Education now

‫הגיע זמן חינוך‬ ‫גליון חגיגי לרגל שנה למגזין‬

‫שנת לימודים מצויינת‬

‫‪2015‬‬

‫‪1‬‬

‫דבר המערכת‬

‫לפני שנה‪ ,‬באוגוסט ‪ ,2014‬נולד המגזין‬ ‫הדיגיטלי “הגיע זמן חינוך” ‪-‬‬ ‫‪.www.edunow.org.il‬‬ ‫המגזין הוקם במטרה להעמיק את הדיון‬ ‫בנושאי חינוך והוראה‪ ,‬להשמיע את קולם‬ ‫של מורות ומורים ולספק הסברים פשוטים‬ ‫ובהירים‪ ,‬אך בעת ובעונה אחת מקצועיים‬ ‫ומבוססים לגבי מהותה וחשיבותה של‬ ‫הוראה איכותית‪.‬‬ ‫השיח הציבורי בישראל בכלל והשיח החינוכי‬ ‫בפרט‪ ,‬רוויים בשליליות ובביקורת‪ .‬אנחנו‬ ‫ב‪”-‬הגיע זמן חינוך” מאמינים שאם תמיד‬ ‫נביט בחצי הכוס הריקה‪ ,‬לעולם לא נשים‬ ‫לבנו לשינוי ולשיפור‪ .‬חשוב לנו להסב‬ ‫את הזרקור לעבר העשייה המקצועית‬ ‫המתרחשת בבתי הספר בישראל ולהבחין‬ ‫בראיות ההולכות ומצטברות לפיהן החינוך‬ ‫בישראל משנה כיוון‪.‬‬

‫במהלך השנה שחלפה‪ ,‬עשרות מורות‬ ‫ומורים‪ ,‬לצד חוקרות וחוקרים‪ ,‬ארגוני‬ ‫חינוך ורבים נוספים ‪ -‬הצטרפו לקהילת‬ ‫הכותבים במגזין‪ .‬הם החלו לפרסם כתבות‬ ‫ומאמרים פרי עטם והתכנים הגיעו למאות‬ ‫אלפי ישראלים‪ ,‬מכל קצוות הארץ והחברה‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬במלאת שנה‪ ,‬בחרנו וערכנו מחדש‬ ‫מספר כתבות שהתפרסמו במגזין והדפסנו‬ ‫אותן בגיליון חגיגי הנמצא בידיכם‪.‬‬ ‫אנו רוצים להודות לקהילת הכותבים‬ ‫והכותבות‪ ,‬הפועלת בהתנדבות מלאה‬ ‫ולהזמין גם אתכם‪/‬ן להצטרף לקהילה שלנו‬ ‫ולתרום את הרעיונות והדעות שלכם‪/‬ן‬ ‫לשיח החינוכי בישראל‪.‬‬ ‫אנחנו מקווים שתיהנו ותועשרו מהגיליון‬ ‫המודפס ומאחלים לכם שנת חינוך מצוינת!‬

‫צוות ״הגיע זמן חינוך״‬

3

2015

‫‪06‬‬

‫מומחיות היא לא (רק) עניין‬ ‫של ניסיון ‪ /‬רועי ציקורל על פי פרופסור ג’ון האטי‬

‫‪09‬‬

‫מה גרם למנכ״ל מיקרוסופט ישראל‬ ‫לעבור להוראה? ‪ /‬יגאל טרטקובסקי‬

‫‪12‬‬

‫הדור הבא של המהנדסים‪-‬‬ ‫הן מהנדסות ‪ /‬אורנה לביא ואור ב‪ .‬שמש‬

‫‪16‬‬

‫מורה הפכה לתלמידה ליומיים ‪ -‬ונדהמה‬ ‫ממה שגילתה‬

‫‪18‬‬

‫‪ 5‬דרכים בהן מורים ותיקים יכולים לשנות את‬ ‫חייהם של מורים חדשים‬

‫‪22‬‬

‫מורה לחיקוי‪ :‬מורים מעולים מספרים‬ ‫על המורים שלהם ‪ /‬רועי ציקורל‬

‫‪26‬‬

‫הערכת מורים והעלאת שכרם‪ :‬ההשקעה הכלכלית‬ ‫הנבונה ביותר ‪ /‬איתי מזרב‬

‫‪31‬‬

‫ללמוד מהטובים ביותר‪ :‬איך מדינות‬ ‫בעולם מעלות את רמת ההוראה? ‪ /‬אור ב‪ .‬שמש‬

‫‪38‬‬

‫לשמור את העין על הכדור‪ :‬מאמן הספורט‪ ,‬המורה‬ ‫למתמטיקה ומה שביניהם ‪ /‬אלי הורביץ‬

‫‪40‬‬

‫אימון במקום שיעורי בית?‬

‫‪42‬‬

‫בחנו את עצמכם‪ :‬האם אתם מורים איכותיים?‬

‫‪47‬‬

‫תעזבו את הילד‬

‫‪52‬‬

‫מה עובד בחינוך? ‪ 8‬דברים שכל בית‪-‬ספר יכול לעשות‬ ‫כבר מה‪ 1-‬לספטמבר ‪ /‬ג’ון האטי בתרגום ועריכת אור ב‪ .‬שמש‬

‫‪56‬‬

‫אופטימיות זהירה‪ :‬האינפוגרפיקה על מצב החינוך‬ ‫שתגרום לכם לחייך ‪ /‬מערכת הגיע זמן חינוך‬

‫‪ /‬יגאל טרטקובסקי על פי אלכסיס וויגינס‬

‫‪ /‬אור ב‪ .‬שמש על פי דבורה ביאלר‬

‫‪ /‬גיל ברנד‬ ‫‪ /‬אור ב‪ .‬שמש‬

‫‪ /‬מורה לפיזיקה‬

‫הגיע זמן חינוך‬ ‫כותבים‪:‬‬ ‫אור ב‪ .‬שמש‬ ‫אורנה לביא‬ ‫איתי מזרב‬ ‫אלי הורביץ‬ ‫גיל ברנד‬ ‫יגאל טרטקובסקי‬ ‫רועי ציקורל‬ ‫ומורה אחת נהדרת לפיזיקה שבחרה להישאר בעילום שם‬ ‫איורים‪:‬‬

‫יערה בר‬ ‫תום אנגלר‬ ‫מורין גלימר‬ ‫עדי מרנין‬ ‫עורכת המגזין‪:‬‬

‫אור ב‪ .‬שמש‬ ‫עריכה‪:‬‬ ‫אור ב‪ .‬שמש‬ ‫יגאל טרטקובסקי‬ ‫רועי ציקורל‬

‫עיצוב גרפי‪ :‬יערה בר‬ ‫מיתוג‪ :‬שי ענבר‬ ‫דפוס‪ :‬ארט פולס‪ ,‬ירושלים‬ ‫© ‪ ,2015‬כל הזכויות שמורות ל״הגיע זמן‬ ‫‪www.edunow.org.il‬‬

‫חינוך״‬

‫בשורות הבאות נציג כמה ממסקנותיו של‬ ‫האטי‪ ,‬אותן מיישמים כבר היום מורות‬ ‫ומורים מומחים בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫חשיבותה של הטעות‬ ‫מורים מומחים יוצרים אקלים שבו שגיאות‬ ‫מתקבלות בברכה ותלמידים מרבים לשאול‬ ‫שאלות‪ .‬בכיתות של מורים אלה השתתפות‬ ‫פעילה היא הנורמה והתלמידים רואים‬ ‫בהשתתפות אקטיבית גורם התורם לבניית‬ ‫תדמיתם החיובית‪ .‬כדי לייצר נורמות למידה‬ ‫כאלה‪ ,‬המורים יוצרים אקלים מיטבי ללמידה‪,‬‬ ‫במסגרתו הם מזמנים סיטואציות בהן יש‬ ‫להם הזדמנות לתת לתלמידיהם משוב‪ ,‬מה‬ ‫שמצריך סבלנות וסובלנות לשגיאותיהם של‬ ‫התלמידים‪ ,‬מתוך ההבנה שהן מקור מרכזי‬ ‫לצמיחה ולמידה‪.‬‬ ‫ידע‬ ‫בגדול‪ ,‬אין הבדל בין מורים מומחים ומורים‬ ‫מנוסים מבחינת ”כמות” הידע שלהם בנושאי‬ ‫הלימוד או בנוגע לאסטרטגיות הוראה‪.‬‬ ‫הדבר שהופך מורים למורים מומחים הוא‬ ‫האופן שבו הם מארגנים ומציגים את הידע‪,‬‬ ‫התוכן והאופן שבו הם משתמשים בו‪ .‬מורים‬ ‫מומחים דואגים לארגן את הידע באופן יעיל‪,‬‬ ‫כך שיתחבר לחוויות הלמידה הקודמות של‬ ‫תלמידיהם ועושים בו שימוש גמיש‪ ,‬המשלב‬

‫נושאים שונים בהתאם לצרכי התלמידים‬ ‫וליעדים שהם מציבים להם‪.‬‬ ‫כבוד ואכפתיות‬ ‫יחס מכבד של המורה לתלמידיו כלומדים‬ ‫וכבני אדם‪ ,‬אכפתיות ומחויבות כלפי‬ ‫התלמידים‪ ,‬שמורגשים בכיתה ‪ -‬כל אלה‬ ‫הם מאפיינים של מורים מומחים‪ .‬הודות‬ ‫לכבוד שהמורים רוחשים לתלמידיהם‪ ,‬הם‬ ‫מסוגלים לזהות חסמים אפשריים ללמידה‬ ‫ולחפש דרכים כדי לגבור על חסמים אלה‪.‬‬ ‫הפתרון הוא לא הכל‬ ‫מורים מומחים יודעים לצפות מראש‬ ‫בעיות‪ ,‬אבל מאפשרים לעצמם מרחב‬ ‫לאלתור בפתרונן‪ .‬כאשר הם ניצבים בפני‬ ‫קושי בהוראה‪ ,‬מורים מומחים מקדישים‬ ‫יותר זמן‪ ‬להבנת הקושי‪ ‬מאשר למציאת‬ ‫דרכים שונות לפתרונו‪ .‬מבחינתם יש ערך‬ ‫לא רק לפתרון עצמו‪ ,‬אלא בעיקר לקושי‬ ‫ולגורמיו‪ .‬לכן הם מעוניינים במשוב ביחס‬ ‫לדרכי ההוראה שלהם וכאשר מתקבל משוב‬ ‫– הם מתייחסים אליו ומשתמשים בו‪.‬‬ ‫טיפוח מצוינות‪ ,‬מוטיבציה‬ ‫ותחושת מסוגלות‬ ‫מורים מומחים פועלים על מנת להביא את‬ ‫תלמידיהם לא רק להצטיינות‪ ,‬אלא למצוינות‪.‬‬

‫יצירת אקלים מיטבי‬

‫הגברת סיטואציות‬ ‫בהן יכולים לתת‬ ‫משוב לתלמידים‬ ‫‪6‬‬

‫שגיאות תמיד‬ ‫מתקבלות בברכה‬ ‫כמנוף ללמידה‬

‫תלמידים מרבים‬ ‫לשאול שאלות‬

‫השתתפות‬ ‫פעילה היא‬ ‫הנורמה‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫תלמידים רואים‬ ‫בהשתתפות גורם‬ ‫התורם לבניית‬ ‫תדמיתם החיובית‬

‫מומחיות היא לא (רק)‬ ‫עניין של ניסיון‬ ‫רועי ציקורל על פי פרופסור ג’ון האטי‬

‫בישראל ישנם הרבה מורות ומורים טובים שעושים‬ ‫את עבודתם נאמנה‪ ,‬מתוך שליחות ואהבה למקצוע‬ ‫ולתלמידים‪ .‬אבל מה הופך מורה טוב‪/‬ה למורה מעולה?‬

‫ברור לכולנו שכמו בכל פרופסיה‪ ,‬לזמן‬ ‫יש חשיבות‪ .‬כפי שרופא שראה כבר אלפי‬ ‫מטופלים יודע לאבחן את מצבו של חולה‬ ‫טוב יותר מרופא בשנותיו הראשונות‪ ,‬כפי‬ ‫שטייס רב ניסיון יודע לתפקד גם בתנאי‬ ‫לחץ ומצבים מורכבים‪ ,‬בהם טייס מתחיל‬ ‫היה מתקשה‪ ,‬כך גם מורים בעלי ידע וניסיון‬ ‫יכולים לתת מענה מדויק יותר לצורכי‬ ‫תלמידיהם ולעשות שימוש במגוון כלים‬ ‫וטכניקות שלא תמיד עומדים לרשותם של‬ ‫מורים מתחילים‪ .‬אבל האם ניסיון הוא הוא‬ ‫הגורם המבדיל? האם הדבר שמקנה למורים‪,‬‬ ‫רופאים או טייסים מנוסים את היתרון הוא‬

‫רק הניסיון שלהם‪ ,‬או שמדובר גם במשתנים‬ ‫אחרים כגון שליטה בפרקטיקות‪ ,‬בתפיסות‬ ‫ובשיטות העבודה ‪ -‬משתנים שהופכים‬ ‫אותם למומחים? בדיוק בשביל לענות על‬ ‫השאלה הזו פנה פרופסור ג׳ון האטי‪ ,‬אחד‬ ‫מחוקרי החינוך המשפיעים בעולם‪ ,‬לספרות‬ ‫המקצועית וערך ניתוח מקיף של מחקרים‬ ‫רבים העוסקים בפרקטיקות ההוראה‬ ‫של מורים‪ .‬במאמרו ״מהם ההבדלים בין‬ ‫מורה‪-‬מומחה ובין מורה‪-‬מנוסה?״‪ ,‬מציג‬ ‫האטי את מסקנותיו‪ .‬כעת עובד המאמר גם‬ ‫לאינפוגרפיקה נוחה ופשוטה שמציגה את‬ ‫הדברים שהופכים מורים ‪ -‬למורים מומחים‪.‬‬

‫תקשורת בינאישית ואכפתיות‬ ‫מורים מומחים‪:‬‬

‫מורים מנוסים‪:‬‬

‫איורים‪ :‬מורין גלימר‬

‫רוחשים כבוד לתלמידיהם כלומדים וכבני‬ ‫אדם‪ .‬מפגינים אכפתיות‪ ,‬מחוייבות ומעורבות‬ ‫מזהים חסמים אפשריים וגוברים אליהם‬

‫נוטים לשמור מרחק וריחוק‬ ‫פסיכולוגי גדול יותר בינם‬ ‫לבין תלמידיהם‬

‫רגישים במיוחד לצרכי תלמידיהם‬ ‫‪2015‬‬

‫‪7‬‬

‫מה גרם למנכ״ל‬ ‫מיקרוסופט‬ ‫ישראל לעבור‬ ‫להוראה?‬

‫יגאל טרטקובסקי‬

‫במהלך השנה האחרונה התפרסמה במגזין סדרת ראיונות‬ ‫תחת הכותרת‪ ‬״ממשרדי ההייטק לכיתת הלימוד״‪ ,‬המספרת‬ ‫את סיפורם של האנשים שהחליטו לעזוב עבודות‬ ‫במקצועות נחשבים‪ ,‬ללכת אחר הלב ובחרו בהוראה‪ .‬אחד‬ ‫האנשים ששיתף אותנו בסיפורו הוא אבי נתן‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫מיקרוסופט ישראל בין השנים ‪:2001-2008‬‬ ‫‪ ‬למה חינוך?‬

‫ההתלבטות הייתה קשה?‬

‫כי זה הדבר הכי משמעותי וקריטי‬ ‫בישראל‪ .‬אם הייתי ראש ממשלה והייתי‬ ‫צריך לבחור בין תקציב בריאות לחינוך –‬ ‫הייתי בוחר בחינוך‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬תוך כדי העבודה‬ ‫במיקרוסופט‪ ,‬הבנתי שאני‬ ‫רוצה לעסוק בתחום‪.‬‬ ‫זה אתגר גדול‪ ,‬אבל חיפשתי‬ ‫דברים שייתנו לי סיפוק‬ ‫ואוכל באמצעותם לעשות‬ ‫שינוי‪ .‬הבנתי שאם אני רוצה‬ ‫באמת לעזור‪ ,‬אני צריך להכיר‬ ‫את המערכת מבפנים כמורה‪ .‬המורים הם‬ ‫הלב הפועם של המערכת‪.‬‬

‫ההחלטה לא הייתה קשה‪ .‬החלטתי לפרוש‬ ‫ממיקרוסופט עוד לפני שהחלטתי להיות‬ ‫מורה‪ .‬ההחלטה להיות מורה הייתה בעצם‬ ‫לקיחת מחויבות ‪ -‬הוראה זה תפקיד‬ ‫עם מחוייבות גדולה ולו״ז קבוע‪.‬‬ ‫אתה מגיע למערכת שעובדת בצורה‬ ‫מסוימת‪ ,‬בניגוד למה שהתרגלתי‪,‬‬ ‫ואני לא יכול לשלוט במה שקורה‪,‬‬ ‫בקצב ההתקדמות ובדרך שאני‬ ‫מאמין‪ .‬זה חלק מהשליחות‪,‬‬ ‫לשנות מבפנים‪ .‬במיקרוסופט‬ ‫הרגשתי שהעשיה שלי משמעותית‬ ‫לאנשים שאיתי והיה לי חשוב להמשיך להיות‬ ‫משמעותי לאנשים‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫תהליך פתרון בעיות‬ ‫מיומנים בצפיה מראש של‬ ‫בעיות ובפתרונן ע"י אלתור‬ ‫נוטים להקדיש יותר זמן‬ ‫להבנת הקושי מאשר‬ ‫למציאת דרכים לפתרונו‬ ‫נוטים לנהל מעקב שוטף אחר‬ ‫ניסיונותיהם לפתרון הבעיה‬ ‫מעוניינים במשובים‬ ‫ומשתמשים בהם‬

‫הם לא רואים בהישגים לימודיים את היעד‬ ‫הבלעדי ולא מסתפקים בציונים גבוהים‪ ,‬אלא‬ ‫גם שואפים להניע את תלמידיהם ללמידה‬ ‫שמבוססת על הבנה עמוקה‪.‬‬ ‫על מנת לפתח מצוינות בקרב תלמידיהם‪,‬‬ ‫מורים מומחים מחזקים את המודעות‬ ‫העצמית של התלמידים בתהליך הלמידה‬ ‫ואת תחושת המסוגלות העצמית שלהם‪,‬‬ ‫מציבים לתלמידיהם יעדים מאתגרים ואינם‬ ‫מסתפקים רק במשימות שבהן הם מתבקשים‬ ‫“לעשות כמיטב יכולתם”‪.‬‬ ‫ברוב הכיתות הרגילות‪ 80% ,‬מזמן‬ ‫השיעור מוקדש לדיבור של המורה בעוד‬ ‫התלמידים מקשיבים‪ .‬בכיתותיהם של‬ ‫מורים מומחים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬זמן רב יותר‬ ‫מוקדש לעיסוק של התלמידים במשימות‬ ‫מאתגרות‪ .‬המורים מאמינים בתלמידיהם‬

‫ולכן מאתגרים אותם ומציבים להם יעדים‬ ‫שאפתניים‪ .‬כדי לבחור את היעדים ולסייע‬ ‫לתלמידים להגיע למצוינות‪ ,‬מורים מומחים‬ ‫נעזרים במשוב‪ ,‬שמסייע להם לבדוק את‬ ‫השערותיהם בנוגע ללמידה של כל תלמיד‪.‬‬ ‫בהתאם לממצאיהם מהמשוב‪ ,‬הם בוחרים‬ ‫בין אסטרטגיות הוראה שונות‪ ,‬אותן הם‬ ‫מתאימים לכל תלמיד‪ .‬גם בהמשך‪ ,‬תוך כדי‬ ‫ההוראה‪ ,‬הם בודקים כל הזמן את יעילות‬ ‫שיטות ההוראה אותן הם מיישמים ופועלים‬ ‫לשנותן ולהתאימן במקרה הצורך‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬בהוראה ניסיון הוא לא הכל‪.‬‬ ‫מורים מומחים הנם מורים שמאמצים‬ ‫פרקטיקות ייחודיות ויעילות בהוראה‪,‬‬ ‫שמסייעות לתלמידיהם ללמוד‪.‬‬

‫מוטיבציה ומעורבות רגשית‬ ‫אינם רואים בהישגים‬ ‫לימודיים יעד בלעדי‬

‫תחושת האחריות‬ ‫משפיעה על רגשותיהם‬

‫מחזקים מודעות עצמית של‬ ‫תלמידים בתהליך למידה‬ ‫ותחושת מסוגלות עצמית‬

‫מגלים יותר מעורבות‬ ‫רגשית בהצלחות ובכשלונות‬ ‫המקצועיים שלהם‬

‫מקדישים את מרבית הזמן‬ ‫בכיתה לעיסוק של תלמידים‬ ‫במשימות מאתגרות‬

‫שואפים להניע ללמידה‬ ‫לקראת הבנה מעמיקה ולא‬ ‫רק הפגנת ביצוע או מיומנות‬

‫מציבים משימות מאתגרות‬ ‫בהתאמה ליכולות התלמידים‬

‫‪2015‬‬

‫‪9‬‬

‫המורה‪ .‬הדיאלוג בין המורה לתלמיד נשאר‬ ‫אותו הדבר‪ :‬המורה נשאר המורה והעזרים‬ ‫הטכנולוגיים צריכים להיות משניים‪ ,‬כדי‬ ‫לאזן את הטרנד הקיים‪ .‬‬ ‫אני אומר שבמהותו ‪ -‬המחר צריך להיות‬ ‫דומה להווה‪ .‬גם המחר וגם ההווה דורשים‬ ‫לפתח אצל התלמיד יכולות כמו עבודת‬ ‫צוות‪ ,‬נחישות‪ ,‬כח רצון‪ ,‬סקרנות‪ ,‬אופטימיות‬ ‫ועמידות ‪ -‬זה שורש העניין‪ .‬בית הספר‬ ‫ומערכת החינוך צריכים לחשוב איך לפתח‬ ‫את זה‪ .‬גם בקרב תלמידים מתקשים וגם‬ ‫בקרב תלמידים חזקים שביה”ס קל להם‬ ‫מדי‪ .‬מתוך הראיה של המהות הזו צריך‬ ‫לשנות פרקטיקות וטכנולוגיות כדי לשרת‬ ‫את המטרה‪.‬‬ ‫אם היית שר החינוך‪ ,‬מהו‬ ‫השינוי הראשון שהיית עושה במערכת‬ ‫החינוך?‬

‫התפיסה צריכה להיות שהמורים הם המרכז‪,‬‬ ‫הם המערכת‪ .‬לדאוג שהמורה יוכל להיות‬

‫הכי יעיל שהוא יכול‪ ,‬לעזור לו להצליח‪ .‬בכדי‬ ‫לאפשר שיפור מתמשך‪ ,‬צריך לייצר תרבות‬ ‫של ארגון לומד בתוך בית הספר‪ .‬זו לא עוד‬ ‫רפורמה‪ ,‬זו המהפכה שנדרשת‪.‬‬ ‫תובנה חשובה שלמדת כמורה?‬ ‫‪ ‬‬ ‫לראות את הילד כמישהו שרוצה שיראו‬ ‫אותו‪ .‬להצליח כמורה להראות לילד שאתה‬ ‫רואה את זה‪ .‬ידעתי את זה לפני זה‪ ,‬אבל‬ ‫כשהתחלתי ללמד באמת התחלתי להבין‪.‬‬

‫התפיסה צריכה להיות‬ ‫שהמורים הם המרכז‪ ,‬הם‬ ‫המערכת‪ .‬לדאוג שהמורה‬ ‫יוכל להיות הכי יעיל שהוא‬ ‫יכול‪ ,‬לעזור לו להצליח‪.‬‬ ‫בכדי לאפשר שיפור מתמשך‬ ‫צריך לייצר תרבות של ארגון‬ ‫לומד בתוך בית הספר‪.‬‬

‫איורים‪ :‬יערה בר‬

‫‪10‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫אם הייתי ראש ממשלה והייתי צריך לבחור בין‬ ‫תקציב בריאות לחינוך – הייתי בוחר בחינוך‪.‬‬ ‫חיפשתי דברים שייתנו לי סיפוק ואוכל באמצעותם‬ ‫לעשות שינוי‪ .‬הבנתי שאם אני רוצה באמת לעזור‪,‬‬ ‫אני צריך להכיר את המערכת מבפנים כמורה‪ .‬המורים‬ ‫הם הלב הפועם של המערכת‪.‬‬

‫מה הכי קשה בלהיות מורה?‬

‫כשאני מסתכל על המורה הצעיר בתהליך‬ ‫הרגיל‪ ,‬זה העדר משוב והעדר הכרה – של‬ ‫התלמידים‪ ,‬החברה והמערכת‪ .‬זה קשה שלא‬ ‫נותנים לך את האנרגיה שהמקצוע הזה דורש‪.‬‬ ‫עם הנסיון האישי שלי‪ ,‬אני יותר מסתכל‬ ‫על זה כאתגר‪.‬‬ ‫מה למדת בהייטק שעוזר לך להיות‬ ‫מורה טוב?‬ ‫מה הכי מדהים בלהיות מורה?‬

‫למי שמבחוץ‪ ,‬קשה להעריך כמה התפקיד‬ ‫מורכב‪ .‬הוא דורש אינטיליגנציה‪ ,‬אינטילגנציה‬ ‫רגשית‪ ,‬יכולת לעבוד עם קבוצה גדולה‪,‬‬ ‫מיומנויות של השפעה ומשמעת‪ ,‬הבנה‬ ‫פדגוגית – כלומר איך ללמד ואסטרטגיות‬ ‫למידה‪ .‬והכל קורה בזמן אמיתי ‪ -‬רוב‬ ‫המקצועות לא מתרחשים בזמן אמיתי;‬ ‫כמהנדס‪ ,‬אתה יכול להתייעץ עם עמיתך‬ ‫בכל רגע‪ .‬כמורה‪ ,‬אתה חייב לפתור את הבעיה‬ ‫עכשיו‪ .‬זו הבנה מפתיעה – עד כמה זה מורכב‪.‬‬ ‫עוד דבר מדהים‪ ,‬בשבילי אישית‪ ,‬זה ברגע‬ ‫שאני מצליח לגעת בתלמיד‪ ,‬לגרום לו להרגיש‬ ‫מסוגל – זה אחד הדברים הכי מיוחדים שיש‬ ‫במקצוע‪ .‬אם אתה מצליח להשפיע עליו‬ ‫לאורך זמן‪ ,‬יש לזה אימפקט גדול‪.‬‬ ‫‪2015‬‬

‫סגנון הניהול שלי מההייטק די רלוונטי‬ ‫לכיתה‪ .‬אני לא אוהב לנהל מתוך סמכות‪,‬‬ ‫אלא מתוך הגיון ושכנוע‪ .‬אני רוצה שיבינו‬ ‫ויקבלו את מה שאני חושב‪ .‬חשוב לי גם‬ ‫לקבל את מה שהתלמידים חושבים ולא‬ ‫לנהל מגבוה‪ .‬בין אם אתה מפתח אנשים‬ ‫בהייטק או בכיתה‪ ,‬אתה צריך לאהוב את‬ ‫האנשים ולרצות בהצלחה שלהם – לשים‬ ‫אותם במרכז‪.‬‬ ‫כיצד מערכת החינוך יכולה להכשיר‬ ‫את התלמידים של היום לעולם‬ ‫של מחר?‬

‫כמי שבא מההייטק‪ ,‬הדבר הראשון שאני‬ ‫אומר למערכת החינוך הוא לא למהר עם‬ ‫הטכנולוגיה‪ .‬הטכנולוגיה צריכה לשרת את‬ ‫‪11‬‬

‫מדינת ישראל בבעיה‪ :‬עד לאחרונה‪ ,‬לאורך השנים‪,‬‬ ‫אנו עדים לירידה משמעותית באחוז התלמידים‬ ‫הלומדים ‪ 5‬יחידות פיזיקה ומתמטיקה‪ ,‬מה שמאיים‬ ‫על עתידה והמשכיותה של אומת הסטארט‪-‬אפ‪,‬‬ ‫כיפת הברזל ופרסי הנובל‪.‬‬

‫אם ממשיכים לחקור‪ ,‬מוצאים נתונים‬ ‫נוספים‪ ,‬מדאיגים אף יותר‪ ,‬שכן כמחצית‬ ‫מאוכלוסיית המדינה מלכתחילה נרתעת‬ ‫ממסלול זה; משרד החינוך הציג בוועדה‬ ‫לקידום מעמד האישה ב‪ 2013-‬כי במתמטיקה‪,‬‬ ‫פיזיקה‪ ,‬מדעי המחשב ואלקטרוניקה‪ ,‬ישנו‬ ‫פער בין שיעור הבנים והבנות הלומדים את‬ ‫המקצועות ברמת ‪ 5‬יח”ל‪.‬‬ ‫בתחום הפיזיקה למשל‪ ,‬מדובר בפער‬ ‫גדול – ‪ 34%‬בנות לעומת ‪ 66%‬בנים‪ ,‬פער‬ ‫שכמעט ולא השתנה בין השנים ‪.2001-2012‬‬ ‫במתמטיקה אחוז הבנות עומד כיום על ‪42‬‬ ‫בלבד‪ ,‬כאשר שיעור הבנות המצטיינות בכל‬ ‫רמות הלימוד גבוה משמעותית משיעור‬ ‫הבנים המצטיינים‪ .‬משרד החינוך משער כיום‬ ‫שחלק גדול מהמצטיינות ב‪ 4-‬יחידות היו‬ ‫יכולות ללמוד בהצלחה ‪ 5‬יחידות מתמטיקה‬ ‫– אם רק היו מעודדים אותן לבחור ולהישאר‬ ‫במסלול זה‪ .‬המשמעות של הנתונים הללו‬ ‫פשוטה מאוד – מקצועות מדעיים כגון‬ ‫פיזיקה‪ ,‬מדעי המחשב ומתמטיקה נשלטים‬ ‫על ידי גברים‪ .‬במקצועות הפיזיקה ומדעי‬ ‫המחשב בוחרות מעט מאוד תלמידות‪.‬‬ ‫במתמטיקה ייתכן שבוחרות תלמידות‬ ‫רבות בתחילה‪ ,‬אך אחוז גבוה מהן פורש‬ ‫מהמקצוע‪ ,‬גם אם ציוניהן גבוהים משל‬ ‫הבנים‪ .‬באופן אירוני‪ ,‬הבנות שבוחרות‬ ‫ומתמידות בלימודי מדעים מגיעות בממוצע‬ ‫להישגים מרשימים וגבוהים יותר מאלה של‬ ‫‪12‬‬

‫הבנים‪ ,‬מה שמלמד‪ ‬שלא מדובר בבעיה של‬ ‫יכולת‪ ,‬אלא שיש משהו בדרך שפשוט מקשה‬ ‫עליהן להגיע לקו הסיום‪.‬‬ ‫תופעה דומה קיימת גם בארצות הברית‬ ‫ובמדינות שונות באירופה; התופעה מדאיגה‬ ‫עוד יותר כאשר רואים שבמדינות אלו הפער‬ ‫במשכורות בין גברים לנשים במקצועות‬ ‫המדעיים והטכנולוגיים‪ ,‬קטן באופן משמעותי‬ ‫מהפער במקצועות אחרים (‪ 8-18%‬במקום‬ ‫‪ .)23-31%‬כלומר – הנשים שכן מגיעות‬ ‫למסלול זה – משתכרות שכר גבוה ועובדות‬ ‫במקצוע יוקרתי‪ .‬לכן העובדה שרק מיעוט‬ ‫התלמידות פונות למסלול זה – מהווה חסם‬ ‫בפני אפשרויות תעסוקה רווחיות ויוקרתיות‬ ‫לנשים שהן יהיו בעתיד‪ .‬היבט מטריד אחר‬ ‫של הפער‪ ,‬קשור ל”אחידות” האנשים‬ ‫העוסקים בתחומי המדעים והטכנולוגיה‪.‬‬ ‫היום ברור כי צוותי פיתוח וחשיבה‪ ,‬המכילים‬ ‫בתוכם שונות גדולה ‪ -‬יכולים לאפיין‪ ,‬לפתח‬ ‫ולפתור בעיות בצורה טובה ויצירתית יותר‪.‬‬ ‫כאשר רוב מכריע של העוסקים בתחום הם‬ ‫גברים‪ ,‬החברה מפסידה תפיסת עולם‪ ,‬ערכים‬ ‫ודרכי חשיבה של ‪ 50%‬מהאוכלוסייה‪.‬‬ ‫ברמה הלאומית בישראל‪ ,‬קיים חשש‬ ‫ממחסור באנשי מקצוע בתחומי המדעים‬ ‫וההנדסה ומיעוט הנשים בתחום מגביל‬ ‫את יכולת הצמיחה שלו‪ .‬בגלל תת הייצוג‬ ‫המשמעותי של בנות במקצועות המדעיים‪-‬‬ ‫טכנולוגיים‪ ,‬אנו רואים בהגדלת מספר‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫הדור הבא של‬ ‫המהנדסים ‪ -‬הן מהנדסות‬ ‫אורנה לביא ואור ב‪ .‬שמש‬

‫‪234‬‬ ‫‪- - +‬‬

‫=‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪c ac‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬

‫איורים‪ :‬יערה בר ועדי מרנין‬

‫‪2015‬‬

‫‪13‬‬

‫המצב הזה חייב להשתנות‬

‫כיום יש לא מעט תוכניות שמנסות להקטין‬ ‫את הפער ולהביא לכך שיותר בנות יבחרו‬ ‫ללמוד מתמטיקה‪ ,‬מדעים וטכנולוגיה באופן‬ ‫מוגבר כבר בגילאים צעירים‪.‬‬ ‫בין תוכניות אלו‪ ,‬יש שפונות לתלמידות‬ ‫בלבד‪ ,‬על מנת לעודדן לבחור ולהישאר‬ ‫במקצועות אלו‪ ,‬לדוגמא תוכניות “מובילות‬ ‫לטכניון”‪“ ,‬מדעניות העתיד” ו”סודקות את‬ ‫תקרת הזכוכית”‪.‬‬ ‫אנו מאמינים שהמפתח לשינוי הוא אתם –‬ ‫המורים והמנהיגים החינוכיים‪ .‬אתם יכולים‬ ‫לגרום לתלמידות להאמין ביכולותיהן ולבחור‬ ‫במקצועות המדעיים והטכנולוגיים‪.‬‬ ‫הפתרונות קיימים ‪ -‬מה עושים?‬

‫• קודם כל – הופכים להיות מודעים יותר‬ ‫להטיה הלא מודעת ול”עידוד השלילי”‬ ‫שהתלמידות מקבלות‪.‬‬ ‫ברגע שאנו מודעים להטיה התפיסתית –‬ ‫ניתן לנסות לתקן אותה ולהתחיל לעודד‬ ‫באופן אקטיבי בנות לפנות לתחומים אלה‪:‬‬ ‫• משנים את השפה – פנו אל הבנות באופן‬ ‫שמעריך את חוכמתן וחשיבתן לא פחות‬ ‫ממה שאתם עושים כלפי בנים‪.‬‬ ‫• נותנים מקום לבנות בכיתה – חשוב‬ ‫לתת מקום באופן אקטיבי לבנות בכיתות‬ ‫במקצועות המדעיים והטכנולוגיים‪.‬‬ ‫עודדו אותן לדבר‪ ,‬לענות על שאלות והעניקו‬ ‫להן משוב חיובי‪.‬‬ ‫ממחקר שנערך ב‪ ,MindCET -‬אשר בדק‬ ‫מורי פיזיקה שלהם הצלחה בגיוס והשארת‬ ‫תלמידות במקצוע זה‪ ,‬עולה כי גם מורים‬ ‫אשר אין להם מודעות לפערי המגדר‪ ,‬יכולים‬ ‫ליצור ולשמר כיתות מאוזנות על ידי הקפדה‬ ‫‪14‬‬

‫על מספר התנהגויות‪:‬‬ ‫• צרו יחסים משמעותיים עם התלמידים‬ ‫– טיב היחסים בין המורים לתלמידות‬ ‫נמצא כגורם משמעותי‪ ,‬שמשפיע על סיכויי‬ ‫הבחירה וההישארות במקצועות אלו‪.‬‬ ‫מערכת יחסים תומכת וקרובה עם התלמידים‬ ‫משפיעה באופן חיובי הן על בנים והן על‬ ‫בנות‪ ,‬אך נראה כי היבט זה משמעותי יותר‬ ‫לבנות‪.‬‬ ‫• צרו כיתה מגובשת ‪ -‬כאשר המגמה או‬ ‫קבוצת הלומדים מגובשת – התלמידות‬ ‫נוטות להישאר יותר‪.‬‬ ‫• הורידו את רמת התחרותיות בכיתה –‬ ‫מגמות טכנולוגיות ומדעיות נוטות להיות‬ ‫תחרותיות מאוד ובמחקרים נמצא שהדבר‬ ‫מפריע לבנות יותר מאשר לבנים‪ .‬בנות רבות‬ ‫מעידות שהן נמנעות מלהשתתף בתחרות‬ ‫בכיתה ולכן משתתפות פחות בשיעור‪.‬‬ ‫• בהוראתכם כוונו להבנה עמוקה של‬ ‫הנושאים והקפידו על למידה מתוך הקשר‬ ‫– מחקרים הראו שכאשר הלמידה מתמקדת‬ ‫בהבנה מעמיקה של החומר ובהבניית ידע תוך‬ ‫קשירה בין מושגים שונים וקישורו להקשר‬ ‫רחב יותר‪ ,‬שהינו בעל משמעות ללומדים –‬ ‫התלמידות נשארות ומצליחות יותר‪.‬‬ ‫• הגדירו מראש את הדרישות והציפיות‬ ‫– אל תהיו עמומים בהגדרת הציפיות‬ ‫מהתלמידים‪ ,‬הן בקשר להתנהלות בכיתה‬ ‫והן ביחס לדרישות הלימודיות‪ .‬כאשר יש‬ ‫הגדרות ברורות וגבוהות ליעדים‪ ,‬התלמידים‬ ‫יכולים להתנהל בתוך הגבולות בחופשיות‪,‬‬ ‫ביטחון ויצירתיות ‪ -‬בתנאים אלו ‪ -‬נראה‬ ‫שהתלמידות פורחות‪.‬‬ ‫• העבירו את המידע באופן מסודר ומאורגן‬ ‫– תלמידים ותלמידות לומדים טוב יותר‬ ‫כאשר המורה כותב‪/‬ת באופן מסודר על הלוח‬ ‫ומהלך השיעור ורצף היחידות מאורגן וידוע‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬נראה כי תלמידות נפגעות יותר‬ ‫במצבים של חוסר סדר‪.‬‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫התלמידות הבוחרות בלימודי המקצועות‬ ‫הללו כאמצעי להגדיל באופן משמעותי את‬ ‫כמות העוסקים במקצועות אלה בעתיד‪.‬‬ ‫למה זה קורה?‪ ‬‬

‫מחקרים שונים ניסו להסביר את מקור‬ ‫ההבדלים בין שיעורי הלמידה וההצלחה של‬ ‫בנים ובנות במקצועות מדעיים‪-‬טכנולוגיים‪.‬‬ ‫חלק מההסברים הציעו שאקלים הכיתה‬ ‫(אווירה תחרותית‪ ,‬הזמן שהמורה מעניק‬ ‫לשאלות) וטכניקות הוראה שונות (למידה‬ ‫פרונטלית לעומת ניסויי מעבדה‪ ,‬הטיה‬ ‫מגדרית בספרי לימוד‪ ,‬ועוד) הם המקור‬ ‫לפער‪ .‬מחקרים אחרים מציעים כי גורמים‬ ‫שמקורם בתהליכי חינוך וחיברות‪ ,‬שראשיתם‬ ‫בגיל הרך וממשיכים ללוות את הבנות‬ ‫והנשים לאורך חייהן‪ ,‬הם שגורמים לנטייתן‬ ‫של הבנות לבחור פחות בתחומים מדעיים‬ ‫וטכנולוגיים‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בצעצועים‬ ‫המוצעים לבנות‪ ,‬בדרך הדיבור אליהן ובהמשך‬ ‫בהתייחסות דיפרנציאלית של הורים ומורים‬ ‫לבנים ולבנות במהלך לימודיהם‪.‬‬

‫‪2015‬‬

‫עדויות לגורם זה נמצאו במחקרם של לביא‬ ‫וזנד‪ ,‬שהראו כי במתמטיקה ובמדעים‪,‬‬ ‫המורים נוטים להעריך יתר על המידה את‬ ‫יכולות הבנים ולהמעיט בערך הבנות ‪ -‬הם‬ ‫מצאו שבמבחנים אנונימיים בנות מקבלות‬ ‫ציונים גבוהים יותר במקצועות אלה‪ ,‬אבל‬ ‫במבחנים שמיים – המצב הפוך‪.‬‬ ‫החוקרים הגיעו למסקנה שבנות מקבלות‬ ‫ממוריהם “עידוד שלילי” ולכן פעמים‬ ‫רבות לא בוחרות במקצועות המדעיים‬ ‫והטכנולוגיים‪ .‬הם מוסיפים שההטיה‬ ‫המגדרית שהמורים והמורות יוצרים הינה‬ ‫לא מכוונת‪ ,‬ולא מודעת‪.‬‬ ‫אין בעיה‪ ,‬ולכן אין צורך בפיתרון‬

‫למרות הנתונים המדאיגים‪ ,‬ממחקר של‬ ‫זוהר וברונשטיין שבדק עמדות של מורים‬ ‫לנושא‪ ,‬עולה כי חלק ניכר מהמורים אינם‬ ‫מודעים לחומרת הפער המגדרי והיקפו‪.‬‬ ‫מכיוון שהם אינם מודעים לבעיה‪ ,‬הם כמובן‬ ‫אינם מנסים‪ ,‬או יודעים כיצד‪ ,‬לפתור אותה‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫“המורים נמצאים על הרגליים כל היום‪,‬‬ ‫זזים בעודנו מדברים וניגשים לתלמידים‪.‬‬ ‫אנחנו שוכחים שהתלמידים אינם זזים‬ ‫כלל‪ ,‬וזה מתיש”‬

‫‪03‬‬ ‫התלמידים מרגישים קצת כמו מטרד‬ ‫עבור המורים‬ ‫“היה לי קשה לספור כמה פעמים אמרו לנו‬ ‫להיות בשקט ולהקשיב”‪ ,‬אומרת וויגינס‪.‬‬ ‫״התחלתי לרחם על התלמידים‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהבנתי שמה שהם מגיבים אליו הוא‬ ‫העובדה שהם צריכים לשבת ולהקשיב כל‬ ‫היום‪ .‬זה דבר מאד קשה לעשות ולא משהו‬ ‫שאנחנו מבקשים ממבוגרים לעשות על‬ ‫בסיס יומי״‪ .‬וויגינס גם הבחינה שהייתה‬ ‫כמות משמעותית של ציניות שהופנתה‬ ‫מהמורים לעבר התלמידים בביה״ס בו קיימה‬ ‫את הניסוי והיא מודה שגם היא חוטאת בזה‬ ‫כמורה‪ .‬לטענתה‪ ,‬הציניות יוצרת מחיצה בין‬ ‫המורה לתלמיד; “הייתי בלחץ ובחרדה‪ .‬היו‬ ‫לי שאלות‪ .‬אם הבנאדם שאמור לענות לי‬ ‫על השאלות הללו עונה לי בגלגול עיניים‪,‬‬ ‫לא ארצה לשאול אותו שוב לעולם”‪.‬‬ ‫כדי לתת פתרון לסוגיה זו היא מציעה‬ ‫למורים‪:‬‬ ‫• להשתמש בחוויותיהם כהורים כשהם‬ ‫עונים על שאלות בכיתה ולהפגין סבלנות‬ ‫ואהבה כלפי התלמידים‪.‬‬ ‫• להחיל מדיניות של “חוסר ציניות” בכיתה‬ ‫ולבקש מהתלמידים שיעירו למורה‬ ‫על התנהלות צינית‪.‬‬ ‫• לאפשר זמן לשאלות לפני כל מבחן‬ ‫או פעילות‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫וויגינס סיפרה גם כי הניסוי שערכה‬ ‫עזר לה לפתח “הרבה יותר כבוד‬ ‫ואמפתיה כלפי התלמידים”‪.‬‬ ‫היא מעודדת מורים נוספים לבצע‬ ‫ניסויים דומים ולחלוק את ממצאיהם‬ ‫עם קהילת המורים‪.‬‬ ‫סיפורה של וויגינס זכה לתגובות של‬ ‫מורות ומורים מרחבי העולם שבחרו‬ ‫לבצע את הניסוי בעצמם‪ .‬גם בישראל‬ ‫זכה הסיפור לחשיפה רבה ברחבי‬ ‫הרשת ולקריאות מצד מורים ומנהלים‬ ‫לאמץ את את המתודה בבתי הספר‪.‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫יגאל טרטקובסקי על פי אלכסיס וויגינס‬

‫מורה הפכה לתלמידה‬ ‫ליומיים ‪ -‬ונדהמה ממה שגילתה‬ ‫האם מורים באמת מבינים את החוויה של תלמידיהם? כדי לענות על שאלה‬ ‫זו החליטה אלכסיס וויגינס‪ ,‬מורה בעלת ‪ 15‬שנות ותק‪ ,‬להתחקות אחר‬ ‫תלמידיה ולהפוך לתלמידת תיכון למשך יומיים‪ .‬היא החליטה לעשות כל מה‬ ‫שתלמידים אמורים לעשות‪ :‬להעתיק מהלוח‪ ,‬לפתור תרגילי מעבדה‪ ,‬לעשות‬ ‫מבחנים וכדומה‪ .‬הנה שלושה דברים שהיא למדה מתוך ההתנסות הזו‪:‬‬ ‫איורים‪ :‬עדי מרנין‬

‫‪02‬‬ ‫‪01‬‬ ‫תלמידים יושבים במשך כל היום‬ ‫והישיבה מתישה אותם‬ ‫חוץ מההליכה מכיתה לכיתה‪ ,‬וויגינס מצאה‬ ‫את עצמה יושבת במשך כל היום‪ .‬בסופו‬ ‫של יום היא מצאה עצמה אומרת “אני לא‬ ‫מאמינה כמה עייפה נהייתי במהלך היום”‪.‬‬ ‫במקום עייפות “חיובית” של סוף יום‬ ‫פרודוקטיבי‪ ,‬היא חוותה עייפות אנמית‬ ‫ומעיקה‪“ .‬אנו ‪ -‬המורים נמצאים על הרגליים‬ ‫כל היום‪ ,‬זזים בעודנו מדברים וניגשים‬ ‫לתלמידים‪ .‬אנחנו שוכחים שהתלמידים‬ ‫אינם זזים כלל‪ ,‬וזה מתיש”‪.‬‬ ‫פתרונות אפשריים שוויגינס מציעה‪:‬‬ ‫• לחייב התמתחות קצרה באמצע כל שיעור‪.‬‬ ‫• לשים סל קטן וכדור בכל כיתה ולעודד‬ ‫תלמידים לשחק בתחילת וסוף השיעורים‪.‬‬ ‫• לכלול בכל שיעור פעילות שמחייבת‬ ‫תלמידים לקום ולזוז‪.‬‬ ‫‪2015‬‬

‫תלמידים מקשיבים באופן פאסיבי‬ ‫‪ 90%‬מהזמן‬ ‫רוב היום מורכב מ״ספיגת מידע באופן‬ ‫פאסיבי‪ ,‬ללא עיבוד או התמודדות איתו״‪,‬‬ ‫כותבת וויגינס‪ .‬לתלמידים אחריהם‬ ‫התחקתה‪ ,‬כמעט שלא הייתה הזדמנות‬ ‫לדבר ולתרום לשיעור במהלך היום‪“ .‬זה‬ ‫גרם לי לחשוב על כמה מעט אוטונומיה יש‬ ‫לתלמידים‪ ,‬כמה מעט מהלימוד שלהם הוא‬ ‫בבחירתם ובאחריותם‪ .‬הרגשתי רע במיוחד‬ ‫על כל ההזדמנויות שאני פספסתי כמורה‬ ‫במובן זה”‪ .‬‬ ‫המלצותיה לצמצום התופעה‪:‬‬ ‫• קיום‪“ ‬מיני שיעורים” ‪ -‬בהם התלמידים‬ ‫פעילים ומקבלים הערכה המותאמת לסוגים‬ ‫שונים של למידה‪ ,‬תוך כדי עשייה פעילה‪.‬‬ ‫• למדוד באמצעות טיימר בכל שיעור כמה‬ ‫זמן המורה הרצה ללא השתתפות התלמידים‪.‬‬ ‫• להתחיל כל שיעור בחלק של “שאלות‬ ‫מהותיות”‪ ,‬שמאפשר לתלמידים לקבל‬ ‫תשובות על שאלות שעלו להם בעקבות‬ ‫השיעורים הקודמים או שיעורי הבית‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫‪1‬‬

‫ליצור חברויות‬

‫“בשנה הראשונה שלי הרגשתי שהצלחותיי‬ ‫ספורות וכישלונותיי רבים‪ .‬אני אסירת‬ ‫תודה על כך ששום מורה ותיק לא ביקר‬ ‫אותי או הוכיח אותי כשנכשלתי‪ .‬להפך‪,‬‬ ‫העמיתים שלי אפשרו לי לחלוק אתם את‬ ‫הקשיים‪ ,‬הצחיקו אותי והציעו הצעות‬ ‫לעתיד מניסיונם” (ג’וליה‪ ,‬מורה מפנסילבניה‬ ‫שהשתתפה במחקר)‪ .‬למורים חדשים יש‬ ‫לא מעט אתגרים בשנותיהם הראשונות‪.‬‬ ‫הם עלולים לחוש שהם טובעים במשימות‬ ‫ובקשיים ומבולבלים לעיתים קרובות‪.‬‬ ‫המורים הותיקים ככל הנראה לא יוכלו‬ ‫לפתור את כל אלה‪ ,‬אבל הם בהחלט יכולים‬ ‫להציע לעמיתיהם החדשים תמיכה מתמשכת‬ ‫וחברות‪ .‬אלו יגרמו למורים לחוש שהם לא‬ ‫לבד ולכל הפחות שיש מי ששומע ומכיר את‬ ‫הקשיים שלהם‪ .‬על החברות המתמשכת‬ ‫הזאת ניתן לבנות עולם ומלואו‪ ,‬באמצעות‬ ‫ליווי‪ ,‬סיוע והנחייה‪ .‬‬

‫‪2 ‬‬

‫לקדם שיתוף פעולה‬

‫״לפני שהתחלתי ללמד לא היה לי מושג‬ ‫איך להכין שיעורים‪ .‬אבל‪ ,‬הודות לנדיבותם‬ ‫של מורים אחרים‪ ,‬היו לי עד מהרה המון‬ ‫שיעורים איכותיים‪ ...‬רציתי לגמול להם‪,‬‬ ‫אז חלקתי עם אותם עמיתים רעיונות‬ ‫משלי״ (ג’וליה)‪ .‬המורים שהשתתפו במחקר‬ ‫שיוועו לשיתוף פעולה‪ .‬הם לא רצו רק לקבל‬ ‫רעיונות‪ ,‬אלא גם לחלוק עם אחרים רעיונות‪,‬‬ ‫משאבים ותובנות‪ .‬היענות של מורים ותיקים‬ ‫לרצון זה מסייעת למורים החדשים ובמקביל‬ ‫גורמת להם להרגיש שיש להם ערך והם‬ ‫יכולים להיתרם ולתרום לקהילה הבית‬ ‫ספרית‪ .‬למעשה‪ ,‬בהצעת שיתוף פעולה‬ ‫למורים החדשים‪ ,‬מורים ותיקים יכולים‬ ‫לשנות את דפוס הפעולה והנורמה הבית‬ ‫‪18‬‬

‫“לפני שהתחלתי ללמד‬ ‫לא היה לי מושג איך‬ ‫להכין שיעורים‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫הודות לנדיבותם של מורים‬ ‫אחרים‪ ,‬היו לי עד מהרה‬ ‫המון שיעורים איכותיים‪...‬‬ ‫רציתי לגמול להם‪ ,‬אז‬ ‫חלקתי עם אותם עמיתים‬ ‫רעיונות משלי”‬ ‫‪-‬ג’וליה‬

‫ספרית בין המורים כולם‪ :‬מורה ותיק אחד‬ ‫יכול לעבוד בשיתוף פעולה עם כמה מורים‬ ‫חדשים והם כבר יעבירו את זה הלאה‪ ,‬ישתפו‬ ‫פעולה עם אחרים ויסייעו למורים החדשים‬ ‫שיגיעו אחריהם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫לנווט יחד בסבך תוכנית‬ ‫‪ ‬‬ ‫הלימודים‬ ‫לעיתים קרובות ההיתקלות הראשונה של‬ ‫מורים עם תוכנית הלימודים היא‪ ...‬בתחילת‬ ‫השנה הראשונה שלהם להוראה‪ .‬הדרישה‬ ‫לעבוד לפי תוכנית מוגדרת ומסודרת‪,‬‬ ‫המציבה יעדים וסטנדרטים לתלמידים‬ ‫ולמורה‪ ,‬היא מורכבת ומאתגרת למרבית‬ ‫המורים החדשים‪ .‬לעשות זאת לבד – זה‬ ‫כמעט בלתי אפשרי‪ .‬כך למשל‪ ,‬דניאל‪ ,‬מורה‬ ‫מפנסילבניה‪ ,‬סיפר במחקר‪“ :‬כשאספתי‬ ‫מהתלמידים מטלות‪ ,‬הרגשתי אובד עצות;‬ ‫לא ידעתי איך אני אמור להעריך אותן‪ .‬מתי‬ ‫יוצא לסטודנט לקרוא עבודה של נער בן ‪?16‬‬ ‫לא ידעתי למה לצפות מהתלמידים שלי ולכן‬ ‫לא היה לי מושג איפה לתת משוב חיובי‬ ‫ואיפה להציע שיפור”‪.‬‬ ‫מורים ותיקים יכולים לעזור לעמיתים‬ ‫החדשים שלהם בשלל דרכים בתחום זה‪.‬‬ ‫הם יכולים לחלוק עמם מערכי שיעור‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫‪ 5‬דרכים בהן מורים‬ ‫ותיקים יכולים‬ ‫לשנות את חייהם של‬ ‫מורים חדשים‬ ‫איורים‪ :‬יערה בר‬

‫אור ב‪ .‬שמש על פי דבורה ביאלר‬

‫הסטטיסטיקה מראה כי מחצית‬ ‫מהמורים החדשים עוזבים את‬ ‫ההוראה בחמש השנים הראשונות‬ ‫לעבודתם‪ .‬אך מחקר חדש מעיד‪,‬‬ ‫כי מורים ותיקים יכולים לשנות את‬ ‫הסטטיסטיקה הזאת‪.‬‬ ‫דבורה ביאלר‪ ,‬חוקרת חינוך‪ ,‬מצאה‬ ‫שאחד הדברים המרכזיים שעיצב‬ ‫את החוויה של מורים חדשים ותרם‬ ‫להחלטה להמשך קריירה בהוראה או‬ ‫לסיומה‪ ,‬היה קיומה (או אי קיומה)‬ ‫של קהילה בבית הספר וכן התנהגויות‬ ‫יום‪-‬יומיות‪ ,‬בסיסיות‪ ,‬שהמורים‬ ‫‪2015‬‬

‫הותיקים מבצעים‪ ,‬שתומכות במורים‬ ‫החדשים ועוזרות להם להיקלט‬ ‫במקצוע החדש‪“ .‬סיפור של מורה‬ ‫חדש ממוקם בדרך כלל על אחד משני‬ ‫קצוות‪ :‬הדגשה של היתרונות הרבים‬ ‫הטמונים בחיי צוות קהילתיים מצד‬ ‫אחד‪ ,‬או טרוניות על האופי המבודד‬ ‫של התרבות הצוותית מצד אחר”‬ ‫מספרת ביאלר‪.‬‬ ‫הנה ‪ 5‬דרכים בהן מורים ותיקים‬ ‫יכולים לעזור למורים חדשים וליצור‬ ‫קהילה בית ספרית‪:‬‬ ‫‪19‬‬

‫למורים חדשים יש לא‬ ‫מעט אתגרים בשנותיהם‬ ‫הראשונות‪ .‬הם עלולים‬ ‫לחוש שהם טובעים במשימות‬ ‫ובקשיים ומבולבלים לעיתים‬ ‫קרובות‪ .‬המורים הוותיקים‬ ‫ככל הנראה לא יוכלו‬ ‫לפתור את כל אלה‪ ,‬אבל‬ ‫הם בהחלט יכולים להציע‬ ‫לעמיתיהם החדשים תמיכה‬ ‫מתמשכת וחברות‪.‬‬

‫כמה מילים על תפקידם של‬ ‫מנהיגים חינוכיים‪:‬‬ ‫על מנהיגים חינוכיים מוטלת האחריות‬ ‫להפוך את הכתוב לעיל מאוסף התנהגויות‬ ‫ספונטניות ולא יציבות‪ ,‬הנובעות מטוב לבם‬ ‫וה”ראש הגדול” של המורים הותיקים‪,‬‬ ‫לתרבות בית ספרית‪ .‬שיתוף הפעולה‪ ,‬ראוי‬ ‫שיתחיל מלמעלה‪ ,‬בתחושה שהמנהיגים‬ ‫יעבירו ‪ -‬כי האחריות הבית ספרית הינה‬ ‫משותפת לצוות כולו‪.‬‬ ‫“הידיעה שהנהגת בית הספר מעריכה‬ ‫שיתופי פעולה מסוג זה‪ ,‬עשויה להיות‬ ‫התמריץ שמורים זקוקים לו כדי לעשות‬ ‫את הצעד הראשון” מספרת ביאלר‪.‬‬ ‫מנהיגים בית ספריים שמצליחים במיוחד‬ ‫ביצירת אקלים בית ספרי תומך ומצמיח‪,‬‬ ‫הם בדרך כלל מי שמבינים ומעריכים את‬ ‫חשיבותה של הקהילה המקצועית בבית‬ ‫הספר ומציבים אותה גבוה בסדר העדיפויות‬ ‫הבית ספרי‪ .‬מתוך כך‪ ,‬הם מקצים לקהילה‬ ‫המקצועית בבית הספר משאבים כגון זמן‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫מקום‪ ,‬נתונים וטכנולוגיה‪.‬‬ ‫אחת הדרכים לקדם קהילה מקצועית‪ ,‬היא‬ ‫דרך מודל הפעולה של הקהילה המקצועית‬ ‫הלומדת – שמציבה למידה‪ ,‬שיתוף פעולה‬ ‫והבניית משמעות‪ ,‬בעדיפות בית ספרית‬ ‫עליונה‪ .‬אבל לא רק השקעת משאבים‬ ‫משמעותית ושינויים דרסטיים פועלים‪.‬‬ ‫גם שינוי מחשבתי ואף סמנטי‪ ,‬כגון מעבר‬ ‫לשימוש במושג “התלמידים שלנו” במקום‬ ‫“התלמידים שלך”‪ ,‬יכול להצביע על אחריות‬ ‫משותפת כזאת ולגרום לשינוי תפיסתי אצל‬ ‫צוות ההוראה‪.‬‬ ‫אז אם אתם מורים מנוסים או מנהיגים‬ ‫בית ספריים‪ ,‬אתם בוודאי מכירים היטב‬ ‫את התחושה של היותכם השפעה חיובית‬ ‫על חייהם של תלמידיכם‪ .‬כעת‪ ,‬אתם יכולים‬ ‫לנצל את ההזדמנות ולהשפיע לטובה על‬ ‫חייהם של הדור הבא של המורים וכך‬ ‫להפיץ את הידע והניסיון שרכשתם‪ ,‬לתרום‬ ‫להשארת מורים טובים במערכת ולשפר את‬ ‫איכות החינוך של עוד כל כך הרבה תלמידים!‬ ‫ואם אתם מורים מתחילים ‪ -‬נסו ליצור‬ ‫בעצמכם שיתופי פעולה עם מורים ותיקים‪,‬‬ ‫מהם אתם מרגישים שתוכלו ללמוד‪ .‬‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫איכותיים או לסייע להם בבניית והתאמת‬ ‫מערכים קיימים לכיתות שלהם‪ ,‬לבנות יחד‬ ‫מטלות המותאמות לתלמידים ולאחר מכן‬ ‫גם להעריך יחדיו לפחות את חלקן‪ .‬גם מעבר‬ ‫חד פעמי על תוכנית הלימודים‪ ,‬העלאת‬ ‫שאלות‪ ,‬מחשבות ורעיונות ‪ -‬יכולה לעשות‬ ‫פלאים‪ .‬כל אלו יקלו על המורים החדשים‬ ‫להסתגל להוראה‪ ,‬כך שהם יוכלו להתרכז‬ ‫יותר בהתאקלמות‪ ,‬פדגוגיה ורפלקציה על‬ ‫ההוראה שלהם ופחות בניסיונות להבין מה‬ ‫תוכנית הלימודים דורשת‪ ,‬ו״להמציא את‬ ‫הגלגל״ בכל שיעור מחדש‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫להתמודד יחד עם קשיים‬ ‫הקשורים לתלמידים‬

‫מורים חדשים (כמו כל המורים) צריכים‬ ‫להתמודד עם בעיות משמעת‪ ,‬עם תלמידים‬ ‫המתקשים להבין את החומר וכן עם‬ ‫התלמידים שמתקדמים ומשתעממים‬ ‫בשיעורים‪ .‬מורים ותיקים יכולים לסייע‬ ‫לעמיתיהם המתחילים להתמודד עם אתגרים‬ ‫פרטניים כאלה‪ .‬מורים ותיקים‪ ,‬לעיתים‬ ‫קרובות‪ ,‬מכירים את התלמידים היטב‬ ‫והצליחו כבר למצוא פתרונות אפקטיביים‬ ‫למצבים אלו‪ .‬לכן‪ ,‬המורים הותיקים יכולים‬ ‫לתת רעיונות לעמיתיהם הצעירים ואף לסייע‬ ‫להם באופן אקטיבי‪ ,‬אם הדבר נדרש ואפשרי‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫לפתוח את דלתות‬ ‫הכיתה ללמידה‬

‫״התבוננות במורים אחרים עזרה לי לתת‬ ‫תוקף לשיטות ההוראה שלי והפיחה בי‬ ‫ביטחון שפעמים רבות קשה מאוד לרכוש‬ ‫כשאתה בשנת ההוראה הראשונה שלך‪,‬‬ ‫כשדלת הכיתה סגורה ואתה בעין הסערה״‬ ‫(אליזבת’‪ ,‬מורה ממרילנד שהשתתפה‬ ‫במחקר)‪.‬‬ ‫‪2015‬‬

‫מורים חדשים נוטים להעדיף שיתוף פעולה‬ ‫ולהוטים ללמוד ממורים אחרים‪.‬‬ ‫הם מצפים בדרך כלל להמשיך ללמוד איך‬ ‫להיות מורים גם אחרי שהתקבלו לעבודה‬ ‫ובילו את יומם הראשון בכיתה‪.‬‬ ‫האנשים שהם הכי רוצים ללמוד מהם‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬הם מי שכבר עושים את העבודה שהם‬ ‫אמורים לעשות – המורים הותיקים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אם רק יהיה מי שיפתח עבורם את‬ ‫דלתות הכיתה ויאפשר להם ללמוד –‬ ‫הם ימשיכו להתקדם וללמוד בשנותיהם‬ ‫הראשונות ויהפכו להיות מורים טובים‬ ‫יותר‪ .‬כאשר מאפשרים למורים לצפות‬ ‫בשיעורים של עמיתיהם ובמיוחד כאשר‬ ‫מורים ותיקים מציעים לעמיתיהם החדשים‬ ‫לצפות בשיעורים שלהם‪ ,‬הלמידה פורחת‪.‬‬ ‫מורה שממש רוצה לעזור‪ ,‬יכול לקיים מפגש‬ ‫עם המורה החדש לאחר הצפייה ובמפגש‬ ‫זה לשוחח על השיעור ולהבין את התנהלות‬ ‫המורה המנוסה לעומק‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫ד”ר עביר עאבד‪ ,‬מורה לכימיה בתיכון‬ ‫הגליל בנצרת‪ ,‬מספרת על המורה שלה ‪-‬‬ ‫מוניר בשארה‪:‬‬ ‫מוניר לימד אותי מתמטיקה‪ ,‬כאשר הסטיגמה‬ ‫שהייתה אז ואני מניחה שעדיין קיימת במידת‬ ‫מה עד היום‪ ,‬היא שמתמטיקה ובנות הם‬ ‫שני עולמות נפרדים‪ ,‬הפוכים ומנוגדים‪.‬‬ ‫אבל מוניר הצליח לנפץ את המיתוס הזה‪.‬‬ ‫הלמידה לא הייתה פשוטה כי למוניר היו‬ ‫דרישות וציפיות גבוהות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא‬ ‫שידר אכפתיות‪ ,‬חום‪ ,‬תמיכה ופרגון והתייחס‬ ‫לכל תלמיד ‪ -‬כאדם‪ .‬הוא תמיד היה שם‬ ‫כשהיינו צריכים אותו – עודד ונטע בנו‬ ‫אמונה שאנחנו מסוגלים‪ .‬מוניר הוא אדם‬ ‫הנושם אהבה גדולה ומסירות רבה למקצוע‬ ‫ולתלמידיו‪ .‬אני זוכרת שהתשוקה למקצוע‬ ‫בערה בו‪ .‬כך‪ ,‬מוניר הצליח להפוך את מקצוע‬ ‫המתמטיקה “המאיים” לכאורה‪ ,‬למקצוע‬ ‫מדהים ביופיו‪ ,‬מהנה ומאתגר‪ .‬בכניסתו‬ ‫לכיתה שלו שרר שקט מכבד‪ :‬שקט השמור‬ ‫לאדם שמעריצים ואוהבים‪.‬‬ ‫כל אלו העצימו אותי וגרמו לי אישית‬ ‫לרצות להגיע רחוק יותר‪ ,‬רצון שהתבטא‬ ‫בביצועים ומאמץ רב להגיע למטרה; אני‬

‫‪22‬‬

‫זוכרת שלקראת כל בחינה הייתי מסוגלת‬ ‫לשבת שעות על גבי שעות לפתור תרגילי‬ ‫חזרה‪ .‬עשיתי זאת ברצון והרגשתי עונג‬ ‫וגאווה גדולה בכל פעם שהצלחתי במשימה‬ ‫שהוא הגדיר כמורכבת‪.‬‬ ‫במחשבה לאחור‪ ,‬אני משוכנעת כי הגישה‬ ‫של המורה והתנהלותו בכיתה‪ ,‬קובעת את‬ ‫התוצאה בסופו של דבר‪ .‬את הדבר הזה‬ ‫לקחתי איתי ואני מיישמת אותו בכיתותיי‪.‬‬ ‫המשוב החיובי שאני מקבלת מתלמידיי‬ ‫לאורך כל שנות ההוראה‪ ,‬במשך יותר משני‬ ‫עשורים‪ ,‬מעיד כי לא הרמה האקדמית‬ ‫ההתחלתית של התלמידים וגם לא מספר‬ ‫התלמידים בכיתה‪ ,‬אלא מורה טוב‪ ,‬שמאמין‬

‫“לא הרמה האקדמית‬ ‫ההתחלתית של התלמידים‬ ‫וגם לא מספר התלמידים‬ ‫בכיתה‪ ,‬אלא מורה טוב‪,‬‬ ‫שמאמין כי כל תלמיד רוצה‬ ‫ומסוגל להצליח‪ ,‬עושה את‬ ‫כל ההבדל!”‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫מורה לחיקוי‪:‬‬ ‫מורים מעולים‬ ‫מספרים על‬ ‫המורים שלהם‬ ‫איורים‪ :‬תום אנגלר‬

‫רועי ציקורל‬

‫מורים איכותיים ומיוחדים יכולים‬ ‫לשנות את חייהם של תלמידיהם‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כמעט לכולנו יש מורים‬ ‫שהשפעתם נחרטה עמוק בנפשנו‪.‬‬ ‫מורים אלו תרמו לא מעט לעיצוב‬ ‫של מי שאנחנו היום‪.‬‬ ‫רבים מאתנו חלמו וחולמים להפוך‬ ‫למורים כאלו‪ ,‬כמו שהיו לנו‪ :‬מורים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬מלהיבים ומעניינים‪ .‬מורים‬ ‫שיגרמו לתלמידים להאמין בעצמם‪,‬‬ ‫להיות מרותקים לתוכן השיעורים‪,‬‬ ‫להמשיך לחקור ולהתעניין בתחום‬ ‫הידע‪ .‬אספנו כמה מורים מעולים‬ ‫כאלה וביקשנו מהם לספר על המורים‬ ‫שלהם ‪ -‬האנשים שהשפיעו עליהם‬ ‫והביאו אותם בסוף להוראה‪ .‬אתם‬ ‫מוזמנים להתרגש יחד איתנו‪:‬‬ ‫‪2015‬‬

‫‪23‬‬

‫כי כל תלמיד רוצה ומסוגל להצליח‪ ,‬עושה‬ ‫את כל ההבדל!‬ ‫‪ ‬‬ ‫איריס כהנא‪ ,‬מורה למתמטיקה‬ ‫מבית‪-‬הספר שרת בנתניה‪ ,‬כותבת על‬ ‫מורתה ‪ -‬שושנה אברהם‪:‬‬ ‫המחנכת שלי בתיכון‪ ,‬שהיום מנהלת את בית‬ ‫הספר בו אני מלמדת (בו ‪ 40%‬מהמורים הם‬ ‫בוגרי בית הספר) היא ד”ר שושנה אברהם‪.‬‬ ‫שוש הקפידה על קיום שיח סובלני ומכבד‬ ‫בשיעורי חינוך‪ ,‬דבר שהיה מאוד קשה בכיתה‬ ‫בה למדו חמישה חברי “השומר הצעיר”‬ ‫מצד אחד‪ ,‬שלושה תלמידים דתיים (שהיום‬ ‫הם דיינים בבית הדין הדתי ומקיימים אורח‬ ‫חיים חרדי לגמרי) ואנחנו‪ ...‬אלה שבאמצע‪.‬‬ ‫במרבית השיעורים הועלה נושא לדיון וקולו‬ ‫של כל אחד נשמע‪ .‬לעיתים היו ויכוחים‬ ‫קולניים‪ ,‬אבל שוש דאגה לשמירה על תרבות‬ ‫השיח ואיפשרה לכולם לבטא את עמדותיהם‬ ‫ללא חשש‪ .‬בכך היא לימדה אותי כמורה‬ ‫וכמחנכת‪ ,‬כמה חשוב לקיים שיעורי חינוך‬ ‫משמעותיים ולא לוותר עליהם בשום אופן‪.‬‬ ‫קובי שוורצבורד‪ ,‬מורה לפיזיקה מתיכון‬ ‫ליאו באק בחיפה והזוכה בפרס טראמפ‬ ‫להוראה איכותית לשנת ‪ ,2013‬כותב על‬ ‫מורתו ‪ -‬ריקי ברמן‪:‬‬ ‫המורה שהכי השפיעה עלי והכי זכורה לי‪,‬‬ ‫היא המורה שלי למתמטיקה בתיכון עירוני‬ ‫ג’ בחיפה ‪ -‬הגברת ריקי ברמן‪.‬‬ ‫בתור תלמיד שלא אהב במיוחד ללמוד‪,‬‬ ‫שיעורי המתמטיקה עם ריקי היו השיעורים‬ ‫שלהם חיכיתי והיו לי נקודת אור במשך היום‪.‬‬ ‫היא תמיד ידעה לתת מקום לנקודות החוזק‬ ‫שלי‪ ,‬עודדה אותי והעבירה את השיעורים‬ ‫באווירה נעימה ומהנה‪.‬‬ ‫היא ידעה להגיע אלי ולגרום לי להאמין‬ ‫בעצמי וביכולות שלי ובכך גרמה לי לאהוב‬ ‫מתמטיקה‪ ,‬להתאמץ ולהשקיע‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫לפני כשנה יצא לי לפגוש את ריקי באירוע‬ ‫בו הרציתי בנושא‪“ :‬כיצד אפשר ללמד‬ ‫פיזיקה עם חוויה ותשוקה”‪ .‬התרגשתי מאוד‬ ‫במפגש המפתיע ובתחילת דברי הקדשתי את‬ ‫ההרצאה למורה שלי למתמטיקה‪ ,‬לה אני‬ ‫חייב את האהבה הראשונה שלי למתמטיקה‪,‬‬ ‫שפתחה לי את עולם המדע לאחר מכן‪.‬‬ ‫תודה לך ריקי‪ .‬‬

‫״היא ידעה להגיע אלי ולגרום‬ ‫לי להאמין בעצמי וביכולות‬ ‫שלי ובכך גרמה לי לאהוב‬ ‫מתמטיקה‪ ,‬להתאמץ ולהשקיע”‬ ‫נלי קלר ‪ ,‬מורה למתמטיקה באולפנת‬ ‫סגולה בקריית מוצקין‪ ,‬כותבת על מורתה‬ ‫ אדל בת ניסן נובוסליצקיה‪:‬‬‫את אדל פגשתי כשעברתי לבית ספר‬ ‫חדש לקראת כיתה ט’‪ ,‬בית ספר שהתמקד‬ ‫בלמידה מוגברת במקצועות הריאליים‪.‬‬ ‫אדל לימדה אותנו פיזיקה מספרים שהיו‬ ‫עמוסים‪ ,‬מורכבים ומתקדמים הרבה יותר‬ ‫מספרי הלימוד הרגילים‪ .‬לרוב התלמידים‬ ‫זה היה מאוד לא קל‪ ,‬במיוחד בגלל שבבתי‬ ‫הספר שמהם באנו‪ ,‬היינו הכי חכמים והכי‬ ‫מוצלחים‪ .‬וכאן‪ ...‬אני זוכרת עד היום את‬ ‫ציון הנכשל הראשון שקיבלתי בחיים‪ ,‬זה‬ ‫היה בוחן בנושא חוקי ניוטון‪ .‬הייתי בשוק‪.‬‬ ‫כל מיני מחשבות רצו לי בראש‪ :‬זה במקרה‪,‬‬ ‫אני באמת יודעת את החומר ובכלל הציון‬ ‫לא פייר‪ ,‬זו רק טעות קטנה‪ .‬אדל פנתה‬ ‫אלי‪ .‬היא לא אמרה שהיא מאוכזבת וגם‬ ‫לא אמרה שזה לא נורא ובפעם הבא יהיה‬ ‫יותר טוב‪ .‬היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה‬ ‫ברוגע‪“ :‬ההבנה שלך בחומר לא מספיק‬ ‫טובה‪ .‬אני ממליצה לך לקרוא את הפרקים‬ ‫הבאים בשני הספרים האלה” ונתנה לי‬ ‫שמות של שני ספרים‪.‬‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫הספרים עליהם אדל המליצה היו מיועדים‬ ‫לסטודנטים באוניברסיטה‪ .‬קראתי את‬ ‫הפרקים כמה וכמה פעמים‪ .‬היה בזה דבר‬ ‫מה מדהים‪ :‬למרות שקיבלתי ציון נכשל‪,‬‬ ‫המורה האמינה שאני מסוגלת להבין את‬ ‫הספרים האלה‪ .‬לא יכולתי לאכזב אותה‪.‬‬ ‫כשביקשתי להציג לכיתה את הדברים‬ ‫שלמדתי‪ ,‬אדל שאלה אותי האם אני בטוחה‬ ‫שהבנתי מספיק טוב את החומר בשביל‬ ‫להסביר לחברים‪ .‬היא לא בדקה האם וכמה‬ ‫טוב אני יודעת את החומר‪ .‬היא נתנה בי‬ ‫אמון ודרשה ממני אחריות וזה עשה את כל‬ ‫ההבדל‪ .‬אדל הייתה נכנסת לכיתה ועולה על‬ ‫הקתדרה‪ .‬בשביל לראות אותה היינו צריכים‬ ‫להסתכל קצת למעלה ולכל החיים נשארה‬ ‫אצלי הרגשה‪ ,‬שלשם הבנת המדעים צריך‬ ‫לעלות‪ .‬נשארה בי גם ההרגשה שזה כבוד‬ ‫גדול להיות שייכת לתחום הזה‪.‬‬ ‫לפני שנתיים נסעתי עם בעלי (גם הוא תלמיד‬ ‫שלה) לרוסיה‪ ,‬לעיר בה נולדנו‪ .‬ביום הראשון‬ ‫הלכנו למורה שלנו‪ .‬אדל (אז בת ‪ )77‬כיבדה‬ ‫אותנו בתה עם עוגיות‪ ,‬סיפרה מה קורה‬ ‫עם תלמידים אחרים שלה שאנחנו מכירים‬ ‫ואז פתחה מחברת ואמרה‪“ :‬תסתכלי‪ ,‬יש‬ ‫לי רעיונות חדשים שיעזרו לך בהוראה”‪.‬‬

‫“אדל הייתה נכנסת לכיתה‬ ‫ועולה על הקתדרה‪ .‬בשביל‬ ‫לראות אותה היינו צריכים‬ ‫להסתכל קצת למעלה ולכל‬ ‫החיים נשארה אצלי הרגשה‪,‬‬ ‫שלשם הבנת המדעים צריך‬ ‫לעלות‪ .‬נשארה בי גם‬ ‫ההרגשה שזה כבוד גדול‬ ‫להיות שייכת לתחום הזה”‬ ‫ישבנו שעתיים על ההוכחות המיוחדות‬ ‫והמבריקות של אדל‪ ,‬שעוד לא פורסמו באף‬ ‫ספר לימוד‪.‬‬ ‫לפני ארבעה חודשים קיבלתי הודעה שהמורה‬ ‫שלי הלכה לעולמה‪ .‬עד לימים האחרונים היו‬ ‫מגיעים אליה הביתה תלמידים‪ ,‬אותם בית‬ ‫הספר שלח‪ ,‬על מנת שתעזור להם‪ ,‬שכן הם‬ ‫התקשו בלימודיהם‪ .‬בימים האחרונים שלה‬ ‫ממש‪ 24 ,‬שעות ביממה‪ ,‬הייתה ליד מיטתה‬ ‫משמרת של תלמידים שלה מכל הגילאים ‪-‬‬ ‫שבשבילם אדל הייתה מורה לחיים‪ .‬המורה‬ ‫שלי איננה‪ ,‬וכמה אני רוצה להיות ראויה‬ ‫להמשיך את דרכה‪ .‬‬ ‫איור‪ :‬תום אנגלר‬

‫‪2015‬‬

‫‪25‬‬

‫בחירה אמיתית בין שני המסלולים‪ ,‬הוא יבחר‬ ‫דווקא בהוראה? מה יגידו על כך ההורים‬ ‫שלו? החברים שלו? כל מי שלימד פעם‪ ,‬יספר‬ ‫לכם שניהול כיתה של מעל ל‪ 30 -‬תלמידים‪,‬‬ ‫דורש רמת אינטליגנציה ותחכום גבוהים‬ ‫לא פחות מהנדסה‪ .‬אז מה גורם לחברה‬ ‫שלנו להעריך פחות את המורה ולמורים‬ ‫פוטנציאלים לבחור בקריירות חלופיות?‬ ‫קודם כל ומעל הכל – המשכורת‪ .‬‬

‫מורה שאיכותו מעל‬ ‫הממוצע‪ ,‬מכניס למשק‬ ‫כ‪ 400-‬אלף דולר בשנה‪,‬‬ ‫לא פחות‬ ‫בשביל להוכיח את הטענה שהשקעה בשכר‬ ‫המורים טובה למשק‪ ,‬לא מספיק לדבר רק‬ ‫על רמת חינוך טובה יותר‪ ,‬אלא על התמורה‬ ‫המשוערת לאזרחים‪ .‬אריק האנושק‪ ,‬אחד‬ ‫הכלכלנים החשובים והאמינים ביותר בעולם‪,‬‬

‫הראה כי מורה שאיכותו מעל הממוצע‪,‬‬ ‫מכניס למשק כ‪ 400-‬אלף דולר בשנה‪ ,‬לא‬ ‫פחות‪ .‬לא מדובר באיזו הערכה מנותקת‬ ‫אלא במדידה מדויקת מאוד‪ .‬האנושק בדק‬ ‫לאורך שנים מה קרה עם התלמידים של‬ ‫המורים האיכותיים יותר‪ :‬כמה מהם סיימו‬ ‫תיכון ו‪/‬או תואר ומה הן המשכורות שלהם‬ ‫בהווה והצפויות בעתיד‪ .‬הוא עשה זאת‬ ‫על מנת להבין מה תהיה הכנסת המדינה‬ ‫מהמיסים של התלמידים האלו‪ ,‬כמה הם‬ ‫יעלו למדינה בבריאות‪ ,‬בטיפול בפשיעה‬ ‫(כליאה למשל) וכדומה‪ 400 .‬אלף דולר זו‬ ‫התועלת המצטברת‪ ,‬זהו הסכום שמורה‬ ‫טוב מייצר או חוסך למשק בכל שנה ושנה‪.‬‬ ‫האם עובדי ציבור המשתכרים בישראל יותר‬ ‫ממורים‪ ,‬כמו מהנדסים עירוניים‪ ,‬סגני ראש‬ ‫עיר ומנהלי מחלקות במשרדי ממשלה‪ ,‬באמת‬ ‫מייצרים יותר כסף? האם השקעה הגדולה‬ ‫יותר במשכורת שלהם מוצדקת?‬ ‫מחקר נוסף בדק באותה השיטה את העלות‬

‫איורים‪ :‬יערה בר‬

‫‪26‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫הערכת מורים‬ ‫והעלאת שכרם‪:‬‬ ‫ההשקעה הכלכלית‬ ‫הנבונה ביותר‬ ‫איתי מזרב‬

‫אנחנו יודעים היום שהמורים הם הגורם החשוב ביותר‬ ‫להצלחת התלמידים‪ .‬מתוך כך‪ ,‬מדיניות לשיפור כוח‬ ‫ההוראה היא המדיניות החשובה ביותר לשיפור החינוך‬ ‫בישראל ובכלל‪ .‬אני רוצה להסביר מדוע העלאת‬ ‫שכר המורים היא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת‪.‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬השיח על שכר המורים מתרכז‬ ‫בטענה ששכר גבוה יותר יהיה יותר צודק‪,‬‬ ‫או יותר הוגן‪ ,‬על אף העובדה שאני מסכים‬ ‫עם היגיון זה‪ ,‬אני טוען שהעלאת שכר‬ ‫המורים היא קודם כל צעד משתלם; מדובר‬ ‫במדיניות האפקטיבית ביותר להעלאת‬ ‫רמת החינוך בישראל (ובכל מקום)‪ .‬זה די‬ ‫מפתיע שהדיון בשכר המורים מעולם לא‬ ‫התרכז בכך‪ .‬הרי כשמדברים על הקטנת‬ ‫גודל הכיתה ‪ -‬טוענים שקשה ללמוד בכתה‬ ‫של ‪ 40‬תלמידים‪ .‬כשמדברים על טכנולוגיה‬ ‫בכיתה‪ ,‬מבקשים לקדם את צורת ההוראה‬ ‫למאה ה‪ .21-‬אז למה כשמדברים על שכר‬ ‫המורים‪ ,‬זה תמיד שאלות ערכיות של מה‬ ‫הוגן? העלאת שכר הבסיס של מורה היא‬ ‫צעד מקצועי‪ ,‬נכון ואפקטיבי‪ ,‬בלי שום קשר‬ ‫למה הוגן ומה נכון‪ .‬השקעה בשכר המורה‬ ‫היא אחד מהצעדים הכלכליים המשתלמים‬ ‫ביותר במשק‪ .‬‬ ‫‪2015‬‬

‫באמצע שנות ה‪ 80-‬ניסו בארה”ב להנהיג‬ ‫מהפיכה בחינוך‪ ,‬בעקבות תחושה שרמת‬ ‫ההוראה נמוכה‪ 46 .‬מדינות העלו את שכר‬ ‫המורה בכ‪ 35%-‬בממוצע‪ .‬כתגובה מידית‬ ‫להעלאת השכר‪ ,‬הביקוש למקצוע עלה‬ ‫באופן דרסטי וכך‪ ,‬כמובן‪ ,‬השתפרה גם‬ ‫רמת ההוראה‪ .‬חשוב לא פחות מכך‪ ,‬העלאת‬ ‫השכר הורידה את תחלופת המורים בבתי‬ ‫הספר בצורה ניכרת‪ ,‬נתון משמעותי שכן‬ ‫תחלופת מורים גבוהה היא אחת הסיבות‬ ‫המרכזיות להישגים נמוכים‪ ,‬במיוחד בבתי‬ ‫ספר מתקשים‪ .‬שכר מורים גבוה פשוט מביא‬ ‫אנשים חזקים יותר להוראה ועם כל הכבוד‬ ‫ללימודי תעודת ההוראה או להשתלמויות ‪-‬‬ ‫משיכת צעירים חזקים יותר למקצוע‪ ,‬היא‬ ‫התנאי הראשון לשיפור רמת ההוראה‪ .‬חשבו‬ ‫על סטודנט לפיזיקה שצריך לבחור בין לימודי‬ ‫המשך לתעודת הוראה או לימודי המשך‬ ‫לתעודת מהנדס‪ .‬מה הסיכוי שאם תהיה בידו‬ ‫‪27‬‬

‫אל מול התועלת של השקעה בהעלאת שכר‬ ‫המורים ב‪ .10%-‬המחקר קבע שהעלאת שכר‬ ‫המורים תחזיר סכום של פי ‪2.55‬‬ ‫על כל דולר שיושקע‪ .‬לאור השכר הנמוך‬ ‫המונהג בישראל‪ ,‬בהשוואה למדינות המערב‬ ‫ובפרט ארה”ב‪ ,‬ניתן להניח שהתועלת‬ ‫השולית בישראל תהיה גבוהה אף הרבה‬ ‫יותר‪ .‬ב‪ 2008-‬בנימין נתניהו‪ ,‬ערב היבחרו‬ ‫לראשות הממשלה‪ ,‬ציין את העלאת שכר‬ ‫המורים כמדיניות הכרחית להעלאת‬ ‫הישגי תלמידי ישראל‪ .‬הייתי ממליץ לראש‬ ‫הממשלה החדש‪-‬ישן ולשר החינוך נפתלי‬ ‫בנט‪ ,‬לשלוף מהארכיון את הבטחת הבחירות‬ ‫הישנה‪ .‬במקום עוד רפורמות מקוריות עם‬ ‫שם יפה‪ ,‬פשוט העלו את שכר הבסיס של‬ ‫המורה‪ .‬זה משתלם‪ ,‬זה כדאי וזה בדוק‪.‬‬ ‫אבל‪ ...‬מי שחושב כמוני‪ ,‬שמורים צריכים‬ ‫להיות בחלק העליון של פירמידת השכר‬ ‫במגזר הציבורי‪ ,‬חייב גם לזכור אמת פשוטה‬ ‫אך נשכחת‪ :‬לא כל המורים טובים‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אפקט החלקיק‬ ‫ב‪ 2009-‬התפרסם בארצות הברית מאמר‬ ‫ששינה את מערכת החינוך במדינה‪ .‬המאמר‬ ‫נקרא ״אפקט החלקיק״ (‪)The Widget Effect‬‬ ‫והוא הראה כיצד נכשלת מערכת החינוך‬ ‫האמריקאית בהערכת מוריה‪ .‬מסקנותיו‬ ‫הן שמדיניות בה אין מקום לתהליכים של‬ ‫הערכת מורים וקידום מקצועי מבוסס רק‬ ‫על ותק‪ ,‬יוצרת מציאות בה ניתן לדמות את‬ ‫המורים ל״חלקיקים קטנים״‪ ,‬זהים לחלוטין‬ ‫זה לזה וניתנים להחלפה‪ .‬‬ ‫במידה רבה המאמר תיאר גם את המצב‬ ‫בישראל כיום‪ .‬מסלולם המקצועי של המורים‬ ‫בארץ לא מבדיל בין מורים טובים למורים‬ ‫לא טובים כמעט בשום שלב‪ .‬המשכורות‬ ‫מבוססות על ותק בלבד‪ ,‬למרות ששנות‬ ‫ניסיון ידועות‪ ‬כמדדים לא אמינים לרמת‬ ‫‪28‬‬

‫העלאת שכר המורים היא‬ ‫קודם כל צעד משתלם‪.‬‬ ‫מדובר במדיניות האפקטיבית‬ ‫ביותר להעלאת רמת החינוך‬ ‫הוראה{כפי שניתן ללמוד מהכתבה‬ ‫“מומחיות היא לא (רק) עניין של ניסיון”‪,‬‬ ‫בגיליון זה‪ ,‬ע״מ ‪ }6‬ואין אסטרטגיה של‬ ‫שימור מורים טובים והוצאת מורים שאינם‬ ‫מתאימים מהכיתות‪ .‬גם בישראל‪ ,‬המורים‬ ‫הם ״חלקיקים״ זהים וברי החלפה‪ .‬‬ ‫מורים הם כמובן לא זהים; השפעתם של‬ ‫מורים איכותיים על חיי התלמידים היא‬ ‫עצומה ומורים שלא מתאימים למקצוע‬ ‫יכולים לגרום נזק עצום לילד‪.‬‬ ‫אז מדוע אנחנו מתייחסים בחוסר מקצועיות‬ ‫וזלזול למקצוע‪ ,‬כאשר איננו מתגמלים את‬ ‫המורים המתאימים ומוציאים מהכיתה את‬ ‫אלו שאינם?‪ ‬‬ ‫מאז פרסום המאמר בארצות הברית‪ ,‬עברה‬ ‫המדינה מהפיכה של ממש בהערכת מורים‪.‬‬ ‫מדינות שונות בארה״ב בוחרות מדדים שונים‬ ‫להוראה איכותית וכמעט בכולן נהוגות‬ ‫מערכות הערכה‪ ,‬בהן משתמשות המדינות‬ ‫כדי להוקיר ולתגמל את המורים הטובים‬ ‫ביותר‪ ,‬לפתח את המורים באופן אישי על‬ ‫פי צרכיהם‪ ,‬לשפר את המורים החלשים‬ ‫וכן ‪ -‬גם לפטר את המורים הבלתי מתאימים‪ .‬‬ ‫מדדים להוראה איכותית‬ ‫ישנם מדדים רבים הנמצאים כיום בשימוש‬ ‫להערכת מורים‪ .‬המדד הנפוץ ביותר הוא‬ ‫כמובן התצפית (‪ ,)Classroom Observation‬בה‬ ‫המנהל‪ ,‬מורה ותיק או גורם חיצוני‪ ,‬בוחנים‬ ‫שיעור ומעריכים את איכות ההוראה‪ .‬מדד‬ ‫נפוץ נוסף‪ ,‬שהוא גם השנוי במחלוקת מבין‬ ‫כולם‪ ,‬הוא מדד ה״שיפור בלמידה״ (‪Student‬‬ ‫‪ ,)Growth‬בו משתמשים במבחני תלמידים‬ ‫כדי לאמוד את השינויים בהישגים שלהם‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫‪ 400‬אלף דולר מורה‬ ‫טוב מייצר או חוסך‬ ‫למשק בכל שנה‪.‬‬ ‫האם עובדי ציבור‬ ‫המשתכרים בישראל‬ ‫יותר ממורים‪ ,‬כמו‬ ‫מהנדסים עירוניים‪,‬‬ ‫סגני ראש עיר ומנהלי‬ ‫מחלקות במשרדים‬ ‫ממשלתיים‪ ,‬באמת‬ ‫מייצרים יותר כסף?!‬

‫ללמוד מהטובים‬ ‫ביותר‪ :‬איך מדינות‬ ‫בעולם מעלות את‬ ‫רמת ההוראה?‬

‫אור ב‪ .‬שמש‬

‫איך מכינים תלמידים לעתיד שקשה לנו אפילו‬ ‫לדמיין? מחקרים רבים וביניהם דו”ח של‬ ‫ה‪ ,OECD-‬מצביעים על כך שהשקעה בכוח‬ ‫ההוראה ‪ -‬היא הפתרון המתאים לשאלה‬ ‫זו‪ ,‬שכן איכות המורים היא הגורם המשפיע‬ ‫ביותר על מוכנותם של תלמידים לעתיד‪ .‬גם‬ ‫דו”ח מקינזי בדק ומצא כי למרות ההבדלים‬ ‫התרבותיים והצרכים השונים בכל מדינה‪,‬‬ ‫השקעה משמעותית בכוח ההוראה העלתה‬ ‫את רמת החינוך כמעט בכל מקום שעשה זאת‬ ‫בעולם‪ .‬נתונים אלו מצטרפים לממצאים רבים‬ ‫ועקביים מרחבי העולם‪ ,‬שמצביעים על כך‬ ‫שאיכות ההוראה היא הגורם המשפיע ביותר‬ ‫על למידת התלמידים והצלחתם‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫דברים שמדינות מצליחות בחינוך עושות‬ ‫כדי להעלות את רמת ההוראה‪:‬‬

‫חשבו על סטודנט לפיזיקה שצריך לבחור בין לימודי המשך‬ ‫לתעודת הוראה או לימודי המשך לתעודת מהנדס‪ .‬מה הסיכוי‬ ‫שאם תהיה בידו בחירה אמיתית בין שני המסלולים‪ ,‬הוא יבחר‬ ‫דווקא בהוראה?‬ ‫לאורך זמן ולהשליך מכך על רמת המורה‪ .‬‬ ‫המחקר הבולט ביותר בתחום מדדי ההערכה‬ ‫שייך לקרן גייטס‪ .‬הקרן מימנה ניסוי שכלל‬ ‫השוואה של לא פחות מ‪ 3000-‬מורים‬ ‫שהתנדבו למחקר ו״נמדדו״ בדרכים שונות‪.‬‬ ‫הניסוי העצום העניק הזדמנות למצוא את‬ ‫המדדים היעילים ביותר להבחנה בין מורים‬ ‫איכותיים ללא איכותיים‪ .‬המחקר מצא כי‬ ‫מדדים שונים‪ ,‬מצביעים על חלקים שונים‬ ‫בהגדרה ״הוראה איכותית״ ולכן שילוב בין‬ ‫מדדים במתן הערכה כוללת‪ ,‬היא הדרך‬ ‫הנכונה‪ .‬ממצא מאוד מעניין של המחקר‬ ‫הוא שסקרי תלמידים על רמת הלמידה‬ ‫של עצמם‪ ,‬הם המדד האמין ביותר לאיכות‬ ‫המורה‪ .‬התלמידים יודעים להעיד טוב יותר‬ ‫מכולם על רמת ההוראה שהם מקבלים‪ .‬‬ ‫בעיות בהערכה‬ ‫ישנו כמובן גם צד שני לסיפור והמהפיכה‬ ‫שהונהגה בארה״ב ידעה בעיות לא מעטות‪.‬‬ ‫ארגוני מורים (שאני נמנה על תומכיהם‬ ‫המובהקים)‪ ,‬טענו כי הערכת המורים אינה‬ ‫הוגנת‪ ,‬שהשימוש בותק טוב יותר וכן‬ ‫שמורים טובים מפוטרים לשווא‪.‬‬ ‫הטענה הנפוצה ביותר של ארגוני המורים‬ ‫היא שהשימוש במבחנים כחלק ממדד‬ ‫ה״שיפור בלמידה״ אינו באמת מדד אמין‬ ‫לרמת המורה כי הישגי התלמידים מושפעים‬ ‫מהמון גורמים חיצוניים‪ .‬עם טענה זו אני‬ ‫נוטה להסכים ולטעמי שימוש במבחנים הוא‬ ‫חשוב‪ ,‬אך צריך להיות סמלי‪ ,‬בין ‪ 5%‬ל‪15%-‬‬ ‫מהערכת המורה הכללית‪ .‬‬ ‫מסמך שהתפרסם בחודש שעבר של מכון‬ ‫‪2015‬‬

‫המחקר הנחשב ‪ ,Brookings‬מציע דרך‬ ‫ביניים‪ ,‬המשלבת בין טענות איגודי המורים‪,‬‬ ‫להתקדמות החשובה שנעשתה בהערכה‪.‬‬ ‫המסמך מציע לשנות את מבנה התצפיות‬ ‫על מורים ושבמקום ביקורי פתע‪ ,‬מורים‬ ‫יגישו שיעורים שהם עצמם הקליטו בווידאו‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬מורים יוכלו להתכונן לשיעור לדוגמא‬ ‫(אותו הם ישלחו להערכה) ולאחר מכן‬ ‫גם לראות אותו בעצמם‪ .‬שינוי כזה ימקד‬ ‫את ההערכה בשיפור המורה ולאו דווקא‬ ‫בבחינתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מציעים הכותבים‪,‬‬ ‫שהשימוש במדד ה״שיפור בלמידה״‪ ,‬המבוסס‬ ‫על מבחנים‪ ,‬יהיה מצטבר ויבחן את כל‬ ‫הקריירה של המורה‪ .‬כך‪ ,‬מורה ותיק עם‬ ‫היסטוריה של הצלחות‪ ,‬לא יושפע בצורה‬ ‫דרסטית ממבחן חלש‪ .‬‬ ‫רעיונות מן הסוג הזה הם בדיוק הדרך בה‬ ‫אנו צריכים להתקדם וזו גם הדרך לרתום את‬ ‫המורים‪ .‬הערכת מורים נולדה מתוך הכבוד‬ ‫למורים שגם לטענות הארגונים שלהם חייב‬ ‫להמשיך להיות בבסיס תכנון המדיניות הזו‪ .‬‬ ‫למרות הבעיות‪ ,‬מחקרים רבים קובעים‬ ‫שההערכה בארה”ב הביאה לשיפור עצום‬ ‫ברמת ההוראה וברמת החינוך הכללית‪.‬‬ ‫במשרד החינוך בישראל צריכים ללמוד;‬ ‫אסור לגייס מועמדים למסלול תעודת הוראה‬ ‫ללא אבחנה‪ .‬חובה לעשות רפורמה בעולם‬ ‫ההשתלמויות ולהתאים אותן לרמה ולצרכים‬ ‫של כל מורה‪ .‬ולבסוף חשוב להשתמש‬ ‫בהערכת מורים כדי לדאוג שלכל ילד‪ ,‬ללא‬ ‫קשר לרמה הסוציו‪-‬אקונומית של משפחתו‬ ‫ומקום מגוריו‪ ,‬יהיו מורים טובים‪.‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪2‬‬

‫משקיעים בהכשרת‬ ‫המורים החדשים‬

‫אחת הטענות המרכזיות של המדינות‬ ‫שהצליחו לשפר את איכות החינוך שלהן‬ ‫באופן משמעותי‪ ,‬הייתה שהכשרת המורים‬ ‫המסורתית באוניברסיטאות הנה תיאורטית‬ ‫מדי ושהאוניברסיטאות אינן מקבלות על‬ ‫עצמן אחריות לאיכות המורים‪ .‬המהדרין‬ ‫טוענים שגם המכללות לא מצליחות תמיד‬ ‫לעמוד בקצב ולהתעדכן בכל מה שחדש‬ ‫בעולם החינוך‪.‬‬ ‫המדינות שהצליחו להעלות את רמת‬ ‫החינוך שלהן נחלקות למדינות ששיפרו את‬ ‫המערכות הקיימות‪ ,‬כך שהן אומנם נשארו‬ ‫עם מוסדות ההכשרה המסורתיים‪ ,‬אבל‬ ‫דאגו לשפר אותם (כך למשל סין ופינלנד)‪,‬‬ ‫ולמדינות שפיתחו מוסדות הכשרה חדשים‪,‬‬

‫על מנת לתמוך ברפורמה בהכשרת המורים‬ ‫(כך למשל באנגליה)‪.‬‬ ‫אחת המדינות המרשימות ביותר מבחינת‬ ‫הכשרת מורים‪ ,‬הינה סינגפור‪ ,‬שדוגלת ברעיון‬ ‫כי “לומדי המאה ה‪ 21-‬זקוקים למורי המאה‬ ‫ה‪ .”21-‬כלומר – שהמורים צריכים לשלוט‬ ‫בקדמה הטכנולוגית והאינפורמטיבית ולהיות‬ ‫בעלי מיומנויות גבוהות המתאימות למאה‬ ‫ה‪ ;21-‬בסינגפור מאמינים שרק מורים כאלה‬ ‫יוכלו ללמד את התלמידים את המיומנויות‬ ‫והידע הנדרשים להם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫משקיעים בפיתוח מקצועי של‬ ‫מורים קיימים‪ ,‬באופן שגרתי‬

‫במדינות שבהן רמת החינוך עלתה באופן‬ ‫משמעותי‪ ,‬פיתוח מקצועי של מורים הוא‬ ‫עניין שבשגרה‪ .‬הפיתוח המקצועי מתקיים‬ ‫באופן קבוע ומתמשך‪ ,‬תפור באופן אישי‪-‬‬

‫סינגפור‬ ‫• המועמדים להוראה נבררים בקפדנות ומועסקים על ידי משרד החינוך בזמן‬ ‫תהליך לימודי ההוראה‪.‬‬ ‫• בסקרי דעת קהל רואים שהציבור מאמין שמורים תורמים יותר למדינה‬ ‫מאשר בעלי מקצוע אחרים‪.‬‬ ‫• מאמינים ש”לומדי המאה ה‪ 21‬זקוקים למורי המאה ה‪ .”21‬כלומר – שעל‬ ‫המורים להיות בעלי מיומנויות גבוהות המתאימות למאה ה‪ 21‬כמו למשל‬ ‫שליטה בטכנולוגיה ותובנה מעמיקה בכלכלת המידע‪.‬‬ ‫• כל מורה בסינגפור מחויב לקבל ‪ 100‬שעות פיתוח מקצועי בתשלום בכל שנה‪.‬‬ ‫• מורים בכירים ומורים מומחים ממונים על הובלת ההדרכה והפיתוח של‬ ‫המורים בכל בית ספר‪.‬‬ ‫• המערכת מספקת תמיכה מובנית לתלמידים מתקשים – מורים עובדים‬ ‫אחה”צ ומעניקים שיעורי תמיכה לתלמידים מתקשים‪ ,‬כחלק‬ ‫מובנה מעבודתם‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫‪1‬‬

‫מקבלים ללימודי הוראה‬ ‫רק אנשים מעולים‬ ‫דרום קוריאה‪:‬‬

‫איך גורמים לאנשים הטובים ביותר לבחור‬ ‫בהוראה? מחליטים שרק הטובים ביותר‬ ‫יהיו מורים‪ .‬העלאת רף הכניסה כבר בשלב‬ ‫הקבלה ללימודי הוראה‪ ,‬הצליחה להפוך את‬ ‫המקצוע לנחשק ומוערך במקומות רבים‬ ‫בעולם והופכת את ההשקעה בכל סטודנט‬ ‫למשמעותית ומוצלחת יותר‪ .‬בדרום קוריאה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬רק מי שנמצא בחמשת האחוזים‬ ‫העליונים של המחזור האקדמי שלו יכול‬ ‫להגיש מועמדות ללימודי הוראה‪.‬‬ ‫דרך פעולה נוספת היא גיוס אנשים איכותיים‬ ‫להוראה באופן פעיל‪ .‬סינגפור מציעה‬ ‫לתלמידי תיכון בעלי יכולות גבוהות‪ ,‬מימון‬ ‫של עד ‪ 60%‬משכר הלימוד האוניברסיטאי‪,‬‬ ‫אם יתחייבו ללמד ‪ 3‬שנים‪ .‬בסינגפור גם‬ ‫מגייסים עובדים מצטיינים משוק העבודה‪,‬‬ ‫מתוך התפיסה שמורה בעל ניסיון בשוק‬ ‫העבודה הינו בעל ערך רב לתלמידים‪.‬‬ ‫גם שיווק של מקצוע ההוראה מביא מועמדים‬ ‫איכותיים למקצוע‪ .‬ממשלת אנגליה השיקה‬ ‫קמפיין פרסומי רחב ומתוחכם‪ ,‬שהציג את‬ ‫ההוראה כמקצוע נחשק ובעל השפעה רחבה‪.‬‬ ‫הם גרמו להוראה ולמורים להיות בולטים‬ ‫במדיה‪ ,‬על ידי הפקת תוכניות טלוויזיה על‬ ‫מורים‪ .‬בתוך ‪ 5‬שנים קריירת הוראה הפכה‬ ‫ממקצוע לא נחשק (מקום ‪ 29‬בין המקצועות)‬ ‫למקצוע הנחשק ביותר (מקום ראשון)‪ .‬‬ ‫אל מול משבר של מחסור במורים‪ ,‬ניתן‬ ‫לחשוב על דרכים יצירתיות לגייס מורים‬ ‫חדשים ולהפוך את מקצוע ההוראה לנחשק‪.‬‬ ‫זאת בניגוד לפעולה האינטואיטיבית שנעשית‬ ‫במקומות רבים בעולם אל מול מחסור‬ ‫במורים – הורדת הסטנדרטים לקבלה‬ ‫ללימודי הוראה‪ .‬גם בישראל ניכר שינוי‬ ‫‪2015‬‬

‫• מאמינים ש”איכותה של‬ ‫מערכת חינוך אינה יכולה לעלות‬ ‫על איכות מוריה”‪.‬‬ ‫• מעסיקים פחות מורים‬ ‫ומשקיעים כמעט כפליים‬ ‫מהממוצע בכל מורה‪.‬‬ ‫• כיתה גדולה נחשבת ליתרון ‪-‬‬ ‫התחרות בין התלמידים מעודדת‬ ‫אותם ללמוד וצמצום מספר‬ ‫המורים מאפשר את ההשקעה‬ ‫הגדולה בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫• כישלון אינו אופציה ‪100% -‬‬ ‫מהאוכלוסייה יודעת קרוא וכתוב‬ ‫והישגי התלמידים הם מהגבוהים‬ ‫בעולם‪ .‬אחד הגורמים לכך‬ ‫היא ההתמדה בהתמודדות עם‬ ‫קושי‪ ,‬שעומדת בבסיס התפיסה‬ ‫החינוכית הדרום קוריאנית‪.‬‬ ‫• כשרון לא נחשב כפקטור‬ ‫משמעותי‪ .‬עבודה קשה‬ ‫וחריצות נחשבים לגורמים‬

‫המשמעותיים להצלחה‪.‬‬

‫בגיוס מורים ובזהותם של הפונים למקצוע‬ ‫ההוראה‪ .‬אפשר לראות כי משרד החינוך‬ ‫מבצע מאמצים ניכרים בהצבת רף משמעותי‬ ‫לקבלה להוראה ומעניק מלגות למועמדים‬ ‫איכותיים במיוחד‪ .‬השינוי מגיע גם מהשטח‬ ‫– יותר מועמדים איכותיים פונים ולכן רף‬ ‫הקבלה עולה‪ .‬כך למשל‪ ,‬ציון הסכם הממוצע‬ ‫של סטודנטים להוראה היה ‪ 572‬ב‪,2014-‬‬ ‫לעומת ממוצע של ‪ 556‬ב‪.2010-‬‬ ‫‪33‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ ‬מעריכים את המורים לא רק‬ ‫לפי הציונים של התלמידים‬ ‫מדינות רבות מתגמלות מורים לפי הישגי‬ ‫תלמידיהם‪ .‬אבל באופן מצער‪ ,‬מסתבר שזה‬ ‫לא ממש מועיל ללמידת התלמידים‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬כאשר מערכת החינוך ובית הספר‬ ‫מעריכים את המורים על מנת לעזור להם‬ ‫להשתפר‪ ,‬רמת ההוראה‪ ,‬כמו גם למידת‬ ‫התלמידים – עולות‪.‬‬ ‫במדינות שמצליחות במיוחד‪ ,‬פיתחו טווח‬ ‫רחב של מדדים‪ ,‬לפיהם ניתן להעריך מורים‬ ‫על מנת לעזור להם להשתפר ולתגמל אותם‪:‬‬ ‫הערכת התלמידים‪ ,‬צפייה בשיעורים‪ ,‬מדדים‬ ‫לרווחת התלמידים‪ ,‬תרומה מקצועית לצוות‬ ‫המורים ועוד‪...‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מפזרים את המורים‬ ‫הטובים בכל רחבי המדינה‬

‫שיקאגו‬ ‫• פונים בגיוס מורים לבוגרי‬ ‫אוניברסיטאות יוקרתיות‬ ‫ומציבים סטנדרטים גבוהים‬ ‫לקבלה לתוכניות ההכשרה‬ ‫להוראה‪.‬‬ ‫• משרת הוראה מובטחת למי‬ ‫שמתקבל לתוכנית ההכשרה‬ ‫להוראה‪ ,‬בעת הקבלה‪.‬‬ ‫• מורים מקבלים קביעות רק‬ ‫לאחר ‪ 4‬שנות הוראה ואם הם‬ ‫אינם מתאימים למשרתם –‬ ‫מעבירים אותם‪.‬‬ ‫• מדריכי אוריינות מוצמדים‬ ‫למורים בכיתות כדי לעזור להם‬

‫‪6‬‬

‫לשפר את הוראתם‪.‬‬ ‫• מנהלי בתי ספר נבחרים על‬ ‫ידי מועצות בית ספריות‪ ,‬אך על‬

‫חינוך איכותי צריך להגיע לכל תלמיד‪,‬‬ ‫בכל מקום‪ .‬לכן‪ ,‬המדינות שביצועיהן גבוהים‬ ‫בחינוך‪ ,‬מנסות לפזר את המורים האיכותיים‬ ‫בכל המדינה‪ .‬הן עושות זאת באמצעות‬ ‫תמריצים שונים‪ ,‬בעיקר כלכליים‪ ,‬למורים‬ ‫שמוכנים לעבור וללמד באזורים אלו‪.‬‬ ‫סין למשל‪ ,‬מציעה משכורת גבוהה ב‪10%‬‬ ‫ודיור חינם‪ ,‬למורים איכותיים שעוברים‬ ‫ללמד בבתי ספר שבהם אין מספיק מורים‬ ‫איכותיים‪ .‬עוד פרקטיקה יעילה לכך‪,‬‬ ‫היא גיוס צעירים בעלי פוטנציאל גבוה‪,‬‬ ‫מאזורים שאליהם בדרך כלל לא מגיעים‬ ‫מורים איכותיים (למשל פריפריה גיאוגרפית‬ ‫ופריפריה חברתית‪-‬סוציואקונומית)‬ ‫והכשרתם למורים במימון המדינה‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪34‬‬

‫מנת להגיש מועמדות לניהול‪,‬‬ ‫יש לעבור בדיקת כשירות שרק‬ ‫‪ 33%‬מהמועמדים עוברים‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מגייסים מנהלים בשלב מוקדם‬ ‫ומכשירים אותם לאורך שנים‬

‫אחת מהמגמות הניכרות במדינות שהצליחו‬ ‫לעשות שינוי משמעותי באיכות החינוך‬ ‫שלהן‪ ,‬הוא שלצד מדיניות נרחבת ברמת‬ ‫המדינה או האזור‪ ,‬בתי הספר מקבלים‬ ‫הרבה יותר אחריות לעמידה ביעדים‬ ‫חינוכיים‪ .‬מכאן נוצר צורך במנהלי בתי‬ ‫ספר איכותיים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מחקרים רבים‬ ‫מצביעים על כך שמנהיגות בית ספרית חלשה‬ ‫או בעייתית מובילה לביצועים בית ספרים‬ ‫גרועים ולחילופי מורים תכופים‪ ,‬כלומר ‪-‬‬ ‫לאובדן מורים איכותיים‪ .‬מתוך כך‪ ,‬ישנה‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫קבוצתי למורים וקשור באופן הדוק לתוכן‬ ‫החינוכי של בית הספר‪ .‬‬ ‫מדינות שונות בחרו בצורות פיתוח מקצועי‬ ‫שונות‪ ,‬בהתאם לערכיהן ולתפיסותיהן‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬בסין מדגישים את חשיבותה‬ ‫של הרפלקציה העצמית ואת המשוב; סין‬

‫פינלנד‬ ‫• סינון קפדני וממושך בבחירת‬ ‫הסטודנטים להוראה כך שרק ‪1‬‬ ‫מתוך ‪ 10‬מועמדים הופך למורה‪.‬‬

‫מחייבת כל פרח הוראה‪ ,‬מורה ומנהל לצפות‬ ‫במספר שיעורים בשנה ולכתוב עליהם משוב‪.‬‬ ‫בסינגפור לעומת זאת‪ ,‬נהוגה מדיניות של‬ ‫“למדו פחות‪ ,‬לימדו יותר” כלפי המורים‪.‬‬ ‫כלומר – המורים מצופים להיות בתהליך‬ ‫למידה מתמשך‪ ,‬על חשבון שעות ההוראה‬ ‫שלהם‪ .‬מתוך כך‪ ,‬המערכת דואגת שלמורים‬ ‫יהיה זמן במהלך יום הלימודים שיוקדש‬ ‫לתכנון ופיתוח מקצועי‪.‬‬ ‫העמדת הפיתוח המקצועי של המורים‬ ‫בראש סדר העדיפויות של בתי הספר נמצאה‬ ‫כמשפיעה במיוחד על הצלחת התלמידים‬ ‫והמחקר הראה שהשקעה במורים בשנות‬ ‫עבודתם הראשונות היא המשפיעה ביותר‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫• כל המורים נדרשים להיות‬

‫מעניקים שכר בסיס הולם‬

‫בעלי תואר שני‪.‬‬ ‫• מערכת החינוך מגדירה יעדי‬

‫על מנת למשוך אנשים איכותיים להוראה‪,‬‬ ‫יש להשוות את השכר ההתחלתי של‬ ‫מורים‪ ,‬לשכר של משרות אחרות במשק‪,‬‬ ‫בהן צעירים היו יכולים לבחור בשלב זה של‬ ‫חייהם‪ .‬קשה לצפות מצעיר שיכול להרוויח‬ ‫כפליים במקצוע אחר‪ ,‬לבחור בהוראה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬העלאת השכר למורים צעירים הוא‬ ‫מהגורמים המשפיעים ביותר שנמצאו‬ ‫במחקרים‪ .‬מפתיע לראות ששכר למורים‬ ‫ותיקים‪ ,‬כמו גם תגמולים – משפיעים פחות‬ ‫על איכות ההוראה‪ :‬חוקרים מצאו שיחס‬ ‫מקצועי‪ ,‬הזדמנויות לעבוד עם עמיתים‬ ‫והזדמנויות לקידום‪ ,‬חשובים הרבה יותר‬ ‫מאשר המשכורת של מורים ותיקים‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬בפינלנד המשכורת ההתחלתית‬ ‫של מורים‪ ,‬גבוהה משמעותית מהשכר‬ ‫ההתחלתי הממוצע במשק‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההבדל‬ ‫בין השכר ההתחלתי של מורה‪ ,‬לשכר המרבי‬ ‫אליו הוא יכול להגיע הוא ‪ 18%‬בלבד‪.‬‬

‫תוצאות כלליים בלבד ולא את‬ ‫דרכי השגתם‪ .‬כך למורים יש‬ ‫חופש פעולה והחלטה‪.‬‬ ‫• המערכת מקדישה זמן רב‬ ‫לעבודה משותפת של מורים‪.‬‬ ‫הם מעודדים לעבוד יחד‪ ,‬לפתח‬ ‫תכניות לימודים ואסטרטגיות‬ ‫הוראה המותאמות לצורכי בית‬ ‫הספר‪ ,‬לבנות שיעורים‪ ,‬לצפות‬ ‫בשיעורים אחד של השני ולהיות‬ ‫ערבים לשיפור מתמיד‬ ‫של עמיתיהם‪.‬‬ ‫• המורים מלמדים כ‪ 600-‬שעות‬ ‫בשנה (לעומת כ‪ 800-‬בישראל)‪.‬‬ ‫• ‪ 1‬מ‪ 7-‬מורים מתמקד בחיזוק‬ ‫תלמידים מתקשים‪ ,‬מחוץ‬ ‫למערכת הכיתתית הרגילה‪ .‬כך‪,‬‬ ‫‪ 30%‬מהתלמידים מקבלים תמיכה‬ ‫מעבר למערכת השעות הרגילה‬ ‫בכיתתם‪.‬‬

‫‪2015‬‬

‫‪35‬‬

‫אל מול משבר של מחסור‬ ‫במורים‪ ,‬ניתן לחשוב על דרכים‬ ‫יצירתיות לגייס מורים חדשים‬ ‫ולהפוך את מקצוע ההוראה‬ ‫לנחשק‪ .‬זאת בניגוד לפעולה‬ ‫האינטואיטיבית שנעשית במקומות‬ ‫רבים בעולם אל מול מחסור‬ ‫במורים – הורדת הסטנדרטים‬ ‫לקבלה ללימודי הוראה‬

‫איורים‪ :‬יערה בר ועדי מרנין‬

‫‪36‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫הסכמה רחבה שעל מנהלי בתי הספר להיות‬ ‫איכותיים ולכן גיוס והכשרת המנהלים הנם‬ ‫חשובים ביותר‪ .‬באנגליה למשל‪ ,‬הוקמה‬ ‫מכללה לאומית למנהלי בתי ספר‪ ,‬שהלמידה‬ ‫בה הינה חובה לכל מנהל‪ .‬בסינגפור איתור‬ ‫המורים המתאימים לניהול בתי ספר מתרחש‬ ‫כשהם מורים צעירים‪ .‬מורים אלו משולבים‬ ‫במערכת הניהול באופן הדרגתי‪ ,‬תוך תמיכה‪,‬‬ ‫חיזוק‪ ,‬למידה מתמשכת וכן – גם סינון‪.‬‬ ‫בישראל הוקם ב‪ 2007 -‬מכון ״אבני‬ ‫ראשה”‪ ,‬הפועל ליצירת עתודה ניהולית‬ ‫מקצועית‪ ,‬פיתוח והפעלת תוכניות הכשרה‬ ‫למנהלים‪ ,‬כמו גם קידום תהליכי התפתחות‬ ‫ולמידה למנהלים מכהנים‪ .‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪2015‬‬

‫מנתונים מכל העולם כבר ברור‬ ‫שהמדינות שמצליחות בחינוך‪ ,‬הן‬ ‫המדינות שמשקיעות בשיפור איכות‬ ‫כוח ההוראה‪.‬‬ ‫אמצעי השיפור מגוונים‪ ,‬אבל המשותף‬ ‫לכולם הן ההחלטות המערכתיות‬ ‫והתוכניות המקיפות והמפורטות‬ ‫להעלאת כוח ההוראה‪.‬‬ ‫החלטות אלו לא חייבות לקרות‬ ‫במדינה כולה ‪ -‬גם תוכנית מקיפה‬ ‫ברמה העירונית או המחוזית יכולה‬ ‫להבטיח מורה טוב לכל תלמיד ומנהיג‬ ‫מעולה לכל בית ספר‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪37‬‬

‫שעבודה ״רגשית״ היא מאוד חשובה‪.‬‬ ‫חשוב שהתלמיד ירגיש שהוא יכול‪ ,‬שידע‬ ‫לבטא רגשות‪ ,‬שיהיה מודע לחולשותיו‪.‬‬ ‫הוא אמר שלדעתו הידע בטריגונומטריה‬ ‫לא באמת חשוב וגם לא הבגרות‪ ,‬הרי מי‬ ‫משתמש בטריגונומטריה? מה שכן חשוב‬ ‫זה בניית התכונות האישיות‪ :‬לדעת ללמוד‬ ‫ולהתאמץ‪ ,‬ליפול ולקום; כי זה מה שמחכה‬ ‫להם בחיים‪.‬‬ ‫גם בכיר באחת מחברות ההייטק המוכרות‬ ‫שהחליט להקדיש את המשך חייו להוראה‪,‬‬ ‫כתב אלי ברוח דומה‪ :‬״לאדם הרגיל וגם‬ ‫למהנדס בהייטק‪ ,‬אין שום צורך במשפטי‬ ‫חפיפת משולשים‪ .‬אבל‪ ,‬תהליך החשיבה‬ ‫שהתפתח‪ ,‬יכולת ההיקש הלוגי ובוודאי‬ ‫ההבנה כי יש בעיות שדורשות מאמץ ‪ -‬כל‬ ‫אלה הן התועלות שיש בלימוד״‪.‬‬ ‫התלהבתי מקווי הדימיון בין מצויינות‬ ‫בספורט ובין מצויינות בלימודים והפלגתי‬ ‫ברעיונות יצירתיים על מרוץ חמישה ק״מ‬ ‫לתלמידי חמש יחידות‪ ,‬על סדנא של הקניית‬ ‫כלים למורים‪ ,‬לצורך עבודה מנטאלית עם‬ ‫תלמידים ועל מפגש בין מורה מעולה למאמן‬ ‫ספורט מצטיין‪.‬‬ ‫אבל אז נעצרתי‪ ,‬כי הרי ההשוואה הזו‬ ‫מעוררת גם כמה תהיות וסימני שאלה‪.‬‬ ‫המאמן של עוליאל אמר ״כושר מנטאלי״‪,‬‬

‫והפסיכולוג אמר ״עבודה רגשית״‪.‬‬ ‫האם זה אותו דבר? מדוע אנשי הספורט‬ ‫משתמשים במושג אחד ואנשי חינוך באחר?‬ ‫אמר לי חבר שכשאומרים מנטאלי‪ ,‬זה נשמע‬ ‫כמו ״אני לא מוותר לך״ וכשאומרים רגשי‪ ,‬זה‬ ‫נשמע כאילו מתכוונים ל‪-‬״אני מרחם עליך״‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הראשון נתפס כמקצועני‪ ,‬ממוקד‬ ‫וקשוח ואילו השני נשמע מעט חובבני ורך‪.‬‬ ‫והאם האמירה שהמתמטיקה והבגרות לא‬ ‫חשובות הינה אמירה שמאמן היה יכול‬ ‫להעלות על בדל שפתיו? לא נתקלתי במאמן‬ ‫מקצוען שאומר לספורטאי שלו שההצלחה‬ ‫באולימפיאדה לא חשובה‪.‬‬ ‫בגזירה שווה‪ ,‬הכושר המנטאלי בלימודים‪,‬‬ ‫הוא הרי רק כלי שנועד להוביל לביצועים‬ ‫קוגיניטיביים טובים יותר והבגרות האיכותית‬ ‫היא מפתח זהב להצלחה בחיים‪ ,‬הלא כן?‬ ‫בסוף השיחה עם הטניסאי הצעיר ומאמנו‪,‬‬ ‫המראיין הקניט ושאל‪:‬‬ ‫״עכשיו שהוא כבר אלוף‪ ,‬מתי הוא יחליף‬ ‫אותך במישהו אחר?״ המאמן נאחז בקרנות‬ ‫המזבח‪ ,‬הצהיר על נאמנות ושיווע לקבל‬ ‫הצהרה דומה בחזרה‪ .‬לבי יצא אליו וחשבתי‬ ‫שגם מאמנים ומורים זקוקים לכושר מנטאלי‪,‬‬ ‫כי הם לעולם ישארו בצל הזרקורים וגאוותם‬ ‫היא בהצלחת תלמידיהם להתקדם לשלב‬ ‫הבא ולמורה הבא‪.‬‬

‫מוזר ‪ -‬איך זה שהמוני ישראל רצים‪ ,‬מזיעים‬ ‫ומדוושים‪ ,‬אבל כשהמורה נותנת שיעורי בית אז “קשה‬ ‫לי”? ילדים בחוגי ג׳ודו ופסנתר מתאמנים שוב ושוב‪,‬‬ ‫בני נוער נאבקים עם קושי בהתמדה בחוגי הכנה‬ ‫לצבא‪ ,‬אבל כשבחמש יחידות רק מתחיל להיות קשה‪,‬‬ ‫מחפשים את נתיב המילוט המהיר‪.‬‬ ‫‪38‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫לשמור את העין על‬ ‫הכדור‪ :‬מאמן הספורט‪,‬‬ ‫המורה למתמטיקה ומה‬ ‫שביניהם‬ ‫אלי הורביץ‬

‫“לצד הטניס אנחנו עובדים גם על כושר פיזי‬ ‫ומנטאלי”‪ ,‬הסביר המאמן של ישי עוליאל‪,‬‬ ‫הטניסאי זוכה גביע האוראנג׳‪-‬בול היוקרתי‪,‬‬ ‫את נוסחת העבודה הקשה בדרך אל ההישג‬ ‫המדהים‪ .‬צפיתי בשקיקה בראיון כדי לנסות‬ ‫להבין את סוד ההצלחה‪ .‬נזכרתי בגעגוע‬ ‫בתקופה רחוקה‪ ,‬בה המאמנים עבדו איתנו על‬ ‫הצד המנטאלי כחלק בלתי נפרד מהאימונים‪.‬‬ ‫המחשבות נדדו אל עולם החינוך ואל מסלול‬ ‫חמש היחידות במתמטיקה ובמדעים‪ .‬הרי‬ ‫גם בלימודים‪ ,‬התלמידים זקוקים לכושר‬ ‫מנטאלי‪ .‬הם צריכים לשאוף ליעדים גבוהים‪,‬‬ ‫להתמודד עם קושי ולעתים עם כישלון‪,‬‬ ‫לשמור על ריכוז‪ ,‬להתאמץ ולהתמיד‪ .‬אולי‬ ‫כמו ספורטאים‪ ,‬גם לתלמידים נחוץ מאמן‬ ‫צמוד שיתרגל את מוחם ויחשל את רוחם?‬ ‫ובאמת‪ ,‬כיתת חמש היחידות נתפסת כסיירת‬ ‫מובחרת‪ .‬כשהתלמידים באים בשעריה‬ ‫‪2015‬‬

‫בכיתה י׳‪ ,‬התחושה היא של פסיעה על שטיח‬ ‫אדום‪ .‬הם התרגלו להצטיין בכל‪ ,‬קיבלו‬ ‫מאה כמעט בלי להתאמץ‪ .‬ממש כוכבים‪.‬‬ ‫ואנחנו אומרים לחברינו בגאווה‪ :‬״הבן‬ ‫שלי הצליח במבחן אפילו בלי להתכונן״‪.‬‬ ‫מה רבה התדהמה כשהשיעור מתחיל‪ ,‬זה‬ ‫קשה‪ ,‬מקבלים שבעים‪ ,‬הופכים זנב לאריות‪,‬‬ ‫מקטרים‪ ,‬מוותרים ובורחים‪ .‬מוזר ‪ -‬איך זה‬ ‫שהמוני ישראל רצים‪ ,‬מזיעים ומדוושים‪ ,‬אבל‬ ‫כשהמורה נותנת שיעורי בית אז ״קשה לי״?‬ ‫ילדים בחוגי ג׳ודו ופסנתר מתאמנים שוב‬ ‫ושוב‪ ,‬בני נוער נאבקים עם קושי בהתמדה‬ ‫בחוגי הכנה לצבא‪ ,‬אבל כשבחמש יחידות‬ ‫רק מתחיל להיות קשה‪ ,‬מחפשים את נתיב‬ ‫המילוט המהיר‪ .‬מדוע בספורט ובמוסיקה‬ ‫אנחנו דוחפים אותם קדימה‪ ,‬אבל בלימודים‬ ‫אנחנו מקדשים את אי‪-‬המאמץ?‬ ‫התקשרתי לפסיכולוג חינוכי‪ ,‬שאמר לי‬ ‫‪39‬‬

‫ל”תהליך”‪ ,‬כשהאחרון מיוצג נאמנה על‬ ‫ידי המינוח “אימון”‪ .‬באימון ישנה רציפות;‬ ‫אימון אחד קשור היטב לזה שקדם לו‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫אימון הוא כלי רלוונטי לכל מסגרות החיים‬ ‫ולא רק למסגרת בית‪-‬הספר‪.‬‬ ‫הפילוסוף מישל דה סרטו טוען‪ ,‬כי כשאנו‬ ‫מאמינים‪ ,‬אנו ״נותנים קרדיט״ למושא‬ ‫האמונה שלנו (בלטינית‪ – Credo :‬״אני‬ ‫מאמין״)‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬אימון יכול להיתפס‬ ‫כקרדיט לעצמנו ואמונה ביכולותינו‪.‬‬ ‫אפשר להוסיף ולומר כי אימון ואמון מזינים‬ ‫אחד את השני – ככל שאתאמן יותר‪ ,‬כך‬ ‫תגבר תחושת המסוגלות שלי ועימה יגבר‬ ‫האמון בעצמי‪ .‬ככל שהאמון בעצמי וביכולותי‬ ‫יגבר‪ ,‬כך תגבר המוטיבציה הפנימית שלי‬ ‫לקחת אחריות ולהוסיף להתאמן בכדי‬ ‫להשתפר‪ .‬אימון ואמון נחוצים כצמד ועל‬ ‫המורה מוטלת המשימה לטפח את שניהם‬ ‫בכל תלמיד‪.‬‬ ‫כדרכם של בני אדם לנוכח שינויים‬ ‫פתאומיים‪ ,‬חלקם של התלמידים הרימו‬ ‫גבה‪ .‬כך גם אני‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬מילון המונחים‬ ‫הכיתתי הסובב סביב נושא התרגול‪ ,‬החל‬ ‫ללבוש צורה חדשה‪.‬‬ ‫לא עוד‪ :‬״ש”ב ליום רביעי‪...‬״‬ ‫כי אם‪ :‬״א”ב ליום רביעי‪...‬״‬ ‫לא עוד‪ :‬״הכנת שיעורים?״‬ ‫אלא‪ :‬״התאמנת?״‬ ‫והתייחסות התלמידים –‬

‫לא עוד‪ :‬״לא הצלחתי את שאלה ‪...5‬״‪,‬‬ ‫כי אם‪ :‬״את הנושאים המופיעים בשאלה ‪5‬‬ ‫עלי לתרגל יותר״‪.‬‬ ‫לצד‪ :‬״אם תכוון אותי מעט‪ ,‬אני‬ ‫מאמין שאצליח״‪.‬‬ ‫במקום‪“ :‬לא הכנתי שיעורים”‪ ,‬החלה‬ ‫להופיע הצורה התהליכית יותר‪“ :‬לא‬ ‫התאמנתי”‪ ,‬מלווה פעמים (להפתעתי)‬ ‫בתחושת אחריות שאינה מובנת מאליה‬ ‫ובעלת ערך חינוכי אדיר‪.‬‬ ‫הרי איך תקפוץ לגובה ‪ 160‬ס”מ‪ ,‬אם שריריך‬ ‫אינם מאומנים לחלוף בביטחה מעל ‪159‬‬ ‫ס”מ? יד על הלב‪ :‬אם תלמיד או תלמידה‬ ‫מביטים בעיני ובעת שלשונם משרבטת‪“ :‬לא‬ ‫התאמנתי”‪ ,‬ניתן לזהות במבעם תחושת‬ ‫אחריות ואולי אפילו פספוס או מידת חרטה‬ ‫– הרי שהמונח “אימון” (כתהליך) וחשיבותו‬ ‫ברורים להם ואין שמח על כך ממני‪ .‬כך הלכו‬ ‫ונבנו נבחרת מתאמנים אחת ולצידה נבחרת‬ ‫מתאמנים נוספת ועוד אחת ועוד‪.‬‬ ‫כמה ְמלֵאוֹת המילים? שאלתי עדיין את‬ ‫עצמי‪ .‬בהיותי שבוי עוד במונח המהולל‪,‬‬ ‫השמנמן והעייף אולי‪ ,‬הוסחה דעתי באחד‬ ‫השיעורים בעת שכתבתי בפינת הלוח‪ :‬‬ ‫ש”ב למחר‪ ...‬לא חלף רגע‪ ,‬והנה אני שומע‬ ‫את עדי‪ ,‬תלמידה מופנמת המקפידה לשבת‬ ‫הרחק מהלוח וליד החלון‪ :‬״המורה‪ ,‬אלֶף‪-‬‬ ‫ּבֵ ית!״ קולּה‪ ,‬הנחבא בדרך כלל‪ ,‬הציג בעת‬ ‫ובעונה אחת נחישות‪ ,‬סלחנות ואפילו מעט‬ ‫הומור‪ .‬הצחקוקים הכיתתיים הצנועים‬ ‫שליוו חידוד זה‪ ,‬איששו את השערתי‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫איור‪ :‬יערה בר‬

‫קיפלתי בזהירות את‬ ‫המונח “שיעורי בית”‬ ‫ובמקומו הצגתי לראווה‬ ‫את מחליפו האתלטי‬ ‫יותר “אימון בית”‪.‬‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫אימון במקום‬ ‫שיעורי בית?‬ ‫גיל ברנד‬

‫אליס‪ :‬״אין טעם לנסות‪ ,‬אי אפשר להאמין‬ ‫בדברים בלתי אפשריים”‪.‬‬ ‫המלכה הלבנה‪“ :‬פשוט אין לך הרבה ניסיון‪.‬‬ ‫כשהייתי בגילך‪ ,‬התאמנתי בזה חצי שעה‬ ‫כל יום‪ .‬לפעמים הצלחתי להאמין בשישה‬ ‫דברים בלתי אפשריים עד ארוחת הבוקר”‪.‬‬ ‫(לואיס קרול)‬ ‫לפני שאנו נחפזים לקנות כרטיס בכיוון אחד‬ ‫לארץ הפלאות‪ ,‬הבה נתרכז לרגע דווקא‬ ‫בדברים האפשריים‪.‬‬ ‫בדומה לעיסוק בספורט ובמוזיקה למשל‪,‬‬ ‫כך גם העיסוק במתמטיקה דורש תרגול‪.‬‬ ‫תרגול ‪ -‬אפשר לומר‪ ,‬הוא האלף‪-‬בית בדרך‬ ‫אל ההצלחה‪ .‬הוא תנאי הכרחי‪ ,‬אף שאינו‬ ‫מספיק‪ .‬עבור רובם המכריע של התלמידים‪,‬‬ ‫אי תרגול טכניקה אלגברית‪ ,‬הוכחת טענה‪-‬‬ ‫נימוק ועוד אי אלו מונחים שמולם מתהפכת‬ ‫מעט הבטן‪ ,‬יסכל במידת מה הצלחה זו‪.‬‬ ‫רובם מבינים זאת ואף חשים בנימיהם‬ ‫את חשיבות העניין‪ ,‬אך מסיימים את יום‬ ‫הלימודים כשהם כבר רעבים למנוחה‬ ‫ּוׂשבֵ ִעים ממשוואות‪ ,‬חידודי לשון ומאורעות‬ ‫ְ‬ ‫היסטוריים חשובים (שהינם ׁשּולִ יִים עבור‬ ‫נער או נערה הנמצאים בדרכם הבטוחה אל‬ ‫שנת צהריים)‪.‬‬

‫‪2015‬‬

‫‪ ‬‬ ‫קֹוא ִצ׳ינְ ג‪ | ‬גיל ברנד‬ ‫ְ‬ ‫‪ ‬‬ ‫ן‪-‬טיּפּוחָ יו‪.‬‬ ‫ִיתי ּבֶ ִ‬ ‫הָ י ִ‬ ‫ּפּוחי‪.‬‬ ‫אף הּוא הָ יָה ּבֶ ן ִט ִ‬ ‫צָ עַ ד וְ עוֹד חֲ ִצי‪-‬צַ עַ ד‪ּ ,‬בַ ּפַ עַ ם הָ ִראׁש ֹונָה‪.‬‬ ‫ְקלִ יעָ ה ִמ ַּקו הָ עוֹנְ ִׁשין‪.‬‬ ‫לְ ַדּיֵק‪ .‬לְ ַדּיֵק‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הַ ּמֻ ָּׂשג קו ְֹא ִצ’ינְ ג עוֹד הָ יָה ָאז ָׁשקּול –‬ ‫בּורי‪.‬‬ ‫אֲ נִ י ל ֹו וְ הּוא ּבָ עֲ ִ‬ ‫ִּדּי ְַק ִתי ָׁשנִ ים מֵ ָאז‪ִ ,‬ה ְת ַר ַּׁשלְ ִּתי רֹב הַ ּזְ מַ ן‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ְׁשנֵי עָ ׂשו ִֹרים ָּד ְרכּו‪.‬‬ ‫קוֹל ֹו נִ ְׁשמָ ע זו ֵֹרחַ ִמּבַ עַ ד לָאֲ פַ ְרּכֶסֶ ת‪,‬‬ ‫ּפּוחי‪.‬‬ ‫ַּכּיָאֶ ה‪ ‬לְ בֶ ן ִט ִ‬

‫הנחתי סיכויי הצלחה סבירים (הסבר על‬ ‫אופן ביסוס ההנחה חורג ממסגרת זו)‬ ‫והחלטתי להמר‪ .‬קיפלתי בזהירות את המונח‬ ‫“שיעורי‪ ‬בית” ובמקומו הצגתי לראווה את‬ ‫מחליפו האתלטי יותר ‪“-‬אימון‪ ‬בית”‪ .‬הרי‬ ‫אמרנו‪ :‬אלֶף‪ּ-‬בֵ ית‪ .‬בעצם שינוי סמנטי קל‬ ‫זה‪ ,‬קיוויתי שאוכל לסייע לתלמידיי לתרגם‬ ‫את תחושותיהם לכדי הבחנה בין “אירוע”‬

‫‪41‬‬

‫‪1‬‬

‫_ אני מתייחס‪/‬ת לתלמידים‪...‬‬ ‫א‪ .‬בהצבת כללי התנהגות ואכיפתם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בכבוד המבוסס על אמון‪ .‬אני מכיר‪/‬ה‬ ‫כל תלמיד היטב ומציב‪/‬ה כללי התנהגות‬ ‫ברורים שנאכפים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בכבוד מרוחק ובהצבת כללי התנהגות‬ ‫ברורים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫_ אני מאמין‪/‬ה ש‪...‬‬ ‫א‪ .‬כל תלמידיי יכולים להצליח‪ ,‬אם רק אגיע‬ ‫אליהם ואלמד אותם בצורה הנכונה להם‪.‬‬ ‫לכן אני מציב‪/‬ה להם יעדים ברורים וגבוהים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כל התלמידים יכולים להצליח‪ ,‬אבל רק‬ ‫אם ההורים ובית הספר יתמכו ויעשו‬ ‫שינוי משמעותי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לא כולם יכולים להצליח‪ .‬יש תלמידים‬ ‫שפשוט לא מסוגלים‪ .‬זו לא אשמתם – ייתכן‬ ‫שאין להם סביבה תומכת‪ ,‬או שהם פשוט‬ ‫פחות חכמים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫_ האם את‪/‬ה מנסה להכיר‬ ‫את התלמידים כמה שיותר?‬ ‫א‪ .‬כן‪ .‬מבחינה לימודית‪ :‬את דרכי החשיבה‬ ‫וההתקדמות של כל אחד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא‪ .‬זה לא ממש רלוונטי לחומר אותו‬ ‫אני מלמד‪/‬ת וגם לא אפשרי כשמלמדים‬ ‫מאות תלמדים כל יום‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אני מנסה להכיר את התלמידים ככל‬ ‫האפשר כדי להתאים את הוראתי אליהם‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫_ מה את‪/‬ה עושה עם הידע שיש‬ ‫לך על התלמידים?‬ ‫א‪ .‬משתמש‪/‬ת בו על מנת לנסות להשתלט‬ ‫על התלמידים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אני מתאים‪/‬ה את שיטות ההוראה שלי‬ ‫ליכולות התלמידים‪ ,‬לידע שלהם ולצורת‬ ‫המחשבה שלהם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מתאים‪/‬ה עצמי לצורת החשיבה של‬ ‫התלמידים‪ .‬למשל מקשר‪/‬ת את תוכן השיעור‬ ‫‪42‬‬

‫לידע ולרקע של כל תלמיד‪ .‬בנוסף מנסה‬ ‫לתת משוב לתלמידים ולעדכן את הוריהם‬ ‫בדברים שיוכלו לעזור לתלמידיי‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫_ מה דעתך על שימוש בטכניקות‬ ‫מגוונות לשם העברת החומר?‬ ‫א‪ .‬בעד‪ ,‬כי חשוב לי ללמד כל נושא על ידי‬ ‫מגוון ייצוגים ולהדגים צורות חשיבה שונות‬ ‫בדרך לפתרון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זה הכרחי‪ .‬כך אפשר להתאים טכניקה‬ ‫לנושא ולתלמידים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬זה רעיון טוב שיכול להוביל לכך‬ ‫שהתלמידים יתעניינו יותר בחומר הנלמד‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫_ האם התלמידים בכיתתך‬ ‫משתתפים בשיעור?‬ ‫א‪ .‬כמה שיותר! אני מנסה לגרום לתלמידים‬ ‫להיות פעילים ככל האפשר‪ ,‬לא לפחד לטעות‬ ‫ולשאול שאלות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפעמים‪ .‬אם אני חושב‪/‬ת על זה‪ ,‬בערך‬ ‫‪ 80%‬מהזמן אני מדבר‪/‬ת‪ ,‬ו‪ 20%-‬התלמידים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כן‪ .‬הלמידה בכיתה פעילה ומשלבת‬ ‫משימות בהן התלמידים צריכים ליזום‬ ‫ולקחת אחריות‪ .‬דרך כך‪ ,‬התלמידים פותרים‬ ‫בכיתה בעיות המוצבות בפניהם באמצעות‬ ‫הידע הקיים והחדש‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫_ מהי תחושתך לגבי תחום‬ ‫התוכן אותו את‪/‬ה מלמד‪/‬ת?‬ ‫א‪ .‬פעם אהבתי אותו‪ ,‬אבל היום‪ ,‬אחרי שנים‬ ‫של הוראתו‪ ,‬הוא משעמם אותי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוא ממש מעניין אותי ולכן אני‬ ‫ממשיך‪/‬ה ללמוד בכל עת על ידי קריאה‬ ‫בספרות מחקרית וקשר עם מורים אחרים‬ ‫שמתמצאים בתחום‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התחום מרתק אותי ואני חש‪/‬ה תשוקה‬ ‫לדעת עוד וגם רואה בשמחה את העניין‬ ‫מתעורר אצל התלמידים‪.‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫בחנו את עצמכם –‬ ‫האם אתם מורים‬ ‫איכותיים?‬

‫אור ב‪ .‬שמש‬

‫כולנו יודעים כבר לדקלם מתוך שינה שמורה איכותי‬ ‫מצעיד את תלמידיו קדימה‪ .‬כעת‪ ,‬חוקרים ברחבי העולם‬ ‫בוחנים מה משותף למורים איכותיים‪ ,‬מה הם הסטנדרטים‬ ‫להוראה איכותית ומה המורים הללו עושים בדיוק‪.‬‬ ‫ריכזנו את הגורמים המשמעותיים שחוקרים בכל העולם‬ ‫מצאו למורים והוראה איכותית‪ ,‬וכעת אנו מזמינים אתכם‬ ‫לבחון את עצמכם ‪ -‬האם הינכם מורים איכותיים?‬

‫איורים‪ :‬יערה בר‬

‫‪2015‬‬

‫‪43‬‬

‫‪8‬‬

‫_ מה הידע שברשותך‬ ‫שעוזר לך בהוראה?‬ ‫א‪ .‬תואר‪ ,‬התמצאות בשפה ובמושגים של‬ ‫תחום התוכן וכן בקיאות בתוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬א‪ +‬אסטרטגיות מגוונות ללימוד התחום‬ ‫וכלים מגוונים להערכת הידע בתחום‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ב‪ +‬הכרות עם המחקר בתחום התוכן‬ ‫ובתחום ההוראה וכן עם תיאוריות של‬ ‫למידת והוראת התחום‪ .‬בנוסף יש לי ידע‬ ‫נרחב על התלמידים וידע על הטעויות וקשיי‬ ‫ההבנה שעלולים לעלות‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫_ מהי צורת ההכנה‬ ‫שלך לשיעורים?‬ ‫א‪ .‬אני מכין‪/‬ה מראש לכל שיעור מגוון‬ ‫טכניקות אפשריות שאני בוחר‪/‬ת בהתאם‬ ‫לצורכי הכיתה‪ ,‬בזמן אמת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אני מכיר‪/‬ה את החומר היטב ולכן אני‬ ‫פשוט נכנס‪/‬ת ומדבר‪/‬ת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יש לי תוכנית ברורה לגבי כל שיעור‪ ,‬ואני‬ ‫אף פעם לא סוטה ממנה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫_ האם את‪/‬ה לוקח‪/‬ת חלק‬ ‫בקהילת מורים לומדת על מנת‬ ‫ללמוד יחד עם מורים נוספים?‬

‫א‪ .‬כן‪ .‬בחדר המורים ובישיבות צוות‪ .‬אנו‬ ‫מעבירים בינינו מבחנים ומערכי שיעור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לא ממש‪ .‬אני מרגיש‪/‬ה שמיציתי את‬ ‫קבוצות הלמידה איפשהו בסיום הלימודים‬ ‫לתעודת ההוראה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כן‪ .‬אנו נפגשים בקביעות ויחד לומדים‬ ‫ידע מקצועי ובוחנים את הקשר בין דרכי‬ ‫ההוראה שלנו‪ ,‬ללמידה של התלמידים‪.‬‬

‫סכמו את הנקודות שלכם (אם‬ ‫התלבטתם בין שני סעיפים‬ ‫שניקודם ‪ – 3‬הוסיפו ‪6‬‬ ‫נקודות לתוצאה שלכם)‪:‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪ .1‬א=‪ ,1‬ב=‪ ,3‬ג=‪ .2 ; 2‬א=‪ ,3‬ב=‪ ,2‬ג=‪; 1‬‬ ‫‪ .3‬א=‪ ,2‬ב=‪ ,1‬ג=‪ .4 ; 3‬א=‪ ,1‬ב=‪ ,2‬ג=‪; 3‬‬ ‫‪ .5‬א=‪ ,3‬ב=‪ ,3‬ג=‪ .6 ; 2‬א=‪ ,3‬ב=‪ ,2‬ג=‪; 3‬‬ ‫‪ .7‬א=‪ ,1‬ב=‪ ,3‬ג=‪ .8 ; 3‬א=‪ ,1‬ב=‪ ,2‬ג=‪; 3‬‬ ‫‪ .9‬א=‪ ,3‬ב=‪ ,1‬ג=‪ .10 ; 2‬א=‪ ,2‬ב=‪ ,1‬ג=‪3‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫‪ :10-15‬נשמע שאתם אולי מרגישים‬ ‫חסרי אנרגיה אחרי שנים של הוראה וייתכן‬ ‫שלתחושתכם כבר ניסיתם ועשיתם הכל‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬אנחנו ממליצים לקרוא עוד קצת‬ ‫ולנסות לאמץ הרגלים שחוקרים טוענים‬ ‫שיעזרו לתלמידים שלכם‪ .‬לכו תדעו‪ ,‬אולי‬ ‫זה יועיל‪.‬‬

‫‪ :16-25‬אתם מלאי כוונה טובה ורוצים‬ ‫להצליח להיות מורים איכותיים‪ ,‬אבל אף‬ ‫אחד לא ממש הסביר לכם מה זה מעולם‪.‬‬ ‫זה הזמן להמשיך לקרוא וללמוד איך תצליחו‬ ‫לקדם את תלמידיכם בצורה המייטבית‪.‬‬ ‫‪ :25-39‬אתם כבר יודעים לבד שאתם‬ ‫מורים מעולים‪ .‬עכשיו לא רק התלמידים‬ ‫שלכם אומרים את זה‪ ,‬אלא גם חוקרים מכל‬ ‫העולם‪ .‬שאפו! אבל‪ ...‬איש אינו מושלם ולכן‬ ‫אנו ממליצים לסקור את תשובותיכם ולראות‬ ‫לאן אתם יכולים לשאוף עוד‪.‬‬ ‫היכן אתם יכולים להשתפר?‬ ‫שאלות ‪ 1-3‬עוסקות ביחס של מורים‬ ‫לתלמידים‪ .‬מורים איכותיים מתייחסים‬ ‫לתלמידיהם בכבוד ומצפים מהם לאותו‬ ‫יחס כלפיהם וכלפי החברים לכיתה‪ ,‬לכן‬ ‫הם מציבים כללי התנהגות ברורים ואוכפים‬ ‫אותם‪ .‬בנוסף מורים איכותיים מתייחסים‬ ‫לכל תלמיד ותלמידה באופן פרטני‪,‬‬ ‫מכירים אותם היטב‪ ,‬יוצרים עמם קשרים‬ ‫קרובים וקשובים להם‪ .‬הם מעריכים את‬ ‫הידע והכישורים עמם תלמידיהם מגיעים‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

45

2015

‫תעזבו את הילד‬ ‫מורה לפיזיקה‬

‫איור‪ :‬יערה בר‬

‫‪46‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫לכיתה ואת תחומי העניין‪ ,‬הרקע התרבותי‬ ‫והחברתי שלהם‪ .‬המורים האיכותיים מנסים‬ ‫גם להכיר את דרכי החשיבה של תלמידיהם‪,‬‬ ‫על מנת לקדמם‪ .‬מורים אלו מאמינים שכל‬ ‫תלמידיהם יכולים להצליח וכי הצלחתם‬ ‫נמצאת בשליטת המורה ולא בשליטת גורמים‬ ‫חיצוניים‪ .‬לכן הם מציבים ציפיות ומטרות‬ ‫גבוהות לכל תלמיד ותלמידה‪.‬‬ ‫שאלות ‪ 4-6‬מתייחסות‬ ‫לצורת הלימוד‪.‬‬ ‫מורים איכותיים‬ ‫מלמדים כל נושא‬ ‫ומסבירים כל מושג‬ ‫על ידי מגוון ייצוגים‬ ‫ובאמצעות טכניקות‬ ‫שונות‪ .‬מורים אלו‬ ‫משתמשים בידע‬ ‫שלהם על התלמידים כדי‬ ‫להתאים את שיטות ההוראה‬ ‫לתלמידים‪ ,‬לקשור את הנושא‬ ‫הנלמד לעולמם ולהוסיף משמעות‬ ‫לחומר הנלמד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם דוגלים בלמידה‬ ‫פעילה ומעודדים את התלמידים להשתתף‬ ‫בשיעור‪ ,‬לשאול שאלות‪ ,‬ליזום‪ ,‬לקחת‬ ‫אחריות ולא לפחד לטעות‪.‬‬ ‫מורים אלו מעניקים לתלמידיהם משוב‬ ‫תוך כדי תהליך הלמידה‪ ,‬על מנת לקדם‬ ‫את למידתם‪ .‬הם עושים זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על‬ ‫ידי שאילת שאלות שמאפשרות לתלמידים‬ ‫לבחון בעצמם‪ ,‬באופן מודע‪ ,‬את הידע שלהם‬ ‫ואת התפתחותם‪ .‬כך המורה מספק‪/‬ת משוב‬ ‫והתלמידים לומדים להתבונן ולבחון את‬ ‫מצבם‪ .‬לבסוף‪ ,‬המורים נמצאים בקשר עם‬ ‫הורי התלמידים בנושאים התומכים בלמידה‬ ‫(כגון הציפיות מהתלמידים והתקדמותם)‪.‬‬ ‫שאלות ‪ 7‬ו‪ 8-‬מתייחסות לקשר של‬ ‫המורים לנושא אותו הם מלמדים ולהוראה‪.‬‬ ‫‪2015‬‬

‫מורים איכותיים חשים תשוקה לתחום אותו‬ ‫הם מלמדים ותופסים את ההוראה כאתגר‪.‬‬ ‫הם בעלי ידע נרחב בתחום התוכן אותו‬ ‫הם מלמדים‪ ,‬מתמצאים בשפה ובמושגים‬ ‫בתחום וממשיכים לחקור אותו בכל עת‬ ‫(למשל באמצעות קריאת ספרות עדכנית‬ ‫וקשר עם קהילות מורים בתחום)‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הם בעלי ידע נרחב בתחום ההוראה‬ ‫(למשל טכניקות מסירה המתאימות‬ ‫לתחום‪ ,‬כלי הערכה מגוונים‬ ‫המתאימים לתחום‬ ‫ותיאוריות למידה‬ ‫המסבירות כיצד‬ ‫ילדים לומדים‬ ‫ומתפתחים בתחום‬ ‫זה)‪.‬‬ ‫שאלות ‪ 9‬ו‪10 -‬‬ ‫מתייחסות להשקעה של‬ ‫המורים בפיתוח ההוראה גם‬ ‫מחוץ לכיתה‪ .‬מורים איכותיים‬ ‫נמצאים בלמידה מתמדת גם מחוץ‬ ‫לכיתה; הם לומדים על תחום התוכן שלהם‪,‬‬ ‫בוחנים וחושבים על דרכי ההוראה שלהם‬ ‫ונפגשים עם מורים אחרים בקהילות‬ ‫מקצועיות לומדות‪.‬‬ ‫הקהילות המקצועיות נפגשות בקביעות‬ ‫ועוסקות בשיתוף ידע מקצועי‪ ,‬בחקירה‬ ‫משותפת של התחום‪ ,‬בהתאמת שיטות‬ ‫הלימוד לתלמידים וביצירת מאגרי הוראה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬מורים אלו מעורבים בבית הספר‬ ‫ומנסים לשפרו באופן מתמיד ולעיתים‬ ‫קרובות‪ ,‬גם מעורבים בקהילה‪.‬‬

‫אם אתם רוצים ללמוד עוד‪ ,‬לשאוף גבוה‬ ‫ולהביא את התלמידים שלכם הכי רחוק‬ ‫שאפשר ‪ -‬אנו מזמינים אתכם להעמיק‬ ‫ולקרוא עוד על הוראה איכותית ״במדור‬ ‫הוראה איכותית״ במגזין המקוון‪.‬‬ ‫‪47‬‬

‫יספק את האשליה כאילו כן‪ .‬זה שח‪-‬מט ידוע‬ ‫מראש‪ .‬כדאי שההורים יוותרו על המערכה‬ ‫וינופפו בדגל לבן‪ ,‬כי אין שום סיכוי שיזוכו‬ ‫מאשמה‪ .‬השאלה היחידה כאן ‪ -‬היא מה‬ ‫יהיה גזר הדין‪ .‬אז אם הכל כל כך אומלל‬ ‫ומתסכל‪ ,‬לשם מה אני כותבת?‬ ‫זה פשוט‪ .‬לו היה לי שרביט קסמים או איזה‬ ‫דיבור עם הממונים שם למעלה‪ ,‬הייתי מנסה‬ ‫לארגן איזו גלישה רכה יותר דרך הגיל הבלתי‬ ‫נסבל הזה‪ .‬אבל הואיל ואני‪ ,‬כמורה למקצוע‬ ‫תובעני‪ ,‬הרי מככבת ברשימת התלונות‬ ‫של אותם המתבגרים וכיוון שאני (למרות‬ ‫הוראת המקצוע התובעני) בת תמותה שולית‬ ‫לגמרי‪ ,‬כל מה שאני יכולה להציע‪ ,‬הוא כמה‬ ‫בקשות פשוטות‪.‬‬ ‫הראשונה והחשובה ביותר היא דווקא‬ ‫להורים‪ .‬ושימו לב כי אני פונה אליכם‬ ‫בקריאה מעומק הלב‪:‬‬

‫תעזבו את הילד!‬ ‫זה מסר מבלבל‪ ,‬כי מישהו בטעות עלול‬ ‫להניח שאני מתכוונת לכך שצריך להקל‬ ‫על המתבגרים בהורדת עומסים‪ ,‬ויתורים‬ ‫והקלות (לפעמים‪ ,‬אולי‪ ,‬אבל לא על זה אני‬ ‫מדברת)‪ .‬אז מה כן‪ :‬תנו לי להיות ה”רעה”‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬בכל הצניעות‪ ,‬מצטיינת בתפקיד הזה‪.‬‬ ‫בשוק השחור כבר מוכרים פוסטרים‬ ‫פיראטים שלי עם חיצים לקליעה למטרה‪ .‬אז‬ ‫בבקשה אל תגנבו לי את התפקיד‪ .‬הליהוק‬ ‫למכשפה הוא שלי‪ ,‬לא שלכם‪.‬‬ ‫זה אמור לעבוד ככה‪ :‬אני‪ ‬מעיקה עליהם‪,‬‬ ‫מקשה עליהם‪ ,‬מעמיסה עליהם‪...‬‬ ‫והם‪ ‬באים‪ ‬אליכם‪ ‬כדי להתבכיין על כמה‬ ‫שאני‪ ‬רעה‪.‬‬ ‫ועכשיו החדשות הטובות‪ :‬התפקיד שלכם‬ ‫ הוא להיות שם בשבילם! זהו‪ .‬להיות‪ .‬לא‬‫ללמד אותם‪ .‬לא לנדנד להם‪ .‬לא לשכור‬ ‫עבורם סוללת מורים פרטיים שתלמד‬ ‫במקומם ולא להטיף להם‪ .‬מה כן? להקשיב‬ ‫‪48‬‬

‫להם‪ ,‬לראות אותם‪ ,‬לעודד ובעיקר לשמור‬ ‫זוג זרועות פנויות אם צריך חיבוק‪ .‬ברב‬ ‫המקרים זה מסתכם בזה‪.‬‬ ‫אחד היתרונות כאן‪ ,‬הוא שלא צריך לזכור‬ ‫במקומם את לוח המבחנים‪ ,‬לא צריך להגיש‬ ‫איתם ביחד את הפרויקטים או לקבל כל‬ ‫בוקר התקף לב מחדש בגלל משימה שבה‬ ‫הפעם הם לא יעמדו בהצטיינות (או בכלל)‪.‬‬ ‫אבל פה קבור הכלב‪ ...‬הרי באינסטינקט שלנו‬ ‫אנחנו מרגישים שתפקידנו בעולם הוא להגן‬ ‫על הילד שלנו מפני כל רע‪ ,‬מכל מכה‪ ,‬קושי‬ ‫או מצוקה‪ .‬אנחנו לא רוצים שיחווה כישלון‬ ‫ולכן נכנסים לו לווריד‪ ,‬בניסיון נואש להגן‬ ‫עליו מפני כישלונות‪ .‬ופה בדיוק הבעיה –‪ ‬כל‬ ‫כך חשוב להיכשל!‪ ‬כל כך חשוב לחוות את‬ ‫חווית הכישלון‪ ,‬לחבר אותה עם הטעות‬ ‫שהובילה אליו‪ ,‬להתאושש ולהשכיל לנהוג‬ ‫טוב יותר בפעם הבאה‪ .‬הורים שמתדפקים על‬ ‫דלת המורה כשהילד נתפס בהעתקה והמורה‬ ‫פסלה לו את הבחינה‪ ,‬למשל‪ ,‬נופלים למוקש‬ ‫של רצון להגן על ילדם מכל רע‪ ,‬כשבעצם‪...‬‬ ‫ה״רע״ הוא גזילת החוויה של ההתמודדות‬ ‫עם ההשלכות למעשיו‪( .‬יכול להיות שאחר‬ ‫כך ההורים יטיפו לו על כמה שהוא חסר‬ ‫אחריות‪ ,‬אבל מה הוא אשם אם כל הזמן‬ ‫הקפידו לקחת את האחריות ממנו?)‪.‬‬ ‫״אנחנו לא רוצים שיחווה‬ ‫כישלון ולכן נכנסים לו לווריד‪,‬‬ ‫בניסיון נואש להגן עליו מפני‬ ‫כישלונות‪ .‬ופה בדיוק הבעיה‬ ‫–‪ ‬כל כך חשוב להיכשל!‬ ‫אנחנו חייבים להתיידד יותר עם הטעויות‬ ‫של כולנו‪ .‬הרי אם בסביבה מוגנת‪ ,‬לפעמים‪,‬‬ ‫לא ניתן לילדים גם ליפול – איך הם ילמדו‬ ‫לקום? ככל שנשכיל לספק לילדים מרחב‬ ‫מוגן של אוטונומיה‪ ,‬עם טווח סביר של‬ ‫טעויות שיוכלו לעשות ועדיין לשרוד ‪ -‬כך‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫אני בהתלבטות עמוקה‪ :‬קשה לי להחליט‬ ‫אם מי שהגה את המושג “‪”Sweet Sixteen‬‬ ‫הוא נוכל או סתם סנילי‪ .‬נכון‪ ,‬בסרטים‬ ‫ובנוסטלגיה שנות הנעורים נראות כמו‬ ‫אגדה‪ .‬כולם צעירים‪ ,‬יפים‪ ,‬מאוהבים‬ ‫ומאושרים‪ .‬אם תבדקו בקפידה סדרות‬ ‫טלוויזיה – מסתבר שכל מה שבני נוער‬ ‫עושים‪ ,‬החל משנות השישים ועד למאה‬ ‫העשרים ואחת‪ ,‬זה מפטפטים בבתי קפה‪,‬‬ ‫שותים מילקשייק ומצחקקים‪ .‬אבל אם‬ ‫נעביר ערוץ מ‪ ”happy days” -‬ל”דוקו”‪,‬‬ ‫זה רגע מצוין לביקור קצר במציאות‪ .‬בואו‬ ‫(לצורך התרגיל) נבחן יום טיפוסי בשגרת‬ ‫חייו של מתבגר‪:‬‬ ‫‪ – 07:00‬הילד קם בבוקר והשיעור‬ ‫הראשון שמצפה לו הוא מתמטיקה‪.‬‬ ‫המסכן עדיין לא הספיק להפנים את‬ ‫הנושא שלמד בשיעור הקודם ועכשיו‬ ‫הוא כבר מופגז בנושא חדש‪.‬‬ ‫‪ - 09:30‬אחרי ששרד בקושי את‬ ‫השיעור המתסכל במתמטיקה‪ ,‬הוא‬ ‫שם לב ששכח את הסנדוויץ’ בבית‪.‬‬ ‫ההתקהלות סביב הקפיטריה אינסופית‪.‬‬ ‫כשסוף‪-‬סוף מגיע תורו‪ ,‬הפעמון מצלצל‬ ‫ושוב הוא מאחר לשיעור‪.‬‬ ‫‪ - 10:30‬שיעור אזרחות‪ .‬המורה‬ ‫מערימה קיתונות של סיכומים – היד‬ ‫כבר כואבת‪.‬‬ ‫‪ - 11:20‬תנ”ך‪ .‬באמצע הסיפור על‬ ‫כרם נבות‪ ,‬התלמיד פוקח עיניים כדי‬ ‫להבין שמרוב ייאוש הוא נרדם ועכשיו‬ ‫המורה הסבה את תשומת הלב של כל‬ ‫הכיתה לכך‪.‬‬ ‫‪ - 12:10‬אנגלית‪ .‬המורה מזכירה לו‬ ‫שהוא מאחר בהגשת ה”בוק ריפורט”‬ ‫על הספר שהוא אפילו עדיין לא רכש‪.‬‬ ‫‪ - 14:00‬במעבדה‪ ,‬הצפרדע שהוא‬ ‫קיבל לנתח‪ ,‬נראית ממש דומה לזו‬ ‫‪2015‬‬

‫שבהה בה אתמול ליד האגם ובמקום‬ ‫לבחון את המערכות הפנימיות שלה‪,‬‬ ‫הוא תוהה אם אולי במקרה הן קרובות‬ ‫משפחה‪ .‬בינתיים הוא בוחן מה עוד צפוי‬ ‫לו השבוע‪ :‬מבחן מסכם על כל החומר‬ ‫בספרות‪ ,‬בוחן בביולוגיה‪ ,‬עבודה להגשה‬ ‫בספרות ומבחן קטן במתמטיקה שמכיל‬ ‫רק את הפרקים החדשים (בדיוק אלו‬ ‫שהוא לגמרי לא מבין)‪.‬‬ ‫‪ - 15:30‬הוא בולע בשני ביסים‬ ‫את הארוחה בדרך לשבט‪ ,‬כי מרב בלגן‬ ‫הוא נזכר שלא הספיק להכין פעולה‬ ‫לחניכים שלו‪.‬‬ ‫‪ - 20:00‬חוזר הביתה‪ .‬חוץ מכל‬ ‫השיעורים והלימודים שיש לו‪ ,‬הוא‬ ‫חייב להיבחן מחר בפעם השלישית‬ ‫במבחן תיאוריה ואם גם הפעם הוא‬ ‫יכשל‪ ,‬החברים שלו ימשיכו ללעוג לו‬ ‫עד שישתחרר מהצבא‪ .‬הוא מתגנב פנימה‪,‬‬ ‫כי השאיר את החדר הפוך לגמרי‪ ,‬אחרי‬ ‫שהבטיח לאמא שלו שהפעם יסדר באמת‪.‬‬ ‫אמא כמובן תופסת אותו בכניסה‪ ,‬עם‬ ‫עשן שיוצא לה מהאוזניים ומבטיחה‬ ‫לו שאם החדר לא יסודר עוד הלילה –‬ ‫מוטב שיתחיל לחפש את הבגדים שלו‬ ‫בסלי המחזור של השכנים‪.‬‬ ‫‪ ?Sweet Sixteen‬מה בדיוק מתוק בזה? (אולי‬ ‫הידיעה שיום אחד זה ייגמר)‪.‬‬ ‫ועכשיו‪ ,‬עם יד על הלב‪ ,‬יש אוכלוסייה‬ ‫ייחודית אחת‪ ,‬שעליה אני מרחמת עוד‬ ‫יותר מאשר על המתבגרים עצמם‪ :‬ההורים‬ ‫של המתבגרים‪.‬‬ ‫למה? כי הילדים שלהם כועסים או‬ ‫מתוסכלים ‪ 100%‬מהזמן‪ .‬חלק מהזמן –‬ ‫שניהם יחד‪ .‬ולא רק זה‪ ,‬גם כל הטענות‬ ‫של הנערים והנערות כלפי ההורים תמיד‬ ‫מגובות בהסברים רווי לוגיקה ולהט‪ .‬גם‬ ‫אם לא באמת יש שם לוגיקה ‪ -‬הלהט כבר‬ ‫‪49‬‬

‫נקל עליהם את ההתמודדות ברגעי האמת‪.‬‬ ‫“אבל‪ ”...‬יגידו רוב ההורים בקהל‪ ,‬״לעיתים‬ ‫קרובות‪ ,‬גם אם אנחנו ממש לא רוצים‬ ‫להתערב‪ ,‬כשיש בעיה‪ ,‬המערכת והמורים‬ ‫פונים אלינו ומערבים אותנו‪ ,‬לעיתים אפילו‬ ‫לפני שהילד עודכן במצב״‪ .‬טוב שיגידו‪ .‬זה‬ ‫מביא אותי לבקשה השנייה‪.‬‬ ‫הבקשה השנייה מורכבת יותר והיא מופנית‬ ‫לקברניטים‪ :‬על מנת שההורים יוכלו לעזוב‬ ‫את הילד ולתת לי “להיות הרעה”‪ ,‬המערכת‬ ‫צריכה לאפשר לי ולקולגות שלי – המורים‪,‬‬ ‫לנהל את המצב‪ .‬למי שאינו מורה ולא מבין‬ ‫מה מונע ממני לעשות זאת‪ ,‬אסביר בקצרה‪:‬‬ ‫מערכת החינוך הינה מערכת ענקית ומערכות‬ ‫ענקיות נוטות‪ ...‬להיצמד לבירוקרטיה וניירת‪.‬‬ ‫בתי הספר נמדדים על ידי סטטיסטיקות‬ ‫וציונים וכאשר יש תלמיד שעלול לסכן את‬ ‫הסטטיסטיקה (ובכך את שמו הטוב של‬ ‫בית הספר)‪ ,‬מתחילה מלאכת ריפוד התיק‬ ‫האישי שלו‪ ,‬כך שכאשר הוא יהווה רבב‬ ‫בסטטיסטיקה‪ ,‬יהיו מתועדים בתיק מכתבים‬ ‫להוריו‪ ,‬אזהרות שקיבל בחדר המנהלת‪,‬‬ ‫תיעוד לשיחות בנוכחות ההורים ורישום‬ ‫מדויק וקפדני של כל ההיעדרויות שלו‪.‬‬ ‫כך בית הספר יוכיח לקצינת הביקור הסדיר‬ ‫שהוא פעל כשורה‪ ,‬או לפחות לא הזניח‪.‬‬ ‫אבל האם באמת הפעילויות הללו הן‬ ‫הפעילויות שיעזרו לתלמיד שקשה לו?‬ ‫הרי לא יופיעו ב”תיק” כל עשרות ומאות‬ ‫השיחות האישיות שמורים שונים קיימו‬ ‫עם הילדים‪ .‬לא תופיע הפעם שבה המורה‬ ‫הסיעה את הילד הביתה באוטו כדי שלא‬ ‫יירטב בגשם‪ ,‬רק כדי שלא יתקרר ושירגיש‬ ‫שאכפת לה ממנו‪ .‬גם לא הרגע שבו המורה‬ ‫השכיל לתפוס את הילד באוטובוס‪ ,‬בטיול‬ ‫השנתי ולבקש ממנו עזרה בשימוש בטלפון‬ ‫החכם שלו‪ ,‬לא כי הוא לא ידע איך להשתמש‬ ‫באפליקציה‪ ,‬סתם כי היה לו חשוב לתת‬ ‫לילד את המקום שבו הוא המומחה‪ ,‬המוערך‬ ‫‪50‬‬

‫אנחנו חייבים להתיידד יותר‬ ‫עם הטעויות של כולנו‪ .‬הרי‬ ‫אם בסביבה מוגנת‪ ,‬לפעמים‪,‬‬ ‫לא ניתן לילדים גם ליפול‬ ‫– איך הם ילמדו לקום?‬ ‫והמוצלח‪ .‬לא יופיעו המבטים החמים ולא‬ ‫הטלפונים האישיים כדי לבדוק אם עבר‬ ‫תיאוריה‪ ,‬או אם הכלב שלו התאושש‬ ‫מהניתוח שעבר‪.‬‬ ‫המערכת בעצם מעודדת את הפקעת‬ ‫האחריות מהטיפול בילד והעבודה מולו‬ ‫ודורשת מהמורה לפנות ולערב את ההורים‪.‬‬ ‫אחרת – בית הספר ייחשד בהזנחה‪.‬‬ ‫אבל מה עם המורה שהסיעה בגשם? עם‬ ‫המורה שהתקשר? כל הטיפול החם והאנושי‬ ‫שלא נוגע בניירת‪ ,‬אלא נוגע בבני האדם‪ ,‬לא‬ ‫מופיע בתיק האישי ומה שלא מופיע בתיק‬ ‫האישי – לא קיים‪.‬‬ ‫ברור‪ ,‬ישנם מצבים בהם חשוב לעבוד יחד‪,‬‬ ‫בשיתוף עם ההורים‪ .‬לפעמים‪ ,‬לעתים‬ ‫רחוקות – נדרשת מערכת עוטפת ואז חשוב‬ ‫לשתף בתהליך גם הורים תומכים‪.‬‬ ‫לפעמים מדובר בקבלת החלטות חשובות‬ ‫וגם זה ראוי שייעשה בשיתוף‪ .‬‬ ‫מקבלי ההחלטות מוכרחים לאמץ‬ ‫כלים חלופיים למדידה והערכה של‬ ‫עשיית המורים‪ .‬המערכת וקברניטיה‬ ‫חייבים להאמין בעשייה של המורים‬ ‫ובתי הספר ולעודד אותה‪ ,‬במקום‬ ‫להכריח פנייה מידית להורים בכל‬ ‫בעיה ועניין‪ .‬אם זה יקרה – כבר חצי‬ ‫מהדרך נסללה‪ ,‬ההורים יוכלו לעזוב‬ ‫את הילד‪ ,‬ואנחנו נוכל לדאוג לו יותר‪.‬‬ ‫כל שדרוש הוא תרמיל עמוס באמונה‬ ‫עמוקה ‪ -‬בילד‪ ,‬בהוריו ובנו המורים‪.‬‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫אז מה כן‪ :‬תנו לי להיות‬ ‫ה”רעה”‪ .‬אני‪ ,‬בכל‬ ‫הצניעות‪ ,‬מצטיינת בתפקיד‬ ‫הזה‪ .‬בשוק השחור כבר‬ ‫מוכרים פוסטרים פיראטים‬ ‫שלי עם חיצים לקליעה‬ ‫למטרה‪ .‬אז בבקשה אל‬ ‫תגנבו לי את התפקיד‪.‬‬ ‫הליהוק למכשפה הוא‬ ‫שלי‪ ,‬לא שלכם‪.‬‬ ‫זה אמור לעבוד ככה‪:‬‬ ‫אני‪ ‬מעיקה עליהם‪ ,‬מקשה‬ ‫עליהם‪ ,‬מעמיסה עליהם‪...‬‬ ‫והם‪ ‬באים‪ ‬אליכם‪ ‬כדי‬ ‫להתבכיין על כמה‬ ‫שאני‪ ‬רעה‪.‬‬

‫‪2015‬‬

‫‪51‬‬

‫‪2‬‬ ‫החליטו מראש מהי ההתקדמות‬ ‫שכל תלמיד יכול לעשות בכל שנה‬

‫רוב מערכות החינוך בעולם קובעות יעדים‬ ‫לכל התלמידים באותה שכבת גיל‪ ,‬לכל שנה‪.‬‬ ‫האטי טוען שזה לא מספיק‪ .‬לטענתו‪ ,‬צריך‬ ‫להתקיים גם דיון פרטני‪ :‬לגבי כל כיתה‬ ‫וכל תלמיד ‪ -‬מה הן המטרות להתקדמות‬ ‫שמתאימות להם ספציפית‪ ,‬בשנת הלימודים‬ ‫הנוכחית‪ .‬האטי מוסיף שהדיון בנוגע למטרות‬ ‫וליעדים חייב להתייחס ברצינות לנקודת‬ ‫הזינוק של כל תלמיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ברור שלא‬ ‫תמיד כל המחנכים הנוגעים בדבר יגיעו‬ ‫להסכמה מלאה‪ ,‬אך דיון משמעותי צריך‬ ‫להתקיים וצריכות להיות החלטות שנובעות‬ ‫ממנו – החל ממטרות למערכת כולה‪ ,‬דרך‬ ‫כל בית ספר‪ ,‬שכבת לימוד‪ ,‬כיתה ותלמיד‪.‬‬ ‫ההבנות המשותפות יפחיתו את השוני‬ ‫בראיית המורים השונים בדבר היכולות‪,‬‬ ‫היעדים ומה ייחשב כהתקדמות שיש לעודדה‬ ‫ולטפחה‪ .‬עם זאת – נראה שכדאי לשמור על‬ ‫גמישות גם אל מול מטרות שנקבעו ברצינות‬ ‫רבה‪ .‬כמו רופא טוב – על המחנכים לאבחן‬ ‫שוב ושוב האם המטרות שנקבעו מתאימות‬ ‫לתלמיד‪ ,‬האם הן באמת המרב אליו הוא‬ ‫יכול להגיע? אולי יש מורה שחושב שניתן‬ ‫לקחת את התלמיד רחוק יותר או שמא גילינו‬ ‫באמצע השנה דרך בה ניתן לקדם אותו אף‬ ‫יותר ממה שחשבנו מלכתחילה?‬

‫‪52‬‬

‫‪3‬‬ ‫צפו בכל שנה למקסימום צמיחה‬ ‫מכל תלמיד ומורה – ביחס לעצמו‬

‫מחקרים רבים‪ ,‬כמו גם מאות אלפי מורים‬ ‫ומנהיגים חינוכיים בכל העולם‪ ,‬מגלים‬ ‫שוב ושוב שכאשר מציבים ציפיות גבוהות‬ ‫(אך ריאליות) לכל תלמיד ומורה ושואפים‬ ‫אליהן במהלך השנה כולה – הם נוטים‬ ‫להשיג את המטרה ולעמוד בציפיות‪.‬‬ ‫כאשר לתלמידים יש מורים שמאמינים‬ ‫בהם ומצפים מהם להרבה – הם יעמדו‬ ‫במטרות וביעדים שהציבו להם‪ .‬כאשר‬ ‫למנהיגים החינוכיים יש ציפיות גבוהות‬ ‫מכל מורה והם מציבים מטרות מדידות‬ ‫וברורות – המורים יתקדמו‪ ,‬ילמדו ויגיעו‬ ‫להישגים מדהימים עם תלמידיהם‪.‬‬ ‫הגיע זמן חינוך‬

‫מה עובד בחינוך?‬ ‫‪ 8‬דברים שכל בית‪-‬‬ ‫ספר יכול לעשות‬ ‫כבר מה‪ 1-‬לספטמבר‬ ‫פרופסור ג’ון האטי בתרגום ועריכת אור ב‪ .‬שמש‬

‫‪1‬‬ ‫איך נבטיח שכל תלמיד‪ ,‬בכל בית‬ ‫ספר ובכל גיל יתקדם בכל שנה את‬ ‫מלוא ההתקדמות אליה הוא מסוגל‬ ‫בפרק זמן זה?‬ ‫ממשלות בכל העולם מוציאות‬ ‫מיליארדי דולרים בכל שנה על מנת‬ ‫לשפר את מצב החינוך‪ ,‬אבל‪ ,‬כפי‬ ‫שהסתבר לאחרונה – חלק הארי של‬ ‫ההוצאות והמאמצים שמושקעים‬ ‫בניסיון “לתקן את החינוך”‪ ,‬מופנים‬ ‫לפתרונות שהם אומנם פופולאריים‬ ‫ונראים טוב‪ ,‬אבל לא ממש יעילים‪.‬‬ ‫חוקר החינוך הידוע פרופסור ג’ון‬ ‫האטי‪ ,‬פרסם מאמר דעה ובו הוא‬ ‫מציע ‪ 8‬דברים שכל מערכת חינוך‬ ‫יכולה לעשות על מנת להבטיח שכל‬ ‫תלמיד יגיע ללמידה המרבית לה‬ ‫הוא מסוגל – בכל שנה‪ .‬בלי רעש‬ ‫וצלצולים‪ ,‬בלי להגיד את המילה‬ ‫“רפורמה” – הנה ‪ 8‬הדרכים היעילות‬ ‫להפליא שהאטי מציע‪ :‬‬ ‫‪2015‬‬

‫שנו את הנרטיב‬

‫השלב הראשון חייב להיות שינוי השיח‬ ‫שלנו; הישגים‪ ,‬ציונים ואפילו דירוג במבחני‬ ‫פיז”ה הם לא המטרה עצמה‪.‬‬ ‫כולנו צריכים להתמקד בהתקדמות של‬ ‫התלמידים ובלמידה משמעותית שלהם‪.‬‬ ‫כל הגורמים הנוגעים בחינוכם של‬ ‫התלמידים‪ :‬מורים‪ ,‬מנהיגים חינוכיים‪,‬‬ ‫הורים ומחוקקים‪ ,‬צריכים לעבוד יחד‬ ‫על מנת להבטיח שכל תלמיד ימצה את‬ ‫פוטנציאל הלמידה וההתקדמות הגלום‬ ‫בכל שנה באופן מקסימלי‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫‪7‬‬ ‫הפסיקו להתעלם ממה שכבר ידוע‬

‫העקביות שבחינוך מהווה יתרון לא קטן –‬ ‫בכל שנה תלמידים מתמודדים עם אתגרים‬ ‫דומים לאלו שעמדו בפני תלמידים אחרים‬ ‫בשנה שעברה ‪ -‬הנ״ל גורם לכך שלמורים‬ ‫הולך ונבנה גוף ידע רחב בקשר לבעיות‬ ‫ולצורות ההתמודדות האפשריות עמן‪ .‬זאת‬ ‫ועוד – גם המחקר מציע כמות ידע אדירה‬ ‫לגבי איך ניתן לעזור לתלמידים להתמודד‬ ‫עם האתגרים שעומדים בפניהם‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫המערכת צריכה לעודד מורים להשתמש‬ ‫במידע ובשיטות הקיימות שהוכחו כיעילות‬ ‫בקידום תלמידים – בשיטות שהם פיתחו‪,‬‬ ‫שהתפתחו בבית הספר על ידי עמיתיהם‬ ‫וכן בשיטות המוצעות במחקר‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫חברו חופש פעולה ותהילה עם‬ ‫צמיחה מקסימלית של התלמידים‬

‫מורים שמצליחים להביא את כל תלמידיהם‬ ‫למטרות שהוצבו בתחילת השנה ובכך‬ ‫למקסימום הצמיחה השנתית שיועדה להם‬ ‫– צריכים לקבל את האוטונומיה להמשיך‬ ‫לעשות את הדברים שהם עושים‪ ,‬על מנת‬ ‫להמשיך ולקדם את התלמידים‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬האסטרטגיות שלהם ודרכי‬ ‫פעולתם צריכים להיחגג ולהילמד על ידי‬ ‫שאר המורים בקהילת בית הספר‪ ,‬על מנת‬ ‫לעזור ולחזק את המיומנויות של כלל‬ ‫המורים‪ .‬כך – המורים שמצליחים לקדם‬ ‫את תלמידיהם באופן מרבי‪ ,‬זוכים לחיזוק‬ ‫וגאווה מול עמיתיהם והמורים כולם זוכים‬ ‫לחלוק זה עם זה מיומנויות ואסטרטגיות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬

‫לטענתו של האטי אם מקבלי ההחלטות ‪ -‬מחוקקים‪ ,‬ראשי רשויות‪ ,‬מנהלי‬ ‫בתי ספר‪ ,‬מנהיגים חינוכיים ומחנכים ‪ -‬יחליטו להשקיע משאבים רציניים‬ ‫במטרות אלו ולהציבן בראש סדר העדיפויות שלהם‪ ,‬וזאת למרות שהן לא‬ ‫“סקסיות” או בולטות מאוד וגם אם קשה לקרוא להן רפורמה ולהיזכר‬ ‫״בספרי ההיסטוריה״‪ ,‬יהיה ניתן להגיע למקסום הלמידה של כל התלמידים‬ ‫בכל שנה‪.‬‬ ‫‪54‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫‪4‬‬

‫השתמשו בכלי הערכה‬ ‫חדשים ומגוונים‬

‫אנחנו חייבים להתחיל להשתמש בהערכת‬ ‫תלמידים כדרך להתאמת ההוראה והלמידה‬ ‫לתלמידים ולא לשם דירוגם על טווח‪ .‬אנו‬ ‫שמים משקל גדול מדי על השימוש שלנו‬ ‫במבחנים כצורת הערכה‪ .‬במקום ליצור‬ ‫מקום לתמיכה רחבה‪ ,‬לשוני ולהתאמת‬ ‫הלמידה והערכה לנושאים השונים‬ ‫ולתלמידים – אנו מתמקדים בצורה אחת‬ ‫בלבד‪ .‬כלי ההערכה שלנו צריכים לעצב את‬ ‫ההוראה והלמידה ולא רק למדוד אותן‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫תגרמו למורים להבין‬ ‫שהם משפיעים‬

‫מנהיגים חינוכיים צריכים להראות למורים‬ ‫שיש להם את הכוח להשפיע ולמקד אותם‬ ‫ביכולת הזאת‪ .‬כך המורים יזהו מראש איך‬ ‫ההצלחה תראה אצל כל תלמיד וכיתה –‬ ‫וישאפו אליה כל השנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם צריכים‬ ‫ליצור אווירה בית ספרית שמעודדת הוראה‬ ‫מעולה ותקשורת תדירה ורבה בין המורים‪,‬‬ ‫התלמידים וההורים‪ .‬כך השפעת המורים‬ ‫תהיה יותר בולטת והם יוכלו גם לקדם‬ ‫זה את זה‪.‬‬ ‫‪2015‬‬

‫‪6‬‬ ‫הביאו לכך שכל מורה יהיה‬ ‫מומחה בהערכה‪ ,‬באבחון‬ ‫ובהתערבויות מתאימות‬

‫באופן שאינו מפתיע בכלל‪ ,‬ההתערבויות‬ ‫החינוכיות שיש להן את ההשפעה הגדולה‬ ‫ביותר ‪ -‬כמעט תמיד התחילו מהמורה‪ .‬מורים‬ ‫צריכים לדעת לאבחן מה התלמיד כבר יודע‬ ‫ולאן הוא צריך להגיע בשלב הבא ואז כמובן‪,‬‬ ‫להיות מומחים בהתאמת התערבויות שיעזרו‬ ‫לתלמיד להגיע ליעד‪ .‬במהלכו של כל שלב‬ ‫כזה המורה צריך להעריך את התלמיד‬ ‫באופן תדיר‪ ,‬כדי לדעת איך לקדם אותו‬ ‫בצורה מיטבית‪ .‬אלו הם דברים שלא פשוט‬ ‫לדעת לעשותם ואינם אינטואיטיביים לרוב‬ ‫האנשים‪ .‬לכן על מערכת החינוך והמנהיגים‬ ‫החינוכיים שלנו לדאוג ללמד את המורים‬ ‫לעשות זאת ולגרום לכך שכל המורים שלנו‬ ‫יהיו מומחים בהערכה ובדיאגנוסטיקה‬ ‫של התלמידים‪ ,‬כמו גם בהתאמת סוגי‬ ‫ההתערבויות לתלמידים ולצורכיהם השונים‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫במסגרת העלייה בהישגים במבחני פיז״ה‪ ,‬מסתבר שהעלייה בהישגים במתמטיקה במהלך‬ ‫השנים‪ ,‬הינה תוצאה של הפחתה משמעותית בכמות המתקשים והגדלת מספר הבינוניים‬ ‫והמצטיינים‪ .‬גם אם מסתכלים על מצבה של ישראל במבחני פיז”ה לפי נושאים‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫שבכל תחום הנחקר במבחנים – ישראל נמצאת בשיפור מתמיד‪.‬‬

‫‪+16‬‬

‫‪+24‬‬

‫‪+34‬‬

‫הישגי ישראל‬ ‫במדעים‪ ,‬קריאה‬ ‫ומתמטיקה‬ ‫במבחני פיז ה‬

‫‪2006‬‬

‫‪2009‬‬

‫‪2009 2006 2002‬‬

‫‪2012‬‬

‫מדעים‬

‫‪2012‬‬

‫קריאה‬

‫‪2012 2009 2006‬‬

‫מתמטיקה‬

‫‪ ‬‬

‫פחות מתקשים‬ ‫יותר מצטיינים‬

‫‪9.5%‬‬

‫התפלגות ההישגים‬ ‫במתמטיקה‬ ‫תלמידים מתקשים‬ ‫תלמידים בינוניים‬

‫‪57%‬‬

‫‪6%‬‬

‫‪55%‬‬

‫‪6%‬‬

‫‪42%‬‬

‫‪39%‬‬

‫‪52%‬‬

‫תלמידים מצטיינים‬

‫‪2006‬‬

‫‪33.5%‬‬

‫‪2009‬‬

‫‪2012‬‬

‫למרות נתוני השיפור במבחני פיז”ה‪ ,‬הסתבר כי החל מ‪ 2006-‬הייתה התדרדרות במספר‬ ‫התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמת ‪ 5‬יחידות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההתדרדרות נבלמה בשנת ‪2013‬‬ ‫ואף הייתה עליה קלה במספר התלמידים שלמדו מתמטיקה ברמה גבוהה זו‪ .‬הבלימה והעלייה‬ ‫הקלה המשיכו גם בשנת ‪ .2014‬באותה השנה הוכרז גם‪ ‬יעד לאומי של הכפלת מספר בוגרות‬ ‫ובוגרי ‪ 5‬יחידות במתמטיקה‪ .‬בעקבות ההשקעה‪ ,‬צפויה עלייה משמעותית במספר התלמידים‬ ‫הלומדים ‪ 5‬יחידות מתמטיקה בשנת ‪ ,2015‬אך הנתונים טרם פורסמו‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫אופטימיות זהירה‪:‬‬ ‫האינפוגרפיקה על‬ ‫מצב החינוך שתגרום‬ ‫לכם לחייך‬ ‫מערכת הגיע זמן חינוך‬

‫זה לא סוד שרבים מאיתנו נוטים יותר להתמקד בשלילי ובטעון השיפור‪,‬‬ ‫בעיקר כשמדובר במצב המדינה שלנו‪.‬‬ ‫גם כשמדברים על מצב החינוך בישראל ‪ -‬אין הדבר שונה‪ .‬ההתמקדות בשלילי‬ ‫אולי מאפשרת לנו לשאוף קדימה בכל עת ולא לנוח אף פעם על שמרינו‪ ,‬אבל‬ ‫מדי פעם שווה גם לספר על הדברים הטובים שמתרחשים בחינוך הישראלי‪,‬‬ ‫לשמוח בהם‪ ,‬ללמוד מההצלחות ולקדם את המשך ההתפתחות‪.‬‬ ‫לשם כך ריכזנו כמה נושאים ונתונים מהשנים האחרונות בתחום החינוך‪,‬‬ ‫שבהחלט אפשר להתגאות ולשמוח בהם‪:‬‬

‫מאז שנת ‪ 2003‬ישראל מתקדמת ועולה בקצב קבוע בביצועי התלמידים במבחני פיז”ה‪ ,‬מה‬ ‫שהופך אותה למדינה המתפתחת ביותר בין כל מדינות ה‪ OECD-‬והעקבית ביניהן מבחינת‬ ‫השיפור המתמיד‪.‬‬

‫הישגי‬ ‫ישראל‬ ‫במבחני‬ ‫פיז ה‬

‫‪580‬‬

‫פינלנד‬

‫‪540‬‬

‫פולין‬

‫‪560‬‬ ‫‪520‬‬

‫פורטוגל‬

‫‪500‬‬ ‫‪480‬‬

‫ישראל‬

‫‪460‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪420‬‬ ‫איורים‪ :‬יערה בר‬

‫‪400‬‬

‫‪2003‬‬

‫‪2015‬‬

‫‪2006‬‬

‫‪2009‬‬

‫‪2012‬‬

‫‪57‬‬

‫ניתן לראות גם שמבחינת הזכאות לתעודת בגרות‪ ,‬נשברים בכל שנה כמעט שיאים וישנה‬ ‫מגמה מתמדת של עלייה במדינה‪.‬‬ ‫אך הישראלים לא מסיימים את הלימודים בתיכון וניתן לראות שכמעט בכל שנה מתקבלים‬ ‫ללימודים גבוהים אחוזים הדומים למקבלי הבגרות‪ .‬מתוך נתון זה ניתן להניח כי רוב מכריע‬ ‫של מי שזכאי לתעודת בגרות‪ ,‬ממשיך בסופו של דבר גם ללימודים גבוהים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתון זה‬ ‫הופך את ישראל למדינה השנייה בעולם באחוז האקדמאים ביחס לאוכלוסייה‪.‬‬ ‫גם מצב ההוראה הינו בשיפור מתמשך!‬

‫עלייה במספר האנשים‬ ‫המבקשים להתקבל‬ ‫למוסדות להשכלה גבוהה‬

‫‪40.5‬‬

‫‪42.2‬‬

‫‪43.7‬‬ ‫‪42.1 41.8‬‬

‫‪44.2‬‬

‫‪46.8‬‬

‫‪47.8‬‬

‫‪37.6‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪31.9‬‬ ‫‪28.8‬‬

‫‪26.7‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪2004-2005 2001-2002 1996-1997 1990-1991‬‬

‫‪2007-2008‬‬

‫‪2010-2011‬‬

‫הביקוש להוראה במקצועות ריאליים הולך וגדל‪ ,‬כך שבשנת ‪ 2015‬נשבר שיא במספר‬ ‫הסטודנטים שלומדים להיות מורים למתמטיקה‪ .‬מדהים לגלות שלא רק שיש יותר מורים‪,‬‬ ‫אלא שכמעט שני שליש מהמורים החדשים הנם אקדמאים שבחרו לעשות הסבה להוראה‪.‬‬ ‫רבים עושים בחירה זו ממניעים אידיאולוגים‪ ,‬מתוך תחושת שליחות ורצון לעבוד במקצוע‬ ‫מעניין‪ ,‬מאתגר ובעל השפעה עצומה על עתיד המדינה‪ .‬‬

‫הביקוש להוראה‬ ‫במקצועות ריאלים‬ ‫הולך וגדל‬

‫‪58‬‬

‫‪40%‬‬ ‫‪60%‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫מהסטודנטים‬ ‫להוראה אקדמאים‬ ‫בעלי מקצוע‬

‫‪12,900‬‬

‫‪12,579‬‬ ‫‪11,247‬‬

‫הירידה במספר‬ ‫התלמידים‬ ‫הנבחנים ב‪5-‬‬ ‫יחידות מתמטיקה‬ ‫בין ‪ 2006‬ל‪2014 -‬‬ ‫נבלמה‪ ,‬ונראה‬ ‫כיוון של עלייה‬

‫‪11,052‬‬ ‫‪10,548‬‬ ‫‪9742‬‬ ‫‪9064 8869‬‬

‫‪2006‬‬

‫‪9070‬‬

‫‪2014‬‬

‫‪8566‬‬ ‫‪8293‬‬ ‫‪8078‬‬

‫מספר התלמידים שבוחרים‬ ‫ללמוד פיזיקה לבגרות‬

‫‪7892‬‬

‫‪7895‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪2011‬‬

‫‪2012‬‬

‫‪2013‬‬

‫‪2014‬‬

‫‪2008‬‬

‫גם במספר התלמידים שבוחרים ללמוד פיזיקה לבגרות‪ ,‬ישנה מגמה דומה של עלייה לאחר‬ ‫התדרדרות של שנים‪ :‬לאחר שנים של ירידה בביקוש למקצוע‪ ,‬כאשר הוחלט להשקיע במורים‪,‬‬ ‫לפתח קהילות מקצועיות ולבנות את המקצוע מבפנים ‪ -‬החלה עלייה קבועה ומשמעותית‬ ‫במספר התלמידים שלומדים ומסיימים לימודי פיזיקה בכל שנה‪.‬‬

‫‪48.3‬‬

‫זכאות‬ ‫לתעודת‬ ‫בגרות‬

‫‪46.5‬‬

‫‪46.8‬‬

‫‪47.8‬‬

‫‪46.1‬‬ ‫‪46.3 45.9‬‬

‫‪48.1‬‬

‫‪44.1‬‬

‫‪43.8‬‬ ‫‪41.4‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪40.8‬‬

‫‪38.6‬‬

‫‪37.5‬‬ ‫‪35.3‬‬

‫‪32‬‬ ‫‪31.1‬‬

‫‪1990-1991‬‬

‫‪1996-1997‬‬

‫‪2015‬‬

‫‪2001-2002‬‬

‫‪2004-2005‬‬

‫‪2007-2008‬‬

‫‪2010-2011‬‬

‫‪59‬‬

‫‪+54%‬‬

‫שכר המורים בעלייה‬ ‫בעשור האחרון‬

‫‪ 10,438‬ש ח‬

‫‪ 6,807‬ש ח‬

‫‪2012‬‬

‫‪2003‬‬

‫לבסוף‪ ,‬ניתן לראות שרוב מכריע מהמורים מרוצים מעבודתם‪ ,‬מבית הספר בו הם עובדים‬ ‫ואף חשים שבית הספר פועל בשביל לדאוג שלתלמידים יהיה נעים לשהות בו‪.‬‬ ‫‪88%‬‬

‫סקר‬ ‫שביעות‬ ‫רצון‬ ‫המורים‬

‫‪82%‬‬ ‫‪75%‬‬

‫‪87%‬‬

‫‪92%‬‬

‫‪85%‬‬ ‫בית הספר‬ ‫פועל כדי‬ ‫שלתלמידים‬ ‫יהיה נעים‬ ‫לשהות בו‬

‫שביעות רצון‬ ‫מהתנהלתות‬ ‫בית הספר‬

‫חט ע‬

‫חט ב‬

‫‪93% 93%‬‬

‫‪94%‬‬

‫שביעות רצון של‬ ‫המורים מעבודת‬ ‫ההוראה‬

‫יסודי‬

‫אז נכון‪ .‬לא הכל ורוד‪ ,‬יש עוד הרבה מאוד עבודה שצריך לעשות‪ ,‬עוד בעיות‬ ‫שצריך לפתור ושינויים שחייבים להתרחש‪ ,‬אבל דבר אחד בטוח – המגמה‬ ‫חיובית‪ .‬דברים טובים קורים בחינוך ולא במקרה‪.‬‬ ‫זו היא תוצאה של הרבה עבודה קשה‪ ,‬התקדמות והתמדה של רבים ובראשם‬ ‫המורות והמורים‪ .‬מערכת החינוך שלנו היא קצת כמו התלמידים‪ ,‬שצריכים‬ ‫עזרה וטיפוח של מורה מעולה‪ .‬המערכת והתלמידים מתקדמים ומצליחים‬ ‫להשתפר צעד אחר צעד ולכן‪ ,‬לצד היעדים השאפתניים שצריך להציב להם‬ ‫והרצון לראות אותם מגיעים לגדולות ‪ -‬חשוב שנחזק‪ ,‬נעודד וניתן מילה טובה‬ ‫על השיפור‪ ,‬גם אם ברור לנו שזו רק תחילת הדרך‪.‬‬ ‫‪60‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫ממוצע הציונים‬ ‫של הסטודנטים‬ ‫להוראה עלה‬

‫ממוצע ‪572‬‬ ‫בשנת ‪2014‬‬

‫ממוצע ‪556‬‬ ‫בשנת ‪2010‬‬

‫הביקוש גדל ובהתאם – רף הדרישות לקבלה ללימודי הוראה עולה‪ .‬בשנים האחרונות קיימת‬ ‫מגמה ברורה של עלייה מתמדת בנתוני הקבלה ללימודי הוראה‪ .‬כך‪ ,‬אף על פי שהציון המשולב‬ ‫הנדרש לקבלה ללימודים במכללות לחינוך ב‪ - 2014‬היה ‪ ,525‬עמד הציון הממוצע של כלל‬ ‫הסטודנטים שהתקבלו באותה השנה על ‪ ,572‬לעומת ‪ 556‬לפני ארבע שנים‪.‬‬ ‫ניתן לראות גם שהציבור סומך על המורים‪ ,‬מאמין בהם וכי רוב האנשים חושבים שהוראה‬ ‫הינה מקצוע חשוב‪ ,‬שצריך להגיע עם תגמול מתאים‪ .‬כך‪ 70% ,‬מהאנשים חושבים שיש להעלות‬ ‫את שכר המורים ולהשוות אותו לזה של מהנדסים ורופאים‪ .‬‬

‫‪88%‬‬

‫‪70%‬‬

‫מהאנשים‬ ‫נותנים אמון‬ ‫במורים‬

‫מהאנשים‬ ‫מדווחים שהיה‬ ‫להם לפחות מורה‬ ‫משמעותי אחד‬ ‫בחייהם‬

‫‪70%‬‬

‫מהאנשים חושבים‬ ‫שיש להעלות את שכר‬ ‫המורים ולהשוות אותו‬ ‫לזה של מהנדסים‬ ‫ורופאים‬

‫בהקשר זה‪ ,‬ניתן לראות שגם שכר המורים נמצא בעלייה בעשור האחרון‪ ,‬כך ששכרם של‬ ‫עובדי ההוראה עלה בעשרות אחוזים תוך עשור‪ .‬בעקבות העלייה‪ ,‬שכרן הממוצע של נשים‬ ‫בהוראה הפך להיות גבוה מהשכר הממוצע לנשים במשק‪ .‬כמובן שבתור האנשים שאמונים‬ ‫על המשאב החשוב ביותר שיש למדינת ישראל – הילדים שלנו‪ ,‬יש עוד מקום לשיפור בשכר‬ ‫המורים‪ ,‬אך הכיוון נכון‪.‬‬ ‫‪2015‬‬

‫‪61‬‬

‫‪62‬‬

‫הגיע זמן חינוך‬

‫הגיע זמן חינוך‬ ‫‪www.edunow.org.il‬‬

‫להרחבה וקריאה נוספת ניתן‬ ‫לסרוק את הקוד הבא ולהגיע‬ ‫לביבליוגרפיה של הכתבות‬ ‫ולמידע המרחיב את הכתבה‪.‬‬

‫לקבלת המגזין בכל שבוע‪,‬‬ ‫לכתובת הדואר האלקטרוני‬ ‫שלכם‪ ,‬אתם מוזמנים לסרוק‬ ‫את הקוד הזה ולהירשם‬ ‫לניוזלטר שלנו‪.‬‬

‫‪2015‬‬

‫‪63‬‬

‫שנת לימודים מצויינת‬

‫הגיע זמן חינוך‬ ‫‪64‬‬

‫‪www.edunow.org.il‬‬ ‫הגיע זמן חינוך‬