ishi007

‫ִ ּב ִ ּיבי‪ ,‬עד כאן‪.‬‬

‫ִע ּת ֹון ִאי ׁ ִשי‬ ‫מה שאהבנו‬ ‫כל‬

‫גיליון ‪04/04/2013 | 007 #‬‬

‫"הדברימ הנכתבימ נשארימ לעד"‬ ‫אנחנו מעניקים שירותי הוצאה לאור‪ ,‬משלב הרעיון ועד‬ ‫לשלב הדפסת הספר וכריכתו‪ .‬אנו מבצעים עריכה והגהות‬ ‫לכתב היד‪ ,‬מעמדים את הטקסטים ומעצבים את העמודים‬ ‫תוך שילוב תמונות ואיורים ומלווים את הספר בבית‬ ‫הדפוס ובכריכיה‪.‬‬ ‫אנו מבטיחים מחיר אטרקטיבי‪ ,‬איכות ללא פשרות ועמידה‬ ‫בלוח הזמנים הנדרש‪.‬‬ ‫לקבלת הצעת מחיר ופגישה ראשונה ללא כל התחייבות‪:‬‬ ‫‪www.icu2.co.il‬‬

‫החלה הפקתו של סרט ההמשך ל"גבעה ‪ 24‬אינה עונה"‪ ,‬הסרט הישראלי העלילתי הראשון שהופק בארץ בשנת‬ ‫‪ .1955‬בסרט ההמשך שיקרא "גבעת רם אינה עונה"* יככב בתפקיד ראשי מעמד הביניים כשלצידו בתפקידי‬ ‫אורח ‪ -‬השכבות החלשות‪" .‬אנחנו לא יודעים אם השכבות החלשות תצלחנה להתמודד עם העליות לירושלים‬ ‫ולכן נתנו להן רק תפקידי ניצבים‪ .‬יגיעו ‪ -‬יגיעו‪ .‬לא יגיעו ‪ -‬לא יגיעו‪ .‬בלאו הכי הממשלה לא רואה אותם ממטר‪,‬‬ ‫אז שיעמדו בצד"‪ .‬לשאלתנו מדוע דווקא מעמד הביניים נבחר לככב בסרט ההמשך נמסר לנו )ציטוט(‪" :‬כמו‬ ‫תמיד‪ ,‬גם הפעם‪ ,‬מעמד הביניים מממן לנו את סרטי הקומדיה שאנחנו מפיקים‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬יש לך דרך יותר קלה‬ ‫*גבעת רם ‪ -‬מקום משכנו של בית הנבחרים שלנו‬ ‫לסתום לו את הפה?"‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪33‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח‬

‫כלשהו לדיבורים שלנו‪ ,‬היתה הממשלה כבר‬ ‫מזמן משתכנעת מדברי הטעם שלנו ומשנה‬ ‫את מדיניותה‪.‬‬

‫"לסרב לשבת בשטחים"‬ ‫עכשיו לא נותר לנו אלא להשמיע את דברינו‬ ‫בדרך הרטוריקה הפיסית‪ .‬רק כשאתה מצחיל‬ ‫לדרוך על יבלות ועל דשאים‪ ,‬רק כאשר אתה‬ ‫מקיים הפקנות ללא רשיון‪ ,‬רק כשאתה חוסם‬ ‫את הכביש‪ ,‬כשאתה מודיע שאתה מסרב‬ ‫לשרת בשטחים הכבושים‪ ,‬כשאתה מתנגש עם‬ ‫כוחות המשטרה‪ ,‬נגרר לניידת‪ ,‬מסרב להשת־‬ ‫חרר בערבות‪ ,‬מסרב לשלם קנס ומוכן לשבת‬ ‫חודשים‪ ,‬ואולי אפילו שנים בבית־הסוהר‪,‬‬ ‫מתחילים להתייחס ברצינות לדיבורים שלך‬ ‫על שלום…‬ ‫)כאן הופסק נאומו של דן בן־אמוץ בק־‬ ‫ריאות ביניים‪ .‬הוא הפסיק את דבריו באומרו‪:‬‬ ‫"לילה טוב חמורים! תמשיכו לשיר שירי‬ ‫שלום"‪(.‬‬

‫המשך הנאום שלא נאמר‪:‬‬ ‫"בעיני נראים כל האמצעים הדראסטיים‬ ‫האלה כאמצעים לגיטימיים בהחלט במלחמה‬ ‫שלונ למען השלום‪ .‬עלינו לזעזע את הגברת‪,‬‬ ‫המסרבת בשמנו להכיר בקיומו של העם הפ־‬ ‫לסטיני‪ ,‬הגברת שאינה ישנה בלילות מפחד‬ ‫השלום‪.‬‬ ‫רק תירגום פיסי של השאיפה שלנו לשלום‬ ‫תפקח את אוזניה הרעלות של הממשלה‪ ,‬רק‬ ‫הפגנות סוערות‪ ,‬אשר ישודרו בתחנות הטל־‬ ‫וויזיה הזרות )כן‪ ,‬כן! לא כאן‪ ,‬אלא דווקא שם‪,‬‬ ‫בחוץ‪ ,‬במקום שיכאיב לממשלה ביותר( יגרמו‬ ‫לה להתייחס ברצינות לשאיפות השלום שלנו‬ ‫תמורת שטחים‪ ,‬תמורת משברים חברתיים וכ־‬ ‫לכליים‪ ,‬ושאר הסכנות האורבות לנו ביציאה־‬ ‫משעת־חירום‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬רבותי‪ ,‬אין כל ערך ממשי למופע זה‬ ‫בדיוק כמו שלא היה שום ערך לשאר הכינוסים‬ ‫והאסיפות‪ ,‬אלא אם כן… אלא אם כן…‬ ‫‪32‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫בשואה טובה ומוצלחת‬ ‫שלום ממשלה‪,‬‬ ‫בתחילה ברצוני לברך את מר בגין על הופעותיו הנהדרות בפני‬ ‫הגויים‪ .‬מי יתן ותצלח דרכו בכל אשר יילך‪.‬‬ ‫אך‪ ,‬כפי שאמרו כבר חכמים‪ ,‬לכל טוב יש עוד יותר טוב‪ ,‬ולכן‬ ‫הריני כותב לכם‪ ,‬למען שפר את המשופר‪.‬‬ ‫לפי דעתי הנכס היקר ביותר שיש לנו היום הוא זכר השואה‪,‬‬ ‫ואני חושב שאין אנחנו מודעים מספיק לכוחו ולעושרו של הנכס‬ ‫הזה ‪ -‬השואה‪ .‬אמנם אתם עושים שימוש טוב יותר בשואה‬ ‫מאשר כל שאר הממשלות שקדמו לכם‪ ,‬אבל עדיין אינכם עושים‬ ‫מספיק‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬ואפשר וגם צריך לעשות יותר‪.‬‬ ‫אחד הדברים החסרים ביותר‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬הן לילדינו היקרים‬ ‫שלנו והן לבני הגויים‪ ,‬הוא המחשת השואה‪ .‬לא דיבורים‪ ,‬לא‬ ‫סיפורים‪ ,‬לא סרטים‪ .‬כל זה כבר יש לנו‪ .‬אך אנו חייבים לעשות‬ ‫משהו מזה‪ ,‬משהו שימחיש את השואה לכל אלו שלא ידעו אותה‪.‬‬ ‫לפי דעתי יש להקים במקום מסויים בארץ‪ ,‬רצוי במקום היס־‬ ‫טורי מפורסם‪ ,‬דגם מפורט ומדוקדק של מחנה־ריכוז‪ ,‬ובו יש לע־‬ ‫רוך‪ ,‬באופן מתמיד ומתמשך‪ ,‬בקביעות‪ ,‬יום־יום וערב־ערב‪ ,‬חיזיון‬ ‫אור־קולי מלא של השואה כפי שאירעה באמת‪.‬‬ ‫יש להביא למקום את כל בני הנוער בישראל‪ ,‬כיתה־כיתה‪ ,‬בית־‬ ‫ספר־בית־ספר‪ ,‬למען יראו ולא ייראו‪.‬‬ ‫גם תיירים גויים יש להביא לשם‪ ,‬ולהמחיש להם מה עשו אבו־‬ ‫תיהם שלהם לאבותינו שלנו‪ ,‬ולהסביר להם מדוע לא ניסוג לעולם‬ ‫מיהודה ושומרון‪.‬‬ ‫לפי דעתי נשיג על־ידי המחשה אור־קולית כזאת של השואה‬ ‫שני דברים עיקריים ‪ -‬א‪ .‬בנינו שלנו יהיו ליהודים גאים וללוחמים‬ ‫אמיצים למען עמם‪ .‬ב‪ .‬כל הגויים יבינו שהצדק איתנו‪.‬‬ ‫הנני תקווה שאכן תישמעו לעצתי‪.‬‬ ‫קובי ניב‪1977 ,‬‬

‫ההיסטריים עזרו לה לקבוע בתודעה‬ ‫שלנו את נוסחת הפלא "אין ברירה"‪.‬‬ ‫אך בחודשים האחרונים התרחש‬ ‫משהו בעולם הערבי‪ .‬סוף־סוף תפסו‬ ‫הערבים שהאיום במלחמה קונבנ־‬ ‫ציונלית‪ ,‬או מלחמת־התשה‪ ,‬אינו‬ ‫מפחיד אותנו‪ .‬הוא רק מחזק אותנו‪.‬‬ ‫סוף־סוף הם תפסו את נקודת־החול־‬ ‫שה האמיתית שלנו‪.‬‬ ‫הם תפסו אותנו בביצים‪ ,‬ומאיימים‬ ‫עלינו בשלום‪ ,‬וזה כואב מאוד‪ ,‬רבותי‪.‬‬ ‫מהתפיסה הנוראה הזו קשה להתח־‬ ‫מק‪.‬‬ ‫זה קשה‪ ,‬אבל זה עדיין לא אומר‬ ‫שאסור לנסות‪ ,‬והממשלה שלנו‬ ‫עושה כל מה שביכולתה כדי להת־‬ ‫חמק מהתפיסה הבלתי־ספורטיבית‬ ‫הזו‪.‬‬ ‫פתאום‪ ,‬אחרי כל ההצהרות הח־‬ ‫גיגיות שלא יצאנו למלחמה לשם‬ ‫כיבושים טריטוריאליים‪ ,‬לאחר ההכ־‬ ‫רזות שאנחנו מקבלים את החלטת‬ ‫מועצת־הביטחון ואנו מוכנים לנסיגה‬ ‫תמורת שלום‪ ,‬פתאום כשסאדאת‬

‫מעז לעבור על הלאווים של חרטום‪,‬‬ ‫ולהציע לנו את מה שתבענו כל הזמן‬ ‫ שלום תמורת נסיגה ‪ -‬אנו מכריזים‬‫כן‪ ,‬אבל לא לגבולות הרביעי ביוני‪.‬‬ ‫אנחנו מוכנים לשיחות שלום ללא‬ ‫תנאים מוקדמים בתנאי ששארם־‬ ‫אל־שייך‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ביקעת הירדן‬ ‫והגולן יישארו בידינו‪.‬‬ ‫ומי יודע? אם מצרים תסכים לת־‬ ‫נאים המוקדמים האלה‪ ,‬יכול להיות‬ ‫שלא תהיה לנו ברירה אלא לתבוע‬ ‫את הוצאות הכוחות הסובייטיים‬ ‫ממצרים‪ ,‬ובלבד לדחוק את סכנת‬ ‫השלום המאיימת על אחדותו‪ ,‬קיומו‬ ‫ועתידו של העם‪.‬‬

‫כול את השלום ולקיים בכך את גו־‬ ‫פנו ונפשנו‪ ,‬יאכילו לנו את השלום‬ ‫בכוח‪ .‬ורבותי‪ ,‬חברים‪ ,‬ידידים ומוע־‬ ‫מדים פוטנציאליים למודעות־אבל ‪-‬‬ ‫אני בעד‪ .‬זה לא יהיה נעים‪ ,‬זה יכאב‪,‬‬ ‫אבל נראה שאין ברירה‪.‬‬ ‫בעצם יש‪ .‬קיימת גם אפשרות‬ ‫אחרת‪ .‬היא תלוייה בכם‪ ,‬בנו ובעוד‬ ‫הרבה אנשים‪ ,‬המוכנים לקחת על‬ ‫עצמם את הסיכון הגדול של שלום‪.‬‬ ‫אנחנו יכולים להביא אותו‪ ,‬גם אם‬ ‫המעצמות יחליטו לפתע להמשיך‬ ‫את המישחק היקר הזה עוד ‪30 ,20‬‬ ‫או ‪ 50‬שנה‪ .‬גם אנחנו יכולים להפוך‬ ‫למעצמה קטנה‪ ,‬לקבוצת־לחץ אשר‬ ‫תאלץ את הממשלה שלנו לצאת אל‬ ‫מול פני השלום‪.‬‬ ‫אבל לא בדיבורים‪ ,‬רבותי! לא‬ ‫בנאומים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬מאמרים‪ ,‬שירים‬ ‫ואסיפות‪ ,‬אלא במעשים‪ .‬ואם תרשו‬ ‫לי פאראפרזה על משפטו הקלאסי‬ ‫של בן־גוריון‪" :‬לא חשוב מה שה־‬ ‫ממשלה תגיד‪ .‬חשוב מה אנחנו כאן‬ ‫נעשה"‪.‬‬ ‫עלינו לאמץ לעצמנו את מדיניות‬ ‫הממשלה‪ ,‬ולקבוע עובדות‪ ,‬לעשות‬ ‫ולבצע‪ ,‬משום שלצערנו הרב רק‬ ‫שפה זו מובנת היום‪ ,‬לא רק במדינה‬ ‫שלנו‪ ,‬אלא בעולם כולו‪.‬‬ ‫כבר כתבנו ודיברנו מספיק‪ .‬אין לנו‬ ‫מה להוסיף על מה שאמרנו במשך‬ ‫ארבע השנים האחרונות‪ .‬לו היה ערך‬

‫"מועמדים למודעות–אבל"‬ ‫אם כן‪ ,‬מה המסקנה? המסקנה‬ ‫הפרטית שלי היא שרק פיתרון כפוי‬ ‫של המעצמות יאלץ אותנו סוף־סוף‬ ‫להתייצב פנים אל פנים מול סכנת‬ ‫השלום‪.‬‬ ‫נוסחת ה"אין־ברירה" תפעל‬ ‫הפעם נגדנו‪ .‬אם אנחנו סרבים לא־‬

‫עיתונות יהודית היסטורית‪:‬‬ ‫האתר מכיל עיתונים יהודיים אשר‬ ‫התפרסמו בעבר בשפות‪ ,‬במדינות‬ ‫ובתקופות שונות‪ .‬הגרסאות‬ ‫האלקטרוניות של העיתונים‬ ‫מאפשרות צפייה במראם המקורי‬ ‫וחיפוש בכל המלל שפורסם בעיתון‬ ‫לאורך שנות הופעתו‪.‬‬ ‫‪http://jpress.org.il/view-hebrew.asp‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪31‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח‬

‫בינציאלית שלנו‪ ,‬העוברת עלינו כמו‬ ‫מכבש כבישים‪.‬‬

‫"נמאס לי"‬ ‫נמאס לי! נמאסו עלי ההפגנות‬ ‫התרבותיות למען השלום‪ ,‬הפסטי־‬ ‫באלים הנחמדים‪ ,‬הסימפוזיונים המ־‬ ‫לומדים‪ ,‬הסיסמאות הנדושות‪ ,‬חוגי‬ ‫הבית‪ ,‬המודעות בעיתונים‪ ,‬וערימות‬ ‫המילים שאמרנו וכתבנו בנושא זה‪,‬‬ ‫מאז המלחמה‪.‬‬ ‫שירי השלום‪ ,‬לא רק של יבי‪ ,‬נמא־‬ ‫סו עלי לא פחות משירי המלחמה‪.‬‬ ‫נמאס לי לשמוע ולהשמיע את כל‬ ‫הבבל"ת הזה‪ ,‬כיוון ששום דבר לא‬ ‫יוצא מזה ושום דבר לא ייצא מזה‪.‬‬ ‫הספקות שהיו לי פעם ‪ -‬עוד‬ ‫לפני פרשת גולדמן ‪ -‬ביחס לכנות‬ ‫שאיפותיה של הממשלה לשלום ‪-‬‬ ‫הפכו כבר מזמן לוודאות מחרידה‪.‬‬ ‫אני משוכנע היום שממשלת ישראל‬ ‫לא רוצה בשלום‪ .‬היא תהיה מוכנה‪,‬‬ ‫אולי‪ ,‬לקבל אותו‪ ,‬אם הוא יוגש לה‬ ‫חינם‪ ,‬ומבלי שהיא תיאלץ לשלם‬ ‫עבורו את המחיר היקר של שטחים‪.‬‬ ‫אך גם אז‪ ,‬אני משוכנע‪ ,‬היא תבלע‬ ‫בקושי רב את צפרדע השלום‪.‬‬ ‫משום שלדעתה‪ ,‬מחיר השלום‬ ‫איננו נמדד בקילומטרים בלבד‪ .‬היא‬ ‫יודעת היטב ‪ -‬וידיעה זו מובנת כל כך‬ ‫לחברי הממשלה עד שאין כל צורך‬ ‫לבטא אותה במילים ‪ -‬ששלום‪ ,‬אפי־‬ ‫לו ללא נסיגה‪ ,‬פירושו אבדן נוסחת־‬ ‫הפלא "אין ברירה"‪ .‬נוסחה שטנית‬ ‫שרק בעזרתה ‪ -‬כך נדמה להם כנראה‬ ‫ ניתן להבטיח את קיומו‪ ,‬אחדותו‬‫ועתידו של עם ישראל בארץ יפה‬ ‫ומקוללת זו‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫ירשתי לי ארגזי קרטון מ‬ ‫לאים בגזרי עיתונים‪ ,‬חוברות‬ ‫וצילומים ישנים‪ .‬בחלקם‬ ‫ומקום הפרסום‪ .‬באחרים ניתן לאתר את שם המחבר‬ ‫ אין סימן מזהה‪ .‬רובם‬‫ככולם קטעים שיש הנאה‬ ‫אלה נשבץ מדי פעם זכרונ צרופה בקריאתם‪ .‬בעמודים‬ ‫לקבל חומר לפרסום במדו ות שלא נס ליחם )ונשמח‬ ‫ר(‪.‬‬

‫"עזר גילה לי"‬ ‫שנים מספר לפני מלחמת ששת־‬ ‫הימים גילה לי עזר וייצמן את האמת‪,‬‬ ‫בשיחה פרטית שהתנהלה בטון של‬ ‫בינינו־לבין־עצמנו )יש לי הרבה טע־‬ ‫נות נגד עזר‪ ,‬אבל עלי להודות שהוא‬ ‫אדם ישר‪ ,‬גלוי ואומר לכולם את‬ ‫דעתו בלי שום פוילע־שטיק‪ .‬תכו־‬ ‫נה‪ ,‬אגב‪ ,‬הפוסלת אותו אוטומטית‬ ‫ממילוי כל תפקיד רישמי בממשלה(‪.‬‬ ‫מזלנו‪ ,‬הוא אמר לי‪ ,‬שאנו מוקפים‬ ‫אויבים‪ ,‬שרוצים להשמיד אותנו‪.‬‬ ‫אילו הערבים לא היו קיימים‪ ,‬היינו‬ ‫צריכים להמציא אותם‪ .‬יש לנו מזל‬ ‫גדול‪ ,‬הוא אמר‪ ,‬שאנו נתונים במצור‪,‬‬ ‫ובמצב בלתי־פוסק של מלחמה‪.‬‬ ‫אני מקווה שמצב זה יימשך שנים‬ ‫רבות‪ ,‬משום שרק בזכותו הצלחנו‬ ‫להפוך את הערב־רב הזה‪ ,‬שהגיע הנה‬ ‫מכל חור בעולם‪ ,‬לעם אחד‪ ,‬עם שפה‬ ‫אחת ותרבות אחת‪ .‬רק בכוח הסכ־‬ ‫נה המתמדת פיתחנו כאן חקלאות‪,‬‬ ‫תעשייה וצבא נפלא‪ .‬שלום בינינו‬ ‫ובין ארצות־ערב פירושו התבוללות‪,‬‬ ‫לבאנטיניזציה‪ ,‬פירוד ואובדן העם‪.‬‬

‫"אנחנו שווים לתחת"‬ ‫אני בטוח שלא רק עזר מחזיק‬ ‫בדיעות אלה‪ .‬יש לו שותפים לא רק‬ ‫בגח"ל‪ ,‬אלא גם במפלגת העבודה‬ ‫ואולי גם כאן‪ ,‬בתוכנו‪ .‬אלא שהוא‬ ‫התם היחידי המעז להודות בכך בגלוי‪.‬‬ ‫הממשלה יודעת היטב שבזמן מל־‬ ‫חמה אנחנו עם נפלא‪ ,‬אבל היא גם‬ ‫יודעת שבזמן שלום אנחנו שווים‬ ‫לתחת‪.‬‬ ‫אני חושש מאוד שהיא הוציאה את‬ ‫המסקנות הבלתי־נכונות מרוח האח־‬

‫דות שחלפה כאן ובעולם היהודי ערב‬ ‫מלחמת ששת־הימים‪ .‬היא משוכנ־‬ ‫עת ששלום פירושו לא רק ויתור על‬ ‫שטחי־מחייה‪ ,‬וקילומטרים של היס־‬ ‫טוריה‪ .‬פירושו של השלום‪ ,‬המאיים‬ ‫עלינו‪ ,‬עכשיו‪ ,‬הוא גם אבטלה‪ ,‬שפל‬ ‫כלכלי‪ ,‬מיתון‪ ,‬ירידה‪ ,‬משבר חברתי‬ ‫ומעמדי‪ ,‬ושאר התחלואים של מדינה‬ ‫נורמלית במאה העשרים‪.‬‬ ‫וכדי למנוע את הסכנה הנוראה הזו‪,‬‬ ‫מוכנה הממשלה לעשות הכל‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהמצב הקיים יימשך לנצח‪ .‬והפקק‬ ‫היחידי המסוגל‪ ,‬לדעתה‪ ,‬לסתום את‬ ‫הר הגעש הכלכלי‪ ,‬התרבותי והח־‬ ‫ברתי‪ ,‬שעליו אנו יושבים‪ ,‬הוא פקק‬ ‫ה"אין ברירה"‪ ,‬פקק סכנת ההשמדה‪,‬‬ ‫פקק הביטחון‪ ,‬שעבור הבטחת קיומו‬ ‫כדאי לשלם כל מחיר‪ ,‬כולל הרוגים‬ ‫ונכים‪ ,‬שאחרי הכל‪ ,‬כפי שהמנוולים‬ ‫הגדולים ממהרים להזכיר לנו‪ ,‬מס־‬ ‫פרם אינו עולה על מיספר קורבנות‬ ‫התנועה בדרכים‪.‬‬

‫"תפסו אותנו בביצים"‬ ‫אני לא אכנס לסקירה פוליטית של‬ ‫השנים שחלפו מאז מלחמת ששת־‬ ‫הימים‪ .‬כל מי שקורא עיתון בעין‬ ‫ביקורתית‪ ,‬הבחין בתרגילי האקרוב־‬ ‫טיקה הבלתי־פוסקים של הממשלה‪.‬‬ ‫במשך ארבע שנים היא עושה שמי־‬ ‫ניות באוויר כדי להתחמק‪ ,‬לדחות‪,‬‬ ‫ואני טוען‪ ,‬להימנע מהסדר של שלום‬ ‫עם מצריים‪.‬‬ ‫בהתחלה זה הלך לה בקלות‪ .‬שות־‬ ‫פיה הנאמנים ביותר היו שליטי־ערב‪,‬‬ ‫אשר בנאומי ההסתה ובאיומיהם‬

‫‪1971‬‬

‫"רבותי‪ ,‬אני מסופק אם יש איזה שהוא ערך בחיזורים המילוליים שלנו‬ ‫אחרי השלום‪ .‬אני מסופק אם אנחנו יכולים לשנות את המצב ולהשפיע‬ ‫על מהלך ההיסטוריה הפרובינציאלית שלנו"‪ .‬השנה ‪ ,1971‬כנס אמנים‬ ‫למען השלום בהשתתפות אלפי איש‪ .‬הנאום של דב"א‪ ,‬שלא נס ליחו‪.‬‬

‫דן בן־אמוץ‪" :‬לילה טוב חמורים"‬ ‫ב‬

‫יום יפה כזה‪ ,‬שבו אפשר להמ־‬ ‫שיך לשכב במיטה עם איזה דו־‬ ‫ברת צעירה‪ ,‬בשבת לוקסוסית כזאת‬ ‫שבה אפשר לטייל בשדות‪ ,‬להשתזף‬ ‫בשמש על שפת הים‪ ,‬לשמוע את‬ ‫באך או קאט סטיבנס בטרנזיסטור‪,‬‬ ‫לקרוא שירה ולעשות עוד כל מיני‬ ‫דברים שמרחיבים את דעתו ונפשו‬ ‫של אדם ‪ -‬אני עומד כאן כמו אידיוט‬ ‫ומנסה להגיד כמה דברים על הש־‬

‫לום‪ ,‬בידיעה ברורה שזה ביזבוז זמן‬ ‫ממדרגה ראשונה‪ ,‬ושאין שום ערך‬ ‫מעשי לכנס הזה‪ ,‬פרט כמובן‪ ,‬לערך‬ ‫ההנאה שיש בעצם ההתקהלות המ־‬ ‫שפחתית הזאת‪.‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬זה נחמד מאוד להימצא‬ ‫כאן בחברת אנשים טובים‪ ,‬המסכי־‬ ‫מים איתך מראש בכל הנוגע לאיוולת‬ ‫ולפשע שבמלחמה‪ ,‬אנשים שבאו‬ ‫לשמוע את עצמם ולבחון שוב ושוב‬

‫את בבואתם הנאה‪ ,‬הנשקפת מתוך‬ ‫השירים והדברים הנאמרים כאן‪.‬‬ ‫הרגשת האחווה נעימה מאוד‪,‬‬ ‫והידיעה שבכל זאת אינך יחידי במע־‬ ‫רכה הזאת ‪ -‬מעודדת במקצת‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬רבותי‪ ,‬אני מסופק אם יש‬ ‫איזה שהוא ערך בחיזורים המילוליים‬ ‫שלנו אחרי השלום‪ .‬אני מסופק אם‬ ‫אנחנו יכולים לשנות את המצב ולה־‬ ‫שפיע על מהלך ההיסטוריה הפרו־‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪29‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫איך בא לי‪...‬‬

‫אבל בשביל להזיז‬ ‫את שעון הזמן כל‬ ‫כך הרבה שנים‬ ‫אחורה‪ ,‬צריך )בין‬ ‫השאר( להחזיר‬ ‫את בן גוריון משדה‬ ‫בוקר‪ ,‬את צה"ל‬ ‫מהשטחים ואותנו‬ ‫לשפיות‪ .‬נראה לכם‬ ‫שהמתנחלים יסכימו‬ ‫להתפנות בשביל‬ ‫הופעה של אריק‬ ‫איינשטיין?‬ ‫‪28‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫אחריהם ואחרי הדינמיקה‬ ‫של השיחה והמחשבה‪ .‬הנה‬ ‫מאיר ויזלטיר שכבר הוזכר‬ ‫כאן‪ ,‬מתחיל את השיחה‬ ‫באורח מעט מגומגם ואולי‬ ‫אפילו לא מלוטש‪ ,‬כמעט‬ ‫הייתי מעיז ואומר שניכר בו‬ ‫מעין חוסר חשק די מופגן‬ ‫לשתף פעולה עם המראיין‬ ‫שהתיישב מולו ולחץ על‬ ‫הדק המצלמה‪ ,‬והנה אחרי‬ ‫כמה דקות הוא נפתח‪,‬‬ ‫ומשהו שובב וממזרי אפילו‬ ‫נדלק בקצה עיניו וכל‬ ‫ה"דרמה" הזאת הקטנה‪,‬‬ ‫הסמויה היא ממש מרתקת‬ ‫בעיני‪ .‬איך בהתחלה הוא‬ ‫מנהל כמעט "מלחמת‬ ‫חפירות" עם עצמו‪ ,‬לברוא‬ ‫מתוכו את הניסוח המדויק‬ ‫והצלול‪ ,‬עד שלנגד עיננו‬ ‫מתרחשת איזה התבהרות‪,‬‬ ‫ומשהו שהיה חבוי מעבר‬ ‫למילים נפתח ומקרין גם‬ ‫עלינו‪.‬‬ ‫האתר מכיל כרגע קרוב‬

‫לחמישים סרטונים קצרים‪,‬‬ ‫ועל פי דברי היוצרים‬ ‫באמתחתם עוד כמאתיים‬ ‫סרטונים כאלה‪ ,‬שעיקרם‬ ‫כאמור ראיונות של יוצרים‬ ‫ואנשי ספרות על יוצרים‬ ‫קאנונים כמו יונה וולך ולאה‬ ‫גולדברג שכבר הוזכרו כאן‪,‬‬ ‫וגם על יוצרים אחרים‪.‬‬ ‫יש פה פנינים של ממש ‬ ‫כמו אותו ראיון של‬ ‫המשוררת הילית ישורון‪,‬‬ ‫עורכת כתב העת המיתולוגי‬ ‫"חדרים"‪ ,‬שמספרת על‬ ‫אותו ראיון שהיא ערכה עם‬ ‫יונה וולך‪ ,‬סמוך למותה של‬ ‫האחרונה בסתיו ‪.1985‬‬ ‫בגלל מדובר בדרך כלל על‬ ‫מרואיינים שהם יוצרים‬ ‫בעצמם ולאו דווקא תמיד‬ ‫חוקרים מלומדים שבאים‬ ‫מאיזה אסכולה אקדמית‬ ‫מסודרת‪ ,‬מה שנפלא הוא‬ ‫לגלות את ההברקות האלה‬ ‫הקטנות גדולות‪ ,‬שלא היו‬ ‫עוברות אולי "מסננת"‬

‫אקדמית‪ ,‬כמו המשפט‬ ‫הנפלא הזה שאומרת‬ ‫הילית ישורון על וולך שהיא‬ ‫"שתתה את העברית ישר‬ ‫מהברז"‪ ,‬וגם האופן הכנה‬ ‫והפתוח שבו היא מדברת‬ ‫על היחסים הלא פשוטים‬ ‫ביניהן‪.‬‬ ‫מרתק גם לגלות שלעיתים‪,‬‬ ‫אם בצורה מכוונת וגם אם‬ ‫לא‪ ,‬הראיונות "מהדהדים"‬ ‫זה את זה‪ .‬כך למשל מספרת‬ ‫חוקרת ספרות הילדים‬ ‫ד"ר יעל דר‪ ,‬על אירועים‬ ‫קשים בילדותה של לאה‬ ‫גולדברג‪ ,‬ובראיון אחר‪,‬‬ ‫מספר גדעון טיקוצקי על‬ ‫אותו אירוע ממש אירוע‬ ‫אלים שעבר על אביה של‬ ‫גולדברג‪ ,‬התרחש ממש מול‬ ‫עיניה והיה מהדברים האלה‬ ‫שעיצבו את עולמה‪.‬‬ ‫או במקום אחר מזכירה יעל‬ ‫דר את היחס המעט מפלה‬ ‫ואולי אפילו מזלזל מעט‪,‬‬ ‫שזכתה לו בזמנו גולדברג‬

‫ב"משולש" ששאר צלעותיו‬ ‫היו אלתרמן ושלונסקי‪.‬‬ ‫והנה בא הסופר חיים באר‪,‬‬ ‫שמתאר את אותו יחס‬ ‫בדיוק‪ ,‬ומעיר בצדק לטעמי‪,‬‬ ‫שברבות הימים דחקה‬ ‫לאה גולדברג את מקומו‬ ‫של שלונסקי‪ ,‬וקיבלה את‬ ‫המקום השני אחרי אלתרמן‪,‬‬ ‫אם מוצדק ונכון בכלל לערוך‬ ‫סוג כזה של השוואה‪.‬‬ ‫בקיצור עולם ומלואו‪.‬‬ ‫למשוטטים החרוצים יש כאן‬ ‫"ים" שלם שאפשר להפליג‬ ‫בתוכו‪ .‬אני ביליתי בתוך‬ ‫האתר את רוב השעות של‬ ‫החג הראשון‪ ,‬ולפי דעתי‬ ‫עוד מחכה לי "הפלגה"‬ ‫ארוכה באניית המסע הזאת‪,‬‬ ‫שהיא לשם שינוי לא רק‬ ‫אניית שעשועים עטורת‬ ‫אורות צבעוניים‪ ,‬אלא אנייה‬ ‫שבאמצעות ההפלגה על‬ ‫סיפונה‪ ,‬יש סיכוי לא רע‪,‬‬ ‫שנצליח אולי לשוב ולפגוש‬ ‫יום אחד גם את עצמנו‪.‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪27‬‬

‫עברים‪ .‬תענוג‪.‬‬ ‫תענוג צרוף‪.‬‬ ‫אין כנראה דרך מוצלחת יותר לתאר את ההרגשה שגורם לך השיטוט‬ ‫הלילי באתר החדש "עברים"‪ ,‬שהעלה לאחרונה לאוויר הקולנוען ויוצר‬ ‫הסרטים הדוקומנטריים יאיר קדר‬ ‫מאת אודי בן סעדיה |‬

‫ה‬

‫"עברים" הוא ניסיון‬ ‫מרתק לתעד את‬ ‫הקאנון של התרבות‬ ‫העברית‪ ,‬ניסיון שכולל‬ ‫סרטים‪ ,‬ספרים ושיחות‬ ‫וידיאו‪ .‬במסגרתו נוצרו‬ ‫הסרטים התיעודיים "לאה‬ ‫גולדברג בחמישה בתים"‬ ‫ו"שבעת הסלילים של יונה‬ ‫וולך"‪ ,‬יצא לאור הספר‬ ‫"זאת היונה" על יצירת‬ ‫וולך בעריכת הלית ישורון‬ ‫ויאיר קדר והספר "לאה‬ ‫גולדברג ספר‪ ,‬סרט‪,‬‬ ‫מבחר שירים" מאת גדעון‬ ‫טיקוצקי‪ .‬במהלך העבודה‬ ‫על המיזם‪ ,‬תועדו עשרות‬ ‫רבות של עדים‪ ,‬מומחים‬ ‫ופרשנים שהכירו‪ ,‬חקרו‬ ‫והתקרבו ליוצרים הקנוניים‬ ‫בתרבות העברית‪ .‬מתוך‬ ‫הכרה בחשיבות התיעוד‬ ‫האישי והישיר‪ ,‬מובאים‬ ‫באתר הראיונות שנערכו עם‬ ‫העדים הללו‪ ,‬שחלקם אינם‬ ‫בין החיים כבר‪ .‬כדי להקל‬ ‫על הצפייה‪ ,‬ערכו האחראים‬ ‫על האתר סרטונים בני‬ ‫עשר עד עשרים דקות מכל‬ ‫שיחה שהם קיימו‪ ,‬ולעתים‬ ‫גם חילקו לכמה חלקים את‬ ‫השיחה‪ .‬כל הראיונות צולמו‬ ‫במהלך העשור האחרון‬

‫‪26‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫‪http://2nd-ops.com/udi/?p=298‬‬

‫ונערכו בסיועם של מפעל‬ ‫הפיס ושירות הסרטים‬ ‫הישראלי‪.‬‬ ‫האתר מספק כאמור הצצה‬ ‫נדירה לעולמם של יוצרים‬ ‫שכבר הלכו לעולמם‪,‬‬ ‫ומהבחינה הזאת אין לחסוך‬ ‫כמובן במילים ובשבחים‬ ‫ליוצרי האתר וליאיר קדר‬ ‫בראשותם‪.‬‬ ‫האם יש צורך לחזור על‬ ‫האמת הכמעט נדושה‬ ‫שתרבות לא נולדת רק‬ ‫מתוך הכאן והעכשיו בין‬ ‫אם אותו "כאן ועכשיו" הוא‬ ‫רזה וצנום‪ ,‬ובין אם הוא‬ ‫עשיר‪ ,‬יצירתי‪ ,‬קצבי ומלא‬ ‫דמיון‪ .‬כמה קל להיגרף בין‬ ‫"מלתעות" השכחה‪ ,‬וכמה‬ ‫אותו "כאן ועכשיו"‪ ,‬שרירי‬ ‫או רופס‪ ,‬יכול אף הוא מחר‬ ‫להתכסות בענני החול‬ ‫והאבק של השכחה‪ ,‬אם לא‬ ‫מלמדים ומאמנים את הנפש‬ ‫ואת התודעה לשכלל שוב‬ ‫ושוב את המנגנון ההפוך‬ ‫שנקרא "לזכור"‪ ,‬לא במובן‬ ‫של משהו רווי פאתוס‬ ‫לעייפה‪ ,‬הרואי ומרוחק‪ ,‬אלא‬ ‫כמעט ההיפך מבט חיי‬ ‫תוסס ומתריס לפעמים‪ ,‬על‬ ‫יוצרים שהלכו לעולמם‪.‬‬ ‫וככה יוצא שכל הדוברים‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫בראיונות‪ ,‬מספקים הצצה‬ ‫על היוצרים שהלכו לעולמם‪,‬‬ ‫וכמובן בין השורות מספקים‬ ‫לנו "הצצה" ותובנה לגבי‬ ‫עולמם שלהם עצמם‪ .‬כל‬ ‫זה הולך ומתחדד כאשר‬ ‫שניים או שלושה מהדוברים‬ ‫בראיונות‪ ,‬הלכו אף הם‬ ‫לעולמם‪ ,‬ולכן יש בדברים‬ ‫שלהם מעין נבואה‪ ,‬או‬ ‫מחשבה מודחקת שתחובה‬ ‫בצל הדברים שהם אומרים‪,‬‬ ‫על האופן שבו גם הם היו‬ ‫אולי רוצים להיזכר בעתיד‪.‬‬ ‫כך למשל במקרה של ס‪.‬‬ ‫יזהר‪ ,‬שמדבר על עגנון‬ ‫האיש ועל אישיותו ועל‬ ‫הקושי להבין היום חלק‬ ‫מהשפה העגנונית העשירה‬ ‫המורכבת והמלאה אלוזיות‬ ‫מקראיות ותלמודיות‪,‬‬ ‫וביותר ממובן אחד או‬ ‫שניים‪ ,‬מדבר אולי גם בדרך‬ ‫עקיפה על הקושי לקרוא‬ ‫את השפה של יזהר עצמו‪.‬‬ ‫אותו ניסיון לדבר על עצמו‬ ‫במין איזה "מסלול עוקף"‪,‬‬ ‫ניכר גם בדברים שהוא אומר‬ ‫על הסופר המעט נשכח אורי‬ ‫ניסן גנסין‪.‬‬ ‫בלשון של סוחר או אפילו‬ ‫תגרן בשוק‪ ,‬הייתי אומר‬ ‫שאנחנו מרוויחים כאן "שתי‬

‫ציפורים במכה אחת"‬ ‫מה עוד שמדובר בציפורים‬ ‫רבות יופי כמו גנסין ויזהר‪.‬‬ ‫ברור גם שכשמאיר ויזלטיר‬ ‫מצטט את הפורמליסט‬ ‫הרוסי רומן יקובסון‪ ,‬ומדבר‬ ‫על ה"דור שבזבז את‬ ‫משורריו" הוא מכוון גם על‬ ‫עצמו ולא רק על יונה וולך‬ ‫נשואת הריאיון‪.‬‬ ‫בכלל נפלא לראות ראיונות‬ ‫מצולמים ה"סוגה" הזאת‬ ‫של "ראשים מדברים"‪ ,‬כאילו‬ ‫כבר הלכה לעולמה‪ ,‬והיא‬ ‫נחשבת למשהו אנכרוניסטי‬ ‫שכבר איבד מזמן את כוחו‬ ‫ושייך לאיזה עולם אחר‪ ,‬ישן‬ ‫מקרטע וצולע‪ .‬פתח היום כל‬ ‫מהדורת חדשות ממוצעת‬ ‫בכל הערוצים המסחריים‪,‬‬ ‫ותיווכח ששוב ושוב דוחפים‬ ‫לנו לתוך העיניים כמו‬ ‫שמפטמים אווזים‪ ,‬עוד ועוד‬ ‫"ויזואל" בלופ אינסופי‪,‬‬ ‫מתוך חשש‪ ,‬או אולי אפילו‬ ‫אימה‪ ,‬שנוכחות בלעדית‬ ‫של "ראש מדבר" יפיל עלינו‬ ‫מיד שעמום ותרדמה ממנה‬ ‫לא נוכל חלילה להקיץ עד‬ ‫האייטם הבא‪.‬‬ ‫והנה כאן אתה רואה עוד‬ ‫ועוד מאותם "ראשים" ‬ ‫ופשוט מרתק לעקוב‬

‫‪https://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D/189324674471923?ref=hl‬‬

‫ישיבת וועדת הערר תתקיים ב‪ ,11/4/2013‬ב‪ ,11:30‬באכסניית בית וגן‪ ,‬רח' הפסגה ‪ ,8‬בשכונת בית וגן )מול הר הרצל(‪.‬‬ ‫הסעה לדיון תצא ביום חמישי ‪ 11.4.13‬בשעה ‪ 09.15‬מעין כרמל ותעבור בכביש ‪ 4‬עד חדרה‪ ,‬תחנות האיסוף על כביש ‪ :4‬צומת עופר‪,‬‬ ‫צומת פרדיס‪ ,‬צומת מול זכרון‪ ,‬צומת בנימינה‪ ,‬צומת פלי"ם‪ ,‬צומת נחל חדרה לכיוון מערב )כביש ‪ .(2‬צומת אולגה ליד תחנת האוטובוס‬ ‫הצמודה לתחנת הדלק‪ ,‬מחדרה ישירות לרכבת מרכז‪ .‬בשעה ‪ 10.30‬האוטובוס יעצור ויאסוף מתחנת רכבת ארלוזרוב‪ .‬נקודת איסוף ברכבת‬ ‫ארלוזרוב‪ :‬בסיבוב שלפני הירידה לכיוון איילון דרום‪ ,‬פעם היה שם הטרום טיסה של אל על )למי שזוכר( היום יש שם השכרת רכב‪ .‬מת"א‬ ‫נסיעה ישירה לירושלים‪ .‬בתום הדיון בערר האוטובוס יצא מיד חזרה באותו מסלול חזרה‪ .‬ניתן לשלוח מייל עם השם המלא ונקודת האיסוף‬ ‫הרצויה ל‪.ashimony@gmail.com -‬‬

‫משרד הבריאות הביע בבירור עמדה נגד סימון ברור של‬ ‫קמח מלא‪ ,‬לחם מלא וקמח מורכב‪ .‬חלק מסוים )ולא‬ ‫ידוע( מהקמח מולבן בחומרי הלבנה )כמו שמלבינים‬ ‫כביסה או שרותים(‪.‬‬

‫ערעור‪ ,‬דיונים סוערים‬ ‫נוספים ועוד‪ ,‬הצלחנו‬ ‫להעביר את התקן החדש‬ ‫וגם לדחות את הערעור‬ ‫שהוגש על ידי המאפיות‪.‬‬ ‫כרגע רק נשאר שהממונה‬ ‫על התקינה במשרד התמ"ת‬ ‫)בעצם יש שם אחר למשרד‬ ‫הזה עכשו‪ ,‬לא?( יאשר את‬ ‫התקן )אי אפשר לדעת‬ ‫כמה זמן זה ייקח(‪ .‬אחרי‬ ‫שהוא יאשר‪ ,‬תעבור עוד‬ ‫שנה וחצי עד שהתקן החדש‬ ‫יכנס לתוקף‪ .‬בקיצור עוד‬ ‫מינימום שנתיים לפנינו עד‬ ‫שהקמח והלחמים יסומנו‬ ‫באופן ברור יותר‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫חלק גדול מטחנות הקמח‬ ‫כבר היום מסמנות הקמח‬ ‫שאינו מורכב )נטחן מהגרעין‬ ‫בשלמותו(‪ .‬יש לומר עוד‬ ‫מילה בעניין הזה לגבי אוסם‪,‬‬ ‫שבמפתיע עמדה בצד של‬ ‫הציבור ותמכה בשקיפות‬ ‫מלאה של התקנים בטענה‬ ‫שאין לתשלובת מה להסתיר‬ ‫ושכבר עכשו כל המוצרים‬ ‫שלה מסומנים בבירור )אבל‬ ‫היא לא מאפייה של לחם(‪.‬‬ ‫נדמה לי שאני צריך להיות‬ ‫שמח‪ ,‬אחרי שיכנס לתוקף‬ ‫התקן החדש כל פני הקמח‬ ‫המלא והלחם מקמח מלא‬ ‫בארץ ישתנו‪ .‬אך משום מה‬ ‫אני לא ממש שמח‪ .‬אני מבין‬ ‫שגם אחרי שיכנס לתוקף‬ ‫אני אמצא לחם עם מילים‬ ‫מסובכות עליו שהצרכן לא‬ ‫מבין‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫אז איך הכינו את‬ ‫הקמח הזה?‬ ‫במהלך הישיבה בוועדה‬ ‫גיליתי )וכל יום אני מגלה‬ ‫עוד( תקנים בעייתיים‬ ‫ולא שלמים‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫על פי התקן הישראלי‬ ‫אסור להלבין קמח )כן‪.‬‬ ‫כמו שמלבינים כביסה‬ ‫או שרותים(‪ ,‬אבל רוב‬ ‫הקמח שלנו מיובא ומשרד‬ ‫הבריאות הודיע שאינו‬ ‫יכול לפקח על מה שקורה‬ ‫במדינות אחרות‪ .‬אז כן‪ ,‬חלק‬ ‫מסוים )ולא ידוע( מהקמח‬ ‫מולבן בחומרי הלבנה‪.‬‬ ‫ובעיקר אני מבין שכנראה‬ ‫רק נגעתי בקצה הקרחון‪,‬‬ ‫וכל יום שומע סיפורים על‬ ‫תקנים חדשים‪.‬‬ ‫ועד שהוא יכנס‪ ,‬אין בארץ‬ ‫לחם תעשייתי שאני מכיר‬ ‫שהוא מקמח מלא שהוא‬ ‫באמת מלא‪ .‬לא של מאפיות‬ ‫גדולות ואפילו לא של‬ ‫מאפיות בינוניות‪ .‬אם אתם‬ ‫רוצים לקנות קמח מלא‪,‬‬ ‫אז לפחות בשנה הקרובה‬ ‫אתם צריכים לקנות רק‬ ‫קמח שכתוב עליו במפורש‬ ‫"שנטחן מגרעין החיטה‬ ‫בשלמותו" למרות שראיתי‬ ‫שגם עם המשפט הזה‬ ‫אפשר לעשות משחקי‬ ‫מילים‪.‬‬

‫קול קורא לעזרה‬ ‫אחת הסיבות שגרמו ליריב‬ ‫להכנס לנושא‪ ,‬לגרור אותי‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫לתוכו ושמאז אני מנסה‬ ‫להכניס עוד אנשים לתחום‪,‬‬ ‫היא שאנחנו רוצים ליצור‬ ‫מערך של נציגי ציבור‬ ‫המבינים בנושא בו הם דנים‬ ‫ושיש להם מחוייבות לציבור‬ ‫ולאינטרסים שלו מצד אחד‬ ‫ולתקינה מצד שני‪ .‬מסתבר‬ ‫שגם מכון התקנים עורג לכך‬ ‫שנציגי הציבור כולם יהיו‬ ‫כאלו ואנחנו התפרצנו לדלת‬ ‫פתוחה‪.‬‬ ‫מכון התקנים זקוק לנציגי‬ ‫ציבור נוספים שדוגלים‬ ‫בשקיפות ובתקנים נבונים‪,‬‬ ‫בריאים וסביבתיים יותר‪.‬‬ ‫אנשים רציניים בעלי זמן‪,‬‬ ‫ידע בתחום מסוים ויכולת‬ ‫לשבת ולהגן על האינטרס‬ ‫הציבורי בוועדות התקינה‬ ‫מוזמנים לשלוח אלי קורות‬ ‫חיים ואני אעבירם לאדם‬ ‫המתאים המועצה לצרכנות‪.‬‬ ‫‪uri@mazon izun.com‬‬

‫מה הלאה?‬ ‫כיום אני חבר גם בועדת‬ ‫התקינה המרכזית למוצרי‬ ‫מזון‪ .‬אני מבין שזה לא‬ ‫פשוט ‬ ‫צריך ללמוד היטב את‬ ‫החומר‪ ,‬להתעקש על מה‬ ‫שחשוב‪ ,‬לדעת להתפשר‬ ‫ובנוסף לכל זה נציגי‬ ‫התעשייה מקבלים שכר‬ ‫על השתתפותם בוועדות‪,‬‬ ‫ואנחנו עושים עבודה‬ ‫התנדבותית‪ .‬אני יושב‬ ‫בוועדה מטעם המועצה‬ ‫לצרכנות‪ ,‬שכל "צבא"‬ ‫הנציגים שלה מורכב‬ ‫ממתנדבים בלבד העושים‬ ‫עבודת קודש‪ ,‬אך זו אינה‬ ‫מספקת‪ .‬עדיין חסרים‬

‫אנשים טובים לאיוש ועדות‬ ‫שונות במכון התקנים‬ ‫ועל כן‪ ,‬לעיתים נוצר מצב‬ ‫בו אדם מוצב בוועדה‬ ‫כנציג המועצה ללא יכולת‬ ‫אמיתית להגן על האינטרסט‬ ‫של הציבור‪.‬‬ ‫פעמים רבות במהלך‬ ‫מסעותי בארץ אני נתקל‬ ‫בשאלות הקשורות ביכולת‬ ‫שלנו להשפיע )בתחומי‬ ‫התזונה( על החברה‬ ‫והתרבות‪ ,‬במיוחד כשאני‬ ‫מדבר על כלכלה מקומית‪,‬‬ ‫אנשים אומרים‪" :‬אבל זה‬ ‫בכלל לא משמעותי אם אני‬ ‫בלבד אעשה את השינוי…"‪.‬‬ ‫אנחנו לא צריכים לחכות‬ ‫לשינוי הכללי‪ ,‬כל אחד‬ ‫שעושה שינוי בעצמו הוא‬ ‫משמעותי ומשפיע ואם כל‬ ‫אחד יחכה לאחרים אז כמובן‬ ‫שאף אחד לא יעשה כלום‪.‬‬ ‫אני נתקל בהתלבטות הזו‬ ‫בעצמי בתור אדם העוסק‬ ‫ומנסה להשפיע בתחום‪.‬‬ ‫מה יותר משמעותי טיפול‬ ‫ויעוץ אישי‪ ,‬הרצאות ברחבי‬ ‫הארץ או שינוי מדיניות?‬ ‫היום‪ ,‬אחרי ההתנסות שלי‬ ‫במכון התקנים‪ ,‬אני מבין‬ ‫מצד אחד את משמעותו‬ ‫המכרעת של שינוי‬ ‫במדיניות‪ ,‬ומן הצד השני‬ ‫אני מבין שאין באפשרותנו‪,‬‬ ‫לפחות באקלים הנוכחי‪,‬‬ ‫לסמוך את ידינו על שינויי‬ ‫מדיניות‪.‬‬ ‫גלגלי המדיניות טוחנים‬ ‫לאט ומושפעים מכל כך‬ ‫הרבה אינטרסים שבכלל‬ ‫לא קשורים אלינו‪ ,‬לחיינו‬ ‫ולבריאותנו‪.‬‬ ‫‪http://www.mazon-izun.com/?p=9425‬‬

‫כיום ידוע הנזק של הקמח הלבן כמעט לכל ובהחלטות הרשמיות‬ ‫של משרד הבריאות אף כתוב שיש לעודד צריכה של קמח מלא‪.‬‬ ‫הם אכן ניסו להעביר את הסבסוד של הלחם הלבן ללחם מלא‪ ,‬אך‬ ‫ללא הצלחה‪ ,‬הרי היצרנים )של הקמח והלחם( מרוויחים הרבה יותר‬ ‫משיווק קמח לבן מאשר קמח מלא‪.‬‬ ‫התקן של הקמח המלא בישראל הוא "הונאה" בחסות החוק‪.‬‬ ‫בישראל אפשר על פי התקן לכנות "קמח מלא" גם קמח שהוא אינו‬ ‫מלא‪ ,‬כי הוציאו ‪ %10‬מרכיביו‪ .‬שאנשים רבים שחשבו שהם עוברים‬ ‫לקמח מלא בעצם עברו רק קצת לכיוון המלא‪ ,‬ובעצם נשארו עם‬ ‫הנזקים של הקמח הלבן‪.‬‬

‫קרוב יותר לקמח לבן אבל‬ ‫עדיין מותר )על פי התקן(‬ ‫לכנותו קמח מלא‪.‬‬ ‫תקן זה הוביל למצב שבו‬ ‫רוב הקמח המלא שנמכר‬ ‫בארץ‪ ,‬וכמעט כל הקמח‬ ‫המלא שממנו אופים לחם‬ ‫מלא‪ ,‬אינו באמת מלא‪ .‬גם‬ ‫במאפיות הבוטיק‪ ,‬בהן‬ ‫מיצרים לחם מלא שהוא רק‬ ‫מקמח מלא‪ ,‬ברוב המקרים‬ ‫הקמח המלא הזה הוא לא‬ ‫באמת קמח מלא אלא קרוב‬ ‫יותר לקמח לבן מבחינת‬ ‫ההרכב שלו ומבחינת‬ ‫ההשפעות שלו על הבריאות‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫כן‪ .‬זה בהחלט אומר‬ ‫שאנשים רבים שחשבו שהם‬ ‫עוברים לקמח מלא בעצם‬ ‫עברו רק קצת לכיוון המלא‪,‬‬ ‫ובעצם נשארו עם הנזקים‬ ‫של הקמח הלבן‪ .‬אני מקווה‬ ‫שבשלב הזה כבר יותר‬ ‫ברורה לכם חשיבותו מכון‬ ‫התקנים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬על פי התקן אפשר‬ ‫לקרוא "לחם מקמח מלא"‬ ‫אפילו ללחם שיש בו ‪51%‬‬ ‫קמח מלא‪ .‬אתם זוכרים‬ ‫שה ‪ 51%‬האלו הם בעצם‬ ‫רק ‪ ?90%‬כן זה תרגיל‬ ‫במתמטיקה‪ ,‬בסופו יושבים‬

‫המעיים שלנו עם מחשבון‬ ‫ולא מצליחים להבין מה‬ ‫בדיוק מלא כאן‪ .‬אבל זה‬ ‫האינטרס העיסקי להוריד‬ ‫כמה שיותר "מלא" מהלחם‬ ‫המלא כדי שיחזיק כמה‬ ‫שיותר זמן על המדפים‪.‬‬ ‫הבעיה היא שככל שאורך‬ ‫חיי המדף עולה‪ ,‬כך‬ ‫מתקצרים חיי הצרכנים‪.‬‬ ‫לאחר דיונים בוועדה לתקנון‬ ‫הקמח ומוצריו הוחלטו כמה‬ ‫החלטות לחם מקמח מלא‬ ‫יהיה לחם שיש בו לפחות‬ ‫‪ 80%‬קמח מלא )אנחנו רצינו‬ ‫‪ 100%‬אך התפשרנו(‪ ,‬ועוד‬ ‫הוחלט שקמח מלא יהיה‬ ‫רק קמח שמכיל מ ‪100%‬‬ ‫מחלקי גרעין החיטה‪.‬‬ ‫אבל יש עוד משהו קטן‬ ‫שאנחנו הצרכנים צריכים‬ ‫לדעת‪ .‬היה צריך להכניס עוד‬ ‫תיקון "קטן" לתקן‪.‬‬

‫נטחן מגרעין החיטה‬ ‫בשלמותו‬ ‫יש שתי דרכים לייצר קמח‬ ‫מלא‪ .‬הראשונה‪ ,‬שהוזכרה‬ ‫קודם‪ ,‬היא לקחת את גרעין‬ ‫החיטה ולטחון אותו‪ :‬מצד‬ ‫אחד נכנס גרעין חיטה‬ ‫ומהצד השני יוצא קמח‪.‬‬

‫השיטה השנייה היא לפרק‬ ‫את החיטה לשלושת חלקיה‬ ‫שהוזכרו לעיל‪ ,‬ואח"כ‬ ‫להרכיב בחזרה )אחרי‬ ‫הטחינה(‪ .‬בשיטה השנייה‬ ‫אפשר בעצם להרכיב את‬ ‫הקמח כמו לגו להכניס‬ ‫למיקסר של הלחם עמילן‬ ‫מאסיה נבט שהגיע ממזרח‬ ‫אירופה וסובין מאפריקה‪.‬‬ ‫בשתי השיטות‪ ,‬אתם כבר‬ ‫מבינים‪ ,‬התקן אמר שמותר‬ ‫לכתוב אותו הדבר על‬ ‫האריזה לחם מקמח מלא‪.‬‬ ‫עקרונית‪ ,‬אין בעיה עם‬ ‫פירוק והרכבה של חיטה‪,‬‬ ‫אם באמת מצד אחד נכנס‬ ‫הגרעין ובצד השני יוצא‬ ‫)אחרי פירוק‪ ,‬טחינה נפרדת‬ ‫והרכבה מחדש( קמח מכל‬ ‫הגרעין‪ .‬בכל מדינות העולם‬ ‫המתוקנות הרכבה של‬ ‫קמח כזה יכולה להעשות‬ ‫רק על ידי בעלי מקצוע‬ ‫בטחנת הקמח‪ ,‬מה שמבטיח‬ ‫את היחסים הנכונים בין‬ ‫הרכיבים ואת האיכות של‬ ‫הקמח‪ .‬בישראל המצב‬ ‫היה אחר כל אחד יכול‬ ‫להרכיב קמח ולכתוב עליו‬ ‫"קמח מלא"‪ .‬לכן‪ ,‬דרשנו‬ ‫שיגבילו את האפשרות‬ ‫להרכיב את הקמח לטחנות‬

‫קמח מורשות‪ ,‬או שיסמנו‬ ‫בכל מקום בו משתמשים‬ ‫בקמח מלא אם הוא "נטחן‬ ‫מגרעין החיטה בשלמותו"‬ ‫או שהוא "מורכב" ואז יסמנו‬ ‫את הרכיבים ")קמח חיטה‪,‬‬ ‫סובין‪ ,‬נבט("‪ .‬חשבנו שזו‬ ‫דרישה הגיונית של נציגי‬ ‫הציבור לשקיפות בתהליך‬ ‫היצור‪.‬‬ ‫לא אלאה אתכם בכל‬ ‫הפרטים אבל דווקא‬ ‫הדרישה הזו‪ ,‬במפתיע‪ ,‬גררה‬ ‫התמוטטות של כל מגדל‬ ‫הקלפים של התקן החדש‪.‬‬ ‫פתאום נתקלנו בהתנגדות‬ ‫עזה מטעם עורכי הדין של‬ ‫המאפיות ומיד אחר כך‬ ‫משך גם משרד הבריאות‬ ‫את ידיו מהתקן ופעל‬ ‫נגדו כאשר ניסינו לאשרו‬ ‫בוועדה‪ .‬כן‪ ,‬משרד הבריאות‬ ‫הביע בבירור עמדה נגד‬ ‫סימון ברור של קמח מלא‪,‬‬ ‫לחם מלא וקמח מורכב‪.‬‬ ‫כשהצטרפתי לווועדת‬ ‫תיקנון הקמח לא האמנתי‬ ‫שאעמוד מול משרד‬ ‫הבריאות‪ .‬אחרי דיונים‬ ‫ממושכים עם מומחים‬ ‫שונים מכל צד‪ ,‬טענות‬ ‫שונות ומשונות‪ ,‬פסילה של‬ ‫הצבעה‪ ,‬הצבעה מחודשת‪,‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪23‬‬

‫מאיזה קמח אופים לנו‬ ‫לחם מלא‪ .‬צריך להיזהר‬ ‫קפצתי למים ונכנסתי לוועדה לתקנון קמח ומוצריו‪ .‬זו הוועדה שקובעת‬ ‫איך ימכרו לכם את הקמח‪ ,‬כמה מידע תקבלו על האריזות ואיך ייצרו‬ ‫אותו‪ .‬וחשוב לדעת קמח לבן איננו מזון‪ ,‬הוא חומר מזיק‬ ‫מאת אורי מאיר צ'יזיק |‬

‫ל‬

‫פני כשנה פנה אלי יריב‬ ‫ספקטור היקר וביקש‬ ‫ממני להחליף אותו בועדת‬ ‫התקינה העוסקת בקמח‪.‬‬ ‫הוא סיפר לי שהוא יושב‬ ‫בוועדה מטעם המועצה‬ ‫לצרכנות כי ביקשו ממנו‪,‬‬ ‫אבל הוא לא ממש מבין‬ ‫בקמח והוא מרגיש שאם‬ ‫ישב בוועדה מישהו שכן‬ ‫מבין בקמח אז הוא יוכל‬ ‫באמת להגן על האינטרס‬ ‫הציבורי‪ .‬לא ידעתי אז‬ ‫לאן אני נכנס לא הבנתי‬ ‫בתקינה ובדיעבד מסתבר‬ ‫שגם לא הבנתי מספיק‬ ‫בקמח‪ .‬אבל הבנתי שזה‬ ‫חשוב ויריב ביקש‪ ,‬אז אני‬ ‫קפצתי למים‪.‬‬ ‫מכון התקנים הוא גוף‬ ‫לא כל כך מוכר לציבור‬ ‫הרחב‪ ,‬אך מדובר במוסד‬ ‫מרכזי וחשוב שמשפיע‬ ‫כמעט על כל דבר שקורה‬ ‫לנו החומרים מהם בנוי‬ ‫ביתנו‪ ,‬הרכב הדלק של‬ ‫האוטו‪ ,‬מבנה הכסא עליו אנו‬ ‫יושבים ועוד ועוד… – כולם‬ ‫חייבים לעמוד בתקנים‬ ‫שנקבעים במכון‪ .‬כלומר ‬ ‫התקנים של המכון יוצרים‬ ‫את הבסיס עליו בנויים‬ ‫ומשווקים רוב החפצים‬

‫‪22‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫‪http://www.mazon-izun.com/?p=9425‬‬

‫והמוצרים סביבנו‪ .‬כמו כל‬ ‫מוסד שקשור לממשלה‬ ‫יש כללים רבים‪ ,‬נהלים‪,‬‬ ‫מסמכים‪ ,‬חוקים‪ ,‬עורכי‬ ‫דין ועוד‪ .‬כל ועדה במכון‬ ‫התקנים אמורה‪ ,‬בתאוריה‪,‬‬ ‫לייצג מגוון אינטרסים תוך‬ ‫איזון בין האינטרס הצרכני‪/‬‬ ‫ציבורי ובין האינטרסים‬ ‫המסחריים‪ .‬למעשה‪ ,‬אך לא‬ ‫תמיד איזון זה נשמר‪ .‬בסוף‬ ‫אסביר איך אפשר לעזור‪,‬‬ ‫אבל קודם מעללי בנבכי‬ ‫התקנים‪.‬‬

‫רגע של היסטוריה‬ ‫פעם )לאורך ההיסטוריה(‪,‬‬ ‫כשהיו רוצים לטחון קמח‬ ‫היו פשוט לוקחים את זרע‬ ‫החיטה השלם וטוחנים‬ ‫אותו‪ ,‬זה בעצם קמח‬ ‫מלא‪ .‬במחצית הראשונה‬ ‫של המאה ה ‪ 19‬המציאו‬ ‫בבודפשט מכונה חדישה‬ ‫המבוססת על גלגלות‬ ‫מתכת‪ ,‬שבפעם הראשונה‬ ‫בהיסטוריה הצילחה‬ ‫להפריד את שלושת רכיבי‬ ‫גרעין החיטה קליפה‬ ‫)סובין(‪ ,‬נבט )פנים הגרעין(‬ ‫והאנדוספרם )החלק שבין‬ ‫הקליפה לבין הנבט‪ ,‬קמח‬ ‫לבן(‪ .‬מאותו הרגע התחיל‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫האדם להשתמש בקמח‬ ‫הנטחן רק מהאנדוספרם‬ ‫ונקרא בפינו 'לבן'‪ .‬הקמח‬ ‫הלבן נחשב בתחילה‬ ‫ליוקרתי יותר‪ ,‬אך הסיבה‬ ‫להפרדה הזו הייתה כלכלית‬ ‫ כאשר מוציאים את הנבט‬ ‫)החלק הכי שומני והכי‬ ‫מזין בחיטה( ואת הסובין‬ ‫)הסיבים התזונתיים( חיי‬ ‫המדף של הקמח מתארכים‬ ‫באופן משמעותי ביותר‪ .‬פה‬ ‫צריך לציין כלל מאוד חשוב‬ ‫בכלכלת המזון המודרני‪ :‬ככל‬ ‫שחיי המדף של המוצר יותר‬ ‫ארוכים )ולא משנה כמה‬ ‫השקעה נדרשה להארכת‬ ‫חייו( הוא יהיה רווחי יותר‬ ‫ליצרן‪ .‬לכן קמח לבן הרבה‬ ‫יותר רווחי מקמח מלא‪.‬‬

‫קמח לבן איננו מזון‪,‬‬ ‫הוא חומר מזיק‬ ‫די מהר הסתבר שהקמח‬ ‫הלבן יוצר חוסרים וגורם‬ ‫למחלות‪ .‬כבר בשנת ‪1911‬‬ ‫נעשה ניסיון בבריטניה‬ ‫לחזור לקמח מלא מתוך‬ ‫הבנה שהקמח הלבן גורם‬ ‫לבעיות בריאותיות‪ ,‬בעיקר‬ ‫בשכבות החלשות של‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬אך ניסיון זה‬ ‫נתקל בהתנגדות קשה‬

‫של בעלי טחנות הקמח‬ ‫והמאפיות‪ .‬כיום ידוע הנזק‬ ‫של הקמח הלבן כמעט לכל‬ ‫ובהחלטות הרשמיות של‬ ‫משרד הבריאות אף כתוב‬ ‫שיש לעודד צריכה של קמח‬ ‫מלא‪ .‬הם אכן ניסו להעביר‬ ‫את הסבסוד של הלחם‬ ‫הלבן ללחם מלא‪ ,‬אך ללא‬ ‫הצלחה‪ ,‬הרי היצרנים )של‬ ‫הקמח והלחם( מרוויחים‬ ‫הרבה יותר משיווק קמח לבן‬ ‫מאשר קמח מלא‪ .‬ואז משרד‬ ‫הבריאות ניגש לשינוי התקן‪.‬‬

‫איך מייצרים‬ ‫קמח מלא?‬ ‫נקודת המוצא אותה צריך‬ ‫להכיר היא שהתקן של‬ ‫הקמח המלא בישראל הוא‬ ‫"הונאה" בחסות החוק‪.‬‬ ‫בישראל אפשר על פי התקן‬ ‫לכנות "קמח מלא" גם קמח‬ ‫שהוא אינו מלא‪ ,‬כי הוציאו‬ ‫‪ 10%‬מרכיביו‪ .‬המשמעות‬ ‫היא שאפשר בתהליך הפקת‬ ‫הקמח המלא להוציא את‬ ‫הנבט )שהוא החלק המזין‬ ‫ביותר( וחלק גדול מהסובין‪,‬‬ ‫שבדרך כלל הם כ ‪10%‬‬ ‫מגרעין החיטה‪ ,‬ועדיין‬ ‫לכתוב על האריזה שזה קמח‬ ‫מלא‪ .‬כך יוצא קמח שהוא‬

‫הפורנוגרפיה של הנצחת השואה‬

‫ב‬

‫סרט פורנוגרפי אין לדמויות עומק מלבד הפרטים‬ ‫האלמנטריים שהצופה צריך לדעת כדי ליהנות מהחוויה‪:‬‬ ‫עקרת הבית‪ ,‬האחות‪ ,‬הרופא‪ ,‬השליח עם הפיצה‪ .‬מעבר לסקיצות‬ ‫הללו אין לנו צורך בשום סיפור רקע‪ ,‬ואפילו את שמות המשתתפים‬ ‫לא כל כך חשוב לנו לדעת‪.‬‬ ‫בהנצחות השואה למיניהן זה פחות או יותר אותו דבר‪ .‬יש‬ ‫פרדיגמות קבועות‪ ,‬עלילות אלמנטריות–יותר סכימה מעלילה‪ .‬אין‬ ‫כוונתי‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬לשלול כאן שירים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬מחזות וסרטים‬ ‫על רקע השואה – אלו יצירות אמנות‪ ,‬והאמנות היא דרך מעולה‬ ‫להתמודד עם הסבל וזכרו‪ .‬אני מדבר על המוזיאונים והעצרות‬ ‫למיניהם‪ .‬איזה קשר יש בינם לבין החוויה ההשתתפותית של‬ ‫קריאת הקינות על הרצפה בתשעה באב?‬ ‫המוזיאון והעצרת הם חוויה צפייתית ובהכרח מנוכרת‪ .‬אנחנו‬ ‫צופים סקרניים הממתינים שיבדרו אותנו‪ .‬המקסימום שמוציאים‬ ‫מאתנו זה תגובות של הלם מול מימדי הענק של הסבל‪,‬‬ ‫מהסטטיסטיקה של השכול‪ :‬מראים לנו ערימות נעלי תינוקות‪,‬‬ ‫ערימות משקפיים‪ ,‬בורות דחוסים בגוויות — כמה מזעזע‪ .‬מספרים‬ ‫לנו על סבל מסוג אחד וסבל מסוג שני‪ ,‬ושלישי‪ ,‬מכל מיני איזורים‬ ‫גיאוגרפיים‪ ,‬עם שיטות רבות ומשונות של הוצאה להורג‪ ,‬עם‬ ‫ֵמיצָ גים ויזואליים ווידאו ומוסיקה מרטיטת לב ועדויות ישירות של‬ ‫ניצולים ומה לא‪ .‬ואנחנו מזדעזים כצפוי‪ ,‬אבל כל שנה קצת פחות‪.‬‬ ‫ומתי שהוא מתחילים לחטט בכיס אחרי המפתחות ולתהות אם‬ ‫לא עדיף לצאת קצת מוקדם יותר כדי לא להתקע במגרש החניה‪.‬‬ ‫חוויה אמנותית צריכה להסתיים בקתארזיס‪ .‬המשתתפים צריכים‬ ‫לצאת משם מטוהרים‪ ,‬משוחררים‪ ,‬טובים יותר‪ .‬מי שלוקח חלק‬ ‫בקריאת מגילת איכה והקינות בתשעה באב‪ ,‬צם במשך ‪ 25‬שעות‪,‬‬ ‫יושב על הרצפה‪ ,‬נמנע מעבודה‪ ,‬מרחצה‪ ,‬ממין‪ ,‬מנעלי עור‪ ,‬לא‬ ‫אומר שלום לאנשים ברחוב‪ ,‬ומניח תפילין בשבע בערב לקראת‬ ‫סוף היום — יגיע לקתארזיס‪ ,‬יעבור טראנספורמציה רגשית ואפילו‬ ‫רוחנית‪ .‬מובן שככל שישקיע יותר במצוות היום יוציא יותר‪.‬‬

‫קשה לי לראות איך הזעזוע וההלם של חוויות הנצחת השואה‬ ‫מוליכות לקתארזיס‪ .‬לדעתי הן הרבה יותר קרובות לחוויה של‬ ‫צפיה בסרט אימים‪ ,‬שתוצאתה היא ריגוש של רווחה על כך‬ ‫שהגיבור הראשי הצליח להיחלץ מצפורני המפלצת‪ .‬זה אמנם‬ ‫קתארזיס‪ ,‬אבל עם תחושת שחרור בהמית‪ ,‬ישירה‪ ,‬לא מעובדת‪:‬‬ ‫איזה מזל שלא אני נתפסתי‪.‬‬ ‫כולם מדברים על הבנאליות של הרשע‪ ,‬שהיא המרכיב המחריד‬ ‫ביותר בפסיפס המידע שלנו על אותן שנים מיוסרות‪ .‬אבל‬ ‫הבנאליות של ההנצחה לא פחות נוראית‪ .‬הבנאליות של ההנצחה‬ ‫גוזלת מהנרצחים את האינדיווידואליות שלהם ובאמת הופכת‬ ‫אותם לערימה של גוויות גרידא‪ .‬וכל אחד מדביק לערימה הזאת‬ ‫את הערכים שהוא רוצה לדחוף‪ :‬הלאה הגזענות‪ .‬הלאה הפאשיזם‪.‬‬ ‫הלאה הכיבוש‪.‬‬ ‫הלאה יום השואה‪.‬‬ ‫יבוטלו העצרות‪ ,‬ייסגרו המוזיאונים‪ ,‬יפוטרו אלפי המנציחים‬ ‫המקצועיים — שיילכו לעבוד במשהו פרודוקטיבי‪ .‬על נרצחי‬ ‫השואה ימשיכו היהודים להתאבל באותו יום בו הם מתאבלים על‬ ‫כל הנרצחים היהודיים מאז המאה השישית לפני הספירה‪.‬‬ ‫חוץ מזה‪ ,‬סבא וסבתא שלי הם רק שלי‪ ,‬לא של המדינה ולא של‬ ‫האומה ולא נחלת האנושות‪ .‬אז מהיום‪ ,‬במטותא‪ ,‬אם ממשיכים‬ ‫לעשות עצרות לזכר קורבנות השואה‪ ,‬אני מבקש להכריז‪ :‬זוהי עצרת‬ ‫להנצחת כל קורבנות השואה חוץ מסבא וסבתא של יורי ינובר‪.‬‬

‫מעשה שהיה‬

‫ה‬

‫תנועה הרפורמית בארה"ב נוהגת לשלוח את בוגרי התיכון‬ ‫שלה לנופש בישראל בקיץ שלפני הקולג'‪ .‬הצעירים מטיילים‬ ‫בארץ‪ ,‬מתנדבים קצת בקיבוצים‪ ,‬ובסוף הקיץ‪ ,‬בדרך הביתה‪ ,‬הם‬ ‫עוצרים בפולין ומשתתפים ב"מצעד החיים" באושוויץ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2000‬בגלל האיתיפאדה‪ ,‬חששו הורים רבים לשלוח את‬ ‫ילדיהם לישראל‪ ,‬בגלל היריות והסכנה בדרכים וכו'‪ .‬אז באותה‬ ‫שנה הם נסעו רק לאושוויץ‪.‬‬

‫כולם מדברים על הבנאליות של הרשע‪ ,‬שהיא המרכיב המחריד ביותר בפסיפס המידע שלנו על‬ ‫אותן שנים מיוסרות‪ .‬אבל הבנאליות של ההנצחה לא פחות נוראית‪ .‬הבנאליות של ההנצחה גוזלת‬ ‫מהנרצחים את האינדיווידואליות שלהם ובאמת הופכת אותם לערימה של גוויות גרידא‪ .‬וכל אחד‬ ‫מדביק לערימה הזאת את הערכים שהוא רוצה לדחוף‪.‬‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪21‬‬

‫אבא שלי ז"ל היה פועל כפיה ואסיר במחנות הריכוז של פולין‪.‬‬ ‫הוא זכה לצ'ק פיצויים חד פעמי בסך ‪ 14‬אלף לי"ש בתחילת‬ ‫שנות החמישים‪ ,‬ואיתו קנינו את הבית ברמת חן‪ .‬אחר כך‪ ,‬בשנות‬ ‫השישים‪ ,‬זכה להכרה כנכה חלקי והתחיל לקבל פיצויים רפואיים‪.‬‬ ‫כשהגיע לגיל הפנסיה התחיל למשוך גם תשלומי קיצבת ביטוח‬ ‫לאומי‪ .‬עד מותו‪ ,‬ב‪ ,2004-‬היה מקבל ‪ 800‬דולר בחודש על הנכות‬ ‫החלקית ועל הקיצבה‪ .‬אבל היה עליו להתייצב כל שנה בשגרירות‬ ‫גרמניה ולהוכיח שהוא עדיין חי‪ ,‬כדי שלא יווצר מצב לא נעים בו‬ ‫אנחנו‪ ,‬בני משפחתו‪ ,‬ממשיכים ליהנות מנדבת ידם של משלמי‬ ‫המיסים הגרמנים אחרי מותו‪.‬‬ ‫כל שנה היינו מבקרים יחד‪ ,‬אבא ואני‪ ,‬בקונסוליה הגרמנית בניו‪-‬‬ ‫יורק ומוכיחים לפקיד האדיב שאבא בחיים‪ .‬פעם אחת היינו שנינו‬ ‫בארץ בחודש בו היה על אבא להתייצב‪ ,‬ונסענו לשגרירות גרמניה‬ ‫בתל אביב‪ ,‬לא רחוק מצוותא‪ .‬גרם מדרגות רחב‪ ,‬עגול ואינסופי‬ ‫מוליך אל שערי הכניסה שם‪ .‬הוא מזכיר קצת את הגראנדיוזיות‬ ‫הארכיטקטונית של אלברט שפיר‪ .‬אבא היה כבר בן ‪ ,80‬והטיפוס‬ ‫במעלה המדרגות היה קשה לו מאד‪ .‬הוא גנח ועצר לעיתים תכופות‬ ‫להחליף רוח‪ ,‬ונשען עלי בכבדות‪ ,‬אבל בסוף הגענו לדלתות הכניסה‬ ‫המסתובבות והתייצבנו לפני הפקיד האדיב התורן‪.‬‬ ‫"אני חי"‪ ,‬הכריז אבא כמנצח‪ ,‬ובאמת התכוון לומר "עוד לא‬ ‫הצלחתם לגמור אותי"‪.‬‬ ‫הפקיד חייך והחתים איזה נייר ואיחל לאבא בריאות וחיים ארוכים‪.‬‬ ‫לדעתי זה היה הנורא מכל‪ .‬שתמורת כך וכך אלפי מארקים‪ ,‬יכולים‬ ‫בני בניהם של המרצחים לזמן את אבא שלי אל דלפקיהם כדי‬ ‫לאחל לו בריאות‪.‬‬ ‫פרעה לא קיבל את ההזדמנות הזאת‪ ,‬וגם נבוכדנצאר וטיטוס‬ ‫לא זכו שיהודי זקן יכתת את רגליו במעלה גרם מדרגות מייגע כדי‬ ‫להתייצב בפניהם בכניעות ולקבל מהם איחולי בריאות‪ .‬רק בני‬ ‫בניהם של היטלר ואייכמן זכו לכך‪ ,‬ומי שלא מקבל כאב בטן נורא‬ ‫מזה לא מבין הסטוריה‪ .‬ומי שלא מבין הסטוריה יחזור עליה‪.‬‬ ‫אבל הכי נורא בזה שהפכנו את השואה לערך אוניברסלי היא‬

‫העובדה שתוך כמה עשורים בודדים הפכנו אנחנו לנאצים הכי‬ ‫גדולים בעיני שאר תושבי הפלנטה‪ .‬רוב אזרחי העולם יודעים‬ ‫שישראל היא מחנה ריכוז אחד גדול‪ ,‬עם אפרטהייד והוצאות‬ ‫להורג ומה לא‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬רוב תושבי העולם גם יודעים שהשואה זה‬ ‫שקר אחד גדול שהיהודים המסריחים המציאו כדי שירחמו עליהם‪.‬‬ ‫עכשיו אני אשאל אתכם‪ :‬יש מי שמכחיש את פרעות ‪ ?1905‬יש‬ ‫מי שאומר שבת"ח‪-‬ת"ט לא נרצחו עשרות אלפי יהודים? יש מי‬ ‫שטוען שמסעי הצלב לא היו אורגיה אחת מתמשכת של רצח‬ ‫יהודים )ומוסלמים(? זה נכון שיש היום ערבים שמכחישים את‬ ‫חורבן בית ראשון ובית שני‪ ,‬כי הם טוענים שאין ליהודים שום‬ ‫שורשים בארץ ישראל‪ ,‬אבל בעולם כולו לא עולה על דעת איש‬ ‫להכחיש את חורבן שני בתי המקדש ורצח מליוני תושבי יהודה ע"י‬ ‫הבבלים ואחר כך ע"י הרומאים — כי לא סיפרנו להם‪ .‬או‪ ,‬יותר נכון‪,‬‬ ‫לא מכרנו להם את הרעיון ששואת חורבן ירושלים היא גם נחלתם‪.‬‬ ‫הבכי שלנו על אותם אסונות הוא פרטי‪ ,‬הכאב אינטימי‪ .‬הם‬ ‫מתבטאים בקינות שאנחנו אומרים בישיבה על הרצפה בליל‬ ‫תשעה באב ולמחרתו בבוקר היום הרע הזה‪ .‬זה יום הריב שלנו‬ ‫עם אלוהים‪ .‬הוא מספר לנו כמה הכעסנו אותו‪ ,‬ואנחנו צועקים‬ ‫לו בחזרה שהוא הגזים עם איך שהוא נכנס בנו‪ .‬בתפילת שחרית‬ ‫אנחנו לא עוטים טלית ולא מניחים תפילין — זה נשאר יום ברוגז‬ ‫בינו לבינינו‪ ,‬עד לתפילת מנחה‪ ,‬שאז פג היום ופג הכעס‪ ,‬וכמו זוג‬ ‫אוהבים הוא ואנחנו סולחים זה לזו ומתנשקים‪.‬‬ ‫שום גוי לא נקרא להשתתף בסיפור ההנצחה הזה‪ ,‬אין עצרות‬ ‫המוניות‪ ,‬אין סרטים של שפילברג‪ ,‬אין אפילו אלי ויזל‪ .‬יש רק‬ ‫יהודים בוכיים שיושבים על הרצפה ומתנים את כאבם‪ .‬כל אחד‬ ‫קורא כמה קינות שמתחשק לו‪ ,‬ואחר כך קם והולך הביתה‪ .‬בלי‬ ‫דגלים‪ ,‬בלי צפירות‪ ,‬בלי אבוקות‪ ,‬בלי שום אלמנט ממלכתי בכלל‬ ‫בכלל — כאב נטו‪.‬‬ ‫כי היהדות ואבל ט' באב עוצבו ע"י בני אדם בריאים ברוחם‪ ,‬ואילו‬ ‫השואה נוצרה ע"י פטישיסטים תרבותיים‪ ,‬ואין בין אלו לאלו ולא‬ ‫כלום‪.‬‬

‫בסרט פורנוגרפי אין לדמויות עומק מלבד הפרטים האלמנטריים שהצופה צריך לדעת כדי ליהנות‬ ‫מהחוויה‪ :‬עקרת הבית‪ ,‬האחות‪ ,‬הרופא‪ ,‬השליח עם הפיצה‪ .‬מעבר לסקיצות הללו אין לנו צורך בשום‬ ‫סיפור רקע‪ ,‬ואפילו את שמות המשתתפים לא כל כך חשוב לנו לדעת‪ .‬בהנצחות השואה למיניהן זה‬ ‫פחות או יותר אותו דבר‪ .‬יש פרדיגמות קבועות‪ ,‬עלילות אלמנטריות–יותר סכימה מעלילה‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫אבא שלי ז"ל היה פועל כפיה ואסיר במחנות הריכוז של פולין‪ .‬הוא זכה לצ'ק פיצויים חד פעמי בסך‬ ‫‪ 14‬אלף לי"ש בתחילת שנות החמישים‪ ,‬ואיתו קנינו את הבית ברמת חן‪ .‬אחר כך‪ ,‬בשנות השישים‪ ,‬זכה‬ ‫להכרה כנכה חלקי והתחיל לקבל פיצויים רפואיים‪ .‬כשהגיע לגיל הפנסיה התחיל למשוך גם תשלומי‬ ‫קיצבת ביטוח לאומי‪ .‬עד מותו‪ ,‬ב‪ ,2004-‬היה מקבל ‪ 800‬דולר בחודש על הנכות החלקית ועל הקיצבה‪.‬‬ ‫אבל היה עליו להתייצב כל שנה בשגרירות גרמניה ולהוכיח שהוא עדיין חי‪ ,‬כדי שלא יווצר מצב לא‬ ‫נעים בו אנחנו‪ ,‬בני משפחתו‪ ,‬ממשיכים ליהנות מנדבת ידם של משלמי המיסים הגרמנים אחרי מותו‪.‬‬ ‫חיבה‪ .‬רק סלידה מהולה בגועל‪.‬‬ ‫כל התמונות ההן צולמו מלמעלה למטה‪ ,‬בידי נעולי המגפיים‬ ‫השחורים‪ :‬אחינו והורינו מזי רעב ברחובות הגטו‪ ,‬או שרועים‪ ,‬נפוחי‬ ‫כפן‪ ,‬על המדרכות‪ ,‬או לחוצים כאילו היו עדרי בקר גועים בכניסה‬ ‫לקרונות‪ ,‬או ערומים למחצה בצריפי המגורים באושוויץ‪ ,‬מחוץ‬ ‫למקלחות הארורות‪ ,‬או בסלקציה‪.‬‬ ‫מי שמציץ בתמונות הנוראות ההן עושה זאת‪ ,‬בהכרח‪ ,‬מתוך עיני‬ ‫הרוצחים‪ .‬ובהכרח משהו מנפש החיה הטורפת עובר אלינו‪ .‬איך‬ ‫ייתכן שלא יעבור? מתנה השאירו לנו התליינים ימח שמם‪ ,‬תמונות‬ ‫זכרון מהרגעים המבהילים ביותר בחיי שארי בשרנו‪ ,‬בעת שהם‪,‬‬ ‫המרצחים‪ ,‬ובהכרח גם אנחנו‪ ,‬הצופים הסבילים‪ ,‬מציצים בדברים‬ ‫המחרידים הללו עם הנקניקיה ביד‪ ,‬אולי גם עם כוס בירה‪ .‬זה לא‬ ‫משנה אם נשתדל להתייחס בשיא הכבוד למסכנים שבתמונה —‬ ‫אנחנו יצורים קיומיים‪ ,‬ואת הבנאליות של הקיום אי אפשר לכבות‪,‬‬ ‫וכשלהקה של נשים עירומות‪ ,‬חשופות מבושים ושדיים‪ ,‬מופיעה‬ ‫לפנינו‪ ,‬בין אם במוזיאון‪ ,‬בין אם בספר זכרון‪ ,‬בין אם באינטרנט —‬ ‫אין מה לעשות‪ ,‬עומד לנו‪ .‬כי אנחנו בני אדם חיים ונורמליים‪.‬‬ ‫אבל זאת רק דוגמה קיצונית‪ .‬הרבה יותר נורא כשאנחנו מדפדפים‬ ‫בין מאות תמונות של בני משפחותינו המתים וזה אפילו לא מעמיד‬ ‫לנו‪ .‬כשחושינו קהים עד כדי כך שאנחנו ממשיכים לדפדף ולבהות‪,‬‬ ‫לבהות ולדפדף‪ ,‬כאילו היינו מעלעלים בכתבות מוסף סופשבוע על‬ ‫בורקס ומכוניות מרוץ‪.‬‬ ‫בן אדם שפוי באמת שהיה פותח אלבום זכרון כזה‪ ,‬או צופה‬ ‫באינטרנט או במוזיאון‪ ,‬היה מתחיל למרר בבכי מהתמונה‬ ‫הראשונה‪ ,‬וממשיך ליבב מבלי שיוכל בכלל לעבור לתמונה הבאה‪.‬‬ ‫איך אפשר שלא לבכות‪ ,‬ולמרוט את השיער ולהתייפח על התמונה‬ ‫הראשונה?‬ ‫אפשר‪ ,‬אם עברנו תהליך ארוך של הורדת רגישות )דה‪-‬‬ ‫סנסיטיזציה( עקב היחשפות מתמדת לתמונות כאלו‪.‬‬ ‫מי שמסוגל להביט בתמונה של בני אדם מעונים‪ ,‬ושהוא יודע‬

‫שחלקם יכולים אפילו להיות קרובי משפחתו‪ ,‬ולא להתמוטט בבכי —‬ ‫זה אדם לא שפוי‪ .‬זה אדם שעבר הקהיית חושים עקב היחשפות‬ ‫מוגזמת לתמונות מזוויעות‪ ,‬אדם עם פיוזים שרופים‪.‬‬

‫האוניברסליזציה של השואה‬

‫ב‬

‫רגע שהפכנו את שואת אירופה לנחלת העולם כולו‪ ,‬איבדנו‬ ‫את הקשר הלאומי שלנו אליה‪.‬‬ ‫היו למנהיגי המדינה ולמנהיגי התנועה הציונית סיבות טובות‬ ‫רבות לחפוץ בהפצת ידע השואה בקרב האומות‪ .‬זה העניק לנו‬ ‫כמעט עשרים שנה של קארט בלאנש‪ ,‬לעשות ככל העולה על‬ ‫רוחנו בערביי ארץ ישראל‪ .‬עד שלא הוכחנו‪ ,‬במלחמת ‪ ,'67‬שאנחנו‬ ‫חסינים בפני שואה חדשה‪ ,‬נטו אומות העולם להניח לנו להצר את‬ ‫רגלי ערביינו‪ ,‬כי‪ ,‬אחרי הכל‪ ,‬אי אפשר לדעת מתי ירצו לחבור אל‬ ‫אחיהם שמקיפים אותנו מסביב ולהמיט עלינו עוד שואה‪.‬‬ ‫עזר לנו גם שהנשיא נאצר בחר להשתמש דווקא במדענים‬ ‫גרמנים לפיתוח תעשיית הטילים שלו‪ .‬זה היה כאילו שאת מדיניות‬ ‫הבטחון המצרי כתבו תסריטאים מהוליווד‪.‬‬ ‫עזר לנו מאד שגרמניה המערבית הסכימה לפצות אותנו על‬ ‫יסורינו‪ ,‬ואפילו מצאה נוסחה יעילה לחישוב מחירו של ליטר דם‬ ‫יהודי‪ .‬היו כמה משוגעים בינינו שהתנגדו לשילומים‪ ,‬אבל היו לנו‬ ‫צרכים כלכליים והיינו חייבים לשלם עליהם איכשהו‪ ,‬וחוץ מזה‪,‬‬ ‫הדם הרי כבר נשפך‪ ,‬הגוויות כבר נשרפו‪ ,‬מה כבר כל כך נורא אם‬ ‫גם נקבל שכר עליהם?‬ ‫המשכנו לטעון באוזני כל מי שהסכים לשמוע שזה לא משנה‪,‬‬ ‫העובדה שאנחנו לוקחים כסף מהמרצחים אין פירושה שסלחנו‬ ‫להם‪ .‬אבל אפילו אנחנו כבר לא מאמינים לשטות הזאת‪ .‬ודאי‬ ‫שסלחנו‪ .‬יותר מזה‪ ,‬היום ילדי המרצחים מטיפים לנו מוסר‪,‬‬ ‫מרסנים אותנו‪ ,‬מתריסים בפנינו על דיכוי ערביינו‪ ,‬ואיש לא מעלה‬ ‫על דעתו שיש כאן משהו אבסורדי‪ .‬להיפך‪ ,‬היום גרמניה נחשבת‬ ‫לידידה האמיתית האחרונה שלנו ביבשת‪.‬‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪19‬‬

‫הפורנוגרפיה של‬ ‫הנצחת השואה‬ ‫מאת יורי ינובר |‬

‫‪http://2nd-ops.com/yanover/?p=390‬‬

‫ה‬

‫עיתון החרדי "בקהילה" פרסם תמונה של מרד גיטו ורשה‪,‬‬ ‫בה טושטשו פניה של אשה‪ .‬זאת אחת התמונות המפורסמות‬ ‫בהיסטוריה‪ ,‬בה נראים אשה וילד‪ ,‬ידיהם מורמות לאות כניעה‪,‬‬ ‫שניהם מובסים עם תום המרד‪ ,‬שניהם לא יצאו משם בחיים‪ .‬העיתון‬ ‫בחר לטשטש את דמות האשה כי‪ ,‬לדברי העורך‪ ,‬אברהם גרינבוים‪,‬‬ ‫"אנו מכבדים את זכר קדושי השואה‪ ,‬ולהבדיל – מכבדים גם את‬ ‫קוראינו‪ ,‬ומביאים בפניהם רק את מה שהם צריכים ורוצים לראות"‪.‬‬ ‫מנכ"ל עמותת חדו"ש )חופש דת ושויון(‪ ,‬הרב עו"ד אורי רגב‪,‬‬ ‫גינה‪ ,‬כצפוי‪ ,‬את הדרת האשה מוורשה‪ ,‬וקרא לעיתון החרדי האמור‪,‬‬ ‫ולעתונות החרדית בכלל‪" ,‬מעוז של סיקריקיות חסרת גבול"‪.‬‬ ‫קשה לי להבין מה מפריע לרגב שעיתון זה אחר‪ ,‬שלא נהנה‬ ‫מתמיכה ממשלתית אלא פועל על טהרת המסחריות‪ ,‬מחליט‬ ‫לפרסם או לא לפרסם‪ ,‬לטשטש או לא לטשטש‪ .‬הטלוויזיה‬ ‫הישראלית‪ ,‬שכן נתמכת מכספי מדינה‪ ,‬מטשטשת ומעוותת‬ ‫מראות וקולות של אינספור בני אדם מסיבות של צנעת הפרט‪,‬‬ ‫אבל גם מתוך כבוד לרגישות הציבור‪ :‬ערימות של גוויות הנטבחים‬ ‫בסוריה‪ ,‬למשל‪ ,‬מטושטשות תדיר‪ ,‬למרות שזה בניגוד מפורש‬ ‫לחופש הציבור לדעת‪ ,‬מכיוון שהעורכים מבינים שהציבור אוכל‬ ‫סנדביץ' וסלט תוך צפיה בחדשות ולמה לגרום לו להקיא?‬ ‫אז אנחנו מבינים שיש דבר כזה בתקשורת החופשית והגאה‬ ‫שנקרא רגישות‪ ,‬עכשיו צריך רק שנבין שיש גם רגישות של מי‬ ‫שאיננו אשכנזי חילוני מרמת אביב‪ ,‬ושהוא במקרה גם צרכן‬ ‫העיתונות החרדית‪ ,‬ולו מפריע לראות צילומי נשים יחד עם‬

‫הסנדביץ' והסלט‪ .‬למה צריך להתעקש לעשות לו חינוך מחדש כדי‬ ‫שכן ירצה לראות צילומי נשים? למי זה מפריע?‬ ‫זה מפריע לקולוניאליסטים תרבותיים כמו הרב עו"ד אורי רגב‪,‬‬ ‫ולאתר כמו חדו"ש‪ ,‬שמקדיש את עצמו לרדיפת חרדים באשר הם‬ ‫שם‪ .‬אם הייתי חרדי‪ ,‬הייתי מוצא באתר הזה אימותים ללא עוררין‬ ‫של כל המיתוסים החרדיים על כמה ששונאים אותם בציבור‬ ‫החילוני‪.‬‬ ‫אני לא חרדי‪ ,‬אבל אם לדעתי תשאלו‪ ,‬הייתי אוסר על פרסום כל‬ ‫הצילומים מהשואה באמצעי התקשורת ההמוניים‪ ,‬ומתיר את העיון‬ ‫בהם רק לחוקרים אקדמיים‪ .‬אני סבור שהם מסוכנים לבריאות‬ ‫הנפש של כולנו‪ ,‬ושככל שאנו נחשפים להם יותר‪ ,‬כך יורדת רמת‬ ‫המוסר האישית שלנו ונפגעת רמת המוסר הציבורי‪.‬‬ ‫יש לי סיבות‪.‬‬

‫מעיני החיה הטורפת‬

‫ה‬

‫רוב העצום של צילומי השואה נעשו ע"י הנאצים‪ .‬איש אס‪.‬אס‪.‬‬ ‫עמד שם‪ ,‬בשערי גטו וארשה‪ ,‬וצילם את האשה הנואשת והילד‬ ‫המבועת‪ ,‬שידיהם נשואות בכניעה ושהמוות נשקף מעיניהם‪ .‬הוא‬ ‫היה גבוה‪ ,‬איש האס‪.‬אס‪ .‬ההוא‪ .‬ודאי נעל מגפיים שחורים ובחגורו‬ ‫היה אקדח לוגר‪ ,‬מתאים במיוחד להוצאות להורג מהירות ויעילות‪.‬‬ ‫שימו לב לזוית הצילום‪ :‬מלמעלה למטה‪ .‬דרך ארובות עיניו אנחנו‬ ‫מציצים בשאט נפש בשתי תולעי האדם הכנועות‪ ,‬דומן אנושי‪,‬‬ ‫אונטרמנטשן‪ .‬אין בתמונה לא אמפתיה ולא חמלה ולא רוך ולא‬

‫אני לא חרדי‪ ,‬אבל אם לדעתי תשאלו‪ ,‬הייתי אוסר על פרסום כל הצילומים מהשואה באמצעי‬ ‫התקשורת ההמוניים‪ ,‬ומתיר את העיון בהם רק לחוקרים אקדמיים‪ .‬אני סבור שהם מסוכנים לבריאות‬ ‫הנפש של כולנו‪ ,‬ושככל שאנו נחשפים להם יותר‪ ,‬כך יורדת רמת המוסר האישית שלנו ונפגעת רמת‬ ‫המוסר הציבורי‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫ממותגים לפרצופים‬ ‫תערוכת יחיד ראשונה לצלם הפרסום יורם אשהיים‬ ‫‪ 22‬פורטרטים עתירי מימדים המתועדים בטכניקה ייחודית‪,‬‬ ‫המשלבת אור‪ ,‬צל ויד אמן ללא מניפולציות ממוחשבות‪.‬‬ ‫פתיחה חגיגית יום שישי ‪ 5.4.13‬בשעה ‪ 12.00‬מחסן ‪ 2‬בנמל‬ ‫יפו‪.‬‬ ‫‪ 30‬שנות צילום מסחרי בעולם הפרסום‪ ,‬הביאו את הצלם‬ ‫יורם אשהיים מבכירי הצלמים בארץ‪ ,‬לסימביוזה כמעט‬ ‫מוחלטת עם המצלמה‪ .‬היא הפכה לחלק ממנו וצילומיו‬ ‫הממותגים הפכו לכרטיס הביקור שלו‪ .‬אלפי מותגים תועדו‬ ‫תחת עדשתו והיא קרמה להם עור וחיים והפכה אותם‬ ‫לחלק ממנו ואחר‪-‬כך לחלק מאיתנו‪ ,‬כאורחי כבוד בכל בית‪.‬‬ ‫את כל הידע הזה הזורם בעורקיו ואת השליטה האבסולוטית‬ ‫במצלמה וביכולת האינטואיטיבית להרגיש ולהאיר דרכה‪ ,‬הפך‬ ‫אשהיים‪ ,‬לתערוכת יחיד מיוחדת במינה החושפת דרך עדשתו‬ ‫המתורגלת‪ ,‬לראשונה – פרצופים – לא מותגים‪ .‬אנשים‬ ‫שניקרו בחייו לעיתים לרגע‪ ,‬לעיתים לזמן חיים‪ ,‬והם הותירו‬ ‫שם משהו ואשהיים גומל להם ביצירה כמעט מיסטית‪.‬‬ ‫בתערוכה‪ ,‬יוצגו ‪ 22‬פורטרטים גדולי מימדים שאותם צייר‬ ‫אשהיים באור‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ .‬הוא האיר על פני נושאיו‬ ‫וחשף אותנו לרגעי אור אותם תיעד‪ ,‬ללא מניפולציה‪ ,‬ללא‬ ‫התערבות מחשב‪ .‬הוא אינו זקוק לכך‪ ,‬יש לו את היכולת‬ ‫להציג את מה שהוא מזהה ומרגיש בטכניקה אישית‬ ‫ומקורית – בהינף יד‪ .‬הוא מנהל טקס מאגי וגורם למצולמים‬ ‫להציף בפניו )תרתי משמע( מחוזות נעלמים‪ .‬אשהיים‪,‬‬ ‫יצר מימד חדש של זמן‪ ,‬של מקום‪ ,‬של מגדר‪ ,‬של יצירה ומה‬ ‫שיצא הוא חדש לגמרי‪.‬‬ ‫יורם אשהיים )‪ ,(53‬מבכירי צלמי הפרסום בארץ‪ ,‬הגיע לעולם‬ ‫הצילום במקרה עוד כשהיה בעליו של הפאב‪-‬מועדון "זיגל"‬ ‫המיתולוגי בתל אביב של שנות ה‪ .80-‬המפגש המקרי בינו‬ ‫לבין המצלמה הוביל לקריירת חיים מפוארת בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫קריירה שהפכה אותו לאחד הצלמים המקצועיים ביותר‬ ‫בתחום הפרסומות המסחריות והוא הפך למותג בפני עצמו‬ ‫המתקשר ישירות לעולם הפרסום והשיווק‪.‬‬ ‫בתערוכה‪ ,‬יציג אשהיים פאן אחר‪ ,‬הפוך אולי ממה שיורם‬ ‫קידש עד כה ‪ -‬לא את הזוהר והמייפה‪ ,‬אלא את הרגיש‪,‬‬ ‫הנוגע‪ ,‬המוציא דברים שאינם חשופים אל פני השטח‪.‬‬ ‫בין הפורטרטים אפשר למצוא את האמן מיכאל דרוקס‪,‬‬ ‫השף צחי בוקששתר ‪ -‬חבר אישי ותיק של אשהיים‪ ,‬את‬ ‫המנכ"ל לשעבר שי אגסי‪ ,‬רם לנדס ועוד‪.‬‬

‫כל הכנסות התערוכה יועברו לבית השנטי‪.‬‬ ‫התערוכה תוצג בחלל התיאטרון מחסן ‪ 2‬בנמל יפו‪.‬‬ ‫פתיחה חגיגית ביום שישי ה‪ 5-‬לאפריל בשעה ‪12.00‬‬ ‫ייעוץ אמנותי‪ :‬הילה תדמור‬ ‫התערוכה תוצג עד תאריך‪15.4.2012 :‬‬ ‫שעות פתיחה‪ :‬א‪-‬ה ‪ ,10-19‬ו' ‪ ,10-1‬שבת ‪10-20‬‬

‫‪https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151374958328983&set=a.417040863982.192973.635678982&type=1&theater‬‬

‫"יד ושם" עם חיל‪-‬האוויר‬ ‫כשעוסקים במוות הוא הופך בן בית בהווייתנו הקולקטיבית‪ .‬לכן כנראה‬ ‫נחשב השלום לסכנה‪ ,‬והעוסק בו ומאמין שניתן להגיע אליו לבוגד‬ ‫ומסוכן למדינה‬ ‫מאת יהושע רץ |‬

‫כ‬

‫יום הופכת ישראל‬ ‫ליד ושם עם חיל‬ ‫אוויר‪ ,‬כתב תומס פרידמן‬ ‫בספרו "מביירות לירושלים"‬ ‫)‪" .(1990‬העבר ניצח את‬ ‫המהפכה הציונית ואולי אף‬ ‫ישתלט עליה‪ .‬השואה היא‬ ‫הגורם המעצב את החברה‬ ‫הישראלית…"‬ ‫הנשיא האמריקאי הגיע‬ ‫לבקר בארץ‪ .‬בחלקים‬ ‫הטקסיים והייצוגיים של‬ ‫ביקורו‪ ,‬הוקדש רוב הזמן‬ ‫להמחשת אומללותנו‪:‬‬ ‫ילד קטן‪ ,‬ניצול קסאמים‬ ‫משדרות‪ ,‬הודה לנשיא על‬ ‫הצלתו בזכות "כיפת ברזל"‪,‬‬ ‫ושיא הביקור היה כמובן‬ ‫"יד ושם"‪ ,‬שהנשיא אובמה‬ ‫מכיר עוד מביקורו הקודם‬ ‫כסנטור‪ .‬בחלק קטן וזניח‬ ‫מהביקור הוא זכה לראות‬ ‫את מערכת "כיפת ברזל"‪,‬‬ ‫ואף בהצצה מהירה להשגי‬ ‫הטכנולוגיה הישראלית‪,‬‬ ‫כאשר רובוט כחול לבן הגיש‬ ‫לו מצה‪ .‬השואה לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬הוזכרה באחד מכל‬ ‫שני נאומים של המארחים‪:‬‬ ‫אחמדינג'אד הוא מכחיש‬ ‫שואה‪ ,‬האיראנים מתכננים‬ ‫שואה‪ ,‬והנה ניצולת שואה‬ ‫אמריקאית בישראל‪.‬‬ ‫פולחן המוות היה הציר‬ ‫המרכזי של קבלת הפנים‬ ‫לאורחים מחו"ל‪ ,‬וככל‬ ‫שגבוהה הייתה דרגתו‬

‫‪16‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫‪http://on-the-left-side.org.il/?p=7128‬‬

‫וחשיבותו של האורח‪ ,‬כך‬ ‫זכה למנות גדושות יותר של‬ ‫מוות ואימה‪ .‬בהתאם לכך‬ ‫התאים הנשיא את דבריו אל‬ ‫העם הנפחד והנרדף‪ ,‬המצוי‬ ‫בסכנת השמדה‪" :‬אתם לא‬ ‫לבד!"‪ ,‬הוא קרא – בעברית‪,‬‬ ‫כדי לחזק את בטחוננו‬ ‫הרעוע‪.‬‬ ‫אורחים חשובים פחות‬ ‫המגיעים מהעולם לארץ‪,‬‬ ‫כאלה שאינם מסוגלים‬ ‫לערוב לביטחוננו‪ ,‬זוכים‬ ‫לסיורים מעניינים הרבה‬ ‫יותר‪ :‬הם נלקחים למושבי‬ ‫הערבה‪ ,‬ורואים את השגי‬ ‫החקלאות המתקדמת;‬ ‫לקיבוצים‪ ,‬לטכניון‪ ,‬לתל ‬ ‫אביב השוקקת חיים‪ .‬מבקר‬ ‫מאפריקה חוזר הביתה‬ ‫ומספר בנפלאות המדינה‬ ‫הקטנה והמתוחכמת‪,‬‬ ‫ועל טעמם המופלא של‬ ‫הפלפלים הגדלים לחוף‬ ‫ים המלח‪ .‬אורח רם דרג‬ ‫מארה"ב או אירופה נחשף‬ ‫למדינה המצויה בפוסט ‬ ‫טראומה מתמשכת‪ ,‬אחוזת‬ ‫פחד‪ ,‬זועקת לעזרה‪,‬‬ ‫משוועת לצדק אל מול‬ ‫העולם האכזר‪.‬‬ ‫תומס פרידמן מספר בספרו‬ ‫על שיחה עם טייס חיל‬ ‫האויר שהשתתף בתקיפת‬ ‫הכור העיראקי בשנת ‪.1981‬‬ ‫הטייס הסביר לו כי "הגישה‬ ‫שלנו היא הגישה של הילד‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫המוכה‪ .‬אם אתה לוקח‬ ‫מקל ומרביץ לילד בן שלוש‪,‬‬ ‫הוא יפחד גם כשיהיה בן‬ ‫שמונה עשרה"‪ .‬לשאלה מה‬ ‫היה הטייס אומר לתושבי‬ ‫המדינה לו יכול היה לפנות‬ ‫אליהם‪ ,‬הוא משיב‪" :‬הייתי‬ ‫אומר להם שיש לנו כוח‬ ‫להגיע לפשרה‪ .‬שאומה‬ ‫חזקה יכולה לעשות פשרות‬ ‫בכבוד…"‬ ‫ביקורו של הנשיא אובאמה‬ ‫הגיע בעיתוי מושלם‪:‬‬ ‫תחילתה של "עונת‬ ‫המוות והשכול"‪ ,‬חודש‬ ‫אפריל שכולו מוות והצלה‬ ‫בשרשרת אחת‪ ,‬המתחילה‬ ‫במלים‪" :‬שבכל דור ודור‬ ‫קמים עלינו לכלותנו"‪,‬‬ ‫ממשיכה ב"על דעת עיניי‬ ‫שראו את השכול" ובציווי‬ ‫"לזכור ודבר לא לשכוח"‬ ‫ביום הזיכרון לשואה;‬ ‫ומסתיימת ביום הזיכרון‬ ‫לחללי מערכות ישראל‪.‬‬ ‫כל אלה‪ ,‬בחודש אחד של‬ ‫תרכיז מוות מזוקק ומחודד‪.‬‬ ‫מכירות שיא של בריסטול‬

‫שחור ונרות נשמה‪ ,‬ולא‬ ‫לשכוח לבוא מחר לביה"ס‬ ‫בחולצה לבנה‪.‬‬ ‫כאשר עוסקים בו‪ ,‬במוות‪,‬‬ ‫באינטנסיביות כזו‪ ,‬הוא הופך‬ ‫בן בית בהוויה הקולקטיבית‬ ‫שלנו‪ .‬הוא מוּכָּר ובטוח‬ ‫יותר מהחיים‪ ,‬פופולארי‬ ‫יותר מהתקווה‪ .‬לכן כנראה‬ ‫נחשב השלום לסכנה‪ ,‬ומי‬ ‫שעוסק בו ומאמין כי ניתן‬ ‫להגיע אליו – לבוגד ומסוכן‬ ‫למדינה‪ .‬העיסוק בנבואות‬ ‫מלחמה‪ ,‬ניתוח האופי‬ ‫הרצחני וצמא הדם של‬ ‫אויבינו הרבים וההבטחה כי‬ ‫"לנצח תאכל חרב" כל אלה‬ ‫הם חלק מהנאמנות לעם‬ ‫ולמדינה וחיזוק הביטחון‪.‬‬ ‫"השלום הכרחי" אמר‬ ‫אובאמה בנאומו בבנייני‬ ‫האומה‪" .‬זו הדרך היחידה‬ ‫להשגת ביטחון אמיתי"‪ .‬בכך‬ ‫עירער על יסוד חשוב ביותר‬ ‫אצלנו‪ :‬מלחמה היא ביטחון‪,‬‬ ‫שלום הוא סכנה…‬ ‫"הגיע הזמן לצאת מאושוויץ‬ ‫ולהקים את מדינת ישראל‬ ‫הבריאה"‪ ,‬כתב אברהם בורג‬ ‫בספרו "לנצח את היטלר"‬ ‫)‪" .(2007‬לזכור נהיה חייבים‬ ‫לנצח‪ ,‬להתפלש בעפר כל‬ ‫חיינו בשום אופן לא‪ .‬תם‬ ‫זמן אושוויץ‪ ,‬הגיעה עת‬ ‫התקווה"‪.‬‬ ‫‪http://on-the-left-side.org.il/?p=7128‬‬

‫ובסביבתה … עכשיו עם השינוי בסטאטוס הפוליטי של הארץ‪,‬‬ ‫יש מקום לחדש את תביעתנו על עבר הירדן‪ ,‬או יותר נכון על‬ ‫העמק שמשני צדדי הירדן‪ ,‬מפני שהשטח הנופל בחלקנו אחרי‬ ‫החלוקה אינו מספיק לנו והשטחים שבעמקי הירדן עומדים‬ ‫שוממים…" )ש‪ .‬לביא שם(‪.‬‬ ‫בעניין הצורך בטרנספר ובצדקתו המוסרית ישנה הסכמה רחבה‬ ‫בין משתתפי המועצה‪ ,‬אולם יש כאלה החוששים שהתוכנית לא‬ ‫תצלח בשל רמתם המוסרית הגבוהה של היהודים! אחד מהם‬ ‫הוא איש קיבוץ יגור שמאוחר יותר היה שר פנים בממשלת‬ ‫ישראל‪" :‬נכון שיון ותורכיה החליטו בזמנם 'מרצונם הטוב' על‬ ‫החלפת האוכלוסין‪ ,‬אם כי מספר היוונים היוצאים עלה פי כמה‬ ‫על מספר התורכים‪ .‬אבל זה קרה אחרי שתורכיה בכוחה הצבאי‬ ‫שברה את אונה של יון‪ ,‬והיוונים ידעו כי באם לא יסכימו 'ברצון'‬ ‫לצאת את אסיה הקטנה תהיה אחריתם מרה‪ .‬רק מפני האיום‬ ‫בהשמדה פיסית הסכימו ללכת‪ .‬אבל הערבים לא יסכימו לכך‪,‬‬ ‫כי הם בטוחים ובצדק שאף שערה לא תיפול מראשם ארצה‬ ‫מידי היהודים…" )ישראל אידלסון ]בר יהודה[ שם(‪.‬‬ ‫עוד "סוציאליסט"‪ ,‬חבר עין חרוד וממקימיו‪ ,‬שהיה לאחר הקמת‬ ‫המדינה שר החקלאות הראשון שלה הוסיף‪" :‬אינני שולל את‬ ‫זכותנו המוסרית להצעת חילופי אוכלוסין‪ .‬אין כל פגם מוסרי‬ ‫בהצעה‪ ,‬שתתכוון לרכז התפתחות חיים לאומיים‪ .‬נהפוך הוא‪,‬‬ ‫זה יכול להיות ועלול להיות‪ ,‬במשטר עולם חדש‪ ,‬חזיון אנושי‬ ‫כביר… מתקבלת יותר על הדעת כמציאותית האפשרות‬ ‫לחילופי אוכלוסין‪ ,‬ממש‪ ,‬בין א"י אחידה בעתיד מסוים‪ ,‬לבין‬ ‫עיראק וארצות ערב אחרות‪ ,‬דרך העברת יהודיהן לא"י‪ .‬ואם גם‬ ‫רחוק חזון זה אולם הוא מצטרף לאינטרס היכול לעלות בקנה‬ ‫אחד משותף לגמרי…" )אהרון ציזלינג שם(‪.‬‬ ‫חבר מועצה נוסף המעלה גם הוא על נס את מוסריותו ואנושיותו‬ ‫של הטרנספר אומר‪" :‬העברה זו‪ ,‬גם אם תיעשה מתוך כפיה כל‬ ‫המפעלים המוסריים נעשים מתוך כפיה – נצדק בכל המובנים‪.‬‬ ‫ואם נשלול כל זכות של טרנספר‪ ,‬הינו צריכים לשלול מה שעשינו‬ ‫עד כה‪ .‬הטרנספר מעמק חפר לעמק בית שאן מהשרון להרי‬ ‫אפרים וכו'‪ .‬אמרו כאן שהטרנספר הוא פרובוקציה פוליטית‪ .‬אין‬ ‫בזה שום פרובוקציה‪ .‬זאת היא תכנית צודקת והגיונית‪ ,‬מוסרית‬ ‫ואנושית בכל המובנים" )א‪ .‬לולו – שם(‪.‬‬ ‫גם החברה שהפכה מאוחר יותר לשגרירה‪ ,‬לשרה ואף לראש‬ ‫ממשלת ישראל מתפארת במצפונה הנקי‪" :‬שאלת הטרנספר‬ ‫באונס‪ ,‬גם אותה יכולים לפרש אחרת מאשר עושה בן גוריון‪.‬‬ ‫הנוכל לחשוב לרגע קט שבלי הסכמת הערבים תבוא אנגליה‬ ‫פתאום‪ ,‬אחרי הניסיון המר שהיה לנו איתה‪ ,‬ותעשה משהו‬ ‫העלול להקניט את כל העולם המוסלמי‪ ,‬מתוך דאגה לנו? הייתי‬ ‫מסכימה שהערבים יעזבו את הארץ‪ ,‬ומצפוני יהיה נקי בהחלט‪.‬‬ ‫אבל הישנה אפשרות לכך?…" )גולדה מאירסון ]מאיר[ שם(‪.‬‬

‫עוד סוציאליסט שהיה בתקופה האמורה עוזרו הראשי של ויצמן‬ ‫בלונדון ותעמלן ציוני בקרב הלייבור והאיגודים המקצועיים‬ ‫בבריטניה‪ ,‬ומאוחר יותר יושב ראש הסוכנות היהודית אמר‬ ‫בדיון‪" :‬בן גוריון בנה את השקפתו על שני יסודות עיקריים‪:‬‬ ‫עצמאות וטרנסנפר… מדברי בן גוריון יש להסיק כי הטרנספר‬ ‫הוא הכרחי ומוחלט במקרה של חלוקת הארץ… אין אני עושה‬ ‫חשבונות מוסריים אם יובטחו למועברים שטחי אדמה‬ ‫מתאימים‪ ,‬לא יגרם להם כל עוול אולם גם במקרה שיושג‬ ‫הסכם כזה מצד המדינה הערבית‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬אם אפשר‬ ‫לעקור ולנטוע מחדש עשרות אלפים משפחות פלאחיות נגד‬ ‫רצונן‪ .‬הרי זה הופך למרות כל ההסכמים‪ ,‬למקור של שנאה‬ ‫ממושכת וחיכוכים בין היהודים לערבים…" )ברל לוקר שם(‪.‬‬ ‫מיסד העיתון "דבר" ועורכו‪ ,‬הנחשב בשמאל הציוני לאיש מוסר‬ ‫ולאידיאולוג סוציאליסטי קבע‪" :‬עניין העברת האוכלוסין עורר‬ ‫אצלנו ויכוח‪ :‬מותר או אסור‪ .‬מצפוני שקט בזה לגמרי‪ .‬טוב שכן‬ ‫חוק מאויב קרוב‪ .‬הם לא יפסידו על ידי העברתם‪ ,‬ואנחנו בוודאי‬ ‫לא‪ .‬בחשבון אחרון הרי זו רפורמה פוליטית יישובית לטובת‬ ‫שני הצדדים‪ .‬זה מכבר סברתי כי זהו הטוב בפתרונות‪ ,‬ובימי‬ ‫הפורענות התחזקתי בהכרתי‪ ,‬כי הדבר הזה מוכרח לבוא ביום‬ ‫מן הימים‪ .‬אלא שלא עלה על דעתי‪ ,‬כי ההעברה "אל מחוץ‬ ‫לארץ ישראל" פירושה לסביבות שכם‪ .‬האמנתי ועודני מאמין‬ ‫כי עתידים הם לעבור לסוריה ולעיראק…" )ברל כצנלסון שם(‪.‬‬ ‫סיכום קצר של התבטאויות הדוברים באתו כנס של המועצה‬ ‫העולמית של הציונות הסוציאליסטית מראה בבירור כי ניתן‬ ‫להגדיר אירוע זה כוועידה לטרנספר של האוכלוסייה הילידית‬ ‫מהמדינה היהודית‪ .‬יש קונסנזוס מלא על ה"צורך" בטרנספר‬ ‫בקרב אותם אנשים שהיו הנהגת היישוב ולאחר מכן הנהגת‬ ‫המדינה‪ .‬אנשים שעיצבו הן את מוסדות המדינה שבדרך והן‬ ‫את החינוך של אותו דור שגדל וחונך בארץ‪ ,‬ועשור לאחר אותה‬ ‫ועידה ביצע את הטיהור האתני‪ .‬דברי הנציגים מצביעים על‬ ‫תובנות ציוניות נוספות‪ .‬למשל ההערכה הגלויה כי למרות‬ ‫שהטרנספר יוגשם בכפיה הרי הדבר לא יפגום במוסריותו‪.‬‬ ‫כמו כן התפיסה שיש צורך בעצמאות ולו על טריטוריה זעירה‪,‬‬ ‫כי בה ניתן ליצור את הכוח הצבאי‪ ,‬שבעזרתו יוכלו להשתלט‬ ‫על שטחים נוספים הנחשבים לארץ ישראל‪ .‬האגף המושחת‬ ‫והצבוע ביותר הוא האגף היותר שמאלי של השמאל‪ ,‬אותו‬ ‫מייצגים אהרון ציזלינג בר יהודה וגולדה מאיר‪ .‬הראשון מציע‬ ‫"מדינה מאוחדת" שממנה יסולקו הערבים‪ ,‬ותועבה זו מכונה‬ ‫בפיו "חזיון אנושי כביר במשטר עולם חדש"‪.‬‬ ‫)חלק ראשון מתוך שניים(‬ ‫‪http://goo.gl/Sa9qM‬‬

‫אלי אמינוב הוא חבר הוועד למען מדינה חילונית דמוקרטית‬ ‫בכל הארץ‪.‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪15‬‬

‫ההיסטורי… הוועדה עצמה לא התעלמה מזעירותו של השטח‬ ‫שהיא מציעה למדינה היהודית ובהצעת העברת האוכלוסין‬ ‫הערבית ממקום‪ ,‬אם אפשר ברצונם טוב ואם לא על ידי כפיה‪,‬‬ ‫ניתנה האפשרות להרחיב את ההתיישבות היהודית… הוועדה‬ ‫אינה מציעה נישול ערבים‪ ,‬היא מציעה להעבירם וליישבם‬ ‫במדינה ערבית‪ .‬כמדומה שאיני צריך להסביר את ההבדל‬ ‫היסודי והעמוק שבין נישול ובין העברה‪ .‬גם עד עכשיו עשינו‬ ‫את התיישבותנו בארץ על ידי העברת האוכלוסין מנקודה‬ ‫לנקודה…" )דוד בן גוריון שם(‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬בן גוריון פותח את דבריו בהצהרה שהתנועה‬ ‫הציונית הגיעה לשלב חדש‪ ,‬בו מוצעת לה הקמת מדינה‬ ‫יהודית בפועל‪ .‬הוא מצביע על כל שמדינה כזו יכולה לשמש‬ ‫בסיס ליצירת צבא יהודי שיוכל להגשים את מטרות הציונות‪.‬‬ ‫כלומר להשתלט לא רק על פלסטין המנדטורית אלא אף על‬ ‫עבר הירדן וגם על השטח שמצפון לנהר הירמוך שנמסר למנדט‬ ‫צרפתי‪ .‬אולם החלק החשוב בדבריו מתמקד ברעיון הטרנספר‪,‬‬ ‫ונשען על העובדה שהוועדה הבריטית הציעה לסלק את‬ ‫הערבים מתוך המדינה היהודית "אם לא בהסכמה אזי בכוח"‪.‬‬ ‫כאן קורם רעיון הטרנספר המשוקע באידיאולוגיה הציונית‪ ,‬עור‬ ‫וגידים פוליטיים‪ .‬גם אם ממשלת בריטניה לא אימצה בנושא‬ ‫זה את המלצת הועדה‪ ,‬הרי שהיא הוצבה בגלוי על סדר היום‬ ‫המדיני‪ .‬אליבא דבן גוריון הטרנספר אינו מהווה נישול כיוון‬ ‫שהוא בעצם "העברה מנקודה לנקודה כמו המפעל הציוני‬ ‫מתחילתו"‪ .‬וכך רואים זאת גם מנהיגים ציונים אחרים באותה‬ ‫מועצה‪" :‬לא אכנס עתה בפרטי שאלת הטרנספר של הערבים‪.‬‬ ‫אבל אין זה הוגן לדמות את ההצעה הזאת לגירוש היהודים‬ ‫מגרמניה או איזה ארץ אחרת‪ .‬פה אין מדברים על גירוש אלא‬ ‫על העברה מסודרת של מספר ערבים משטח אחד‪ ,‬שימצא‬ ‫במדינה העברית ‪ ,‬למקום אחר במדינה ערבית‪ .‬ז"א לסביבה‬ ‫של בני עמם‪ ,‬ורוצים להבטיח להם את קיומם בכל אופן‬ ‫בתנאים לא יותר גרועים מאשר התקיימו קודם‪ .‬הלוואי שהיו‬ ‫‪14‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫מבטיחים תנאי יציאה כאלה לחלקים גדולים של העם העברי…"‬ ‫ועוד מוסיף האיש שיהיה מאוחר יותר שר האוצר הראשון של‬ ‫מדינת ישראל‪" :‬להוצאות הטרנספר של החקלאי אם ניקח‬ ‫בחשבון את דוגמת יון נזדקק ל ‪ 12 9‬מיליון לירה…" )אליעזר‬ ‫קפלן שם(‪.‬‬ ‫והנה דבריו של הקיבוצניק "הסוציאליסט" שהיה קודם איש‬ ‫"אחדות העבודה" באותה מועצה‪" :‬ואשר להעברה הכפויה ‬ ‫בתור חבר לרמת הכובש הייתי שמח מאד לו אפשר היה‬ ‫להשתחרר מהשכנות הנעימה של אנשי כפר מיסקי‪ ,‬טירה‬ ‫וקלקיליה… ובכן הישנה תקווה שהערבים יסכימו לכך מרצונם‬ ‫הם? איזה חשבון פוליטי כלכלי‪ ,‬לאומי יחייב אותם לעבור לעבר‬ ‫הירדן העני ולעזוב שטח קרקע פורה ומפותח של מדינת‬ ‫היהודים? הדוגמה שמביאים לנו מהעברת תושבים שהייתה‬ ‫ביון ובתורכיה אין לה כל השוואה כאן‪ .‬כי אז עמדו הם בפני‬ ‫הכרח לעזוב את הארץ‪ ,‬אחרת ישחטו אותם והם 'הסכימו'‬ ‫להעברה‪) ."..‬יוסף בנקובר – שם(‬ ‫גישתם של קפלן ובנקובר מעניינת ביותר‪ .‬הם מקדמים את‬ ‫הרעיון שיש צורך בטרנספר בכפיה‪ ,‬אך מתעלמים לחלוטין מן‬ ‫העובדה שוועדת פיל דברה על חלוקת פלסטין המנדטורית‬ ‫לשלושה חלקים‪ .‬חלק יהודי‪ ,‬חלק ערבי וחלק שיישאר בשליטה‬ ‫בריטית‪ .‬שני הדוברים מתעלמים מאפשרות קיומו של חלק‬ ‫ערבי עצמאי ואת הטרנספר הם מציעים להפנות למדינה‬ ‫ערבית אחרת מחוץ לפלסטין‪ ,‬למשל לעבר הירדן‪.‬‬ ‫עוד אחד ממנהיגי מפא"י אמר "התביעה לערבים שיזוזו ויפנו‬ ‫לנו את המקום כי להם די מקום לאן לזוז‪ ,‬ולנו אין כל מקום‬ ‫וכל פינה בעולם כולו שנוכל לשבת בו לבטח התביעה הזאת‬ ‫כשהיא לעצמה צודקת מאד ומוסרית מאד אבל במצב זה‬ ‫אין ביכולתנו להעמיד אותה בפני העולם הפוליטי כתביעה‬ ‫רצינית‪ ,‬ובעל כורכנו עלינו להשלים עם החלוקה… יחד עם‬ ‫זה נשאיר לעצמנו אפשרות של מלחמה על שאר זכויותינו‬ ‫בארץ ועל זכותנו הטבעית וללחום על כל שטח פנוי בארץ‬

‫לעזרת ההיסטוריון‪ :‬תולדות‬ ‫האסטרטגיה הציונית‬ ‫הודעה מטעם "המכון לאסטרטגיה ציונית" בישרה כי המכון הקים בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫תנועה חדשה ‪ -‬ארגוני זכויות אדם‪ .‬על פי ההודעה‪ ,‬התנועה תאגד תחתיה "שלושה‬ ‫ארגונים הדואגים כל אחד לפן אחר בסוגיית "שמירה על כבוד האדם וחירותו"‪ .‬נראה כי‬ ‫רגע חגיגי זה מתאים מאין כמוהו לסקירה היסטורית אמיתית של האסטרטגיה הציונית‬ ‫לדורותיה בכל הנוגע לזכויות האדם‪ ,‬כבוד האדם וחירותו‬ ‫מאת אלי אמינוב |‬

‫‪http://goo.gl/Sa9qM‬‬

‫המילים "אסטרטגיה ציונית" אמורות לתאר את המאמצים‬ ‫לעצמאות של הישוב היהודי בפלסטין ההיסטורית‪ .‬פחות‬ ‫מפורסמת היא העובדה שנדבך מרכזי באסטרטגיה הזאת היה‬ ‫)ונשאר( חזון סילוק האוכלוסייה הערבית מתוך הטריטוריה‬ ‫שעליה אמורה להשתלט התנועה הציונית‪ .‬ככל שמדובר‬ ‫בציונות‪ ,‬שאלת הטריטוריה וטיהורה האתני קשורים זה בזה‬ ‫באופן הדוק‪.‬‬ ‫רעיון סילוק האוכלוסייה הילידית מהארץ כדי לפנות מקום‬ ‫למהגרים יהודים נעשתה לדיון פוליטי חשוב הרבה לפני‬ ‫שהמונח "טרנספר" נכנס ללקסיקון הפוליטי הציוני‪ .‬רעיון זה ‬ ‫העומד כמובן בניגוד מוחלט לערכי "כבוד האדם וחירותו"‬ ‫שבהם מתקשטת התנועה החדשה של המכון לאסטרטגיה‬ ‫ציונית נדון לראשונה בצורה גלויה בתקופת המרד הערבי‪.‬‬ ‫אולם גם קודם לכן‪ ,‬ולאורך כל תקופת ההתנחלות הציונית‬ ‫בוטאה בגלוי הדעה כי את ארץ ישראל יהיה צורך לטהר‬ ‫מערבים‪ .‬בעוד הימין לא היסס לדבר במפורש על כיבוש הארץ‬ ‫כצורך וכזכות‪ ,‬השמאל נזקק לרוב לכפל לשון ולצביעות כדי‬ ‫לפעול לאותה מטרה בדיוק‪.‬‬ ‫המיינסטרים הציוני סוציאליסטי אמנם עסק הלכה למעשה‬ ‫בסילוקם של ערבים ממקומות יישובם‪ ,‬אך לא העניק לכך‬ ‫גושפנקה אידיאולוגית ברורה‪.‬‬

‫"החורבן של יפו בוא יבוא"‬ ‫לא במקרה‪ ,‬אחת ההתבטאויות הגלויות הראשונות שקראו‬ ‫לחורבן הפלסטיני העתידי היה לא אחר מאשר מנהיג היישוב‪,‬‬ ‫דוד בן גוריון‪ ,‬איש "פועלי ציון שמאל"‪ .‬שנים רבות לפני שניצח‬ ‫על הגלית רוב רובו של העם הפלסטיני ממולדתו‪ ,‬הוא כבר פרס‬ ‫את חזונו‪ ,‬וקודם כל לגבי העיר יפו‪ ,‬העיר החשובה והמשגשגת‬ ‫ביותר בתקופה ההיא‪ .‬בן גוריון לא הצטעצע במילים‪…" :‬החורבן‬ ‫של יפו‪ ,‬העיר והנמל‪ ,‬בוא יבוא וטוב שיבוא‪ .‬עיר זו שהשמינה‬ ‫מהעלייה וההתיישבות היהודית ראוי לה להיחרב כשהיא‬

‫מניפה גרזן על ראש בוניה ומפרנסיה‪ .‬אם יפו תרד שאולה לא‬ ‫אשתתף בצערה" ) בן גוריון‪ ,‬זיכרונות בן גוריון‪ ,11.7.1936 ,‬כרך‬ ‫ג' עמ' ‪.(335‬‬ ‫בעת כתיבת הדברים האלו פעל בן גוריון במרץ להקמת נמל‬ ‫בתל אביב וכדבריו היה זה "מפעל שיירש מקומו של נמל‬ ‫יפו" )שם‪ .‬שם‪ .(.‬הוא כמובן התעלם מן העובדה שבלעדי יפו‬ ‫לא הייתה יכולה תל אביב לקום‪ .‬רק העיר יפו שהייתה עיר‬ ‫מעורבת שרוב מוסדות המתנחלים היהודים שכנו בה‪ ,‬יכלה‬ ‫לספק לשכונה החדשה שנבנתה ב ‪ 1909‬בסיס‪ ,‬תשתיות‪,‬‬ ‫שירותים ותמיכה לוגיסטית‪ .‬מי בכלל היו הפועלים שבנו את‬ ‫הבתים הראשונים של "אחוזת בית"? לאן נעלמו הדיירים‬ ‫הערבים של האזור הזה?יוסף אליהו שלוש בספרו "פרשת חיי"‬ ‫מתאר כיצד הכניס ועד המתיישבים היהודים רפתות ואורוות‬ ‫ליד אדמתם של שכנים ערבים אשר "סירבו למכור לנו האדמה‬ ‫במחירים מתאימים‪") ".‬פרשת חיי" מאת יוסף אליהו שלוש‪,‬‬ ‫הוצאה מחודשת‪ ,‬בבל ‪ ,2005‬עמוד ‪(137‬‬

‫ועידה לתכנון הטרנספר‬ ‫תכניותיו לעתיד של בן גוריון נחשפות גם במסמך רשמי‬ ‫של מפלגתו שכותרתו‪ :‬על דרכי מדיניותנו – דין וחשבון על‬ ‫המועצה העולמית של איחוד פועלי ציון )צ‪.‬ס‪ – (.‬התאחדות‪,‬‬ ‫בהוצאת איחוד פועלי ציון‪ ,‬ת"א‪ .1938 ,‬המועצה התקיימה‬ ‫לאחר הצעת ועדת פיל לחלוקת פלסטין לשתי מדינות בחסות‬ ‫בריטית‪ .‬ד"ח זה מצוטט חלקית בספרו של שמואל דותן‬ ‫"פולמוס החלוקה" הוצאת יד בן צבי ירושלים תש"ם‪ .‬בכינוס‬ ‫האמור שנערך בציריך מצטט הפרוטוקול מפי בן גוריון‪" :‬מדינה‬ ‫יהודית זו המוצעת לנו עכשיו‪ ,‬גם אם יחולו בה התיקונים‬ ‫ההכרחיים והאפשריים אינה המטרה הציונית – בשטח זה אין‬ ‫אפשרות לפתור את הבעיה היהודית‪ .‬אולם היא עלולה ]כך‬ ‫במקור[ לשמש שלב מכריע בדרך להגשמה הציונית הגדולה‪.‬‬ ‫היא תקים בארץ את הכוח היהודי שיביא אותנו למחוז חפצנו‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪13‬‬

‫זעם‬ ‫הפגנת‬ ‫מול ביתו של שר האוצר החדש‬ ‫יאיר לפיד‬

‫רחוב מאיר פינשטיין רמת אביב ג' תל אביב‬

‫יום שבת‪ 6 ,‬אפריל ‪ ,2013‬בשעה ‪21:00‬‬ ‫קבוצות ה"לא נחמדים" ו"המעברה" מזמינות את הציבור הרחב במוצ"ש הבאה להפגנת זעם מול ביתו‬ ‫של שר האוצר החדש יאיר לפיד‪ .‬לפיד שעדיין לא סגר חודשיים בתפקיד כבר הודיע שהוא הולך‬ ‫לקצץ בקצבאות ולהעלות את המע"מ‪ ,‬זאת למרות שיש אפשרות למסות את המאיון העליון‪ ,‬להפסיק‬ ‫עם "תספורות" מס של מאות מיליוני שקלים שניתנים לחברות ענק ולהחזיר לציבור את אוצרות הטבע‬ ‫והכנסותיו‪ .‬לפיד וממשלת נתניהו מעדיפים שאנחנו נשלם את הגירעון בתקציב‪ .‬בזה לפיד אינו שונה‬ ‫מקודמו בתפקיד שטייניץ ומייצג את אותה מדיניות חזירית שמיטיבה עם עשירים על חשבונם של‬ ‫מיליוני אנשים שהמדינה מעדיפה להחליש‪ ,‬לא לאפשר להם לעבוד בכבוד או לחיות תחת קורת גג‬ ‫קבועה‪ ,‬כדי שיוותרו עבדים של השיטה‪.‬‬ ‫ההפגנה מול לפיד היא התחלה של מאבק בממשלה הנוכחית שעד עתה לא הראתה סימנים שהיא מעונינת‬ ‫במדיניות כלכלית חברתית‪ .‬אנו‪ ,‬נציגי מאהלי האין ברירה מעולם לא עזבנו את הרחוב ואת המאבק‪ .‬אם‬ ‫הממשלה תחריף את הצעדים נגדנו בדמות קיצוץ של קצבאות שגם ככה אינן מספיקות לקיום בכבוד‬ ‫וקבורת הדיור הציבורי‪ ,‬אנו גם נחריף את המאבק‪ .‬לנו אין הכוחות ‪",‬להיות סבלניים" כמו שאומר לפיד‪,‬‬ ‫אנחנו חיים ברחוב או פסע מלהזרק מביתנו בגלל המדיניות הממשלתית של הממשלה‪.‬‬ ‫• אנו דורשים משר האוצר יאיר לפיד שלפני הכל יחזיר את הכספים שנגנבו מקופת הדיור הציבורי‪,‬‬ ‫בנייה של דיור ציבורי ומתן זכאות לדיור ציבורי לכל מי שמתחת לקו העוני‪.‬‬ ‫• לא לקיצוץ כן להעלאה של קצבאות הביטוח הלאומי ושכר המינימום כך שיאפשרו חיים בכבוד‪.‬‬ ‫• לאפשר לאימהות חד הוריות לצאת לעבוד בלי לפגוע בהכנסותיהן‪.‬‬ ‫• סיום הפרקטיקה הנצלנית של העסקה קבלנית וקידום העסקה ישירה בלבד במגזר הציבורי והפרטית‪.‬‬

‫כשהממשלה לא נותנת לנו לחיות‪ ,‬לא נותר לנו אלה לא לתת לאותה ממשלה לתפקד‪.‬‬ ‫העם דורש דיור ציבורי!‬ ‫לא יהיו בנינים ריקיים ואנשים ללא קורת גג!‬ ‫העם חוזר לרחוב!‬ ‫רכבים יצאו מירושלים בסביבות השעה ‪.8‬‬ ‫להצטרפות או הסעה של פעילים נא להתקשר לטלפון ‪0507750754‬‬ ‫המחאה אינה מפלגתית‪ ,‬אנו מבקשים מהמשתתפים לא להגיע עם זיהוי מפלגתי כגון שלטים ודגלים‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫הפעילות הפמיניסטיות שמעוררות אותנו‬ ‫לחשוב‪ ,‬הן הצדיקות‪ ,‬המלאכיות‪ ,‬הפרץ של אור‬ ‫בתוך התודעה המעוותת של הגבר‬ ‫מסוגל לספר את הסיפור‬ ‫של האישה העובדת בזנות?‬ ‫לדעתי הוא אינו יכול‪.‬‬ ‫בוקי נאה מציג לציבור את‬ ‫הנשים המוחלשות ביותר‪,‬‬ ‫אלו שהממסד הישראלי‬ ‫מפנה להן את הגב‪ .‬הוא‬ ‫משתמש בסלבריטאיות שלו‬ ‫בכדי להיטפל אליהן ולהציגן‬ ‫בפני מעמדות גבוהים יותר‪.‬‬ ‫הן חשופות ברחוב‪ ,‬חסרות‬ ‫הגנה מאלימות‪ .‬הנשים‬ ‫שהוא מציג‪ ,‬בכדי להציג את‬ ‫שרשרת המזון האכזרית‬ ‫של הגבר הישראלי‪ ,‬לעיתים‬ ‫משתפות פעולה‪ .‬אך אין כאן‬ ‫משא ומתן של שווים ושוות‪.‬‬ ‫הוא מנצל את חולשתן‪,‬‬ ‫בכדי להאכיל את הרעב של‬ ‫המשועממים והשבעים‪.‬‬ ‫במקום להביא מזור‪ ,‬רפואה‬ ‫והצלה‪ ,‬הוא עובר והולך‬ ‫הלאה והנשים נשארו‬ ‫באותו בור‪ ,‬כלואות וחסרות‬ ‫מוביליות חברתית ויוקרה‪.‬‬ ‫הפרק של "מראה שחורה"‬ ‫לא הביא גאולה‪ ,‬בדיוק‬ ‫ההפך‪ .‬ויקטוריה‪ ,‬גיבורת‬ ‫הפרק‪ ,‬לא יכולה לצאת‬ ‫מהמעגל‪ .‬היא נסחרת‬

‫כסחורה‪ ,‬כחפץ‪ ,‬ועוברת‬ ‫מצופה לצופה הן בטלוויזיה‬ ‫שמסריטה את מסלול‬ ‫הבריחה הבלתי אפשרי שלה‬ ‫והן בידי הצופים המתעדים‬ ‫אותה בכל רגע ולא מסייעים‬ ‫לה‪ .‬היא למעשה איזה חיה‬ ‫נדירה )"דב לבן"( שלא‬ ‫קיימת אצל האוכלוסיות‬ ‫השבעות והמשעממות‬ ‫והאטומות ביותר‪ .‬סדרת‬ ‫הטלוויזיה הבריטית‬ ‫מבקשת מאיתנו להתעורר‪,‬‬ ‫כי במציאות אין פתרון‪.‬‬ ‫רק בתרבות אפשר להביט‬ ‫בסיוט ולהתעורר‪ .‬הפעילות‬ ‫הפמיניסטיות שמעוררות‬ ‫אותנו לחשוב‪ ,‬הן הצדיקות‪,‬‬ ‫המלאכיות‪ ,‬הפרץ של אור‬ ‫בתוך התודעה המעוותת‬ ‫של הגבר‪ .‬רק הן יוכלו‬ ‫להוביל אותנו לחברה צודקת‬ ‫יותר‪ ,‬כי הן לא מקבלות את‬ ‫המשוואה שהזונות יהיו‬ ‫למטה‪ ,‬והסקרנים שהולכים‬ ‫אחרי בוקי נאה ידרכו עליהן‪.‬‬ ‫הטור התפרסם לראשונה בבלוג‬ ‫שלי במאקו‪http://goo.gl/rI3wP :‬‬ ‫וגם‪http://goo.gl/a2Fx1 :‬‬

‫‪www.icu2.co.il‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪11‬‬

‫המראה השחורה‬ ‫של בוקי נאה‬ ‫לאחרונה התעוררה מחאה חדשה של פעילות פמיניסטיות כנגד סיורי‬ ‫הלילה של העיתונאי בוקי נאה שמציג את "הנערות העובדות" של‬ ‫דרום תל אביב‪ .‬עיתונאי הפלילים המפורסם מציג לציבור את הנשים‬ ‫המוחלשות ביותר במדינה‪ ,‬אך לא עושה דבר מלבד להציג לנו מציאות‬ ‫ללא פיתרון – בדיוק כמו בסדרת המופת הבריטית‬ ‫מאת מתי שמואלוף |‬

‫ב‬

‫פרק השני של העונה‬ ‫השנייה של הסדרה‬ ‫המצויינת "מראה שחורה"‬ ‫אנו עדים לעולם מסוייט‬ ‫שבו ויקטוריה‪ ,‬אישה‬ ‫שחורה‪ ,‬הופכת לחיה נרדפת‬ ‫בתוך ספארי של צופים‬ ‫עם אייפון‪ .‬לצופים אסור‬ ‫לעזור לה‪ .‬ובכל סיבוב של‬ ‫ביקור הצופים‪ ,‬נמחק לה‬ ‫הזיכרון‪ .‬אנו מגלים שזהו‬ ‫העונש שלה‪ ,‬לחיות בתוך‬ ‫מסע בלתי אפשרי בעולם‬ ‫מסוייט שבו רודפים אותה‪,‬‬ ‫לצד העובדה שאף אחד לא‬ ‫עוזר לה‪.‬‬ ‫הפרק‪ ,‬שנקרא "דב לבן"‪,‬‬ ‫הופך את התענוג של ביקור‬ ‫בעולם לא מוסרי לאדישות‬ ‫טכנולוגית גיהנומית שלא‬ ‫ברא השטן‪ .‬אף אחד לא‬ ‫מעיז לספר לה שזאת‬ ‫רק הצגה‪ .‬היא לא יודעת‬ ‫את הסיבה האמיתית‬ ‫להימצאותה בתוך הספארי‬ ‫האנושי הזה‪ .‬הסידרה‬ ‫הבריטית‪ ,‬אינה מגיעה‬ ‫בהפתעה לעולם של המאה‬ ‫עשרים ואחת‪ .‬העולם שלנו‬ ‫הגיע לשיא של אדישות‬ ‫כלפי ציבורים שלמים‪.‬‬ ‫אנשים יעדיפו לתעד‪ ,‬מאשר‬ ‫להושיט יד ולעזור‪ .‬העולם‬

‫‪10‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫‪http://goo.gl/a2Fx1‬‬

‫כולו מבויים‪ ,‬והאדם כבר‬ ‫אינו זוכר את העבר שלו‬ ‫ברוב הזמן‪ ,‬כמו ב"מופע‬ ‫של טרומן"‪ .‬האכזריות היא‬ ‫המשחק שמשחרר לאנשים‬ ‫את השטוזה‪ ,‬בדיוק כמו‬ ‫הלהיט של בני הנוער היום‬ ‫"משחקי הרעב" שבו אתה‬ ‫צריך להרוג בכדי לשרוד‪.‬‬ ‫לא במקרה לפרק הספציפי‬ ‫הזה נבחרה אישה שחורה‪.‬‬ ‫הפרופיל המגדרי והגזעי‬ ‫שלה מצביע על הקושי הרב‬ ‫שחוות נשים שחורות בעולם‬ ‫זכרי ולבן‪ .‬אך אל תלכו רחוק‬ ‫מדי לבריטניה שמזמן כבר‬ ‫החליטה להתמודד באומץ‬ ‫עם המגוון הרב גזעי של‬ ‫האוכלוסיה שלה‪ ,‬ואובדן‬ ‫ההגמוניה הלבנה‪ .‬הפרק‬ ‫הספציפי הזה מלמד אותנו‬ ‫שבקלות מאוד אפשר להפוך‬ ‫סבל לתענוג רווחי‪ .‬המרחק‬ ‫בין עוצמות הכאב הכי‬ ‫גדולות‪ ,‬לבין עוצמות הכייף‬ ‫הכי מענג‪ ,‬הוא כהרף עין‪,‬‬ ‫מצמוץ‪ ,‬תיק שנכפה עלינו‬ ‫על ידי מאכערים חסרי רגש‬ ‫ואנושיות‪.‬‬ ‫לאחרונה התעוררה‬ ‫מחאה חדשה של פעילות‬ ‫פמיניסטיות כנגד סיורי‬ ‫הלילה של העיתונאי בוקי‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫נאה ב"חצר האחורית של‬ ‫דרום תל אביב"‪ .‬המחאה‬ ‫הזאת מספרת לנו את‬ ‫הסיפור של "מראה שחורה"‬ ‫רק בתוך ההקשר הישראלי‪.‬‬ ‫הפעילות הפמיניסטיות‬ ‫החליטו לפתוח בקמפיין‬ ‫המכוון אל קהל הסיורים‬ ‫של נאה ובמהלכו הן יחלקו‬ ‫חומרי הסברה שיביאו את‬ ‫האמת מאחורי תעשיית‬ ‫הזנות והסחר בנשים‪.‬‬

‫ההפך מגאולה‬ ‫בוקי נאה לא מתערב‬ ‫בסבל אלא רק הופך אותו‬ ‫לשואו‪ .‬הוא לא מסביר‬

‫כיצד החשפניות חשופות‬ ‫לאלימות בלתי פוסקת;‬ ‫או את המצוקות שהובילו‬ ‫את הנשים לעבוד בזנות‬ ‫ואת המחיר הכבד; לא‬ ‫במקרה לא מעט מהן חיות‬ ‫בהתמכרות לא פוסקת‬ ‫לסמים‪ ,‬שתיה והרס עצמי‪.‬‬ ‫אל תהיו תמימים‪ ,‬זה מה‬ ‫שאני מבקש ממכם‪ .‬בוקי‬ ‫נאה גוזר קופון על חיי הסבל‬ ‫של נשים רבות‪ .‬הוא אינו‬ ‫מסביר לציבור הישראלי‬ ‫מדוע התרחבה תופעת‬ ‫הזנות‪ ,‬החשפנות ואת‬ ‫המחיר האינסופי‪ ,‬של חיי‬ ‫הנשים האלו‪ .‬האם הוא בכלל‬

‫בסטנדרטים בסיסיים שוב ציוני‬ ‫התלמידים במבחנים הארציים‪ .‬לבתי‬ ‫הספר האלה מותר להוסיף כסף‬ ‫ממקורות נוספים‪ ,‬כגון תרומות‪ ,‬מכירת‬ ‫שירותים )השכרת חדרים למשל(‪,‬‬ ‫תשלומי הורים ועוד‪ .‬זוהי למעשה‬ ‫הפרטה של מערכת החינוך‪ .‬בדרך‬ ‫הטבע בתי ספר בשכונות עשירות‬ ‫יכולים לגייס יותר כסף מבתי ספר‬ ‫בשכונות עניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין אפשרות‬ ‫אמיתית לממשלה לפקח על התכנים‬ ‫והעשייה החינוכית‪ ,‬כל עוד היא לא‬ ‫מממנת אותה‪.‬‬ ‫ההסבר הטוב ביותר שמצאתי להבין‬ ‫את הרע בבתי ספר צ'ארטר‪ ,‬הוא‬ ‫להשוותם לטיסות צ'ארטר‪ :‬כל מטרתם‬ ‫היא להקטין את השירות למינימום‬ ‫ההכרחי‪ ,‬על מנת להגדיל את הרווחים‬ ‫של בעלי הבית‪.‬‬ ‫‪ .2‬ישנה טענה מרחיקת לכת עוד יותר‪:‬‬ ‫שסגירת בתי הספר בשכונות העוני‬ ‫תביא לכך שתושבים יהגרו מתוכן‬ ‫למקומות אחרים‪ .‬כך תתפנה קרקע‬ ‫שכיום היא זולה ביותר‪ ,‬למרות שהיא‬

‫נמצאת בדרך כלל בקרבת מרכזי‬ ‫הערים‪ ,‬וניתן להשביח אותה על ידי‬ ‫בנייה חדשה‪ .‬בנייה חדשה טובה לא רק‬ ‫לבעלי ההון שירכשו את הקרקע בזול‪,‬‬ ‫אלא גם לרשויות העיר שהכנסותיהם‬ ‫ממיסים יגדלו‪ .‬ולאן יעברו העניים לגור?‬ ‫נו באמת‪ ....‬את מי זה בדיוק מעניין‪.‬‬ ‫ואיך זה קשור לישראל?‬ ‫גם בישראל מתרחש‪ ,‬מתחת לפני‬ ‫השטח‪ ,‬אותו תהליך בדיוק‪ .‬כבר ב ‪2010‬‬ ‫היה מי שתהה מדוע נסגרים בתי ספר‬ ‫בדרום תל אביב‪ .‬באופן מדהים הסיבות‬ ‫לסגירת בתי הספר בדרום תל אביב‬ ‫היו בדיוק כמו בארה"ב‪ :‬תת הרשמה‬ ‫והישגים נמוכים‪.‬‬ ‫עמדתו של שי פירון‪ ,‬שר החינוך החדש‪,‬‬ ‫היא עדיין תעלומה‪.‬‬ ‫מצד אחד הוא מתבטא כנגד הפרטת‬ ‫החינוך‪ ,‬אולם מצד שני‪ ,‬בתפקידו‬ ‫הקודם‪ ,‬כמנהל 'הכול חינוך' עמותה‬ ‫בבעלות בעלי ההון בישראל‪ ,‬הוא קידם‬ ‫את הצעת החוק )שטרם נדון( "אחריות‬ ‫המדינה לחינוך ציבורי"‪.‬‬ ‫השם של החוק הזה הוא שקר גס‬

‫שנועד להסתיר את כוונתו האמיתית‪.‬‬ ‫אחד מסעיפי החוק מתיר לבתי הספר‬ ‫"לקבל מימון נוסף לפעילותו‪ ,‬מלבד‬ ‫דמי הסל ]הכוונה לתקצוב הממשלתי[‬ ‫מתרומות‪ ,‬תשלומי הורים וכספי‬ ‫רשויות ‪ ."...‬לא צריך יותר כדי להבין‬ ‫שזה חוק להפרטה מוחלטת של בתי‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫עמדות הצדדים בשיקגו‪:‬‬ ‫‪http://www.commondreams.org/headline/2013/03/23‬‬

‫ודיאו מהפגנת המורות והמורים‪:‬‬ ‫=‪http://therealnews.com/t2/index.php?option=com_content&task‬‬ ‫‪view&id=31&Itemid=74&jumival=9969‬‬

‫תוכנית אובמה לסגירת ‪ 5,000‬בתי ספר‪:‬‬ ‫‪http://www.nbcnews.com/id/30684025/#.UU1LxRfIHTo‬‬

‫הצהרת הנשיא אובמה‪ ,‬תמיכה בבתי‬ ‫הספר צ'ארטר‪:‬‬ ‫‪http://www.whitehouse.gov/the-press-office/2012/05/07/presiden‬‬‫‪tial-proclamation-national-charter-schools-week-2012‬‬

‫אתר ארגון המורים בשיקגו‪:‬‬ ‫‪http://www.ctunet.com/blog‬‬

‫חדר מצב‪:‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/j14live‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪9‬‬

‫מעל ‪ 130‬מורות ומורים נעצרו בהפגנת ענק‪,‬‬ ‫נגד סגירה המונית של בתי ספר ציבוריים‬ ‫בשכונות העוני של שיקגו‪ .‬זה לא יקרה‬ ‫בישראל ‪ -‬זה כבר קרה‬ ‫מאת גיל גרטל |‬

‫‪https://www.facebook.com/j14live‬‬

‫ב‬

‫חודש מאי אמורים מוסדות העיר‬ ‫שיקגו לאשר הצעה‪ ,‬לסגור ‪ 54‬בתי‬ ‫ספר ציבוריים )מתוך ‪.(680‬‬ ‫הממשל מפיץ שני נימוקים שקריים‬ ‫לסגירת בתי הספר‪:‬‬ ‫‪ .1‬אלה בתי ספר שנרשמו אליהם מעט‬ ‫תלמידים‪ ,‬ולכן סגירתם תחסוך כסף‬ ‫ציבורי‪ .‬אנליסט מטעם ארגון המורים‬ ‫בשיקגו הראה שזה בדיוק להיפך‪ ,‬שכן‬ ‫הסעת התלמידים לבתי ספר מרוחקים‬ ‫רק תגדיל את התקציב הציבורי‪.‬‬ ‫ממשל אובמה הקצה‪ ,‬בשנת ‪5 ,2009‬‬ ‫ביליון דולר )‪ 5‬אלף מיליונים( לחמש‬ ‫שנים‪ ,‬כדי לעודד רשויות מקומיות‬ ‫לסגור כ ‪ 5,000‬בתי ספר ציבוריים‪.‬‬ ‫בוושינגטון הבירה נסגרו בשנים‬ ‫האחרונות ‪ 23‬בתי ספר כאלה‪ .‬מי‬ ‫שעמדה בראש הפרויקט הודתה כי‬

‫‪8‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫המהלך לא רק שלא חסך כסף‪ ,‬אלא‬ ‫הגדיל את התקציב הציבורי )שמועבר‬ ‫לידיים פרטיות( ב ‪ 40‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסיבה השניה לסגירתם היא שבבתי‬ ‫ספר אלה‪ ,‬התלמידים משיגים ציונים‬ ‫נמוכים במבחני הסטנדרטים )כמו‬ ‫מבחן המיצב בישראל(‪ .‬ראש העיר‬ ‫שיקגו אמר שסגירת בתי הספר האלה‬ ‫תמנע את המצב שבו התלמידים‬ ‫החלשים נלכדים בבתי ספר חלשים‪.‬‬ ‫זה נשמע יפה‪ ,‬אולם אין הוכחה‬ ‫שהעברת התלמידים לבתי ספר‬ ‫אחרים תורמת להישגיהם ]בישראל‬ ‫הוכח שהאינטגרציה שכללה העברת‬ ‫תלמידים מדרום העיר לצפונה‪ ,‬לא‬ ‫קידמה את תלמידי הדרום[‪ .‬גם אין‬ ‫הסכמה שמבחני הסטנדרטים מעידים‬ ‫על טיב החינוך‪ .‬להיפך אנשי חינוך‬

‫רבים טוענים כי מבחני הסטנדרטים‬ ‫מרדדים את העשייה החינוכית‬ ‫ומצמצמים אותה לרף נמוך מאוד של‬ ‫שינון ידע‪.‬‬ ‫באורח "פלא"‪ ,‬בתי הספר עם תת‬ ‫הרשמה ועם הישגים נמוכים‪ ,‬נמצאים‬ ‫רובם ככולם בשכונות העניות‪ .‬כך‬ ‫מתנערת המדינה מאחריותה הבסיסית‬ ‫לאוכלוסייה החלשה‪ ,‬תחת הכרזה‬ ‫שקרית כאילו היא פועלת לטובתם‪.‬‬ ‫אז למה סוגרים בתי ספר ציבוריים?‬ ‫והיכן ילמדו ילדי העניים?‬ ‫המתנגדים למהלך טוענים את הטענות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬במקומם של בתי הספר הציבוריים‬ ‫נפתחים בתי ספר צ'ארט )שכר‪ ,‬בסגול(‪.‬‬ ‫אלה הם בתי ספר פרטיים‪ ,‬שמקבלים‬ ‫מימון מהמדינה‪ ,‬בתנאי שהם עומדים‬

‫לפיד לתקשר עם הציבור דרך דף הפייסבוק שלו‪,‬‬ ‫בתנאים שלו ובמגרש שלו‪ .‬עיתונאים כותבים על זה וגם‬ ‫הבוקר אצל רזי ברקאי התנהל דיון שלם על כך שלפיד‬ ‫לא מתייצב מול מיקרופון ולא משיב לשאלות עיתונאיות‬ ‫נוקבות‪.‬‬ ‫אני אכתוב כאן רגע במרוכז משהו שאמש והבוקר‬ ‫כתבתי על פני כמה תגובות מפוזרות ברשת‪:‬‬ ‫המצב שבו שר האוצר מפזר הצהרות ולא עונה‬ ‫לשאלות עיתונאיות הוא מצב מחפיר ולא תקין‪ .‬לפיד‬ ‫הוא לא הראשון שלא מתייצב מול מיקרופונים‪ ,‬אבל‬ ‫השימוש התכוף שלו בפייסבוק מעצים את הכשל‪.‬‬ ‫אבל יש מה לעשות עם זה‪.‬‬ ‫זה אמנם עשוי להישמע כרעיון מוזר על סף הזוי‪ ,‬אבל‬ ‫הי – אם נמשיך לעשות את מה שעשינו עד עכשיו לא‬ ‫נגיע רחוק‪ .‬אז בואו נהיה יצירתיים‪.‬‬ ‫אני מציעה לעיתונאים לנצל את כוחם‪ ,‬מעמדם ושמם –‬ ‫ולהתחיל לשאול את לפיד את שאלותיהם הנוקבות‬ ‫בפייסבוק‪ .‬כן‪ ,‬בפייסבוק‪ .‬אם זו הזירה שלפיד בוחר לדבר‬ ‫בה – העיתונאים יכולים גם הם להשתלט עליה ולא‬ ‫להותיר אותה רק לשיח בשליטת הפוליטיקאי‪.‬‬ ‫זה יכול להיות למשל בפוסט שאלות נפרד של עיתונאי‬ ‫בעל שם כשלפיד מתוייג בו‪ .‬לפיד יכול להתעלם מדבר‬ ‫כזה אם מדובר יהיה בפוסט אחד בודד – אבל אם תפתח‬ ‫כאן מגמה‪ ,‬הוא לא יוכל להתעלם מזה וכללי המשחק‬ ‫ישתנו‪ .‬וכך‪ ,‬כבר לא תהיה לו את השליטה המוחלטת הזו‬ ‫בזירה הפייסבוקית‪.‬‬ ‫הימים משתנים‪ ,‬השדה התקשורתי משתנה‬ ‫ולעיתונאים יש כוח שהם לא מנצלים אותו עד הסוף…‬ ‫יש כאן הזדמנות‪.‬‬ ‫את כל זה אני כותבת כשלצד זה הייתי שמחה אם‬ ‫עיתונאים אשר בדרך כלל מתחרים זה בזה על ראיון‬ ‫אישי בלעדי או סקופים – ישלבו כוחות יחד ויתבעו יחד‬ ‫משר האוצר להתייצב למסיבת עיתונאים ולענות על‬ ‫שאלות ותשובות נוקבות‪.‬‬ ‫‪ .5‬כששואלים אותי אם יש לי ציפיות מהפוליטיקאים‬ ‫החדשים שנכנסו למערכת הפוליטית אני תמיד עונה‬ ‫שיש לי ציפיות ותקוות מהציבור ששלח אותם לשם‪.‬‬ ‫ישבתי אתמול בערב וקראתי אינספור תגובות )מתוך‬ ‫האלפים( של אנשים שענו ללפיד וסיפרו לו איך הם‬ ‫חיים וכמה הם מרוויחים‪ .‬האמת? זה מבחינתי הדבר הכי‬ ‫טוב שקרה אתמול בשיח הציבורי בישראל‪.‬‬ ‫הציבור פחות מטומטם‪ ,‬הרבה פחות מטומטם‪.‬‬ ‫הוא לא שותק‪ ,‬הוא לא שוקע לתוך הספה‪ ,‬והוא כבר‬ ‫לא מוכן לשלם‪.‬‬ ‫תסלחו לי‪ ,‬אבל אותי זה מרגש‪.‬‬

‫‪http://www.neve-schechter.org.il/article.php?act=cat&id=1085‬‬

‫‪http://j14.org.il/articles/45450‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹוא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪7‬‬

‫אנשים לפני רווחים‪:‬‬ ‫הרהורים על דבריו של‬ ‫שר האוצר החדש‬ ‫מאת אור לי ברלב | ‪ 2‬באפריל ‪| 2013‬‬

‫ב‬

‫‪http://j14.org.il/articles/45450‬‬

‫עקבות דברי שר האוצר על גברת כהן מחדרה‪ ,‬כמה‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪ .1‬כן‪ ,‬הוא מנותק מהציבור בישראל ואפילו מקהל‬ ‫בוחריו‪ .‬כן‪ ,‬בקהל בוחריו יש גם כאלה שמרוויחים ‪20‬‬ ‫אלף ש"ח וזה לגמרי לגיטימי שהוא פונה אליהם‪ ,‬אבל‬ ‫יש גם רבים שמרוויחים ‪ 7,000‬ו‪ 10,000 -‬וגם הם הצביעו‬ ‫לו‪ .‬אני חושבת שלפיד לא מודע לזה ולא מבין שקהל‬ ‫בוחריו מגוון הרבה יותר ממה שהוא מדמיין‪.‬‬ ‫‪ .2‬כאן נכנסת שאלת מהו בכלל "מעמד הביניים"‬ ‫הבדיוני הזה שלפיד הכריז שהוא הולך להיות הש"ס‬ ‫שלו‪ .‬ואני חושבת שהסערה סביב הסטטוס הזה‬ ‫והמספרים שבו‪ ,‬מעידה יותר מהכל על כך שהמושג‬ ‫"מעמד הביניים" לא היה מעולם אמורפי יותר‪.‬‬ ‫‪ .3‬אני רוצה לומר מילה טובה ללפיד‪ .‬בין אם מדובר‬ ‫בטריק שיווקי‪ ,‬בין אם מדובר בהמשך קמפיין בחירות‪,‬‬

‫‪6‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫בין אם מדובר ברצון לטשטש את הציבור הישראלי‬ ‫ולהתחנף אליו דקה לפני הגזירות‪ ,‬בין זה לגמרי נובע‬ ‫מהסיבות הלא נכונות – העובדה שבישיבת אוצר יש‬ ‫מהלך של שר אוצר לדבר על אנשים ולא רק על שורות‬ ‫אקסל – זה לא מעט‪.‬‬ ‫אנחנו מסתובבים כמעט שנתיים ברחובות מדברים על‬ ‫כך שזו מדינה של "רווחים לפני אנשים"‪ ,‬והנה בא שר‬ ‫אוצר ואומר בואו נדבר רגע על אנשים‪.‬‬ ‫אז כן‪ ,‬אפשר לקטול את התוכן לגופו ולזעוק על ניתוק‬ ‫ואטימות‪ ,‬אבל אפשר גם לומר שזה צעד מבורך שחייב‬ ‫להיות לו המשך‪.‬‬ ‫אני רוצה שבישיבת אוצר הבאה ידברו על ישראל‬ ‫ישראלי מבת ים‪ ,‬ובישיבה אחר כך שידברו על ישראלה‬ ‫ישראלי מקריית שמונה‪ ,‬ועל אחותה שגרה בבאר שבע‪.‬‬ ‫‪ .4‬התקשורת עומדת אובדת עצות לנוכח דרכו של‬

‫התקשורת מתלהבת ממך‬

‫עכשיו נשאר רק להשיג את המטרה )‪:‬‬

‫אז¨ איך קריאטיב מבריק יוביל את הקמפיין שלך להצלחה‪ø‬‬ ‫ניתור מדוייק של הגורמים לבעייה¨ התמקדות בקהל המטרה האמיתי¨ הצבת מטרות‬ ‫ברורות¨ ובניית אסטרטגיה פרסומית ושיווקית ממוקדת ≠ מביאים תוצאות‪Æ‬‬ ‫רק מי ששוחים במדיה ובשפה החברתית¨ מכירים מבפנים את הזירה הפוליטית¨ והם‬ ‫למאבק שלך את‬ ‫וחברתיים ≠ יכולים לתת למאב‬ ‫תיים‬ ‫גם בעלי נסיון מוכח בקמפיינים פרסומיים‬ ‫הפתרון המדוייק‪ Æ‬קונספטים‪Æ‬‬

‫‪www.conceptm.co.il‬‬ ‫‪http://conceptm.co.il/‬‬

‫קונספט‬ ‫פרסום חברתי ותרבותי‬

‫‪70‬‬ ‫‪054.4545.3504‬‬

‫קצרים‬ ‫אזור הדמדומים‬ ‫‪Amir Lavon‬‬

‫כשצילמתי במזרח הירושלים‬ ‫לא האמנתי למראה עיני‬ ‫ושאלתי את עצמי הכיצד חיים‬ ‫אנשים כמוני בתוך החורבות‬ ‫הללו? איך יכול להיות בכלל‬ ‫שכאן חיים אנשים‪ ,‬אילו מן‬ ‫תנאים הם אלו וכמה אנו‬ ‫יודעים על צידה המזרחי של‬ ‫ירושלים בטרם אנו מביעים‬ ‫עמדה כזו או אחרת בעניין‪.‬‬ ‫מעבר לכך עלתה בי השאלה‬ ‫מי היה מוכן לעשות "חילופי‬ ‫בתים" עם התושבים שגרים‬ ‫שם ולו ליום אחד בודד‪.‬‬ ‫‪http://goo.gl/RDqbv‬‬

‫‪4‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫פעילי המחאה ברחוב אבן גבירול צילום‪ :‬אמיר מאירי‬

‫המלאה של השוטר החונק‬ ‫שפרלינג‪ ,‬תקום שרת‬ ‫המשפטים החדשה ציפי ליבני‪,‬‬ ‫ותדרוש את מבחן התיק לידיה‪.‬‬ ‫וגם משר האוצר לפיד הרשתי‬ ‫לעצמי לדרוש זאת‪ ,‬ובוודאי‬ ‫שגם משר החינוך פירון‪ ,‬איש‬ ‫מעגלי צדק‪ ,‬וגם מח"כ משה‬ ‫מזרחי‪ ,‬ניצב בדימוס‪ ,‬וגם מח"כ‬ ‫מיקי רוזנטל‪ ,‬זה הנושא שלו‪,‬‬ ‫וגם מח"כ רות קלדרון‪ ,‬ומח"כ‬ ‫עליזה לביא‪ ,‬ומח"כ עופר שלח‪,‬‬ ‫מי אם לא הוא‪ ,‬שלא לדבר על‬ ‫השר לאזרחים הוותיקים אורי‬ ‫אורבך‪ ,‬והח"כית מירב מיכאלי‪,‬‬ ‫ובעיקר‪ ,‬בעיקר‪ ,‬ציפיתי לכך‬ ‫מהח"כית הצעירה סתיו שפיר‪,‬‬ ‫ומהח"כ המבטיח איציק‬ ‫שמולי‪.‬‬ ‫לא מדובר כאן בשמאל או‬ ‫בימין‪ .‬כולם פה חוטפים מכות‬ ‫רצח רק בשל הבעת דעתם‬ ‫בפומבי‪ ,‬בשטח‪ ,‬רק בשל‬ ‫מחאתם‪ .‬מוחים מימין ומוחים‬ ‫משמאל‪ .‬היינו הך‪ ,‬מפוצצים‬ ‫אותם‪.‬‬

‫בזה אחר זה יוצאים‬ ‫המפגינים‪ ,‬מכאן ומכאן‪ ,‬זכאים‬ ‫ונקיים כשלג מבית המשפט‪,‬‬ ‫פלוס הערות קטלניות לכוח‬ ‫השיטור הפרקליטות‪ .‬מבישול‬ ‫תיק של ממש ליתי זר מחוות‬ ‫גלעד‪ ,‬ועד להגשת בקשות‬ ‫מעצר עד תום ההליכים‬ ‫למפגיני המחאה העממית‪ .‬זה‬ ‫מוטרף‪ ,‬זו מוטציה‪ ,‬גידול פרא‬ ‫של כוח ביטחון‪ ,‬זה קורה פה‬ ‫אצלנו‪ ,‬וזה אמיתי‪.‬‬ ‫ובשעה שזה קורה ‪-‬‬ ‫הזכות שאין למעלה ממנה‪,‬‬ ‫הזכות להביע דיעה‪ ,‬הזכות‬ ‫למחות‪ ,‬הזכות לומר שאני‪,‬‬ ‫עם כל הכבוד‪ ,‬מתנגד ודעתי‬ ‫הפוכה ‪ -‬הזכות הזו מוכה‬ ‫ונדרסת ומבוהלת עד מוות‪.‬‬ ‫ומשום שכל המחוקקים‬ ‫שהזכרתי‪ ,‬מימין ומשמאל‪,‬‬ ‫נדמים בעיני דמוקרטים‬ ‫וניזונים מן החופש‪ ,‬מצופה‬ ‫מהם לפעול בעניין כבר עכשיו‪.‬‬ ‫)שודר ב"הולך בחצות"(‪.‬‬ ‫‪http://goo.gl/DYcxW‬‬

‫גם בלעדיה‬ ‫אי אפשר‬ ‫‪Shada Aamer //‬‬

‫גב' עאמר מר יאיר לפיד‪,‬‬ ‫אקדמאית‪ ,‬גרה בכפר שלא‬ ‫נמצא על המפה הפוליטית‬ ‫שלך‪ ,‬גם לא הכלכלית‪ .‬היא‬ ‫רוצה לעבוד בתחום בו בחרה‬ ‫ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬מרצון או‬ ‫מאילוץ‪ ,‬לאחר התגברות על‬ ‫קשיי שפה‪ ,‬תרבות והסתגלות‬ ‫רבים‪ .‬אבל מה לעשות‪ ,‬השם‬ ‫שלה נמנה עם הזועביז כך‬ ‫שקורות החיים שלה לא‬ ‫אטרקטיביות כמו אלו של גב'‬ ‫כהן‪ .‬ואה‪ ,‬אין שם תחבורה‬ ‫ציבורית‪ ,‬אבל בעזרת אחד‬ ‫היישובים היהודיים שמקיפים‬ ‫את כל צדדיו של הכפר ניתן‬ ‫למצוא תחנת רכבת שהוקמה‬ ‫לרווחת תושבי האזור‪ ..‬לא‬ ‫שלה חלילה‪.‬‬ ‫היא לא רוצה לחיות מתחת‬ ‫לקו העוני או מקצבת הבטחת‬ ‫הכנסה‪ ,‬או לנסוע שעות כדי‬ ‫לקבל שירות רפואי בבית‬ ‫חולים‪ .‬היא גם חושבת על‬

‫לקנות בית‪ ,‬לא בכרמיאל‬ ‫גם לא באריאל‪ ,‬ממש שם‬ ‫בכניסה הדרומית לכפר סמוך‬ ‫לאזור התעשייה שהוקם על‬ ‫אדמות הכפר אך לא שייך לו‪.‬‬ ‫היא מחכה לא רק למשכנתא‬ ‫אלא לאישור תוכנית המתאר‬ ‫שנמשכת כבר למעלה‬ ‫מעשרים שנה‪.‬‬ ‫היא חושבת רבות על החינוך‬ ‫אותו יקבלו ילדיה‪ ,‬האם היא‬ ‫צריכה להיאבק כל יום כדי‬ ‫שלא ישללו להם את זהותם‬ ‫הלאומית והתרבותית כמו‬ ‫שניסו לשלול את זהותה‪ .‬האם‬ ‫יצטופפו ללמוד במסדרונות‬ ‫בית הספר כי שוב התקציב‬ ‫לבניית כיתות לימוד לא‬ ‫אושר? האם שפתם‪,‬‬ ‫מחשבותיהם‪ ,‬תשוקתם‬ ‫לחירות ולחיים תרבותיים‬ ‫יסכנו את ביטחון המדינה?‬ ‫האם הם יחויבו לשאת בשוויון‬ ‫נטל הנשק והמלחמה אליהם‬ ‫אתה מטיף? האם היא תוכל‬ ‫לנסוע איתם לאל‪-‬עראקיב‬ ‫לשכם ולביירות?‬ ‫את חג החירות תחגוג כשכספי‬ ‫המיסים שלה לא יממנו את‬ ‫המחסומים‪ ,‬את כיפת ברזל‬ ‫או את אבטחת המאחז‬ ‫שיוקם עוד מעט‪ .‬כשחירות‬ ‫לא תהיה נחלתם של חברי‬ ‫קבוצה לאומית אחת בלבד‪,‬‬ ‫כאשר החוק לא ימנע ממנה‬ ‫להתחתן עם בחיר ליבה רק‬ ‫בגלל שהוא חי מעבר לגדר‪,‬‬ ‫שלצערה גם כספי המיסים‬ ‫שלה סייעו לממן‪ ,‬כשאנשים‬ ‫כמוך לא יסמלו את הפוליטיקה‬ ‫החדשה‪ ,‬וכשתפנים שגם‬ ‫בלעדיה אי אפשר‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/shada.aamer/‬‬ ‫‪posts/10151361718985547‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪3‬‬

‫קצרים‬

‫נו‪ ,‬טוב‪ ,‬אלה החברים שלנו‬

‫ככה זה‪.‬‬ ‫‪ //‬אבי מור‬

‫שאלנו אותנו מספר חברים‬ ‫בפייסבוק מי עומד‬ ‫מאחורי "עיתון אישי"‪.‬‬ ‫התשובה פשוטה וחד‬ ‫משמעית‪ :‬אף אחד‪ .‬היוזמה‬ ‫היא יוזמה פרטית שלנו‪,‬‬ ‫ללקט תחת קורת גג אחת‬ ‫חומרים שמייצרים אחרים‪,‬‬ ‫האוחזים בדעות הקרובות‬ ‫לשלנו ולהעניק להם חשיפה‬ ‫גדולה יותר‪.‬‬ ‫התקשורת הממוסדת‬ ‫)כמעט כתבנו 'מטעם'(‬ ‫מערפלת‪ ,‬מטשטשת‪,‬‬ ‫מספרת חצאי אמיתות‬ ‫במצוות הפוליטיקאים ובעלי‬ ‫ההון ואצל חברינו לפייסבוק‪,‬‬ ‫לטוויטר ולבלוגים אנחנו‬ ‫מוצאים את חלקה הנסתר‬ ‫של המציאות‪.‬‬ ‫פעם בשבוע אנחנו‬ ‫משתדלים להפיק גיליון‬ ‫של "עִיתּוֹןאִישִ י" המורכב‬ ‫מפסיפס של ידיעות‪ ,‬כתבות‬ ‫ויצירות שקראנו ואהבנו‪.‬‬ ‫הופעתו מלווה בפרסום‬ ‫מודעות בגוגל ובפייסבוק‬ ‫ובמשלוח לרשימות דיוור‬ ‫של אלפי איש‪.‬‬

‫תפרגני לעשירים‬ ‫‪Hadas Ziv //‬‬

‫אומרים לי תפרגני לעשירים‪,‬‬ ‫הם מוצלחים‪ ,‬הם ממציאים‬ ‫ומחדשים‪ ,‬למה את רוצה‬ ‫להטיל עליהם מסים גבוהים‪.‬‬ ‫אז אני מצטטת שני מקורות‬ ‫כדי להוריד מקדושת הרעיון‬ ‫הזה ולו במעט‪:‬‬ ‫‪ (1‬ג'וזף שטיגליץ שמדגיש כי‬ ‫המטיפים נגד מיסוי והתערבות‬ ‫הממשלה כנגד אי השיוויון‬ ‫שוכחים שהבאר ממנה שואב‬ ‫הסקטור הפרטי הוא השקעות‬ ‫ממשלתיות בחינוך‪ ,‬במחקר‬ ‫ופיתוח‪ ,‬בקיצור הסקטור‬ ‫הציבורי‪.‬‬ ‫‪ (2‬המאמר הבא שמדגיש‬ ‫שהרבה מהעושר שאנשים‬ ‫פרטיים צברו סופק על ידי‬ ‫המדינה‪ ,‬למשל בבניית‬ ‫תשתיות‪ ,‬שירותים ציבוריים‪.‬‬ ‫הזעם הקדוש שמפריד בין‬

‫הפרטי לציבורי נראה כקו‬ ‫מטושטש מאוד‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/hadas.ziv‬‬

‫‪Property, theft and how‬‬ ‫‪we must breach this‬‬ ‫‪sacred line‬‬ ‫‪http://www.guardian.co.uk/commentis‬‬‫‪free/2013/mar/25/property-theft-bedroom‬‬‫‪tax-rich‬‬

‫כולם פה חוטפים‬ ‫מכות רצח רק‬ ‫בשל הבעת דעתם‬ ‫בפומבי‬ ‫‪ //‬רינו צרור‬

‫במהלך הימים האחרונים‬ ‫התקבלה הודעה מן המחלקה‬ ‫לחקירות שוטרים‪ ,‬מח"ש‪:‬‬ ‫מימצאים נוספים באשר‬ ‫להפגנת המחאה העממית‪,‬‬ ‫ליד בנק הפועלים‪ .‬שוטר אחד‬ ‫ילך למשפט‪ ,‬שוטר שני זוכה‪.‬‬ ‫קודם מסרו את שם החשוד‪,‬‬ ‫רונן ערוב‪ .‬אחר כך את שם‬

‫אתם מוזמנים להצטרף‪ .‬נשמח לקבל מכם חומר מערכתי בצרוף הקישור למקום הופעתו המקורי‪.‬‬ ‫הופעת גיליונות עִ תּוֹןאִ ִישׁ י תלווה בפרסום ובדיוור ישיר לציבור הרחב כדי לגרום לקהל גדול‬ ‫יותר להיחשף לחומרים שאתם מייצרים‪ .‬כל רעיון‪ ,‬עצה ועזרה יתקבלו על ידינו בברכה‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫הזכאי‪ ,‬יוסי שפרלינג‪ .‬החשוד‬ ‫היכה באגרופיו בעצור שנלקח‬ ‫מן המפגינים‪ .‬הזכאי חנק‬ ‫מפגינה‪ .‬החשוד רב‪-‬סמל‪.‬‬ ‫הזכאי סגן ניצב‪.‬‬ ‫הסיפור מוכר‪ .‬שפרלינג נתפס‬ ‫באין סוף מצלמות כשידיו‪,‬‬ ‫שהן עבות למדי‪ ,‬תופסות‪,‬‬ ‫מימין ומשמאל‪ ,‬בצווארה של‬ ‫צעירה מאיה גורקין‪.‬‬ ‫הסערה הובילה לפתיחת‬ ‫חקירה במח"ש‪ ,‬שבסופה‬ ‫החליטו שם להסתפק‬ ‫בהעמדה לדין משמעתי של‬ ‫שפרלינג‪ ,‬בגין שימוש בכוח‬ ‫שלא כדין‪.‬‬ ‫מחלקת המשמעת של‬ ‫המשטרה החליטה ש‪-‬ל‪-‬א‬ ‫להגיש כתב אישום משמעתי‪,‬‬ ‫והעבירה את התיק לדיון‬ ‫בפני דן יחיד‪ .‬היחיד זיכה את‬ ‫שפרלינג‪ .‬שמו‪ :‬מוטי כהן‪.‬‬ ‫דרגתו‪ :‬תת ניצב‪ .‬תפקידו‪ :‬סגן‬ ‫מפקד מחוז מרכז‪ ,‬זהו‪ .‬זה הכל‪.‬‬ ‫מה רציתי באותו רגע ממש?‬ ‫שעם ההודעה על זכותו‬

‫ִע ּת ֹון ִאי ׁ ִשי‬ ‫מה שאהבנו‬ ‫כל‬

‫הפורנוגרפיה של הנצחת השואה | יורי ינובר‬ ‫‪04/04/2013‬‬

‫גיליון ‪007 #‬‬ ‫אנשים לפני רווחים | אור לי ברלב ||‬ ‫המראה השחורה של בוקי נאה | מתי‬ ‫שמואלוף || תולדות האסטרטגיה‬ ‫הציונית | אלי אמינוב || עברית‪,‬‬ ‫תענוג צרוף | אורי בן סעדיה ||‬ ‫"יד ושם" עם חיל האוויר |‬ ‫יהושע רץ ||‬

‫דן בן־אמוץ‪ :‬לילה טוב חמורים‬