יומן סדנה מתודית

‫סדנה מתודית‬ ‫ענבל הלצר‬

‫הסדנה הינה חלק ממערך לימודים כולל שעברתי במהלך‬ ‫השנה‪ ,‬בשיעורי חינוך נוספים ובמסגרת לימודי אדריכלות‪.‬‬ ‫בעבודה מובאים דברים כתבתי במהלך שיעורי הסדנה‬ ‫המתודית‪ ,‬דברים שהרגשתי שיותר רלוונטים עבורי כמו גם‬ ‫מובאות משיעורים נוספים שהתקיימו במקביל‪.‬‬ ‫עריכת היומן הייתה עבורי הזדמנות למבט חוזר על כל‬ ‫השנה‪ ,‬ומציאת הקשרים בין הנושאים השונים שעברנו‪.‬‬ ‫כל למשל‪ ,‬מספר עמודים מוקדשים ללמידה מבוססת‬ ‫פרויקטים‪ :‬נושא שעלה בהרצאה של עינת קריצ'מן‪ ,‬היה‬ ‫הבסיס לסדנת תכנון בתי ספר (סדנת המורה השלישי)‪ ,‬כמו‬ ‫גם בסיס להתבוננות בתהליך היצירה שלי בפרויקט הגמר‪.‬‬

‫קן רובינזון ‪ -‬קריאה ליצירתיות בתגובה לעידן האחידות והניטראליות‪ ,‬או‬ ‫ניטראליות לכאורה בחינוך‪.‬‬ ‫במקרה הישראלי‪ ,‬מערכת החינוך הממלכתי בוחרת באופן מוצהר בנטרליות‬ ‫ובויתור על אידאולוגיה‪ ,‬כך מקווה לפנות לכל האוכלוסיה ולהתגבר על‬ ‫הפערים שבין מערכות החינוך העצמאיות השונות‪ .‬האחדה כזו מחייבת השטחה‬ ‫של תכנית הלימודים וויתור על תכנים יחודיים‪.‬‬ ‫(שמאל ‪ -‬מתוך שיעור "מדיניות חינוך ואוריינות‪ ,‬דר' דליה מרקוביץ)‬

‫"התערוכה דרך מורה‪ ,‬הוקמה ביוזמת קרן טראמפ בשיתוף בית הספר מוסררה‪ ,‬מטרתה‬ ‫של התערוכה המציגה אמנות עכשווית ובעיקר צילום ‪ ,‬לפתוח דלת לשיח חיובי על‬ ‫דמותו של המורה הישראלי ולסמן כמה מן המורים שרואים בעבודתם שליחות בעידן של‬ ‫תמורות‪ ,‬תומכים בתהליך התפתחות תלמידיהם ומביאים אותם להעצמה ולשינוי‪".‬‬ ‫(אתר התערוכה)‬ ‫בין הצילומים והסרטים בתערוכה יש עבודות יפות וראויות (דוגמא למטה)‪ .‬אך בראייתי‬ ‫התערוכה לא עושה חסד עם יצירה אמנותית‪ ,‬המסר של התערוכה נקבע מראש‪ ,‬ולכן יש‬ ‫תחושה שהעבודות נדרשות למסר אחיד‪ ,‬קריא וברור‪ ,‬כמעט פרסומי‪.‬‬ ‫מתוך עבודת וידאו‪-‬תיעודי מרגשת של אריק פוטרמן ונועם כוזר‪ ,‬דרך מורה‬ ‫ראובן אברג'ל‪ ,‬פעיל חברתי‪ ,‬ממקימי‬ ‫תנועת הפנתרים השחורים‬

‫פרופ' אליס שלוי‪ ,‬אשת חינוך‪ ,‬פעילה‬ ‫חברתית‪ ,‬כלת פרס ישראל‬

‫רונית שני‪ ,‬סטודנטים לצילום ‪ ,1978-2012‬הצבת צילום‪ ,‬דרך מורה‬

‫אתר ‪ -‬מפגשים מהסוג החזותי בעידן המודרני ‪ -‬עמלנט‬

‫מי שהחליט לסייד את 'עמל' עוד יצטער ‪ -‬שרון רוטברד‪ /‬מתוך הפרויקט הישראלי‬

‫למידה מבוססת פרויקטים‬

‫‪PBL-Project Based Learning‬‬

‫עינת קריצ'מן הזכירה בקצרה את המגמה העכשווית ללמידה מבוססת פרויקטים‪,‬‬ ‫תוך דגש על התוצר או על התהליך‪ .‬במהלך השנה נחשפתי לנושא זה שוב במספר‬ ‫הזדמנויות‪ ,‬ובשנה הקרובה אלמד ב"בית הספר החדש בחולון" בו כל תכנית הלימודים‬ ‫מבוססת על פרויקטים (לא רק בתחום האמנות והעיצוב)‪.‬‬ ‫בעמודים הבאים מובאים מספר חלקים מתוך סדנת "המורה השלישי" הנערכה בשיתוף‬ ‫מכון מנדל‪ ,‬ועסקה בתכנון בתי ספר בישראל‪ ,‬ובעיקר בשאלה שבין מרחב ואידאולוגיה‬ ‫חינוכית‪ .‬הסדנה כולה התקיימה באופן דומה לתרגיל ‪ ,PBL‬כמו כן‪ ,‬הקבוצה בה לקחתי‬ ‫חלק הציעה תכנון לבית ספר פרוגרסיבי‪ ,‬ברוח בית הספר החדש בחולון‪ ,‬לאור שיחה‬ ‫שקיימנו עם מורה מצוות ההקמה של בית הספר‪.‬‬

‫בית הספר החדש בחולון ‪ -‬תכנית מצב קיים‬

‫כיתת‬ ‫אמנות‬

‫חצר אחורית‬

‫חצר ראשית‬

‫כניסה ראשית‬

‫גינת‬ ‫ירק‬

‫מרחב לא‬ ‫מתוכנן פתוח‬ ‫כניסה משנית‬

‫קרקע מרוצפת‬ ‫קרקע טבעית‬

‫"מוזיאון‬ ‫המהפכה"‬

‫תוצרי סדנת "המורה השלישי" ‪ -‬קבוצת חינוך פרוגרסיבי ‪ -‬הילה‪ ,‬איתי‪ ,‬עלי‪ ,‬עדנה‪ ,‬חן‪ ,‬ענבל‬

‫תוצרי סדנת "המורה השלישי" ‪ -‬קבוצת חינוך פרוגרסיבי ‪ -‬הילה‪ ,‬איתי‪ ,‬עלי‪ ,‬עדנה‪ ,‬חן‪ ,‬ענבל‬

‫לא בדיוק למידה מבוססת פרויקטים‪ ,‬אבל רלוונטי‪.‬‬ ‫איך עושים פרויקט גמר (או כל פרויקט)‪ ,‬משיחה עם אדריכל דני מינץ‪.‬‬ ‫סטרוקטורה ‪ -‬תרבות (אובייקטיביות‪ ,‬מציאות) ‪ -‬סובייקטיביות (דמיון)‬ ‫לפחות שלושה קני מידה‪ ,‬כל הצעה תכנונית‪-‬מעשית חייבת להישען על בסיס משותף של‬ ‫מציאות ודמיון‪ /‬אובייקטיביות (מציאות) וסובייקטיביות‪.‬‬

‫קולקטיב "הקבורים בחיים" – בדיחות היסטוריות וכישוף כושל‬ ‫קולקטיב "הקבורים בחיים"‪ ,‬אשר נוסד בידי הסופר והאמן מקסים קומר‪-‬מישקין‬ ‫(‪ ,)2011–1978‬היה חוג אינטימי וסגור של אמנים צעירים‪ ,‬שחקנים‪ ,‬מוסיקאים וסופרים‬ ‫יוצאי ברה"מ‪-‬לשעבר‪ ,‬אשר פעל בישראל בעשור הראשון למאה הנוכחית‪" .‬הקבורים‬ ‫בחיים"‪ ,‬כפי ששמם מרמז‪ ,‬תפשו עצמם כזומבים תרבותיים‪ .‬הם פעלו מתוך נטישת‬ ‫התרבות הרוסית ועל רקע ניכור נחרץ מן התרבות הישראלית שסבבה אותם‪ ,‬ואשר ביחס‬ ‫אליה חשו עליונות אינהרנטית‪ .‬לצד זאת חוו גם את הקושי העצום ואת חוסר הביטחון‬ ‫המערער שעורר בידודם התרבותי‪ .‬הם ראו עצמם כממשיכי דרך הקיום האוטונומי‪,‬‬ ‫הפרטי ומשולל ההכרה הציבורית שאפיין קבוצות אוונגארד רוסיות דוגמת אובריו‬ ‫בשנות השלושים של המאה העשרים והחוג המוסקבאי של שנות השישים והשבעים‪.‬‬ ‫"הקבורים בחיים" יצרו עבודות וידיאו שונות‪ ,‬אשר הוצגו לרוב במסגרות פנימיות‬ ‫וסגורות בלבד‪ .‬עבודות אלה גילמו בעיקרו של דבר את עקרונות היסוד שהוגדרו‬ ‫במניפסט הקולקטיב‪ ,‬והתעסקו בהיסטוריה ומוות‪ ,‬בכישוף וביחסי שוליים ומרכז‪ .‬כעת‪,‬‬ ‫לראשונה‪ ,‬מוצגות עבודות אלה בפומבי לציבור הישראלי‪.‬‬ ‫רועי רוזן‪ ,‬מתוך תערוכת היסטוריות‪ ,‬המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית‪ ,‬חולון‬

‫ליאת בריקס‬

‫שילוב טקס בשגרת הלימודים‬

‫אמנות של צרכים ‪ -‬אריאלה אזולאי ‪ -‬מאמר‬

‫אביטל גבע ‪ -‬חממה‬

‫מתוך כל בתי הספר שביקרנו בהם‪ ,‬אולפנת צבייה חריגה בהיבט התמיכה שמציעות‬ ‫המורות לתלמידות‪ .‬השילוב של רב בסגל ההוראה‪ ,‬לקיום דיון תיאורטי‪-‬רוחני בעבודות‬ ‫הוא מאוד מרשים‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬יש תחושה שקשה להיתעלם ממנה שבית הספר מנחיל לתלמידות מה הן‬ ‫צריכות לחשוב‪ .‬נושא החופש היצירתי והמחשבתי חשוב מאוד במגמה‪ ,‬מוזר שהתלמידות‬ ‫העדיפו לדבר על כמה חופש יש להן במקום לחשוף אותנו לתהליך היצירתי שהן עושות‪.‬‬ ‫הבניית מציאות באמצעות המללה‪ /‬המשגה‪ .‬כתיבת נרטיב דרך מעשים ומסגרת‬ ‫תיאורטית מקיפה‪.‬‬

‫ערי חינוך ‪ -‬תפיסת עולם פדגוגית‬ ‫לתפישתנו‪ ,‬תפקידה של מערכת החינוך‪ ,‬לסייע לילדים לצמוח מתוך אזורי החוזק שלהם‪.‬‬ ‫ילד שמגלה אזור שבו הוא מצטיין‪ ,‬יחווה חוויית הצלחה‪ -‬תנאי הכרחי לצמיחה וליכולת‬ ‫להתקדם הלאה‪ ,‬גם לאזורים פחות חזקים‪ .‬כדי לסייע לילד לגלות את אזורי החוזק שלו‪,‬‬ ‫על העיר כולה להפוך לבית ספר אחד גדול‪ .‬כל מפעל‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬או קבוצת כדורגל‪ ,‬כל‬ ‫משאב שנמצא ברחובות עיר מגוריו‪ ,‬יכול להוות כר מופלא ללמידה עבור הילד‪ .‬ומכאן‬ ‫הדרך קצרה גם אל חיזוק הזהות התרבותית‪ ,‬המקומית והלאומית‪ ,‬שעידן הגלובליזציה‬ ‫מדגיש את חסרונה‪.‬‬ ‫ילד שיצליח לבטא את כישרונותיו ויכולותיו בעזרת משאבי עירו‪ ,‬יחזיר לה אהבה‪.‬‬ ‫חשיבות העיר כמרחב למידה וכמקור חוזק אישי‬ ‫כדי למנף את הסיפור המקומי ולחזק בעזרתו את תושבי העיר‪ -‬מבוגרים וילדים‪ -‬יש‬ ‫ליצור שיתופי פעולה בין הגורמים השונים הפועלים בעיר‪ .‬לכל עיר‪ ,‬כמו לכל אדם‪,‬‬ ‫יש אזורי חוזק ייחודיים ואזורי צמיחה מרובים‪ .‬עיר שתדע לחבר בין אזורי החוזק‬ ‫והצמיחה שלה לבין אלה של תלמידיה וכלל תושביה‪ ,‬תייצר מנועי צמיחה אסטרטגיים‬ ‫ומשמעותיים ביותר‪.‬‬ ‫החיבור הזה יקרה על ידי שיתופי פעולה בין מרכיבי המגזר הראשון (חינוך פורמאלי‪,‬‬ ‫בלתי פורמאלי‪ ,‬רווחה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬תכנון‪ ,‬הנדסה וכו)‪ ,‬המגזר השני (העסקי)‪ ,‬המגזר‬ ‫השלישי (ארגונים ללא מטרות רווח) והמגזר הרביעי (עסקים חברתיים)‪ ,‬הפועלים בעיר‪.‬‬ ‫(מתוך אתר ערי חינוך)‬

‫ערי חינוך הינה תפיסה המבוססת על הבנה אורבנית ושילוב של מערכת החינוך בתוך‬ ‫הסביבה העירונית‪ .‬עם זאת כיום הרשת עדיין לא מציעה כמעט כלום התחום התכנון‬ ‫האדריכלי או התייחסות פורצת דרך ביחס למרחב ‪ -‬הגישה החינוכית המתוארת עברה‬ ‫שינוי מחשבתי גדול אך היבט המרחבי עדיין לא שם‪.‬‬

‫בעמוד הבא‪ ,‬פרגמנט מתוך פרויקט גמר של איתי בכור‪ ,‬שעסק בבית ספר עירוני‪.‬‬ ‫תואם באופן חלקי את התפיסה של ערי חינוך‪.‬‬

‫שצ"ח ‪ -‬שטח ציבורי חינוכי‬ ‫מרחבי למידה עירוניים (מסומנים באפור)‬ ‫מתוך פרויקט גמר של איתי בכור‬

‫התבוננות ‪ -‬עמוד הבא‬

‫גן שעשועים ‪ -‬קרקע‬

‫גדות נחל ‪ -‬קלנסווה‬ ‫סקיצה מוקדמת‬