הסרטים האסורים

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫שי חזקני‬

‫הסרטים האסורים‬ ‫ניתוח היסטורי של סרטי תעמולה אנטישמיים בתקופת‬ ‫הרייך השלישי והשפעתם על הציבור הגרמני‬

‫תעמולה וסרטי תעמולה ברייך השלישי‬ ‫הפילוסוף והסוציולוג הצרפתי המפורסם ז'אק אלול )‪ (Jacques Ellul‬מגדיר תעמולה‬ ‫)באנגלית‪ 1(propaganda :‬כשורה של שיטות בהן עושה שימוש קבוצה מאורגנת‬ ‫המעוניינת להביא להשתתפות פעילה או סבילה של אחרים במעשיה‪ 2.‬התעמולה‬ ‫אינה באה לביטוי באופן מובהק רק בעיתונים‪ ,‬באסיפות ובכינוסים אלא גם בפן‬ ‫החברתי הרחב יותר‪ ,‬זה המקיף את כל תחומי חייו של האדם‪ ,‬ובהם חינוך‪ ,‬אמנות‪,‬‬ ‫התנהגות ציבורית ועוד‪ .‬לדידו של אלול התעמולה אינה רק ניסיונו של מנהיג פוליטי‬ ‫לעשות מניפולציה על עמו‪ ,‬אלא פעולה שבה מקבלײַהתעמולה )‪ (propagandee‬הוא‬ ‫שותף מלא לתהליך ואף שואב ממנו סיפוק עז‪ .‬ללא הסכמתו של מקבל התעמולה‬ ‫לא יכולה הייתה התעמולה להתפשט בעידן המודרני‪ .‬זהו צורך גם לתעמלן וגם‬ ‫לאדם הפשוט הן במשטרים המוגדרים "דמוקרטים" והן באלו ה"טוטליטאריים"‪.‬‬ ‫ההבדל הוא שהדיקטטורות מצפות להרבה יותר מן התעמולה‪ ,‬עד כדי עיצוב של‬ ‫‪3‬‬ ‫אדם מסוג חדש‪.‬‬ ‫בין דרכי הפצת התעמולה השונות שמורה לקולנוע פינה ייחודית‪ .‬חוקר סרטי‬ ‫התעמולה ברוך גיטליס ציין כי יכולת השפעת הקולנוע על החושים‪ ,‬מה שהוא מכנה‬ ‫"שרירי הקיבה" היא שעושה אותו מדיום ייחודי‪ 4.‬הסרט יכול להביא אותנו להזיל‬ ‫דמעה‪ ,‬לחוש יובש בגרון‪ ,‬לפרוץ בצחוק עד לכאב בטן ואף להביא אותנו לעילפון‬

‫‪168‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫חושים‪ .‬לאחר שסקר שורה של מחקרים בתחום‪ ,‬הסיק גיטליס כי ליוצר סרט יש‬ ‫סיכוי טוב לשנות את דעתם של צופיו על עניין כלשהו‪ ,‬אם אין להם מקודם דעה‬ ‫מגובשת לחלוטין על העניין הנדון‪ 5.‬גישה שונה היא של חוקר סרטי התעמולה דיויד‬ ‫וולץ )‪ (David Welch‬שהראה באמצעות מחקרים שונים כי תעמולה יכולה להגביר‬ ‫ולהעצים תחושות ורעיונות שכבר קיימים באוכלוסייה‪ ,‬אבל לא לשנות עמדותיה‬ ‫‪6‬‬ ‫לחלוטין או לנטוע בה תחושות ורעיונות חדשים שלא היו קיימים בה‪.‬‬ ‫בשנות שלטונה )‪ (1945–1933‬ראתה המפלגה הנאצית בתעמולה עניין הכרחי‬ ‫ועסקה במימושה הן באמצעות מנגנון מיוחד בתוך המפלגה עצמה והן במיניסטריון‬ ‫תעמולה מיוחד שהוקם עם עלייתה של המפלגה לשלטון‪ .‬הייתה זו הפעם הראשונה‬ ‫שמדינה ממַנה שר נפרד שעניינו תעמולה‪ .‬התעמולה הנאצית השתמשה במגוון‬ ‫רחב מאד של אמצעים ובהם עיתונים‪ ,‬מגאזינים )נשים‪ ,‬ילדים ועוד(‪ ,‬ספרים‪ ,‬כנסים‬ ‫ועצרות‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬אמנות‪ ,‬רדיו וכמובן סרטים‪ .‬הפקת סרטי תעמולה הייתה באחריותו‬ ‫הבלעדית של מיניסטריון התעמולה בראשותו של יוזף גבלס )‪,(Joseph Goebbels‬‬ ‫תומך נלהב של היטלר שכיהן לפני שמונה לתפקיד שר התעמולה‪ ,‬כתעמלן הראשי‬ ‫של המפלגה‪ .‬גבלס תפס את הקולנוע כ"מדיום המודרני המקיף ביותר המצוי לשם‬ ‫השפעה על ההמונים"‪ 7.‬וכך לצד סרטי תעמולה תדמיתיים על גרמניה בשלטון‬ ‫המפלגה הנאצית‪ ,‬דוגמת "ניצחון הרצון" )‪ (Triumph des Willens) (1935‬של לני‬ ‫ריפנשטאהל‪ ,‬רתם גבלס את הקולנוע לתעמולה אנטיײַיהודית‪ .‬הדבר נעשה במידה‬ ‫רבה גם בהשפעתו של היטלר עצמו שהגדיר את חשיבות התעמולה כבר בספרו מיין‬ ‫‪8‬‬ ‫קאמפף )‪.(Mein Kampf‬‬ ‫כמעט שבעים שנה עברו מאז שוחרר לאקרנים בגרמניה הסרט התיעודי כביכול‬ ‫"היהודי הנצחי" )‪) (1940‬בגרמנית‪ ,Der Ewige Jude :‬ובאנגלית ‪(The Eternal Jew‬‬ ‫של הבמאי פריץ היפלר )‪ ,(Fritz Hippler‬וכיום הוא אסור להצגה ברוב מדינות‬ ‫אירופה‪ .‬חיפוש פשוט במנוע חיפוש פופולארי ברשת האינטרנט יאתר בנקל‪ ,‬לצד‬ ‫טקסטים אקדמיים על הסרט‪ ,‬גם את המלל הבא‪ ,‬ולצידו הצעת מחיר ]ההדגשה שלי‬ ‫— ש"ח[‪:‬‬ ‫‪Best documentary film on the Jews ever produced, with new English‬‬ ‫‪sound track. Jews were filmed as they actually lived and worked in‬‬ ‫‪Poland in 1940. Jewish history, religion, society, cultural tendencies, and‬‬ ‫‪business practices are explored. Jewish ritual-slaughter section has most‬‬ ‫‪horrifying scenes ever filmed. Shows Jews as they really are.9‬‬

‫אנקדוטה זאת יש בה כדי להראות שגם היום לא נשכח סרט השנאה המפורסם‪ ,‬וכי‬ ‫הוא נגיש היום יותר מאי פעם‪ .‬סרט אנטישמי נוסף שהופק בגרמניה הנאצית הוא‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫"יהודי זיס" )‪) (1940‬בגרמנית‪ ,Jud Süß :‬ובאנגלית‪ (Jew Suess :‬של הבמאי פייט‬ ‫הארלן )‪ .(Veit Harlan‬ייחודו בכך שהוא סרט עלילתי‪ ,‬ואולם גם הוא מתיימר ללמד‬ ‫על טבעו של "היהודי האמיתי"‪ .‬בחיבור זה אבקש לברר מהם מנגנוני הממשל‬ ‫ברייך השלישי שעמדו מאחורי הפקת שני הסרטים‪ ,‬לשם מה נועדו והאם השיגו‬ ‫את מטרתם? מיניסטריון התעמולה הפיק אמנם כמה סרטי תעמולה אנטיײַיהודיים‬ ‫במוצהר‪ ,‬ובכל זאת "היהודי הנצחי" ו"יהודי זיס" הם שנחשבים לסרטי המופת‬ ‫בתחום התעמולה האנטישמית‪" .‬היהודי הנצחי" בגלל ארסיותו שהביאה אותו לדרגה‬ ‫של "סרט התעמולה הנאצי המפורסם ביותר"‪ ,‬שתואר כבר בײַ‪ 1968‬על ידי החוקר‬ ‫ארווין לייזר )‪ (Erwin Leiser‬כסרט היכול "להפוך אזרחים ישרים לרוצחים סדרתיים‬ ‫משולהבים"‪ 10,‬ואילו "יהודי זיס" בשל הצלחתו הקופתית החריגה‪.‬‬

‫משלב הרעיון ועד ערב הבכורה‬ ‫בעשרה בנובמבר ‪ 1938‬כינס היטלר את בכירי התקשורת הגרמנית והבהיר את‬ ‫מורת רוחו מחוסר התמיכה היחסי שהתקבל מן הציבור בעקבות "ליל הבדולח"‬ ‫)‪ .(Kristallnacht‬הוא גער בשומעיו והציג להם את דרישותיו העתידיות‪:‬‬ ‫לאט לאט נעשה הדבר הכרחי ]‪ [...‬לגרום לו ]לציבור הגרמני — ש"ח[ להבין‬ ‫שיש מצבים שחייבים לפתור אותם בדרך של אלימות כאשר הם אינם יכולים‬ ‫להיפתר בדרכי שלום‪ .‬עם זאת כדי לעשות זאת‪ ,‬הכרחי לא לעשות תעמולה‬ ‫לאלימות כאלימות‪ ,‬אלא להסביר אירועים מסוימים של מדיניות חוץ באופן‬ ‫‪11‬‬ ‫כזה שהקול הפנימי של האנשים לבדו יתחיל באיטיות לקרוא לאלימות‪.‬‬ ‫גבלס‪ ,‬שר התעמולה‪ ,‬התייחס לנזיפה ברצינות והחליט לרתום את תעשיית הקולנוע‬ ‫עליה היה אחראי במסגרת תפקידו לתעמולה אנטיײַיהודית שתביא למובליזציה‬ ‫הרצויה של העם הגרמני‪ .‬הוא ביקש מחברות הסרטים להציג בפניו תסריטים לסרטים‬ ‫בעלי אופי אנטישמי‪ .‬שאיפתו העיקרית של גבלס‪ ,‬כך לפי החוקר הדני סטיג מולר‬ ‫)‪ ,(Stig Hornshøj-Møller‬הייתה ליצור סרט תיעודי‪ ,‬כביכול‪ ,‬על היהודים‪ ,‬אך את‬ ‫זאת יכול היה להגשים רק לאחר סיפוחה של פולין‪ ,‬מאחר שבגרמניה לא נמצאו‬ ‫‪12‬‬ ‫יהודים אשר התאימו לסטריאוטיפ הנאצי‪.‬‬

‫‪169‬‬

‫‪170‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הפקתו של "היהודי הנצחי"‬ ‫תערוכה בשם "היהודי הנצחי" נפתחה במינכן כבר בשנת ‪ 1937‬בסיוע מיניסטריון‬ ‫התעמולה‪ ,‬והציגה תמונות וציורים אנטישמים של יהודים‪ .‬הקו המנחה היה "להסיר‬ ‫את המסכה מפניו של היהודי" באמצעות תמונות מ"חיי היוםײַיום" בשכונות יהודים‬ ‫מזרחײַאירופים‪ .‬כבר במועד פתיחת התערוכה הוקרן לבאיה סרט תעמולה אנטיײַיהודי‬ ‫קצר המוקיע את שחקני הקולנוע היהודים המפורסמים מתקופת ויימאר‪ .‬נראה כי גבלס‬ ‫לא אהב סרט זה שכן ביומנו הגדיר אותו‪" :‬סרט תעמולה רע על יהודים בקולנוע‪.‬‬ ‫נעשה בניגוד לאיסור שלי‪ .‬לא אאשר אותו‪ .‬יותר מידי מעיק"‪ 13.‬ואולם נראה כי ד"ר‬ ‫אבהרד טאוברט )‪ (Eberhard Taubert‬שמילא תפקיד חשוב במיניסטריון התעמולה‬ ‫שכנע את גבלס לנסות בכל זאת את אופציית סרטי התעמולה האנטישמים שכן‬ ‫סמוך למועד פתיחת התערוכה התבקשו הרשויות הפולניות לאפשר לצלם סרט על‬ ‫היהודים בשטחם‪ ,‬ואולם הן סירבו‪ .‬כעבור שנתיים‪ ,‬עם כיבוש פולין עלײַידי גרמניה‪,‬‬ ‫שוב לא נזקקו בכירי מיניסטריון התעמולה לאישורים והיו יכולים לגשת לביצוע‬ ‫תוכניתם‪ .‬על הפרויקט הופקד טאוברט שנשא רשמית בתפקיד ראש "מחלקת המזרח"‬ ‫)‪ ,(Abteilung Ost‬ואולם בפועל שימש כתעמלן הבכיר במיניסטריון‪ .‬תחילה עסק‬ ‫בתעמולה אנטיײַבולשוויקית במסגרת "האיחוד הכללי של הארגונים הגרמניים האנטיײַ‬ ‫קומוניסטיים" )‪ (Gesamtverband Deutscher antikommunistischer Vereinigungen‬שהיה‬ ‫ידוע יותר בשם ‪ Anti-Komintern‬שהוקם על ידו בשנת ‪ .1933‬הארגון הוקם מחוץ‬ ‫למיניסטריון התעמולה וכפיפותו למיניסטריון הייתה חשאית‪ ,‬כדי שלא להכעיס את‬ ‫ברית המועצות‪ ,‬עימה ניסתה גרמניה לשמור על יחסים ידידותיים בשנת ‪ .1934‬עיקר‬ ‫פעילותו הייתה הפצה של תעמולה אנטי קומוניסטית‪ ,‬כמו כן היה מופקד טאוברט‬ ‫אישית על תדרוך עיתונאים באשר לכתיבה ב"רוח האנטיײַקומוניסטית" שביקש‬ ‫השלטון להפיץ‪ .‬התפיסה שהנחתה את הארגון היא שעליו להילחם גם נגד היהדות‬ ‫העולמית‪ ,‬שכן היא מובילה את הבולשוויזם‪ .‬עד מהרה פנה טאוברט לעסוק בתעמולה‬ ‫ערה נגד היהודים במסגרת המכון ללימוד השאלה היהודית )‪Institut zum Studium der‬‬ ‫‪ (Judenfrage‬עליו הפך אחראי‪ 14.‬כדי לקדם את רעיון הסרט החליטו טאוברט וגבלס‬ ‫לשלוח את ראש מחלקת הסרטים במיניסטריון התעמולה‪ ,‬פריץ היפלר‪ ,‬להסריט יהודים‬ ‫בלודז'‪ .‬היפלר‪ ,‬בן שלושים בלבד באותה העת‪ ,‬היה הכוכב העולה של מחלקת יומני‬ ‫החדשות במיניסטריון התעמולה שכבר הספיק לביים שני סרטי תעמולה קצרים על‬ ‫ניצחונות גרמניה‪ 15.‬עוד קודם לקריירה במיניסטריון היה היפלר ממארגני שריפת‬ ‫הספרים היהודים בברלין במאי ‪ 1933‬כסטודנט‪ 16.‬בחמישה באוקטובר ‪ 1939‬הגדירו‬ ‫גבלס וטאוברט את משימתו של היפלר‪ :‬לצלם "סרט גטו" )‪ (Ghettofilm‬ובו "דמויות‬ ‫יהודיות אופייניות"‪ .‬כמו כן התבקש היפלר לביים ולהסריט תפילה בבית כנסת וכן‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫טקס דתי של שחיטה כשרה‪ 17.‬באחד עשר בחודש הגיעו היפלר והצלם אריך סטול‬ ‫)‪ (Erich Stoll‬ללודז' והחלו בצילומים‪ .‬אין כמעט בנמצא עדויות מהתקופה על תהליך‬ ‫ההסרטה עצמו‪ ,‬ואולם ברור כי היפלר וסטול צילמו בלודז' את סצנות בתי הכנסת וכן‬ ‫את ריטואל השחיטה הכשרה בו נראה "קצב יהודי" המתעלל בסדיזם קשה לצפייה‬ ‫בבקר‪ .‬למצער‪ ,‬טרם נחשפו מקורות המפרטים את תהליך ביום הסצנה ופרטים על‬ ‫המשתתפים בה‪ .‬החוקר הישראלי דניאל עוזיאל הוכיח במחקרו כי אגף התעמולה‬ ‫של הוורמאכט )‪ 18(Wehrmachtpropaganda Abteilung‬לקח חלק פעיל בהסרטה‬ ‫בלודז'‪ 19.‬כבר בײַ‪ 2‬באוקטובר‪ ,‬עוד טרם יצאו היפלר וסטול לדרכם‪ ,‬ניתנה לפלוגות‬ ‫התעמולה ההנחיה "להשיג בכמות גדולה ממה שהיה עד עתה‪ ,‬מווארשה ומכל‬ ‫השטחים שנכבשו‪ ,‬קטעי סרטים המציגים טיפוסים יהודיים מכל הסוגים"‪ 20.‬בשבעה‬ ‫באוקטובר הונחה מפקד הארמייה השמינית לסייע בידיהם של היפלר וסטול‪:‬‬ ‫משרד התעמולה שולח לווארשה בשליחות מיוחדת את ד"ר אברהרד טאוברט‬ ‫ואת ד"ר פריץ היפלר ]מפקח הסרטים של הרייך[; ללודז' ]יישלחו[ הצלמים‬ ‫צונף )‪ ,(Zunf‬אנדראט )‪ ,(Endreat‬זול )‪ (Soll‬וטלמן )‪ ; (Tallmann‬לקרקוב‬ ‫]הצלמים[ וינטרפלד )‪ ,(Winterfeld‬קונגל )‪ (Kungel‬הרטמן )‪(Hartmann‬‬ ‫ואשנבך )‪ .(Eschenbach‬נא לסייע להם בביצוע המשימה ולספח אותם לײַ‬ ‫‪21‬‬ ‫‪] PK‬פלוגת התעמולה האזורית — ש"ח[‪.‬‬ ‫עוזיאל מראה כי יש סתירה של ממש בין טענתו המאוחרת של היפלר כי הסריט‬ ‫רק בלודז' לבין התכתובות שנשתמרו בוורמאכט‪ .‬מן המסמכים שנשתמרו עולה כי‬ ‫פלוגת התעמולה בלודז' סייעה להיפלר וסטול בצילום סצנת השחיטה המפורסמת‬ ‫)בה נדון בהרחבה להלן(‪ .‬מדובר ככל הנראה בסיוע טכני ולוגיסטי בעיקר‪ .‬אזכורים‬ ‫למהלך צילומי הסרט ניתן למצוא גם בכתביהם של מספר מצומצם של יהודים שהיו‬ ‫עדים להסרטת "היהודי הנצחי"‪ .‬אחד מהם היה ברנארד גולדשטיין‪ ,‬תושב וארשה‪.‬‬ ‫ברשמיו תיאר כיצד נמנעו במכוון צוותי ההסרטה לצלם "גוויות שהיו ברחוב‪ ,‬שלדי‬ ‫אדם מהלכים‪ ,‬ילדים עירומים למחצה"‪ .‬גיטליס‪ ,‬שהמקור ממנו ציטט בעניין זה אינו‬ ‫ברור‪ ,‬ציין כי לצורך הצילום נבחרו במיוחד דמויות שהופעתן החיצונית דוחה‪ ,‬ונעשה‬ ‫שימוש בטכניקות צילום ועדשות מיוחדות המשוות מראה מגוחך למצולם‪ .‬בזיכרונות‬ ‫מפרויקט צילום אחר שנערך בקיץ ‪ 1942‬תיאר "היסטוריון גטו וארשה"‪ ,‬עמנואל‬ ‫רינגלבלום )‪ ,(1944–1900‬כיצד בוימה סצנה המראה גברים ונשים מתרחצים יחד‬ ‫בעירום במקווה )סצנה דומה מופיעה ב"יהודי הנצחי"(‪ ,‬איך מולאו חלונות הראווה‬ ‫בחנויות היהודים במוצרי יוקרה לקראת הצילומים וכיצד אולץ אחד הילדים לגנוב‬ ‫‪22‬‬ ‫כיכר לחם‪ ,‬בעודו מוסרט‪.‬‬ ‫בײַ‪ 16‬באוקטובר ‪ 1939‬שבו היפלר וסטול לגרמניה‪ ,‬וימים ספורים אחר כך הציגו‬

‫‪171‬‬

‫‪172‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫את סצנת השחיטה הכשרה שביימו לגבלס‪ .‬תגובתו של גבלס הייתה קשה‪" :‬סצנות‬ ‫כה נוראות ואכזריות במפורשותן עד כי דמו של כל מתבונן יקפא‪ .‬כל אחד יתחלחל‬ ‫מן הברבריות הזאת‪ .‬יהדות זאת חייבת להיכחד‪ 23".‬בעשרים ותשעה באוקטובר הציג‬ ‫גבלס כמה מהסצנות שצולמו‪ ,‬ובהם סצנת השחיטה להיטלר ובכירים נוספים במפלגה‬ ‫במהלך ארוחת ערב‪ .‬ביומנו ציין כי הנוכחים היו בהלם‪ 24.‬החוקר ראלף ג'אורג' ראות'‬ ‫)‪ (Ralf Georg Reuth‬מצא כי לאחר ההקרנה בפני היטלר‪ ,‬ביקש גבלס לכלול את‬ ‫סצנת השחיטה דווקא בסרט "יהודי זיס"‪ ,‬ואולם בשל התנגדות נחרצת של הבמאי‬ ‫הארלן שטען כי האכזריות הקשה בסצנה "תגרום לבטנם של הקהל להתהפך"‪,‬‬ ‫הסכים גבלס לכלול אותה רק בסרט "היהודי הנצחי"‪ 25.‬יום אחרי ההצגה להיטלר‪,‬‬ ‫נסע גבלס בעצמו בלוויית טאוברט וצוות הסרטה ללודז'‪ .‬מולר וחוקר נוסף‪ ,‬דיויד‬ ‫קולברט )‪ ,(David Culbert‬העריכו כי במועד זה הוסרטו קטעים נוספים בהם צילומי‬ ‫התלמוד תורה‪ ,‬סחרײַמכר בתוך בית כנסת וכן תמונות "לפני ואחרי" של יהודים‬ ‫אורתודוקסים "מתחפשים" למערבײַאירופאים‪ 26.‬בשובו כתב גבלס ביומנו‪:‬‬ ‫זה היה בלתי יאומן‪ .‬הם ]היהודים — ש"ח[ כבר לא בני אדם‪ ,‬הם חיות‪ .‬מכאן שזו‬ ‫לא משימה הומניטארית‪ ,‬אלא משימה למנתח‪ .‬זה צריך להיחתך כאן‪ ,‬ובצורה‬ ‫‪27‬‬ ‫הרדיקלית ביותר‪ ,‬או שאירופה תתמוטט יום אחד מן המחלה היהודית‪.‬‬ ‫משלב זה הייתה העבודה על הסרט אינטנסיבית ביותר‪ .‬סטול הצלם הסריט בברלין‬ ‫את סצנת העכברושים‪ ,‬המשווה בין תפוצת היהודים בעולם לתפוצת העכברושים‪ ,‬וכן‬ ‫מדגימה כיצד אלו ואלו עוסקים בהעברת מחלות‪ .‬מוזיקה "בעלת מאפיינים יהודיים"‬ ‫הוספה לסרט ונבנו קטעי האנימציה‪ ,‬הכול בפיקוח הדוק של גבלס שמיצב את עצמו‪,‬‬ ‫כך לפי מולר‪ ,‬כמעין מפיק על‪ .‬גם היטלר התעדכן תדירות בתוצר‪ ,‬ואף דרש שינויים‬ ‫שעיכבו את צאת הסרט לאקרנים‪ 28.‬בגרסה הראשונה של הסרט לא נכללה הסצנה‬ ‫המשווה חיצונית בין יהודים ל"ארים"‪ ,‬וכן לא הוכנס נאומו של היטלר ברייכסטאג‬ ‫ובו האיום על השמדת היהדות העולמית אם תפרוץ מלחמה‪ .‬לא ברור מדוע הוספו‬ ‫קטעים אלה רק בשלב מאוחר יותר‪ ,‬ייתכן שהיו אלה הערותיו של היטלר שהביאו‬ ‫לכך‪ .‬מזיכרונותיהם של גבלס ואחרים עולה כי בדצמבר ‪ 1939‬גער היטלר בגבלס‬ ‫על כך שסרטי התעמולה נעשים באופן חובבני‪ .‬גבלס לקח את ההערות לתשומת‬ ‫ליבו וייתכן כי העיכובים בעריכת "היהודי הנצחי" קשורים גם לכך‪ 29.‬בתחילת‬ ‫מרץ ‪ 1940‬הוצג הסרט בפני "קבוצת מיקוד" של מאה ועשרים איש בהם אנשי‬ ‫המפלגה‪ ,‬פרופסורים ואנשי רוח‪ .‬בעקבות הערותיהם נערכו שינויים נוספים בסרט‬ ‫שהושלם רשמית בײַ‪ 2‬בספטמבר ‪ 1940‬לאחר שהופקו חמש גרסאות שונות‪ .‬נראה‬ ‫כי הפצתו עוכבה עד להשלמתו של "יהודי זיס"‪ .‬בײַ‪ 8‬בספטמבר נערכה ההקרנה‬ ‫הרשמית בה נכחו שרי קבינט‪ ,‬נציגי צבא‪ ,‬עיתונות זרה‪ ,‬פרופסורים מן האקדמיה‪,‬‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫נציגי הנוער ההיטלראי ונציגות ארגוני הנשים‪ .‬לפי העדויות שהביא מולר התגובות‬ ‫להקרנה היו קשות‪ ,‬ומקצת מן הנוכחים גרסו שהסרט קשה מדי לצפייה ויש להתיר‬ ‫הקרנתו רק בכינוסים סגורים של המפלגה‪ .‬תגובות אלו הביאו את גבלס להורות‬ ‫על יצירת שתי גרסאות‪ :‬האחת‪ ,‬גרסה מלאה הכוללת את סצנת השחיטה‪ ,‬והשנייה‬ ‫גרסה "מעודנת" יותר עבור נשים וילדים‪ .‬בײַ‪ 4‬בנובמבר אישר הצנזור את הסרט‬ ‫להקרנה כשהוא מציין שהסרט "בעל איכויות פוליטיות ואמנותיות"‪ .‬הבכורה נערכה‬ ‫ביום חמישי הײַ‪ 28‬בנובמבר ‪ .1940‬בשעה ארבע הוקרנה הגרסה המקוצרת‪ ,‬ובשעה‬ ‫‪ 18:30‬הוקרנה הגרסה המלאה‪ 30.‬הנכנסים לבית הקולנוע ‪ Ufa palest-am-Zoo‬בברלין‬ ‫קיבלו לידיהם תכנייה ובה תיאור המחזות הקשים אותם הם צפויים לראות‪ ,‬וכן פירוט‬ ‫מדוקדק של קווי המחשבה הצפויים להתעורר אצלם‪ :‬הסרט‪ ,‬כך נכתב‪ ,‬הוא סיפורו‬ ‫של היהודי הגר במבנה שאינו ראוי להיקרא בית‪ .‬המבנה הזה מלוכלך באופן תמידי‪.‬‬ ‫הגזע היהודי‪ ,‬כך לפי המסמך‪ ,‬אינו עובד למחייתו אלא עוסק רק בסחרײַמכר‪ ,‬גם‬ ‫בבית הכנסת בעת התפילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יודע היהודי להיטמע באוכלוסייה שבה הוא‬ ‫נמצא‪ ,‬כשהוא מסיר את זקנו ולובש בגדים אירופיים‪ .‬כך הוא מצליח להשתלט על‬ ‫משרות רמות דרג‪ .‬במיוחד‪ ,‬מזהירים הכותבים‪ ,‬נכונים הדברים בגרמניה עצמה שם‬ ‫הובילו היהודים להפסד במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬וכעת הם ממשיכים לעשוק את‬ ‫המדינה‪ .‬התפשטות היהודים בעולם‪ ,‬כך מסבירה התכנייה‪ ,‬זהה להתפשטותם של‬ ‫העכברושים‪ .‬התוכנייה הארוכה מסתיימת בתיאור השחיטה הכשרה המוגדרת "בלתי‬ ‫אנושית"‪ .‬בניגוד אליה‪ ,‬מובטח לצופים‪ ,‬יוצגו תמונות של גרמניה הארית "הממלאת‬ ‫את לבב האדם בגאווה ביודעו כי הוא שייך לגזע אשר הפיהרר שלו יפתור בסופו‬ ‫‪31‬‬ ‫של דבר את הבעיה היהודית"‪.‬‬ ‫במאמר שפורסם עם צאת הסרט בירחון לתעמלנים של המפלגה הנאצית‬ ‫)‪ (Unser Wille und Weg‬נכתב כי יש להראות את הסרט בכל מקום שבו עדיין מטילים‬ ‫ספק באנטישמיות‪" .‬נדיר הוא הדבר שאנשים יחושו זוועה קשה יותר מזו שיחושו‬ ‫לאחר צפייה במאבק לחיים הנואש והאומלל של החיות הנשחטות"‪ .‬התגובה הצפויה‪,‬‬ ‫לפי המאמר‪ ,‬בסופו של הסרט היא "ישועה‪ ,‬ורצון עז לנצח במאבק ביהדות"‪ .‬הסרט‪,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מסכם המאמר‪ ,‬הוא כלי חשוב במאבק הזה‪.‬‬

‫הפקתו של "יהודי זיס"‬ ‫"יהודי זיס" לא היה הסרט האנטישמי העלילתי הראשון שהופק ברייך השלישי‪,‬‬ ‫אבל הוא היה הפופולארי ביותר‪ 33.‬קדמו לו כמה סרטים בהם הופגנה אנטישמיות‬ ‫"רכה"‪ ,‬שיש לראות אותה כחלק מהמסורות האנטישמיות של אירופה ולא כמאמץ‬

‫‪173‬‬

‫‪174‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫מכוון ממש‪ ,‬וכן כמה סרטים אנטישמיים "קשים" שנופלים בחשיבותם מ"יהודי זיס"‪.‬‬ ‫באלה האחרונים אפשר לציין את הסרט "הרוטשילדים" )‪(Die Rothschilds) (1940‬‬ ‫שהוא סרט אנטיײַבריטי בעיקרו‪ ,‬המכיל גם אלמנטים אנטישמיים‪ .‬הוא נוצר בתגובה‬ ‫לסרט אוהד ליהדות שהופק בארה"ב בשם "בית רוטשילד" )‪The House of) (1934‬‬ ‫‪ .(Rothschild‬גם הסרט "יהודי זיס" הוא תוצר של סרט בעל שם זהה ומאפיינים‬ ‫אוהדים ליהדות שהופק בבריטניה בײַ‪.1935‬‬ ‫הסרט "יהודי זיס" מתיימר להתבסס על סיפור אמיתי על יוסף זיס אופנהיימר‬ ‫שהיה יועצו הפיננסי של הדוכס קארל אלכסנדר מוירטמברג ונתלה בפקודת בית‬ ‫המשפט בשנת ‪ .1738‬הפרטים ההיסטוריים סביב דמותו של זיס אינם ברורים‬ ‫לחלוטין‪ .‬ברוך גיטליס העריך כי אופנהיימר המציא מיסים חדשים כדי לממן את‬ ‫הצבא החדש של הדוכס‪ ,‬צבא שנועד לכפות את הדת הרומיתײַקתולית על וירטמברג‬ ‫הפרוטסטנטית‪ .‬לאחר מותו הפתאומי של הדוכס מהתקף לב‪ ,‬נעצר זיס על ידי ועדה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬ואולם זאת לא הצליחה למצוא ראיות כי הונה את מטבעת הדוכסות‪ .‬בשלב‬ ‫זה נעשה ניסיון למצוא פגם מוסרי בחייו הפרטיים‪ ,‬ואולם נראה שגם בכך לא צלחה‬ ‫הוועדה‪ .‬למרות זאת הורשע זיס‪ ,‬נחקר באלימות במשך שנה ולבסוף נתלה בתוך‬ ‫כלוב ביום ארבעה בפברואר ‪ .1738‬גיטליס העיר כי שריו של הדוכס‪ ,‬שבאמת מעלו‬ ‫בכספי הציבור‪ ,‬יצאו ללא עונש‪ .‬מספר רומאנים היסטוריים נכתבו על זיס לאחר‬ ‫מותו‪ ,‬רובם ציירו את היהודי בקווים לא מחמיאים ואף אנטישמים‪ .‬ואולם גם בהם‬ ‫לא נאמר שזיס הוצא להורג בשל אונס או קיום יחסי מין עם נוצרייה כפי שהוצג‬ ‫בסרט‪ ,‬אלא בגין סעיפים שונים של שימוש בשררה לרעה )‪ .(Abuse of Office‬עם‬ ‫זאת נכתבו גם כמה חיבורים מסוג שונה לחלוטין‪ ,‬שראו את זיס כדמות חיובית‪.‬‬ ‫בניגוד ל"יהודי הנצחי" שהופק ישירות על ידי מיניסטריון התעמולה‪ ,‬הופק‬ ‫"יהודי זיס" על ידי חברת הפקות פרטית בשם טרה )‪ ,(Terra‬אך בפיקוח הדוק של‬ ‫גבלס‪ .‬התסריט נכתב על ידי לדוויג מצגר )‪ (Ludwig Metzger‬שניסה כבר בשנת‬ ‫‪ 1921‬לעניין את חברות הסרטים להפיק סרט על זיס‪ ,‬וכעת עם הדרישה לתסריטים‬ ‫אנטישמיים ניתנה לו הזדמנות‪ 34.‬בעיבוד סיפורו של מצגר לתסריט השתתף גם‬ ‫אברהארד מולר )‪ .(Eberhard Möller‬בסרט מוצא זיס להורג על אונס של אישה‬ ‫נוצרייה‪ ,‬ושימוש לרעה בשררה — האשמות שלא הופיעו באף אחד מהחיבורים‬ ‫ההיסטוריים על זיס אופנהיימר‪ 35.‬מולר הסביר את הגרסה שלהם לסיפור ההיסטורי‪:‬‬ ‫"גם אנו ניסינו להיות אובייקטיבים‪ ,‬אולם האובייקטיביות שלנו שונה מזו של העבר‪,‬‬ ‫‪36‬‬ ‫אשר ניסתה להבין הכול ולסלוח‪".‬‬ ‫תוך זמן קצר תפס את תפקיד הבמאי פייט הארלן שהחליף במאי אחר שעזב את‬ ‫התפקיד‪ .‬החוקר רולף גיזן )‪ (Rolf Giesen‬ציין בספרו כי בניגוד לטענה המחקרית‬ ‫הרווחת כאילו אולץ הארלן להפיק את הסרט )טענה שאף הוא עצמו ביקש לקדם‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫לאחר המלחמה(‪ ,‬נראה כי הארלן עשה עצמו זמין לתפקיד‪ 37.‬גיזן הציע כי שנאתו‬ ‫של הארלן ליהודים נולדה לאחר שקבוצת יהודים הדיחה את אביו מתפקיד נשיא‬ ‫איגוד המחזאים‪ 38.‬יומניו של הארלן מאפשרים גם כאן מעקב אחרי תהליך הפקתו‬ ‫של הסרט שהפך את הבמאי לידיד קרוב של גבלס‪ .‬מידע היסטורי מרתק ניתן‬ ‫לשאוב גם מעדויות משפטו של הארלן שהועמד לאחר המלחמה לדין בגין "פשעים‬ ‫נגד האנושות"‪ ,‬ואולם נמצא זכאי לאחר שהתביעה לא הצליחה להוכיח כי ביקש‬ ‫לעודד אנטישמיות‪.‬‬ ‫הבעיה הגדולה שהטרידה את הארלן בשלבים המוקדמים של הפקת הסרט בשנת‬ ‫‪ 1940‬הייתה איוש תפקידי המפתח של היהודים‪ .‬במאמר עיתונאי ביקש גבלס‪,‬‬ ‫שכאמור עקב מקרוב אחרי ההפקה‪ ,‬לשרטט את יכולת המשחק הנדרשת‪" :‬אנחנו‬ ‫עדיין מחפשים שחקן עבור 'יהודי זיס'‪ .‬עליו לשלב את האלגנטיות החילונית של‬ ‫‪39‬‬ ‫היהודי הנטמע עם הכוח הדמוני החשאי‪ ,‬תאוות הבצע הקרה ותאוותנות העברי"‪.‬‬ ‫אף שחקן גרמני לא הסכים תחילה לקבל על עצמו את תפקיד זיס אופנהיימר‪ .‬גם‬ ‫השחקן שלקח על עצמו לבסוף את התפקיד‪ ,‬פרדיננד מריאן )‪(Ferdinand Marian‬‬ ‫עשה זאת ככל הנראה בחוסר רצון מופגן ותחת לחץ של גבלס עצמו שקרא לו לשיחה‬ ‫ואמר )לטענת הארלן( כי המפלגה הנאצית היא שהביאה את השחקנים הגרמנים‬ ‫לרמה של כוכבים המשתכרים יותר מן המדענים‪ ,‬וכי "עכשיו כאשר מבקשים‬ ‫מהם משהו הם מסרבים‪ ,‬עם עין אחת על 'הטינופת היהודית' בהוליווד"‪ 40.‬מריאן‬ ‫השתכנע‪ ,‬וגבלס שביקש להיענות לחששו מפגיעה במעמדו בשל הופעה בדמות‬ ‫יהודית‪ ,‬פרסם הצהרה כי "דם ארי" זורם בעורקיו של מריאן )שבעצמו היה נשוי‬ ‫בעברו ליהודייה(‪ 41.‬בהמשך‪ ,‬החליף מריאן את סירובו העיקש והסביר כי הוא מזדהה‬ ‫לחלוטין עם מטרות הסרט‪ .‬עם תום המלחמה טען כי אולץ להשתתף בסרט למרות‬ ‫סירובו העיקש‪ .‬הוא סיפר כי ניסה לחבל במזיד במבחן הבד שלו כדי שלא יתקבל‬ ‫לתפקיד‪ ,‬ואולם נאלץ לבסוף להסכים לאחר שקיבל איומים מרומזים לפיהם אם‬ ‫לא ייקח את התפקיד יאונה רע לבתו החורגת שהייתה חצי יהודייה‪ 42.‬השחקן ורנר‬ ‫קראוס )‪ (Werner Krauss‬ששיחק בסרט את הרב לויב‪ ,‬נענה מיד להצעת העבודה‬ ‫ואף קיבל על כך חמישים אלף מרק‪ 43.‬אבל לא כל השחקנים שנקראו עלײַידי הארלן‬ ‫לשחק בסרט נענו לבקשה‪ .‬גיזן הראה כי לפחות במקרה אחד‪ ,‬שחקן בשם אלברכט‬ ‫שנהלס )‪ (Albrecht Schoenhals‬סירב בתקיפות לקבל תפקיד בסרט בשל התנגדותו‬ ‫‪44‬‬ ‫לנאצים ואף הוחרם בשל כך‪.‬‬ ‫עם תחילת הפקתו של הסרט בינואר ‪ 1940‬נסע הארלן לביקור בפולין כדי לצפות‬ ‫בחיי היהודים‪ ,‬וכדי לחפש ניצבים יהודים לסרט‪ .‬החוקרת סוזן טגל )‪(Susan Tegel‬‬ ‫ייחדה מחקר שלם לנושא השימוש בניצבים יהודים בסרט‪ ,‬והיא מתארת בפירוט את‬ ‫נסיעתו של הארלן לפולין‪ 45.‬בלובלין נפגש הארלן עם רב הקהילה המקומי וביקש את‬

‫‪175‬‬

‫‪176‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫סיועו במציאת מאה יהודים לשם צילום הסרט‪ .‬הרב שוכנע כי מטרותיו של הארלן‬ ‫חיוביות‪ ,‬וכי השתתפות יהודים בסרט תסייע בהרחקת והשכחת דעות קדומות על‬ ‫היהודים ונאות לסייע לו‪ 46.‬בתמורה הבטיח הארלן לסייע בהשבת ספרים ומגילות‬ ‫עתיקות שהוחרמו מבית הכנסת‪ .‬ביומנו ציין כי היהודים היו כה אסירי תודה עד‬ ‫שהעניקו לו במתנה ספר תורה‪ .‬עם תום הביקור רוכזו יחדיו מאה ועשרים יהודים‪,‬‬ ‫אורגנה בעבורם תחבורה לגרמניה ואף לינה בברלין‪ ,‬וכן פיקוח רפואי‪ .‬העיתונות‬ ‫הגרמנית הונחתה בהוראת שעה מיוחדת שלא לציין את הגעתם הצפויה של היהודים‬ ‫לעיר לצורך צילומי הסרט‪ .‬ואולם‪ ,‬בשל מגיפת טיפוס שהתפרצה ברובע היהודי לא‬ ‫הורשה הארלן להכניס את היהודים לברלין על ידי שירותי הפיקוח הרפואיים‪ ,‬וכך‬ ‫‪47‬‬ ‫נאלץ לזנוח את תוכניותיו‪ ,‬ולצלם רק קטע קצר אחד בתוך רובע יהודי בפולין‪.‬‬ ‫את היהודים שהשתתפו בסרט אסף הארלן בפראג‪ ,‬ואף צילם אותם שם באולפני‬ ‫ברנדוב )‪ .(Barrandov‬לפי אחת העדויות הסתייע הארלן באנשי ס”ס כדי לאתר‬ ‫‪48‬‬ ‫ולכפות על יהודים להשתתף בסרט‪ ,‬ואולם לא ברור עד כמה עדות זאת מהימנה‪.‬‬ ‫הארלן עצמו טען כי רב העיר בפראג הוא ששיתף עימו פעולה‪ ,‬ואולם בבדיקה‬ ‫שנערכה בעת משפטו לא נמצא רב העונה לשם שסיפק הארלן‪ .‬טגל הביאה מספר‬ ‫עדויות לפיהן היהודים שהשתתפו בסרט גויסו במשרדי הרישום בפראג‪ ,‬ואף שולם‬ ‫להם כסף על השתתפותם‪ .‬לדידה‪ ,‬יש להכניס את טענות עוזריו של הארלן‪ ,‬לפיהן‬ ‫ביקשו היהודים להשתתף בסרט‪ ,‬לתוך הקשר‪ ,‬כלומר‪ :‬המחסור החמור במזון והצעדים‬ ‫‪49‬‬ ‫שנקטו השלטונות נגד היהודים‪ .‬היא מסבירה שלמעשה לא הייתה בידם ברירה‪.‬‬ ‫עדויות היהודים במשפטו של הארלן הצביעו על תמונה מורכבת במיוחד‪ :‬בעוד עד‬ ‫אחד טען שהארלן השתמש באיומים מרומזים להפעלת כוח אם לא יעשה כרצונו‪,‬‬ ‫‪50‬‬ ‫טענה אשתו של אחד הזמרים היהודים בסרט כי הארלן הפגין יחס הומאני‪.‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1940‬שוחרר הסרט לאקרנים בגרמניה‪ .‬גבלס ציין ביומנו‪" :‬זוהי‬ ‫הצלחה גדולה‪ .‬עבודה של גאון ]בהתייחסו להארלן — ש"ח[‪ .‬בדיוק הסרט האנטישמי‬ ‫שרצינו"‪ 51.‬גבלס היה כה מרוצה עד שהורה לשלוח מיידית את הסרט להקרנה‬ ‫בוונציה במסגרת פסטיבל הסרטים הגרמניײַאיטלקי‪ 52.‬התכנייה תיארה את עלילת‬ ‫הסרט בפירוט‪ :‬כיצד מלווה יהודי זיס כספים לדוכס‪ ,‬ובתמורה מקבל את השליטה‬ ‫הפיננסית על העיר כולה‪ .‬איך חוטף זיס את דורתיאה שטרום היפהפייה ואונס אותה‬ ‫בברוטאליות‪ ,‬בשעה שמשרתיו מענים את בעלה במרתף‪ .‬כיצד נמלטת שטרום‬ ‫ואחר כך מתאבדת‪ ,‬איך מת הדוכס וכיצד מובא זיס למשפט ונידון למוות‪ .‬לבסוף‬ ‫מבשרת התכנייה על עזיבת היהודים את העיר בעוד שופטו של זיס מזהיר‪" :‬מי יתן‬ ‫ואזרחיהן של מדינות אחרות לעולם לא ישכחו לקח זה"‪ 53.‬בראיון לכתב העת הסרט‬ ‫)‪ (Der Film‬עם צאת "יהודי זיס" לאקרנים הקיש הארלן בעצמו בין העלילה לחוקי‬ ‫נירנברג וציין כי כבר לפני מאתיים שנה נדון למוות יהודי שקיים יחסי מין עם‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫נוצרייה‪:‬‬ ‫כאן אני מתאר יהדות אמיתית כמו שהייתה ומתקיימת כעת בפולין‪ .‬בניגוד‬ ‫ליהדות מקורית זאת אנחנו רואים את זיס‪ ,‬היועץ הפיננסי האלגנטי לחצר‬ ‫‪54‬‬ ‫]הדוכס[‪ ,‬הפוליטיקאי המחוכם‪ ,‬בקיצור‪ ,‬היהודי בתחפושת‪.‬‬ ‫במקביל לצאתו של הסרט לאקרנים בברלין קיבלו העיתונים הנחיות לכתיבה על‬ ‫הסרט‪ .‬הם התבקשו להדגיש כי יהודים כמו זיס ניצלו את מעמדם וכוחם לא לטובת‬ ‫הקהילה כי אם לטובת גזעם שלהם‪:‬‬ ‫זהו תפקיד כל העיתונים להדגיש את התכונה היהודית האופיינית הזאת‬ ‫ולהשתמש בהזדמנות זו של הצגת הבכורה של הסרט לטבוע באנשינו ]‪[...‬‬ ‫את המסר לפיו כל יהודי חושב רק על רווחתו שלו ושל אחיו לגזע‪ ,‬אפילו‬ ‫‪55‬‬ ‫כשהוא מעמיד פנים שמניעיו נדיבים ]לכולם[‪.‬‬ ‫ובכל זאת ציין גיטליס כי הוראות מיניסטריון התעמולה לעיתונות היו להתייחס‬ ‫לסרט כאל סרט בידורי ולא סרט תעמולה‪ 56.‬גבלס היה משוכנע שהמסר יובן גם‬ ‫‪57‬‬ ‫ללא הדרכה מפורשת מדי‪.‬‬

‫המבע הקולנועי‬ ‫ענייננו אמנם בחינה היסטורית של סרטי התעמולה‪ ,‬ואולם לא נוכל לחמוק מדיון‬ ‫קצר ברעיונות המופשטים ובשלל האסוציאציות שביקשו יוצרי הסרטים ליצור בקרב‬ ‫צופיהם‪ .‬במידת האפשר ננסה לבחון זווית זאת דרך זיכרונותיהם של היוצרים עצמם‪,‬‬ ‫והיכן שהדבר אינו אפשרי יעשה שימוש בפרשנות שנעשתה לסרטים על ידי מומחי‬ ‫תעמולה וקולנוע‪.‬‬

‫ניתוח "היהודי הנצחי"‬ ‫גיטליס העריך כי ההשפעה של "היהודי הנצחי" על הצופה נפגמת באופן מהותי‬ ‫בשל מה שהוא מכנה "מחסור בעקיבות רציונאלית"‪ ,‬ובכל זאת הגירויים החושיים‬ ‫שיוצרות מספר סצנות בסרט הם בעלי אפקט חזק במיוחד‪ .‬היפלר‪ ,‬במאי הסרט‪,‬‬ ‫נדרש בעצמו לאפקט הנדרש של הסרט על הצופה‪:‬‬ ‫אם נותנים לתמונות לשקוע בתוך ההכרה‪ ,‬יש להודות כי אפילו הקריקטורות‬

‫‪177‬‬

‫‪178‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫והביצועים מעוררי השנאה ביותר נותרים הרחק מאחורי המציאות‪ .‬כל אחד‬ ‫‪58‬‬ ‫שראה תמונות אלה אמר אותו הדבר‪ :‬סימפוניה של גועל ואימה‪.‬‬ ‫לפי גיטליס‪ ,‬הקריין בסרט יוצר הפרדה בין הצופים )והוא עצמו( לבין נושא הסרט‬ ‫— היינו‪ ,‬היהודים‪ .‬השימוש המתמיד בגוף ראשון )"לנו הגרמנים‪ ("...‬למול תחימת‬ ‫היהודי בקטגוריית ה"אחר"‪ ,‬רומזת כי מעבר לגבולות הקהילה הגרמנית המוכרת‬ ‫רובצת סכנה‪ 59.‬את הרגשות הללו ניסה היפלר להשיג באמצעות הצגת דימויים‬ ‫המעוררים אסוציאציות צורניות ותת הכרתיות‪ .‬אלה נפוצות מאד בסרטי תעמולה‬ ‫ונועדו להוביל את הצופה למסקנות אנטיײַלוגיות‪ ,‬ובמקרה שלנו לפיתוח רגשי‬ ‫שנאה כלפי היהודים‪ .‬גיטליס הסביר כי זהו מנגנון פרימיטיבי המפעיל רפלקסים‬ ‫מותנים במקום טיעונים‪ .‬לאחר שנוצר תהליך ההרחקה מן היהודי‪ ,‬יכול התעמלן‬ ‫‪60‬‬ ‫ליצור כל תמרון הרצוי לו‪.‬‬ ‫להלן נסקור כמה מן הסצנות והסוגיות המרכזיות שבהן ניתן לאפיין תתײַטקסט‬ ‫)‪ (subtext‬ייחודי מעבר לאמירות שטנה והצגות גרוטסקה )כלומר‪ ,‬לא נתעכב על‬ ‫הקטעים בעלי המאפיין הפוליטי שהם ברורים ונהירים(‪:‬‬ ‫א‪ .‬רמשים על הקיר בבתי היהודים — בסצנת הפתיחה של הסרט חולפת המצלמה‬ ‫על כמה טיפוסים יהודים "אופייניים"‪ ,‬ומתעכבת על צורת המחייה שלהם‪.‬‬ ‫במיוחד בולט בסצנה זו צילום התקריב של רמשים )תיקנים‪ ,‬פרעושים‪ ,‬נמלים‬ ‫וכו'( הנמצאים על הקיר באחד הבתים‪ .‬גיטליס ציין בפרשנותו כי המסר של‬ ‫הסצנה הוא שהמשפחה היהודית חיה בחוסר כבוד‪ ,‬במקום מלוכלך‪ ,‬מוזנח‬ ‫וללא היגיינה בסיסית‪ .‬הקריין מסביר שזוהי אינה משפחה ענייה‪ ,‬כי אם בחירה‬ ‫של היהודים באשר הם לחיות בזוהמה‪ .‬חיים אלה‪ ,‬הוא ממשיך‪ ,‬מנוגדים לחיי‬ ‫המשפחה הגרמנית הנקיים והמסודרים‪ .‬תחושת הגועל משתלטת על הצופה‬ ‫‪61‬‬ ‫בעל כורחו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הנגדת האדם העובד — היהודי מוצג כמי שעוסק בתגרנות בלבד‪" ,‬סחרײַ‬ ‫מכר" קטנוני ומכוער בסחורה מלוכלכת‪" .‬אין להם אידיאלים ולא מוסר‪ ,‬ודתם‬ ‫מלמדת אותם לעשוק ולרמות את מי שאינו יהודי"‪ ,‬מסביר הקריין‪ .‬למול‬ ‫היהודי הזה‪ ,‬מוצגת דמותו של הגרמני עמלײַהכפיים‪ .‬גיטליס הסביר כי עיקרון‬ ‫ההשוואה מושג באמצעות צילומי תקריב של דמויות דוחות מראה )יהודים(‪,‬‬ ‫המוחלפות בצילומי תקריב של ידיים שריריות עובדות‪ ,‬הלמות פטישים‬ ‫וגוף חזק‪ 62.‬העובדים הגרמנים מצולמים מזווית נמוכה‪ ,‬המגדילה קומתם‬ ‫על המסך‪ .‬היהודים‪ ,‬מאידך‪ ,‬מצולמים מגובה רב מה שמקטין קומתם ומציג‬ ‫אותם כחרקים וטפילים המתרוצצים במעין כלוב‪ .‬לפי גיטליס השתייכותם של‬ ‫הטיפוסים השונים המוצגים בסרט למחנה הגרמני או למחנה האויב — היהודי‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫ג‪.‬‬

‫ד‪.‬‬

‫ה‪.‬‬

‫ו‪.‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫ברורה בכל שלב מעצם הופעתם החיצונית‪ ,‬שהיא השתקפות לכאורה של‬ ‫‪63‬‬ ‫ערכיהם המוסריים‪ .‬זוהי משימה שבה הצליח התעמלן הנאצי‪.‬‬ ‫הנגדת המוזיקה — כאשר מוצגים הטיפוסים ה"ארים" בסרט‪ ,‬משתנה מוזיקת‬ ‫הרקע החלושה והצרחנית למוזיקה הרמונית המגיעה לאוקטאבות גבוהות‬ ‫במיוחד‪.‬‬ ‫הנחש המתפתל; היהודי המשתלט על העולם — המעקב ההיסטורי אחרי‬ ‫תהליך נדידתו של היהודי בעולם נעשה באמצעות אנימציה‪ .‬לפי המצג של‬ ‫טאוברט שכתב את התסריט נעשתה הנדידה הזאת ממסופוטמיה למצרים‪,‬‬ ‫משם לארץ ישראל ומשם לכיבוש של כל אירופה‪" .‬הנדידה" הזאת מודגמת‬ ‫באמצעות נחש מתפתל )דמות הזכורה מהפרוטוקולים של זקני ציון( המצליח‬ ‫לחדור לעוד ועוד חלקות טובות‪ .‬לאט לאט נוצרת על המסך רשת של מעין‬ ‫קורי עכביש המכסה לא רק את אירופה אלא את חצי כדור הארץ המערבי‬ ‫כולו‪ 64.‬ההמחשה החזותית של הנדודים הללו מזכירה התפרצות של מגיפה‬ ‫או התפשטות של סרטן בגוף האדם‪.‬‬ ‫היהודי כעכברוש — זו אולי הסצנה המפורסמת ביותר בסרט כולו‪ .‬היא‬ ‫מתחילה בהצגת "העכברוש האסיאתי"‪ ,‬העכברוש החום‪ ,‬עליו מספר הקריין כי‬ ‫נדד מאסיה תוך ניצול האוניות ששטו בימים והגיע לבסוף לכל מקום בעולם‪.‬‬ ‫תחילה מוצג מסלול נדודיו של העכברוש על המפה‪ ,‬ושוב זהו מסלול מתפתל‬ ‫כנחש‪ .‬בשלב השני של הסצנה‪ ,‬מתחלפת התמונה בצילום העכברוש עצמו‬ ‫בתקריב‪ ,‬ובהמשך פורצים מן הביוב עוד ועוד עכברושים דוחים המתרוצצים‬ ‫כאחוזי תזזית עד שהם ממלאים את המסך כולו‪ ,‬מאיימים לפרוץ ממנו ולקפוץ‬ ‫על הצופה‪ .‬רק בשלב זה מסביר הקריין לצופים שלא הבינו את ההקשר‬ ‫כי עכברוש זה הואײַהוא היהודי‪ 65.‬גיטליס גרס כי השוואת העכברושים‬ ‫ליהודים יוצרת לא רק אפקט של דחייה אלא הופכת את היהודי ללא אנושי‪.‬‬ ‫מבחינה זאת מה שהוא "לא טוב"‪" ,‬מכוער"‪ ,‬ו"מלוכלך" בחיצוניותו‪ ,‬זוכה‬ ‫למאפיינים דומים בפנימיותו‪ 66.‬האפקט המושג בסצנה זו לדידו הוא צורך‬ ‫עז לעצור את היהודי מהמשך ההתפשטות‪" :‬ההתאמה הריתמית הכוללת‬ ‫נותנת לסצנה מראה )תוכן קולנועי( כאילו היא נמשכת ונמשכת — אלא אם‬ ‫‪67‬‬ ‫כן תיבלם"‪.‬‬ ‫סצנת "לפני ואחרי" — בסצנה זו נראית קבוצה של יהודים בבגדיהם‬ ‫ה"מסורתיים" כשהם לבושים קפוטות‪ ,‬בעלי פיאות וזקן עבות‪ .‬כעבור כמה‬ ‫‪68‬‬ ‫שניות נראים היהודים כשהם מגולחים ולבושים בגדים אירופיים‪ .‬הדיסולב‬ ‫)‪ (dissolve‬הקולנועי יוצר מעין אפקט שינוי צורה )‪ (morphing effect‬שבו‬ ‫הופכות כל פנים בעלי מאפיינים יהודיים "מקוריים" )עטורי זקן וכיו"ב( לפנים‬

‫‪179‬‬

‫‪180‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫"אירופאיות"‪ ,‬של יהודי שנטמע‪ .‬כאן מנסה הסרט‪ ,‬לפי גיטליס‪ ,‬להראות‬ ‫שהיהודי מנסה להסוות את עצמו ולשבש את הגזע‪ 69.‬המראה המאיים והזדוני‬ ‫של היהודי בגרסת ה"לפני" מושג גם באמצעות ניגוד )‪ (contrast‬צילומי‪.‬‬ ‫היהודים לובשי השחורים מוצגים על רקע לבן‪ ,‬ועל ידי שימוש בעדשה בעלת‬ ‫‪70‬‬ ‫זווית רחבה הם נראים כמעין כתמים שחורים על רקע בהיר‪.‬‬ ‫ז‪ .‬האמנות היהודית — בקטע ארוך זה מוצגת שורה של יצירות אמנות יהודיות‬ ‫"אותנטיות"‪ ,‬למול אלו מוצגות יצירות "אריות" מן התקופה הקלאסית‬ ‫ותקופת הרנסנס‪ .‬ביצירות ה"אריות" ניכרות דמויות הרמוניות ואידיאליות‬ ‫בעוד שהיצירות היהודיות מוצגות כמעוותות‪ .‬הקריין קובע כי "היהודי מעוניין‬ ‫באופן אינסטינקטיבי‪ ,‬בכל דבר בלתי נורמאלי וסוטה ]‪ [...‬מחפש דרכים לפגוע‬ ‫בשיפוט הבריא של הגזע"‪ 71.‬גיטליס הסיק כי זהו ניסיון לשכנע את הצופה‬ ‫‪72‬‬ ‫כי היהודי אינו מסוגל לתפוס את הקונצפציה הארית של היופי‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אקסטזה מינית בבית הכנסת — כדי להנגיד בין הדת הנוצרית המוסרית‬ ‫לזאת היהודית חסרת המוסר מבקש הסרט להציג קטעים מחיי הדת היהודיים‪:‬‬ ‫אותו "סחרײַמכר" אינו מתבצע רק ברחוב‪ ,‬אלא גם בבית הכנסת עצמו‪ .‬סצנת‬ ‫התפילה הקצבית‪ ,‬נקטעת כל כמה שניות בצילומי תקריב )‪ (close-up‬של‬ ‫ידיים מחליפות כספים וסחורות תחת ספסלי בית הכנסת כאשר ברקע נשמע‬ ‫קולו של החזן‪ .‬גיטליס הסיק כי תמונות הגברים הנעים קדימה ואחורה באופן‬ ‫‪73‬‬ ‫מוגזם בסצנה זו מזכירים אקט של אקסטזה מינית בעלת אופי פרוורטי‪.‬‬ ‫ט‪ .‬השחיטה היהודית — זוהי סצנה קשה במיוחד לצפייה‪ .‬על המסך נראית‬ ‫פרה שותתת דם‪ ,‬והשוחט היהודי גוהר מעליה מאושר‪ ,‬מוחה את הדם שעל‬ ‫הסכין בידו‪ .‬הוא וחבריו צוחקים לנוכח סבלה של הפרה כרותת הראש הנעה‬ ‫בשלולית של דמה שלה‪ .‬למול המראות הללו מוצגים צילומים אידיאליים‬ ‫של חיות במרעה‪ ,‬פרות וכבשים כשהן רכות למראה ו"מאושרות"‪ .‬הקריין‬ ‫יוצא נגד מה שהוא רואה כשחיטה היהודית הכשרה הנעשית ללא הרדמת‬ ‫החיה‪ ,‬ומזכיר כמה ניסיונות לאסור אותה במדינות אירופיות "מתוקנות"‪,‬‬ ‫ובמסגרת חוקי נירנברג‪ .‬החוקר גיזן הגדיר זאת כך‪:‬‬ ‫‪Germans don’t like rats but they like pastoral lambs, and these‬‬ ‫‪peace-loving animals are falling victim to the knives of Jewish‬‬ ‫‪butchers without anesthesia. It was announced that the slaughter‬‬ ‫‪sequence contained the most cruel scenes ever depicted.‬‬

‫חוקר הסרטים אילן אבישר בנתחו את הסצנה ציין כי תכליתו של הקטע היא‬ ‫‪74‬‬ ‫לתת הכשר לפתרון של השמדה פיזית של היהודים באמצעות אנאלוגיה‪.‬‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫י‪ .‬נאום היטלר ברייכסטאג — קטע זה הגדיר גיטליס כ"שיאו של הסרט"‪ .‬על‬ ‫המסך מוקרנים קטעים מהופעתו של היטלר בפני הרייכסטאג בײַ‪ 30‬בינואר‬ ‫‪ 1939‬בה הוא מאיים בהשמדת היהדות הבינלאומית‪ ,‬אם זאת תביא למלחמה‬ ‫באירופה‪ .‬את הסרט חותמים צילומים ממצעד צבאי ובו אנשי ס"ס ונערות‬ ‫בלונדיניות כשהם לבושים בסמלים נאציים וכן דברי קריינות על הצורך‬ ‫ב"סילוק הכיעור והאיײַאנושיות של היהדות העולמית‪ ,‬שתקפה והחליאה‬ ‫אותנו במשך השעה האחרונה"‪ 75.‬מבקרי הקולנוע מאותה העת הסבירו כי‬ ‫מקטע הסיום הוא "כמו לחזור ולראות את האור לאחר האפלה‪ .‬שוב אנו‬ ‫מוקפים בגרמנים ובחיים גרמניים‪ .‬אנו חוזרים ממסע למרחק רב‪ ,‬ושוב אנו‬ ‫‪76‬‬ ‫מנותקים מן היהודים"‪.‬‬ ‫בתום המלחמה קבעה מועצת בעלות הברית )‪ (Allied Commission‬כי "היהודי‬ ‫הנצחי" הוא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לתעמולה נאצית אנטישמית ישירה‪ .‬הם‬ ‫‪77‬‬ ‫העריכו כי מדובר בסרט הנתעב אך השנון ביותר שנעשה אי פעם לצריכה המונית‪.‬‬ ‫למרות עריכה פנימית טובה בחלק מהסצנות‪ ,‬ועבודת המצלמה האיכותית‪ ,‬הסיק‬ ‫גיטליס כי הסרט הוא כישלון אמנותי — גם כסרט וגם כתעמולה‪ .‬הסיבה העיקרית‬ ‫לדידו היא שהוא הרחיק לכת מבחינה אמנותית ואסתטית‪ ,‬ולא יצר מתח אצל הצופה‪.‬‬ ‫מולר וקולברט העריכו כי "היהודי הנצחי נכשל בהשגת מטרותיו המוצהרות"‪.‬‬ ‫הסיבות לכך הן היעדר השתתפות פעילה של הקהל בסרט בשל קיומו של מספר‬ ‫יודע כל‪ ,‬ברוטאליות יתרה ודוקומנטריה שאיננה מהימנה‪ 78.‬האם גם בקופות היה‬ ‫זה כישלון? זאת נבדוק בהמשך‪.‬‬

‫ניתוח "יהודי זיס"‬ ‫מרבית החוקרים נוטים להסכים כי הסרט השיג את מטרותיו התעמולתיות‪ .‬לפי‬ ‫גיטליס הסרט מבקש ליצור תיחום גיאוגרפי‪ ,‬מוסרי וגזעי בין היהודי — שמקומו בגטו‬ ‫— ובין הארי — שמקומו בעיר שטוטגארט‪ .‬כל עוד נשאר היהודי בתחום המושב שלו‬ ‫נשמר האיזון‪ ,‬ואולם כאשר הוא משיג השפעה ושליטה באמצעות כספו ולבסוף גם‬ ‫נכנס פיזית לתחום הארי — האיזון מופר‪ .‬הסכנה אינה רק פיננסית‪ ,‬אלא פיזית ממש‬ ‫— זיהום דמה של האישה הארית ומכאן הריסת הגזע כולו‪ .‬גם הלקח אמור להיות‬ ‫ברור‪ :‬החזרת היהודי לתחומו כדי להשיב את ההרמוניה המוסרית שהופרה‪ 79.‬עוד קבע‬ ‫גיטליס כי הסרט פועל באמצעות יצירת התמרמרות אצל הצופה שתביא להתפרצות‬ ‫של רגשות ויצרים‪ .‬כדי להעצים את אלה נוקט הסרט באמצעים ארוטיים‪.‬‬

‫‪181‬‬

‫‪182‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫להלן נבחן כמה מן הסוגיות המרכזיות בסרט המדגישות עניינים אלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬מוזיקה — הסרט נפתח בשיר גרמני ידוע מן המאה הײַ‪ 15‬אשר מופרע לפתע‬ ‫במוזיקה "יהודית" צורמנית ובשירתו של חזן בית הכנסת‪ .‬ואולם עד מהרה‬ ‫מתחזקת המוזיקה הגרמנית ומציגה את דורתיאה ואהובה כשהם בשטוטגארט‪,‬‬ ‫רחוקים מכל צרה‪ .‬כבר בשלב הזה — הסיק גיטליס — מנסים יוצרי הסרט‬ ‫להציג ניסיון של היהודי לצאת מתחומו‪ 80.‬הארלן טען שהיהודים הובאו לסרט‬ ‫מלכתחילה רק בשל היכרותם עם המוזיקה היהודית הייחודית ועם המנהגים‪,‬‬ ‫ואולם החוקרת טגל מראה כי השירה היהודית שבה נעשה שימוש בסרט‬ ‫אינה אופיינית‪ ,‬והשיר שהובא הוא שיר עם בדואי שפעילים ציונים כתבו לו‬ ‫מילים בעברית וקראו לו "שיר הגמל"‪ ,‬במיוחד כדי שישמע "לא אירופאי"‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫בכל מקרה קבעה טגל שרוב היהודים באירופה כלל לא הכירו את השיר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עולם הגטו ובית הכנסת — את צילום ארמון הדוכס מחליף עד מהרה באפקט‬ ‫"דיסולב"‪ 82‬שלט בעברית המוצב בכניסה לגטו של פרנקפורט‪ .‬הגטו אמור‪,‬‬ ‫לפי גיטליס‪ ,‬ליצור אצל הצופה הנגדה ברורה לעולם הארי של שטוטגארט‪.‬‬ ‫הסימנים הגזעיים ביהודי הגטו ניכרים בכל צילום‪ :‬שיער שחור‪ ,‬זקן עבות‪,‬‬ ‫הליכה שפופה ורועדת‪ ,‬חוסר היגיינה‪ ,‬שפת דיבור משונה שהיא בליל בין‬ ‫גרמנית ליידיש ושיעול חורקני‪ .‬זיס עצמו וגם לוי עוזרו הם דמויות יהודיות‬ ‫אופייניות‪ ,‬וכך גם יתר יושבי הגטו‪ .‬באחד החלונות מופיע יהודי שתום עין‬ ‫ולצידו בתו‪ ,‬שערה פרוע‪ ,‬החזה שלה גלוי בחלקו והיא מניעה את שפתיה‬ ‫בדרך רמז‪ .‬היא ואביה מנהלים ויכוח או משא ומתן עם השוחט הנמצא במפלס‬ ‫הרחוב כשהוא מסתיר את סכינו בתוך סינרו מוכתםײַהדם‪ .‬השיחה אינה ברורה‪,‬‬ ‫ועל הצופה להבין לבדו על מה השלושה מדברים‪ .‬בתוך ביתו של זיס מנסים‬ ‫שליחיו של הדוכס לשכנעו למכור לדוכס שרשראות יקרות ערך‪ .‬זיס דורש‬ ‫מחיר גבוה במיוחד ומוכן להפחיתו רק אם יאפשרו לו להיכנס לשטוטגארט‬ ‫בעצמו ולמסור לדוכס את השרשראות‪ .‬למרות האיסור על כניסת יהודים‬ ‫לעיר‪ ,‬נאותים לבסוף השליחים לצייד אותו באישור הדרוש‪ .‬זיס מגלח את‬ ‫זקנו‪ ,‬מסרק את שערו על פי אפנת החצר‪ ,‬מסיר את הקפוטה ועוטה על עצמו‬ ‫‪83‬‬ ‫לבוש אצולה‪ .‬בחלק זה מומחש בעיני הצופה רעיון "היהודי בתחפושת"‪.‬‬ ‫החוקרת טגל בדקה ומצאה כי בסצנות בית הכנסת נעשה שימוש ביהודים‬ ‫שהובאו במיוחד לשם כך‪ ,‬ולא בשחקנים‪ ,‬וזאת כדי להראות דמויות יהודיות‬ ‫"אותנטיות"‪ 84.‬בסצנה השנייה בה מוצג בית הכנסת‪ ,‬כאשר מגיע זיס כדי‬ ‫לשכנע את הרבי לגייס כסף להצלת הדוכס‪ ,‬נראים היהודים המצולמים כשהם‬ ‫בעיצומה של תפילה‪ .‬הארלן טען בדיעבד כי נתן ליהודים יד חופשית בבחירת‬ ‫התפילה‪ .‬אולם בתסריט נכתב כי הטקס הפולחני שיוצג הוא של חג הפורים‪.‬‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫בדיקתה של טגל העלתה כי זוהי אינה תפילה שבועית רגילה או חגיגות חג‬ ‫הפורים‪ ,‬אלא בסבירות גבוהה תפילה הקשורה בחג שמחת תורה‪ .‬היא הסיקה‬ ‫שתפילה זאת נבחרה בשל העובדה שיש בה מספר שורות העוסקות בנקמה‬ ‫"עין תחת עין ושן תחת שן"‪ .‬לדידה‪ ,‬הארלן ביקש להראות שהיהדות מעודדת‬ ‫נקמה בגויים‪ .‬סיבה נוספת לבחירת שמחת תורה היא המאפיינים הייחודיים‬ ‫של הטקס‪ ,‬ובמיוחד הריקודים עם ספר התורה‪ .‬המטרה כפי שהוגדרה בתסריט‬ ‫הייתה ליצור "אפקט דמוני"‪ 85.‬לכך התוספו גם תנועות אקסטטיות שאינן‬ ‫תואמות למוזיקה‪ ,‬גם הן נועדו ליצור אפקט צורמני‪ .‬ואולם טגל טענה כי‬ ‫מצאה כמה אלמנטים נוספים המעידים על פברוק של התפילה כולה‪ ,‬והיותה‬ ‫קטע מבוים על ידי הארלן ואנשיו‪ .‬בהסתמכה על בדיקות אצל מומחי דת‬ ‫וראיונות עם ניצולים היא הסיקה כי היהודים המצולמים בבית הכנסת‬ ‫השתמשו בכינוי האל "אדושם" ולא כמקובל ב"אדוני" שכן לא רצו לחלל‬ ‫את כבוד השם‪ ,‬ביודעם כי מטרת הקטע כולו היא הצגת היהדות כמגוחכת‬ ‫ושטנית‪ .‬עוד מצאה טגל כי התפילה שונה בתכלית מכל פולחן יהודי שהיה‬ ‫מוכר בגרמניה עצמה במאות השנים האחרונות‪ ,‬או בפראג שם צולם הסרט‬ ‫בפועל‪ .‬הארלן הסביר את העיוותים בסצנת בית הכנסת בהתערבותו של גבלס‬ ‫שביקש לשוות להם מראה אנטישמי‪ ,‬וברצונם של היהודים שהשתתפו בסרט‪,‬‬ ‫ואולם גם בעניין זה לא ייחסה לו טגל אמינות רבה והסיקה כי הדבר נועד‬ ‫ליצור טיפוס סטריאוטיפי של היהודי‪ 86.‬עדותו של אחד מהניצבים היהודים‬ ‫ששרדו את המלחמה‪ ,‬יש בה כדי לשפוך אור על חלקו של הארלן וכוונתו‬ ‫בסצנה‪:‬‬ ‫הארלן ייחס חשיבות מיוחדת לסצנת בית הכנסת‪ :‬על אלו המתפללים‬ ‫להתנדנד מצד לצד‪ ,‬מנהג שרווח רק במזרח‪ .‬הארלן תחילה קיבל את‬ ‫ההתנגדות שהתנועעות זאת כבר אינה קיימת בתפילה במערב אירופה‪,‬‬ ‫וכי אין לה כל קשר לתפילה‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬בזמן הצילומים הוא הפתיע‬ ‫את הזמרים היהודים כאשר הביא לפתע קהל של מאתיים ניצבים לאײַ‬ ‫יהודים עבור הסצנה ודרבן אותם לעשות ]‪ [...‬מה שחמישים זמרים יהודים‬ ‫‪87‬‬ ‫לא הסכימו לעשות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הריסת ביתו של הנפח בוגנר — בוגנר הוא אחד מתושבי שטוגארט מן המעמד‬ ‫הנמוך‪ .‬כאשר ממונה זיס לתפקיד היועץ הכספי לדוכס הוא דורש מבוגנר‬ ‫לשלם סכום כספי גבוה בעבור מחצית מביתו הבנוי לטענת זיס על תחום‬ ‫הרחוב השייך לדוכס‪ .‬כאשר לא יכול בוגנר לשלם‪ ,‬מורה זיס על הריסת‬ ‫מחצית הבית‪ .‬המראה הקשה של הבית ההרוס צורם במיוחד לצופה בסרט‪.‬‬ ‫גיטליס הסיק כי סצנה זו נועדה לצייר אצל הצופה את דמותו של היהודי‬

‫‪183‬‬

‫‪184‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫אשר אינו מוכן לוותר על "ליטרת הבשר" שלו‪ ,‬ומוכיח שוב שכל עניינו הוא‬ ‫ניצול הגוי והשתלטות על רכושו‪ .‬כאשר בוגנר מנסה להתנקש בחייו של זיס‪,‬‬ ‫‪88‬‬ ‫מצליחים בקושי רב השוטרים להצילו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כניסת היהודים לשטוטגארט — זיס מצליח לשכנע את הדוכס לבטל את‬ ‫האיסור על כניסתם של יהודים לשטוטגארט‪ ,‬ואלה נוהרים בהמוניהם אל תוך‬ ‫העיר‪ .‬טגל ציינה במחקרה כי הארלן עשה שימוש בקטע זה ביהודים שהובאו‬ ‫במיוחד ולא בשחקנים‪ .‬בין שבעים למאה איש‪ ,‬בהם גם נשים‪ ,‬מצולמים בקטע‬ ‫זה מן המרחק כשהם נוהרים לתוך שטוטגארט‪ .‬האפקט המאיים של פלישת‬ ‫‪89‬‬ ‫היהודים ברור לחלוטין‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הדוכס קארל מגיע להתייעצות בגטו — בהמשך חוזר הסרט אל בית הכנסת‪,‬‬ ‫הפעם מביא זיס את הדוכס לקבל עצה אסטרולוגית מהרב לויב‪ .‬האפקט‬ ‫הדרמתי של סצנה זו הושג‪ ,‬לפי גיטליס‪ ,‬באמצעות צילום מן המרחק של‬ ‫הקבוצה ההטרוגנית מבחינה גזעית‪ :‬הרב הלבוש בבגדים מסורתיים‪ ,‬זקן עבות‪,‬‬ ‫ויורק ליחה לכל עבר‪ .‬לידו הדוכס שאמנם לבוש בבגדי אצולה‪ ,‬ואולם חזותו‬ ‫החיצונית ײַ ובעיקר שומנו הנשפך מכל עבר — הם שמציגים אותו כ"ארי‬ ‫שסרח"‪ ,‬וזאת בגלל תאוותו המינית ובגידתו בעמו‪ .‬ליד הדוכס עומד המשרת‬ ‫השחור המייצג רמה גזעית אחרת לגמרי‪ ,‬נחותה אמנם בפני עצמה‪ ,‬אך גבוהה‬ ‫‪90‬‬ ‫מזו של היהודי‪ .‬ובמרכז החבורה נמצא זיס עצמו‪" ,‬היהודי בתחפושת"‪.‬‬ ‫ו‪ .‬סצנת האונס — למן תחילת הסרט ניתן לראות בנייה הדרגתית של מתח‬ ‫לקראת סצנת האונס של דורתיאה על ידי זיס‪ .‬דורתיאה‪ ,‬בת אצולה‪ ,‬מכניסה‬ ‫בתמימותה את זיס בעגלתה אל תוך התחום הארי‪ ,‬היינו שטוטגארט‪ .‬גיטליס‬ ‫הסיק כי כבר אקט זה‪ ,‬למרות שנעשה בתמימות‪ ,‬הוא שיוביל לפי ההיגיון‬ ‫הנאצי למותה של דורתיאה בהמשך שכן היא תאלץ לשלם בעבור שגיאתה‪.‬‬ ‫לאחר שכבר התבסס בתפקידו מארגן זיס נשף חשק אליו יוזמנו כל בנותיה‬ ‫של נסיכות וירטמברג כדי שיוכל הדוכס למצוא לעצמו נערות חן חדשות‪.‬‬ ‫בעבור זיס זוהי הזדמנות לפגוש שוב בדורתיאה שכבר התארסה בשלב זה‬ ‫לאחר‪ ,‬אדם בשם פאבר‪ .‬זיס מכריח אותה לרקוד עימו וקירבתם מובלטת‬ ‫בסצנה זו באמצעות צילום תקריב המדגיש את קירבת פניו של זיס אל חזה‬ ‫של דורתיאה‪ .‬לפי גיטליס‪ ,‬מטרתה של סצנה זו היא להפוך את תאוותו‬ ‫של היהודי לגלויה‪ 91.‬בהמשך‪ ,‬כאשר מבקשים בני העיר‪ ,‬ובהם בעלה של‬ ‫דורתיאה‪ ,‬פאבר )אביה חיתן בין השניים מיד לאחר הנשף(‪ ,‬להתקומם נגד‬ ‫הדוכס בעקבות הכנסת היהודים לעיר שובה זיס את פאבר ומוביל אותו אל‬ ‫תא העינויים‪ .‬דורתיאה המבקשת לשחרר את בעלה מגיעה אל חדרו של זיס‬ ‫עם עצומה לשחרורו‪ .‬כאן מגיע לשיאו הסרט‪ :‬מבעד לחלון שומעת דורתיאה‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫את זעקותיו של בעלה המעונה‪ ,‬וזיס עצמו מציע לה שיפסיק את העינויים‬ ‫אם תתמסר לו‪ .‬היא נכנעת לו והוא מבצע בה את זממו‪ .‬סצנה זו של אונס‪,‬‬ ‫העיר גיטליס‪ ,‬נבנית בחיתוכי ביניים חדים ממתקן העינויים‪ ,‬שם זועק פאבר‬ ‫הבעל מכאב‪ ,‬ובחזרה אל חדרו של זיס‪ ,‬שם נאנסת דורתיאה‪ .‬חיתוכים אלו‬ ‫יוצרים אפקט פסיכולוגי‪" :‬הפנייה לרגשות המיניים של הקהל עוד מוגברת‬ ‫עלײַידי הפנייה לרגשות הסדיסטיים כלפי היהודים"‪ 92.‬האקט המיני עצמו אינו‬ ‫מוצג בסרט‪ ,‬ואולם הרמיזות הצורניות והווקליות לו יוצרים אפקט ארוטי חזק‬ ‫ביותר‪ .‬גיטליס הסביר כי מוטיב האונס היה בשנים אלה שבהן הופק הסרט‬ ‫מקור מועדף ליצירה של זעם בקרב בעלי נטיות פוריטאניות כמו העם הגרמני‪.‬‬ ‫זיס‪ ,‬לא זו בלבד שגנב את כספי העם‪ ,‬והשתלט על עירם — הוא אף מזהם‬ ‫את גזעם‪ .‬דורתיאה‪ ,‬לפי גיטליס‪ ,‬היא האישה הנאצית האידיאלית‪ :‬תמימה‪,‬‬ ‫פסיבית וסבלנית‪ .‬גורלה האכזר בהתאבדות הוא תולדה של האונס והעובדה‬ ‫שהחמיצה את יעודה בחיים — להיות אם ושומרת הגזע הארי‪ .‬היא נענשת‬ ‫על שהכניסה את זיס בשערי העיר‪ 93.‬גיטליס סיכם באומרו כי "'יהודי זיס'‬ ‫אינו מספר רק על אונס נערה גרמנייה עלײַידי יהודי‪ ,‬אלא על אונס גרמניה‬ ‫‪94‬‬ ‫כולה על ידי היהודים"‪.‬‬ ‫ז‪ .‬תלייתו של זיס — תלייתו של זיס היא מבחינת יוצרי הסרט ניצחון הטוב‬ ‫על הרע‪ .‬לאחר האונס מתחיל זיס לאבד את כוחו ואטײַאט הוא חוזר לתחום‬ ‫המחייה שלו‪ :‬דורתיאה מתאבדת‪ ,‬ולאחר שהדוכס מת מהתקף לב‪ ,‬עומד‬ ‫זיס למשפט ולבסוף מוצא להורג‪ .‬גיטליס הרהר בשאלה האם במונחים של‬ ‫תעמולה מסורתית סצנת התלייה עלולה הייתה לעורר רגשי רחמים על זיס‪,‬‬ ‫ואולם הוא קבע לבסוף כי הקהל שכבר בחר ביהודים כרע האולטימטיבי‪,‬‬ ‫יכול היה לראות בהוצאה להורג אקט סימבולי של נקמה‪ 95.‬וולץ בנתחו את‬ ‫הקטע הסיק כי הקהל לא יכול היה שלא להקיש בין ‪ 1738‬ובין גרמניה של‬ ‫‪ ,1940‬וכן שעיתוני התקופה סייעו לצופה לחבר בין שתי התקופות‪ 96.‬חוקר‬ ‫הסרטים אבישר הולך בפרשנותו רחוק אף יותר ומסיק בנתחו את הסצנה כי‬ ‫היא חורגת מגבולות העלילה והופכת "לתמונה אקסמפלרית של ג'נוסייד"‬ ‫שהאפקט החושני שבה יוצר הנאה סדיסטית שהמסר הברור שלה הוא הצורך‬ ‫‪97‬‬ ‫להרוג יהודים‪.‬‬ ‫בבואו לסכם את המסר שמבקש הסרט להעביר הסיק גיטליס כי המכשיר העיקרי‬ ‫להעברת המסר אינו זיס כי אם הדוכס‪ .‬באמצעות גורלו של הדוכס‪ ,‬מונחה קהל‬ ‫הצופים להבין שהארי חייב לשמור על טוהר הגזע‪ ,‬ואם לא יעשה כך יהפוך לעבדו‬ ‫‪98‬‬ ‫של היהודי‪ .‬זיס‪ ,‬לפי גיטליס‪ ,‬הוא רק סרסור לתאוות המיניות של הדוכס‪.‬‬

‫‪185‬‬

‫‪186‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫השפעת הסרטים על פי דוחות מודיעין ותיעוד מקורי אחר‬ ‫דו"חות מנגנון הס"ד ) ‪ ,(Sicherheitsdienst‬ובמיוחד דו"חות עמדות הציבור‬ ‫)‪ (Stimmungsberichte‬יחד עם שורה של נתונים סטטיסטיים שנאספו על ידי הרייך‬ ‫השלישי מספקים לנו מקור מידע מהימן יחסית על הדרך שבה התקבלו הסרטים‬ ‫על ידי המון העם הגרמני‪ .‬בנוסף למסמכים המובאים בספרות המחקרית‪ ,‬נבדוק‬ ‫להלן גם כמה דו"חות מקוריים מן האוסף של אוטו דב קולקה ואברהארד יקל )‪Otto‬‬ ‫‪ (Dov Kulka and Eberhard Jackel‬שיצא לאור בשנת ‪ *.2004‬למרות שיש בנמצא‬ ‫עדויות על זיופים של דו"חות הס"ד כדי לרצות את הדרג הפוליטי הבכיר‪ ,‬מעריכים‬ ‫חוקרים כי התחקות אחרי קטעי הדיווח המקוריים‪ ,‬לפני שאלו הפכו לדיווח הכולל‬ ‫שהוגש לפוליטיקאים הנאצים יש בהם כדי לשקף במידה מהימנה די הצורך את‬ ‫‪99‬‬ ‫"הלך הרוח" הציבורי‪.‬‬ ‫לאחר שליקט מספר מקורות העריך מולר כי "היהודי הנצחי" היה כישלון קופתי‪,‬‬ ‫"פלופ" כפי שהוא מכנה זאת‪ ,‬שדיבר בעיקר אל מי שכבר החזיק בדעות אנטישמיות‪.‬‬ ‫מולר מצא כי לא יותר ממיליון איש צפו בסרט בכל שנות הקרנתו וכי מרבית בתי‬ ‫הקולנוע סירבו להקרינו בשל חוסר העניין הציבורי‪ 100.‬הסרט הופץ על ידי חברת‬ ‫הפקה השייכת למפלגה הנאצית ונראה כי רוב ההקרנות שלו בגרמניה עצמה היו‬ ‫בפני בני נוער במהלך ימי ראשון‪ .‬בדו"חות הס"ד המובאים אצל מולר וקולברט צוין‬ ‫כי הקרנות שכאלה בפני בני נוער היו אפקטיביות בקבוצות קטנות במיוחד עבור‬ ‫אלו שאמורים היו להתגייס לצבא‪ .‬בנוסף להקרנה בפני בני נוער הופץ הסרט באופן‬ ‫נרחב בצבא הגרמני‪ ,‬ואולם לא נשתמרו נתונים היכולים להעיד על מספר האנשים‬ ‫שצפו בו‪ 101.‬הסרט הופץ לא רק בגרמניה‪ ,‬אלא גם בפולין ואפילו בפאריז הכבושה‬ ‫אחרי ‪ .1942‬עוזיאל איתר מקורות המראים כי פלוגות התעמולה של הוורמכט הן‬ ‫שהיו אחראיות על הפצת הסרט באזורים הכבושים‪ ,‬ולפחות בפאריז הופצה הגרסה‬ ‫הצרפתית של הסרט מיד לאחר שחויבו היהודים לענוד טלאי צהוב‪ ,‬והחלו הגירושים‬ ‫הראשונים למחנות ההשמדה‪ 102.‬לגבי תגובות הצופים לסרט‪ ,‬ציין דו"ח ראשון של‬ ‫הס"ד מתאריך עשרים בינואר ‪) 1940‬כחודשיים אחרי צאת הסרט לאקרנים בברלין(‬ ‫כי לאור ההודעות הרבות בתקשורת והפרסומים הייתה בקרב הציבור דריכות גדולה‬ ‫לקראת צאתו של הסרט‪ .‬עוד נכתב כי לאחר שהתקבלו כמה דיווחים מצופים עולה‬ ‫כי הציפיות לגבי הסרט התממשו‪ ,‬וכי הצילומים היו משכנעים ואפקטיביים יותר‬ ‫‪* Kulka, Otto Dov and Eberhard Jackel. Die Juden in den geheimen NS-Stimmungsberichten,‬‬ ‫‪1933-1945. Dusseldorf: Droste, 2004, [computer optical disc CD-ROM].‬‬

‫בחיבור זה עשיתי שימוש בשמונה מתוך ‪ 3,744‬תעודות הקיימות באוסף של קולקה ויקל‪ .‬פירוט בהערות‬ ‫השוליים ]ש‪.‬ח‪.[.‬‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫מאמצעי תעמולה אחרים‪ .‬עוד מציין הדו"ח כי ההשוואה בין היהודים לעכברושים‬ ‫שיוצאים ממחילותיהם הייתה מרשימה במיוחד‪ ,‬וכן זכה לתשומת לב מיוחדת תיאור‬ ‫יהדות ארצות הברית‪ .‬לפי הדו"ח‪ ,‬הצופים היו מופתעים לגלות עד כמה עמוקה‬ ‫‪103‬‬ ‫ההשפעה היהודית שם‪ .‬גם הסצנות בהן נראה היהודי בתחפושת זכו לתשואות‪.‬‬ ‫אבל עד מהרה השתנתה התמונה כפי שמראה החוקר איאן קרשו )‪:(Ian Kershaw‬‬ ‫הצופים אמנם פרצו במחיאות כפיים נלהבות בקטע בו נראה היטלר נואם ברייכסטאג‪,‬‬ ‫ואולם מספר הצופים החל לרדת במהירות ככל שנקף הזמן‪ .‬אלה שהגיעו נתקפו‬ ‫גועל מסצנת השחיטה הכשרה‪ .‬מקצתם‪ ,‬נכתב בדו"ח‪ ,‬התעלפו ואחרים יצאו מבית‬ ‫הקולנוע בתחושת בחילה‪ 105.‬מולר וקולברט מביאים תימוכין לכך שלבתי הקולנוע‬ ‫בשמונה ערים מרכזיות בגרמניה הגיעו רק פעילים פוליטית ומי שחויב לצפות‬ ‫בסרט‪ .‬המתעניינים היו רק אלה שהיה להם מפגש קרוב עם יהודים‪ ,‬ולא כפריים‬ ‫שלא נתקלו ביהודים מימיהם‪ .‬מסקנת מרבית הדו"חות היא שאין צורך בסרטים‬ ‫נוספים על "הבעיה היהודית"‪ 106.‬כך למשל בדו"ח המובא אצל וולץ‪:‬‬ ‫הסרט תואר באופן חוזר ונשנה כ'עולה על העצבים' ]‪— strain on the nerves‬‬ ‫ש"ח[‪ .‬נשמעו הערות כמו 'ראינו כבר את יהודי זיס‪ ,‬ונמאס לנו כבר לשמוע‬ ‫‪107‬‬ ‫על הטינופת היהודית הזאת‪.‬‬ ‫את הסיבה למספר הצופים המועט תולים סוכני הס"ד בכך שהציבור אינו מגלה‬ ‫עניין רב בסרטים שבהם אין עלילה‪ .‬לפי התרשמות הצופים‪ ,‬התיאור בסרט היה‬ ‫נכון ומדויק‪ ,‬אבל הצורה שבה הובא הייתה מעט משעממת‪ .‬מנגד ציינו הדו"חות‬ ‫‪108‬‬ ‫את ההצלחה הכבירה של "יהודי זיס"‪.‬‬ ‫קבלת הפנים לסרט "יהודי זיס" הייתה כאמור אוהדת בהרבה‪ .‬היה זה אחד‬ ‫הסרטים הפופולאריים ביותר ברייך השלישי‪ ,‬והסרט האנטישמי המצליח ביותר‪.‬‬ ‫עשרים מליון איש צפו בו‪ ,‬והוא גרף בקופות ‪ 6.2‬מיליון מרק )‪ ,(Reichs-marks‬פי‬ ‫שלושה מהתקציב שבו הופק‪" .‬יהודי זיס" דורג במקום השישי בדירוג הסרטים של‬ ‫‪ ,1942–1940‬ואף נעשו לו גרסאות מדובבות בצרפתית‪ ,‬אנגלית ואפילו הונגרית‪.‬‬ ‫גרסאות אלו הוקרנו לקראת גירוש צפוי של יהודים מאזורים שונים ברייך‪ 109.‬עוזיאל‬ ‫הראה כי גם לגבי "יהודי זיס" היו אלו פלוגות התעמולה שעסקו בהפצתו ברחבי‬ ‫הרייך למרות שהיה סרט שהופק על ידי חברת הפקה פרטית ולא על ידי מיניסטריון‬ ‫התעמולה‪ 110.‬בדו"ח של המשרד הראשי לביטחון הרייך )‪RSHA - Reichssicherheit‬‬ ‫‪ (shauptamt‬מן הײַ‪ 28‬בנובמבר ‪ 1940‬המסכם את קבלת הסרט בתשע ערים נכתב כי‬ ‫הסרט נמצא עלײַידי הציבור כ"אותנטי באופן מפחיד"‪ ,‬וכי האופן שבו הסרט השפיע‬ ‫בא לידי ביטוי באמירה הספונטאנית ש"אדם היה רוצה לרחוץ את ידיו"‪ .‬עוד צוין‬ ‫כי בקרב אנשי הוראה והורים עלתה השאלה האם יש להציג את הסרט גם לצעירים‪,‬‬

‫‪187‬‬

‫‪188‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫על רקע האפטרײַאפקט הפסיכולוגי החזק שלו‪ .‬לפי דיווח הסוכנים‪ ,‬נענתה שאלה‬ ‫זאת בשלילה כמעט בכל מקום‪ 111.‬מתוך הדו"ח‪:‬‬ ‫בין הסצנות שהקהל חזה בהן בתשומת לב ערה במיוחד — בנוסף לסצנת‬ ‫האונס — הייתה כניסת היהודים לשטוטגארט עם תרמיליהם ומטעניהם‪.‬‬ ‫לכל אורך הסצנה צווחו רבים מן הקהל ונתנו ביטוי לזעמם תוך הפגנה גלויה‬ ‫נגד היהודים‪ .‬בברלין נשמעו צעקות 'לגרש את היהודים מהקורפירסטנדאם'‬ ‫‪111‬‬ ‫)הרחוב המרכזי של מערב ברלין(‪' .‬לסלק את היהודי האחרון מגרמניה‪'.‬‬ ‫דו"ח אחר ממשרדי הס"ד בבילפלד )‪ (Bielefeld‬ציין כי הכול מסכימים שמדובר בהישג‬ ‫קולנועי אדיר‪ .‬עוד נכתב כי בקרב כל שכבות האוכלוסייה ישנה הכרה ביכולת המשחק‬ ‫המרהיבה של פרדיננד מריאנס בתור היהודי זיס‪ ,‬ובמשחקו המבריק של ורנר קראוס‬ ‫שגילם את הרב לויב‪ ,‬המייצג את "הטיפוס המלוכלך" של היהודי‪ .‬הדו"ח מצטט‬ ‫פועל שיצא מן הסרט בעודו שואל‪" :‬מדוע לא הציגו בפנינו סרטים מסוג זה מוקדם‬ ‫יותר? כאן ניתן לראות את היהודי כפי שהוא באמת‪ ,‬יותר מכל הייתי שמח לעקם‬ ‫את צווארו"‪ 112.‬דו"ח אחר מאותה העיר ציין כי אין עוד סרט שהצליח להשפיע על‬ ‫מעגלים כה נרחבים של הציבור‪ ,‬וכי גם אנשים שלא נוהגים לפקוד את בית הקולנוע‬ ‫חרגו ממנהגם כדי לראות את "יהודי זיס"‪ .‬הסוכן הביע תקווה כי הסרט ימשיך להיות‬ ‫מוקרן בבילפלד‪ 113.‬גם סוכנים מערים אחרות הצרו על כך שסרט כלײַכך איכותי‬ ‫מגיע רק לעיתים רחוקות‪ 114.‬דו"ח הס"ד מהעיר הוקסטר )‪ (Höxter‬ציין כי מספר‬ ‫הצופים בכל מקום היה הרבה מעל הממוצע‪ ,‬ואף שבר שיאים‪ .‬עוד נכתב כי הביקורת‬ ‫היחידה שהושמעה נגד הסרט הייתה מצד נשים שטענו כי סצנת התלייה הוצגה באופן‬ ‫ריאליסטי מדי‪ ,‬וכי היא מעוררת חלחלה‪ 115.‬בזיכרונותיו של ילד מהמבורג‪ ,‬חבר‬ ‫בנוער ההיטלראי שצפה בסרט נכתב‪" :‬הייתי אז בן שלושײַעשרה‪ .‬ראיתי את הסרט‬ ‫יחד עם חברי לתנועה‪ .‬כולנו התייחסנו לעלילה כאמת היסטורית‪ ,‬והתרשמנו עמוקות‬ ‫מהרשעות של היהודים"‪ 116.‬בן עשרים ותשע‪ ,‬חבר באגודה נאצית אחרת שזיכרונותיו‬ ‫השתמרו‪ ,‬ציין כי הסרט עיצב את האופן שבו הוא וחבריו ראו את היהודים‪ .‬תושב‬ ‫בודפשט שנכח בבכורת הסרט בעירו סיפר כי ראה יהודי שזקנו נתלש מעליו בידי‬ ‫אנשים שזה עתה יצאו מאולם הקולנוע‪ 117.‬החוקרים הלמוט בלובנר והרברט הלבה‬ ‫)‪ (Helmut Blobner and Herbert Helba‬מצאו גם כן כי חברי הנוער ההיטלראי שיצאו‬ ‫מהקרנת הסרט בווינה רמסו למוות יהודי שנקרה בדרכם‪ 118.‬אסיר לשעבר במחנה‬ ‫הריכוז בזקסנהאוזן )‪ (Sachsenhausen‬שעדותו מובאת אצל גיזן‪ ,‬ציין כי ביום בו הוצג‬ ‫הסרט לסוהרי הס"ס במחנה‪ ,‬נאספו כל היהודים ונאמר להם שכעת משצפו הסוהרים‬ ‫בסרט הם "הבינו שהיהודים הם גרועים יותר משחשבו בתחילה"‪ .‬בהמשך נאמר‬ ‫ליהודים שעליהם לקבל אזהרה )‪ (Denkzettel‬בשל הסרט והם הוכנסו לצריף במחנה‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫שם הוכו בשוט‪ 119.‬ואכן ממקורות אחרים מתגלה כי בפקודה של היינריך הימלר‬ ‫)‪ (Heinrich Himmler‬משלושים בספטמבר ‪ 1940‬חויבו כל אנשי הס"ס והמשטרה‬ ‫הגרמנית לצפות בסרט‪ 120.‬כבר בנובמבר ‪ 1940‬דיווח מטה הס"ס כי שבע מאות אלף‬ ‫אנשי הארגון צפו בו‪ 121.‬ואולם נראה שלמרות ההתלהבות במרבית הערים‪ ,‬תועדו גם‬ ‫כמה מקומות בהם נותרו התושבים אדישים לסרט‪ .‬בדו"ח מן העיר היליגנשטאדט‬ ‫)‪ (Heiligenstadt‬צוין כי הצופים נותרו שקטים לאורך כל ההקרנה‪ ,‬למרות שגם הם לא‬ ‫אהבו את הדרך שבה התנהגו היהודים בסרט‪ 122.‬לאחר סיבוב הקרנות מחוץ לגרמניה‬ ‫סיכם גבלס ביומנו‪" :‬מרשים ביותר ]‪ [...‬הוכחה כי סרטים יכולים גם הם לעבוד ולעורר‬ ‫‪123‬‬ ‫התלהבות שהיא מותאמת באופן מלא עם כוונותינו"‪.‬‬

‫"היהודי הנצחי" כהכנה לקראת השמדת היהודים — האומנם?‬ ‫צפייה בסרט "היהודי הנצחי" ובייחוד בקטעים האלימים לא יכולה שלא להעלות‬ ‫את השאלה האם סרט זה היה בבחינת "הכנת" הציבור הגרמני לרעיון "הפתרון‬ ‫הסופי"‪ ,‬היינו השמדה שיטתית של יהדות אירופה‪ .‬ראוי לציין כבר כעת כי רוב‬ ‫החוקרים הסיקו מן החומר הקיים כי לא ניתן לקשור בין הסרט לקבלת ההחלטות‬ ‫בעניין הפתרון הסופי מן הסיבה הפשוטה שבמועד שחרור הסרט לאקרנים לא הייתה‬ ‫לגרמנים תוכנית אסטרטגית ברורה לגבי הפתרון הסופי‪ ,‬ובכל זאת מצאתי לנכון‬ ‫להציג כמה מן הדעות החריגות בתחום‪ .‬בתום המלחמה הועמד במאי הסרט‪ ,‬היפלר‪,‬‬ ‫לדין והואשם בפשעים נגד האנושות בנימוק שסרטו היווה גורם משמעותי בשכנוע‬ ‫דעת הקהל הגרמנית לקבל את הפתרון הסופי‪ ,‬אולם הוא נמצא זכאי ושוחרר מן הכלא‬ ‫לאחר שלא נמצאו לדבר ראיות ממשיות‪ .‬בשנות השישים כאשר התחיל העניין מחדש‬ ‫בסרט ונעשה שימוש בקטעים ממנו בסרטי קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬עלתה שוב שאלת חלקו‬ ‫בפתרון הסופי‪ .‬רוב החוקרים נטו להאמין כי בין השניים לא ניתן להפריד‪ .‬כהוכחה‬ ‫לכך הובאו במיוחד סצנת השחיטה הכשרה מן הסרט וכן נאומו של היטלר הבא מיד‬ ‫אחריה המזכיר מפורשת את הביטוי "השמדת היהדות"‪ .‬החיבור בין הקטעים שנעשה‬ ‫בעריכה קולנועית מתוחכמת‪ ,‬מעלה אצל הצופה את הרעיון של השמדה פיזית של‬ ‫‪124‬‬ ‫היהודים‪ ,‬כשם שאלה שוחטים את הבקר — או כך לפחות טענו חלק מהחוקרים‪.‬‬ ‫ואולם מולר במאמרו משנת ‪ 1992‬הסיק כי אין בנמצא עדויות לכך שגבלס‪ ,‬שיצר‬ ‫את הסרט‪ ,‬ידע בשלב זה על תוכניתו של היטלר להשמדת היהודים‪ ,‬וכלל לא בטוח‬ ‫שהיטלר עצמו גיבש כבר תוכניות ברורות שכאלה‪ 125.‬הוא מצא שהביטוי "הפתרון‬ ‫הסופי" התייחס בשנת ‪ 1940‬לרעיון לגרש את היהודים לפולין ומשם למדגסקר ולא‬ ‫להשמדה פיזית שלהם‪ 126.‬בהרצאה בלונדון בשנת ‪ 1997‬הסביר את עמדתו זו‪:‬‬

‫‪189‬‬

‫‪190‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫‪I concluded that, for chronological reasons, the film could not have been‬‬ ‫‪deliberate propaganda for the mass killing of Jews - and started off to‬‬ ‫‪show that the opinions of the film historians must have been based on‬‬ ‫‪hindsight.127‬‬

‫מולר אמנם ביקש תחילה להפריך את הרעיון הקושר בין הפתרון הסופי לסרט‪,‬‬ ‫ואולם ככל שהעמיק במחקרו השתכנע כי "התיזה ]לפיה אין קשר בין הסרט לפתרון‬ ‫‪129‬‬ ‫הסופי — ש"ח[ החלה להתפורר"‪ 128.‬מולר שינה את דעתו מן הקצה עד הקצה‪.‬‬ ‫במאמרו בשנת ‪ 1997‬כבר הציג תיזה חדשה לפיה "היהודי הנצחי" הוא פרסומת‬ ‫אחת ארוכה לרצח עם‪:‬‬ ‫‪More and more sources indicated that the film expressed a deliberate‬‬ ‫‪call for genocide where the ‘produced reality’ in the most reality-like‬‬ ‫’‪medium at that time was intended to legitimize to the public the ‘need‬‬ ‫‪to annihilate the Jews of Europe.130‬‬

‫לדידו של מולר היה זה גבלס שביקש באמצעות "היהודי הנצחי" להביא את היטלר‬ ‫לקבל את ההחלטה על השמדת היהודים‪ .‬אבל התיזה החדשה של מולר מורכבת‬ ‫בהרבה‪ .‬לפי מולר‪ ,‬הדרך לפתרון הסופי הייתה רבײַשלבית והחלה עם הבאת הסרט‬ ‫"היהודי הנצחי" לאישורו של היטלר‪ ,‬כפי שנעשה עם כל סרט שבו הופיע הפיהרר‬ ‫בעצמו‪ .‬ההקרנה בפני היטלר בײַ‪ 20‬במאי ‪ 1940‬היא לתפיסתו שהזכירה להיטלר‬ ‫את דבריו הקודמים בעניין השמדת היהדות‪:‬‬ ‫‪It must have put him psychologically under pressure for making a move,‬‬ ‫‪as the ‘Saviour’ of the German people, and thus to adhere to his own‬‬ ‫‪‘prophecy’, of January 30, 1939, which in the film was presented as the‬‬ ‫‪‘solution’ to the Jewish problem.131‬‬

‫גם קרשו בביוגרפיה שלו על היטלר מסכים לתיזה זו‪" :‬הדעת נותנת שעצם הדבר‬ ‫שקטע מנאומו נכלל בסרט 'היהודי הנצחי' ]‪ [...‬הוא שהזכיר להיטלר את דבריו‬ ‫הקודמים בעניין זה"‪ 132.‬לוח זמנים זה שהציג מולר סותר‪ ,‬כאמור‪ ,‬את לוח הזמנים‬ ‫שהציבו מרבית החוקרים שעסקו בפתרון הסופי הקובעים כי ההחלטות בעניין זה‬ ‫התקבלו רק באביבײַסתיו ‪ .1941‬מולר שהיה מודע לכך שדבריו סותרים את המחקר‬ ‫הרווח סבר שיש בפרשנותו כדי להציע הסבר חדשני להתפתחותה של "מנטאליות‬ ‫השמדת עם" )‪ ,(genocide mentality‬ולא של ההשמדה בפועל‪ .‬הוא ביקש לענות‬ ‫למבקריו ההיסטוריונים‪ ,‬שיאשימו אותו בפשטנות‪:‬‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫‪[…] we as historical scientists need to revaluate our basic thinking and‬‬ ‫‪methodology […] As the history of the film shows, it is necessary to use‬‬ ‫‪a broader approach than the traditional, based as it is on the assumption‬‬ ‫‪that only written evidence is permissible in scientific contexts.133‬‬

‫בדומה לכך קבע נחרצות גם חוקר הקולנוע אבישר כי "היהודי הנצחי" )ובמידת מה גם‬ ‫"יהודי זיס"( מעידים כי היה תכנון מוקדם לפתרון הסופי כבר בשנת ‪ 134.1941‬גם וולץ‬ ‫העלה את האפשרות כי "היהודי הנצחי" נועד "להכין" את האומה הגרמנית לקבל‬ ‫‪135‬‬ ‫את הפתרון הסופי‪ ,‬ואולם הוא אינו מנסה כלל לתת לאפשרות תימוכין היסטורי‪.‬‬ ‫גיטליס מצידו הסיק כי האימפליקציה הנובעת מן הסרט היא כי הריגתם של כמה‬ ‫יהודים אינה פשע‪ ,‬אלא דבר נחוץ‪ ,‬ואולם הוא אינו רואה קשר היסטורי ברור בין‬ ‫הסרטים לפתרון הסופי‪ 136.‬לסיכום‪ ,‬נראה כי אפשר לדבר בבירור על העלאת רעיון‬ ‫השמדת היהודים בשנת ‪ ,1939‬והדברים נאמרים מפורשות עלײַידי היטלר ברייכסטאג‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬על פי החומר המחקרי הקיים‪ ,‬לא ניתן לדבר על החלטה או הוראה בעניין זה‬ ‫לפני קיץײַסתיו ‪ ,1941‬וזאת בניגוד לטענתו של מולר‪.‬‬

‫אחרית דבר‬ ‫פריץ היפלר‪ ,‬במאי הסרט הלך לעולמו בשנת ‪ .2002‬עד יומו האחרון ביקש למזער‬ ‫את חלקו בהפקת הסרט עליו הוא חתום‪" .‬גם ללא עזרתי היה הסרט נעשה מאה אחוז‬ ‫אותו הדבר‪ ,‬קאט אחרי קאט‪ ,‬כפי שאתה רואה אותו היום" כתב היפלר לחוקר מולר‬ ‫בשנת ‪ .1991‬הוא טען כי גבלס הוא הרוח החיה מאחורי הפרויקט‪ ,‬וכי הוא הכניס‬ ‫אותו לכתוביות בפתח הסרט רק כדי להודות לו על עבודתו הטובה במחלקת יומני‬ ‫החדשות )מעניין לציין בעניין זה כי לאחר הצלחה קצרה יחסית בשנים ‪1943–1940‬‬ ‫סר חינו של היפלר בעיני גבלס והוא נשלח כצלם פשוט לחזית(‪ .‬למרות שלא הכחיש‬ ‫את רציחת היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה‪ ,‬טען היפלר בספרו שפורסם‬ ‫בשנת ‪ 1981‬כי הגרמנים מעולם לא עשו שימוש בתאי גז‪ ,‬וכי רוב הנאשמים במשפטי‬ ‫נירנברג כלל לא היו מודעים להריגה השיטתית של היהודים‪ .‬בספר מאוחר יותר‬ ‫טען כי כוונתו האמתית של היטלר לא הייתה להרוס את יהדות אירופה‪ ,‬אלא דווקא‬ ‫כוונה חיובית‪ .‬ואולם לקראת סוף חייו שינה את גרסתו וטען כי שמע בשנת ‪1944‬‬ ‫על תאי הגזים‪ ,‬וכי לא היה היחיד ששמע עלײַכך‪ 137.‬בראיון אחרון לסוכנות הידיעות‬ ‫רויטרס בשנת ‪ 2000‬אמר‪:‬‬ ‫‪I fully believe that the film can be considered a milestone on the road‬‬

‫‪191‬‬

‫‪192‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫‪to the Holocaust […] the most miserable piece in a long string of anti‬‬‫‪Semitic mistakes.138‬‬

‫ואולם‪ ,‬בהסתכלות לאחור על חייו ציין היפלר כי לא היה משנה בהם אפילו דבר‬ ‫אחד‪ .‬דברים אלה מקבלים משמעות מיוחדת לאור הניסיונות שנעשו בשנים‬ ‫האחרונות על ידי גורמי ימין בגרמניה לשקם את תדמיתו של היפלר ולהציגו‬ ‫‪139‬‬ ‫כפוליטיקאי מהדור הישן שאהב את גרמניה‪ .‬חבריו אף הפיקו עבורו סרט הוקרה‪.‬‬ ‫גם טאוברט שהיה הרוח החיה מאחורי הרעיון להפיק את הסרט לא ירד מבימת‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬כבר בשנת ‪ 1941‬חזר להתמקד בתעמולה אנטיײַבולשוויקית באזורים‬ ‫המזרחיים שנכבשו‪ .‬הוא אף קודם בדרגתו‪ 140.‬הוא ניסה לשווק את היטלר באזורים‬ ‫הכבושים כ"משחרר" של העמים מן הקומוניזם‪ ,‬ואף יצא בדברים קשים נגד הס"ס‬ ‫והס"ד שהתעמרו בתושבי האזורים והפריעו לדעתו למאמץ התעמולה‪ 141.‬לאחר‬ ‫המלחמה עבד עבור השירותים החשאיים הבריטים והאמריקנים בהפקה תעמולה‬ ‫אנטיײַקומוניסטית במסגרת המלחמה הקרה‪ ,‬ומאוחר יותר הצטרף ל"גהלן אורג"‬ ‫)‪ (Gehlen Organisation‬שהוקם על ידי הסי‪.‬אי‪.‬איי‪ .‬האמריקני כדי לאסוף מודיעין‬ ‫בגוש המזרחי‪ 142.‬בשנות החמישים עבד ככל הנראה כיועץ לנאט"ו בענייני לוחמה‬ ‫פסיכולוגית‪ ,‬ולאחר מכן כיועץ של שירותים חשאיים שונים במדינות ערב‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1972‬קיבל מהלמוט קוהל )‪ ,(Helmut Kohl‬לימים קנצלר גרמניה‪ ,‬מדליית הוקרה‪.‬‬ ‫בנוסף לחברותו עם קוהל היה טאוברט גם ידידו של ראש ממשלת בוואריה‪ ,‬פרנץ‬ ‫יוזף שטראוס )‪.(Franz Josef Strauss‬‬ ‫בדומה לסרט "היהודי הנצחי" של היפלר‪ ,‬גם "יהודי זיס" של הארלן לא נשכח‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1954‬הצהיר הארלן כי השמיד את הנגטיב של הסרט שהיה ברשותו )עותק‬ ‫נוסף היה שמור ונעול בידי ארכיון הסרטים של הממשלה המערב גרמנית(‪ ,‬ואולם‬ ‫שנים מספר אחר כך הופיע עותק של הסרט‪ ,‬והפעם עם דיבוב לערבית‪ ,‬בקהיר‬ ‫ובביירות‪ .‬בדיעבד הסתבר כי חברה מזרחײַגרמנית בשם "סאבײַאקספורט" שהייתה‬ ‫קשורה עם חברת ההפקה של הסרט‪ ,‬טרה‪ ,‬הפיצה אותו מחדש על בסיס זכויות‬ ‫לחמישים שנה‪ .‬חמש שנים אחר כך‪ ,‬בשנת ‪ 1959‬פורסם כי סוחר שהשיג נגטיב נוסף‬ ‫התכוון למכור אותו תמורת מאה אלף דולרים לאחיו של שליט ערב הסעודית‪ ,‬אבן‬ ‫סעוד‪ 143.‬גם היום יקל על כל אדם להשיג את הסרט‪ .‬כהכנה לקראת כתיבת חיבור זה‬ ‫ביקשתי לשים את ידי על עותק שלו‪ .‬בדיקה קצרה באינטרנט העלתה שהסרט מוצע‬ ‫למכירה בכמה אתרים בודדים‪ ,‬חלקם בעלי אופי אקדמי וחלקם בעלי אופי אנטיײַ‬ ‫יהודי מובהק‪ .‬ברצוני לחסוך בהוצאות‪ ,‬החלטתי לחפש את הסרט בתוכנת שיתוף‬ ‫קבצים‪ 144‬פופולארית ברשת האינטרנט‪ .‬להפתעתי הרבה מצאתי בנקל את הסרט ואף‬ ‫העתקתי אותו למחשבי בתוך זמן קצר‪ .‬בחודשים הבאים‪ ,‬כאשר ביקשתי לעשות‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫הסרטים האסורים‬

‫שימוש בתוכנת שיתוף הקבצים למציאת חומר בעל עניין בנושאים אחרים‪ ,‬נדהמתי‬ ‫לראות עד כמה פופולארי הסרט‪ .‬לא היה רגע אחד שבו לא ניסה משתמש‪ ,‬מאזור‬ ‫כלשהו בעולם‪ ,‬להעתיק את הסרט שהיה על המחשב שלי אל מחשבו שלו‪ .‬ניסיון‬ ‫ליזום שיחות עם המעתיקים )ללא הזדהות מצידי( כדי לברר את מניעיהם‪ ,‬העלה‬ ‫כי הסרט הומלץ להם על ידי חברים כסרט עלילתי קלאסי ומרתק‪ ,‬אחרים התוודו‬ ‫כי מניעיהם הם התנגדות פוליטית או גזעית ליהודים ולציונות‪ .‬למרות שאפיזודה‬ ‫זו אין בה כדי להסיק מסקנות נחרצות‪ ,‬ניתן לומר בכל זאת שסרט זה‪ ,‬על דימוייו‬ ‫והאפקטים שהוא מעורר‪ ,‬עודנו שריר וקיים‪ ,‬והוא עודנו מצוי בתודעה של קבוצות‬ ‫לא מבוטלות‪ .‬למרות שמחקרים שונים הראו שהצגתו לקבוצות בני נוער לאײַיהודי‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬אינה מלבה אנטישמיות‪ ,‬ברור שעצם קיומו והצגתו למי שמועדים‬ ‫‪145‬‬ ‫לפתח רגשות אנטישמים — יש בהם כוח רב‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫הפקתם של הסרטים "היהודי הנצחי" ו"יהודי זיס" הייתה מלאכה מורכבת שבה היו‬ ‫שותפים גופים שלטוניים רבים ברייך השלישי‪ .‬מיניסטריון התעמולה ברשותו של‬ ‫גבלס פיקח מלמעלה על המלאכה שבה נטלו חלק טובי הבימאים של גרמניה באותה‬ ‫העת‪ ,‬שחקני העל שלה‪ ,‬הוורמכט וגופים שלטוניים נוספים‪ .‬בכל אחד מן הסרטים‬ ‫הושקעו חודשים רבים של עבודה‪ ,‬כאשר יהודים באזור השלטון הגרמני אולצו‬ ‫לקחת בהם חלק‪ ,‬מי בכפייה ממש ומי בשל אילוצי החיים בדחק בפראג או בפולין‪.‬‬ ‫המטרה המוצהרת של הסרטים שהוגדרה באופן ברור על ידי גבלס היא לחשוף את‬ ‫"היהדות האמיתית" כפי שתפס אותה‪ :‬יהדות מלוכלכת‪ ,‬נצלנית שיש להכרית אותה‬ ‫כדי להגן על האנושות‪ .‬כך בסרט "היהודי הנצחי" שהציג כמה מן הסצנות הקשות‬ ‫שנראו בקולנוע עד אז‪ ,‬ובמידת מה גם מאז‪ .‬במיוחד יש לציין את הסצנה המשווה‬ ‫בין יהודים לעכברושים‪ ,‬ואת סצנת "השחיטה הכשרה"‪ .‬הצפייה בחיות השותתות‬ ‫דם‪ ,‬תוצאה של "הברבריות היהודית"‪ ,‬צפויה לעורר תחושות של זעם‪ .‬הזעם הזה‪,‬‬ ‫כך קיוו יוצרי הסרט‪ ,‬יסייע בליבוי תחושות אנטישמיות שיתורגמו לתמיכה בצעדים‬ ‫הקשים של השלטון נגד היהודים‪ .‬הצופה היה אמור לצאת מן הסרט עם ההבנה "שיש‬ ‫למצוא פתרון לבעיה היהודית"‪ ,‬ואולם הסרט היה קשה מדי עבור הצופה הגרמני‬ ‫הפשוט שסירב לצרוך צילומי זוועה באופן מזוקק וישיר — ומכאן גם הכישלון‬ ‫הקופתי שלו וההתמרמרות של האוכלוסייה כפי שעולה בדו"חות מודיעין‪ .‬לא כך‬ ‫המצב עם הסרט "יהודי זיס" שבו המסר אמנם ארסי בצורה דומה‪ 146,‬אבל אופן ההצגה‬ ‫שונה בתכלית‪ .‬זהו סרט עלילתי‪ ,‬ערוך ומבוים היטב שבו יצירת המתח וההקשר‬

‫‪193‬‬

˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ

‫שי חזקני‬

194

‫ רק הנטרול שבא‬.‫המיני השלילי יוצרת הזדהות מלאה עם המטרה — נטרול היהודי‬ ‫בצורה של תליית זיס וגירוש היהודים משטוטגארט יכול להחזיר את הסדר על כנו‬ ‫ מדו"חות המודיעין עולה כי הסרט אכן הגביר יצרים ותחושות‬.‫ואת גרמניה לגדולה‬ ‫ סרטי התעמולה‬,‫ ובכל זאת‬.‫אנטישמיות והצלחתו אף ניכרה ברווחים הנאים שעשה‬ ‫לא היו בשום שלב אמצעי התעמולה העיקרי ואף לא רוב בין הסרטים שהופקו תחת‬ ‫ אם כי היא‬,‫ צומצמה הפקתם של סרטי התעמולה‬1943 ‫ בתחילת‬.‫השלטון הנאצי‬ ,‫ אחת הסיבות הייתה הפגזת האולפנים עלײַידי בעלות הברית‬.‫לא נפסקה לחלוטין‬ ‫וסיבה נוספת הייתה רצונו של גבלס להתמקד בהפקה של סרטים להרמת המוראל‬ .‫הירוד של הציבור הגרמני‬

‫הערות‬ ‫ בהקשר של הפצת‬16‫מקורה של המילה בשפה הלטינית והיא נטבעה ע"י הכנסייה הקתולית במאה הײַ‬ .‫האמונה‬

.1

Ellul, Jacques, Propaganda: The Formation of Men’s Attitudes, trans. Konrad Kellen and Jean Lerner, New York: Alfred A. Knopf, 1968, 61, 121, brought by Randall L. Bytwerk, Bending Spines: The Propagandas of Nazi Germany and The German Democratic Republic, East Lansing, Michigan State University Press, 2004, p. 3.

.2

.‫שם‬ ,‫ גלי אלפא תקשורת‬,‫ מהדורה שנייה‬,‫ הקולנוע הנאצי במלחמה נגד היהודים‬:‫ סרטי השנאה‬,‫ ברוך‬,‫גיטליס‬ .[‫ גיטליס‬:‫ ]להלן‬,41 '‫ עמ‬,1996 .‫שם‬

.3 .4

.38 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬

.7 .8

Welch David, Propaganda and the German Cinema 1933 - 1945, New York, Oxford University [‫ וולץ‬:‫ ]להלן‬.Press, 1985, p. 302

Hitler, Adolf, Mein Kampf, New York, Reynal & Hitchcock, 1941, volume I: Chapter VI War :‫ראו‬ Propaganda, p. 227-242. <http://ics.leeds.ac.uk/papers/vp01.cfm?outfit=pmt&folder=715&paper=2499 > National Vanguard Books, <http://www.natvanbooks.com/cgi-bin/webc.cgi/st_prod.html?p_ prodid=500&p_catid=15>.

Hornshoj-Moller, Stig, “‘Der ewige Jude’ (1940): Joseph Goebbels’ unequaled monument to anti-Semitism”, Historical Journal of Film, Radio and Television, Vol. 12, No. 1, 1992, p. 1.

.5 .6

.9 .10

[‫ היהודי הנצחי‬,‫ מולר‬:‫]להלן‬

Stig Hornshøj-Møller, “Problems, possibilities, dangers and experiences”, Paper presented at the 27th Annual Scholars' Conference on the Holocaust and the Churches, University of South Florida, Tampa, Florida, USA. March 2-4, 1997,< http://www.holocaust-history.org/der-ewige.[‫ שימוש בתעמולה נאצית לצורכי לימוד‬,‫ מולר‬:‫ ]להלן‬jude/tampa-19970302.shtml>.

.11

.‫שם‬

.12 .13

Moeller, Felix, The film minister : Goebbels and the cinema in the “Third Reich”, trans. Michael [‫ שר הקולנוע‬,‫ מואלר‬:‫ ]להלן‬Robinson, Stuttgart, Edition Axel Menges, 2000, pp. 97.

Jacobsen, Hans-Adolf, "The Structure of Nazi Foreign Policy 1933 1945" in Christian Leitz Eds. The Third Reich, Oxford, Blackwell, 1999, pp. 74 - 79.

.14

195

‫הסרטים האסורים‬

˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ

Weinreich, Max, Hitler’s professors : the part of scholarship in Germany’s crimes against the Jewish people, New York, Yiddish Scientific Institute - Yivo, 1946, pp 112 - 115, 133.

Winkel, Roel Vande, “Nazi Germany’s Fritz Hippler, 1909–2002”, Historical Journal of Film, .[‫ וינקל‬:‫ ]להלן‬Radio and Television, Vol. 23, No. 2, 2003, pp. 91 - 92.

Reuth, Ralf Georg, Goebbels, translated from the German by Krishna Winston, New

['‫ ראות‬:‫ ]להלן‬York, Harcourt Brace, 1993), p. 261.

Stig Hornshøj-Møller, “The Role of “Produced Reality” in the Decision-Making Process Which Led to the Holocaust”, Paper presented at the conference “Genocide and the Modern World,” Association of Genocide Scholars, Concordia University, Montreal, Canada, June 11-13, 1997, ,‫ מולר‬:‫ ]להלן‬http://www.holocaust-history.org/der-ewige-jude/montreal-19970611-written.shtml

.[‫מציאות מדומה‬ ‫מדובר ביחידות תעמולה שהוקמו לראשונה עם הפלישה הגרמנית לחבל הסודטים והם היו כפופות‬ ‫ מטרתן המוגדרת של היחידות הייתה‬.‫ ופיקודית למפקדת הוורמאכט‬,‫מקצועית למיניסטריון התעמולה‬ ,‫ הפצת תעמולה בקרב צבא האויב והאוכלוסייה האזרחית‬,‫איסוף חומר חדשותי מאזורי המבצעים הצבאיים‬ ‫ יחידות התעמולה כללו מחלקות וכיתות של כתבי‬.‫וכן ארגון פעילות חינוך ופנאי לחיילי הצבא הגרמני‬ ‫ בתי דפוס ניידים ואפילו שני מטוסי תובלה שעסקו‬,‫ מומחי תעמולה‬,‫ מסריטים‬,‫ צלמים‬,‫עיתון ורדיו‬ .‫בהובלת סלילי הצילום ישירות למיניסטריון התעמולה כדי שיוכל לשלבם ביומני החדשות השבועיים‬ ‫ וזאת‬,‫החוקר דניאל עוזיאל הראה שחלקו של הוורמאכט בתעמולה האנטישמית היה משמעותי מאד‬ .‫בניגוד לטענות ותיקי הוורמאכט ומקצת מן החוקרים‬ ,2004 ,‫ יד ושם‬,‫ קובץ מחקרים כ"ט‬,"‫ "גייסות התעמולה של הוורמאכט והיהודים‬,‫דניאל עוזיאל‬ .28 '‫עמ‬ .‫שם‬ .‫שם‬ .137 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬ .‫ שימוש בתעמולה נאצית לצורכי לימוד‬,‫מולר‬ .56–55 '‫ עמ‬,‫ היהודי הנצחי‬,‫מולר‬ ,‫ מהימנות הכתוב ביומנו של הארלן הוטלה בעבר בספק‬.‫מידע זה נמצא ביומניהם של הארלן וגבלס‬ .261 '‫ עמ‬,'‫ ראות‬:‫ ראה‬.‫ועלײַכן יש לראות מידע זה בעירבון מוגבל‬ .56–55 '‫ עמ‬,‫ היהודי הנצחי‬,‫מולר‬ .‫ שימוש בתעמולה נאצית לצורכי לימוד‬,‫מולר‬ .45–43 '‫ עמ‬,‫ היהודי הנצחי‬,‫מולר‬ .98 '‫ עמ‬,‫ שר הקולנוע‬,‫מואלר‬ .263–262 '‫ עמ‬,'‫ראות‬ .46 '‫ עמ‬,‫ היהודי הנצחי‬,‫מולר‬ Inhaltsbeschreibung im Programmheft, Illustrierte Filmkurier No. 279/1940, November 27, 1940. brought in “Film Program for ‘Der ewige Jude’ (The Eternal Jew)” in The Holocaust History .Project, <http://www.holocaust-history.org/der-ewige-jude/program.shtml>, 1998 Unser Wille und Weg, 10 (1940), pp. 54 55 brought by Randall Bytwerk, “The Eternal Jew: The Film of a 2000-Year Rat Migration" in German Propaganda Archive, <http://www.calvin.edu/ academic/cas/gpa/ewig.htm>, 1998.

.15 .16 .17

.18

.19 .20 .21 .22 .23 .24 .25 .26 .27 .28 .29 .30 .31 .32

.‫עוד בנושא הצלחת הסרטים להלן‬ .14 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬

.33 .34 .35

.146 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬

.36 .37

.135 '‫ עמ‬,‫גיזן‬

.38

Susan Tegel, "’The demonic effect’: Veit Harlan’s use of Jewish extras in ‘Jud Suss’, 1940”, .[‫ טגל‬:‫ ]להלן‬Holocaust and genocide studies, Vol. 14 No. 2, Fall 2000, p. 216.

Rolf Giesen, Nazi propaganda films :a history and filmography’, Jefferson, N.C., McFarland, .[‫ גיזן‬:‫ ]להלן‬2003, p.125.

‫‪196‬‬

‫שי חזקני‬ ‫‪.39‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪.49‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫‪.66‬‬ ‫‪.67‬‬ ‫‪.68‬‬ ‫‪.69‬‬ ‫‪.70‬‬ ‫‪.71‬‬ ‫‪.72‬‬ ‫‪.73‬‬ ‫‪.74‬‬ ‫‪.75‬‬ ‫‪.76‬‬ ‫‪.77‬‬ ‫‪.78‬‬ ‫‪.79‬‬ ‫‪.80‬‬ ‫‪.81‬‬ ‫‪.82‬‬ ‫‪.83‬‬ ‫‪.84‬‬ ‫‪.85‬‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫גיזן‪ ,‬עמ' ‪.131‬‬ ‫ראות'‪ ,‬עמ' ‪.262‬‬ ‫טגל‪ ,‬עמ' ‪.219–216‬‬ ‫גיזן‪ ,‬עמ' ‪.130–129‬‬ ‫ראות'‪ ,‬עמ' ‪.262‬‬ ‫גיזן‪ ,‬עמ' ‪.130–129‬‬ ‫ראה טגל‪ ,‬הערה ‪.35‬‬ ‫טגל‪ ,‬עמ' ‪ ,220‬הערה ‪.44‬‬ ‫טגל‪ ,‬עמ' ‪.221‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪229–227‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.231‬‬ ‫מואלר‪ ,‬שר הקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.99‬‬ ‫ראות'‪ ,‬עמ' ‪.277‬‬ ‫גיטליס‪ ,‬עמ' ‪.147–146‬‬ ‫וולץ‪ ,‬עמ' ‪.287‬‬ ‫וולץ‪ ,‬עמ' ‪.288‬‬ ‫גיטליס‪ ,‬עמ' ‪.155‬‬ ‫ראות'‪ ,‬עמ' ‪.277‬‬ ‫גיטליס‪ ,‬עמ' ‪.116‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.135‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.127‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.137‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.129‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.6‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬ ‫אפקט קולנועי המאפשר מעבר הדרגתי ובלתי מורגש בין תמונה אחת לשנייה‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.138‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.134‬‬ ‫אילן אבישר‪" ,‬תיעוד ועצוב של תודעה היסטורית בסרטי תעמולה"‪ ,‬זמנים‪ ,(1991) 40–39 ,‬עמ' ‪.41‬‬ ‫]להלן‪ :‬אבישר[‪.‬‬ ‫גיטליס‪ ,‬עמ' ‪.135‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫וולץ‪ ,‬עמ' ‪.300‬‬ ‫מולר‪ ,‬היהודי הנצחי‪ ,‬עמ' ‪.12 ,10‬‬ ‫גיטליס‪ ,‬עמ' ‪.148–147‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫טגל‪ ,‬עמ' ‪.223‬‬ ‫ראו הערה ‪.59‬‬ ‫גיטליס‪ ,‬עמ' ‪.149–148‬‬ ‫טגל‪ ,‬עמ' ‪.223–222‬‬ ‫טגל‪ ,‬עמ' ‪.224‬‬

197

‫הסרטים האסורים‬

˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ .231 ,226 '‫ עמ‬,‫טגל‬ .233–232 '‫ עמ‬,‫טגל‬ .150 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬ .222 '‫ עמ‬,‫טגל‬ .151 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬ .150 '‫ עמ‬.‫שם‬ .152 '‫ עמ‬.‫שם‬ .153–152 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬ .155 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬ .154 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬ .290 '‫ עמ‬,‫וולץ‬ .41 '‫ עמ‬,‫אבישר‬ .153 '‫ עמ‬,‫גיטליס‬

David Bankier, The Germans and the final solution: public opinion under Nazism, Oxford, Blackwell, 1992, pp. 7 - 8.

.86 .87 .88 .89 .90 .91 .92 .93 .94 .95 .96 .97 .98 .99

‫ מיליון כרטיסי‬1.438 ‫ נמכרו סךײַהכל‬,‫ אז יצא הסרט "היהודי הנצחי" לאקרנים‬,1940 ‫ בשנת‬:‫ לשם השוואה‬.100 .35 '‫ עמ‬,‫ המידע מובא אצל וולץ‬.‫קולנוע בגרמניה‬ .49 '‫ עמ‬,‫ היהודי הנצחי‬,‫ מולר‬.101 .35 '‫ עמ‬,‫ עוזיאל‬.102 Bericht (“Meldungen aus dem Reich (Nr. 155)”), RSHA, Amt III (SD), Berlin, 20 Jan. 1941. .103 .[3205 ‫ מסמך‬,‫]אוסף קולקה ויקל‬ ,‫ דביר‬:‫ תלײַאביב‬,‫ דוד שחם‬:‫ מאנגלית‬,‫ תדמית ומציאות ברייך השלישי‬:‫ המיתוס של היטלר‬,‫ איאו‬,‫ קרשו‬.104 .214 '‫ עמ‬,1998 ‫תשנ"ח‬ .49 '‫ עמ‬,‫ היהודי הנצחי‬,‫ מולר‬.105 .301 '‫ עמ‬,‫ וולץ‬.106 Bericht für April 1941 (“Monatsbericht”), NSDAP Kreisleitung Aachen-Land, Aachen, 28 April .107 1941.

Bericht (“Filmprogramm"), SD Außenstelle Höxter, Höxter, 07 Feb. 1941.

.[3215,3243 ‫ מסמכים‬,‫]אוסף קולקה ויקל‬ .3 '‫ עמ‬,‫ טגל‬.108 .133 '‫ עמ‬,‫גיזן‬ .34 '‫ עמ‬,‫ עוזיאל‬.109 Bericht (“Meldungen aus dem Reich (Nr. 145)"), RSHA, Amt III (SD), Berlin, 28 Nov. 1940. .110 .[3188 ‫ מסמך‬,‫]אוסף קולקה ויקל‬ .154 '‫ עמ‬,‫ גיטליס‬.111 .291 '‫ עמ‬,‫וולץ‬ Bericht (“Lagebericht”), SD Außenstelle Bielefeld, Bielefeld, 08 October 1940. .112 .[3176 ‫ מסמך‬,‫]אוסף קולקה ויקל‬ Bericht (“Lagebericht”), SD Außenstelle Bielefeld, Bielefeld, 15 October 1940. .113 .[3177 ‫ מסמך‬,‫]אוסף קולקה ויקל‬ Bericht für Oktober. Bürgermeister Lindenfels, Lindenfels, 08 Nov. 1940. .114 .[3183 ‫ מסמך‬,‫]אוסף קולקה ויקל‬ .[3215 ‫ מסמך‬,‫ ]אוסף קולקה ויקל‬.115 .132–133 '‫ עמ‬,‫ גיזן‬.116 .291 '‫ עמ‬,‫ וולץ‬.117 Helmut Blobner and Herbert Helba, “Jackboot Cinema”, Film and Filming, Vol. 8 No. 3, December .118 1962, brought by Gitlis, p. 154.

.133 '‫ עמ‬,‫ גיזן‬.119

‫‪198‬‬

‫שי חזקני‬

‫‪˙˘¯ÂÓ Ë˜ÏÈ‬‬

‫‪ .120‬גיטליס‪ ,‬עמ' ‪.156‬‬ ‫‪ .121‬גיזן‪ ,‬עמ' ‪.134‬‬ ‫‪Bericht für November 1941 (“Lagebericht“), Gendarmerie Heiligenstadt, Heiligenstadt, 25 Nov .122‬‬ ‫‪] .1941‬אוסף קולקה ויקל‪ ,‬מסמך ‪[.3381‬‬ ‫‪ .123‬מאולר‪ ,‬שר הקולנוע‪ ,‬עמ' ‪.99‬‬ ‫‪ .124‬מולר‪ ,‬היהודי הנצחי‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬ ‫‪ .125‬שם‪.‬‬ ‫‪ .126‬שם‪.‬‬ ‫‪Hornshøj-Møller, Stig, Oral Presentation at the Imperial War Museum, London, November 17, .127‬‬ ‫>‪1997, < http://www.holocaust-history.org/der-ewige-jude/london-19971117.shtml‬‬

‫‪ .128‬מולר‪ ,‬מציאות מדומה‪.‬‬

‫‪ .129‬החוקר הדני סטיג מולר הלך לעולמו בשנת ‪ .1999‬במאמר שנכתב לזכרו בײַ‪Historical Journal of Film,‬‬ ‫‪ Radio and Television‬זיהה הכותב שורט )‪ (K.R.M. Short‬כי מולר אכן שינה את דעתו בשנים האחרונות‬

‫וסבר כי "היהודי הנצחי" הוא "חלק בשרשרת הראיות הקושרת את היטלר לפתרון הסופי"‪.‬‬

‫‪K.R.M. Short, “Stig Hornshoj-Moller (1949- 1999)”, Historical Journal of Film, Radio and‬‬ ‫‪Television, Vol. 19, No. 4 (1999), pp. 545-546.‬‬

‫‪.130‬‬ ‫‪.131‬‬ ‫‪.132‬‬

‫מולר‪ ,‬מציאות מדומה‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫קרשו‪ ,‬איאן‪ ,‬היטלר‪ ,‬מאנגלית‪ :‬סמדר מילוא‪ ,‬תל–אביב‪ ,‬עם עובד‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬ ‫המרכז להיסטוריה גרמנית על שם ר‪ .‬קבנר‪ ,2005–2003 ,‬עמ' ‪.317‬‬ ‫מולר‪ ,‬מציאות מדומה‪.‬‬ ‫אבישר‪ ,‬עמ' ‪.40‬‬ ‫וולץ‪.301 ,‬‬ ‫גיטליס‪.139 ,‬‬ ‫וינקל‪ ,‬עמ' ‪.93–95‬‬ ‫שם‪ .‬ראיון לסוכנות הידיעות רויטרס‪.‬‬ ‫וינקל‪ ,‬עמ' ‪.96–97‬‬ ‫ראות'‪ ,‬עמ' ‪.296‬‬ ‫ראות'‪ ,‬עמ' ‪.324–325‬‬

‫‪.133‬‬ ‫‪.134‬‬ ‫‪.135‬‬ ‫‪.136‬‬ ‫‪.137‬‬ ‫‪.138‬‬ ‫‪.139‬‬ ‫‪.140‬‬ ‫‪.141‬‬ ‫‪Daniel Uziel, “Army, war, society and propaganda : the propaganda troops of the Wehrmacht .142‬‬ ‫‪and the German public 1938-1998”, Thesis submitted to the Senate of the Hebrew University of‬‬ ‫‪Jerusalem for the title Doctor of Philosophy; supervised by Moshe Zimmermann, Wilhelm Deist,‬‬ ‫‪Jerusalem, 2001, note 1238 on p. 337.‬‬

‫‪.143‬‬ ‫‪.144‬‬

‫‪.145‬‬ ‫‪.146‬‬

‫גיטליס‪ ,‬עמ' ‪.156‬‬ ‫תוכנת שיתוף קבצים היא תוכנת מחשב המאפשרת שיתוף קבצים בין עשרות מיליוני משתמשי מחשב‬ ‫בכל רחבי העולם העושים שימוש ברשת האינטרנט‪ .‬במסגרת השימוש בתוכנה‪ ,‬יכול המשתמש להעתיק‬ ‫קבצים ממחשבים של משתמשים אחרים אל מחשבו שלו‪ ,‬ובלבד שייתן גם לאחרים להעתיק קבצים‬ ‫ממחשבו שלו‪ .‬שיתוף הקבצים שנעשה תוך שמירה על אנונימיות המשתמש הביא להעתקה חסרת‬ ‫תקדים של יצירות מוזיקליות וסרטי קולנוע‪ ,‬לא פעם תוך הפרה של זכויות היוצרים של בעלי הזכויות‬ ‫על היצירה‪ .‬ואולם יש שנעשה בו שימוש חוקי לאיתור תמונות‪ ,‬מסמכים ושאר קבצים בעלי עניין‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬מולר‪ ,‬שימוש בתעמולה נאצית לצורכי לימוד‪.‬‬ ‫וולץ‪ ,‬עמ' ‪.306‬‬