סדנה מתודית ענבל הלצר
הסדנה הינה חלק ממערך לימודים כולל שעברתי במהלך השנה ,בשיעורי חינוך נוספים ובמסגרת לימודי אדריכלות. בעבודה מובאים דברים כתבתי במהלך שיעורי הסדנה המתודית ,דברים שהרגשתי שיותר רלוונטים עבורי כמו גם מובאות משיעורים נוספים שהתקיימו במקביל. עריכת היומן הייתה עבורי הזדמנות למבט חוזר על כל השנה ,ומציאת הקשרים בין הנושאים השונים שעברנו. כל למשל ,מספר עמודים מוקדשים ללמידה מבוססת פרויקטים :נושא שעלה בהרצאה של עינת קריצ'מן ,היה הבסיס לסדנת תכנון בתי ספר (סדנת המורה השלישי) ,כמו גם בסיס להתבוננות בתהליך היצירה שלי בפרויקט הגמר.
קן רובינזון -קריאה ליצירתיות בתגובה לעידן האחידות והניטראליות ,או ניטראליות לכאורה בחינוך. במקרה הישראלי ,מערכת החינוך הממלכתי בוחרת באופן מוצהר בנטרליות ובויתור על אידאולוגיה ,כך מקווה לפנות לכל האוכלוסיה ולהתגבר על הפערים שבין מערכות החינוך העצמאיות השונות .האחדה כזו מחייבת השטחה של תכנית הלימודים וויתור על תכנים יחודיים. (שמאל -מתוך שיעור "מדיניות חינוך ואוריינות ,דר' דליה מרקוביץ)
"התערוכה דרך מורה ,הוקמה ביוזמת קרן טראמפ בשיתוף בית הספר מוסררה ,מטרתה של התערוכה המציגה אמנות עכשווית ובעיקר צילום ,לפתוח דלת לשיח חיובי על דמותו של המורה הישראלי ולסמן כמה מן המורים שרואים בעבודתם שליחות בעידן של תמורות ,תומכים בתהליך התפתחות תלמידיהם ומביאים אותם להעצמה ולשינוי". (אתר התערוכה) בין הצילומים והסרטים בתערוכה יש עבודות יפות וראויות (דוגמא למטה) .אך בראייתי התערוכה לא עושה חסד עם יצירה אמנותית ,המסר של התערוכה נקבע מראש ,ולכן יש תחושה שהעבודות נדרשות למסר אחיד ,קריא וברור ,כמעט פרסומי. מתוך עבודת וידאו-תיעודי מרגשת של אריק פוטרמן ונועם כוזר ,דרך מורה ראובן אברג'ל ,פעיל חברתי ,ממקימי תנועת הפנתרים השחורים
פרופ' אליס שלוי ,אשת חינוך ,פעילה חברתית ,כלת פרס ישראל
רונית שני ,סטודנטים לצילום ,1978-2012הצבת צילום ,דרך מורה
אתר -מפגשים מהסוג החזותי בעידן המודרני -עמלנט
מי שהחליט לסייד את 'עמל' עוד יצטער -שרון רוטברד /מתוך הפרויקט הישראלי
למידה מבוססת פרויקטים
PBL-Project Based Learning
עינת קריצ'מן הזכירה בקצרה את המגמה העכשווית ללמידה מבוססת פרויקטים, תוך דגש על התוצר או על התהליך .במהלך השנה נחשפתי לנושא זה שוב במספר הזדמנויות ,ובשנה הקרובה אלמד ב"בית הספר החדש בחולון" בו כל תכנית הלימודים מבוססת על פרויקטים (לא רק בתחום האמנות והעיצוב). בעמודים הבאים מובאים מספר חלקים מתוך סדנת "המורה השלישי" הנערכה בשיתוף מכון מנדל ,ועסקה בתכנון בתי ספר בישראל ,ובעיקר בשאלה שבין מרחב ואידאולוגיה חינוכית .הסדנה כולה התקיימה באופן דומה לתרגיל ,PBLכמו כן ,הקבוצה בה לקחתי חלק הציעה תכנון לבית ספר פרוגרסיבי ,ברוח בית הספר החדש בחולון ,לאור שיחה שקיימנו עם מורה מצוות ההקמה של בית הספר.
בית הספר החדש בחולון -תכנית מצב קיים
כיתת אמנות
חצר אחורית
חצר ראשית
כניסה ראשית
גינת ירק
מרחב לא מתוכנן פתוח כניסה משנית
קרקע מרוצפת קרקע טבעית
"מוזיאון המהפכה"
תוצרי סדנת "המורה השלישי" -קבוצת חינוך פרוגרסיבי -הילה ,איתי ,עלי ,עדנה ,חן ,ענבל
תוצרי סדנת "המורה השלישי" -קבוצת חינוך פרוגרסיבי -הילה ,איתי ,עלי ,עדנה ,חן ,ענבל
לא בדיוק למידה מבוססת פרויקטים ,אבל רלוונטי. איך עושים פרויקט גמר (או כל פרויקט) ,משיחה עם אדריכל דני מינץ. סטרוקטורה -תרבות (אובייקטיביות ,מציאות) -סובייקטיביות (דמיון) לפחות שלושה קני מידה ,כל הצעה תכנונית-מעשית חייבת להישען על בסיס משותף של מציאות ודמיון /אובייקטיביות (מציאות) וסובייקטיביות.
קולקטיב "הקבורים בחיים" – בדיחות היסטוריות וכישוף כושל קולקטיב "הקבורים בחיים" ,אשר נוסד בידי הסופר והאמן מקסים קומר-מישקין ( ,)2011–1978היה חוג אינטימי וסגור של אמנים צעירים ,שחקנים ,מוסיקאים וסופרים יוצאי ברה"מ-לשעבר ,אשר פעל בישראל בעשור הראשון למאה הנוכחית" .הקבורים בחיים" ,כפי ששמם מרמז ,תפשו עצמם כזומבים תרבותיים .הם פעלו מתוך נטישת התרבות הרוסית ועל רקע ניכור נחרץ מן התרבות הישראלית שסבבה אותם ,ואשר ביחס אליה חשו עליונות אינהרנטית .לצד זאת חוו גם את הקושי העצום ואת חוסר הביטחון המערער שעורר בידודם התרבותי .הם ראו עצמם כממשיכי דרך הקיום האוטונומי, הפרטי ומשולל ההכרה הציבורית שאפיין קבוצות אוונגארד רוסיות דוגמת אובריו בשנות השלושים של המאה העשרים והחוג המוסקבאי של שנות השישים והשבעים. "הקבורים בחיים" יצרו עבודות וידיאו שונות ,אשר הוצגו לרוב במסגרות פנימיות וסגורות בלבד .עבודות אלה גילמו בעיקרו של דבר את עקרונות היסוד שהוגדרו במניפסט הקולקטיב ,והתעסקו בהיסטוריה ומוות ,בכישוף וביחסי שוליים ומרכז .כעת, לראשונה ,מוצגות עבודות אלה בפומבי לציבור הישראלי. רועי רוזן ,מתוך תערוכת היסטוריות ,המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית ,חולון
ליאת בריקס
שילוב טקס בשגרת הלימודים
אמנות של צרכים -אריאלה אזולאי -מאמר
אביטל גבע -חממה
מתוך כל בתי הספר שביקרנו בהם ,אולפנת צבייה חריגה בהיבט התמיכה שמציעות המורות לתלמידות .השילוב של רב בסגל ההוראה ,לקיום דיון תיאורטי-רוחני בעבודות הוא מאוד מרשים. מצד שני ,יש תחושה שקשה להיתעלם ממנה שבית הספר מנחיל לתלמידות מה הן צריכות לחשוב .נושא החופש היצירתי והמחשבתי חשוב מאוד במגמה ,מוזר שהתלמידות העדיפו לדבר על כמה חופש יש להן במקום לחשוף אותנו לתהליך היצירתי שהן עושות. הבניית מציאות באמצעות המללה /המשגה .כתיבת נרטיב דרך מעשים ומסגרת תיאורטית מקיפה.
ערי חינוך -תפיסת עולם פדגוגית לתפישתנו ,תפקידה של מערכת החינוך ,לסייע לילדים לצמוח מתוך אזורי החוזק שלהם. ילד שמגלה אזור שבו הוא מצטיין ,יחווה חוויית הצלחה -תנאי הכרחי לצמיחה וליכולת להתקדם הלאה ,גם לאזורים פחות חזקים .כדי לסייע לילד לגלות את אזורי החוזק שלו, על העיר כולה להפוך לבית ספר אחד גדול .כל מפעל ,תיאטרון ,או קבוצת כדורגל ,כל משאב שנמצא ברחובות עיר מגוריו ,יכול להוות כר מופלא ללמידה עבור הילד .ומכאן הדרך קצרה גם אל חיזוק הזהות התרבותית ,המקומית והלאומית ,שעידן הגלובליזציה מדגיש את חסרונה. ילד שיצליח לבטא את כישרונותיו ויכולותיו בעזרת משאבי עירו ,יחזיר לה אהבה. חשיבות העיר כמרחב למידה וכמקור חוזק אישי כדי למנף את הסיפור המקומי ולחזק בעזרתו את תושבי העיר -מבוגרים וילדים -יש ליצור שיתופי פעולה בין הגורמים השונים הפועלים בעיר .לכל עיר ,כמו לכל אדם, יש אזורי חוזק ייחודיים ואזורי צמיחה מרובים .עיר שתדע לחבר בין אזורי החוזק והצמיחה שלה לבין אלה של תלמידיה וכלל תושביה ,תייצר מנועי צמיחה אסטרטגיים ומשמעותיים ביותר. החיבור הזה יקרה על ידי שיתופי פעולה בין מרכיבי המגזר הראשון (חינוך פורמאלי, בלתי פורמאלי ,רווחה ,תעסוקה ,תכנון ,הנדסה וכו) ,המגזר השני (העסקי) ,המגזר השלישי (ארגונים ללא מטרות רווח) והמגזר הרביעי (עסקים חברתיים) ,הפועלים בעיר. (מתוך אתר ערי חינוך)
ערי חינוך הינה תפיסה המבוססת על הבנה אורבנית ושילוב של מערכת החינוך בתוך הסביבה העירונית .עם זאת כיום הרשת עדיין לא מציעה כמעט כלום התחום התכנון האדריכלי או התייחסות פורצת דרך ביחס למרחב -הגישה החינוכית המתוארת עברה שינוי מחשבתי גדול אך היבט המרחבי עדיין לא שם.
בעמוד הבא ,פרגמנט מתוך פרויקט גמר של איתי בכור ,שעסק בבית ספר עירוני. תואם באופן חלקי את התפיסה של ערי חינוך.
שצ"ח -שטח ציבורי חינוכי מרחבי למידה עירוניים (מסומנים באפור) מתוך פרויקט גמר של איתי בכור
התבוננות -עמוד הבא
גן שעשועים -קרקע
גדות נחל -קלנסווה סקיצה מוקדמת