חיים מול
Life V.S
|
באקה אלג'רביה | באקה אלשרקייה | נזלת עיסא
1
2
תזה | פרויקט גמר קאות'ר ענאבוסי
מנחים | ד"ר אדר' ירמי הופמן | אדר' אורן בן אברהם | אדר' איריס קשמן הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל
3
ت ّ "الدار ف والدار ج�ل اخت� ،ج ج ّ الدار تدل ج الدار حدود ج غياب وجود ومصت ،ج�ود عبور عىل راحة املوت واملوت فينا ي� ّدق ين ساحت� ساحة مدرسة أصبحت امسء ّ مقسمة ووعود ف ت ومن� عىل بعد م� من الوطن املستباح!" الدار قصيدة ج اه� نرص هللا الشاعر :با� ي
4
"הגדר נעלמה ,והגדר הפגינה הגדר צנחה הגדר היא גבול היעדרות ,נוכחות שתיקה ,הכחשה חצייה על כף המוות והמוות בנו בוהה חצר בית הספר הפכה לשתיים שמים מחולקים והבטחות וגלות במרחק של מטר מהמולדת שהופרה!"
הגדר משורר :אבראהים נסראללה
5
6
תוכן עניינים |
תקציר9 .................................................. סוגיה -רקע כללי 10................................ הקמת הגדר12.............................. השפעות הגדר18.......................... שאלת המחקר22..................................... סביבה תיאורטית25................................. גבול26........................................ קול ומבט34................................ חומה ומגדל35............................ מתודולוגיה37......................................... בין הקווים38.............................. אסטרטגית תכנון55.................................. התערבות60............................................. ביבליוגרפיה105.........................................
7
8
תקציר | קו ,גבול או קיר היו תמיד נוכחים בהיסטוריה האנושית .גבולות משמשים לחלק ,לשלוט ,להפריד ,ואפילו לדרג אוכלוסיות .קו אחד יש לו את היכולת של פיצול סביבה לשתי סביבות בלתי חדירות אחת לשנייה .לפעמים הגבול נתפס כמערכת של שליטה פוליטית וכלכלית עצומה שבה בני אדם נתפסים כצורה נוספת של סחורה. הפרויקט שלי התחיל מנקודה אישית בעיר שלי באקה אלגרבייה של מקום שהכרתי בילדותי והשתנה עד היעלמות .העבודה סורקת את הנקודה הזו על הגבול בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, לאורך ההיסטוריה .כך שעברו בה כמה גבולות ואת הגבול האחרון זה גדר ההפרדה .בעבודה אני מציגה את ההשפעה של גדר ההפרמ דה על המרחב בין באקה אלגרבייה ,באקה אלשרקייה ונזלת עיסא. הפרויקט מציע אלטרנטיבה לשרירות התכנונית ,תוך הרחבה ובחינה מחדש של שני מושגים עיקריים ,הראשן זה מושג הגבול עם הצגת תקדימים שמתייחסים לגבולות בגישות שונות מבחינה ארכיטקמ טונית ורעיונית .המושג השני הוא הכוח של המבט ,הוא מתקשר להתייחסות שלי בהתעסקות עם הגדר ואנליזה לבניית חומה ומגדל. הפרויקט מציע ראיה עתידית שבה המקום יתפקד ביחד משני עבריו של הגבול .הפרויקט מתייחס למצב הנוכחי של קיום הגדר ולמצב העתידי שבו הגדר תיפול .ההתערבות עוסקת באסטרטגיה להחיות את מרחב הגבול דרך ציבוריות ,תוך הצעת פרוגרמה של פונקציות ציבוריות אזרחיות משותפות לשני הצדדים שיכולות לאפשר קשר במצב הנוכחי ,דרך גובה שהקשר יתרחש עם קול ומבט ,וקשר עתימ די של של חיבור דרך מרחב פתוח בסיטואציה שבה החומה תיפול.
9
סוגיה
| רקע כללי
באקה התפתחה על צומת דרכים מצפון לדרום בקצהו הממ ערבי של המזרח התיכון ושימשה כתחנה לשיירות המסחר. כתוצאה מכך ,התפתח גרעין התיישבות שהתבסס כלכלית על מסחר ,חקלאות וגידולי צאן .עם תחילת המנדט הבריטי, התרחבה ההתפתחות הכלכלית שבין היתר יצרה מקומות עבודה לתושבי האזור וסיפקה שירותים עירוניים למחנות הצבא הבריטי .בנוסף ,חל פיתוח תחבורתי עקב הקמת מסימ לות רכבת. באקה אל-גרבייה נמצאת על קו התפר בין ישראל לגדה הממ ערבית ,היא אחד משלושה כפרים פלסטיניים (בנוסף לבית צפאפא וברטעה ) שחולקו לשניים ב ,1949-עם קביעת הקו הירוק ,באקה אל-גרבייה (באקה המערבית) מהווה את החלק שנשאר בצד הישראלי של הגבול ובאקה אל-שרקייה (באקה המזרחית) מהווה את החלק שנשאר בצד הירדני של הגבול (ביאדסי.)1997 , הגבול הותווה במשא ומתן בין הצדדים בהתאם למצב הכומ חות שבשטח ובהתאם לשיקולים צבאיים ופוליטיים .תפמ קיד חשוב בקביעת מיקום הגבול היה לעמדתה של ישראל שדרשה שתהיה לה שליטה על עורקי תחבורה חיוניים כדי לקשור את חלקי המדינה השונים ,ועל ציר הגבעות מטעם ביטחון .בהסכם הוחלט כי הגבול יעבור לאורך ציר הגבעות, ובהתאם לכך הועברו לשליטת ישראל כפרים ערביים שבתמ חום המשולש הקטן –כפרים בוואדי ערה ובסביבותיו .בתמומ רה מסרה ישראל לירדן שטחים בדרום חברון( .אורן ;1990 סופר ,שמואלי ושנל .)1985 בעת שרטוט קו הגבול התעלמו מעצביו מגורמים גאוגרפיים, פיזיים ואנושיים ,אולי משום שקביעת מיקומו של הקו היתה נתונה כולה בידי קציני צבא משני הצדדים .הואיל והניחו שמדובר בקווים זמניים ,שבתוך שנים יוחלפו בגבולות קבועים שתיחומם יתבסס על דעת מומחים .הרי באותה עת היה ברור כי ניתן להגיע רק לקווי הפסקת אש( .אפרת ;2002 ברור .)1980
באקה לפני 1948
10
כביש 574
לאחר מלחמת שישת הימים ב 1967הוסרה מחיצת גבול הקו הירוק ונוצרו מחדש קשרים בין שתי ה"באקות" .בעת המפגש ניכרו תהליכי השתלבות בין שני צידי הקו הירוק שגרמו לטשטוש הגבול וטשטוש הפער שנוצר מאז הניתוק ב .48-בכל התחומים התחילו תהליכי השתלבות-קשר משפחה וידידות חודשו ,וקשרים כלכליים ,חברתיים ותרבותיים חזרו להתקיים.
כביש 585
נחל חדרה
באקה לפני 1948
באקה אל גרבייה
כביש 585 נזלת עיסא
באקה אלשרקייה
נחל חדרה
באקה ב 48 :חולקה לשתיים באקה | המערבית והמזרחית עד 1967
כביש 574
תוואי הקו
באקה אל גרבייה
כביש 585 נזלת עיסא
באקה אלשרקייה
נחל חדרה
שתי באקות | 1967-2003 ונזלת עיסא הסרת תוואי הגבול |חיבור דרך שווקים
11
הקמת הגדר |
באפריל , 2002החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי להקים גדר ,בהחלטה זו ,נקבע כי גדר ההפרדה היא "אמצעי ביטחוני זמני למניעת פיגועי טרור ואינה מבטאת גבול מדיני או אחר".פרקליטות המדינה אף טענה בפני בית המשפט העליון בפברואר 2004כי אפשר יהיה לפרק את גדר ההפרדה "כאשר יוסכם הגבול בין הצדדים ,או כאשר יתקיימו נסיבות אחרות אשר יצדיקו זאת". מלבד למחלוקת על עצם הרעיון להקים גדר המפרידה מבחינה דמוגרפית ומדינית ומשמשת מכשול ביטחוני ,יש מחלוקת גם על תוואי הגדר .יש המצדדים בממדים הביטחוניים של הגדר ,ויש המדגישים את הממדים הגיאופוליטיים שלה .יש מי שמצהירים על ארעיותה של הגדר .לעומתם יש מי שמייחלים שגדר ההפרדה הביטחונית ,המוגדרת לפי שעה זמנית ,תהפוך לגבול קבע בין מדינת ישראל לבין מדינת פלסטין ,לכשתקום. השיקולים לקביעת מיקום הגדר היו דמוגרפיים ונועדו לכלול בתוך מדינת ישראל את מרב האוכלוסייה הישראלית בהתנחלויות ומינימום אוכלוסייה פלסטינית ,וכן את מרב שטחי הגדה המערבית שאינם מאוכלסים בפלסטימ נים .רק לאחר פסיקת בג"ץ בעניין ,נכללו שיקולי ביטחון והתחשבות ברקמת החיים במסגרת השיקולים האחרים.
12
13
הריסת השוק ובניית הגדר |
|5
|4
|6
|7
14
1|
2|
3|
10|
9|
8|
15
הריסת השוק למען בניית גדר ההפרדה
2003
16
תוואי הקו הירוק
כביש 6
תוואי גדר ההפרדה
באקה אל גרבייה
כביש 585
נזלת עיסא באקה אלשרקייה
נחל חדרה
??2003-20 הפרדה בגדר
17
כביש 574
השפעות בניית גדר ההפרדה |
השפעות בניית גדר ההפרדה |
באקה אלשרקייה | נזלת עיסא באקה אלשרקייה | נזלת עיסא
מקום ההתעסקות שלי בפרויקט במקטע של הגבול בין שתי הבאמ קות ונזלת עיסא ,ב 2003 -הוצא צו להרס השוק שחיבר בין באקה אלגרביה ,באקה אלשרקייה ונזלת עיסא ,למען בניית גדר ההפרדה. 2244חנויות מקור פרנסתם של 1500איש ,ו 7בתים ,נהרסו .ב�מ קטע הזה הגבול מורכב מחומת בטון מסיווית שמגיעה לגובה של 8מ' ורצה לאורך 1קילומטר,וממכשולים וגדרות מתכתיות באורך של 2.5קילומטר עם רוחב שנע בין 40-65מ' 81 .משפחות נותקו מקרוביהם כך -ש 46-אישה מבאקה אלגרבייה נשואות לאנשים מ�ה גדה ו 35-אישה מהגדה נשואות לאנשים מבאקה אלגרבייה850 . דונם ששייכים לאנשים מנזלת עיסא ובאקה אלשרקייה סופחו בצד המערבי ו 282-דונם נטועי עצים הופקעו.
1km
8m
1.5m
65m
40-
2.5km
18
Y RO
ST
DE
הריסת 224חנויות מקור פרנסתם של 1500
850דונם סופחו בצד המערבי הפקעת 282דונם נטוע עצים
הריסת 7בתים אחד הבתים נהרס בבוקר של החתונה
81משפחות נותקו
19
20
״ משהו ישנו שאינו אוהב גדר" רוברט פתסט ״תיקון גדר״
21
שאלת המחקר | הגדר הפכה את שתי הבאקות ונזלת עיסא ,מאזור מרכז שחיבר בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני ,לאזורי פריפריה וקצה בשני הצדדים .גדר ההפמ רדה גם הזיקה לישראל בהיותה פרויקט התשתיות הגדול ביותר והיקר ביותר שהקימה מדינת ישראל מאז בניית המוביל הארצי בשנות החמימ שים והשישים. תפקוד המקום ביחד יועיל ויביא לרווח בשני הצדדים .אני מאמינה שהממ קום צריך לתפקד ביחד משני עבריו של הגבול ,ואני מאמינה שיבוא הייום וגדר ההפרדה תיפול כמו ש לפני 25שנים נפלה חומת ברלין .העולם כולו חגג לא מזמן את האירוע שסימל יציאה מדיכוי לחירות. ופה אני שואלת מה התפקיד שלי כאדריכלית במרחב הזה של הגבול? אני מתייחסת למצב הקיים היום שבו הגדר נמצאת ,ואני טוענת שאין בידי את הכוח להפיל אותה. האם וכיצד ניתן להפוך את מרחב הגבול ,ממקום נטוש ושומם למקום שבו מתקיימים חיים ,על אף קיומה של גדר ההפרדה ? במסגרת פרויקט הגמר ,אני מנסה לבדוק את הכלים שאני יכולה להעניק לאנשים דרך ארכיטקטורה על מנת לייצר את הקשר בין שני הצדדים. קשר זה נובע מזיקה שהיא קיימת היום .איך אפשר להחיות שוב את הממ קום הזה על מנת לחזק את הזיקה בין שני הצדדים למען הגשמת החזון ?
22
23
24
סביבה תיאורטית |
25
גבול | מלחמ ת 1948נתפסת בעיני גאנם כמלחמה שעדיין לא הסתיימה ,והפול�י טיקה היא המשך של המלחמה באמצעים אחרים .מבחינה זו ,החוק הישמ ראלי שכּונן עם הכרזת המדינה ב– 1948נתפס כחוק אלים שעיכל לתוכו את האלימות של שיח המלחמה ,לפי וולטר בנימין )האלימות המכוננת( ומישל פוקו )האלימות של שיח הזכויות (.האפיסטמולוגיה הזאת דוחה את הגבול הטריטוריאלי שנחתם בהסכם רודוס ואת מתווה הזהויות שיצר הקו הירוק ,קו אלים שקטע בגסות את מרקם החיים של החברה הפלסטימ נית והרס את הפוליטיקה שלה .הוא גם הפריד בין פלסטינים לפלסטינים ויצר את קווי המתאר לחלוקתה של החברה הפלסטינית לקבוצות אתניות חדשות .עם תום המלחמה ב– , 1967עת נמחק הקו הירוק ,מצאו עצמם פלסטינים רבים נתונים לכיבוש חדש מצד אחד ,אך נהנים מחופש לנוע במרחב מצד שני .הנה פרובלמטיקה מרתקת :הקו הטריטוריאלי נמחק בהדרגה מאז , 1967ותחתיו הפכו הפלסטינים בעלי האזרחות הישראלית למסמנים המדומיינים של הקו הירוק. אולם הספר של גאנם נכתב לפני בניית גדר ההפרדה ,כך שהקו הטרטומ ריאלי מאז 1967נבנה מחדש בגסות של חומת הבטון .וההפרדה נעשית שוב ,ובמקרה הבוחן שלי בין שתי הבאקות ונזלת עיסא . "הגבול ,כך אטען ,הוא בראש ובראשונה פרקטיקה של ממשליות )governmentality(,ולפיכך הוא פועל קודם כול ביחס לאוכלוסייה, אף שבעיקרו הוא טכנולוגיה מרחבית .הגבול הוא אסופה של מערכי ממשול )governmentalization(,המייצרת הבחנות בין פנימיּות וחיצוניּות בהבניה של קבוצות אוכלוסייה .עוד אטען כי אין להבין את פעולת הגבול במנותק מהריבונות ,אך הוא אינו פועל יוצא שלה ,אלא הריבונות היא זו המיוצרת שוב ושוב מתוך מנגנוני הממשליות של הגבול, כמקור הרטרואקטיבי של לגיטימציה לאופני פעולתם".
26
גבול הוא פרקטיקה לניהול קיטועים במערכי ממשליות ,אשר יוצרת שסמ עים באוכלוסייה תוך יצירת הבחנות בין פנים לחוץ ,באמצעות הנכחת הריבונות כמקור הלגיטימציה של הבחנות אלו או כדי להבטיח את השתמ מרותן .פרקטיקות גבול עשויות להיות מנותקות מהאתרים הגיאוגרפיים שביחס אליהם הן פועלות ,אך פעולתן אינה מנותקת מספה של הטריטומ ריה :התיחום הטריטוריאלי מופיע כפועל יוצא של תפקודיהן .פרקטיקות גבול מתפקדות כגורם יצרני אשר מבנה את המרחב ומעניק לו תכונות גיאו פוליטיות ,בעוד צירי הפעולה העיקריים שלהן נוגעים באוכלוסייה. גבולות הם טכנולוגיות פוליטיות הפועלות בתוך שדות שיח ,בעיקר מכיוון שאובייקטים מטריאליים הם חלק בלתי נפרד משדות שיח. לגבי השאלה על התפקיד שלי כאדריכלית במרחב של הגבול אני רוצה לערער על עצם קיומו של הגבול .מהערעור על אפשרות קיומו של עולם המחולק למדינות לאום נגזר כי בליבאר מערער למעשה על עצם היתכנומ תם של גבולות ,מכיוון שבמידה רבה הם אינם עומדים בפני עצמם אלא שזורים בתוך מערך של תלות הדדית המושתתת על האוניברסליות של רעיון הריבונות המדינתית. אני כן מאמינה שהעולם צריך להתקיים בלי גבולות אבל כל ניסיון לעשות הבחנות כאלו הוא אידיאולוגי מטבעו ונועד להיכשל ובמיוחד במצב הנתון היום של הגבול הקיים .אולם הפער נמצא בין האידיולוגיה לבין הפרקטקה והמציאות .לכן אני מתייחסת להגדרה של מרחב הגבול ,כמצב נתון ,ואני טוענת שאין בידי כאדריכלית את הכוח להסיר פרקטיקה ממשלתית ולהפיל את החומה בכדי שהמרחב יתפקד ביחד .החלטה זו במזגרת פרויקט הגמר שלי אולי נובעת מהסירוב לעשות פעולות שהן קוסמטיות בעיני שיכולות להנכיח את הגבול עוד יותר. מבחינה לגבולות שונות אני מציגה כמה פרויקטים אדריכליים עם גישות בית בגבול בין באקה אלגרבייה ונזלת עיסא- ארכיטקטונית. הבית חצוי על ידי גדר ההפרדה והגג שלו מתפקד כעמדת צהל בית בגבול בין נורווגיה ושוודיה
27
“ Exodus” |1 ב ,1972רם קולהאס ,ואשתו מאדלין וריסיבדורפ ,אליה ו -זוי זינגהילז הציגו את הפרויקט שלה ם Exodusאו-אסירים מתנדבים של ארכיט�ק טורה .שבו "אקסודוס" הכותרת מרמז על המלחמה הקרה מערב ברלין, מובלעת מוגבלת מוקפת חומה-וכתוצא מכך ,כלא מפחיד בקנה מידה של מטרופולין ,זוהי פרשנות דיסטופי של המלחמה הקרה בברלין ,ואת ההשפעה של חומת ברלין על אזרחיה בשני המישורים הפיזי והרגשי. קולהאס טען כי האפקט הפסיכולוגי והסמלי של חומת ברלין היה "הרבה יותר חזק" מהאובייקט עצמו. האתר של הפרויקט היה בלונדון .בהצעה שלו ,קולהאס מספר סיפור של עיר (ברלין) .הוא רואה את העיר כמחולקת לשני חלקים החצי הטוב והחצי הרע.המחצית הרעה של העיר היא כל הזמן מנסה לברוח למחצית הטובה של העיר .בניסיון לעצור את הגירה המונית למחצית הטובה, הרשויות בונות קיר להפריד בין השניים .הצעתו היא הפוכה ,להשתמש בקיר ש מפריד בעצמה וביעילות ,אבל במקום הייאוש ,הקיר הוא בשימ רות של כוונות חיוביות. Exodus or the Voluntary Prisoners of Architecture. The Strip. MoMA
28
Border Wall as Infrastructure |2 הנושא של אנרגיה נמצא בפרויקט "גבול" :קיר הפרדה כתשתית על ידי אדריכלי סן פראטלו ראל .הפרויקט ,שנבחר כמועמד סופי בתחרות ,WPA 2.0מבוסס על הרעיון שעד כמה גדר ההפרדה היא יקרה ,היא צריכה ויכולה להכיל מעבר לנושא של ביטחון ,גם כתשתית מייצרת , עמוד השדרה של הכלכלה בשטח גבול. ראל וסן פראטלו ציינו שקירות מאורגנים בשכבות בודדות ,כפולות ,משומ לשות או יותר בהתאם לטופוגרפיה ,השכיחות של מעבר ,משאבי סיור זמינים וגורמים אחרים .לאחר ניתוח כל העובדות האלה ,הם מציעים שהפוטנציאל הגלום ביותר לפיתוח סולרי בארצות הברית נמצא לאורך גבול ארה"ב /מקסיקו .חווות סולאריות ,בתורם ,הן מתקנים מאובטחים ביותר .מה אם היינו מקצים מחדש חלק מהכסף המשמש לבנות ולתחזק את חומת הגבול ,לבניית תשתיות אנרגיה לאורך הגבול? היינו בעצם יכולים ליצור תרחישים במקרים רבים ,כי הם בטחוניים יותר מאשר הקיר הקיים ,ושבו זמנית מספקים אנרגיה סולארית לערים רעבות האנרגיה של דרום-מערב. Border Wall as Infrastructure by Rael San Fratello Architects
29
Border Blood Bank | 3 ויקטור האדג'יקריאקו מאוניברסיטת קולג 'בלונדון ,תכנן בשנת 2009 גבול בנק הדם ,פרויקט שמטרתו לאחד שתי קהילות שהופרדו על ידי משמר הגבול של ארה"ב ולספק מתקן בנק דם נגיש על ידי שני הצדדים של הגבול[ Candelaria :ארה"ב ] וסן אנטוניו אל ראבו [מקסיקו]. Hadjikyriacouכתב: לפי בקרת הגבולות הקפדנית ותקנות התכנון הלאומיות הפרוגראמה צרימ כה להיות מחולקת לשני מבנים נפרדים .עם זאת ,האוויר מעל האתר אינו נשלט על ידי הגבלות אלה ,והוא נחשב לארץ מאן " ."no mans land מצב זה ממצא את הפוטנציאל ליצור מבנה שזז מעל הגבול ,מעל ריו גרמ נדה .אם ניקח את הרעיון הזה ונצור בניין על עמודים שמשיג קשר חזותי, מצב שמזכיר את הגשר הישן ששמש לחיבור בין שני היישובים השכנים. אין ספק שהדם הוא משהו בעל ערך ,לא משנה אם אתה אמריקאי או מקסיקני ,לכן פרויקט זה ממוקם ב "שטח הפקר" נקרא מציע סוג של "ערבוב גזעי" כאסטרטגיה חתרנית לטשטש את התיחום הטריטוריאלי .
Border Blood Bank. Neighboring .border communities and site location
30
The Wall Game |4 איל ויצמן תאר את " "the politics of verticalityכמו מוצר של דמיון פוליטי בנוי כך גם שהוא פעולה פיזית שכרוכה בארכיטקטורה ובתכמ נון ".בהתאם לכך ,גם מעניין להזכיר כאן את הפרויקט של ליבוס וודס "משחקי חומה" ,הממוקם בישראל [ שיכול להתקיים בכל מקום] ומגיב לעובדה שעל ידי המשך הבנייה של גדר ההפרדה ,ישראל מייצרת הגטו הכי גדול בהיסטוריה ,ישראל מפרידה ומבדדת את העם שלה מהעולם שסובב אותם. הפרויקט מתמקד בחלקי החומה שכבר הוקמו ,ומשתמש בהם כחפצים חופשיים בנוף שהוא עדיין מחולק ועדיין ניתן להשתנות. משחק החומה משתמש בחלקים מסוימים של הקיר כמגרש משחקים דו- צדדי .הפלסטינים שולטים בצד אחד ,וישראלים שולטים בצד השני .לכל צד יש צוות של קבלנים ,אדריכלים ,אמנים ,ושחקנים ,שעושים בנייה בצד שלהם של הקיר ,ומשתמשים בו כתמיכה בלעדית .במילים אחרות, המבנים החדשים לא יכולים לנוח בכל דרך ישירות על הקרקע ,אלא רק על הגדר .הם מבני זיז .לכן ,שלוחה בצד אחד חייבת להיות מאוזנת על ידי שלוחה בצד השני ,אחרת לא יהיה שיווי משקל והחומה תיפול לצד זה או אחר ,והמשחק ייגמר.
31
Hypothetical Wall Game scenarios by .Lebbeus Woods
Envisioning the Border |5 פרויקט חזון לגבול על ידי אדווין ( ,)Edwin Agudeloהפרויקט הוא ניסיון לחקור את העקיפה של הגבול בדרכים תת-קרקעיים .מנהרות מייצגות בערכים חברתיים את הדוגמא המצוינת של התנגדות לחומה כך שהיא הופכת את הפריצה לרומנטיקה. Agudelooמתאר את הפרויקט שלו כך שהעניין שלו היה באיתור ,ב�ח פירה ובחיזוי שלוש מערכות גבול תת קרקעיות :תשתוית (מנהרות ביוב), מערכות טבעיות (מחילות ,מנהרות) שבאמצעות מערכת של צבירה, עשויה להציע מרחב ספציפי דינמי שמסוגל להיות מתוכנן לגישה צימ בורית .איזה סוג של עולמות אנו עשויים למצוא אם יש לנו יכולת ראיה פרספקטיבית מכלילה מתחת לאדמה? הנקודה האחרונה זו שתוארה על יד י Agudeloקשורה גם לכל הפע�י לויות החבויות מסוג זה שיכולות להיות מתחת הגבולות.
Envisioning the Border by Edwin Agudelo
32
משחקים ,בנקי דם או פארקים ירוקים יכולים להיות שימושיים כדי לשמ נות את התפיסה שיש לנו לקירות וגבולות בסביבה בה אנו חיים .אולי הגיע זמן להאמין ברעיון של שינוי העולם והפיכת מציאות ,כפי שכתבה ברכט (: )Bertolt Brecht "זה לוקח הרבה דברים כדי לשנות את העולם: כעס ועקשנות .מדע וזעם, היוזמה המהירה ,ההשפעות ארוכות הטווח, הסבלנות הקרה וההתמדה האינסופית, ההבנה של המקרה המסוים וההבנה של ההרכב: רק השיעורים של מציאות יכולים ללמד אותנו לשנות את המציאות" . במסגרת פרויקט הגמר ,החלטתי להגדיר את הכוח שיש בידי כאדריכלית לעומת גדר ההפרדה שהוא כוח ממסדי ,הפרויקט משתמש בכוח של קול ומבט ככלי שמאפשר ליצור קשר במצב הנוכחי שבו קיימת גדר ההפרמ דה ,המחשבה היא על שלביות שבה הפרויקט מכין תשתית ארכיטקטונית שמתפתחת עם הזמן ,ומעניקה לאנשים את הכוח להתנגד לגדר ואולי להפיל אותה מצורך ,שיתחזק דרך ההתערבות .הפרק השני יסביר את המושגים של קול ומבט ואת השימוש בהן ככלי.
33
קול ומבט | מהם התנאים המינימליים שצריך לקיים על מנת לאפשר מפגש בין אנמ שים? דרך איזה חושים אפשר לייצר קשר בין אנשים כשאין חופש תנועה ,דבר משמעו שאין נגיעה. לפי פילוסופית המבט של סארטר בספרו "הוויה ואין" ,משחרר את השאלה על אודות הראייה מההקשר האפיסטמולוגי המסורתי שלה ,ופומ תח אפשרות חלופית לחשוב על תופעת המבט באופן שמאיר את עצם השתתפותנו בסיטואציה האנושית ,את המצב הקיומי של "להיות-בתוך- עולם" ,ובעיקר ,את המבנים הבין-סובייקטיבים שמכוננים את הקיום האנושי. כך ,בעודו טוען שתפיסתנו החזותית אמנם אינה יכולה לגלות לנו את הסובייקטיביות של הזולת (המופיע כאובייקט חזותי) ,מצביע סארטר על צורה ייחודית של חוויה יומיומית ,בה מתגלה נוכחותם של סובייקטים אחרים באופן מידי ובלתי מוטל בספק :אנו נחשפים לנוכחותו של סומ בייקט אחר כאשר אנו עצמנו מהווים את מושא מבטו ,דהיינו ,כאשר אנו תופסים מקום בשדה הראיה של הזולת .אנו נתקלים בזולת כסובייקט ,לא מכוח היותנו רואים ,אלא מכוח היותנו נראים :או ,בניסוח נוסף ,קיומו של הזולת נעשה ודאי עבורנו כאשר מתבוננים בנו .לפי סארטר ,ההינתנות כאובייקט למבטו של הזולת היא חוויה ראשונית שלא ניתן לעשות לה רדוקציה למרכיבים בסיסיים יותר ,וככזו היא מהווה את המפתח הפנומומ נולוגי לכל ניתוח נוסף של היחס הבין-סובייקטיבי. הפרויקט מציע אלטרנטיבה לשרירות התכנונית ,תוך הרחבה ובחינה מחדש של מושג הגבול .תוך שאיפה שהמקום יתפקד ביחד משני עבריה של החומה ,והחזון שלי הוא לאפשר את המפגש דרך הכוח הכי בסיס של "המבט". במחשבה על איך אפשר להעניק את הכוח הבסיסי של המבט ,נובעת השאלה על הכלי האדריכלי שיכול לאפשר להעניק את הכוח הזה לאנמ שים.
34
חומה ומגדל | סדר העדיפויות של "חומה ומגדל" הכתיב קודם כל את יצירתה של החומ מה ,של קווי המתאר החיצוניים ,אחר כך את ארגונה של נקודת המבט, ורק לבסוף את יצירתו של המקום( .רוטבר,ד .)2008,הראוותנות והחש�י בות של "חומה ומגדל" לא נבעו מאיך שזה נראה ,אלא ממה שזה עושה. ה"חומה" היתה לפני הכל תבנית עץ פשוטה של עשרים סנטימטר מלאה חצץ .היא היתה הסימן לבאות ,כי על מי שיכול למלא תבנית בחצץ לא יקשה למלאה גם בחומרים אחרים .מעבר להיותה קיר מגן שנבנה אד– הוק ,ה"חומה" היתה תצוגת תכלית טכנולוגית והפגנת כוח לוגיסטית: היא היתה ההבטחה ,האיום הלא–מוסתר של הבטון. בניגוד לאשליית הקביעות שמספקים לנו בדרך כלל נופים עירוניים וכפמ ריים ,ובניגוד לרושם הסטטי של התוואים המסורתיים והתצורות ההיסטומ ריות ,היישוב הישראלי החדש נתפס כמקום של דינמיות ,כמקום שיותר משנועד להפוך למציאות ,נועד לשנות אותה או לקבוע אותה. המבט היה נושא מאוד חשוב בקביעת המיקום של כל מגדל וחומה .לממ עשה ,די היה במספר קטן יחסית של נקודות מבט פאן–אופטיות כאלה כדי לאחד מרחב אגררי שלם ,כלומר למחוק ,באמצעות האיום האסטרטגי היחיד ,את כל ההבדלים התרבותיים והכלכליים העצומים שמפרידים בין בדואים,פלאחים ועירוניים. בסיטואציה הנתונה באתר שלי החומה כבר קיימת ,והענקת הכוח של המבט ניתנת לאנשים על ידי יצירת מצב הפוך ,שבו האנשים ,יקבלו את הכוח הזה למען יצירת קשר אזרחי יומיומי ,בהפך למגדל של "חומה וממ גדל" שמטרטו הייתה פיקוח ושליטה .הקשר החדש מאתגור את החומה ויוצר קשר משני עבריה על ידי "מגדלים" .המגדלים במצב הזה נתפסים ככלי אדריכלי להשגת המטרה של קשר.
35
36
מתודולוגיה |
37
|
בין
בין הקו הירוק ובין גדר ההפרדה
דרך התבוננות באתר וראיונות עם התושבים במרחב הגבול אפשר להבין את המצב האבסורדי שבו אנשים חיים עקב בניית גדר ההפרדה .תיעוד של כמה סיטואציות מהאתר מעידים על הזיקה והצורך בחיבור בין שני הצדדים. לפי נתוני המנהל האזרחי ,היקף האדמות שנותרו בצדה ה"ישראלי" של גדר ההפרדה שכבר נבנתה ,בשטח שבינה לבין הקו הירוק ,מגיע ל 184,868דונם שהם 3.3%משטח הגדה.יש אי הלימה בין הקו הירוק לבין גדר ההפרדה בגבול בין שתי הבאמ קות ונזלת עיסא .דבר שיצר סיטואציות הזויות של קשרים :בין אדם לאדמה,בין אדם לבית שלו ,ובין אדם למשפחתו .כך שהגדר חצתה בתים והפרידה בין משפחות והרסה מקור פרנסתם של מאות עובדים. עשר שנים לאחר שהחלה הקמת גדר ההפרדה ,ניכרות בשטח השפעותיה ארוכות הטווח .הפיצול המרחבי שיצרה הגדר בין קהילות שכנות ובין הקהילות לאדמותיהן שוחק את יכולתן לשרוד ומשתק כל אפשרות לפימ תוח בר-קיימא .בחלק מהמקומות פיצול זה אף צמצם את הנוכחות הפמ לסטינית בשטחים שבצד ה"ישראלי" של הגדר ובאזורים המוקפים בגדר. הקמת הגדר מגבילה גם את הקשרים המסחריים שנוצרו במהלך השנים בין היישובים הפלסטיניים הסמוכים לקו הירוק ובין אזרחים ישראלים. הפלסטינים איבדו את האפשרות לעשות שימוש רווחי באדמותיהם ,שהן המשאב העיקרי שנותר בידם .ההגבלות שמטילות הרשויות הישראליות על גישה למרחב התפר מצמצמות את האפשרות לייצור משמעותי מאמ זור זה ,ומונעות כל אפשרות להשקעה כלכלית משמעותית של הסקטור העסקי הפרטי הפלסטיני.
38
בעקבות השינויים הגאופוליטיים בשנת 1967הפכו יישובים ערביים רבים ,במיוחד אלה הסמוכים לקו הירוק ,מיישובי מעבר ואפילו מרכז ,שמחברים בין המערכת הפלסטינית למערכת הישראלית, ליישובי קצה ופריפריה .גדר ההפרדה החזירה את המצב לקדמותו. למיצוב מחדש זה של יישובים ערביים כיישובי קצה ופריפריה. בחלק הבא יוצגו שלוש סיצנות יומיומיות של החיים שנמצאים במרחב הגבול על מנת להדגיש את המציאות ולהבין את המשמעות ואופני הפעולה והתפקוד של האתר.
39
|
בין
אזרחים ללא אזרחות משפחת אסעד 8בתים
8בתים של משפחת אסעד כלואים במובלעת בין הקו הירוק לבין גדר ההפרדה .משפחת אסעד הם תושבי נזלת עיסא שנשארו מעמ רבה לגדר בצד הישראלי ,אבל אינם אזרחיה .החיים שלהם מתרחמ שים בין שני הקווים הראשון זה הקו הדמיוני של תוואי הקו הירוק שאותו לא יכולים לחצות בכי לכנס לבאקה אלגרבייה ,ובין הקו של גדר ההפרדה ,שדרכו הם נכנסים כל יום דרך השער בכדי לקבל את כל השירותים הציבוריים שלהם בצד הפלסטיני וחוזרים רק לאזור המחייה שלהם .דבר מעניין שנוצר הו אזור העסקים שלהם על תוואי השוק הישן שהיה ,שבו הם מציעים שירותים לאזרחים ישראלים ,שרק הםיכולים לכנס לאזור שלהם. מסעדה אלומניום
אזרח יקר !
מכוח צו של מפקד צהל באזור הכניסה לשטח כפר זה אסורה לישראלים הכניסה תותר רק עם היתר פרטני מטעם הרשויות המוסמכות,
40
מרפאת שיניים
פנצ'ריה
41
שטיפת מכוניות
|
בין המעבר מעבר לגדר נעשה דרך שער שנפתח מ .Am 6- Pm10 המעבר נעשה רק עם אישור מיוחד.
42
שער מחסום נפתח מ AM -10:00 Pm 6:00
Just Anotehr DAy
43
הבית החצוי הבית של נור שעות נסיעה2-3 מינימום
Barta’a
Barkai
Barta’a Um Al-Kataf Gan Hashomron Ein Shemer Maanet
Meisar
Mezer
Qaffin
Maor
|
בין הוא בית שנחצה על ידי גדר ההפרדה ויש לו שני, הבית החצוי שרק,דיירים כך שהגג שלו משמש כמגדל פיקוח לצבא הישראלי לדיירים שלו תושבי נזלת עיסא יש.להם יש גישה מהצד המערבי .גישה רק מהצד המזרחי הבית החצוי הוא בית ההורים של "נור" תושבת באקה אלגרבייה שוויתרה על תעודת הזהות הפלסטינית שלה בכדי לעבור לגור עם שעות מינ�ו2-3 הביקור של בית ההורים שלה לוקח היום מ.בעלה מים כך שהיא צריכה לעבור משער ניצני עוז כל הדרך חזרה לבית דקות10 שהיה לוקח לה לפני בניית גדר ההפרדה,ההורים שלה .מקסימום Barta’a
Barkai
Baqa Al-Gharbiyye
Barta’a
Um Al-Kataf
Nazlet-Isa
Gan Hashomron
Baqa Al-Sharqiyye
Ein Shemer Nazlet-Abu Nar
Maanet Nazle Al-Gharbiyye
Jat
Meisar Magal
Zeita
Mezer
Qaffin
Yama
Zemer
Ibthan
Atil
Maor
Baqa Al-Gharbiyye
Bir A Sika
Nazlet-Isa
Bahan
Dayr Al-Ghusun
Baqa Al-Sharqiyye
Al Jarushiyya
Nazlet-Abu Nar Bat Chefer
Shuweika
Nazle Al-Gharbiyye Jat
Yad Hanna
Iktaba
Magal
Zeita
Tulkarm Nitsani Oz
Yama
הדרך אחרי בניית הגדר
Zemer
הדרך לפני בניית הגדר Ibthan
Atil
Bir A Sika
44
Bahan
Dayr Al-Ghusun Al Jarushiyya
45
|
בין
לפי המידע שמסרה המדינה לבג"ץ ,עם השלמת בניית גדר ההפרדה יגדל מרחב התפר פי 2.4ויקיף כ 325,000-דונם ,שהם 5.8%משטח הגדה. 282דונם של מטעי זיתים בבעלות אנשים תושבי נזלת עיסא נשארו בצד המערבי של הגדר ,מכיוון באקה אלגרבייה .הגישה אליהם נעשית דרך שער חלאי בגדר רק במסיק הזיתים ל 6-שעות ביום.
46
מטעי הזיתים 6שעות רק במסיק
47
ביקור ראשון מאז | 2003
בכדי להבין את הסביבה מבחינה תפקודית בשטח ואיך זה נראה היום ,הייתי חייבת לבקר בצד הפלסטיני ,דבר שלא היה קל לעמ שות .הצלחתי לכנס והייתה בשבילי חוויה מוזרה ומרגשת לבקר במקום אחר י 12שנה שלא הייתי בו ,בעצם מאז בניית גדר הה�פ רדה ב .2003-מקום שהשתנה מאוד ,ריקנות מרחפת מעל כביש השוק הישר והרועש שחיבר בין שתי הבאקות ובשוק שחיבר בין באקה אלגרבייה ונזלת עיסא .אחרי ראיונות עם כמה אנשים אפשר לראות את התסכול לגבי המצב הקיים היום שנגרם על ידי גדר ההפרדה .ההבדל בין שני הצדדים הוא עצום כך שהצד הישראלי בעיר שלי יש כביש ליד הגדר שאפשר להרגיש את הגבול כמשהו שהונחת ונעשה לו סדר .לעומת הצד הפלסטיני שאין כביש ליד הגדר אלא שפשוט הגדר חותכת הכל ,השדות מגיעים אל הגדר וגם הבתים כך שהגדר מהווה לרוב את הגדר בחצר האחורית של הבתים ואפילו חוצה את "הבית החצוי". " אני הייתי רגיל לבלות בבאקה בערב בבתי הקפה ,תמיד הייתי מבקר אצל דוד שלי ,שגר אצלכם בבאקה אלגרבייה ,אבל היום אני לא רואה אותו עוד "..מתוך שיחה שהייתה לי עם בחור מנזלת עיסא .מתוך עוד כמה שיחות שערכתי אני יכולה להסיק שיש עדיין זיקה בין אנשים למשפחות שלהם ובין אנשים לקרובי משפחה שלהם ,ובמיוחד ההשתתפות בטקסים חברתיים-תרבותתים.
48
49
50
מה התפקיד שלי כאדריכלות ?!
Raeda Saadeh
51
החזון הוא... הפרויקט מציע אלטרנטיבה לשרירות התכנונית ,תוך הרחבה ובחינה מחדש של מושג הגבול שחילק את באקה לשתיים .ההתערבות שלי עוסקת באסטרטגיה להחיות את מרחב הגבול דרך ציבוריות ,תוך הצעת פרוגרמה אזרחית סימולטנית שמתרחשת משני עבריה של החומה ,ומאפשרת קשר במצב הנוכחי של ההפרדה דרך מבט וקול .החזון הוא שהמקום יתפקד ביחד ,לכן הפרויקט מציע ראיה עתידית נוספת של המרחב אחרי נפילת החומה.
52
53
עה
לוויה 2-מסע
אמבולנס ר ש ג ה על 4 ה י מסע הלווהלוויה 3
54 -שתיקה -חורף -
הלילה -תורת השלבים - חזרה מהגשם -צבעי
55 איפה היינו ? -חתונה -עוד חתונה -ועודגע שו מ ם י פ עוק יש כב יה אחורה! קיר ! מסע הלוו
חתונה -כוכבי צהריים -הלוויה -מ
איך?
איך ? | בכדי לייצר את הקשר האזרחי שמבוסס על פעולות יומיומיות משותפות לשני הצדדים ,מיפיתי את השימושים הציבוריים שקיימים היום במרחב הגבול משני הצדדים .הרעיון הוא למשוך את הציבוריות אל מרחב הגבול .השימושים נובעים מצרכים קיימים של זיקה בין שני הצדדים שלרוב מבוססים על קשרים חברתיים-תרבותיים. לפי המיפוי אפשר לראות שבצד הישראלי ,בעיר שלי באקה אלגרבייה ,רוב השימושים הציבוריים הם דווקא קרובים לממ רחב הגבול .רוב השימושים הם מבני ציבור ,שטחים פתוחים ובתי ספר .לעומת הצד הפלסטיני ,בבאקה אלשרקייה ונזמ לת עיסא ,הרוב הוא מיגורים למעט ממבנים חקלאיים של חממות וכמה מקולות ומסגדים. בהנחה שאני יכולה לנצל את הרוחב של ה 200-מ' מכל צד שבהם לפי החוק היום אסור לבנות ,למען בניית תשתית צימ בורית שמאפשרת טקסים משותפים לשני הצדדים שיכולים להתרחש היום במצב הקיים במקביל על ידי הכוח של קול ומבט .
56
57
משיכת הציבוריות אל מרחב הגבול
58
בית ספר בית ספר מטעי זיתים
בית קברות מסחר
בתי בד
עסקים
מסגד גני ילדים
מסגד דיוואן
בתי קברות אולם חתונות
בריכה
אולם חתונות
פרק אדמות חקלאיות
בתי ספר
מגרש ספורט
אזור תעשייה אולם חתונות
וואדי אבו נאר
59
וואדי אבו נאר
אולם חתונות
התערבות בחירת מיקום | לפי המיפוי של הסטרוקטורה הקיימת מזהים שני צמתים חשובים שמהווים את נקודות הקשר בין שני הצדדים .שני צמתים אלה הם גם חשובים מבחינה היסטורית שהיוו את נקודות המפגש התרבותי-חברמ תי-כלכלי ,שנעשה דרך שווקים . הפרויקט מתמקד בצומת הגדול ,מרחב השוק הישן בין באקה אךלגרבייה-באקה אלשרקייה .בגלל החמ שיבות של הצומת הזו בחיבור ההיסטורי וגם בזכות הפוטנציאל העתיתי שהיא מגלמת.
60
משיכת הציבוריות אל מרחב הגבול בית קברות מסחר
בתי בד
עסקים
מסגד גני ילדים
מסגד דיוואן
בתי קברות אולם חתונות
בריכה
אולם חתונות
פרק אדמות חקלאיות
בתי ספר
מגרש ספורט
אזור תעשייה אולם חתונות
61
62
שני מסלוים בתוך הקיר שלעולם לא נפגשים,אפשר רק לשמוע ולהביט INTO THE WALL - 63
שפה תכנונית | ההתערבות נעשית דרך חיפשו גריד דמיוני שחוצה את הגדר וממשיך משני עברי של החומה ,לכן נמשכו קוי התכסית של בנייני מגורים שבסביבה כך שההתערבות תותאם למבמ טים ולמעברים של התושבים מסביב .הגריד מהווה את רעיון הבסיס בתכנון של מבנה המשכי אחד שהוא חתוך במצב הנוכחי על ידי הגדר אבל שואף למצב עתידי שבו הבניין יתמ פקד ביחד .בתהליך נבדקו כמה אופציות של החיבור העתידי ,בין אם לתכנן את כל הביין כיחידה אחת שנחתכה על ידי הגדר ,כך שבמצב הנוכחי היום עם קיום הגדר יהיה חסר חלק מתוכנן של הבניין העתידי .בסוף הוחלט לתכנן כל צד לחוד עם קונסטרוקציה שמשרתת כל צד היום בצורה עצמאית עם קשרים שיתקיימו דרך קול ומבט משני הצדדים .ובעתיד אחרי נפילת החומה ,יחבר שטח פתוח בין שני הצדדים שימ ענה על המחסור בשטחים פתוחים בשני הצדדים .
64
65
תפילה במה
חתונה ספורט שיעור
Program 66
בניית הפרוגרמה |
הפרוגרמה המוצעת מבוססת על טקסים שיכולים להתקיים בשתי סיטואציות במצב הקיים עם קיומה של הגדר .כך שהם יכולים לשרת כל צד בנפרד ובסיטואציות מסוימות גם להתרחש במקביל ולאפשר קשר סימולטני-שמתרחש אותו אירוע באותו זמן בשני מקומות שונים -דרך קול ומבט. המחשבה היא על טקסים או אירועים שיענו על צרכים אזמ רחיים יומיומיים משותפים לשני הצדדים .כך שההתרחשות המשותפת לא תהיה מאולצת אלא נובעת מצורך אמיתי קיים.
שיעור
"ההיננות כאובייקט למבטו של הזולת היא חוויה ראשונית שלא ניתן לעשות לה רידוקציה למרכיבים בסיסיים יותר, וככזו היא מהווה את המפתח הפנומונולוגי לכל ניתוח נוסף של היחס הבין-סובייקטיבי". סאר ְטר ז'אן-פול ְ
הלוויה פגישה
חתונה
פונקציות שמאפשרות קשר לעומת הגדר
משחק
משיכת פונקציות שכבר קיימות בסביבה פונקציות מותאמות לכל צד בהתאם
טיילת 67
בדיקת אפשרות קונסטרוקטיבית לאפשרות עתידית של חיבור גשר מעל הגדר-צולם ע"י חיים זינגר 68
69
בדיקת אפשרות עתידית של חיבור דרך תכנון בניין אחד שלם -צולם ע"י חיים זינגר 70
71
אסטרטגית תכנון | היא דרך שלביות ,קיר נבנה מכל צד ,עוד קיר ,ועוד תקרה עד שמגיעים לגובה שבו אפשר לראות ,ולאפשר יחס בין-סומ בייקטיבי על ידי הפונקציות המשותפות .כך שאולי חתונה תגמ רור חתונה,ועוד חתונה ,ועוד חתונה ,עד התמוטטות המחסום.
72
73
"מסע הלוויה "4 "שכונת המחסום"
"מסע הלוויה"
"חתונה" "עץ השקד"
"עוד חתונה" "מחסום בין מחסומים"
"ועוד חתונה" "זה טבעי ? זה ?" "תעודת זהות" "טיפול נמרץ" התמוטטות המחסום
"הגדר מזווית74אחרת"
שפה תכנונית | קירות קונסטרוקטיבים
75
תוכנית מפלס קרקע |
תיאטרון פתוח
תיאטרון פתוח
כיתות לימוד מלתחות מועדון נוער
בריכת שחיה
מכון כושר
משחקיה
בריכת שחיה מסחר קיים
קיוסק
מסחר גני ילדים
76
77
78
79
80
81
תוכנית מפלס קרקע | תנועה נלקחו בחשבון כמה אספקטים שנבעו עקב ראיונות עם התושבים, למשל לקרב את בית הספר של מוחמד ממשפחת אסעד שעובר כל יום לצד המזרחי דרך השער ונוסע הרבה זמן בכדי להגיע לבית הספר בבאקה אלשרקייה ,ובמקביל מהצד המערבי נעשתה דרך עליה מהבית שלו לגובה דרך המבנה כך שאמא שלו תוכל לראות אותו מהבית ואולי לבקש ממנו לקנות לה חפצים בדרך הביתה.
82
83
תוכנית קומה שניה |
כיתה
כיתה
חדרי לימוד מורה ספריה
כיתה
ספריה רופא שיניים
ספריה
מכון שידור קול
84
85
86
87
88
89
תוכנית קומה שלישית |
נואם
אולם תפילה אולם תפילה
אולם חתונות
אולם חתונות אולם חתונות
90
91
92
93
94
95
חתך השחיה |
שחיה ,אולם חתונות 1-200 אולם חתונות
שחיה,חיבור מי תיהום
96
חיזוק מסחר קיים
97
1-200 אולם חתונות
שחיה,חיבור מי תיהום
98
99
מבט מהגשר שמחבר בין מבנה שידור הקול לספריה |
100
101
חתך התיאטרון |
אודיטוריום,כיתות,תפילה 1-200
נואם ,תפילה
כיתות לימוד
חצר אחורית למיגודים קיימים
102
חצר אחורית למיגודים קיימים
103
נואם ,תפילה
כיתות לימוד
104
105
חתך "שידור קול" |
חתך מקביל לחומה 1-200 אולם חתונות מבנה קול
מכון כושר התלבשות על מבנה צמוד חומה למען הציבוריות
106
דרך עליה
107
יל לחומה 1-200
מבנה קול
התלבשות על מבנה צמוד חומה למען הציבוריות
108
אולם חתונות
דרך עליה
מכון כושר
109
110
צילום מודך ע"י חיים זינגר 111
מודל חתך -הצד המערבי -צילום מודל ע"י חיים זינגר 112
113
מודל חתך -הצד המזרחי -צילום מודל ע"י חיים זינגר 114
115
לפני נפילת החומה -הקיר משמש כמסך לפעילות סימולטנית 116
אחרי נפילת החומה -במה מחברת וצופים משני הצדדים 117
לפני נפילת החומה -הקיר משמש כמסך לפעילות סימולטנית 118
בליוגראפיה |
|1פנינה ,ג' ,סופר ,א' ( .)2005מרחב התפר בין שרון לשומרון. |2אמיר ,מ' ( .)2014גבול .מפתח ,8 ,עמ' .3-23 |3גאנם ,ה' ( .)2009לבנות את האומה מחדש ,הוצאת מאגנס. |4חגי ,כ'" .הפילוסוף והחלון – על הפתולוגיה של המבט" .הקול והמבט :בין פילוסופיה וספרות ,קולנוע ואופרה ,מיתוס ומשפט, עמ' .146 133- |5רוטברד ,ש' ( .)2008חומה ומגדל :התבנית של האדריכלות הישראלית .סדק ,2 ,עמ' .36-49 |6חמאיסי ,ר' ( .)2006השלכות גדר ההפרדה על האוכלוסייה הערבית בישראל .מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. |7מסר ,י' .רייך ג' ( .)2014שמַ יִם משוחררים :אמנות ,המבט מלמעלה ויצירתו של ידע אזרחי חדש .תיאוריה וביקורת ,43 , עמ'.267-273 |8בצלם ( .)2012חיים בהפרעה-ההשפעות ארוכות הטווח של גדר ההפרדהhttp://www.btselem.org/download/201210_ . arrested_development_heb.pdf Hugo, V' (2011). On the Border-or Once upon “a |9 line”, dpr-barcelona. https://dprbcn.wordpress. /com/2011/01/05/on-the-border
119
120
121
חיים מול
Life V.S
|
באקה אלג'רביה | באקה אלשרקייה | נזלת עיסא
122
הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל תזה | פרויקט גמר | 2015 קאות'ר ענאבוסי
ד"ר אדר' ירמי הופמן אדר' אורן בן אברהם אדר' איריס קשמן
123
124