כלכלה בגובה העיניים

‫תמי מולד‪ -‬חיו‬

‫כלכלה‬ ‫בגובה‬ ‫העיניים‬ ‫מונחון כלכלי מבואר‬

‫פרק ראשון‬

‫אבטלה‬

‫מצב בו אנשים רוצים לעבוד אך אין עבודה‪.‬‬ ‫משק הנמצא במצב של תעסוקה מלאה‪( ,‬כלומר‬ ‫כאשר אין אבטלה) הוא משק בו כל העובדים‬ ‫מועסקים‪ .‬משק בתעסוקה מלאה מניח כנתון‬ ‫אבטלה חיכוכית של כ‪.4-6% -‬‬

‫ישנם מספר סוגי אבטלה‪:‬‬ ‫אבטלה חיכוכית‪ :‬אבטלה בלתי נמנעת כתוצאה מסיבות אישיות (מעבר מקום מגורים‪ ,‬שינוי‬ ‫מקצועי וכדומה)‪ ,‬סיבות עונתיות (עבודות עונתיות)‪ ,‬שינוים טכנולוגיים ושינויים בביקוש‬ ‫לעובדים‪.‬‬ ‫אבטלה כרונית‪ :‬אנשים שאינם מסוגלים לעבוד מסיבות פיזיות‪ ,‬פסיכולוגיות או תרבותיות‪.‬‬ ‫אבטלה סמויה‪ :‬מצב בו עובדים מקבלים שכר למרות שלמעשה אין בם צורך‪.‬‬ ‫אבטלה מבנית‪ :‬חוסר איזון במבנה גורמי הייצור במשק המונע שיתוך פעולה ביניהם‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫אבטלה של פקידים ועובדי שירותים בעוד שקיים מחסור בכוח עבודה מימן בתחום התעשייה‪.‬‬

‫מאז טרום הקמת המדינה אחת המוסכמות בחברה הישראלית היא ערך העבודה וחשיבותו של‬ ‫ערך זה לבניין חברה שוויונית וצודקת‪ .‬ההתייחסות אל העבודה והעובדים לא נבעה משיקולי‬ ‫הרווח עבור שעת עמל כי אם בהתייחס למשמעות הרחבה יותר של מושג העבודה‪ .‬על פי תפיסת‬ ‫יסוד זו העבודה היא ערך עליון וגם זכות יסוד של כל תושב ואזרח‪.‬‬ ‫מדוע ערך עליון? מאחר ובאמצעות העבודה מהווה האדם העובד חלק משמעותי מתהליך בניין‬ ‫החברה והארץ‪ ,‬כך הוא הופך לחלק מהמרקם החברתי‪.‬‬ ‫ומדוע זכות? כי העבודה מספקת לאדם בעולם המודרני צרכים רבים מעבר לפרנסה בלבד ומאחר‬ ‫וחלק מזכויותיו של האדם בעידן המדינה המודרנית הוא היותו חלק מהחברה והמדינה לא רק‬ ‫בחובותיו אלא גם בזכויותיו‪.‬‬ ‫אחת השאלות היא כמובן מי נחשב כמובטל‪ ,‬על פי דרך המדידה הנהוגה בישראל מפרסמים את‬ ‫נתוני האבטלה על פי סקר של הלמ”ס בו נשאל האדם אם עבד לפחות שעה בשבוע האחרון ואם‬ ‫חיפש עבודה באופן פעיל בשבועות האחרונים‪ .‬אם אדם עבד ולו שעת עבודה אחת‪ ,‬ומי מאיתנו‬ ‫לא חיפש עבודות זמניות כאשר היה מובטל כדי למלא את הקופה‪ ,‬אינו נספר כמובטל‪ ,‬מי שלא‬ ‫חיפש עבודה באופן פעיל לא יחשב כמובטל – כלומר נתוני האבטלה המופרסמים מציגים מצב‬ ‫שווא – הם אינם מתייחסים לאבטלה חלקית כפויה – אנשים אשר מצאו עבודות זמניות או‬ ‫שהצליחו למצוא רק עבודות חלקיות למרות שאנשים אלה היו מאד מעוניינים בעבודה במשרה‬ ‫מלאה‪ ,‬כמו גם במובטלים המיואשים – מונח כלכלי‪-‬סוציולוגי מוכר המתאר מצב בו אנשים‬ ‫המובטלים לאורך זמן מתייאשים מהאפשרות למצוא עבודה ומוותרים על מסע ההשפלות‬ ‫הכרוך בחיפוש עבודה‬

‫מדובר בעיקר באנשים מבוגרים יחסית לשוק העבודה המודרני‪ ,‬בני ‪ 45+‬אשר מתקשים מאד‬ ‫למצוא עבודה למרות היתרונות הברורים שלהם‪ .‬צורת מדידה זו מטה את אחוז המובטלים‬ ‫למטה ומאפשרת לממשלות להודיע על ירידה באבטלה‪.‬‬ ‫קשה להבין איך יתכן שממשלות ישראל יעדיפו לנקוט במדיניות של אבטלה‪ ,‬הרי תפקידם של‬ ‫נבחרי הציבור למצוא פתרונות לבעיות כמו אבטלה‪ .‬חשוב לציין שיש מי שמרוויח מאבטלה‪ :‬כל‬ ‫המעסיקים במשק הזוכים לעובדים זולים ומשתמשים באבטלה כאיום כנגד העובדים ואפילו‬ ‫המדינה‪ ,‬שהיא גם המעסיק הגדול ביותר במשק‪.‬‬

‫נכון טוענים אלה הדורשים תיקון של מערך הקצבאות‪.‬‬ ‫לא יתכן שאם חד הורית שתעבוד ותרוויח שכר מינימום‬ ‫תפסיד את ההנחה במעון לה היא זכאית רק בתנאי ואינה‬ ‫עובדת‪ .‬או שמשפחה מרובת ילדים ששני בני הזוג עובדים‬ ‫לא תהיה זכאית לסיוע בשכר דירה בעוד אלה שאינם עובדים‬ ‫זכאים‪.‬‬ ‫הפתרון טמון כמובן בחלוקה צודקת יותר של הקצבאות‬ ‫ובבחינה מחודשת של הקריטריונים‪ .‬אך התשובה האמיתית‬ ‫היא בהשבת המשמעות האמיתית והמלאה לעבודה ומכאן‬ ‫גם ההכרה באחריות המדינה למציאת פתרונות תעסוקתיים‬ ‫מתאימים לכל אותם מאות אלפים המעוניינים לעבוד אך‬ ‫פשוט לא מוצאים עבודה‪.‬‬

‫אג"ח‬

‫(אגרות חוב)‬

‫מסמך המונפק על ידי הממשלה (אג”ח ממשלתי)‬ ‫או חברה‪ ,‬המהווה התחייבות לתשלום עתידי על פי‬ ‫התנאים הנקובים בה‪.‬‬

‫הנפקת אגרות חוב היא דרך ידועה לגיוס כספים מהציבור בעיקר על ידי רשויות השלטון‬ ‫(ממשלה או רשות מקומית)‪ ,‬מלכ”רים וגם עסקים פרטיים‪ .‬אגרות החוב מונפקות בסכומים‬ ‫נקובים נמוכים ובסדרות ובדרך זו ניתן למוכרן לציבור הרחב ובמקבים לגייס סכומים אד גדולים‪.‬‬ ‫בדרך כלל מונפקות אגרות חוב עם מועד פרעון רחוק ורוב הרוכשים אינם ממתינים לפרעון‬ ‫האג”ח במועד הנקוב אלא מוכרים אותן באמצעות מסחר בבורסה על פי המחיר הנקבע ליום‬ ‫המכירה (שער יומי נקוב)‬

‫אוניברסליות‬ ‫של‬ ‫קצבאות‬

‫תשלום קצבאות באופן שוויוני על סמך קריטריונים‬ ‫שאינם קשורים להכנסה אלא לתנאים קבועים‬ ‫אחרים‪ .‬קבלת קצבאות כאלה אינה מותנה במבחן‬ ‫הכנסה‪.‬‬

‫טענה רווחת היא שאין צורך במערך קצבאות אוניברסאלי כלומר קצבאות שמשולמות לכולם‪.‬‬ ‫רבים יאמרו שהם אינם זקוקים לקצבת הילדים והם מוכנים לוותר עליה על מנת שתינתן קצבה‬ ‫מוגדלת לאלה הזקוקים לה באמת‪ .‬למה בעצם‪ ,‬זקוקים אלה המרוויחים משכורות עתק ופנסיות‬ ‫גבוהות לקצבת זקנה? לכאורה יש הגיון רב בטענות הללו‪ ,‬הטיעון הנגדי בגינו נקבע כי צריך‬ ‫שמערך הקצבאות יהיה אוניברסאלי ולא תלוי במבחן הכנסה הוא השאלה‪ :‬אם לא כולם מקבלים‬ ‫למה שכולם ישלמו?‬ ‫מטרת הביטוח הלאומי ומערכת הקצבאות להבטיח קיום לנזקקים אך בה בעת לפרוס לכל תושבי‬ ‫ואזרחי המדינה רשת בטחון מינימאלית מפני אסונות בלתי צפויים כמו מחלה‪ ,‬תאונה‪ ,‬נכות‪,‬‬ ‫אלמנות ואבטלה‪ .‬אוניברסאליות של קצבאות מבטאת את האחריות הקולקטיבית והערבות‬ ‫ההדדית שהם יסודות החברה השוויונית והצודקת‪ .‬האוניברסאליות מגבירה את הסולידאריות‬ ‫החברתית ‪ -‬כולם משלמים וכולם מקבלים‪ .‬אוניברסאליות מונעת סטיגמות (אם כולם מקבלים‬ ‫אז כולם שווים) והדרה חברתית של הנזקקים‪.‬‬ ‫הניסיון בעולם מוכיח כי קצבה סלקטיבית המחייבת מבחני זכאות ומבחני אמצעים מונעת מאלה‬ ‫שמצבם התדרדר באופן פתאומי מלקבלן בשל מחסום הבושה ובשל סרבול בירוקראטי‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫מאפשרת האוניברסאליות שמירה על רמת הקצבאות ומונעת שחיקה שלהן על ידי הפיכת‬ ‫השמירה על הקצבאות לאינטרס של כל שכבות האוכלוסייה ‪ ,‬כך שדווקא שכבות הביניים‬ ‫הופכים לשומרים ולמגנים על מערך הקצבאות עבור הנזקקים שלהם אין כוח פוליטי וציבורי‪.‬‬

‫אחריות‬ ‫מעבידים‬

‫האחריות החלה על מעביד להגן על עובדיו‪ .‬אחריות‬ ‫מעבידים כוללת את חובת ההגנה מפני תאונה‪,‬‬ ‫חבלה או מחלה עקב העבודה‪.‬‬ ‫מאז אמצע שנות ה‪ ,80-‬משבר הבורסה הגדול‪ ,‬חל פיחות‬ ‫משמעותי באחריות המוטלת על המעסיק כלפי עובדיו‪.‬‬ ‫בתואנה של הצורך בהוזלת מחיר העבודה החלה המדינה‬ ‫להסיר מעל המעסיקים את האחריות כלפי העובדים‬ ‫באמצעות הוזלת עלות העבודה על ידי הורדה משמעותית‬ ‫של המיסוי וחובת הביטוח‪ .‬בעבר היה חייב כל מעביד‬ ‫להפריש שקל נוסף על כל שקל ששילם העובד עבור ביטוח‬ ‫בריאות כדי להבטיח שהוא מחויב לבריאותו של העובד‪.‬‬ ‫המדינה התחייבה בתמורה להנחה הניתנת למעבידים‬ ‫להשלים את הסכום החסר על מנת שמערכת הבריאות‬ ‫לא תסבול ממחסור במשאבים‪ .‬עם השנים המדינה נסוגה‬ ‫מהחלק הארי של התחייבות זו כך שלמעשה את רוב התשלום‬ ‫עבור ביטוח בריאות משלמים העובדים ללא השתתפות של‬ ‫המעסיקים ובהשתתפות מינימאלית של המעסיקים‪ .‬בצמוד‬ ‫לירידה במחויבות המעסיקים חלה גם ירידה משמעותית‬ ‫בתנאי התעסוקה של רוב העובדים במשק זוהי הוכחה לכך‬ ‫שגם לתשלומים סמליים יש משמעות‪ :‬רבים מהמעסיקים‬ ‫שאינם מחויבים אפילו במס בריאות סמלי עבור העובדים‬ ‫חשים פטורים מהחובה לדאוג לעובדים‪.‬‬

‫אינפלציה‬

‫עלית מחירים לאורך זמן במשק‪ ,‬המתבטאת בעליית‬ ‫המחירים לצרכן‪ .‬כאשר סך הביקוש לסחורות‬ ‫ושירותים עולה על ההיצע לסחורות ושירותים‬ ‫אלה‪ ,‬עולים המחירים‪ .‬אינפלציה היא עליית מחירים‬ ‫ממוצעת במשק כולו‪ .‬משמעות האינפלציה – ירידת‬ ‫ערך הכסף‪ ,‬כי ביחידת כסף אחת (ש”ח) ניתן לרכוש‬ ‫פחות סחורות ושירותים‪.‬‬

‫כאשר יש אינפלציה במשק כושר הקניה של האנשים נפגע‪ .‬ערכן של המשכורות נשחק‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫ניתן לרכוש באמצעותן פחות סחורות ושירותים‪ .‬במצב של אינפלציה מוצאים עצמם האנשים‬ ‫העובדים במצב בו עליהם לצמצם את הצריכה שלהם מאחר והמשכורות אינן מספיקות ולכן‬ ‫יורדת רמת החיים למרות שלכאורה לא נפגע השכר הנומינלי‪ .‬גם מקבלי הקצבאות והפנסיה‬ ‫נפגעים בגלל ירידת כוח הקניה של הקצבאות‪ .‬החוסכים והמלווים נפגעים גם הם‪ ,‬מאחר והריבית‬ ‫שהם מקבלים עלולה להיות נמוכה משיעור עלית המחירים וכך למעשה הם מפסידים מאחר‬ ‫וערך החיסכון או ההלוואה יורד‪ .‬גם היצואנים נפגעים (בייחוד כאשר שער החליפין קבוע) מאחר‬ ‫ובזמן שיש עלית מחירים בתוך הארץ עולים מחירי חומרי הגלם והייצור וכמובן כי כדאי יותר‬ ‫למכור את התוצרים בארץ כאשר המחיר עולה ולא בחו”ל במחיר קבוע‪.‬‬ ‫לעומת זאת יש גם מרוויחים ממצב אינפלציוני‪ ,‬רווחי בעלי המפעלים‪ ,‬היצרנים והעצמאים גדלים‬ ‫בשל שחיקת השכר וההוצאות לעומת עליית המחירים‪ .‬הערך הכספי של נכסים ריאלים כמו‬ ‫קרקעות‪ ,‬בתים ובתי חרושת עולה‪ .‬גם מי שיכול לקחת הלוואות מרוויח כי ההחזר הריאלי של‬ ‫ההלוואה פוחת‪ .‬אינפלציה מגדילה את הצריכה הבזבזנית מאחר והחסכון לא כדאי‪ ,‬כך שיצרני‬ ‫סחורות ושירותים מרוויחים גם הם‪.‬‬

‫אינפלציה משנה את מבנה חלוקת ההכנסות במשק לטובת השכבות החזקות‪ ,‬בעלי‬ ‫הרכוש והעצמאים‪.‬‬

‫אמצעי‬ ‫תשלום‬

‫סך כל הכסף הנזיל או ניירות הערך הסחירים‪,‬‬ ‫העומדים לרשות הציבור לשימוש מידי‪ .‬אמצעי‬ ‫התשלום במשק כוללים‪ :‬כסף מזומן‪ ,‬פיקדונות‬ ‫כספיים בחשבונות עובר ושב‪ ,‬אשראי בנקאי‬ ‫ואשראי אחר‪.‬‬

‫בעולם הגלובלי הפכו אמצעי התשלום הנזילים לכלי העיקרי של הסוחר או הרוכש‪ .‬גם הרכוש‬ ‫הקבוע כמו נכסי דלא ניידי ועסקים נמדדים בערכם הנזיל לצורך קבלת אשראי‪ .‬בכלל‪ ,‬האשראי‬ ‫הפך לאחד הכלים הכלכליים העיקריים של הציבור‪.‬‬ ‫קניה בתשלומים‪ ,‬תשלומים דחויים‪ ,‬משיכת יתר בבנק ועוד הם יצירה פיקטיבית של אמצעי‬ ‫תשלום נזילים עבור הפרט‪ .‬הרי את כל התשלומים הדחויים יש לשלם‪ ,‬כך גם את ההלוואות ואת‬ ‫משיכת היתר‪.‬‬ ‫רוב הציבור אינו מודע לעלות הגבוהה של שיטה כלכלית זו ‪ -‬הלוואות משיכת יתר‪ ,‬תשלומים‪,‬‬ ‫ותשלומים דחויים מלווים על פי רוב בריבית גבוהה יחסית‪.‬‬ ‫למדינה יש אינטרס לעודד צריכה ופעילות כלכלית במשק‪ .‬יחד עם זאת עלינו האזרחים‪ ,‬מוטלת‬ ‫החובה להיות מודעים ליכולות הכלכליות האמיתיות שלנו‪.‬‬

‫אשראי‬

‫הלוואת כסף או שווה ערך על חשבון ייצור‪ ,‬הפקדה‬ ‫או רכישה עתידית‪ .‬המלווה (הזכאי) מספק כסף‪,‬‬ ‫סחורות או שירותים תמורת הבטחה לפרעון עתידי‬ ‫על ידי הלווה (החייב)‪ .‬עסקת אשראי מלווה בדרך‬ ‫כלל בתשלום ריבית מוסכמת אותה מתחייב הלווה‬ ‫לשלם למלווה ולעיתים גם בהפקדת בטחונות‬ ‫להבטחת התשלום העתידי‪.‬‬

‫קבלת אשראי משמעותה נטילת חוב והתחיבות עתידית‪.‬‬ ‫פעמים רבות משמש האשראי כדרך לעיצוב העתיד אם על ידי מימון נכסים שיניבו פירות‬ ‫כלכליים בעתיד או על ידי מימון השכלה שגם היא תשפר את מצבו של האדם בעתיד‪ .‬האשראי‬ ‫הוא כלי חשוב ביצירת גידול כלכלי ויוזמה כלכלית‪ .‬הבעיה מתחילה כאשר אזרחים או גופים‬ ‫עסקים או מדינה משקיעים במוצרים או בפעילות כלכלית שאינה נושאת פירות עתידיים וכך לא‬ ‫מייצרים את הכלים הדרושים להשבת החוב‪.‬‬

‫אשראי הוא הלוואה שיש להחזירה בשלב כלשהו‪.‬‬ ‫רבים מדי מהאזרחים במדינת ישראל חיים על חשבון האשראי‪ ,‬משיכת היתר‪ ,‬משלמים עבורה‬ ‫ריבית גבוהה יחסית אך לא מגדילים באמצעות ההלוואה הזו את היכולות הכלכליות שלהם‪.‬‬