israel defense tech by israeldefense

‫דבר העורך‬

‫עיתון חדש נולד (‪)2‬‬ ‫קוראים יקראים‪,‬‬ ‫פני מעט יותר משנה‪ ,‬במהלך‬ ‫חודש פברואר ‪ ,2011‬ראה אור‬ ‫ל‬ ‫הגיליון‬ ‫הראשון של מגזין ישראל דיפנס‪.‬‬ ‫המגזין שם לעצמו מטרה להיות הבית‬ ‫של הביטחון הישראלי‪ :‬במה למאמרים‬ ‫מרתקים בכל הנושאים הקשורים לביטחון‬ ‫ישראל‪ ,‬מכוחות הביטחון וחברות הביטחון‬ ‫השונות ועד לרמת הביטחון הלאומי‪.‬‬ ‫המגזין צבר לעצמו קהל קוראים נאמן‬ ‫בארץ ובעולם‪ ,‬וגם אתרי האינטרנט של‬ ‫ישראל דיפנס‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ ,‬מהווים במה‬ ‫קבועה למידע ייחודי בתחום הביטחון‬ ‫הישראלי ולהחלפת דעות‪ .‬במהלך חודש‬ ‫פברואר האחרון עלתה לאוויר גם גרסת‬ ‫האייפאד של ישראל דיפנס‪ ,‬ובקרוב צפויים‬ ‫ערוצי תוכן נוספים‪.‬‬ ‫כעת אנו מתרגשים מחדש ‪:‬גיליון מספר‬ ‫אחד של ישראל דיפנס‪-‬טק‪ ,‬שאתם אוחזים‬ ‫בידיכם‪ ,‬הוא “לידה“ בפני עצמה‪ .‬ישראל דיפנס‪-‬‬ ‫טק הוא חלק בלתי נפרד ממערכת ישראל‬ ‫דיפנס‪ ,‬ונשען על אותו עקרון ‪ -‬הקפדה בלתי‬ ‫מתפשרת על איכות התוכן והעניין‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬לצורך הוצאתו לאור של המגזין החדש‬ ‫הוקמה מערכת נוספת‪ ,‬המתמחה בתחומי‬

‫ההיי‪-‬טק למיניהם‪.‬‬ ‫כמו במגזין ישראל דיפנס‪ ,‬כך גם בישראל דיפנס‪-‬‬ ‫טק התאספו טובי הכותבים בתחומם‪,‬‬ ‫כתבי מדע מובילים‪ ,‬לצד דמויות בכירות‬ ‫מהאקדמיה ומחברות ההיי‪-‬טק השונות‪.‬‬ ‫החיבור בין התחומים‪ ,‬שבהם עוסקים‬ ‫ישראל דיפנס וישראל דיפנס‪-‬טק‪ ,‬אינו מקרי‪:‬‬ ‫התעשיות הביטחוניות הישראליות וכוחות‬ ‫הביטחון הישראליים נמצאים בחזית‬ ‫הטכנולוגיה‪ ,‬ויונקים מתעשיית ההיי‪-‬טק‬ ‫הישראלית על גווניה השונים‪ ,‬הרבה מן‬ ‫העוצמה הביטחונית של ישראל‪ .‬התעשייה‬ ‫הביטחונית מהווה כ‪ 17-‬אחוז מן היצוא‬ ‫הלאומי‪ ,‬וביחד עם הצריכה המקומית‪,‬‬ ‫השוק הביטחוני הוא יעד מרכזי ומנוע‬ ‫צמיחה לחברות היי‪-‬טק מקומיות רבות‪.‬‬ ‫רק בישראל נהנית תעשיית ההיי‪-‬טק‬ ‫מחיבור ישיר ומהיר לגופים משתמשים‪,‬‬ ‫כוחות הביטחון השונים‪ .‬באותו אופן‪,‬‬ ‫החיבור בין קהל הקוראים הנאמן‬ ‫של ישראל דיפנס ואלפי קוראים חדשים של‬ ‫ישראל דיפנס‪-‬טק יהווה מפגש בין מפתחי‬ ‫טכנולוגיית העלית ובין צרכניה השונים‪.‬‬ ‫עם יציאתו לאור של הגיליון הראשון של‬ ‫מגזין ישראל דיפנס טק אנו רואים חובה נעימה‬

‫להודות מעומק הלב לחבורה מדהימה‬ ‫של עשרות אנשים‪ ,‬שנרתמו להצלחת‬ ‫המיזם החדש והאימנו בו בכל ליבם עוד‬ ‫לפני שהגיליון הראשון יצא לאור‪ .‬כותבים‪,‬‬ ‫גורמים בכירים בחברות מובילות לצד אנשי‬ ‫חברות צעירות שעוד יגיעו רחוק‪ ,‬אנשי‬ ‫מדע וחזון ‪ -‬ללא אמונתם והדלתות הרבות‬ ‫שפתחו בפנינו במהלך השבועות האחרונים‪,‬‬ ‫החלום לא יכול היה להפוך למציאות‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬אנו מקווים כי אתם‪ ,‬הקוראים‪,‬‬ ‫תמצאו עניין רב ואף תועלת בקריאת‬ ‫ישראל דיפנס‪-‬טק‪ .‬מצידנו‪ ,‬אנו מתחייבים כי‬ ‫המערכת תעשה כל שביכולתה כדי לממש‬ ‫את ההזדמנות שקיבלנו ‪ -‬להפוך לבית‬ ‫החם והאיכותי של עולמות ההיי‪-‬טק‬ ‫הישראליים‪ .‬מבחינתנו‪ ,‬הדרך רק התחילה‪:‬‬ ‫תכני המגזין המודפס ילוו במאמרים‬ ‫מרתקים באינרטנט ובאפלקיציות נוספות‬ ‫שיראו אור בחודשים הבאים‪ ,‬ובשורה של‬ ‫מפגשים מרתקים‪ ,‬שיערכו כבר השנה‬ ‫ובשנים הבאות‪.‬‬

‫שלכם‪,‬‬ ‫מערכת ישראל דיפנס‪-‬טק‬

‫‪is now on iPad‬‬ ‫‪ISRAEL DEFENSE Tech‬‬ ‫עורך ראשי‪ :‬עמיר רפפורט המשנה לעורך‪ :‬רונית מגן עורכי המהדורה הטכנולוגית‪ :‬עמי רוחקס‪ ,‬אריה אגוזי רכזת מערכת‪ :‬מוראל אקלר עיצוב גרפי‪ :‬ענבר פרינטי תרגומים‪ :‬מייקל קדישבסקי‬ ‫חברי מערכת ומשתתפים‪ :‬אריה אגוזי‪ ,‬שמואל אוסטר‪ ,‬אורנה בארי‪ ,‬גיורא בילו‪ ,‬מוריה בן‪-‬יוסף‪ ,‬מרינה גולן‪ ,‬אילן גטניו‪ ,‬שלמה גרדמן‪ ,‬גיל דוד‪ ,‬רון וייסברג‪ ,‬יהודה זיסאפל‪ ,‬אראל מרגלית‪ ,‬רותי‬ ‫פורטפליך‪ ,‬מידד פרינטא‪ ,‬אביב פרנקל‪ ,‬משה קרת עורך מדעי‪ :‬שמואל אוסטר‬ ‫מנהל מח‘ גרפיקה‪ :‬אסי קריספין צילום‪ :‬מאיר אזולאי מנהל אתר ישראל דיפנס‪ :‬גיל מטוס אתר ישראל דיפנס‪-‬טק‪ :‬עמי רוחקס‬ ‫מו"ל‪ :‬ארומדיה ישראל בע”מ‪ .‬כל הזכויות שמורות © דפוס‪ :‬הדפוס החדש בע“מ מנכ"ל‪ :‬גיא קרן ‪ guyk@israeldefense.co.il‬סמנכ"ל‪ :‬מיטל בן דב ‪meitayb@israeldefnse.co.il‬‬ ‫מכירות‪ :‬דקל זרד ‪ dekel@israeldefense.co.il‬איתי גבאי ‪ itayg@israeldefense.co.il‬איל בוגיסלבסקי ‪eyalb@israeldefense.co.il‬‬ ‫מנהל פרוייקטים‪ :‬אודי פרידמן מנהל כספים‪ :‬דוד לודבינסקי מחלקת שירות מינויים‪sub@israeldefense.co.il :‬‬ ‫אתר אינטרנט‪ www.israeldefense.co.il :‬דואר אלקטרוני‪info@israeldefense.co.il :‬‬

‫כתובת המערכת‪ ,IsraelDefense :‬דרך המוביל ‪ ,9‬אזור תעשייה כפר סבא‪ ,‬תא דואר‪ ,7107 :‬מיקוד ‪ 44424‬טלפון‪ 074-7031211:‬פקס‪-767185709:‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ISRAEL DEFENSE Tech‬‬

‫מגזין הטכנולוגיות של ישראל מבית ישראל דיפנס‪ ,‬מרס‪-‬אפריל ‪ ,2012‬גיליון מספר ‪1‬‬

‫לעשות יותר‪,‬‬ ‫עם פחות‬

‫תוכן‬

‫‪06‬‬

‫כתבות‬ ‫‪ 08‬מפתחים ה‪ PillCam-‬הבא?‬ ‫מנכ”ל חברת ‪ ,RDC‬גיורא שקד‪ ,‬עם ‪18‬‬ ‫סטרט‪-‬אפים בקנה עמי רוחקס דומבה‬ ‫‪ 14‬למה לישראל אין מחשב על?‬ ‫מומחים חוששים לעתיד כוח העיבוד‬ ‫הישראלי עמי רוחקס דומבה ומוריה בן יוסף‬

‫‪62‬‬

‫‪ 18‬מה אפשר לעשות עם הלייזר?‬ ‫מייק רין‪ ,‬סמנ”כל באוינג וראש תחום‬ ‫הלייזר בחברה‪ ,‬יודע יותר אריה אגוזי‬ ‫‪ 22‬רואה לך בעיניים‬ ‫טכנולוגיה של אימות זהות על פי תווי‬ ‫הפנים גיורא בילו‬ ‫‪ 28‬מיקרוגל‪ ,‬הדור הבא‬ ‫שמואל אוסטר על מגמות בפיתוח‬ ‫טכנולוגיות ‪ RF‬ומיקרוגלים‬ ‫‪ 34‬עם הראש בעננים‬ ‫איחסון הענן ממשיך להתרחב‬ ‫אילן גטניו‬

‫‪ 40‬טכנולוגיה מעבר לפינה‬ ‫ראשי המו”פ המובילים חוזים טכנולוגיות‬ ‫שעומדות להבשיל‪ .‬פרויקט מיוחד‬

‫‪44‬‬

‫אריה אגוזי‬

‫‪ 72‬לאס וגאס‪ ,‬בייבי‬ ‫אביב פרנקל היה בתערוכת האלקטרוניקה‬ ‫‪ CES2012‬בשבילכם‬

‫מדורים‬ ‫רכיבים‬ ‫קלין טק‬ ‫סייבר‬ ‫אנרגיה‬ ‫אלקטרומגנטי‬ ‫מאמרים מיוחדים‬ ‫תוכנה‬ ‫פיתוחים מהעולם‬

‫‪44‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪StartUP 70‬‬ ‫‪ 82‬אנשים‬

‫‪08‬‬

‫‪34‬‬

‫‪40‬‬

‫מתעשיות‬ ‫בטחוניות‬ ‫לחברות הבזק‬

‫מהפיכה‬ ‫בגלים קצרים‬ ‫‪28‬‬

‫טורים אישיים‬ ‫‪ 06‬יהודה זיסאפל‬ ‫‪ 51‬אראל מרגלית‬ ‫‪ 78‬משה קרת‪ ,‬אורנה ברי‪ ,‬שלמה גרדמן‬

‫‪4‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪82‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪5‬‬

‫מאמרים מיוחדים‬

‫שיתוף פעולה בין תעשיות ביטחוניות לאזרחיות‬ ‫יהודה זיסאפל‬

‫בישראל‬ ‫לראשונהבישראל‬ ‫לראשונה‬ ‫‪R4‬‬ ‫ליבות‪R4‬‬ ‫מבוסס‪22‬ליבות‬ ‫‪Hercules‬מבוסס‬ ‫סמינר‪Hercules‬‬ ‫סמינר‬

‫הכותב הוא מייסד ונשיא קבוצת “רד‪-‬בינת” ‪ ,‬והיו”ר היוצא‬ ‫של איגוד התעשיות האלקטרוניות והתכנה בישראל‪.‬‬

‫ידוע‪ ,‬מתקיימת בארץ‬ ‫פעילות ענפה בתחומי‬ ‫הטכנולוגיה וההנדסה הן‬ ‫במגזר האזרחי והן במגזר‬ ‫הביטחוני‪ .‬פיתוחים ממגזר אחד עשויים‬ ‫להביא תועלת רבה אם ייושמו במגזר אחר‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬עד כה לא הוקמה מסגרת קבועה‬ ‫שתאפשר דו שיח טכנולוגי בין אנשי מקצוע‬ ‫מתחומים אלו ותעודד אותו‪ .‬על מנת לחזק‬ ‫את הקשר בין החברות ולעודד “נדידת”‬ ‫טכנולוגיות בין התעשיות האזרחיות‬ ‫והביטחוניות‪ ,‬הוקם “המועדון ההנדסי”‬ ‫בחסות איגוד התעשיות האלקטרוניות‬ ‫והתכנה בישראל בו חברים מנהלי הנדסה‬ ‫ומו”פ מחברות שונות במשק‪ .‬מידי שישה‬ ‫שבועות נפגשים נציגי החברות השותפות‬ ‫במועדון במשרדי החברה המארחת‪ ,‬כאשר‬ ‫מטרת יוזמה זו היא לאפשר הכרות אישית‬ ‫בין מנהלים מחד גיסא והתוודעות לחידושים‬ ‫הטכנולוגיים אותם מפתחות החברות‬ ‫במועדון מאידך גיסא‪.‬‬ ‫את הפעילות מוביל חיים רוסו‪ ,‬סגן הנשיא‬ ‫למצוינות הנדסית וטכנולוגית בחברת‬ ‫אלביט מערכות והמפגשים כוללים את הצגת‬ ‫הפעילות של החברה המארחת‪ ,‬נושאים בעלי‬ ‫פוטנציאל לשיתוף פעולה שפותחו בחברה‬ ‫המארחת‪ ,‬סיפורי הצלחה והרצאות אורח‪.‬‬ ‫בשל חשיבות הנושא‪ ,‬יכולים להצטרף לכל‬ ‫מפגש גם מנהלי הנדסה ומו”פ שאינם חברי‬ ‫המועדון‪ .‬לדו שיח זה בין שני המגזרים יש‬ ‫חשיבות עליונה מאחר וביכולתו להוביל‬

‫כ‬

‫לפיתוח פתרונות חדשים ולגידול מתמשך‬ ‫ביצוא הישראלי‪ .‬אין עוררין כי הדבר ראוי‬ ‫להיות לא רק בראש סדר היום התעשייתי‪,‬‬ ‫אלא גם בזה הלאומי‪.‬‬ ‫אחד החסמים המשמעותיים העומד בפני‬ ‫המשך פריחת הטכנולוגיה עתירת הידע‬ ‫הישראלית‪ ,‬הוא אי הידיעה על הנעשה‬ ‫בתחומים השונים‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר נמצאת‬ ‫נקודת מפגש כזו יודעות החברות למצוא‬ ‫את המשאבים הנחוצים לביצוע ההתאמות‬ ‫הדרושות וברוב המקרים גם אין סוגיות‬ ‫חוזיות משמעותיות המפריעות להעברת‬ ‫הידע‪ .‬חסם נוסף אך משני‪ ,‬הוא נושא מימון‬ ‫השלבים הראשונים לגישור על פערים‬ ‫טכנולוגיים ולהוכחת היתכנות‪ .‬בהיבט זה‬ ‫יש לציין כי לשכת המדען הראשי מתכננת‬ ‫פתיחת מסלול תמיכה ייעודי ליישום‬ ‫טכנולוגיות צבאיות בשוק האזרחי ולהפך‪.‬‬ ‫תמיכה כזו הינה חיונית מאד בשלבים בהם‬ ‫אין עדיין הוכחה ודאית ליישומים של‬ ‫הטכנולוגיה לשוק החדש והחברות במועדון‬ ‫מבינות שיש להאיץ מימוש מסלול זה בהקדם‬ ‫האפשרי‪.‬‬ ‫למרות העובדה שיוזמה מבורכת זו של איגוד‬ ‫התעשיות האלקטרוניות והתכנה בישראל‬ ‫תורמת לגידול שני המגזרים‪ ,‬הביטחוני‬ ‫והאזרחי‪ ,‬היא רק חלק מתמונה רחבה יותר‬ ‫הכוללת שלושה מרכיבים נוספים‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫כדי לשמור על היתרון הטכנולוגי של‬ ‫ישראל בעולם נדרש מו”פ נרחב לא רק‬ ‫בתחומים קיימים‪ ,‬אלא גם בכאלו הנמצאים‬

‫בתאריך‪21.3.2012 :‬‬

‫בתחילת דרכם‪ .‬מרכיב נוסף קשור לעובדה‬ ‫כי על התעשייה להשתנות מהר‪ ,‬אפילו‬ ‫מהר מאד‪ ,‬על מנת להתמודד עם האתגרים‬ ‫השונים ולהבטיח צמיחה‪ .‬המרכיב השלישי‬ ‫מחייב שיהיו לנו את הכישורים המקצועיים‬ ‫הנחוצים ברמה הגבוהה ביותר‪ .‬מסיבה זו‪,‬‬ ‫המוסדות להשכלה גבוהה והסטודנטים‬ ‫הלומדים בהם מהווים נכסים אסטרטגיים‬ ‫לאומיים‪ .‬יש לאפשר לכל הבוגרים בתחומים‬ ‫הרלוונטיים להשתלב בהצלחה בתעשיות‬ ‫הביטחוניות והאזרחיות‪ ,‬על מנת שיישארו‬ ‫בארץ ויבנו כאן את הקריירה המקצועית‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫אין ספק כי לאור אי‪-‬הוודאות הכלכלית‬ ‫באירופה ובארצות הברית‪ ,‬מנהלים בתעשייה‬ ‫עתירת‪-‬הידע הישראלית חייבים לנקוט‬ ‫בצעדים הנכונים שיבטיחו את חוסנה של‬ ‫התעשייה בשנים הקרובות‪ .‬בין היתר‪,‬‬ ‫באמצעות הגדלת היתרון התחרותי‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬התעשייה הישראלית חייבת ללמוד‬ ‫לעשות יותר‪ ,‬עם פחות‪ .‬‬

‫לאור אי‪-‬הוודאות הכלכלית באירופה ובארצות הברית‪ ,‬מנהלים בתעשייה עתירת‪-‬הידע‬ ‫הישראלית חייבים לנקוט בצעדים הנכונים שיבטיחו את חוסנה של התעשייה בשנים‬ ‫הקרובות‪ .‬בין היתר‪ ,‬באמצעות הגדלת היתרון התחרותי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬התעשייה‬ ‫הישראלית חייבת ללמוד לעשות יותר‪ ,‬עם פחות‬ ‫‪6‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪1.66 1.66‬‬ ‫‪1.66‬‬ ‫‪1.45 1.45‬‬ ‫‪1.45‬‬ ‫‪DMIP/MHz‬‬ ‫‪DMIP/MHz‬‬ ‫‪DMIP/MHz‬‬ ‫‪DMIP/MHz‬‬ ‫‪DMIP/MHz‬‬ ‫‪DMIP/MHz‬‬

‫‪1.19 1.19‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪1.19 8.6‬‬ ‫‪8.6‬‬

‫‪9.0 9.0‬‬ ‫‪9.0‬‬

‫‪4.4 4.4‬‬ ‫‪4.4‬‬

‫‪Cortex-R4‬‬ ‫‪Cortex-R4‬‬ ‫‪Cortex-R4‬‬

‫‪ARM1156T2-S‬‬ ‫‪ARM1156T2-S‬‬ ‫‪ARM1156T2-S‬‬

‫‪TITIhelps‬‬ ‫‪helpsyou‬‬ ‫‪youmake‬‬ ‫‪makethe‬‬ ‫‪theworld‬‬ ‫‪worldsafer‬‬ ‫‪safer‬‬

‫‪Introducing‬‬ ‫‪Introducing‬‬ ‫‪Hercules‬‬ ‫‪Hercules ARM‬‬ ‫‪ARMSafety‬‬ ‫‪Safety‬‬ ‫‪MCUs‬‬ ‫‪MCUs‬‬ ‫‪Introducing‬‬ ‫‪Hercules‬‬ ‫‪ARM‬‬ ‫‪Safety‬‬ ‫‪MCUs‬‬ ‫‪For‬‬ ‫‪For‬‬ ‫‪safety-critical‬‬ ‫‪safety-critical‬‬ ‫‪medical,‬‬ ‫‪medical,‬‬ ‫‪industrial‬‬ ‫‪industrial‬‬ ‫‪For‬‬ ‫‪safety-critical‬‬ ‫‪medical,‬‬ ‫‪industrial‬‬ ‫&‬ ‫‪transportation‬‬ ‫‪transportation‬‬ ‫‪applications‬‬ ‫‪applications‬‬ ‫&&‬ ‫‪transportation‬‬ ‫‪applications‬‬ ‫® ®®‬

‫‪TM‬‬ ‫‪TMTM‬‬

‫‪ARM946E-S‬‬ ‫‪ARM946E-S‬‬ ‫‪ARM946E-S‬‬

‫‪TM‬‬ ‫‪TMTM‬‬ ‫‪Hercules‬‬ ‫‪Hercules‬‬ ‫‪ARM‬‬ ‫‪ARM‬‬ ‫‪Safety‬‬ ‫‪Safety‬‬ ‫‪Hercules‬‬ ‫‪ARM‬‬ ‫‪Safety‬‬ ‫‪MCU‬‬ ‫‪MCU‬‬ ‫‪Development‬‬ ‫‪Development‬‬ ‫‪Tools‬‬ ‫‪Tools‬‬ ‫‪MCU‬‬ ‫‪Development‬‬ ‫‪Tools‬‬ ‫‪Get‬‬ ‫‪Get‬‬ ‫‪started‬‬ ‫‪started‬‬ ‫‪in‬‬ ‫‪in‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪minutes‬‬ ‫‪minutes‬‬ ‫‪Get started in 10 minutes‬‬ ‫‪or‬‬ ‫‪less‬‬ ‫‪less‬‬ ‫‪oror‬‬ ‫‪less‬‬ ‫‪ƔƔ Ɣ‬‬ ‫‪On-board‬‬ ‫‪On-board‬‬ ‫‪USB‬‬ ‫‪XDS100v2‬‬ ‫‪XDS100v2‬‬ ‫‪On-board USB‬‬ ‫‪USB‬‬ ‫‪XDS100v2‬‬ ‫‪JTAD‬‬ ‫‪JTAD‬‬ ‫‪debug‬‬ ‫‪debug‬‬ ‫‪JTAD‬‬ ‫‪debug‬‬ ‫‪ƔƔ Ɣ‬‬ ‫‪On-board‬‬ ‫‪On-board‬‬ ‫‪SCI-to-PC‬‬ ‫‪SCI-to-PC‬‬ ‫‪serial‬‬ ‫‪serial‬‬ ‫‪On-board‬‬ ‫‪SCI-to-PC‬‬ ‫‪serial‬‬ ‫‪communication‬‬ ‫‪communication‬‬ ‫‪communication‬‬ ‫‪ƔƔ Ɣ‬‬ ‫‪External‬‬ ‫‪External‬‬ ‫‪high-speed‬‬ ‫‪high-speed‬‬ ‫‪External‬‬ ‫‪high-speed‬‬ ‫‪emulation‬‬ ‫‪emulation‬‬ ‫‪via‬‬ ‫‪via‬‬ ‫‪JTAG‬‬ ‫‪JTAG‬‬ ‫‪emulation‬‬ ‫‪via‬‬ ‫‪JTAG‬‬

‫הסמינר‬ ‫עלהסמינר‬ ‫נוספיםעל‬ ‫לפרטיםנוספים‬ ‫לפרטים‬ ‫הסמינר‬ ‫על‬ ‫נוספים‬ ‫לפרטים‬ ‫החדש‬ ‫באתרנוהחדש‬ ‫בקרובאתרנו‬ ‫בקרו‬ ‫החדש‬ ‫באתרנו‬ ‫בקרו‬ ‫‪www.arrow-israel.co.il‬‬ ‫‪www.arrow-israel.co.il‬‬ ‫‪www.arrow-israel.co.il‬‬ ‫ח‬ ‫שח‬ ‫מ‬ ‫מח‬ ‫מ‬ ‫נ ננ‬ ‫שש‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫םכם‬ ‫לרללאררואאוותכ‬ ‫שנלולננוו‬ ‫של‬ ‫תןן‬ ‫ש‬ ‫תיןת‬ ‫בבבביבבי‬ ‫ככהה‬ ‫עררכווה‬ ‫תרעו‬ ‫ע‬ ‫תבת‬ ‫בב‬

‫‪For‬‬ ‫‪Formore‬‬ ‫‪moreinformation‬‬ ‫‪informationplease‬‬ ‫‪pleasecontact:‬‬ ‫‪contact:Harel‬‬ ‫‪HarelZecharya‬‬ ‫‪ZecharyaHZECHARYA@arroweurope.com‬‬ ‫‪HZECHARYA@arroweurope.com‬‬ ‫‪For‬‬ ‫‪more‬‬ ‫‪information‬‬ ‫‪please‬‬ ‫‪contact:‬‬ ‫‪Harel‬‬ ‫‪Zecharya‬‬ ‫‪HZECHARYA@arroweurope.com‬‬

‫‪unique Safety Seminar: http: //www.arrow-israel.co.il/hercules‬‬

‫‪ARROW‬‬ ‫‪ARROWTheTheRight‬‬ ‫‪RightChoice‬‬ ‫‪Choice‬‬

‫‪Tel.‬‬ ‫‪Tel.03-9203456‬‬ ‫‪03-9203456ƔƔ ƔEmail:‬‬ ‫‪Email:arrowil@arroweurope.com‬‬ ‫‪arrowil@arroweurope.comƔƔ ƔWeb:‬‬ ‫‪Web:www.arrow-israel.co.il‬‬ ‫‪www.arrow-israel.co.il‬‬ ‫‪Tel.‬‬ ‫‪03-9203456‬‬ ‫‪Email:‬‬ ‫‪arrowil@arroweurope.com‬‬ ‫‪Web:‬‬ ‫‪www.arrow-israel.co.il‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪7‬‬

‫המצלמה הזעירה בתוך‬ ‫גלולה‪ ,‬שפותחה על‬ ‫ידי גיוון אימג’‪ ,‬נחשבת‬ ‫סיפור הצלחה בינלאומי‪.‬‬ ‫לחברת האם‪,RDC ,‬‬ ‫השייכת לאלרון ולרפאל‪,‬‬ ‫יש עוד ‪ 17‬חברות בחזית‬ ‫הטכנולוגיה‪ .‬המנכ”ל‪,‬‬ ‫גיורא שקד‪ ,‬מספר על‬ ‫מכ”מים ופיתוחים‬ ‫צבאיים נוספים‪ ,‬שעושים‬ ‫הסבה לאזרחות‬ ‫עמי רוחקס דומבה‬

‫ה‬

‫אם מערכת צבאית יכולה לשפר את‬ ‫איכות החיים של חולי לב? מתברר‬ ‫שכן‪ .‬חברת ‪ Kyma‬פיתחה מכ”מ‬ ‫זעיר שמושתל תחת העור של חולי‬ ‫אי ספיקת לב‪ .‬המכ”מ משדר נתוי‬ ‫נים שיכולים לחסוך חלק גדול מעלויות האשפוז‬ ‫המושקעות בעולם המערבי‪ ,‬כחלק מההתמודדות‬ ‫עם מחלה זו‪.‬‬ ‫ההסבה שעבר המכ”מ‪ ,‬מן המחוזות של שדות הקי‬ ‫רב אל עולם הרפואה‪ ,‬אינה מקרית‪ Kyma :‬היא‬ ‫אחת מ‪ 18-‬חברות (נכון להיום) שהוקמו על ידי‬

‫מפתחים את ה‪ PillCam -‬הבא‬ ‫‪ ,RDC‬שהיא מעין “מנבטה” טכנולוגית השייכת‬ ‫לאלרון‪ ,‬חברת אחזקות הטכנולוגיה מקבוצת ‪,IDB‬‬ ‫ורפאל‪ ,‬הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (שבשנת ההי‬ ‫קמה ‪ ,1993 ,‬הייתה עדיין יחידת סמך במשרד הב�י‬ ‫טחון ולא חברה ממשלתית‪ ,‬כמו היום)‪.‬‬ ‫אחת מחברות הדגל הידועות ביותר שהונבטו‬ ‫על ידי ‪ RDC‬לאורך השנים היא חברת ‪Given‬‬ ‫‪ ,Imaging‬שפיתחה את ה‪ :PillCam-‬המצלמה‬ ‫הראשונה בעולם שניתנת לבליעה כגלולה‪ ,‬ומשי‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪9‬‬

Mixers. Mixers. Mixers.

E SOLUTIONS YOU CAN RELY ON MILITARY SOLUTIONS TIONS YOU CAN RELY ON MICROSEMI LOWELL MICROSEMI MICROSEMI LOWELL LOWELL

www.microsemi.com www.microsemi.com www.microsemi.com

www.rfmd.com www.rfmd.com www.rfmd.com www.rfmd.com www.emersonconnectivity.com www.emersonconnectivity.com www.emersonconnectivity.com www.rfmd.com www.rfmd.com www.rfmd.com

www.microsemi.com www.microsemi.com www.microsemi.com www.corning.com/corninggilbert www.corning.com/corninggilbert www.corning.com/corninggilbert www.microsemi.com www.microsemi.com www.microsemi.com

www.emersonconnectivity.com www.emersonconnectivity.com www.emersonconnectivity.com www.haverhillcable.com www.haverhillcable.com www.haverhillcable.com www.emersonconnectivity.com www.emersonconnectivity.com www.emersonconnectivity.com

www.corning.com/corninggilbert www.corning.com/corninggilbert www.corning.com/corninggilbert www.stormproducts.com/microwave www.stormproducts.com/microwave www.stormproducts.com/microwave www.corning.com/corninggilbert www.corning.com/corninggilbert www.corning.com/corninggilbert www.juddwire.com www.haverhillcable.com www.haverhillcable.com www.haverhillcable.com

MILITARY SOLUTIONS

www.merrimacind.com www.merrimacind.com www.merrimacind.com www.haverhillcable.com www.haverhillcable.com www.haverhillcable.com

www.stormproducts.com/microwave www.merrimacind.com www.merrimacind.com www.teledynereynolds.com www.ann.com www.ann.com www.ann.com www.stormproducts.com/microwave www.stormproducts.com/microwave www.stormproducts.com/microwave

www.merrimacind.com

www.teledynerelays.com www.merrimacind.com www.merrimacind.com www.merrimacind.com

www.ann.com

2012 ‫אפריל‬-‫מרץ‬ www.ann.com www.ann.com www.ann.com

RF RF &&Microwave Diodes Diodes atatat Frequency Frequency Range: Range: RF &Microwave Microwave Diodes Frequency Range: 100HZ-26.5GHZ: 100HZ-26.5GHZ: Tuning Tuning Varactors, Varactors, PIN, PIN, NIP, NIP, SRD, SRD, 100HZ-26.5GHZ: Tuning Varactors, PIN, NIP, SRD, Noise, Noise, Limiter Limiter &&Schottky Diodes. Diodes. SPST SPST PIN PIN Noise, Limiter &Schottky Schottky Diodes. SPST PIN device, device, SPDT SPDT Diodes, Diodes, Silicon Silicon MNS MNS Capacitors Capacitors and and device, SPDT Diodes, Silicon MNS Capacitors and Spiral Spiral Inductor Inductor Chips. Chips. Spiral Inductor Chips. RFMD RFMD RFMD RF RFAmplifiers, Amplifiers,Die’s, Die’s,GaN, GaN,Gain Gainblocks, blocks,LNA’s, LNA’s, RF Ampliers, Die’s, GaN, Gain blocks, LNA’s, FET’s, Power EMERSON EMERSON EMERSON FET’s, PowerAmplifiers, Amplifiers,Transistors, Transistors,couplers, couplers, FET’s, Power Ampliers, Transistors, Transimpedance Modulators, Switches, Mixers, (JOHNSON, (JOHNSON, (JOHNSON, VITELEC, VITELEC, VITELEC, MIDWEST MIDWEST MIDWEST MICROWAVE, MICROWAVE, MICROWAVE, TROMPETER) TROMPETER) TROMPETER) Transimpedance Modulators, Switches, Mixers, Transimpedance, Modulators, Switches, Mixers, VCO’s, PLL’s, Hybrid Hi-Rel VCO’s RFMD RFMD RFMD VCO’s, PLL’s, HybridCouplers, Couplers, Hi-Rel VCO’s&& Attenuators, Attenuators, Terminations, Terminations, DC DC Blocks, Blocks, Couplers, Couplers, Attenuators, Terminations, DC Blocks, Couplers, VCO’s, PLL’s, Hybrid Couplers, Hi-Rel VCO’s & Mixers. Isolators, Circulators, Power Dividers, Mixers. Isolators, Circulators, Power Dividers, Power Power Dividers, Dividers, Equalizers, Equalizers, Phase Phase Shifters, Shifters, Power Dividers, Equalizers, Phase Shifters, Mixers. RF RF Ampliers, Ampliers, Die’s, Die’s, GaN, GaN, Gain Gain blocks, blocks, LNA’s, LNA’s, RF Ampliers, Die’s, GaN, Gain blocks, LNA’s, Transformers, Splitters. Transformers, Splitters. Waveguide, Waveguide, Adapters, Adapters, Series Series Adapters, Adapters, Cable Cable Assy Assy Waveguide, Adapters, Series Adapters, Cable Assy FET’s, FET’s, Power Power Ampliers, Ampliers, Transistors, Transistors, FET’s, Power Ampliers, Transistors, &Transimpedance, &Transimpedance, Connectors. &Connectors. Connectors.Modulators, Transimpedance, Modulators, Switches, Switches, Mixers, Mixers, Modulators, Switches, Mixers, MICROSEMI LOWELL MICROSEMI LOWELL VCO’s, VCO’s, PLL’s, PLL’s, Hybrid Hybrid Couplers, Couplers, Hi-Rel Hi-Rel VCO’s VCO’s & && VCO’s, PLL’s, Hybrid Couplers, Hi-Rel VCO’s MICROSEMI LOWELL RF &&Microwave Diodes at Frequency Range: RF Microwave Diodesat atFrequency FrequencyRange: Range: Mixers. Mixers. Mixers. RF & Microwave Diodes CORNING-GILBERT CORNING-GILBERT CORNING-GILBERT CORNING-GILBERT 100HZ-26.5GHZ: Tuning Varactors, PIN, NIP, SRD, 100HZ-26.5GHZ: TuningVaractors, Varactors,PIN, PIN,NIP, NIP,SRD, SRD, 100HZ-26.5GHZ: Tuning Noise, Limiter &&Schottky Diodes. SPST PIN Noise, Limiter Schottky Diodes. SPST PIN Noise, Limiter & Schottky Diodes. SPST PIN device, SPDT Diodes, Silicon MNS Capacitors Coaxial Coaxial Connectors Connectors for for Broadband Broadband Telecom Telecom &&& and Coaxial Connectors for Broadband Telecom device, SPDT Diodes, Silicon MNS Capacitors and MICROSEMI LOWELL MICROSEMI MICROSEMI LOWELL LOWELL device, SPDT Diodes, Silicon MNS Capacitors and Spiral Inductor Chips. Microwave Microwave Systems Systems up up tototo 65 65 GHz. GHz. Microwave Systems up 65 GHz. Spiral Inductor Chips. Spiral Inductor Chips. RFRF & Microwave &&Microwave Diodes Diodes at at Frequency Range: Range: RF Microwave Diodes atFrequency Frequency Range: GPO GPO &&GPPO Coaxial Coaxial Push Push - -On Interconnects. Interconnects. GPO &GPPO GPPO Coaxial Push -On On Interconnects. 100HZ-26.5GHZ: 100HZ-26.5GHZ: Tuning Tuning Varactors, Varactors, PIN, PIN, NIP, NIP, SRD, SRD, 100HZ-26.5GHZ: Tuning Varactors, PIN, NIP, SRD, Noise, Noise, Limiter Limiter & Schottky &&Schottky Diodes. Diodes. SPST SPST PIN PIN Noise, Limiter Schottky Diodes. SPST PIN EMERSON EMERSON EMERSON device, device, SPDT SPDT Diodes, Diodes, Silicon Silicon MNS MNS Capacitors Capacitors and and device, SPDT Diodes, Silicon MNS Capacitors and (JOHNSON, VITELEC, MIDWEST (JOHNSON, VITELEC, MIDWEST MICROWAVE, TROMPETER) (JOHNSON, VITELEC, MIDWESTMICROWAVE, MICROWAVE,TROMPETER) TROMPETER) Spiral Spiral Inductor Inductor Chips. Chips. Spiral Inductor Chips. Attenuators, Terminations, Attenuators, Terminations, DC Blocks, Couplers, Attenuators, Terminations,DC DCBlocks, Blocks,Couplers, Couplers, HCMC HCMC HCMC Power Power Dividers, Equalizers, Phase Shifters, PowerDividers, Dividers,Equalizers, Equalizers,Phase PhaseShifters, Shifters, EMERSON EMERSON EMERSON EMERSON Semi Semi Semi Rigid Rigid Rigid Coaxial Coaxial Coaxial Cables Cables Cables per per per MIL-C-17, MIL-C-17, MIL-C-17, Waveguide, Adapters, Series Adapters, Cable Waveguide, Adapters, Series Adapters, Cable Assy Waveguide, Adapters, Series Adapters, CableAssy Assy (JOHNSON, VITELEC, MIDWEST MICROWAVE, TROMPETER) (JOHNSON, (JOHNSON, VITELEC, VITELEC, MIDWEST MIDWEST MIDWEST MICROWAVE, MICROWAVE, MICROWAVE, TROMPETER) TROMPETER) TROMPETER) Aluminum Aluminum Aluminum and and and Copper Copper Copper types types types for for for impedances impedances impedances ofofof 50, 50, 50, & Connectors. &(JOHNSON, Connectors. & Connectors. 75 75 75 and and and 25 25 25 Ohm. Ohm. Ohm. Frequency Frequency Frequency range: range: range: DC-120GHZ DC-120GHZ DC-120GHZ Attenuators, Attenuators, Terminations, Terminations, DCDC Blocks, Blocks, Couplers, Couplers, Attenuators, Terminations, DC Blocks, Couplers, Power Power Dividers, Dividers, Equalizers, Equalizers, Phase Phase Shifters, Shifters, Power Dividers, Equalizers, Phase Shifters, Waveguide, Waveguide, Adapters, Adapters, Series Series Adapters, Adapters, Cable Cable Assy Assy Waveguide, Adapters, Series Adapters, Cable Assy CORNING-GILBERT CORNING-GILBERT CORNING-GILBERT & Connectors. &Coaxial &Connectors. Connectors. CoaxialConnectors Connectorsfor forBroadband BroadbandTelecom Telecom&& Coaxial Connectors for TELEDYNE STORM TELEDYNE TELEDYNE STORM STORM Microwave Systems up to Microwave Systems upBroadband to65 65GHz. GHz.Telecom & Microwave Systems up to 65 GHz. Push-on Interconnects, GPO, GPPO, G3PO, GMS, RF RF RF Cable Cable Cable Assemblies, Assemblies, Assemblies, PHASE PHASE PHASE MASTER MASTER - -Phase -Phase Phase Push-on Interconnects, GPO,MASTER GPPO, G3PO, GMS, CORNING-GILBERT CORNING-GILBERT CORNING-GILBERT GPO & GPPO Coaxial Push On Interconnects. SGMS, Multiposition Blocks, Adapters, Tools, Stable Stable Stable Cable Cable Cable Assemblies, Assemblies, Assemblies, TRUE TRUE TRUE BLUE BLUE BLUE Low Low Low Loss Loss SGMS, Multiposition Blocks, Adapters, Tools, Loss

Custom Designs. Cable Cable Cable Assemblies, Assemblies, Assemblies, STORM STORM FLEX FLEX FLEX - -Miniature -Miniature Miniature Cable Cable Cable Custom Designs.STORM Coaxial Coaxial Coaxial Connectors Connectors Connectors for for Broadband forBroadband Broadband Telecom Telecom Telecom &Test && &&& Assemblies, Assemblies, Assemblies, ACCU ACCU ACCU TEST TEST TEST Phase Phase Phase Stable Stable Stable Test Test JUDD WIRE Microwave Microwave Microwave Systems Systems Systems upup to up to 65 to65 GHz. 65GHz. GHz. Measurements Measurements Measurements Cable Cable Cable Assemblies. Assemblies. Assemblies. GPO GPO GPO & GPPO &&GPPO GPPO Coaxial Coaxial Coaxial Push Push Push - On - -On On Interconnects. Interconnects. Interconnects. HCMC HCMC HCMC Semi Rigid Semi RigidCoaxial CoaxialCables Cablesper perMIL-C-17, MIL-C-17, MERRIMAC MERRIMAC MERRIMAC Semi Rigid and Coaxial Cables per MIL-C-17, Aluminum Copper types for impedances Aluminum and Copper types for impedancesof of50, 50, Power Power Power Dividers, Dividers, Dividers, I I&I&Q &QDemodulators/modulators, QDemodulators/modulators, Demodulators/modulators, Aluminum and Copper types for impedances of 50, 75 and 25 Ohm. Frequency range: DC-120GHZ. 75 and 25 Ohm. Frequency range: DC-120GHZ. Mixers, Mixers, Mixers, Couplers, Couplers, Couplers, Attenuators, Attenuators, Attenuators, Frequency Frequency Frequency 75 and 25 Ohm. Frequency range: DC-120GHZ HCMC HCMC HCMC Doublers, Doublers, Doublers, Phase Phase Phase Shifters. Shifters. Shifters. Multi-Mix Multi-Mix Multi-Mix -Coaxial -Multilayer -Multilayer Multilayer integrated integrated integrated circuits circuits circuits &&& Semi Semi Semi Rigid Rigid Rigid Coaxial Coaxial Cables Cables Cables perper per MIL-C-17, MIL-C-17, MIL-C-17, Multifunction Multifunction Multifunction modules modules modules such such such as as as Quads, Quads, Quads, Couplers, Couplers, Couplers, Aluminum Aluminum Aluminum and and and Copper Copper Copper types types types for for impedances for impedances impedances of of 50, of50, 50, MERRIMAC MERRIMAC Power Power Power Dividers, Dividers, Dividers, Delay Delay Delay Lines, Lines, Lines, Filter/Duplexers, Filter/Duplexers, Filter/Duplexers, 7575 and 75and and 2525 Ohm. 25Ohm. Ohm. Frequency Frequency Frequency range: range: range: DC-120GHZ DC-120GHZ DC-120GHZ TELEDYNE STORM Power Dividers, IIAntennas. &&Q MMIC’s, MMIC’s, MMIC’s, P.A’s P.A’s P.A’s &&Antennas. &Antennas. Power Dividers, QDemodulators/Modulators, Demodulators/Modulators, RF Cable Assemblies, PHASE MASTER - Phase Mixers, Couplers, Attenuators, Frequency Mixers, Couplers, Attenuators, Frequency Stable Cable Assemblies, TRUE BLUE - Low Loss Doublers, Phase Shifters. P.A’s & Antennas Doublers, Phase Shifters. P.A’s & Antennas FLANN FLANN FLANN Cable Assemblies, STORM FLEX - Miniature Cable Multi-Mix --Multilayer integrated circuits && Multi-Mix Multilayer integrated circuits TELEDYNE TELEDYNE TELEDYNE STORM STORM STORM Assemblies, ACCU TEST Phase Stable Test & Multifunction modules such as Quads, Waveguide Waveguide products, products, Waveguide Waveguide Adapters, Adapters, Waveguide products, Waveguide Adapters, Multifunction modules such as Quads, Measurements Cable Assemblies. RF RF RF Cable Cable Cable Assemblies, Assemblies, Assemblies, PHASE PHASE PHASE MASTER MASTER MASTER - Phase -Ridge, -Phase Phase Delay Lines, Filter/Duplexers, MMIC’s. Antennas, Antennas, Attenuators, Attenuators, Couplers, Couplers, Double Double Ridge, Antennas, Attenuators, Couplers, Double Ridge, Delay Lines, Filter/Duplexers, MMIC’s. Stable Stable Stable Cable Cable Cable Assemblies, Assemblies, Assemblies, TRUE TRUE TRUE BLUE BLUE BLUE - Low - -Low Low Loss Loss Loss Filters Filters Flanges, Flanges, Loads, Loads, Frequency Frequency ,Meters, ,Meters, Filters Flanges, Loads, Frequency ,Meters, Cable Cable Cable Assemblies, Assemblies, Assemblies, STORM STORM STORM FLEX FLEX FLEX Miniature Miniature Miniature Cable Cable Cable Terminations. Terminations. Terminations. MERRIMAC Assemblies, Assemblies, Assemblies, ACCU ACCU ACCU TEST TEST TEST - Phase - -Phase Phase Stable Stable Stable Test Test Test & && AMT Power I &Assemblies. Q Assemblies. Demodulators/modulators, AMT Dividers, Measurements Measurements Measurements Cable Cable Cable Assemblies. Mixers, Couplers, Attenuators, Frequency Saw IF, Sawproducts: products: IF,RF RFFilters, Filters,Resonators, Resonators, Doublers, Phase Shifters. Delay Lines, Devices for Wireless Delay Lines, Devices for WirelessLan, Lan, MERRIMAC MERRIMAC MERRIMAC Multi-Mix -Audio Multilayer integrated circuits & Wireless Application, Satellite Rec. WirelessAudio Application, Satellite Rec. Multifunction modules such as Quads, Couplers, Power Power Power Dividers, Dividers, Dividers, I &I Q I& &Demodulators/modulators, QQDemodulators/modulators, Demodulators/modulators, TELEDYNE RELAYS Cavity Products: Duplexer, ﬁlters for Cavity Products: Duplexer, ﬁlters forCDMA-A. CDMA-A. Power Dividers, Delay Lines, Filter/Duplexers, Mixers, Mixers, Mixers, Couplers, Couplers, Couplers, Attenuators, Attenuators, Attenuators, Frequency Frequency Frequency Laser Diode. Dielectric Filter. Laser Diode. Dielectric Filter. MMIC’s, P.A’s & Antennas. Doublers, Doublers, Doublers, Phase Phase Phase Shifters. Shifters. Shifters. Custom made products. Custom made products. Multi-Mix Multi-Mix Multi-Mix - Multilayer - -Multilayer Multilayer integrated integrated integrated circuits circuits circuits & && Multifunction Multifunction Multifunction modules modules modules such such such as as Quads, as Quads, Quads, Couplers, Couplers, Couplers, Valpey FLANN ValpeyFisher FisherCorporatopn Corporatopn Power Power Power Dividers, Dividers, Dividers, Delay Delay Delay Lines, Lines, Lines, Filter/Duplexers, Filter/Duplexers, Filter/Duplexers, OCXO, OCXO,TCXO, TCXO,VCXO, VCXO,XO, XO,XTAL. XTAL. Waveguide products, Waveguide Adapters, MMIC’s, MMIC’s, MMIC’s, P.A’s P.A’s P.A’s & Antennas. &&Antennas. Antennas. Jitter JitterAttenuator, Attenuator,Frequency FrequencyTranslators, Translators, Antennas, Attenuators, Couplers,Ethernet. Double Ridge, Clock ClockGenerators, Generators,Synchronous Synchronous Ethernet. Filters Flanges, Loads, Frequency ,Meters, FLANN FLANN FLANNVariable Voltage Voltage VariableAttenuator, Attenuator,90° 90°Hybrid HybridCouplers. Couplers. Terminations. High Performance Ultrasonic Transducers. High Performance Ultrasonic Transducers. Waveguide Waveguide products, products, Waveguide Waveguide Adapters, Adapters, Waveguide products, Waveguide Adapters, Antennas, Antennas, Attenuators, Attenuators, Couplers, Couplers, Double Double Ridge, Ridge, Antennas, Attenuators, Couplers, Double Ridge, Filters Filters Flanges, Flanges, Loads, Loads, Frequency Frequency ,Meters, ,Meters, Filters Flanges, Loads, Frequency ,Meters, Terminations. Terminations. Terminations.

PillCAM Given Imaging

2000 ‫ספייס‬ ‫של רפאל‬

‫מערכת הלייטנינג‬ ‫של רפאל‬

‫ אומר בראיון מיוחד לישראל‬,”‫להיות יזם הבית‬ ‫ “אנו שמי‬.‫ מנכ”ל החברה‬,‫טק גיורא שקד‬-‫דיפנס‬ ‫ אבל לא מחכים לחברות שיגיעו‬,‫חים לפגוש יזמים‬ ‫ חלק מהפעילות השוטי‬.‫אלינו עם תוכנית עסקית‬ ‫פת של החברה כוללת מיפוי יזום של צרכי השוק‬ ‫ ומשאבים טכנולוגיים ועסקיים‬,‫ מצד אחד‬,‫העולמי‬ ‫ המוי‬.‫ מצד שני‬,‫העומדים לרשותנו באלרון וברפאל‬ ‫דל הייחודי שלנו מביא לאחוזי הצלחה טובים ולשיי‬ ‫ ביחס למקובל‬,‫ (תשואה פנימית) גבוהים‬IRR ‫עורי‬ .”‫סיכון‬-‫בשוק ההון‬

‫ מכ”מ לרכבים‬,‫מתקדמים לתהליך הצינטור הלבבי‬ .‫ואנטנה לוויינית למטוסי נוסעים‬ ‫ מכשיר לאיזון‬- RDC-‫וגם זה מוצר המפותח ב‬ ‫ באמצעות אנרגיה‬,‫הפרפור של העליות וחדרי הלב‬ ‫ המוצר מפותח על ידי חברת סמארט וויב‬.‫מופחתת‬ ‫ שנוסה‬,‫ לאחר בניית אב טיפוס‬,)Smart Wave( ‫קלינית בהצלחה רבה בבתי חולים בישראל‬-‫פרה‬ ,‫ הפוטנציאל של המוצר הזה נחשב עצום‬.‫ובאנגליה‬ Atrial( ‫שכן שוק הפרעות קצב הלב של העליות‬ .‫ מיליארד דולר בשנה‬30-‫) נאמד ב‬Fibrillation

”‫“כולם מוזמנים‬

‫הנבטה של חברות‬ ‫טכנולוגיות‬

‫ למרות שמרבית הרעיונות לפרויקטים‬,‫לדברי שקד‬ ,‫מגיעים מתוך החברה או ממהנדסים ברפאל ובאלרון‬ ‫ “אדיסון‬.‫האפשרות להציע רעיונות פתוחה לכולם‬ ,‫טען כי צריך הרבה רעיונות בשביל רעיון טוב אחד‬ ‫ואני תמיד מפנה זמן לשמוע רעיונות של חוקרים‬ ‫ גם אם הרעיון לא‬.‫מהטכניון או גופי מחקר אחרים‬ ‫ היזם מרוויח מהבדיקה שלי‬,‫מתקבל לבית ספרנו‬ ‫ מדובר‬,‫ לעתים‬.‫ הכוללת סקר טכנולוגי ושיווקי‬,‫נו‬ ‫על השקעה של עשרות אלפי דולרים על חשבוי‬ .‫ אומר שקד‬,”‫ננו‬ .‫ לא גדל בתעשייה הביטחונית‬,‫ אגב‬,‫שקד‬ -‫הרקע שלו הוא יזמות וניהול מספר חברות היי‬ ‫ לתפקיד הנוכחי הגיע מהשוק הפרטי לאי‬.‫טק‬

,‫בשונה מקרנות הון סיכון או חממות טכנולוגיות‬ .”‫ פועלת על פי מודל עסקי הקרוי “הנבטה‬RDC ,‫השקעת ההון נעשית רק לאחר הכרזה על פרויקט‬ ‫ אם הרעיון‬.‫ובדיקת ישימות טכנולוגית ושיווקית‬ ‫ מוקמת חברת בת עם‬,‫של הפרויקט נחשב כמוצלח‬ ‫ שלא‬.‫ עד להנפקה או למכירה‬,RDC ‫מימון מלא של‬ ‫ המוגבלות מאד מבחינת‬,‫כמו חממות טכנולוגיות‬ ‫ המוגבלות במי‬,‫סיכון‬-‫ או קרנות הון‬,‫היקף המימון‬ ‫ מממנת את החברות שלה עד‬RDC ,‫שך המימון‬ ‫ והיא שותפה פעילה גם בניהול‬,‫לשלבים מאוחרים‬ .‫שלהן וגם בפיתוח המוצרים‬ ‫ ואני גאה‬,‫ היא קודם כל חברה יזמית‬RDC“

‫ גם מי‬.‫משת לזיהוי הפרעות במערכת העיכול‬ ‫ לא יתקשה לנחש שהיא‬,‫שלא שמע על הגלולה‬ ‫מבוססת על טכנולוגיה שפותחה במקור על ידי‬ ‫ כחלק מן המומחיות של החברה בתחום הטיי‬,‫רפאל‬ ‫ המצלמה הזעירה “נולדה” כדי לחפש מטי‬.‫לים‬ ‫ חבי‬.‫ ועברה לשוטט בתוך גוף האדם‬,‫רות אויב‬ ‫ הונפקה בהצלחה בנאסד”ק‬Given Imaging ‫רת‬ ‫ והייתה בכך לראשונה שגייסה‬,2001 ‫באוקטובר‬ ‫ לאחר מתקפת הטרור של‬,‫כסף בארצות הברית‬ .‫ בספטמבר‬11-‫ה‬ RDC ‫ב‬‫שנולד‬ ‫מוצר נוסף‬ ‫וזכה להצ�ל‬ ‫משאבה של חברת‬-‫ הוא המיקרו‬,‫חה בינלאומית‬ ‫ המיועדת למיליוני חולי סכרת ברחבי‬,Medingo ‫ מדוי‬.‫ ומספקת להם איכות חיים טובה יותר‬,‫העולם‬ ‫ אשר שולט‬,‫בר במשאבה הכוללת צ’יפ אלקטרוני‬ ‫ עם מנגנון‬,‫על החדרת אינסולין באופן אוטומאטי‬ ‫ החברה נמכרה לענקית המדיקל‬.‫בקרה ושלט רחוק‬ .2010 ‫ בסוף שנת‬Roche RDC -‫ב‬ ‫שנבטו‬ ‫לרעיונות‬ ‫הנה עוד כמה דוגמאות‬ : ‫טכנולוגיה חדשנית להשמדה של גידולים סרטניים‬ ‫באמצעות הקפאתם פותחה על ידי חברת “גליל‬ ‫ וטכנולוגיה שהופכת כל תמונה לתלת מיי‬,”‫מדיקל‬ ,‫ בנוסף‬.3DV Systems ‫מדית פותחה על ידי חברת‬ ‫ טכנולוגיות‬,‫פותחו כלי בדיקה למעגלים מודפסים‬ ,‫לזיהוי והשוואה בין תמונות (לשימושים אזרחיים‬ ‫ כלי הדמייה‬,)‫השימושים הצבאיים ברורים מאליהם‬

‫ ואני‬,‫“אדיסון טען כי צריך הרבה רעיונות בשביל רעיון טוב אחד‬ ‫תמיד מפנה זמן לשמוע רעיונות של חוקרים מהטכניון או גופי‬ ‫ היזם‬,‫ גם אם הרעיון לא מתקבל לבית ספרנו‬.‫מחקר אחרים‬ “‫מרוויח מהבדיקה שלנו‬ 2012 ‫אפריל‬-‫מרץ‬

‫חר ניהול חברה בתחום הסייבר‪ ,‬ומבחינתו יזמות‬ ‫טכנולוגית היא הציונות החדשה‪ .‬הוא אינו מהסס‬ ‫לפרגן לקולגות‪“ .‬ההצלחה של חברה מדהימה כמו‬ ‫אנוביט ומכירתה לאפל‪ ,‬היא מהלך שהביא להי‬ ‫קמתו של מרכז הפיתוח הראשון של אפל מחוץ‬ ‫לתחומי ארצות הברית‪ ,‬דווקא אצלנו בישראל”‪,‬‬ ‫אומר שקד‪“ .‬מהלך כזה מחזק את עם ישראל‪ .‬מבי‬ ‫חינתי‪ ,‬אין ספק‪ ,‬שהיזמים של אנוביט הם החלוי‬ ‫צים בני זמננו”‪.‬‬

‫“אנחנו גם נגיע לרעיון”‬ ‫“מאז תחילת האבולוציה האנושית‪ ,‬האדם השקיע‬ ‫את מירב משאביו בהשגת ביטחון”‪ ,‬ממשיך שקד‪.‬‬ ‫“המרוץ הבלתי פוסק להשגת עליונות צבאית‬ ‫הביא עימו את ההמצאות הגדולות ביותר בתחומי‬ ‫המדע היישומי‪ .‬גילוי המתכות‪ ,‬התפתחות טכנוי‬ ‫לוגיית הבנייה והכרייה‪ ,‬המצאת הרדיו‪ ,‬רנטגן‪,‬‬ ‫לייזר ואלקטרו‪-‬אופטיקה‪ ,‬כל אלה טכנולוגיות‬ ‫שהתחילו בפיתוחים צבאיים‪ .‬אפילו המדע הכיי‬ ‫רורגי‪-‬פלסטי נולד בחדרי ניתוח צבאיים לפני‬ ‫אלפי שנים‪.‬‬ ‫“‪ 90‬אחוז מכל פתרון טכנולוגי פורץ דרך טמון‬ ‫ברעיון‪ .‬אם יש רעיון טוב‪ ,‬את השאר אפשר תמיד‬

‫להשלים או לרכוש בכסף”‪ ,‬אומר שקד‪.‬‬ ‫“דרך נוספת לכרייה של רעיונות היא שיתופי‬ ‫פעולה עם ארגונים מובילים בעולם כמו נאס”א‬ ‫או חברות טכנולוגיה בינלאומיות כגו ן ‪ ,GM‬ס�מ‬ ‫סונג ופרוקטר אנד גמבל”‪ .‬שקד מקפיד להיפגש‬ ‫עם כל הגופים הבינלאומיים כדי לדון בטכנולוי‬ ‫גיות עתידיות‪“ .‬היכולת של ‪ RDC‬לשמש מעין‬ ‫מתווכת בין צרכים מסחריים עתידיים לטכנוי‬ ‫לוגיות צבאיות קיימות‪ ,‬נותנת לה יתרון על פני‬ ‫חברות מחקר ופיתוח אחרות בעולם”‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫“אם בוחנים את מגוון הפתרונות שפותחו ברי‬ ‫פאל‪ ,‬ביניהם מוצרים מובילים מסוגם‪ ,‬כמו טילי‬ ‫האוויר‪-‬אוויר ‘פיתון’‪ ,‬פוד התקיפה ‘לייטנינג’‪ ,‬או‬ ‫מערכות ההגנה האקטיבית ‘כיפת ברזל’ ו’מעיל‬ ‫רוח’‪ ,‬אפשר להבין כי כמות הטכנולוגיות שניתן‬ ‫ליישם בשוק האזרחי היא כמעט אין סופית‪ .‬אם‬ ‫תבחן רק מוצר אחד מהרשימה‪ ,‬תמצא כי החל‬ ‫במערכות ההינע והניווט‪ ,‬דרך המיקרו‪-‬אלקטרוי‬ ‫ניקה‪ ,‬התרמודינאמיקה‪ ,‬האוויוניקה וכלה במערי‬ ‫כות הניווט‪ ,‬האיכון ומכלולי האלקטרואופטיקה‬ ‫שמאחרי כיפת הספיר‪ ,‬יש לך עץ טכנולוגיות‬ ‫שלא נגמר וכולו עומד לרשות ‪.”RDC‬‬ ‫שקד טוען כי כאשר מדברים על יצירתיות ויזי‬ ‫מות טכנולוגית‪ ,‬העולם מתחלק לשניים‪ :‬טכנולוי‬

‫גיות מחליפות וטכנולוגיות משפרות‪ .‬המחליפות‬ ‫מתויגות תחת “גאונות” ואילו המשפרות נחשבות‬ ‫בנות השגה ומספקות דלק למרבית מרכזי הפיי‬ ‫תוח של החברות המסחריות בעולם‪ RDC .‬מדלגת‬ ‫במודע בין שתי הקבוצות‪.‬‬ ‫“על מנת לפתח טכנולוגיה מחליפה צריך‬ ‫לצאת מהקיבעון של החשיבה המסחרית‪ .‬בכל‬ ‫החלטה אנו מנסים לבחון האם ההמצאות שלנו‬ ‫מחליפות טכנולוגיה קיימת‪ ,‬או לפחות עושות‬ ‫עקיפה מסוימת”‪ ,‬אומר גיורא שקד‪.‬‬ ‫ועל אף השאיפה של שקד והצוות שלו לפתח‬ ‫טכנולוגיות מחליפות כדוגמת מצלמת הגלולה‬ ‫(‪ ,)PillCam‬במציאות אלו אירועים נדירים מאד‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬לדברי שקד‪ ,‬בכל מוצר שהחברה משקיעה‪,‬‬ ‫מוטמעת קפיצת דרך טכנולוגית או שיטת שימוש‬ ‫חדשנית‪ ,‬לפחות‪ .‬במקרה של המיקרו‪-‬משאבה‬ ‫ש ל ‪ ,Medingo‬למשל‪ ,‬אין מדובר במזרק מש�ו‬ ‫פר‪ ,‬אלא על שיטת הובלה (‪)Delivery System‬‬ ‫חדשה לגמרי של אינסולין לתוך הגוף‪.‬‬ ‫“אנו בוחנים השקעות דרך המשקפת של הצי‬ ‫רכים העתידיים של השוק‪ ,‬ומחפשים כבר כיום‪,‬‬ ‫את המוצר שבעוד חמש שנים יהיה הדבר הבא‪.‬‬ ‫בשביל זה צריך הרבה דמיון וחופש יצירה”‪ ,‬אומר‬ ‫שקד‪ .‬‬

‫“מאז תחילת האבולוציה האנושית‪ ,‬האדם השקיע את‬ ‫מירב משאביו בהשגת ביטחון המרוץ הבלתי פוסק להשגת‬ ‫עליונות צבאית הביא עימו את ההמצאות הגדולות ביותר בתחומי‬ ‫המדע היישומי‪“ .‬טכנולוגיות רבות התחילו בפיתוחים צבאיים“‬

‫‪12‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪13‬‬

‫חברות ישראליות מעורבות בבניית מאות מחשבי‬ ‫על בעולם‪ ,‬אבל לישראל אין מחשב על משלה‪.‬‬ ‫“מחשבי על הכרחיים כיום בכל תחום‪ .‬אם ישראל‬ ‫לא תבנה מחשב על בקרוב‪ ,‬היא עלולה לאבד את‬ ‫יכולת הקיום העצמאית שלה”‪ ,‬מזהירים המומחים‬ ‫עמי רוחקס דומבה ומוריה בן יוסף‬

‫ה‬

‫מחשב על מורכב משלושה קודקודים‪:‬‬ ‫שרתים‪ ,‬רשת מהירה שתחבר ביניי‬ ‫הם‪ ,‬ויישומים שידעו איך לעבוד על‬ ‫הארכיטקטורה‪.‬‬ ‫“הרעיון הוא לקחת בעיה ולפרק אוי‬ ‫תה לכמה בעיות קטנות‪ ,‬כאשר כל תת בעיה רצה‬ ‫על מחשב אחר‪ .‬היכולת להשתמש בכל יחידות העיי‬ ‫בוד לפתרון אותה בעיה‪ ,‬היא המהות של מחשב על”‪,‬‬ ‫אומר מיכאל כגן‪ ,‬ה‪ CTO-‬של חברת מלאנוקס‪.‬‬ ‫“אחד האתגרים העיקריים בתחום הוא לצמצם ככל‬ ‫הניתן את משך העברת הנתונים בין יחידות החישוב‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬זמן זה עומד על פחות ממיקרו שניה (‪ 750‬ננו‬ ‫שניות)‪ ,‬עם הציוד החדיש ביותר שלנו‪ ,‬בתנאי שיי‬ ‫חידות החישוב מותקנות באותו חדר”‪.‬‬ ‫“מה שהופך אוסף של שרתים למחשב על זו‬ ‫העובדה שהם יכולים לעבד ביחד את אותה בעי‬ ‫יה‪ .‬אם תקח למשל פארק תעשייה‪ ,‬האם כל השי‬

‫‪14‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫רתים באותו פארק נחשבים למחשב על? מבחינת‬ ‫כוח עיבוד כן‪ .‬אבל היות ומדובר על ‘איי’ עיבוד‬ ‫בלתי תלויים שאינם מאוגדים בכדי לבצע פעילות‬ ‫משותפת‪ ,‬זה לא מחשב על”‪ ,‬מוסיף כגן‪“ .‬ההגדרה‬ ‫הרווחת היום למחשב על היא יכולת עיבוד של ‪100‬‬ ‫טרה פלופ ומעלה”‪( .‬המחשב הראשון ברשימת ‪500‬‬ ‫מחשבי העל בעולם נמצא ביפן ומציג ביצועים של‬ ‫‪ 10.51‬פטה פלופ‪ .‬הוא בנוי מ‪ 88,000‬מעבדים מסוג‬ ‫‪.)SPARC64‬‬

‫בעיית המרחק‬ ‫“ברגע שיחידות החישוב רחוקות מזו מזו אנו תלויים‬ ‫במהירות האור”‪ ,‬ממשיך כגן‪“ .‬אם תקח מחשב בישי‬ ‫ראל ואחד בארה”ב‪ ,‬תקבל שיהוי של כמה אלפיות‬ ‫שניה בגלל קצב ההתפשטות של האות האופטי”‪.‬‬ ‫כאשר מדברים על מרחק‪ ,‬נהוג להתייחס לשני‬

‫שימושים עיקריים של מערכת ‪ :HPC‬סוג אחד של‬ ‫מחשב על נועד לפתור בעיה אחת כמו במחקר מדעי‬ ‫או פיתוחים ביטחוניים (במקרה זה צריך תקשורת‬ ‫מאד מהירה ולכן יחידות העיבוד צריכות להיות‬ ‫קרובות זו לזו)‪ ,‬ואילו סוג שני מיועד לפתור בעי‬ ‫יות גדולות המורכבות ממספר בעיות קטנות ואז‬ ‫כל יחידת מחשוב (חוות שרתים לצורך העניין) לא‬ ‫חייבת להיות באותו מקום‪ ,‬כאשר כל אחת עובדת‬ ‫על חלק מהבעיה‪ ,‬ויש כל הזמן סנכרון בין יחידות‬ ‫העיבוד השונות‪.‬‬ ‫אחת הדוגמאות לפתרון מבוזר היא המערכת של‬ ‫גוגל‪ ,‬המריצה יישום אחד על פני יחידות עיבוד שוי‬ ‫נות‪ ,‬הפרוסות במספר חוות שרתים במקומות שונים‬ ‫בעולם‪“ .‬הם עושים זאת כך שכל בקשה ממשתי‬ ‫מש מגיעה לחווה הכי קרובה אליו גיאוגרפית ושם‬ ‫מתבצע העיבוד”‪ ,‬אומר כגן‪“ .‬במקביל‪ ,‬מתבצע סנכי‬ ‫רון נתונים בין כל החוות בעולם במחזורים של כמה‬

‫אלפיות שניה‪ .‬מנקודת מבט של משתמש הקצה זה‬ ‫כמו זמן אמת”‪.‬‬

‫מה עושים עם מחשב על?‬ ‫“כשמדברים על מחשבי על הכוונה היא לאשכולות‬ ‫של שרתים ומחשבים מרובי מעבדים שמחוברים‬ ‫יחדיו‪ .‬צבר המחשבים כולל עשרות אלפי מעבדים‪,‬‬ ‫המאפשרים לבצע פעולת חישוביות מורכבות ביוי‬ ‫תר‪ ,‬שמכילות נתונים רבים בבת אחת‪ ,‬זאת לטובת‬ ‫שימושים שונים וביניהם לוחמת סייבר (הגנה והתי‬ ‫קפה ‪ -‬פענוח והגנה על צפנים)‪ ,‬מחקר‪ ,‬סימולציות‬ ‫וניסויים (כולל בנשק גרעיני)‪ ,‬חיזוי מזג אוויר ועוד‪.‬‬ ‫אחת הסוגיות שניתנות לה הכי הרבה מקום כיום‬ ‫היא בעיית עודף המידע‪ ,‬הכמות בלתי נדלית של‬ ‫נתונים‪ ,‬פעולות פיננסיות‪ ,‬שיחות ותמונות שמי‬ ‫סתובבות ברשת”‪ ,‬אומר איל ולדמן‪ ,‬מייסד ומנכ”ל‬

‫חברת מלאנוקס‪.‬‬ ‫ואילו גלעד שיינר‪ ,‬המכהן כיו”ר ‪HPC‬‬

‫‪ Advisory Council‬וגם כדירקטור במלאנוקס‪,‬‬ ‫אומר כי השימוש במחשבי על נוגע לחיים של כל‬ ‫אחד מאיתנו‪ .‬הרבה יותר ממה שאנו יודעים‪“ .‬כל מה‬ ‫שנוגעים בו פותח על ידי מחשבי על”‪ ,‬אומר שייי‬ ‫נר‪“ .‬מרבית המוצרים שכל אחד מאיתנו משתמש‬ ‫בהם בחיי היום יום מפותחים באמצעות סימולציות‬ ‫שרצות על מחשבי על‪ ,‬מפחית הקולה‪ ,‬דרך בקבוקי‬ ‫פלסטיק של חומרי ניקוי‪ ,‬בגדי ים של ספידו‪ ,‬מזגי‬ ‫נים‪ ,‬מכוניות‪ ,‬מטוסים‪ ,‬סימולציות ‪ CFD‬ו‪CAD-‬‬ ‫ועד מחקר בתחום הביולוגיה והפיסיקה‪ .‬אם לוקי‬ ‫חים את זה לכיוון הביטחוני‪ ,‬אפשר להוסיף לרשיי‬ ‫מה גם ניסויי טילים והדמיות של פיצוצים‪ .‬מחשבי‬ ‫על מגיעים היום עד פתח הבית”‪.‬‬ ‫גם אם בוחנים את השימוש השגרתי שעושה‬ ‫כל משתמש ביתי‪ ,‬מבינים כי מחשב על הוא כורח‬

‫המציאות‪ .‬אם פעם כל הפעילות הייתה מתבצעת‬ ‫על המחשב האישי וגם המידע היה נשמר עליו‪ ,‬היום‬ ‫הכל עובר לרשת במודל ענן‪“ .‬כאשר אתה ניגש‬ ‫לשירותים כמו גוגל‪ ,‬פייסבוק או אמזון אתה לא‬ ‫יודע על איזה מחשב אתה נמצא ואיפה הוא ממוי‬ ‫קם‪ .‬מבחינתך כמשתמש זה שקוף‪ .‬בדיוק כמו במקרה‬ ‫של חשמל בבית‪ .‬אתה לא באמת יודע מאיזו טורי‬ ‫בינה אתה מקבל את האלקטרונים וזה לא מעניין‬ ‫אותך‪ .‬הבסיס לכל מחשוב הענן הוא מחשבי על”‪,‬‬ ‫אומר מיכאל כגן‪.‬‬

‫“כסף קטן גדול”‬ ‫“מחיר הקמה של מחשב על הוא כ‪ 10-‬מיליון דולר”‪,‬‬ ‫אומר כגן‪“ .‬כסף קטן במונחים של תקציב ממשלתי‪.‬‬ ‫צריך להבין שמדובר בפרוייקט לאומי שישרת את‬ ‫המגזר התעשייתי‪ ,‬האקדמי והצבאי‪ .‬אפשר לראות‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪15‬‬

‫מדינות כמו ארצות הברית‪ ,‬סין‪ ,‬יפן‪ ,‬צרפת ושי‬ ‫וויץ‪ ,‬המובילות עם מחשבים בראש רשימת ‪500‬‬ ‫מחשבי העל המהירים בעולם‪ .‬זה לא סתם‪ .‬מי שלא‬ ‫יהיה לו מחשב על‪ ,‬לא יהיה תחרותי וימצא את‬ ‫עצמו תלוי במדינות אחרות‪ .‬עלות ההקמה והתי‬ ‫חזוקה היא שולית ביחס לצורך האמיתי של ישי‬ ‫ראל בכוח עיבוד”‪.‬‬ ‫אחד הפרדוקסים בתחום מחשבי העל הוא שחבי‬ ‫רה ישראלית כמו מלאנוקס נמצאת עם הציוד שלה‬ ‫בחמישה מתוך עשרת מחשבי העל המהירים ביותר‬ ‫בעולם וב‪ 42-‬אחוזים מתוך רשימת ‪ 500‬מחשבי‬ ‫העל החזקים ביותר‪ ,‬ובישראל אין אפילו מחשב‬ ‫על אחד רשמי‪ .‬גם אם יש מחשב כזה במגזר הביטי‬ ‫חוני‪ ,‬הוא אינו נגיש למגזר העסקי ולא לאקדמיה‪.‬‬ ‫במאלונקס מפתחים ומייצרים ציוד תקשורת‬ ‫למערכות ‪ HPC‬על בסיס טכנולגיות ‪InfiniBand‬‬ ‫ו ‪ ,Ethernet‬עם יכולת לספק בכרטיס אחד ‪16‬‬ ‫מליון ערוצי ‪ I/O‬וירטואלים ורוחב פס של ‪56‬‬ ‫גיגהביט ובקרוב גם מאה‪ .‬עובדה זו מאפשרת לכל‬ ‫יישום לקבל ערוץ ‪ I/O‬משלו או לפעמים כמה‬ ‫ערוצים ובשונה ממחשבים רגילים‪ ,‬התחרות בין‬ ‫היישומים השונים על משאבי הרשת והמעבד כמי‬ ‫עט ואינה קיימת במערכות אלו‪.‬‬ ‫“אנו מבצעים ‪ Offload‬של כל הפעולות‬ ‫שאינן פעולות חישוב גרידא מהמעבד לכרטיס‬ ‫הרשת ומאפשרים לאפליקציות לנצל את יכולת‬ ‫החישוב של המעבד בצורה יעילה יותר”‪ ,‬אומר‬ ‫כגן‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬הטכנולוגיה של מלאנוקס מאי‬ ‫פשרת לקבל יותר ביצועים מיחידת העיבוד ובכך‬ ‫מאפשרת יישומים הצורכים יותר כוח עיבוד כמו‬ ‫המפות של בינג‪ WAZE ,‬או סימולטורים‪“ .‬כמו‬ ‫שהיום אומרים תקשורת ומיד ‘קופץ’ סיסקו לראש‪,‬‬ ‫בעוד כמה שנים יגידו ‪ interconnect‬ויקפוץ‬ ‫מלאנוקס”‪ ,‬אומר כגן‪ .‬צריך לזכור כי ברגע שכוח‬ ‫העיבוד אינו מהווה צוואר בקבוק‪ ,‬הטכנולוגיה‬ ‫בעולם מתקדמת‪ .‬לא סתם הצהירה חברת אורקל‬ ‫כי היא בונה את העתיד שלה על טכנולוגיה של‬ ‫מלאנוקס ורכשה כ‪ 10-‬אחוז ממניות החברה‪ .‬גם‬ ‫מיקרוסופט משתמשת בטכנולוגיית החברה בגי‬ ‫רסת ‪ Windows 8‬שעתידה לצאת השנה וכך‬ ‫גם מספר רב של מערכות ‪ HPC‬מסביב לעולם‪.‬‬ ‫לפי כגן‪ ,‬מלאנוקס היא הקטר שדוחף את תעי‬ ‫שיית הטכנולוגיה העולמית קדימה‪ ,‬באמצעות‬ ‫הגברת כוח המחשוב הקיים‪“ :‬ההבדל בין זמן הגיי‬ ‫שה למשאבים במחשב מקומי לעומת גישה למי‬ ‫שאבים במחשב מרוחק דרך הרשת היה פי ‪1000‬‬ ‫בערך‪ .‬כיום‪ ,‬ההבדל הוא קצת פחות מפי שניים‪.‬‬ ‫במציאות הזו‪ ,‬הרשת אינה מהווה מגבלה וניתן‬

‫‪16‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫“אני מניח שיש מדינות‬ ‫ערביות שכבר מחזיקות‬ ‫ביכולות האלה‪ .‬גם איראן‬ ‫צריכה מחשב גדול‪ ,‬לטובת‬ ‫התכנית הגרעינית שלה“‪ ,‬אומר‬ ‫איל ולדמן‪“ .‬לגודל המחשב‬ ‫ולאיכותו יש קשר ישיר ליכולת‬ ‫שלך להגן על עצמך ולתקוף“‬

‫לחלק את הבעיה ליחידות החישוב הקיימות בצורה‬ ‫היעילה והכדאית ביותר‪ .‬חברת אורקל למשל עבי‬ ‫רו לציוד שלנו ועל רשת מהירה פ י ‪ 4‬הצליחו ל�ק‬ ‫בל ביצועי ‪ DB‬מהירים עשרות מונים‪ ,‬באמצעות‬ ‫גישה מהירה יותר של יישומים למשאבי הרשת” ‪.‬‬

‫ישראל מאחור‬ ‫“מחשב‪-‬על הוא אמצעי הכרחי למדינת ישראל‬ ‫כיום‪ ,‬גם מבחינת הגנה וגם לטובת מחקר”‪ ,‬אומר‬ ‫איל ולדמן‪“ .‬מדינה שלא תחזיק במחשב על‪ ,‬תאי‬ ‫בד את העצמאות שלה‪ ,‬היות ותהיה תלויה במי‬ ‫דינות אחרות‪ .‬זה מה שקורה היום בישראל”‪ ,‬אומר‬ ‫גלעד שיינר‪“ .‬יש לנו אקדמיה פורצת דרך‪ ,‬אבל‬ ‫את החישובים עושים על מחשבים בחוץ לארץ”‪.‬‬ ‫כגן טוען כי פיתוח מחשבי על הוא צורך קיומי‬ ‫של המדינה באותה מידה כמו שיש צבא‪ ,‬חשמל‬ ‫ואקדמיה‪“ .‬ילדים חיים היום על תשתיות מחי‬ ‫שוב‪ .‬לפתוח מחשב זה כמו לפתוח אור בחדר‪ .‬זה‬ ‫החיים שלנו‪ .‬ומאחרי הדפדפן שאתה פותח יש‬ ‫מחשב על”‪.‬‬ ‫ומה קורה אצל השכנים? “אני מניח שיש מדינות‬ ‫ערביות שכבר מחזיקות ביכולות האלה‪ .‬גם איראן‬ ‫צריכה מחשב גדול‪ ,‬לטובת התכנית הגרעינית‬ ‫שלה”‪ ,‬אומר ולדמן‪“ .‬לגודל המחשב ולאיכותו יש‬ ‫קשר ישיר ליכולת שלך להגן על עצמך ולתקוף‪.‬‬ ‫במסגרת פעילות סייבר התקפית אתה יכול לחדור‬ ‫להרבה יותר מקומות‪ ,‬ומנגד‪ ,‬אם תוקפים אותך‪,‬‬ ‫במידה ויש לך מחשב שהוא יותר חזק ויותר חכם‪,‬‬ ‫יש לך סיכוי להיות צעד אחד לפני אלה שמנסים‬ ‫לתקוף אותך”‪.‬‬ ‫יעקב נגל‪ ,‬שעמד בראש ועדה שבדקה את נושא‬ ‫מחשוב העל בישראל‪ ,‬במסגרת המיזם הקיברנטי‬ ‫הלאומי שבעקבות מסקנותיו הוקם מטה הסייבר‬ ‫הלאומי‪ ,‬אומר כי “בישראל אין כרגע מחשבי‪-‬על‬ ‫אמיתיים‪ ,‬למרות שיש לנו את היכולת להיות מוי‬ ‫בילים בעולם בנושא זה‪ .‬במצב הקיים – גם כאשר‬ ‫יש ידע לגבי מחשוב על‪ ,‬אף אחד לא יודע כיצד‬

‫להשתמש בו‪ .‬חייבים לטפל בפער בין היכולת‬ ‫הקיימת ובין מימושה”‪.‬‬

‫מנחושת לאופטיקה‬ ‫גלעד שיינר אומר כי המחקר כיום מתמקד בעיקר‬ ‫במעבר מנחושת לאופטיקה ברכיבים עצמם בתחום‬ ‫הקרוי ‪“ .photonics‬אם אנחנו מדברים על מהירויות‬ ‫של ‪ 60–50‬גיגהביט לשנייה כיום‪ ,‬הרי שבעוד שנתיים‬ ‫נגיע ‪-‬ל‪ 100-‬גיגהביט‪ .‬את זה עדיין אפשר לספק בנח�ו‬ ‫שת במרחק של ‪ 2-3‬מטרים‪ ,‬ואחר כך באופטיקה‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫אם מסתכלים גם חמש ועשר שנים קדימה‪ ,‬מדובר יהיה‬ ‫על מהירויות ש ל ‪ 400‬גיגהביט‪ ,‬שיתמכו ברמת ביצ�ו‬ ‫עים של אקסה פלופ ויותר‪ .‬בשביל זה צריך אופטיקה”‪.‬‬ ‫לגבי פיתוחים אחרים של מחשבים על מצע ביולוגי‬ ‫או מחשבים המבוססים על מכניקת הקוואנטים כמו‬ ‫אלו של חברת ‪ ,dwavesys‬שיינר אומר כי מדובר‬ ‫בשלבים ראשוניים של מחקר ופיתוח ויקח לפחות עוד‬ ‫שנתיים או שלוש עד שמחשבים אלו יהפכו להיות‬ ‫מסחריים‪”.‬אין ספק כי ישראל צריכה לבנות מחשב‬ ‫על בזמן הקרוב‪ .‬לא צריך לחכות למחשב הקוואנטי‬ ‫או לזה שיבוא אחריו”‪ ,‬הוא מוסיף‪.‬‬ ‫אחת הסיבות לכך שאין מחשב כזה היא העובדה שיי‬ ‫שראל אינה חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני‬ ‫(‪ :)NPT‬במשך שנים רבות ארצות הברית הטילה הג�ב‬ ‫לות קשות על היצוא של מחשבי‪-‬על לישראל‪ ,‬מחשש‬ ‫שאלה ישמשו לפיתוח נשק גרעיני‪.‬‬ ‫דעה אחרת מושמעת על ידי כגן‪“ :‬כוח העיבוד של‬ ‫מחשב על הוא שווה ערך מבחינת החשיבות שלו לחי‬ ‫שמל שזורם בשקעים של כל אחד בבית‪ .‬הבעיה היא‬ ‫שאין מספיק מודעות לנושא בארץ‪ .‬אם היו מחליטים‬ ‫ברמה לאומית שצריך מחשב על – היה מחשב על‪ .‬ביי‬ ‫שראל יש את הידע והיכולת להיות אחת המובילות‬ ‫בעולם בתחום‪ .‬זה רק עניין של החלטה”‪ ,‬הוא אומר‬ ‫ומספר על פגישה שהייתה לו עם פרופסור בטכניון‪,‬‬ ‫שסיפר לו כי יש להם מנהרת רוח לבדיקת כנפיים‬ ‫של מטוסים‪“ .‬זו בדיחה”‪ ,‬הוא אומר בצער‪“ .‬מי בונה‬ ‫מנהרות רוח בעידן של מחשבי על?”‪ .‬‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪17‬‬

‫ראיון עם מייק רין‪ ,‬סמנכ”ל בואינג‪“ ,‬בית הלייזר” של ארה”ב‬

‫בעיית מקור האנרגיה היא רק אחד הכשלים‬ ‫שעומדים בפני טכנולוגיית הלייזר‬

‫ח‬

‫מאת אריה אגוזי‬ ‫ברת בואינג מרכזת בארצות הברית את‬ ‫פיתוח נשק הלייזר‪ .‬החברה מבצעת כבר‬ ‫מספר שנים ניסויים במערכת לייזר‬ ‫שהותקנה על מטוס מדגם ‪ ,747‬ומיועדת‬ ‫ליירוט טילים בליסטיים מיד אחרי שיי‬

‫גורם‪.‬‬ ‫בואינג אינה מוסרת מידע רב על המאמצים שלה‬ ‫בתחום‪ ,‬שכן הם מבוצעים עבור משרד ההגנה האמי‬ ‫ריקאי‪ ,‬אבל ידוע כי מערכת הלייזר על מטוס ה‪747-‬‬ ‫הוקטנה‪ ,‬והיא כיום יעילה יותר מבעבר‪ .‬בקרוב‪ ,‬אומי‬ ‫רים בבואינג‪ ,‬ניתן יהיה להתקין את המערכת הזו על‬ ‫מטוס קטן‪ ,‬מסדר גודל של ‪.737‬‬ ‫מייק רין סמנכ”ל חברת בואינג האחראית על מעי‬ ‫רכת הלייזר הצבאיות‪ ,‬סיפר בראיון מיוחד לישראל‬ ‫דיפנס‪-‬טק על המבנה של הלייזר המוטס ועל טכנוי‬ ‫לוגיית הלייזר שבואינג מובילה‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬מערכת הלייזר מותקנת בחלק האחורי של‬ ‫המטוס הענק‪ .‬כאשר היא מופעלת‪ ,‬נשלחת קרן דרך‬ ‫מעין צינור לקדמת המטוס‪ ,‬שם היא פוגעת במראה‬ ‫בקוטר של ‪ 1.5‬מטר‪ .‬באמצעות מראה זו ניתן לכוון את‬ ‫קרן הלייזר הממוקדת לעבר מטרה כמו טיל בליסטי‪.‬‬ ‫המטוס מצויד גם במערכות גילוי ותקשורת‪ ,‬המאפי‬ ‫שרות לו לקבל התראות על שיגור טילים מלווייני‬ ‫התראה וממטוסי ביון‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫מטוס ה‪ 747-‬טס בגובה של ‪ 40‬אלף רגל‪ ,‬וכאשר‬ ‫מתגלה שיגור של טיל‪ ,‬מופנית המראה לכיוונו ומי‬ ‫שגרת לעברו קרן לייזר בעוצמה אדירה‪ .‬הקרן מתיי‬ ‫כה את גוף הטיל ומשמידה אותו‪ .‬לדברי רין‪ ,‬הרעיון‬ ‫המקורי היה שהמערכת תשמיד בעתיד לוויני ריגול‬ ‫ותקשורת כחלק ממהלכים מלחמתיים‪ ,‬אבל תוך כדי‬ ‫הפיתוח הוחלט להשתמש בה גם לצורך יירוט טילים‪.‬‬ ‫מתי תהיה מערכות לייזר מוטסת כזו מבצעית?‬ ‫רין אינו נוקב בתאריך‪ ,‬אפילו לא משוער‪.‬‬ ‫ארצות הברית וגם ישראל נטשו בשנים האחרוי‬ ‫נות פיתוח מערכות נשק מבוססות לייזר‪ ,‬כמו מערי‬ ‫כת ה”נאוטילוס” ליירוט רקטות‪ ,‬למרות זאת‪ ,‬בואינג‬ ‫ממשיכה בפיתוח הטכנולוגיה שלה בתחום‪.‬‬ ‫מדיונים פנימיים שנערכו בחודשים האחרונים במי‬ ‫ערכת הביטחון האמריקאית ניתן להבין שמשרד ההגי‬ ‫נה האמריקני מעוניין מאוד במערכות לייזר להשמדת‬ ‫מטוסים ללא טייס ובשילוב של מערכת לייזר קטנה‬ ‫עם מקלע וטילים‪ ,‬שיורכבו ביחד על רכב בגודל של‬ ‫גי’פ “האמר” צבאי‪.‬‬ ‫המתנגדים לנשק מבוסס לייזר טוענים כי הוא תמיד‬ ‫יהיה מוגבל‪ ,‬בגלל מזג אויר או סופות חול‪.‬‬ ‫לדברי מייק רין‪ ,‬יש כמובן בעיות מובנות בנשק‬ ‫מבוסס לייזר‪ .‬הוא תמיד יסבול ממגבלה של מזג אויר‬ ‫או‪ ,‬ליתר דיוק‪ ,‬תנאי שטח‪“ .‬עננים‪ ,‬גשם ואבק חוסי‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪19‬‬

‫‪GE‬‬ ‫‪Intelligent Platforms‬‬

‫מייק רין‬ ‫צילום‪ :‬יח”צ‬

‫‪Why haven’t you unleashed the‬‬ ‫?‪power of embedded GPGPU‬‬

‫מים את קרן הלייזר”‪.‬‬ ‫למרות המגבלות‪ ,‬המלחמה באפגניסטן נתי‬ ‫נה דחיפה גדולה לפיתוח נשק הלייזר‪ .‬כוחות‬ ‫קרקעיים המאוימים על ידי רקטות ומרגמות‪,‬‬ ‫זקוקים למסך הגנה יעיל‪ .‬מערכת לייזר ניידת‬ ‫שתוכל להשמיד רקטות ופצצות מרגמה היא‬ ‫כרגע בעדיפות ראשונה של כל החברות המי‬ ‫פתחות ובראשן בואינג‪.‬‬ ‫יש כבר התחלות‪ ,‬יש דגמים אבל נראה כי‬ ‫תחלופנה עוד מספר שנים עד שמערכת כזו‬ ‫תהיה מבצעית‪.‬‬ ‫רין מתאר כמה מערכות מסוג זה שבואינג‬ ‫מפתחת‪ .‬אחת היא המדגים של טכנולוגיית‬ ‫לייזר באנרגיה גבוה ה ‪ .HEL TD‬מדובר במ�ע‬ ‫רכת מותקנת על משאית שתוכל לפעול באופן‬ ‫עצמאי‪ :‬לאתר מטרה כמו מל”ט או מטוס ולכוון‬ ‫אליה קרן לייזר קטלנית‪.‬‬ ‫מערכת שניה שבואינג מפתחת מיועדת‬ ‫לחיל הים האמריקאי ‪ .‬מערכת זו‪ ,‬המכונה‬ ‫לייזר של אלקטרונים חופשיים ‪ ,FEL‬תגן על‬ ‫ספינות מפני כלים אוויריים וגם מפני טילי‬ ‫שיוט מהירים‪ .‬בימים אלה ממשיכים את השלב‬ ‫המתקדם של פיתוח המערכת‪.‬‬

‫‪Discover how GPGPU technology from‬‬ ‫‪GE is transforming DSP applications.‬‬ ‫‪Through our collaboration with NVIDIA®, GE has developed a‬‬ ‫‪number of COTS products designed to leverage the parallel‬‬ ‫‪processing capabilities of GPGPU devices that effectively enable‬‬ ‫‪one device to do the processing work of hundreds of devices.‬‬

‫משבר האנרגיה‬ ‫ככלל‪ ,‬טכנולוגיית הלייזר‪ ,‬שיש לה שימו י‬ ‫שים אזרחיים רבים‪ ,‬רחוקה מלהיות בשלה‬ ‫בהיבטים הצבאיים‪ .‬בעיה מרכזית היא הקושי‬ ‫לייצר מקור אנרגיה שיאפשר ירי קרני לייזר‬ ‫לאורך זמן‪.‬‬ ‫במערכות הקודמות ‪”,‬גנרטור” הלייזר עבד‬ ‫על בסיס שיטה כימית‪ .‬השיטה דרשה הרבה חוי‬ ‫מרים כימיים רעילים ‪,‬מה שיצר בעיית בטיחות‬ ‫קשה‪ .‬בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה‬ ‫במערכות של לייזר חשמלי ועובדה זו כנראה‬ ‫מאפשרת גם לחברת בואינג וגם למתחרות‬ ‫שלה לדבר על מערכות קטנות ויעילות יותר‪.‬‬ ‫רין אומר כי אחת הבעיות הנוספות בנשק‬ ‫לייזר מכל הסוגים הוא הצורך לייצר קרן מרוי‬ ‫כזת מאוד שאותה ניתן יהיה לכוון במדויק‬ ‫לעבר המטרה‪ .‬שלא כמו במערכות נשק אחי‬ ‫רות‪ ,‬שעושות שימוש לעתים קרובות במרעוי‬ ‫מי קרבה המשמידים את האיום גם אם הן רק‬ ‫חולפות לידו‪ ,‬קרן הלייזר חייבת לפגוע “בול”‬ ‫באיום כדי לשרוף אותו‪ .‬זו משימה לא פשוטה‬ ‫וחלק ממאמצי בואינג בימים אלה מתמקדים‬ ‫בנסיון למצוא דרכים להשיג כיוון מדויק של‬ ‫קרן לייזר בעוצמות שונות‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪Our rugged GPGPU devices have been deployed in numerous‬‬ ‫‪applications in radar, sonar, image processing, and ISR with‬‬ ‫‪tremendous success. A single massively parallel GPGPU device‬‬ ‫‪can execute multiple processing threads. We’ve also taken‬‬ ‫‪away much of the product development risk with our AXIS‬‬ ‫‪software, which includes a Vector, Signal and Image Processing‬‬ ‫‪Library for fast development.‬‬

‫מטוס ‪-‬ה‪ 747-‬טס בגובה של ‪ 40‬אלף רגל‪ ,‬וכאשר מ�ת‬ ‫גלה שיגור של טיל‪ ,‬מופנית המראה לכיוונו ומשגרת‬ ‫לעברו קרן לייזר בעוצמה אדירה‪ .‬הקרן מתיכה את גוף‬ ‫הטיל ומשמידה אותו‬ ‫המאמץ של בואינג הוא רב זרועי‪ .‬במקביל‬ ‫להמשך הפיתוח של המערכת המוטסת‪ ,‬החבי‬ ‫רה ממשיכה לפתח מערכות ניידות לחיל הרי‬ ‫גלים וגם מערכות עבור חיל ים‪ .‬אלו תהוונה‬ ‫תחליף לטילי הים ‪ -‬ים כמו ה”ברק” הישראי‬ ‫לי‪ ,‬המיועדים להגן על ספינות מפני איומים‬ ‫ימיים בעיקר‪ .‬קרן מרוכזת של לייזר תשמיד‬ ‫טיל שיוט שנע נמוך מעל למים לספינה עליה‬ ‫מותקנת מערכת הלייזר‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שגם חברת בואינג וגם החברות האחי‬ ‫רות כמו “נורטרופ” המשמשת בכמה מקרים‬ ‫קבלן משנה של בואינג וגם פועלת עצמאית‬ ‫‪,‬אינן מוסרות מידע מלא על מאמצי הפיתוח‬ ‫של מערכות הלייזר‪ .‬מדובר הרי בתחום מסווג‬ ‫מאוד שרק חלק קטן ממנו נחשף‪.‬‬

‫הלייזר עומד להיות תחליף מעולה לטילים‪,‬‬ ‫פגזים ואולי גם לקליעי רובה‪ .‬זה לוקח זמן כי‬ ‫מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך אבל התע י‬ ‫שיות גילו את הפוטנציאל‪ .‬מה שצריך לזכור‬ ‫זה שהלייזר מוגבל בגלל תנאי מזג אויר וסי‬ ‫ביבה‪ .‬לכן הוא יהיה תמיד נשק משלים‪ .‬לפחות‬ ‫בטווח הנראה לעין יהיו עדיין מערכות נשק‬ ‫קונבנציונליות‪.‬‬ ‫בואינג היא כרגע “בית הלייזרים” של מעי‬ ‫רכת הביטחון האמריקנית‪ .‬רין הביע דעה שלי‬ ‫מרות הקשיים הלייזר יהפוך לנשק‪.‬‬ ‫מתי קרן לייזר תחליף את כדורי הרובה?‬ ‫“פיתוח כזה יגיע בסופו של דבר‪ ,‬אבל הכל‬ ‫ענין של זמן והשקעות‪ .‬כך זה תמיד בטכנוי‬ ‫לוגיה חדישה”‪ ,‬אומר רין‪ .‬‬

‫‪Consider how GPGPU technology could transform your‬‬ ‫‪algorithms to improve accuracy and reduce development time.‬‬ ‫‪Also consider the impact that a smaller, lighter and lower-power‬‬ ‫‪system could have on your deployed solution.‬‬

‫‪For white papers and application details, visit:‬‬

‫‪Then ask yourself why you too aren’t unleashing the processing‬‬ ‫‪power of GPGPU.‬‬

‫‪defense.ge-ip.com/gpgpu‬‬ ‫‪or scan the QR code with your smart phone‬‬

‫‪Tel:‬‬ ‫‪09-7999799‬‬ ‫‪Fax:‬‬ ‫‪09-7677377‬‬ ‫‪www.edco.co.il‬‬

‫‪Edco Technologies 1993 LTD‬‬ ‫‪6 Hasadna St. Kfar-Saba,‬‬ ‫‪44424, Israel‬‬

‫חברה ישראלית‬ ‫פיתחה מערכת‬ ‫ממוחשבת לאימות‬ ‫זהות המבוססת על‬ ‫ראיית מכונה‬

‫‪ C-True‬הזהות האמיתית‬ ‫גיורא בילו‬

‫לאימות הזהות יש חשיבות רבה בתהליכי בקרת כניסה למי‬ ‫קומות מסויימים‪ ,‬משיקולי בטחון‪ ,‬מתוך צורך להגן על מידע‬ ‫או נכסים או שיקולים אחרים‪.‬‬ ‫על מנת לאמת זהות בוודאות גבוהה יש צורך לשלב בתהליך‬ ‫מידע ביומטרי יחודי כגון תמונה‪ ,‬טביעת אצבעות‪ ,‬צילומי רשתית‬ ‫ונתונים המבוסס י ‪ .DNA‬השימוש בפרמטרי זיהוי ביומטריים מעורר ה�ת‬ ‫נגדות‪ ,‬והנסיונות להקמת מאגרי נתונים ביומטריים לאומיים מעורר מחלוקת‬ ‫קשה‪ .‬השימוש בתמונה לצורך זיהוי נפוץ יותר‪ .‬אנשים רבים נושאים תעודות‬ ‫שונות שבהן כלולות תמונות‪ ,‬וקיימים כבר מאגרי מידע‪ ,‬כמו משרד הרישוי‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬שבהם מרוכזים תמונות‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫בתהליך אנושי של אימות זהות‪ ,‬הבודק צריך להחליט אם קיימת זהות התמוי‬ ‫נה לאדם העומד מולו‪ .‬הדבר לא תמיד פשוט‪ ,‬לעיתים בגלל פער הזמנים בין‬ ‫יצירת התמונה לרגע שבו יש לבצע את הזיהוי‪ :‬האם התמונה של הילד בן ה‪16-‬‬ ‫בתעודת הזהות אכן דומה לפני האדם המבוגר הנושא אותה? גם אם התמונה‬ ‫תהיה עדכנית וטובה‪ ,‬מתברר שאנשים הם די גרועים בזיהוי פנים‪ .‬מחקרים‬ ‫שונים בחנו את היכולת האנושית לזהות פנים‪ .‬במחקר מסויים התגלה כי הנבי‬ ‫דקים הצליחו לזהות נכון רק ‪ 35‬אחוז מבין האנשים שהוצגו להם‪ ,‬מתוך קבוצת‬ ‫אנשים שהיתה מוכרת להם מראש‪ .‬כאשר הם התבקשו לזהות אנשים מקבוצה‬ ‫לא מוכרת ההצלחה ירדה ל‪ 15-‬אחוז‪ .‬יש משהו בטענה ש”כל הסינים דומים”‪,‬‬ ‫וכמובן שהסינים מרגישים ש”כל הלבנים נראים אותו הדבר”‪.‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪23‬‬

‫‪Zynq-7000 Extensible Processing Platform‬‬ ‫‪Dual ARM®Cortex™-A9 processing system‬‬ ‫‪along with Xilinx 7 series FPGA‬‬

‫מערכת אימות זיהוי של‬ ‫חברת ‪C-True‬‬

‫היכולת האנושית לזיהוי פנים‬ ‫היא אסוציאטיבית‪ .‬הסחת דעת‪,‬‬ ‫אקראית או מכוונת‪ ,‬פוגעת ביכוי‬ ‫לת הזיהוי‪ .‬התעייפות במהלך משמרת‬ ‫אף משפיעה על ביצועי האדם המזהה‪ .‬אחד‬ ‫המחקרים הראה כי תהליך הזיהוי מתחיל מסימי‬ ‫ני המתאר החיצוניים של הדמות וככל שההיכרות‬ ‫מבוססת יותר הזיהוי מדוייק יותר‪ ,‬והוא מבוסס על‬ ‫סימנים “פנימיים” יותר‪ ,‬ההולכים ומתמקדים באיי‬ ‫זור הפנים‪ .‬גם אם נניח שבעת חידוש דרכון שולי‬ ‫בה בו תמונה עדכנית‪ ,‬יש מקרים שבהם הסימנים‬ ‫החיצוניים משתנים במידה רבה במהלך התקופה‪.‬‬ ‫במקרה ההפוך – שימוש בסימנים חיצוניים מקל‬ ‫על התחזות לאחר‪.‬‬ ‫פרמטר נוסף שמתווסף לשיקולים הוא הזמן הנדי‬ ‫רש לתהליך האימות‪ ,‬במיוחד אם הוא מוכפל בכמוי‬ ‫יות גדולות של אנשים‪ .‬תהליכי זיהוי איטיים מדי‬ ‫בשדה התעופה‪ ,‬שיתווספו לזמן הנדרש לבדיקות‬ ‫הבטחוניות‪ ,‬עלולים לגרום לעיכובים בהמראות‪.‬‬ ‫אבל זמן הוא לא רק כסף‪ ,‬לפעמים הוא ממש‬ ‫זהב‪“ .‬חברת ‪ C-True‬התקינה מערכות בקרת כניסה‬ ‫מסו ג ‪ C-Entry‬באחד ממכרות הזהב הגדולים בע�ו‬ ‫לם”‪ ,‬מספר אביהו גמליאל‪ CTO ,‬בחברה‪“ .‬במכרה‬ ‫זה עובדים כ‪ 50-‬אלף כורים‪ .‬יש צורך לזהות את‬ ‫הכורים בעת הכניסה על מנת למנוע כניסת גורמים‬

‫פרצוף של ‪VIP‬‬ ‫ישנם מועדונים המעניקים‬ ‫לאנשים מסויימים כרטיסי ‪,VIP‬‬ ‫המקנים להם הקלות בכניסה‪.‬‬ ‫לעיתים הדבר אינו מונע מהם‬ ‫את הצורך בהמתנה בתור שלפני‬ ‫הכניסה‪ ,‬או את תהליך הזיהוי‪.‬‬ ‫יחד עם זה בעלי המועדון אינם‬ ‫מעוניינים שהכרטיס יחליף ידיים‪,‬‬ ‫או שמספר אנשים יעשו שימוש‬ ‫באותו כרטיס‪ .‬מועדון גלינה בנמל‬ ‫תל אביב הטמיע בשעריו מערכת‬ ‫‪ .C-Entry‬המערכת מזהה את ה‪VIP-‬‬ ‫ומאפשרת לו או לה כניסה מיידית‬ ‫למועדון‪ .‬ליתר בטחון המערכת‬ ‫נמצאת מול עיניהם של אנשי‬ ‫האבטחה‪ ,‬שגם מסבירים איך‬ ‫להשתמש בה‪ .‬בסרטון המופיע‬ ‫ביו‪-‬טיוב אפשר לראות עד כמה‬ ‫מאושרים אלה שכניסתם אושרה‬ ‫על ידי המערכת‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫לא מורשים‪ ,‬ולמנוע כניסת כורים מעל מספר פעי‬ ‫מים מסויים בחודש‪ ,‬שכן הם עוברים שיקוף רנטגן‬ ‫בעת היציאה מהמכרה‪ ,‬וצריך למנוע מצב שבו הם‬ ‫יספגו קרינה מעל למותר‪ .‬הבעיה שנדרשנו להתמוי‬ ‫דד אתה‪ ,‬בנוסף לזיהוי מדוייק היא ביצוע מהיר של‬ ‫תהליך הזיהוי‪ .‬העבודה מתבצעת בעומק של כמה‬ ‫קילומטרים במעבה האדמה‪ ,‬והכורים יורדים לאיזור‬ ‫הכריה במעליות ענק המכילות כמאתיים אנשים‪,‬‬ ‫וזמן הנסיעה למטה‪ ,‬לאיזור הכריה נמשך עשרות‬ ‫דקות‪ .‬תהליך זיהוי איטי יגרום להאטת קצב מילוי‬ ‫המעליות‪ ,‬ויכול לגרום להורדת התפוקה”‪.‬‬ ‫חברת ‪ C-True‬מייצרת מערכות לאימות זהות‬ ‫המבוססות על השוואת תבניות ביומטריות המבוי‬ ‫ססות על תמונת פני האדם שיש לאמת את זהותו‪.‬‬ ‫תבנית הייחוס שמורה במאגר מידע‪ ,‬ואותה משווים‬ ‫אל תבנית ביומטרית הנוצרת מתוך תמונת אותו‬ ‫אדם‪ ,‬בעת שהוא ניצב לפני המצלמה שבמערכת‬ ‫שפיתחה ‪.C-True‬‬ ‫הנבדק מתייצב מול מצלמת המערכת‪ .‬על המי‬ ‫סך מופיעה דמותו‪ ,‬והמערכת מוודאת שהוא ניצב‬ ‫במרחק המתאים‪ ,‬שאכן נקלטת בטווח המתאים‬ ‫רק דמות אחת או שהדמויות שברקע הן מספיק‬ ‫מרוחקות‪ ,‬ומאפשרות למערכת לבודד את פני‬ ‫הנבדק‪ ,‬ושפניו אכן מכוונות אל המצלמה‪ .‬על‬ ‫המסך יופיעו הוראות להתקרב או להתרחק מהי‬ ‫מצלמה‪ ,‬התראה על איתור שני אנשים או יותר‬ ‫בטווח הבדיקה‪ ,‬והוראות להסתכל ישר למצלמה‪,‬‬ ‫במקרה וה”נבדק” מסובב את ראשו לצד‪ ,‬למעלה‬ ‫או למטה‪ .‬המסך מאפשר הקלדת נתונים נוספים‪,‬‬ ‫כגון שם או קוד מספרי – באמצעות נגיעה‪ .‬אימות‬ ‫הזיהוי מתבצע תוך כשניה‪.‬‬ ‫המערכות של ‪ C-True‬חסינות בפני פריצה או‬ ‫השתלת נתונים כוזבים‪ ,‬היות והאימות מבוסס על‬ ‫השוואת תבניות ביומטריות שנוצרו בעזרת האי‬ ‫לגוריתמים היחודיים ש ל ‪ ,C-True‬ולא על ה�ש‬

‫וואת קבצי תמונה‪ .‬נוסף על כך התבניות מאוחי‬ ‫סנות לאחר שעברו הצפנה‪ ,‬דבר המונע העתקת‬ ‫תהליכי יצירת המודל הביומטרי על ידי ‪reverse‬‬ ‫‪. engineering‬‬

‫הרכשת התמונה‬ ‫תהליך זיהוי פנים על ידי מחשב מבוסס על חמיי‬ ‫שה שלבים עיקריים‪ :‬הרכשת תמונה‪ ,‬איתור פנים‪,‬‬ ‫עיבוד ראשוני‪ ,‬איתור מאפיינים וסיווג‪.‬‬ ‫“לשלב הרכשת תמונת הפנים יש חשיבות קריי‬ ‫טית בתהליך הזיהוי הממוחשב”‪ -‬אמר אביהו גמי‬ ‫ליאל‪“ .‬ביצוע נכון של הרכשת התמונה תורם כ‪70-‬‬ ‫אחוז להצלחת הזיהוי‪ ,‬בעוד שחלקו של מנוע הזיהוי‬ ‫הוא ‪ 30‬אחוז‪ .‬לחברת ‪ C-True‬יש פטנט על דרך‬ ‫אופטימלית להרכשת תמונה‪ ,‬שמאפשרת להתמודד‬ ‫עם הבעיות הכרוכות בתהליך”‪.‬‬ ‫המיקום היחסי במרחב של המצולם ביחס למצלמה‬ ‫(‪ )pose‬אינו קבוע‪ ,‬והטיית הראש לצדדים‪ ,‬למטה או‬ ‫למעלה ביחס למצלמה‪ ,‬מקשה על הזיהוי‪ .‬התאורה‬ ‫יכולה להשתנות במהלך שעות היום‪ ,‬ובנוסף צריך‬ ‫להתגבר על בעיות שיוצרים צללים‪ ,‬סינוור ואורות‬ ‫רקע‪ .‬ארשת הפנים‪ ,‬חיוכים וקמטי פנים‪ ,‬מוסיפים‬ ‫קושי‪ .‬בעיה נוספת קשורה להסתרת תווי פנים על‬ ‫ידי זקן‪ ,‬שפם‪ ,‬איפור ומשקפיים כהות‪ .‬מקור אחר‬ ‫לבעיות הם הרעשים הכלולים בתוך התמונה הדיי‬ ‫גיטלית‪ ,‬רעשים שמקורם בתהליכי עיבוד תמונה‬ ‫והעברתה בקווי התקשורת‪.‬‬ ‫המערכת צריכה להתמודד עם שינויים בתווי‬ ‫הפנים הנובעים מתהליכי התבגרות (מינקות לבי‬ ‫גרות‪ ,‬ולאחר מכן במהלך ההזדקנות‪ ,‬ועם שינויים‬ ‫שמקורם בניתוחים פלסטיים או חבלות (עקב תאוי‬ ‫נה או תקיפה)‪.‬‬ ‫“נוכחנו לדעת שאחד הפרמטרים החשובים להי‬ ‫ערכת איכות התמונה המשמשת לצורך אימות‪,‬‬

‫‪Complete ARM®-based Processing System‬‬ ‫‪Dual ARM Cortex™-A9 MPCore™, processor centric‬‬ ‫‪Integrated memory controllers & peripherals‬‬ ‫‪Fully autonomous to the Programmable Logic‬‬ ‫‪Tightly Integrated Programmable Logic‬‬ ‫‪Used to extend Processing System‬‬ ‫‪Scalable density and performance‬‬ ‫‪Over 3000 internal interconnects‬‬

‫!! ‪Now Shipping‬‬

‫‪Flexible Array of I/O‬‬ ‫‪Wide range of external multi-standard I/O‬‬ ‫‪High performance integrated serial transceivers‬‬ ‫‪Analog-to-Digital Converter inputs‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪25‬‬

‫על חשיבותם של מעגלי האבטחה‬ ‫הן תמונת היחוס והן התמונה‬ ‫המופקת באתר הוא הרזולוציה‬ ‫של התמונה‪ ,‬כאשר הכוונה היא‬ ‫למרחק בין האישונים‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫נמדד בפיקסלים‪ .‬מסתבר שלצורך איי‬ ‫מות זהות ברמה גבוהה אין צורך במצלמה יקרה‬ ‫עתירת מגה‪-‬פיקסלים‪ ,‬וניתן להסתפק במצלמת‬ ‫(‪ ,”)VGA 640X 480‬אומר גמליאל‪.‬‬ ‫לאחר הרכשת התמונה יוצרת המערכת של ‪C-‬‬ ‫‪ True‬מודל ביומטרי המבוסס על התמונה‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש בכמה שיטות‪ .‬אחת הדרכים לעיבוד המאי‬ ‫פיינים מבוסס על הסתברות‪ .‬בתהליך זה יוצרים‬ ‫“מרחב פנים”‪ ,‬מבצעים דחיסה הסתברותית ואת‬ ‫הדמות אותה יש לזהות מטילים על מרחב הפנים‪.‬‬ ‫במהלך הזיהוי נעשה שימוש בפילטרים שונים‪,‬‬ ‫המאפשרים מיצוי מידע אודות טקסטורה‪ ,‬גיאוי‬ ‫מטריה ופרמטרים נוספים‪ .‬הנתונים שאנו בוחרים‬ ‫לצורך בניית התבנית הגיאומטרית מקנות למעי‬ ‫רכות של ‪ C-True‬יכולת התגברות על שינויים‬ ‫סבירים בתוי הפנים‪ ,‬כולל שפמים‪ ,‬זקנים ומשקפי‬ ‫ראיה‪ .‬בתהליך שלנו משולבים פיתוחים יחודיים‬ ‫שאותם אנו שומרים בסוד‪ ,‬והם מאפשרים לנו להי‬ ‫גיע לאחוז אימות גבוה מאוד‪ ,‬אחוז נמוך מאוד של‬ ‫טעויות הן מסוג פסילת האדם הנכון כמתחזה‪ ,‬והן‬ ‫מסוג זיהוי מתחזה כאדם הנכון‪ .‬תהליך האימות‬ ‫מתבצע תוך כשניה”‪ ,‬ציין גמליאל‪.‬‬

‫‪ C-Entry‬ו‪C-Pass-‬‬ ‫כיום‪ C-True ,‬משווקת שני מוצרים‪C-Entry .‬‬

‫היא מערכת אימות זהות למערכות בקרת כניסה‪,‬‬

‫באחת התערוכות הבינלאומיות‬ ‫שבה הוצג שער כניסה שבו‬ ‫שולבה מערכת ‪ C-Pass‬ניגש אל‬ ‫גמליאל מבקר מקומי‪ ,‬שהיה מוטרד‬ ‫מהאפשרות שמישהו יתקרב‬ ‫אל המצלמה ויציג לה צילום‪ ,‬כך‬ ‫שהצילום יקלט במקום שיצולמו‬ ‫פניו‪ .‬גמליאל ניסה להסביר לו‬ ‫שהמערכת היא רק חלק במערכת‬ ‫הכוללת כמה מעגלי אבטחה‪ ,‬ותפקיד‬ ‫אחד מהם יהיה למנוע מקרה שכזה‪.‬‬ ‫המבקר לא השתכנע‪ .‬גמליאל הציע‬ ‫לו לדון בנושא תוך כדי עישון סיגריה‪.‬‬ ‫כיון שבאותה מדינה העישון‬ ‫במקומות ציבורים נאסר אך לא מזמן‪,‬‬

‫והמוצר השני – ‪ C-Pass‬מיועד לאימות זהותו של‬ ‫נוסע במעברי גבול‪ ,‬שערי העליה למטוס ועוד‬ ‫תחנות‪ ,‬באמצעות דרכון ביומטרי‪.‬‬ ‫מערכ ת ‪ C-Entry‬מופיעה בכמה תצורות‪ ,‬ומ�ת‬ ‫אימה לשילוב במגוון מערכות‪ .‬אפשרות אחת היא‬ ‫לבנות מערכת יעודיות‪ ,‬הכוללת שרתים‪ ,‬בסיי‬ ‫סי נתונים‪ ,‬מערכות תקשורת‪ ,‬והתקני ‪C-Entry‬‬ ‫בנקודות הבקרה או השערים המבוקרים‪ .‬דרך אחי‬ ‫רת היא לשלב את מערכת ‪ C-Entry‬במערכות‬ ‫קיימות‪ ,‬שבהן כבר יש מערך מחשוב‪ ,‬מאגרי מיי‬ ‫דע ושערים‪ .‬במקרה זה הבקרה מתבצעת על ידי‬ ‫המערכת הקיימת ו‪ C-Entry -‬רק מוסיפות את‬ ‫יכולת אימות הזיהוי על פי תמונה‪.‬‬ ‫אפשרות אחרת היא לשלב את המערכת בשלב‬ ‫הייצור של שערים אלקטרוניים‪ ,‬קיוסקים אלקי‬ ‫טרוניים וכדומה‪ ,‬יחד עם חיישנים נוספים‪ .‬ישנה‬ ‫גם אפשרות להשתמש בה כבמערכת בפני עצמה‪,‬‬ ‫שכן היא כוללת את כל המרכיבים האלקטרוניים‬ ‫הדרושים לתפקוד כיחידה עצמאית‪.‬‬ ‫ל ‪ C-True -‬יש התקנות בארץ‪ ,‬בגרמניה ו�ב‬ ‫ברזיל‪ ,‬והמערכות כבר משמשות לאימות זהותם‬ ‫של הנכנסים אל מוקדים רגישים בחברות פינני‬ ‫סיות‪ .‬במדינה זרה אחרת הותקנו מערכות בקי‬ ‫רת כניסה ויציאה בבניין המטה הכללי הצבאי‪.‬‬ ‫במקסיקו משתמשים במערכות ‪ C-Entry‬על מנת‬ ‫לאמת את זהות האסירים המשוחררים על תנאי‪.‬‬ ‫בדרך בין דלפק הרישום לשער העליה למטוס‪,‬‬ ‫כרטיס העליה למטוס (‪ )boarding pass‬עלול‬ ‫להחליף ידיים מסיבות מסויימות‪ .‬לאור העובי‬ ‫דה שבשער לא תמיד מתבצע אימות זהות הנוי‬ ‫סע‪ ,‬והדיילים בשער מסתפקים באיסוף כרטיסי‬ ‫העליה‪ ,‬נוצר פתח לעליית נוסעים המשתמשים‬ ‫בכרטיס לא להם אל סיפון המטוס‪ .‬קיימת גם‬ ‫התופעה של נוסעים שאכן נושאים את כרטיס‬

‫הם יצאו החוצה ומצאו מקום ליד‬ ‫שער הכניסה למתקן‪ .‬אנשים חלפו‬ ‫דרכו תוך שימוש בתג זיהוי מבוסס‬ ‫‪“ .RFID‬תבחר אחד מן העוברים‬ ‫בשער‪ ,‬תן לי ‪ 24‬שעות ותראה‬ ‫שאני אוכל להכנס למתקן בזהותו”‪.‬‬ ‫איך? –שאל המבקר‪ .‬מחר אני אבוא‬ ‫לכאן עם מקלט שיכול לקלוט את‬ ‫התשדורת העוברות בין התג הזיהוי‬ ‫לבין התקן הקריאה המשולב בשער‪,‬‬ ‫אטעין את הנתונים לכרטיס אחר וכך‬ ‫אוכל להכנס‪“ .‬אה‪ ,‬אנחנו תיכף נוכל‬ ‫לתפוס אותך”‪ -‬אמר המבקר והצביע‬ ‫על מצלמות האבטחה שהיו מוצבות‬ ‫מסביב‪“ .‬זהו בדיוק” – ענה גמליאל‪.‬‬

‫העליה למטוס כדין וכדת‪ ,‬אך עולים בטעות על‬ ‫הטיסה הלא נכונה‪.‬‬ ‫מערכת ‪ C-Pass‬מיועדת לספק אימות זהות‬ ‫מבוסס תמונה על מנת להבטיח שהאדם המציג‬ ‫כרטיס עליה למטוס הוא אכן אותו האדם שקיי‬ ‫בל אותו (לאחר זיהוי) בדלפק הרישום‪ .‬מערכת‬ ‫‪ C-Pass‬קולטת את תמונת הנוסע בעת הרישום‪,‬‬ ‫ומעבירה אותה למערכת שניצבת ליד השער‪,‬‬ ‫ושם מתבצעת השוואה בין תמונה הנוסע שנקלטה‬ ‫בדלפק הרישום לבין הנוסע המתייצב בשער‪C- .‬‬ ‫‪ Passs‬מסוגלת להשוות בין תמונת הנוסע‪ ,‬המצ�ו‬ ‫למת על ידה‪ ,‬ובין תמונתו השמורה כקובץ ספרתי‬ ‫בשבב של דרכון האלקטרוני‪ ,‬ובכך גם לאמת את‬ ‫זהות נושא הדרכון (בהתאם לתקינה של דרכוי‬ ‫נים אלקטרוניים הקובץ הזה נשמר בשדה שהוא‬ ‫נגיש לכל‪ ,‬ולפיכך התקני הקריאה של דרכוי‬ ‫נים אלקטרוניים יכולים לשלוף מהם את תמונת‬ ‫בעל הדרכון)‪.‬‬ ‫מערכת ‪ C-Pass‬שולבה בשערי בקרת כניסה‬ ‫של חבר ת ‪ KABA‬הגרמנית‪ .‬שערים אלה‪ ,‬הבנ�ו‬ ‫יים בצורה של שער כפול (“כלוב אריות” ‪ -‬לאי‬ ‫חר כניסת הנוסע לשער ננעלות דלתות הכניסה‬ ‫והיציאה‪ ,‬ודלת היציאה נפתחת רק לאחר הצלחת‬ ‫הזיהוי) – משלבים‪ ,‬בנוסף על מערכת ‪,C-Pass‬‬ ‫חיישנים שונים שתפקידים להבטיח שמול המצי‬ ‫למה אכן נמצא אדם‪ ,‬ורק אדם אחד‪ ,‬ושהוא במרי‬ ‫חק הנכון מהמצלמה‪.‬‬ ‫‪ C-Truee‬נוסדה בשנת ‪ 2006‬והיא בבעלות פ�ר‬ ‫טית‪ .‬החברה משווקת את מוצריה לאינטגרטורים‪,‬‬ ‫תוך הכשרת צוותים מקומיים בתחומים הקשורים‬ ‫לתיאוריות והאלגוריתמים של זיהוי פנים‪ ,‬וכן‬ ‫בנושאי התחזוקה‪ ,‬ישום וההטמעה‪ .‬פיתוח התוכנה‬ ‫והאלגוריתמים נעשה בישראל‪ ,‬וכאן גם נעשית‬ ‫כיום ההרכבה‪ .‬‬

‫‪One Platform, Endless Possibilities‬‬

‫אופטימאלית ליישומי עמדות‬ ‫שירות‪ ,‬מידע ומכירה‪.‬‬ ‫מבוססת ‪Windows 7‬‬ ‫להעצמת חווית המשתמש‪.‬‬

‫חיי מדף ארוכים למערכות‬ ‫ההפעלה הסטנדרטיות‬ ‫של מיקרוסופט ביישומים‬ ‫משובצים‪.‬‬

‫עידית גולדרייך‪050-5511678 ,‬‬ ‫‪Edith.Goldraij@easx.co.il‬‬ ‫מיכל ליכטמן כהן‪050-5575999 ,‬‬ ‫‪Michal.Lichtman@easx.co.il‬‬

‫גרסת ה– ‪ Embedded‬של ‪.Windows 7‬‬ ‫התאמה ייעודית לדרישות היישום‪.‬‬

‫מערכת הפעלה ליישומי זמן אמת‪.‬‬ ‫זריזה וקומפקטית במימדיה‪.‬‬ ‫יה‪.‬‬ ‫התאמה ייעודית לדרישות היישום‪.‬‬

‫גרסאות ה– ‪ Embedded‬של‬ ‫‪.Microsoft Windows Server‬‬ ‫אופטימיזציה ליישומי תקשורת‪,‬‬ ‫אבטחה ואחסון‪.‬‬ ‫אמינות ויתירות מובנים‪.‬‬

‫מובילה חדשנות טכנולוגית‬ ‫‪26‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪27‬‬

‫מהפכה‬ ‫בגליםקצרים‬ ‫הטכנולוגיות בתחום ה‪ RF-‬והמיקרוגלים מתפתחות‬ ‫בקצב תזזיתי‪ .‬שמואל אוסטר עושה סדר בדברים‪ ,‬לקראת‬ ‫עוד כמה יישומים מפתיעים שצפויים בעתיד‬

‫מ‬

‫שמואל אוסטר‬

‫ערכות תקשורת וגילוי משחקות תפקיד חשוב‬ ‫בחיינו מבלי שרבים יודעים כי הבסיס לפעולתן‬ ‫הוא טכנולוגיות המיקרוגל‪ .‬שידור חי בטלוויזיה‬ ‫בסיוע תקשורת לוויינית‪ ,‬פעילות תעופה אזי‬ ‫רחית וצבאית בכל מזג אוויר ותעבורה טלפוי‬ ‫נית בין עירונית הן רק חלק מהיישומים של מערכות אלו‪.‬‬ ‫תעשיית המיקרוגל צמחה בעיקר מיישומים צבאיים‪ ,‬הודות‬ ‫להשקעות עתק שביצע משרד ההגנה האמריקאי בקידום מוי‬ ‫אץ של ההנדסה‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬הייצור והמדידות של התקנים‪,‬‬ ‫מעגלים ורכיבים אלקטרוניים לתדר גבוה‪ .‬השקעות‪ ,‬שמי‬ ‫אוחר יותר אפשרו את הזמינות של שרשרות אספקה מהטי‬ ‫רנזיסטור והשבב ועד מערכות המכ”ם‪ ,‬התקשורת הניידת‬ ‫וה‪ GPS-‬המשמשות עד היום את המגזר המסחרי‪ ,‬הצבאי‬ ‫ואת תעשיית החלל‪.‬‬

‫טכנולוגיה בת ‪ 60‬שנה‬ ‫תנור המיקרוגל המסחרי הראשון פותח ונבנה בחברת‬ ‫‪ Raytheon‬שבארה”ב בשנת ‪ .1954‬משקלו היה‬

‫‪28‬‬

‫כ‪ 340-‬ק”ג‪ ,‬גובהו כמטר וחצי‪ ,‬והוא עלה כ‪ 5000 -‬דולר‪.‬‬ ‫כדי להתקין אותו היה צורך בחיבור אינסטלציה של ציי‬ ‫נור מים לקירור שפופרת המגנטרון‪ .‬עם השנים השתפרו‬ ‫ביצועי התנור‪ .‬הגודל‪ ,‬המשקל והמחיר קטנו וקירור המים‬ ‫הוחלף במפזר חום‪.‬‬ ‫השימוש המסחרי לצריכה המונית במערכות מיקרוגל‬ ‫החל בתחילת שנות ה‪ 70-‬לאחר הופעתם של התקני מצב‬ ‫מוצק זולים‪ .‬התקנים אלו אפשרו מעבר לייצור המוני של‬ ‫מוצרי מיקרוגל כמו טלפונים ניידים‪ ,‬אזעקות נגד גני‬ ‫בים‪ ,‬מערכות מניעת תאונות לרכב וטלמטריה של מיי‬ ‫דע רפואי‪.‬‬

‫יישום של טכנולוגיות מיקרוגל‬ ‫החל משנת ‪ ,2005‬נחשבים טרנזיסטורי הספק ‪ RF‬של גליום‬ ‫ניטריד( (‪ )GaN‬ומאוחר יותר ה‪ ,GaN MMICs-‬ל”דבר ה�ג‬ ‫דול הבא” בחצאי מוליכים מורכבים לשימושי ‪ RF‬ומיקרוגל‪.‬‬ ‫ההתחלה של פיתוחים אלו הייתה ביוזמתו של משרד ההגנה‬ ‫האמריקאי (‪ )DOD‬שהחליט להשתמש בטרנזיסטורים‬

‫‪29‬‬

‫החדשים בייצור מגברי חסימה נגד מטעני נפץ‬ ‫מאולתרים שנועדו למלחמה בעיראק ובאפגניסטן‪.‬‬ ‫הדחיפות המבצעית גרמה לכך שהמעבר משלב‬ ‫הפיתוח לשלב הייצור התבצע בזמן קצר מהמי‬ ‫תוכנן ולכן נתוני האמינות ושאר הערכות הביי‬ ‫צועים היו רחוקים מהוכחה בזמן השימוש הראי‬ ‫שוני בשטח‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬ההצלחה של תכניות‬ ‫ה‪ RCIED-‬וה‪ CREW-‬בארצות הברית אפשרה‬ ‫את השימוש בטרנזיסטורי ‪-‬ה‪ GaN-‬ביישומים א�ח‬ ‫רים כדוגמת מערכת מכ”ם מסוג ‪( AESA‬מכ”ם‬ ‫מערך מופע אקטיבי)‪.‬‬ ‫ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומי הטרזיי‬ ‫סטורים‪ MMICs ,‬ו‪ ,RFICs-‬הגדילו את היקף‬ ‫היישומים של טכנולוגיית המיקרוגל‪ .‬החל בתחום‬ ‫הטלקומוניקציה (תקשורת רחק) אלחוטית‪ ,‬תשי‬ ‫תיות אלחוטיות‪ ,‬שידור (‪ ,)Broadcast‬תקשורת‬ ‫לוויינית‪ ,‬מערכות לרכב‪ ,‬מערכות למטוסים‪ ,‬תצי‬ ‫פית מלוויינים‪ ,‬רדיו‪-‬אסטרונומיה‪ ,‬חיישנים תעי‬ ‫שייתיים לעיבוד ולבקרת איכות‪ ,‬מערכות בטיי‬ ‫חות ובטחון‪ ,‬שמירת הבריאות (אבחון וטיפול)‪,‬‬ ‫מערכות הגנה צבאיות‪ ,‬ציוד בדיקה ומדידות‪ ,‬מעי‬ ‫רכות קרקע לחיזוי מזג אוויר‪ ,‬מערכות גבייה‪,‬‬ ‫מערכות תובלה אינטליגנטיות‪ ,‬מערכות ניווט‬ ‫‪ GPS, RFID‬ועד מלאכת הבישול במטבח הפרטי‪.‬‬

‫‪ GaN‬לעומת ‪GaAs‬‬ ‫ה‪ PAE ( Power-added efficiency (-‬של‬ ‫ה‪ GaN-‬דומה לזה של ה‪ GaAs-‬אבל צפיפות‬ ‫ההספק שלו היא פי ‪ 10‬לערך בפריפריה של‬ ‫ה‪ .Gate-‬מגבר הספק מבוסס ‪ GaN‬יכול ל�ס‬‫פק יותר מ‪ 100W-‬עם יעילות של ‪ 50‬אחוז או‬ ‫יותר‪ .‬נתונים אלו תומכים ברעיון של השגת מעי‬ ‫רך ‪ 1KW CW‬דרך מסכם הספק של ‪ 4‬או ‪,8‬‬ ‫לפי רמת ההספק של הרכיב הבודד (אבן הבי‬ ‫ניין) במערך‪.‬‬ ‫מחיר צפיפות ההספק הגבוהה של ה‪ GaN-‬בא‬ ‫לידי ביטוי בכמויות החום הגדולות שהוא מייצר‬ ‫ומפזר ברמת ההתקן‪ ,‬המכלול והמערכת‪ .‬עם אלפי‬ ‫האלמנטים השזורים במערכת מכ”ם שבכל אחד‬ ‫מהם מגבר הספק ‪ ,GaN‬פעולת פיזור החום איננה‬ ‫פשוטה ונדרשות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות‬ ‫שיעשו זאת‪ .‬אחת המבטיחות שבהן‪ ,‬היא השימוש‬ ‫במטריצה מרוכבת של מתכת אלומיניום‪-‬יהלום‬ ‫המחליפה את הנחושת‪-‬מולי‪-‬נחושת או חומרים‬ ‫אחרים המקובלים היום בתחום‪ .‬כל מערכת מכ”ם‪,‬‬ ‫ל”א (חוסמי הדור הבא) או תקשורת המפעילה מגי‬ ‫ברי הספק גבוה על בסיס ‪ GaN‬תידרש לפיתוח‬ ‫או ליישום טכנולוגיות קירור מתקדמות לפיזור‬

‫‪30‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫בתחום ה‪ 77-‬ו‪ 81-‬גה“צ צפויות להופיע בעשור‬ ‫הקרוב מערכות מכ“ם לרכב עם ריבוי פונקציות‪ ,‬כולל‬ ‫בקרת שיוט מסתגלת‪ ,‬אזהרה למניעת תאונה‪,‬‬ ‫סיוע בשינוי נתיב וסיוע בחנייה‪ .‬בתחום ה‪ 80-‬ועד ‪100‬‬ ‫גה”צ מפותחות מערכות רדיומטריה פסיבית‬ ‫להדמיה מהיבשה והחלל‬ ‫עומסי החום הגבוהים שהם יוצרים‪.‬‬ ‫ל ‪ GaN -‬יש יתרון נוסף ‪ -‬היכולת ל�ע‬ ‫בוד בתחום תדר רחב‪ ,‬במקביל להשגת שטיחות‬ ‫(‪ )Flatness‬משופרת בתחום התדר‪ .‬יכולת זו מ�א‬ ‫פשרת שימוש במספר קטן יותר של מגברים‪ ,‬משי‬ ‫פרת את היעילות ההנדסית ומביאה לשילוב מתח‬ ‫הפעלה גבוה עם צפיפות הספק גדולה יותר‪ .‬כל‬ ‫אלה מאפשרים להגביר את ההספק בלי לשנות‬ ‫את הגודל פיזי (גורם הצורה) של הרכיב‪.‬‬ ‫ל‪ GaN-‬על ‪ SiC‬העברת חום טובה יותר למצע‬ ‫והוא מהווה שילוב מצוין לייצור ‪ .MMIC‬למרות‬ ‫זאת‪ ,‬יש המעדיפים ‪ GaN‬על סיליקון בשל מחירו‬ ‫הזול‪ ,‬גם אם מדובר על העברת חום נמוכה מאוד‬ ‫יחסית ל‪ .SiC-‬ללא קשר לסוג המצע‪ ,‬אין ספק‬ ‫כי ה‪ GaN-‬מהווה חומר מפתח לדור הבא של‬ ‫טרנזיסטורים להספק גבוה בתדר גבוה‪ .‬היעילות‬ ‫הגבוהה בשילוב עמידות בטמפרטורות גבוהות‪,‬‬ ‫מאפשרים הקטנת דרישות קירור‪ ,‬הקטנת מפזר‬ ‫החום והגדלת תוחלת החיים יחסית ל‪ GaAs-‬עם‬ ‫אותו הספק מוצא‪.‬‬

‫‪RFICs‬‬ ‫אין ספק כי אנו מתקדמים לעידן בו מרבית הקיי‬ ‫שוריות הופכת לאלחוטית ויותר חברות המייצרות‬ ‫ציוד רפואי‪ ,‬התקני בקרה אלחוטיים וחיישני תשי‬ ‫תית‪ ,‬משלבות במוצרים שלהן מקמ”שים (טרנסיבי‬ ‫רים) אלחוטיים בצורת מעגל מוכלל מסוגי(‪Radio‬‬ ‫‪ .Frequency Integrated Circuit) RFIC‬רבים‬ ‫מהיישומים החדשים משלבים חיישנים עם העברה‬ ‫אלחוטית של נתונים‪ ,‬וכיוון שהתקני החיישן וה‪-‬‬ ‫‪ RFIC‬יכולים להיות זעירים‪ ,‬זולים ומוכללים יחד‪,‬‬ ‫ניתן להשתמש בהם בכמויות גדולות וברשתות של‬ ‫חיישנים אלחוטיים‪.‬‬ ‫כדי ליצור מגברים‪ ,‬מערבלים ומקורות תדר‬ ‫הקיימים בכל טרנסיבר אלחוטי‪( ,‬מקלט‪/‬משדר)‬ ‫נדרשים המתכננים לטכניקות מעגל חכמות‬ ‫שיאיצו את הביצועים‪‘ .‬אבני הבניין’ האלחוטיים‬ ‫הללו מתחברים לאחר מכן בארכיטוקטורות שונות‬ ‫של מערכת‪ ,‬על מנת לקבל את הביצועים הנדרשים‪.‬‬ ‫באותו ‪ IC‬ניתן לשלב ‪ RF‬יחד עם פונקציות‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪31‬‬

‫טבלה ‪:1‬‬

‫אנלוגיות ופונקציות עיבוד (דיגיטליות) באותו‬ ‫סיליקון‪ ,‬כאשר המטרה הסופית היא להגיע לשבב‬ ‫רדיו בודד שיתחבר ישירות לאנטנה‪.‬‬ ‫הביקוש להגדלת רוחבי הפס ומהירות קצבי העבי‬ ‫רת מידע מאיץ את המעבר לתדרים גבוהים‪ .‬יישוי‬ ‫מים מסחריים ש ל ‪ RFICs‬ב‪ 60-‬גה”צ בטכנול�ו‬ ‫גיי ת ‪ CMOS‬מתחילים להיות זמינים לציבור ה�ר‬ ‫חב והשימוש בטכנולוגיות סיליקון לתדרים גבוהים‬ ‫הופך למציאות עם דחיפת תדרי המעבר ‪ FT‬של‬ ‫ההתקנים ל‪ 400-300 -‬גה”צ ואף יותר‪.‬‬

‫טכנולוגיות ‪ / RF‬מיקרוגל‬ ‫מכשירי טלפון תאי הפועלים בתחומים הקרובים‬ ‫ל‪ 1-‬ול‪ 2-‬גה”צ כוללים ראשי רדיו בכמה תדרים‬ ‫ובריבוי אופנים באותו גורם צורה או גודל כמו מודל‬ ‫חד אופן (‪ )Single-Mode‬מהעבר‪ .‬כיום‪ ,‬מנצלת‬ ‫יחידת ‪ RF‬אופיינית של מכשיר מסוג זה מקמ”ש‬ ‫(טרנסיבר) מוכלל בסיליקון ‪ CMOS‬או ‪BiCMOS‬‬ ‫המצומד למגברי הספק‪ ,‬מתגים‪ ,‬מסננים או דיפי‬ ‫לקסרים ותערובת של טכנולוגיות ‪GaAs HBT‬‬ ‫‪ ,GaAs PHEMT‬וגלי שטח אקוסטיים (‪)SAW‬‬ ‫אופיינית בשימוש הפונקציות שהוזכרו‪ .‬מגמת‬ ‫הפיתוח של פונקציות אלו היא שילוב מהיר שלי‬ ‫הן במודולים זעירים בהרכבה משטחית (‪Surface‬‬ ‫‪ )Mount‬המאפשרים הקטנה של המכשירים‪ ,‬גם‬ ‫כאשר כמות הפונקציות ברדיו עולה‪.‬‬

‫טכנולוגיות גלים‬ ‫מילימטריים‬ ‫פריסת תקשורות רדיו מנקודה לנקודה מתפתחת‬ ‫במהירות לצורך קישוריות בין תחנות בסיס של‬ ‫טלפוניה תאית והעברת נתונים (‪ )Data‬ברחבי פס‬

‫טבלה ‪:2‬‬

‫‪32‬‬

‫השוואה בין תכונות‬

‫תחום המיקרוגל בספקטרום האלקטרו‪-‬מגנטי‬

‫מיקרוגלים הם גלי רדיו (גלים אלקטרומגנטים) בתחום אורכי הגל שבין‬ ‫מטר אחד למילימטר אחד או בין ‪ 300‬מה”צ ל‪ 300 -‬גה”צ בהתאמה‪ .‬תחום זה‬ ‫כולל גם את תדרי הרדיו (‪ )RF‬בתחום התדרים הנמוך עד ‪ 1‬גה”צ ואת הגלים‬ ‫המילימטריים (‪ MMW ,30‬עד ‪ 300‬גה”צ)‪.‬‬

‫שם‬

‫אורך גל‬

‫תדר )‪(Hz‬‬

‫‪Gamma ray‬‬

‫‪less than 0.01 nm‬‬

‫‪more than 10 EHZ‬‬

‫‪X-Ray‬‬

‫‪0.01 to 10 nm‬‬

‫‪30 PHz - 30 EHZ‬‬

‫‪Ultraviolet‬‬

‫‪10 nm - 400 nm‬‬

‫‪30 EHZ - 790 THz‬‬

‫‪Visible‬‬

‫‪390 nm - 750 nm‬‬

‫‪790 THz - 405 THz‬‬

‫‪Infrared‬‬

‫‪750 nm - 1 mm‬‬

‫‪405 THz - 300 GHz‬‬

‫‪Microwave‬‬

‫‪1 mm - 1 meter‬‬

‫‪300 GHz - 300 MHz‬‬

‫גבוהים‪ .‬מערכות אלו עובדות בתחומי התדר הגבוה‪,‬‬ ‫מרביתן ב‪ 23 -‬ו‪ 38 -‬גה”צ ומיושמות גם במגברי‬ ‫הספק ממיק בטכנולוגי ת ‪ .GaAs PHEMT‬ב�ע‬ ‫בר שבבי ‪ MMIC HPA‬נבנו במודול היברידי רב‬ ‫שבבי על מצע קרמי יחיד ואילו היום משתמשים‬ ‫בהרכבת מארז ממיק משטחי (‪)surface mount‬‬ ‫על מעגל רב שכבתי (כמו ‪ .)LTCC‬מגמת הפיתוח‬ ‫בתחום זה שואפת להגיע לשבב ממיק יחיד המשלב‬ ‫כמה פונקציות‪ ,‬כולל מגבר דל רחש ומגבר הספק‬ ‫עם מיתוג והמרת תדר שיציגו ספרת רחש נמוכה‪,‬‬ ‫צפיפות הספק גבוהה וליניאריות טובה‪.‬‬ ‫בתחום ‪-‬ה‪ 77-‬ו‪ 81-‬גה”צ צפויות להופיע ב�ע‬ ‫שור הקרוב מערכות מכ”ם לרכב עם ריבוי פונקי‬ ‫ציות הכולל בקרת שיוט מסתגלת‪ ,‬אזהרה למניי‬ ‫עת תאונה‪ ,‬סיוע בשינוי נתיב וסיוע בחנייה‪ .‬טכי‬ ‫נולוגיות ‪ GaAs‬מספקות פתרונות לפיתוח שבבים‬ ‫לכל אחת מהפונקציות שהוזכרו וביניהן ‪GaAs‬‬ ‫‪ VPIN‬למטריצות מיתוג‪GaAs PHEMT ,‬‬

‫‪ GaN‬ו‪GaAs-‬‬

‫פרמטר‬

‫‪GaAs‬‬

‫‪GaN‬‬

‫)‪ (Volts‬מתח הפעלה מירבי‬

‫‪20‬‬

‫‪48‬‬

‫)‪ (mA‬זרם מירבי‬

‫‪500‬‬

‫‪~1000‬‬

‫)‪ (Volts‬מתח פריצה מירבי‬

‫‪40‬‬

‫‪>100‬‬

‫)‪ (W/mm‬צפיפות הספק מירבית‬

‫‪1.5‬‬

‫‪>8‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫יש הרבה דרכים להגיע לרכיבים שאתה צריך‬

‫למגברים ולמכפלי‪,‬ם‪ InGaP HBT MMIC ,‬לש�ב‬ ‫בי ה‪ VCO -‬והערבל‪ .‬בתחום ה‪ 80 -‬ועד ‪ 100‬גה”צ‬ ‫מפותחות מערכות רדיומטריה פסיבית להדמיה‬ ‫מהיבשה ומהחלל‪ ,‬כאשר טכנולוגיית ‪MHEMT‬‬ ‫מאפשרת מעגלים מוכללים דלי רעש בתחום תדרים‬ ‫זה‪ .‬את הטכנולוגיה המתאימה ליישום בוחרים על פי‬ ‫רוב בהתאם לדרישות המפרט (ספרת רעש‪ ,‬הספק‪,‬‬ ‫בידוד) ובהתאמה לתדר‪.‬‬

‫עתיד המיקרוגל‬ ‫אין ספק כי בעשורים האחרונים עבר תחום המיקי‬ ‫רוגל מהפכה ומספרן של הטכנולוגיות הייחודיות‬ ‫תחת המעטפת ‪ RF‬ומיקרוגל‪ ,‬בתחום שבין רכיבים‬ ‫זעירים בדידים ועד למערכות מוכללות‪ ,‬גדל‪ .‬פוי‬ ‫תחו חומרים‪ ,‬התקנים‪ ,‬פונקציונליות‪ ,‬זיווד‪ ,‬רכיי‬ ‫בים ואנטנות‪ .‬כל אלו קיבלו ביטוי ביישומים חדי‬ ‫שים בתחומי הרפואה‪ ,‬התחבורה‪ ,‬הבידור‪ ,‬התקשוי‬ ‫רת‪ ,‬הבית החכם והמערכות האזרחיות והצבאיות‪.‬‬ ‫הצפי הוא כי מגמת חדשנות זו בתחום המיקרוגל‬ ‫תמשך והטכנולוגיות המתקדמות שאנחנו מפתחים‬ ‫היום‪ ,‬ישמשו בעתיד את ילדינו ביישומים חדשים‬ ‫ומפתיעים‪ .‬‬

‫הדרך הקצרה מתחילה אצלנו‪.‬‬

‫‪ BTS‬מובילה באספקת רכיבים למערכת הביטחון‬ ‫הישראלית והחברות הביטחוניות‪.‬‬ ‫למה לבחור ב‪?BTS-‬‬ ‫זמינות ואמינות באספקת רכיבים קשים להשגה ורכיבים שייצורם הופסק (‪)discontinued , OBSOLETE‬‬ ‫שירות הנדסת רכיבים‬ ‫ייעוץ ותמיכה טכנית בתהליכי פיתוח ותכנון מחדש (‪)Reverse engineering‬‬ ‫זמני אספקה קצרים ומחוייבות לצרכי כשירות מבצעית‬ ‫אספקת רכיבים אקטיביים‪ ,‬פאסיביים וקשיחים בהתאם לצרכים (‪ T.H. , DIP‬ו‪)SMT -‬‬ ‫אפשרות לבדיקת ‪ X-Ray‬ובדיקות חשמליות בתקנים מחמירים כגון‪ MIL-STD-202, MIL-STD-883, AS5553 :‬ועוד‬

‫שמואל אוסטר הוא יו”ר הסניף הישראלי של‬ ‫הקבוצה המקצועית למיקרוגלים ואנטנות‬ ‫(‪ )AP/MTT‬של ה‪ ,IEEE-‬האיגוד הבינלאומי של‬ ‫מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה‪ .‬הוא יו”ר אגודת‬ ‫מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל וחבר‬ ‫הנהלת לשכת המהנדסים‪ ,‬חבר בכיר בוועדות‬ ‫ניהול וועדות טכניות ב‪ IEEE -‬הבינלאומי‬ ‫ובאיגודים וכנסים מקצועיים באירופה‬ ‫ובישראל‪ ,‬יו”ר ועדת ייעוץ באקדמיה ויו”ר כנס‬ ‫‪ IEEE‬בינלאומי מוביל (‪.)IEEE COMCAS‬‬

‫‪ | BTS Components‬יוסף ספיר ‪ ,6‬א‪.‬ת‪.‬ח ראשון לציון‪75704 ,‬‬ ‫טלפון‪ | 03-9523999 :‬פקס‪info@btscomponents.com | 03-9524888 :‬‬

‫השימוש במחשוב‬ ‫ענן כפתרון מחשוב‬ ‫צובר תאוצה‪ .‬סקירה‬ ‫מיוחדת של אילן גטניו‬ ‫מבהירה מדוע‬ ‫ה”ענן” הוא הבאז העכשווי בשיי‬ ‫רותי מחשוב‪ .‬מדובר‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫באזור וירטואלי ברשת האיני‬ ‫טרנט אליו כל אחד יכול לגשת‪,‬‬ ‫להשתמש בתוכנות ולשלם בסוף‬ ‫החודש לפי הצריכה בפועל‪ .‬ממש‬ ‫כמו חשמל‪ :‬יש לנו מעין שקע בקיר‪,‬‬ ‫ואם משתמשים ‪ -‬משלמים‪ .‬בעידן של‬ ‫חוסר ודאות כלכלית‪ ,‬מודל עיסקי המאפשר להפוך‬ ‫השקעה קבועה בתשתית להוצאה חודשית משתנה‪,‬‬ ‫מהווה אוויר לנשימה עבור עסקים רבים‪.‬‬ ‫ספקיות שירותי ענן מציעות מגוון שירותי מחי‬ ‫שוב החל באתר אינטרנט‪ ,‬שרת דואר ארגוני‪ ,‬כוי‬ ‫נן וירטואלי לאחסון קבצים ועד שירותי אבטחת‬ ‫מידע בתצורת ‘תוכנה כשירות’ (‪ .)saas‬שירותים‬ ‫אלו מאפשרים לארגון לגדול ולקטון באופן דינאי‬ ‫מי לפי הצרכים בפועל‪ .‬כאשר עומס העבודה יוי‬ ‫רד בסיום פרויקט‪ ,‬מבצע או תחרות אינטרנטית‪,‬‬ ‫מורידים את כמות השירותים הנמצאת בשימוש‬ ‫ולהיפך‪ .‬כל שינוי כזה משנה את התשלום עבור‬ ‫תשתיות המחשוב של אותו חודש‪ ,‬ומאפשר לחבי‬ ‫רות להתנהל בשוק תחרותי משתנה ללא צורך‬ ‫לבצע השקעות ברכישת עוצמת מחשוב‪ ,‬שטח‬ ‫איחסון‪ ,‬חבילות תוכנה או נפח תעבורה‪ .‬חברות‬ ‫שעברו למודל מחשוב ענן יכולות לקצר את זמן‬ ‫הפיתוח של המוצר (‪ )TTM‬ומסוגלות לצאת עם‬ ‫מוצרים חדשים במהירות וללא השקעה גדולה‪.‬‬

‫הפעלה תוך דקות‬ ‫שימוש בשירותי ענן אינו מצריך הכנות מיוחי‬ ‫דות והיערכות מוקדמת‪ .‬ניתן להתחבר בתוך דקות‬ ‫ספורות‪ ,‬ללא כל התקנה של חומרה או תוכנה‪.‬‬ ‫תהליך ההטמעה קל במיוחד עבור חברות הפועי‬ ‫לות מכמה אתרים שונים‪ ,‬כמו רשת חנויות‪ ,‬חבי‬ ‫רה שחלק מעובדיה עובדים מהבית או חברה עם‬ ‫אנשי מכירות בדרכים‪ .‬שירותי הענן זמינים לכל‬ ‫אחד מהעובדים ומכל מקום‪ .‬לא משנה אם זה במי‬ ‫חשב הקבוע במשרד‪ ,‬במחשב הביתי‪ ,‬במחשב נייד‬

‫‪34‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫עכשיו מעונן‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪35‬‬

‫ספקיות שירותי ענן‬ ‫מציעות מגוון שירותי‬ ‫מחשוב החל באתר‬ ‫אינטרנט‪ ,‬שרת דואר‬ ‫ארגוני‪ ,‬כונן וירטואלי‬ ‫לאחסון קבצים ועד‬ ‫שירותי אבטחת מידע‬ ‫בתצורת ‘תוכנה‬ ‫כשירות’ (‪.)saas‬‬ ‫שירותים אלו‬ ‫מאפשרים לארגון‬ ‫לגדול ולקטון באופן‬ ‫דינאמי לפי‬ ‫הצרכים בפועל‬ ‫שת תוכנה ותשתיות לבין שימוש בשירותים‬ ‫או אפילו בטלפונים החכמים‪ .‬העיי תמיכה טכנית ושירות למשתמשי קצה‪.‬‬ ‫מסוג זה‪ .‬חבילת היישומים העסקיים של גוגל‪,‬‬ ‫קר שיש להם אפשרות להתחבר לרשת‬ ‫‪Google‬‬ ‫‪Apps‬‬ ‫‬‫ה‬‫‪ ,‬היא אחת הדוגמאות המו�כ‬ ‫האינטרנט‪.‬‬ ‫אבטחת מידע מוגברת‬ ‫רות לשירותי ענן‪ .‬החבילה כוללת דואר אלקי‬ ‫לשירות הענן ניגשים כמו לאתר אינטרנט‬ ‫באמצעות הדפדפן‪ .‬אחרי הזדהות בשם ובסיסמה‪ ,‬כאשר שומעים על התגברות התקפות האקרים על טרוני ארגוני (‪ ,)Gmail‬אבטחת מידע (‪Postini‬‬ ‫או בכל אמצעי אבטחת מידע אחר‪ ,‬מגיעים לקבי אתרי אינטרנט‪ ,‬חשוב לדעת כי לא כל מפעיל ‪ ,)Services‬שירותי אירכוב ( ‪)e-discovery‬‬ ‫צים‪ ,‬לתוכנות ולמשאבי המחשוב הדרושים‪ .‬אחד אתר מסוגל‪ ,‬כלכלית ותפעולית‪ ,‬להגן על השי ואפליקציות שימושיות נוספות כגון מצגות‪ ,‬מעי‬ ‫היתרונות הבולטים במחשוב ענן קשור לעובדה רתים שלו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חברות המספקות שיי בד תמלילים וגיליונות אלקטרוניים (‪.)Docs‬‬ ‫עסקים המעוניינים לעבור לשירותי ענן יכוי‬ ‫שלא צריך לדאוג לשדרוגי חומרה ותוכנה‪ .‬האי רותי איחסון לאתרים מבצעות את ההגנות בצוי‬ ‫חריות היא על כתפיו של ספק השירות‪ .‬בסיום רה קבועה ומציגות שרידות גבוהה יותר מפתרוי לים לעשות זאת בהדרגה‪ .‬מרבית ספקיות השירות‬ ‫העדכון‪ ,‬מקבלים הלקוחות הודעה על השידרוג נות ‪ .IN-HOUSE‬ברגע שהאתר מותקף בהתקפה מאפשרות להצטרף לשירות אחד (אופיס ‪ 2010‬או‬ ‫מסוג “מניעת שירות מבוזרת” (‪ ,)DDoS‬למשל‪ ,‬כונן וירטואלי) ולכן ניתן לבצע השוואה בין הספי‬ ‫ויכולים לעבוד עם הגרסה החדשה‪.‬‬ ‫יתרון נוסף במעבר למחשוב ענן הוא בגיבוי מתבצעת חסימה של האזור ממנו הגיעה ההתקפה‪ ,‬קיות השונות מבחינת המחיר‪ ,‬הנוחות והאבטחה‬ ‫בטרם מצטרפים באופן מלא לשירות‪ .‬יש‬ ‫הנתונים‪ .‬לספקיות השירות יש‪ ,‬בדרך‬ ‫חברות המעדיפות להעביר לענן רק את‬ ‫כלל‪ ,‬מערכת גיבויים כפולה הכוללת‬ ‫אין עוד צורך בצוות טכני‬ ‫שירותי הדואר האלקטרוני או לחילופין‬ ‫מערכות אל‪-‬פסק או גנראטורים למקרה‬ ‫האחריות‬ ‫וכל‬ ‫היות‬ ‫ארגוני‪,‬‬ ‫פנים‬ ‫להשאיר אותם בניהול הארגון‪ ,‬אבל להי‬ ‫של הפסקות חשמל‪ ,‬שריפה ואסונות אחי‬ ‫בנושא עוברת לאנשי ה‪IT-‬‬ ‫פוך את השרת הפיזי לוירטואלי‪ ,‬ובמקביל‬ ‫רים‪ .‬ברגע שהמערכת הראשית מפסיקה‬ ‫לעבוד מכל סיבה שהיא‪ ,‬מערכת הגיבוי של ספקית שירותי הענן‪ ,‬המבטיחים להמשיך להשתמש בתוכנות מסוימות על‬ ‫תחנות העבודה בעסק‪ .‬מודל משולב זה‬ ‫הכפולה מתחילה לפעול‪ .‬זאת הסיבה לכך‬ ‫זמינות של ‪ 24‬שעות ביממה‪,‬‬ ‫מאפשר להן לעשות בדיקת כדאיות זהירה‬ ‫שרמת השרידות שמספקים שירותי ענן‬ ‫בשבוע‬ ‫ימים‬ ‫‪7‬‬ ‫ונותן הזדמנות לארגון להסתגל בהדרגה‬ ‫גבוהה יותר מזו הקיימת בבית העסק‪ .‬עוד‬ ‫ליתרונות מחשוב הענן‪.‬‬ ‫היבט קשור לכוח הקניה של ספקיות שיי‬ ‫“עבור ארגונים המחפשים לנצל הזדמנויות‪,‬‬ ‫רותי הענן‪ ,‬אשר מפאת גודלן יכולות לרכוש את באמצעות כלי הגנה מתקדמים המותקנים בשרתי‬ ‫החומרה והתוכנה במחירים זולים בהרבה‪ ,‬מאשר ספקית השירות‪ .‬עמידה זו על המשמר מסופקת המעבר למחשוב ענן מאפשר ‘לשבור’ את המבנה‬ ‫כחלק מחבילת האיחסון בשירותי הענן‪ .‬ארגונים המסורתי של ניהול ה‪ ,”IT-‬אומר קמרון הייט‪ ,‬סגן‬ ‫היה משיג אותן הלקוח הסופי בעצמו‪.‬‬ ‫סיבה נוספת המגדילה את הכדאיות הכלכי המשתמשים בשירותים אלה‪ ,‬אינם צריכים לאבטח נשיא למחקר בגרטנר בדו”ח לשנ ת ‪ 2011‬על מ�ג‬ ‫לית לעבור לענן‪ ,‬קשורה לביטול פעולות תחזוקת את מערך המחשבים שלהם כדי למנוע “נפילות” מות בתעשיית היי‪-‬טק‪“ .‬עלויות התפעול של ה‪-‬‬ ‫‪ IT‬הן גבוהות מאד לאחר עשורים שבהם השקיעו‬ ‫מערכות המחשוב בארגון‪ .‬אין עוד צורך בצוות כתוצאה ממתקפות‪.‬‬ ‫חברות כמו גוגל ואמזון מספקות מזה מסי בתשתיות‪ ,‬תהליכים וכלי ניהול מורכבים שהפכו‬ ‫טכני פנים ארגוני‪ ,‬היות וכל האחריות בנושא עוי‬ ‫ברת לאנשי ‪-‬ה‪ IT-‬של ספקית שירותי הענן‪ ,‬ה�מ פר שנים שירותי מחשוב ענן למגוון חב י את השירותים ליקרים‪ .‬מחשוב ענן או המודל של‬ ‫בטיחים זמינות של ‪ 24‬שעות ביממה שבעה ימים רות בעולם‪ .‬בדומה לצרכנים פרטיים‪ ,‬מנהי מחשוב ענן מייצגים הזדמנות אמיתית לגופי ה‪IT-‬‬ ‫בשבוע‪ .‬כמו כן‪ ,‬אפשר לקבל מספקיות אלו גם לי ‪-‬ה‪ IT-‬בחברות אלו יכולים לבחור בין רכ�י להתגבר על המורכבות שמנעה מהם את הגמיי‬

‫‪36‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪Ltd.‬‬

‫‪ACGPS-102‬‬

‫‪Rugged CSAC GPS Disciplined System‬‬ ‫‪Milper’s ACGPS-102, featuring the‬‬ ‫‪Symmetricom® CSAC GPSDO‬‬ ‫‪is an ultra low power, slim profile, unit with‬‬ ‫‪an industry-leading 1PPS accuracy.‬‬ ‫‪The standard product offering includes‬‬ ‫‪Symmetricom’s QUANTUM™ series‬‬ ‫‪SA.45s Chip Scale Atomic Clock,‬‬ ‫‪as its frequency reference.‬‬ ‫‪With built-in GPS receiver is able to operate in‬‬ ‫‪a base station position-hold mode using an auto‬‬ ‫‪survey feature, which allows operation with just a single‬‬ ‫‪satellite in view, and hence improves timing stability.‬‬ ‫‪Key features / Benefits‬‬ ‫)‪• Unparalleled holdover: +/-1 µsec (typ 24hr period @25ºC‬‬ ‫)‪• Ultra low power consumption: ≤1.4W@25ºC (12V Vdd‬‬ ‫)‪• Fast warm-up time: <110 seconds(@25ºC‬‬ ‫)‪• Industry leading 1PPS accuracy: +/-15ns to UTC RMS (1-sigma‬‬ ‫‪• QUANTUM™ Series SA.45s Chip Scale Atomic Clock (CSAC) for holdover‬‬ ‫‪• Ultra low-g static sensitivity (typ 0.1ppb/axis) - ideal for man-packs‬‬ ‫‪• Maintains GPS lock with only one satellite in view‬‬ ‫‪Physical Characteristics‬‬

‫‪Vibration & Shock‬‬ ‫‪MIL-STD-810G‬‬

‫‪MIL-5400T‬‬ ‫‪MIL-STD-461, Class 3‬‬ ‫‪MIL-STD-810G, 95% RH.‬‬

‫‪Explosive‬‬ ‫‪EMI/RFI‬‬ ‫‪Humidity‬‬

‫)‪74mm (H) x 192mm (L) x 159mm (W‬‬ ‫‪1400 gram / 3.08 lb‬‬ ‫‪20-30 VDC per MIL-STD-704‬‬

‫‪DIMENTIONS‬‬ ‫‪WEIGHT‬‬ ‫‪POWER‬‬

‫‪MILSTD-810F, Method 501.4, 502.4‬‬

‫‪Temperature‬‬

‫‪-40 - +85°C‬‬ ‫‪-40 - +95°C‬‬

‫‪Operating‬‬ ‫‪Non Operating‬‬

‫‪45,000 ft.‬‬ ‫‪60,000 ft.‬‬

‫‪Altitude‬‬ ‫‪Operating‬‬ ‫‪Non Operating‬‬

‫‪32 Shaham St. | P.O.Box 7236, Petach Tikva 49250, Israel | Tel: 073 - 231-1000, Fax: 073 - 231-1001‬‬ ‫‪E-mail: sales@milper.com | sales@focus-telecom.com | http://www.milper.com‬‬

‫שות ואת היעילות הנדרשים בעולם‬ ‫המודרני‪ .‬כדי לעשות זאת‪ ,‬אנחנו‬ ‫צריכים להעריך מחדש את התובי‬ ‫נות הקיימות לגבי מטרות הניהול ביחס‬ ‫ליכולות של סביבות הענן החדשות הללו”‪.‬‬ ‫לפני יותר משנה פרסמה גרטנר תוצאות‬ ‫סקר שבדק תכניות תקציביות וסדרי עדיפוי‬ ‫יות של ארגונים מ‪ 38-‬תעשיות שונות ב‪50-‬‬ ‫מדינות‪ .‬גרטנר כינתה את הסקר ‘סדר היום של‬ ‫סמנכ”לי טכנולוגיות מידע לשנ ת ‪ .’2011‬לד�ב‬ ‫רי מרק מק’דונלד‪ ,‬סמנכ”ל בגרטנר ומי שהוביל‬ ‫את המחקר‪“ ,‬מחשוב ענן ווירטואליזציה הן שתי‬ ‫הטכנולוגיות המובילות שנבחרו על ידי מנהלים‬ ‫שהשתתפו בסקר והן המתאימות ביותר למציאות‬ ‫התקציבית מכיוון שהן מציעות אותה רמת שירות‬ ‫בעלות נמוכה יותר”‪.‬‬ ‫גם בתחום האנרגיה מציגה מגמת המעבר של‬ ‫חברות למחשוב ענן חיסכון משמעותי ביחס לחי‬ ‫לופה של סביבת שרתים בניהול עצמי‪ .‬במרבית‬ ‫המקרים מתבססות ספקיות השירות על תשתיות‬ ‫וירטואליות משותפות למספר לקוחות‪ ,‬ובכך הן‬ ‫מצליחות להשיג את אותה רמת שירות‪ ,‬עם פחות‬ ‫שרתים פיזיים ופחות מכונות אחסון‪.‬‬

‫יש להבדיל בין שלושה‬ ‫מודלים ליישום‪.‬‬ ‫ענן ציבורי המספק‬ ‫למשתמש את‬ ‫השירותים דרך רשת‬ ‫תקשורת (אינטרנט או‬ ‫‪ VPN‬פרטי)‪ ,‬ענן פרטי‬ ‫המיושם בתוך חומת‬ ‫האש של ארגון ומאפשר‬ ‫לו שליטה מוחלטת‬ ‫על התשתית ואילו‬ ‫ענן היברידי משלב את‬ ‫היתרונות של הענן פרטי‬ ‫והענן ציבורי באמצעות‬ ‫חלוקת השירותים‬ ‫לסביבות השונות‬ ‫(חיצונית ופנימית)‬

‫אירוע החלטת האחסון החכמה‬

‫להתחיל ברגל ימין‪,‬‬ ‫לשמור על פשטות‪,‬‬ ‫לצמוח בחוכמה‪.‬‬

‫עדיין חוששות לאמץ שירותים אלה בענן הציבוי אותו על רכישה של חבילת תוכנה‪.‬‬ ‫רי‪ ,‬בשל סוגיות הקשורות למחשבה כי המידע נמי‬ ‫בישראל‪ ,‬אחת הספקיות הגדולות של מחשוב‬ ‫צא “במיקום מרוחק” ועד החשש מערפול בין תפי ענן היא חברת טריפל סי‪ .‬מצד אחד היא מספקת‬ ‫קיד אנשי התשתיות ואנשי התמיכה האפליקטיבית‪ .‬אינטגרציה של תשתיות מחשוב כולל מוצרי‬ ‫בנוסף לאלו‪ ,‬מנמ”רים וצוותי ה‪ IT-‬בחברות נלחצים חומרה ותוכנה של מירב יצרני המחשוב הגדולים‪,‬‬ ‫ענן פרטי וענן ציבורי‬ ‫בבואם לבחון את היעילות הכספית של עבודתם בהם ‪IBM, HP, Microsoft, EMC, NetApp, -‬‬ ‫כאשר מדברים על שירותי ענן יש להבדיל בין בהשוואה להעברת השירותים למיקור חוץ‪ ,‬עובדה ‪ ,Symantec‬ו‪ Lenovo-‬ומצד שני היא מספקת‬ ‫שירותי מחשוב ענן‪ .‬חברה נוספת היא ‪Clarizen‬‬ ‫שלושה מודלים ליישום‪ .‬ענן ציבורי המספק למי היכולה לייצר אופוזיציה לאימוץ הענן‪.‬‬ ‫הישראלית שפיתחה תוכנת מחשוב ענן (‪)SaaS‬‬ ‫שתמש את השירותים דרך רשת תקשורת חיצוי‬ ‫לניהול פרויקטים ומשימות מכל הסוגים‪ .‬מפיי‬ ‫נית (אינטרנט או ‪ VPN‬פרטי)‪ ,‬ענן פרטי המיושם הגדולים בפנים‬ ‫בתוך חומת האש של ארגון‪ ,‬מאפשר לו שליטה‬ ‫תוח תוכנה‪ ,‬דרך שיווק שמפו ועד הקמת גשרים‬ ‫מוחלטת על התשתית‪ ,‬ואילו ענן היברידי משלב אחת הסיבות לכך ששירותי הענן מצליחים בקי ומנהרות ולפני מספר חודשים היא השיקה את‬ ‫את היתרונות של הענן פרטי והענן ציבורי באמי נה מידה עולמי נובעת מהעובדה שכל ה”גדולים” התוכנה גם לסביבת ‪ iPhone‬ו‪.iPad-‬‬ ‫אין ספק כי השאלה אם לעבור‬ ‫צעות חלוקת השירותים לסביבות השוי‬ ‫לשירותי מחשוב ענן קשורה בחלקה‬ ‫נות (חיצונית ופנימית)‪ .‬מחקר חדש של‬ ‫בסביבה טכנולוגית‬ ‫לאופי הארגון ובחלקה למצבו הפינני‬ ‫‪ IDC‬שבוצע השנה ומומן על ידי חברת‬ ‫מתקדמת‪ ,‬אין הצדקה לאחזקת‬ ‫‪ ,VMwaree‬קובע כי בשנתיים הקר�ו‬ ‫סי‪ .‬בעוד חברות מסחריות עושות מעי‬ ‫תשתית מחשוב עצמאית‬ ‫בות המעבר לשירותי ענן יהווה מרכיב‬ ‫בר זה בגלל יתרונות הקשורים לאיי‬ ‫קריטי באסטרטגיית ה‪ IT-‬של אחת מכל‬ ‫כות סביבה‪ ,‬יעילות וחסכון כספי‪ ,‬חבי‬ ‫לאורך זמן‪ .‬את המשאבים הללו‬ ‫שלוש חברות גדולות באירופה והיקף‬ ‫רות ביטחוניות וממשלתיות הנותנות‬ ‫ולהקצות‬ ‫לחסוך‬ ‫ניתן‬ ‫ההשקעות בתחום זה צפוי לעמוד על‬ ‫דגש לאבטחת מידע‪ ,‬עלולת לטרפד‬ ‫למטרות אחרות‬ ‫‪ 18.8‬מיליארד דולר עד לשנת ‪2014‬‬ ‫מעבר זה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר לוקי‬ ‫חים בחשבון את הוצאות ניהול ה‪IT-‬‬ ‫באירופה‪ ,‬המזרח התיכון ואפריקה‪.‬‬ ‫הצלחת המעבר לשירותי ענן כאלטרנטיבה אמיי העולמיים כבר בעניין‪ .‬מי שצריך שרת לאתר כמו החשמל‪ ,‬מערכות אל‪-‬פסק‪ ,‬עידכוני חומרה‪,‬‬ ‫תית לאספקת שירות י ‪ IT‬מסורתיים‪ ,‬תוכל לה�ת אינטרנט יכול למצוא את מבוקשו אצל אמזון תוכנה‪ ,‬שירות ותחזוקה‪ ,‬פחת על מחשבים‪ ,‬שרי‬ ‫ממש רק אם ארגונים יתגברו על מספר מכשולים או אצל גו דדי‪ ,‬וגם מיקרוסופט הבינה שלא כל תים ותוכנות‪ ,‬ניתן להבין כי בסביבה טכנולוגית‬ ‫פסיכולוגיים וכאלו הקשורים למבנה כוח האדם‪ .‬אחד יכול לרכוש את חבילת ה”אופיס” והיא מציי מתקדמת‪ ,‬אין הצדקה לאחזקת תשתית עצמאית‬ ‫למרות העובדה שמרבית חברות הטכנולוגיה הצליי עה אותה בשישה דולרים למנוי חודשי במסגרת לאורך זמן‪ .‬את המשאבים הללו ניתן היה לחסוך‬ ‫חו להתגבר על מכשולים בתחום הענן הפרטי‪ ,‬רבות שירות ‪ ,365‬כאשר יותר ויותר עסקים מעדיפים ולהקצות למטרות אחרות‪ .‬‬

‫‪38‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫אירוע החלטת האחסון החכמה‬

‫להתחיל ברגל ימין‪,‬‬ ‫לשמור על פשטות‪,‬‬ ‫לצמוח בחוכמה‪.‬‬

‫החכמה‬ ‫החכמה‬ ‫האחסוןהאחסון‬ ‫החלטתהחלטת‬ ‫אירוע אירוע‬

‫ימין‪,‬ימין‪,‬‬ ‫ברגל‬ ‫ברגל‬ ‫להתחיל‬ ‫להתחיל‬ ‫פשטות‪,‬‬ ‫פשטות‪,‬‬ ‫על על‬ ‫לשמור‬ ‫לשמור‬ ‫בחוכמה‪.‬‬ ‫בחוכמה‪.‬‬ ‫לצמוח‬ ‫לצמוח‬

‫החלטות חכמות‬

‫מבוססות על‬

‫מבוססות על‬ ‫מבוססות על‬ ‫חכמות חכמות‬ ‫החלטותהחלטות‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪39‬‬

‫ראשי המו”פ של התעשיות הביטחוניות הגדולות בתחזית טכנולוגית לשנים הקרובות‬

‫אריה אגוזי‬

‫רובוטיקה‪ ,‬מזעור מכני ואלקטרוני‪ ,‬שיפור‬ ‫הרזולוציות של מערכות ראיה ו‪ GPS-‬מדויק‬ ‫ד”ר דני פרץ‪ ,‬התעשייה הצבאית‬

‫“‬

‫רובוטיקה‪ ,‬מזעור מכני ואלקי‬ ‫טרוני‪ ,‬שיפור הרזולוציות של‬ ‫מערכות ראיה‪ GPS ,‬מדויק‬ ‫יותר‪ ,‬תפוצה של שירותי איכון וסוי‬ ‫ללות שכמעט ולא צריך להטעין”‪ .‬על‬ ‫פי התחזית של ד”ר דני פרץ‪ ,‬סמנכ”ל‬ ‫המופ של התעשייה הצבאית‪ ,‬התעש‪,‬‬ ‫אלו המגמות שימשיכו להוביל את‬ ‫עולם הטכנולוגיה בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫“המגמה התהפכה”‪ ,‬אומר פרץ‪.‬‬ ‫“בעבר הטכנולוגיה האזרחית נגזרה‬ ‫מזו הצבאית‪ .‬כיום המצב הפוך‪ .‬בכל‬ ‫טלפון סלולרי יש יכולות מדהימות‬ ‫המבוססות בעיקר על מזעור מכני‬ ‫ואלקטרוני‪ .‬כל שנותר זה לקחת אוי‬ ‫תן ולעשות בהן שימוש לצרכים צבי‬ ‫איים”‪.‬‬

‫פרץ אומר עוד כי גם בתחום הרוי‬ ‫בוטיקה תהיה התפתחות עצומה‬ ‫שתוגבל רק על ידי החלטות אנוי‬ ‫שיות‪“ .‬כבר היום יכולים להציב רוי‬ ‫בוטים מסביב למתקנים רגישים שיי‬ ‫זהו גורם עוין ויחסלו אותו באמצי‬ ‫עות כלי נשק‪ .‬ההחלטה אם להפעיל‬ ‫את זה תלויה רק באדם”‪ .‬בעתיד הוא‬ ‫צופה כי יהיו “נחילים” של רובוטים‬ ‫שיתוכנתו לפעול בו זמנית לביצוע‬ ‫משימות שונות‪.‬‬ ‫מה ההתפתחות הצפוה בתחום‬ ‫הרזולוציה?‬ ‫“שיפור הרזולוציות של מערכות‬ ‫ראיה שונות‪ ,‬יציג התפתחות גדוי‬ ‫לה‪ ,‬בעיקר בזכות ההתקדמות בפיי‬ ‫תוח מערכות ראיית לילה לא מקורי‬

‫רות‪ .‬בעבר מערכות האינפרא‪ -‬אדום‬ ‫היו זקוקות ליחידות קירור שתפסו‬ ‫מקום והוסיפו משקל‪ .‬בשנים האחי‬ ‫רונות‪ ,‬פותחו מערכות רגישות לאור‬

‫נמוך שלא זקוקות ליחידות קירור וזה‪,‬‬ ‫אומר פרץ עוד ינוע קדימה להישגים‬ ‫מפתיעים‪.‬‬ ‫“בעתיד נתקשר עם הסביבה דרך‬

‫סייבר‪ ,‬לייזר‪ ,‬מזעור‪ ,‬רובוטיקה‪ ,‬ניווט‬ ‫ד”ר רוני פוטסמן‪ ,‬רפאל‬

‫“‬

‫אני חושב שכלם מבינים שיהיו‬ ‫השקעות עצומות בתחום הסייבר‬ ‫במהלך השנים הקרובות‪ .‬הסייבר‬ ‫ייתן את הטון‪ ,‬כי זו אחת השיטות היי‬ ‫עילות שיש לאויבנו למזער את היתרון‬ ‫הטכנולוגי שלנו”‪ ,‬אומר ד”ר רוני פוי‬ ‫טסמן‪ ,‬סמכ”ל המחקר והפיתוח של רפי‬ ‫אל‪“ .‬לוחמת הרשת משמעותה‪ ,‬מבחיי‬ ‫נתנו‪ ,‬גם לשים על רשת את הסנסורים‬ ‫שפזורים בשטח לצד מקבלי ההחלטות‬ ‫וה’אפקטורים’ (אמצעי הלחימה שיוצרים‬ ‫אפקט בשטח)”‪.‬‬ ‫פוטסמן התחיל את דרכו ברפאל‬ ‫כמהנדס צעיר‪ ,‬לאחר שירות בצה”ל‬ ‫כעתודאי (קצין אקדמאי)‪ .‬כיום הוא אחי‬ ‫ראי לתקציבי המחקר והפיתוח מהגדוי‬

‫‪40‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫לים ביותר של מערכת הביטחון‪ ,‬ממקוי‬ ‫רות עצמיים של רפאל וממקורות משי‬ ‫רד הביטחון‪.‬‬ ‫לדברי ד”ר פוטסמן‪ ,‬רפאל משקיעה‬ ‫את תקציבי המו”פ שלה בשורה ארוי‬ ‫כה של נושאים (כולל בפיתוחים לתחום‬ ‫האנרגיה הירוקה‪ ,‬שמבוססים על הסבת‬ ‫טכנולוגיה ביטחונית לאזרחיות)‪.‬‬ ‫“מעבר לסייבר‪ ,‬אני רוצה להי‬ ‫תייחס למגמה שהיא חשובה מאוד‬ ‫בעיניי‪ :‬מעבר של טכנולוגיות משימוי‬ ‫שים אזרחיים לצבאיים‪ .‬בעבר היה מקוי‬ ‫בל שטכנולגיות שפותחו בצבא עברו‬ ‫אחרי ‪ 10-20‬שנה לשימושים אזרחיים‪,‬‬ ‫בעידן הנוכחי אנו חוזים בתופעה הפוכה‪.‬‬ ‫“יש המון תחומים אזרחיים‪ -‬תקשורת‬

‫וניווט הם רק דוגמא ‪ -‬שבהם הטכנוי‬ ‫לוגיה האזרחית רצה בקצב גבוה ועובי‬ ‫רת ליישומים אזרחיים‪ .‬למגמה הזאת‬ ‫יש משמעויות מרחיקות לכת על התי‬ ‫עשייה”‪.‬‬ ‫מה לגבי ננו‪-‬טכנולוגיה? האם אתה‬ ‫רואה בה תחום שעומד בפני פריצת‬ ‫דרך?‬ ‫“בתחום הננו‪-‬טכנולוגיה לא תהיה‬ ‫פריצת דרך בטווח של השנים הקרובות‪,‬‬ ‫לדעתי‪ .‬אבל‪ ,‬הטכנולוגיה של חומרים‪,‬‬ ‫ככלל‪ ,‬התקדמה מאוד בשנים האחרוי‬ ‫נות‪ .‬כל נושא החומרים יתפתח בשנים‬ ‫הקרובות ‪ -‬למשל‪ ,‬פיתוח חומרים להי‬ ‫פחתת משקל‪ ,‬חומרים להסוואה או חומי‬ ‫רים לחיזוק‪ ,‬אפילו חומרים שמשנים את‬

‫עצמם במשך הזמן‪ -‬כל‬ ‫אלה טכנולוגיות לא‬ ‫דמיוניות”‪.‬‬ ‫ומה עוד?‬ ‫“נושא חשוב נוי‬ ‫סף קשור לאנרגיה‪,‬‬ ‫למשל קרני לייזר‪ ,‬אבל הנושא הכי‬ ‫חשוב‪ ,‬מבחינתי‪ ,‬שעומד להתפתח בשי‬ ‫נים הקרובות‪ ,‬זה המזעור‪ .‬למזעור יש‬ ‫כמה היבטים‪ :‬מדברים על הפחתת המי‬ ‫חיר וגם הקטנת הגודל‪ ,‬המשקל והנפח‪.‬‬ ‫באמצעות המזעור‪ ,‬אמצעים שונים יכוי‬ ‫לים למלא כיום פונקציות שעד עכשיו‬ ‫לא היו רלוונטיות ‪ -‬לדוגמא‪ ,‬במערי‬ ‫כת ’כיפת ברזל’ יש טכנולוגיה בכמות‬ ‫עצומה שנכנסת לתוך ראשו הקטן של‬

‫מערכות האיכון של הסלולרי‪ .‬אנשים יכי‬ ‫נסו לקניון גדול והמערכת שתהיה בסלוי‬ ‫לרי שלהם תתריע מתי הם עוברים ליד‬ ‫מקומות בהם יש מבצעי מכירות חמים‪.‬‬ ‫שירותי האיכון יקבלו דחיפה גדולה בגלל‬ ‫התחרות שתתפתח בין מערכות הלוויינים‬ ‫עליהן מבוססות מערכות האיכון העולי‬ ‫מיות‪ .‬האמריקנים היו הראשונים ששיגי‬ ‫רו לחלל לוויינים המשרתים רשת מיי‬ ‫קום עולמית (‪ ,)GPS‬אולם בקרוב צפויות‬ ‫להיכנס לפעילות גם רשת רוסית ‪ ,‬אירוי‬ ‫פאית וסינית‪ .‬התחרות בתחום הזה תגי‬ ‫דל וההבדלים יקבלו ביטוי בעיקר ברמת‬ ‫הדיוק שכל מערכת תספק‪.‬‬ ‫“פריצת דרך ממשית תהיה גם בתחום‬ ‫מקורות האנרגיה המזינות מערכות שוי‬ ‫נות‪ .‬סוללות ותאי דקל מכמה דגמים‬ ‫יעניקו לציוד אזרחי וצבאי יכולת פעוי‬ ‫לה לאורך זמן‪ .‬אני מהמר על התקדמות‬ ‫של ממש שתהווה מהפכה בתחום זה‪ .‬גם‬ ‫כאן יש זליגת טכנולוגיה בעיקר מהתחום‬ ‫האזרחי לצבאי‪ .‬צריך רק לראות כמה זמו‬ ‫מחזיקה סוללה של סמארטפון כדי להבין‬ ‫את המאמץ שמושקע בתחום‪ ,‬אבל ההפתי‬ ‫עות בתחום הזה עוד בדרך”‪ .‬‬

‫טיל היירוט‪.‬‬ ‫“המזעור נותן את הטון‪ .‬יש לו הרבה‬ ‫אספקטים של ייצור המוני‪ ,‬שמוריד מחיר‬ ‫עוד יותר‪ .‬זה משנה את פני התעשייה‪ ,‬גם‬ ‫הביטחונית‪.‬‬ ‫“נושא נוסף שהולך להתרחב בשנים‬ ‫הקרובות הוא הרובוטיקה‪ .‬תחום זה משי‬ ‫תלב היטב בנושא של הפחתת מספר נפי‬ ‫געים בקרב‪ ,‬שכן באמצעות רובוטים ניתן‬ ‫לבצע משימות מסוכנות או משעממות בשי‬ ‫דה הקרב‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר להציב רובוט בשי‬ ‫טח במקום להטמין מארב של חיילים במשך‬ ‫‪ 28‬שעות רצופות או יותר מכך‪.‬‬ ‫מגמה משמעותית נוספת היא התפתחות‬ ‫הניווט‪ ,‬שכן בתחום הזה הדרישות הולכות‬ ‫וגדלות והן בגלל צורכי ניווט בשטח הן‬ ‫בגלל הצורך בדיוק של מערכות אש‪ .‬הניי‬ ‫ווט‪ ,‬ביחד עם המזעור‪ ,‬יביא אותנו למקוי‬ ‫מות שהיו בבחינת חלום רטוב עד לתקופה‬ ‫האחרונה”‪ .‬‬

‫חומרים מרוכבים‪,‬‬ ‫הנעה חשמלית‬ ‫שלמה צח‪ ,‬תעשייה אווירית‬

‫ש‬

‫למה צח‪ ,‬ראש מינהל‬ ‫תכניות מתקדמות במפי‬ ‫על ההנדסה של התעשי‬ ‫ייה האווירית‪ ,‬אומר כי טכנולוגיות‬ ‫המיחשוב נמצאות בתהליך של שיי‬ ‫פור מתמיד‪.‬‬ ‫“היכולת שמתפתחת בקצב‬ ‫מהיר‪ ,‬תעבור את היכולת של‬ ‫המוח האנושי כבר ב‪ ,2020-‬תוך‬ ‫יצירת מערכות בעלות כושר החי‬ ‫לטה ואינטליגנציה טובות מאלה‬ ‫של המוח האנושי”‪.‬‬ ‫לדברי צח‪“ ,‬טכנולוגיית המזי‬ ‫עור ‪ -‬היכולת להקטין ולמזער‬ ‫רכיבים ‪ -‬היא גורם מרכזי‪ ,‬אשר‬ ‫מאפשר לפתח דור חדש של מוצי‬ ‫רים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ג’יירו של מערכת‬ ‫ניווט‪ ,‬שמשקלו היה בשנת ‪1953‬‬ ‫‪ 1300‬ק”ג‪ ,‬שקל ‪ 50‬שנה מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,2003‬גרם אחד בלבד‪:‬‬ ‫הקטנה של פי מיליון!‬ ‫“כבר כיום ניתן לפתח מח י‬ ‫שב המנהל ומפעיל מטוס גדול‬ ‫של ‪ 500‬נוסעים‪ ,‬אשר משקלו לא‬ ‫עולה על שבעה ק”ג‪ .‬מחשב כה קטן‬ ‫מאפשר הפעלה אוטונומית מלאה‬ ‫של המטוס”‪.‬‬ ‫שלמה צח אומר עוד כי “חומי‬ ‫רים חדשים‪ ,‬אשר התפתחותם החי‬ ‫לה לפני ‪-‬כ‪ 30-‬שנה‪ ,‬כוללים חו�מ‬ ‫רים מרוכבים (‪ )Composite‬מדור‬ ‫שלישי וחומרים פלסטיים ותרמו‪-‬‬ ‫פלסטיים המיוצרים בתהליכים‬ ‫חדשנים‪ .‬החומרים החדשים גורי‬ ‫מים למהפכה בתהליכי הפיתוח‬ ‫והייצור‪ ,‬בזכות הקטנה משמעוי‬ ‫תית של משקל והעלות של המעי‬ ‫רכות החדשות‪.‬‬ ‫“המזעור והשימוש בחומרים החי‬ ‫דשים מאפשרים הקטנה דרמטית‬ ‫של מספר החלקים המרכיבים את‬

‫המוצר‪ .‬כבר כיום מפותחים כלי‬ ‫רכב וכלי טיס בהם מספר החלי‬ ‫קים עומד על חמישה אחוזים בלבד‬ ‫לעומת העבר הלא רחוק”‪.‬‬ ‫מה לגבי תחום האלקטרוניקה?‬ ‫“האלקטרוניקה מתקדמת היום‬ ‫בקצב מהיר‪ ,‬תוך התבססות על‬ ‫טכנולוגיות המחשוב והמזעור‬ ‫החדשות ותוך שילוב טכנולוגיות‬

‫מתקדמות חדשניות של תקשורת‪,‬‬ ‫ניווט ותצורות הפעלה ובקרה‪.‬‬ ‫“אחד התחומים שמהווים‬ ‫נגזרת של התקדמות בנושאים‬ ‫אחרים הוא התחזוקה המתקדמת‬ ‫המאפשרת ‘בקרת שלמות’‬ ‫( ‪ )Health Monitoring‬בזמן‬ ‫אמיתי באופן רצוף של המבנה‪,‬‬ ‫המערכות‪ ,‬האלקטרוניקה כאשר‬ ‫התכנון הבסיסי היום של כל‬ ‫המרכיבים האלה מתוכנן מראש‬ ‫לתחזוקה מינמלית‪.‬‬ ‫“אנו צפויים לראות התקדמות‬ ‫רבה גם בתחום ההנעה החשמלית‪.‬‬ ‫דרישות ויעדי תנאי סביבה לצמי‬

‫צום פליטת גזים רעילים הנפלטים‬ ‫והקטנת הרעש מהנעת הבנזין הנוי‬ ‫כחית‪ ,‬יוצרים דחיפה לפיתוח של‬ ‫הנעה חשמלית בכלי רכב ובכלי‬ ‫טיס‪ .‬הנעה חשמלית תתבסס על‬ ‫הדור העתידי של מערכות הנעה‬ ‫וסוללות חשמליות בעלי יעילות‬ ‫גבוהה הנמצאות בפיתוח”‪.‬‬ ‫לדברי איש התעשייה האווירי‬

‫ית‪“ ,‬הטכנולוגיות המתקדמות יוי‬ ‫צרות קונספטים חדשים של תיי‬ ‫פעול‪ ,‬הכוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬יותר‬ ‫רובוטיקה‪ ,‬יותר הפעלה אוטונוי‬ ‫מית‪ ,‬קיצור תהליכים‪ ,‬מערכת ניי‬ ‫ווט ותקשורת משופרת‪.‬‬ ‫“כבר כיום התקשורת שולטת‬ ‫בכל התהליכים של קניה‪ ,‬טיול‪,‬‬ ‫חינוך‪ ,‬רפואה‪ ,‬וחברה‪.‬‬ ‫“שילוב של הטכנולוגיות החדי‬ ‫שות בפיתוח המוצרים והמערכות‬ ‫העתידיות צריך להתבסס על תהי‬ ‫ליכים מתאימים‪ ,‬אשר מתבססים‬ ‫על טכנולוגיות בשלות‪ ,‬שפותחו‬ ‫והודגמו בתנאים הנדרשים”‪ .‬‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪41‬‬

‫ראשי המו”פ של התעשיות הביטחוניות הגדולות בתחזית טכנולוגית לשנים הקרובות‬

‫אריה אגוזי‬

‫ננו טכנולוגיה‪ ,‬אנרגיה‪,‬‬ ‫הגנת הרשת‪ ,‬פוטוניקה‬ ‫חיים רוסו‪ ,‬אלביט מערכות‬

‫“‬

‫בשנים הבאות אנו צפויים לרי‬ ‫אות התפתחות גדולה בתחום‬ ‫הננו‪-‬טכנולוגיה‪ ,‬האנרגיה‪,‬‬ ‫הגנת הרשת והפוטוניקה”‪ ,‬אומר‬ ‫חיים רוסו‪ ,‬סמנכ”ל אלביט מערכות‬ ‫למצוינות הנדסית וטכנולוגית‪.‬‬ ‫“בארצות הברית לבדה משקיע‬ ‫הממשל מעל שני מיליארד דוי‬ ‫לר בשנה במחקרים אקדי‬ ‫מיים בתחום הננו‪-‬טכנולוי‬ ‫גיה‪ ,‬והשקעות נוספות נעי‬ ‫שות באקדמיה בכל העולם‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬המחקר האקי‬ ‫דמי יהפוך לטכנולוגיה ישוי‬ ‫מית כאשר חלק מהפיתוחים‬ ‫יכוונו לשוק האזרחי‪ ,‬ואחי‬ ‫רים ישמשו לישומים צבאיים‪.‬‬ ‫ישנם כבר כיום פיתוחים של‬ ‫חומרי ננו המאפשרים לקבל‬ ‫מעין יריעות פלסטיק‪ ,‬אשר‬ ‫כושר המיגון שלהן כנגד מטי‬ ‫ענים גבוה יותר מאשר לוחות‬ ‫פלדה כבדים‪.‬‬ ‫“ניתן לומר כי המבנה הני‬ ‫נו‪-‬מטרי יוצר מעין פיזיקה חדשה‪.‬‬ ‫ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום‬ ‫הננו ישליכו על מגוון תחומים‪ ,‬ובי‬ ‫נושא האנרגיה ניתן לצפות להתי‬ ‫פתחויות בכל הקשור לסוללות‪ .‬הן‬ ‫יהיו קטנות‪ ,‬גמישות‪ ,‬בעלות צפיי‬ ‫פות אנרגיה גבוהה וזמני טעינה‬ ‫מהירים יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬נעשה מאי‬ ‫מץ גדול להביא לשיפור יעילותם‬ ‫של תאים סולריים המשמשים ליציי‬ ‫רת אנרגיה חשמלית מקרינת השי‬ ‫מש‪ .‬מגמה זו תביא לצמצום ניכר‬ ‫בשימוש בחומרים מזהמים ליצירת‬ ‫החשמל‪.‬‬ ‫“התפתחות נוספת בתחום ה’ננו’‬ ‫קשורה לחומרי המבנה המוכרים‪,‬‬ ‫שיהפכו להיות חכמים‪Smart ,‬‬

‫‪42‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪ .Materials‬הטכנולוגיה תביא‬ ‫לפיתוחים של סנסורים מיניאטוריים‬ ‫המשולבים באופן אינטגרלי בתוך‬ ‫חומרים שונים‪ .‬למשל‪ ,‬מבנים לכלי‬ ‫טיס אשר יכללו סנסורים שידווחו‬ ‫בזמן אמת על התנהלות החומר‪ ,‬על‬ ‫פגמים שנוצרים ועל תהליכי התי‬ ‫עייפות של החומר”‪.‬‬

‫כון של מאות מליוני דולרים בשנה‪.‬‬ ‫התפתחות שלישית תהיה ניהול חכם‬ ‫של רשת החשמל‪.‬‬ ‫“הרשת החכמה ( ‪)Smart Grid‬‬ ‫נתפסת כיום כאמצעי הנכון לנהל‬ ‫את רשת החשמל העתידית‪ .‬הרשי‬ ‫תות הנוכחיות אינן מנצלות באופן‬ ‫חכם מקורות חדשים ואינן מווסתות‬

‫ומה לגבי תחום האנרגיה בכל־‬ ‫לותו?‬ ‫“הצורך בהקטנת הזיהום הסביי‬ ‫בתי‪ ,‬הקטנת עתודות הנפט בעולם‬ ‫והחשש משימוש בדלקים כנשק פוי‬ ‫ליטי‪ ,‬יעודדו מחקר בתחומים שונים‬ ‫הקשורים לאנרגיה‪ .‬אנו צפויים לחי‬ ‫זות בשלוש התפתחויות בכיוון זה‪.‬‬ ‫אחת תהיה שיפור יעילותם של אמי‬ ‫צעים ליצירת אנרגיות מתחדשות‬ ‫‪ .Renewable Energies‬השניה ‪-‬‬ ‫יצירת דלקים לרכבים ולמטוסים‬ ‫מחומרים ביולוגיים או מגז‪ .‬חיל‬ ‫האוויר האמריקאי עושה מאמצים‬ ‫גדולים בכיוון זה על מנת למצוא‬ ‫תחליף לדלק מטוסים מחומרים ביוי‬ ‫לוגיים‪ ,‬מהלך שצפוי להביא לחסי‬

‫עצמן בהתאם לצריכה האמיתית של‬ ‫הלקוח‪ .‬מערכת ניהול ממוחשבת‬ ‫שתקבל נתוני צריכה בזמן אמת‪,‬‬ ‫תאפשר להתאים את ייצור החשי‬ ‫מל למינימום הנדרש‪ .‬התפתחות זו‬ ‫תאפשר חסכון של עשרות אחוזים‬ ‫בשימוש באנרגיה חשמלית‪ .‬מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬תהפוך בזמן הקרוב לשחקן‬ ‫בשוק זה עם הקמתו של פיילוט לרי‬ ‫שת כזו על ידי חברת החשמל באזור‬ ‫בנימינה”‪.‬‬ ‫והגנת הרשת?‬ ‫“העתיד צופן בחובו גם טכנולוי‬ ‫גיה הקשורה להגנת רשתות מחשוב‪.‬‬ ‫ככל שהעולם הופך להיות ממוחשב‪,‬‬ ‫ויותר רשתות מחשב מנהלות חלי‬ ‫קים נכבדים של חיינו‪ ,‬כך גדלה‬

‫החשיפה שלנו להתקפות סייבר וגי‬ ‫דל הפיתוי של גורמים עויינים לני‬ ‫צל את הבטן הרכה הזו“‪ ,‬מזהיר רוי‬ ‫סו וצופה כי הטכנולוגיה תתפתח‬ ‫במספר כיוונים‪ .‬ראשית‪ ,‬יבנו מעי‬ ‫רכות שינטרו את מערכות התקי‬ ‫שורת והמחשוב כדי לזהות אנומי‬ ‫ליות ולהתריע על חשד לתקיפה‪.‬‬ ‫מעבר לכך יהיה צורך לפתח‬ ‫גם מערכות תומכות החלטה‬ ‫(‪ )DSS‬שיאפשרו התגוננות‬ ‫מתאימה‪ .‬מערכות אלו ינתי‬ ‫חו את האיומים וינקטו בצי‬ ‫עדים אשר יחסמו את התפי‬ ‫שטות ההתקפה כאשר במקי‬ ‫ביל תתאפשר המשך פעילות‬ ‫תקינה של הרשתות באזורים‬ ‫שלא נפגעו‪ .‬לדברי רוסו‪ ,‬ניי‬ ‫תן לצפות למאמץ טכנולוגי‬ ‫ארוך שנים בתחום הסייבר‬ ‫כאשר על כל מהלך התגוי‬ ‫ננות יפותחו טכניקות תקיי‬ ‫פה חדשות‪.‬‬ ‫ולמה פוטוניקה?‬ ‫“מרכיבי חישה אופטיים‪ ,‬מקורות‬ ‫אור למיניהם‪ ,‬סיבים להעברת אור‬ ‫ורכיבים המשמשים לעיבוד אותות‬ ‫הפוטוניקה‪ ,‬חודרים לכל התחומים‬ ‫בחיינו‪ .‬אנו מוצאים רכיבים אלו‬ ‫בעולם הרפואי‪ ,‬בעולם התקשורת‪,‬‬ ‫בתחום הבידור‪ ,‬בתחום התעשייתי‬ ‫וכמובן בביטחון‪ .‬ברפואה משתמי‬ ‫שים בפוטוניקה הן ככלי אבחון והן‬ ‫כאמצעי לביצוע ניתוחים וטיפולים‬ ‫קוסמטיים‪ .‬בתחום הצבאי‪ ,‬פירסמה‬ ‫לאחרונה אלביט מערכות הודעה על‬ ‫פיתוחה של מצלמה היפר ספקטרי‬ ‫לית המאפשרת גילוי חומרים ותוי‬ ‫פעות בשטח על סמך חתימת הצבע‬ ‫של המטרה‪ .‬צפוי עתיד גדול לתי‬ ‫חום הפוטוניקה בארץ ובעולם”‪ .‬‬

‫‪C MO S I MAGE SENSORS‬‬ ‫‪ON Semiconductor‬‬ ‫‪Tel. 09-9609113‬‬ ‫‪w w w.onsemi.com‬‬

‫אוקטובר‪-‬נובמבר ‪2011‬‬

‫‪43‬‬

‫רכיבים‬

‫מידד פריינטא‬

‫השמיים הם לא הגבול‬

‫חברות מלוד‪ ,‬ממשגב‪ ,‬מרחובות ומפתח תקוה מייצרות רכיבים ואמצעים לתעשיית‬ ‫הננו‪-‬לוויינים הפורחת‪ .‬סקירה מיוחדת של מידד פרינטא‬

‫ב‬

‫שנים האחרונות פורחת‬ ‫תעשיית הננו‪-‬לוויינים‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬מה שהחל‬ ‫לפני כעשור כתחביב‬ ‫באוניברסיטת ‪ Cal Poly ,‬הפך‬ ‫תוך זמן קצר למוצר החלל המוביל‬ ‫בעולם עם יותר ממאתיים וחמישים‬ ‫לוויינים המיועדים לשיגור בשלוש‬ ‫השנים הקרובות‪.‬‬ ‫למרות גודלם ומשקלם הקטן‪,‬‬ ‫ננו‪ -‬לוויינים הם לוויינים לכל דבר‬ ‫ועניין‪ ,‬והחומרים מהם הם עשויים‬ ‫נדרשים לעמוד בכל תקני החלל‪.‬‬ ‫חלקי המבנה של הננו‪-‬לוויינים‬ ‫מיועדים להדבקת תאי שמש וני‬ ‫דרשים לעמוד בדרישות מישו י‬ ‫ריות ואיכות שטח פנים‪ ,‬המחייבות‬ ‫מיומנות הנדסית גבוהה וייצור‬ ‫מדויק‪.‬‬ ‫סביבת החלל היא קשה ועוינת‪.‬‬ ‫מלבד קרינה ולחץ אפסי‪ ,‬שוררים‬ ‫בה תנאי טמפרטורה הנעים בין‬ ‫קור מקפיא לחום לוהט בתוך מספר‬ ‫דקות‪ .‬בנוסף‪ ,‬משימות הדורשות‬

‫‪ ‬מידד פריינטא‬ ‫‪44‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫נחיתה על כדור הארץ או נחיתה‬ ‫על כוכב לכת אחר‪ ,‬צריכות לקחת‬ ‫בחשבון את החיכוך הנוצר בכניסה‬ ‫לאטמוספירה אשר גורם לחום של‬ ‫מעל אלף מעלות צלזיוס וענני פלי‬ ‫זמה‪ .‬כזכור‪ ,‬הסיבה שהביאה למותם‬ ‫של שבעת האסטרונאוטים במעבוי‬ ‫רת הקולומביה וביניהם האסטרוי‬ ‫נאוט הישראלי הראשון אילן רמון‪,‬‬ ‫היה כשל שגרם להיפרדות לבני‬ ‫בידוד תרמיות מבטן המעבורת‬ ‫שיצרה חור במעטפת המגן דרכה‬ ‫זרם חום שהתיך את מבנה הפלי‬ ‫דה מבפנים‪.‬‬

‫ישראלים בחלל‬

‫פתרון ישראלי שאמור לתת מענה‬ ‫לבעיות מסוג זה מגיע מכיוונה של‬ ‫חברת סלאריס (‪ )Cellaris‬מאזור‬ ‫התעשיה משגב‪ ,‬שהוקמה כחברת‬ ‫חממה של הטכניון על ידי פרופ’‬ ‫גדעון גרדר‪ ,‬מומחה להנדסה כיי‬ ‫מית בטכניון ומומחה עולמי בחומי‬ ‫רים קראמיים וקצף קראמי‪ .‬החברה‬ ‫מייצרת בועות קראמיות מיוחדות‬ ‫הנקראות ‪ Lite-Cell‬ולהן תכונות‬ ‫מיוחדות כגון עמידות לטמפרטוי‬ ‫רה של עד ‪ 1700‬מעלות צלזיוס‪,‬‬ ‫צפיפות נמוכה במיוחד של ‪ 0.45‬עד‬ ‫‪ 0.75‬גרם לסמ”ק ויכולת הקצפה‬ ‫משולבת של מתכות כגון אלומיי‬ ‫ניום‪ ,‬מגנזיום ואף סיליקון‪.‬‬ ‫החברה טרם שילבה את מוצריה‬ ‫בתעשיית החלל‪ ,‬שכן לא ידעה‬ ‫שיש ביקוש רב למוצרים דומים‬ ‫אצל יצרני רכבי חלל‪ ,‬לוויינים‬ ‫וגשושי מחקר‪ .‬לאחרונה‪ ,‬החלה‬ ‫פעילות ראשונית למציאת מיי‬ ‫מון למחקר הנועד לבחון אפשרות‬ ‫לארוז את בועות הקצף המיוחדות‬ ‫במארז שיתאים לרכבי חלל שמי‬

‫טרתם לחזור לכדור הארץ כמו‬ ‫רכב האספקה ‪ Dragon‬של חברת‬ ‫‪ .SpaceXX‬על פניו‪ ,‬נראה שיש פ�ו‬ ‫טנציאל להתאמת ההמצאה לסביבה‬ ‫חללית ושהיא תתרום משמעותית‬ ‫למיגון רכבי חלל לסוגיהם בשנים‬ ‫הבאות‪.‬‬ ‫חברה שכבר מייצרות חלקי מבנה‬ ‫לננו‪ -‬לוויינים היא חברת רותם עיי‬ ‫בוד שבבי‪ ,‬מאזור התעשייה טלרד‬ ‫בלוד‪ ,‬אשר בעתיד מתכננת להרי‬ ‫חיב את ייצור החלל לשלה גם למ�ב‬ ‫נים שלמים ולהרכבות‪.‬‬

‫טבעות החלקה‬ ‫ללווייני תקשורת‬

‫אחת מיצרניות מערכות חשמל ללי‬ ‫וויינים מהגדולות בעולם‪ ,‬הביעה‬ ‫לאחרונה עניין רב בפיתוח ישראלי‬ ‫לסביבת החלל בדמות טבעות החלי‬ ‫קה לזרמים גבוהים מבית היוצר של‬ ‫חברת מכאנו‪-‬דין‪ ,‬המתמחה בעיבוד‬ ‫שבבי ברמת גימור תעופתי‪ ,‬הרכבות‬ ‫מכניות ואלקטרו‪-‬מכניות‪ .‬לאחרוי‬ ‫נה‪ ,‬הצליח צוות הפיתוח של החברה‬ ‫לייצר טבעות החלקה (‪)Slip Rings‬‬ ‫על משט ח ‪ PCB‬עם מגעי זהב ה�מ‬ ‫אפשרות העברת זרמים גבוהים ומיי‬ ‫דע דיגיטלי ללא כל צורך בחומרי‬ ‫סיכה ושימון‪.‬‬ ‫המוצר‪ ,‬שהוא פטנט רשום‪ ,‬יוצר‬ ‫במקור לתעשיית הרק”מ אבל‬ ‫מתאים גם לשימוש בלווייני תקשוי‬ ‫רת גדולים‪ ,‬בהם הפאנלים הסולאי‬ ‫ריים עוקבים אחרי השמש‪ .‬פאנלים‬ ‫אלו משתמשים בטבעות החלקה להי‬ ‫עברת זרמים גבוהים של עשרות ואף‬ ‫מאות אמפרים הישר למערכת החשי‬ ‫מל שבתוך הלוויין‪ .‬שיקולי התכנון‬ ‫לקחו בחשבון פרמטרים כמו מספר‬ ‫טבעות וערוצים מועט‪ ,‬אותות בתדר‬

‫נמוך‪ ,‬אותות זרם ע ד ‪ 100‬אמפר ו�ת‬ ‫נאי סביבה קיצוניים (וואקום‪ ,‬חום‪,‬‬ ‫קור וקרינת חלל)‪.‬‬ ‫הרעיון מאחורי הפטנט הוא ליי‬ ‫צור מערכת טבעות בעלות חיכוך‬ ‫זניח במטרה להקטין את איבוד האני‬ ‫רגיה בזמן תנועה ולמנוע אבק שחיי‬ ‫קה‪ .‬התכנון מבוסס על מסבי החלי‬ ‫קה ומנצל את יתרונות המסבים‪ ,‬כמו‬ ‫עבודה בחיכוך נמוך‪ ,‬סיבולת גבוהה‬ ‫ומינימום שחיקה‪ .‬התכנון שביצעה‬ ‫מחלקת הפיתוח להבדיל ממיסבים‪,‬‬ ‫אינו דורש שימון וכולל מנגנון השוי‬ ‫מר על רציפות מגע קבועה‪ .‬התכנון‬ ‫והייצור של טבעות ההחלקה מתבי‬ ‫צע בטכנולוגיה פלנרית‪ ,‬גלילית או‬ ‫רב שכבתית‪ .‬הפעילות כוללת פיי‬ ‫תוח‪ ,‬בניית מבדקים ייעודיים‪ ,‬ייצור‬ ‫והרכבה ומלווה במערך אימות פיי‬ ‫תוח המבצע בדיקות סביבה ובדיי‬ ‫קות מפרט‪.‬‬

‫מדפסת תאים‬ ‫סולאריים ללוויינים‬

‫בכל לוויין הנבנה היום‪ ,‬בכל רכב חלל‬ ‫או מעבורת‪ ,‬משולבים תאים סולאי‬ ‫ריים לקליטת אנרגיית השמש‪ .‬תאים‬ ‫אלו מאפשרים להמיר את אנרגיית‬ ‫השמש הזמינה לאנרגיה חשמלית‬ ‫לטובת משימות שונות כגון צילום‪,‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬בקרה תרמית‪ ,‬ואספקת‬ ‫חשמל לרכיבי המחשוב‪ .‬בראשית‬ ‫שנות השישים היו תאים אלו עשויים‬ ‫סיליקון ופחות מ‪ 15-‬אחוז משטף‬ ‫האנרגיה הנקלט מהשמש היה הופך‬ ‫לחשמל‪ .‬בטכנולוגיה של ימינו‪ ,‬תאים‬ ‫אלו עשויים מתרכובת גליום וארי‬ ‫סן( (‪ )GaAs‬ומורכבים בחיבור מש�ו‬ ‫לש של צמתים (‪)Triple Junction‬‬ ‫אשר מאפשרים נצילות של ‪ 30‬אחוז‬ ‫משטף אנרגיית השמש‪ .‬פי שניים‬

‫יותר מתאים מבוססי סיליקון‪.‬‬ ‫כדי להתאים אותם לתנאי הסביי‬ ‫בה הקשים בחלל‪ ,‬מודבקים התאים‬ ‫בעזרת דבק חללי מיוחד למשטחים‬ ‫בעלי מישוריות גבוהה ומכוסים‬ ‫בזכוכית מיוחדת העומדת בשינויי‬ ‫טמפרטורה קיצוניים‪ .‬תהליך הייצור‬ ‫של תאים אלו יקר‪ ,‬מסובך ומבוסס‬ ‫על דיוקים גבוהים ומיומנות רבה‪.‬‬ ‫אחת הדרכים לפשט ולהוזיל את‬ ‫הליך הייצור הוא מעבר לשימוש‬ ‫במדפסת שפיתחה חברת ‪Xjetsolar‬‬ ‫הישראלית מפארק המדע ברחובות‪.‬‬ ‫המדפסת יודעת להדפיס מתכות‬

‫בדיוק רב ובמהירות גבוהה של ‪50‬‬ ‫סנטימטרים לשניה‪ .‬בעזרת מדפסת‬ ‫זו מפיקים היום יצרני תאי שמש‪,‬‬ ‫תאים מודפסים באיכות גבוהה המאי‬ ‫פשרים ניצול יעיל יותר של השטח‬ ‫ושל שטף השמש ההופך לחשמל זמין‪.‬‬ ‫בעזרת מחקר ותקציבים מתאימים‬ ‫אפשר יהיה להתאים מוצר זה להדי‬ ‫פסת תאים סולאריים על חלקי מבנה‪,‬‬ ‫מהלך שיאפשר הפחתת משקל והוזי‬ ‫לת עלויות של יצור לוויינים‪ .‬יתרון‬ ‫נוסף של מדפסת זו יכול לבוא לידי‬ ‫ביטוי בהדפסת חלקים גמישים בתהי‬ ‫ליך הייצור של פאנלים נגללים גדוי‬

‫לים שיספקו חשמל נקי בהספק של‬ ‫עשרות ומאות קילווטים‪.‬‬ ‫“תעשיית החלל איננה רק‬ ‫ייצור לוויינים ומשגרים‪ .‬בניגוד‬ ‫לדעה הרווחת‪ ,‬אנו צורכים תשי‬ ‫תיות הקשורות לחלל בכל יום‪ .‬החל‬ ‫מציוד תקשורת‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬אינטי‬ ‫רנט‪ ,‬מסופים חכמים (דוגמת תחי‬ ‫נות הלוטו או קופות החולים) ועד‬ ‫לווייני הצילום המשמשים כל אחד‬ ‫מאיתנו באפליקציות מפות‪ ,‬ובישומי‬ ‫ניווט כמו ‪ ,”GPS‬אומר מנכ”ל חברת‬ ‫‪ SPACECIALIST‬ששם לו למטרה‬ ‫לקדם את תעשיית החלל האזרחי ביי‬

‫שראל‪ .‬מדובר על תעשייה עולמית‬ ‫המגלגלת מיליארדי דולרים בשנה‬ ‫שאינה מושפעת כמעט ממשברים‬ ‫כלכליים ובניגוד לדעה הרווחת‪ ,‬היא‬ ‫מורכבת בעיקר מחברות קטנות וביי‬ ‫נוניות‪ .‬ישראל בפנים‪ .‬‬ ‫מידד פריינטא הוא מנכ”ל‬ ‫‪ ,SPACECIALIST‬ויחד עם אשתו‬ ‫מאיה‪ ,‬שגם היא מהנדסת חלל‪,‬‬ ‫הקימו את הסטארטאפ החללי‬ ‫הישראלי הראשון‪ .‬החברה‬ ‫פועלת רבות גם בתחום החינוכי‬ ‫ומקדמת את נושאי החלל‬ ‫בבתי ספר תיכוניים‪ ,‬במכללות‬ ‫ובאוניברסיטאות‬

‫‪Backplanes‬‬ ‫‪VITA 41.x Backplanes‬‬ ‫‪Switch Fabric Backplanes‬‬

‫‪www.comtel.co.il sales@comtel.co.il 09-7677240‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪45‬‬

‫רכיבים‬

‫עמי רוחקס דומבה‬ ‫צילום‪Xilinx :‬‬

‫“אנחנו מפתחים מוצרים‬ ‫גם לשוק האזרחי“‬ ‫חברת זיילינקס מזוהה עם תעשיות החלל והביטחון‪.‬‬ ‫קו מוצרים חדש מתמקד במיזעור‬

‫א‬

‫ת הנקה קרקלס‪ ,‬מנהלת‬ ‫השיווק העולמית של‬ ‫חברת זיילינקס לתחום‬ ‫הצבא והחלל‪ ,‬פגשתי‬ ‫באחד מבתי הקפה ברמת גן לשיי‬ ‫חה על רכיבים‪ ,‬טילים ומה שביי‬ ‫ניהם‪ .‬בין האספרסו שלי לקפה עם‬ ‫חלב שלה‪ ,‬הצליחה קרקלס להסביר‬ ‫לי מדוע הקשר של החברה לתושי‬ ‫בי עוטף עזה והדרום הוא יותר חזק‬ ‫ממה שחושבים‪ :‬קצת מפתיע‪ ,‬אבל‬ ‫הכל בגלל “כיפת ברזל”‪.‬‬

‫‪ 28‬ננומטר ‪IN‬‬ ‫למי שלא מכיר‪ ,‬חברת זיילינקס‬ ‫(‪ )Xilinx‬מייצרת כבר ‪ 20‬שנה פ�ת‬

‫“אם אתה מפתח טילים סביר‬ ‫להניח שתבחן את ה‪ Virtex -‬וה‬ ‫‪ .Kintex‬אם אתה מפתח מערכות‬ ‫מחשוב עתירות ביצועים ( ‪)HPC‬‬ ‫סביר שתבחן את ה‪ Virtex -‬ואם‬ ‫אתה מפתח מערכות תקשורת רדיו‬ ‫צבאיות אתה תבחן את ‪,”Artix‬‬ ‫אומרת קרקלס‪.‬‬ ‫היתרון במוצרים של זיילינקס‪,‬‬ ‫כפי שמציגה זאת קרקלס‪ ,‬טמון‬ ‫בעובדה שהם מקצרים זמני פיתוח‪.‬‬ ‫סביבת הפיתוח‪ ,‬משלבת לוחות פיי‬ ‫תוח וכלי פיתוח כגון ‪ISE Design :‬‬ ‫‪ Suite, PlanAhead‬ועוד‪ ,‬ליבות‬ ‫‪ ,IP‬תכנוני ייחוס ותמיכת ‪FPGA‬‬ ‫‪ ,Mezzanine Card‬כך שהלקוחות‬

‫נות עמידות לקרינה (‪Radiation-‬‬ ‫‪ )Hardened‬ושיבושים של אירוע‬ ‫יחיד (‪ )SEU‬המותאמים ליישומים‬ ‫כמו רכבי חלל‪ ,‬גששים ולוויינים‬ ‫ומסתבר שגם ליישומים בתחום התי‬ ‫קשורת‪“ .‬לאחר שהשקנו את המוצי‬ ‫רים לתחום החלל‪ ,‬באו אלינו חברות‬ ‫תקשורת גדולות בארה”ב ואמ י‬ ‫רו לנו‪‘ :‬תשמעו‪ ,‬מה שקורה בחלל‬ ‫שלוש פעמים ביום קורה בארץ פעם‬ ‫בשלושים שנה‪ .‬אבל אם זה קורה‪,‬‬ ‫כל הרשתות שלנו יפסיקו לעבוד‬ ‫ואנחנו נישאר בלי עבודה’‪ .‬הם כבר‬ ‫מבקשים רכיבים מתאימים לחלל”‪,‬‬ ‫מגלה קרקלס‪ .‬לא רק תחום התקשוי‬ ‫רת עושה שימוש ברכיבי החלל‪ ,‬גם‬

‫לדברי הנקה קרקלס‪ ,‬מוצרי החברה מותקנים לא רק בתוך‬ ‫“כיפת ברזל“ ותחמושת טילים‪ ,‬אלא גם במערכות ‪ ,ISR‬לוחמה‬ ‫אלקטרונית‪ ,‬מחשבי על וגששי חלל‪ .‬אחד התחומים אליהם‬ ‫מכוונת החברה גם בעתיד הוא פיתוח מוצרים לכלים בלתי‬ ‫מאויישים באוויר‪ ,‬בים וביבשה‪.‬‬ ‫רונות מתכנתים לרכיבים דיגיטליים‬ ‫(‪ )FPGA‬עבור תעשיות צבאיות ו�ב‬ ‫עשור האחרון גם עבור תעשיות חלל‬ ‫בכל העולם‪ .‬היא גם הייתה הראשוי‬ ‫נה להשיק בתחילת חודש פברואר‬ ‫האחרון את ‪-‬ה‪ FPGAs-‬בטכנול�ו‬ ‫גיי ת ‪ 28‬ננומטר‪ ,‬במסגרת קו המו�צ‬ ‫רים של סדרה ‪ ,7‬הכולל שלוש רמות‬ ‫מחיר וביצועים‪ Artix, Kintex :‬ו‪-‬‬ ‫‪.Virtex‬‬

‫‪46‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫יוכלו להאיץ את קצב ההתקדמות‪.‬‬ ‫“הנה הסיליקון‪ ,‬הנה התוכנה והנה‬ ‫הקופסא – תתחילו לתכנת”‪.‬‬

‫מוצרים שעובדים‬ ‫גם בחלל‬ ‫ביולי בשנה שעברה יצאה החברה‬ ‫עם קו מוצרים פורץ דרך לתחום‬ ‫החלל תחת המותג ‪Space-grade‬‬ ‫‪ Virtex-5QV FPGAA‬עם תכ�ו‬

‫תעשיות כלי הטיס הבלתי מאוישים‪,‬‬ ‫הכטב”מים‪ ,‬מגלות עניין ברכיבים‬ ‫אלו עבור כלי טיס הפועלים במרי‬ ‫חקים ארוכים ובגובה רב‪ ,‬וחשופים‬ ‫יותר להשפעות קרינה‪.‬‬

‫שם המשחק‪ :‬מזעור‬ ‫לצד רכיבי ה‪ ,FPGA -‬השיקה‬ ‫זיילינקס פלטפורמת עיבוד מורחבת‬ ‫בשם ‪ ,Zynq™-7000 EPP‬שבפעם‬

‫הראשונה מציעה למפתחים רמות‬ ‫ביצועים וצריכת הספק של ‪,ASIC‬‬ ‫גמישות של ‪ FPGA‬ויכולת תכנות‬ ‫של מיקרו‪-‬מעבד‪.‬‬ ‫“זו הפעם הראשונה‪ ,‬שאנו משי‬ ‫לבים מיקרו מעבדים עם ‪FPGA‬‬ ‫סדרה ‪ 7‬בארכיטקטורת ‪ 28‬ננומטר‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬אתה מקבל התקן אחד עם‬ ‫שלושה רכיבים בפנים‪ ,‬שני מעבדים‬ ‫ו‪-‬ה‪ .FPGA-‬המחיר יותר נמוך‪ ,‬צר�י‬ ‫כת החשמל נמוכה יותר ויש יותר‬ ‫מקום‪ .‬בפלטפורמה זו‪ ,‬ה‪FPGA -‬‬ ‫מרכז אליו יכולות של רכיבים אחי‬ ‫רים ומאפשר האחדה שלהם וביחד‬ ‫עם המעבדים מאפשר לתעשייה‬ ‫למזער את היישומים”‪ ,‬אומרת קרי‬ ‫קלס‪.‬‬ ‫הפלטפורמה החדשה זמינה כבר‬ ‫מחודש אוקטוב ר ‪ 2010‬בצורת ס�י‬ ‫ליקון אצל לקוחות מסויימים ומשי‬ ‫לבת מערכת עיבוד מרובת ליבות‬ ‫סטנדרטית מסוג ‪Cortex™-A9‬‬ ‫‪ ™MPCore‬של ‪ ARM‬יחד עם‬ ‫ארכיטקטורת לוגיקה מתכנתת‬ ‫ומדרגית ‪ 28‬ננומטר של זיילינקס‪.‬‬ ‫היא תומכת בפיתוח מקביל של תוי‬ ‫כנה עבור מערכות המבוססות על‬ ‫מעבד ה‪ Cortex-A9-‬כפול הליבה‬ ‫ושל התקנים היקפיים ומאיצים בהי‬ ‫תאמה מיוחדת בלוגיקה המתכנתת‪.‬‬ ‫במהלך הראיון שמה קרקלס דגש‬ ‫על אחת המגמות המעניינות ביותר‬ ‫שקורות בין כותלי חברת זיילינקס‪:‬‬ ‫העובדה שהטכנולוגיה מאבדת את‬ ‫הזיהוי הסקטוריאלי‪ .‬באותה מידה‬

‫שחברות תקשורת עושות שימוש‬ ‫בטכנולוגיה שבמקור פותחה עבור‬ ‫יישומי חלל‪ ,‬כך יש גידול רב בדריי‬ ‫שה למערכו ת ‪ ,HPC‬גם בתחום ה�ב‬ ‫נקאות ובחברות אנרגיה (נפט וגז)‬ ‫ולא רק בגופים ביטחוניים‪.‬‬ ‫“למרות שאנו מבוססים בתחום‬ ‫הצבאי והחלל‪ ,‬אנו מפתחים מוצי‬ ‫רים גם עבור תחומים אחרים כמו‬ ‫שוק הרכב‪ ,‬הוידאו‪ ,‬השידור‪ ,‬הצי‬ ‫ריכה והתעשייה‪ .‬כל שנתיים אנו‬ ‫מפתחים טכנולוגיה חדשה כאשר‬ ‫קיים שיתוף מידע בין צוותי הפיתוח‬ ‫שלנו ללקוחות‪ .‬הם אומרים לנו מה‬ ‫הדרישות שלהם ואנחנו משתדלים‬

‫להתאים את המוצרים‪ .‬ניתן לומר‬ ‫כי אנו רואים הרבה מהטכנולוגיות‬ ‫המפותחות בעולם הצבאי מוטמעות‬ ‫בחברות בשוק המסחרי”‪.‬‬

‫כלים בלתי מאוישים‬ ‫מוצרי החברה מותקנים לא רק בתוך‬ ‫“כיפת ברזל” ובתחמושת טילים‪,‬‬ ‫אלא גם במערכו ת ‪ ,ISR‬לוחמה א�ל‬ ‫קטרונית‪ ,‬מחשבי על וגששי חלל‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אומרת קרקלס‪ ,‬כי אחד התי‬ ‫חומים המתפתחים אליהם מכוונת‬ ‫החברה גם בעתיד הוא פיתוח מוצי‬ ‫רים לכלים בלתי מאוישים באוויר‪,‬‬ ‫בים וביבשה‪.‬‬

‫“אנו רואים גידול משמעותי‬ ‫בשימוש במוצרים שלנו בתעשיית‬ ‫התעופה בכלים בלתי מאוישים‬ ‫וישראל תמיד הייתה בחזית הפיי‬ ‫תוח של התחום‪ .‬במקום לבנות מטוס‬ ‫אחד אפשר לבנות באותו מחיר כמה‬ ‫עשרות כטב”מים‪ ,‬שיכולים להישאר‬ ‫יותר זמן באוויר ומוציאים מהמי‬ ‫שוואה את הסיכון האנושי‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫אפשר לקחת את הבלתי מאויש‬ ‫למגוון רחב יותר של יישומים כמו‬ ‫רובוטים או ספינות‪ .‬ה‪FPGA -‬‬ ‫הופכים את הכלים הללו ליותר‬ ‫מדויקים‪ .‬היתרון במוצר שלנו טמון‬ ‫בכך שאתה קונה יחידה גנרית ומי‬

‫תאים אותה לצרכים הייחודים של‬ ‫היישום”‪.‬‬ ‫קרקלס אמנם לא הרחיבה בנושא‬ ‫“כיפת ברזל”‪ ,‬אבל‪ ,‬לדבריה‪ ,‬במזרח‬ ‫התיכון החברה עובדת רק עם התעי‬ ‫שייה בישראל‪ ,‬עמה יש לה קשרים‬ ‫מצויינים‪“ .‬מרבית הפעילות שלנו‬ ‫מרוכזת בצפון אמריקה‪ ,‬באירופה‬ ‫ובישראל‪ .‬בהודו ויפן יש לנו מרכזי‬ ‫פיתוח משניים בתחום החלל בלבד‪.‬‬ ‫צריך לזכור שאנחנו חברה אמריי‬ ‫קאית וככזו פועלים תחת רגולי‬ ‫ציית ‪ ITAR‬בתחום החלל‪ ,‬ובשאר‬ ‫המקרים אנחנו צריכים להיזהר עם‬ ‫מי לעבוד”‪ .‬‬

‫‪Backplanes‬‬ ‫‪Custom VPX Backplanes‬‬ ‫)‪VITA 46.x & VITA 67 (RF‬‬

‫‪www.comtel.co.il sales@comtel.co.il 09-7677240‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪47‬‬

‫תוכנה‬

‫רונן גבאי‬

‫תשכחו מ‪Windows Server 2008 R2 -‬‬ ‫רונן גבאי בסקירה מיוחדת ואופטימית על מערכת ההפעלה‬ ‫החדשה לשרתים של מיקרוסופט ‪Windows Server 8 -‬‬

‫ל‬

‫אחרונה‪ ,‬חזרתי ממסע להכרת‬ ‫החידושים הטכנולוגיים שצי‬ ‫פויים במערכת ההפעלה לשי‬ ‫רתים מבית מיקרוסופט‪Windows ,‬‬ ‫‪.Server 8‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬המערכת החדשה באה‬ ‫לכפר על כל העוולות‪ ,‬שנעשו אי‬ ‫פעם במערכות ההפעלה לשרתים‬ ‫מתוצרת החברה‪ .‬גרסה זו מהווה שיי‬ ‫נוי משמעותי( (‪ )Major version‬מ�ה‬ ‫גרסה הקודמת ‪Windows, Server‬‬ ‫‪ 2008 R22‬המשמשת עד היום כמ�ו‬ ‫צר הדגל של החברה בתחום השרי‬ ‫תים‪ .‬ואם מישהו התאכזב מיכולת זו‬ ‫או אחרת ב‪ ,R2 2008-‬מובטח לו כי‬ ‫כמעט כל כפתור או תכונה נמתחו עד‬ ‫הקצה‪ ,‬התחזקו והותאמו לעתיד בגי‬ ‫רסה ‪.8‬‬ ‫הפלטפורמה החדשה מעוצבת בסי‬ ‫גנון קוביות (מטרו)‪ ,‬והיא יצרה אצלי‬ ‫את הרושם‪ ,‬שמישהו במיקרוסופט‬ ‫החליט לשחרר את הרסן‪ ,‬להשתוי‬ ‫לל ולייצר סביבה חזקה יותר ומשי‬ ‫מעותית מקודמותיה‪ .‬כל הטכנולוי‬ ‫גיות החדשות מגיעות עם יכולות‬ ‫שליטה וניהול מרכזיות המתאימות‬ ‫לדרישות השוק ועם צאת הפלטפורי‬ ‫מה החדשה‪ ,‬מבטיחה מיקרוסופט לפי‬ ‫חות ‪ 300‬תכונות חדשות שלא נראו‬ ‫בגרסאות השרת הקודמות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הצהירה החברה כי גרסה זו תתאים‬ ‫לארגונים קטנים כגדולים‪ ,‬ותאפשר‬ ‫להפוך תהליכים מורכבים לפשוטים‬ ‫וממוכנים‪.‬‬

‫‪?Microsoft Active Directory‬‬

‫שרתי ‪ ,Core‬שאינם בעלי ממשק‬ ‫גרפי‪ ,‬כבר הכרנו בגרסת ‪,2008‬‬ ‫ואולם גרסאות מוקשחות אלו‬ ‫עוררו בי לא פעם את הרצון לפרמט‬ ‫את השרת‪ .‬בגרסה ‪ ,8‬לעומת זאת‪,‬‬

‫למי שציפה כאן לשינוי דרמטי‬ ‫כדוגמת החזקת מספר ‪Domains‬‬ ‫על שר ת ‪ DC‬אחד או שינוי מ�ש‬ ‫מעותי במבנה בסיס הנתונים ומעי‬ ‫בר ל ‪ ,SQL‬צפויה אכזבה‪ .‬הפיתוח‬ ‫בתחום זה התמקד בשלושה היבטים‬ ‫עיקריים החשובים למיקרוסופט‬

‫פשוט וזול‬

‫‪48‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪ Windows 8 Developer Preview – A Start Screen‬‬

‫נמצא פתרון שיאפשר להתקין שרת‬ ‫‪ Core‬מבלי לאבד את היכולת‬ ‫להגדיר אותו‪ .‬מדובר על תכונה‬ ‫פשוטה המאפשרת הדלקה וכיבוי‬ ‫של הממשק הגרפי‪ ,‬כך שלפני‬ ‫שאתם עומדים לכתוב מאות שרות‬ ‫קוד‪ ,‬תוכלו להדליק את הממשק‬ ‫ולסגור עניין בקלות‪ .‬תכונה נוספת‬ ‫שעשתה שינוי גדול בגרסה החדשה‬ ‫היא הוירטואליזציה‪ ,‬שתאפשר לבצע‬ ‫בשרת שכפולים של ‪ VM‬בצורה חיה‬ ‫ואוטומטית‪ ,‬ללא דרישה לחומרה‬ ‫מיוחדת או השקעה של מיליון דולר‪.‬‬ ‫הכל פשוט‪ ,‬חזק‪ ,‬שריד‪ ,‬זול ועובד‬ ‫כמו שעון‪.‬‬ ‫ומה חדש בשרותי הספרייה –‬

‫ולמרבית הלקוחות והם האפשרות‬ ‫לפריסה והטמעה פשוטה‪ ,‬תמיכה‬ ‫בוירטואליזציה מיידית העובדת‬ ‫"מבטן" ללא התפשרות על אבטחה‪,‬‬ ‫וניהול פשוט‪ ,‬נוח ויעיל‪.‬‬

‫מעבר לסביבה‬ ‫וירטואלית‬

‫אחת הבעיות העולות במעבר לסביבת‬ ‫‪ AD‬וירטואלית הינה הקלות בה שרת‬ ‫עשוי “לצאת מאיפוס”‪ .‬סביבה דינמית‬ ‫זו מאפשרת לשחזר‪ ,‬להחליף‪ ,‬להזיז‬ ‫ולהקפיץ שרתים בלחיצת כפתור‪,‬‬ ‫ולכן יכולה לגרום לבעיות בסנכרון‬ ‫האובייקטים‪ .‬כדי להתמודד עם‬ ‫אתגר זה‪ ,‬ערכה מיקרוסופט שינויים‬ ‫שיאפשרו למערכות הוירטואליזציה‬ ‫שלה ושל הספקים השונים להיות‬ ‫מודעות לשירותי הספרייה ויבטיחו‬ ‫את שלמות השרות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוסיפה‬ ‫מיקרוסופט למערכת החדשה יכולת‬ ‫מובנת המאפשרת שיבוט שרתי‬ ‫‪ ,DC‬תכונה הלוקחת את יכולות‬ ‫הוירטואליזציה של ה‪ AD -‬צעד‬

‫אחד קדימה‪.‬‬ ‫שיפורים נוספים שניתן להזכיר‪,‬‬ ‫כוללים את ההרחבה לסל המחזור‬ ‫של ה‪ ,AD -‬המציג ממשק גרפי‬ ‫פשוט לשחזור אובייקטים שנמחקו‪,‬‬ ‫הרחבות ממשקים למערכת‬ ‫הגדרת הסיסמאות לאובייקטים‬ ‫בצורה פרטנית‪ ,‬כלי הניהול‬ ‫חדשים של ה‪ AD -‬המייצרים‬ ‫פקודות ‪ PowerShell‬ומציגים אותם‬ ‫בממשק בדומה ל‪Exchange -‬‬ ‫וביטולו של שרת המפתחות‬ ‫(‪ )Activation Server‬הידוע בשמו‬ ‫‪ ,KMS‬לטובת הפעלה פשוטה הרבה‬ ‫יותר מבוססת ‪.Active Directory‬‬ ‫אין ספק‪ ,‬כי שרתי ‪Windows‬‬ ‫‪ Server 8‬יפתחו עידן טכנולוגי‬ ‫חדש של מערכות הפעלה ויאפשרו‬ ‫סביבות עבודה חזקות‪ ,‬גמישות‬ ‫ושרידות יותר מאלו המוכרות לנו‬ ‫כיום‪ .‬‬ ‫רונן גבאי‪-‬הוא ‪ CTO‬בג'ון ברייס‬ ‫מכללת הי‪-‬טק ו‪ CTO-‬בחברת‬ ‫‪U-BTech Solutions LTD‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪49‬‬

‫סייבר‬

‫‪ 10,000‬מקומות עבודה חדשים‬ ‫בתעשיית הסייבר‬

‫עמי רוחקס דומבה‬

‫ד”ר אראל מרגלית‬

‫“הדור הבא‬ ‫של מערכות‬ ‫ההגנה בסייבר“‬

‫ד”ר אראל מרגלית הוא מייסד‬

‫מערכות ההגנה הקיימות לא‬ ‫מספקות מענה לאיומים קיברנטיים‬ ‫בהם נקודת הכשל היא המשתמש‪,‬‬ ‫נטען בכנס מצומצם‬

‫ב‬

‫אווירה אינטימית‪ ,‬מס י‬ ‫ביב לשולחן ישיבות במלון‬ ‫‘קראון פלאזה’ השוכן במגי‬ ‫דלי עזריאלי בתל אביב‪ ,‬ערכה‬ ‫בחודש שעבר חברת בינת תקשוי‬ ‫רת מחשבים כנס מצומצם של אנשי‬ ‫צבא‪ ,‬ביטחון ותעשייה בנושא התי‬ ‫קפות סייבר‪ .‬במסגרת הכנס חשפה‬ ‫חברת ‪ radware‬ממצאים עיקריים‬ ‫מדו”ח שערכה בנושא מגמות איוי‬ ‫מים בסייבר לשנת ‪ ,2011‬ומומחים‬ ‫מטעם חברת ‪ FireEye‬הציגו את‬ ‫הדור הבא במערכות הגנה בפני נוי‬ ‫זקות (‪ ,)malware‬התקפות ‪zero-‬‬ ‫‪ day‬והתקפות ‪.APT‬‬ ‫על פי הסקר שהציגה ‪,radware‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬אחד מסוגי המתקפות‬ ‫העיקריים הי ה ‪ DDoS‬וכרבע מ�ה‬ ‫מתקפות נועדו לפגוע בארגונים‬

‫ממשלתיים וקצת יותר מכך (‪)28%‬‬ ‫בארגונים פיננסיים‪ .‬מגמות נוסי‬ ‫פות העולות מהסקר מראות כי תוי‬ ‫פעת ה’האקטיביזם’ התפשטה ויותר‬ ‫האקרים עושים זאת ממניעים כלכי‬ ‫ליים‪ ,‬יש יותר ארגונים בעולם הני‬ ‫תונים תחת מתקפות ואופי המתקי‬ ‫פה הופך להיות משולב ומכוון לכל‬ ‫שכבות הארגון בו זמנית – הרשת‪,‬‬ ‫השרתים והאפליקציות‪.‬‬ ‫הפתרון שהציגה חברת ‪FireEye‬‬ ‫הינו הראשון מסוגו‪ ,‬ומסוגל לעצור‬ ‫איומים מתקדמים מסוג ‪zero-day‬‬ ‫‪ attacks‬ו‪ ,APT attacks -‬כמו גם‬ ‫את ההתקשרות של איומים אלה אל‬ ‫מחוץ לארגון‪ .‬למערכת מנוע ביצוע‬ ‫וירטואלי (‪ )VX‬ופילטר התקשרות‬ ‫“הביתה” (‪ ,)Callback Filter‬המונעים‬ ‫מהאיומים לפעול וליצור קשר עם‬

‫בשנת ‪ 2011‬סוג המתקפות‬ ‫העיקרי היה ‪ DDoS‬וכרבע מהמתקפות‬ ‫נועדו לפגוע בארגונים ממשלתיים‬ ‫וקצת יותר מכך (‪ )28%‬בארגונים‬ ‫פיננסיים‪ .‬ויותר האקרים עושים‬ ‫זאת ממניעים כלכליים‬

‫שולחיהם‪ ,‬היות והם בודקים במקום‬ ‫המשתמש את הקבצים הנכנסים‪ .‬אם‬ ‫עד היום מערכות הגנה השתמשו בקי‬ ‫בצי חתימות או באלגוריתמים לזיהוי‬ ‫התנהגות חשודה ברשת‪ ,‬הרי שמעי‬ ‫רכות העתיד מדמות משתמש אנושי‬ ‫ופותחות ומריצות את הקבצים שהי‬ ‫תקבלו בסביבה וירטואלית בטרם‬ ‫הם מגיעים לרשת הארגון‪.‬‬ ‫לדברי צביקה פר�י‬ ‫דלנדר‪ ,‬מנהל חטיבת‬ ‫אבטחת המידע בבינת‬ ‫תקשורת מחשבים‪ ,‬אחד‬ ‫האתגרים העיקריים של‬ ‫ארגונים בבואם להתי‬ ‫גונן מפני התקפות‬ ‫סייבר הוא חוסר מיפוי‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬זיו רוקח‪ ,‬צביקה פרידלנדר‪ ,‬אלכס לנטשטיין‪ ,‬יהונתן גד‪ ,‬פול סיימון‬ ‫של נכסי מידע והרי‬

‫‪50‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫שאות עובדים‪ .‬לא תמיד יש תשוי‬ ‫בות לשאלות כמו “למי יש הרשאות‬ ‫ולאיזה מידע’ או ‘איזה מידע מוגי‬ ‫דר רגיש ואיפה הוא נמצא’ ‪“ .‬הדרך‬ ‫הנכונה היא למפות את הנכסים של‬ ‫הארגון‪ ,‬את ההרשאות של העובדים‬ ‫ורק אחר כך לגבש תוכנית פעולה”‪,‬‬ ‫אומר פרידלנדר‪“ .‬הרבה פעמים‬ ‫מתברר שיש משתמשים ברשת הפי‬ ‫נימית של הארגון עם גישה למקוי‬ ‫מות שהם לא אמורים להגיע אליהם‪.‬‬ ‫ברגע שמסדרים את ההרשאות‪ ,‬מפי‬ ‫חיתים את כמות האיומים”‪.‬‬ ‫נושא נוסף שהעלה פרידלנ י‬ ‫דר הוא המעקב אחר פרסומי תיי‬ ‫קונים למערכות הטכנולוגיות של‬ ‫הארגון (פאצי’ם) אותם מוציאות‬ ‫יצרניות לאחר גילוי נקודות תוי‬

‫רפה (‪ )Vulnerabilities‬במוצרים‪.‬‬ ‫“ההתקפות המתוחכמות בונות על‬ ‫זה שלא התקנת פאץ’ ל‪,Windows-‬‬ ‫לראוטר או ל‪ .Word-‬לעיתים בשל‬ ‫ריבוי מערכות אבטחת מידע‪ ,‬אין‬ ‫התקנה מסודרת של פאצ’ים בזמן‪.‬‬ ‫אלו הנקודות שדרכן יכנסו אליך‬ ‫לארגון”‪.‬‬ ‫לא שומעים על מרבית ההתק־‬ ‫פות‬ ‫“במציאות‪ ,‬אנו יודעים רק‬ ‫על התקפות שפורסמו באמצעי‬ ‫התקשורת ולא על התקפות אחרות‬ ‫שאינן נוגעות לאתרים ציבוריים‪.‬‬ ‫לדעתי אנו רואים רק את ההתחי‬ ‫לה וזה לא יפתיע אותי אם במקביל‬ ‫להתקפות ‪( DDoS‬מניעת שירות)‬ ‫כאלה ואחרות‪ ,‬יתנהלו מתקפות‬ ‫מזיקות בהרבה‪ ,‬אשר הציבור טרם‬ ‫נחשף אליהן”‪ ,‬אמר אלכס לנשטיין‪,‬‬ ‫מהנדס בכיר בחברת ‪.FireEye‬‬ ‫“התקפות כמו ‪ Rustock‬מוכיחות כי‬ ‫גם חברות המיישמות את כל פתי‬ ‫רונות האבטחה המסורתיים בקפיי‬ ‫דה‪ ,‬נפרצות על ידי האקרים שרמת‬ ‫התחכום שלהם עולה בהתמדה”‪ .‬‬

‫ויו”ר ‪JVP‬‬

‫ופי ענק‪ ,‬כמו סיטי בנק‪ ,‬קרן המטבע‪,‬‬ ‫סוני וגוגל‪ ,‬נפלו באחרונה ברשתם‬ ‫ג‬ ‫של האקרים שחשפו את חולשת‬ ‫פתרונות האבטחה‪ .‬בשדה הקרב הדיגיטלי הזה‬ ‫מדינת ישראל לא נותרה מאחור‪ .‬גם אם ננסה‬ ‫למזער את “מפלס ההיסטריה”‪ ,‬שתקף את הציבור‬ ‫בישראל בחודשים האחרונים‪ ,‬לא ניתן להתעלם‬ ‫מהעובדה שישראל נדרשת להתמודד עם פעילות‬ ‫טרור מסוג חדש‪ :‬מכוון וממוקד בעולמות הסייבר‪.‬‬ ‫למרות התחושה הווירטואלית‪ ,‬מדובר באיום ממשי‬ ‫על הביטחון האישי והפרטיות של כל אחת ואחד‬ ‫מתושבי מדינת ישראל‪ .‬אבל החמור מכל לפנינו‪:‬‬ ‫בשלבים מתקדמים יותר‪ ,‬עלולה לוחמת הסייבר‬ ‫לפנות לעבר מחשבים של מתקני תשתיות חיוניים‪,‬‬ ‫מחשבי אגפים לשעת חירום‪ ,‬מערכת הביטחון‬ ‫ומערכות חיוניות אחרות‪ ,‬שנכנסו מזמן לבנק‬ ‫המטרות של מדינות עויינות וארגוני טרור‪.‬‬ ‫ללא היערכות מתאימה‪ ,‬עלול תרחיש האימים הזה‬ ‫להפוך לריאלי מתמיד‪ .‬אם היינו רגילים לחשוב כי‬ ‫יש לישראל יתרון איכותי בשדה הקרב‪ ,‬קיים חשש‬ ‫שבעולם הווירטואלי המצב שונה‪ .‬מדינות ערב‬ ‫מתקדמות מאוד ביכולות הסייבר שלהן‪ .‬הסוכנים‬ ‫הזרים בדמותם של לוחמי הסייבר כבר כאן‪ .‬הם‬ ‫חדרו לעומק הגזרה שלנו‪ .‬חלקם אולי אף מקננים‬ ‫בתוך המתקנים הרגישים ביותר‪ .‬ממתינים לשעת‬ ‫הכושר הנכונה לפגיעה ישירה‪ .‬מתקפת פתע כזו‪,‬‬ ‫תיצור כאוס מוחלט‪.‬‬ ‫האם ישראל ערוכה להתמודד עם “פרל הארבור‬ ‫אלקטרוני”?‬ ‫ישראל מרטינז‪ ,‬חבר הנהלה ב‪NCSC -‬‬ ‫‪ ,)National Cyber Security Council)i‬מועצת‬ ‫הביטחון הלאומית של ארה”ב להגנה על המרחב‬ ‫המקוון‪ ,‬שמדווחת ישירות לבית הלבן‪ ,‬טען‬ ‫לאחרונה כי “כיום כולם מבינים שאבטחת הסייבר‬ ‫חייבת להיות אקטיבית ולא מגננתית‪ .‬לא מספיק‬ ‫ליירט את המתקפה‪ ,‬צריך גם להבין את ההתנהגות‬ ‫של התוקפים בעת המעשה ולמנוע אותה”‪.‬‬ ‫אחת הדוגמאות הבולטות מהשנים האחרונות‬ ‫למתקפת סייבר נגד מדינה היא מ‪ ,2007-‬אז‪,‬‬ ‫אסטוניה הייתה תחת מתקפה של ‪ ,DoS‬ושותקה‬ ‫למשך שבועיים‪ .‬ב‪ 4-‬ביולי ‪ 2009‬פתחה צפון‬ ‫קוריאה במתקפת סייבר על ארה”ב ודרום קוריאה‪,‬‬ ‫ושיתקה עשרות אתרים משמעותיים‪ .‬סין הודתה‬ ‫באחרונה בקיומו של ה”צבא הכחול”‪ ,‬יחידה צבאית‪,‬‬

‫שהוכשרה ללוחמה מקוונת‪ .‬למדינה מיוחסות‬ ‫המתקפה על גוגל בתחילת ‪ ,2010‬כמו גם המתקפה‬ ‫הראשונה על לוקהיד מרטין‪ ,‬אז נגנב מידע רב על‬ ‫פיתוח של מטוס ה‪.F35-‬‬ ‫חברות ישראליות לא מעטות מובילות את האתגר‬ ‫החדש ופועלות בהצלחה בחזית הקדמית של קרב‬ ‫זה‪ .‬קרן ההון סיכון ‪ , JVP‬שאני עומד בראשה‪,‬‬ ‫בחרה להשקיע בכמה מהן ובין היתר; בחברת‬ ‫אבטחת המידע הישראלית ‪ ,Cyber-Ark‬שפיתחה‬ ‫פתרונות להגנה על מידע רגיש ומערכות מחשוב‬ ‫אירגוניות ומתריעה על פעילות חשודה בתוך‬ ‫המערכת‪.‬‬ ‫הנחת העבודה אומרת שלכולם יש יכולות תקיפה‬ ‫בסייבר‪ ,‬אך המבחן האמיתי לשימוש בו יהיה רק‬ ‫בעת עימות צבאי‪ .‬הנחה זו‪ ,‬מחייבת הקמת ועדה‬ ‫משותפת לממשלה‪ ,‬לכוחות הביטחון ולגופי ההיי‪-‬‬ ‫טק – לקביעת סטנדרטים חדשים להגנה לאומית‬ ‫ואזרחית ולהתמודדות מידית וארוכת טווח עם‬ ‫האתגרים החדשים‪.‬‬ ‫את הצעתי זו הנחתי בפני ראש הממשלה‪ ,‬בנימין‬ ‫נתניהו‪ ,‬מתוך הכרה בכך שתעשיית ההיי‪-‬טק‬ ‫הישראלית המתמחה בהגנה כנגד מתקפת סייבר‪,‬‬ ‫נכונה להיות חלק אינטגראלי ממטה סייבר לאומי‬ ‫שיפעל להעלאת המודעות והיערכות ישראל‬ ‫לאיומים של העולם החדש‪.‬‬ ‫החלטת ראש הממשלה‪ ,‬נתניהו‪ ,‬למנות את‬ ‫ד”ר אביתר מתניה לראש המטה הקיברנטי‬ ‫הלאומי‪ ,‬היא צעד חשוב ומבורך‪ .‬בפגישתי עם‬ ‫ד”ר מתניה העלתי בפניו את ההיבטים‪ ,‬שאני‬ ‫סבור שעל המדינה להתערב בהם‪ ,‬כדי לבסס‬ ‫את הסייבר כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי‪.‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬הצעתי; להקים מרכז מחקר בנושא‬ ‫הסייבר‪ ,‬בדומה למרכז המחקר הננו טכנולגי‬ ‫הפועל בטכניון בו הושקעו קרוב למאה מליון‬ ‫דולר‪ ,‬להקים חממה טכנולוגית מיוחדת לנושא‪,‬‬ ‫במסגרת החממות החדשות הזוכות לתמיכת‬ ‫המדען הראשי‪ ,‬להקים קרן להשקעות בסייבר‬ ‫בהיקף של ‪ 100‬מליון דולר ועוד‪.‬‬ ‫ביישום צעדים אלו‪ ,‬המהווים כלים הכרחיים‬ ‫במאמץ הלאומי כנגד הסייבר‪ ,‬יש ערך מוסף לא‬ ‫מבוטל‪ :‬הם יכולים לייצר בין ‪10,000-5,000‬‬ ‫מקומות עבודה חדשים בשנים הקרובות‪ ,‬ולחזק את‬ ‫מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית‪ ,‬המובילה‬ ‫מרכז למצוינות עולמית‪ .‬‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪51‬‬

‫אנרגיה‬

‫אינג' שמואל דה‪-‬ליאון‬

‫המירוץ אחר‬ ‫מקור האנרגיה‬ ‫האולטימטיבי‬

‫תא ‪ Li-CFx‬בגודל ‪ D‬במשקל ‪63‬‬ ‫גרם‪ ,‬העושה שימוש במיכל אלומיי‬ ‫ניום לעומת תאים עם מכלי פלדה‬ ‫אצל כל המפתחים האחרים‪ .‬המיכי‬ ‫לים שוקלי ם ‪ 80‬גרם ומעלה – מד�ו‬ ‫בר ביתרון משקלי משמעותי שיוכל‬ ‫להקטין את משקל הסוללות שהחייל‬ ‫נושא עימו‪.‬‬ ‫חברת ‪ Contour‬הינה היחידה‬ ‫שפיתחה טכנולוגיה מסוג ‪Li-CFx‬‬ ‫העושה שימוש בחומרים זולים‬ ‫משמעותית מהמתחרים‪ ,‬דבר שיקנה‬ ‫לה יתרון אם תצליח להגיע לייצור‬ ‫סידרתי‪ .‬חברות ‪ Saft‬ו‪Ultralife -‬‬ ‫מפתחות תאים היברידים ‪Li-Mno2/‬‬ ‫‪ Li-CFx‬שביצועיהם נמוכים במעט‬ ‫מטכנולוגית ‪ Li-CFx‬אך מקנים‬ ‫ייתרון בעלות חומרי גלם זולה‬ ‫יותר‪.‬‬

‫צה”ל מחפש אחר מקור אנרגיה‬ ‫להפעלת מכשירים נישאים בשדה הקרב‪.‬‬ ‫עד שיפותחו כמה רעיונות מהפכניים‪,‬‬ ‫הוא מסתפק בפתרונות יותר‬ ‫“קונבנציונליים“‪ ,‬אבל העתיד כבר‬ ‫נמצא מעבר לפינה‬

‫ש‬

‫דה הקרב הוא סביבה‬ ‫דינמית בה לא ניתן לסמוך‬ ‫על טעינה מרשת חשמל‪,‬‬ ‫ולכן פותחו מגוון אמצעי טעינה נייי‬ ‫דים כמו גנרטורים מושתקים נישאים‬ ‫על ידי חייל או ברכב ייעודי‪ ,‬טעיי‬ ‫נה סולארית‪ ,‬תאי דלק מסוג ‪SOFC‬‬ ‫וטעינה על ידי סוללות חד פעמיות‬ ‫מסוג אבץ אוויר‪.‬‬ ‫צה”ל מקיים כמה מאמצי פיתוח‬ ‫בתחומים אלה‪ ,‬בהשתתפות חברות‬ ‫ישראליות‪ ,‬המחפשות אחר פתרונות‬ ‫ייחודים בנושא‪ .‬הרקע למאמץ הנרחב‬ ‫הוא העובדה‪ ,‬שהחייל בשדה הקרב‬ ‫עושה שימוש באפליקציות ניידות‬ ‫רבות לצרכי תקשורת‪ ,‬ניווט‪ ,‬אמצעי‬ ‫ראיית לילה‪ ,‬אמצעי תצפית‪ ,‬הדמייה‬ ‫תרמית‪ ,‬אמצעי עיקוב וגילוי‪ ,‬מצייי‬ ‫ני לייזר‪ ,‬גילוי חומרי לחימה כימיים‬ ‫וכלי נשק כגון פצצות וטילי כתף‪.‬‬ ‫שדה הקרב העתידי מורכב יותר‬ ‫ויכלול אפליקציות אלקטרוניות נוי‬ ‫ספות‪ ,‬בזכות התקדמות הטכנולוגיות‬ ‫הצבאיות‪ .‬לכן‪ ,‬כיום יותר מתמיד‪,‬‬ ‫מקורות האנרגיה הניידים הופכים‬ ‫להיות מרכיב קריטי בהצלחת כל‬ ‫משימה צבאית‪.‬‬ ‫מקור האנרגיה חייב להיות אמין‬

‫‪52‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫ולספק לחייל עצמאות אנרגטית‬ ‫מלאה‪ ,‬מבלי להעמיס משקל ונפח‬ ‫גדולים מידי שיכבידו על ההתנייי‬ ‫דות‪ ,‬ויגבילו את כמות אמצעי הלחיי‬ ‫מה שהחייל נושא‪.‬‬

‫סוללות חד פעמיות‬ ‫הדרישות העיקריות ממקורות האי‬ ‫נרגיה לשימושים צבאיים צריכות‬ ‫להיות הספק מתאים ופעולה אמיי‬ ‫נה בכל תנאי הסביבה הקשים בהם‬ ‫מתבצעות המשימות‪ .‬לשם כך נדרי‬ ‫שים צפיפויות אנרגיה גבוהה‪ ,‬לצד‬ ‫משקל ונפח נמוכים‪ ,‬וכן בטיחות מקי‬ ‫סימלית‪ ,‬עלויות נמוכות ונוחות לוי‬ ‫גיסטית‪.‬‬ ‫סוללות חד פעמיות הן מקור‬ ‫האנרגיה המרכזי ברוב הצבאות‬ ‫בעולם‪ ,‬בזכות צפיפות האנרגיה‬ ‫הגבוהה שלהן‪ ,‬אמינות גבוהה‪ ,‬נוחות‬ ‫שימוש וחיי מדף ארוכים‪.‬‬ ‫חסרונן הוא הצורך בכמויות‬ ‫גדולות של סוללות בשדה הקרב‬ ‫ בעיה לוגיסטית המקטינה את‬‫עצמאות הכח הלוחם או לחילופין‬ ‫מגדילה את משקל הסוללות אותן‬ ‫הוא צריך לשאת‪.‬‬ ‫סוללה חד פעמית מדגם ‪,BA5590‬‬

‫העושה שימוש בתאים בגודל ‪,D‬‬ ‫פותחה על ידי הצבא האמריקאי‬ ‫בסוף שנות ה‪ 70-‬של המאה הקודמת‪,‬‬ ‫ונחשבת מאז לסוללה הצבאית‬ ‫הנפוצה ביותר‪ .‬נעשה בה שימוש‬ ‫ביותר מ‪ 50-‬אפליקציות צבאיות‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬רוב הסוללות נבנות‬ ‫מתאים בגודל ‪ D‬בטכנולוגית ‪Li-‬‬ ‫‪ ,So2‬המיוצרים על ידי חברה‬

‫הצבא האמריקאי הוביל לפני‬ ‫כ‪ 10-15 -‬שנים מהלך של הכ�נ‬‫סת טכנולוגיית סוללות מתקד י‬ ‫מת יותר‪ ,‬העושה שימוש בתאים‬ ‫מסוג ‪ ,Li-Mno2‬שמיוצרים על ידי‬ ‫חברות ‪ Saft, Ultralife‬ו‪Eagle -‬‬ ‫‪ Picher‬מארה”ב‪ ,‬בעלות קיבול‬ ‫הגבוהה מטכנולוגיית ‪.Li-So2‬‬ ‫מהלך זה בוצע על מנת להאריך את‬

‫עד תום שנת ‪ 2013‬צפויים להיכנס לשוק‬ ‫תאים נטענים מסוג ‪ 18650‬בטכנולוגית‬ ‫ליטיום יון עם אנודת סיליקון בקיבול‬ ‫של ‪ 3.4‬עד ‪ 4‬אמפר שעה‬ ‫מערבית אחת בלבד ‪ -‬חברת ‪Saft‬‬

‫בארצות הברית ובאירופה‪.‬‬ ‫טכנולוגי ת ‪ Li-So2‬נחשבת ות�י‬ ‫קה‪ ,‬אמינה ועלותה זולה ביחס לחי‬ ‫לופות חד פעמיות אחרות‪ .‬חסרוי‬ ‫נה הוא בצפיפות האנרגיה הנמוכה‬ ‫באופן משמעותי ביחס לטכנולוגיות‬ ‫המתחרות מסוג ‪ Li-Mno2‬ו‪Li- -‬‬ ‫‪ .CFx‬העלות הממוצעת של סוללה‬ ‫היא כמאה דולר‪ ,‬וכוללת כ‪ 30-‬דולר‬ ‫מרכיב של סילוק הסוללות‪.‬‬

‫זמן המשימה‪ ,‬ולהשיג את הקטנת‬ ‫משקל הסוללות והקטנה לוגיסטית‬ ‫של משק הסוללות החד פעמיות‪ ,‬על‬ ‫ידי שימוש בסוללות בעלות צפיפות‬ ‫אנרגיה גבוהה יותר תוך גיוון מקוי‬ ‫רות הייצור והרכש‪ .‬מהלך זה הצליח‬ ‫חלקית בגלל העלות הגבוהה יותר‬ ‫של סוללות ‪ , Li-Mno2‬בהשוואה‬ ‫לסוללות ‪.Li-So2‬‬ ‫הצבא האמריקאי ממשיך להוביל‬ ‫מהלכים של הוזלת העלות של סולי‬

‫לו ת ‪ Li-Mno2‬יחד עם תמיכה בפ�י‬ ‫תוח דור העתיד הבא של הסוללות‬ ‫החד פעמיות מטכנולוגית ‪,Li-CFx‬‬ ‫בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה במיוי‬ ‫חד‪ .‬פיתוח סוללות ‪ Li-CFx‬נעשה‬ ‫בתמיכת משרד הביטחון האמריקאי‬ ‫עלידי החברות ‪Saft, Eagle Picher,‬‬ ‫‪Spectrum Brands, Quallion,‬‬ ‫‪.Contour, Ultralife‬‬ ‫עד עתה‪ ,‬אף אחת מהחברות לא‬ ‫הצליחה להשלים את הפיתוח ולהגיע‬ ‫לייצור סידרתי בעלויות זולות‪ .‬עלוי‬ ‫יות התאים של אב טיפוס מסוג ‪Li-‬‬ ‫‪ CFx‬בייצור ידני הן בסביבות ‪250‬‬ ‫דולר ומעלה לתא‪ ,‬בעיקר בגלל מחיר‬ ‫חומר הפלואור בתאים‪.‬‬ ‫חברת ‪ Eagle Picher‬פיתחה‬

‫סוללות צבאיות‬ ‫נטענות‬ ‫על מנת להתמודד עם החסרונות‬ ‫הלוגיסטיים של הסוללות החד פעי‬ ‫מיות‪ ,‬רוב הצבאות בעולם התחיי‬ ‫לו לעבור לשימוש בסוללות נטעי‬ ‫נות לאימונים וזמן לוחמה‪ ,‬ובמקביל‬ ‫נשמרות סוללות חד פעמיות נוספות‬ ‫לשימוש רק בזמן לוחמה‪.‬‬ ‫צה”ל עושה שימוש נרחב במכי‬ ‫שירי קשר מתוצרת אלביט מערכות‪,‬‬ ‫אליהן הותאמו סוללות נטענות ומי‬ ‫טענים המיוצרים בישראל‪ .‬הסוללות‬ ‫הנטענות מסוגלות לספק הספק גבוה‬ ‫יותר מאשר הסוללות החד פעמיות‪,‬‬ ‫ולכן מתאימות יותר גם לאפלקציות‬ ‫חדשות הצורכות הספקים גבוהים‪.‬‬

‫כאשר מדובר בסוללות נטענות‪,‬‬ ‫יש לקחת בחשבון את נושא המטעי‬ ‫נים היות שמדובר במערכת משולבת‬ ‫הכוללת סוללה ומטען‪ .‬המעבר לשיי‬ ‫מוש בסוללות נטענות נעשה בצוי‬ ‫רה איטית‪ ,‬שכן טעינה בשדה הקרב‬ ‫מציבה קושי לוגיסטי שיש להתמוי‬ ‫דד איתו‪ .‬כאשר מדובר בסוללות‬ ‫נטענות‪ ,‬הטכנולוגיה של תאי ליי‬ ‫טיון יון הינה ברירת המחדל היחיי‬ ‫דה‪ ,‬בזכות צפיפות האנרגיה הגבוי‬ ‫הה שלהם בהשוואה לכל טכנולוגיה‬ ‫נטענת אחרת‪.‬‬ ‫קיימות שתי תפיסות לגבי סוג‬ ‫תאי הליטיום מהן מורכבות הסוי‬ ‫ללות – תאים בגוד ל ‪ D‬מתו�צ‬ ‫רת חברת ‪ Saft‬ארה”ב או שימוש‬ ‫בתאי ‪ 18650‬מתוצרת ‪Panasonic,‬‬ ‫‪ Sanyo, Samsungg‬המיוצרים בי�י‬ ‫צור המוני עבור אפליקציות מסחי‬ ‫ריות כגון מחשבים נישאים‪.‬‬ ‫הבחירה בצה”ל היא בתאי ‪18650‬‬ ‫בשל צפיפות אנרגיה כפולה ושימור‬ ‫אנרגיה טוב יותר בטמפרטורות אחסון‬ ‫גבוהות‪ ,‬אמינות‪ ,‬ועלות זולה יחסית‪,‬‬ ‫למרות עלות מרכיב הסוללות היקר‬ ‫יותר ביחס לשימוש בתאים בגודל ‪.D‬‬ ‫תפיסה זו מקובלת גם ברוב הצבאות‬ ‫האחרים בעולם‪ .‬החלק הגדול של ייי‬ ‫צור הסוללות והמטענים עבור צה”ל‬ ‫נעשה בחברת אפסילור וחלק אחר‬ ‫אצל חברות ישראליות נוספות‪.‬‬

‫התחזית‪ :‬שילוב‬ ‫סוגי סוללות‬ ‫תאי לייטיום יון בגודל ‪ 18650‬שנ�מ‬ ‫צאים בשימוש כיום‪ ,‬הינם בקיבוי‬

‫לים של ‪ 2.6‬עד ‪ 3‬אמפר שעה‪ ,‬עם‬ ‫צפיפות אנרגיה של ‪ 220-240‬וואט‬ ‫שעה‪ .‬עד תום שנת ‪ 2013‬צפויים‬ ‫להיכנס לשוק תאים נטענים מסוג‬ ‫‪ 18650‬בטכנולוגית ליטיום יון עם‬ ‫אנודת סיליקון בקיבול של ‪3.4‬‬ ‫עד ‪ 4‬אמפר שעה מתוצרת חברות‬ ‫‪Panasonic, Samsung, Sanyo,‬‬ ‫‪,LG Chen, American Lithium‬‬ ‫המפתחות את הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫כיום קיים כבר תא אחד עם אנוי‬ ‫דת סיליקון‪ ,‬המיוצר בייצור סידרי‬ ‫תי על ידי חבר ת ‪ Panasonic‬בג�ו‬ ‫דל ‪ 18650‬עם קיבול של ‪ 3.1‬אמפר‬ ‫שעה‪ .‬בארץ‪ ,‬בוצעו בדיקות מעבי‬ ‫דה מוצלחות לאבי טיפוס של תאי‬ ‫‪ 18650‬מתוצרת חברת ‪American‬‬ ‫‪ Lithium‬עם קיבול אופטימלי של‬ ‫‪ 3.88‬אמפר שעה ועם צפיפות אנ�ר‬ ‫גיה של ‪-‬כ‪ 280-‬וואט שעה לקיל�ו‬ ‫גרם‪ ,‬שפותחו עבור משרד הביטי‬ ‫חון האמריקאי‪ .‬תאים אלו עדיין‬ ‫נמצאים בפיתוח‪ ,‬מספר המחזורים‬ ‫שלהם מוגבל‪ ,‬אך הם מהווים כבר‬ ‫כיום פתרון ייחודי מסוגו בעל צפיי‬ ‫פות אנרגיה נטענת הגבוהה ביותר‬ ‫הקיימת עבור אפליקציות צבאיות‬ ‫למטרות איכות‪.‬‬ ‫כל מערכת נטענת מחייבת טעיי‬ ‫נה‪ ,‬ולשם כך פותחו מטענים צבי‬ ‫איים מוקשחים התומכים בסוללות‬ ‫נטענות מדגמים שונים‪ ,‬ומקבלים‬ ‫כניסות מתח חילופין וישר כולל‬ ‫תמיכה בטעינה של מספר סוללות‬ ‫במקביל‪.‬‬ ‫צה”ל עושה שימוש בעיקר במטען‬ ‫אוניברסלי ‪ .‬‬

‫השוואה אנרגטית בין תאי ‪ Li-So2, Li-Mno2‬ו‪Li-CFx-‬‬ ‫‪Cells Weight Energy Density‬‬

‫‪D-Size Cell Capacity‬‬

‫‪Chemistry‬‬

‫‪Model‬‬

‫‪Max 255 Wh/Kg‬‬

‫‪Max 7.75Ah‬‬

‫‪Li-So2‬‬

‫‪BA5590‬‬

‫‪Max 319 Wh/Kg‬‬

‫‪Max 13Ah‬‬

‫‪Li- Mno2‬‬

‫‪BA5390‬‬

‫‪Max 660 Wh/Kg‬‬

‫‪Max 17Ah‬‬

‫‪Li-Cfx‬‬

‫‪No Number‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪53‬‬

‫אנרגיה‬

‫אהרון כהן‬

‫חיזוי ההתנהגות של מוני חשמל חכמים‬ ‫המידע הגיאו–מרחבי הופך להיות המפתח לאספקת תשתיות החשמל‪ ,‬המים והגז‬

‫ת‬

‫חום הגיאו‪-‬אינפורמציה‬ ‫מהווה כלי חשוב במחקר‬ ‫ומשמש גופים רבים בחברות‬ ‫הטכנולוגיה‪ ,‬האקדמיה ומכוני‬ ‫המחקר בארץ ובעולם‪ .‬מערכות ‪GIS‬‬ ‫מודרניות מאפשרות רמה גבוהה‬ ‫של ניתוח מרחבי בשטחים גדולים‬ ‫על ידי שימוש בכלים חישוביים‬ ‫מתקדמים ומצליחות לפשט תופעות‬ ‫מרחביות באמצעות הצגתן על מפה‪.‬‬ ‫יישומים אלו מצליחים לספק מענה‬ ‫לבעיות בתחומי החיזוי של תופעות‬ ‫במרחב ובזמן באמצעות אלגוריתמים‬ ‫מורכבים ותורמים לשיפור תהליך‬ ‫קבלת החלטות בארגון‪.‬‬

‫רשת חשמל חכמה‬

‫אחד התחומים בהם נעשה שימוש‬ ‫במערכות אלו הוא תכנון רשת‬ ‫החשמל החכמה הידועה כ‪Smart-‬‬ ‫‪ .Grid‬פעולת תכנון זו משתמשת‬ ‫בבסיס נתונים מרחבי רב שכבתי‬ ‫(‪ )GIS‬המהווה יסוד לפיתוח אלגוריתם‬ ‫לחיזוי צריכה של מונים חכמים ובניית‬ ‫פרופיל משתמש‪ .‬מונים חכמים אלו‬ ‫הם שם קוד לקבוצה של מוני חשמל‪,‬‬ ‫גז ומים המותקנים כחלופה למונים‬

‫‪54‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫האנלוגיים הותיקים ותפקידם לאסוף‬ ‫נתונים על אופי השימוש והצריכה של‬ ‫הלקוח ולשדר אותם בצורה אלחוטית‬ ‫סלולארית או על גבי קווים אופטיים‬ ‫לחברות המספקות את השירות‪.‬‬ ‫כדי לאפשר לצרכנים בקרה ואיתור‬ ‫תקלות‪ ,‬משדרים המונים את נתוני‬ ‫הצריכה כל כמה שניות ובחלק‬ ‫מהמקרים יכול המונה לקלוט אלחוטית‬ ‫נתונים ממונה מרוחק ולשדר אותם‬ ‫הלאה‪ .‬במוני חשמל חכמים‪ ,‬התקן‬ ‫התקשורת האלחוטי יכול לתקשר גם‬ ‫עם מכשירים ביתיים ולשלוט עליהם‬ ‫מרחוק‪.‬‬ ‫פוטנציאל השימוש במערכות‬ ‫‪ GIS‬בתכנון מונים חכמים בא לידי‬ ‫ביטוי בשלושה היבטים שונים‪.‬‬ ‫הראשון טמון ביכולת לבצע ניהול‪,‬‬ ‫אחזור וניתוח של המידע‪ .‬בסיס‬ ‫נתונים מרחבי רב שכבתי מאפשר‬ ‫אחסון מידע בצורה מרחבית‪ ,‬בחינת‬ ‫קשרים בין פרמטרים‪ ,‬בחינת השפעת‬ ‫פרמטרים זה על זה וניתוח פרמטרים‬ ‫אלה בקני מידה שונים‪ .‬היבט נוסף‬ ‫קשור להצגת המידע על גבי מפה‬ ‫ברורה ומוחשית‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫הצגת מידע שהיה בעבר טבלאי‬

‫בלבד מוצג בזכות מערכות אלו‬ ‫על גבי מפה בצורה גרפית וקריאה‪,‬‬ ‫המאפשרת הבנה מעמיקה יותר של‬ ‫תופעות במרחב ובזמן‪ .‬ללא הצגתן‬ ‫של תופעות אלו בצורה גיאוגרפית‪,‬‬ ‫ספק אם היינו מודעים להן‪ .‬היבט‬ ‫שלישי נובע מיכולת חיזוי מגמות‬ ‫עתידיות‪ .‬באמצעות בחינת התנהגות‬ ‫התופעות על ציר הזמן‪ ,‬ניתן לבנות‬ ‫מודלים מורכבים המנסים לחזות‬ ‫מגמות עתידיות בהתנהגות המונים‬ ‫החכמים‪.‬‬

‫לימודי‬ ‫גיאו‪-‬אינפורמציה‬

‫במטרה לקדם את תכנית הלימודים‪,‬‬ ‫חידשה לאחרונה הפקולטה למדעים‬ ‫במכון הטכנולוגי בחולון את הסכם‬ ‫שיתוף הפעולה עם מרכז ההנדסה‬ ‫לפיתוח פרויקטים ויישומי ‪ GIS‬של‬ ‫התעשייה האווירית‪ .‬מרכז זה פועל‬ ‫למעלה מעשר שנים בתכנון ופיתוח‬ ‫מערכות מודיעין ושליטה למגזר‬ ‫האזרחי והצבאי ובמסגרת הפעילות‬ ‫המשותפת נחשפים הסטודנטים והסגל‬ ‫לטכנולוגיות ונושאי מחקר מעשיים‬ ‫המוצגים על ידי מפעלי תעשייה‬

‫וצה”ל‪ .‬שיתוף פעולה זה מאפשר‬ ‫למומחים מהתעשייה האווירית‬ ‫ללוות את הסטודנטים בפתרון בעיות‬ ‫אמיתיות במהלך לימודיהם ובכך‬ ‫מכשיר אותם לשוק העבודה בצורה‬ ‫טובה יותר‪.‬‬ ‫אין ספק כי היכולת לחזות סיכונים‬ ‫והזדמנויות באמצעות איסוף וניתוח‬ ‫מידע מרחבי מורכב‪ ,‬אירגון שלו‬ ‫במבנה רב – שכבתי והצגתו על מפה‬ ‫גרפית פשוטה‪ ,‬מהווה כלי חשוב‬ ‫בידיהם של מקבלי ההחלטות‬ ‫בארגונים השונים‪ .‬תחומים כמו‬ ‫עיבוד הדמאות (אוויר‪ /‬לוויין)‪,‬‬ ‫חישה מרחוק של כדור הארץ‪ ,‬ראייה‬ ‫ממוחשבת‪ ,‬מיפוי תלת ממד דינמי‪,‬‬ ‫הדמיה מציאותית של הסביבה ותכנון‬ ‫עירוני‪ ,‬הופכים להיות לב ליבו‬ ‫של עולם המסחר העתידי ומכאן‬ ‫שהכשרת בוגרים בתחום הגיאו‪-‬‬ ‫אינפורמציה יכולה לתרום לשימור‬ ‫היתרון האיכותי של תעשיית‬ ‫הטכנולוגיה האזרחית והביטחונית‬ ‫בישראל בשנים הקרובות‪ .‬‬

‫‪Pertech Embedded Solutions‬‬ ‫‪10 Zarchin Street Corex Bldg.‬‬ ‫‪POB 4349 Raanana, 43662 ISRAEL‬‬ ‫‪Tel: +972 9 7711418 Fax: +972 9 7740131‬‬ ‫‪We b s i t e : w w w. p e r t e c h . c o . i l‬‬ ‫‪Email: info@pertech.co.il‬‬

‫הכותב הוא מרצה ל ‪ GIS‬במכון‬ ‫הטכנולוגי חולון ומנחה סטודנטים‬ ‫לביצוע פרויקטים לתעשיה‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪55‬‬

‫אלקטרו‬ ‫מגנטי‬

‫אריה אגוזי‬

‫ספינה עם מכם‬ ‫רב‪ -‬אלומות‬

‫“נכפיל את ניצולת‬ ‫האנרגיה של המכ“מים“‬

‫אך האם המכ”ם מאבד את חשיי‬ ‫בותו לאור התפתחות מטוסים וספיי‬ ‫נות עם תכונות חמקניות?‬ ‫לופה טוען שלא‪“ .‬גם מערכות‬ ‫המכ”ם מקבלות שידרוגים וגם שיי‬ ‫טות ההפעלה שלהן מותאמות לפיי‬ ‫תוחים החדשים”‪ ,‬הוא אומר‪“ .‬זה נושא‬ ‫רגיש‪ ,‬אבל היות והמכ”ם בנוי על‬ ‫החזרים של אותות מהגוף בו פוגעים‪,‬‬ ‫הרי שאם מציבים כמה מערכות במי‬ ‫קומות שונים גדל הסיכוי לגילוי של‬

‫ישראל היא מעצמת מכ“מים עולמית‪.‬‬ ‫אנשי חברת אלתא של התעשייה האווירית‬ ‫מספרים על הכיוונים החדשים בתחום‬

‫“‬

‫בדרך כלל התפתחות הטכי‬ ‫נולוגיה נעה מיישומים‬ ‫צבאיים לשימושים אזרי‬ ‫חיים‪ .‬בתחום המכ”מים יש‬ ‫מעבר של טכנולוגיה בכיי‬ ‫וון ההפוך”‪ ,‬אומר ישראל לופה מחברת‬ ‫אלתא של התעשייה האווירית‪.‬‬ ‫“היות שלב המכשיר הסלולרי עושה‬ ‫כמה פעולות בו זמנית‪ ,‬זלגה טכנולוי‬ ‫גיית המיזעור שפותחה עבור טלפונים‬ ‫סלולריים לתחום המכ”מים‪ .‬הטכנוי‬ ‫לוגיה מיושמת במשדרים ובמקלטים‬ ‫המרכיבים אנטנות חדישות”‪.‬‬ ‫לדברי לופה‪ ,‬טכנולוגיה נוסי‬ ‫פת הנמצאת בפיתוח‪ ,‬קשורה לחיי‬ ‫סכון באנרגיה הדרושה למכ”מים‪.‬‬ ‫“כיום מדובר על ניצולת של כ‪35-‬‬ ‫אחוזים‪ ,‬והמטרה היא להגיע לניצוי‬ ‫לת של כ‪ 75-‬אחוזים”‪ ,‬מסביר לופה‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬אחד המאמצים העיקריים‬ ‫של התעשייה הוא להביא למצב בו‬ ‫המכ”מים יצרכו פחות הספק מהגי‬ ‫נרטורים‪ .‬אנשי אלתא מספרים עוד‬ ‫כי בחברה משקיעים מאמץ רב גם‬ ‫כדי לשפר את מעבדי האותות ואת‬ ‫האלגוריתמים של המכ”מים‪ .‬ברוך‬ ‫מכם אורן אדיר‬ ‫עבור חץ ‪ 2‬וחץ ‪3‬‬

‫‪56‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫לישראל יש כיום מספר לווייני ריי‬ ‫גול עם מערכות אופטיות משולי‬ ‫בות עם מערכת מכ”ם מסוג מיי‬ ‫פתח סינטטי ( ‪ ,)SAR‬המאפשרים‬ ‫לגופי המודיעין של ישראל לראות‬ ‫מה קורה ב”אזורי עניין” גם בלילה‬ ‫וגם במזג אוויר גרוע‪ ,‬כאשר הלווי‬ ‫יינים האופטיים מוגבלי ראיה‪ .‬מכ”ם‬ ‫המיפתח הסינטטי בונה תמונה ממוי‬

‫“כיום מדובר על ניצולת של כ‪35-‬‬ ‫אחוזים‪ ,‬והמטרה היא להגיע לניצולת‬ ‫של כ‪ 75-‬אחוזים אחד המאמצים‬ ‫העיקריים של התעשייה הוא להביא‬ ‫למצב בו המכ“מים יצרכו פחות הספק‬ ‫מהגנרטורים”‬

‫רשף מאלתא מדבר על מאמץ עולמי‬ ‫בכיוון זה‪“ :‬אחת לשלוש עד ארבע‬ ‫שנים מוכפל כח החישוב‪ .‬זה מאפשר‬ ‫את הרחבת הביצועים של המכ”מים‬ ‫באותו נפח ובאותה עלות”‪.‬‬

‫מעצמת מכ”מים‬ ‫כאן המקום לציין כי למרות שלא‬ ‫רבים מודעים לכך‪ ,‬ישראל היא מעצי‬ ‫מת מכ”מים עולמית‪ .‬בדומה לתחוי‬ ‫מים ביטחוניים רגישים אחרים‪ ,‬שבהם‬ ‫לא ניתן לרכוש כל מוצר ללא הגבלה‬ ‫בשוק העולמי‪ ,‬כך גם בתחום המכ”מים‬ ‫נעשה לאורך עשרות שנים מאמץ ישי‬ ‫ראלי עצום לפיתוח עצמי של מערי‬ ‫כות מכ”מ‪.‬‬ ‫חברת הבת של התעשיה האי‬ ‫ווירית‪ ,‬אלתא‪ ,‬הממוקמת באשדוד‪,‬‬ ‫נחשבת כיום לאחת משלוש יצרי‬ ‫ניות המכ”ם המתקדמות בעולם‪.‬‬ ‫אחת המערכות שמפתחת החברה‬ ‫אף הייתה אמורה להיכלל במטוס‬ ‫הקרב החמקן העתידי של חיל האי‬ ‫וויר‪ ,‬האפ‪ ,35-‬אבל העסקה לא יצאה‬ ‫אל הפועל בשל התנגדות האמריי‬ ‫קאים‪ .‬מערכות נוספות שמפתחת‬

‫מכ“ם מיפתח‬ ‫סינטטי (‪)SAR‬‬

‫עצמים חמקניים”‪ .‬דבריו של לופה‬ ‫מקבלים רוח גבית גם ממקורות רוי‬ ‫סיים הטוענים כבר תקופה ארוכה‬ ‫כי פיתחו מערכות מכ”ם המסוגלות‬ ‫לגלות את מטוס הקרב האמריקאי‬ ‫החמקן מדגם אפ‪ ,35-‬אותו רכש גם‬ ‫חיל האוויר הישראלי‪.‬‬ ‫החברה‪ ,‬מתאימות למגוון יישומים‬ ‫כמו מטוסי קרב‪ ,‬מל”טים‪ ,‬ספינות‪,‬‬ ‫מטוסי התרעה מוקדמת‪ ,‬גילוי אני‬ ‫שים ועוד‪.‬‬ ‫מאז המצאת המכ”מ במהלך מלי‬ ‫חמת העולם השנייה‪ ,‬התפתח התחום‬ ‫בצעדי ענק‪ .‬הצורך המבצעי לגלות‬ ‫מטרות בעלות שטח חתך מכ”מי‬ ‫קטן‪ ,‬הציב אתגר לא פשוט למדי‬ ‫ענים‪ .‬הם היו צריכים להתמודד עם‬ ‫“רעשי הרקע” ‪ -‬ההחזרים המתקבי‬ ‫לים מהקרקע ומעצמים שונים בשטח‬ ‫המקיף את המטרה‪ .‬הפתרון לאתי‬ ‫גר זה הושג באמצעות מכ”ם דופי‬ ‫לר‪ ,‬שהצליח למדוד גם את מהירות‬ ‫הגוף אותו רוצים לגלות‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬ההפעלה המבצעית של מכ”מי‬ ‫הדופלר יצרה אתגרים חדשים כמו‬ ‫גילוי כמה מטרות בו זמנית ומעקב‬ ‫עצמאי אחר מטרות עם כושר תימי‬

‫רון גבוה‪ .‬צורך זה חייב את התעשי‬ ‫ייה לפתח אנטנות מכ”ם מתוחכמות‬ ‫יותר ויותר‪.‬‬ ‫האתגר הביא לפיתוחו של מכם‬ ‫סריקה אלקטרוני מסוג ‪PHASED‬‬ ‫‪ ARRAY‬המכיל מספר גדול של‬ ‫יחידות שידור וקליטה‪ ,‬ומסוגל‬ ‫לשדר אלומות בכיוונים ובגבהים‬ ‫שונים‪ ,‬כל זאת בניהול אלקטרוני‬ ‫של המשדרים‪-‬מקלטים‪ ,‬המתוקנים‬ ‫במטריצה הקבועה על האנטנה‪ .‬אחד‬ ‫השימושים הראשונים בטכנולוגיה‬ ‫זו נעשה בשנות ‪-‬ה‪ ,70-‬כאשר ה�ו‬ ‫תקנו על ספינות הטילים של הצי‬ ‫האמריקני מכ”מים מתקדמים מסוג‬ ‫‪ ,AEGIS‬המסוגלים לסרוק שטח‬ ‫גדול על ידי הכוונת אלומות בכיווי‬ ‫נים שונים ובעוצמות שונות במקום‬ ‫להזיז את הצלחת הרגילה לכיוון‬ ‫ממנו צפוי להגיע איום‪ .‬מכ”ם זה‬

‫מצוי כיום בשימוש נרחב במשימות‬ ‫קרקעיות‪ ,‬אוויריות וימיות‪.‬‬

‫חשבת על בסיס החזרים‪ .‬התמונה‬ ‫דומה מאוד לתוצר המתקבל באמי‬ ‫צעים אופטיים‪ .‬באלתא מסבירים כי‬ ‫האנטנה של מכ”ם המפתח הסינטטי‬ ‫מותקנת על גוף הלוויין הנע בחלל‪,‬‬ ‫ותנועה זו יוצרת מעין אנטנה ויי‬ ‫רטואלית ענקית‪ ,‬המאפשרת את‬

‫יצירת התמונה הסינטטית מהחזי‬ ‫רי המכ”ם‪ .‬האם בעתיד כל לווי‬ ‫ייני הריגול יהיו מצוידים במערי‬ ‫כת מכ”ם כזו? אנשי אלתא סבורים‬ ‫שהתשובה על כך שלילית‪.‬‬ ‫הצפי הוא שבעתיד יוכלו מכ”מי‬ ‫ה‪ SAR -‬לגלות גם אנשים וגם‬ ‫מטרות ימיות‪ .‬בנוסף לטכנולוי‬ ‫גיית ה‪ SAR-‬קיימת טכנולוגיית‬ ‫‪ ,INVERSE-SAR‬המתבססת על‬ ‫תנועת המטרה ולא על תנועת‬ ‫האנטנה‪.‬‬ ‫“הביצועים של מכ”מי המיפתח‬ ‫הסינטטי משתפרים כל הזמן ודגי‬ ‫מים חדשים יוצאים לשוק”‪ ,‬אומר‬ ‫רשף‪ .‬חידוש נוסף בטכנולוגיית‬ ‫המכ”ם מכונה “מכם בוהה”‪ .‬מערכת‬ ‫מכ”ם כזו יכולה לצפות בגזרה מסוי‬ ‫ימת‪ ,‬אפילו על ‪ 360‬מעלות‪ ,‬ויש לה‬ ‫קצב עידכון גבוה של מדידת מטי‬ ‫רות המקנה לה יכולת גבוהה לגיי‬ ‫לוי וסיווג מטרות‪ ,‬מבלי לשדר קריי‬ ‫נה כל שהיא‪ ,‬שתחשוף את המכ”מ‬ ‫עצמו‪ .‬למרות שרשף ולופה לא הסי‬ ‫כימו להרחיב בנושא‪ ,‬ניתן להניח כי‬ ‫במעבדות החברה באשדוד עובדים‬ ‫על פיתוחים גם בתחום הזה‪ .‬‬

‫מכ”ם עבור‬ ‫מערכת כיפת ברזל‬

‫“אורן ירוק”‬ ‫עם השנים פותחו דגמים רבים של‬ ‫מכ”מים בעלי סריקה אלקטרונית‪.‬‬ ‫אחת הדוגמאות הידועות היא מכ”ם‬ ‫“אורן ירוק” שפותח על ידי אלתא‬ ‫כחלק ממערכת ה”חץ” ליירוט טיי‬ ‫לים בליסטיים‪ .‬על מכ”ם זה מותקי‬ ‫נות יחידות רבות של שידור וקי‬ ‫ליטה‪ ,‬המסוגלות ליצור מספר רב‬ ‫של קרניים סורקות בכיוון הרצוי‬ ‫ולעקוב בו זמנית אחרי כמה מטי‬ ‫רות‪ .‬יתרון נוסף של מכ”מים מסוג‬ ‫‪ PHASED ARRAY‬הוא יתירות‬ ‫מבצעית גבוהה ‪ -‬תקלה באחת או‬ ‫בכמה יחידות שידור וקליטה אינה‬ ‫משביתה את המכ”ם‪ .‬שאר היחידות‬ ‫ממשיכות לעשות את העבודה‪.‬‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪57‬‬

‫ראיון‬

‫“ארגונים יאמצו פתרונות ענן היברדיים“‬

‫שלומי פרייס‪ ,‬מנכ”ל נטאפ ישראל‪ ,‬מדבר על כיווני ההתפתחות בתחום האחסון‬ ‫עמיר רפפורט‬

‫ה‬

‫מעבר של צה”ל לנגב מלווה בהקמת תשי‬ ‫תית חדשה למערכות המיחשוב‪ .‬בין יחיי‬ ‫דות הענק שיתמקמו סמוך לבאר שבע עד‬ ‫לשנת ‪ 2017‬יהיו גם יחידת העלית הטכנולוגית‬ ‫של אגף תקשוב (“לוטם”) ויחידת האיסוף המרי‬ ‫כזית של אגף המודיעין‪ ,‬המכונה ‪ .8200‬במסגרת‬ ‫המעבר יוקמו תשתיות איחסון חדשות רחבות‪,‬‬ ‫בתהליך שיהווה הזדמנות עסקית גדולה לחברות‬ ‫העוסקות בתחום‪ .‬מכרזים בנושא צפויים להתפי‬ ‫רסם במהלך השנה הבאה‪.‬‬ ‫אחת החברות שכבר עובדות באופן הדוק עם‬ ‫מערכת הביטחון הישראלית היא נטאפ (‪.)Netapp‬‬ ‫לדברי מנכ”ל החברה בישראל‪ ,‬שלומי פרייס‪“ ,‬יש‬ ‫לנו דומיננטיות בשוק המקומי בתחומים מסוימים‬ ‫כמו המגזר הביטחוני ועולם הבריאות‪ ,‬אנחנו רוי‬ ‫צים כעת להיכנס למגזרים חדשים‪ ,‬למשל עוי‬ ‫לם הבנקאות”‪.‬‬ ‫שלומי פרייס אומר עוד כי יש כיום שני טרני‬ ‫דים עיקריים בתחום‪ :‬וירטואליזציה ומחשוב ענן‪.‬‬ ‫הוירטואליזציה היא טכנולוגיה המאפשרת להי‬ ‫פעיל כמה מערכות הפעלה בו זמנית על אותו‬ ‫שרת‪ ,‬תוך שליטה בחלוקת משאבי החומרה בין‬ ‫המערכות השונות‪ .‬הפעולה נעשית באמצעות‬ ‫חציצה בין חומרת השרתים ומערכת ההפעלה‪.‬‬ ‫טכנולוגיית המערכת פועלת באופן דומה למעי‬ ‫רכת הפעלה‪ ,‬שמקצה משאבי עיבוד וזיכרון בין‬ ‫שלומי פרייס‬ ‫צילום‪ :‬יח”צ‬

‫פוליקרט טכנולוגיות בע”•מ גאה להציג את סידרת המגינים שלה‪.‬‬ ‫בתהליך פיתוח ממושך בשיתוף לימוד צורכי לקוחותינו‪ ,‬פיתחנו‬ ‫את מגיני פולקרט בשתי סדרות עיקריות‪:‬‬ ‫כמה תוכנות‪ ,‬שפועלות בו זמנית‪.‬‬ ‫“ישראל מובילה בפער גדול על מדינות אחרות‬ ‫בשימוש בוירטואליזציה”‪ ,‬אומר פרייס “והדבר‬ ‫נובע קודם כל מאילוצים של תקציב וכוח אדם”‪.‬‬ ‫ומה לגבי הענן?‬ ‫“הענן כבר קורה‪ ,‬והרבה משתמשים בו בלי להי‬ ‫בין‪ ,‬כי אפילו כשאתה שומר תמונות ב’פיקאסה’‬ ‫את ה בעצם קונה שטח איחסון בענן‪.‬‬ ‫“הענן הכי פשוט הוא מצב שבו גוף מסוים קונה‬ ‫שטחים במקום להחזיק זכרון‪ ,‬אבל כוונת המשורר‬ ‫היא לספק לגוף כזה יותר שירותים‪ .‬ככלל‪ ,‬העי‬ ‫נן הוא לא סתם ‘באזז וורד’‪ ,‬אלא טרנד שמתחיל‬ ‫לתפוס כיוון‪ .‬יש עדיין בעיות הקשורות לאבי‬ ‫טחת האזור של גוף מסוים בתוך הענן‪ ,‬ולדעתי‬ ‫המודל שיתגבש בסופו של תהליך יהיה היברידי‪:‬‬ ‫הארגונים יוציאו חלק מהמידע החוצה‪ ,‬אבל את‬ ‫הליבה העסקית ישאירו בתוך הבית‪ ,‬בענן פנימי‪.‬‬ ‫יהיה ענן פרטי וענן ציבורי‪ ,‬וארגונים כבר עושים‬ ‫את זה‪ .‬אנחנו רואים בתהליך הזדמנות עסקית‬ ‫כי הארגונים שיהפכו להיברידיים‪ ,‬יהיו שותפים‬ ‫עסקיים שלנו”‪.‬‬

‫החדישים של נטאפ בפתח תקווה‪.‬‬ ‫לדברי שלומי פרייס‪ ,‬בזכות המגזר הביטי‬ ‫חוני הגדול וחברות ההיי‪-‬טק המקומיות הרי‬ ‫בות‪ ,‬ישראל איננה סתום “עוד מדינה” מבחינת‬ ‫השוק העולמי של נטאפ‪ :‬מכירות החברה בישי‬ ‫ראל מדורגות במקום השישי באירופה‪ .‬נתח השוק‬ ‫של נטאפ בישראל גדול באופן משמעותי מהמי‬ ‫קובל בעולם‪.‬‬ ‫“אנחנו מדינה מאוד משמעותית בנטאפ‪ .‬השוק‬ ‫בישראל גדל‪ ,‬וגם הנתח שלנו בתוכו הולך וגי‬ ‫דל”‪ ,‬אומר פרייס‪.‬‬ ‫ומה היעד הבא?‬ ‫“בארץ כולם ייכנסו לתחום של מתן שירותי‬ ‫‪ IT‬לגופים קטנים יותר”‪ ,‬אומר פרייס‪.‬‬ ‫“חברות וארגונים בסדר גודל בינוני נתונים‬ ‫כיום ללחצים גדולים ‪ -‬הם צריכים להשקיע פחות‬

‫מגינים הנותנים מענה מבצעי בהגנה מול איומים של נשק קר‬ ‫)אבנים‪ ,‬מוטות וכד’(‬ ‫מגינים להם מענה לאיומים בנשק חם ברמות מיגון לפי תקן ‪.NIJ‬‬ ‫אנו נמשיך לפתח ולשתף פעולה עם לקוחותינו ולספק לעולם‬ ‫הביטחון מוצרים נוספים ומשופרים באיכות הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫פוליקרט טכנולוגיות בע”מ‬ ‫פתרונות איכותיים על פי דרישת לקוח‬

‫לא “סתם מדינה” לנטאפ‬ ‫המטה המרכזי של חברת נטאפ נמצא בסן חוזה‪,‬‬ ‫קליפורניה‪ .‬נטאפ נחשבת אחת ‪-‬מ‪ 11-‬חברות ה�ע‬ ‫נק (שווי שוק גבוה מ‪ 5-‬מיליארד דולר) היחידות‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬שצומחות בעקביות ביותר מ‪20-‬‬ ‫אחוז בכל שנה‪ .‬חלק מעקרונות החברה דוגלים‬ ‫בסביבת עבודה פותחה (אופן ספייס”) ומפנקת‪:‬‬ ‫מרבית השטח מיועד לאזורי פנאי עבור העוי‬ ‫בדים‪ .‬התפיסה הזאת ניכרת היטב גם במשרדים‬

‫‪58‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫ולהרוויח יותר‪ .‬רבים מאותם ארגונים עברו לגיי‬ ‫שת וירטואליזציה כדי לאחד את תשתית ה‪,IT-‬‬ ‫ולשפר את החיסכון בעלויות‪ .‬הרבה מהעסקים‬ ‫האלה משתמשים בגרסאות מדור קודם של יישוי‬ ‫מים עסקיים ואינם יכולים לדחות עוד את ההשי‬ ‫קעה בתשתית ה‪ IT-‬הנדרשת לצמיחה”‪ .‬‬

‫קיבוץ מצובה טל‪ 04-9858088 .‬פקס‪04-9858084 .‬‬

‫‪polycart@polycartt.com‬‬

‫‪w w w. p ol yc ar t. co. il‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪59‬‬

‫‪EF‬‬ ‫‪EN‬‬ ‫‪SE‬‬

‫כנ‬ ‫סי‬ ‫םו‬ ‫תע‬ ‫רוכ‬ ‫ות‬ ‫‪12‬‬ ‫‪20‬‬

‫ראיון‬

‫פרטים נוספים באתר ישראל דיפנס‪ ,www.israeldefense.co.il :‬הירשמו והבטיחו מקומכם‬

‫הכנס יעסוק בפיתוחים ובמערכות הטכנולוגיות של כלים בלתי מאויישים בים‪ ,‬באוויר וביבשה‬

‫הכנס יעסוק ברובוטיקה צבאית ‪ -‬רובוטים בשדה הקרב‪ ,‬אלקטרואופטיקה – מערכות‬ ‫אלקטרואופטיקה צבאיות‪ ,‬חיילי העתיד ‪ -‬האם הם חיילים קרביים‪ ,‬טכנולוגיים?‬

‫‪ :12.11.2012‬טכנולוגיות מתקדמות בשדה הקרב ‪ -‬מרכז אירועים ‪ ,Avenue‬קריית שדה התעופה‬

‫‪ :13.9.2012‬כנס ‪ - C4I‬מרכז אירועים ‪ ,Avenue‬קריית שדה התעופה‬ ‫הכנס יעסוק בתפיסות‪ ,‬פרויקטים‪ ,‬מערכות תקשורת ומיחשוב‪ ,‬מערכות מכ"מ‪ ,‬מערכות לוחמה‬ ‫אלקטרונית‪ ,‬לוחמת מידע‪ ,‬מערכות שליטה ובקרה‪.‬‬

‫‪ :16.7.2012‬כנס ‪IDS - Israel Defense Startup‬‬ ‫הכנס השנתי של בחירת הסטארטפים המבטחים של התעשיות הביטחוניות בשיתוף מגזין‬ ‫‪ .FORBS‬הכנס יעסוק בחדשנות של התעשיות הביטחוניות ותעשיית ההיטק‪.‬‬

‫האירוע המוביל בישראל בתחום המערכות משובצות מחשב במגזר הצבאי‪/‬ביטחוני‪.‬‬

‫‪ :3.7.2012‬כנס ‪ - Defense Embedded Systems‬מרכז אירועים ‪ ,Avenue‬קריית שדה התעופה‬

‫‪60‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫כנס בנושא לוחמת סייבר – אתגרים בזירה העולמית‪ ,‬המדינית והטכנולוגית בו ישתתפו מומחים מהארץ ומחו"ל‪.‬‬ ‫הכנס יעסוק בדרכים‪ ,‬באמצעים ובשיטות הנהוגות בעולם בנושא ההגנה על תשתיות לאומיות קריטיות‪.‬‬

‫משה הלל‬ ‫מנכ”ל ‪TI‬‬ ‫ישראל‬

‫מנות עסקית מצוינת לתעשייה הישראלית‪ .‬השאי‬ ‫לה היא‪ ,‬האם נדע לתרגם זאת לצמיחה תעשייתית‬ ‫לאורך שנים”‪.‬‬ ‫מעבר להתמודדות ארוכת השנים של ישראל‬ ‫עם איומי טרור‪ ,‬איזה יתרונות יחסיים יש לנו?‬ ‫“בישראל יש שילוב בין ניסיון מבצעי רב ובין‬ ‫הניסיון בעולמות ההיי‪-‬טק השונים”‪ ,‬אומר משה‬ ‫הלל לישראל דיפנס‪-‬טק‪.‬‬ ‫“ייצור מערכות ‪ HLS‬מתקדמות מחייב הרבה‬ ‫הבנה ואינטגרציה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם צריך לבדוק אלף‬ ‫מכוניות שנכנסות ויוצאות בכל יום ממקום מסוים‪,‬‬ ‫אפשר לשלב במערכות הבידוק השונות גם מעי‬ ‫רכות לזיהוי תווי פנים‪ ,‬כך שהבדיקה תתבצע רק‬ ‫לגבי אנשים שאינם מוכרים מראש‪.‬‬ ‫“באותה מידה אפשר לבדוק במחסום בכניי‬ ‫סה לישוב מסוים רק מכוניות לא מוכרות באותו‬ ‫ישוב‪ .‬הטכנולוגיה יכולה לשמש גם לצורך הגנה‬ ‫על אסדות קידוח בים ולשורה ארוכה של משיי‬ ‫מו ת ‪ HLS‬נוספות‪ .‬ההגנה מתחילה ברמת הסנס�ו‬

‫רים הנייחים‪ ,‬וממשיכה בסנסורים ניידים‪ ,‬בין אם‬ ‫באמצעות מל”ט או בלון או כל אמצעי אחר‪ .‬כדי‬ ‫לקבל תמונה מערכתית מלאה צריך לדעת לחבר‬ ‫את המידע המתקבל מן הסנסורים השונים‪ ,‬וכאן‬ ‫נדרשת ההבנה המבצעית הרחבה”‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה הנדרשת היא בעלת מאפיינים‬ ‫צבאיים או אזרחיים?‬ ‫“הטכנולוגיה היא ברובה אזרחית לגמרי‪ .‬הטי‬ ‫כנולוגיות המתוחכמות קיימות בארץ הן בחברות‬ ‫הגדולות והן בקטנות‪ .‬למעשה‪ ,‬ישנה כאן הזדמנות‬ ‫אדירה להיות חלק מן החזון להגדיל את ההיי‪-‬טק‬ ‫הישראל ‪-‬מ‪ 25-‬מיליארד ל‪ 40-‬מיליארד דולר ול�י‬ ‫צור תנופה מחודשת בתעשיות עתירות ידע בתקוי‬ ‫פה קצרה יחסית‪ .‬תחום ה‪ HLS-‬עשוי לשמש כאחד‬ ‫המאיצים שיש לנו בהם יתרון יחסי על המתחרים‬ ‫בסין‪ ,‬הודו ומקומות אחרים בעולם‪ ,‬וליצור בידול‪.‬‬ ‫“אם נצליח לעמוד ביעד של הגדלת יצוא‬ ‫ההיי‪-‬טק ל‪ 40-‬מיליארד דולר‪ ,‬תעשיות התוכנה‬ ‫והאלקטרוניקה יהנו מכך מאוד”‪ .‬‬

‫‪ :6.6.2012‬כנס לוחמת סייבר של סדנת יובל נאמן למדע‪ ,‬טכנולוגיה וביטחון באונ' ת"א בשיתוף ישראל דיפנס‬ ‫אודיטוריום סמולרש אוניברסיטת ת"א‬

‫“‬

‫שוק ‪-‬ה‪ HLS-‬מהווה הזדמנות עסקית גד�ו‬ ‫לה לתעשיית האלקטרוניקה ולענף ההיי‪-‬‬ ‫טק הישראלי”‪ ,‬אומר משה הלל‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫טקסס אינסטרומנט (‪ )TI‬בישראל‪.‬‬ ‫הלל עמד בראש מושב “הגנת המולדת” בכי‬ ‫נס של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה‪,‬‬ ‫שאורגן בחודש פברואר על ידי “אנשים ומחשבים”‪.‬‬ ‫במושב השתתפו ראש השב”כ לשעבר‪ ,‬יעקב פרי‪,‬‬ ‫ראש אמ”ן לשעבר‪ ,‬אלוף (מיל’) אהרון זאבי פרקש‪,‬‬ ‫מנכ”ל מפעל אלתא של התעשייה האווירית‪ ,‬ניי‬ ‫סים הדס‪ ,‬מנכ”ל חברת הגדרות מגל‪ ,‬איתן ליבנה‪,‬‬ ‫ואיש אלביט מערכות‪ ,‬תא”ל (מיל’) שוקי שחרור‪.‬‬ ‫לדברי משה הלל‪“ ,‬שוק ההומלנד סקיוריטי העוי‬ ‫למי על מרכיביו השונים כמו סייבר‪ ,‬מודיעין והגנה‬ ‫על תשתיות‪ ,‬יצמח בעשור הקרוב מ‪ 170-‬מיליארד‬ ‫דולר ל‪ 350 -‬מיליארד דולר‪ .‬חלק ניכר מתקציבי‬ ‫הממשלות מופנים מרכש צבאי ל ‪ .HLS -‬בי�ש‬ ‫ראל יש ידע‪ ,‬ניסיון וטכנולוגיות הגנה מתקדמות‪,‬‬ ‫משום שלאורך שנים היא הייתה צריכה להתגוי‬ ‫נן בפני פעילות עוינת של מדינות וטרוריסטים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬האיומים בעולם נמצאים בעליה וזו הזדי‬

‫מערכת ‪CCTV‬‬

‫‪ :17.12.2012‬כנס הכלים הבלתי מאוישים‪ :‬אוויר‪ ,‬ים ויבשה ‪ ,Avenue -‬קריית שדה התעופה‬

‫מערכת ישראל דיפנס‪-‬טק‬

‫‪ :22.5.2012‬כנס האש – "בית התותחן" בזכרון יעקב כנס הפעלת האש הבינלאומי השני‪ ,‬הכנס מאורגן עלידי עמותת‬ ‫"יד התותחנים"‪ -‬העמותה להנצחת מורשת התותחנים בישראל‪ ,‬ביחד עם מפקדת זרוע היבשה‪,‬‬ ‫חיל התותחנים ובשיתוף עם חיל האוויר של צה"ל‪.‬‬

‫מנכ”ל טקסס אינסטרומנטס ישראל‪ ,‬משה הלל‪ ,‬צופה הכפלה‬ ‫בשוק העולמי של הגנת המולדת בתוך עשור‪“ .‬בישראל יש שילוב בין‬ ‫ניסיון מבצעי רב וניסיון בעולמות ההיי‪-‬טק”‪ ,‬הוא אומר‬

‫‪IS‬‬ ‫‪RA‬‬ ‫‪EL‬‬ ‫‪D‬‬

‫“תחום ה‪ HLS-‬הוא הזדמנות‬ ‫גדולה לתעשיית האלקטרוניקה והתוכנה“‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪61‬‬

‫תוכנה‬

‫עמיר רפפורט‬

‫“הכיוון שלנו‬ ‫הוא מערכות‬ ‫מרובות ליבות“‬

‫שלנו לא מגיעה מכיוונה של מעי‬ ‫רכת ‪-‬ה ‪ Windows -‬היות שב�ת‬ ‫עשיית החלל והביטחון אי אפשר‬ ‫להשתמש בה במרבית המקרים‪ .‬התי‬ ‫חרות שלנו מגיעה בעיקר מכיוון‬ ‫מערכות בפיתוח עצמי‪ .‬הרבה ארי‬ ‫גונים אוהבים לקחת את הלינוקס‪,‬‬ ‫לשכור מפתח או שניים שיעשו בה‬ ‫שינויים ומאותו רגע יש להם מערי‬ ‫כת הפעל ה ‪ .IN-HOUSE‬זה לא פ�ת‬ ‫רון לתעשיות החלל והביטחון ששם‬ ‫אתה לא יכול לעבוד עם קוד פתוח‪,‬‬ ‫אבל זה יכול להיות פיתרון ללקוי‬ ‫חות אחרים”‪.‬‬ ‫כאשר מדברים על עולם הביט־‬ ‫חון מדובר על מערכות שזמן הפי־‬ ‫תוח שלהן נע בין ‪ 8-10‬שנים‪ ,‬איך‬ ‫אתם דואגים לכך שהרכיבים במע־‬ ‫רכת יהיו מספיק מעודכנים גם בגמר‬ ‫הפיתוח?‬ ‫“תוכנה אפשר לעדכן‪ .‬מערכת‬ ‫הפעלה אי אפשר‪ ,‬כי ברוב המקרים‬ ‫הרישוי עולה הון‪ .‬אז אתה לא מחי‬ ‫ליף ונשאר עם אותה תוכנה וחומי‬

‫בעתיד הקרוב מרבית המכשירים‬ ‫יהיו חכמים ומחוברים לרשת האינטרנט‪.‬‬ ‫יובל צוק‪ ,‬מנכ”ל וינד ריבר בישראל‪,‬‬ ‫מדבר על האסטרטגיה של החברה‬

‫“‬

‫כלל האצבע המקובל מדבר‬ ‫על כך שהשוק הישראלי‬ ‫צריך לתפוס כחצי אחוז מנפח‬ ‫הפעילות של חברה בינלאומית כלי‬ ‫שהי”‪ ,‬אומר יובל צוק‪ ,‬מנכ”ל ווינד‬ ‫ריבר בישראל‪.‬‬

‫“עד היום מכרנו כמיליארד‬ ‫מערכות הפעלה ברחבי העולם‬ ‫ולפי המספרים אנחנו יותר גדוי‬ ‫לים ממיקרוסופט‪ .‬הסיבה שאנחנו‬ ‫פחות מוכרים מהם‪ ,‬קשורה לעוי‬ ‫בדה שהמשתמשים לא תמיד יודעים‬

‫“כלל האצבע מקובל מדבר על כך‬ ‫שהשוק הישראלי צריך לתפוס כחצי אחוז‬ ‫מנפח הפעילות של חברה בינלאומית‬ ‫כלשהי‪ .‬הנתח שלנו משמעותי יותר‪ ,‬משום‬ ‫שבעולם אנחנו תופסים סדר גודל של‬ ‫‪ 45-30‬מהשוק‪ ,‬בעוד שבישראל אנחנו‬ ‫תופסים כ‪ 80-70-‬אחוז“‪.‬‬ ‫“הכלל הזה אינו תקף במקרה שלנו‪:‬‬ ‫הנתח שלנו משמעותי יותר‪ ,‬משום‬ ‫שבעולם אנחנו תופסים סדר גודל‬ ‫של ‪ 30-45‬מהשוק‪ ,‬בעוד שבישראל‬ ‫אנחנו תופסים כ‪ 70-80-‬אחוז‪ .‬יש‬ ‫לכך שתי סיבות עיקריות ‪ -‬הראשוי‬ ‫נה קשורה לעובדה שתעשיות החלל‬ ‫והביטחון בארץ הן גדולות באופן‬ ‫יחסי גם לשוק העולמי‪ .‬השניה טמוי‬ ‫נה בעובדה שיש בארץ המון חברות‬ ‫היי‪-‬טק שעובדות בתחום התקשורת‪.‬‬ ‫“אנחנו המיקרוסופט של עולם ה‪-‬‬ ‫‪ ,“ Embedded‬ממשיך צוק‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫איזו מערכת הפעלה עובדת בטלי‬ ‫פון‪ ,‬בטלוויזיה או במכונת הכביי‬ ‫סה שלהם”‪.‬‬ ‫ומה הכיוון של ווינדריבר?‬ ‫“בעולם הטכנולוגי של המחר‬ ‫יהיו מיליארדי מכשירים חכמים‬ ‫שיתחברו לרשת האינטרנט ומישהו‬ ‫יצטרך לאבטח אותם”‪ ,‬אומר צוק‪.‬‬ ‫מערכות ההפעלה‪ ,‬שמפתחת‬ ‫ווינדריבר‪ ,‬מותקנות בעיקר בייי‬ ‫שומים המתמודדים עם נפח תעבוי‬ ‫רה גדול‪ .‬הן יודעות לקבל את המיי‬ ‫דע‪ ,‬לבדוק מה צריך לעשות איתו‬

‫ולהעביר אותו הלאה לאן שצריך‪ .‬זו‬ ‫מערכת הפעלה המיועדת רק לנוי‬ ‫שא זה והחשיבות שלה באה לידי‬ ‫ביטוי בעיקר ביישומים בתעשיית‬ ‫החלל והביטחון ובתקופה האחרונה‪,‬‬ ‫גם במערכות הלוקחות חלק באסי‬ ‫פקת שירותי ענן‪ .‬לפני עידן ריבוי‬ ‫הליבות‪ ,‬היה מחשב עם מעבד חד‬ ‫ליבה שהיה מוקצה לטפל במשיי‬

‫‪ ‬יובל צוק ‪ -‬מנכ”ל ווינד ריבר‬ ‫ישראל והמזה”ת‬

‫מה אחת‪ .‬מחשב אחד היה מנהל את‬ ‫המערכת‪ ,‬אחד מריץ מידע‪ ,‬אחר‬ ‫מקבל מידע וכך הלאה‪ .‬כיום‪ ,‬עם‬ ‫מחשבים המכילי ם ‪ 64‬ליבות וי�ו‬ ‫תר אפשר לבצע את כל המשימות‬ ‫במחשב אחד‪ .‬ניתן להקצות מעבד‬ ‫אחד לניהול ואת כל השאר למעי‬ ‫רכות הפעלה קטנות וזריזות‪ ,‬שלא‬ ‫תופסות הרבה זיכרון‪.‬‬ ‫“בישראל אנו פועלים בעיקר‬ ‫בתעשיית החלל‪ ,‬בתעשיות הביטי‬ ‫חוניות ובחברות תקשורת כמו גילת‪,‬‬ ‫רד ואלווריון‪ .‬אבל אנחנו נמצאים גם‬ ‫בתעשיות אחרות כמו הרובוטיקה‬ ‫והרפואה”‪ ,‬אומר צוק‪“ .‬אנחנו מאוד‬ ‫מתקרבים לעניין הענן ונותנים פתי‬ ‫רון ‪NAP – Network Acceleration‬‬ ‫‪ Platform‬המספק תעבורה מאוד‬ ‫מהירה המתאימה גם לחברות כמו‬ ‫אמדוקס‪ ,‬צ’קפוינט וקומברס‪ ,‬אשר‬ ‫המוצרים שלהן עובדים בעומסים‬ ‫גדולים‪ .‬אנחנו יודעים לספק להם‬ ‫מערכת הפעלה קטנה ומנוונת שעוי‬

‫“בתחום התעופה‪ ,‬למשל‪ ,‬צריך לוודא‪,‬‬ ‫שלעולם לא יפול מטוס בגלל מסך כחול‬ ‫המעיד על כשל במערכת ההפעלה‪,‬‬ ‫כמו שלפעמים אתה רואה בווינדוס‪.‬‬ ‫ברפואה אתה רוצה שקוצב הלב יהיה‬ ‫מחובר לרופא שלך‪ ,‬אבל שיהיה מאובטח‬ ‫ושאף אחד לא יוכל לפרוץ אליו“‬ ‫שה רק את העברת המידע‪ .‬מערכות‬ ‫הניהול שלהן נשארות ללא שינוי”‪.‬‬ ‫מה משמעות האבטחה בסביבת‬ ‫‪?Embedded‬‬ ‫“המשימה שלנו בתוך העולם הזה‬ ‫היא לספק לכל מכשיר תוכנה‪ ,‬שתי‬ ‫אפשר לו להיות מאובטח ואמין‪ .‬האבי‬ ‫טחה ברמת מערכת ההפעלה מכוונת‬ ‫לכך שלא ניתן יהיה לחדור למכשיר‬ ‫ולקחת ממנו מידע או להשתלט עליו‬ ‫מרחוק‪ .‬זה ממש חלק מעולם הסייבר‪.‬‬ ‫בתחום התעופה‪ ,‬למשל‪ ,‬צריך לווי‬ ‫דא‪ ,‬שלעולם לא יפול מטוס בגלל‬

‫מסך כחול המעיד על כשל במערכת‬ ‫ההפעלה‪ ,‬כמו שלפעמים אתה רואה‬ ‫בווינדוס‪ .‬ברפואה אתה רוצה שקוצב‬ ‫הלב יהיה מחובר לרופא שלך‪ ,‬אבל‬ ‫שיהיה מאובטח ושאף אחד לא יוכל‬ ‫לפרוץ אליו ולשחק בחייך‪ .‬ההיגיון‬ ‫הזה נכון גם בתחומים כמו בנקאות‬ ‫או פיתוח אמצעי לחימה”‪.‬‬ ‫לאילו כיוונים נוספים אתם רוצים‬ ‫להתפתח?‬ ‫“אנחנו מספקים פתרונות לאבי‬ ‫טחה וביטחון ונמשיך להתרחב‬ ‫בתחום זה‪ .‬התחרות הכי גדולה‬

‫רה‪ .‬צריך להבין שאפילו החלפה של‬ ‫סוג המעבד תעלה המון כסף לחבי‬ ‫רה שפיתחה את מערכת ההפעלה‬ ‫גם ללא רישיון חדש‪ .‬ולכן‪ ,‬ברוב‬ ‫הפרוייקטים הגדולים החלופה למי‬ ‫ערכת חדשה היא דרישה לתקוי‬ ‫פת תמיכה ש ל ‪ 10-15‬שנה ואנ�ח‬ ‫נו עומדים בדרישות האלו‪ .‬יש לציין‬ ‫כי מגמה זו נכונה בעיקר בתעשייה‬ ‫הביטחונית והחלל ואילו בקרב חבי‬ ‫רות תקשורת מדובר על דרישות‬ ‫אחרות היות שהן משיקות מוצר חדש‬ ‫כל שנה או שנתיים”‪.‬‬ ‫מה האתגר שהצבתם לשנת‬ ‫‪?2012‬‬ ‫האתגר שלנו לשנה הבאה הוא‬ ‫שמירת נתח השוק הקיים בארץ ובי‬ ‫עולם והגדלתו‪ .‬את האתגר הזה אנחנו‬ ‫הולכים להשיג עם המוצרים החדשים‬ ‫שלנו לסביבה מרובת ליבות (‪)NAP‬‬ ‫ומוצר ה‪ Simics-‬המאפשר פיתוח‬ ‫תוכנה על בסיס הדמיה של הלוח‪,‬‬ ‫הכרטיס או המעבד עוד לפני שהי‬ ‫חומרה מוכנה”‪ .‬‬

‫‪Wind River Workbench‬‬ ‫‪VxWorks‬‬ ‫‪• Wind River Network Acceleration Platform‬‬ ‫‪• Wind River Tilcon GUI Engine‬‬ ‫‪• Software Defined Radio‬‬ ‫‪• Java Virtual Machine, Ada‬‬

‫‪Applications‬‬

‫‪• IPsec, IKE, Wireless Security‬‬ ‫‪• SNMP, MIB, CORBA‬‬ ‫‪• Web Server, Web Services‬‬ ‫‪• OPC, Fielbus‬‬

‫‪Middleware‬‬

‫‪• Networking‬‬ ‫‪• Graphics‬‬ ‫‪• Connectivity CAN, USB, ect.‬‬ ‫‪• Error Detection and Reporting‬‬ ‫‪• Debug and Instrumentation Services‬‬

‫‪OS Services‬‬

‫‪• File Systems‬‬ ‫‪• I/O Subsystems‬‬ ‫‪• Driversand Driver Management‬‬

‫‪VxWorks‬‬ ‫‪Core OS‬‬

‫‪• Multi-core: SMP, AMP‬‬ ‫‪• Tasks, Processes‬‬ ‫‪• Interuts, Exception Handling‬‬ ‫‪• Timers, Semaphores, Mutex‬‬

‫‪VxWorks‬‬ ‫‪Kernel‬‬

‫‪Wind River Hypervisor‬‬

‫‪Wind River VxWorks MILS Platform‬‬ ‫‪Wind River VxWorks 653 Platform‬‬

‫‪Board Support Package‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪63‬‬

‫קלין טק‬

‫‪.‬‬

‫‪Precisely what you need‬‬

‫עמי רוחקס דומבה‬

‫אילוסטרציה‪ :‬המכון הטכנולוגי‪ ,‬חולון‬

‫הרוח מדליקה את האור‬

‫ע‬

‫דיטל אלה‪ ,‬מרצה במסלול‬ ‫’עיצוב‪-‬סביבה‪-‬חברה’‬ ‫ובתוכנית לתואר שני‬ ‫במכון הטכנולוגי חולון פיתחה‬ ‫רעיון חדשני בתחום הקלין טק‪,‬‬ ‫מנורות המופעלות על ידי אנרגיית‬ ‫הרוח‪“ .‬התחלתי לחשוב על הרעיון‬ ‫במסגרת לימודים לתואר שני‬ ‫במסגרת האקדמיה לעיצוב בר‬ ‫קיימא ‪DESIGN ACADEMY‬‬ ‫‪ EINDHOVEN‬שבהולנד”‪ ,‬מספרת‬ ‫אלה‪“ .‬החידה שהניעה אותי הייתה‬ ‫איזה שימושים אפשר לתת לאנרגיה‬ ‫העדינה בסביבה עירונית‪ .‬רציתי‬ ‫לצור מוצר המשלב בין אנרגיה‬ ‫שנמצאת לידינו לבין צרכים יום‬ ‫יומיים”‪ .‬את המנורות מפתחת אלה‬ ‫בסטודיו שלה הקרוי ’עיצוב חושב‬ ‫סביבה’ בחולון ולפרוייקט היא נתנה‬ ‫את השם ‪.WINDYLIGHT‬‬ ‫למרות שתהליך הפיתוח טרם‬ ‫הסתיים‪ ,‬הסכימה אלה לומר כי‬ ‫הטכנולוגיה עליה מבוססת המנורה‬

‫כוללת שבשבת שיודעת להמיר את‬ ‫אנרגיית הרוח לזרם חשמלי שמזין‬ ‫מנורות ‪ .LED‬היות והמנורות‬ ‫מיועדות לפעול בסביבה עירונית‬ ‫עם עוצמת רוח משתנה ממקום‬ ‫למקום‪ ,‬אחד האתגרים העיקריים‬ ‫של הפרוייקט הוא להתאים את‬ ‫השבשבת לעוצמת הרוח‪ .‬כרגע‬ ‫הניסויים שמבצעת אלה מתרכזים‬ ‫באפיון מגוון השבשבות‪ ,‬כך שניתן‬ ‫יהיה להפעיל את המנורות בכל‬ ‫השטח המוניציפלי של העיר‪.‬‬ ‫“בקיץ עשינו טסטים על אופניים‬ ‫באמצעות פידול בכדי להתגבר על‬ ‫הצורך במנהרת רוח‪ .‬עכשיו אני‬ ‫בונה מנהרת רוח בסטודיו בשל‬ ‫תנאי מזג האויר שאינם מאפשרים‬ ‫זאת”‪.‬‬ ‫את תהליך הפיתוח מלווה ד”ר‬ ‫יובל בק‪ ,‬ראש תחום הנדסת הספק‬ ‫מהמכון הטכנולוגי בחולון‪ ,‬כאשר‬ ‫אחת המטרות של הפרוייקט הוא‬ ‫להגיע למוצר סופי שמייצר ומשתמש‬

‫אחרים בעולם של איסוף אנרגיית‬ ‫רוח‪ ,‬בהם יחידת איסוף האנרגיה‬ ‫ויחידת השימוש לא נמצאות‬ ‫באותו מקום ויש הפסד אנרגיה‬ ‫בגלל מערכת ההולכה החשמלית‪.‬‬ ‫מנורות ה‪ WINDYLIGHT-‬של אלה‬ ‫מתוכננות להיות חסכוניות בהרבה‬ ‫עם ניצול מקסימלי של הספק‬ ‫השבשבת‪.‬‬ ‫“אם הכל יעבוד לפי התוכנית‪,‬‬ ‫בעוד שנה נתחיל בייצור מסחרי”‪,‬‬ ‫אומרת אלה ובאותה נשימה מוסיפה‬ ‫כי לצד הפיתוח הטכנולוגי היא‬ ‫נמצאת במאמץ לגייס מימון להמשך‬ ‫הפרוייקט‪ .‬מסתבר כי ההוויה של‬ ‫היזמות בתחום הקלין טק‪ ,‬אינה‬ ‫שונה בהרבה מזו בתחום ההיי טק‪.‬‬ ‫“התהליך דורש הרבה אורך רוח‬ ‫ודבקות במטרה”‪ ,‬היא מוסיפה עם‬ ‫ברק בעיניים‪ .‬יאמר לזכותה של‬ ‫אלה‪ ,‬כי למרות שמדובר עדיין על‬

‫‪Motion Control and‬‬ ‫‪Drive Systems‬‬

‫‪Lewenstein Technologies, Ltd. (L-Tech), has been providing quality engineering and‬‬ ‫‪electromechanical systems solutions for over 70 years.‬‬ ‫‪No matter how sensitive the system or how complicated the engineering challenges, L-Tech regularly‬‬ ‫‪adapts cutting-edge niche technologies to meet the most demanding of client requirements.‬‬ ‫‪From the development, engineering and prototype stages, through assembly, integration and‬‬ ‫‪production, we pride ourselves on precision and creative innovation.‬‬ ‫‪L-Tech's innovative technology teams have engineered the integration‬‬ ‫‪of our global partners' precision products in a wide array of industries:‬‬

‫האם המצאה ישראלית חדשה‪ ,‬מנורות רוח‪ ,‬תהפוך למסחרית‬ ‫באנרגייה באותו מקום (‪light on-‬‬ ‫‪ .)spot‬תהליך זה שונה ממודלים‬

‫‪70 Years of Innovative Engineering‬‬ ‫‪in Defense and Homeland Security‬‬

‫רעיון בתהליך פיתוח‪ ,‬הוא כבר‬ ‫נחשב להצלחה בינלאומית‪ .‬ארגון‬ ‫‪ TED‬בחר אותו לתוכנית הלווי‬ ‫היוקרתית ‪ TED FELLOW‬בשנת‬ ‫‪ 2010‬אליה מתקבלים בכל שנה רק‬ ‫עשרים ושניים פרוייקטים חדשניים‬ ‫מכל העולם ובנוסף זכתה אלה‬ ‫בתחרות ‪ AOL ARTISTS‬יחד עם‬ ‫עוד עשרים וחמישה יוצרים ויזמים‬ ‫מובילים‪.‬‬ ‫אין ספק כי בהצלחת מנורות‬ ‫ה‪ WINDYLIGHT-‬טמונים יתרונות‬ ‫רבים כמו שמירה על הסביבה‬ ‫וקידום עיצוב בר קיימא‪.‬‬ ‫אך מעל הכל‪ ,‬היכולת לייצר‬ ‫תאורה מאנרגיית רוח תוכל לשפר‬ ‫את חייהם של מליונים במדינות‬ ‫עניות בהן גישה לרשת החשמל‬ ‫נחשבת למותרות‪“ .‬צריך להאמין‬ ‫בחזון וכל יום לעשות צעד נוסף‬ ‫למרות הקשיים”‪ ,‬מסכמת אלה‬ ‫בנימה אופטימית המאפיינת לא‬ ‫מעט יזמים ישראלים צעירים‪ .‬‬

‫‪Micro-Precision Systems‬‬ ‫‪and Mechanical Components‬‬

‫‪Traffic Control and Plate Recognition‬‬ ‫‪Robotics‬‬ ‫‪Aerospace & Aviation‬‬ ‫‪Renewable Energy‬‬ ‫‪Telecommunications‬‬

‫‪Defense and Homeland Security‬‬ ‫‪Medical Device‬‬ ‫‪Electro-Optics‬‬ ‫‪Semiconductors‬‬ ‫‪Automation Industry‬‬ ‫‪Applications:‬‬

‫‪Sensors and Electronic‬‬ ‫‪Components‬‬ ‫‪Security‬‬ ‫‪Robots‬‬

‫‪Vision Systems‬‬

‫‪Hexapod‬‬ ‫‪Micro-positioning‬‬ ‫‪Systems‬‬

‫‪Fins Control‬‬

‫‪Optical Shutter‬‬

‫‪Autofocus System‬‬ ‫‪for UAV‬‬

‫‪Lewenstein Technologies, Ltd. represents over 20 of the world's most elite companies in‬‬ ‫‪state-of-the-art components manufacturing.‬‬ ‫‪We are especially pleased to represent firms that are recognized leaders in their fields not only‬‬ ‫‪because of their cutting-edge, high-quality products, but also thanks to their commitment to‬‬ ‫‪personal service and technical support.‬‬ ‫‪Quality, reliability, precision and professionalism since 1936‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪64‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪Lewenstein‬‬ ‫‪Technologies‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪Ltd. 9 Bareket St. Kiryat Matalon Petach Tikva, P.O. Box 49571, Israel‬מרץ‪-‬אפריל‬ ‫‪Tel: +972-3-9780800 Fax: +972-3-9780829 E-mail: info@l-tech.co.il, www.l-tech.co.il‬‬

‫‪65‬‬

‫פיתוחים‬ ‫מהעולם‬

‫מיכל שטרן‬

‫איור ‪ :2‬ה‪ GE IPN250-‬מציע‬ ‫מעבד מארח של אינטל ומעבד‬ ‫שותף ‪ CUDA‬של ‪NVIDIA‬‬

‫ה‪ GPGPU-‬משנה את היישומים‬ ‫המשובצים בצבא ובחלל‬ ‫לטכנולוגיית ה‪ GPGPU-‬יתרונות במונחים של עוצמת עיבוד‪ ,‬ממדי מערכת וצריכת‬ ‫הספק‪ .‬בסביבת ה‪ ,CUDA-‬היתרונות האלה הופכים למכריעים במיוחד‬

‫ד‬

‫חיסה‪ ,‬ייצוב וידאו‪ ,‬פריסה ועיי‬ ‫בוד; מעקב אחר יעדים; שיפור‬ ‫תמונה; מיזוג חיישנים; מכ”ם‬ ‫ומכ”ם אופטי( (‪ ;)lidar‬הצפנה‪ ,‬פ�ע‬ ‫נוח ופיצוח ההצפנה (קריפטואנליזה);‬ ‫רדיו בהגדרת תוכנה וסימולציה ‪-‬‬ ‫כל יישומי המחשוב המשובצים בתי‬ ‫חום הצבא והחלל מציבים בפני המי‬ ‫פתחים אתגרים לא פשוטים‪ ,‬ולא רק‬ ‫בגלל שהם מצריכים כמויות נכבדות‬ ‫של כוח מחשוב (איור ‪.)1‬‬ ‫הרבה יותר מכך‪ :‬יש עלייה בדריי‬ ‫שה לפרוס את היישומים הללו בחלי‬ ‫לים מוגבלים הנדרשים למשקל מזעי‬ ‫רי‪ ,‬לצריכת הספק קטנה ככל האפשר‬ ‫ולעמידה בתנאים קשים – כמו לדוגי‬ ‫מה ברכבי חלל בלתי מאוישים‪.‬‬ ‫למעבדים רב תכליתיים לא היה‬ ‫בדרך כלל את כוח המחשוב המאפי‬ ‫שר התמודדות עם סוג יישומים כדוגי‬ ‫מת אלו שתוארו עד כה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬תופעה מעניינת החלה‬ ‫להיראות במהלך השנים האחרונות –‬ ‫במסגרתה יצרניות של מעבדים שגרי‬ ‫תיים הכירו באופן מרומז בעובדה שהן‬ ‫איור ‪ :1‬מעקב וידאו הוא יישום‬ ‫צבא‪/‬חלל אופייני שבו יכולה‬ ‫טכנולוגיית ה‪GPGPU-‬‬ ‫לספק יתרון משמעותי‬

‫מתקרבות במהירות לקצה גבול היכוי‬ ‫לת של מהירות השעון‪ .‬הבנה זו אילי‬ ‫צה אותן לשנות את מהלך התפתחות‬ ‫הארכיטקטורות שלהן‪ ,‬ולפנות אל‬ ‫הארכיטקטורות של ריבוי ליבות –‬ ‫כמו שנעשה לראשונה עם ה‪Core2-‬‬ ‫‪ Duo‬של אינטל – כדרך להגביר‬ ‫ביצועים במסגרת המגבלות של‬ ‫מהירויות השעון‪ .‬המעבדים כפוי‬ ‫לי הליבה של אינטל נמצאים עמנו‬ ‫מאז ‪ ,2006‬ומעבדים בעלי ארבע‬ ‫ליבות הולכים והופכים לדבר שבשגי‬ ‫רה‪ .‬מעבדי שמונה ליבות כבר נמצאים‬ ‫מעבר לפינה‪ .‬השימוש בריבוי ליבות‬ ‫הולך והופך לסטנדרט בפועל כאשר‬ ‫שואפים להשיג ביצועים‪.‬‬ ‫מבחינה היסטורית‪ ,‬לנוכח המגי‬ ‫בלות של מעבדים רב תכליתיים‪,‬‬ ‫יישומים כמו אלו המתוארים לעיל‬ ‫טופלו באמצעות שתי טכנולוגיות‬ ‫מעבד חלופיות ‪ FPGA -‬ו‪.DSP-‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬טכנולוגיה שלישית הולכת‬ ‫והופכת זמינה לאחרונה‪ ,‬ומביאה עמה‬ ‫שלושה יתרונות חשובים‪ .‬טכנולוי‬ ‫גיית ‪-‬ה‪ – GPGPU-‬מחשוב רב תכל�י‬ ‫‪Image Capture‬‬ ‫‪Object Tracking‬‬ ‫‪Image fusion‬‬

‫‪Image Stabilization‬‬ ‫‪Image Compression‬‬ ‫‪Panoramic Stitching‬‬ ‫‪Image Enhancement‬‬

‫‪66‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫תי על מעבדי גרפיקה – מספקת את‬ ‫סוג המחשוב המקבילי המסיבי הנחוץ‬ ‫עבור יישומים מאתגרים‪ .‬הטכנולוגיה‬ ‫יכולה לספק את ביצועי המחשוב המוי‬ ‫בילים שלה בסביבות קטנות ממדים‪,‬‬ ‫קלות משקל ודלות הספק‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא‬ ‫אינה לוקה ברבים מהחסרונות שהתלוו‬ ‫בעבר לטכנולוגיות ‪ FPGA‬ו‪.DSP-‬‬ ‫החברה המובילה והמוכרת ביותר‬ ‫בתחום ה‪ GPGPU-‬היא ‪ NVIDIA‬עם‬ ‫טכנולוגיית ה‪ CUDA-‬שלה‪ ,‬וכיום‬ ‫‪ GE Intelligent Platforms‬עובדת‬ ‫עם ‪ ,NVIDIA‬כדי להביא את יכולות‬ ‫‪ CUDA‬אל שוק יישומי הצבא והחלל‬ ‫עם מגוון מוצרי ‪ VPX‬של ‪ 6U‬ו‪3U-‬‬ ‫ו‪.OpenVPX-‬‬

‫מקטינים משקל‬

‫יישום יעד אופייני עבור המוצרים‬ ‫הללו ניתן למצוא בפלטפורמה מרי‬ ‫כזית של תוכנית צבאית אמריקנית‬ ‫המכילה ‪ 72‬מעבדים קונבנציונליים‬ ‫על ‪ 18‬לוחות של ‪ ,6U‬תופסת שטח‬ ‫של ‪ 0.113‬מ”ק‪ ,‬שוקלת יותר מ‪46-‬‬ ‫ק”ג‪ ,‬צורכת ‪ 2,000‬וואט ומספקת‬ ‫‪ GFLOPs 576‬של ביצועי מחשוב‪.‬‬ ‫מערכת כזו יהיה הגיוני לפרוס באוי‬ ‫ניית מלחמה או במטוס גדול – אך בלי‬ ‫ספק היא אינה מתאימה לרכב בלתי‬ ‫מאויש לטווח ארוך שממדיו קטנים‬ ‫והוא פועל באופן אוטונומי‪.‬‬ ‫מערכת מבוסס ת ‪ ,CUDA‬המתב�ס‬ ‫סת על התאמת ביצועי המחשוב‪ ,‬תוכל‬ ‫לאכלס באופן ריאל י ‪ 20‬אחוז מה�ש‬ ‫טח‪ ,‬לשאת ‪ 10‬אחוז מהמשקל ולצרוך‬ ‫ר ק ‪ 10‬אחוז מההספק‪ ,‬בהשוואה לפ�ת‬ ‫רון בן ‪ 18‬לוחות‪ .‬בדומה‪ GE ,‬הדגימה‬ ‫כיצד ניתן לפרוס ארבעה לוחות ‪VPX‬‬

‫בגודל ‪ 3U‬עם יכולות ‪ CUDA‬ועם‬ ‫ביצועי נקודה צפה של ‪GFLOPS 766‬‬

‫בתוך שטח של פחות מ‪0.0113-‬‬ ‫מ”ק‪.‬‬ ‫כדוגמה ליכולת מחשוב גולי‬ ‫מית‪ ,‬מעב ד ‪ Intel i7‬בן ארבע ל�י‬ ‫בות מדורג בדרך כלל סביב ביצוי‬ ‫עים של ‪ .GFLOPS 50‬ה‪NVIDIA-‬‬ ‫‪ – GTX 480‬המוכר לרבים כ‪GPU-‬‬ ‫בעל רמות הביצועים הגבוהות ביוי‬ ‫תר הזמין היום – נמדד בביצועים של‬ ‫כ‪ .GFLOPS 1300-‬מתוך ההשוואה‬ ‫הפשוטה הזו קל לראות איך קבלן צבאי‬ ‫חשוב הצליח להשיג גידול של פי ‪15‬‬ ‫בתפוקה תודות לשימוש בטכנולוגיית‬ ‫‪ CUDA‬לצורך יישום מכ”ם‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬גידול של פי ‪ 15‬נחשב‬ ‫לצנוע בהשוואה לשיפורי הביצוי‬ ‫עים שנראו במקומות אחרים‪ .‬חברת‬ ‫‪High Performance Computing‬‬

‫משוודיה השיגה שיפור של פי ‪140‬‬ ‫ביישום עיבוד אותות‪ ,‬באוניברסיי‬ ‫טת בירגהם יאנג השיגו שיפור של‬ ‫פי ‪ 300‬באלמנט עיבוד אותות של‬ ‫יישום מכ”ם מפתח סינתטי (‪,)SAR‬‬ ‫ואילו במכון רוצ’סטר לטכנולוי‬ ‫גיה השיגו שיפור של יותר מפי ‪250‬‬ ‫ביישום עיבוד תמונות‪ .‬טכנולוגיית‬ ‫‪ CUDA‬נמצאת בשימוש נרחב בקשת‬ ‫רחבה של יישומים מסחריים‪ ,‬לרבות‬ ‫הדמיה רפואית‪ ,‬פיננסים‪ ,‬מיפוי ומעי‬ ‫רכות טלמטריה ניידות‪.‬‬

‫יישומי ‪GPGPU‬‬

‫אופייניים‬

‫טכנולוגיי ת ‪ GPGPU‬מתוכ�נ‬ ‫נת עבור יישומים המותאמים לעיי‬ ‫בוד מקבילי‪ ,‬יישומים שבהם ניתן‬

‫באופן ריאלי לעבד נתוי‬ ‫נים באופן מקבילי – בניגוד‬ ‫לעיבוד רציף (סדרתי) שעבורו תוכי‬ ‫ננו המעבדים הרב תכליתיים‪.‬‬ ‫בגלל ייעודם המקורי כהתקנים‬ ‫לעיבוד תמונות‪- ,‬ה‪ GPGPUs-‬מ�ת‬ ‫אימים מאוד לעיבוד של נתוני נקודה‬ ‫צפה מסוג ‪“( SP‬דיוק יחיד”)‪ .‬התפוקה‬ ‫של פעולות חיבור‪ ,‬כפל וכפל ואחי‬ ‫ריו חיבור בנקודה צפה מסוג ‪ SP‬היא‬ ‫בדרך כלל שמונה( (‪ )8‬פעולות למ�ח‬ ‫זור שעון‪ .‬פעולות מספר שלם מסוי‬ ‫ימות יכולות להתרחש באותו הקצב‪,‬‬ ‫אבל פעולות אחרות‪ ,‬כדוגמת מכפי‬ ‫לות‪ ,‬מתרחשות בקצב של שתי פעוי‬ ‫לות למחזור‪.‬‬ ‫יישומי ‪ GPGPU‬משתייכים לרוב‬ ‫לקטגוריה המוכרת ‪-‬כ‪( SIMT-‬ת�ה‬ ‫ליכונים מרובים של הוראה יחיי‬ ‫דה) שבה יש צורך לפרק אלגוריי‬ ‫תם ליישום שניתן להריץ על מאות‬ ‫עד אלפי תהליכונים בו‪-‬זמניים שכל‬ ‫אחד מהם מתבצע בצורה של הוראה‬ ‫אחר הוראה‪ ,‬בטור‪ ,‬על פני עשרות‬ ‫עד מאות ליבות מעבד‪ ,‬שכל אחת‬ ‫מהן עובדת על עיבוד פיסה אחרת‬ ‫של הנתונים‪.‬‬ ‫טכנולוגיית ‪-‬ה‪ GPU-‬איננה ת�ח‬ ‫ליף למעבדי המיינסטרים הקיימים‬ ‫היום – היא משלימה אותם‪ .‬בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬על פלטפורמה כדוגמת ה‪-‬‬ ‫‪( IPN250‬איור ‪ )2‬של ‪ .GE‬לדוגמא‪,‬‬ ‫המעבד המארח של אינטל מעביר‬ ‫את העומס של עיבוד נתונים מקי‬ ‫בילי אל ‪ GPU‬של ‪ NVIDIA‬המצוי‬ ‫על הלוח‪ .‬למעשה‪ ,‬קו המוצרים של‬ ‫‪ GE‬מתוכנן לאפשר העברת עומס‬ ‫אל ריבוי ‪ GPUs‬שכולן יחידות‬ ‫הפועלות במקביל (על מספר לוחות‬ ‫‪ ,NPN240‬לדוגמה‪ ,‬שלכל אחד שתי‬

‫‪ GPUs‬עם יכולות ‪– )CUDA‬‬ ‫מה שמעניק מקום לתכנון ויישום‬ ‫של מגוון פתרונות עתירי עצמה‪.‬‬

‫ישומים עתירי מחשוב‬

‫הסיבה ש‪ GPUs-‬יכולות להציע‬ ‫ליבות עיבוד כה רבות (‪ 16‬עד מאות)‬ ‫היא שהן מתפשרות על פונקציוני‬ ‫ליות לטובת כמות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫שטח סיליקון שהיה נמסר עבור פוי‬ ‫נקציות מורכבות יותר משמש תחת‬ ‫זאת ליישום של הרבה יותר ליבות‬ ‫המסוגלות לבצע רק פעולות פשוטות‬ ‫יחסית‪ .‬מעצם הגדרתם‪ ,‬למעבדים רב‬ ‫תכליתיים יש ארכיטקטורה המתוכי‬ ‫ננת לעזור בפתרון של כמה שיותר‬ ‫סוגים של בעיות – בעוד שה‪GPUs-‬‬ ‫מתוכננות לפתור‪ ,‬למעשה‪ ,‬רק סוג‬ ‫אחד של בעיה‪ .‬ליבת ‪-‬ה‪ GPU-‬פש�ו‬ ‫טה ואיננה כוללת את התכונות המי‬ ‫תוחכמות המיוחסות בדרך כלל למי‬ ‫עבדים רב תכליתיים כמו מטמונים‬ ‫גדולים ומרובי נדבכים‪ ,‬ביצוע שלא‬ ‫על‪-‬פי סדר‪ ,‬חיזוי הסתעפויות וכיוי‬ ‫צא בזה‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬שאם יישום מצי‬ ‫ריך פונקציונליות מורכבת מסוג זה‬ ‫הוא כנראה אינו מועמד מתאים לייי‬ ‫שום על ‪.GPU‬‬ ‫זיהוי היישומים המתאימים הוא‬ ‫המפתח למקסום היתרונות שניתן להי‬ ‫פיק מטכנולוגיית ‪-‬ה‪ .GPGPU-‬לדו�ג‬ ‫מה‪ ,‬ה‪ GPGPUs-‬יעילים מאוד בחישוב‬ ‫נקודה צפה‪ ,‬בתנאי שלבעיה שרוצים‬ ‫לפתור יש מאפיינים מסוימים‪ .‬באופן‬ ‫כללי‪ ,‬המאפיינים הם שמערכי הני‬ ‫תונים גדולים בצורה סבירה‪ ,‬ושעציי‬ ‫מות המחשוב (כלומר‪ ,‬מספר הפעולות‬ ‫המוחלות על כל נקודת נתונים) גבוי‬ ‫הה‪ .‬דחיסת הפולסים ועיבוד הדופלר‬ ‫האופיינים ליישומי מכ”ם מסתמכים‬

‫בדרך כלל על ‪( FFTs‬התמרות פורייה‬ ‫מהירות)‪ ,‬העומדות בקריטריונים של‬ ‫עצימות מחשוב גבוהה ועל כן הופי‬ ‫כות את ‪-‬ה‪ GPGPUs-‬לפתרון הטכנ�ו‬ ‫לוגי האידיאלי‪.‬‬

‫סביבת פיתוח ‪CUDA‬‬ ‫ארכיטקטורת ‪-‬ה‪ CUDA GPU-‬ת�ו‬ ‫מכת במודל תכנות פשוט מאוד‪ .‬היא‬ ‫מאפשרת למפתח לכתוב קובץ מקור‬ ‫אחד‪ ,‬עם קוד עבור המעבד המארח‬ ‫והרצף (‪ )in-line‬הכלול ב‪.GPU-‬‬ ‫שפת ‪ C‬עבור ‪ CUDA‬מרחיבה את‬ ‫שפת ‪ C‬בכך שהיא מאפשרת למתכנת‬ ‫להגדיר פונקציו ת ‪ ,C‬המכונות גרע�י‬ ‫נים (קרנל)‪ ,‬כאשר מזמנים אותם הם‬ ‫מתבצעים ‪ n‬פעמים במקביל‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫‪ n‬תהליכוני ‪ CUDA‬שונים‪ ,‬בניגוד‬ ‫לפונקציות ‪ C‬רגילות שבהן מתבצעים‬ ‫ה”גרעינים” הללו פעם אחת בלבד‪.‬‬ ‫שרשרת הכלים מפצלת את קודי‬ ‫ה‪ GPGPU-‬והמארח‪ ,‬מהדרת אותם‬ ‫ומקשרת אותם בנפרד‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫יכולה לשלב את שניהם לכדי קובץ‬ ‫אחד ניתן לביצוע‪ .‬התוצאה היא קוד‬ ‫שקל יותר לבנות ולנתח‪ ,‬מה שמצמצם‬ ‫את עלות התכנות והתחזוקה‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬אחרי שכבר הייתה בשימוש‬ ‫בקרב קהילות גדולות של מפתחים‬ ‫במשך כמה שנים‪ ,‬הגיעה שרשרת‬ ‫הכלים עבור התקנים מרובי ליבות‬ ‫אלה לשלב הבגרות‪ .‬קלות השימוש‬ ‫היחסית והעלות הנמוכה של פיתוח‬ ‫קוד הם יתרונות מפתח חשובים שיש‬ ‫לטכנולוגיית ה‪ CUDA-‬בהשוואה‬ ‫לטכנולוגיית ה‪.FPGA-‬‬ ‫אחד היתרונות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הוא‬ ‫העובדה שניתן לפתח קוד על ‪ PC‬זול‬ ‫בעל יכולות ‪ CUDA‬לפני שפורסים‬ ‫אותו על פלטפורמה צבאית מוקשחת‪.‬‬

‫יותר ממאה מיליו ן ‪ GPUs‬עם יכ�ו‬ ‫לו ת ‪ CUDA‬כבר יצאו לשוק וסב�י‬ ‫בת התכנות ‪ NVIDIA CUDA‬נלמדת‬ ‫היום ביותר ‪-‬מ‪ 120-‬אוניברסי�ט‬ ‫אות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫מפתחים אחרים משתמשים‬ ‫ב‪ .OpenCL-‬מדובר בתקן הפתוח‬ ‫ונטול התמלוגים הראשון עבור תכי‬ ‫נות מקבילי רב תכליתי של מערכות‬ ‫הטרוגניות‪ .‬הסטנדרט מספק סביבת‬ ‫תכנות אחידה שבה יכולים המפי‬ ‫תחים לכתוב קוד נייד יעיל עבור‬ ‫שרתי מחשוב עתירי ביצועים‪ ,‬מעי‬ ‫רכות מחשב שולחניות והתקנים נייי‬ ‫דים המשתמשים בתמהיל רבגוני של‬ ‫ארכיטקטורות בסגנון תאים‪GPUs ,‬‬ ‫ו‪ CPUs-‬מרובי ליבות‪ ,‬ומעבדים מ�ק‬‫ביליים אחרים כדוגמת ‪.DSPs‬‬ ‫טכנולוגיית ה‪ GPGPU-‬מתאימה‬ ‫במיוחד ליישומי צבא וחלל מתוחכמים‬ ‫ותובעניים‪ ,‬וארגוני ביטחון רבים כבר‬ ‫בודקים היכן כדאי להשתמש בה‪ .‬מה‬ ‫שהיה חסר עד היום זו היכולת להעי‬ ‫ביר את הטכנולוגיה רבת העצמה הזו‬ ‫למרכיבים מסחריים במעבדה ליחידות‬ ‫מוקשחות המותאמות לעבודה בטווח‬ ‫טמפרטורות מורחב עם קירור בהולי‬ ‫כה כך שיעמדו בדרישות של יישומים‬ ‫בפריסות צבא‪/‬חלל‪ .‬ואולם‪ ,‬עם הזמיי‬ ‫נות של מגוון רחב של פלטפורמות‬ ‫מוקשחות עם יכולו ת ‪ CUDA‬שמצ�י‬ ‫עה ‪ ,GE‬נראה כי היכולת החשובה הזו‬ ‫כבר שרירה וקיימת‪.‬‬ ‫השימוש במעבדים מרובי ליבות‬ ‫יכול לאפשר למתכנני מערכות להכי‬ ‫ניס כמות חסרת תקדים של עצמת‬ ‫עיבוד לתוך מארז קומפקטי ביותר‪.‬‬ ‫היתרונות של טכנולוגיית ה‪GPGPU-‬‬ ‫במונחים של עצמת עיבוד‪ ,‬ממדי‬ ‫מערכת וצריכת הספק אטרקטיביים‬ ‫כשלעצמם‪ ,‬אך כאשר משלבים אותם‬ ‫עם קלות התכנות שקיימת בסביי‬ ‫בת ה‪ ,CUDA-‬במיוחד בהשוואה ל‪-‬‬ ‫‪ ,FPGAss‬ועם העלויות הנמוכות בא�ו‬ ‫פן משמעותי‪ ,‬הופכים את היתרונות‬ ‫למכריעים באמת‪ .‬‬ ‫מיכל שטרן היא מנהלת מוצר‬ ‫‪Intelligent Platforms‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫ב‪GE-‬‬

‫‪67‬‬

‫פיתוחים‬ ‫מהעולם‬

‫דיוויד פרסלי‪ ,‬מנהל קו מוצר‪ ,‬קונטרון‬

‫מגדילים את רוחב הפס‬

‫שדרוגים ממנפים את ה‪ VPX, CompactPCI-‬ו‪ VME-‬מבוסס ‪ x86‬כדי לצמצם את‬ ‫מאמצי התכנון החוזר‪ ,‬לשפר את הביצועים ולהקטין את טביעת הרגל‬

‫ה‬

‫היכולת להתמודד עם כמויות‬ ‫הנתונים ההולכות וגדלות‬ ‫משפיעה גם על שדה הקרב‬ ‫המודרני ולעתים קרובות מקדימה‬ ‫ו”עוקפת” את ביצועיהן של מערכות‬ ‫ותיקות‪ .‬הערך הטמון ביכולת לשתף‬ ‫בנתונים – בתוך מערכות וביניהן –‬ ‫הולך ותופס מקום מרכזי בשדה הקרב‪,‬‬ ‫בכלי טיס ובכלי נשק‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫ניצבים המתכננים מול האתגר המי‬ ‫תמיד לבנות ולתחזק מערכות המתי‬ ‫מודדות עם פס רחב יותר‪ ,‬עם יותר‬ ‫עוצמת עיבוד ועם אבטחה מתקדמת‪,‬‬ ‫ועוזרות להניע את התקשורת הצבאית‬ ‫ממוקדת הרשת קדימה‪.‬‬ ‫תכנונים ותיקים חיוניים ומוכרים‬ ‫חייבים להיבחן מחדש מנקודת מבט‬ ‫זו ותוכניות לרענון טכנולוגיות צריי‬ ‫כות לקחת בחשבון גם את הנחיותיו‬ ‫של משרד ההגנה האמריקני שמטרתן‬ ‫להשיג את היכולות הטקטיות האפקי‬ ‫טיביות ביותר ועדיין להקפיד ולהישאר‬ ‫בתוך המסגרת התקציבית המאתגרת‬ ‫של תקופתנו‪.‬‬ ‫במקביל נדרשים המתכננים לנצל‬ ‫את ההתפתחויות החדשות ביותר המי‬ ‫בוססות על מוצרי מדף (‪ )COTS‬כדי‬ ‫לשפר את המערכות הוותיקות על‬ ‫בסיס כמה קריטריונים‪ .‬אסטרטגיית‬ ‫רענון טכנולוגי ראשונית יכולה להיות‬ ‫ההתמודדות עם התיישנותן של מערי‬ ‫כות ישנות‪ ,‬אבל הצורך לתת את הדעת‬ ‫על שינויי הדרישות או לשלב יתרוי‬ ‫נות של טכנולוגיה חדשה עלול להוות‬ ‫לעתים אתגר תכנוני גדול עוד יותר‪.‬‬ ‫הגישה הריאקטיבית לרענון טכנולוי‬ ‫גיות לוקחת בחשבון רק סוגיות קצרות‬ ‫מועד כמו התיישנות ועלויות רכש‪,‬‬ ‫בעוד ששדרוגי מערכת אידיאליים‬ ‫ממנפים פתרונו ת ‪ COTS‬כדי לצ�מ‬ ‫צם ממדים‪ ,‬משקל והספק (או בקיצור‪,‬‬ ‫‪ ,)SWaPP‬ובמקביל לשפר ביצועי מ�ע‬

‫‪68‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫רכת‪ ,‬מדרגיות‪ ,‬אמינות ו‪/‬או הקשחה‪.‬‬ ‫מתכננים ויצרניו ת ‪ OEM‬בתחום ה�צ‬ ‫באי חייבים להבין את היתרונות והחסי‬ ‫רונות של פלטפורמות מחשוב צבאיות‬ ‫כדי שיוכלו לקבל החלטות של נכונות‬ ‫לגבי הרענון הטכנולוגי הנדרש ולבחור‬ ‫בנתיב הנכון מהסיבות הנכונות‪.‬‬

‫רענון טכנולוגי‬ ‫אסטרטגי‬

‫בשדה הקרב המשולב הקיים היום‬ ‫חשוב לבצע תכנוני רענון במהירות‬ ‫רבה ככל האפשר תוך נטילת כמה‬ ‫שפחות סיכונים ליישום או למערכת‬ ‫הכללית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תוכניות כדוגמת‬ ‫“תוכנית המודרניזציה של צוותי קרב‬ ‫חטיבתיים”( (‪ ,)BCT‬מערכות רדיו ט�ק‬ ‫טיות משולבות( (‪ )JTRS‬ורשתות נת�ו‬ ‫נים טקטיות ללוחמים( (‪ )WIN-T‬מ�צ‬ ‫ריכות שיפורים שוטפים כדי להמשיך‬ ‫ולתחזק רוחב פס גדול באופן משמעוי‬ ‫תי מזה שהצריכו הטכנולוגיות שהיו‬ ‫נהוגות בשדה הקרב עד כה‪ .‬כל הקשת‬ ‫הרבגונית של יישומים צבאיים מצי‬ ‫ריכה חיבוריות ממוקדת רשת אמינה‬ ‫במיוחד‪ .‬מבקרת נשק למכשירי רדיו‬ ‫נישאים מבוססי ‪ GPS‬ועד למערכות‬ ‫המטפלות בשיתוף בזמן אמת בנתוני‬ ‫מעקב ומודיעין‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬הצבא פורס מערכות עם‬ ‫יותר ויותר חיישנים המספקים כמויות‬ ‫אדירות של מידע חשוב המאפשר יותר‬ ‫יכולות מעקב והסתמכות רבה יותר‬ ‫על הדמיית וידאו מאובטחת כמרכיב‬ ‫אינטגרלי במודעות המצבית‪ .‬יישומים‬ ‫חדשים כמו מיפוי‪ ,‬צ’אטים מאובטחים‬ ‫ומציאות מועשרת (המכונה לעתים גם‬ ‫מציאות רבודה)‪ ,‬הולכים ומתפתחים‬ ‫מתוך הנתונים הזמינים הללו‪ ,‬ומעציי‬ ‫מים עוד יותר את הצורך ברישות אפי‬ ‫קטיבי ובהגדלת רוחב הפס‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר המגמה של הפיכת היישומים הללו‬

‫לניידים עבור כל חייל וחייל מתגלה‬ ‫כבת‪-‬קיימא וסביר להניח שנמשיך‬ ‫לראות אותה ביותר ויותר הזדמנויות‪.‬‬ ‫ביצועים ואמינות הם תכונות‬ ‫חיוניות עבור מערכות שנפרסו זה‬ ‫עתה‪ ,‬כמו גם עבור מערכות ותיקות‬ ‫יותר שחייבות לעבור הגירה ושיפורים‬ ‫מתמידים כדי שיוכלו לעמוד ברמות‬ ‫ההולכות וגדלות של שיתוף בנתונים‬ ‫מתוחכמים‪ ,‬של הקשחה ושל ביצועים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬משחתת יכולה לעבור רעי‬ ‫נון טכנולוגי אחרי שלב ההשלמה שלה‬ ‫ועוד לפני פריסתה הראשונית‪ .‬מרגע‬ ‫שנבנתה המערכות הפיסיות שלה‪ ,‬כמו‬ ‫חיישנים ומגדלי מכ”ם‪ ,‬יישארו ללא‬ ‫שינוי‪ ,‬בעוד שפלטפורמות או כל דבר‬ ‫שנמצא תחת ההגדרה של ‪ IT‬באונייה‪,‬‬ ‫יעברו רענון לפני שייצאו לתקופה‬ ‫ממושכת של שירות בים‪ .‬שיטת רעי‬ ‫נון כזו מבטיחה זמינות שוטפת‪ ,‬ביצוי‬ ‫עים ותמיכה לכל אורך מחזור החיים‬ ‫של המערכת‪.‬‬ ‫השאלה מה רוצים להשיג ברענון‬ ‫תלויה באופן כמעט מוחלט ביישום‪.‬‬ ‫איתות במהירות גבוהה יותר‪ ,‬יותר‬ ‫רוחב פס‪ I/O ,‬וממשקים מתוחכמים‬ ‫יותר – כל אלה הן דוגמאות של הוסי‬ ‫פת יכולות או תכונות שבהן מתמקדים‬ ‫כאשר מעדכנים מערכות‪ .‬כל תכנון‬ ‫יתבצע תוך התחשבות בדרישות הצי‬ ‫באיות בכל הנוגע להתפתחות של‬ ‫תמיכה במשימות‪ ,‬לאיומים המשתנים‬ ‫מצד האויב ולסביבות קרב ממוקדות‬ ‫רשת‪ .‬חשיבות רבה יש לייחס היום לרי‬ ‫מות הביצועים של מערכות ‪VME‬‬ ‫שכבר נפרסו ולהתווית נתיב התקדי‬ ‫מות קריטי שיאפשר הגדלת רוחב הפס‪,‬‬ ‫הביצועים והגמישות‪.‬‬

‫פלטפורמות מיטביות‬ ‫עבור צרכים משתנים‬

‫שדרוג של מערכות מבוססות‬

‫‪ VMEE‬נוטה פעמים רבות להגר ת�כ‬ ‫נונים ל‪ .VPX-‬פלטפורמות חדשות‬ ‫ההולכות וצוברות פופולריות הן פלי‬ ‫טפורמות מסו ג ‪( HPEC‬מערכות מ�ח‬ ‫שוב משובצות עתירות ביצועים)‪ .‬אלו‬ ‫הן בעצם מערכות דמויות מחשבי‪-‬על‬ ‫המבוססות על סטנדרט ה‪.VPX -‬‬ ‫קונטרון פיתחה לאחרונה פלטפורי‬ ‫מת ‪ HPEC‬חדשה המכילה עד ‪18‬‬ ‫צמתי מעב ד ‪ VPX‬בגודל ‪ ,6U‬מ�ו‬ ‫נעת על‪-‬ידי צמתי מחשוב של מעבד‬ ‫‪ ,Dual Intel® Core™ i77‬ומ�ש‬ ‫תמשת ב‪ 36-‬מעבדים בצימוד הדוק‪.‬‬ ‫סוג כזה של מערכת מספק עוצמת עיי‬ ‫בוד מאסיבית עבור מערכות עתירות‬ ‫מחשוב המבוססות ע ל ‪ ,DSP‬ומא�פ‬ ‫שר תקשורת מהירה “מבוססת שקעים”‬ ‫בין להבים באמצעות השימוש בריבוי‬ ‫מחברי מארג ממותג בתוך לוח האם‬ ‫(‪ .)backplane‬מערכת ה‪HPEC-‬‬ ‫משתמשת ב‪– Kontron VX6060-‬‬ ‫מעבד כפול ליבה בגודל ‪ 6U‬עם ‪16‬‬ ‫ג’יגה‪-‬בייט של זיכרון ‪ECC RAM‬‬ ‫מולחם וכבר היום היא פרוסה כאשכול‬ ‫בכמה תוכניות טכנולוגיות צבאיות‬ ‫חשובות‪ ,‬ביניהן מערכת ביון מוטסת‪.‬‬ ‫מערכת כזו היא מיטבית עבור סוג כזה‬ ‫של יישום בזכות היכולת שלה לשלב‬ ‫בהצלחה כמה מוצרי מדף עתירי ביצוי‬ ‫עים במטרה לעמוד בדרישות העיבוד‬ ‫והתפוקה הגבוהות במערכת מוטסת‬ ‫מוגבלת בשטח הנדרשת להתמודד עם‬ ‫יותר מטרה‪-‬פלופ של נתונים‪.‬‬ ‫פלטפורמ ת ‪ HPEC‬הח�ד‬ ‫שה של קונטרון משתמשת בגי י‬ ‫שת ה‪ ,™VXFabric-‬שהיא בעצם‬ ‫‪ APII‬פשוט שקונטרון פיתחה כדי ל�ע‬ ‫זור בהאצת תהליך התכנון‪ .‬הפלטפורי‬ ‫מה מאפשרת תקשורת מהירה מבוססת‬ ‫שקעים בין להבים באמצעות ריבוי של‬ ‫מחברי מארג ממותג בתוך לוח האם‪.‬‬ ‫פלטפורמת ‪-‬ה‪ HPEC -‬של קונ�ט‬

‫רון‪ ,‬ע ם ‪ 72‬ליבות ו‪ 18-‬להבים‪ ,‬מ�ס‬ ‫פקת פריצת דרך בצפיפות מחשוב‪ ,‬עד‬ ‫‪ 1.444‬טרה‪-‬פלופ (‪ 1.44‬טריליון פע�ו‬ ‫לות נקודה צפה בשנייה) בטביעת רגל‬ ‫קטנה של ‪ 48‬סנטימטר המספקת את‬ ‫עצמת המחשוב עתיר הביצועים הקריי‬ ‫טית עבור מרבית המערכות הצבאיות‬ ‫הקיימות היום‪ .‬יישומים מתאימים כוי‬ ‫ללים מכ”ם‪ ,‬סונאר ‪ SIGNIT ,‬וע�י‬ ‫בוד וידאו עבור תוכניות שונות של‬ ‫מל”טים ומטוסים‪.‬‬ ‫ארכיטקטורת ה‪ VPX-‬מייצגת‬ ‫שינוי דרמטי מפרוטוקולי התקשורת‬ ‫‪ ,VME‬עם אותות הנעים על‪-‬פני‬ ‫‪ ,Serial RapidIOO‬גיגהביט אית�ר‬ ‫נט או ‪ PCI Express‬במקום ‪PCI‬‬ ‫או ‪ .VMEbus‬ה‪™VXFabric-‬‬ ‫של קונטרון הוא ‪ API‬פשוט המסייע‬ ‫בהאצת תהליך התכנון ומהווה רכיב‬ ‫חיוני בהפיכת סוג זה של הגירה לפי‬ ‫שוט יותר‪- .‬ה‪ VXFabric -‬מתמ�ו‬ ‫דד עם המורכבות בכך שמספק שכבה‬ ‫דקה של תוכנה המאיצה פיתוח של‬ ‫יישומים באמצעו ת ‪ API‬עבור הע�ב‬ ‫רת נתונים מבוססת ‪ IP‬על גבי ‪PCI‬‬ ‫‪ .Express‬ה‪ VXFabric-‬מאפשר‬ ‫למערכות ‪ ™OpenVPX‬בגודל‬ ‫‪ 6U‬ליהנות משיפור ניכר בביצועים‬ ‫ומניהול פשוט יותר של זרימת נתוי‬ ‫נים ביישומי ‪ ,HPEC‬לרבות פיתוח‬ ‫ופריסה מהירים יותר של ארכיטקטוי‬ ‫רות זיכרון מתקדמות המשלבות את‬ ‫טכנולוגיית ‪ Core™ i7‬של אינטל‪.‬‬ ‫כל אחד מצמתי העיבוד ‪Intel‬‬ ‫‪ Core™ i7‬כפולי המעבד המיושמים‬ ‫באופן עצמאי וכלולים ב‪Kontron-‬‬ ‫‪ VX60600‬נהנה מגישה מלאה לזי�כ‬ ‫רון ‪ ECC RAM‬של ‪ 8‬גיגהבייט‪.‬‬ ‫נפח זיכרון משופר זה מאפשר אירוח‬ ‫של נתוני יישום נרחבים ב‪RAM-‬‬ ‫בעל השהיות נמוכות מבלי להיאלץ‬

‫להטעין מחדש נתונים מהתקני אחי‬ ‫סון המוניים בעלי השהיות גבוהות‪.‬‬ ‫גם המשימות של חציצת נתונים ושל‬ ‫זרימת נתונים בין לוחות יוצאות נשכי‬ ‫רות ממשאבי הזיכרון המורחבים הללו‪,‬‬ ‫דבר שהופך את ניהול המשאבים לפי‬ ‫שוט יותר ומשפרת את ביצועיו הכוי‬ ‫ללים של היישום – שתי סוגיות מרי‬ ‫כזיות ביוזמות רענון טכנולוגי בתחום‬ ‫המכ”ם‪ ,‬סונאר‪ ,‬מערכות הדמיה‪ ,‬מטוסי‬ ‫קרב ומל”טים‪.‬‬ ‫צומת העיבוד הכפול ‪ 6U VPX‬של‬ ‫ה‪ VX6060-‬זמין בגרסאות של ק�י‬‫רור באוויר מאולץ וקירור בהולכה‪ .‬הוא‬ ‫מגיע ע ם ‪ ,PowerMP‬אוסף של תו�כ‬ ‫נות “מדף” הכולל פונקציות של ניהול‬ ‫בריא של אשכול מחשוב מורכב וכלים‬ ‫לביצוע מבחן לחץ המאפשרים אישור‬ ‫של המחשב לפני הפיכת היישום לסוי‬ ‫פי וזמין לציבור‪ .‬זהו נכס חשוב לקיצור‬ ‫זמן הפיתוח של תוכניות גדולות‪ .‬תוי‬ ‫כנ ת ‪ PowerMP‬נמצאת היום בש�י‬ ‫מוש במל”טים‪ ,‬מכ”מים‪ ,‬וסונאר ברחבי‬ ‫העולם והיא מופעלת על הדור הקוי‬ ‫דם ועל הדור הנוכחי של צמתי מחי‬ ‫שוב ‪ CompactPCI‬ו‪ VME-‬של‬ ‫קונטרון‪.‬‬ ‫אפשרויות תכנון נוספות צריכות‬ ‫להיבחן על בסיס מידת המורכבות‬ ‫של דרישותיו של היישום הספציפי‪.‬‬ ‫ה‪ VPX-‬מחליף את האפיק עם פר�ו‬‫טוקול מבוסס רשת‪ ,‬מה שמצריך לעי‬ ‫תים קרובות הצטיידות משמעותית‬ ‫בכלים חדשים של תוכנת היישום‪.‬‬ ‫לנוכח אתגר זה‪ ,‬מתכננים העובדים‬ ‫עם רענונ י ‪ 6U VME‬מגלים ל�ע‬ ‫תים שה‪ CompactPCI-‬בגודל ‪3U‬‬ ‫הוא חלופה מוצלחת‪ .‬גורם הצורה קטן‬ ‫ועומד במטרה של צמצום ה‪.SWaP-‬‬ ‫בה בעת‪ ,‬ה‪ CompactPCI-‬מספק‬ ‫פרדיגמת מחשוב מוכחת הדומה דמיון‬

‫רב יותר ל‪ ,VME-‬לפחות במונחים‬ ‫של האופן שבו תוכנת היישום מזהה‬ ‫את החומרה‪.‬‬

‫השימוש בנקודות רענון‬ ‫כדי להגר ל‪x86-‬‬

‫לא כל רענון טכנולוגי מצריך שיי‬ ‫נוי בארכיטקטורת המחשוב הבסיסית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬העלות של תכנון מחדש של‬ ‫הארכיטקטורה עלולה להיות גבוהה‬ ‫מדי‪ ,‬או שנמצא כי ההחלפה של לוי‬ ‫חות ‪ I/O‬מיוחדים קשה מדי‪ .‬במקרים‬ ‫כאלה ניתן לעתים להשיג את השיי‬ ‫פורים בצריכת ההספק (כמה שיותר‬ ‫נמוך יותר טוב)‪ ,‬בביצועים (כמה שיותר‬ ‫גבוה יותר טוב) ובעלויות באמצעות‬ ‫הגירה לארכיטקטורת מעבד חדשה‪.‬‬ ‫התכנונים יכולים להישאר במסגרת‬ ‫‪ VMEE‬ופשוט לעבור מארכיטקט�ו‬ ‫רות ‪ PowerPC‬ל‪ x86-‬באמצעות‬ ‫מוצרים עכשוויים התומכים במעבדים‬ ‫החדשים של אינטל‪.‬‬ ‫תכנון מערכות סביב לוחות ‪6U‬‬ ‫‪ VMEE‬מאפשר למערכת הסופית ל�ה‬ ‫שתרע על פני ארכיטקטורות מעבד‬ ‫שונות‪ ,‬מה שעוזר לקצר את זמני הפיי‬ ‫תוח ואף לשפר את זמן היציאה לשוק‬ ‫ואת ה‪ TCO-‬של יישומים חדשים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ה‪Kontron VM6050-‬‬ ‫הוא לוח ‪ 6U VME‬המציע תאימות‬ ‫מלאה לכל מוצרי ‪ 6U VME‬של‬ ‫קונטרון‪ .‬יצרניות ה‪ OEM-‬יכולות‬ ‫למנף את ביצועי הגרפיקה והמחשוב‬ ‫ש ל ‪ x86‬בתכנונים קיימים המב�ו‬ ‫ססים על הקו הקיים של לוחות איני‬ ‫טל א ו ‪ PowerPC VME‬מבלי ל�ה‬ ‫זדקק לשינויים והתאמות בלוח האם‪.‬‬ ‫יישומי גרפיקה תובעניים‪ ,‬כדוגמת‬ ‫אלו המצויים במרכזי בקרה ופיקוד או‬ ‫ביישומי מעקב וביון צבאיים מתוחכי‬ ‫מים‪ ,‬ייצאו נשכרים מתמיכת ‪Open‬‬

‫‪ GL 2.1‬ויכולות ‪ DirectX 10‬עם‬ ‫תצוגה ויזואלית מהירה וטובה יותר על‬ ‫כמות של עד שני צגים‪.‬‬ ‫ה‪ Kontron VM6050-‬הוא לוח‬ ‫‪ 6U VME SBC‬עם מעבד ®‪Intel‬‬ ‫‪ ,Core™ i7‬המשלב רמה גבוהה‬ ‫במיוחד של ביצועי גרפיקה ומחשוב‬ ‫‪ x86‬עם אפשרויות הרחבה מודולריות‬ ‫וגמישות בארבע רמות הקשחה שונות‪.‬‬ ‫יצרניות ‪ OEM‬יכולות לבצע התאמה‬ ‫מיוחדת של ה‪Kontron VM6050-‬‬ ‫לדרישות המיוחדות של יישומים חדי‬ ‫שים וקיימים וליהנות מקיצור זמן‬ ‫היציאה לשוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬תוכנית האספי‬ ‫קה ארוכת הטווח של קונטרון עם זמיי‬ ‫נות של עשר שנים או יותר מאפשרת‬ ‫ליצרניות ה‪ OEM-‬למטב עוד יותר‬ ‫את מחזור החיים ואת עלות הבעלות‬ ‫הכוללת (‪ )TCO‬של יישומים‪.‬‬ ‫כאשר מבצעים הגירה ליישום כלי‬ ‫שהו חשוב לקחת בחשבון את המערי‬ ‫כת הקיימת‪ ,‬על המוצרים המשולבים‬ ‫בה‪ ,‬הלוחות ומערכי התכונות למשתי‬ ‫מש הקצה‪ .‬טכנולוגיות המיושמות במי‬ ‫ערכת קיימת ישפיעו באופן ישיר על‬ ‫ההמלצות שתמליץ כל ספקית חדשה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אם תכנון משתמש בעיבוד‬ ‫‪( SIMD‬ריבוי נתונים ופקודה אחת)‪,‬‬ ‫כמו בהרחבו ת ‪ AltiVec‬של ארכ�י‬ ‫טקטור ת ‪ ,PowerPC‬הרי שהמת�כ‬ ‫ננים יצטרכו לשמור על אותה תוצאה‬ ‫עם ה‪( SSE-‬הזרמת הרחבות ‪)SIMD‬‬ ‫של מערכי הפקודות של אינטל‪ .‬גם‬ ‫פרטי ה‪ I/O-‬חיוניים כיוון שהאופציות‬ ‫שלהם מייצגות מגוון עצום במיוחד של‬ ‫אפשרויות שישתנו בהתאם לדרישות‬ ‫התקשורת והרישות של המערכת‪.‬‬ ‫דרישות גורם הצורה יקבעו את מידת‬ ‫הצורך בהגירה לטביעת רגל קטנה‬ ‫יותר או לסף צריכת הספק נמוך יותר‬ ‫תוך ניסיון מתמיד לשמור על רמת‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪69‬‬

‫פיתוחים‬ ‫מהעולם‬

‫הביצועים‪.‬‬ ‫אישור מחדש של מערכת יכול‬ ‫עדיין להיות הכרחי‪ ,‬אך היכולת להי‬ ‫חליף לוחות מיושנים במוצרים חדשים‬ ‫יותר עוזרת לקצץ בזמן הפיתוח ובמי‬ ‫שאבי התכנון‪ .‬לדוגמה‪ ,‬רענון טכנוי‬ ‫לוגי עבור תוכנית של מל”ט מסוים‬ ‫הצריך שדרוג להדמיה ברזולוציה‬ ‫גבוהה יותר‪ .‬כדי לצמצם את העלות‬ ‫הכרוכה בהחלפת המערכות הרבות‬ ‫שכבר הוטמעו בשטח התקבלה החלי‬ ‫טה להישאר ע ם ‪ VME‬ופשוט ל�ש‬ ‫דרג את לוח המעבד‪ .‬כל שנדרש כדי‬ ‫לאפשר לוידאו במהירות גבוהה להי‬ ‫תחבר ללוח המעבד ‪ VME‬בעל רמת‬ ‫הביצועים הגבוהה ביותר על לוח האם‬ ‫הקיים היה מחבר ‪.UHS P0‬‬

‫התקדמות באפשרויות‬ ‫הרענון הטכנולוגי‬

‫לנוכח העלויות ודרישות התקציב‬ ‫של משרד ההגנה האמריקני‪ ,‬תוכניות‬ ‫צבאיות ותיקות רבות וגדולות רואות‬ ‫בהישארות ב‪ VME-‬את האפשרות‬ ‫המעשית ביותר – ומחליפות שאסי‬ ‫‪ VME‬קיים‪ ,‬כרטיסי ‪ I/O‬ותוכנות‬ ‫במוצרים המציעים שיפור במדדי הזי‬ ‫מינות‪ ,‬הביצועים והתכונות על בסיס‬ ‫ארכיטקטורות ‪ .x86‬רבות מהספקיות‬ ‫של מחשוב משובץ‪ ,‬מצדן‪ ,‬מנסות‬ ‫להתמודד עם ההוראה הזו ומפתחות‬ ‫מערכות ‪ VPX‬ו‪CompactPCI-‬‬ ‫עתירות ביצועים במקביל‪ ,‬במטרה‬ ‫לספק מגוון של אפשרויות רענון‬ ‫טכנולוגי תואמות המתוכננות להי‬ ‫קנות אמינות וביצועים טהורים‪ .‬וחי‬ ‫שוב במיוחד לציין שלמתכנני מערי‬ ‫כות יש שורה הולכת ומתארכת של‬

‫ע‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לישרא שנמנוי‬ ‫ב‪ 9-‬ל דיפנ תי‬ ‫‪ 18‬ש“ ס‬ ‫בל ח‬ ‫בד‬ ‫‪70‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫אפשרויות תכנון תחרותיות המאפשי‬ ‫רות להם לפעול בצורה פרואקטיבית‬ ‫ברענון של יישומים קריטיים תוך‬ ‫התמקדות בצמצום מאמצי התכנון‬ ‫מחדש‪ ,‬בשיפור הביצועים או בהקי‬ ‫טנת הממדים‪.‬‬ ‫תקציבי הביטחון מוגבלים והלחץ‬ ‫גובר‪ ,‬ופריסות של מערכות נמשכות‬ ‫יותר שנים משצפו‪ ,‬בשעה שדווקא‬ ‫הציפיות לביצועים גבוהות היום‬ ‫מאי‪-‬פעם‪ .‬מתכנני המערכות היום‬ ‫נדרשים ליצירתיות רבה‪ .‬עליהם‬ ‫להבין את הפלטפורמות המתוקי‬ ‫ננות המתפתחות ולמצוא את אפי‬ ‫שרויות המחשוב המשובץ הטובות‬ ‫ביותר שיעזרו להם לעמוד בציי‬ ‫פיות מהיישומים הצבאיים והמעי‬ ‫רכות בשדה הקרב‪ .‬וקריטי מכך‪,‬‬ ‫יישומים כדוגמת מערכות מכ”ם‬ ‫מהדור הבא‪ ,‬מערכות מעקב וזיהוי‬ ‫מטרות עבור מל”טים‪ ,‬ומערכות‬ ‫חסימה וניטור רחבות פס ללוחמה‬ ‫אלקטרונית מצריכים יותר התמי‬ ‫קדות בשיתוף ובעיבוד של כמויות‬ ‫עצומות של נתונים‪ .‬פעולות כמו‬ ‫הדמיה ברזולוציה משופרת‪ ,‬קצבי‬ ‫‪ I/O‬גבוהים יותר‪ ,‬אחסון מהיר יותר‬ ‫ותקשורת עתירת ביצועים משמען‬ ‫גידול מסיבי בזרימת הנתונים ושיי‬ ‫תוף נתונים בזמן אמת בין הכוחות‬ ‫הצבאיים השונים‪ .‬מערכות התקי‬ ‫שורת‪ ,‬המכ”ם וההדמיה המשופרות‬ ‫הללו דורשות מהמתכננים לפתח‬ ‫אסטרטגיות חדשות לרענון טכנוי‬ ‫לוגי שממשיכות לדחוף את הפתרוי‬ ‫נות הטכנולוגיים המשובצים לרמות‬ ‫יותר ויותר גבוהות של תחכום ושל‬ ‫יצירתיות‪ .‬‬

‫יעדי רענון טכנולוגי מניעים בחירת פלטפורמות‬

‫יעדי רענון טכנולוגי מניעים בחירת פלטפורמות‬ ‫מתכננים ניגשים לתוכניות של רענון טכנולוגי מכמה נקודות מבט‬ ‫שכל אחת מהן משפיעה על בחירת הפלטפורמות‪ .‬לא כל גישה הולת‬ ‫מת באופן בלעדי דווקא יישום ספציפי או סביבה קיימת‪ ,‬והמתכננים‬ ‫מגלים כי עליהם למצוא פשרות ואיזונים בין דרישות הביצועים‪ ,‬זמן‬ ‫הפיתוח‪ ,‬העלויות והתאימות למערכות קיימות‪.‬‬ ‫צמצום הסיכון בתכנון הוא סוגיית מפתח שיכולה להניע את השדת‬ ‫רוג מהסוג הפשוט ביותר‪ ,‬כזה המתמקד רק בשיפור ביצועי העיבוד‬ ‫ומתוך החלטה אסטרטגית משאיר את שאר האלמנטים של המערת‬ ‫כת ללא כל שינוי‪ .‬שיטה כזו יכולה להתאים מאוד למערכת מורכבת‬ ‫שכבר נפרסה וביצועיה עונים על הציפיות‪ .‬הרענון יכול פשוט למצב‬ ‫את היישום עבור משימות גדולות יותר במונחים של רוחב פס ושל‬ ‫שיתוף יעיל יותר בנתונים בזמן אמת‪ .‬שינויים בתוכנה בדרך כלל נדרת‬ ‫שים אפילו כשהשינוי היחיד הוא מעבד חדש‪ ,‬עם זאת‪ ,‬גישה זו יכולה‬ ‫לצמצם את סוגיות תכנון התוכנה למינימום ההכרחי‪.‬‬ ‫לעומת זאת אפשר לשקול רמה עמוקה יותר של שדרוג במסגרת‬ ‫הרענון‪ ,‬לדוגמה אם יש צורך בהגדלת הביצועים על בסיס יכולות חדת‬ ‫שות של תוכנה שנוספו מאז התכנון או הפריסה הראשוניים של המת‬ ‫ערכת‪ .‬ייתכן שיידרשו כעת תכונות נוספות כמו רמה גבוהה יותר של‬ ‫ביצועי מעבד או יותר זיכרון‪ .‬בתרחיש כזה הדרישות הפיסיות יכולות‬ ‫להיות גמישות מספיק כדי לאפשר שינויים בגורם הצורה בהתאם‬ ‫לצרכים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מערכת ‪ VME‬קיימת שצריכה לשלב טכנולוגיות‬ ‫ברוחב פס גדול יותר תצטרך להתפתח ‪-‬ל‪ ,VPX-‬אך זה יצריך גם ש�י‬ ‫נויים בלוח האם ובכל כרטיסי המערכת‪ ,‬כלומר‪ ,‬שינוי הרבה יותר קית‬ ‫צוני מהשדרוג הפשוט של כרטיס מעבד‪ ,‬ולעתים קרובות רענון שכזה‬ ‫יצריך מומחיות תכנון רבה יותר‪.‬‬ ‫לעתים משתמשים בתכנוני רענון כדי להשיג טביעת רגל קטנה‬ ‫יותר‪ .‬בתרחישים כאלה יש להקטין את ה‪ SWaP-‬במערכת משולבת‬ ‫ספציפית כדי להקטין את רמות ה‪ SWaP-‬בתוך המערכת הכללית‪.‬‬ ‫גישת רענון זו שכיחה כאשר יצרניו ת ‪ OEM‬עובדות על שילוב של מ�ע‬ ‫רכות אחרות במקומות אחרים בפלטפורמה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הקטנת‬ ‫ה‪ SWaP-‬יכולה לשפר את הביטחון של הכוחות פשוט בזכות העובדה‬ ‫שהיא מאפשרת פריסה יעילה יותר‪ .‬חשבו לדוגמה על שיירה צבאית‬ ‫הממוצבת בפריסה עורפית ואמונה על הקמת מרכזי פיקוד עם יכות‬ ‫לות רשת במיקומים מרוחקים‪ .‬ציוד מחשוב רב‪ ,‬וחומרה תומכת כדות‬ ‫גמת גנרטורים ומזגנים‪ ,‬ניתן לשנע בקלות יחסית והשטח הפיסי הוא‬ ‫יחסית זמין לנוכח ריבוי כלי הרכב בשיירה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לו ניתן היה‬ ‫להקטין את ממדי המערכת הרי שאפשר היה לקצץ גם במספר כלי‬ ‫הרכב הדרושים‪ ,‬ושיירה קצרה ומהירה יותר יכולה להקטין את הסכת‬ ‫נה לכוחות ובמקביל לבצע את המשימה במהירות וביעילות‪.‬‬ ‫גישה ספציפית זו לרענון טכנולוגי חיונית ביישומי חלל‪ .‬מדדי‬ ‫ה‪ SWaP-‬ממשיכים להיות סוגיה מרכזית והנתונים שמתפר�ס‬‫מים לגבי הערכת העלויות וקביעת החיסכון התפעולי מתבססים על‬ ‫“עלות לפי משקל”‪ .‬יישומים המיועדים לאוניות ולכלי רכב יבשתיים‬ ‫מתמודדים עם אותן סוגיות תכנון כמו יישומי החלל‪ ,‬ובשני הסוגים‬ ‫עובדים המתכננים על דחיסת יותר פונקציונליות לתוך שטח מוגת‬ ‫בל שניתן להרחיבו רק באמצעות הקטנת טביעת הרגל של מערכות‬ ‫קיימות‪.‬‬

‫תי‬

‫ל מנוי שננס טק‬ ‫קב אל דיפ‬ ‫לישר‬ ‫ם‬

‫חינ‬

‫מאורו מאגיוני‬

‫“בעתיד נהיה חייבים להגן על‬ ‫הרכיבים האלקטרוניים“‬ ‫הפרעות אלקטרומגנטיות יהפכו בעתיד לאחת הבעיות‬ ‫העיקריות של תעשיית האלקטרוניקה‪ .‬הפתרון טמון בשכבות‬ ‫הגנה עשויות חומרים מרוכבים‬

‫ה‬

‫התקדמות הטכנולוגית המי‬ ‫תרחשת בכלל ענפי התעי‬ ‫שייה‪ ,‬לרבות במגזר הצבאי‬ ‫והאזרחי‪ ,‬מלווה בשימוש הולך וגוי‬ ‫בר במכשירים אלקטרוניים המטי‬ ‫פלים בטכנולוגיה עצמה והופכים‬ ‫אותה לאוטומטית ופשוטה יותר‪.‬‬ ‫חיבורים אלחוטיים ותמסורת חשי‬ ‫מלית גדולה יותר הבהירו עד כמה‬ ‫הטכנולוגיה האלקטרונית נהפכה‬ ‫לעדינה ופגיעה והפרעות אלקטי‬ ‫רומגנטיות גורמות לעתים קרוי‬ ‫בות לתקלות שעלולות להוביל‬ ‫לתאונות‪ ,‬לאובדן של מיכון ומי‬ ‫כשירים ובמקרים הגרועים ביותר‪,‬‬ ‫לאובדן של חיי אדם‪.‬‬ ‫לפני מספר שנים‪ ,‬אפקט “כלוב‬ ‫פאראדיי” סיפק הגנה בטוחה בעת‬ ‫שימוש בציוד מתכתי‪ ,‬אך השימוש‬ ‫המוגבר בחומרים מרוכבים במטי‬ ‫רה להקטין את משקלם של מבי‬ ‫נים שלל מהטכנולוגיה האלקטרוי‬ ‫נית את סוג ההגנה הזה והפך אותה‬ ‫לרגישה יותר לפגיעות‪ .‬מציאות זו‬ ‫העלתה את קרנן של חברות המי‬ ‫תמחות בהגנה אלקטרומגנטית‬ ‫כמו ‪ EMI‬ו‪ ,RFI‬אשר איחדו את‬ ‫המיומנויות שלהן והצטרפו לחברות‬ ‫במגזר החומרים המרוכבים במטרה‬ ‫לצור סדרה חדשה של מוצרים המי‬ ‫שלבים משקל קל עם תכונות של‬ ‫סיכוך מוליך‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך פיתחה למיפלקס‬ ‫סדרה של חומרים מוספגים (‪pre-‬‬ ‫‪ )preg‬מיוצרים‪-‬למחצה הכוללת‬ ‫פתרונות טקסטיל מתכתיים עם סוי‬ ‫גים שונים של מתכות‪ :‬ניקל‪ ,‬אבץ‪,‬‬

‫זהב וכסף בהתאם לרמות הגבוהות‬ ‫של הולכה חשמלית או לעמידות‬ ‫גבוהה בשיתוך‪ .‬חלק מחומרים אלו‬ ‫מותאמים לאינטראקציה אנושית‬ ‫מבלי לגרום לסיכונים בריאותיים‪,‬‬ ‫כמו במקרה של אבץ‪.‬‬ ‫סוגי השיפורים שפותחו יכולים‬ ‫לספק מגוון רחב של בחירות בהי‬ ‫תאם לסוג היישום הספציפי‪ .‬כתוי‬ ‫צאה מכך‪ ,‬ניתן להפיק פריטי ‪pre-‬‬ ‫‪ preg‬בחומר מפוליאסטר בעל‬ ‫גרעיניות נמוכה כדי ליצור שכבות‬ ‫של סיכוך מוליך המשולב במבנים‬ ‫מורכבים קיימים עם השפעה מיניי‬ ‫מאלית על המשקל עם שמירה על‬ ‫אות נמוך‪ ,‬הנמדד בין ‪ 40‬ל‪70dB-‬‬ ‫לכל שכבה בהתאם לתדר‪ .‬באופן‬ ‫כזה ניתן להשיג מוצרים מוספגים‬ ‫עם חיזוקים של פחמן מתכתי לצורך‬ ‫בניית חלקים העונים על הדרישות‬ ‫החיוניות של סיכוך ותפקוד מכני‪.‬‬ ‫סדרת מוצרי הפארדיי המוספגים‬ ‫של חברת למיפלקס משלבת יחי‬ ‫דיו את כל המאפיינים שצוינו לעיל‬ ‫ויוצרת סדרה של פיסות מוספגות‬ ‫בפוליאסטר משורין‪ ,‬זכוכית‪ ,‬נומי‬ ‫קס‪ ,‬פחמן ושרף אפוקסי עם טווח‬ ‫טמפרטורות נרחב לפולימריזציה‬ ‫(מ‪ 120‬ועד ‪ 180‬מעלות צלסיוס)‪.‬‬ ‫מוצרים אלו מאפשרים התאמה למי‬ ‫גוון רחב של יישומים בעלי תאימות‬ ‫עם רוב השרפים המאושרים לשיי‬ ‫מושי אווירונאוטיקה (ניסויים שני‬ ‫עשו על שרפי הקסל‪ ,‬לדוגמה –‬ ‫‪ .)1454‬הבחירה בחלקי ‪pre-preg‬‬ ‫מסוג זה משלבת את יכולת כיסוי‬ ‫החומר עם יכולת ההולכה שלו ומאי‬

‫פשרת צורות מורכבות יותר המי‬ ‫ציעות ביצועים טובים ורמה גבוהה‬ ‫יותר של סיכוך‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לדעת איך לטפל‬ ‫בבדים אלו‪ .‬למעשה‪ ,‬שימוש שגוי‬ ‫עלול לגרום לבעיות הולכה בגלל‬ ‫שרף עודף היכול להביא להיווצרות‬ ‫של שכבה מבודדת המשבשת את‬ ‫המגעים החשמליים הנחוצים לסי‬ ‫גירת מעגלים‪ .‬הטכנאים של למיי‬ ‫פלקס יצרו סדרה של טכניקות למי‬ ‫שתמש וחומר מוליך משלים אשר‬ ‫ממטבים את המגעים האלקטרונים‬ ‫בכדי שניתן יהיה להתאים את החוי‬ ‫מר המוספג לכל פיתרון גיאומטרי‪.‬‬ ‫היישומים העיקריים לחומרים מסוג‬ ‫זה הם סינוף כבלים ופנלים ממוגנים‬ ‫למיכלים של ציוד אלקטרוני‪.‬‬ ‫דוגמה מעשית‪ ,‬המציגה את האיחוד‬ ‫של גמישות הטקסטיל עם הטכנוי‬ ‫לוגיה של חומרים מרוכבים‪ ,‬קשורה‬ ‫ליצירה של צינורות קלים במיוחד‪,‬‬ ‫קשיחים וגמישים‪ .‬צינורות אלו‬ ‫דרושים למגזר המסוקים אשר יש‬ ‫לו צורך גדל בשילוב של הקטנה‬ ‫במשקל עם אוויוניקה גדולה ומוי‬ ‫רכבת יותר שנהיית פגיעה בהעדר‬ ‫מבנים מתכתיים הגנתיים‪.‬‬ ‫מלבד הייצור של פריטים מיוצרים‪-‬‬ ‫למחצה כמו חלקים מוספגים יכוי‬ ‫לה למיפלקס לייצר גם חלקים מוי‬ ‫גמרים או להקנות סיכוך מוליך‬ ‫למוצרים קיימים באמצעות יציקת‬ ‫שכבות מוליכות עם מחזור מתאים‬ ‫בדוד עיקור (אוטוקלב) או בתנור‪,‬‬ ‫פעולה המקנה למוצרים מאפייני‬ ‫סיכוך מבלי הצורך לבנות מחדש‬

‫את החלק כולו‪.‬‬ ‫בשל המורכבות של המערכות‪,‬‬ ‫הדיוק בדרישות של מוצרים צבאיים‬ ‫וההחמרה בדרישות לתאימות אלקי‬ ‫טרומגנטית‪ ,‬כל המוצרים הצבאיים‬ ‫מחויבים לתקני ה‪ .EMC‬סיכוך‬ ‫אלקטרומגנטי עם רכיבים מוספי‬ ‫גים המסייע בהשגת תאימות אלי‬ ‫קטרונית על פי דרישות התקן יהיה‬ ‫חומר סיכוך מרוכב הנמצא בשימוש‬ ‫נרחב בציוד תקשורת צבאי‪ ,‬מודוי‬ ‫לים אלקטרוניים‪ ,‬ארונות מיגון‪,‬‬ ‫מכ”מי לוויין וכן מסופים צבאיים‬ ‫ביבשה‪ ,‬באוויר ובים‪ .‬שדות אלקי‬ ‫טרומגנטיים יכולים גם להפריע‬ ‫לציוד תעופתי בשווי של מיליוני‬ ‫דולרים ומיגון ‪EMC pre-preg‬‬ ‫מסייע להגן על ציוד מתקדם זה‪.‬‬ ‫בשל עיבוד האותות הדיגיטאלי‬ ‫המהיר של גלי מיקרו ברוחב פס‬ ‫גדול‪ ,‬גם מוצרי תקשורת מיישמים‬ ‫סטנדרטים ונהלים של תאימות אלי‬ ‫קטרומגנטית בהתאם לעבודה של‬ ‫הציוד והיישומים בסביבות השונות‪.‬‬ ‫שימושים אחרים של חומרים אלו‬ ‫עשויים למצוא את דרכם אל יישוי‬ ‫מים שיש בהם צורך לחימום מקוי‬ ‫מי באמצעות אפקט הג’אול (חימום‪,‬‬ ‫הסרת קרח‪ ,‬וכדומה) וכן בתכנונים‬ ‫אחרים אליהם הדמיון עשוי לנדוד‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬מוצרים מוגמרים הזי‬ ‫מינים ליישום סופי עשויים למשוך‬ ‫מגזרים הנוטים להיות רגישים יותר‬ ‫לעלויות מבחינה טכנית‪ ,‬כמו מגזר‬ ‫הבנייה והמגזר האזרחי‪.‬‬ ‫אם נשקול מכשירים אלקטרוניים‬ ‫ביתיים ואת השימוש ההולך וגדל‬ ‫במכשירים אלחוטיים‪ ,‬ניתן לדמיין‬ ‫(ויש לנו הוכחה לכך בשנים האחי‬ ‫רונות) עלייה בהפרעות ובבעיות‬ ‫כאשר נעשה שימוש במספר הולך‬ ‫וגדל של כלים שלא ניתן לוותר‬ ‫עליהם על בסיס יומי כמו מכשיי‬ ‫רים סלולאריים‪ GPS ,‬וציוד נוסף‬ ‫שכרוך בגישה לרשת‪ .‬‬ ‫הכותב הוא מנהל פרויקט יישומים‬ ‫מרוכבים בחברת ‪Lamiflex Spa‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪71‬‬

‫‪StartUp‬‬

‫רותי פורטרפליך‬

‫‪Rutyv1@gmail.com‬‬

‫‪high speed interconnects‬‬

‫איך לא חשבו על זה קודם?‬

‫‪Fibre‬‬ ‫‪channel‬‬ ‫‪ethernet‬‬ ‫‪firewire‬‬

‫רותי פורטרפליך בוחרת ארבעה סטרטאפים חדשים‬

‫‪GROUPSHOT‬‬

‫‪ANTI‬‬

‫שם החברה || ‪MACADEAMIA APPS‬‬ ‫בעלים || יאיר בר און (‪ ,)CEO‬גיל מגידיש (‪)CTO‬‬

‫שם החברה‬ ‫בעלים || איציק (צוק) אברהם‬ ‫אתר || ‪www.zimperium.com‬‬

‫מתי צילמתם צילום משפחתי שיצא מושלם‬ ‫בניסיון ראשון ?‬ ‫חברת ‪ MACADEAMIA APPS‬נמצאת‬ ‫בחזית הטכנולוגיה עם האפליקציה החדשה‬ ‫המאפשרת ליצור תמונה קבוצתית מושלמת‬ ‫מחלקי תמונות בדרך פשוטה‪ .‬טענו את‬ ‫התמונות‪ ,‬סמנו את האנשים אותם אתם רוצים‬ ‫להחליף‪ ,‬בחרו את התמונה הטובה ביותר שלהם ופשוט החליפו‪.‬‬ ‫משלבים את חלקי התמונות הכי טובים ויוצרים צילום מושלם‪ .‬אף אחד לא‬ ‫ירגיש‪ .‬התוצאה מצוינת‪ ,‬גם כשהתמונה הועברה לצפייה על מסך גדול‪.‬‬ ‫תומך באייפון‪ ,‬אייפד‪ ,‬ואייפוד ויהיה זמין בקרוב למערכות הפעלה נוספות‪.‬‬

‫חברת ‪ ANTI‬עושה את‬ ‫תפקיד חוקר אבטחת‬ ‫המידע לפשוט ומהיר‬ ‫יותר – בלחיצת כפתור בסלולרי תקבלו דוח המפרט את כל הפרטים‬ ‫והחולשות שהמערכת זיהתה‪ .‬בצימפריום הפכו את ‪ ANTI‬לכלי לחוקרי‬ ‫אבטחת מידע‪ ,‬אנשי ‪ IT‬או חובבנים שאכפת להם מרמת האבטחה של‬ ‫הרשת שלהם בהיבטים של שמירה על מאגרי מידע אישיים‪ ,‬ציבוריים‪,‬‬ ‫כלכליים‪ ,‬מדיניים ובטחוניים‪ .‬צוק‪ ,‬הבעלים מרצה על הבמות החשובות‬ ‫ביותר בתחום ומשמש כחוקר אבטחת מידע לכמה מחברות הטכנולוגיה‬ ‫הגדולות בעולם‪ .‬תורידו את האפליקציה‪ ,‬תלמדו לתקוף ולטפל בפרצות‬ ‫במחשב‪ ,‬בטאבלט ובסלולרי‪.‬‬

‫‪ESV‬‬

‫‪LIGHT CYBER‬‬

‫אתר || ‪www.groupshot.com‬‬

‫|| ‪ZIMPERIUM‬‬

‫שם החברה || ‪ESV‬‬ ‫בעלים || אשד‪-‬צפריר כהן‪ ,‬יורם גריזים‬ ‫ו‪-‬אי ויז'ן‪-‬בועז דולב‪ ,‬אילן יום טוב‪.‬‬ ‫אתר || ‪www.esv.co.il‬‬

‫שם החברה ||‬ ‫בעלים || גיורא אנגל‬ ‫מפתח טכנולוגי || מיכאל מומצ'וגלו‬ ‫אתר || ‪www.lightcyber.com‬‬

‫חברת סטארט אפ משותפת של אשד משאבי‬ ‫ניהול והנדסה ו‪ eVision -‬סיסטמס‪ ,‬מספקת‬ ‫מגוון פתרונות חדשניים וייחודיים בתחום‬ ‫המכרזים והרכש האלקטרוניים בשימוש במערכת‬ ‫טכנולוגית מתקדמת מבוססת ענן הכוללת מכרזי‬ ‫תיבה וירטואלית‪ ,‬תיחור אלקטרוני רגיל ודינאמי‪ ,‬ניהול רכש ובקשות‬ ‫להצעות מחיר רב סניפי וביצוע מכירות וגיוס הון‪.‬‬ ‫חברות וארגונים רבים בשוק הישראלי והעולמי מחפשות דרכים לייעול‬ ‫והגברת החיסכון במערך הרכש והמכר‪ .‬רוב הרכש ומכירת הנכסים‪,‬‬ ‫כולל נכסי ההון מתבצע כיום בשיטות קונבנציונליות ולכן אינו ממקסם‬ ‫את התועלות האפשריות מביצוע רכש או מכירה של מוצרים ונכסים‬ ‫באמצעות שימוש במכרזים דינאמיים מקוונים‪.‬‬

‫המערכת מנטרת את הרשת לאיתור‬ ‫איומים חבויים על ידי זיהוי אנומליות‬ ‫ברשת התקשורת הארגונית באמצעות‬ ‫טכנולוגיה חכמה להתמודדות עם‬ ‫התקפות סייבר ו‪ APT (advanced persistent threats(-‬המגיעות לרוב‬ ‫מהאינטרנט‪ ,‬מאחוריהן עומדים ארגוני פשע‪ ,‬גופים מסחריים‪ ,‬מדיניים‬ ‫והאקרים‪ .‬המערכת לומדת את התנהגות המשתמשים בארגון ומאתרת‬ ‫פעילות חריגה בזמן אמת ללא צורך בחוקים וחתימות וכך מאפשרת גילוי‬ ‫ומניעת התקפות שאינן מוכרות מראש באופן שלא מאפשר להן לחמוק‪.‬‬ ‫החברה גייסה ‪ 1.5‬מליון דולר מגלילות קפיטל פרטנרס‪ .‬גיורא ומיכאל הם‬ ‫יזמים סדרתיים יוצאי יחידת מודיעין טכנולוגית מובחרת שהקימו בעבר‬ ‫את ‪ MeterLive‬בה השקיע דב מורן‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪LIGHT CYBER‬‬

‫‪• Circular‬‬ ‫‪• D-Sub‬‬ ‫‪• ARINC 404 and 600‬‬ ‫‪• MIL-DTL-83527‬‬

‫‪• Backplane Connectors‬‬ ‫‪• Panel Mount Connectors‬‬ ‫‪• Quadrax Connectors‬‬ ‫‪• Twinax Connectors‬‬ ‫‪• Micro Twinax/Quadrax‬‬

‫‪complete high speed interconnect capability‬‬ ‫‪www.hypertronics.com‬‬

‫‪When failure is‬‬ ‫‪not an option‬‬

‫‪363‬‬

‫מערכת לניהול רכש ומכרזים אלקטרוניים‪.‬‬

‫אבטחת רשתות מפני תקיפות סייבר‬

‫‪Available Shell Styles‬‬

‫‪Products‬‬

‫‪RADION ENGINEERING COMPANY LTD.‬‬ ‫‪11, HA'SIVIM ST P.O.B. 7111 PETAH-TIKVAH 49250 ISRAEL‬‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬ ‫‪73‬‬

‫‪www.radion.co.il I eli@radion.co.il I Tel: 03-9226688 I Fax: 03-9226655‬‬

‫‪OLED‬‬

‫‪ok‬‬ ‫‪Ultrabo‬‬ ‫של ‪LG‬‬

‫מ‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫עד‬

‫ט‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫וף‬

‫בתערוכת ‪2‬סביר לה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫רו‬ ‫הטכנו‬ ‫‪01‬‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫‪2‬‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫‪S‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪E‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪C‬‬ ‫‪,‬‬ ‫נ‬ ‫קור של השנה‪ .‬למ שהציגה בחוד ו רוצים‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫שה אי המהודרה רבה הצער‪ ,‬לא ש ינואר בלא במקום‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫רטיטו את ליבוהטכנולוגית של זכינו‪ ,‬אבל‪ ,‬לפס ווגאס‪ ,‬את ה פרקנקל‬ ‫ח‬ ‫ אלה שעוד י ישראל דיפנס חות‪ ,‬פרנקל ב ידושים‬‫‪,‬‬ ‫שנו לנו את ה את עשרת ה חר עבור‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫יים וגם אלה ידושים‬ ‫שיישכחו‬

‫זה נגמ‬ ‫ר תוך עשי‬ ‫ג‬ ‫רים‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫”‬ ‫מ‬ ‫כה”‬ ‫דקות ובה‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫חו‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫שב‬ ‫בי ה‬ ‫ת‬ ‫ע מאות דו‬ ‫ל‬ ‫ערוכת האלקטרונ טכנולוגיה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫כו‬ ‫הי‬ ‫יקה ‪ CES‬מגיעה ב עולם‪ .‬רו‬ ‫ב שר לקופה‬ ‫לעיר ה‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫(‬ ‫ל‬ ‫מו‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫חו‬ ‫י‬ ‫ם‪,‬‬ ‫וחובבי‬ ‫כל שנה‬ ‫עלת שי‬ ‫שה כ‬ ‫ת בין אלה‬ ‫הז’אנר מ‬ ‫חלק‬ ‫ער השיבה‬ ‫בר יותר מ‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫שאני הצל‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫של סב‬ ‫חי‬ ‫ם‬ ‫תי‬ ‫פי‬ ‫עי‬ ‫דו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫או‬ ‫ק‬ ‫ג’ק ב‬ ‫תה‪.‬‬ ‫שנה‬ ‫מו‬ ‫לוט)‪.‬‬ ‫תא חביבה‬ ‫צ‬ ‫שים גר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫גי‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫מו‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫חי‬ ‫ל‬ ‫שו‬ ‫ב‬ ‫מו‬ ‫דו‬ ‫נו‬ ‫קזינו הענ‬ ‫ל‬ ‫ה‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫חן‬ ‫שי‬ ‫מ‬ ‫נו‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫שו‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫יי‬ ‫שי‬ ‫ח‬ ‫יז‬ ‫ך‬ ‫רונים‬ ‫ק מה‬ ‫אם זה‬ ‫ר הוידיאו‬ ‫בידיעה שמדוב בגי וואו‪ ,‬חלקם‬ ‫רז פאלאס‪.‬‬ ‫אין ספק‬ ‫טייפ דאבל‬ ‫היה קורה‬ ‫ועד הקומ‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫מי‬ ‫ק‬ ‫י‪,‬‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫חו‬ ‫די‬ ‫בי‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫שומעי‬ ‫ף‪ ,‬אבל‬ ‫להניח שלא הייתם שים ששינו את העו מסך התלת‬ ‫אלה מזכי‬ ‫ההמצא‬ ‫ם על זה ל‬ ‫רי‬ ‫ה‬ ‫מי‬ ‫עו‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ם‪,‬‬ ‫‬‫נו‬ ‫נו‬ ‫בי‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫שי‬ ‫חי‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ת‪,‬‬ ‫של ח‬ ‫ת יכולת‬ ‫שהיו קיי‬ ‫וגם כאלה ששכחנו דוי להל‬ ‫המזל היה‬ ‫בר טוב ש‬ ‫את חדוות‬ ‫מי‬ ‫הי‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫חי‬ ‫ם‪.‬‬ ‫הי‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫צי‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ל‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫קו‬ ‫ו‬ ‫בכלל‬ ‫ש‪ .‬ואל‬ ‫שנה‪ ,‬יצ‬ ‫הגדו‬ ‫שבוע לבי‬ ‫יי והזדמן‬ ‫את הרצון‬ ‫ה השמות‪:‬‬ ‫לות בעול‬ ‫רניות האל‬ ‫במקרה ב‬ ‫רה הבלתי‬ ‫ם‬ ‫(‬ ‫או‬ ‫מ‬ ‫מי‬ ‫עו‬ ‫תו‬ ‫ר‬ ‫נו‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫קטרוניקה‬ ‫ת‬ ‫האמריק‬ ‫מוצ‬ ‫חברת אפל‬ ‫של “הכל‬ ‫נית‪ .‬המופ‬ ‫ריה תמיד‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫‪k‬‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫עי‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫‪o‬‬ ‫דו‬ ‫פ‬ ‫שי‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫‪o‬‬ ‫ק‬ ‫”‬ ‫ה‬ ‫ד)‬ ‫אן‬ ‫‪b‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫זינות‬ ‫את‬ ‫‪Ultra‬‬ ‫גיעו כדי ל‬ ‫הכי ארוכות והנשי כי מושקעים‪ ,‬הלימוי הכי גדולה‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫עו‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ם‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫אצ‬ ‫הצגה‬ ‫התע‬ ‫שעובדות‬ ‫ל המנתחי‬ ‫ב‬ ‫רו‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ק‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫זי‬ ‫כי‬ ‫כ‬ ‫נו‬ ‫הז‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נוסים‪.‬‬ ‫ת כל כך‬ ‫רו שו‬ ‫אבל‪,‬‬ ‫שו היא לא נמ‬ ‫צאת כאן‪,‬‬ ‫לכמה ימ‬ ‫ר‬ ‫ם סיכוי לעבור בין כ גדולה ומר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫רו‬ ‫שי‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫חו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫אין‬ ‫ערוכה‬ ‫ל הבית‬ ‫את כל‬ ‫ש ינואר ו‬ ‫חברת אפל‬ ‫הזאת בענ‬ ‫נים ולהצליח לבדוק הגאדג’‬ ‫הטכנולוג‬ ‫גאס הופכ‬ ‫ק‪.‬‬ ‫יו‬ ‫טי‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ת‪.‬‬ ‫חו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ץ‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫רו‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫אינספור‬ ‫משקים ל‬ ‫שבי‬ ‫עשרת מעניינים ה ת זאת‪,‬החל‬ ‫לוח למכ‬ ‫טתי לבחו‬ ‫אייפון ולא‬ ‫ר‬ ‫יי‬ ‫בי‬ ‫כי‬ ‫פ‬ ‫ר‪,‬‬ ‫ד‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫דו‬ ‫חי‬ ‫בולטים ש‬ ‫ר הב‬ ‫יידים‬ ‫א‬ ‫הו‬ ‫צ‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫גו‬ ‫ל‬ ‫הו‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫גו‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫כאן‪ ,‬הם‬ ‫שבים הני‬ ‫י ה‬ ‫מחשב הדק שסטיב התשובה ל‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫בו‬ ‫ק‬ ‫ג’ו‬ ‫‪74‬‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬ ‫אייר‪,‬‬ ‫בס מנוחתו‬ ‫עדן כל כך‬

‫אביב‬ ‫פרנקל‬

‫מ‬

‫שקפי ‪0‬‬

‫‪_PD-3‬‬

‫‪Lumus‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪75‬‬

‫‪Amphenol‬‬

‫‪ Blast Chiller‬של ‪LG‬‬

‫‪Bar-Tec ltd is the sole representative of Amphenol products in Israel.‬‬

‫מ‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ון השקוף‬

‫התגאה בו‪.‬‬ ‫כמעט כל היצרניות הגדולות‪ ,‬מטושיבה ועד‬ ‫אסוס‪ ,‬השיקו כאן מחשבי אולטרה בוק‪ ,‬מחשבים‬ ‫דקים ומעוצבים שמתבססים על מעבדי ‪Intel‬‬ ‫‪ .Core iX‬העובי פחות מ‪ 20-‬מ”מ‪ ,‬המשקל נמוך‬ ‫מקילו ושליש‪ .‬בתערוכה הוצגו לא פחות משבעים‬ ‫דגמים של מחשבי אולטרה בוק‪ ,‬שמלבד העיצוב‬ ‫המלוטש הציגו ביצועים מהירים‪ .‬כך ה‪Xenbook-‬‬ ‫של אסוס עולה תו ך ‪ 5‬שניות‪ ,‬ומחשב הקונספט ה�ע‬ ‫תידי של ‪ Nikiski‬בא עם מסך מגע וחלון שקוף‪,‬‬ ‫שמאפשר לשלוט במחשב במגוון צורות‪.‬‬

‫‪OLED‬‬ ‫אם בשנתיים האחרונות שלטו בתערוכה ללא‬ ‫עוררין מגוון דגמים של מסכי תלת מימד‪ ,‬הרי‬ ‫שהפוקוס בתחום הטלוויזיות השנה היה על‬ ‫מסכי ‪ .OLED‬מדובר במסך העשוי מחומרים‬ ‫אורגניים (מבוססים על פחמן)‪ ,‬אשר פולטים‬ ‫אור כאשר מעבירים דרכם זרם חשמלי‪ .‬כדי לא‬ ‫לבלבל אתכם עם כל הממבו‪-‬ג’מבו המדעי‪ ,‬נגיד‬ ‫רק שמדובר במסכים דקים במיוחד וקלים בשליש‬ ‫ממס ך ‪ ,LED‬הפנל עצמו מציג עובי של קצת י�ו‬ ‫תר ממ”מ‪ ,‬והטלוויזיה כולה יכולה להגיע ל‪8-‬‬ ‫מ”מ עובי בלבד‪ .‬הרזולוציה גבוהה פי ‪ 4‬ממסכי‬ ‫ה‪ HD-‬שאנחנו מכירים היום‪ ,‬והתמונה מפורטת‬ ‫הרבה יותר עם הפרדה גבוהה וצבעים עשירים‬

‫שנראים ממש זוהרים‪.‬‬ ‫בתחום מסכי ה‪ OLED -‬באה לידי ביטוי‬ ‫היריבות הגדולה בין שתי ענקיות הטכנולוגיה‬ ‫הקוריאניות‪ :‬בעוד ש‪ LG-‬הציגה מסך ‪,OLED‬‬ ‫סמסונג חנכה את הפלא החדש ‪.Super OLED‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬שתי החברות‪ ,‬כמו גם פנסוניק‪ ,‬שארפ‬ ‫ואחרות‪ ,‬הציגו חיבור של המסך המרכזי בבית‬ ‫לעולמות התוכן השונים‪ ,‬בין אם מדובר בממי‬ ‫שק גוגל ‪ TV‬או בעולמות התוכן העצמאיים של‬ ‫החברות‪.‬‬ ‫בטלוויזיה החדשה לא נקפוץ רק בין ערוצים‬ ‫אלא נזפזפ בין אפליקציות ממש כמו בטאבלט‬ ‫או בטלפון החכם‪ .‬על רקע זה מעניין יהיה לרי‬ ‫אות האם גם חברת אפל תציג בקרוב מסך משי‬ ‫לה שיתחבר לאפסטור‪ .‬הרי אם כל הכבוד לאפל‬ ‫טיוי‪ ,‬מזרים המדיה שלה‪ ,‬מסך הטלוויזיה הוא‬ ‫בערך המסך השימושי היחידי‪ ,‬שאפל עוד לא‬ ‫הצליחה לנכס לעצמה‪ .‬תכונה נוספת שקיימת‬ ‫בטלוויזיות שהוצגו כאן‪ ,‬היא מעבר מהיר בין‬ ‫כלל הגאדג’טים שפזורים בבית‪ .‬כך‪ ,‬בסמסונג‬ ‫הראו לנו איך אפשר להזרים סרטים מהלפטופ‬ ‫אל הטלוויזיה באמצעות הסמארטפון שמשמש‬ ‫כמעין שלט‪.‬‬

‫טלוויזיה שקופה‬

‫מכונת כביסה חכמה של‬

‫‪SAMSUNG‬‬

‫‪76‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫אבל אם כל זה לא מספיק לכם‪ ,‬והאישה מתלוי‬ ‫ננת על הגודל של המסך שתקוע לכם בסלון‪ ,‬מה‬ ‫דעתכם לצפות בסרטים על החלון בבית‪ .‬חברת‬ ‫סמסונג הציגה קונספט עתידני של חלון שקוף‬ ‫שעליו מופיעים ללא הרף תמונות‪ ,‬אייקונים וקי‬ ‫טעי וידיאו‪ .‬ההקרנה נעשית מהחלק הדק של החי‬ ‫לון ומועברת אל הפאנל‪ .‬אגב החלון הזה מגיב‬ ‫כמובן למגע האצבעות שלכם‪ ,‬הרי לא הייתם‬ ‫רוצים לשבת מול החלון ולהעביר ערוצים עם‬ ‫שלט רחוק ומיושן‪.‬‬

‫ללא שלט‬ ‫כן‪ ,‬כמו הקומפקט דיסק‪ ,‬הטייפ‪ ,‬ובקרוב גם הדי‪.‬‬ ‫וי‪.‬די‪ ,‬עושה רושם שהשלט הרחוק ימצא את עצמו‬ ‫בקרוב בפח האשפה של היסטוריית האלקטרוניי‬ ‫קה‪ .‬הכל התחיל עם מצלמת הנפח שהמציאה חבי‬ ‫רת פריים סנס הישראלית ושהוטמעה בקונסולת‬ ‫המשחקים של מייקרוסופט אקסבוקס קינקט‪ .‬מאז‬ ‫החזון של עולם ללא שלטים הולך וצובר תאוצה‪.‬‬ ‫בביתן של פריים סנס אפשר היה לראות טכנולוי‬ ‫גיה שפיתחה חברה בריטית‪ ,‬שמאפשרת ליצור תא‬ ‫הלבשה וירטואלי‪.‬‬ ‫הקונה נכנסת לתא‪ ,‬מצלמת הנפח סורקת את גוי‬ ‫פה‪ .‬והקונה יכולה לראות אם הבגד הספציפי מתי‬ ‫אים לה במידות או הולם את הצבעים שלה‪ ,‬הכל‬ ‫בלי להתפשט ולהתלבש מחדש‪ .‬הבגד זז עם הקוי‬ ‫נה ואפשר לעבור בקלות בין מאות פריטים שונים‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה הזאת שנקראת ‪ SWIVEL‬כבר זמינה‬ ‫בחנויות מסויימות בבריטניה‪ .,‬למרות זאת‪ ,‬ההימור‬ ‫שלי הוא‪ ,‬כי הקונים ובעיקר הקונות לא יחליפו אוי‬ ‫תה כל כך מהר במדידה של הדבר האמיתי‪.‬‬ ‫במקביל הוצגו מכשירי טלוויזיה רבים שמאפי‬ ‫שרים שליטה באמצעות מחוות או פקודות קוליות‪.‬‬ ‫חבר ת ‪ XTR3D‬הישראלית אמנם לא הציגה ב�י‬ ‫תן משלה אולם נציגיה הגיעו לוגאס לסדרת פגיי‬ ‫שות עם בכירים בעולם האלקטרוניקה‪ .‬הטכנולוגיה‬ ‫שלה הופכת כמעט כל מצלמה פשוטה למצלמת נפח‬ ‫שמתרגמת את תנועות הגוף שלנו לפקודות ממוי‬ ‫חשבות‪ ,‬שמאפשרות לנו לשחק משחקים‪ ,‬לדפדף‬ ‫ולהפעיל מכשירים אלקטרוניים בתנועות גוף‪ ,‬אין‬ ‫צורך לקנות מצלמת נפח יקרה‪ ,‬אפשר פשוט להתי‬ ‫קין תוכנה וכך המצלמה הקטנה על הטלפון הסלולרי‬ ‫או אפילו מצלמת רשת פשוטה שמחוברת לנו למחי‬ ‫שב השלוחני‪ ,‬עושה את אותה עבודה‪.‬‬

‫‪Amphenol is the world leader in the‬‬ ‫‪design, manufacture, and supply of‬‬ ‫‪high performance interconnects‬‬ ‫‪systems for military and‬‬ ‫‪commercial aerospace.‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬ ‫‪BAR-TEC Ltd. 3 Hagavish St. P.O.B 2479, Kfar-Saba 44641 Israel,‬‬ ‫‪T: +972-9-7644100 F: +972-9-7674324 E: sales@bar-tec.com W: www.Bar-Tec.com‬‬

‫‪77‬‬

‫מ‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ן השקוף‬

‫לא רק הגוף‬

‫‪ TOBII‬השבדית הציגה כאן מסך שעוקב אחר‬ ‫העיניים שלנו‪ .‬מדובר במסך מחשב עם מערכת‬ ‫הפעלה של ווינדוז ‪( 8‬שאמורה לצאת בחודשים‬ ‫הקרובים)‪ .‬הסמן על המסך זז בדיוק לאן שהעיי‬ ‫ניים שלנו מתבוננות‪ ,‬ובמקום דאבל קליק צריך‬ ‫רק למצמץ‪ .‬אפשר כמובן לעבור בין תמונות או‬ ‫בתוך טקסט והכל בעזרת נקודת המבט שלכם‪ .‬אמי‬ ‫נם מדובר בינתיים רק באב טיפוס‪ ,‬אבל תרשו‬ ‫לנו לנחש שהטכנולוגיה הזאת‪ ,‬שנקראת ‪,GAZE‬‬ ‫תמצא את דרכה מהר מאוד אל הבתים שלנו‪ ,‬בין‬ ‫אם מדובר במסכי טלוויזיה‪ ,‬במחשבים או בקוני‬ ‫סולות משחק‪.‬‬ ‫חברה שהלכה קצת רחוק מידי היא האייר הסיי‬ ‫נית‪ ,‬שניסתה להראות לנו מסך שעובד בכוח המחי‬ ‫שבה‪ .‬כך‪ ,‬חבשו על ראשי מעין קסדה עם חיישנים‬ ‫שהיו אמורים לתרגם את גלי המוח שלי לפקודות‬ ‫במשחק וידיאו‪ ,‬אבל לא משנה כמה ניסיתי לשלוט‬ ‫בחייל הוירטואלי שהופיע על המסך‪ ,‬תצוגת התכי‬ ‫לית הסתיימה בכישלון חרוץ‪.‬‬

‫מכשירי חשמל חכמים‬ ‫בשורה נוספת שיוצאת מכאן היא שהחיבור של‬ ‫האינטרנט אל מכשירי החשמל לא מסתיים רק‬ ‫בטלוויזיות‪ .‬המקררים החדשים מגיעים עם פאני‬ ‫לים קטנים‪ ,‬שהם למעשה מסכי מגע‪ .‬אפשר להוריד‬ ‫אפליקציות ייעודיות למקרר כמו הודעות‪ ,‬שיוציאו‬ ‫את המגנטים שאנחנו כל כך אוהבים לפנסיה מוקי‬ ‫דמת‪ ,‬או אפליקציות מתכונים שונות‪ .‬ניתן לתכנת‬ ‫גם את מכונת הכביסה ולהפעיל אותה מרחוק באמי‬ ‫צעות הטלפון החכם‪ .‬השלב הבא הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬מקרר‬ ‫שידע בדיוק מה נמצא בתוכו וידע להזמין באמצעות‬ ‫האינטרנט את המצרכים שחסרים אצלכם בבית‪.‬‬

‫מיקרוגל לקירור‬ ‫אם אנחנו כבר במטבח‪ ,‬תכירו את ההמצאה שזיי‬ ‫כתה את ‪ LG‬בפרס החדשנות‪ .‬מדובר בתא ייעודי‬ ‫שנמצא במקרר ומאפשר לכם לקרר שתי פחיות או‬ ‫בקבוק משקה במהירות שיא – פחות מחמש דקות‬ ‫לשתי פחיות או פחות משמונה דקות לבקבוק יין‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה הזאת‪ ,‬שנקראת ‪ ,Blast Chiller‬היא‬ ‫מעין מקבילה קרה של המיקרוגל‪ .‬הרעיון הוא שהי‬ ‫תא‪ ,‬שמצוי בתחתית המקרר‪ ,‬מרטיט את הפחית או‬ ‫הבקבוק כך שהנוזלים נעים כל הזמן אל דופן כלי‬ ‫הקיבול‪ ,‬ואוויר קפוא שמגיע מהפריזר מקרר את‬ ‫הנוזלים בצורה אחידה‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫מסך שקוף של ‪SAMSUNG‬‬

‫לא צריך לדאוג‪ ,‬בחברה הקוריאנית לא מנערים‬ ‫את הפחיות שבתא הקירור המהיר חזק מידי‪ ,‬כך‬ ‫שאין סיכוי שפחית הקולה הקרה שלכם תתפוצץ‬ ‫כשתשחררו את הפקק‪.‬‬

‫מכוניות מחוברות‬ ‫אזור עצום בתערוכה מוקדש לעולם הרכב‪ ,‬בעיי‬ ‫קר למערכות סאונד בומבסטיות שכוללות רמקוי‬ ‫לים‪ ,‬טוויטרים‪ ,‬וסאבוופר שיכולים להרעיד שכוי‬ ‫נה שלמה‪ .‬אבל‪ ,‬חוץ ממערכות סאונד ומסכים‬ ‫ייעודיים לרכב‪ ,‬כמה חברות הציגו כאן את החזון‬ ‫של חיבור המכונית לרשת האינטרנט‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫באאודי ‪ A3‬שתצא השנה לשוק‪ ,‬הכניסו מחשב כפול‬ ‫ליבה אל מתחת ללוח המחוונים‪ .‬המחשב עצמו מחוי‬ ‫בר לאינטרנט ומאפשר לנהג לגלוש לגוגל ארת’‬ ‫או לראות את הרחוב אליו הוא רוצה להגיע בגוי‬ ‫גל סטריט וויו‪,‬‬ ‫המערכת הממוחשבת מאפשרת לכם להכתיב‬ ‫דואר אלקטרוני ללא הקלדה והיא גם תקריא חדי‬ ‫שות מהאתרים המובילים‪ .‬מי שיושב ברכב‪ ,‬יוכל‬ ‫לחבר את הלפטופ או הטאבלט אל האינטרנט האלי‬ ‫חוטי שקיים במכונית‪ .‬גם מרצדס הציגה מערכת‬ ‫דומה‪ .‬כאן תוכלו גם לתקשר עם חבריכם בפייסבוק‬ ‫ולעשות צ’ק‪-‬אין בכל מקום שהרכב עובר בו‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫עם כל הכבוד לחדשנות‪ ,‬יש כאן המון סימני שאלה‪,‬‬ ‫החל בבטיחות הנסיעה וכלה בפחד שמא איזה האקר‬ ‫יפרוץ למחשב של המכונית‪ .‬וגם‪ :‬על שאלה אחת‬ ‫לא קיבלתי תשובה ‪ -‬מה קורה אם המחשב נתקע?‬ ‫האם צריך במקרה הזה לעשות ‪ RESTART‬לרכב?‬

‫חשמל אלחוטי‬ ‫לא חסרה גאווה ישראלית בתערוכה הזאת‪ ,‬כשאין‬

‫ספור חברות היי‪-‬טק לוקחות בה חלק‪ .‬אחת‬ ‫מהן היא ‪ Powermat‬הישראלית‪ ,‬שהציגה כאן‬ ‫שיתוף פעולה עם ענקית הסוללות דורסל‪.‬‬ ‫השתיים מפתחות עמדות הטענה אלחוטיות‪ :‬פשוט‬ ‫צריך להניח את הטלפון החכם או המחשב הנייד‬ ‫על השולחן והסוללה כבר תיטען מעצמה‪.‬‬ ‫‪ Powermatt‬היא לא היחידה שמנסה ל�פ‬ ‫תח עמדות טעינה ללא חוטים והתעשייה מתעי‬ ‫סקת בשאלה מה יהיה התקן האחיד להטענת מוי‬ ‫צרים החל מטלפונים ועד מכוניות חשמליות‪ .‬כמו‬ ‫שקורה לעתים קרובות בעולם האלקטרוניקה הרי‬ ‫בה חברות מפתחות מוצר‪ ,‬אולם לבסוף תקן אחד‬ ‫משתלט על כולם‪.‬‬

‫מכשירי חשמל‬ ‫עמידים למים‬ ‫לסיום‪ ,‬חיפשנו טכנולוגיה קטנה ומהפכנית שהרי‬ ‫שימה אותנו במיוחד‪ .‬נתקלנו בסטארט‪-‬אפים רבים‬ ‫כמו לומוס מרחובות שמפתחת משקפיים שקופים‬ ‫שמקרינים תמונה‪ ,‬או המקרן הזעיר של חברת פיקו‬ ‫עם מסך מגע‪ ,‬אבל לפעמים הרעיונות הכי גדולים‬ ‫מגיעים דווקא מפתרונות קטנים ופשוטים‪.‬‬ ‫כזה הוא ה‪ : HzO-‬חומר אורגני שמורחים על‬ ‫כל מכשיר אלקטרוני והוא פשוט דוחה מים‪ .‬חבי‬ ‫ר ת ‪ ,ZAGG‬שהמציאה את החומר‪ ,‬מתהדרת בע�ו‬ ‫בדה שהוא אינו משפיע כלל על פעילות המכשיר‬ ‫האלקטרוני‪.‬‬ ‫החומר הננומטרי חודר אפילו אל השקעים הקטי‬ ‫נים ונקודות החיבור הזעירות במכשיר‪ .‬אנשי החברה‬ ‫הציגו אייפונים וטבלטים שנמרחו בשכבה דקיקה‬ ‫של החומר המהפכני‪ ,‬ואחרי שנטבלו ללא הרף בדלי‬ ‫עם מים המשיכו לעבוד כאילו כלום‪ .‬נגמר הפחד‬ ‫מנפילת הטלפון לאסלה‪ .‬‬

‫דעות‬

‫יצירת אקלים נוח‬ ‫להשקעות בהיי‪-‬טק‬

‫לשמור על היתרון‬ ‫הטכנולוגי‬

‫ההיי‪-‬טק ישראלי‬ ‫בצומת דרכים‬

‫משה קרת‬

‫ד”ר ארנה ברי‬

‫שלמה גרדמן‬

‫משה קרת כיהן כמנכ”ל התעשייה האווירית במשך‬ ‫למעלה מ‪ 20-‬שנה‪ .‬הוא זכה בפרס ביטחון ישראל‬ ‫ובפרס התעשיה לתחום האלקטרוניקה‬

‫הכותבת היא סגנית נשיא ב‪EMC Corporation -‬‬ ‫ומנכ”לית מרכז המצוינות של ‪ EMC‬בישראל‬

‫הכותב הוא יו"ר פורום מנכ"לי ההיי‪-‬טק‪ ,‬יו"ר מועדון השבבים‬ ‫הישראלי והיזם של "כנס רעננה – למדיניות ההייטק הלאומית"‪.‬‬ ‫בעבר הוביל חמש חברות להצלחה עיסקית‬

‫וצמתה של תעשיית‬ ‫ע‬ ‫ההיי‪-‬טק הישראלית נשענת‬ ‫בעיקרה על היכולת לספק‬ ‫פתרונות מקוריים ומהירים‪ ,‬בתחומים‬ ‫הצומחים במהירות (תקשורת‪ ,‬אינטרנט)‪,‬‬ ‫תוך הסתמכות על תשתיות טכנולוגיות‬ ‫קיימות‪ .‬חולשתה נעוצה במספר מועט‬ ‫מידי של חברות העוברות את סף‬ ‫ההתבגרות ומתפתחות למפעל תעשייתי‬ ‫בר קיימא (לדוגמא‪ ,‬חברת צ’ק פוינט)‪.‬‬ ‫על מנת לשמור על הישגי תעשיית‬ ‫ההיי‪-‬טק הישראלית גם לעתיד‪ ,‬ראוי‬ ‫להמשיך ולרכז את המאמצים בתחומי‬ ‫הצמיחה המהירה (רשתות אינטרנט‪,‬‬ ‫אפליקציות וממשקים חדשים)‪ ,‬הגנה‬ ‫על מערכות הפעלה ומאגרי מידע‬ ‫כנגד תקיפות גורמים עוינים והאקרים‪,‬‬ ‫פיתוח אנרגיות חליפיות‪ ,‬מערכות מים‬ ‫משוכללות ודורות מתקדמים של ציוד‬ ‫אלקטרוני‪ .‬ראוי לבחון גם את ההתקדמות‬ ‫במרכזי הפיתוח של ננוטכנולוגיה‪,‬‬ ‫העשויים להניב תוצאות מעניינות‪.‬‬ ‫בעשור הקרוב יפותחו חומרים חדשים‪,‬‬ ‫נקיים וחכמים‪ ,‬אשר יולידו דור חדש‬ ‫של מכשירים חשמליים במשקי הבית‪,‬‬ ‫ויביאו לחסכונות ניכרים באנרגיה‬ ‫הנדרשת להפעלתם‪ .‬טכנולוגיה מתקדמת‬ ‫תאפשר המשך מגמת המזעור של רכיבים‬ ‫אלקטרוניים‪ ,‬ותיצור הזדמנויות לפיתוח‬ ‫מכשור רפואי חדיש והתקנים תוך גופיים‪.‬‬ ‫פיתוח מעבדים מתקדמים ומהירים‪,‬‬ ‫יאפשר את העמקת השימושים בכלים לא‬ ‫מאוישים‪ ,‬והרחבתם לתחומי היבשה והים‪.‬‬ ‫קצב הפיתוח הטכנולוגי המואץ משנה את‬ ‫הסביבה בה אנו חיים במחזורים הולכים‬ ‫ומתקצרים (מחשב‪-‬טאבלט‪ -‬סמארטפון)‪.‬‬ ‫‪80‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫העובדים בתחומי ה היי‪-‬טק בעתיד‪,‬‬ ‫ידרשו להסתגל במהירות‪ ,‬במהלך מחזור‬ ‫חייהם המקצועיים‪ ,‬לשינויים המתחוללים‬ ‫בסביבת העבודה‪ .‬הכשרה רחבה ומעמיקה‬ ‫במקצועות ההנדסה על ידי המוסדות‬ ‫להשכלה גבוהה‪ ,‬תעניק לבוגרים את‬ ‫הבסיס עליו ניתן יהיה לבנות את מערך‬ ‫ההשתלמויות‪ ,‬כמענה להתפתחויות‪.‬‬ ‫הכלים המשלימים יכללו ידע בסיסי‬ ‫בתחום הניהול הפיננסי‪ ,‬ניהול פרויקטים‬ ‫ושיווק‪.‬‬ ‫צבר כזה של יזמים חדשנים‪ ,‬משכילים‪,‬‬ ‫גמישים ומעודכנים יבטיחו כי נשמור גם‬ ‫בעתיד על מקומנו בתחום‪.‬‬ ‫הצלחת התעשייה תלויה גם בסביבה‬ ‫העסקית בה אנו פועלים‪ .‬השוק המקומי‬ ‫קטן ועלינו להסתמך בעיקר על הייצוא‪.‬‬ ‫באופן טבעי‪ ,‬השווקים העיקריים של‬ ‫התעשייה היו ארצות הברית ואירופה‪.‬‬ ‫גלי המשברים שעברו ועוברים שווקים‬ ‫אלה‪ ,‬מעוררים דאגה בקרב המנהלים‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בעוד הכלכלה המערבית בטלטלה‪,‬‬ ‫הענקים האסייתים צומחים במהירות (‬ ‫סין‪ ,‬הודו‪ ,‬קוריאה‪ ,‬סינגפור ) ונכון יהיה‬ ‫להפנות מאמצי שיווק לאזור מבטיח זה‪.‬‬ ‫על הממשלה לסייע למהלכים אלה על‬ ‫ידי גיוס השגרירים‪ ,‬נספחים כלכליים‪,‬‬ ‫ארגון ביקורים ממלכתיים של הנשיא‪,‬‬ ‫ראש הממשלה והשרים בלווי משלחות‬ ‫כלכליות ואנשי עסקים וביקורים הדדיים‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫עיקר תרומתה של הממשלה יהיה בטיפוח‬ ‫מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה‪ ,‬המשך‬ ‫השקעות מו”פ‪ ,‬באמצעות המדען הראשי‬ ‫וקרנות שונות‪ ,‬ויצירת אקלים נוח‬ ‫להשקעות בהיי‪-‬טק בישראל‪.‬‬

‫תנאי בסיסי לשמירה על היתרון‬ ‫הטכנולוגי של ישראל‪ ,‬עלינו‬ ‫כ‬ ‫להמשיך ולשמור על החדשנות‬ ‫שלנו‪ .‬כדי לא לאבד את היתרון הטכנולוגי‬ ‫בזירה הגלובלית שהופכת לתחרותית יותר‬ ‫ויותר‪ ,‬יש להמשיך להתמקד בכל התחומים בהם‬ ‫ישראל ידועה בחדשנותה וביכולותיה הגבוהות‪.‬‬ ‫גם בהיבט המשאב האנושי הגלובלי המשווה‬ ‫יכולות אנליטיות ויכולות פיתוח ואף עוקף אותנו‬ ‫במקרים מסוימים וגם בהיבט הכלכלי‪ ,‬משאב‬ ‫אנושי זול יותר מזה הישראלי‪ .‬מאחר ולא לעולם‬ ‫חוסן‪ ,‬על תעשיית ההיי‪-‬טק והאלקטרוניקה‬ ‫להמשיך למקד מאמצים בפיתוח תחומי אבטחת‬ ‫מידע‪ ,‬תקשורת‪ ,‬מערכות גיבוי ומערכות שליטה‬ ‫ובקרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לשמר את היתרון בתחום‬ ‫המוליכים למחצה ותחומים כמו ננו טכנולוגיה‬ ‫ופיתוח חומרים חדשים המאפשרים מזעור‬ ‫והקשחת מערכות‪.‬‬ ‫ישראל מאבדת לצערי את היתרון הטכנולוגי‬ ‫שלה‪ .‬בין היתר‪ ,‬מהסיבה שהולך ופוחת מספרם של‬ ‫אלו הבוחרים במסלולי הכשרה טכנולוגיים‪ .‬אם‬ ‫בעבר העלייה מברית המועצות הזינה את התחום‬ ‫הטכנולוגי‪ ,‬כיום אנו נסמכים על מערכת החינוך‬ ‫המקומית שמתקשה לייצר מצוינות טכנולוגית‬ ‫ומדעית‪ .‬מערכת החינוך העל‪ -‬תיכונית‬ ‫והאקדמאית חייבת להגדיל את מאגר הטכנאים‬ ‫והמהנדסים בתחומי הטכנולוגיה והמדעים כמו‬ ‫כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬מדעי המחשב‪ ,‬הנדסת‬ ‫חשמל וננוטכנולוגיה ובכל רמות הלימוד ‪-‬‬ ‫הנדסאות‪ ,‬תואר ראשון ‪ ,‬שני ודוקטורט‪.‬‬ ‫בעידן המידע הדיגיטלי יש להתייחס גם‬ ‫למקצועות חדשים שהצורך בהם יגבר‬ ‫בעתיד‪ .‬מקצועות הדורשים יכולות מולטי‬ ‫דיסציפלינאריות ומשלבים כישורים טכנולוגיים‬ ‫ומדעיים יחד עם כישורי ניהול‪ ,‬ראייה עסקית‬ ‫ושיווקית‪ .‬מקצועות כמו אנליסט בינה עסקית או‬

‫מדען נתונים ‪ ,‬שיידעו לנתח את המידע הרב‬ ‫הנצבר בארגונים ולבוא עם תובנות עסקיות‬ ‫ושיווקיות שיעלו את רווחיות הארגון‪ .‬כדי שזה‬ ‫יקרה‪ ,‬מערכת החינוך צריכה להכיר בשינויים‬ ‫המתהווים בעולם התעסוקה ולכוון לשם את‬ ‫המשאב האנושי המחזיק במגוון הכישורים‬ ‫והיכולות הרלוונטיים‪.‬‬ ‫הממשלה לא משקיעה משמעותית בתעשיית‬ ‫ההיי‪-‬טק‪ .‬כדי להבטיח את חוסנה‪ ,‬צריך לפעול‬ ‫בכמה רמות‪ .‬האחת‪ ,‬השקעה בהכשרת כוח האדם‬ ‫הנחוץ לתעשייה זו‪ .‬זה מתחיל בלימודי ליבה‬ ‫של כלל האוכלוסייה‪ ,‬גם החרדית והערבית‪,‬‬ ‫וממשיך במתן דגש על לימודי מדעים‪ ,‬השכלה‬ ‫אקדמית וקידום המחקר הבסיסי והיישומי‬ ‫באוניברסיטאות‪ .‬צעדים מעודדים בכיוון‪,‬‬ ‫יכולים לבוא לביטוי במלגות מדינה למשל‪.‬‬ ‫ברמה השנייה‪ ,‬צריך להשקיע בפריפריה ולייצר‬ ‫שוויון מול המרכז‪ ,‬גם בהיבט תשתיות וגם‬ ‫בהיבט הפעילות העסקית והתעשייתית‪ .‬יש‬ ‫לעודד חברות גדולות‪ ,‬בינלאומיות וישראליות‪,‬‬ ‫להשקיע בפריפריה ולייצר אקו סיסטם‬ ‫תעשייתי ‪ -‬עסקי‪ .‬גם פה נדרש עידוד ממשלתי‬ ‫באמצעות משרד התמ”ת ובתוכו משרד המדען‪.‬‬ ‫ברמה השלישית‪ ,‬צריך לייצר פה שכבה‬ ‫רחבה יותר של חברות בוגרות שהפיתוח‬ ‫שלהן נעשה בארץ ולא מיוצא לחוץ לארץ‪.‬‬ ‫אקזיטים של חברות הזנק גורמים לידע שלנו‬ ‫להיטמע בחברות הרוכשות ולא לגדול לחברות‬ ‫ישראליות המבססות את התעשייה המקומית‪.‬‬ ‫החדשנות שלנו זולגת החוצה במקום לגדל דור‬ ‫חדש של חברות תעשייה‪ .‬כדי שזה יקרה‪ ,‬נדרש‬ ‫מימון מצד הממשלה ומצד שוק ההון‪ ,‬שיתמוך‬ ‫בחברות הזנק ויסייע להן לקיים בישראל מחקר‬ ‫ופיתוח יישומי בסיסי‪ ,‬מוצרי ותשתיתי‪ .‬השקעה‬ ‫כזו תביא לצמיחה‪ ,‬תוסיף מקומות עבודה‬ ‫ותייצר הון למדינה‪.‬‬

‫משלת טיוואן החליטה לפני‬ ‫כמה שנים להפוך את המדינה‬ ‫מ‬ ‫למרכז ליצור שבבים עולמי‬ ‫בעזרת תמריצים כספיים ומיקוד טכנולוגי‪,‬‬ ‫והצליחה בכך‪ .‬ממשלת קוריאה הדרומית‬ ‫הימרה על תעשיית הזכרונות‪ ,‬ויפן החליטה‬ ‫להיות מובילה עולמית בצגים שטוחים‪ .‬כולן‬ ‫הצליחו‪.‬‬ ‫ומה עם ישראל? גם לנו יש תחומים בהם‬ ‫אנו יכולים להוביל‪ .‬לצורך כך עלינו‬ ‫להתמקד בתחומים טכנולוגיים בהם יש לנו‬ ‫כבר נוכחות שוק ויתרון יחסי‪ ,‬באמצעות‬ ‫עידוד התפתחותן של חברות הפועלות כבר‬ ‫בתחומים אלו והפיכתן לחברות גדולות‬ ‫ובוגרות‪ ,‬שחקניות מרכזיות בשוק הגלובלי‪.‬‬ ‫למרות שקיימת בישראל תשתית טובה‬ ‫להנבטת חברות‪ ,‬נדרש עדיין כסף גדול‬ ‫להשקעה וחייבים למצוא תחליפים‬ ‫למקורות הישנים שהתייבשו‪ .‬המקור‬ ‫הראשון והמתבקש הוא שוק ההון המקומי‪.‬‬ ‫על הממשלה לבנות מנגנונים שיגרמו‬ ‫למשקיעים המוסדיים להפנות חלק זעום‬ ‫(‪ 1 – 0.5‬אחוז) מהשקעותיהם ארוכות הטווח‬ ‫לתעשיית ההיי‪-‬טק‪ .‬במקביל‪ ,‬מומלץ כי‬ ‫הממשלה תפעל ביחד עם התעשייה לעודד‬ ‫כניסה של חברות וטכנולוגיות ישראליות‬ ‫למדינות המחפשות מנועי צמיחה‪ ,‬דוגמת‬ ‫הודו וסין‪ ,‬ובכך לאפשר לשני הצדדים‬ ‫לפרוח‪.‬‬ ‫כמדינה אשר כלכלתה נשענת בצורה‬ ‫מהותית על תחום ההיי‪-‬טק‪ ,‬חייבת‬ ‫הממשלה לתמוך בהון האנושי המקומי עליו‬ ‫מבוססת תעשיה זו‪ .‬לצורך כך יש לעודד‬ ‫את הנוער הישראלי ללמוד לבגרות ברמת‬ ‫‪ 5‬יחידות במקצועות הליבה‪ ,‬לפתח את‬ ‫מערך החינוך הטכנולוגי של המכללות‬

‫ואף להקים פקולטות טכנולוגיות חדשות‬ ‫באוניברסיטאות במטרה להכשיר יותר ויותר‬ ‫מהנדסים טובים הדרושים לתעשיה‪.‬‬ ‫עם תחילתה של שנת ‪ 2012‬השתנו רבים‬ ‫מהתנאים בשדה ההיי‪-‬טק העולמי ונראה כי‬ ‫אנחנו מתחילים לאבד את המומנטום‪ ,‬כפי‬ ‫שהיטיב לתאר ספנסר ג’ונסון בספרו הנודע‬ ‫“מישהו הזיז את הגבינה שלי”‪.‬‬ ‫בשנה החולפת נהנתה תעשיית ההיי‪-‬טק‬ ‫הישראלת מעדנה שקיבלה ביטוי בפרסומים‬ ‫כמו הספר ‪ ,Startup Nation‬שנכתב על‬ ‫ידי סול זינגר ודן סניור‪ .‬הספר חשף לעולם‬ ‫לעולם את סיפור התהוותה של תעשיית‬ ‫ההיי‪-‬טק הישראלית‪ ,‬וסיפק את צמאונם‬ ‫של רבים לדעת כיצד מדינה עם שבעה‬ ‫מליון תושבים הצליחה בתוך ‪ 20‬השנים‬ ‫האחרונות להפוך לשחקן מרכזי בשוק ההיי‪-‬‬ ‫טק העולמי‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הצלחתה של ישראל בתחום‬ ‫ההיי‪-‬טק‪ ,‬נשענת על העבר‪ ,‬על בוגרי‬ ‫האוניברסיטאות החרוצים בשנות ה‪ 80-‬של‬ ‫המאה הקודמת‪ ,‬על טכנולוגיות שפותחו‬ ‫כאן כאשר הנמרים האסאייתים ומדינות‬ ‫מזרח אירופה היו מחוץ לתעשיית ההיי‪-‬‬ ‫טק העולמית ועל עידן בו כספי ההון סיכון‬ ‫זרמו לישראל בעקבות הקמתה של התוכנית‬ ‫הממשלתית “יוזמה” בשנת ‪.1992‬‬ ‫כיום‪ ,‬אנו נמצאים בצומת דרכים חשובה‪.‬‬ ‫כל החלטה שתתקבל‪ ,‬תשפיע לא רק על‬ ‫תעשיית ההיי‪-‬טק המקומית‪ ,‬אלא על עתידה‬ ‫הכלכלי של ישראל בעשרים השנים הבאות‪.‬‬ ‫יש לנו את התשתית‪ ,‬את היכולת לעשות‬ ‫זאת כמו שצריך ועלינו רק להוציא לפועל‬ ‫את הצעדים המתבקשים בתחום החינוך‬ ‫הטכנולוגי ולממן את ההשקעות בחברות‬ ‫מקומיות‪ .‬ויפה שעה אחת קודם‪.‬‬ ‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪81‬‬

‫אנשים‬

‫משאל מנהלים‪ :‬כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין התעשייה‬ ‫הביטחונית לתעשיית ההיי טק והאלקטרוניקה האזרחית בישראל?‬

‫שמואל ברקן‬ ‫מנכ“ל משותף של‬ ‫פריסקייל ישראל‬ ‫ומנהל אזור מזרח‬ ‫תיכון ואפריקה‬ ‫“התעשייה האזרחית‬ ‫מחזיקה בתקציבים‬ ‫הגדולים‪ ,‬אולם בשוק‬ ‫הצבאי ישנה נטייה‬ ‫לפתח דברים ייחודיים‬ ‫בשל הדרישות‬ ‫הגבוהות לביצועים‬

‫והצרכים המיוחדים‬ ‫של הצבאות ומערכות‬ ‫הביטחון‪ .‬יותר ביצועים‬ ‫בפחות עלויות זו אולי‬ ‫המהות של השילוב בין‬ ‫שני השווקים“‪.‬‬

‫“ישראל הינה אחת‬ ‫היצואניות המובילות‬ ‫בעולם בתחום‬ ‫הבטחוני ולכן השוק‬ ‫בארץ הינו מתקדם‬ ‫ביותר גם בגלל הצרכים‬ ‫המקומיים וגם עקב‬ ‫המעמד של יצואן‬ ‫מוביל בעולם“‪.‬‬ ‫איציק סיטון‬ ‫מנכ“ל אג’ילנט‬ ‫“הקשר בין התעשייה‬ ‫הביטחונית למסחרית‬ ‫מתקיים במספר‬ ‫מישורים‪ .‬בזה‬ ‫המקצועי הצבא‬ ‫משמש כאוניברסיטה‬ ‫הגדולה בארץ ומספק‬

‫דודי רובינשטיין‬ ‫מנכ“ל ‪ IES‬וניסקו‬ ‫סמיקונדקטור‬ ‫“באבולוציה של עולם‬ ‫הטכנולוגיה‪ ,‬תעשיית‬ ‫ההייטק העולמית‬ ‫ובישראל בכלל‪ ,‬הייתה‬ ‫מבוססת על התחום‬ ‫הצבאי‪ .‬עם השנים‬ ‫פורשי צבא הקימו‬

‫או הצטרפו לחברות‬ ‫והיו המשאב העיקרי‬ ‫בהקמת הסיליקון ואלי‬ ‫הישראלי“‪.‬‬ ‫בני קונסטנטין‬ ‫נשיא ובעלים‪ ,‬אדקו‬ ‫טכנולוגיות‬

‫‪82‬‬

‫ניסיון יישומי לצעירים‬ ‫שלאחר מכן לומדים‬ ‫הנדסה באקדמיה‬ ‫ומשתלבים בחברות‬ ‫מסחריות‪ .‬קיים גם‬ ‫קשר ברמה המחקרית‬ ‫בין האקדמיה לצבא‬ ‫באמצעות גופים‬ ‫כמו מפא"ת וקשר‬ ‫גם בהיבט של 'רשת‬ ‫חברתית' של קשרים‬ ‫אישיים שנרקמו‬ ‫בצבא או בתעשיות‬ ‫ביטחוניות ותורמים‬ ‫לשיתוף פעולה במרחב‬ ‫המסחרי“‪.‬‬ ‫טל סגמן‬ ‫סמנכ“ל מכירות‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫ושיווק אבנט רכיבים‬ ‫ישראל בע“מ‬ ‫“תעשיית‬ ‫האלקטרוניקה‪ ,‬על‬ ‫ספקיה בארץ מחוייבת‪,‬‬ ‫מתוך גאוות יחידה‪,‬‬ ‫להציע את הפתרונות‬ ‫המתקדמים ביותר‬ ‫ובתעשיות הצבאיות‬ ‫אין חשש לגעת‬

‫ולהשמיש טכנולוגיות‬ ‫אלו ולהגיע להנצלה‬ ‫גבוהה של הרכיב‪,‬‬ ‫על כל הטכנולוגיות‬ ‫המובנות בו“‪.‬‬ ‫אמיר שרמן‬ ‫מוביל צוות ‪FAE‬‬ ‫ואחראי על פיתוח‬ ‫עסקי בחברת‬ ‫‪ ,ARROW‬ישראל‬ ‫“השוק הצבאי היה‬ ‫המוביל הרבה זמן‪,‬‬ ‫והרבה ידע הגיע‬ ‫ממנו בתחום מערכות‬ ‫משובצות מחשב‪,‬‬ ‫אך המצב משתנה‬ ‫בשנים האחרונות‪.‬‬

‫מרבית הסטארטאפים‬ ‫משתמשים בטכנולוגיה‬ ‫צבאית שעברה הסבה‬ ‫לאזרחות“‪.‬‬ ‫יניב רז‬ ‫מנהל פעילות ‪OCS‬‬ ‫בחברת ‪,ARROW‬‬

‫ישראל‬ ‫“אם בתחום האזרחי‬ ‫אנו רואים מחשבים‬ ‫ביתיים או תחנות‬ ‫עבודה ושרתים‪,‬‬ ‫בשוק הביטחוני אנו‬ ‫רואים אימוץ נרחב‬ ‫של טכנולוגית אינטל‬ ‫במודול של ‪COM‬‬ ‫‪.“EXPRESS‬‬ ‫אבי כהן‬ ‫מנכ“ל ‪PERTECH‬‬ ‫“אחת הסיבות‬ ‫המרכזיות להצלחה‬ ‫הגדולה של ישראל‬ ‫בשוק מוצרי‬ ‫האלקטרוניקה‬ ‫והתוכנה האזרחיים‪,‬‬

‫זה המעבר של‬ ‫מהנדסים שעבדו‬ ‫בארגונים המספקים‬ ‫מוצרים לצבא לחברות‬ ‫המפתחות מוצרים‬ ‫אזרחיים‪ .‬מהצד השני‪,‬‬ ‫זליגה בכיוון ההפוך‬ ‫מסייעת לחברות‬ ‫בתחום הצבאי‬ ‫להגיע לזמני פיתוח‬ ‫אגרסיביים יותר תוך‬ ‫שימוש מוגדל במוצרי‬ ‫מדף של חברות‬ ‫אזרחיות“‪.‬‬ ‫שמואל אוסטר‬ ‫יו“ר אגודת‬ ‫מהנדסי החשמל‬ ‫והאלקטרוניקה‬ ‫בישראל‬

‫“ישנה סינרגיה של‬ ‫רעיונות‪ .‬בעולם הצבאי‬ ‫קיימים פיתוחים‬ ‫ייחודיים המותאמים‬ ‫לדרישות מחמירות‬ ‫אך יקרים ואת חלקם‬ ‫יודעת התעשייה‬ ‫האזרחית לקחת‬ ‫ולהפוך למוצרים‬ ‫המוניים וזולים‪ .‬בכיוון‬ ‫השני‪ ,‬התעשייה‬ ‫המסחרית מספקת‬ ‫יישומים ומוצרים‬

‫איכותיים‪ ,‬אמינים‬ ‫ובעלויות יצור יחסית‬ ‫זולות שבהם ניתן‬ ‫לעשות שימוש גם‬ ‫בתחום הצבאי“‪.‬‬ ‫פרופסור צבי שילר‬ ‫המרכז האוניברסיטאי‬ ‫אריאל‬ ‫“עקרונית‪ ,‬אין הבדל‬ ‫משמעותי בין ישומי‬ ‫רובוטיקה אזרחיים‬ ‫וצבאיים מלבד‬ ‫התמיכה והמשאבים‬ ‫להם זוכה התחום‬

‫הצבאי‪ ,‬המונע‬ ‫משיקולים ביטחוניים‬ ‫שאינם תמיד כבולים‬ ‫בשיקולים מסחריים‪.‬‬ ‫לכן היישומים‬ ‫הצבאיים מקדימים‬ ‫בדרך כלל את‬ ‫היישומים האזרחיים“‪.‬‬