GRADUATION PROJECT

‫בלוק עירוני ניסיוני המשלב את מערכת בתי המשפט בתל אביב בבלוק המגורים‬ ‫מתחם קריית המלאכה בדרום תל ‪-‬אביב כמקרה בוחן לשילוב שתי המערכות‬

‫ל ו י | פ ר ו י י ק ט‬

‫ע ד י‬

‫ג מ ר‬

‫מבני חינוך תרבות ופנאי‬

‫‪1‬ביאליק רוגוזין‪2 ,‬ביהס לטבע‪3 ,‬ממלכתי דתי‬ ‫שפירא‪4 ,‬בנות יעקב‪5 ,‬חטיבה קריית שלום‪,‬‬ ‫‪6‬סטודיו ניסן נתיב‪7,‬מכללת תל אביב יפו‪8 ,‬המרכז‬ ‫למוסיקה‪9 ,‬קונטמפוררי בי ‪-‬קולקונדה‪10 ,‬גלריות‬ ‫ופאבים לאורך רבנו חננאל‬

‫| ה ט כ נ י ו ן‬

‫הפרוייקט מציע התבוננות ביקורתית ואלטרנטיבית בנושא מערכת בית המשפט‪ ,‬עתידה‪ ,‬תדמיתה ומיקומה במרחב המטרופולין בת»א ומביא לבחינה מחודשת של פרוגרמת היכל המשפט העתידי כחלק מהצורך‬ ‫לעדכונה ולהתאמתה ברוח המאה ה‪ .21-‬כמקרה בוחן‪ ,‬דרום תל אביב‪ ,‬מרחב תפר במטרופולין ת»א‪,‬המתרוקן בהדרגה מייעודו המקורי כאתר המלאכה והתעסוקה של העיר והופך למרחב אלטרנטיבי שפועלות‬ ‫בזירתו מספר רשתות הפועלות במנותק ובסדרי פעילות שונים‪ .‬מחד‪,‬רשת שלטונית אכיפתית ומוסדית‪ ,‬הפועלת בתוך מובלעות סגורות ‪ ,‬אל מול תרבות רחוב אלטרנטיבית הצומחת בדיוק מאותם החורים שנוצרו‬ ‫ברקמה‪ .‬הקריאה האורבנית מזהה את שרידי המלאכה הפזורים במרחב כמצע קיים אוטוטרופי לשימור ולשימוש מחדש של רקמת דרום תל אביב וכתשתית לקיומן של כלל המערכות בזירת פעילות אחת‪ ,‬ומציעה‬ ‫חלוקת תפקידים חדשה המייעלת את התנהלותו הנכונה של המרחב הציבורי‪ ,‬הדרוש כל כך לתושבים המקומיים‪.‬‬ ‫התמקדתי במתחם קריית המלאכה הממוקם בקצה המזרחי של מתחם מבואות יפו‪,‬ומהווה דוגמה חיה למצב המתרחש בפועל ברקמת דרום העיר‪ .‬במתחם פועלים כיום בתי מלאכה מעטים‪ ,‬אמנים פעילים ודיירים‬ ‫חדשים המתגוררים באולמות המלאכה שהתרוקנו ומנגד פועלת מערכת בתי המשפט המפנה אליהם דופן אטומה וחסומה‪.‬‬ ‫ראיתי בסיטואציה זו‪ ,‬הזדמנות להרכבת תמהיל חדש‪ ,‬הטרוטופי‪,‬כזה המאפשר בחלל אמיתי אחד עימות עם מספר חללים שונים בד בבד עם הגדרת החלל התרבותי הייחודי‪ .‬ההצעה משלבת בתוך אולמות המלאכה‬ ‫הישנים את מערכת המשפט יחד עם האירועים המקומיים בתוך בלוק המגורים‪ ,‬ובכך למעשה יוצרת איקונוגרפיה חדשה למבני בתי המשפט המסורתיים והמקובלים כיום‪.‬‬

‫‪B A‬‬

‫‪C‬‬

‫רצף אורכני של אולמות רוחביים‬ ‫‪.‬‬

‫‪D‬‬

‫קריית המלאכה כיום‬ ‫בבלוקים ‪ A,B,C‬תפוסה של ‪ 30%‬בגלריות ומגורי‬ ‫אמנים‪ ,‬אל מול ‪ 30%‬תפוסה של בתי המלאכה‬ ‫המסורתיים‪ .‬בבלוק ‪ -D‬משרדי חברות פרטיות‬ ‫וציבוריות הגובלים במבנה בית המשפט ממערב‪,‬‬ ‫ומייצרים חזית הסגורה למעבר מכיוון מזרח‬

‫מצב קיים‬

‫קריית המלאכה כמקרה בוחן‬

‫זיהוי קיומן של שתי המערכות‪ :‬השלטונית אל מול החברתית מקומית‪ ,‬מתקיימות‬ ‫במקביל בתוך המתחם‪,‬אך לא בכפיפה אחת‪ .‬מערכת בתי המשפט המתנהלת על‬ ‫הגבול המערבי שלהמתחם במנותק‪ ,‬אל מול בתי מלאכה מקומיים‪ ,‬סטודיואים‪,‬‬ ‫גלריות אומן ודיור באולמות המלאכה הישנים‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫רשת שלטונית‬

‫בית משפט השלום לתעבורה לנוער והאזורי‬ ‫לעבודה‪2 ,‬המכון לרפואה משפטית‪3 ,‬בית המעצר‬ ‫אבו כביר‪4 ,‬מטה מחוז מרכז‪ -‬משטרה‪5 ,‬משטרת‬ ‫התנועה‬ ‫‪1‬‬

‫חתך רוחב טיפוסי‪-‬‬

‫קריית המלאכה בשלהי שנות ה‪60-‬‬

‫סטרוקטורה פנימית‬

‫זיהוי אפשרות התנועה דרך האולמות הקיימים במפלס הקרקע‪ ,‬כאסטרטגיה לחיבור עירוני‪ -‬מזרח מערב דרך המתחם עצמו‬

‫טבעת ירוקה‬

‫ניקוב הסטרוקטורה בקומת הקרקע וחציבת מעברים עירוניים חדשים דרכה‪-‬‬ ‫גלריות מגורים ובתי מלאכה מקומיים מהווים את הדופן הפונה למעברים החדשים‪ ,‬בית המשפט‬ ‫נכנס בתווך שבין הגלריות‪.‬‬

‫חיבור שצ»פים קיימים ומתוכננים לכדי טיילת‬ ‫להולכי רגל ורוכבי אופניים‬

‫קו גבול ברור בין שתי המערכות‬

‫איזו נוסחה מסוגלת להרכיב את שתי המערכות באופן יעיל מבחינת שעות הפעילות והשימוש העירוני‬ ‫והמקומי? אילו צרכים ושימושים מקומיים מסוגלים להתנהל במקביל למבנה שלטון‪ ,‬קרי בית משפט?‬ ‫וכיצד בית משפט‪ ,‬כמבנה ציבור‪ ,‬צריך לתפקד בקונטקסט הספציפי הזה של דרום תל אביב?‬

‫ההצעה‪-‬סופרפוזיציה‬

‫קשירת המערכות לכדי מערכת סינרגטית אחת‪,‬‬ ‫הפעילה ביעילות בזירת פעילות אחת‬ ‫בחירת מתחם קריית המלאכה כמקטע מייצג‬ ‫לבחינה‬

‫‪ 1‬מסחר‬ ‫‪ 2‬גלריה‪ /‬בית מלאכה‬ ‫‪3‬ספריית‬ ‫מולטימדיה משפטית‬ ‫‪ 4‬תחנת רכבת קלה‬ ‫‪ 5‬קבלת קהל‬ ‫ומנהלת היכל‬ ‫‪ 6‬נק› מודיעין‪ ,‬משטרה‪,‬‬ ‫דואר וקפיטריה‬ ‫‪ 7‬משרדי עיתון «הארץ‬

‫»‬

‫‪ 8‬אולם משפטים‬ ‫ציבוריים‪/‬‬ ‫אולם רב תכליתי‬ ‫‪ 9‬לובי ומנוחה‪-‬‬ ‫עו»ד‪,‬סנגוריה‪,‬‬ ‫תביעהמשפטית‬ ‫ופרקליטות‬

‫נקודות תורפה‪/‬נקודות חוזק‬

‫‪ 10‬מרכז הדרכה‬ ‫לקהל הרחב‬ ‫ומרכז מתמחים‬ ‫‪11‬כניסות נפרדות‬ ‫לערכאות המשפט‪-‬‬ ‫ביהמ»ש לעניינים‬ ‫מקומיים‬ ‫ביהמ»ש לעבודה‬ ‫ביהמ»ש לתעבורה‬ ‫ביהמ»ש לנוער‬ ‫ביהמ»ש למשפחה‬

‫רקמת דרום תל אביב‬

‫כמצע קיים לפעילות‬ ‫קו מתאר עירוני המזוהה עם בתי המלאכה הישנים‪ ,‬אשר כיום לרוב אינם פעילים ומזמנים לתוכם אירועים מקומיים רצויים וכאלה‬ ‫אשר אינם רצויים לתושבי המקום‪ .‬מרחב אשר ייעודו ועתידו אינם מוגדרים ביחס לתכניות השימור העירוניות‪ .‬מדובר במרחב‬ ‫שהוא קו תפר במטרופולין ת»א‪ ,‬התווך שבין מרכז העיר ת»א לבין יפו בת ים וחולון‪ .‬מרחב גיאוגרפי אחד אשר פועלות בתוכו מספר‬ ‫רשתות במקביל‪ ,‬אך לא בכפיפה אחת‪ ,‬בשעות ובסדרי פעילות שונים‪ .‬רבים ממקבלי ההחלטות בחרו לפנות ולבנות את המרחב‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬נשאלת השאלה; האם המרחב ראוי כלל לשימור? כיצד ניתן לשמר את האופי ובד בבד להתאימו למציאות הקיימת‬ ‫היום?וכיצד ניתן לשלב בין כלל המערכות המתקיימות באותו המרחב הגיאוגרפי‪ ,‬לכדי זירת פעילות אחת‪ ,‬אשר מפתחת את המרחב‬ ‫הציבורי‪ ,‬הכל כך דרוש לתושבי המקום?‬

‫תכנית קומת הקרקע ‪-1:750‬‬

‫ניקוב הבינוי הקיים במעברים חדשים‬

‫חתך מצב קיים‬

‫קומת החניונים בקומת הקרקע מנתקת את הרחובות האורכיים‪ ,‬מפארק החורשות מכיוון דרום ומרקמת המגורים מכיוון צפון‬

‫חתך מצב מוצע‬

‫‪1‬קריית המלאכה ‪2‬מתחם בזק מע»צ ‪3‬אצטדיון‬ ‫בלומפילד ‪4‬מפגש הדרכים‪-‬סלמה וקיבוץ גלויות‬ ‫‪5‬מתחם הרצל סלמה מזרח ‪6‬מתחםהרצל סלמה‬ ‫מערב ‪7‬מתחם סלמה הר ציון ‪8‬מתחם הרצל‬ ‫וקיבוץ גלויות ‪9‬תחנה מרכזית ישנה ‪10‬תחנה‬ ‫מרכזית חדשה‬

‫‪A-A‬‬

‫‪1:500‬‬

‫ביטול החניון בקומת הקרקע>חיבורו למפלס הפארק והפיכתו למפלס‬ ‫ציבורי‪ ,‬המשלב אירועים מקומיים עם החללים הציבוריים של מערכת ביהמ ש‬ ‫»‬

‫‪STUDIOS‬‬ ‫‪HOUSING‬‬

‫‪GALLERIES‬‬

‫‪GALLERIES‬‬

‫‪STUDIOS‬‬

‫עניינים מקומים‬

‫עניינים מקומיים‬ ‫‪DETENTION 2%‬‬

‫עבודה‬

‫‪SERVICE 10%‬‬

‫דרום ת»א‬

‫רמת‪-‬גן‬

‫הצורך בהתרחבות וגדילה של בתי‬ ‫המשפט בתל אביב הובילה ליוזמה‬ ‫להקמת היכל משפט‪ ,‬אשר ירכז את כלל‬ ‫השטחים הדרושים להתרחבות עתידית‬ ‫של המערכת‪ .‬התכנית הציעה הרחבה‬ ‫לגובה של היכל המשפט על שטח החניון‬ ‫הקיים ברחבת המוזיאונים במרכז העיר‬

‫עבודה‬

‫עבודה‬

‫פירוק מערכת ביהמ ש‬ ‫למערכת של ערכאות‬ ‫»‬

‫‪STUDIOS‬‬

‫משפחה‬

‫עניינים מקומים‬

‫משפחה‬

‫דרום ת»א‬

‫בית אסיה‬

‫ואולם המצב בפועל‪ ,‬מותיר את רוב‬ ‫ערכאות בית המשפט נפרדות ומרוחקות‬ ‫מההיכל במרכז העיר‪ .‬המגדל המתוכנן‬ ‫ומבוצע בימים אלה‪ ,‬אינו מציע אסטרטגיה‬ ‫כללית המתמודדת עם השטחים הרבים‬ ‫אשר צורכת המערכת בעיר‪ ,‬ואשר עתידה‬ ‫עוד לצרוך ולגדול בעתיד‪.‬‬ ‫»‬ ‫ביהמ»ש השלום וביהמ ש המחוזי‬ ‫מנותקים מבתי המשפט השונים‬ ‫הממוקמים במרחב המטרופוליני‪.‬‬

‫פירוק מערכתי «זמני» שנוצר ממצוקת‬ ‫מקום‪ ,‬מייצר השפעה על תפקוד‬ ‫המערכת ביחס למיקומה במרחב‬ ‫המטרופולין‪ .‬זיהיתי בפירוק זה‪,‬‬ ‫כמפתח המרמז על פתרון אפשרי‪,‬‬ ‫כזה הקורא את מרכיבי המערכת‬ ‫מחדש‪ ,‬מפרק וממקם את מרכיביה‬ ‫מחדש בעיר זאת בהתאם לתפקידם‬ ‫ולסמכות שיפוטם האזורית‬

‫הפרוייקט מציע להעביר לדרום תל אביב את‬ ‫הערכאות המשפטיות שלהן סמכות שיפוטית ברמה‬ ‫המטרופולינית ולהשאיר ברחבת המוזיאונים את‬ ‫ביהמ»ש השלום והמחוזי‪ .‬פירוק מערכתי המייצר‬ ‫הזדמנות ליצירת הרכב חדש שנשזר ופועל בסינרגיה‬ ‫עם מערכות עירוניות אחרות בקנ»מ המקומי ועד הקנ»מ‬ ‫המטרופוליני כך למשל אותן ערכאות «עצמאיות»‪ ,‬אלה‬ ‫המסוגלות להתנהל במרחק מהיכל המשפט במרכז‬ ‫העיר‪ ,‬יכולות לעבור למרחבים פנויים בעיר‪ ,‬ולשרת‬ ‫באופן יעיל את האזור או הרובע בו הן ממוקמות‬

‫יצירת תמהיל חדש המערב את הרקמה‬ ‫העירונית וכלל האירועים המקומיים‬ ‫המתרחשים בה‪ ,‬כחלק מהתנהלות‬ ‫מרחב שלטוני‪ -‬פורמלי‪ ,‬וכמקרה בוחן‬ ‫בית המשפט בתל אביב‪ .‬הערכאות‬ ‫»‬ ‫«העצמאיות‬ ‫המשפטיות‬ ‫במערכת‬ ‫הן דופן לפעילות עירונית ולרקמת‬ ‫מגורים‪ ,‬ומקושרות ביניהן‪ ,‬במפלסים‬ ‫אשר אינם פוגמים בהתנהלות תקינה‬ ‫של החיים העירוניים שבמפלס הרחוב‬

‫אולמות שיפוט אזרחיים‪-‬‬ ‫ביהמ»ש המחוזי לתעבורה‬

‫אולמות שיפוט אזרחיים‪-‬‬ ‫ביהמ»ש האזורי עבודה‬

‫אזור אסירים‪ -‬המתנה‬

‫מפלס ‪+9.30‬‬

‫עבודה‬

‫‪GALLERIES‬‬

‫נוער‬

‫‪16,000 sqm‬‬

‫תעבורה‬

‫משפחה‬

‫‪HOUSING‬‬

‫נוער‬

‫נוער‬

‫‪HOUSING‬‬

‫תעבורה‬

‫תעבורה‬

‫הוצל»פ‬

‫נוער‬

‫עניינים מקומים‬

‫‪STUDIOS‬‬

‫‪JUDICIAL‬‬

‫שלום‬

‫‪HOUSING‬‬

‫‪COURT ROOMS 40%‬‬

‫‪HOUSING‬‬

‫מחוזי‬

‫‪STUDIOS‬‬

‫הוצל»פ‬

‫אולמות שיפוט פליליים‪-‬‬ ‫ביהמ»ש המחוזי לתעבורה‬

‫משפחה‬

‫‪STUDIOS‬‬

‫הוצל»פ‬ ‫תעבורה‬ ‫נוער‬ ‫משפחה‬ ‫עניינים מקומיים‬ ‫עבודה‬

‫‪STUDIOS‬‬

‫‪PUBLIC AREAS 26%‬‬

‫שלום‬

‫אזור מנוחה‪ -‬שופטים‬ ‫‪HOUSING‬‬

‫‪DETENTION 2%‬‬ ‫‪SERVICE 10%‬‬

‫מחוזי‬

‫‪STUDIOS‬‬

‫‪COURT ROOMS 40%‬‬

‫שלום‬

‫אולם נשיא‪-‬‬ ‫ביהמ»ש האזורי עבודה‬

‫תעבורה‬ ‫‪HOUSING‬‬

‫‪PUBLIC AREAS 26%‬‬

‫הוצל»פ‬ ‫תעבורה‬ ‫נוער‬ ‫משפחה‬ ‫עניינים מקומיים‬ ‫עבודה‬

‫‪STUDIOS‬‬

‫שלום‬

‫‪HOUSING‬‬

‫‪JUDGES 26%‬‬

‫‪JUDGES 26%‬‬

‫מחוזי‬

‫מחוזי‬

‫עלייה למפלס ‪+13.20‬‬ ‫לשכות שופטים‪ ,‬חדרי מתמחים‪,‬מועדון שופטים‬

‫אולמות שיפוט‬

‫בחינה מחודשת של היכל המשפט העתידי‪ ,‬מגלה כי‬ ‫קיימות ערכאות‪ ,‬אשר מתפקדות באופן «עצמאי» וקיים‬ ‫קשר בין מיקומן הפיזי במרחב‪ ,‬לתפקידן וסמכות שיפוטן‪.‬‬ ‫כך למשל‪,‬ביהמ»ש השלום לתעבורה‪ ,‬אחראי על שיפוט‬ ‫כלל תושבי המטרופולין ת»א רבתי‪ ,‬ועל כן‪ ,‬לא בכדי‬ ‫נעשה שינוי פיזי למיקומו בעבר לדרום תל אביב‪ ,‬שם הוא‬ ‫ממוקם בימים אלה‪ .‬שלפתי מתוך הפרוגרמה את אותן‬ ‫ערכאות‪ ,‬וניסיתי לזהות מהן המרכיבים המשותפים‪ ,‬לכל‬ ‫אותן ערכאות‪ .‬אילו ערכאות יכולות לתפקד בסמיכות‪ ,‬על מנת לייעל את השימוש בחללי‬ ‫בית המשפט בו זמנית‪ .‬ביצעתי הפרדה המסווגת את המקבצים‪ ,‬לפי רמת חשיפה לקהל‪,‬‬ ‫הסירקולציה הדרושה‪ ,‬מרחקי הליכה‪ ,‬נגישות‪ ,‬סוג אולמות השיפוט וגודלם‪ ,‬וכל על פי‬ ‫מאפיינים איכותיים כמו חשיפה לנוף‪,‬לאור‪ ,‬סביבת עבודה שקטה ואינטימית אל מול סביבת‬ ‫עבודה דינמית ואקטיבית‪ .‬בחרתי לשתף חללים בין ערכאות המשפט הדומות באופיין‪:‬‬ ‫ביהמ»ש השלום לנוער‪,‬וביהמ»ש השלום למשפחה‪ ,‬יפעלו בסמיכות‪ ,‬בשל היותם ערכאות‬ ‫המתפקדות בדלתיים סגורות ובשל הדרישה לאולמות קטנים יחסית (‪ 54‬מ»ר)‪ .‬לעומתם‬ ‫בתי המשפט לתעבורה‪ ,‬לעניינים מקומיים ולעבודה יתפקדו בסמיכות‪ ,‬בשל גדלי האולמות‬ ‫הדרושים (‪ 70‬מ»ר) תוך הפרדה לאולמות פליליים (הכוללים עמדת עציר) ואולמות אזרחיים‬

‫אולם נשיא‪-‬‬ ‫ביהמ»ש המחוזי לתעבורה‬

‫חדר מנוחה‪-‬‬ ‫שופטים‬

‫חדרי גישור‬ ‫אולמות שיפוט פליליים‪-‬‬ ‫ביהמ»ש השלום למשפחה‬

‫חדר דיונים‬

‫אולמות שיפוט פליליים‪-‬‬ ‫ביה»מש השלום לנוער‬

‫חדר התייעצות‬

‫מפלס ‪+5.40‬‬ ‫אולמות שיפוט‬

‫קפיטריה‪ -‬שופטים‬ ‫חדר דיונים‬ ‫ספריית שופטים‬ ‫מרפסת שופטים‬

‫מרפסת סגל‪-‬‬ ‫משפחה ונוער‬

‫חדר מנוחה‪-‬‬ ‫שופטים‬

‫מרפסת סגל‪-‬‬ ‫עבודה‬

‫‪SECTION D-D‬‬

‫המתנה ומידע לקהל‪-‬‬ ‫ביהמ»ש השלום למשפחה‬

‫המתנה ומידע לקהל‪-‬‬ ‫ביהמ»ש האזורי לעבודה‬

‫היכל המשפט‪,‬‬

‫המתנה ומידע לקהל‪-‬‬ ‫ביהמ»ש השלום לנוער‬

‫רחבת המוזיאונים‪ ,‬מרכז ת»א‬

‫ריכוז מוסדות השלטון בקרייה אחת‪ ,‬המנותקת מרקמת המגורים‪ ,‬והגישה אליה‬ ‫מוגבלת‪ .‬קומת מסד‪ ,‬הסגורה למעבר הציבור והרחבה עתידית המנציחה בירוקרטיה‬ ‫קיימת‬

‫אחסון תיקים‬

‫מפלס ‪+1.50‬‬

‫קבלת קהל‬ ‫(קומת הקרקע המקורית של המתחם)‬ ‫מרפסת סגל‪-‬‬ ‫עניינים מקומיים‬ ‫המתנה ומידע לקהל‪-‬‬ ‫ביהמ»ש לעניינים מקומיים‬ ‫משרדי עיתון‬ ‫«הארץ»‬

‫יוון העתיקה‪,‬‬

‫פריאנה‬

‫מתחם האגורה‪ ,‬רחבה ציבורית אליה מתנקזים רחובות העיר‪ ,‬הטבע כמרכיב אינטגרלי‬ ‫בתכנון הרחבה‪.‬‬ ‫בנייני ציבור סביב האגורה המהווה את אחת מאינסולות המגורים המרכיבות את העיר‪.‬‬ ‫בית המשפט‪,‬השוק העירוני‪,‬המקדש‪ ,‬רחבת טקסים ומפגש אזרחי‪-‬‬

‫פואיה עו»ד‪,‬‬ ‫סנגוריה ציבורית‪,‬‬ ‫פרקליטות‪,‬תביעה‬ ‫משטרתית‬

‫עירוב שימושים בכיכר עירונית אחת‬ ‫ביטול קומת הגלריה המסורתית וגישה לאולם השיפוט משני צידיו>>>‬

‫אולם משפטים‬ ‫ציבוריים‪-‬יום‪ ,‬חול‪/‬‬ ‫אולם רב תכליתי‪-‬‬ ‫ערב‪,‬סופ»ש‪,‬חגים‬ ‫מרכז הדרכה‬ ‫ומרכז מתמחים‬ ‫קפיטריה‬ ‫ספריית מולטימדיה‬ ‫משפטית‪ -‬ציבורית‬

‫דרום תל אביב‪-‬‬

‫רצף שטחים פתוחים‬

‫מפלס הפארק‪ -‬בידוק וכניסה לערכאות‬ ‫השיפוט המפוזרות(‪ 4‬כניסות)‬

‫אזור צפייה‬ ‫אונליין‪ -‬משפטים‬ ‫בדלתיים פתוחות‬ ‫דלפק מידע‬ ‫ארכיב פתוח‬

‫אזור קהל‬

‫אזור סגל‪ -‬מוגבל‬

‫עצירים‬ ‫קהל‬ ‫שופטים‬

‫מהו היכל המשפט במאה ה‪?21-‬כיצד צריך להיתפס ולתפקד כיום כמבנה ציבור בעיר?‬ ‫האם קיים קשר בין תפקודו וסמכות שיפוטו‪ ,‬למיקומו במרחב המטרופולין? ההצעה‬ ‫בקנ»מ העירוני‪ ,‬קוראת את מרחב בית המשפט כהמשך ישיר של רקמת המגורים‬ ‫שסביבו וקושרת אותו למרחב הציבורי העירוני ולאירועים המקומיים המתרחשים בו‪.‬‬ ‫בשלב ראשון‪ ,‬באמצעות קשירת השטחים הפתוחים הלא מנוצלים בעיר‪ ,‬לכדי טבעת‬ ‫עירונית רגלית‪ ,‬הארכת רחובות העיר אל תוך המתחם‪ ,‬וקריאת קומת הקרקע שלו‬ ‫כשטח פתוח הממשיך את פארק החורשות מדרום‬

‫מפלס ‪-3.20‬‬

‫ירידה למפלס ‪-6.75‬‬ ‫חניון סגל‬

‫אזור קריאה פתוח‬

‫‪LAW COURT‬‬

‫‪RUINS IN REVERSE‬‬ ‫‪“instead of causing us to remember the past’ like old monuments, the new monuments‬‬ ‫‪seem to cause us to forget the future” Robert Smithson, Entropy and the new monuments‬‬ ‫תעבורה‬

‫ציבורי‪-‬‬ ‫ביהמ”ש‬

‫נוער‬

‫גלריות‬

‫משפחה‬

‫מסחר‬

‫מקומי‬

‫משרדי‬ ‫“הארץ”‬

‫עבודה‬

‫משרדים‬

‫סגל‬

‫מגורים‬

‫עצירים‪/‬‬ ‫אסירים‬

‫קהל‬

‫‪LE VEL‬‬

‫‪-6.75‬‬ ‫חניון‬

‫‪-3.20‬‬ ‫כניסה‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪+5.40‬‬ ‫ראשונה‬

‫‪+0.50‬‬ ‫קרקע‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1‬‬

‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪4‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪9‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪9‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪9‬‬

‫‪5‬‬

‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪7‬‬

‫תכנית מפלס ‪1:750 +0.50‬‬

‫חתך‬

‫‪B-B 1:250‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪6‬‬

‫‪9‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪11‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪11‬‬

‫‪10‬‬

‫‪8‬‬

‫‪11‬‬

‫‪7‬‬

‫‪10‬‬

‫תכנית קומה ראשונה‪-‬מפלס ‪1:750 +5.40‬‬

‫(קבלת קהל )‬

‫‪ 1‬נוער | ‪ 2‬משפחה | ‪ 3‬עניינים מקומיים | ‪ 4‬עבודה | ‪ 5‬תעבורה | ‪ 6‬מגורים | ‪ 7‬מסחר | ‪ 8‬משרדי עיתון «הארץ»‬ ‫אופניים ורטיקלית | ‪ 10‬ספריית מולטימדיה משפטית | ‪ 11‬אולם משפטים ציבוריים‪/‬רב תכליתי‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪5‬‬

‫‪7‬‬

‫‪10‬‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪6‬‬

‫‪10‬‬

‫‪10‬‬

‫‪2‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪+9.30‬‬ ‫שנייה‬

‫‪STREE T‬‬

‫‪+13.20‬‬ ‫שלישית‬

‫‪7‬‬

‫‪11‬‬

‫‪6‬‬

‫‪PUBLIC LAYER‬‬

‫|‪9‬‬

‫חניית‬

‫| ‪ 1‬אולם שיפוט ‪-‬נוער | ‪2‬‬ ‫| ‪ 7‬אזור המתנה ‪-‬קהל | ‪8‬‬

‫תכנית קומה שנייה‪-‬מפלס ‪1:750 +9.30‬‬

‫(אולמות שיפוט)‬

‫|‪6‬‬

‫אולם שיפוט ‪-‬משפחה | ‪ 3‬ספריית שופטים | ‪ 4‬חדר דיונים | ‪ 5‬חדר התייעצות‬ ‫אזור סגור לשופטים‪/‬סגל | ‪ 9‬תנועת אסירים‪/‬עצירים | ‪ 10‬מגורים | ‪ 11‬גלריות אומן‬

‫עמדת פקיד עזר‬

‫| ‪ 1‬אולם שיפוט ‪-‬תעבורה | ‪ 2‬אולם שיפוט ‪-‬עבודה | ‪3‬‬ ‫| ‪ 7‬אזור המתנה ‪-‬קהל | ‪ 8‬אזור סגור לשופטים‪/‬סגל | ‪9‬‬

‫(אולמות שיפוט)‬

‫אולם שיפוט‪ -‬מקומי | ‪ 4‬אולם נשיא‪-‬תעבורה | ‪ 5‬אולם נשיא‪-‬עבודה‬ ‫תנועת אסירים‪/‬עצירים | ‪ 10‬מגורים | ‪ 11‬גלריות אומן‬

‫|‪6‬‬

‫עמדת פקיד עזר‬

‫‪ 1:200‬מצב יום‪ -‬פיר השירות הפנימי בדירה סגור‪ -‬ההיקף פנוי לתצוגת עבודות‪ ,‬לעבודות סטודיו‪ ,‬לאירוח וללימוד‬ ‫קבוצתי‬

‫‪SECTION B-B‬‬

‫הדירה המוזיאלית‬

‫דירה אורכנית ‪ 200‬מ»ר ‪45X4.5‬‬ ‫חלל תצוגה וסטודיו היקפי ‪ 100‬מ› התצוגה בהיקף‪ -‬המגורים בליבה‬

‫‪ 1:200‬מצב לילה‪ -‬חללי המגורים מתרחבים אל היקף הדירה‪ -‬קצוות הדירה פנויים למפגש ולפעילות ציבורית‬

‫מצב התחלתי‪-‬‬ ‫זוג‪ +‬משרד‬ ‫יח› אירוח קדמית‬ ‫מצב משפחתי‪-‬‬ ‫חלל תצוגה חופשי‪ -‬אזור מגורים אחורי‬

‫לופטים‬

‫‪S,M,L,XL‬‬

‫‪1:200‬‬

‫יחידות מגורים בגדלים משתנים המבוססים‬ ‫על מידת אולם המלאכה המקורי האורכני‬

‫«המאבק המתמשך בין חלקי הבניין השונים של היכל המשפט הוא טופוגרפי ואידיאולוגי כאחד‪ .‬אלה עולמות מקבילים‪ ,‬אלטרנטיביים‪ ,‬הנאבקים על השליטה במקום אחד‪ ...‬מישל פוקו( ‪ )foucault 1986,22‬מתאר את ההטרוטופיה כמקום שבו הדברים‬ ‫»‬ ‫מונחים‪ ,‬מושמים‪ ,‬מסודרים באזורים כ»כ שונים זה מזה עד שבלתי אפשרי למצוא לכולם מקום משותף אחד‪ .‬ההטרוטופיה היא מקום אמיתי של משבר המאחד מקומות השונים זה מזה ואף נוגדים זה את זה‬

‫אביגדור פלדמן‪ ,‬מקום המשפט‪ ,‬היכל הצדק בתל אביב‪ ,‬מכונת קריאה‬

‫משרד‬

‫יח› מגורים‬ ‫אחורית‬

‫גלריה‪+‬דירה ‪1:200‬‬

‫‪HOUSING‬‬ ‫גלריית אומן בקומת הקרקע ויחידת מגורים‬ ‫יחידנית‪/‬זוגית‪/‬משפחתית בקומה שמעליה‬

‫‪EXPERIMENTAL HOUSING TYPILOGIES‬‬

‫מגורים‬

‫דירות מגורים בחתך ובגודל משתנה לכלל‬ ‫קשת האוכלוסיה‪,‬‬ ‫האוויר הוא המבודד בין המגורים למערכת‬ ‫בית המשפט‪ -‬והוא מהווה גם את דרגת‬ ‫החשיפה הגבוהה ביותר בבלוק‬ ‫‪housing‬‬

‫‪court‬‬

‫‪OPEN‬‬

‫‪BLOCK A‬‬

‫‪BLOCK B‬‬

‫בית המשפט‬

‫גישור בין אולמות השיפוט של ערכאות‬ ‫המשפט השונות‪ ,‬בהתאם לרמת החיסיון‬ ‫הדרושה בהם‪ .‬חזית המרמזת על אופי‬ ‫הפעילות ומידת חשיפתה לציבור‬

‫‪BLOCK C‬‬ ‫אדמיניסטרציה‬

‫חיבור האולמות המשמשים לקבלת הקהל‬ ‫ויצירת מערכת המנתבת את המבקר‬ ‫לאולמות השיפוט הייעודיים שמעל‬

‫‪D‬‬ ‫חזיתות ‪1:500‬‬

‫גלרית אומן‪+‬דירה‬

‫גלריות תצוגה‪ ,‬חנויות ובתי מלאכה‬ ‫מקומיים המפנים דופן לרחובות החדשים‬ ‫המנקבים את ‪ 4‬הטורים המקוריים‪ ,‬חוצים‬ ‫את המתחם לרוחבו‪ ,‬ומשלבים דירות‬ ‫מגורים צמודות‬

‫שטחי ציבור וכניסות‬ ‫לערכאות המשפט‬ ‫השונות‬

‫‪BLOCK D‬‬

‫‪C‬‬

‫‪B‬‬

‫מסחר ומשרדים‬

‫יצירת דופן היקפית למתחם המחורצת‬ ‫ברחובות רוחביים חדשים המחדירים את‬ ‫המבקר פנימה לעומק המתחם‬

‫‪A‬‬

‫פירוק רוחבי‬

‫פעולה טקטונית הקוראת את המרחב לרוחב‪ ,‬שפה של הארכה או לחילופין החסרה של אולמות המלאכה הקיימים‪ ,‬אשר דרכם מתבצעת התנועה בין המקבצים הממוקמים במרחב‪.‬‬ ‫השפה הרוחבית השפיעה גם על עיצוב החזית והקשר לפונקציה המסתתרת או לחילופין נחשפת מאחוריה‪ .‬מידת החשיפה תלויה ברמת החיסיון של אותה פונקציה‪ .‬בעוד המקצב במקטע חזית של חללים‬ ‫פרטיים בדירות המגורים צפוף ומסתיר‪ ,‬המקצב במקטע חזית של אולמות השיפוט האזרחיים חשוף יותר‪ ,‬ומקטע חזית של לשכות השופטים וחדרי הדיונים שקוף וחשוף למבט‪ .‬בבלוק אחד ארכני‪ ,‬מתקבל למעשה מקצב משתנה של חשיפה‬

‫‪ALL 3 LAYERS‬‬

‫‪PUBLIC+COURT+HOUSING‬‬