בלוק עירוני ניסיוני המשלב את מערכת בתי המשפט בתל אביב בבלוק המגורים מתחם קריית המלאכה בדרום תל -אביב כמקרה בוחן לשילוב שתי המערכות
ל ו י | פ ר ו י י ק ט
ע ד י
ג מ ר
מבני חינוך תרבות ופנאי
1ביאליק רוגוזין2 ,ביהס לטבע3 ,ממלכתי דתי שפירא4 ,בנות יעקב5 ,חטיבה קריית שלום, 6סטודיו ניסן נתיב7,מכללת תל אביב יפו8 ,המרכז למוסיקה9 ,קונטמפוררי בי -קולקונדה10 ,גלריות ופאבים לאורך רבנו חננאל
| ה ט כ נ י ו ן
הפרוייקט מציע התבוננות ביקורתית ואלטרנטיבית בנושא מערכת בית המשפט ,עתידה ,תדמיתה ומיקומה במרחב המטרופולין בת»א ומביא לבחינה מחודשת של פרוגרמת היכל המשפט העתידי כחלק מהצורך לעדכונה ולהתאמתה ברוח המאה ה .21-כמקרה בוחן ,דרום תל אביב ,מרחב תפר במטרופולין ת»א,המתרוקן בהדרגה מייעודו המקורי כאתר המלאכה והתעסוקה של העיר והופך למרחב אלטרנטיבי שפועלות בזירתו מספר רשתות הפועלות במנותק ובסדרי פעילות שונים .מחד,רשת שלטונית אכיפתית ומוסדית ,הפועלת בתוך מובלעות סגורות ,אל מול תרבות רחוב אלטרנטיבית הצומחת בדיוק מאותם החורים שנוצרו ברקמה .הקריאה האורבנית מזהה את שרידי המלאכה הפזורים במרחב כמצע קיים אוטוטרופי לשימור ולשימוש מחדש של רקמת דרום תל אביב וכתשתית לקיומן של כלל המערכות בזירת פעילות אחת ,ומציעה חלוקת תפקידים חדשה המייעלת את התנהלותו הנכונה של המרחב הציבורי ,הדרוש כל כך לתושבים המקומיים. התמקדתי במתחם קריית המלאכה הממוקם בקצה המזרחי של מתחם מבואות יפו,ומהווה דוגמה חיה למצב המתרחש בפועל ברקמת דרום העיר .במתחם פועלים כיום בתי מלאכה מעטים ,אמנים פעילים ודיירים חדשים המתגוררים באולמות המלאכה שהתרוקנו ומנגד פועלת מערכת בתי המשפט המפנה אליהם דופן אטומה וחסומה. ראיתי בסיטואציה זו ,הזדמנות להרכבת תמהיל חדש ,הטרוטופי,כזה המאפשר בחלל אמיתי אחד עימות עם מספר חללים שונים בד בבד עם הגדרת החלל התרבותי הייחודי .ההצעה משלבת בתוך אולמות המלאכה הישנים את מערכת המשפט יחד עם האירועים המקומיים בתוך בלוק המגורים ,ובכך למעשה יוצרת איקונוגרפיה חדשה למבני בתי המשפט המסורתיים והמקובלים כיום.
B A
C
רצף אורכני של אולמות רוחביים .
D
קריית המלאכה כיום בבלוקים A,B,Cתפוסה של 30%בגלריות ומגורי אמנים ,אל מול 30%תפוסה של בתי המלאכה המסורתיים .בבלוק -Dמשרדי חברות פרטיות וציבוריות הגובלים במבנה בית המשפט ממערב, ומייצרים חזית הסגורה למעבר מכיוון מזרח
מצב קיים
קריית המלאכה כמקרה בוחן
זיהוי קיומן של שתי המערכות :השלטונית אל מול החברתית מקומית ,מתקיימות במקביל בתוך המתחם,אך לא בכפיפה אחת .מערכת בתי המשפט המתנהלת על הגבול המערבי שלהמתחם במנותק ,אל מול בתי מלאכה מקומיים ,סטודיואים, גלריות אומן ודיור באולמות המלאכה הישנים.
.
רשת שלטונית
בית משפט השלום לתעבורה לנוער והאזורי לעבודה2 ,המכון לרפואה משפטית3 ,בית המעצר אבו כביר4 ,מטה מחוז מרכז -משטרה5 ,משטרת התנועה 1
חתך רוחב טיפוסי-
קריית המלאכה בשלהי שנות ה60-
סטרוקטורה פנימית
זיהוי אפשרות התנועה דרך האולמות הקיימים במפלס הקרקע ,כאסטרטגיה לחיבור עירוני -מזרח מערב דרך המתחם עצמו
טבעת ירוקה
ניקוב הסטרוקטורה בקומת הקרקע וחציבת מעברים עירוניים חדשים דרכה- גלריות מגורים ובתי מלאכה מקומיים מהווים את הדופן הפונה למעברים החדשים ,בית המשפט נכנס בתווך שבין הגלריות.
חיבור שצ»פים קיימים ומתוכננים לכדי טיילת להולכי רגל ורוכבי אופניים
קו גבול ברור בין שתי המערכות
איזו נוסחה מסוגלת להרכיב את שתי המערכות באופן יעיל מבחינת שעות הפעילות והשימוש העירוני והמקומי? אילו צרכים ושימושים מקומיים מסוגלים להתנהל במקביל למבנה שלטון ,קרי בית משפט? וכיצד בית משפט ,כמבנה ציבור ,צריך לתפקד בקונטקסט הספציפי הזה של דרום תל אביב?
ההצעה-סופרפוזיציה
קשירת המערכות לכדי מערכת סינרגטית אחת, הפעילה ביעילות בזירת פעילות אחת בחירת מתחם קריית המלאכה כמקטע מייצג לבחינה
1מסחר 2גלריה /בית מלאכה 3ספריית מולטימדיה משפטית 4תחנת רכבת קלה 5קבלת קהל ומנהלת היכל 6נק› מודיעין ,משטרה, דואר וקפיטריה 7משרדי עיתון «הארץ
»
8אולם משפטים ציבוריים/ אולם רב תכליתי 9לובי ומנוחה- עו»ד,סנגוריה, תביעהמשפטית ופרקליטות
נקודות תורפה/נקודות חוזק
10מרכז הדרכה לקהל הרחב ומרכז מתמחים 11כניסות נפרדות לערכאות המשפט- ביהמ»ש לעניינים מקומיים ביהמ»ש לעבודה ביהמ»ש לתעבורה ביהמ»ש לנוער ביהמ»ש למשפחה
רקמת דרום תל אביב
כמצע קיים לפעילות קו מתאר עירוני המזוהה עם בתי המלאכה הישנים ,אשר כיום לרוב אינם פעילים ומזמנים לתוכם אירועים מקומיים רצויים וכאלה אשר אינם רצויים לתושבי המקום .מרחב אשר ייעודו ועתידו אינם מוגדרים ביחס לתכניות השימור העירוניות .מדובר במרחב שהוא קו תפר במטרופולין ת»א ,התווך שבין מרכז העיר ת»א לבין יפו בת ים וחולון .מרחב גיאוגרפי אחד אשר פועלות בתוכו מספר רשתות במקביל ,אך לא בכפיפה אחת ,בשעות ובסדרי פעילות שונים .רבים ממקבלי ההחלטות בחרו לפנות ולבנות את המרחב פעמים רבות ,נשאלת השאלה; האם המרחב ראוי כלל לשימור? כיצד ניתן לשמר את האופי ובד בבד להתאימו למציאות הקיימת היום?וכיצד ניתן לשלב בין כלל המערכות המתקיימות באותו המרחב הגיאוגרפי ,לכדי זירת פעילות אחת ,אשר מפתחת את המרחב הציבורי ,הכל כך דרוש לתושבי המקום?
תכנית קומת הקרקע -1:750
ניקוב הבינוי הקיים במעברים חדשים
חתך מצב קיים
קומת החניונים בקומת הקרקע מנתקת את הרחובות האורכיים ,מפארק החורשות מכיוון דרום ומרקמת המגורים מכיוון צפון
חתך מצב מוצע
1קריית המלאכה 2מתחם בזק מע»צ 3אצטדיון בלומפילד 4מפגש הדרכים-סלמה וקיבוץ גלויות 5מתחם הרצל סלמה מזרח 6מתחםהרצל סלמה מערב 7מתחם סלמה הר ציון 8מתחם הרצל וקיבוץ גלויות 9תחנה מרכזית ישנה 10תחנה מרכזית חדשה
A-A
1:500
ביטול החניון בקומת הקרקע>חיבורו למפלס הפארק והפיכתו למפלס ציבורי ,המשלב אירועים מקומיים עם החללים הציבוריים של מערכת ביהמ ש »