Tal Slutzker - “where is my mind”. by ELI EVEN

‫טל סלוצקר‬ ‫תקופת היובש‬

‫‪1‬‬

‫טל סלוצקר‬ ‫תקופת היובש‬

‫רחוב בן יהודה ‪ ,170‬תל‪-‬אביב ‪63403‬‬ ‫טלפון‪ ,03-5270547 :‬פקס‪03-5246890 :‬‬ ‫‪www.bernard-gallery.com‬‬ ‫‪E-mail: gberna@zahav.net.il‬‬

‫תודות ל‪:‬‬ ‫הורי‪ ,‬נחום ופולה סלוצקר‬ ‫ברנרד בן שושן‪ ,‬אירנה גורדון‬ ‫לירון דרורי‪ ,‬טרוור קופרמן ושלי חן‬

‫טל סלוצקר‪077-4301835 ,054-5724679 :‬‬ ‫‪talslutzker@yahoo.com‬‬

‫רשימת עבודות‬ ‫כל המידות נתונות בסנטימטרים‪ ,‬גובה לפני רוחב‪:‬‬

‫עמוד‬

‫דיוקן עצמי‪ ,2004 ,‬שמן על עץ מכוסה בג׳סו‪50 x 60 ,‬‬

‫‪7‬‬

‫רפאל‪ ,2003 ,‬עיפרון על נייר‪66 x 166 ,‬‬

‫‪8‬‬

‫רישום חזיתי‪ ,2002 ,‬עיפרון על נייר‪49 x 112 ,‬‬

‫‪9‬‬

‫טורסו‪ ,2004 ,‬שמן על בד‪70 x 90 ,‬‬

‫‪10‬‬

‫נרקיסוס‪ ,2004 ,‬שמן על בד‪43 x 194 ,‬‬

‫‪11‬‬

‫פינה בסטודיו‪ ,2002 ,‬שמן על בד מודבק על עץ ומכוסה בג׳סו‪30 x 50 ,‬‬

‫‪12‬‬

‫נחום סלוצקר‪ ,2002 ,‬שמן על נייר מכוסה בג׳סו‪100 x 66 ,‬‬

‫‪13‬‬

‫ראשים כחולים‪ ,2004 ,‬שמן על בד‪80 x 100 ,‬‬

‫‪14‬‬

‫שני חברים‪ ,2005 ,‬שמן והתזת צבע על בד‪100 x 150 ,‬‬

‫‪15‬‬

‫ג׳וליו קונטאריני‪ ,2006 ,‬שמן על בד‪100 x 150 ,‬‬

‫‪16‬‬

‫שניים‪ ,2006 ,‬פחם‪ ,‬פסטלים‪ ,‬שמן והתזת צבע על נייר‪74 x 106 ,‬‬

‫‪17‬‬

‫דיוקן עצמי‪ ,‬עיפרון על נייר‪43 x 69 ,2003 ,‬‬

‫‪18‬‬

‫פולה ונחום סלוצקר‪ ,2004 ,‬שמן על עץ מכוסה בג׳סו‪100 x 170 ,‬‬

‫‪19‬‬

‫לירון‪ ,2009 ,‬שמן על בד‪50 x 70 ,‬‬

‫‪20‬‬

‫אבא בכובע‪ ,2009 ,‬שמן על בד‪40 x 50 ,‬‬

‫‪21‬‬

‫הפילוסופים‪ :‬פוקו‪ ,‬שופנהאואר‪ ,‬וניטשה‪ ,2009 ,‬שמן על בד‪200 x 200 ,‬‬

‫‪22‬‬

‫אקדחים‪ ,2009-2008 ,‬שמן על בד ומסקינגטייפ‪200 x 200 ,‬‬

‫‪23‬‬

‫ציירת מופשטת‪ ,2006 ,‬שמן על בד‪172 x 160 ,‬‬

‫‪24‬‬

‫אקדוחן‪ ,2006 ,‬שמן והתזת צבע על בד‪158 x 200 ,‬‬

‫‪25‬‬

‫פנס ברחוב אלפסי‪ ,2004 ,‬שמן על בד‪20 x 20 ,‬‬

‫‪26‬‬

‫‪ ,2007 , Allegro Appassionato‬שמן על בד‪180 x 145 ,‬‬

‫‪27‬‬

‫ראשי דגים‪ ,2002 ,‬פחם על נייר‪26 x 55 ,‬‬

‫‪28‬‬

‫פרט מתוך שלד‪ ,2004 ,‬שמן על נייר מכוסה ג׳סו‪81 x 159 ,‬‬

‫‪29‬‬

‫ללא כותרת‪ ,2002 ,‬פחם על נייר‪60 x 45 ,‬‬

‫‪30‬‬

‫אבא‪ ,2003 ,‬עיפרון על נייר‪48 x 68 ,‬‬

‫‪31‬‬

‫פסל‪ ,2002 ,‬עיפרון על נייר‪49 x 68 ,‬‬

‫‪32‬‬

‫שלד‪ ,2004 ,‬שמן על נייר מכוסה ג׳סו‪81 x 159 ,‬‬

‫‪33‬‬

‫דיוקן עצמי‪ ,2004 ,‬שמן על עץ מכוסה בג׳סו‪18.5 x 26.5 ,2004 ,‬‬

‫‪34‬‬

‫טל סלוצקר‬ ‫נולד ב‪ 1986 -‬ברעננה‪ ,‬ישראל‬ ‫חי ופועל בתל‪-‬אביב‬

‫השכלה‪:‬‬ ‫‪ 2000-1995‬‬ ‫‪ 2003-2001‬‬ ‫ ‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪ 2004-2001‬‬ ‫‪ 2007-2006‬‬ ‫ ‬ ‫‪2008‬‬ ‫ ‬ ‫‪2009‬‬ ‫ ‬ ‫‪2009‬‬ ‫ ‬ ‫‪2009‬‬

‫שיעורים פרטיים אצל הצייר זכר שרמן‬ ‫שיעורי קיץ ב‪ ,International School of Painting, Drawing, and Sculpture -‬אומבריה‪ ,‬איטליה‬ ‫שיעור פרטי אצל אנטוניו לופז גרסיה‬ ‫הסדנה לציור ורישום ירושלים‬ ‫המדרשה לאמנות בית‪-‬ברל‪ ,‬קלמניה‬ ‫קורס בתולדות האמנות‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫שיעורים פרטיים אצל יאן ראוכוורגר‬ ‫שיעורים פרטיים אצל עוזי קצב‬ ‫שיעורים בסטודיו שיבוקו‪ ,‬בית ספר לקליגרפיה וציור דיו‬

‫מלגות‪:‬‬ ‫‪ 2006-2004‬מלגת קרן אמריקה ישראל (קרן‪-‬שרת)‬

‫תערוכות יחיד‪:‬‬ ‫שרתון סיטי טאואר‪ ,‬רמת‪-‬גן‬ ‫ ‬ ‫‪2000‬‬ ‫גלריית בית יד לבנים‪ ,‬רעננה (עם קטלוג)‬ ‫ ‬ ‫‪2000‬‬ ‫בית יד לבנים‪ ,‬ראשון לציון‬ ‫ ‬ ‫‪2001‬‬ ‫מיצב חלון בגלרייה טובה אוסמן‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫ ‬ ‫‪2006‬‬ ‫“תקופת היובש״‪ ,‬גלריה ברנרד‪ ,‬תל אביב‬ ‫ ‬ ‫‪2011‬‬

‫תערוכות קבוצתיות‪:‬‬ ‫“הפינה החמישית״‪ ,‬גלריה על הצוק‪ ,‬נתניה‬ ‫ ‬ ‫‪2001‬‬ ‫תערוכת תלמידים‪ ,‬בית‪-‬הספר הבינלאומי לציור רישום ופיסול‪ ,‬אומבריה‪ ,‬איטליה‬ ‫ ‬ ‫‪2003‬‬ ‫גלריה ארטספייס‪ ,‬ירושלים‬ ‫ ‬ ‫‪2004‬‬ ‫“ארטיק ‪7‬״‪ ,‬תערוכת זוכי מלגות קרן‪-‬שרת מוזיאון רמת‪-‬גן‬ ‫ ‬ ‫‪2005‬‬ ‫“ריאליטי״‪ ,‬גלריה מיוחס‪ ,‬תל אביב‬ ‫ ‬ ‫‪2005‬‬ ‫“ארטיק ‪8‬״‪ ,‬תערוכת זוכי מלגות קרן‪-‬שרת הגלריה האוניברסיטאית‪ ,‬תל אביב‬ ‫ ‬ ‫‪2006‬‬ ‫“ללא שם״‪ ,‬תערוכת גלויות‪ ,‬הגלריה האוניברסיטאית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ ‬ ‫‪2006‬‬ ‫“‪ 30‬שנה לגלריה טובה אוסמן״‪ ,‬בית האמנים תל‪-‬אביב‬ ‫ ‬ ‫‪2010‬‬ ‫“גם אני הייתי ילד‪ -‬עבודות ילדות של אמנים בוגרים״‪ ,‬נמל יפו‪ ,‬תל אביב‬ ‫ ‬ ‫‪2010‬‬

‫אני מצלם בצבע שמן‪ .‬בציור שלי הצבע זהה לדבר‪ .‬לשפה‬ ‫הציורית שלי יש זהות עם מה שמיוצג בה‪ .‬כמו שהמילה “אור״‬ ‫בבראשית א׳ יוצרת אור‪ ,‬כך הציור יוצר צילום‪ .‬והצילום גם‬ ‫הוא מייצר זהות עם מה שמיוצג בו‪ .‬את ה״זה היה שם״ של‬ ‫הצילום אני מעביר בציור‪.‬‬

‫אני מצייר אותו (את הצילום) לשמר את ה״הילה״ (ולטר‬ ‫בנימין)‪ .‬אני עסוק חלק מהזמן בחשיבה על פסיכולוגיה‬ ‫ופסיכיאטריה‪ .‬אני מפתח את המחשבה מקריאה‪ .‬בשבילי‬ ‫יש לעיסוק הזה קשר ישיר לעבודה‪ .‬מי שמתבונן בדגל ברית‬ ‫המועצות או קובה לא יוכל להסיק מכך על תורת מרקס‪ .‬וגם מי‬ ‫שיתבונן בדגל ארצות הברית בוודאי שלא יוכל להסיק מכך על‬ ‫תורת אדם סמית׳‪ .‬אני חושב שמי שמביט בציורים לא יוכל‬ ‫להסיק מכך על תורת תומאס סזאס (באותו אופן הנ״ל)‪ .‬אני‬ ‫חושב שציירים עסוקים בציור‪.‬‬ ‫בשבילי פעולת הציור היא מלאכה‪ .‬האם היא שימוש במסורות‬ ‫ציור? בהחלט‪ .‬אך מהי החשיבות של מסורות אלה והעברתן‬ ‫לגבי מי שאינו עוסק בציור? ייתכן שיש ביישומים אלה ערך‬ ‫אסתטי אך הוא אינו חשוב ביותר‪ .‬אם להתייחס למושגיו של‬ ‫קאנט‪ ,‬הציור קשור בטוב‪ .‬הציור מנכיח סמלים‪ .‬הציור מקבע‬ ‫הלכי רוח בתרבות‪ .‬הציור מביע עמדה בעולם; מקום שבו האמן‬ ‫יכול להנכיח את עצמו ולתקשר באמצעים שאינם מילוליים‬ ‫טהורים (ספרות‪ ,‬שירה) או צליליים טהורים (מוזיקה)‪ ,‬אלא‬ ‫חזותיים (ציור‪ ,‬קולנוע‪ ,‬צילום)‪ ,‬ומשמרים את המגע עם‬ ‫החומר‪ .‬אמצעים שדורשים השתהות‪ .‬שמשמרים את המימד‬ ‫האנושי‪ .‬הציורים הם עקבות שהותיר אחריו אדם כדי להשיאם‬

‫לאדם אחר‪ .‬הקיפאון שבסימנים מזכיר את המוות‪ .‬אין בהם‬ ‫תנועה‪ .‬גם לא גוף‪ .‬במובן זה כל ציור הוא ‘ממנטו מורי׳‪ .‬גם‬ ‫במובן של שארית חיים‪ .‬וגם במובן של טכנולוגיה שהתייתרה‪.‬‬ ‫יש בציורים את מימד הזמן והם משמשים אמצעי מנמוטכני‬ ‫להנכחה של מעבר הזמנים‪ .‬הציור הוא מקום של ריקון‬ ‫ממשמעות (מיכל נאמן‪ ,‬גרהרד ריכטר)‪ ,‬אך הוא גם מקום של‬ ‫מלאות במשמעות (הצליבה של זורברן‪ ,‬ליטוגרפיית כד לקיטן‬ ‫[כד קבורה יווני] מאת גניק ועליו קופידון [ארוס ותנטוס])‪.‬‬ ‫כעת דיברתי על מימד סמלי‪ .‬וזהו עניין שבהחלט נוכח בציור‪.‬‬ ‫ציור הוא הנכחה של פעולת יצירה (י‪.‬צ‪.‬ר) ובמובן הזה הוא‬ ‫משמר עקבות חיים‪.‬‬ ‫לאיזו סוג של יצירה הייתי רוצה לדמות את הציור? לאופן בו‬ ‫האדם בוחר את הנתיב של חייו‪ .‬חוק התנועה של אדלר מבטא‬ ‫את בחירת הילד את הכיוון בו יתפתח; את האופן בו הוא יוצר‬ ‫בעצמו את נתיב חייו‪ .‬הציור הוא בחירה של נתיב חיים‪ .‬זוהי‬ ‫בחירה בהתכנסות (הצייר עובד בבדידות והוא עסוק בבחינה‬ ‫חושית של העולם)‪ .‬ובבחירה בפנייה החוצה‪ .‬הצייר משדר דרך‬ ‫סמלים; דרך יצירת עולם‪ .‬יצירתו נתונה לפרשנות‪ .‬לתיעוד‪.‬‬ ‫להתבוננות‪ .‬למסחר‪ .‬לדיון‪ .‬ולביקורת‪ .‬במידה ששרדה היא‬ ‫מייצגת את הדורות הקודמים‪ .‬ואם לא שרדה היא כבר איננה‬ ‫וייתכן ושרדה דרך עבודתם של אמנים אחרים הממשיכים את‬ ‫דרכו‪ .‬אמנים אלה עשויים לעבוד באמצעות הקולנוע‪ ,‬הצילום‪,‬‬ ‫או מדיות אחרות ולאו דווקא באמצעות הציור‪ .‬ולהעביר את‬ ‫המסר נאמנה‪.‬‬

‫טל סלוצקר‬

‫טל סלוצקר | תקופת היובש‬ ‫מעברים קיצוניים בין מצבי תודעה שונים‪ ,‬בתווך שבין הפנמה להחצנה‪ ,‬נמצאים בלב מעשה האמנות של טל סלוצקר‪ .‬יצירתו‬ ‫מבטאת אי‪-‬נחת מהותית כמצב קיומי של הזמן בו אנו חיים וכמאפיין עיקרי של הסובייקט הלכוד בתעתועי התקופה‪ .‬ציוריו של‬ ‫סלוצקר לוכדים בתוכם את הלך הרוח הפוסט‪-‬מודרני‪ ,‬בעוד שהווירטואוזיות שלו כצייר מאפשרת לו לנוע בחופשיות בין ציור‬ ‫פיגורטיבי ריאליסטי לציור פוסט‪-‬פופ מובהק‪ ,‬בין עבודה שהינה כולה ציטוטים מחומרים של תרבות פופולרית להתכתבויות‬ ‫עם תולדות האמנות‪ .‬אלמנטים אוטוביוגרפיים נשזרים בציוריו יחד עם שורה של הקשרים היסטוריים המגוללים את סיפורה‬ ‫של המאה העשרים‪ ,‬למן האמנות המגויסת של הקומוניזם ועד לקפיטליזם של קיטש ואלימות‪ ,‬מפילוסופים משפיעים כמו‬ ‫ניטשה ופוקו ועד לפורנו זול‪.‬‬ ‫סלוצקר הוא אמן צעיר החובק חיים של יצירה שהספיקה לעבור מספר גלגולים‪ .‬כמי שזוהה כילד פלא שהאמנות הייתה לחלק‬ ‫עיקרי מזהותו כבר מגיל עשר‪ ,‬הוא מציג בתערוכה הנוכחית את עבודתו מהשנים ‪ .2009-2002‬התערוכה חושפת רוחב יריעה‬ ‫נדיר בעוצמה‪ ,‬בכישרון ובחיפוש האסתטי שהוא מבטא‪ .‬התערוכה מורכבת ממספר קבוצות עיקריות של עבודות‪ :‬אחת היא של‬ ‫עבודות פיגורטיביות‪-‬ריאליסטיות הכוללות רישומים ומתווים על נייר וציורי שמן על בד שנעשו מתוך התבוננות‪ .‬עבודות אלה‬ ‫נבנות במידה רבה מן המתח שבין הציור כהנכחה של חיים לבין ציור כעקבות שלאחר החיים‪ ,‬כמערכת סימנים של מוות‪ .‬בשני‬ ‫הציורים “טורסו״ ו״נרקיסוס״ הבדיקה של מהות פעולת הציור נבחנת דרך הגוף‪ ,‬באמצעות גופו של הצייר עצמו‪ .‬ב״טורסו״‬ ‫נראה הגוף נתון במצב ביניים של היות בו‪-‬זמנית קו גולמי‪ ,‬ראשוני‪ ,‬הנחת צבע שכולה חומר‪ ,‬ודימוי איקונוגרפי שנטוע‬ ‫בתרבות ובהיסטוריה‪ .‬ב״נרקיסוס״‪ ,‬הגבר החצוי‪ ,‬הלא גמור‪ ,‬הינו‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬דיוקנו של האמן המביט נבעת אל הצופה‪ .‬בו בזמן‬ ‫הוא דמותו המיתולוגית של נרקיסוס החובק את משטח המים‪ ,‬אשר אינו רק מסמל את כזב האהבה העצמית אלא מגלם עבור‬ ‫התיאורטיקן הרנסנסי לאון בטיסטה אלברטי את “ממציאו של הציור״ (בספר הציור‪.)1435 ,‬‬ ‫בקבוצת העבודות הבאה זונח סלוצקר את הציור המסורתי ועובר לציור היפר‪-‬ריאליסטי בעל צבעוניות חריפה המבקש לבטא‬ ‫את תולדות האמנות כמערכת של התייחסויות שהינה חיה ונושמת עבור האמן ומשמשת לו עולם סגור‪ ,‬דרמטי ותיאטרלי‬ ‫בו פועלים גופו ורוחו‪ .‬במקביל ממשיך הצייר לחקור ללא הרף מוטיבים של הנכחה ועקבותיה‪ ,‬של ייצוג ופירוקו‪ ,‬באמצעות‬ ‫מטמורפוזה סגנונית ומעבר לציורים סוריאליסטיים‪ ,‬כמו “שני חברים״ ו״ראשים כחולים״‪ .‬עבודות אלה‪ ,‬במונוכרומיות כחולה‪,‬‬ ‫מבקשות לפרוץ את שלמות הייצוג הגופני‪ ,‬ולחשוף את התת‪-‬מודע במלוא אפלתו ויצריותו‪ .‬במעבר נוסף‪ ,‬חד ובועט‪ ,‬אשר צועד‬ ‫בדרך תולדות האמנות המודרנית‪ ,‬סלוצקר בוחר לצאת מתוך תודעת הגוף של הסובייקט אל התודעה של הקולקטיב‪ ,‬אל תרבות‬ ‫ההמונים‪ ,‬אל דימויים מגויסים קפיטליסטים וקומוניסטים כאחד‪ ,‬דימויים הלקוחים מהתקשורת האלקטרונית‪ ,‬מהאינטרנט‬ ‫ומהקולנוע‪ .‬הוא מצייר עבודות פוסט‪-‬פופ זרחניות ביניהן “שני אקדחים״‪“ ,‬אבא בכובע״ ו״אקדוחן״‪ ,‬בהן מככבים דמויות‬ ‫אוטוביוגרפיות לצד ציטוטים מסצינות של סקס ואלימות מתוך סרטים וחוברות פורנו‪ .‬האמן שולח זרועותיו אל העולם ויוצר‬ ‫שורה של מחוות לסגנונות שונים‪ .‬אולם הפסטיש שהוא יוצר אינו קליל אלא טורדני וחסר‪-‬מנוחה‪ ,‬בעל מיומנות יוצאת דופן‪,‬‬ ‫התובע לבחון את תודעתנו כצופים דרך גוף הציור עצמו‪.‬‬ ‫שם התערוכה “תקופת היובש״ מבטא לנוכח עושר היצירה מבט כפול אירוני של האמן על אמנותו שלו וכיצד למרות תהליך‬ ‫מתמשך של עשייה‪ ,‬תחושתו העקרונית של האמן היא של עמידה מתמדת במקום‪ ,‬של חקירה עצמית שאין בה התקדמות‪ .‬בד‬ ‫בבד המבט שפונה פנימה מופנה בהתרסה החוצה כלפי הצופה‪ ,‬כשואל אותו‪/‬ה‪ :‬ומהו הדבר שאתה‪/‬ה רואה לפנייך? האם את‪/‬ה‬ ‫אכן יכולים להבין לאשורו את הקשר האימננטי בין אמנות לחיים?‬

‫ ‬

‫אירנה גורדון‪ ,‬אוצרת‬

Tal Slutzker | where is my mind Extreme transitions between different states of consciousness, of internalization and externalization, are at the heart of Tal Slutzker’s art. His work expresses a continuous discontent, as a main feature of the times in which we live, and of the individual trapped in mirages of the epoch. Slutzker’s paintings capture within them the post-modernist zeitgeist, while his virtuosity as a painter enables him to move freely from a figurative-realist painting to a post-pop painting, from a work that is all citations of popular culture to a work engaged in an intense dialogue with the history of art. Autobiographical elements are woven into his paintings along with varied historical contexts which allude to the story of the 20th century: from politicized Communist art to the kitsch and violence of Capitalism, from influential philosophers, such as Nietzsche and Foucault to cheap pornography. Slutzker is a young artist who already has a wealth of creation behind him, which has gone through several transformations. As a child prodigy, for whom since the age of ten, art has played a main role in the formation of his identity. This show presents paintings created between 2002-2009 years which reveal the vast span of his work, its unique strength, its virtuosity and the relentless aesthetic search it is engaged in. The show is constructed out of several groups of works: one is of figurative-realistic paintings created out of observation, including drawings and studies on paper and oil paintings on canvas. These works are constructed from the tension between painting as representation of life and painting as traces after life, as signs of death. In both paintings Torso and Narcissus, the act of painting is examined through the body of the painter himself. In Torso, the body appears in a midway state between a preliminary and row line and a color layout, as an iconographical image conjured up in culture and in history. In Narcissus, the divided, unfinished figure, who is apparently the portrait of the artist himself, is gazing horrified at the spectator. It is the mythological figure of Narcissus who embraces the waters’ surface, symbolizing not only the falsehood of self love but also the “inventor of painting”, as stated by Renaissance theoretician Leon Batista Alberti (in his book On Painting, 1436). In the next group of paintings, Slutzker abandons traditional painting and moves to hyper-realistic painting in blunt colors. As such, he engages with the history of art as a dynamic system of references, providing for the artist an enclosed, dramatic and theatrical world in which his body and mind can work. At the same time, the painter unceasingly continues to explore motifs, of existence and its remains, of representation and its dismantling, through a metamorphosis and transition to surrealistic paintings such as Double and Two Heads. These works, in a monochromatic blue, seek to break through the physical wholeness, to reveal the most dark and passionate parts of the unconsciousness. In yet another sharp transition, following the history of modern art, Slutzker chooses to step outside of the subjective consciousness, to the collective consciousness, to mass culture and to politicized images, capitalist and communist alike, images that are taken from the electronic media, the internet and the cinema. He paints post-pop fluorescent works such as Guns, Nachum (Daddy), and Wolf at the Door, in which autobiographical figures appear next to citations of sex and violence, scenes from movies and pornographic magazines. The artist spreads his arms out to the world and makes a series of tributes to the different genres. However, the pastiche he creates is not light; it is restless and disturbing, done with the upmost skill, stringently probing our conscious as spectators. The name of the exhibition in English “Where Is my Mind” (taken from a Pixies’ song) ironically expresses the artist’s self-investigation, of his art and its power to continuously explore and establish a consciousness in the world. At the same time, it is forwarded defiantly to the spectator as if asking: Can you see the living consciousness in the paintings? Can you apprehend the immanent connection between art and life? Irena Gordon, curator

I take photographs in oils. In my artistic work, the color is identical to the object. My artistic language is identical with what is represented in it. The painting creates a photograph in the same way that the word “light,” at the beginning of the Book of Genesis, creates light. And the photograph also creates an identity with what is represented in it. In my painting, I convey the “that was at” of the photograph. I paint (the photograph) in order to preserve the “Auro” (Walter Benjamin). I spend part of the time thinking about psychology and psychiatry. I develop a thought from reading. For me, this preoccupation is directly connected to my work. No one looking at the flags of the Soviet Union or Cuba would be able to draw any conclusion about the theories of Marx. And no one looking at the American flag could possibly draw any conclusion about the theories of Adam Smith. In the same way, I do not believe that anyone who looks at my paintings in the last three years could draw conclusions about the theories of Thomas Szasz. Artists are preoccupied with painting. For me, painting is a craft. Is it a use of artistic traditions? Yes, definitely. But what is the importance of these traditions and conveying them to those who are not engaged in painting? The applications may have an aesthetic value, but that is not of primary importance. With reference to Kant’s concepts, painting is connected with goodness. Painting gives symbols a sense of presence. Painting fixes the moods of a culture. Painting expresses a position in the world. It is a corner where the artist can give himself a presence and communicate via means that are not purely verbal (poetry and literature) or sound (music), but which are visual (painting, cinema, and photography) and which preserve contact with the material. It is a means that demands lingering, that preserves the human dimension. Paintings are traces left by one person to transfer to another. The frozenness of the signs reminds us of death. They are motionless, without bodies. In this sense, every painting is a memento mori; and in terms of the vestiges of life. And in terms of a technology that has become redundant. There is a dimension of time in paintings. And they serve as mnemotechnical means to show the passage of time. The painting is a place of emptiness of meaning (Michal Na’aman, Gerhard Richter), but it is also a place of the fullness of meaning (Zurbaran’s Crucifixion, and Genick’s lithograph of a lekythos - an old Greek urn for cremation ashes - with a cupid, Eros and Thanatos, on it).

I’ve been talking about the symbolic dimension, and this is definitely a dimension that is present in painting. Painting is giving a sense of creative presence. And in this sense, it preserves the traces of past lives. What sort of creative work would I compare painting to? To the way a person chooses the path of his life. Adler’s law of movement expresses the child’s choice of direction in which he will develop, the way in which he himself creates the path of his life. Painting is the choice of a path of life. It is a choice of turning inward - the painter works in solitude, and is preoccupied with the sensory examination of the world. But it is also a choice of turning outward - the painter conveys messages through symbols, by creating a world. His work is subject to commentary, documentation, observation, commerce, discussion, and criticism. If it survives, it represents previous generations. If it has not survived, then it no longer exists and it may have survived through the work of other artists continuing the path. These artists may be working in cinema, photography, or other mediums, not necessarily in painting. And conveying the message faithfully. Tal Slutzker

Tal Slutzker Born in 1986 Ra’anana Lives and works in Tel-Aviv

Education 1995-2000‫ ‏‬

Private lessons with the painter Zakhar Sherman

2001-2003‫ ‏‬

Summer lessons at the International School of Painting, Drawing, and Sculpture, Umbria, Italy

2003‫ ‏‬

Private lesson with Antonio Lopez Garcia

2001-2004

‫‏‬The Jerusalem Studio School

2006-2007‫ ‏‬

Ha’midrasha School of Art, Beit-Berl

2008‫ ‏‬

Art History course, The Open University

2009‫ ‏‬

Private lessons with the painter Jan Rauchwerger

2009‫ ‏‬

Private lessons with the painter Uzi Katzav

2009‫ ‏‬

Lessons at Shiboko Art Studio for Calligraphy and Ink Painting

‫‏‬Awards: 2004-2006‫ ‏‬

America Israel Foundation Award (Keren Sharet)

‫‏‬One men shows: 2000‫ ‏‬

Sheraton City Tower, Ramat-Gan

2000‫ ‏‬

Yad Lebanim Gallery, Ra’anana (catalogue)

2001‫ ‏‬

Yad Lebanim Gallery, Rishon Le’zion

2006‫ ‏‬

Window Installation at Tova Osman Gallery, Tel Aviv

2011

Bernard Gallery, Tel-Aviv “where is my mind”

‫‏‬Group Shows: 2001‫ ‏‬

“The Fifth Corner”, Gallery on the Cliff, Netanya

2003‫ ‏‬

Students’ exhibition, The International School of Painting, Drawing, and Sculpture, Umbria, Italy

2004‫ ‏‬

Artspace Gallery, Jerusalem

2005‫ ‏‬

“Artik 7”, The America-Israel Foundation Awards, Ramat Gan Museum of Israeli Art

2005‫ ‏‬

“Reality”, Meyuhas Art Gallery, Tel-Aviv

2006‫ ‏‬

“Artik 8”, The America-Israel foundation Awards, University Gallery, Tel-Aviv University

2006‫ ‏‬

“No Names”, University Gallery, Haifa University

2010‫ ‏‬

“30 Years to the Tova Osman Gallery”, The Tel Aviv Artists House

2010‫ ‏‬

“I Was A Child”, Jaffa Port, Tel-Aviv

Work List All measurements are given in centimeters, height before width

Page

Self-portrait, 2004, oil on wood covered with gesso, 60 x 50

Front Study, 2003, pencil on paper, 166 x 66

Naked, 2002, pencil on paper, 112 x 49

Torso, 2004, oil on canvas, 90 x 70

Narcissus, 2004, oil on canvas 194 x 43

Skeleton with Umbrella, 2002, oil on paper covered with gesso, 50 x 30

Nachum Slutzker, 2002, oil on paper covered with gesso, 66 x 100

Two Heads, 2002, charcoal on paper, 100 x 80

Double, 2005, oil and color spray on canvas, 150 x 100

Giulio Contarini, 2006, oil on canvas, 150 x 100

Duo, 2006, charcoal pastels, and color spray on paper, 106 x 74

Self-portrait, 2003, pencil on paper, 69 x 43

The Slutzkerâ&#x20AC;&#x2122;s, 2004, oil on wood covered with gesso, 170 x 100

Liron, 2009, oil on canvas, 70 x 50

Nachum (Daddy), 2009, oil on canvas, 50 x 40

The Philosophers: Nietzche, Schopenhauer and Foucault, 2009, oil on canvas, 200 x 200

Guns, 2008-2009, oil and maskingtape on canvas and, 200 x 200

Bath, 2006, oil on canvas, 160 x 172

Wolf at the Door, 2006, oil on canvas, 200 x 158

Street Light on Alfasi Street, 2004, oil on canvas, 20 x 20

Allegro Appassionato, 2007, oil on canvas, 145 x 180

Two Heads, 2002, charcoal on paper, 55 x 26

Skeleton (detail), 2004, oil on paper covered with gesso, 159 x 81

Untitled, 2002, charcoal on paper, 45 x 60

Nachum, 2003, pencil on paper, 68 x 48

Sculpture Study, 2002, pencil on paper, 68 x 49

Skeleton, 2004, oil on paper covered with gesso, 159 x 81

Self-portrait, 2004, oil on paper covered with gesso, 26.5 x 18.5

Thanks to: My Parents, Paula and Nahum Slutzker Bernard Bensoussan, Irena Gordon Liron Drori, Trevor Cooperman, and Shelly Chen

Tal Slutzker: 972-54-5724679 talslutzker@yahoo.com ÂŠ2011 Bernard Gallery / Tal Slutzker Curator: Irena Gordon Graphic Design & Production: Even Eli Phtography: Ran Erde Cover Phtography: Avi Amsalem Texts Editing: Shelly Chen Printings: Meiri. ltd. Tel-Aviv

Tal Slutzker

where is my mind

170 Ben Yehuda St. Tel-Aviv, 63403 Israel. Telephon: 972-3-5270547, Fax: 972-3-5246890 www.bernard-gallery.com E-mail: gberna@zahav.net.il

Tal Slutzker

where is my mind