אלעד הדר
רומן בשיווק
רומן בשיווק | 7
דן ואני "עדיין אספרסו כפול עם שלוש כפיות סוכר?" לכסנתי את מבטי לעבר דן בעודי נושא את המגש לעבר השולחן הפינתי ,שולחן "הרואה ואינו נראה" בסניף רוטשילד של 'ארקפה' .זה היה הבית השני שלנו במשך שנים תל אביביות ארוכות ומלאות חוויות .דן כבר ישב שם ,התרווח בכורסה הנוחה למדי ,והתכונן לציד כאילו לא עברו שנים מאז בילינו שם .לרגע אחד קטן נדמה היה שהעולם עצר מלכת. זה עשור לא פגשתי את דן .פעם ,בימי בית הספר ,היינו החברים הכי טובים .הכרנו בתחילת כיתה ט' ,לפני הכניסה לתיכון הסולידי בנס ציונה. הגעתי אז רכוב על אופניים והתכוונתי לקשור אותם במנעול ,אבל אופניים אחרים שכבר עמדו שם הקשו עליי" .אתה יכול בבקשה להזיז קצת את האופניים שלך?" פניתי בנימוס לנער שעמד לידי .הוא הרים את עיניו והביט בי בתמיהה" .אצלנו אומרים' :תזוז מפה ,יא מניאק!'" לרגע נבהלתי, אבל אז הבנתי שהקללה מכוונת אליו והרשיתי לעצמי לחייך חיוך של הקלה .הוא צחק בקול גדול ,ומאז נהיינו חברים. דן ואני היינו "שרופים" על האופניים שלנו .העדפנו לרכוב עליהם לכל מקום ,ובלבד שלא נהיה בבית הספר .בילינו בחורשת הפקאנים או בבהייה סקרנית בשיעור ההתעמלות של הבנות .כל דבר היה עדיף מלהיות בכיתת הלימוד .יחד נסענו למרחבי סיני ,רקדנו במסיבות ויצאנו לטיולים .דן היה הראשון שקנה טוסטוס .זה היה טוסטוס מתוצרת פז'ו ,די עתיק ובצבע ירוק ,ואיתו נסענו לא מעט עד חוף פלמחים כדי להשתזף בעירום ולחפש בחורות ,להיות קרובים לריח המלוח והמרענן של המים הכחולים ולספינה הטרופה ,המוכרת לכל באי החוף .לפעמים ,במיוחד בעליות ,הטוסטוס של דן היה מתעייף קצת ומשתנק ,ואז נאלצנו להפשיל שרוולים ולעזור לו ולנו להגיע לשפת הים בשלום. זו הייתה תקופה של חופש משכר והרגשנו על גג העולם ,בלי מחויבויות, בלי עול .כל בעיותינו הסתכמו בשאלה הרת גורל אחת :מה עושים מחר? הייתי הראשון שלקח את העניין הזה צעד אחד קדימה :בגיל שש עשרה
| 8אלעד הדר
וחצי ,בניגוד מוחלט לדעתם של בני משפחתי ושל כל המבוגרים שסבבו אותי ,החלטתי לעזוב את בית הספר .הרגשתי שהבילוי היומי במקום האפור והמדכא הזה הוא בזבוז זמן מוחלט .הרגשתי שהדברים שמלמדים אותי שם לא ישרתו אותי בחיים .חלמתי להיות בעל עסק ורציתי להתחיל מיד .כבר אז ידעתי בוודאות שבעתיד אהיה עצמאי ולא שכיר. דן עזב את בית הספר כמה חודשים אחריי .הכיוון שלו בחיים היה ברור פחות משלי ,אבל עדיין היינו החברים הכי טובים ושמחנו שיש לנו עוד יותר זמן פנוי לבלות יחד .תחילה עבדנו בעבודות מזדמנות כדי להרוויח קצת כסף ,ולבסוף מצאנו עבודה בבאולינג של ראשון לציון .זו הייתה מפֹוצץ שמאחוריו ֵ עבודה חלומית! הפכתי ל"טכנאי באולינג" ,תואר מסתתר התפקיד החשוב של שחרור פינֵ י באולינג תקועים ,ואילו דן עשה חיל בשירות הלקוחות .השתכרנו אלפיים שקלים בחודש והרגשנו עשירים. לאחר העבודה נהגנו להיפגש בביתו של דן .הוריו היו גרושים והוא התגורר עם אביו .ישבנו במרפסת הפסטורלית שלהם ,פיצחנו גרעינים ,שתינו קפה שחור כמו שרק דן ידע להכין ,שיחקנו שש־בש תוך כדי ויכוח מתווכחים מי ינצח הפעם ,ובעיקר צחקנו על החיים.
ספורטאי מצטיין כשהגענו לגיל שמונה עשרה התגייס דן לצבא ,אבל עליי ויתרו .באותם ימים ,הייתי ספורטאי בנבחרת ישראל בג'ודו .בגיל שבע עשרה וחצי זכיתי בתואר אלוף ישראל בג'ודו .הייתי חבר בנבחרת ישראל ,והתאמנתי פעם או פעמיים ביום :בבוקר אימון ריצה או אימון בחדר כושר ובכל ערב אימון ג'ודו בן שעתיים ,וכך שש פעמים בשבוע .בג'ודו לא ויתרו לי ,וגם אני לא ויתרתי לעצמי .רציתי עוד ועוד .להפסיד כלל לא היה בלקסיקון שלי. בתור בן לשני מאמני ג'ודו אושיות בתחום ,התחנכתי מגיל צעיר לחשוב בצורה ספורטיבית ותחרותית .מבחינתי הייתה אפשרות אחת והיא – לנצח. באימונים בחרתי את היריבים המבוגרים יותר ,את אלו שבטוח ינצחו אותי והצבתי לעצמי אתגרים .בהתחלה היעד היה ליפול כמה שפחות .בהמשך
רומן בשיווק | 9
היה היעד לא ליפול בכלל .לאט־לאט אפילו הצלחתי להפיל את היריבים ולבסוף גם לנצח .כשראיתי שאני מצליח ,עברתי מיד ליריב גדול יותר וחזק יותר ממני .האימונים השוחקים נתנו בי את אותותיהם וסבלתי משחיקה גופנית הולכת וגוברת. באליפות ישראל האחרונה בג'ודו שהשתתפתי פרקתי כתף באמצע קרב .באותם ימים ,ברגע שרופא עלה למזרן כדי לתת סיוע רפואי לאחד המתחרים ,נקבע שהקרב הוכרע .אני ,שלא הסכמתי להפסיד ,לא אפשרתי שרופא יעלה על המזרן .לא נתתי לכתף ,שיצאה ממקומה ,לעצור אותי. בידי השנייה חיפשתי את היד שעברה אל מאחורי הגב ,תפסתי את השרוול ,ובמשיכה אחת חזקה החזרתי את הכתף למקום .הכאב היה בלתי נסבל ,כאילו עשרות סכינים ננעצו בי באותו הרגע .אספתי את הכאב ומיקדתי אותו לכוח אחד שמכוון לניצחון בקרב .ביד אחת שנראתה והרגישה כמו אטרייה המשכתי להילחם בכל כוחי ,ובאותו הקרב ניצחתי בנקודות. הכאבים גברו ברגע שהאדרנלין ירד והרגשתי שהיד נעשית משותקת. אבי ,שהיה גם המאמן שלי ,שאל אותי אם אני רוצה לפרוש .מבחינתי לא הייתה אפשרות כזו בכלל ,ועניתי לו שגם עם יד אחת אני מסיים את התחרות .בקרב שהיה לאחר מכן המתחרה שלי ,שהיה מודע היטב למצבי, החל את הקרב במשיכה חזקה במסווה של תרגיל ג'ודו ,כשכל מטרתו הייתה להוציא לי את הכתף מהמקום .הוא הצליח ,ואני צרחתי בעודי שוכב על הגב כמו צב שלא יכול להתהפך .השופט רכן מעליי ושאל אותי אם להפסיק את הקרב ולקרוא לרופא" .לא ,לא צריך כלום" ,עניתי בכעס" .תן לי דקה להחזיר את הכתף למקום" .התיישבתי על ברכיי ,הושטתי את ידי כדי לחפש את היד השנייה שנמצאה אי שם מאחורי הגב שלי ובקריאת קרב ,כדי להסוות את זעקת הכאב ,החזרתי את הכתף למקומה בפעם השנייה. במהלך אותה תחרות פרקתי את הכתף לא פחות משש פעמים! זה קרה בגלל מתחרים שהתנדבו להוציא אותה מהמקום יותר מפעם אחת, תוך כדי הקרב .הצלחתי להגיע לקרב הגמר ,אך בעיצומו ,כשהכתף יצאה שוב ממקומה ,כבר לא הצלחתי להחזיר אותה בכוחות עצמי .השופט שאל
| 10אלעד הדר
שוב האם להפסיק את הקרב ,והשבתי בשלילה .באותו הרגע ,מרוב כאבים לא ידעתי אם הכתף בפנים או בחוץ .הכול הרגיש אותו דבר .עמדתי על רגליי ,ידי האחת שמוטה ,ואמרתי לו שאני בסדר. המשכתי להילחם ביד אחת ,בלי לשים לב לכאבי התופת שלפתו את גופי .הרגעים עברו כמו נצח ,ובכל כמה שניות הסתכלתי על שעון העצר וחיכיתי לזמזום שלו .ניצחתי בקרב ,הפכתי להיות אלוף ישראל ,אבל "גמרתי" את הכתף וגם את הקריירה שלי בג'ודו. עברתי ניתוח שבשעתו הקדים את זמנו ,ובו בוצע שחזור מלא של השרירים והגידים של הכתף .הניתוח ארך שש שעות והסתיים בהצלחה, אך עדיין לא יכולתי לחזור ולהתאמן מאחר שגם הברך שלי הייתה הרוסה בעקבות האימונים הרבים ,הארוכים והתכופים. בעקבות כל זאת החליט הצבא לא להסתכן בקשר אליי :היה ברור שכל אימון צבאי עלול להפוך אותי לנכה צה"ל ,דבר שהצבא לא היה מעוניין בו, ולכן שוחררתי משירות צבאי. די מהר התגברתי על התחושה המוזרה של הוויתור על הפייטר והספורטאי המצטיין שהייתי ,והחלטתי להפוך זאת לוויתור הדדי .אם הצבא לא רוצה את התרומה שלי ,נראה שעליי לחפש דרכים אחרות ,טובות לא פחות, כדי לתרום .החלטתי להתייחס למצב כאל מתנה מפתיעה ולנצל את הזמן בצורה הטובה ביותר כדי להתקדם בחיים בכיוון שתכננתי לעצמי .ידעתי שאצליח ,שאנצח ,משום שלא ידעתי להיכשל .עד היום אני עדיין עובד על זה – מנסה ללמד את עצמי להיכשל... כהמשך לקריירה הספורטיבית שלי ,שנגדעה בעודה באיבה ,הסתערתי על חדר הכושר .למעשה ,שלחו אותי לשם כדי לעשות פיזיותרפיה ,אבל אני רציתי יותר ,כמו תמיד .בנחישות אופיינית הגברתי את הקצב ,את הקושי ,את ההתלהבות ,עד ...שפרקתי שוב את הכתף ,זו שטופלה בידי מיטב הרופאים .אז כבר לא היה מנוס :נאלצתי למתן את הקצב ,לעדן את האימונים ולהמיר את הקריירה הספורטיבית הגואה בקריירה מלהיבה אחרת.
שיווק הוא נושא רגיש לא פחות מזוגיות ,שניהם מאתגרים ורובנו מחפשים את הכלים להצלחתם. בספר זה קושר המחבר בין שני התחומים .בעזרת שיטה ייחודית הוא מציג את הדרך הנכונה לעלות על המסלול המהיר להצלחה ,וללמוד בצורה הקלה ביותר איך להצליח בכל אחד מהם באמצעות כלים פשוטים ויעילים ,שיעזרו לכל אחד להצליח להשיג את המטרות ,בין אם בזוגיות בין אם בגיוס לקוחות חדשים ובהצלחה עסקית. על המחבר :אלעד הדר ,מנכ"ל ובעלים של חברת Successיעוץ עסקי ,שבגיל שש עשרה וחצי עזב את בית הספר כדי להיות עצמאי ,בגיל שבע עשרה פתח את העסק הראשון שלו ובגיל עשרים כבר היה בעלים של חברה בע"מ ולה שליחים בכל הארץ, הוא כיום הבעלים של אחת מחברות הייעוץ הגדולות והמצליחות ,בעל סניפים בישראל, ו 14-סניפים ברחבי העולם. ל־ Successכמה חברות בתחומים נוספים וכן מכללה שמכשירה יועצים עסקיים .בין לקוחות החברה נמצאות החברות הגדולות והמצליחות בישראל ,כמו גם עסקים קטנים ועסקים בהקמה וזאת בזכות הקונספט הייחודי שאלעד הדר פיתח – "ייעוץ עסקי יזמי".
מחיר 79 :ש"ח יצא לאור באוגוסט 2015