Patrimoine juif (en hebreu) by CRT Provence-Alpes-Côte d'Azur

‫בעקבות‬ ‫המורשת‬ ‫היהודית‬ ‫בפרובנס‬

‫תוכן העיניינים‬ ‫היסטוריה ‬ ‫תיירות ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מרסיי (‪ )Marseille‬‬ ‫טרטס (‪ )Trets‬‬ ‫מחנה המעצר בעיירה לה‪-‬מיל (‪ )Camp des Milles‬‬ ‫אקס‪-‬און‪-‬פרובנס (‪ )Aix-en-Provence‬‬ ‫טאראסקון (‪) Tarascon‬‬ ‫סנט‪-‬רמי‪-‬דה‪-‬פרובנס (‪ )Saint-Rémy-de-Provence‬‬ ‫ארל (‪ )Arles‬‬ ‫הקומטה הוויניציאני (‪ )Comtat Venaissin‬‬ ‫קרפנטרה (‪ )Carpentras‬‬ ‫אביניון (‪ )Avignon‬‬ ‫קאוויון (‪ )Cavaillon‬‬ ‫איל‪-‬סור‪-‬לה‪-‬סורג (‪ )Isle-sur-la-Sorgue‬‬ ‫פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין (‪ )Pernes-les-Fontaines‬‬

‫שבילי המורשת היהודית בפרובנס ‬

‫‪3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬

‫‪37‬‬

‫‪2‬‬

‫היסטוריה‬

‫‪3‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫היסטוריה‬

‫המורשת היהודית בפרובנס הינה בת למעלה‬ ‫מאלפיים שנה‪.‬‬ ‫היהודים הובאו כסוחרים על ידי השבט ההלני‬ ‫של הפניקים יוונים‪ ,‬שהתיישבו באסיה הקטנה‪,‬‬ ‫בהקימם את מסיליה‪-‬היא מרסיי במאה השישית‬ ‫לפני הספירה‪.‬‬ ‫באותה עת‪ ,‬כשהרומאים ענו בשנת ‪125‬לפני‬ ‫הספירה לבקשת בני בריתם היוונים לבוא להם‬ ‫לעזרה במלחמתם נגד הסאלאנים‪ ,‬הם הביאו עימם‬ ‫יהודים למסיליה כעבדים וכסוחרים‪.‬‬ ‫באותה תקופה פאגאנית‪ ,‬היהודים במחוזות‬ ‫הללו נהנו מחופש דת מוחלט מצד הרומאים‪.‬‬ ‫יהודים חופשיים אזרו את כוחותיהם כדי לפדות‬ ‫את אחיהם השבויים בכל מקום בו הדבר היה‬ ‫אפשרי‪...‬וזו היתה אחת מן המצוות הראשונות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 49‬לפני הספירה‪ ,‬כאשר יוליוס קיסר‬ ‫קיבל את הפיקוד על גליה הוא חוקק את הזכויות‬ ‫והחובות של העברים‪ ,‬הוא גם עיגן בחוק את חופש‬

‫תוכן העיניינים‬

‫קיום מצוותיהם לפי אמונתם וכן‪ ,‬אישר את המשך‬ ‫קיום קשר האחווה שלהם כלפי יהודה‪ .‬גם הבטחה‬ ‫על אי‪-‬שיעבוד לאלים זרים נתנה ליהודים‪ .‬באותה‬ ‫רוח הקיסר אוגוסטוס מעניק תנאים מועדפים‬ ‫נוספים ליהודי‪-‬מסיליה בשנת ‪ 31‬לפני הספירה‪.‬‬

‫המורשת היהודית‬ ‫בפרובנס‬ ‫הינה בת למעלה‬ ‫מאלפיים שנה‬

‫הרומאים‪ ,‬שקראו להתיישבותם במקום‬ ‫פרובינציה‪ ,‬העריכו את יעילות היהודים‬ ‫בהתיישבות היוונית העתיקה‪ ,‬שהיא לכשעצמה‬ ‫שימרה את האנטגוניזם הסמוי כלפי רומא‪ ,‬וכיבדו‬ ‫דת זו היודעת לקדש את העיתים‪ .‬משום כך הדבר‬ ‫אינו מפתיע‪ ,‬שיהודים רבים‪ ,‬שנטלו תפקיד חשוב‬ ‫באימפריה הרומית בתחילת המאה הראשונה‬ ‫לספירה‪ ,‬ייצגו כ‪ 10 -‬אחוז מכלל האוכלוסיה‪ ,‬הטו‬ ‫את יעדם לעבר מקום זה שכונה פרובינציה‪.‬‬ ‫מאחר וזו היתה תקופה‪ ,‬בה הרומאים חיפשו אחר‬ ‫דרכים דתיות חדשות‪ ,‬האידאליים המונותאיסטים‬ ‫עמדו בפני פריצת דרך חשובה‪ ,‬יש להניח‪,‬שהאלים‬

‫‪4‬‬

‫היסטוריה‬

‫המקומיים הרבים זוהו כהתגלות עוצמת האל‬ ‫היחיד‪.‬‬ ‫רבים הם‪ ,‬הנמשכים אל היהדות המאופיינת כדת‬ ‫בעלת אופי מוסרי גבוה ומשבחים את איכות‬ ‫הוראת התורה‪ .‬הללו‪ ,‬מביעים את רצונם להתגייר‬ ‫ליהדות תוך הבעת הסתייגות בדבר הימולם‪ .‬הם‬ ‫הפכו לבני קהילה נאמנים וכונו”יראי השם‪”.‬מספר‬ ‫רב של עבדים ורומאים ממוצא נמוך יותר מצאו גם‬ ‫הם את דרכם אל בית הכנסת וביקשו את גיורם‪.‬‬ ‫כך האוכלוסיה היהודית‪ ,‬ללא שום פעולת הטפה‬ ‫לגיור‪ ,‬האסורה לכשעצמה לפי הדת היהודית‪,‬‬ ‫ראתה את מספרה גדל בצורה משמעותית בגליה‪.‬‬ ‫אחרי חורבן בית המקדש השני‪ ,‬בשנת ‪ 70‬לספירה‬ ‫על ידי טיטוס‪ ,‬משפחות היוחסין שבקרב‬ ‫יהודי‪-‬יהודה והמקורבות לבית דויד‪ ,‬הועברו‬ ‫בספינות לגליה הדרומית‪ .‬מחוז זה שימש לרומאים‬

‫‪5‬‬

‫מקום גלות לכל הבלתי רצויים הפוליטים‪ .‬אגדה‬ ‫עתיקת ימים מספרת‪ ,‬שהרומאים שמו את אותם‬ ‫שבויים‪”-‬מלכי היהודים”‪ -‬בשלוש אוניות ששטו‬ ‫על פני הימים ללא הגאי‪.‬‬ ‫האגדה מוסיפה ואומרת שהאוניות הטילו עוגן‬ ‫בערים‪”:‬ארל”‪”,‬ליון” ו”בורדו” שבהן למעשה אין נמל‪.‬‬ ‫לפי המסורת‪ ,‬היהודים האלה קשורים לאגדה‬ ‫הזאת ומחוברים לתפילה הידועה “והוא רחום”‪ ,‬תפילה‬ ‫המכילה שלושה קטעים‪,‬שהמסורת משייכת את חיבורם‬ ‫לשלושה אנשים שהיו על ספינות אגדתיות אלו‪.‬‬ ‫הוכחות ארכאולוגיות במוזיאונים בפרובנס‬ ‫מאמתות נוכחות יהודית‪ ,‬שהמומחים קובעים‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬את מציאותה במקום‪ ,‬החל מהמאה‬ ‫הראשונה לפני או אחרי הספירה‪ .‬מנורת שמן‬

‫תוכן העיניינים‬

‫היסטוריה‬

‫בעלת שבעה קנים מאותה תקופה נמצאה בחפירות‬ ‫ב”אורגון” ליד העיר “קאוויון” ‪.‬אגדות מספרות‪,‬‬ ‫שבמהלך המאה הראשונה יהודים עסקו בייצור יין‬ ‫בכרמים סביב לעיר”אביניון” בשותפות עם חיילים‬ ‫רומאים שפרשו מן הצבא‪.‬‬ ‫שלט בשם “רחוב היהודיות העתיקה” [רחוב‬ ‫הבראיק]‪ ,‬נותר כעדות אלמת על היות היהודים‬ ‫תושבי הרובע העתיק הזה ורחובות אלו‪ ,‬מאז‬ ‫המאה הראשונה לספירה ובמשך הספירות הבאות‬ ‫ועד למאה השלוש עשרה‪ ,‬שבה נאלצו לעבור כדי‬ ‫לפנות את השטח לבניית הארמון הקטן‪ .‬איורים‬ ‫מן המאה הראשונה המתארים ציורי מנורה נמצאו‬ ‫בחפירות בעיר “ארל” ומצבות קבר עם כתובות‬ ‫בלאטינית ובעברית מן התקופה הקדומה הזאת‪.‬‬ ‫חותם מן המאה הרביעית לספירה עם הכתובית‬ ‫“אבין” שהיא קיצור של “אביניונים” מן המאה‬

‫תוכן העיניינים‬

‫הרביעית לספירה הנושא מנורה בעלת חמישה‬ ‫קנים בלבד‪ .‬כל אלה מעידים על התיישבות‬ ‫מוקדמת של יהודים במקום‪.‬‬ ‫שנת ‪ 632‬לספירה ומותו של הנביא מוחמד‬ ‫השפיעו גם הם על חיי היהודים והביאו למסעות‬ ‫מחודשים של יהודים לכיוון הפרובנס‪.‬מחשש‬ ‫להתנגשות בין יהודים ומוסלמים‪ ,‬שהומרצו‬ ‫להפליג לעבר יעדים חדשים לכיבוש בשם נביאם‬ ‫המת‪ ,‬הקיסר הרומאי הרקליוס ציווה לגייר את‬ ‫כל היהודים ושיכנע גם את מלך הפרנקים‪ ,‬המלך‬ ‫דאגובר לפעול באותה רוח כלפי היהודים‪ .‬היהודים‬ ‫ברחו במאות אלפים לכיוון הפרובנס‪,‬שנותר כמקום‬ ‫מוגן בפני חוסר‪-‬הסובלנות והפאנאטיות הרווחת‪.‬‬ ‫באמצע המאה התשיעית‪ ,‬שהיתה תקופת חשכה‬ ‫פוליטית בכל מקום אחר‪ ,‬בפרובנס המשיכו לקדם‬

‫‪6‬‬

‫היסטוריה‬

‫גישות של מתן מחסה‪ ,‬סובלנות והבנה כלפי המוגלים‪.‬‬ ‫קשרים רבים שהיו קיימים בין היהודים בפרובנס‬ ‫לבין אחיהם היהודים במזרח התיכון ובמזרח‬ ‫הרחוק וכן בצפון אירופה הוליכו להתרחבות הידע‬ ‫האינטלקטואלי והרחבת קישרי המסחר‪ .‬מאחר‬ ‫והיהודים היו בין אלה‪ ,‬שתרמו באופן משמעותי‬ ‫לקידמה ולהתעשרות הקהילות‪ ,‬הם התקבלו‬ ‫לחברה השלטת ללא חשדנות‪ .‬במספר רב של ערי‬ ‫הפרובנס‪ ,‬היהודים אירגנו מרכזי לימוד והפיצו‬ ‫מיודעות‪,‬תובנה התפתחותית וחשיבה‬ ‫חדשה להבנת התנ”ך‪.‬‬ ‫רבי בנימין מטודלה‪-‬הנוסע הידוע‪-‬שחצה יבשות‬ ‫ונסע מספרד לישראל‪ ,‬אותו נוסע הבלתי נלאה‬ ‫שערך את מסעותיו על עקבות חקר חיי החברה‬ ‫היהודית באותה עת הגיע גם הוא בשנת‬ ‫‪ 1165‬לפרובינציה‪.‬‬ ‫החכם היהודי הספרדי הזה‪ ,‬מדווח על כ‪200-‬‬ ‫יהודים בעיר “ארל” ועוד כ‪ 300-‬בעיר “מרסיי”‬

‫‪7‬‬

‫והם קיימו בית ספר ללימוד התלמוד‪ .‬ברשימותיו‪,‬‬ ‫בהן הוא מתאר את מסעו דרך העולם היהודי‪,‬‬ ‫הוא כותב שראש השנה נחוג במשך יומיים בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬מסורת זו הובאה לארץ על ידי היהודים‬ ‫תושבי‪-‬הפרובנס‪ .‬השפעתם היתה כה עמוקה כך‪,‬‬ ‫שכל יהודי ישראל קיבלו עליהם לחגוג את החג‬ ‫במשך יומיים לפי מנהגי ‪-‬יהודי התפוצות‪,‬תוך כדי‬ ‫הזדהות עימם‪.‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫היסטוריה‬

‫הפרובנס של ימי‪-‬הביניים‪ ,‬שלפי הכתבים העבריים‬ ‫כלל את כל דרום צרפת‪ ,‬מן האלפים הים‪-‬תיכוניים‬ ‫ועד להרי‪-‬הפירנאים המזרחיים‪-‬התנסה בלידתו‬ ‫של זרם יהודי מיסטי שנקרא הקבלה‪.‬‬ ‫נכדו של רב מהעיר “לונל”‪ ,‬יצחק העיוור נחשב‬ ‫ל”אבי הקבלה”‪ .‬הקבלה מובהרת כסמל למסורת‬ ‫המבוססת על האמונה שמקור התורה הינו שמימי‪.‬‬ ‫לימוד התורה לכשעצמו‪ ,‬יכול להוביל‬ ‫לפענוח סוד הבריאה‪.‬‬ ‫זרם הקבלה הפרובנסאלי‪ ,‬משך אחריו מאמינים‬ ‫רבים ומיסטיקת הקבלה התפשטה במהירות‬ ‫בהשפיעה על דרכי החשיבה במקומות נרחבים‪.‬‬ ‫למרות שנוכחות יהודית בפרובנס ידועה בתקופות‬ ‫מוקדמות‪ ,‬נוכחות נרחבת יותר מתועדת‬ ‫רק החל מימי הביניים‪.‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫היהודים היו חייבים לגור במה שמכונה “קריירה”‬ ‫מונח הבא ממילה “אוקסיטנית” שמשמעו רחוב‬ ‫יחיד וקצר‪ .‬ברובעים הצפופים הללו‪ ,‬תמיד נבנה‬ ‫על‪-‬ידי היהודים בית כנסת ששימש כבית ספר‬ ‫ומקום מפגש‪ .‬היהודים הורשו לעסוק במקצועות‬ ‫כמו חייטות‪ ,‬כביסה וצביעת בדים‪ ,‬כריכת ספרים‪,‬‬ ‫חלפנות‪ ,‬מסחר‪ ,‬ברפואה ונתוח‪.‬‬

‫הפרובנס של ימי‪-‬‬ ‫הביניים חווה ‬ ‫בלידתו של זרם‬ ‫יהודי‪ -‬מיסטי‪.‬‬

‫בוועידת‪-‬הכנסייה הרביעית של “לאטראן”‬ ‫בשנת ‪ 1215‬הקלו על זיהויי היהודים בקביעת‬ ‫פריטי לבוש מיוחדים‪ ,‬הגברים הוכרחו לשים את‬ ‫“הגלגל” ולנשים היה ה”פיצ’ון”מעין פיסת בד‬ ‫הנתפרת לכיסוי ראשם‪.‬‬ ‫התיאורתיקנים הנוצרים קבעו‪ ,‬שסימן ההפליה‬ ‫שהוטל על היהודים יהיה בצבע צהוב כדי לציין את‬ ‫קירבתם לכסף‪ ,‬לקבע כך בתודעה‪ ,‬שהיהודים היו‬ ‫שותפים לדבר‪-‬עבירה של יהודה “איש –קריות”‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫היסטוריה‬

‫בצבע עז זה היהודים צויינו כדת הנמצאת מחוץ‬ ‫למערכת החברתית המוכרת‪ .‬מאוחר יותר הגברים‬ ‫היהודים חוייבו גם בחבישת כובע צהוב‪.‬‬

‫בגלים‪ ,‬אחרי הרג בלתי פוסק בקרב האוכלוסיה‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫בעת ובעונה‪ ,‬לתרומתם החשובה לאווירה חברתית‬ ‫ולתנועת סחורות‪ ,‬לרעיונות וטכניקות מתקדמות‪,‬‬ ‫תפקיד המפתח הכלכלי שלהם בחברת ימי הביניים‬ ‫עורר‪ ,‬לעיתים תכופות‪ ,‬קינאה וחשדנות מצד בני‬ ‫ארצם הנוצרים‪ .‬למרות זאת הם נהנים מחופש‪-‬‬ ‫דת‪ ,‬הם רוכשים מבנים וחיים ב”קרירה” שלהם‬ ‫[ברחוב היהודי] באותם רובעים קטנים ומותחמים‪.‬‬

‫מלחמות ומגפות המשיכו לפגוע ביהודי ספרד‪,‬‬ ‫שהגיעו לכאן באופן קבוע‪ ,‬גם הרבה קודם‪,‬‬ ‫ששילטון האינקוויזיציה גירש את כל יהודי‬ ‫ספרד ב‪.1492-‬‬ ‫יהודים מאנגליה הגיעו בהמונים לפרובנס לאחר‬ ‫גירושם בשנת ‪.1290‬‬ ‫יהודים אשכנזים ממרכז ומזרח אירופה הגיעו‬

‫היהודים גורשו בשנת ‪ 1306‬על ידי המלך‬ ‫פיליפ “היפה”‪ ,‬מאיזורי דרום מזרח הפרובינציה‬ ‫וממחוזות כמו ה”לאנגדוק”‪ ,‬ה”הרוט”‪ ,‬ומחוז‬ ‫ה”גארד” פרק זמן קצר אחרי‪ ,‬שאזורים אלה‬ ‫נכבשו וסופחו למלכות צרפת‪ .‬המצב הידרדר‬ ‫ונוספו על כך גם מספר רב של גירושים וזאת עד‬ ‫‪ 1395‬ועד שלא נשאר אף יהודי ולוא אחד במקום‪.‬‬

‫במשך ימי הביניים‪ ,‬נמנו כ‪ 80-‬עד ‪ 100‬קהילות‬ ‫יהודיות מבוססות‪ .‬על‪-‬פני מאות בשנים‪ ,‬היהודים‬ ‫שברחו מפני פורענויות לאורך אגם הים‪-‬התיכון‪,‬‬ ‫וכן ממקומות מרוחקים יותר שבהן היהודים סבלו‬ ‫מהתנכלויות‪ ,‬מצאו הם בפרובנס‪ ,‬מקום מפלט‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫היסטוריה‬

‫רק הפרובנס המשיכה לשמש מקום מפלט ליהודים‬ ‫וזאת עד לסוף המאה החמש‪-‬עשרה‪ .‬אך לאחר מות‬ ‫המלך‪”-‬רנה הטוב”‪ ,‬בשנת ‪ 1480‬והפיכת הפרובנס‬ ‫לחלק מן המלכות‪ ,‬מהומות אנטי‪-‬יהודיות מוזמות‬ ‫על ידי בני‪-‬מסדרי הכרמליטים והפרנציסקנים‬ ‫פרצו בכל עבר‪ .‬מעשי האלימות‪ ,‬השוד וההרס‬ ‫הובילו את המלך לואי ה‪ ,12-‬וזאת בעקבות לחץ‬ ‫ההמון‪ ,‬להוציא צו גירוש‪ .‬בסוף ‪ 1501‬נותרו רק‬ ‫יהודים מגויירים במקום‪ .‬היהודים האחרונים‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע מעצמם גיור בכורח ברחו אל הקן הבטוח‬ ‫שהוצע להם על ידי האפיפיורים בעיר “אביניון”‬ ‫ובמה שמכונה “הקומטה הוויניציאני”‪ ,‬המחוז‬ ‫הווניציאני ‪,‬שכיום הינו מחוז ה”ווקלוז”‪ ,‬אחרים‬ ‫היגרו לטורקיה‪ ,‬לאיטליה ולצפון אפריקה‪.‬‬ ‫בשנים המאוחרות יותר‪ ,‬מרבית אתרי הישות‬ ‫היהודיים במקום נעלמו‪ .‬בתי‪-‬הכנסת הנטושים‬

‫תוכן העיניינים‬

‫התערערו אט‪-‬אט ונהרסו‪ ,‬לפעמים הפכו‬ ‫לבתי‪-‬מסחר ובתי‪-‬מגורים פרטיים‪ .‬מצבות אבן‬ ‫מבתי‪-‬קברות נעקרו כדי לשמש כחומרי בניה‬ ‫לחומות הערים ולבניינים‪ ,‬בעוד שבתי הקברות‬ ‫עצמם כוסו ומשטחם שימש לבניה‬ ‫ולהקמת מקומות חנייה‪.‬‬ ‫במובלעת זו השייכת לשבעה אפיפיורים ושני‬ ‫אפיפיורים נגדיים הרשויות המשיכו במורשתם‬ ‫השליחותית‪ ,‬מורשת שילטון‪ ,‬שבה הם שלטו‬ ‫באופן אבסולוטי על היהודים וזאת החל מ‪1273-‬‬ ‫וכלה ב‪ .1790-‬משמע במשך ‪ 517‬שנה‪ .‬ככל‬ ‫שגורשו היהודים ממקומות מושבם‪ ,‬כן נחושה‬ ‫היתה דעת האפיפיורים להמשיך ולהבטיח את‬ ‫הגנתם‪ .‬הם שאפו לתחזק דרך עובדת הוויתם‪,‬‬ ‫את קיום העדות היהודית‪ ,‬למרות רצונם‪.‬הצגת‬ ‫אומללותם הודגשה כפועל יוצא של פישעם‪.‬‬

‫רק הפרובנס‬ ‫המשיך לשמש‬ ‫מקום מפלט‬ ‫ליהודים עד‬ ‫המאה ה‪15-‬‬

‫‪10‬‬

‫היסטוריה‬

‫קיומם האומלל לא יכול היה להמשך אלא אם‬ ‫יוותרו בחיים‪-‬אך לשם כך הם נאלצו לחיות‬ ‫בחרפה ובנישול‪ .‬המחוז הוניציאני [הקומטה‬ ‫הווניציאני]הועבר לידי “הכסא‪-‬הקדוש” בשנת‬ ‫‪ ,1225‬והוכרז כרכוש הכנסייה על ידי המלך‬ ‫פיליפ “הנועז” בשנת ‪“ .1274‬אביניון”‪ ,‬שנרכשה‬ ‫על ידי הראשויות האפיפיוריות ב‪ ,1348-‬הפכה‬ ‫ל”רומא האחרת” ל”וותיקאן הפרובאנסלי”‪.‬‬ ‫היהודים היו היחידים‪-‬לא הפרוטסטנטים‪ ,‬לא‬ ‫האתאיסטים‪ ,‬לא האגנוסטים ולא מאמיני הדתות‬ ‫האחרות‪-‬שהורשו להשתקע על אדמות האפיפיור‪,‬‬ ‫המוקפות על ידי צרפת העויינת‪.‬האפיפיורים‬ ‫רצו‪ ,‬שהיהודים‪“ ,‬עדי‪-‬הבחירה” לרצח האל‪,‬‬

‫‪11‬‬

‫יושפלו ויגונו‪ ,‬אך יוותרו חיים‪ .‬הותר להם לשרוד‬ ‫אך לא לשגשג‪ ,‬הם הוגבלו במחייתם למסחר‬ ‫בבגדים ובחפצים ישנים ומשומשים וכן להלוואת‬ ‫כספים‪ .‬היהודים יכלו לקיים את יהדותם‪ ,‬החוקים‬ ‫האפיפיוריים אסרו על גיור בכוח למרות ‪,‬שבחיק‬ ‫הכנסיה נערכו דרשות בכורח‪ ,‬בשפה העברית‪.‬‬ ‫דרשות אלו תמכו בהכרח הגיור ובפרט‬ ‫לבנים החל מגיל ‪.12‬‬ ‫הדו‪-‬קיום כלל את המסחר‪ ,‬הפעילות הפינאנסית‬ ‫והעדפה של הנוצרים לבשר הכשר‪,‬‬ ‫למצה היהודית ולרופאים יהודים‬ ‫[כשניתנה להם הרשות לעבוד במקצועם]‪.‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫היסטוריה‬

‫בשנת ‪ ,1624‬כל היהודים שחיו באיזור קיבלו‬ ‫הוראה להתיישב בארבע ערים מיוחדות‪”:‬אביניון”‪,‬‬ ‫“קרפנטרה”‪ ,‬קאוויון” ו”איל סור לה סורג”‪,‬‬ ‫באותם “קריירה” [רחובות]‪ ,‬שנראו כגטו ונסגרו‬ ‫בלילות על ידי שלשלאות‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬חוק‬ ‫אפיפיורי‪ ,‬גרם להעצמת האומללות והגברת‬ ‫אי‪-‬הבטיחות‪ ,‬החוק הכתיב הצבת שומר נוצרי‪,‬שיקבל‬ ‫שכרו מהיהודים‪ ,‬וינעל את שערי הגטו מבחוץ‪.‬‬ ‫“ארבע‪-‬קהילות” היה שמם של ארבע ערים‬ ‫אלה ‪,‬כציון לארבע‪-‬ערי‪-‬הקודש בארץ‪-‬ישראל‪:‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬חברון‪ ,‬צפת וטבריה‪ .‬רק במאה ה‪18-‬‬ ‫הותר ליהודים לצאת מן הגטו כדי להגיע לירידים‬ ‫בכל רחבי הפרובנס‪ .‬אחדים התעשרו‪ ,‬אך מאחר‬ ‫וחייבים היו להמשיך ולהתגורר בגטו השקיעו‬ ‫כספם והונם בשיפוץ בתי הכנסת הרעועים‪.‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫ב”אביניון”‪ ,‬ארמון האפיפיור‪ ,‬הינו הארמון‬ ‫הגוטי הגדול ביותר באירופה‪ ,‬גודלו זהה לארבע‬ ‫קתדרלות גוטיות מצורפות‪ ,‬היהודים התייחסו אל‬ ‫המבנה הזה כאל סמל הרי‪-‬משמעות המייצג את‬ ‫הפיקוח המוחלט על קייומם ועל גורלם על ידי‬ ‫מגיניהם‪-‬שומרי‪-‬כילאם‪ .‬ב‪,1221-‬‬ ‫הם צווו להשתקע ב”קריירה” ברחוב‪-‬הצר והצפוף‬ ‫של “אביניון”‪ ,‬ברחובות בשם יעקב ואברהם‪ ,‬בגטו‬ ‫מצומצם בשטח של ‪ 100‬מטרים על ‪ 100‬מטרים‪,‬‬ ‫התושבים רוכזו בבתים מטים לנפול מיושנים‬ ‫ורעועים‪ ,‬שהוגבהו‪ ,‬אחדים מן הבתים הללו היו‬ ‫בני שמונה קומות‪ ,‬ברחובות צרים ומזוהמים‪.‬‬ ‫כאשר בית‪-‬תפילה מרהיב שנבנה בשנת ‪,1348‬‬ ‫בכיכר ירושלים הסמוכה הפך לעיי חורבות‪ ,‬כמה‬ ‫מחברי קהילה חדשים שהתעשרו השקיעו בשיפוץ‬ ‫מיוחד שנערך ב‪.1766-‬‬

‫ב‪ 1624-‬כל‬ ‫היהודים‬ ‫שחיו באיזור‬ ‫נצטוו להשתקע‬ ‫בארבע‬ ‫ערים‪”-‬אביניון”‬ ‫‪”,‬קרפנטרה”‪,‬קאו‬ ‫ויון”‪,‬ו”איל‪-‬סור‪-‬‬ ‫לה‪-‬סורג”‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫היסטוריה‬

‫שריפה אקראית שפרצה ב‪ 1845-‬הותירה מן‬ ‫המקום‪ ,‬השייך לעירייה רק עפר ואפר‪.‬‬

‫אקלסיאסטי‪-‬נוצרי באופן‪ ,‬שבו המאמינים היהודים‬ ‫בחצותם את הסף עברו תחת הצלב‪.‬‬

‫האדריכלים העירוניים הנוצריים האחראיים‬ ‫לבניית בית‪-‬הכנסת בנו “רוטונדה”[עיגול]‬ ‫נאו‪-‬קלאסית מעל תנור‪-‬מצות‪ ,‬מן המאה ה‪,14-‬‬ ‫התנור היה מוסתר היטב במעמקי האדמה‪.‬‬

‫בקומה העליונה חדר‪-‬התפילה הראשי בנוי היה‬ ‫בסגנון לואי ה‪ ,15-‬כיסא הרב מוצב‬ ‫במעין מרפסת בעלת מעקה המשקיפה על‬ ‫קהל הגברים המתפללים‪.‬‬

‫בעיר “קרפנטרה”‪ ,‬בירת המחוז הוונציאני‪ ,‬שבה‬ ‫חיה הקהילה בעלת ההשפעה הרבה ביותר תחת‬ ‫השילטון האפיפיורי נמצא בית‪-‬הכנסת העתיק‬ ‫ביותר‪ ,‬שעדיין בפעילות‪.‬‬

‫מקוריות הארכיטקטורה של בתי הכנסת במחוז‬ ‫הווניציאני מצויינת בבנית שתי קומות של חדרי‬ ‫תפילה‪ ,‬לנשים ייעדו את הקומות התת‪-‬קרקעיות‬ ‫שדמו למרתפים‪ .‬המקווה ותנור המצות השתמרו‬ ‫במרתפים בקומות הנמוכות יותר‪ .‬קירות הגטו‬ ‫הופלו במאה ה‪ 19-‬כדי לבנות את בית העירייה‪.‬‬ ‫ליד בית‪-‬הכנסת‪”,‬השער –היהודי” של הקתדרלה‪,‬‬ ‫המוגבה על יד “בול דה ראט”‬ ‫[מנשר הניתן בצו על ידי הכנסיה] עשוי מאבן‬ ‫והמיועד להרחיק את הכופרים‪ ,‬כולל היהודים‬ ‫והמוראסקים‪[ ,‬הערבים] מנשר זה נכתב במיוחד‬ ‫עבור יהודים שנועדו לגיור‪.‬‬

‫בית‪-‬הכנסת נבנה בשנת ‪ ,1367‬הוא שוחזר מחדש‬ ‫ב‪ .1743-‬במשך עבודות השיפוץ‪ ,‬הבישוף שלא‬ ‫נטה חסדו לקהילה‪ ,‬מנע בניית מדרגות חיצוניות‬ ‫והגביל את גובה המבנה‪ .‬היהודים בנו מדרגות‪-‬אבן‬ ‫פנימיות גדולות‪ ,‬הם גם צבעו את התיקרה העליונה‬ ‫בכחול וציירו כוכבים עליה‪“ ,‬כי דבר אינו רם‬ ‫יותר משמי‪-‬מרום”‪ .‬האדריכל הקתולי בנה חלון‬

‫‪13‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫היסטוריה‬

‫בעיר “קאוויון” נמצאת ה”קריירה” [הרחוב] ‬ ‫האחרון של היהודים בתחום המחוז הווניציאני‪,‬‬ ‫בשלמותה‪ ,‬רחוב “הבראיק”‪”-‬העברים”‪.‬‬

‫קרקעיות חשוכות ובלתי מאווררות‪ ,‬במתחם זה‬ ‫נמצא כיום המוזיאון היהודי של יהודי‬ ‫המחוז הוונציאני‪.‬‬

‫בית‪-‬הכנסת‪ ,‬ששוחזר בשנת ‪ 1774‬על יסודות‬ ‫בית‪-‬הכנסת מן המאה ה‪ 15-‬על תנורי המצות‬ ‫והמקווה שלו‪ ,‬דומה ל”בודואר”‪-‬קיטון‪ ,‬מתקופת‬ ‫לואי ה‪ .14-‬בית‪-‬הכנסת כולל שתי קומות של‬ ‫חדרי תפילה‪ ,‬המיועדות אך ורק לגברים‪.‬‬ ‫בחוץ מגדל עגול מימי‪-‬הביניים‪ ,‬שהכיל את‬ ‫מיקום המדרגות המקוריות‪.‬‬

‫ב”פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין”‪ ,‬בכיכר‬ ‫“היהודיות”[הבראיק] ב”קריירה” הישנה‪,‬‬ ‫נמצאת מצודה רעועה חלקית‪ ,‬שבה נמצא המקווה‬ ‫הפרטי היחיד הידוע באיזור‪ ,‬חצוב באבני‪-‬מעמקים‬ ‫ומוזן במים על ידי מעינות תת‪-‬קרקעיים‪ .‬התושבים‬ ‫מכנים עדיין מקום זה בשם בית המרחץ של‬ ‫היהודים‪ .‬מבנה מוניומנטלי זה עבר לידי‬ ‫הנוצרים כאשר כל יהודי “פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין”‬ ‫הוכרחו להצטרף אל יהודי הגטו העלוב‬ ‫של “ארבע‪-‬הערים הקדושות”‪.‬‬

‫בבית‪-‬כנסת זה נמצא כיסא אליהו הנביא‪ ,‬המשגיח‬ ‫על טיקסי ברית‪-‬המילה‪ .‬הוא נמצא קרוב לתיבה‪,‬‬ ‫מוטבע בתוך בסיס בסגנון “רוקוקו” המאוייר‬ ‫בגלים צבועים כחול‪ .‬הנשים התפללו בקומות תת‪-‬‬

‫‪Jules B. Farber‬‬

‫רק בשנת ‪ 1790‬נפתחו שערי הגטו ויהודי האפיפיור יכלו לשוב ולהתגורר מחדש‬ ‫בכל מקום ברחבי הפרובנס האהובה עליהם‪.‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪14‬‬

‫תיירות‬

‫‪15‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫תיירות‬

‫פרובנס‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪17‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫הקומטה הוויניציאני (‪ )Comtat Venaissin‬‬ ‫קרפנטרה (‪ )Carpentras‬‬ ‫אביניון (‪ )Avignon‬‬ ‫קאוויון (‪ )Cavaillon‬‬ ‫איל‪-‬סור‪-‬לה‪-‬סורג (‪ )Isle-sur-la-Sorgue‬‬ ‫פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין (‪ )Pernes-les-Fontaines‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪ 28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬

‫ראה מפת‪-‬הערים‪-‬היהודיות בעמוד ‪37‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪16‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .1‬מרסיי‬ ‫במרסיי לכו להשתתף בתפילה‪,‬בבית‬ ‫הכנסת המהודר‪-‬ברחוב ‪-‬ברוטיי מן‬ ‫המאה ה‪,19-‬או באחד מבין ‪ 40‬בתי‪-‬‬ ‫הכנסת הקטנים יותר‪.‬‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫‪1‬‬

‫צפו בעבודת הפיסול המכונה‪”,‬מרסיי”‪ ,‬על חוף‪ -‬הים הנקרא‬ ‫“פראדו” עבודת‪-‬פיסול‪ ,‬שהוענקה על ידי ממשלת ישראל‪.‬‬ ‫בקרו בקיברו של הרב יונה וייל‪,‬בבית הקברות‪”,‬סנט‪-‬פייר”‪.‬‬ ‫ומצאו זמן פנוי‪ ,‬לבקור באחת מן התערוכות המתקיימות‬ ‫במרכז‪-‬היהודי‪-‬לתרבות על שם “אדמונד פלג”‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫תיירות‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪18‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .2‬טרטס‬ ‫בטרטס טיילו דרך שערי העיר‬ ‫מימי‪-‬הביניים‪,‬במרכז ההיסטורי המבוצר‪ ,‬הנמצא ברובע‬ ‫היהודי[ברחוב פול ברט כיום]‪,‬שם תוכלו לראות‬ ‫מבנה מן המאה ה‪,12-‬שאותו כינו מימים ימימה התושבים‬ ‫בשם‪”,‬בית‪-‬הכנסת”‪,‬הארכאולוגים עורכים שם‬ ‫חפירות כדי למצוא שרידי מקווה במקום‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫‪2‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫תיירות‬

‫‪ .3‬המחנה בעיירה לה‪-‬מי ל ‬ ‫מקום זה מן המאה ה‪,19-‬‬ ‫‪,‬שהיה מפעל יצור ללבנים ולרעפים עד ‪,1939‬הפך למחנה‬ ‫מעצר ליהודים לפני העברתם למחנות ההשמדה‪ ,‬רכבת להובלת‬ ‫בעלי חיים נמצאת על המסילה‪,‬לאחרונה מקום זה‬ ‫שופץ והפך לאתר זיכרון ולמרכז הדרכה ולימוד‪.‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪3‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫‪20‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .4‬אקס‪-‬און‪-‬פרובנס‬ ‫שילטי רחובות עתיקים בני כמה דורות‬ ‫מזכירים את הרובע היהודי‪,‬‬ ‫החיים היהודיים כיום‪,‬מרוכזים ברחוב ירושלים‪,‬‬ ‫עם בית‪ -‬הכנסת שנבנה לאחר המלחמה ובקרבתו‬ ‫המרכז‪ -‬הקיהלתי‪-‬תרבותי שהוקם לזיכרו של‬ ‫המלחין המפורסם בן העיר‪,‬דאריוס מילהוד‪,‬‬

‫‪21‬‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪4‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫תיירות‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪22‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .5‬טאראסקון‬ ‫אם הינכם ברחוב הנקרא‪”,‬רחוב‬ ‫היהודים” או ברחוב “זכויות היהודים”‪,‬‬ ‫הינכם נמצאים בלב ליבה של ה”קריירה” העתיקה‪,‬רחובות‬ ‫יהודיים בהם בתים מימי‪-‬הביניים‪,‬וכן בית מן‬ ‫המאה ה‪,13-‬ששופצו‪.‬‬ ‫מחוץ לעיר‪ ,‬קרוב ל”קאפלה סנט גבריאל”‪-,‬גבריאל‬ ‫הקדוש‪,‬נמצאת מצבת קבר חרוטה עברית‬ ‫משנת ‪,1196‬אבן המצבה משובצת בתוך מגדל‬ ‫מרובע‪,‬שככל הנראה נבנה מאבנים שהובאו מחומת‬ ‫אחד מבתי‪ -‬הקברות היהודיים‪-‬הראשונים‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪5‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .6‬סנט‪-‬רמי‪-‬דה‪-‬פרובנס‬ ‫בית‪-‬קברות עתיק המעלה נוסטאלגיות‪.‬‬ ‫בית הולדתו של נוסטראדאמוס נמצא ברחוב‬ ‫“הוש‪-‬דה‪-‬לה‪-‬ג’וטרי”‪,‬הרובע היהודי העתיק‪.‬‬ ‫למרות שהמשפחה הוטבלה מזה דורות‪,‬כיהודים‬ ‫שהתנצרו‪,‬היחס המשיך להיות יחס של חשדנות‬ ‫והם אולצו לשלם מיסים גבוהים ומיוחדים אך להם‪.‬‬ ‫אין שום אפשרות לערוך ביקור פרטי בבית זה‪.‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪6‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫‪24‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .7‬ארל‬ ‫במוזיאון של ארל‪ -‬והפרובנס‪ -‬העתיקה‬ ‫תוכלו לצפות במימצאים מין המורשת‬ ‫היהודית בני מאות בשנים‪.‬‬ ‫תגלו שם מצבות קבר כתובות עברית מתקופת‬ ‫ימי‪-‬הבינים וכן מצבת קבר מפוסלת מין המאה הרביעית‬ ‫המייצגת את אברהם מניף ידו האוחזת במאכלת‪.‬‬ ‫פיסול זה בא להזכיר את סיפור העקידה מין התנ”ך‪.‬‬ ‫“במוזיאון דה ארלטאן” ישנו מיצג של תשמישי קדושה‬ ‫יהודיים‪”,‬הגלגל הצהוב”‪ ,‬סיפרון‪-‬תורת‪ -‬כיס קטנה‪,‬ועוד‪...‬‬

‫‪25‬‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪7‬‬

‫תיירות‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪26‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .8‬הקומטה הוויניציאני‬ ‫המובלעת שייכת היתה לאפיפיורות‪,‬כמו‬ ‫העיר אביניון והקומטה הוויניציאני‪-‬‬ ‫[הנקראים כיום מחוז הווקלוז]‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬

‫היוו איזור מפלט ליהודים‪ ,‬שברחו מצרפת בימים בהם גורשו‪.‬‬ ‫האפיפיורים שאפו להגן על היהודים כדי שעצם‬ ‫הוויתם ישמש עדות לאחריותם של היהודים‪,‬‬ ‫ב”רצח האל” ובכך להענישם על שלא בחרו בישו כמשיחם‪.‬‬ ‫המטרה היתה להותירם עניים ומושפלים תוך התרת‬ ‫קיומם אך‪ ,‬בד בבד גם למנוע את השתקמותם והצלחתם‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪VAR‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫תיירות‬

‫‪ .9‬קרפנטרה‬ ‫זהו בית‪-‬הכנסת העתיק ביותר שבו‬ ‫עדיין מתקיימות תפילות קבועות‪.‬‬ ‫[נבנה בשנת ‪.]1367‬‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪9‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬

‫עלו במדרגות המובילות להיכל‪,‬המקושט בסגנון הגדולה של‬ ‫לואי ה‪ ,15-‬שבו נמצא כיסא הרב על גזוזטרה החולשת על‬ ‫אולם התפילה לגברים‪ .‬העבירו מבטכם לכיוון הקיר המכוסה‬ ‫ברשת‪ ,‬שמאחוריו נמצאת “עזרת ‪-‬הנשים”‪.‬ליד ארון הקודש‬ ‫בתוך קן קטן תוכלו לראות את כיסאו המיניאטורי‪,‬‬ ‫של אליהו הנביא המשגיח על טקסי ברית‪-‬המילה‪.‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪VAR‬‬

‫‪28‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .10‬אביניון‬ ‫התהלכו לכם ברחובות יעקוב ואברהם‬ ‫תוך צפיה אל גובה הבתים התופסים כיום את מקום‬ ‫“גורדי‪ -‬השחקים” הארעיים של היהודים מין המאה ה‪.14-‬‬ ‫כאשר בית‪-‬הכנסת‪,‬שהיה בבעלות עירייה‪,‬‬ ‫ממוקם היה בכיכר ירושלים הסמוכה‪ ,‬עלה כליל באש‪,‬נבנה‬ ‫במקומו במאה ה‪ 19-‬בית כנסת בסיגנון מקדש יווני‪ ,‬באותו‬ ‫מיקום ראשוני‪ .‬בקומות תחתונות נמצא תנור לאפיית‬ ‫מצות מין המאה ה‪ .14-‬בקשו מין הרב המקומי לספר‬ ‫לכם על בית הקברות עתיק היומין‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪10‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫תיירות‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪30‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .11‬קאוויון‬ ‫בית הכנסת כאן ידוע בכינויו “האח‬ ‫הצעיר” של בית הכנסת בקרפנטרה‪,‬‬ ‫בית זה מסוף המאה ה‪,14-‬דומה לזה של בית הכנסת‬ ‫הקודם‪,‬אלא שכאן הנשים השתתפו בתפילה מאותו מעבר‬ ‫המוליך אל אולם‪ -‬התפילה המיועד היה לנשים‪.‬‬ ‫מה”קריירות” של הקומטה הוויניציאנית נותר רק רחוב אחד‬ ‫קטן וצר‪ ,‬שהוביל אל בית הכנסת ושבקצהו הוקמו‬ ‫שערים‪ ,‬מאחורי שערים אלו קובצו היהודים‬ ‫לרובעים אלו‪ ,‬בהם חיו בדוחק רב ובצפיפות‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪11‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫תיירות‬

‫‪ .12‬איל‪-‬סור‪-‬לה‪-‬סורג‬ ‫היכנסו לקאתדרלה כדי להבחין‬ ‫ברשת המפרידה בין הקהל והמזבח‪.‬‬ ‫היא נלקחה מבית‪-‬הכנסת‪ ,‬שנהרס בתקופת”הטירור”‪,‬‬ ‫שלאחר המהפיכה‪ -‬הצרפתית‪.‬‬ ‫גשו לראות את הבנין הגבוה בצורת”ח” הנקרא‪,‬‬ ‫“בית‪-‬יהודי” על כיכר “היהודיות”‪.‬‬ ‫העירייה שיפצה את בית‪-‬הקברות הקרוב לעיר‬ ‫והקימה חומות הגנה סביבו‪.‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪12‬‬

‫‪VAUCLUSE‬‬

‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬ ‫‪VAR‬‬

‫‪32‬‬

‫תיירות‬

‫‪ .13‬פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין‬ ‫רדו אל המקווה הפרטי היחיד של‬ ‫הקומטה הוויניצאני מין המאה ה‪,16-‬‬ ‫הוא נמצא בתוך המצודה ב”כיכר היהודיות”‪.‬‬ ‫תושבי המקום נוהגים לכנותו “בית‪-‬המרחץ‪-‬היהודי”‪.‬‬ ‫כיום המבנה הרוס‪,‬באותה עת כאשר היהודים גורשו מין‬ ‫העיר‪ ,‬הוא נמכר לנוצרי‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪HAUTES-ALPES‬‬

‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬

‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬

‫‪13VAUCLUSE‬‬ ‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬

‫‪VAR‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫‪jules B. farber‬‬

‫‪Jules B. Farber‬‬ ‫ג’ול פארבר‪,‬עיתונאי וסופר אמריקאי‪ ,‬פירסם‬ ‫את מאמרו המבוסס על סיפרו‪”,‬יהודי‪-‬האפיפיור‬ ‫בפרובנס”‪ ,‬מסע בעקבות המורשת היהודית‬ ‫שפורסם בהוצאת “אקט‪-‬סוד”‪,‬וכן בגירסה אנגלית‪,‬‬ ‫בספר המופץ על האתרים‪,‬בנוסח אלקטרוני‪.‬‬ ‫ביקור בבית‪-‬הכנסת המפואר ברחוב ברוטיי‬ ‫במרסיי הבנוי בסגנון רומנטי ביזאנטיני יהווה‬ ‫התחלה יפה‪ .‬המוזיאון בעיר ארל‪ ,‬על מצבות‬ ‫הקבורה עתיקות היומין‪,‬שבאחת מהן ניתן לראות‬ ‫את דמות אברהם מניף ידו האוחזת במאכלת‪ ,‬כסמל ‬ ‫לעקדת יצחק‪.‬מצבות עתיקות בנות כ‪ 400-‬שנה‪ .‬‬ ‫ומיצג של תשמישי‪ -‬קדושה מין הפרובנס נמצאים‬ ‫בו‪ .‬בית הולדתו של נוסטראדאמוס ב”ג’וטרי”‪.‬‬ ‫הרובע היהודי לשעבר בסנט‪ -‬רמי‪ -‬דה –פרובנס‪.‬‬ ‫מחנה המעצר בעיירה לה‪-‬מיל‪,‬סמוך לעיר אקס‪-‬און‪-‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫פרובנס‪,‬ממנו נשלחו היהודים למחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫מקום זה הינו כיום אתר הנצחה לזכר השואה‬ ‫ומרכז לחינוך והדרכה‪.‬‬ ‫בית‪-‬הכנסת מין המאה ה‪ 14-‬בעיר קאוויון‪,‬כיום‬ ‫משמש כמוזיאון‪,‬נמצא ב”קארירה”‪-‬הגטו‪ ,‬היהודית‬ ‫האחרונה‪,‬אוסף המוזיאון כולל מנורת שמן עתיקה‬ ‫שנמצאה בקרבת מקום‪,‬וכן מנורה בעלת שבעה‬ ‫קנים כפולים מין המאה הראשונה לפני הספירה או‬ ‫המאה הראשונה לספירה‪.‬‬ ‫וכן בית הכנסת העתיק ביותר משנת ‪,1367‬בעיר‬ ‫קרפנטרה‪ ,‬שבו עדיין מתקיימות תפילות‪,‬עם כיסא‬ ‫מיניאטורי של אליהו הנביא‪,‬המשגיח על טיקסי‬ ‫ברית‪-‬המילה‪.‬‬ ‫ספר זה מופץ כספר אלקטרוני‪,‬הנרכש דרך‬ ‫אמאזון‪,‬או דרך מפיצים אלקטרוניים אחרים‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫בעקבות המורשת‬ ‫היהודית בפרובנס‬ ‫‪35‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫בעקבות המורשת היהודית בפרובנס‬

)Marseille( ‫מרסיי‬

)Trets( ‫טרטס‬

)Camp des Milles( ‫מיל‬-‫מחנה המעצר בעיירה לה‬

)Aix-en-Provence( ‫פרובנס‬-‫און‬-‫אקס‬

)Tarascon( ‫טאראסקון‬

)Saint-Rémy-de-Provence( ‫פרובנס‬-‫דה‬-‫רמי‬-‫סנט‬

)Arles( ‫ארל‬

)Comtat Venaissin( ‫הקומטה הוויניציאני‬

)Carpentras( ‫קרפנטרה‬

)Avignon( ‫אביניון‬

)Cavaillon( ‫קאוויון‬

)Isle-sur-la-Sorgue( ‫סורג‬-‫לה‬-‫סור‬-‫איל‬

)Pernes-les-Fontaines( ‫פונטיין‬-‫לה‬-‫פארן‬

magalirogliano@gmail.com - ©: Wallis.fr - C. Duranti - P. Leroux – C. Moirenc - M. Ducaroy – Ilico - Sayoun - Alset - Muséon Arlaten - Musée de l’Arles Antique - Musées de Cavaillon Fondation Calvet - M. Barthalot - D. Bonnet - CDT Vaucluse - CRT PACA.

‫תוכן העיניינים‬

www.tourismpaca.com

Comité Régional de Tourisme Provence-Alpes-Côte d’Azur Regional Tourist Board Provence-Alps-Cote d’Azur Maison de la Région - 61, La Canebière - 10009 - 13231 MARSEILLE Cedex 01 - Tel. : +33 (0)4 91 56 47 00 Publication for distribution on Provence-Alps-Côte d'Azur Tourist Board digital media only.