הרב גליקסברג

‫הוא למד בישיבת בסוויסלוביץ' בפלך‬ ‫מינסק‪ ,‬כיהן כרב בפינסק והיה הרב‬ ‫הראשי של אודסה במשך עשרים שנה‬ ‫(‪.)1937-1917‬‬

‫בשנים ‪ 1928-1923‬נטל חלק בוויכוחי אמונה פומביים שאורגנו על ידי השלטונות‬ ‫באולם התיאטרון ובאצטדיון העיר אודסה שבברית המועצות‪ ,‬בפני קהל של‬ ‫אלפים‪.‬‬

‫ויכוחי אמונה‬

‫הרב היה איש ספר משכיל‪ ,‬דרשן‪ ,‬מורה‪,‬‬ ‫היסטוריון וסופר‪ .‬הוא היה פעיל ב"חובבי‬ ‫ציון"‪ ,‬השתתף בוועידה המייסדת של‬ ‫"המזרחי" בווילנה (‪ ,)1902‬נבחר לוועדה‬ ‫המרכזית ואף נשלח כציר ל"קונגרס‬ ‫אוגנדה}" (‪ .)1903‬בימי מהפכת פברואר‬ ‫‪ 1917‬השתתף הרב גליקסברג כציר‬ ‫בקונגרס הלאומי ליהודי אוקראינה‪.‬‬

‫הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג נולד‬ ‫בשנת ‪ 1872‬במזריץ' שבפולין‪ .‬בן למשפחה‬ ‫חסידית אדוקה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1937‬עלה לישראל‪ ,‬כאן כיהן כראש בית הדין הרבני בתל אביב‪.‬‬ ‫בספר זה נערכו לראשונה פרקי זיכרונותיו והנאומים שנשא במסגרת ויכוחי האמונה‪,‬‬ ‫והעלה על הכתב‪.‬‬ ‫שלושת ספריו הקודמים יצאו לאור בארץ בשנות הארבעים בסיוע מוסד הרב קוק‪,‬‬ ‫והם‪:‬‬ ‫הדרשה בישראל ‪ -‬ההיסטוריה של הדרשה היהודית;‬ ‫מושגי החיים ‪ -‬לבירור מושגי מוסר‪ ,‬מידות ודעות בתורה וחיים;‬ ‫תורת הדרשה ‪ -‬כללים ומידות לדרכי הביטוי של הדרשה‪ ,‬תוכנה וצורתה לסוגיה‬ ‫השונים‪.‬‬

‫הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫ויכוחי אמונה‬

‫רב ציוני בברית המועצות‬

‫‪ | 10‬הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫ראשונים ואחרונים‪ ...‬בנעימים‪ ...‬בקיאות‪ ...‬יורה יורה דעה או"ה ידין‬ ‫ידין ד"מ‪ ...‬יהיו שבעי רצון מאתו‪ ...‬גם באגדה ידו הדה והוא דרשן‬ ‫ ‬ ‫מצוין‪"...‬‬

‫משפחת הלוי גליקסברג‪ .‬יושבים מימין‪ :‬שמעון־יעקב‪ ,‬מאיר־דב‪ ,‬שרה־רבקה‪ ,‬ופריידה‬ ‫אשת בועז‪ .‬עומדים‪ :‬יהושע וחיה וינטראוב ובועז‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1912‬נסע הרב גליקסברג למזריץ' ולקראת הנסיעה מרוסיה לפולין נדרש‬ ‫הרב לשורה של היתרי יציאה וחזרה‪ .‬לקראת הנסיעה אף קנה מעיל וכובע חדשים‪.‬‬ ‫אביו מאיר־דב התרגש מאוד לראותו‪ ,‬וזמן קצר לאחר הביקור הנדיר נפטר האב‪.‬‬

‫בימי מהפכת פברואר ‪ 1917‬השתתף הרב גליקסברג כציר לקונגרס הלאומי ליהודי‬ ‫אוקראינה ("הכנסייה הלאומית של יהודי אוקראינה")‪ .‬באותה שנה הוא התמנה לחבר‬ ‫במועצת העיר (הסובייטית) באודסה ומונה רשמית לרב הראשי של העיר – תפקיד‬ ‫שנשא במשך עשרים שנה עד ‪ .1937‬בפרוץ המהפכה הבולשביקית הוסיף הרב לנהל‬ ‫את הרבנות בקומה זקופה‪ ,‬על אף מגבלות החוקה החדשה‪.‬‬ ‫בשנות העשרים הופיע באומץ ובהצלחה בשבעה ויכוחי אמונה פומביים על ענייני‬ ‫אמונות ודעות שנערכו בתאטרון העירוני ובאצטדיון באודסה בנוכחות אלפים‪.‬‬ ‫ כתב היד אינו ברור בקטעים המסומנים בשלוש נקודות‬

‫אובמ | ‬

‫ועל הסיוע והתמיכה לחולים בפרט‪ .‬החוברת הופצה באלפי עותקים‪ .‬מאמציו הובילו‬ ‫להקמת בתי ספר ציבוריים לילדים יהודים מעוטי יכולת ליד בתי כנסת שונים בעיר‪ .‬הוא‬ ‫פעל רבות במולדבנקה‪ ,‬שכונת המצוקה והעוני בעירו‪.‬‬

‫משה־שמואל בהגאון‪ ,‬מוהר"א ליב ז"ל שפירא‪ ,‬החופ"ק‬ ‫באבראיסק‪:‬‬ ‫"‪ ...‬כבוד ידידי הרב הגדול חריף ובקי‪ ...‬ירא וחרד לדרך ד'‪ ,‬המפורסם‬ ‫כשת' מורנו הרב שמעון יעקב ב"ר מאיר הלוי גליקסברג חתן הרב הגאון‬ ‫האבד"ק סוויסלאץ והתמהמה בפה ימים אחדים והשתעשעתי עמו‬ ‫ארוכות‪ ...‬בב"מ ובפוסקים‪ ...‬בהלכה‪ ...‬הן בחלק הש"ס והן בפוסקים‬

‫ | הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫שמעון־יעקב הוסמך לרבנות על ידי רבו ר' יוסף הכהן רביץ והרבנים ר' חיים־יהודה‬ ‫מסמורגון ור' משה־שמואל שפירא מבוברויסק‪( .‬ראו עמוד ‪.)9‬‬ ‫מסוויסלוביץ' עברו הרב ובני ביתו למינסק‪ ,‬ובשנות שהותו שם הקדיש מזמנו לעבודה‬ ‫חינוכית וציבורית‪ :‬נתן שיעורים בגפ"ת בחברת ש"ס והרצה בקביעות לפני הנוער‬ ‫בחברת "נצח ישראל"‪ ,‬כמו כן לימד מוסר ומחשבת ישראל בבתי הספר התיכוניים‪.‬‬ ‫דבריו נאמרו בטעם הזמן וברוח החיבה לקודשי ישראל ולשאיפות האומה‪ ,‬והוא היה‬ ‫בעל השפעה על שומעיו‪ .‬הרב גליקסברג הצעיר נמנה על קבוצת "שלומי אמוני ציון"‬ ‫וכנציגה נבחר להשתתף בוועידת הייסוד‬ ‫ּ‬ ‫במינסק (אגודה חרדית בתנועת "חובבי ציון")‪,‬‬ ‫של תנועה ציונית־דתית חדשה בווילנה בחורף ‪( 1902‬אדר תרס"ב)‪ .‬הוא אף היה חבר‬ ‫הוועד המרכזי של התנועה החדשה ובאותה אספה נבחר ל"וועדת השלושה" עם הרב‬ ‫זאב יעבץ לעיבוד תכנית ארגונית‪ ,‬קביעת שם ומצע לאגודה הדתית לאומית החדשה‪.‬‬ ‫השם שנבחר היה "המזרחי"‪ .‬הרב גליקסברג התמסר בלב ובנפש להחדרת רעיון התחייה‬ ‫הלאומית בארץ ישראל בלב שלומי אמוני ישראל‪ ,‬הוא הקדיש את מרצו לפעילויות‬ ‫ציוניות‪ .‬מששב למזריץ' כדי להציג דיווח על הוועידה‪ ,‬קהל של אלפים התכנס לשמוע‬ ‫אותו בבית המדרש הגדול‪ ,‬שבו למד בנעוריו‪.‬‬ ‫ב־‪ 1903‬נסע הרב כציר לכינוס הציוני רוסי במינסק ולקונגרס הציוני השישי בבאזל‪.‬‬ ‫לאחר מות הרצל (‪ )1904‬הופיע במספר ערים גדולות כנציג "המזרחי"‪ ,‬כדי לפאר ולקדם‬ ‫את חזון המדינה היהודית ולהספיד את הרצל‪ .‬הוא נבחר ליושב ראש תנועת "המזרחי"‬ ‫באודסה‪ ,‬ובמקביל היה חבר פעיל בוועד "חובבי ציון"‪ .‬הקדיש תשומת לב מיוחדת לנוער‬ ‫ועמל לקרבו לתורה ולמסורת‪ ,‬גם פעל למען עליית הנוער הציוני לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ב־‪ 1902‬קיבל הרב גליקסברג משרת רב באחת משכונות העיר פינסק ומיד התפרסם‬ ‫כדרשן בחסד עליון‪ .‬ב־‪ 1906‬הוזמן לשמש כרב באודסה‪ ,‬שם מצא כר נרחב לידע העצום‬ ‫שלו ביהדות‪ ,‬בספרות ישראל והעמים‪ .‬פרשנותו ודרשותיו המבריקות בכל בתי הכנסת‬ ‫בעיר משכו המונים‪ ,‬ואלה האזינו בצמא לכל מילה שלו‪ .‬נאם ביידיש‪ ,‬בעברית וגם בשפה‬ ‫הרוסית‪ .‬הוא הרצה באופן כה משכנע ושובה לב‪ .‬בזכות מידותיו התרומיות‪ ,‬מסירותו‬ ‫לעניינים קטנים כגדולים ושקידתו לטובת המוני העם – רכש הוקרה בכל חוגי הקהילה‪.‬‬ ‫לאחר מהפכת ‪ ,1905‬בימי המצב הצבאי באודסה‪ ,‬פעל להצלת צעירים מישראל‪,‬‬ ‫ובמלחמת העולם הראשונה עשה רבות לטובת הפליטים‪ .‬בנוסף לחובותיו הרשמיות כרב‪,‬‬ ‫הרבה לפעול בתחומי החינוך והעבודה הסוציאלית‪ .‬היה ממייסדי אגודת "עזרת חולים"‬ ‫וישיבת "שומרי תורה"‪ ,‬פרסם חוברת ביידיש וברוסית על עקרונות הצדקה וחסד בכלל‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫גפ"ת – גמרא‪ ,‬פירוש רש"י‪ ,‬תוספות‬ ‫חברת ש"ס – חבורה ללימוד גמרא‬ ‫הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (‪ – )1924-1847‬סופר‪ ,‬היסטוריון ואיש חינוך‪ .‬ממחדשי השפה העברית‪.‬‬

‫אובמ | ‬

‫מבוא‬ ‫שמעון־יעקב הלוי גליקסברג נולד בז' אדר תרל"ב‪,‬‬ ‫‪ ,1872‬במזריץ' (‪ ,)Miedzyrzec Podlaski‬בפלך שדליץ‬ ‫שבפולין‪ .‬בן למשפחה חסידית‪ :‬אמו שרה־רבקה בת‬ ‫שלמה פולק ואביו ר' מאיר־דב הלוי גליקסברג‪ ,‬מחסידי‬ ‫לומזה (‏‪)Lomza‬‏‪ .‬אח לבועז וחיה‪.‬‬ ‫האב מאיר־דב היה גדול בתורה‪ ,‬בחסידות ובייחוס‬ ‫אבות‪ ,‬ודאג שבנו‪ ,‬שמצעירותו ניכר כשרונו הנדיר‪,‬‬ ‫יקבל את חינוכו מטובי המלמדים בעיר‪ .‬כשסיים את‬ ‫לימודיו בחדר‪ ,‬עבר שמעון־יעקב לבית המדרש הגדול‬ ‫והמשיך ללמוד תלמוד ופוסקים‪ .‬אביו רצה שירכוש גם ידע כללי בנוסף ללימודי‬ ‫היהדות‪ ,‬ושכר מורים טובים ללמדו עברית ורוסית‪ .‬גליקסברג הצעיר רכש שליטה‬ ‫בשתי השפות ובספרותן‪ .‬כמו כן‪ ,‬החל ללמוד פולנית‪ ,‬גרמנית וצרפתית בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫הוא חילק את יומו בין לימודי קודש וחול‪ ,‬בשקדנות ובחריצות יוצאות דופן‪ .‬למד‬ ‫שעות ללא הפסקה‪ ,‬בבית המדרש או בחדרו‪ .‬הוריו בקושי הצליחו להוציאו להתאוורר‬ ‫קצת מחוץ לבית‪ .‬מזיכרונו המופלג ידע לצטט בעל פה שירים מימי הביניים ומתקופת‬ ‫ההשכלה וגם שירים צרפתיים‪ .‬במהרה נודע כאחד המשכילים בקהילתו‪.‬‬ ‫כשהגיע לפרקו משפחות רבות רצו בו כחתן לבנותיהן‪ ,‬והציעו נדוניות גדולות‪.‬‬ ‫בשנים ההן הגיע למורדי (‪ ,Mordy‬הסמוכה למזריץ')‪ ,‬הרב מרדכי־דוד אלפרט שהיה‬ ‫מצאצאיו של ר' אריה־לייב אפשטיין ("בעל הפרדס" מקניגסברג ‪ .(Königsberg‬אנשי‬ ‫מורדי החסידים רבו ביניהם והזמינו רב ליטאי מתנגד שינסה להשליט שלום בין‬ ‫הקבוצות היריבות‪ .‬כעבור ארבע שנים שבהן כיהן כרב העיירה מורדי עבר הרב אלפרט‬ ‫עם משפחתו לסוויסלוביץ' ובה כיהן כאב בית דין ועסק בכתיבה ובמחקר התלמוד‪.‬‬ ‫באותה עת התוודע שמעון־יעקב לבת הרב‪ ,‬ציפה־מייטה‪ ,‬וביקש את ידה מאביה והלה‬ ‫הסכים בתנאי שהחתן יתעתד להיות רב‪.‬‬ ‫בי"ב בסיוון תרנ"ה נשא את ציפה לאישה‪ .‬במשך שנתיים שהה שמעון־יעקב לצד‬ ‫חותנו בסוויסלוביץ' במחוז מינסק‪ ,‬וממנו למד לדבריו "לשרת במשמרת הקודש"‪.‬‬ ‫יכולתו של שמעון־יעקב‪ ,‬בן למשפחה חסידית‪ ,‬ליצור את השילוב בחייו עם התפיסה‬ ‫הליטאית‪ ,‬מעידה רבות על אופיו המתון והסובלני‪ ,‬על גדולת נפשו‪.‬‬

‫‪143‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪166‬‬

‫חיים בצל מהפכה ושלטון של טרור ‬ ‫עבודת הרבנות ‬ ‫קטעי עיתונות ציונית ‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‬ ‫והשפעתה על היהודים ‬ ‫רשימה של הצעות לכנסייה המאושרת‬ ‫מטעם ממשלת ססס"ר לאוסף בלנינגד ‬ ‫המהפכה ומלחמת האזרחים ‬ ‫מומרים‪ ,‬בעלי תשובה‪ ,‬גרים וקראים ‬ ‫הסוציאליזם ‬ ‫עוני חומרי ועושר רוחני ‬ ‫השנים האחרונות באודסה ‬ ‫החגיגה לרגל עשרים שנות כהונה באודסה ‬ ‫מכתבי הרב לבנו ‬ ‫מכתבי ביאליק ‬

‫‪172‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪213‬‬

‫אחרית דב ר‬ ‫מילון ארמית ‬ ‫ספרי הרב ובנו ‬ ‫מקורות להערות השוליים ‬ ‫נספח ‬

‫‪220‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪232‬‬ ‫‪233‬‬

‫‪169‬‬

‫‪143‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪166‬‬

‫חיים בצל מהפכה ושלטון של טרור ‬ ‫עבודת הרבנות ‬ ‫קטעי עיתונות ציונית ‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‬ ‫והשפעתה על היהודים ‬ ‫רשימה של הצעות לכנסייה המאושרת‬ ‫מטעם ממשלת ססס"ר לאוסף בלנינגד ‬ ‫המהפכה ומלחמת האזרחים ‬ ‫מומרים‪ ,‬בעלי תשובה‪ ,‬גרים וקראים ‬ ‫הסוציאליזם ‬ ‫עוני חומרי ועושר רוחני ‬ ‫השנים האחרונות באודסה ‬ ‫החגיגה לרגל עשרים שנות כהונה באודסה ‬ ‫מכתבי הרב לבנו ‬ ‫מכתבי ביאליק ‬

‫‪172‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪202‬‬ ‫‪213‬‬

‫אחרית דב ר‬ ‫מילון ארמית ‬ ‫ספרי הרב ובנו ‬ ‫מקורות להערות השוליים ‬ ‫נספח ‬

‫‪220‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪232‬‬ ‫‪233‬‬

‫‪169‬‬

‫תוכן‬ ‫מבוא ‬

‫‪7‬‬

‫ויכוחי אמונה (תרפ"ג‪-‬תרפ"ח)‬ ‫הקדמה ‬ ‫ויכוח ראשון ‬ ‫ויכוח שני ‬ ‫ויכוח שלישי ‬ ‫ויכוח רביעי ‬ ‫ויכוח חמישי ‬ ‫ויכוח שישי ‬ ‫ויכוח שביעי ‬

‫‪21‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪63‬‬

‫פרקי זיכרונות (תרל"ב‪-‬תשי"א)‬ ‫הקדמה ‬ ‫מזריץ' עיר מולדתי ‬ ‫אצל חותני בסוויסלוביץ' ‬ ‫חמש שנים במינסק ‬ ‫אשרי שזכיתי לכך ‪ -‬ייסוד "המזרחי" ‬ ‫הגורל ורבנות פינסק ‬ ‫ועידת מינסק ‬ ‫הקונגרס השישי והרצל ‬ ‫קונגרס אוגנדה ‬ ‫מות הרצל ‬ ‫הרבנות באודסה ‬ ‫בתי הכנסת והקהילה בסוף המאה התשע־עשרה ‬ ‫מוסדות הצדקה ‬ ‫מוסדות החינוך ‬ ‫שבת וחג באודסה ‬ ‫מוסדות הדת והרבנות ‬ ‫"עזרת חולים" ‬ ‫עם אוסישקין באודסה ‬

‫‪75‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪141‬‬

‫איסוף ותחקיר – רות אפשטיין בת חיים גליקסברג‬ ‫עריכה – אילת אסקוזידו‬ ‫עריכת לשון – ענת ברטמן אלהלל‬ ‫הגהה להערות – סער אביסטריס‬ ‫תקציר הנספח ברוסית ‪ -‬פבל ירצב‬ ‫הקלדה – אלרן שירותי משרד‬ ‫עיצוב גרפי – לילך בוהדנה‬ ‫הפקה ‪ -‬נסים אסקוזידו‬ ‫דפוס – טוטל גרפיקס בע"מ‬ ‫תודה לאלכס גליקסברג על ההערות ועל הסיוע‬ ‫תודה לדניאל רובינוף‪ ,‬אחראי על המסמכים בגנזך הציונות הדתית במוסד הרב קוק‬ ‫תודה לשמואל אבנרי‪ ,‬מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק‬ ‫תצלום בית הכנסת במזריץ' – ‪Team Dustizeff ,2008‬‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬להפיץ או לקלוט בכל דרך או בכל‬ ‫אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני או אחר (לרבות צילום והקלטה) ספר זה או חלקים או קטעים ממנו (כל‬ ‫חלק שהוא מהחומר שבספר זה) ללא אישור ברשות מפורשת בכתב מרות אפשטיין‪.‬‬ ‫ כל הזכויות שמורות לרות אפשטיין‬ ‫נדפס בישראל‬ ‫תשע"א – ‪2011‬‬

‫ ‬

‫ת"ד ‪ 1912‬מזכרת בתיה‬ ‫‪www.sipur4u.co.il‬‬ ‫‪08-9356948‬‬

‫הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫ויכוחי אמונה‬ ‫רב ציוני בברית המועצות‬

‫הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬ ‫ויכוחי אמונה‬ ‫רב ציוני בברית המועצות‬

‫הוא למד בישיבת בסוויסלוביץ' בפלך‬ ‫מינסק‪ ,‬כיהן כרב בפינסק והיה הרב‬ ‫הראשי של אודסה במשך עשרים שנה‬ ‫(‪.)1937-1917‬‬

‫בשנים ‪ 1928-1923‬נטל חלק בוויכוחי אמונה פומביים שאורגנו על ידי השלטונות‬ ‫באולם התיאטרון ובאצטדיון העיר אודסה שבברית המועצות‪ ,‬בפני קהל של‬ ‫אלפים‪.‬‬

‫ויכוחי אמונה‬

‫הרב היה איש ספר משכיל‪ ,‬דרשן‪ ,‬מורה‪,‬‬ ‫היסטוריון וסופר‪ .‬הוא היה פעיל ב"חובבי‬ ‫ציון"‪ ,‬השתתף בוועידה המייסדת של‬ ‫"המזרחי" בווילנה (‪ ,)1902‬נבחר לוועדה‬ ‫המרכזית ואף נשלח כציר ל"קונגרס‬ ‫אוגנדה}" (‪ .)1903‬בימי מהפכת פברואר‬ ‫‪ 1917‬השתתף הרב גליקסברג כציר‬ ‫בקונגרס הלאומי ליהודי אוקראינה‪.‬‬

‫הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג נולד‬ ‫בשנת ‪ 1872‬במזריץ' שבפולין‪ .‬בן למשפחה‬ ‫חסידית אדוקה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1937‬עלה לישראל‪ ,‬כאן כיהן כראש בית הדין הרבני בתל אביב‪.‬‬ ‫בספר זה נערכו לראשונה פרקי זיכרונותיו והנאומים שנשא במסגרת ויכוחי האמונה‪,‬‬ ‫והעלה על הכתב‪.‬‬ ‫שלושת ספריו הקודמים יצאו לאור בארץ בשנות הארבעים בסיוע מוסד הרב קוק‪,‬‬ ‫והם‪:‬‬ ‫הדרשה בישראל ‪ -‬ההיסטוריה של הדרשה היהודית;‬ ‫מושגי החיים ‪ -‬לבירור מושגי מוסר‪ ,‬מידות ודעות בתורה וחיים;‬ ‫תורת הדרשה ‪ -‬כללים ומידות לדרכי הביטוי של הדרשה‪ ,‬תוכנה וצורתה לסוגיה‬ ‫השונים‪.‬‬

‫הרב שמעון־יעקב הלוי גליקסברג‬

‫ויכוחי אמונה‬

‫רב ציוני בברית המועצות‬