Salma Abu Ubied - Landscape Architecture Portfolio

Page 1

‫פורטפוליו‬ ‫סלמא‬

‫ה פ קול ט ה‬

‫אדר‘‬

‫אדר‘‬

‫עובי ד‬

‫א בו‬

‫ל א ר כיט ק טור ה‬ ‫ת כ נון‬

‫נו ף‬

‫נו ף‬

‫פ רופ “ ח‬

‫נו ף‬

‫ב ה נ ח יי ת‬ ‫ד פנ ה‬

‫צופיה‬

‫ט לי‬

‫ו ב ינוי‬

‫‪20‬‬

‫ג ר ינ ש ט יין‬

‫ע רים‬

‫ר ו זנ ר‪ -‬ס ל ע‬

‫א ל ון ‪ -‬מ ו ז ס‬


‫איחוי עירוני‬

‫בית הגפן ‪ ,‬חיפה‬ ‫ה‬

‫עצ‬

‫מא‬

‫ות‬

‫המושבה‬ ‫הגרמנית‬

‫מג‬

‫ה‬

‫ות‬ ‫דר‬ ‫ש‬

‫ינ‬

‫אלנבי‬ ‫ת ה‬ ‫דרו‬ ‫ש‬ ‫ציו‬ ‫נות‬

‫הג‬

‫נב‬

‫יא‬ ‫ים‬

‫בת‬

‫אי‬

‫ה‬

‫ל‬

‫וי‬

‫מוזיאון‬ ‫חיפה‬

‫העירייה‬

‫הר‬

‫צל‬

‫ש‬

‫פן‬

‫עבאס‬

‫יה‬

‫ואדי‬ ‫ניסנאס‬

‫גו‬

‫הואדיי‬

‫כו‬

‫רי‬

‫רי‬

‫ון‬

‫כיכר‬ ‫פריז‬

‫בן‬

‫עיר‬ ‫תחתית‬

‫ים‬

‫הדר‬ ‫מדעטק‬

‫במסגרת קורס תכנון נוף ‪ 20‬עסקנו‬ ‫באזור בית הגפן ‪ ,‬אזור המפגש בין‬ ‫שלושת השכונות החיפאיות ‪ :‬ואדי‬ ‫ניסנאס‪ ,‬הדר והמושבה הגרמנית‪ .‬מ‬ ‫תחילה מהתערבות אישית על פי‬ ‫התרשמות ראשונית לתוכנית אסטרטגית‬ ‫כוללת המתבססת על סקרים שנערכו‬ ‫על שלושת השכונות ועד תכנון מפורט‬ ‫וממקוד באזור נבחר‬ ‫‪1‬‬


‫פתיחת דלתות ‪ -‬הדלת כמקום‬ ‫בניין המוזיאון נמצא בנקודת המפגש של שלושת התרבויות המסמלות‬ ‫את העיר חיפה שפתחו והרחיבו מסביבו את שכונותיהם‪ .‬מדרום‬ ‫השכונה היהודית הרצליה‪ ,‬ממזרח השכונה הנוצרית וממערב השכונה‬ ‫המוסלמית‪.‬ס‬

‫תרגיל‬

‫הדלת האחורית ‪-‬כיום‪ -‬והראשית ‪-‬בעבר‪-‬י‬ ‫של מוזיאון חיפה לאומנות רח‘ שבתאי לוי‬

‫בקנה מידה אנושי דלת זו מסמלת הכניסה למוזיאון ובקנה מידה‬

‫במקום בעבר‪ .‬כיכר שבה יכלו שלושת התרבויות להיפגש‪ .‬כע‬

‫‪1‬‬

‫עירוני היא מרמזת על הנוכחות של הכיכר הציבורית שהתקיימה‬

‫בהתערבות שלי אני מציעה לפתוח מחדש את חלל הדלת ולהחזיר אותה‬ ‫לתפקיד הכניסה הראשית של המוזיאון שמסביבה מתרחשות הפעילויות‬ ‫החברתיות של תושבי השכונה‪.‬צ‬ ‫הפתיחה המחודשת של הדלת המקורית חושפת את עברו של המוזיאון‬ ‫ומציעה את מקומו בעתיד‪ ,‬מאפשרת לחוות את הדלת‪-‬כמקום‪.‬ל‬ ‫ההתערבות שואפת להפוך את המקום ממעבר הליכה משני וצר לאזור‬ ‫התקהלות מושך ומעניין‪ ,‬היא מתבססת על פתיחת הדלת והגדלת‬ ‫הרחבה המקבילה על ידי סגירת נתיב תנועה אחד מרחוב שבתאי‬ ‫לוי‪ ,‬במקומו יוצבו מדרגות ישיבה שפונות לדלת ובהן זורמים מים‬ ‫המייצרים אפקט קולי שמטשטש את רעשי הרחוב‪ ,‬ובנוסף לכך יהיה‬ ‫ברחבה ריהוט של ספסלים וכורסאות בסגנון מזרח‪-‬תיכוני היסטורי‬ ‫ועתיק המתחבר לרוח ועבר המקום‪.‬ה‬

‫מקום‬

‫מצב קיים‬

‫מצב מתוכנן‬

‫‪2‬‬


‫טיפולוגיה וחללים ‪ -‬סקר קבוצתי‬

‫תרגיל‬

‫מיפוי טיפולוגיות מבנים ‪ ,‬סוגי שטחים וקווי בנייה‬ ‫בשכונות ואדי ניסנאס ‪ ,‬הרצליה והמושבה הגרמנית‬ ‫כחלק מחקירת האזור ואתר העבודה התחלקנו לקבוצות סקר בנושאים‬ ‫שונים ‪ .‬בקבוצה שלי עסקנו בנושא טיפולוגיות הבנייה וסוגי‬ ‫השטחים באזור ‪ ,‬תחילה מהסתכלות כללית במבט על על שלושת‬ ‫השכונות ומיפוי המרקמים השונים של כל אחת מהן ועד מיפוי‬ ‫מעמיק לכל בניין וחלקת שטח ‪ .‬כ‬

‫‪2‬‬

‫טיפולוגיות הבניה התחלקו לשלושה טיפולוגיות עיקריות ‪:‬‬ ‫בנייה ערבית ‪ ,‬בנייה טימפלירית ושיכונים‪-‬דמוי שיכונים‪ .‬ח‬ ‫הבנייה הערבית נכחה בשכונת ואדי ניסנאס ‪ ,‬עם מרקם סבוך‬ ‫והיסטורי המעיד על מקום השכונה בהיסטוריה של חיפה‪.‬ג‬ ‫במושבה הגרמנית שלטה הבנייה הטימפלרית ומרקם הגריד‬ ‫המסודר ושכונת הרצליה התאפיינה בשיכונים ודמוי שיכונים‬

‫שכונת ואדי ניסנאס‬

‫המתחברים לטיפולוגיה הטיפוסית של שכונת הדר ‪.‬ח‬

‫שכונת הרצליה‬

‫המושבה הגרמנית‬

‫מיפוי טיפולוגיות כללי‬

‫מיפוי סוגי שטחים‬

‫סקר‬

‫בנייה ערבית מסורתית‬

‫בנייה טמפלרית‬

‫שטח פרטי ‪ -‬מגורים‬

‫שטח ציבורי‬

‫בנייה בהשפעה טימפלרית‬

‫שיכונים‬

‫שטח ציבורי סגור ‪ -‬חינוכי\דתי‬

‫שטח פתוח ללא שימוש‬

‫באוהאוס‬

‫אחר‬

‫אתר בנייה‬

‫מגרש ספורט‬

‫חניון‬

‫חזית מסחרית‬

‫גרם מדרגות‬

‫מעבר‬

‫‪3‬‬


‫מיפוי לפי שכונות‬ ‫ואדי ניסנאס‬

‫שכונת ואדי ניסנאס מתאפיינת‬ ‫במרקם היסטורי ומורכב ‪ ,‬רוב‬

‫בנייה ערבית‬

‫השטחים הינם שטחים פרטיים‬ ‫למגורים והבנייה היא בניה‬ ‫קו בנייה‬

‫ערבית מסורתית שעליה עם השנים‬ ‫התווספו תוספות בניה שונים ‪.‬‬

‫מרקם‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬רוב בתי המגורים‬

‫שטח פרטי ‪ -‬מגורים‬ ‫שטח ציבורי סגור ‪ -‬חינוכי\דתי‬ ‫אתר בנייה‬ ‫חניון‬

‫נמצאים בקו בנייה אפס המנוצל‬

‫שטח ציבורי‬ ‫שטח פתוח ללא שימוש‬ ‫מגרש ספורט‬ ‫חזית מסחרית‬ ‫מעבר‬ ‫גרם מדרגות‬

‫בנייה ערבית מסורתית‬

‫בנייה טמפלרית‬

‫בנייה בהשפעה טימפלרית‬

‫שיכונים‬

‫באוהאוס‬

‫אחר‬

‫חלוקת שטחים‬

‫המושבה הגרמנית‬

‫לחזית מסחרית ‪.‬ע‬

‫המושבה הגרמנית תוכננה לפי‬ ‫תוכניות ועקרונות אדריכליים‬ ‫בנייה טמפלרית‬

‫יסודיים ובגלל זה היא מתאפיינת‬ ‫במרקם מסודר בעל שטחי חלקות‬ ‫גדולים ומרווחים‪ ,‬מאפיינת‬

‫קו בנייה‬

‫אותה הבנייה הטמפלרית‪,‬‬ ‫בתים תלת‪-‬קומתיים עם חצרות‬

‫מרקם‬

‫שטח פרטי ‪ -‬מגורים‬ ‫שטח ציבורי סגור ‪ -‬חינוכי\דתי‬ ‫אתר בנייה‬ ‫חניון‬ ‫שטח ציבורי‬

‫מרווחים‪.‬הציר המרכזי של המושבה‬

‫שטח פתוח ללא שימוש‬ ‫מגרש ספורט‬ ‫חזית מסחרית‬ ‫מעבר‬ ‫גרם מדרגות‬

‫חלוקת שטחים‬

‫בנייה ערבית מסורתית‬

‫בנייה טמפלרית‬

‫בנייה בהשפעה טימפלרית‬

‫שיכונים‬

‫באוהאוס‬

‫אחר‬

‫נחשב לאזור פנאי ותיירות מרכזי‬ ‫בעיר‪.‬ר‬

‫שכונת הרצליה‬ ‫שכונת הרצליה ‪ ,‬בהיותה מרכז‬ ‫שיכונים‬

‫ההתיישבות היהודית הראשון‬ ‫בחיפה היא מאופיינת במרקם גריד‬ ‫אחיד ומסודר עם בנייני שיכונים‬

‫קו בנייה‬

‫ודמוי שיכונים ששימשו למטרת‬ ‫איכלוס מספרים גדולים של אנשים‬

‫מרקם‬ ‫שטח פרטי ‪ -‬מגורים‬ ‫שטח ציבורי סגור ‪ -‬חינוכי\דתי‬ ‫אתר בנייה‬

‫בתקופה קצרה ‪ .‬ג‬

‫חניון‬ ‫שטח ציבורי‬ ‫שטח פתוח ללא שימוש‬ ‫מגרש ספורט‬ ‫חזית מסחרית‬ ‫מעבר‬ ‫גרם מדרגות‬

‫בנייה ערבית מסורתית‬

‫חלוקת שטחים‬

‫בנייה טמפלרית‬

‫בנייה בהשפעה טימפלרית‬

‫שיכונים‬

‫באוהאוס‬

‫אחר‬

‫מפרשנות אישית ‪ ,‬הסקר עזר לי להבין את הייחודיות וההבדל בין כל שכונה לשכונה ואיך‬ ‫ייחודיות זו מתחברת להיסטוריה ולתושבים ומאפיינת אותם ‪ .‬תפסה אותי מאוד שכונת ואדי‬ ‫ניסנאס ‪ ,‬המרקם ‪ ,‬אורח החיים ‪ ,‬הבנייה המסורתית ‪ ,‬המסחר והאנשים ‪ ...‬לכל דבר שם‬ ‫יש סיפור מיוחד מאחוריו ועניין אותי מאוד להמשיך לחקור ‪ ,‬ללמוד ולדעת ‪.‬כ‬

‫‪4‬‬


‫בחלק השני של הסטודיו עבדנו בעבודה קבוצתית ליצירת תוכנית‬ ‫אסטרטגית כוללת למרחב‪ ,‬התחלנו מלהבחין בעקרונות ונקודות מוצא‬ ‫המעניינות אותנו באתר ולחשוב על תכנון אסטרטגי בהתאם‪.‬ו‬ ‫אחרי מספר סיורים במרחב התכנון זהינו ששלושת השכונות מתאפיינות‬ ‫במעברים המייצרים חוויות הליכה שונות ומגוונות‪ ,‬ושהטופוגרפיה‬ ‫הייחודית הכוללת של האתר גורמת לזרימת מי נגר חזקה לאורך מעברים‬ ‫אלו המקשה על הליכתיות בטוחה ורציפה באזור‬

‫‪.‬מ‬

‫מזיהויים אלו הגענו לחזון שלנו ” הליכה זורמת “‬

‫המציע שהאתר‬ ‫הרגל תוך‬

‫הנגר והפיכתם ממטרד למשאב‪.‬ח‬

‫תמונות למעברים באתר התכנון‬

‫האתר כרשת מעברים‬

‫בהמשך לחזון ייצרנו מודל תלת מימדי המעצים את רשת המעברים‬

‫אסטרטגית‬

‫כרשת מעברים מתפרשת ומגוונת תעצים את חוויית הולכי‬ ‫ניצול מי‬

‫תוכנית‬

‫חזון המרחב‬

‫המתפרשת והמתחברת בדרכים וצורות מגוונות והטופוגרפיה הייחודית שלה‬

‫קבוצתית‬

‫במטרה להראות את עיקרון ההליכה הזורמת שברצוננו לייצר במרחב‪.‬ה‬

‫‪5‬‬


‫מיפוי כיווני זרימת המים ובחירת אזור התמקדות‬ ‫על מנת להבין את השיטה שבה צריך לעבוד עם מי הנגר באזור עשינו מיפוי‬ ‫כולל לכיווני זרימת המים משכונת הרצליה במעלה ההר ועד שכונת המושבה‬ ‫הגרמנית ‪ .‬מהמיפוי ראינו שחלק גדול ממי הנגר עוברים דרך שכונת ואדי‬ ‫ניסנאס וממשיכים אל כיוון הים ‪ ,‬משם נבעה ההחלטה לבחור בשכונת ואדי‬ ‫נסנאס כאזור התמקדות לתכנון ‪.‬ט‬

‫כיוון זרימת המים‬ ‫מיקום פוטינציאלי לכיכר מים‬ ‫בחירת אזור התמקדות‬

‫בהמשך למיפוי כיווני הזרימה ‪ ,‬ובעזרת מיפוי השטחים הפתוחים שנעשה בסקר‬ ‫טיפולוגיה וחללים בחרנו במספר אזורים שכיום מוגדרים כחניונים בכדי לשמש‬ ‫אותנו כאזורים פוטינציאליים לאגירת והשהיית מי נגר ‪” -‬כיכרות מים“‪.‬ח‬

‫הכיכרות במצבם הקיים‬

‫‪6‬‬


‫תוכנית אסטרטגית‬ ‫התוכנית מציעה שביל מים שנבחר על פי כיווני זרימת המים‪,‬צירו המרכזי הוא‬ ‫רחוב ”הואדי“ מהכניסה אליו מרחוב שבתאי לוי ועד היציאה ברחוב הכורי‪.‬‬ ‫בהמשכו מתשלבים איתו עוד רחובות וסמטאות נוספים ‪ ,‬כל שביל המים נועד‬ ‫לשמש אך ורק הולכי רגל ללא אפשרות לכניסת כלי רכב ‪.‬ח‬ ‫לאורך השביל ישנן תעלות מים שאוספות את מי הנגר ומובילות אותם לאזורי‬ ‫האגירה‪ .‬בכל מרחב התנקזות מרכזי נמצא כיכר מים ‪ ,‬אליו מובלים המים‬ ‫דרך התעלות אל מיכלי אגירה תת קרקעיים המשתנים בגודלם לפי גודל ומיקום‬ ‫הכיכר לאורך הציר‪ .‬בתוך הכיכר המים משומשים בשביל אטרקציות וחוויות‬ ‫שונות המייצרות מרחבים עירוניים מושכים ואנטראקטיביים בתוך השכונה‪.‬ח‬

‫תוכנית אסטרטגית ‪ -‬קנ“מ ‪1:1000‬‬ ‫שביל המים‬ ‫כיוון זרימת המים‬

‫כיכר מים‬ ‫חניון‬

‫ש‬ ‫ות‬ ‫דר‬ ‫ה‬ ‫ות‬ ‫ונ‬ ‫צי‬

‫הוא די‬

‫ש‬ ‫ות‬ ‫דר‬ ‫ה‬ ‫ות‬ ‫ונ‬ ‫צי‬

‫שב‬

‫ת‬ ‫אי‬

‫ל‬ ‫וי‬

‫הוא די‬

‫שב‬

‫ת‬ ‫אי‬

‫ל‬ ‫וי‬

‫הדמיות‬

‫‪7‬‬


‫חתכים עקרוניים ומפורטים‬ ‫חתך עקרוני לציר רחוב הואדי ‪ -‬קנ“מ ‪1:500‬‬

‫שבתאי לוי‬ ‫‪54.7‬‬

‫הוא די‬

‫הכורי‬ ‫‪13.40‬‬

‫חתך רחוב טפוסי בשכונה ‪ -‬קנ“מ ‪1:100‬‬ ‫מצב קיים‬

‫החתכים מציגים את רחובות השכונה במצבם הקיים ‪,‬‬ ‫רחובות עם תנועה משולבת של הולכי רגל וכלי רכב‬ ‫במצב המתוכנן ישנן שתי הצעות ‪ ,‬הראשונה היא‬ ‫לייצר מרחב המתפקד כאזור טבעי בתוך רחבי העיר‬

‫מצב מתוכנן ‪ -‬הצעה ‪1‬‬

‫‪ ,‬עם שילוב צמחייה גם ברחוב וגם בתוך תעלת‬ ‫המים שהיא בעצמה תהיה מחומרים טבעיים דוגמת‬ ‫אדמה וכו‘ וההצעה השנייה היא לייצר מקום יותר‬

‫מצב מתוכנן ‪ -‬הצעה ‪2‬‬

‫עירוני עם תעלה מרוצפת המשמשת רק למים ללא‬ ‫שילוב צמחייה‪.‬ג‬

‫חתך א‪-‬א כיכר מים ‪ -‬קנ“מ ‪1:100‬‬

‫החתכים מראים את כיכר המים הראשונה בשביל‬

‫מצב קיים‬

‫המים‪ ,‬הכיכר במצבה הקיים היא שטח פתוח ונטוש‬ ‫בין בתי מגורים פרטיים המצב המתוכנן כולל מיכל‬ ‫אגירה קטן בהתאם לגודל הכיכר ומיקומו בתחילת‬ ‫הציר‪ ,‬המים במיכל האגירה ישומשו למזרקת מים‬ ‫שמסביבה יתפתחו אזורי ישיבה וצמחייה ויהוו מפגש‬

‫מצב מתוכנן‬

‫עירוני‪-‬שכונתי מושך‪.‬ל‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪5.0‬‬

‫חתך ב‪-‬ב כיכר מים ‪ -‬קנ“מ ‪1:200‬‬ ‫בחתכים רואים את הכיכר השנייה בציר ‪ ,‬כיכר‬ ‫יותר מרכזית וגדולה ‪ ,‬מחוברת למספר רחובות‬

‫מצב קיים‬

‫ובהתאם לגודלה יש מאגר מים גדול ופעילויות‬ ‫שונות המשלבות מים אלו‪ ,‬בדומה לכיכר הראשונה‬ ‫גם פה המטרה היא לייצר מרחב עירוני תוסס‬ ‫ושוקק חיים עם שילוב צמחייה עשירה ואזורי‬

‫מצב מתוכנן‬

‫שהייה ובילוי‪.‬ח‬ ‫‪5.0‬‬

‫‪34.0‬‬

‫‪8‬‬


‫מקרה בוחן‬ ‫בתהליך העבודה והתכנון חקרנו מספר מקרי בוחן והשראות שעזרו לנו להבין‬ ‫ולקדם את התכנון שלנו בנושא ניצול מי נגר וכיכרות מים ‪ .‬מקרה בוחן‬ ‫שהתמקדנו בו הוא כיכר המים ‪ Water Sq uare‬הנמצא ברוטרדאם ‪ ,‬הולנד‬ ‫ותוכנן על ידי משרד האדריכלים ‪DE UR BA NISTA N‬‬ ‫הכיכר תוכננה במטרה למתן את בעיית המים‬ ‫המטרידה את רוטרדאם‪ ,‬משום שהעיר מורכבת‬ ‫ברובה מקרקע קשיחה ןלאור התכנון שלה היא‬ ‫הייתה מוצפת בכל שנה בעונות הגשם‪.‬ן‬ ‫לפתירת הבעיה אותרו מספר מערכות ונקודות‬ ‫אגירה למי הנגר ברחבי העיר ותוכנן להפוך אותן‬ ‫למרחבים התורמים לאיכות הסביבתית למרחב העירוני ‪ ,‬מחזקים את זהות‬ ‫השכונות ומציעים רחבי פנאי לכל האזרחים‪ .‬אחד מהמרחבים האלה הוא כיכר‬ ‫ה ‪. Water Sq uare‬הכיכר‬

‫מתפקדת גם כמקום פונקציונאלי כמאגר השהיה למי‬

‫הגשמים הנופלים עליה וגם על גגות הבניינים הסמוכים‪ ,‬וגם כמקום אטרקטיבי‬ ‫ומרחב נופי עירוני ציבורי המשמש כמגרשי ספורט כשאין גשם ובריכות ומגרשי‬ ‫החלקה על קרח בעונת החורף ‪ -‬אזור שהיה ופנאי לאורך כל השנה‪.‬כ‬

‫הכיכר מורכבת משלוש בריכות בגדלים שונים לכמויות אגירה שונות‪ ,‬ותעלות‬ ‫תת ועל קרקעיות המובילות את מי הגשמים מגגות הבניינים אל תוך הבריכות‪.‬כ‬ ‫אגירת המים בבריכות הופכת להיות בעלת ערך נופי גלוי ומהנה ובאותו זמן‬ ‫גם תורמת לאיכות הסביבה בעיר‪ ,‬בעקבות חלחול מי הגשם אל התהום בהדרגה‬ ‫הצמחיה והעצים בעיר נשמרים ומושקים גם בעונות היבשות‪.‬ח‬

‫‪9‬‬


‫בחירת אזור התמקדות‬ ‫כהמשך לתוכנית האסטרטגית התבקשנו לבחור אזור התמקדות מתוך מרחב‬ ‫שעבדנו עליו ‪ ,‬האזור שאני בחרתי להתמקד בו הוא אזור שוק ואדי‬ ‫נסנאס ‪ ,‬האזור כולל רחבת חניה ציבורית בתחילתו ‪ ,‬ציר השוק ועוד‬

‫שמגיעים אליו מכל מקום אך לא מתוחזק בצורה נכונה ושטחי החנייה‬ ‫לא מנוצלים לטובת התושבים או השוק‪.‬מ‬

‫התכנון התבסס על מספר עקרונות מנחים שליוו אותו לאורך כל הדרך‪,‬‬

‫אישי‬

‫בחירת אזור ההתמקדות מהתוכנית האסטרטגית‬

‫תמונות מצב קיים משוק הואדי‬

‫תכנון‬

‫רחבת חניה קטנה יותר בסופו‪ .‬כיום האזור משמש כשוק מאוד ידוע‬

‫עקרונות אלו כללו ‪ :‬מינימליות בהתערבות ובחומריות המשתלבת עם‬

‫עיקרי וראשי בתכנון ובעיצוב ‪ ,‬והפרדה בין תנועת הולכי הרגל לכלי‬ ‫הרכב תוך נתינת מקום מרכזי לזרימת והליכתיות הולכי הרגל בצורה‬ ‫בטוחה ורציפה בשוק ובכיכרות ‪.‬ח‬ ‫סכמת שימושים‬ ‫כיכר‬ ‫חניון‬ ‫חזית מסחרית‬

‫מפורט‬

‫המקום וההיסטוריה שלו ‪ ,‬יצירת מוקדי עניין המשלבים מים כאלמנט‬

‫כלי רכב‬

‫הולכי רגל‬

‫כיסוי משרביה לתעלות המים‬ ‫והשימוש בזוויות וגיאומטריות‬

‫סכמת תנועה‬

‫השראות מרחבי העולם‬

‫תואמות למשרביה‬

‫‪10‬‬


‫תכנון הכיכרות הציבוריים ‪ -‬כיכרות מים‬ ‫המחשבה המרכזית בתכנון הכיכרות הייתה לייצר מקומות פנאי והתקהלות‬ ‫אטרקטיביים ואנטראקטיביים למען תושבי השכונה בעיקר ולמבקרים בה ובשוק‬ ‫בכלל בכל ימי ועונות השנה‪ .‬כמו שהוזכר לפני‪ ,‬המרחבים שנבחרו ככיכרות‬ ‫הם מרחבים פתוחים וללא שימוש ספיציפי שכיום משתמשים בהם כחניות‪.‬צ‬ ‫המטרה הייתה לייצר רצף הליכתיות בעזרת המים והשפה העיצובית שהתפתחה‬ ‫בהמשך‪ .‬הכיכר המרכזית מתחילה לפני השוק ‪ ,‬היא תשלב את אלמנט המים‬ ‫העיקרי והמרכזי בתכנון ‪ ,‬המים ימשיכו לזרום בשוק דרך תעלות ויגיעו‬ ‫לכיכר השניה ‪ .‬מהרצון להשתמש במים ובאלמנטים אלו לאורך כל השנה בצורה‬ ‫פונקציונאלית‪ ,‬בטוחה ונקייה התכנון לא משלב שימוש וטיפול במי הנגר אלא‬ ‫במערכת סחרור מים המניעה את המים בין שלושת חלקי התכנון‪.‬ח‬

‫סכמה ראשונית לתכנון הכיכרות ‪ ,‬הצעה‬

‫תחילת תכנון מפורט בקנה מידה‬

‫‪,1:250‬‬

‫תכנון מפורט בקנה מידה‬

‫‪ , 1:100‬הצעה‬

‫למרחבי פנאי בשילוב מים וצמחייה עם גישה‬

‫הצעות לתכנון הכיכרות ושביל תעלות המים‪,‬‬

‫לתכנון מםורט בכיכר הראשית ‪ ,‬שימוש בקיר‬

‫נוחה וברורה מכל הצדדים‪.‬ל‬

‫והצעה לריהוט מסתובב בשוק הכולל מקומות‬

‫הסלע הקיים ושילוב צמחייה ‪ ,‬המשך החשיבה‬

‫ישיבה ומיכלי צמחייה‪.‬כ‬

‫על הריהוט המסתובב וחשיבה על ריצוף אחיד‬ ‫לכל המרחב‪.‬ח‬

‫בחינת חלופות שונות לכיכר הראשית בעזרת תוכניות ומודלי עבודה‬

‫‪11‬‬


‫שפה עיצובית‬ ‫אחרי בחינת מספר חלופות וסגננונות נבחר עיקרון המשרביה כבסיס לשפה‬ ‫העיצובית והתכנונית של הפרוייקט ‪ ,‬גם בצורה וגם בפונקציונאליות‪ .‬הרעיון‬ ‫נבע מזיהוי למשרביות במצב הקיים של השכונה ‪ ,‬לפי ההגדרה משרביה היא‬ ‫תוספת בנייה מעץ המשלבת צורות גיאומטריות ותבליטים‪ ,‬את תוספות הבנייה‬ ‫האלו הן אחד האלמנטים הכי בולטים בשכונה בעיקר ובשוק הואדי בפרט‪ ,‬גם‬ ‫אם לא כולן עשויות עץ או נראות כמו משרביות שאנו מכירים‪.‬ו‬ ‫השימוש במשרביה כשפה עיצובית בלט בכל אלמנטי התכנון ‪ ,‬מייצירת חזיתות‬ ‫משרביות למרפסות ולבית קפה )בכיכר הראשית(‪ ,‬כיסוי לתעלות המים המשלב‬ ‫צורות גיאומטריות ‪ ,‬ספספלי ישיבה המשלבים את אותן צורות ‪ ,‬פרגולות בצורת‬ ‫משושים המדמים את אותן צורות באלמנטים האחרים ‪ ,‬מדרגות המים בכיכר‬ ‫הראשית שתוכננו בזוויות מדוייקות התואמות את זוויות המשושים של המשרביות‬ ‫ועד כל זווית וצורה לאלמנטים השונים בשטח בכל מיני חלופות‪.‬חחב‬ ‫מלבד השימוש במשרביה כשפה צורנית ‪ ,‬נעשה שימוש בקונספט הפונקציונאלי‬ ‫שלה כבסיס לתכנון‪ .‬כפי שידוע‪ ,‬האינטנסיביות של הצורות במשרביה מגדירות‬ ‫את כמות החומר )אור‪ ,‬אוויר‪ ,‬מבטים‪ (...‬שהיא מאפשרת לעבור דרכה לפי‬ ‫הצרכים של המקום והמשתמשים‪ ,‬אותו קונספט גם הכתיב את אנטיסיביות‬ ‫ההתערבות שנעשתה בשטח ‪ ,‬מהתערבות מאסיבית בכיכר הראשית שמצבה הקיים‬ ‫מצריך זאת ‪ ,‬להתערבות מינימלית וזהירה בשוק במטרה לשמר את הרוח והקסם‬ ‫שלו ועד ההתערבות בכיכר האחרונה שאכן שינתה את פני השטח אך התייחסה‬ ‫לבינוי ולשכונה מסביב בצורה מדוייקת וזהירה ותאמה את צרכי השטח‪.‬כ‬

‫כיסוי משרביה‬ ‫לתעלות המים‬

‫שימוש בצורות גיאומטריות מהמשרביות באלמנטים השונים במרחב‬

‫‪12‬‬


‫תוכנית‬ ‫בתוכנית רואים את‬ ‫הכניסה את מרחב‬ ‫התכנון מהרחוב בעזרת‬

‫תוכנית מפורטת קנ“מ ‪1:100‬‬ ‫‪ .1‬מדרגות מים‬

‫‪ .2‬כיכר ראשית‬

‫‪ .3‬בית קפה ועלייה לגג‬ ‫‪ .4‬שוק הואדי‬

‫‪ .5‬אלמנט ישיבה היסטורי קיים‬ ‫‪ .6‬אלמנט ישיבה בשילוב מים‬ ‫וצמחייה‬

‫מדרגה בזווית המונעת‬

‫‪6‬‬

‫את כניסת כלי הרכב‬ ‫למרחב‪ ,‬בכניסה יש בית‬ ‫קפה עם חזית שקופה‬

‫‪5‬‬

‫הגשה‬

‫המשלבת משרביות וגג‬ ‫המאפשר ישיבה ושהיה‬ ‫תחת פרגולות בעיצוב‬ ‫‪4‬‬

‫משרביה ייחוד‪ ,‬בכיכר‬ ‫הראשית יש את מדרגות‬ ‫המים כאלמנט עיקרי‬ ‫ומרכזי‪ ,‬המדרגות מהוות‬

‫לכל הגילאים ‪ ,‬הן‬

‫סופית‬

‫חווייה אינטראקטיבית‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫מתאימות לטיפוס‬

‫‪3‬‬

‫ומשלבות מים זורמים‪,‬‬ ‫בתחתית המדרגות ישנה‬ ‫מדרגת ישיבה המאפשרת‬ ‫ישיבה בתוך בריכת מים‬ ‫קטנה‪ ,‬וממול ספסלים‬ ‫בצורה גיאומטרית הגזורה מצורת המשרביות ושילוב‬ ‫של משרביות וצמחייה ‪ .‬ממשיכים אל השוק הכולל‬ ‫שלוש תעלות מים עם כיסוי משרביה‪ ,‬מרפסות עם‬ ‫חזית מעוצבת בדומה לתעלות וריהוט מסתובב ונע‬ ‫הכולל כורסאות ישיבה ומיכלי צמחיה במטרה לשמור‬ ‫על התנועה וההליכתיות בשוק ולהימנע מיצירת‬ ‫חסמים‪ .‬מהשוק פונים שמאלה ומגיעים אל הכיכר‬ ‫האחרונה ‪ ,‬כיכר קטנה ושכונתית המשלבת אלמנט‬ ‫ישיבה בצורה גיאומטרית עם מים וצמחיה‪.‬ח‬

‫מקטע מרוצף‬

‫‪13‬‬


‫מודל וסרטון הדמיה‬ ‫חתך א‪-‬א קנ“מ ‪1:100‬‬

‫כיכר ראשית‪ ,‬מדרגות מים‪,‬חללי ישיבה ובית קפה‬

‫חתך ב‪-‬ב קנ“מ ‪1:100‬‬

‫שוק הואדי ‪ ,‬תעלות המים והמרפסות‬

‫חתך ג‪-‬ג קנ“מ ‪1:100‬‬

‫כיכר שניה ‪ ,‬אלמנט ישיבה קיים ומרפסות‬

‫‪14‬‬


‫מודל וסרטון הדמיה‬

‫חשוב לציין שסרטון ההדמיה לא תואם ב ‪ 100%‬את התכנון בגלל מגבלות התוכניה‬ ‫שעבדתי איתה ובגלל זה רואים את מדרגות המים ללא מים‬ ‫‪15‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.