות את התקופה במלוא‬ ‫הפוטנציאל שבה‪ ,‬ולהיות בתחושה של הרמוניה ואושר‪.‬‬ ‫החיים עד גיל חמישים‪ ,‬הם מהלך על שביל די מסומן‪ ,‬ילדות‪ ,‬לימודים‪ ,‬קריירה‪ ,‬נישואים‪,‬‬ ‫משפחה – ולפתע נפסק השביל‪ ,‬והאופק מעורפל‪ .‬עד אמצע החיים‪ ,‬רצף החיים מנווט‬ ‫בעיקר ע"י שלושה גורמים‪ :‬האחד ‪ -‬ההכוונה הפסיכוביולוגית‪ :‬דחף גדילה‪ ,‬דחף‬ ‫להקים משפחה‪ ,‬דחף לרכישת מיומנויות‪ .‬השני ‪ -‬רקע משפחתי‪ ,‬שמגדיר ציפיות‬ ‫גלויות ובלתי גלויות‪ ,‬להישגים מסוימים‪ .‬השלישי ‪ -‬סדר חברתי מסויים‪ ,‬מסגרת‬ ‫קהילתית‪ ,‬דתית‪ ,‬מעמדית ‪ -‬שהינחתה וכיוונה את שאיפותיו‪ .‬בשלב זה של החיים‪,‬‬ ‫מתחיל הגיל השלישי‪ ,‬אחרי הילדות‪ ,‬והבגרות הפורמלית‪ .‬אם עד אז‪ ,‬מטרות החיים הוגדרו‬ ‫על ידי שלושת הגורמים הללו‪ ,‬הרי עכשיו‪ ,‬המטרות הושגו‪ ,‬או שברור שכבר לא יושגו‪ .‬אני‬ ‫זוכרת שכאשר אני היגעתי לגיל הזה‪ ,‬שאלתי את עצמי‪ ,OK :‬אז עשיתי מה שציפו ממני‪,‬‬ ‫והיגעתי לאן שהיגעתי‪ ,‬ומה עכשיו? ככה זה ימשיך? עוד ועוד מאותו דבר? האם יש עוד‬ ‫פסגות לכבוש? זה היה די מפחיד‪.‬‬ ‫פעם אמרו שלא סיפרו לנו מה זה להיות הורים – ואז המציאו את כל ספרי החינוך ובתי‬ ‫הספר להורים‪ ,‬אחר כך אמרו שלא סיפרו לנו כמה קשה להיות נשוי‪ ,‬ומה באמת קורה שם‬


‫אחרי הרומנטיקה – ואז נכתבו אלפי ספרים ומחקרים וקורסים וסדנאות שמלמדים אותנו‬ ‫להיות בני זוג‪ .‬היום השאלה – מה בדיוק עושים אחרי שגידלת משפחה ואתה מתקרב לגיל‬ ‫פרישה‪ ,‬ונותרו לך לפי הסטטיסטיקות עוד ‪ 50 – 40‬שנות חיים‪.‬‬ ‫ארבעה גורמים מנערים אותנו ומכריחים אותנו‪ ,‬לעיתים באופן אגרסיבי‪ ,‬לעמוד פנים מול‬ ‫פנים עם השלב הבא של חיינו‪:‬‬ ‫הנסיגה הגופנית‬ ‫העצירה בהתפתחות הקריירה המקצועית הפורמלית‬ ‫התבגרות הילדים והתרוקנות ה"קן"‬ ‫מצב הורינו המבוגרים‬ ‫אם עד עכשיו‪" ,‬אני" ו"גופי" היו זהות אחת‪ ,‬הרי עכשיו הגוף מתחיל להיות דבר לא‬ ‫מובן מאליו‪ .‬הגוף שתמיד נשמע לי‪ ,‬מתחיל "לפשל"‪ ,‬לעשות מה שהוא רוצה‪ ,‬לפעמים‬ ‫בניגוד לרצוני‪ :‬לרוב אחת הסנוניות הראשונות היא ירידה בראיה שמביאה איתה את הצורך‬ ‫במשקפיים‪ .‬הקמטוטים על הפנים מסלקים את מסכת הנעורים‪ ,‬מקבעים יותר חזק על פנינו‬ ‫את אישיותנו והבעותינו הייחודיות‪ :‬חיוך ‪ ,‬קווים של נחת או מרירות‪ ,‬של פתיחות או זלזול‪,‬‬ ‫של שביעות רצון או פחד‪ .‬פעולות שעשינו בקלות‪ ,‬פתאום עושים בכבדות‪ .‬האיברים‬ ‫הנדרשים לתפקוד המיני‪ ,‬פתאום לא בדיוק "מספקים את הסחורה" מתי שנרצה‪ .‬והזיכרון‪,‬‬ ‫כבר לא שולף את האינפורמציה בדיוק ברגע שהיא נחוצה‪.‬‬ ‫העצירה בהתפתחות הקריירה המקצועית‬ ‫תוחלת החיים עלתה בחמישים השנים האחרונות‪ ,‬ובני אדם חיים כ – ‪ 20 - 15‬שנה יותר‪,‬‬ ‫חיים יותר איכותיים ויותר בריאים‪ ,‬אך גיל הפנסיה כמעט לא השתנה‪ .‬רוב האנשים מסיימים‬ ‫בשלב זה את חיי העבודה הרשמיים שלהם‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מקצועות חדשים‪ ,‬בפרט בתחום‬ ‫ההי‪-‬טק‪ ,‬תעשיות‪ ,‬ואפילו תחומי מדע רבים‪ ,‬מתחדשים בקצב מסחרר הדורש כניסה של‬ ‫צעירים‪ .‬אנשי מקצוע רבים מוצאים עצמם כבר בגיל ארבעים פלוס‪ ,‬מחוץ למעגל המקצועי‪.‬‬ ‫מקומות עבודה רבים רוצים להתייעל או להכניס כוח אדם צעיר‪ ,‬ומאיצים בבוגרים לצאת‬ ‫בפרישה מוקדמת‪ .‬כל זה‪ ,‬מערער יסוד מרכזי בתחושת הביטחון והערך של האדם‪ ,‬ופוגע גם‬ ‫בביטחון הכלכלי וגם בערך העצמי‪.‬‬ ‫התבגרות הילדים והתרוקנות ה"קן"‬


‫מות ההורים או התבוננות בהורינו המזדקנים‪ ,‬מפגישה אותנו עם עובדת אי נצחיות‬ ‫החיים‪ ,‬עם מחלות‪ ,‬בדידות‪ ,‬וסבל הזקנה‪ .‬ההקשבה להם ולמצבם‪ ,‬מכניסה מבט יותר‬ ‫פילוסופי לחיים‪ ,‬ובחינה חדשה של מה חשוב‪.‬‬ ‫בתכניות הבאות‪ ,‬נקדיש פינה מיוחדת לכל אחד מן הנושאים הללו‪ ,‬ועוד נושאים‬ ‫רבים שמעסיקים אותנו בשלב זה‪ :‬כגון‪ :‬אהבה‪ ,‬מיניות‪ ,‬הבדלים בין גברים‬ ‫לנשים‪ ,‬קריירה שניה‪ ,‬חיפוש רוחני‪ ,‬לנשואים ובעלי המשפחות‪ ,‬יוקדשו שיחות‬ ‫על זוגיות באמצע החיים והלאה‪ ,‬על הילדים שנישאים‪ ,‬סבתאות‪ ,‬ולמי שלא‬ ‫נישא עד כה‪ ,‬יוקדשו שיחות על זוגיות מאוחרת‪ ,‬זוגיות חד מינית‪ ,‬בחירות לחיות‬ ‫ללא זוגיות‪ ,‬יתקיימו שיחות על גירושין באמצע החיים ונישואים שנים‪ ,‬עם כל‬ ‫השלכותיהם‪.‬‬

‫שיחות על אמצע החיים‬ ‫ערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬ ‫שיחה שניה ‪ -‬חיפוש העצמי וחיפוש האושר‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫דמיינו שאתם מטפסים להר תלול‪ ,‬אלו החיים עד כה‪ ,‬אתם עסוקים בטיפוס‪,‬‬ ‫בכאבים של ההיאחזות בסלעים ובאבנים שבהר ובשמחה של כל הצלחה‬ ‫קטנה‪ ...‬והנה אתם מגיעים לפסגה‪ ,‬ואתם רואים מראה פנורמי של הנוף פרוש‬ ‫לפניכם‪ .‬וזה אתם וחייכם‪ .‬אתם יכולים להתבונן ולארגן את עצמכם מחדש‪ .‬אתם‬ ‫יכולים להחליט על כיוונים עדיפים‪ ,‬על דרכים חדשות‪.‬‬ ‫זמן אמצע החיים‪ ,‬צפונה ‪ -‬זה זמן בו אדם מתחיל לשאול עצמו שאלות‪ ,‬שלרוב‪ ,‬לא שאל עד‬ ‫אז‪ ,‬כמו‪ :‬מי אני‪ ,‬האני המיוחד הזה‪ ,‬לא מי הורי או אשתי או ילדי ‪ -‬רצו שאהיה‪ ,‬אלא מי אני‬ ‫באמת‪ .‬בכלל המלה אמת מתחילה להופיע הרבה‪ .‬אנחנו כבר לא מוכנים לחיות‬ ‫בהתפשרויות ושקרים‪ ,‬ושואלים עצמנו‪ ,‬האם אני חי חיים אמיתיים או חיים של‬ ‫העמדת פנים‪ .‬זה קשור לשאלה‪ :‬האם אני מאושר? ובכלל מה זה אושר‪ .‬האם אני‬ ‫חי למען עצמי או למען אחרים? ומה אני בעצם רוצה‪ ,‬ולאן אני הולך?‪ ,‬מה יהיה?‬


‫לרוב אנחנו מתחילים לשאול שאלות לא כשהכל זורם טוב‪ ,‬אלא כשאנחנו‬ ‫נתקלים באיזה קושי – התקפת לב‪ ,‬פיטורין מן העבודה‪ ,‬גירושין‪ ,‬דכאון‪...‬‬ ‫החצי השני של החיים מתחלק בתוכו שוב למספר תקופות‪ .‬על פי הגישה‬ ‫האנתרופוסופית‪ ,‬שנוסדה ע"י רודולף שטיינר‪ ,‬וממשיכיו‪ ,‬החיים מתחלקים למעגלים של‬ ‫שבע שנים‪ ,‬והשלב של גיל ‪ 42‬עד ‪ ,62‬יכול להיקרא השלב של הגשמת האדם‪ .‬גיל ‪42‬‬ ‫עד ‪ ,49‬הוא גיל של יצירתיות חדשה‪ ,‬כשכל אחד צריך למצוא בדרך האישית‬ ‫שלו‪ .‬לגבי רבים זה דחיפה חזקה של יצירתיות חדשה בעבודה‪ ,‬או בעסקים‪ ,‬או‬ ‫באיזה תחום אמנותי‪.‬‬ ‫‪ 49‬עד ‪ ,56‬מתחילה הסתכלות ערכית מוסרית חדשה‪ ,‬ואנחנו לא רק מתעסקים‬ ‫עם האינדיבידואליות שלנו‪ ,‬אלא עם הגורל והמצב של הסביבה והעולם‪.‬אנחנו‬ ‫נעשים פחות אגוצנטריים ויותר "נחמדים"‪ ,‬מתחילה הקשבה חדשה החוצה‪ ,‬ושינוי של‬ ‫הקצב‪ .‬מ – ‪ 56‬עד ‪ ,63‬זה השלב האינטואיטיבי‪ ,‬רבים רואים זאת כשלב מיסטי‪ .‬מ ‪-‬‬ ‫‪ 63‬והלאה‪ ,‬הכוחות הפיזיים נחלשים אך הכוחות הרוחניים מתחזקים‪ ,‬והאדם יכול‬ ‫להפנות את מרצו לאידיאלים שלו‪.‬‬ ‫עם סיום המסלול הפורמלי של החיים‪ ,‬בעשור החמישי‪ ,‬אצל מי שהלך בו‪ ,‬מתחיל מעין‬ ‫מרד התבגרות שני‪ .‬מתפתחת תחושה חזקה של‪" :‬עכשיו תורי לקבל" ו "זה עכשיו או בכלל‬ ‫לא" )‪ ,( its now or never‬כי אני מתבגר ‪/‬מתבגרת ומי יודע אם עוד אספיק את כל מה שאני‬ ‫רוצה‪ ,‬יורם גאון שר‪" :‬עוד לא אהבתי די‪."...‬‬ ‫אנחנו יודעים שאנחנו לא מרוצים מן הקיים‪ ,‬לפעמים נמצאים בסכסוך עם הסביבה‪ :‬בני‬ ‫הזוג‪ ,‬בעבודה‪ ,‬עם הורים מבוגרים‪ .‬זוהי תקופה שלרוב מתחילה באי‪-‬נחת‪ ,‬או אפילו כעס‬ ‫ודיכאון‪ .‬לעיתים במשברי נישואים קשים‪ ,‬שיבושים בבריאות‪ ,‬ומתח‪ .‬גברים פוחדים לאבד‬ ‫את משרותיהם‪ ,‬ומשקיעים ימים ולילות בעבודה‪ .‬הם חווים את נשותיהם כמכשפות המונעות‬ ‫מהם לבטא את עצמם ו'ללכת עם רגשותיהם'‪ .‬הם מחפשים הרפתקאות ופרשיות אהבה‪ ,‬כדי‬ ‫להשלים מבחוץ את מה שלא הצליחו לפתח מבפנים‪ .‬גם נשים חוות פריחה חזקה של‬ ‫המיניות‪ ,‬דחפים חזקים לביטוי עצמי‪ ,‬היסודות הגבריים באישיותן מתחזקים ובאים לידי ביטוי‬ ‫ביוזמות בעבודה ובעסקים‪.‬‬ ‫הרבה גירושים מתקיימים בתקופה זו‪ ,‬בגלל התמקדות בסיפוק האישי‪ ,‬על פני המשפחתי‪,‬‬ ‫ונהירה חזקה למיניות ונעורים‪.‬‬ ‫זה עלול להימשך מספר שנים‪ ,‬ומפנה מקום‪ ,‬בעשור השישי‪ ,‬לשלב חדש בו ניגש לתהליך‬ ‫למידה חדשה‪ ,‬כאן אנחנו לומדים להתבונן אל תוך חיינו מנקודת מבט גבוהה יותר‪ .‬לפעול‬ ‫ממקום יותר אינטואיטיבי ופחות נלמד‪ .‬זהו שלב הבגרות הרוחנית‪ .‬התבגרות זו‬


‫מתאפיינת ע"י תזוזה מחיפוש חיצוני של האושר באמצעות בעלות על חפצים‪,‬‬ ‫ידע‪ ,‬כסף ואנשים – לעבר מציאה של האמת והמקורות הפנימיים לסיפוק‬ ‫ושביעות רצון‪.‬‬ ‫ניתן לתאר את תקופת החיים בין ‪ 50‬ל – ‪ ,65‬כשלב של הגשמת האדם שבנו‪ .‬הפירות של‬ ‫חיינו הבשילו‪ ,‬ואנו רוצים לחלק את פירותינו עם אחרים‪ .‬עד אז‪ ,‬הישגנו ככל האפשר את‬ ‫המטרות האישיות שלנו‪ ,‬ואנו בשלים לשרת מטרות שמחוץ לנו‪ .‬באופן הדרגתי רובינו‬ ‫מתחילים לא רק לדאוג לגורל האישי והמשפחתי שלנו‪ ,‬אלא לגורל החברה‪ ,‬האנושות‪.‬‬ ‫רבים פונים בשלב זה לפעולות הומניטריות‪ ,‬למעורבות פוליטית או חברתית‪ ,‬או לביטוי‬ ‫אומנותי‪ .‬זהו השלב של ההתחלות החדשות‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬זאב היה תמיד מצטיין – קצין מצטיין‪ ,‬גאוות המשפחה‪ ,‬קיבל את הדוקטוראט הכי‬ ‫צעיר באוניברסיטה‪ ,‬בעל משרה מצויינת בחברה בעלת מוניטין ביןלאומיים‪ .‬סכסוך קטן‬ ‫במקום העבודה‪ ,‬שבדרך כלל היה מסתיים בהתפשרות‪ ,‬גרם לו להתעקש‪ ,‬ראה בכך עניין‬ ‫עקרוני‪ ,‬לא מוכן לוותר‪ .‬התבונן סביב בממונים עליו ואמר לעצמו‪ :‬האם אני רוצה להיראות‬ ‫כמוהם בעוד ‪ 5 – 10‬שנים‪ ,‬ראה בהם אנשים שנלחמים על כבוד‪ ,‬מעמד ואגו‪ ,‬ולא ממש‬ ‫מרוצים מחייהם‪ .‬שאל את עצמו‪ :‬על מה אני נלחם? האם אני באמת נותן ביטוי ליכולות שלי‬ ‫בתפקיד הזה‪ ,‬או זה לא באמת מתאים למי שאני‪ ,‬ואני סתם נלחם על כבוד‪ .‬האם אני‬ ‫מקדיש את כל מרצי לדבר באמת חשוב? ומה בכלל חשוב?‪ ...‬אחרי תקופה של מאבקים‪,‬‬ ‫החליט לפרוש וביחד עם אשתו ובתמיכתה‪ ,‬ארגנו את המשאבים הכלכליים שלהם כדי‬ ‫שיוכל להרשות לעצמו פרישה מוקדמת ותקופה מסוימת ללא משכורת‪ .‬החלטה זו יצרה‬ ‫התנגדות קשה מצד הוריו וגם מצד חלק מילדיו הבוגרים‪ .‬תקופה של שנה‪ ,‬לכאורה ללא‬ ‫כיוון ברור‪ ,‬במהלכה ערך מסעות למזרח‪ ,‬נפגש עם אנשים שונים‪ ,‬והתוודע לארגונים בין‬ ‫לאומיים שעוסקים בפעולות וולנטריות עם אוכלוסיות פגועות‪ .‬במהלך מפגשים אלו‪ ,‬זיהה‬ ‫את יכולתו לתרום עם הידע המקצועי שלו‪ ,‬לקידום המטרות של אחד הארגונים‪ ,‬והפך‬ ‫להיות פעיל בו‪ .‬פעילות זו הפגישה אותו עם חלקים באישיותו שלו הכיר קודם‪ ,‬והוא הרגיש‬ ‫שגילה עצמו מחדש‪ .‬הוא היה מאושר‪ ,‬נעשה שלם יותר ולכן רגוע‪ ,‬אבא חם לילדיו ובן רך‬ ‫יותר להוריו‪.‬‬ ‫כמה טיפים איך לעבור את המעבר בשלום‬ ‫‪ .1‬היו גאים בגיל שלכם‪ ,‬כדאי לחגוג כל שנה נוספת שניתנה לכם בשמחה‪ .‬רבים‬ ‫מרגישים תקועים עם הגיל‪ ,‬לא אוהבים אותו‪ ,‬מתביישים לציין אותו‪ ,‬אבל האם באמת‬ ‫הייתם מתחלפים עם איזה מתבגר כשאינכם יכולים לקחת איתכם חזרה את ניסיון החיים‪.‬‬ ‫חשבו על כל הדברים שאתם יודעים היום שלא ידעתם כמתבגרים‪ .‬חשבו על כל החכמה‬


‫והכישורים שיש לכם היום‪ ,‬שלא היו לכם כמתבגרים‪ .‬הזכירו לעצמכם את כל‬ ‫היתרונות של היותכם מבוגרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬דברו על מה שעובר עליכם עם מכרים וחברים וקבלו תמיכה‪ .‬זה לא שאתם‬ ‫משתגעים‪ ,‬או מתחרפנים‪ ,‬כמו שהסביבה חושבת‪ ,‬חשוב לדעת שמה שעובר עליכם זה‬ ‫בסדר‪ ,‬וזה לא קורה רק לכם‪.‬‬ ‫‪ .3‬שאלו את עצמכם את השאלות הנכונות‪ ,‬וחפשו עליהן את התשובות הנכונות עבורכם‪.‬‬ ‫שאלו‪:‬‬ ‫מה הם הכוחות והכשרונות הטובים שלי‪ ,‬ואיך לטפח אותם?‬ ‫איך אני רוצה לבלות את החצי השני של חיי?‬ ‫איך להישאר רגוע ובוטח גם כשהמצב הגופני והנפשי משתנה‪ .‬כדאי לאמץ‬ ‫טכניקות כמו הרפיה‪ ,‬מדיטציה‪ ,‬דמיון מודרך‪ ,‬תרגילי כושר‪ ,‬הליכה בטבע‪.‬‬

‫שיחות על אמצע החיים‬ ‫הופיע בערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬

‫שיחה שלישית ‪ -‬למצוא משמעות בחיים שאחרי הילדים והקריירה‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫הגיל הזה‪ ,‬חמישים והלאה‪ ,‬תופס אותנו במלקחיים שהזרוע האחת שלהם בנויה מאין סוף‬ ‫חובות ותפקידים חיצוניים‪ ,‬לילדינו‪ ,‬הורינו המזדקנים‪ ,‬עבודה‪ ,‬דאגות כלכליות‪ ,‬והזרוע‬ ‫השנייה – תחושה פנימית שפוקדת עלינו להאזין לקולות חדשים‪ ,‬פנימיים‪ ,‬אינטואיטיביים‪,‬‬ ‫שקוראים לנו לכיוונים חדשים‪.‬‬ ‫בשיחה היום אני רוצה לשוחח על מה חשוב בחיים‪ ,‬ואיך בונים עדיפויות‪ ,‬וגם איך‬ ‫מוציאים אותם מן הכוח אל הפועל‪.‬‬ ‫• יש השואלים "מה עוד לא קיבלתי מן העולם" – אלו מתחילים לזלול‬ ‫בבהלה‪.‬‬ ‫• יש השואלים "מה אני משאיר אחרי בעולם – האם השארתי מספיק‬ ‫טביעות אצבעות?" – זו הכמיהה להישארות והמשכיות‪.‬‬ ‫• יש השואלים "מה עוד לא נתתי לעולם" – אלו שואלים איך אני משתמש‬ ‫בחכמה ובניסיון שצברתי כדי לתת לאחרים‪.‬‬


‫• ויש גם כאלה השואלים "מה אני לוקח איתי"‪ ,‬אלו מתכוונים לטהר עצמם‬ ‫ולצבור זכויות לעולם הבא ולגלגולים הבאים‪ ,‬איש לפי אמונתו‪.‬‬ ‫ומה אתם שואלים?‬ ‫כדי לעבור לתשובות‪ ,‬צריך להתבונן ולווסת את החיים מחדש‪:‬‬ ‫דמיינו את התפקידים שלכם‪ ,‬ואת כל היחסים האישיים שלכם כענפים של עץ‪.‬‬ ‫שימו לב‪,‬‬ ‫• איזה ענפים מוכרחים לנסר ולהוריד‪ ,‬כדי שתהיה צמיחה חדשה‪ .‬אתם יכולים‬ ‫ממש לצייר את זה‪ ,‬לרשום ליד כל ענף מהו‪ ,‬שמות של בני משפחה וחברים‪ ,‬עיסוקים‪,‬‬ ‫פרטי עבודה‪ ,‬משימות‪...‬‬ ‫שאלו עוד שאלה‪:‬‬ ‫• למה זקוק העץ הזה כדי שיוכל לגדול למלוא כוחו בכיוון חדש?‬ ‫• תארו את העץ כפי שיהיה בעתיד‪ ,‬מי שצייר‪ ,‬יכול לצייר את העץ החדש‪ .‬איך זה‬ ‫נראה‪ ,‬מהם הענפים החדשים?‬ ‫אנשים שלא הכינו עצמם היטב לזמן שאחרי העבודה‪ ,‬לא פתחו פעילות של זמן פנוי‪,‬‬ ‫תחביבים‪ ,‬וקשרים חברתיים שאינם תלויי עבודה‪ ,‬לא שלבו עד כה משהו שבאמת חשוב‬ ‫להם ‪ -‬יש סכנה שיחוו תחושות של ריקנות פנימית‪ ,‬תלות חזקה בבני הזוג או בילדים‪ ,‬זה‬ ‫עלול להוביל לדיכאון‪ ,‬לאלכוהוליזם‪ ,‬או להתעסקות עקרה בגופניות‪ ,‬בחולי במין‪...‬‬ ‫זה גם זמן בו ערכים מטריאלים כבר אינם כ"כ חשובים לנו‪ .‬הרבה אנשים נוהגים בזמן זה‬ ‫לחלק את רכושם וחפציהם לילדים או לתרום לאחרים‪ ,‬או לעשות צוואה‪ ,‬כפי שמתואר‬ ‫בתהילים‪" :‬אל תירא כי יעשיר איש‪ ,‬כי ירבה כבוד ביתו‪ ,‬כי לא במותו ייקח הכל‪,‬‬ ‫לא ירד אחריו כבודו"‪.‬‬ ‫יש אנשים שאצלם המעבר חד‪ ,‬פרשו מעבודתם ביוזמתם או עקב פיטורין ונאלצו בלתי‬ ‫מוכנים לצפות פני התקופה הבאה‪ ,‬ויש שהמעבר מתון והדרגתי‪ .‬אנשים שתוך כדי חיים‬ ‫מקצועיים פעילים‪ ,‬החלו בפעילות ציבורית‪ ,‬התנדבויות שונות‪ ,‬או שפנו לתחום אמנותי חדש‬ ‫או הגבירו פעילות בנטייה אמנותית אחרת‪ .‬רבים בתקופתנו בונים קריירה שנייה‪ ,‬לרוב‬ ‫מתחילים בה כבר בעשור החמישי‪ ,‬והפעילות מתחזקת בעשורים הבאים‪ .‬אחרים יוצאים‬ ‫ללימודים‪ ,‬פשוט מתוך תאוות הידע‪ ,‬ועכשיו סוף סוף התפנו לכך‪.‬‬


‫במסורת ההינדית בהודו‪ ,‬הגבר צריך למלא את חובותיו‪ :‬לבנות משפחה‪ ,‬לפרנס אותה‬ ‫ובגיל אמצע החיים‪ ,‬עם התבגרות ילדיו‪ ,‬עליו להשתחרר מכל מה שגורם לו להיות תלוי‪ ,‬הוא‬ ‫עוזב את ביתו ורכושו ומתחיל להיות "סיניאסי" המקדיש את עצמו לחיים רוחניים וניזון‬ ‫מתרומות מזון של הקהילה‪ .‬במצב זה הוא אמור להשתחרר מן "האגו"‪ ,‬כלומר מכל אותם‬ ‫דברים שהוא חש כלפיהם תלות במשך חייו‪ ,‬כמו רכושו‪ ,‬תאריו‪ ,‬בני‪-‬הזוג‪ ,‬משפחה‪ ,‬כסף‬ ‫מעמד‪ ,‬ושהיה לגמרי מזוהה איתם‪ ,‬עד כדי תחושה שאם אין לו את כל אלה‪ ,‬אין לו את עצמו‪.‬‬ ‫גם במציאות שלנו‪ ,‬אנשים מרגישים שהם רוצים להתפנות להיבט הרוחני שבתוכם‪ ,‬לפעול‬ ‫יותר מתוך האינטואיציות‪ ,‬אחרים יקראו לכך קול פנימי או קול אלוהי‪ ,‬למען מטרות שמיחוץ‬ ‫לטווח המידי של עצמם ומשפחתם‪.‬‬ ‫התבונן פנימה ושאל עצמך‪:‬‬ ‫• מה שאני יודע היום שהלוואי והייתי יודע כשהייתי הן ‪ 21‬זה‪..........‬‬ ‫• הדבר הטוב ביותר בלהיות בן חמישים פלוס‪ ,‬זה‪......‬‬ ‫• הדבר הגרוע ביותר בלהיות בן חמישים פלוס הוא‪.........‬‬ ‫• אני מתחרט על‪...........‬‬ ‫• חשבונות בלתי פתורים שעלי עוד לסיים‪.....‬‬ ‫• מה המטרה שלי ל – ‪ 10‬השנים הבאות היא‪.......‬‬ ‫• האנשים שמשמשים לי השראה הם‪......‬‬ ‫• האמירה האהובה עלי היא‪......‬‬ ‫• שלושה הדברים החשובים בחיי‪.....‬‬

‫מספר הנחיות יעזרו לעצב משמעות חדשה‪:‬‬

‫•‬

‫מצא זמן למשפחה‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לתחביבים‪ ,‬לספורט ולפעילות של זמן פנוי‪.‬‬

‫•‬

‫מצא דרכים יצירתיות לפורקן ושחרור‪ :‬למד לנגן על כלי נגינה‪ ,‬כך שעורי אמנות‪ ,‬נסה‬ ‫סוגים שונים עד שתמצא את דרך הביטוי המיוחדת שלך‪.‬‬

‫•‬

‫למד את עצמך דרכים לשחרר מתח‪ :‬מדיטציה‪ ,‬נשימה עמוקה‪ ,‬העלאת תמונות בדמיון‪,‬‬ ‫אימון גופני‪ ,‬הרפייה – כל אלו דרכי שחרור מתח‪ .‬מתח עלול לגרום מחלות לב‪ ,‬שבץ לב‪,‬‬ ‫ומחלות אחרות‪.‬‬


‫•‬

‫הקפד על אוכל בריא‪ ,‬אימון גופני‪ ,‬שתה מים‪ ,‬הפסק לעשן‪ ,‬שתה אלכוהול במידה‪ ,‬הורד‬ ‫במשקל אם אתה בעודף משקל‪ ,‬ושן לפחות ‪ 7‬שעות בלילה‪.‬‬

‫שיחות על אמצע החיים‬ ‫הופיע בערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬

‫שיחה רביעית ‪ -‬החוזה האישי של אמצע החיים‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫אני רוצה לשתף אתכם היום‪ ,‬במחשבותי על איך לגשת ליצירה של חזון אישי השונה מחזון‬ ‫זוגי ומשפחתי‪ ,‬על כך נשוחח בתכניות אחרות‪ .‬לעצב חלום או חזון אישי הופך אותי‬ ‫למנהיג של חיי הבוגרים‪ .‬בלי חלום‪ ,‬אדם שוקע‪ ,‬נשאב ע"י גירויים מזדמנים‬ ‫חולפים‪ ,‬הולך ושוקע עם השקיעה הגופנית‪.‬‬ ‫אל תתרשמו יותר מידי מן המלה‪ ,‬חזון הוא פשוט יוצר תחושה של כיוון ואופק שיש לנו‬ ‫מחוייבות כלפיו‪.‬‬ ‫בהגדרתו חזון – זו שאיפה‪ ,‬תשוקה חזקה‪ ,‬ראיה מקיפה שמעבר להווה‪ ,‬זו תמונה‬ ‫שאדם רואה בעיני רוחו והיא משמשת לו כ"כוכב צפון" שלאורו הוא הולך‪.‬‬ ‫חזון‪ ,‬יושב על ערכים ואמונות שאנו מעריכים ודבקים בהן אשר נתמכת ע"י תכנית‪.‬‬ ‫החזון צריך להכיל כמיהה חזקה מאד‪ ,‬כדי שנוכל לגייס את הכוח הדרוש למימוש שלו‪.‬‬ ‫חזון מתחיל עם האפשרות לדמיין או לפנטז משהו שאנחנו באמת רוצים‪.‬‬ ‫לבנות חזון מתחיל מכך שאנחנו מתחילים להקשיב ולתת כבוד לכמיהות ולחלומות שלנו‪.‬‬ ‫פתחו קובץ חדש במחשב‪ ,‬קראו לו "החזון שלי"‪ ,‬קנו מחברת חדשה‪ ,‬או שבו עם אדם קרוב‪,‬‬ ‫והתחילו לדבר בצבעים יותר ברורים על השאיפות שלכם‪.‬‬ ‫כדי למצוא את הייעוד שלנו‪ ,‬וליצור את החזון‪ ,‬עלינו לזהות את הנטיות‬ ‫והכשרונות שלנו‪ ,‬כדי שהחזון יבטא את מי שאנחנו באמת‪ .‬בצעירותי‪ ,‬תמיד רציתי לכבוש‬ ‫מטרות בהן היה לי הכי קשה‪ ,‬חשבתי שאני צריכה להשקיע את המאמצים שלי במה שאני‬ ‫חלשה וצריכה לחזק וללמוד‪ .‬אני למשל רעה מאד ולא יעילה בהפקה של אירועים‪ ,‬ובכל‬


‫זאת התעקשתי לארגן שוב ושוב אירועים שיצאו בינוניים למדי‪ .‬פעם באחת השיחות שלנו‪,‬‬ ‫בעלי אמר לי‪ :‬זה שטות כל החיים להילחם כדי להגיע להישגים בדברים שקשים לך שאין‬ ‫לך בהם עדיפות על מישהו אחר‪ .‬תתחילי לזהות במה את טובה‪ ,‬מה הולך לך בקלות‪,‬‬ ‫בהנאה‪ ,‬ותעצימי את זה‪ .‬פתאום נעשה ברור שצריך להתחיל מהיכן שאנחנו הכי מוצלחים‪,‬‬ ‫נהנים ואוהבים‪ ,‬לא מהיכן שאנחנו סובלים‪ .‬לכן הדבר הראשון שתשאלו את עצמכם כדי‬ ‫לבנות חזון‪ ,‬זה‪:‬‬

‫•‬

‫מה מן הדברים שאתה עושה‪ ,‬אתה מרגיש בו שלם‪ ,‬הרמוני מאושר‪ .‬באילו‬ ‫פעולות אתה מרגיש שאתה מביא את הכישורים והשאיפות שלך לידי הביטוי‬ ‫הכי טוב ועם הכי הרבה הנאה‪ .‬רוב האנשים ששאלתי אותם שאלה זו ענו‪ :‬כשאני‬ ‫נותן משהו לאחרים‪ ,‬כשאני יוצר משהו‪ ,‬כשאני לומד משהו חדש‪ ,‬כשאני פותר איזו‬ ‫בעיה‪ ,‬כשאני עוזר למישהו‪...‬‬

‫•‬

‫ציין לעצמך מהן התכונות והכישורים המיוחדים שלך שבאים לידי ביטוי‬ ‫בפעולות אלו‪.‬‬ ‫כדי לקדם חזון‪ ,‬אדם צריך להרגיש חזק את אמונותיו וערכיו‪ .‬לכן‪:‬‬ ‫• שאל את עצמך איזה ערך מצוי מאחורי הפעולות הללו‪ :‬אנשים שונים מוקירים‬ ‫ערכים שונים כמו – יצירה‪ ,‬שמחה‪ ,‬מסורת והמשכיות‪ ,‬עזרה לזולת‪ ,‬שוויון חברתי‪ ,‬חידוד‬ ‫אינטלקטואלי‪ ,‬ידע‪...‬‬ ‫כדאי להכיר ולהגביר את התשוקה לאותו עניין‪ ,‬לכן‪:‬‬ ‫• שאל את עצמך למה זה חשוב‪ ,‬איזה שאיפה או כמיהה עומדת מאחורי זה‬ ‫ידיד שלי עשה טיול תרמילאים של גיל חמישים במזרח הרחוק‪ .‬כשחזר הוא הרגיש צער על‬ ‫כך שהוא כמו אחרים בסביבתו‪ ,‬נוסעים רחוק כדי להכיר תרבויות זרות‪ ,‬אבל כאן‪ ,‬ממש‬ ‫מתחת לאף‪ ,‬מזלזלים באחר‪ ,‬בשונה‪ .‬הוא החליט שהוא שואף לקדם בסביבתו הערכה‬ ‫ואהבה כלפי תרבויות זרות‪ ,‬שונות משלנו‪ .‬כששוחחנו על כך הוא אמר שהשאיפה שלו‬ ‫לחיות בחברה סובלנית יותר ועשירה יותר בה תרבויות שונות יכולות לתרום אחת לשנייה‪.‬‬ ‫שהוא רוצה לעודד את הדור הצעיר לכבד וללמוד מן הזרים‪ ,‬ללא התייחסות מתנשאת‬ ‫ומסוגרת‪ .‬שאלתי אותו‪ ,‬מה הוא מתכוון לעשות בקשר לזה‪ ,‬הוא סיפר שכבר בא במגע עם‬ ‫בית הספר באזור מגוריו כדי לארגן מפגש עם ילדי עובדים זרים‪ ,‬לשם שיחה‪ ,‬הצגת‬ ‫מנהגיהם ומשחקים משותפים‪ .‬הוא גם הביא איתו פרטי אמנות וצילומים להמחשת אנשים‪,‬‬

‫פרטי לבוש וטקסים‪.‬‬


‫לכן‪ ,‬השאלה הבאה תהיה‪:‬‬ ‫• איך יהיה הביטוי של החזון במציאות‪ ,‬או במילים אחרות מהם היעדים‬ ‫שבאמצעותם יתממש החזון‪ .‬לעיתים קרובות מאד‪ ,‬אנחנו פועלים הרבה לפני שאנו‬ ‫מודעים לחזון שלנו‪ ,‬פשוט הולכים אחרי הלב‪ ,‬ורק בשלב מאוחר יותר‪ ,‬אנחנו יכולים‬ ‫להבין את השאיפה והערך העומדים מאחורי מעשינו‪ .‬אך בין אם הלכנו מן המעשה אל‬ ‫הרעיון‪ ,‬או מן הרעיון אל המעשה‪ ,‬עלינו להגדיר יעדים ותכניות פעולה‪.‬‬ ‫כאן המקום גם לציין לעצמנו‪:‬‬ ‫• איזה ידע וכישורים יהיה עלי ללמוד כדי לבצע את היעדים‪ ,‬ואיך אני מתכוון‬ ‫להשיג זאת‪.‬‬ ‫לחיות עם חזון‪ ,‬משפיע על כל אורחות חיינו‪ ,‬לכן אנחנו יכולים לשאול‪:‬‬ ‫• איזו תוצאה תהיה לכך על עצמי‪ ,‬על משפחתי‪ ,‬על הסביבה‬ ‫ותמיד כדאי ליצור קו‪-‬סיום – ‪, dead line‬‬ ‫• איפה אתה מתכוון להיות בתהליך החזון והיעדים שלקחתי על עצמי‪ ,‬בעוד‬ ‫שלושה חדשים‪ ...‬בעוד שנה‪.‬‬ ‫מה הסימנים שבאמת תיארת את החזון שלך?‬ ‫• כשהתוצאות קשות להשגה‪ ,‬ודורשות ממך למתוח את יכולותיך‪.‬‬ ‫• כשאתה מתלהב כאשר אתה חושב על כך‬

‫•‬

‫כאשר התוצאות של החזון משמעותיות עבורך‪ ,‬ויוצרות שינוי בחיים שלך ולעיתים‬ ‫קרובות גם בחיים של אנשים אחרים‪.‬‬

‫• התוצאות הינן מוחשיות ונראות לעין‬ ‫• התוצאות משקפות את הכוחות והערכים העיקריים שלך‬ ‫לעיתים קרובות אנחנו מאמצים עמדות שעלולות להפריע לנו מלבנות ולממש את‬ ‫החזון שלנו‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫• אני לא באמת יכול להשיג מה שאני רוצה‬


‫•‬

‫כשאני רוצה משהו רק בגלל שיש אותו למישהו אחר‪) .‬האשה שלו‪ ,‬המכונית‬ ‫שלו(‬

‫• אני מפחית מן הערך של מה שאני רוצה‪" :‬זה בעצם לא כ"כ חשוב"‬ ‫• אני יודע מראש שגם אם אתחיל בכך‪ ,‬אני בטח אכשל‪.‬‬

‫•‬

‫מחשבה שחברים או בת או בן זוגי יצחקו ממני‪ ,‬או יתנגדו או לא יתמכו בי‪.‬‬

‫• אני מרגיש חרד מעצם המחשבה שאגיע למה שאני שואף‬ ‫• אני מרגישה אשמה מלרצות יותר מידי‪.‬‬

‫החזון שלך מתפתח ככל שאתה מתקדם בו‪ .‬זה דורש כישורים ויכולות חדשות‪ .‬שאל את‬ ‫עצמך שאלה חשובה‪ :‬מה יהיה עלי לעשות שאיני אוהב לעשות כדי לממש את החזון שלי‪.‬‬ ‫כל חזון נושא איתו פעולות קשות‪ ,‬לא נעימות‪ .‬אל תתן להם לגרום לך להאמין שהחזון שלך‬ ‫מוטעה‪.‬‬ ‫כאשר אתה מתחיל להתקרב לחזון שלך‪ ,‬רשום אותו‪.‬‬ ‫ככל שהחזון מפורט יותר‪ ,‬כך גדלה המחויבות שלך‪ .‬היזהר והישמר בשלב הראשון לא‬ ‫לחשוב ולא לדבר על מכשולים שבדרך‪ .‬הדרך הטובה ביותר להרוג ניצנים של חלום היא‬ ‫להיכנס מיד לפרטים ולראות את כל המכשולים שבדרך‪ ,‬או להטיל ספק‪ ,‬האם אתה באמת‬ ‫רציני שאתה רוצה את זה? שאלות כאלה חונקות את התשוקה הבוקעת לפני שמתחילים‬ ‫לראות את התמונה הכללית‪.‬‬

‫שקף‪:‬‬ ‫נקודות לחשיבה על החזון האישי של אמצע החיים‬ ‫•‬

‫באילו פעולות אתה מרגיש שאתה מביא את הכישורים והשאיפות‬ ‫שלך לידי הביטוי הכי טוב ועם הכי הרבה שלימות והנאה‪.‬‬

‫•‬

‫ציין לעצמך מהן התכונות והכישורים המיוחדים שלך שבאים לידי‬ ‫ביטוי בפעולות אלו?‬

‫•‬

‫איזה ערך מצוי מאחורי הפעולות הללו?‬


‫•‬

‫איזו שאיפה או כמיהה עומדת מאחורי הפעולות הללו‪ ,‬ולמה זה‬ ‫חשוב?‬

‫•‬

‫איך יהיה הביטוי של החזון במציאות?‬

‫•‬

‫איזה ידע וכישורים יהיה עליך ללמוד כדי לבצע את היעדים‪ ,‬ואיך‬ ‫אתה מתכוון להשיג זאת?‬

‫•‬

‫איזו תוצאה תהיה לכך על עצמך‪ ,‬על משפחתך‪ ,‬על הסביבה?‬

‫•‬

‫איפה אתה מתכוון להיות בתהליך החזון והיעדים שלקחת על‬ ‫עצמך‪ ,‬בעוד שלושה חדשים‪...‬בעוד שנה‪.‬‬

‫שיחות על אמצע החיים‬ ‫הופיע בערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬

‫שיחה חמישית ‪ -‬היחסים הזוגיים בחמישים פלוס – לפתח שפה של‬ ‫קרבה‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫לאורך ילדותי הייתי מתבוננת בערגה על גג הארון בבית סבי וסבתי ושם בתוך קופסא של‬ ‫זכוכית היה מונח כתר כסף בצורת זר פרחים‪ ,‬אותו סבתי עטרה על ראשה לכבוד חתונת‬ ‫הכסף שלה‪ .‬רק עכשיו זה מקבל משמעות חדשה‪ ,‬כשאני חושבת על נישואים אחרי ‪25‬‬ ‫שנה‪ ,‬כעל נישואים חדשים‪.‬‬ ‫יחסים זוגיים בתקופת אמצע החיים‪ ,‬הם נושא חדש‪ .‬לפני ‪ 100‬שנה‪ 80% ,‬מן הנישואים‬ ‫הסתיימו בגיל זה‪ ,‬עקב מות אחד מבני הזוג כך שעד שאחרון הילדים עזב את הבית‪ ,‬לרוב‬ ‫אחד מבני הזוג‪ ,‬כבר לא היה בחיים‪ .‬מ – ‪ 1900‬עד ‪ ,2000‬תוחלת החיים בעולם המערבי‬ ‫עלתה ביותר מ – ‪ 25‬שנה‪ .‬אך למרות העלייה החדה בתוחלת החיים‪ ,‬לא קרתה עלייה‬ ‫במשך הנישואים‪ ,‬ולמעשה אותה כמות של נישואים נפסקים כמו לפני מאה שנה‪ ,‬רק‬ ‫מסיבה אחרת‪.‬‬


‫היום‪ ,‬כ – ‪ 50%‬מן הנישואים בעולם המערבי מסתיימים בגירושין‪ ,‬בארצנו מסתיימים‬ ‫בגירושין ‪ 30%‬מן הנשואים‪ .‬לפיכך‪ ,‬חיי נישואים ארוכים‪ ,‬בני ‪ 60 ,50‬שנה‪ ,‬מתוכם ‪30 – 20‬‬ ‫שנה לאחר עזיבת הילדים את הבית‪ ,‬זוהי תופעה חדשה‪.‬‬ ‫תקופה זו יש לחלק לשלוש תקופות‪ :‬זוגיות של אמצע החיים‪ ,‬עד גיל ‪ ,55‬זוגיות מבוגרת –‬ ‫עד ‪ ,75‬וזוגיות בגיל זקנה‪.‬‬ ‫זוגיות של אמצע החיים‪ ,‬נחשבת לתקופה הקשה‪ ,‬והמתסכלת ביותר מבחינת חיי הנישואים‪.‬‬ ‫מחקרים מראים שגם כאשר היתה שביעות רצון בתחומים אישיים‪ ,‬רוב הזוגות הביעו חוסר‬ ‫שביעות רצון מיחסי הנישואים שלהם‪.‬‬ ‫אחד הגורמים הוא‪ :‬עזיבת ילדים את הבית‪ ,‬לצבא‪ ,‬מסעות‪ ,‬למגורים נפרדים‪,‬‬ ‫לזוגיות שלהם‪ ,‬מרוקנת את היחסים ממשימות ותוכן‪ .‬מתערערים סדרים וכללים‬ ‫שאפיינו את המשפחה עם הילדים‪ ,‬ובני הזוג עומדים מול חלל או ריקנות ביחסים‬ ‫הזוגיים‪ .‬החשיפה הישירה של בני הזוג אחד מול השני‪ ,‬בלי ילדים או משימות‬ ‫יום יומיות‪ ,‬מעמתת אותם עם האינטימיות שפתאום מתבקשת‪ ,‬הקושי לשאת‬ ‫אותה‪ .‬משה‪ ,‬גבר בן ‪ ,53‬מספר‪ :‬שני הבנים הבוגרים‪ ,‬יצאו לחו"ל ולצבא‪ ,‬הבת הצעירה‬ ‫כמעט לא בבית‪ ,‬ערב אחד ישבתי עם אשתי‪ ,‬ומשום מה לא היו טלפונים‪ ,‬הטלביזיה דלקה‪,‬‬ ‫ופתאום כמו מכת ברק‪ ,‬בא קול שאמר לי‪" :‬ככה זה יהיה‪ ,‬עם האשה הזו תישאר לבד‪ ,‬רק‬ ‫אתה והיא" נכנסתי לפאניקה‪ ,‬כמובן שלא יכולתי לדבר איתה על זה כי היא היתה נעלבת‪,‬‬ ‫שהרי תמיד אמרה שהיא מחכה כבר שהילדים ייצאו מן הבית וסוף סוף יהיה לנו זמן רק‬ ‫לעצמינו‪ .‬מצאתי עצמי לוקח את האופנוע‪ ,‬שהשאיר הבן הגדול‪ ,‬פורץ החוצה מן הבית‪,‬‬ ‫ודוהר ללא תכלית בכבישים"‪.‬‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬כדי להימנע מן המתח ששינויים אלו יוצרים‪ ,‬מתחילה השקעה מאד‬ ‫גדולה אל מחוץ לזוגיות‪ ,‬עבודה‪ ,‬פעילות ציבורית ותעסוקה אחרת‪ ,‬אהבה מחוץ לנישואים או‬ ‫השקעה גדולה בילדים הבוגרים ובנכדים‪ .‬כל אלו עלולים לשמש גם כדרך הימנעות של‬ ‫אחד מבני הזוג או של שניהם‪ ,‬מלהיות ביחד‪ .‬העובדה שפתאום מתבקשת אינטימיות וקרבה‬ ‫נפשית‪ ,‬מעצם המצב החדש‪ ,‬אינה אומרת שיש בעיה בנישואים‪ ,‬היא רק אומרת שיש צורך‬ ‫לטפח את הזוגיות ולהפיק מן היחסים את הפוטנציאל הטמון בהם‪ .‬הצעד הראשון לקרבה‬ ‫נפשית‪ ,‬הוא לפתח שפה של קרבה‪ ,‬כדי שתתאפשר פתיחות רגשית‪ .‬תרגול שפה של‬ ‫קרבה‪ ,‬מאפשרת לדבר על קשיים‪ ,‬על משאלות‪ ,‬על פחדים וגם על אהבה‪ ,‬ושמחה ותקווה‪.‬‬ ‫התנאים החיוניים ל"שפה של קרבה נפשית"‪:‬‬ ‫•‬

‫הסתכל באשה שאתך‪ ,‬באיש שאיתך‪ ,‬וראו בהם את הנערה שאהבת‪ ,‬את הנער‬ ‫מממנו התלהבת‪ .‬אלו שהיו שותפכם למשימות החיים‪ ,‬ואת הידיד‪/‬ה שאתה תחלקו‬ ‫את העתיד‪.‬‬


‫•‬

‫ציין לעצמך ולבת או בן‪-‬זוגך ששפה זו מיועדת להתקרבות נפשית‪" :‬אני רוצה‬ ‫לדבר אתך כדי שנוכל להבין‪ ,‬להכיר אחד את השני טוב יותר"‪ .‬והיו כנים‬ ‫באמירה זו‪.‬‬

‫•‬

‫הימנעו מהאשמה ועלבון‪ ,‬לא צריך לחפש אשמים לכך ששנים רבות לא דיברתם‬ ‫על דברים אמיתיים‪ ,‬קחו אחריות על החלק שלכם‪" :‬כנראה שהייתי טרודה מאד‬ ‫בקריירה שלי‪...‬שלא ראיתי את הניסיונות שלך לתקשר איתי"‪.‬‬

‫•‬

‫אל תיעלבו אם בן הזוג או בת הזוג‪ ,‬מביעים אי נחת מכם או מן היחסים‪ ,‬אי אפשר‬ ‫לתקן משהו‪ ,‬בלי לשים אותו "גלוי על השולחן"‪ .‬כשאתם נלחצים בשיחה‪ ,‬נשמו‪,‬‬ ‫הרגיעו עצמכם‪ ,‬והגידו לעצמכם שזו הדרך להגברת הקרבה‪.‬‬

‫•‬

‫השתמשו בשפה מילולית כדי לבטא אהבה והערכה שאתם רוכשים אחד לשני‪.‬‬

‫שיחות על אמצע החיים‬ ‫הופיע בערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬

‫שיחה ששית– איך לבנות את הזוגיות המבוגרת‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫פערים בין נשים וגברים‪ ,‬הנוגעים לצרכים חברתיים ופסיכוביולוגים מקשים על בניית‬ ‫הזוגיות הבוגרת‪ .‬לעיתים קרובות הגבר כבר יצא לפרישה‪ ,‬או פוטר‪ ,‬והאשה ממשיכה‬ ‫לעבוד‪ ,‬או ממשיכה בעיסוקיה הרגילים‪ .‬נוצר לחץ אצל הנשים ואצל הגברים‪ ,‬היוצר‬ ‫קונפליקטים חזקים‪ :‬הנשים כועסות כי הן מרגישות שעכשיו כשסוף סוף הן חופשיות‬ ‫להתמסר ליעדים אישיים של עצמן‪ ,‬או ליחסים יותר משוחררים עם בן הזוג‪ ,‬הוא מתחיל‬ ‫לשקוע‪ ,‬או מתחיל להיות תלוי באופן גופני‪ ,‬או שמתאהב באישה אחרת ונוצר משבר חריף‪,‬‬ ‫או גירושין‪ .‬עכשיו‪ ,‬שנשים מוכנות להסתער על החיים‪ ,‬הגברים לעיתים קרובות מאיטים את‬ ‫הקצב‪ ,‬כפי שאמרה אישה‪" :‬בעלי עבר "מנופאוזה"‪ ,‬פוטר מן העבודה‪ ,‬התיישב מול‬ ‫הטלביזיה ולא קם במשך עשר השנים הבאות"‪ .‬גברים רבים כועסים כשהאשה נכנסת‬ ‫לחיים פעילים ועצמאיים‪ ,‬כיון שעכשיו‪ ,‬כשהילדים בגרו‪ ,‬ויש להם יותר זמן והתפנות‪ ,‬הם‬ ‫רוצים את נשותיהם לגמרי בשבילם‪ .‬עכשיו הם רוצים להתפנק ולפנק‪ ,‬ומקנאים כאשר הם‬ ‫מוצאים את נשותיהם‪ ,‬עסוקות ומתעניינות בעניינים אחרים‪ .‬גברים אחרים כועסים אם הם‬ ‫מרגישים את הנשים לוחצות ורכושניות ולא מאפשרות להם את העצמאות לחיות סוף סוף‬ ‫כרצונם‪.‬‬


‫חלק מן הסיבות לפערים בין גברים לנשים‪ ,‬מוסבר בכך שגוף הגבר מזדקן מהר‬ ‫יותר משל האשה‪) .‬קטרינה דלתון ב – גייל שיהי עמ' ‪ (143‬גברים אינם מרגישים את תחושת‬ ‫ההתחדשות והמרץ שנשים חוות לאחר המנופאוזה )הפסקת המחזור והפריון(‪ .‬מחקרים‬ ‫רפואיים מראים כי בריאותם של גברים מורעת ובריאותם של נשים משתפרת‪.‬‬ ‫חלק מן הזוגות מחליטים להיפרד‪ ,‬חלק אחר‪ ,‬מחליטים להישאר יחד מתוך הרגל ומתוך‬ ‫הבנה שהם יזדקקו זה לזה "לעת זקנה"‪ ,‬ובכלל זה נוח להמשיך את החיים של המשפחה‬ ‫המורחבת‪ .‬אחרים‪ ,‬עושים מהפך בחיי הנישואים שלהם‪ ,‬ובונים את הזוגיות השנייה‪ ,‬את‬ ‫הקומה השנייה ל"היכל" שלהם‪.‬‬ ‫בני זוג העוברים בשלום את קשיי המעבר‪ ,‬ומחליטים להישאר יחד‪ ,‬רצוי שיבנו ברית חדשה‪.‬‬ ‫יותר ויותר זוגות מגדירים מחדש את מושג הנישואים בתקופה זו‪ ,‬כ"שותפות רוחנית"‪.‬‬ ‫שותפות המוחזקת לא רק באמצעות הילדים המשותפים‪ ,‬הרכוש המשותף או החובות‪ ,‬או‬ ‫התפקידים המשפחתיים המסורתיים‪ ,‬אלא באמצעות יחסים העונים על צורכיהם בתקופה זו‪.‬‬

‫מחקרים מראים שחיי נישואים טובים בגיל חמישים מנבאים זקנה חיובית‬ ‫בגיל שמונים‪ .‬הסיבה לכך היא כי נישואים טובים‪ ,‬טובים לבריאות הגופנית‪ :‬אנשים‬ ‫נשואים‪ ,‬בפרט גברים‪ ,‬בריאים יותר מגברים בודדים‪ .‬נישואים טובים יוצרים מבט חיובי‬ ‫על החיים‪ ,‬מאפשרים המשכיות של קשר טוב עם ילדים וסביבה חברתית‪ ,‬ומונעים פחד‬ ‫מבדידות בזקנה‪.‬‬ ‫•‬

‫ד"ר נימרוד שינמן )במאמר ב"חיים אחרים" מרץ ‪ (2002‬מציין שגברים בודדים‬ ‫רגישים ופגיעים יותר‪ .‬שיעור התחלואה והתמותה אצת גברים אלמנים‪ ,‬גרושים או‬ ‫בודדים גבוה ב – ‪ 30%‬יותר מאשר אצל אלו שיש להם קשר זוגי‪ .‬גברים יהיה‬ ‫רגישים לגורם ה"לבד" יותר מנשים בודדות‪ ,‬וחשובה להם במיוחד מציאת חברה‪,‬‬ ‫קבוצה או מסגרת של קהילה‪.‬‬

‫גבר ואישה הם הכי ביחד‪ ,‬כשאינם מודעים ליחד‪ .‬כמו נעליים שלא חשים בהם בהליכה‬ ‫נעימה‪ .‬כמו מעיל שלא מודעים לקיומו‪ ,‬אשר שומר מן הצינה‪ .‬הם בלי לדעת‪" ,‬לבושים אחד‬ ‫השני"‬ ‫)מתוך‪((The tao of relationship/ Ray Grigg :‬‬

‫אז איך עושים את זה?‬


‫•‬

‫זה הזמן לבדק בית ביחסי הנישואים‪ .‬וזה דורש השקעה של זמן והתפנות‪ .‬תמיד‬ ‫כדאי לזכור‪ ,‬שמשברים גוזלים הרבה מאד זמן‪ ,‬וכדאי מראש להקדיש זמן ליחסים‪,‬‬ ‫גם על חשבון דברים אחרים‪ ,‬כדי לחזק את הקרבה הנפשית ולמנוע משברים‬ ‫חריפים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נדרשת יותר סובלנות לזמן הפנוי של השני‪ ,‬רצוי לאפשר יותר‬ ‫חופש בתוך היחסים‪ .‬ככל שמתקיימת אהבה‪ ,‬תקשורת טובה וקרבה נפשית‪ ,‬כך ניתן‬ ‫לאפשר מרחב חופש אישי ללא איום‪ ,‬ומשוחרר מדאגה‪.‬‬

‫•‬

‫חשוב לתת כבוד למה שחשוב לשני‪ ,‬אפילו אם זה לא מעניין אותי או נראה לי לא די‬ ‫חשוב‪ .‬חשוב לתמוך בחלומות ובפעולות של השני‪ ,‬ע"י הקשבה‪ ,‬עידוד‪ ,‬ועזרה‪ .‬זה‬ ‫מעמיק את התקשורת והקרבה הנפשית‪.‬‬

‫•‬

‫זה הזמן לחשוב על חזון משותף בעידן שאחרי סיום החזון הראשון של בניית‬ ‫המשפחה‪ ,‬והתשתית הכלכלית‪.‬‬

‫•‬

‫כדאי לקיים פעילויות משותפות‪ ,‬לימודים‪ ,‬ספורט‪ ,‬טיולים‪ ,‬עבודה התנדבותית‪ ,‬ועודדו‬ ‫אחד את השני גם לפעילות נפרדת‪ ,‬מצאו זמן לספר אחד לשני על פעולות אלו‪,‬‬ ‫ושמחו עם השני בסיפוקיו‪.‬‬

‫•‬

‫צרו לעצמכם חלומות משותפים‪ ,‬ערכים ופעולות שחשובים לשניכם‪ ,‬וקחו מחוייבות‬ ‫משותפת לפעול למימושם‪.‬‬

‫איך לבנות את הברית השנייה‬

‫•‬

‫הקציבו כל שבוע פגישה קבועה לדון בעניינים האלה‪ ,‬ללא כל הפרעות‪ ,‬והכניסו זאת‬ ‫ליומנכם‪.‬‬

‫•‬

‫אמרו אחד לשני שאתם בוחרים בו‪/‬בה מחדש בגלל‪.....‬וציינו את כל התכונות הטובות‬ ‫שלו‪/‬שלה‪.‬‬

‫•‬

‫מצאו תשובה לשאלה‪ :‬איזה ערכים חשובים לשנינו‪ ,‬ואיך נרצה לפעול יחד כדי לקדם‬ ‫אותם‪.‬‬

‫•‬

‫שוחחו על מה שחשוב לכל אחד מכם בנפרד‪ ,‬והגידו אחד לשני איך אתם מתכוונים‬ ‫לתמוך בו‪.‬‬

‫•‬

‫טפחו את האהבה שלכם‪ ,‬הרבו במגע של חיבוק וליטוף גם לא בהקשר מיני‪ ,‬צאו ללמוד‬ ‫יחד‪ ,‬חקרו את העולם‪ ,‬רקדו והשתעשעו‪.‬‬

‫שיחות על אמצע החיים‬


‫הופיע בערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬

‫שיחה שביעית ‪ -‬המשפחה של אמצע החיים ‪ -‬הקן מתרוקן – לפתח‬ ‫עם ילדים יחסים של בוגר אל בוגר‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫"הגוזלים שלי עזבו את הקן‪ ,‬פרשו כנפיים ועפו‬ ‫ואני ציפור זקנה נשארתי בקן‪ ,‬מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר‪.‬‬ ‫תמיד ידעתי שיבוא היום‪ ,‬שבו צריך להיפרד‬ ‫אבל עכשיו זה ככה בא לי פתאום‪ ,‬אז מה הפלא שאני קצת דואג‪.‬‬ ‫עוף גוזל‪ ,‬חתוך את השמיים‪ ,‬טוס לאן שבא לך‪.‬‬ ‫רק אל תשכח‪ ,‬יש נשר בשמיים‪...‬גור לך"‪.‬‬ ‫)מילים‪ :‬אריק איינשטיין‪ .‬לחן‪ :‬מיקי גבריאלוב(‪.‬‬ ‫השיר משקף את הדואליות של המצב ההורי בשלב של שילוח הגוזלים‪ .‬מצד אחד הבנת‬ ‫הסדר הטבעי והצפוי‪ ,‬ומצד שני – געגועים‪ ,‬דאגה ולבסוף וברכה‪.‬‬ ‫המושג המקובל של "הקן המתרוקן"‪ ,‬משקף את התפיסה המקובלת שהמטרה העיקרית של‬ ‫חיי משפחה הינה להביא ילדים לעולם‪ ,‬לדאוג להם‪ ,‬להגן עליהם‪ ,‬להכשיר אותם לחיים‬ ‫בוגרים‪ ,‬עד שיהפכו לבוגרים עצמאיים העומדים ברשות עצמם‪ .‬לכן הביטוי קן מתרוקן‪,‬‬ ‫מרמז על מעבר שלילי‪ ,‬לעבר תקופה של התרוקנות‪ .‬בעבר חשבו שכאשר ילדים עוזבים‬ ‫את המשפחה‪ ,‬ללימודים‪ ,‬מסעות‪ ,‬נישואים‪ ,‬ההורים ירגישו חסרי תועלת‪ ,‬וחסרי הגדרה‬ ‫עצמית‪ ,‬בפרט נשים‪ ,‬שהיו לרוב פעילות בתפקידי ההורות עד כה‪ .‬היום‪ ,‬לרוב‪ ,‬ההיפך הוא‬ ‫הנכון‪ ,‬רוב ההורים מרגישים הקלה ועונג‪ .‬וכבר כאשר הילד הראשון יוצא מן הבית‪ ,‬מתחיל‬ ‫שלב חדש בחיי המשפחה‪.‬‬ ‫השינויים של המשפחה מתבטאים בעיקר בשני נושאים‪:‬‬ ‫התפתחות של יחסים של בוגר לבוגר‪ ,‬עם ילדינו הבוגרים‪.‬‬ ‫התרחבות המשפחה כדי לכלול בני זוג של ילדינו ונכדים‪.‬‬ ‫בשיחה היום אדבר על הנושא הראשון‪ ,‬איך לפתח יחסי בוגר עם בוגר עם ילדינו‪.‬‬


‫שינוי דרסטי קורה ביחסים עם הילדים‪ ,‬עם עזיבתם את הבית‪ .‬כשההורים נצמדים‬ ‫לתפקידיהם הבסיסיים‪ ,‬של סיפוק הצרכים הפיזיים והחומריים‪ ,‬והדרכה במיומנויות לחיים‪,‬‬ ‫ואינם יודעים איך לקיים יחסים בוגרים עם הילדים הבוגרים‪ ,‬קיימת סכנה שהילדים שבגרו‬ ‫ירגישו את הוריהם כטרחה‪ ,‬או שהם אינם זקוקים יותר להוריהם או שהם בוחרים סגנון חיים‬ ‫שונה או הפוך משל הוריהם‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬הורים רבים מרגישים מיותרים‪ ,‬ואינם מוצאים‬ ‫טעם או ערך להישאר בקשר עם הילדים‪ .‬במצבים יותר קשים‪ ,‬כשקיימת סכנת ניתוק‪,‬‬ ‫הורים מעודדים‪ ,‬לרוב באופן לא מודע‪ ,‬תלות של הילדים בהם‪ :‬תלות כלכלית‪ ,‬תלות‬ ‫תפקודית או רגשית‪ .‬הורים ספרו לי‪ ,‬שביתם הצעירה‪ ,‬בת ה – ‪ ,30‬אינה נוהגת במכונית‪ ,‬ואף‬ ‫פעם לא פרנסה את עצמה ולא חיתה יום אחד מחוץ לבית‪ .‬שניהם פרשו מעבודתם‪ ,‬הם‬ ‫מטפלים בה‪ ,‬מביאים אותה במכוניתם לכל מקום‪ ,‬כולל לאוניברסיטה או למקומות בילוי‪,‬‬ ‫ונושא הנהיגה או ההתפרנסות לא ממש עלה על הפרק‪.‬‬ ‫ליצור יחסים טובים ובוגרים עם ילדים‪ ,‬זה שיאו של התהליך הארוך וההדרגתי משלב‬ ‫הילדות אל השחרור שלהם מן המשפחה הגרעינית ושילוחם לדרכם כמבוגרים‪ .‬לרוב‬ ‫הסימנים של תהליך שילוח מוצלח יהיו‪ :‬רכישת מיומנויות להשתלב בחיי עבודה‪,‬‬ ‫התארגנות בחיים עצמאיים במקום משלהם או תכנון בכיוון זה‪ ,‬יכולת טובה‬ ‫ליחסים חברתיים‪ ,‬ויחסים אינטימיים עם בני זוג‪.‬‬ ‫אם השלבים הקודמים זרמו ללא הפרעות מיוחדות‪ ,‬בשלב זה ההורים יכולים להגיב‬ ‫בתמיכה והתעניינות להחלטות ולצעדים שהילדים עושים‪ .‬אין גישה אחת "נכונה"‪ ,‬וגישה‬ ‫רצויה של הורים יכולה להיות בצורות שונות‪ ,‬על פי הנורמות והרקע התרבותי‪ ,‬של‬ ‫המשפחה‪ :‬בחלק מן המשפחות‪ ,‬טבעי שהורים בוחרים יחד עם הבן את צורת השרות‬ ‫הצבאי‪ ,‬את המקצוע ואפילו את בת‪ /‬בן הזוג‪ .‬ברוב המקרים במציאות שלנו‪ ,‬הצעיר בוחר‬ ‫לעצמו את בחירותיו‪ ,‬ומשתף את ההורים בשלבים שונים של הבחירה‪ .‬לפעמים בשלב‬ ‫ההתלבטות‪ ,‬או בשלב שלאחר ההחלטה‪ .‬במשפחות רבות‪ ,‬קיימת ציפייה ברורה‪ ,‬גלויה או‬ ‫פחות גלויה‪ ,‬לפנות למקצוע מסויים‪" .‬הסבא של רותי‪ ,‬היה רופא‪ ,‬סבתה‪ ,‬מרצה בפקולטה‬ ‫למשפטים‪ .‬גם שני דודיה ושני הוריה היו רופאים‪ .‬אחיה האחד לומד רפואה והשני‬ ‫משפטים‪ .‬רותי מגלה נטיות טבעיות לאמנות‪ ,‬אבל ברור לה שהיא הולכת לרפואה‪ ,‬כי מאז‬ ‫ילדותה כולם ידעו שהיא נולדה להיות רופאת ילדים"‪ .‬רק בשנה הרביעית לימודי הרפואה‪,‬‬ ‫ואחרי שהסבא נפטר‪ ,‬החליטה רותי שהיא עוזבת הכל‪ ,‬ונוסעת ליפן לחפש את עצמה‪,‬‬ ‫ושאולי תילמד קליגרפיה )סוג ציור יפני(‪.‬‬ ‫במשפחות רבות‪ ,‬במיוחד כשהבן או הבת מוכשרים‪ ,‬מצפים מהם להגשים את התקוות‬ ‫והחלומות של ההורים והדורות הקודמים‪ .‬כשמתקבעת ציפייה כזו מאחד הילדים‪ ,‬גם אם‬ ‫הוא מצליח על פי סטנדרטים חיצוניים‪ ,‬הוא עלול להרגיש לכוד בתוכה‪ ,‬כפי שעלול להרגיש‬


‫בן בעל ליקוי כל שהוא‪ .‬השני ירגיש שהוא מאכזב את המשפחה וזה יפגע בהתפתחותו‬ ‫והראשון ירגיש שהוא בוגד בעצמו‪ ,‬וזה יפגע או ייעכב את התפתחותו‪.‬‬ ‫ברוב המשפחות קיימות ציפיות די שונות מבנות ומבנים‪ ,‬מן הילד הבכור והילד הצעיר‪ .‬לרוב‬ ‫הבכור הוא זה שצפוי ממנו להמשיך את המסורת המשפחתית או למלא שאיפות ההורים‪,‬‬ ‫ולצעיר יש יותר מרחב חופש וסלחנות‪.‬‬

‫טיפים‪:‬‬ ‫• זכרו שהילדים שלכם לא באו לעולם כדי לספק אתכם‪ .‬הם אנשים בזכות‬ ‫עצמם‪ ,‬שאתם נתתם להם חיים‪ ,‬ועכשיו אתם אמורים לשחררם לדרכם‪.‬‬ ‫• ילדים בוגרים‪ ,‬בכל גיל‪ ,‬זקוקים להורים‪ ,‬רק להורים אחרים מאלו שהייתם‬ ‫כשהם היו ילדים‪.‬‬ ‫• הניחו לבנכם לעשות את בחירותיו‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬אין צורך להכריז מהר‬ ‫מידי על התנגדותך או להציע מה עליו לעשות‪ .‬שמשו לו שותפים להתלבטות‬ ‫בהקשבה לא אינטרסנטית‪.‬‬ ‫• אל תתנו יותר מידי – יותר מידי זה אומר נתינה לא במידה הדרושה לבן‪.‬‬ ‫נתינה בלי גבול אינה יוצרת אהבה‪ ,‬לרוב זה יוצר זלזול או רגשות אשמה‪.‬‬ ‫• קבלו קונפליקטים עם הילדים כמשהו לגיטימי‪ .‬הוא הגיע לפרק בחייו בו הוא‬ ‫בונה את דרכו‪ .‬פנו לו את הדרך שלכם‪ ,‬ולוו אותו באהדה‪.‬‬ ‫• זכרו שקרבה נפשית לא נוצרת דרך הסכמה עיוורת‪ .‬הסכמה עיוורת עלולה‬ ‫להיתפס כהזנחה‪ .‬אם אתם מרגישים בטעות או סכנה בבחירותיו‪ ,‬אל תהססו‬ ‫לחפש דרכים להשפיע עליו לבחון אותן שוב‬ ‫• שוחחו עם ילדיכם שיחות של מבוגרים‪ ,‬על פוליטיקה‪ ,‬ספרים‪ ,‬התעניינו‬ ‫במעשיהם‪ ,‬ספרו על עצמכם‪ ,‬או כל נושא מעניין אחר‪.‬‬

‫שיחות על אמצע החיים‬ ‫הופיע בערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬

‫שיחה שמינית ‪ -‬האם אני יפה? אני והמראה שלי‬


‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫"אני מתגלח‪ ,‬מסתכל מקרוב במראה המגדילה"‪ ,‬כך מספר לי מכר‪" ,‬ופתאום רואה את‬ ‫השקיות מתחת לעיניים‪ ,‬והעור הרפוי בסנטר‪ ,‬המבט גולש לידיים‪ ,‬ופתאום מן כתמים‬ ‫אדומים ובהרות לבנות‪ ,‬לא שמתי לב שיש כאלה כל כך הרבה‪...‬אני לא כ"כ אוהב מה שאני‬ ‫רואה‪ ".‬הדאגה מן המראה החיצוני‪ ,‬איננה נחלתן של נשים‪ ,‬גברים מוטרדים מן הירידה‬ ‫באטרקטיביות שלהם‪ ,‬לא פחות מנשים‪ .‬שני המינים מתבוננים בדאגה וחושבים שהם כבר‬ ‫לא די מושכים עבור המין השני‪" .‬אני הולך ברחוב" מוסיף ידידי‪" ,‬ורואה מישהי סקסית‪,‬‬ ‫ואומר לעצמי‪ :‬זה לא בשבילי‪ ,‬אין לי כבר מה להציע‪ .‬זה לא שאני רוצה לבגוד באשתי‪,‬‬ ‫ואולי בכלל לא הייתי עושה כלום‪ ,‬אבל המחשבה שאני כבר לא מושך‪ ,‬משגעת אותי"‪.‬‬ ‫בגיל צעיר‪ ,‬גברים וגם נשים עסוקים מאד בטיפוח היכולת שלהם להיות אטרקטיים למין‬ ‫השני‪ .‬זהו צורך בסיסי אצל האדם‪ ,‬שכנראה קשור עם האבולוציה הביולוגית‪ ,‬כלומר היותנו‬ ‫חלק מעולם החיות‪ ,‬שעיקר תפקידם הוא הפריה והמשכיות המינים‪ .‬תרבות הצריכה‪,‬‬ ‫והפרסום‪ ,‬עולם הניתוחים הפלסטיים והאופנה‪ ,‬בונים על כך את עיקר כוחם‪ .‬בגיל ‪60 50‬‬ ‫והלאה‪ ,‬גברים ונשים אמנם נאבקים על טיפוח המראה‪ ,‬אך מבינים שריכוז האנרגיה על‬ ‫יצירת האטרקטיביות על נתונים חיצוניים‪ ,‬נדונה לכישלון‪ .‬למי שבנה את זהותו על הדימוי‬ ‫הגופני‪ ,‬ובעיקר נשים שבנו תחושת בטחון עצמי‪ ,‬תחושה של היותן אהובות ורצויות‪ ,‬בעיקר‬ ‫על יופיין‪ ,‬ועל היותן "סקסיות"‪ ,‬אטרקטיביות לגברים‪ ,‬בין אם בני זוגן או גברים בכלל‪,‬‬ ‫ההיווכחות בתופעות ההתבגרות‪ ,‬עלולה להיחוות כמכת מוות‪.‬‬ ‫כשהמשיכה הגופנית לא עובדת כפי שהיינו רוצים או רגילים‪ ,‬רובינו מתחילים לטפח תחומי‬ ‫אטרקטיביות אחרים‪ ,‬הכל לפי יכולתנו וכישורינו‪ :‬ע"י כבוד‪ ,‬קשרים חברתיים‪ ,‬תארים‬ ‫והישגים אקדמיים‪ ,‬וכמובן כסף‪.‬‬ ‫בדיחה – צעירה נוסעת במכונית קטנה‪ ,‬אחרי אדם מבוגר הנוסע לפניה בוולוו‪ .‬לפני שהוא‬ ‫נכנס לחניה‪ ,‬היא חומקת לפניו ותופסת לו את המקום‪ .‬היא מפנה ראשה בפנים מתוקות‬ ‫מחייכות ואומרת לו‪" :‬מה לעשות‪ ,‬אני צעירה וחצופה"‪ .‬האיש‪ ,‬נכנס עם הוולוו שלו בכוח‬ ‫לתוך המכונית שלה‪ ,‬מקמט חצי אוטו‪ ,‬קורץ אליה ואומר‪" :‬ואני זקן ועשיר "‪.‬‬ ‫דרך אחת להתמודד בירידה באטרקטיביות‪ ,‬היא ליצור פיצוי באמצעות אטרקטיביות בנושא‬ ‫אחר מן האטרקטיביות של ההופעה החיצונית‪.‬‬ ‫דרך אחרת – להשתחרר מן הצורך והתלות להגדיר ולאשר את עצמי על פי דרישות‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫כמה נקודות למחשבה‪:‬‬


‫•‬

‫בגיל זה אתם יכולים סוף סוף להשתחרר מן העיסוק המתיש של‪" :‬איך אחרים רואים‬ ‫אותי ומה חושבים עלי"‪ .‬מספיק שנים פעלתם מתוך רצון לרצות ולפייס את הדמויות‬ ‫החשובות לכם‪ ,‬ולעשות רושם על הסביבה‪ ,‬שיחשבו שאתה יפה‪ ,‬חכם‪ ,‬מצחיק‪ ,‬מעניין‪,‬‬ ‫שאת טובה‪ ,‬נדיבה‪ ,‬מבריקה‪...‬או שפעלתם מתוך רצון למרוד נגד ולפעול הפוך מרצונם‬ ‫של אחרים‪ .‬בין כה וכה‪ ,‬ככל שמתבגרים ומזדקנים‪ ,‬הכלים הקודמים שלנו לעשות רושם‬ ‫על הסביבה האנושית‪ ,‬הולכים ומתמעטים‪ .‬הגיע הזמן לפעול מתוך עצמכם‪ .‬היכולת של‬ ‫אדם לפעול מתוך איזה כוח מניע פנימי‪ ,‬בלי להיות לגמרי תלוי בתגובות הסביבה‪ ,‬אינה‬ ‫אומרת זלזול באחרים או חוסר התחשבות‪ ,‬בד"כ זה כולל את האחרים המשמעותיים‬ ‫לנו‪ .‬שכשתקשיבו ברוגע לתדריכים הפנימיים שלכם‪ ,‬אתם עשויים לגלות שאתם באמת‬ ‫רוצים את טובת בני משפחתכם‪ ,‬שאתם באמת אוהבים אנשים ורוצים את קידומם‪,‬‬ ‫ושהתפתחותכם ואושרכם קשור והולך בד בבד עם האנשים והסביבה שאתם חלק‬ ‫ממנה‪.‬‬

‫• את ואתה כבר לא צריכים לדאוג להמשכיות הגזע‪ ,‬עשיתם את תפקידכם עד כה כמיטב‬ ‫יכולתכם‪ ,‬ומה שלא עשיתם‪ ,‬כבר לא תוכלו או לא תרצו לעשות‪ .‬לכן הקדישו את מרצכם‬ ‫לטיפוח מרכיבים אחרים באישיותכם המגוונת‪ .‬ערכו רשימה של ‪ 5‬כשרונות שיש בכם‪,‬‬ ‫ובחרו אחד אותו תרצו לטפח‪ .‬עשו משהו בקשר לכך כבר בשבוע הקרוב‪.‬‬

‫שיחות על אמצע החיים‬ ‫הופיע בערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬

‫שיחה תשיעית – טיפים להעשרת הזוגיות‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫מספרת אשה שמספר שנים לאחר מכן‪ ,‬התגרשה‪" :‬שנים לפני הגירושים‪ ,‬כל אחד‬ ‫מאיתנו היה עמוק בתוך העיסוקים שלו‪ ,‬הוא היה בא הביתה‪ ,‬נותן נשיקה על הלחי‪ ,‬אני‬ ‫הייתי שואלת אם הוא רוצה לאכול‪ ,‬הכל לפי איזה טקס אוטומאטי‪ .‬היינו יוצאים המון‪ ,‬אבל‬ ‫אף פעם לא לבדינו‪ ,‬תמיד עם חברים‪ .‬אפילו כשהיינו במכונית לבד‪ ,‬הוא היה ממשיך לדבר‬ ‫בטלפון הנייד שיחות עבודה‪ .‬בלילה במטה‪ ,‬אני המשכתי לעבוד על הניירות שלי‪ .‬הדיבור‬ ‫בינינו היה לגמרי טכני‪ ,‬או שדיברנו על הילדים‪ .‬תקופה קצרה לפני המשבר הגדול‪ ,‬הוא‬ ‫חגג לי מסיבת יום הולדת חמישים‪ ,‬עם המון חברים ואורחים‪ ,‬וענד לי לפני כולם מחרוזת‬


‫פנינים‪ .‬תמיד כל החברים והמשפחה חשבו שאנחנו הזוג האידיאלי ושיש לנו נשואים‬ ‫מאושרים ויציבים‪ .‬האמת היא שגם אני חשבתי כך‪...‬או אולי‪ ,‬בכלל לא נעצרתי לחשוב‪.".‬‬ ‫חלק מן הזוגות מחליטים להיפרד‪ ,‬חלק אחר‪ ,‬מחליטים להישאר יחד מתוך הרגל ומתוך‬ ‫הבנה שהם יזדקקו זה לזה "לעת זקנה"‪ ,‬ובכלל זה נוח להמשיך את החיים של המשפחה‬ ‫המורחבת‪ .‬אחרים‪ ,‬עושים מהפך בחיי הנישואים שלהם‪ ,‬ובונים את הזוגיות השנייה‪ ,‬את‬ ‫הקומה השנייה ל"היכל" שלהם‪.‬‬ ‫בני זוג העוברים בשלום את קשיי המעבר‪ ,‬ומחליטים להישאר יחד‪ ,‬רצוי שיבנו ברית חדשה‪.‬‬ ‫יותר ויותר זוגות מגדירים מחדש את מושג הנישואים בתקופה זו‪ ,‬כ"שותפות רוחנית"‪.‬‬ ‫שותפות המוחזקת לא רק באמצעות הילדים המשותפים‪ ,‬הרכוש המשותף או החובות‪ ,‬או‬ ‫התפקידים המשפחתיים המסורתיים‪ ,‬אלא באמצעות יחסים העונים על צורכיהם בתקופה זו‪.‬‬ ‫טיפים – להעשרת הזוגיות ההורית‬ ‫עשו לצמצום הפערים בין המינים‬ ‫אז איך עושים את זה?‬ ‫•‬

‫להגדיר את מושג‪" :‬ראשי השבט" – לאחר שההורים מבוגרים כבר או‬ ‫נסתלקו מן העולם‪ ,‬והם צריכים להנהיג את השבט‪ .‬להגדיר מחדש את‬ ‫המושג הורות וליצור מושג של סבתאות‪.‬‬

‫•‬

‫הסתכל באשה שאתך ובמקום לראות בה את שעון החול האוזל‪ ,‬ראה בה את הנערה‬ ‫שאהבת‪ ,‬את שותפתך למשימות החיים‪ ,‬ואת הידידה שאתה תחלוק את העתיד‪.‬‬

‫•‬

‫חפש חופש בתוך היחסים‪ .‬ככל שתקיימו אהבה‪ ,‬תקשורת טובה קרבה נפשית‪ ,‬כך‬ ‫תוכלו לאפשר זה לזו מרחב חופש אישי ללא איום‪ ,‬ומשוחרר מדאגה‪.‬‬

‫•‬

‫קיימו פעילויות משותפות‪ ,‬לימודים‪ ,‬ספורט‪ ,‬טיולים‪ ,‬עבודה התנדבותית‪ ,‬ועודדו אחד‬ ‫את השני גם לפעילות נפרדת‪ ,‬מצאו זמן לספר אחד לשני על פעולות אלו‪ ,‬ושמחו‬ ‫עם השני בסיפוקיו‪.‬‬

‫•‬

‫צרו לעצמכם חלומות משותפים‪ ,‬ערכים ופעולות שחשובים לשניכם‪ ,‬וקחו מחוייבות‬ ‫משותפת לפעול למימושם‪.‬‬

‫•‬

‫זה הזמן לבדק בית ביחסי הנישואים‪ .‬וזה דורש השקעה של זמן והתפנות‪ .‬תמיד‬ ‫כדאי לזכור‪ ,‬שמשברים גוזלים הרבה מאד זמן‪ ,‬וכדאי מראש להקדיש זמן ליחסים‪,‬‬ ‫גם על חשבון דברים אחרים‪ ,‬כדי לחזק את הקרבה הנפשית ולמנוע משברים‬ ‫חריפים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נדרשת יותר סובלנות לזמן הפנוי של השני‪ ,‬רצוי לאפשר יותר‬


‫חופש בתוך היחסים‪ .‬ככל שמתקיימת אהבה‪ ,‬תקשורת טובה וקרבה נפשית‪ ,‬כך ניתן‬ ‫לאפשר מרחב חופש אישי ללא איום‪ ,‬ומשוחרר מדאגה‪.‬‬ ‫•‬

‫חשוב לתת כבוד למה שחשוב לשני‪ ,‬אפילו אם זה לא מעניין אותי או נראה לי לא די‬ ‫חשוב‪ .‬חשוב לתמוך בחלומות ובפעולות של השני‪ ,‬ע"י הקשבה‪ ,‬עידוד‪ ,‬ועזרה‪ .‬זה‬ ‫מעמיק את התקשורת והקרבה הנפשית‪.‬‬

‫שיחות על אמצע החיים‬ ‫הופיע בערוץ טלויזיה ‪ 50‬פלוס‬

‫שיחה עשירית ‪ -‬תקלות וקשיים אופייניים בשילוח הבנים )והבנות(‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫ליצור יחסים טובים ובוגרים עם ילדים‪ ,‬זה שיאו של התהליך הארוך וההדרגתי משלב‬ ‫הילדות אל השחרור שלהם מן המשפחה הגרעינית ושילוחם לדרכם כמבוגרים‪ .‬לרוב‬ ‫הסימנים של תהליך שילוח מוצלח יהיו‪ :‬רכישת מיומנויות להשתלב בחיי עבודה‪,‬‬ ‫התארגנות בחיים עצמאיים במקום משלהם או תכנון בכיוון זה‪ ,‬יכולת טובה‬ ‫ליחסים חברתיים‪ ,‬ויחסים אינטימיים עם בני זוג‪.‬‬ ‫היום אדבר על קשיים טיפוסיים שהורים וילדים יכולים להיתקל בהם‪ ,‬בדרך‬ ‫לעצמאות ושחרור הילדים‪:‬‬

‫•‬

‫במשפחות בהן היחסים בין שני הדורות הבוגרים – הורים וסבים‪ ,‬קרובים או רחוקים‬ ‫באופן קיצוני‪ ,‬תהיה לכך השפעה שלילית על ההסתגלות לעצמאות‪ .‬מחקר הראה‬ ‫שהורים בגיל אמצע החיים‪ ,‬שהיו מנותקים רגשית מהוריהם‪ ,‬הראו רגישות‬ ‫גדולה להיפרדות של ילדיהם ) ‪ .(Carter et al 1988 p. 294‬גם אצל הורים שהיו‬ ‫מעורבים מידי עם הוריהם המבוגרים‪ ,‬ראו תגובה בעייתית עם הילדים שלהם‬ ‫בזמן השילוח‪.‬‬

‫• יחסי הנישואים בין ההורים‪ ,‬הינם גורם בעל תפקיד חשוב מאד בהצלחת‬ ‫תהליך השילוח‪ .‬אם הגיבוש של הזוגיות לא קורה‪ ,‬והשקעה מחודשת לא‬


‫אפשרית‪ ,‬המשפחה לרוב יוצרת מצב שעוצר את תהליך הפרידה של הבן או‬ ‫הבת הצעירים ‪(Solomon 1970 in Carter p/ 294 ) .‬‬ ‫דוגמא‪ :‬שני הבנים הבוגרים של משפחה חזרו הביתה‪ ,‬האחד השתחרר מן הצבא חודשיים‬ ‫לאחר הגיוס והשני נסע לחו"ל וחזר הביתה‪ .‬שניהם גרים בבית‪ ,‬אינם עובדים‪ ,‬קמים כל יום‬ ‫בצהרים מבלים עד השעות הקטנות‪ .‬האב כועס והאם נותנת כל מיני סיבות למה אינם‬ ‫צריכים או אינם יכולים לעבוד‪ ,‬ותומכת בבטלה‪ .‬האם והבנים בקואליציה נגד האב‪ .‬מה‬ ‫שעומד בבסיס המצב הוא שיחסי הנישואים מאד קפואים‪ ,‬בני הזוג מנותקים רגשית‪,‬‬ ‫והישארותם של הילדים בבית מכניסה עירנות וחיות לבית‪ ,‬ומונעת ערעור קשה יותר של‬ ‫היחסים הזוגיים‪ ,‬או אפילו פרידה‪.‬‬ ‫• משפחות אחרות מבטאות את הקושי לשחרר ילדים‪ ,‬דווקא ע"י תהליך הפוך –‬ ‫ע"י נתק רגשי או פיזי שנוצר בין הורים לילדיהם‪ .‬זה יכול להיראות כמו שחרור‬ ‫טוטאלי‪ ,‬אבל למעשה בבסיס הניתוק קיימת תלות רגשית הכוללת נזקקות ואכזבה‪.‬‬ ‫נתקים כאלה עלולים להיגרם ע"י כל מיני סיבות‪ :‬למשל התנגדות של הורים לנישואי‬ ‫בנם‪ ,‬או בגלל קנאה בין אחים‪ ,‬בגלל ירושה או אפילו עלבונות קטנים שלא היה ניתן‬ ‫לפתור ולסלוח‪ .‬נתקים בגלל חוסר הסכמה לנישואים‪ ,‬או חוסר אהדה לבני הזוג‬ ‫שנבחרו‪ ,‬הם השכיחים והקשים ביותר‪ ,‬ויכולים להימשך בין חודשים ספורים לבין שנים‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫• אצל רבים קיים קושי לראות את הבן או הבת כבוגרים עצמאים עומדים ברשות‬ ‫עצמם‪ ,‬ולתת בהם אמון‪.‬‬ ‫ספרה לי מכרה‪" :‬באתי לדירה של הבת שלי‪ ,‬וראיתי שאין לה וילונות והבית נראה זוועה‪ .‬אז‬ ‫קניתי לה וילונות תחרה לכל החלונות‪ .‬היא והחבר שלה מאז לא מזמינים אותי‪ ,‬הם אומרים‬ ‫שאני כופה עליהם את הטעם שלי‪ .‬אני נעלבתי‪ ,‬ומאז אנחנו כמעט לא מדברות"‪ .‬אמא‬ ‫שמסדרת לילד שלה את הילקוט בגיל שש‪ ,‬זה בסדר‪ ,‬אמא שמסדרת את הדירה של הבת‬ ‫שלה בגיל ‪ ,26‬זה לרוב לא בסדר‪ ,‬כי זו פלישה לפרטיות וערעור על העצמאות שלה‪.‬‬ ‫• קושי לשחרר ולוותר על תשומת לב‪ ,‬אהבה ואינטימיות מצד הבן או הבת‪ .‬וכן‬ ‫קיומה של תלות יתר בבן ‪/‬בת‪ .‬זו יכולה להיות תלות גלויה‪ ,‬לביצוע תפקידים רבים ותלות‬ ‫סמויה המתבטאת בתחושת קיפוח והאשמה‪.‬‬ ‫"הבן שלי כבר לא צריך אותי"‪ ,‬התלוננה אישה אחת‪" ,‬הוא יכול לא להתקשר איתי שבוע‬ ‫שלם‪ ,‬כאילו שאני לא קיימת‪ .‬ואני יודעת שהוא ביקר אצל חברים שלו במושב‪ 5 ,‬דקות‬


‫ממני‪ ,‬ואלי לא בא‪ ".‬לרוב‪ ,‬הוא לא ברוגז‪ ,‬וגם לא ויתר עליכם‪ .‬פשוט יש לו עוד דברים‬ ‫חשובים בחייו‪.‬‬ ‫• אנחנו משפחה אידיאלית ‪ -‬תקופת שילוח הילדים‪ ,‬טבעי שתעבור דרך קונפליקטים‬ ‫וחילוקי דעות‪ ,‬כיון שהילדים בגרו והם יכולים לעמוד על דעתם ואף לפעול נגד עמדות‬ ‫ההורים‪ .‬הילדים גם נפגשים עם מציאות שמחוץ לבית‪ ,‬במשפחות אחרות‪ ,‬ולעיתים‬ ‫נוצרים על רקע זה ביקורת וכעסים‪ .‬משפחות רבות רואות עצמן כמשפחות טובות‬ ‫ומאושרות‪ ,‬ועושות אידיאליזציה מעצמן וערכיהן‪ .‬בבתים רבים נמנעים מקונפליקטים‪,‬‬ ‫ונותנות דגש להרמוניה‪ ,‬הצלחה ופתיחות‪ .‬הן אינן רגילות לקבל ביקורת מן הילדים‬ ‫ומלמדים את הילדים לשמר את התדמית של "המשפחה האידיאלית"‪ .‬ואז כשנוצר‬ ‫קונפליקט‪ :‬הילד לא רוצה ללכת לאוניברסיטה‪ ,‬רוצה להישאר עוד שנה בהודו‪,‬‬ ‫מסתובב עם בני זוג לא מתאימים‪ ,‬לא עובד‪...‬הם בשוק מכך שדבר כזה קורה אצלם‪ .‬הם‬ ‫מרגישים כאילו זה נפל עליהם מן השמיים‪ ,‬מרגישים שהבן כפוי טובה ונוטים מייד‬ ‫להאשים את הבן או זה את זו או גורם מחוץ למשפחה‪ .‬קבלו קונפליקטים עם‬ ‫הילדים כמשהו לגיטימי‪ .‬הוא הגיע לפרק בחייו בו הוא בונה את דרכו‪ .‬פנו לו‬ ‫את הדרך שלו‪ ,‬ולוו אותו באהדה‪.‬‬

‫•‬

‫"אין בכך כל רע" ‪ -‬במקרים קיצוניים אחרים‪ ,‬ההורים הולכים עם כל גחמה או רצון של‬ ‫הבן‪ ,‬תומכים בכסף או בהתלהבות או בשתיקה‪ .‬הורים עלולים לעודד את הבן לשאיפות‬ ‫חסרות בסיס או בלתי בריאות‪ ,‬ואינם מנסים למנוע אותו מתוך רצון לשמור על‬ ‫חברה'מניות‪ ,‬או להימנע מקונפליקטים או כעס שיגרום לניתוק וריחוק‪ .‬זכרו שקרבה‬ ‫נפשית לא נוצרת דרך הסכמה עיוורת‪ .‬הסכמה עיוורת עלולה להיתפס כהזנחה‪ .‬אם‬ ‫אתם מרגישים בטעות או סכנה בבחירותיו‪ ,‬אל תהססו לחפש דרכים להשפיע עליו‬ ‫לבחון אותן שוב‪ .‬גשו אליו כשאתם אוחזים בשני הקצוות של המקל‪ ,‬זכרו‬ ‫שהבן שלכם כבר איננו קטין‪ ,‬הוא אחראי לחייו ולבחירותיו‪ ,‬אפילו בפני‬ ‫החוק‪ ,‬אך יחד עם זאת זכרו‪ ,‬שאתם הוריו‪ ,‬ולא תרצו לראותו נופל או פוגע‬ ‫בחייו‪.‬‬

‫• ברית נצח – במשפחות אחדות הרצון של הילד האחרון לצאת‪ ,‬גוררת סימפטומים‬ ‫רגשיים כמו דיכאון או חרדה אצל ההורה‪ ,‬לרוב אצל האם‪ .‬זה קורה כאשר ההורה היה‬ ‫תלוי בילדים לאחזקתו הרגשית‪ ,‬ובן הזוג אינו רוצה או אינו יכול להשקיע בנישואים‬ ‫לאחר שהילדים בגרו‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬עזיבת הילדים תחווה כאובדן‪ ,‬ועלולה לפגוע‬ ‫בתהליך בריא של הסתגלות לחיים של עצמאות‪.‬‬


‫לא רצוי להחזיק ילד על תקן של בן זוג‪ ,‬או כתרופה למניעת דיכאון‪ .‬רוב הילדים‬ ‫דואגים להוריהם ואינם יכולים לראות אותם סובלים ולהתנכר להם‪ .‬על ההורה לחפש עזרת‬ ‫בן זוגו‪ ,‬או עזרה מצד מבוגרים אחרים‪.‬‬

‫•‬

‫"נו‪ ,‬צא כבר מן הבית" – רצון של הורים לדחוף חזק מידי את הילד האחרון בד"כ‪ ,‬כדי‬ ‫להשתחרר סוף סוף מן העול הכלכלי‪ ,‬או כדי להשיג חופשיות גדולה יותר‪ ,‬או כדי‬ ‫להרשות לעצמם להתגרש סוף סוף‪ ,‬עלולה להשיג את המטרה ההפוכה‪ .‬לחץ כזה‪ ,‬גם‬ ‫אם אינו גלוי‪ ,‬עלול להאט את קצב העזיבה‪ ,‬או ליצור יציאה מן הבית כשהבן או הבת‬ ‫אינם בשלים לכך‪ .‬לעיתים קרובות אחרון הילדים נמנע מלעזוב את הבית כי הוא מרגיש‬ ‫שאינו מוכן לחיים‪ ,‬והוא פוחד מהתמודדויות‪ .‬לעיתים הוא מרגיש‪ ,‬לא תמיד בצדק‪ ,‬שעליו‬ ‫להגן על אחד ההורים‪ ,‬או כדי למנוע גירושין המורגשים באופק‪ ,‬או כדי למנוע ריקנות או‬ ‫דיכאון של אחד ההורים‪ .‬אי עזיבה של בן מבוגר‪ ,‬לעיתים קרובות מאד יוצרת מתחים‬ ‫חזקים בין בני הזוג‪ ,‬כשאחד‪ ,‬רוצה שהבן או הבת יצאו יהיו כבר עצמאים‪ ,‬והשני תומך‬ ‫בו‪ ,‬ונותן לו את כל הזמן שבעולם‪.‬‬ ‫לא כדאי ללחוץ על ילד לצאת‪ ,‬אך יחד עם זאת נכון לדרוש ממנו התחשבות‬ ‫בהורים‪ ,‬ולעיתים גם השתתפות בהוצאות הבית‪ .‬בהחלט אין הגיון לספק לו את‬ ‫כל שירותי ההזנה‪ ,‬ניקיון וכביסה כפי שהיה כשהיה ילד‪.‬‬

‫טיפים‪:‬‬ ‫• זכרו שהילדים שלכם לא באו לעולם כדי לספק אתכם‪ .‬הם אנשים בזכות‬ ‫עצמם‪ ,‬שאתם נתתם להם חיים‪ ,‬ועכשיו אתם אמורים לשחררם לדרכם‪.‬‬ ‫• ילדים בוגרים‪ ,‬בכל גיל‪ ,‬זקוקים להורים‪ ,‬רק להורים אחרים מאלו שהייתם‬ ‫כשהם היו ילדים‪.‬‬ ‫• הניחו לבנכם לעשות את בחירותיו‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬אין צורך להכריז מהר‬ ‫מידי על התנגדותך או להציע מה עליו לעשות‪ .‬שמשו לו שותפים להתלבטות‬ ‫בהקשבה לא אינטרסנטית‪.‬‬ ‫• אל תתנו יותר מידי – יותר מידי זה אומר נתינה לא במידה הדרושה לבן‪.‬‬ ‫נתינה בלי גבול אינה יוצרת אהבה‪ ,‬לרוב זה יוצר זלזול או רגשות אשמה‪.‬‬ ‫• אתם רוצים קשר עם הילדים‪ ,‬קחו יוזמה‪ :‬צלצלו מידי פעם‪ ,‬אל תחכו שהוא‬ ‫יצלצל‪ ,‬ואל תצלצלו עשרות פעמים ביום‪ .‬מספיק כדי לשמור על קשר עם‬ ‫הילדים‪ ,‬לצלצל פעם פעמיים בשבוע‪ .‬אפשר ליזום הזמנה לארוחה‪ ,‬או יציאה‬ ‫לסוף שבוע‪ .‬הציעו‪ ,‬אל תדרשו‪.‬‬


‫• קבלו קונפליקטים עם הילדים כמשהו לגיטימי‪ .‬הוא הגיע לפרק בחייו בו הוא‬ ‫בונה את דרכו‪ .‬פנו לו את הדרך שלכם‪ ,‬ולוו אותו באהדה‪.‬‬ ‫• זכרו שקרבה נפשית לא נוצרת דרך הסכמה עיוורת‪ .‬הסכמה עיוורת עלולה‬ ‫להיתפס כהזנחה‪ .‬אם אתם מרגישים בטעות או סכנה בבחירותיו‪ ,‬אל תהססו‬ ‫לחפש דרכים להשפיע עליו לבחון אותן שוב‬ ‫• לא כדאי ללחוץ על ילד לצאת‪ ,‬אך יחד עם זאת נכון לדרוש ממנו התחשבות‬ ‫בהורים‪ ,‬ולעיתים גם השתתפות בהוצאות הבית‪ .‬בהחלט אין הגיון לספק לו‬ ‫את כל שירותי ההזנה‪ ,‬ניקיון וכביסה כפי שהיה כשהיה ילד‪.‬‬ ‫• לא רצוי להחזיק ילד על תקן של בן זוג‪ ,‬או כתרופה למניעת דיכאון‪.‬‬ ‫• שוחחו עם ילדיכם שיחות של מבוגרים‪ ,‬על פוליטיקה‪ ,‬ספרים‪ ,‬התעניינו‬ ‫במעשיהם‪ ,‬ספרו על עצמכם‪ ,‬או כל נושא מעניין אחר‪.‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.