ניתוח מרחב עירוני - ואדי ניסנאס, חיפה

Page 1

‫נשים‬ ‫גברים‬

‫נוצרים ערבים‬ ‫מוסלמים‬ ‫יהודים‬

‫‪0-19‬‬ ‫‪20-44‬‬ ‫‪45-59‬‬ ‫‪60-74‬‬ ‫‪75+‬‬

‫وادي اﻟﻨﺴﻨﺎس‬

‫‪48.1‬‬

‫‪51.9‬‬

‫מין‬

‫‪5.0‬‬

‫‪35.8‬‬

‫‪57.5‬‬

‫דתות‬

‫‪6.3‬‬

‫‪10.9‬‬

‫‪18.0‬‬

‫‪33.8‬‬

‫‪29.2‬‬

‫קבוצות גיל‬

‫‪0.5‬‬

‫‪2.7‬‬

‫כשכונה ערבית ועל הארכיטקטורה הים תיכונית שאפיינה אותה מההתחלה‪.‬ה‬

‫‪8.6‬‬

‫ה‪ ,19-‬הפכה בתקופת המנדט הבריתי לרובע עירוני משמשג‪ .‬גם לאחר קום המדינה הצליחה שכונת ואדי נסנאס לשמור על זהותה‬

‫תעודת בגרות‬ ‫ביה“ס על תיכוני‬ ‫תואר אקדמי ראשון‬ ‫תואר שני ומעלה‬

‫לוי מדרומה‪ ,‬רח‘ הנביאים במזרח ורח‘ אלנבי בצפון‪ .‬השכונה הינה שכונה ערבית פלסטינית שנבנתה במחצית השניה של המאה‬

‫‪29.9‬‬

‫ואדי נסנאס היא שכונה בעיר התחתית של חיפה וחלק מרכזי מהלב ההיסטורי שלה‪ .‬מוקפת בשדרות הציונות ממערבה‪ ,‬רח‘ שבתאי‬

‫ניתוח חברתי‪-‬מעמדי‬ ‫לימודים והשכלה‬

‫ואדי ניסנאס ‪ ,‬חיפה‬

‫בעבודה נתמקד בציר רחוב ”הואדי“‪ ,‬הציר המרכזי של השכונה‪ .‬המרחב מתחיל בכניסה לשכונה מרחוב שבתאי לוי ומסתיים ביציאה אל‬

‫רחוב הכורי‪ .‬חלק השכונה מסביב לרחוב מונה כ‪ 2500-‬תושבים‪ ,‬רובם המכריע הם תושבים ערבים ‪-‬מוסלמים ונוצרים‪ ,-‬בעל צפיפות‬

‫גבוהה מאוד‬

‫)‪ 20,684‬נפש\קמ“ר( ומתאפיין בטיפולוגיית בניה ערבית‪-‬מקומית ומסורתית‪ -‬שהצליחה להישמר ברובה עד ימינו‪.‬מ‬

‫בניתוח נדון בטיפולוגיה המאפיינת את בתי השכונה‪ ,‬בתכנון של ואדי ניסנאס מלמטה ‪-‬מהתושבים לתושבים‪ ,‬תוספות בנייה על פי‬

‫צרכים אישיים‪ -‬במערכת הרחובות והסמטאות ובקשר עם תכנון הערים העתיקות באזור‪.‬ן‬ ‫כפי שהוזכר לעיל‪ ,‬רוב הבתים בציר רחוב הואדי הם בתים בטיפולוגיית בנייה ערבית אשר נבנו לפני קום המדינה‪ ,‬מתאפיינים באבן‬ ‫המקומית ובתוספות שונות בין מרפסות וקומות שהתווספו על פי צרכי התושבים ‪-‬ככל שהמשפחה גדלה יותר היה צורך למרחב מגורים‬

‫סכמות‬ ‫ות‬

‫קא‬

‫חל‬

‫שי‬

‫מו‬

‫ו‬

‫שי‬

‫קע‬

‫קר‬

‫שת‬

‫ר‬

‫רח‬

‫וב‬

‫ות‬

‫עה‬

‫נו‬

‫ת‬

‫חב‬

‫מר‬

‫ב‬

‫גדול יותר‪ .-‬אפשר להבחין בתוספות חדשות יותר שהתחילו בעשורים האחרונים‪ ,‬חומרים חדשים‪ ,‬צבעוניות מגוונת‪ ,‬אופי וטיפולוגיית‬ ‫בניה חדשה ושונה‪.‬ו‬ ‫בנוסף לטיפולגיית הבנייה ההיסטורית‪ ,‬גם מערכת הרחובות מתנהלת בהתאם‪ ,‬אפשר להבחין בזה שהרחובות בעבר נועדו להולכי רגל‬ ‫ובעלי חיים ולא לכלי רכב‪ .‬רחובות צרים בקנה מידה אנושי‪ ,‬נובעים מחללי השאירית של בתי המגורים‪ ,‬מעודדים תפיסת הליכתיות‪,‬‬

‫מגורים‬ ‫בנייני תרבות‬ ‫בית ספר‬ ‫חזית מסחרית‬

‫רחובות‬ ‫סמטאות בין הבתים‬

‫ציר תנועה ראשי‬ ‫ציר תנועה משני‬ ‫מעבר הולכי רגל‬

‫מותאמים אקלימית ומוקפים במרפסות היוצאות החוצה ומייצרות צל‪.‬ח‬ ‫במהלכי התפתחות השכונה הפכו רחובות אלו לרחובות אספלט ברובם‪ ,‬וכיום משומשים גם לכלי רכב וגם להולכי רגל אך המעברים‬ ‫בין הבתים נשמרו כקדומותם‪ ,‬גרמי מדרגות מאולטרים וצרים המחברים בין הרחוב הראשי לבתים‪ ,‬סמטאות מרוצפות ומעברי הולכי‬ ‫רגל שונים ומגוונים‪.‬‬

‫רשת הרחובות והסמטאות הזו מעודדת קישוריות ורשתיות שכונתית ומקומית ‪-‬ככל שיש יותר הצתלבויות בין‬

‫תוכנית‪-‬טיפולוגיה ושימור‬

‫הרחובות יש יותר אפשריות בחירה המייצרות עושר של אפשרויות מפגשים‪.‬ח‬

‫)מש\‪ (30041‬במטרה לשמר ולהעצים את המאפיינים והערכים של‬ ‫המרחב המיוחד וההיסטוריה העשירה שלו‪.‬ג‬

‫פרספקטיבות‬ ‫שוק הואדי‬

‫תוספות בניה ומרפסות‬

‫מעבר בין הבתים‬

‫קנה מידה אינושי ומרחב ציבורי‬

‫‪489-10,200‬‬ ‫‪10,810-15,173‬‬ ‫‪17,147-29,777‬‬

‫כיום חלק גדול מהשכונה‪ ,‬רחובותיה ובתיה נחשבים כמתחם שימור‬

‫מתחם שימור‬

‫צפיפות לשטח )נפש\קמ“ר(‪2‬‬

‫מערכת רחובות‬

‫לסיכום‪ ,‬שכונת ואדי נסנאס למרות שטחה הקטן ומספר תושביה‬ ‫המצומצם מהווה שדה עירוני והיטורי חשוב ביותר‪ ,‬הכוח שלה‬ ‫נובע מהקשרים הנוצרים בתוכה‪ ,‬מהיחסים המקומיים ומהחיבור בין‬

‫בניה מקומית מסורתית‬

‫כל האלמנטים המרכיבים אותה ויוצרים ממנה מרחב עירוני שלם‬ ‫וכולל שההסתכלות עליו היא כאזור שנוצר מלמטה ‪-‬מהתושבים‬ ‫לתושבים‪ -‬ולא כמשהו שהונחת מלמעלה‪.‬ח‬

‫חתך ‪ -‬ציר רחוב הואדי‬ ‫טיפולוגיות בניה‬

‫מגישה ‪ :‬סלמא אבו עוביד‬ ‫מתרגלת ‪ :‬אדר‘ מריאן מאירוביץ‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.