מודל אינטגרטיבי ממוקד רגש בטיפול זוגי מריקוד זוגי קונפליקטואלי למרחב-הביניים לגילוי עצמי ד"ר שרה איוניר )מבוסס על הרצאה שניתנה ביום עיון על יחסי אובייקט 8.9.05 ,מטעם "האגודה לטיפול משפחתי"( מבוא המונח מרחב הביניים ,הוא מה שויניקוט קורא המרחב הפוטנציאלי ,”the “potential spaceאותו מרחב בין אישי בין האדם לאחר המשמעותי ,מרחב שבתוכו נוצר ומתעצב ,בתהליך אין סופי ,האדם או הסובייקט .כשמדובר בילד ,זה היכן שיתפתחו הכישורים שלו לשחק ,לחלום ,ליצור ולפענח סמלים ומצבים .העצמי תמיד בוקע מן המרחב בין האתה לאני ,בין איחוד לנפרדות).ויגודר ) 2000עמ' .(7 בעיני ,המטרה של כל טיפול זוגי ,איננה לפתור בעיות ,אלא לבנות את הזוגיות כאותו מרחב פוטנציאלי ,להתפתחות האדם המבוגר לאורך חייו .אני רואה את בני הזוג ,כ"המטפלים" care - takersאחד של השני ,באופן הדדי .במהלך החקירה שלי את הנושא ,מצאתי את השילוב בין החשיבה הסיסטמית לבין מושגים של הפסיכולוגיה של העצמי ,כתשתית טובה להבנה עמוקה של המרכיבים החיוניים לבניית אותו מרחב. ה"פסיכולוגיה של העצמי" ,שנוסדה ע"י היינץ קוהוט ,והתפתחה החל משנות ה – ,60 נחשבת כ"הפסיכולוגיה של הסובייקטיביות" ,ומייחסת חשיבות מירבית לחקר החוויה הסובייקטיבית. כשהם מחפשים את הכלי המרכזי לחקר החוויה הסובייקטיבית ,זיהו קוהוט ותלמידיו ,את הכוח הטמון במצב האמפתי ,הוא המצב בו אדם אחד ,כצופה ,יכול לטפח עמדת קרבה מקסימלית לאדם הנצפה ,כדי לגלות באמצעותה את החווייה הסובייקטיבית הפנימית שלו )Kohut 1959, 1971, .(1977, 1979. 1984הם שאפו לממש את ההישג הכמעט בלתי אפשרי אך החשוב כ"כ ,לגעת בסוביקטיבי של האחר" ,ממרחק אפס" תוך כדי הישארות בעמדה אוביקטיבית וניטרלית כלפיו .הישג זה עונה על אחד הצרכים הבסיסיים של האדם ,והוא לדעת את עצמו באמצעות היותו נשקף מעיני האחר )היבט ה – mirroringבמינוח של הפסיכולוגיה של העצמי( .כפי שהדרך היחידה של התינוק לדעת את עצמו ,היא באמצעות השתקפותו מעיני ההורה ,כך גם בין בני זוג .אם התינוק יראה אושר בעיני אימו ,התפעמות ,גאווה – ידע כי יצור נפלא הוא .אם יראה מיאוס ,טרחה ,דחייה – ידע כי יצור פגום הוא .כך גם בין בני זוג .זה גם מה שמסביר את ממצאיו של ג'ון גוטמן שחקר באילו מצבים ניתן לנבא גירושין ,והגיע למסקנה בעקבות מחקריו המעניינים ,כי המנבא הראשון לגירושין הוא ביקורתיות מלווה בבוז וניכור. "האחר של העצמי" ,או "זולת עצמי" ) (self-objectבמינוח של הפסיכולוגיה של העצמי הוא אותו שותף חיוני שהעצמי משתקף ומתפתח דרכו .רענן קולקה ,אומר שכשאדם שם עצמו בעמדה נפשית של להיות "זולת עצמי" זה אומר להיות בעמדה נפשית של השאלה) .קולקה (1995 ) .(lended selfאם מדובר במטפל במפגש הטיפולי ,הרי שהוא מציע את עצמו לעצמיותו של המטופל על מנת לאפשר לה להתרחש ולהתהוות דרכו .כשאני חושבת על הזוגיות כמרחב הביניים לאבולוציה של האדם הבוגר ,הרי זה אומר שבני זוג צריכים להיות מסוגלים ,מידי פעם ,ובמיוחד במצבים של קושי וכאב ,להשאיל עצמם ,כדי לרפא ,להבטיח ,להרחיב וליצור התנסויות מתמשכות המעוררות ומתחזקות את השלמות והקוהסיביות של העצמי של בן/בת זוגם. המושג "זולת עצמי" בפסיכולוגיה של העצמי "זולת עצמי") Fisch,(1994) ,Kohut (1979,84הוא אובייקט הנחווה כחלק מן העצמי ודרוש כדי להרחיב ולהשלים את ההתפתחות של העצמי .קוהוט מבחין בין "זולת עצמי" הנחשב ככזה רק בשל הפונקציה הנרקיסיסטית שלו ,לבין אוביקט אינסטינקטואלי ,אהוב או שנוא הנחווה כמופרד מן העצמי .התיאוריה של פסיכולוגית העצמי מציינת שלושה היבטים המשמשים כמרכיבים הכרחיים כדי לקיים חוויית "זולת-עצמי" בריאה .היבטים אלו בנויים על 3צרכים בסיסיים בהתפתחותו של הילד: הצורך בהשתקפות :לילד המתפתח יש צרכים אקסהיביציוניסטים להערצה ,להשתקפות ,ולתגובות מאשרות לחוויה הפנימית שלו -של חוסן ,חיות ,גדלות ושלימות .קוהוט קרא לכך "העצמי הגרנדיוזי"
1
בעזרת שיקוף )) mirroringטוב של חוויית עצמי מוקדמת זו ,היא תבשיל לכלל ערך עצמי ,תקיפות, שאפתנות ,שמחה בריאה מהצלחה ,ועונג מחיפוש אחר התעניינויות ופעלתנות .שיקוף מתייחס לחוויה של האדם ש"קולו נקלט" )) ,echoedשהוא זכה בהכרה ותקיפות (validation) ,ע"י המענה )) responseשל "זולת עצמי" המשקף את תחושת הערך העצמי שלו .עבור הילד ,שקוף מתאים מאפשר את חווית ההתרחבות אשר תתפתח לערך עצמי ,אסרטיביות אמביציה אינספירציה ,הנאה בריאה של הצלחה ועונג להגיע לעניין ופעילות. לילד יש גם צורך לקרבה ,לקשר ,לקבלה ,ותמיכה ממקור אידיאלי ,כל יכול ,בעל כוח המקרין רוגע ועצמה .קוהוט קרא לכך" :דמוי ההורה האידיאלי" ) .(idealizingכאשר הילד רשאי להתאחד עם השלוה והכוח של אובייקט עצמי הורי ,הצרכים האידיאליים הללו משתנים והופכים לאידיאלים וערכים ,מטרות חיים וכבוד לאחרים .טרנספורמציה והפנמה של ההורה האידיאלי ,מוביל גם ליכולת להרגעה עצמית ,לליטוף עצמי ,לויסות עצמי regulation) (selfבפרט במצבי לחץ ודאגה .פוזיציה זו מאפשרת הקלה במתח כשהוא מחובר רגשית לזולת עצמי אידיאלי בעל כוח. הצורך השלישי הוא ל"תאומות" ) .(twinship or alter-egoההתנסות המרגיעה של דמיון בסיסי בינו לאחר ,שייכות ומעין קרבת דם .חוויות של קרבה אנושית מתאימה ותחושת התאום )או אני תחליפי( ,מובילות ליכולת להפיק תועלת אופטימלית מכשרונות וכישורים .האדם הזוכה לזולת עצמי כזה מרגיש תחושת קשר עם הסביבה האנושית באמצעות חווית זולת עצמי שהיא דומה כ"כ לשל עצמו. ההתפתחות של העצמי דורשת נוכחות של אחרים המספקים חוויות של "אוביקט עצמי", התנסויות שתעוררנה ותשמרנה את הגיבוש של העצמי" .זולת עצמי" מתייחס לחוויה הפנימית הסובייקטיבית של תפקידים המסופקים ע"י אחר ,הנחווה כחלק מן העצמי .התנסויות של "זולת עצמי" הנן אירועים תוך נפשיים אשר אינם בהכרח נצפים באופן אובייקטיבי ,למרות שיחסים בן אישיים עשויים לספק חוויות של "אוביקט עצמי" .התפקידים של "זולת עצמי" הם לספק "שיקוף, אידיאליזציה והתנסויות של עצמי תאום .התיאוריה של העצמי מחזיקה בעמדה שהכוח המניע בהתפתחות האנושית היא הצורך בקשר למקור של התנסויות כזו לאורך כל מהלך החיים .הצורה של ההתנסויות הללו משתנה ככל שהיחסים בין "העצמי" ו"זולת העצמי" מבשילים. קוהוט ) 1984עמ' (47סבר שיחסים בתוך קשר של עצמי -זולת-עצמי ,נמשכים מלידה עד מוות .שהרעיון של מעבר מתלות )סימביוזה( לעצמאות )אוטונומיה( בספירה הפסיכולוגית בלתי אפשרי ואיננו רצוי כפי שהמעבר של חיים עם תלות בחמצן לחיים משוחררים מתלות בחמצן איננו אפשרי בספירה הביולוגית .ההתפתחות שמאפיינת חיים פסיכולוגים בריאים תהיה השינוי של אופי היחסים בין העצמי לזולתו )מיחסים ארכאיים ליחסים בוגרים( אבל לא בכך שהעצמי מרפה ומוותר על זולת-עצמי. הבנה אמפטית הנה המרכיב המרכזי ביכולת האדם לגילוי עצמי ולאינטימיות במסגרת יחסים זוגיים. הבנה אמפטית תוגדר כאן כיכולת של כל אחד מבני הזוג לשים עצמו בתוך ההתנסות הסובייקטיבית של זולתו .ספוק הבנה אמפטית היא הפונקציה המרכזית של בני זוג כ'זולת עצמי' זה לזו ביחסיהם כזולת עצמי בוגר .היכולת להתנסות הדדית בחוויות זולת עצמי הדדית היא דרך נוספת להגדיר אהבה בוגרת. השפעה וגדילה מתרחשת בתהליך של היווצרות יחד )(co-creation דניאל שטרן ) (1985סבר שכל האירועים שמווסתים רגשות של attachmentקרבה פיזית ובטחון הנם התנסות הדדית ) (mutually created experienceלחבק או לגעת בגוף ולהיות במגע ,להביט בשני והשני מביט בי ,להחזיק באחר ,ולהיות מוחזק ...כל אלה אינם יכולים לקרות אלא אם כן הם נובעים או מוחזקים ע"י פעולה או נוכחות של השני .הם אינם יכולים להתקיים כחלק מאיזה ניסיון עצמי ללא האחר) .השבוע ספרה לי מטופלת על הסבל שלה שביטויי האהבה והחברות שלה אינם מעוררים בבעלה שום הד (.כשאדם מצוי בזוגיות ,החוויה הפנימית שלו מושפעת חזק מן המערכת הזוגית .וויסות עצמי )ניהול המצב הפנימי .היכולת לרכך מצבי לחץ וחרדה והרגעה עצמית(. וויסות הדדי )רגולציה של חרדה באמצעות האחר המשמעותי( -הם תהליכים נלווים ומשלימים .קו- קונסטרוקציה דיאדית תוגדר כתרומה פעילה של שני השותפים) .לא בהכרח זהה או שווה( בוויסות
2
יחסי הגומלין שלהם .וויסות היחסים -מתייחס לתקשורת דו-סטרית כלומר :התנהגות כל אחד מהם ניתנת לניבוי ע"י התנהגות השני וגם שלו. הקושי הגדול להפוך בני זוג להורים או מטפלים טובים זה לזה ,נעוץ בציפייה המודעת והבלתי מודעת ,שבן הזוג ישלים את הרעב הבלתי מסופק ,וישלם את החשבונות הבלתי סגורים שנותרו מיחסיו עם ההורים .במצבים היותר קליניים ,הם תופסים את בני זוגם כאובייקט לסיפוק הצרכים של עצמם ואינם יכולים לקבל את עיקרון ההדדיות .אצל זוגות אלו רמת הצפייה לקבל תמיכה ,אשור והכרה מבן-הזוג גבוהה ביותר .היכולת שלהם לוויסות עצמי -regulation) (selfע"י הרגעה עצמית ושיחה פנימית ,או ע"י חיפוש מקורות פנימיים וחיצוניים אחרים ,דלה והם נוטים להפעיל את בן הזוג כדי לווסת את המתח או החרדה הפנימית .לרוב קיימת תפיסה ילדותית ולא ריאלית של בן הזוג ,כאילו הוא תמיד יכול לספק אילו רק היה רוצה .יחד עם זאת קיימת מראש על פי ניסיון קודם, אנטיסיפציה לכישלון ולאכזבה .היחסים אצל זוגות אלו מתאפיינים ברמת ביקורתיות גבוהה ,בכעס ועוינות ,הגובלים באגרסיביות כלפי עצמם או זולתם .הסימפטומים הזוגיים יהיו בד"כ :מריבות קשות, תפקוד מיני לקוי ,קונפליקטים מרובים על הרבה נושאים ,כסף ,גידול ילדים ,הורים ,סגנון חיים ,כל אלה נחווים כבעיה שלא ניתנת לפתרון כי לא ניתן לקבל יחד שום החלטה. מעגל הקונפליקט כשאני מתבוננת במריבה זוגית ,אני רואה זאת כבדיקת רנטגן של הקונפליקט או התימה המרכזית של הפרטים והזוג .אני רואה עצמי בעבודה זו ,כעוסקת בחקר הקונפליקט כדי לפענח את הקוד הסודי החוסם את אנרגיית האהבה בזוגיות. אני מודה שאני אוהבת להיכנס למטה עם הזוגות שבטיפולי .לדידי ,כאשר זוג רב לפני בחדר ,ומוציא את כל הכביסה המלוכלכת ,במלוא עוצמת הסערה הרגשית ,זוהי פעולה אינטימית כמו להיות במטה, ואני מוזמנת ליצור מן השדה הזה במקום קונטקסט של מלחמה ,קונטקסט של אהבה .לכן ,הדבר הראשון שאני עושה ,זה לא להפריד בין הניצים ,אלא להיות נוכחת שם בשקט ,באהבה ,ולהתבונן. קרול קרשו ,בספרה ((The hypnotic dance, (Kershaw (1992 p xiii :מתארת את מעגל הקונפליקט כך" :כשזוג נמצא באינטראקציה ,המילים וההתנהגות שהם מבטאים יוצרים סוג של ריקוד היפנוטי ,בו "התנהגות של כל אחד מהם ,מתחילה להצר את תשומת הלב והמיקוד של השני .תהליך זה מתחיל להציף כלפי מעלה ,זיכרונות ורגשות כואבים של פגיעות חריפה ,הקשורה לזמנים אחרים, כנראה עם הורים ומטפלים" .באופן הדרגתי או מהיר ,תשומת הלב של כל אחד מהם נעשית צרה וספיגה ,ורצף אינטראקטיבי מתחיל להתפתח ,בו מצב התודעה הצר של כל אחד מהם ,מייצר התנהגות אוטומאטית המקושרת בדפוס של רצף הדדי .ככל שהדפוס מתפתח ,זה הופך למצב של "מעין-טרנס" בו ההתנהגות של כל צד מופעלת על ידי מבט ,מחווה ,טון דיבור ,נושא השיחה ,המזוהה ע"י בן הזוג כאות לפגיעה .הריקוד הקונפליקטואלי הינו רצף פעולות אוטומטיות ,היוצא בשלב כל שהוא משליטתו של כל אחד מהם ,כשהם מתקשרים ישירות אחד לתוך הלא-מודע של השני .במהלך תסריט זה כל אחד אינו רואה לפניו את האדם האהוב והמוערך שהוא בן/בת זוגי ,אלא האחר נתפס באופן לא מודע כאותו אובייקט פוגע מן העבר וה"אני" נתפס כאותו "אובייקט" חסר ישע ,ומתפתחת אינטראקציה של דמוניזציה הדדית .ככל שהם מנסים לדבר על מה שקורה ,הם נעשים יותר מפוחדים ופגיעים ועלולים לסיים בהחרפת הקונפליקט. כשמצב של אות כוננות ואזעקה חודר לתוך מערך הגוף/נפש ,האדם עלול להישאב לרגרסיה גילית ולחוש את אותם רגשות שהרגישו כילדים באירוע טראומטי או אביוסיביKershaw 1992) . עמ' .(196/7כך ,ויכוח רגיל יכול לגרות פלשבקים לאירועים מוקדמים והוא או היא יחוו זאת באופן זהה לגמרי להתנסות המקורית .הפלשבקים מגרים זיכרונות הטבועים בגוף .לעיתים זיכרונות הקשורים בטראומות גופניות ,או נפשיות חד פעמיות ,או בטראומות או זיכרונות קשים ביחסיהם המתמשכים עם הדמויות המעצבות .ההתנהגות הנשלפת כ"טייס אוטומאטי" ,באה להגן במהירות האפשרית ברגע שנחווה איתות של הסכנה .ההתנהגות היא התגובה הספונטנית של הגוף כאקט של הגנה עצמית. הניסיון הקליני מראה שזה לא הרגשות והרצונות השונים של בני זוג שיוצרים בעיות ביחסים אלא חוסר היכולת או הנכונות לזהות ,להגדיר ולהיות אחראי לרגשות ולרצונות הוא שמוביל לתקשורת בלתי יעילה ומסלים דפוסים בין-אישיים .הטיפול מתבסס על קיומם של שני סוגי זיכרון ,כפי שהוגדרו ע"י פט לוב ) ) Pat love Neuro-Affective Therapy (NAT)TMראה אתר אינטרנט(:
3
– Explicit memoryזיכרון מודע שאדם זוכר אותו ו – Implicit memory -זיכרון מוטמע בגוף ,לא גלוי ,ושאינו מודע ,שצף רק דרך התנסות .כשגירוי מסוים מפעיל את הזיכרון המוטמע ,הלא מודע, משתחררת תגובה אוטומטית הקשורה לאותו זיכרון .כאשר ניתן לגעת ולהציף את הזיכרון הלא מודע המוטמע בגוף ולהפכו לזיכרון מודע ,זה כבר צעד גדול קדימה .צריך קודם לראות כדי לרפאות )you (cannot heal what you cannot feelהטיפול מכוון כדי לאפשר להציף את הזיכרון המוטמע בגוף, אשר גורה ע"י האינטראקציה הזוגית ,להכיל אותו בסביבה המוגנת של הטיפול ,ולהופכו לזיכרון מודע שניתן להחיותו כדי לעבור התנסות מתקנת. במקרה הבא ,התכנים שצפו כתוצאה מן הגירוי שבאינטראקציה ,היו קשורים דווקא לטראומה גופנית. אירוע: אוירה טובה ,נוסעים לבקר את ההורים בערב שבת ,בדרך הם מקבלים טלפון מחברה ,ומושיק שומע את רנה אומרת לחברה..." :אין בעיה את יכולה לקבל למסיבה שלכם את הוידיאו של מושיק."... מושיק המום ,שומע את הסיום של השיחה ,נמלא חימה וצועק במלוא גרונו" :איך את מעיזה ,הרי דיברנו על זה ואמרתי לך שאני לא מוסר את הוידיאו שלי לאף אחד ,את מטורפת "...רינה בנון שלנטיות :לא אמרת בדיוק כך ,ובכלל מה אתה צורח כמו משוגע ,אתה חולה ,"...מושיק בפנים סמוקות מחימה צורח :את לא תעשי לי את זה ,מי את בכלל ...למה את מארגנת בשבילי את החיים, בניגוד לדעתי .רינה ,בהתחלה צורחת עליו בחזרה .כשהוא ממשיך לצעוק עליה ,ברגע מסויים היא אוטמת את האוזניים בשתי הידיים וצועקת" :אני לא רוצה יותר לשמוע אותך" ,הוא מרגיש חסר אונים ,דחוק לפינה ,ומסתגר באופן עויין. בפגישה הם משחזרים על פי בקשתי את הפנומנולוגיה של האירוע לפרטי פרטים באופן מיקרוסקופי ,וחווים מחדש את הזעם והאימה" .היא מתייחסת אלי כמו סמרטוט" ,הוא אומר" ,כאילו בכלל לא אמרתי לא לתת את זה ..אז אמרתי ,...למי איכפת ...אצלה הכל צריך להיות בדיוק כמו שהיא צריכה כדי להרגיש בסדר" .אני מרגישה את הזעם שלו ,שמבוסס על אי נחת ברורה ,אבל יוצא בצורת ביטוי גופני רגשי חריף לא פרופורציוני ,בפרט על רקע ההקשר הפסטוראלי הכללי של היחסים .אני מרגישה שהוא כמעט נחנק. אני פונה אליו ושואלת :אני מבינה שכשאתה מרגיש שלא מתייחסים לבקשתך ,אתה חווה ביטול וזלזול ,ומרגיש כמו סמרטוט .הוא מהנהן בראשו ,הגוף שלו מתוח ומתנועע באי שקט ,הוא אומר :כן, אני אז מרגיש פלישה וממש נחנק .שאלתי איפה בגוף הוא מרגיש את המצב הזה .הוא הראה על הצוואר ,וניכר היה שגם עכשיו הוא מרגיש חנק .הוא עשה תנועות של לשחרר את הצוואר כדי להימנע מחנק. אני מוסיפה ואומרת :אני מרגישה שכשמחליטים בשבילך ,אתה מרגיש שמבטלים אותך ,שממש רומסים אותך ואז אתה מרגיש תחושת חנק ולחץ חזק על הנשימה. אני מרגישה משהו בגופי ,מן הדהוד ,ונותנת לאסוציציות לעלות .אני שואלת :האם בילדותך היכו אותך? )לא( האם טבעת בים? )לא( .הוא שותק רגע במבט מרוכז ,ומתחיל לספר" :כשהייתי בן ,9 אבא שלי לקח אותי לכדורגל ,פתאום ,בשער ,ביציאה מן המשחק ,המונים של אנשים רמסו אותי, אני נפלתי ,ואנשים ממש דרכו עלי .לא יכולתי לנשום ,נחנקתי )עושה תנועות של השתנקות עקב עצירת הנשימה( .הוא מהרהר ואומר ,מעניין ,שנים לא זכרתי את זה ,גם רינה לא שמעה אף פעם את הסיפור הזה ,פתאום זה צף)...הוא נראה שמספיק לו לדבר על כך( חיברתי את הדברים ואמרתי :אני מבינה ,שכשאתה מרגיש כעס שרינה לא מתחשבת ברצונך ,אתה מרגיש סמרטוט ורמוס ,ולכך מתחברת תחושת חנק וחוסר אונים ,ואתה מרגיש מאד מבוהל .באותם רגעים אתה לא רואה את רינה ,שאוהבת אותך וטורחת למענך ,אלא אתה מרגיש חנוק והצעקה משחררת אותך מן האימה שבחנק ... .והאם יכול להיות שהצעקה באה כדי לשחרר את הנשימה? הוא מתכנס מהורהר...ואומר :כן ,זה נשמע הגיוני. כמשימה הביתה ,אני מזמינה אותו ,להיות ער ולזהות ביחסים ביניהם במהלך השבוע ,מצבים בהם הוא מתחיל להרגיש לחץ בנשימה ,באירועים בהם הוא מרגיש פלישה. לגבי יעל – אני מרגישה שהיא "מופעלת" )עוצמת את האוזניים ונאטמת( כאשר הוא מרים את קולו. הבנתי שבמצב זה היא מפסיקה לראות אותו ואת כאביו או תלונותיו )הצודקות או לא צודקות( מפסיקה להגיב ומתאבנת .כהכנה לעבודה שלי איתה בפגישה הבאה ,אני מבקשת את יעל ,לזהות
4
ולהיות ערה לתגובותיה ותחושותיה הגופניות והרגשיות במצבים בהם הוא מרים את הקול או מביע כעס.
ההליך הטיפולי: שיקום מענה אמפתי הדדי – )) Reciprocal Empathic Responsiveness – RER באירוע מובנה ,מעין 'טיפול בתוך טיפול' ,כל בן זוג ,לסירוגין מעמיד עצמו לרשות בן זוגו להיות בתפקיד של זולת עצמי .אחד מבני הזוג יהיה במצב של 'העצמי שבמרכז' המתבונן וחוקר עצמו ,השני מקבל על עצמו את תפקיד "המאפשר" .המטפל נמצא בתפקיד "המאמן" ,מציע הדרכה ותמיכה בשותף "המאפשר" .במקרים אחרים המטפל בעצמו מאפשר את החקירה העצמית כשבן הזוג משמש "עד נוכח ותומך" .במהלך האירוע "המאפשר" עומד לרשות האחר החוקר עצמו) ,עצמי בפוקוס( לאפשר הזדמנות של "התקלפות" והתבוננות אישית סביב בעיה שהוגדרה .המטפל מדריך מעצים ומכוון את שני בני הזוג לשנות דפוסים להתמודדות עם בעיה עם חרדה ועם כעס .תהליך זה חוזר מידי פעם במהלך הטיפול כחלק מן הטיפול ,או כטיפול שרובו משתמש בשיטה זו. מטרת התהליך :לשקם ולטפח את הפונקציה של כל אחד מבני הזוג במתן אמפטיה בפוזיציה של זולת עצמי ,כדי לשקם ולהחיות תגובתיות אמפטית לקויה .הכוונה להבנות מבפנים את היכולת להתנסות בחוויות זולת עצמי ,להעניק מענה אמפטי לשני בעת הצורך ,ולהפוך זאת כדרך חיים טבעית ) של הזוג כשהם מתנסים בקושי אישי או זוגי .זה מרחיב את אפשרויותיהם להתחברות (attachmentומוביל לאמפטיה )זולת עצמי בוגר( המטרה של הטיפול היא לבנות את הזוגיות כמרחב פסיכולוגי מתאים להתפתחותו של האדם המבוגר. הטיפול מכוון לאפשר לזוג לשנות את האופן בו הם תופסים רגשית וקוגניטיבית כל אחד את עצמו ,זה את זו ,את המערך הקבוע של התפקידים שהם לוקחים אחד כלפי השני ואת המהלך הקבוע של ההתנהגויות האינטראקטיביות בעת קונפליקט .הכוון של הטיפול הוא יצירת האיחוד האינטימי שמובנו: מסגרת בריאה לחוויית קשר ,אישור של ערך וזהות ,יצירה של מציאות הנוצרת באופן משותף ,לשם סיפוק של הזנה ,הגנה ואינטימיות .שקום היכולת האמפטית עונה על צורך ראשוני הנחוץ להתפתחות העצמי ולפיתוח וויסות עצמי .עבור בן הזוג בתפקיד "המאפשר" ,היא מקדמת תהליך של נפרדות עצמית בתוך הקשר )מעבר מתלות ילדית לתלות בוגרת( .ה"מאפשר" יכול להמשיך להרגיש עצמו קשור ובטוח כיון שהוא נותן לשני משהו שהשני נזקק לו ,והשני נעשה יותר בטוח .כך נוצרת חווית attachmentבריאה נוספת עבור שניהם. צעדי ההליך הטיפולי: .1להצטרף לשני בני הזוג – להתחבר עם התקשורת המילולית והלא מילולית של שניהם, ולבנות מרחב מוגן ומאתגר .2זיהוי מעגל הקונפליקט בעזרת תרגול של מיקוד הלב ))mindfulness .3זיהוי והכרה אמפתית בכאב /החרדה הפנימית של כל אחד מבני הזוג ,והגירוי שהציף אותה .4ניסוח הסוגייה לחקירה המשותפת ,כהגדרה מחודשת של הבעיה .5התגייסות לתפקיד "המאפשר" )זולת עצמי( ,מעמדה של השאלה ,עבור "העצמי" החוקר עצמו .6חקירה משותפת של מצב התודעה בקונפליקט ,בתהליך של co-creation .7משוב והערכה הדדיים .8המרת התובנה לפעולה ) (action oriented insight .9אינטגרציה של החוויה לתוך החיים הזוגיים ,באמצעות התנסויות ומשימות .10מסרים טיפוליים פרוט:
5
.1להצטרף לשני בני הזוג – להתחבר עם התקשורת המילולית והלא מילולית של שניהם, ולבנות מרחב מוגן ומאתגר במטרה לאפשר רגרסיה זמנית בתוך המפגש ,ולאחריו self owningשל רגשות והתנהגויות .תהליך זה כולל: התכווננות ),(attunement התבוננות ),(observation קבלת הדהוד )(getting resonance זיהוי מעגל הקונפליקט בעזרת תרגול של מיקוד הלב )) - mindfulnessהאירוע מתחיל .2 מתיאור המריבה בבית ,או שבתהליך של enactmentבתוך המפגש ,המטפל צופה באירוע כזה. המטפל מקשיב ,בלי להתערב ומשאיל את הסנסורים הרגשיים שלו כדי לדעת את החוויה הפנימית של שני האנשים .אני עושה זאת בעזרת תרגול של מיקוד הלב )) – mindfulnessנוכחות מליאה ב"כאן ועכשיו" מכוונת מטרה. – Mindfulnessעקרון שימת הלב – להיות נוכח בשלמות בכאן ועכשיו ,ללא עמדה .מושג זה הושאל מן הבודהיזם .זהו מצב תודעה בו ניתן להעביר קשב פנימה ולצפות באירוע פנימי או חיצוני בזמן הווה ללא העדפה ושיפוט .זהו ה – observing egoבפעולה .מבחינת המטפל ,זה אומר להפנות קשב למטופל עם הרבה יותר מאשר הפונקציה הקוגניטיבית .המטפל מודע למה שקורה בתוך המטופל כפי שגם מודע למה שקורה בתוכו ,דקה אחר דקה לאורך הפגישה .להיות קשוב לא רק לסיפור כלומר לתכן ,אלא גם :לרגשות שלו ,אמונותיו ,לקצב שלו ,דחפים ,תחושות ,שינויים במתח השרירי ,טיקים ,רמת אנרגיה ,וכד' .וגם קשב של המטפל לעצמו :מה מרגש אותו ,מה מעורר דחייה, הפנוט ,משיכה ,איזה דימויים צפים ,מה זה אומר עליהם ,מה עליך .זוהי חקירה פנומנולוגית היורדת לפרטים שאינם מופיעים בגוף הסיפור הרשמי כדי לבנות בבהירות את תמונת האינטראקציה הקונפליקטואלית המתארת את הטווח המלא של החוויה בעת האירוע ,כולל המהלך ההתנהגותי, החוויה הרגשית ,הקוגניטיבית והגופנית .האירוע מתחיל מתיאור המריבה בבית ,או שבתהליך של enactmentבתוך המפגש ,המטפל צופה באירוע כזה. .3
זיהוי והכרה אמפתית בכאב /החרדה הפנימית של כל אחד מבני הזוג ,והגירוי שהציף אותה -אני מחכה להרגיש משהו ,להרגיש בגופי את הכאב של כל אחד מהם בנפרד .עד שאני לא מרגישה את הכאב ,את הצעקה ,אני לא יכולה לפעול .ברגע מסוים אני מזהה את חוויית המצוקה ואני רואה לפני מה גירה אותה .שלב זה כולל: • הצפת החרדה שהופעלה ע"י האינטראקציה • חיפוש המקום הגופני בו מרוכזת החרדה • אמירה אמפתית של המטפל ,הכוללת ומזהה את: הגירוי ,את החווייה הסובייקטיבית הרגשית /גופנית /קוגניטיבית ,שצפה בעקבות הגירוי) ,חלק זה בד"כ לא מודע ולא גלוי( ,ואת ההתנהגות האוטומאטית המופעלת על ידה כמנגנון של הגנה עצמי. • אישור של המטופל לתיאור של המטפל.
ניסוח הסוגייה לחקירה המשותפת ,כהגדרה מחודשת של הבעיה .4 ניסוח הסוגיה האישית שנגזרה מתוך האינטראקציה הנתפסת ונחווית ע"י בני הזוג כקונפליקטואלית, מהווה הגדרה מחודשת של הבעיה :זהו מעבר מהאשמת השני ,להבנת הדפוס האינטראקציונלי והגדרת הבעיה במושג של אחראיות אישית ) .(self owningהסתכלות חדשה זו ,פותחת את השער לאינטרוספקציה משותפת על החרדה האישית .הגדרה זו הופכת להיות הסוגיה לתהליך האינטרוספקטיבי )התבוננות וחקירה פנימית( .ההגדרה החדשה מגדירה וממקדת את הבעיה באופן ששני בני הזוג יכולים להסכים לו .היא מנקה את המרחב המשותף מכעסים והאשמות ,מכניסה כוון ותקווה ,כשהמטפל מבטיח שאיננו מעוניין במציאת האשם והצודק ,וכי אף אחד לא צודק או אשם יותר מן השני. בהליך הטיפולי עצמו ,קיים שימוש בקונצפט פוסט מודרניסטי :אחד הדברים המפחידים בקשר הזוגי הוא שיש לבני הזוג תפיסה ידועה שיש רק דרך אחת להסתכל על סיטואציה אנושית וזה אומר שאם הם אמפתיים עם בני זוגם ,כלומר אם הם רואים את הפאן הסובייקטיבי בתפיסה של
6
האחר ,כתקף -זה אומר שיש הפחתה בתפיסה של עצמם" :אם אני מסכימה שאתה מרגיש פגוע על כך ששיתפתי את אחותי שאנחנו הולכים לטיפול ,זה אומר שאני לא בסדר בכך ששיתפתי אותה" .אני מוצאת עצמי משתמשת בתפיסה קונסטרוקטיביסטית לא רק במובן של הבניה לעצמי מה שאני עושה ,אלא אני מנסה להעביר זאת למטופל .זה באמת מרגיע אותם ,כשהם מתחילים לראות שהם יכולים לשמור על התפיסה הסובייקטיבית של עצמם יחד עם זאת שהם מקבלים ונותנים תוקף לתפיסה הסובייקטיבית של האחר .ניתן לשלב את הרעיון בתוך ההליך הטיפולי גם כרציונל וגם בתוך הטכניקה עצמה .למשל :בנאום לזוג לפני טכס הריפוי ההדדי ,אפשר לומר" :ייתכן ששניכם חוששים שמאחר וכנראה יש רק נקודת מבט אחת נכונה ,אתם נאבקים על הזכות להיות הצודק ,בגלל שאתם מניחים במפורש מה שבדרך כלל חושבים ,שהמטפל הזוגי הוא מעין שופט )כיון שלא חושבים שיכולות להיות מספר פרספקטיבות אלא רק אחת צודקת( .כיון שכך ,זה מאד קשה עבורכם לקבל זה את זו כי ברגע שאתם מכירים בנקודת המבט של השני זה אומר שאתם מאבדים את התוקף של הפרספקטיבה שלכם ."...ואפשר לעודד את בני הזוג להתייחס לכך ולבטא את מחשבותיהם בעניין זה .זה יכול להיות חלק מן ההתערבות עצמה .בכל מקרה הנושא מצוי באופן עקיף בהליך הטיפולי, ואין הכרח בכל מקרה להתייחס לכך במישרין באופן מילולי .המטפל מראה שהנטייה של כל אחד מהם להחיות את העבר הקונפליקטואלי שלו שמתעורר ברגעי החרדה ,הוא למטרה של ריפוי עצמי, כלומר להחזיר לעצמו תחושה של ארגון פנימי מחודש .ושהמאבק בין הציווי הפנימי לשאוף לחיות על פי הגרעין הפנימי של היחיד ,נמצא בקונפליקט עם הצרכים להתאים את עצמו לצרכים הרגשיים של בן/בת זוגו. .5
התגייסות לתפקיד "המאפשר" )זולת עצמי( ,מעמדה של השאלה ,עבור "העצמי" החוקר עצמו -שלב ההתקדשות ,ההתגייסות לתפקיד "המאפשר" וה"עצמי במוקד" .המאפשר נשאל אם הוא מוכן לגייס את עצמו כדי לעזור לבן/בת זוגו להבין עצמו טוב יותר בעניין)...כפי שהוגדר בניסוח הסוגיה( .המקבל – נשאל אם היה רוצה להבין עצמו יותר לעומק בעניין הסוגיה הנ"ל ,אשר בודאי יוצרת כאב וקשיים ביחסים ביניהם ,ולקבל את עזרתו של שותפו לשם כך .אם המטפל שואל רשות ,נשבר בכך הדפוס הרגיל שבו האחד תמיד רוצה לתקן או לאנוס או לכפות רצונו על השני והשני מתנגד לכל ביקורת או תיקון .כך מתאפשר עיבוד מרצון של החוויה הסובייקטיבית של כל בן-זוג בנפרד ,כאשר שותפו /והמטפל משאיל עצמו באופן אמפתי לתהליך העיבוד.
חקירה משותפת של מצב התודעה בקונפליקט ,בתהליך של co-creation .6 )מה זה - co-creationהציפור קמה בבקר רעבה ,אבל הדבר הראשון שהיא עושה זה לצייץ ,היא יוצרת שיר בסביבתה .היא אינה ממהרת היא יודעת שסביבה עם שיר ,תיצור מזון ,היא מאמינה בתהליך האורגאני של החיבור שלה עם הסביבה ,ושהמזון יגיע לאחר שתרמה לעולם] .מתוך קריאון[( .בין בני הזוג מתקיימת היווצרות מחודשת של חוויית אני המוגדרת מחדש דרך החוויה ודרך היחסים. בשלב זה מתקיים התהליך האינטרוספקטיבי בנוכחות ובתמיכת בן הזוג .העצמי שבמוקד מקבל עידוד להציף זיכרונות ,תחושות גוף ,רגשות ואסוציציות ,בעקבות הגדרת הסוגיה .הוא יכול לדבר על כל עניין סביב אותו נושא כאשר המטפל שומר על מצב של גילוי עצמי ) (self disclosureבפתיחות ובאינטנסיביות רגשית .המטפל עוזר לבן הזוג המאפשר להישאר ,ככל האפשר ,במצב האמפתי .מצב של אינטרוספציה וגילוי באווירה אמפתית מוגנת ,יוצר חוויית התחברות חדשה המשפיעה על התחושה כלפי בן הזוג ,כלפי היחסים ובונה עוד נדבך ב"עצמי" של כל אחד מבני הזוג. משוב והערכה הדדיים .7 בני הזוג מתבקשים לבטא מילים של הערכה אחד בפני השני :למשל ,המקבלת מתבקשת :אמרי לבעלך משהו חיובי על האופן שהוא היה בשבילך במהלך השיחה ...המאפשר מתבקש :אמור לאשתך מילים של הערכה לאיך שהיא בטאה את עצמה במהלך השיחה. בדוגמא שלהלן יוצגו השלבים לעיל באמצעות מקרה מקוצר: אשה -מיכל בת ,56בעל -יהודה בן ,60נשואים 34שנים ,הורים לשני ילדים בוגרים .שניהם בעלי מקצועות חופשיים ,הוא עוסק בבניה ומרבה בנסיעות לחו"ל לחברות שונות .היא עו"ד ,אף היא
7
נוסעת עקב עיסוקיה .מעגליות הבעיה נראית ככדור שלג :היא בלתי צפויה לו ,הוא נוטה להתרחק ,היא מרגישה נטושה ,מתחילה ללחוץ ,הוא מגיב בהימנעות ,מסתיר ממנה דברים כדי להימנע מקונפליקטים ,היא מגיבה להסתרה ולטשטוש בצורה רגשית מוגזמת .שניהם שחוקים ממשברים תכופים ומתארים מעין פער קבוע בצורך בקרבה .היא תמיד רוצה להיות ביחד ולעשות ביחד ,והוא נמנע .אך מהר מתברר לי שהיא מטבעה אדם הנהנה מאד מעצמה ומעיסוקיה ,ואינה זקוקה לו לשם שעשוע או חברה .בהדרגה מתברר שהצורך לכאורה שלה לקרבה הוא למעשה צורך להפחית את החרדה שנגרמת ע"י ההימנעויות והטשטושים שלו ,היא מחפשת אישור והכרה ,שכן היא תמיד מרגישה נחותה ונטושה וכתוצאה מכך זקוקה לאישורים תכופים מאד לנוכחותו ,למחויבותו ואהבתו. תמיד מרגישה צורך לרצות ולספק אותו ,לקבל אישור לעצמה ,לעיתים עד כדי השפלה .הוא בעצם רוצה הרבה קשר .לעיתים קרובות צריך המון לדבר ,נכנס באופן פתאומי לחדרה כשהיא עובדת דוגמאות המביעות את צרכי הקשר והתלות אך כאשר היא זקוקה לו באופן נואש ,הוא מוריד את התריסים ונאטם .מעבר לזאת הם מרוצים מתקופות של חברות טובה ,מבלים ונוסעים יחד .ובמשך השנים ליוו ותמכו זה את זה בהתפתחות האישית ובקריירות שלהם. כבר בפגישה ראשונה אני מתחילה להתבונן על הדפוס הזוגי בחדר ,לבנות מעין רנטגן של האנטומיה של המערכת )המרכיבים שלה( ושל הפעולה של המערכת הזוגית ,מנסה לזהות את החוקיות הפנימית ,איזה ריקוד או תסריט קבוע שמתרחש באופן דיאלוגי ושחוזר על עצמו .אני מנסה להבין מה הפונקציה מה הייעוד של אותו תסריט אינטראקטיבי נוקשה ,בהקשר של איזון המערכת הזוגית. )כלומר של שימור ,הומיאוסטאזיס( אני מחפשת משהו ,איזה קוד סמוי ,שיסביר לי איך מתארגנת המערכת באופן שאינם יכולים להשתחרר זה בנוכחות זו ולשחרר את האהבה שלהם לזרום בביטחון. הסתכלות כזו ייחודית לחשיבה המערכתית. משפחות מוצא המחשבה על משפחתו של יהודה מזכירה לי את השיר של חוה אלברשטיין" :קחי אותי אתך צועק הילד לרכבת" ...בכל פרידה יש מות לוחשת לעצמה האם ,בכל פרידה ישנה לידה צועק הילד החולם, ילד לא מביט לאחור ,קדימה הוא אומר קדימה ,פוחד שיהפוך לנציב של מלח כמו אבא ואמא" .הוריו ממזרח אירופה ,עלו לפני המלחמה .אבא מעולם לא סיים את הכשרתו המקצועית ,מה שהיווה צל כבד על הדימוי העצמי שלו .יהודה מתאר אותו כאדם מסוגר ומנותק" ,נח כל היום ,שומע רדיו" .על אמו הוא אומר :זו אשה שמפטפטת כל היום קשקושים לא הגיוניים .היא היתה אשה חמה אבל רדופת פחדים. הוא מציין לגבי שניהם שחיו מנותקים זה מזה ,למשל תמיד היו להם חשבונות בנק נפרדים והיו מאד מנותקים מן הסביבה ,ללא חברים ,תמיד חשדניים כלפי העולם .הוא הבכור בין שני ילדים ,הקשר עם אחיו רופף .בגיל צעיר יצא מן הבית והרגיש שההורים אינם יכולים להיות גורם תומך בשום מובן. מיכל ,שילוב של משפחה מזרחית ,ים-תיכונית" .אוכל היה ערך עליון" כך היא אומרת ,אוכל אהבה וצדקה .מתארת את משפחתה כמשפחה עם עוצמות חזקות ,הבנות ויחסים מושתתים על אינטואיטיביות ואינסטינקטים .הרקע הרב דורי מתאפיין מצד אחד באנשים בעלי כוחות ריפוי רוחניים, הילרים מן בבה-סאלי ,ומצד האב משפחה של שורדים עם הרבה סודות שלא היו מדברים עליהם. אבא תמיד עסוק" ,מחושך עד חושך" כדבריה .איש חכם שבקושי למד ,לא יפה אפוף רגשי נחיתות. נוקשה ורודן ,תמיד דכא את אמא וזלזל בכל אשר עשתה .האם מתוארת כאשה יפה ,רגישה אינטואיטיבית מאד ,בעלת חביבות ושמחת חיים .לא למדה .פסיבית ו"מכורה לתלונות" לדברי מיכל, תמיד הרגישה לא רצויה .מיכל ,הרביעית והצעירה בין הילדים היתה מאד קשורה לאם .אני הייתי איש הקשר שתמיד איחה את הקשרים המתפרקים .זה אומר שתמיד הייתי צריכה להרגיש את הכאבים של כולם .והיו הרבה רגשות מתפרצים ,ורעידות אדמה בפרט כעסים חזקים בין הבן הבכור לאב .למרות התפקיד התבעני שקבלה במשפחתה ,לא היא אלא אחיה הבן הבכור היה אהבת חייה של האם. הפגישה: זיהוי מעגל הקונפליקט -נכנסים לחדר ,מיכל מאד מתוחה ,יהודה שפוף וזועם" .שוב היתה התפרצות חסרת מעצורים של מיכל ,היא ממש משוגעת" הוא אומר .אני שואלת בעיני ,מחכה לשמוע. יהודה" :אני מרגיש רע מאד ,כווץ בחזה ,וחולשה בידיים ממש כמו לפני התקפת לב .כשזה מתחיל אני אומר לעצמי ,נו שזה ייגמר כבר ,שוב אני לא אישן בלילה ,אני לא יכול ממש ,אני חושב לעצמי מה יהיה הרי מחר יש לי יום עבודה". זיהוי והכרה אמפתית בכאב /החרדה הפנימית של בני הזוג ,והגירוי שהציף אותה
8
אני אומרת לו" :אני רואה את הקושי והסבל שלך לעמוד במצבים של 'להיות מותקף' .אתה ממש לא יכול לסבול את ההרגשה שמתקיפים אותך". יהודה מהנהן בראש" :בדיוק כך". ניסוח הסוגייה לחקירה המשותפת ,כהגדרה מחודשת של הבעיה – אני שואלת את יהודה אם היה רוצה להבין יותר טוב את החוויה הכואבת והקיצונית שלו כאשר מיכל מתפרצת ,חוויה שלא מאפשרת לו להגיב כפי שהיה רוצה .אני מעירה שבעניין ההתפרצות של מיכל נדבר בפעם אחרת ,כאשר נתמקד בה .יהודה נרגע כאשר הוא מבין שזה שמתמקדים בו אינו אומר שהוא האשם ,וזה אינו אומר שמשחררים אותה מאחריות ,אלא שנותנים לו אפשרות לדבר על עצמו. התגייסות לתפקיד "המאפשר" )זולת עצמי( ,מעמדה של השאלה ,עבור "העצמי" החוקר עצמו אני שואלת את יהודה :האם אתה רוצה שמיכל תעזור לך ותעמוד לרשותך כדי שתוכל להבין יותר טוב את הקושי והסבל לעמוד במצבים שאתה מותקף ,כדי שלא תסבול כ"כ. יהודה מהנהן בראשו לאות אישור. אני פונה למיכל ושואלת אותה" :האם את רוצה לעזור ליהודה להבין את עצמו יותר טוב סביב הנושא הזה ,האם את מוכנה להעמיד את עצמך לרשותו כדי שיוכל להבין עצמו ולעזור לעצמו בנקודה זו" אני רואה אותה נבוכה ואני מוסיפה" :ואני אעזור לך בכך" .זה מרגיע אותה והיא עונה "כן אני רוצה". חקירה משותפת של מצב התודעה בקונפליקט ,בתהליך של co-creation אני פונה אליה" :דברי אליו שאלי אותו שאלות ועזרי לו להבין את הקושי". מיכל שואלת" :מה אתה חושב שיכול לקרות במצבים כאלה כשאני עושה התקפה?" יהודה אומר" :יכול להיות פיצוץ בחיי הנישואין ,אני גם פוחד שלא אוכל לתפקד ,אני מרגיש את זה כאלימות כי אני לא מגיב לזה .אני לא מרגיש שאני עושה משהו שמגיע לי אלימות כזו". מיכל נושמת עמוקות ,מרגישה מצוקה .אני מסתכלת עליה ברכות אומרת לה שהיא עושה את זה מצויין ויכולה להמשיך. מיכל" :אתה חושב שזה יוביל לפיצוץ היחסים" יהודה" :אני לא רוצה לחיות עם כזה מתח אני ארצה לעזוב". מיכל מחזירה לעצמה ריחוק מעמדה של איכפתיות" ,ואז אתה רוצה לעזוב"... יהודה" :אבל אני דואג שהיא משתגעת ומישהו בצרה לא עוזבים". מיכל) :שקט מספר שניות( "ומה התחושה ברגעים האלה?" יהודה" :של בית סוהר ,ואני רוצה לברוח כל הזמן". מיכל" :מה אפשר לעשות?" אני מרגישה שמיכל שוב מתוחה ,יוצאת מן העמדה של אמפטיה ,ומתחילה לחפש פתרונות וזה עלול להפסיק את המצב האינטרוספקטיבי של יהודה. אני אומרת לה" :עזרי לו להביו עצמו יותר טוב עזרי לו להבין את הסבל שלו כשהוא מותקף". מיכל נרגעת ומתרווחת על הכסא" ,יש לך מחשבות למה זה"? יהודה" :אולי אבא היה מעניש אותי ורודף אותנו" ,הוא שותק מהורהר. מיכל" :יש לך עוד אסוציציות?" יהודה..." :לאבא היה אלמנט של דומיננטיות ,לא שהיה מרביץ אבל היה אומר )בקול רודני( לא תצא עד שתעשה שעורים ,אחי דוד היה ממש בהיסטריה) .מופיע חנק מדמעות בקולו( אני הייתי מוכן ממש להכות את אבא ברגעים אלו .אבל הנטייה שלי לא כ"כ להתפרץ בחזרה אלא לנתק מגע". מיכל )כנראה נבהלת מן הביטוי הרגשי ,היא יוצאת מן העמדה האמפתית ומתחילה לדבר בטון מנתח( אומרת" :אני רואה חשש מפני ההתפרצות האלימה של עצמך". יהודה מיד מגיב בכעס להערה שלה..." ,אני לא רוצה לחיות במערכת כזו". מיכל מתכווצת ,ומתקשה להמשיך. אני שואלת אותו אם זה בסדר אתו שאני אדבר עם מיכל והוא יקשיב .הוא מאשר ,ומתרווח בכסא .אני שואלת אותה" :מה את מבינה עד כה"? מיכל אומרת בקול מאד רך ואמפתי" :אני מזהה את הילד הקטן שהיה לו אבא מאד חמור ,כמו מן טיפוס גרמני מן השואה ."...אני מעודדת את מיכל להמשיך לעזור ליהודה להבין עצמו. מיכל שואלת איזה זיכרונות יש לו, יהודה עונה שאינו זוכר פרטים ...אבל פתאום נזכר ואומר" :אני זוכר ריב שלו עם אמא ,ופתאום הוא תפס בידי ואמר לי בוא נזוז מפה ,בוא נעזוב את הבית ,ואני הייתי מאד מבוהל ,וניסיתי לפשר
9
ביניהם" .הוא מהרהר רגע ואחר כך מוסיף" ,היה לי ברור שאני חשוב לו" .אחרי שתיקה שקטה מיכל שואלת יש עוד דברים שאתה זוכר? יהודה מספר" :הבית תמיד שידר מערכת ערכים לא חברתית ,חברים זה לא טוב ,זה לא חשוב ואי אפשר לסמוך על איש ,לא היו להם מיומנויות חברתיות .ואז באתי לחברת הילדים ,ואני הייתי כזה רזה ולא אבדאי ,וקבוצת ילדים התעללו בי ,ולא היו לי שום כישורים ,ולא יכולתי להגן על עצמי, וההורים לא ידעו מה לעשות .הילדים צחקו עלי והשפילו אותי ולבסוף היו מוכרחים להעביר אותי כתה") .מספר זאת בכאב גדול ובדמעות(. אחרי מספר דקות של שתיקה שאלתי אותו אם היה רוצה להמשיך או מספיק לו כרגע ,הוא אמר שזה מספיק. משוב והערכה הדדיים ביקשתי מיהודה שיתן למיכל הערכה על האופן שהיא עזרה לו .יהודה אמר" :את שאלת אותי שאלות שעוררו אותי לחשוב ולהיזכר .אולי זה עזר גם לך להבין .היית אמפטית ,ראיתי שאיכפת לך ,ראיתי שהיו לך דמעות בעיניים ואולי זה עזר לי להיפתח". ביקשתי ממיכל שתתן לו פידבק ,איך הוא היה ועבד עם עצמו .מיכל אמרה" :מאד רגש אותי הקטע הזה ,ראיתי את היכולת שלך לזכור את הסיפורים ולהביא אותם לחדר הזה .זה עוזר גם לי וגם לך להבין ולהתמודד בעתיד .התרגשתי מן היכולת שלך להיות פתוח ולדבר על נקודות קושי ,אף פעם במשך 30השנים שלנו יחד ,לא שמעתי אותך כך .היכולת שלך לפתוח ,פתחה לי יכולת לאהוב אותך, לא רחמים אלא דמעות של שמחה יש לי .אני מעריכה את האומץ שלך ,אני יודעת שיש לך חשש אבל השקעת .אני רואה את האור שלך ,זה כמו מתנה" )בוכה(. תהליך החקירה סביב הסוגיה שבמוקד ,הנגזרת מן האינטראקציה השלילית יכול להתבצע בעיקר ע"י בן/בת הזוג ,בעיקר ע"י המטפל בנוכחות בני הזוג או באופן משולב .במקרה להלן המטפל מוביל את התהליך האינטרוספקטיבי ובת הזוג עדה פעילה .האינטראקציה השלילית נחשפת במהלך השיחה והסוגיה האישית מוגדרת מחדש מתוכה והופכת למוקד החקירה. מקרה טיפולי – כל הפרטים שונו מנחם ,היה נשוי קודם ויש לו 3ילדים ונכדים מנישואיו הראשונים. אורית -צעירה ממנו ב – 15שנה .נשואים 15שנה ,יש להם שני ילדים משותפים ) .(9 13הכירו אחרי הגירושין שלו מנחם :היכרנו אחרי הגירושין שלי מטפלת -שרה -כלומר כבר היית פנוי מנחם :גם כשהייתי נשוי היית פנוי שרה :מה אתה מתכוון? מנחם :לצערי ,הייתי נשוי פנוי ,הרגשתי כל הזמן שזה לא דבר שאני אלך איתו עד יומי האחרון. קיוויתי שיקרה משהו ,ולא קרה .הלכתי כי היה לי רע .ושפר מזלי שהיכרתי את אורית) .פונה אליה( בסך הכל את נתת לי המון אבל חסר לי איזה ריגוש שיצרתי שם )בנישואים הראשונים( ואת לא יכולה לספק לי את זה .לזכותך יאמר שאת הרגשת את זה ואמרת לי :משה תבדוק אם אני מתאימה לך ,כי את הסחורה הזאת אני לא יכולה לספק לך .טוב לי אתך ,זו התקופה הכי מאושרת בחיי ,ויש לך מקום חשוב במקום שאני נמצא בו... אורית... :ועדיין... מנחם :אני לא מצטער בשום שלב .אני הבנתי שאין בך את זה ...את הפתולוגיה הזאת שאני זקוק לה .ואני לומד בזכותך שאפשר לחיות אחרת ,שהלב שלי דופק בקצב הנכון ,שאני לא צריך את המתחים האלה... אורית :ועדיין אנחנו בכל זאת פה... מנחם :כי אני רוצה לשמור על היחסים ואני מרגיש שיש התרחקות.. אורית :אני שמחה לשמוע שאתה מרגיש טוב איתי ,ושאני עונה על הצרכים שלך ,אבל כנראה שהאחוז המסוים שאני לא עונה עליו ,יוצר את המרחק הזה ,כי כנראה שאתה מאד זקוק למה שאתה לא מקבל .כדאי למצוא דרך או ליצור את זה בתוך המסגרת הזו ,או לתת לך לגיטימציה למצוא את זה מחוץ למסגרת ,ועדיין לשמור על המסגרת.
10
האינטראקציה הקונפליקטואלית השלילית צפה באופן ספונטני כאשר מנחם מעביר מסרים סותרים )אני רוצה אותך אבל את לא מספקת אותי מספיק( לזה אורית מגיבה באופן כנוע )העיקר שתקבל את מה שאתה רוצה כדי שאפשר יהיה לשמור על המסגרת( שרה :אני מרגישה שאתה נורא משתוקק לאהבה של אורית ושאתה צועק את זה... מנחם :כן בהחלט ,אבל אני לא צועק .אם אני לא מקבל ,אני מייד מסתגר שרה :כן ,יש כאן צעקה שלא נשמעת ,ומה שאני שומעת בצעקה שלא נשמעת זה :תאהבי אותי חזק גם כשאני פוגע בך ,וזה יהיה המבחן האולטימטיבי לאהבה שלך... )מנחם מאד מופתע ,הוא לא מודע שהוא פוגע ,אבל רגשית מרגיש את דברי כנכונים( שרה – אני גם קולטת שאתה מרגיש ומתנהג כמי שמראש יודע שהאהבה תיכשל... ,יש משהו בנוי לתוך היחסים ,של אהבה אבודה מראש ,כי אשתך מרגישה אבודה עם המחשבה שהיא אף פעם לא תצליח לספק את הריגושים שהיו לך שם ,ואשה אבודה לא יכולה לאהוב.... מ ....כן ,זה נכון ,לא חשבתי על זה כך שרה -זה לא אומר שאי שאפשר לשנות את זה ,אבל צריך קודם לשים על זה את האצבע. ...האם היית רוצה להכיר את זה ,להבין את עצמך יותר טוב בנקודה הזו ,שמפריעה מאד להתקרבות שלכם? מנחם :יש שתי דרכים לחבור לאנשים ,ע"י שעושים להם מאד טוב ,וע"י שעושים להם מאד רע... שרה – האם היית רוצה להבין יותר טוב למה הדרך שלך ,למשוך אליך את זו שאהבה נפשך, עוברת דרך כך שאתה פוגע ודוחה אותה )הסוגיה שלו( מנחם :מהנהן בחיוב ,כן זה חשוב לי שרה – אני רוצה להבין גם את הצד של אורית) .פונה אליה( אני מרגישה שגם את משתוקקת לאהבה ,אבל את חוששת שלא תקבלי את זה אלא אם תעמעמי את הצבעים שלך .את מוכנה מהר לוותר על להיות אהובה ,כי את אומרת לעצמך :הוא צבעוני ואני לא מספיק צבעונית ואני לא יכולה לספק אותו... אורית :כן ,אני לא עומדת בתוקף על הצורך והעלבון שלי... שרה – האם יכול להיות שיותר קל לך לקרא לו לסדר כאבא שצריך למלא חובות כלפי הילדים שלו, ושם לקרא בקול גדול ,מאשר לקרא בקול גדול :תאהב אותי ,ככה ,כמו שאני ,כמו שהאלוהים רצה שאהיה… תדייקי אותי... אורית :מאז ומתמיד הוא דיבר על מה שאני לא יכולה לתת לו ,ואני השלמתי עם זה...אני לא קמה ואומרת :זה לא נכון ,או מנסה להיות מה שאני לא...גם לי יש מחשבות בראש כשהוא מאחר או נעדר...מעצם זה שאתה מצהיר שאני לא מספקת לך את הצרכים אני חושבת מה אתה עושה... שרה -האם את רוצה להבהיר לעצמך יותר לעומק ,למה כשאת רוצה לקבל אהבה ולהתקבל, את "מקהה" את הצבעים שלך? )הסוגיה שלה( אורית :ההגיון אומר שבשבילו הייתי צריכה להיות יותר צבעונית ,אבל אני כנראה פוחדת מעצם הניסיון להיות משהו אחר כי אני לא בטוחה שיש בי את זה ...ואז אני מחפשת אפיק אחר שרה :את רוצה להבין את עצמך יותר טוב בנקודה הזו? אורית :כן ,מאד ,זה משפיע על כל היחסים מנחם :גם אני היית רוצה להבין את הצורך לזכות באהבה על ידי פגיעה שרה – יש לנו את השאלות של שניכם ,אני מציעה שנתרכז היום בנושא של אחד ,ובפעמים אחרות, נתמקד בשני .האם זה בסדר אתך שנתחיל עם מנחם? אורית :כן – אני מבינה שבפגישה אחרת נדבר עלי... שרה – כן) .פונה לאורית( האם היית מוכנה לגייס את עצמך כדי לעזור לו להבין למה ,כשהוא רוצה אהבה ,הוא עושה את זה על ידי סוג של פגיעה .הוא תאוותן של אהבה )בחיוך( נכון? אבל הוא עושה את זה בצורה פוגעת... מנחם :קבצן של אהבה שתיקה ארוכה... שרה – מה התחושה הגופנית כשאתה מרגיש כך?
11
מנחם :תחושה של ,I lose my bodyעד כדי כך, שרה – אתה מכיר את התחושה הזו של I lose my body מנחם :זה קורה גם למשל:כשאני בתור ,ומישהו נדחף ,ואני אומר :אני בתור אדוני...והוא עונה בזלזול" :תשתוק ,"...זה הרגע שאני לא עובר לשלב הבא... שרה – מה מתרחש בתוכך ברגעים אלה... מנחם :כאילו אמר :אני לא רואה אותך מחצי מטר ,אתה כלום... אותי לא יראו??? פעם הייתי בקבוצה נורא גדולה מישהי בכתה ואמרה למה אתה כל הזמן צריך לבלוט ,למה אני צריכה לראות אותך כל הזמן...כנראה שבשביל שיראו אותי ,אני בניתי משהו באישיות שלי ובהתנהלות שלי ,בשפת הגוף שלי ,שאני צריך שיראו אותי ,ולכן אני מאבד את הגוף שלי ,כשלא רואים אותי... ...ההורים שלי לא באמת ראו את הצרכים שלי ,ראו שאני אהיה לבוש יפה ,הבן של ,X כשהתגרשתי ,לא אמרו :מנחם ,באמת קשה לך ,אלא אמרו מה יגיד הרב ומה יגיד אדון אברמוביץ השכן .אני כבר גרוש 15שנים ,ואדון אברמוביץ מת לפני שנתיים ,כשמת ,אחותי אמרה לי :מנחם, אתה כבר יכול להתגרש ,אדון אברמוביץ מת) .צוחקים( ...זהו משהו אפילו לא מודע ,איך בניתי את ההתנהלות שלי ,בכל מקום שאני בא ,אני מוסיף המון צבע ויצירתיות, שרה – אני מבינה שאתה מרגיש שאתה קיים רק אם אתה במרכז כל הזמן? מנחם :כן זה כך ,כל הבית שלי מלא תעודות שלי ,מכל מה שלמדתי ,ועשיתי ,כל האותות והתעודות, הכל תלוי ,זה נמאס לי ,הייתי רוצה להעיף הכל ולא להצטרך אותם יותר. שרה -כאשר אתה תרגיש שאתה קיים גם אם אתה לא במרכז כל הזמן ,איזה ביטוי יהיה לך אז בעולם? מנחם :אני סקרן לדעת באיזה קצב ידפוק לי הלב אז ,איך אני אסתכל על עצמי בראי ,מה אני אראה שם......אני חושב אבל מה זה קשור לזוגיות שלנו? אורית :זה קשור... שרה – )לאורית( מה זה כבר מעורר בך? אורית :אני רואה הרבה מצבים כאלה בינינו :אני כל הזמן צריכה להעריץ אותו ,צריכה לשמוע שעות על ההצלחות שלו ...גם אני צריכה להיות קהל שמוחא כפיים ,זה די מעייף בעיקר שאני מרגישה לפעמים שהוא ילדותי... שרה – ממה שאת שומעת כשמנחם מדבר על עצמו באופן סובייקטיבי ,יש עוד משהו שהיית רוצה לשאול אותו? אורית :מה אתה צריך ממני כדי שתוכל להיות סוף סוף שבע? מנחם :הבנה יותר טובה מצידך ,נכונות יותר מצידך ,שתהיי יותר ,שתשאלי יותר ,שתחבקי יותר... אני מבינה שאורית לא זזה מן המקום הכנוע והמרצה ,ובכך מגרה אותו להמשיך לראות בה את האחראית לאושרו ,ולהענישה ולגנות אותה כשאינה מצליחה .זה מגרה אותו לפגוע ולהשפיל אותה. הוא מייד חוזר לעמדה האביוסיבית ששמה עליה את האחריות לאושרו ושלמותו בעוד הוא ממשיך לפגוע בלי להיות מודע לכך .אני פונה אליו כדי לאתגר את מנגנון התחושה/רגש )) felt/ senseשלו וכדי ליצור חווייה בזמן אמת. החל מקטע זה ,מתחיל תהליך של "יישום התובנה לפעולה" )(action oriented insight שרה :האם אתה מרגיש שכרגע אתה פותח לה את הלב או מצמק לה את הלב ,מה אתה מרגיש כרגע מאשתך? מנחם :כרגע אני לא מרגיש שאני פותח לה את הלב ,הרגשתי שיש משהו סטאטי ,שלא מוכן להיפתח עוד קצת אלי )עדיין הוא תופס רק מנקודת המבט שלו ,אמנם קורא נכון את המפה הרגשית שלה ,אבל אינו רואה אותה כאדם נפרד ,יש כאן נקודה עיוורת ,הוא רואה אותה רק בהקשר של צרכיו ממנה ולכן לא יכול להיות באמפתיה כלפיה(. שרה -קח לך את האפשרות להמשיך לדבר איתה על הנושא הזה ,כשאתה רוצה להפעיל אצלה את פתיחת הלב .תסתכל אליה ,תמשיך את השיחה כדי לפתוח לה את הלב.
12
אורית) :ממשיכה( אין לי בעיה עם "התעודות" שלך ושאני צריכה להעריץ אותך ,אבל אני מרגישה שאתה רוצה ממני הרבה יותר ממה שאתה מוכן לתת לי מנחם :את מרגישה שיש אי סימטריה? מה אני מחסיר ממך? אורית :אתה פחות מידי מתבונן בי ומביע הערכה על איך שאני ,ולא בהתאם למה שאתה היית רוצה שאהיה .ואז אני מרגישה שהתביעה שלך ממני לאהבה באה ממקום מאד אנוכי .אני רוצה למלא גם את עצמי. מנחם :אז כשאת אומרת שכשאני בא ב – ,8את רוצה שאבוא ב – , 5אז זה לא היה כל האמת )מתחיל להאשים( שרה – האם כרגע אתה פותח לה את הלב ,או מצמק לה את הלב? מנחם :אני רואה בעיניים שלה שאולי אני מצמק ולא פותח. שרה – האם אתה רוצה לפתוח לה את הלב? מנחם :כן ,מאד שרה -תסתכל על העיניים שלה ,תמשיך לשוחח ,ותשים לב למשהו שאתה עושה שיוציא מן העיניים שלה אהבה אליך ,עכשיו. מנחם לאורית :אני רוצה להזכיר לך משהו ,פעם טיילנו בקניון ,והסתכלת על שעון שנורא רצית, ולמחרת הוא היה לך. שרה – תפעיל את הסנסורים שלך ,כדי לדעת האם היא כרגע מרגישה שזה פותח לה את הלב? מנחם :אני מרגיש שהיא רוצה לשמוע עוד...אני רק מתחיל )אורית יושבת עם ידיים קפוצות ומשולבות( שרה – את יכולה לפתוח את הידיים כדי שכאשר זה יבוא ,את תהייה שם )אורית פותחת את גופה( מנחם) :נבוך ,מנסה לגעת בה ,עושה פרצופים( ,זה פותח לך את הלב? שרה – )מפסיקה אותו ,לא נותנת לה לענות ,וברור שזה מעצבן אותה( אתה לא יכול לשאול אותה, אתה צריך לדעת את זה בגופך. מנחם :אני לא יכול בכל משפט לדעת אם אני פותח או לא ,אולי במכלול. שרה – אחרי שני משפטים כבר יודעים ,אתה מפתח את הסנסורים שלך לדעת אותה. מנחם :אני חושב שהשאלות שלי מכוונות לזה ,אני מראה כמה שהזוגיות חשובה .הדרך שלי להראות אהבה היא פיזית ,ואני לא יכול לעשות את זה כאן. אורית :אבל יש גם דרכים מילוליות ,בדרך הפיזית אתה עונה לצרכים שלך בעיקר. מנחם :אני לא יכול להרגיש מלאכותי בהתנהלות שלי בזוגיות ,ואם אני מרגיש שאני צריך לחבק ,אז זה מה שאני עושה .אולי זה לא מתאים לך ,אולי הטיימינג שלי לא נכון שרה – ומה אתה מרגיש ,זה מתאים לה? מנחם :על הרקע של החודשים האחרונים זה לא מתאים. שרה – אז תכין את הרקע. אורית :אני רוצה לעזור לו.... שרה :אני חושבת שזה לא רעיון טוב שתעזרי ,כי כבר עשית את זה הרבה פעמים ,ואם שוב תציעי לו ותעזרי לו יותר מידי ,זה יאשר לו את ההרגשה שזה רק תלוי בך אם תאהבי אותו ,וזה לא ייתן לו את ההרגשה שזה תלוי גם בו אם תאהבי אותו. מנחם :אני מרגיש שהכנסתי עצמי למלכודת ,לא נוח לי .את הלכת איתי נכון אבל אני לא יכול להיות מישהו אחר ,ואני לא יכול לפתוח את הלב לאשתי בדרכים שלא מוכרות לי ,אולי יש דברים שצריך ללמוד) ,לאשתו( ואני רוצה לאפשר לך ללמד אותי. שרה – הוריך היו צריכים לאשר את עצמם על ידי כך שהיית תכשיט שמקשט אותם ,ואתה למדת שהמקום הכי בטוח לקבל אהבה זה להיות כל הזמן במרכז. מנחם :נכון שרה :כאשר גדלים עם הרגשה כזו וזו ההרגשה הבסיסית שלך :זה כ"כ הגיוני שתרגיש שאם לרגע לא יראו אותך ,אז זה סכנת חיים בשבילך .חסר לך הדבר שהכי נחוץ לתינוק ,לילד ,וזה ההכרה של ההורים .אתה מרגיש "אם אני לא נראה בעיניים של ההורים ,אז אני איננו" .ולמדת שאתה מרגיש בטוח שאתה נראה ,בכך שאתה כל הזמן תכשיט .אתה אומר ,נמאס לי להיות תכשיט ,שכל הזמן צריך להכריז 'אני תכשיט' .אבל יכולים להיות עוד תכשיטים ,גם אשתך זה תכשיט...יהלום...האם יש ערך בשבילך שאתה תוכל ללטש את היהלום שהיא?
13
פתאום הוא נעצר ,עיניו נפתחות ,והוא אומר" :נפל לי האסימון" הוא מתחיל לומר לה דברי הערכה ואהבה ,מסתכל לה בעיניים ומתאר את יופייה ,חכמתה ,התכונות המיוחדות שלה .העיניים שלה מתחילות לדמוע. מנחם :תהיי בטוחה שאני אף פעם לא אזייף באמירות שלי ,שאני לא אגיד לך שאני אוהב ,אם אני לא ארגיש את זה ואני לא אגיד לך שאת יפה אם אני לא ממש רואה את זה .ואני מעדיף לא להגיד כלום אם אני לא מרגיש .אבל כשאני אומר את הדברים ,אני מרגיש שזה ממש יוצא מתוכי ,ואני שאומר לך את זה ומחובר לדברים ,אני רוצה שתקבלי את זה כך. לסיכום אני מבקשת משניהם לעצום עיניים) ,למנחם( "שים לב למקום בגוף שבאמצעותו ליטשת את היהלום שבה". מנחם :מקום לא מוגדר שבין הראש והלב. שרה – שים את היד על המקום הזה ,תרגיש את הכוח והעוצמה שיש במצב הזה של הליטוש. מנחם .... :זה הרגשה נפלאה אורית מתבקשת לשים לב בגופה למקום שמקבל כרגע ליטוש ושתהייה ערה לתחושות שבאות דרכו אורית :בזהירות אני יכולה לומר שהחזה שלי נפתח. .9אינטגרציה של החוויה לתוך החיים הזוגיים ,באמצעות התנסויות ומשימות -למזג את השינוי לתוך החיים באמצעות אימון ,תרגילים ומשימות בית. .10מסרים טיפוליים -המסר יכול להתבטא בצורת אמירה הצהרתית ,באמצעות מכתב טיפולי או התכתבות ) (emailאו בצורת הפנייה לפעילות מסוימת – למשל שהמטופלים ייצרו מוזיקה או סיפור משותף .מטרת המסר :השפעה טיפולית כדי ליצור הטבעה של השינוי ).(Therapeutic Impact מטופלים נוטים להתעלם או לדלל מסרים טיפוליים ,ומתקשים לעכל את השינוי ולהחדירו לחייהם. המושג אימפקט טיפולי מתייחס לכוח של התערבות טיפולית להתגבר על הדרכים השונות של חוסר התייחסות .השעה השבועית )או פחות( של הטיפול צריכה להתגבר על כל יתר הזמן והמאורעות והלחצים בחיי האדם .כך ברור שמסרים טיפוליים שאינם מלווים עם כוח חזק ,נידונו להישטף מהר. הרבה גישות תרפויטיות לטיפול זוגי ומשפחתי ,מערבות ומפעילות את הצד הרציונלי של המוח .לרוע המזל ,הנאוקורטקס )) ( neocortexהחלק במוח המפעיל את הפעילות הרציונלית( רוב הזמן ,אינו החלק במוח שאחראי ליחסים אלא המערכת הלימבית ) ) .(limbic systemמערכת מורכבת של מסלולי עצבים במוח הקשורה לביטוי של אינסטינקטים ורגשות( .לפיכך יש לפתח דרכים שמתמקדות באסטרטגיות שמשפיעות על המערכת הלימבית כמו גם על התגובות הרגשיות הנובעות ממנה. אני נוהגת למסור למטופלים ,בשלבים שונים של הטיפול ,מכתב טיפולי ולהקריאו בע"פ ולהגישו בכתב .מרכיבים חשובים במכתב ,שמפעילים מערכת זו הם למשל :אמירות אישיות ,סגנון אנושי וישיר ,מלווה בביטויי אהבה וחום ,הבעות הערכה וחיבה ,חזרה על מסרים מסוימים ,עקרון ההפתעה ופעולות בלתי צפויות ,יצירת רמה סבירה של אי-נוחות ,שימוש במטבעות לשון ,דימויים ומטאפורות ,יצירת טקסים ,חיבור המסרים עם ערכים עמוקים של האדם. )שני השלבים האחרונים מפורטים במאמרים נפרדים(. מקורות איוניר שרה ) (2002האמפתיה כשביל ל"מקומו" של הזולת .פרק בספר :פרקי אמהות – נשים ישראליות מגיבות ל"פרקי אבות") ,בעריכת יעל משאלי( .הוצאת ידיעות אחרונות. ויגודר ש (2000) ,.מן הקצוות הפרימיטיביים לעבר המפגש האינטרסובייקטיבי :אוגדן ועבודתו. שיחות ט"ו)5-16 (1 נוי פנחס )מרץ (1995מהו העצמי של פסיכולוגיית העצמי? סקירה הסטורית ) (1שיחות9:2 , נוי פנחס )יוני (1995מהו העצמי של פסיכולוגיית העצמי? ) (2שיחות9:2 ,
14
אביב- הוצאת מודן; תל.( מעשה הסיפור הטיפולי1997) עומר חיים ואלון נחי האם הפסיכואנליזה:( המוח של הפסיכואנליסט – מהקשבה לאינטרפטציה1995) קולקה רענן (9:3 מתפתחת מאינדיבידואליות לסובייקטיביות? שיחות )יוני Fisch, J. M. (1994) The self in psychotherapy. Israel Journal of Psychiatry. 31(2): .71-77 Iwanir S. & Ayal H., (1991) Mid-life divorce iInitiation: From crisis to developmental transition. Contemporary Family Therapy 13(6) December Kershaw, C. J. (Ed.) (1992). The couple’s hypnotic dance - Creating Ericksonian .strategies in marital therapy. New York: Brunner/Mazel Kohut, H. (1984). How does analysis cure? Goldberg, A. & Stepansky, P. (Eds.). .Chicago: University of Chicago Press Kohut, H. (1959). Introspection, empathy and psychoanalysis. Journal of American .Psychoanalytic Association, 7:459-483 Kohut, H. (1977). The restoration of the self. New York: International Universities .Press Kohut, H. (1979). Four basic concepts in self-psychology. In: Ornstein, P. H. (Ed.) .(1991), The search for the self , Vol. 4. International Universities Press Kohut, H. (1982). Introspection, empathy and the semi-circle of mental health. International Journal of Psychoanalysis, 63:395-408 Kohut, H. (1984). How does analysis cure? Goldberg, A. & Stepansky, P. (Eds.). .Chicago: University of Chicago Press Kulka, R., (1997) Quantum Selfhood: Commentaries on paper by Beebe, Lachman and Jaffe. Psychoanalytic Dialogue, 7(2). 183-188 Omer Haim (1994) Critical Interventions in Psychotherapy. Norton; New York Rubinstein Nabarro, N., & Ivanir, S. (1999). Terapia delle coppie di mezza eta in crisi per una relazione extraconiugale (The therapy of extramarital affair crisis in long-term midlife marriages). In M. Andolfi (ed.), La crisi della coppia – una prospettiva sistemico-relazione. (pp. 177 – 225). Milano: Raffaello Cortina Editore. *© אצל זוגות באמצע החיים בנישואים ממושכים,טיפול במשבר עקב יחסים רומנטיים מחוץ לנישואים (נברו וד"ר שרה איוניר )תרגום לעברית ואנגלית האתר המכון-ד"ר נגה רובינשטיין Rubinstein Nabbaro, N. & Ivanir, S. (2006) Using Maps and Visions in Family Therapy with Remarriage (ch. 16) in: When Marriage Fail: Systemic Family Therapy Interventions and Issues. Ed’s: C.A. Everett & R.E. Lee. Haworth Press: New York Stern, D. (1985). The interpersonal world of the infant. New York: Basic Books.
15
16