גדות נחל

‫גדות נחל‬ ‫ضفاف النهر‬ ‫ענבל הלצר‬ ‫היחידה לאדריכלות אזרחית‬ ‫בהנחיית‪ :‬אדר’ ליאת בריקס אתגר‪ ,‬אדר’ מתניה ז”ק‪ ,‬אדר’ דן חסון‬

‫בצלאל‪ ,‬המחלקה לאדריכלות‪2014 ,‬‬

‫הקדמה‬

‫‪8‬‬

‫חלק א ‪ -‬תעלת בטון ‪ -‬מצב קיים‬

‫‪10‬‬

‫נחל אלכסנדר וקלנסווה‬

‫‪10‬‬

‫שטחים ציבוריים פתוחים‬

‫‪18‬‬

‫שיקום אקולוגי‬

‫‪20‬‬

‫ייעור בגדות נחלים‬

‫‪20‬‬

‫קטע נחל לדוגמא‬

‫‪22‬‬

‫פרקטיקה מעשית של צדק סביבתי‬

‫‪24‬‬

‫שיקום הנדסי‬

‫‪26‬‬

‫השתנות תוואי הנחל לאורך זמן‬

‫‪28‬‬

‫הצפה‬

‫‪30‬‬

‫פוטנציאל קרקע להתערבות‬

‫חלק ב ‪ -‬גדות נחל ‪ -‬הצעה לתכנון‬ ‫תעלת נחל אלכסנדר‬

‫‪34‬‬

‫‪36‬‬ ‫‪38‬‬

‫תכנית מתאר‬

‫‪38‬‬

‫עקרונות תכנון‬

‫‪39‬‬

‫טיילת לינארית לאורך הנחל‬

‫‪40‬‬

‫גדות נחל‬

‫‪48‬‬

‫החייאת גדות הנחל סמוך לתעלה‬

‫‪50‬‬

‫תכנון ובניה משמרת נגר עילי‬

‫‪56‬‬

‫גדות נחל ‪ -‬קנה מידה עירוני‬

‫‪58‬‬

‫גדות נחל ‪ -‬גינת בלוק‬

‫‪60‬‬

‫נקודות עצירה‬

‫‪62‬‬

‫כניסה דרומית ‪ -‬אדמה‬

‫‪62‬‬

‫מרכז העיר‬

‫‪64‬‬

‫אדמה ומים ‪ -‬גן שעשועים ובריכה‬

‫‪66‬‬

‫מים ‪ -‬בריכה‬

‫‪68‬‬

‫אוויר ‪ -‬אמפי תיאטרון‬

‫‪72‬‬

‫מקורות מידע‬

‫‪78‬‬

‫האמנם‪ /‬לאה גולדברג‬

‫‪79‬‬

9

‫הקדמה‬ ‫“אי צדק סביבתי ‪ -‬עיוות חברתי המתבטא בקיטוב בין מי שנהנה מסביבה נאותה ומיכולת‬ ‫אפקטיבית להגן על עצמו מפני מפגעים סביבתיים‪ ,‬לבין מי שאינו נהנה מכך‪ ,‬כיוון שזכותו הבסיסית‬ ‫מופרת מדי יום ביומו‪”.‬‬ ‫(פרקטיקה מעשית של צדק סביבתי‪ ,‬עו”ד עמית ברכה‪ ,‬יו”ר אדם טבע ודין)‪.‬‬

‫דרך היישוב העירוני קלנסווה עוברת תעלת בטון באורך של כשני קילומטרים בתוואי נחל אלכסדנר‪ .‬אובייקט‬ ‫הבטון המונוליטי‪ 1‬מבתר את היישוב‪ ,‬מנותק ממנו ומהווה בתפיסת האוכלוסיה ובפועל מפגע סביבתי‪ .‬על רקע‬ ‫תבנית הנוף המקיפה את קלנסווה בולט העדרם של שטחים ציבוריים פתוחים בתוך היישוב‪ ,‬ביטוי מובהק לאי‬ ‫צדק סביבתי‪ .‬התייחסות ביקורתית לקשר בין התעלה לסביבתה תאפשר להפוך את המפגע לשטח ציבורי פתוח‬ ‫המשולב בחיי הקהילה‪.‬‬ ‫המצב הנוכחי של התעלה הוא תוצאה של תהליך שיקום הנדסי שהחל בשנת ‪ 1958‬בעקבות הצפה שהתרחשה‬ ‫בנחל‪ .‬במהלך השיקום שונה והוזז תוואי הנחל באמצעים הנדסיים‪ .‬התערבות בוטה זו איפיינה את רוח התקופה‬ ‫שראתה בהכפפת הטבע לצורכי האדם הישג ראוי‪ .‬שינוי המגמה שחל בשנות ה‪ ,90-‬פסח על קטע הנחל העובר‬ ‫ביישוב‪ ,‬וכך בזמן שהמשכו המערבי של הנחל שוקם ונהיה לנכס טבע ציבורי‪ ,‬נבנה בקלנסווה מונוליט הבטון‪.‬‬ ‫התעלה קבעה עובדות בלתי הפיכות בשטח‪ ,‬קיבעה את הנתק מן הסביבה הטבעית והפקיעה את תוואי הנחל‬ ‫מעיר‪.‬‬ ‫תב”ע מח‪ ,276/‬שהופקדה בשנת ‪ ,2011‬התייחסה לצורך ב”הסדרת מערך השטחים הפתוחים של היישוב כשנחל‬ ‫אלכסנדר מהווה את עמוד השדרה”‪ .‬השיטה המוצעת בתב”ע הינה הפקעת הקרקעות הגובלות בתעלה והפיכתם‬ ‫לשטח ציבורי וריצוף התעלה באופן שישווה לה מראה אסטטי‪ ,‬אך בלי לעשות שימוש בשטחה ולהמשיך למנוע‬ ‫גישה אל קרקעיתה‪.‬‬ ‫התוכנית מביאה איתה את הנחות היסוד המקובלות בתכנון הישראלי המודרניסטי‪ ,‬המחייב קשר בין בעלות על‬ ‫הקרקע לשימוש וגבולות קרקעיים ברורים ומוגדרים בין שימושי קרקע שונים‪ .‬בעיני תב”ע זו היא בבבחינת‬ ‫“כוונתה רצויה אך מעשיה אינם רצויים”‪ :‬תעלת הבטון‪ ,‬כפי שהיא כיום‪ ,‬יוצרת מכשול וגבול לא טבעי ביישוב‬ ‫ודווקא טשטוש הגבולות ופתיחת החסימות שהם יוצרים‪ ,‬יאפשרו את פעולת התפתחות טבעית של יישוב וקהילה‪.‬‬ ‫התכנון המוצע המשלב טיפול בגדות הנחל לצד הנגשת קרקעית הנחל‪ ,‬יוצר שדרה עירונית מרכזית‪ ,‬שתחבר את‬ ‫שני חלקי היישוב במתחם נגיש ופעיל‪ ,‬ותפתח גם כלפי שטחים ירוקים נרחבים מחוץ ליישוב‪ .‬החייאת גדות הנחל‬ ‫בתוך החלקות הפרטיות תתבצע באמצעות מערכת שינויים מינוריים בקרקע וניהול מי גשם ליצירת סביבות לחות‬ ‫כמצע לגידול צמחיית גדות נחלים‪ .‬השינויים ביישוב לא יחייבו ויתור על הבעלות הפרטית בקרקע‪ ,‬אך יציעו‬ ‫‪ 8‬תשתית לעידוד שותפויות בין התושבים ולשימוש ציבורי בקרקע פרטית‪.‬‬ ‫הנכחת הנחל וגדותיו ביישוב יוצרת מרחבים מקומיים‪ ,‬משתנים לפי עונות השנה‪ ,‬מתרחבים ומתכווצים‪ ,‬שקטים‪,‬‬ ‫פשוטים‪ .‬הפעולה האדריכלית מחזירה לתושבים את הזכות לטבע ולחיי פנאי מגוונים במרחב הציבורי‪ .‬זכות‬ ‫הנתפסת כיום בעיני תושבי קלנסווה כמותרות‪.‬‬

‫‪ 1‬מונוליט‪ /‬פול וריליו‬ ‫“אחד ממאפייניו הבולטים של הבונקר הוא היותו דוגמא נדירה של ארכיטקטורה מונוליטית‬ ‫מודרנית[‪ ]...‬הבונקר ארוג אל תוך הנוף הסמוך ואל האיזור כולו באמצעות רשת סמויה שחומקת‬ ‫מראייתנו ומאפשרת לבונקר להסתתר מפני המבט ומפני ההדף כאחד‪.‬‬ ‫צורתו האירוסטטית משיגה תוצאה כפולה‪ :‬ספון היטב בתוך האדמה בזכות זוויותיו המעוגלות‬ ‫והשמוטות‪ ,‬הוא חומק בו בזמן הן מפגיעות הטילים שאותם הוא מסיט או מחליק על צלעותיו‪ ,‬והן‬ ‫מהמבטים‪ ,‬שכן בזכות צלליתו הנמוכה הוא מצליח לחמוק מאור הזרקורים‪.‬‬ ‫קשור אל הקרקע ואל האדמה שמקיפה אותו‪ ,‬הבונקר‪ ,‬כדי להסוות את עצמו‪ ,‬שואף להדמות‬ ‫לצורות גיאולוגיות‪ ,‬שהגיאומטריה שלהם עוצבה בידי כוחות ותנאים חיצוניים במשך אלפי‬ ‫שנים‪ .‬צורת הבונקר מקדימה את תהליך הבליה על‪-‬ידי סילוקה של כל בליטה מיותרת; הבונקר‬ ‫בלוי ומשוייף מלכתחילה כדי להמנע מכל פגיעה‪ ,‬הוא מכורבל בתוך רצף הנוף וכך הוא נעלם‬ ‫מתפיסתנו‪ ,‬המורגלת כל כך בנקודות ‪-‬ציון‪”.‬‬ ‫(‪ ,1975‬תרגום)‬

11

‫חלק א‬ ‫תעלת בטון ‪ -‬מצב קיים‬

‫القسم االول‬ ‫قناه بطون ‪ -‬الوضع الحالي‬

‫תעלת בטון ברוחב של ‪ 11.5‬מטרים ובאורך של כשני‬ ‫קילומטרים חוצה את קלנסווה מדרום לצפון‪ .‬התעלה‬ ‫יבשה כעשרה חודשים בשנה‪ ,‬מנותקת מהיישוב‪,‬‬ ‫משמשת כיום בעיקר כמזבלה ונתפסת בעיני‬ ‫התושבים כמפגע סביבתי‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫מבט על קלנסווה מדרום‪ ,‬תעלת נחל אלכסנדר עוברת בין שטחים חקלאיים אל תוך השטח הבנוי‬

‫גשם ‪ -‬הצפה‬

‫مطر‪ -‬فياضانات‬

‫הנחל יבש ברוב ימות השנה‪ ,‬אך באירועי גשם כבד‬ ‫הנחל מוצף וחלקים נרחבים מהישוב משותקים‪.‬‬ ‫תכיפות ההצפות עולה‪ ,‬ובשנים האחרונות הנחל‬ ‫הוצף לפחות פעם בשנה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫נחל אלכסנדר בקלנסווה מצב קיים‬

‫‪12‬‬

‫نهر الكسندر بقلنسوه‬

15

‫תפאורה‬

‫زخرفة‬

‫תמונות מתוך הסרטים “רוק בקסבה” ו”בקבוק בים‬ ‫של עזה” (‪ )Une bouteille à la mer‬שצולמו בקלנסווה‬ ‫כתחליף לעזה‪.‬‬

‫‪14‬‬

17

‫נתק בין היישוב והנחל‬ ‫תושבי קלנסווה הותיקים זוכרים את ילדותם ביישוב‬ ‫בעל גבולות מטושטשים ואפשרות למעבר חופשי‬ ‫בנחל ובתוך החלקות הפרטיות‪.‬‬ ‫השפעת החיים בישראל ומדיניות התכנון‬ ‫המודרניסטית‪ ,‬המבוססת על הפרדה בין פרטי‬ ‫לציבורי‪ ,‬והיותם של כל קרקעות קלנסווה בבעלות‬ ‫פרטית‪ ,‬הובילו את התושבים להציב גבולות ולתחום‬ ‫את הקרקעות שברשותם‪.‬‬ ‫מקטע הנחל הינו ציבורי‪ ,‬אך מנותק מהיישוב‪.‬‬ ‫הקרקעות משני צידי התעלה הינן פרטיות‪ ,‬מגודרות‬ ‫ואינן פתוחות למעבר‪.‬‬ ‫הנקודות הציבוריות היחידות ביישוב מהן ניתן להביט‬ ‫בנחל הן ארבעה גשרים‪ ,‬מהן אין אליו גישה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫فصل بين المستوطنه والنهر‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪19‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫נספח נופי מתוך תכנית מתאר קלנסווה ‪ -‬מח‪276/‬‬

‫שטחים ציבוריים פתוחים ‪ -‬מצב קיים‬ ‫על פי נספח נופי בתכנית המתאר מח‪276/‬‬ ‫(שטחים ציבוריים פתוחים ‪ -‬להלן שצ”פ)‬ ‫מחוץ לשטח הבנוי‬ ‫צפון ‪ -‬איזור פתוח נרחב כחלק מתוכנית נטיעות‬ ‫בגדות נחלים‪ ,‬כיום שטח זה הינו אדמה חקלאית‬ ‫פרטית (‪.)1‬‬ ‫דרום ‪ -‬פרויקט עתידי הנמצא כיום בשלבי תכנון על‬ ‫קרקע פרטית‪ ,‬עדיין לא חלק תכנית המתאר (‪)2‬‬ ‫בתוך השטח הבנוי‬ ‫בתכנית מסומנים שטחים פתוחים קטנים על קרקע‬ ‫פרטית‪ ,‬כיום כמעט אף אחד מהם אינו מתפקד‬ ‫כשצ”פ‪ .‬רובם חצרות אחוריות פרטיות‪ ,‬אזורי חנייה או‬ ‫חממות (‪.)3‬‬ ‫עוד בתוך היישוב מסומן תוואי הנחל ‪ -‬תעלת הבטון‬ ‫ועוד כשמונה מטרים מכל צד על קרקע פרטית‬ ‫המיועדת להפקעה (‪.)4‬‬ ‫כיום הנחל אינו מתפקד כשצ”פ‪ ,‬ונתפס בעיני‬ ‫התושבים בעיקר כמפגע סביבתי‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫مناطق عامه مفتوحه‪ -‬وضع قائم‬

‫גן לאומי חוף בית ינאי‬ ‫פארק צבי נחל‬ ‫קטע נחל לדוגמא‬ ‫קטע תיכון‬ ‫פארק קדם‬

‫תחילת נחל איתן‬

‫‪21‬‬

‫תכנית מתאר מחוזית ‪ ,21/3‬על בסיס תמ”א ‪( 22‬ייעור) ותמ”א ‪( 35‬תכנית מתאר ארצית משולבת)‬

‫שיקום אקולוגי ייעור בגדות נחלים‬ ‫פרויקט השיקום האקולוגי בנחל אלכסדנר‪ ,‬בהובלת‬ ‫רשות ניקוז ונחלים שרון‪ ,‬נעשה כחלק ממאמצי‬ ‫המדינה להעמיד את גדות נחלי ישראל לרווחת‬ ‫הציבור‪ ,‬מהלך כוללני שהחל בסוף שנות ה‪.80 -‬‬ ‫במהלך שנות ה‪ 90 -‬שוקם נחל אלכסנדר‪ ,‬תוך‬ ‫התרכזות באיזורים הפתוחים שבין הישובים לפי‬ ‫תוכנית מתאר ארצית ייעור בגדות נחלים‪.‬‬ ‫(תמ”א ‪ - 22‬יער ויעור‪ ,‬נטילות בגדות נחלים)‬ ‫קלנסווה הינו היישוב היחיד שנחצה על ידי נחל‬ ‫אלכסנדר‪.‬‬ ‫תהליך השיקום לווה בסקר אקולוגי במסגרתו נקבע‬ ‫כי מקטע הנחל שעובר ביישוב אינו ניתן לשיקום ולכן‬ ‫לא נכלל בתכנית‪.‬‬ ‫(נחל אלכסנדר ויובליו‪ ,‬רגישות אקולוגית ורגישות‬ ‫להסדרה וניקוז‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬רשות ניקוז‬ ‫נחלים שרון‪)2011 ,‬‬

‫‪20‬‬

‫שכם‬

‫גבול אגן ניקוז נחל אלכסנדר‬

‫اعاده تأهيل ايكولوجي‬

‫اإليكولوجي تشجير بضفاف الجداول‬

23

‫שיקום אקולוגי ‪ -‬קטע נחל לדוגמא‬

‫اعاده تأهيل ايكولوجي‪ -‬مقطع نهر كمثال‬

‫‪22‬‬

‫למשל‪ ,‬התמודדות עם מפעל תעשייה מזהם; עם תכנית להקמת תחנת כוח מזהמת; עם בארות מים מזוהמות‬ ‫המובילות את מי השתייה; עם אתר פסולת פירטי; או עם חומרים מסוכנים בשכונת המגורים המשמשים למשחק‬ ‫בידי ילדים‪ .‬משום כך מאבקים בתחום הצדק הסביבתי כרוכים פעמים רבות בפעילות שבמרכזה שינוי תודעתי‬ ‫בקרב קבוצות מוחלשות‪ .‬במילים אחרות‪ :‬מדובר בתהליך שרשרת שבמסגרתו יכולת מקצועית של ארגונים‬ ‫אזרחיים מובילה להעצמה של הפרט ושל קבוצות אוכלוסייה מוחלשות‪ ,‬ולבסוף לאפשרות של יצירת שינוי חברתי‪.‬‬ ‫קיימים כלים מקצועיים נרכשים‪ ,‬וקבוצות אוכלוסייה מוחלשות אכן רוכשות אותם מארגוני הסביבה לטובת פעילות‬ ‫קונקרטית‪ ,‬ובכך מסוגלות להעצים את יכולת הפעולה שלהן בעתיד לבוא‪ ,‬מבלי לפתח תלות בארגוני הסביבה‪.‬‬ ‫השינוי החברתי יכול להתבטא‪ ,‬למשל‪ ,‬בתחושת האחריות שקבוצת אוכלוסייה כזאת תגלה בנוגע לנעשה בתחום‬ ‫מגוריה ובהפיכתה מקבוצה שנאבקה בתחילת הדרך נגד מטרד סביבתי נקודתי לקבוצה שמגלה ערנות‪ ,‬אכפתיות‬ ‫ועשייה כללית בכל מקרה שיש בו כדי להשפיע על איכות הסביבה ועל חייה‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬קיימת בעיית הגישה למשאבים מקצועיים שהם כלי חיוני בכל מאבק סביבתי‪ .‬המחסומים הלא פשוטים‬ ‫שמציב קושי זה בפני אוכלוסיות מוחלשות הם שמכוננים את המושג “צדק סביבתי” כמונח מעשי‪ :‬אוכלוסיות אלו‬ ‫מתקשות לשכור את אנשי המקצוע המתאימים כדי שיסייעו להן במאבקן הסביבתי — אין לצדן מתכנן או אדריכל‬ ‫נוף אשר יצא כנגד רשות פלונית משום שאינה מספקת לילדיו גינות ומתקני משחק; אין לצדן עורך דין אשר יטען‬ ‫בשמן בבית המשפט העליון )אל מול סוללות עורכי דין מן המגזר השלטוני והפרטי( בדרישה מהמדינה לדאוג‬ ‫לטיהור קרקעות מזוהמות בחומרים מסוכנים ממש ליד ביתן; אין לצדן רכזי קהילה אשר ינחו אותן כיצד לחתום‬ ‫על עצומות‪ ,‬לארגן הפגנות ולהפעיל לחץ על שרים לשם הפסקת פעולתה של תחנת כוח מזהמת ליד ביתן‪.‬‬

‫“איכות סביבה היא זכות אדם‪ .‬בהקשר הזה כדאי להבחין בין שלושה מעגלים של‬ ‫התייחסות לזכות לאיכות סביבה‪ :‬המעגל הראשון‪ ,‬הגרעיני‪ ,‬של הגנה על החיים‬ ‫והרכוש‪ .‬המעגל השני‪ ,‬שקושר את איכות הסביבה לזכויות של קיום בכבוד ובריאות‪,‬‬ ‫ובו נתפסת הזכות לאיכות סביבה כזכות חברתית‪ .‬המעגל השלישי‪ ,‬הרחב יותר‪ ,‬חורג‬ ‫מן התפיסה של הזכויות החברתיות ומתייחס לשימור הסביבה‪ ,‬לאו דווקא כאשר‬ ‫ניתן להצביע על פגיעה בזכות של אדם קונקרטי‪ ,‬אלא בזכותם של דורות עתידיים‪”.‬‬ ‫(שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז)‬

‫‪25‬‬

‫פרקטיקה מעשית של צדק סביבתי ‪ -‬קטעים נבחרים מתוך מאמר‬ ‫עו”ד עמית ברכה ‪ -‬יו”ר עמותת אדם טבע ודין‬ ‫נושא הגנת הסביבה צובר בשנים האחרונות תאוצה בישראל‪ ,‬רבות בזכות הירתמותם הראויה לשבח של ארגונים‬ ‫וגופים ציבוריים הפועלים בתחום זה‪ .‬בשנים האחרונות חלו בקרב העוסקים במלאכה מהפך פרדיגמטי ושינויי‬ ‫תפיסה‪ ,‬ובד בבד עמם התפתחה ההכרה בכך שפעילות למען ההגנה על הסביבה היא‪ ,‬ללא כחל וסרק‪ ,‬גם פעילות‬ ‫למען זכויות אדם‪ .‬בתוך כך אנו עדים לפעילות אינטנסיבית למען ההכרה הנורמטיבית בזכות לסביבה נאותה‬ ‫כזכות יסוד חוקתית‪ ,‬על–חוקית‪ .‬המהפך הפרדיגמטי התבטא בין היתר בהבנה שאין אנו מציבים עוד את ערך‬ ‫ההגנה על הטבע‪ ,‬החי והצומח כערך עצמאי ומנותק מזכויות אדם; כיום‪ ,‬יותר מתמיד‪ ,‬אנו יוצרים סימביוזה בין‬ ‫הצורך להגן על הסביבה הפיזית מפני פגעי האדם לבין הצורך לאפשר לאדם לעשות שימוש מושכל במשאבי‬ ‫הסביבה‪ ,‬כדי שהדור הנוכחי והדורות הבאים יוכלו ליהנות מאיכות חיים נאותה‪.‬‬ ‫הגדרת המושג “צדק סביבתי”‬ ‫העיסוק בהגשמה של צדק סביבתי הוא תולדה מובהקת של צורכי שטח הקוראים לתיקונו של עיוות חברתי‬ ‫המתבטא בקיטוב בין מי שנהנה מסביבה נאותה ומיכולת אפקטיבית להגן על עצמו מפני מפגעים סביבתיים‪,‬‬ ‫לבין מי שאינו נהנה מכך‪ ,‬כיוון שזכותו הבסיסית מופרת מדי יום ביומו‪ .‬כמו לכל מושג תאורטי הצומח מתוך‬ ‫צורכי שטח‪ ,‬גם למושג “צדק סביבתי” הגדרות נזילות המשתנות מעת לעת בהתאם לדינמיקה שבה פועל הציבור‬ ‫לשם השגתו ובהתאם לכלים שבהם הוא משתמש‪ .‬בהקשר זה ניתן להטיל ספק במידת הרלוונטיות של הגדרות‬ ‫אוניברסליות‪ ,‬שכן על פי רוב נודע לרכיב הגאוגרפי תפקיד דומיננטי בעיצובו של הצדק הסביבתי‪ .‬למשל‪ ,‬היותה‬ ‫של מדינת ישראל אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם מביא למצב דברים שבו לפיזור המפגעים הסביבתיים‬ ‫יכולת פגיעה פוטנציאלית בציבור כולו‪ ,‬חזק כחלש‪ .‬עם זאת‪ ,‬אוכלוסייה חזקה יותר תצליח על פי רוב “לרכוש”‬ ‫לעצמה סביבה נאותה יותר‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫לאי–הצדק הסביבתי בישראל יש כמה היבטים‪ :‬מפגעי סביבה ובריאות בקרב הציבור הרחב מתחלקים באופן לא‬ ‫שוויוני; לאוכלוסיות חזקות יש יכולת לנהל מאבק יעיל ואפקטיבי במפגעי סביבה יותר מלאוכלוסיות חלשות‪.‬‬ ‫האוכלוסיות החזקות יכולות להגיע ביתר קלות אל מקבלי ההחלטות‪ ,‬הן בעלות משאבים כלכליים ונגישות לאנשי‬ ‫המקצוע והן בעלות פנאי ופניּות לניהול מאבק סביבתי‪ .‬אכן‪ ,‬כוח ומשאבים אינם חזות הכול‪ ,‬וקיימים מקרים שבהם‬ ‫גם בעל היכולת הכלכלית והחברתית‪ ,‬הנגיש אל השלטון‪ ,‬ואשר יכול לממן את עורכי הדין הטובים ביותר‪ ,‬לא‬ ‫יוכל למגר מפגע סביבתי הסמוך לביתו‪ .‬למשל‪ ,‬חלק בלתי מבוטל מן הציבור המתגורר בסמוך למפרץ חיפה אינו‬ ‫מוגדר בהכרח כציבור מוחלש‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬הוא ממשיך לסבול באופן תדיר מזיהום אוויר מתמשך הנפלט מהמפעלים‬ ‫המזהמים באזור ומאזלת יד מצד מקבלי ההחלטות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המציאות הישראלית מלמדת כי ככלל‪ ,‬סיכוייהן‬ ‫של קבוצות חזקות להגן על עצמן מפני מפגעים סביבתיים ולממש את זכותן לסביבה ראויה — גדולים יותר‪.‬‬ ‫ההכרה בזכות לסביבה נאותה כזכות יסוד חוקתית משמעה שלכל אדם הזכות ליהנות‪ ,‬באופן שווה‪ ,‬מסביבה‬ ‫בריאה ומאיכות חיים נאותה‪ .‬כדי לפעול למימוש ההגדרה יש לקדם את ההגנה על הסביבה באופן צודק‪ ,‬במובן זה‬ ‫שהיא תחול גם‪ ,‬ולעתים אף ביתר שאת‪ ,‬על קבוצות אוכלוסייה מוחלשות מקרב הציבור‪ .‬אמרו מעתה‪ :‬יש שמקורו‬ ‫של אי–הצדק הסביבתי באפליה סביבתית גם אם היא אינה מכוונת‪ .‬שנית‪ ,‬קיימת הנחה כי אפליה סביבתית היא‬ ‫נגזרת ברורה של אפליה חברתית‪ .‬לא אחת חלוקה לא שוויונית בהקצאת משאבים ציבוריים בישראל היא שהובילה‬ ‫לאפליה סביבתית כלפי קבוצות אוכלוסייה מוחלשות‪ .‬כך לדוגמה אין זה מפתיע שהחברה הערבית בישראל‪,‬‬ ‫הסובלת מאז קום המדינה מאפליה בחלוקת משאבים ציבוריים‪ ,‬נפגעת יותר מאחרים מהיעדר השקעה תשתיתית‬ ‫בסביבה וכתוצאה מכך ממפגעי סביבה‪ .‬משכך‪ ,‬ומשבאפליה עסקינן‪ ,‬פעילות למען צדק סביבתי מחייבת הכרה‬ ‫אפריורית בצורך להגן על החלש מפני רמיסת זכויותיו‪ ,‬לעתים על דרך העדפה מתקנת‪ .‬למשל‪ :‬הגנה על קבוצה‬ ‫מוחלשת מבחינה חברתית–כלכלית מפני הפרטה של המרחב הציבורי לטובת מי שידו משגת לשלם על ההנאה‬ ‫מהמרחב; או הגנה על קבוצה מוחלשת מפני מפגעים סביבתיים‪ ,‬על דרך הקצאת–יתר של משאבים לטובת הטיפול‬ ‫במפגעים‪.‬‬ ‫הכלים המקצועיים — האמצעים ליישומו של צדק סביבתי‬ ‫בבסיס המאבק לקידום צדק סביבתי ניצבת ההנחה שלפיה אין מדובר במאבק בין שווים‪ .‬פעילות הגנתית למען‬ ‫בריאות הציבור ולמען איכות סביבתו כרוכה ברוב המקרים בהתמודדות עם רשויות המינהל והשלטון‪ ,‬עם תעשייה‬ ‫מזהמת‪ ,‬עם גורמי נדל”ן ועם אילי הון‪ .‬אל מול כל גורמי הכוח הללו ניצבות לעתים קרובות קהילות חסרות אונים‬ ‫אשר דרכי הפעולה הפתוחות בפניהן מורכבות ולעתים כרוכות בפעילות מתמשכת ובסיזיפיות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬יחידים‬ ‫וקבוצות נרתעים לא אחת מפני ניהול המאבק הסביבתי נגד מקבלי ההחלטות במדינת ישראל‪ .‬כאשר הן למקבלי‬ ‫ההחלטות והן לגורמים המזהמים היכולת הכלכלית להעסיק את מיטב אנשי המקצוע מקרב עורכי הדין‪ ,‬המומחים‬ ‫הסביבתיים או אנשי יחסי הציבור‪ ,‬ברור כי ההתמודדות אינה פשוטה כלל ועיקר‪.‬‬ ‫ההתמודדות קשה מכמה טעמים‪ :‬ראשית‪ ,‬מכיוון שפעמים רבות מדובר בקבוצות אוכלוסייה מוחלשות אשר‬ ‫מלכתחילה אינן מביאות בחשבון את האפשרות להיאבק נגד גזרות סביבתיות הניחתות עליהן‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬ ‫שהתמודדות נדמית לקבוצות חלשות כמאבק ‘עוקר הרים’ וקשה להן אף לדמיין כיצד ינהלו אותו ויצליחו בו‪.‬‬

‫‪1986‬‬

‫(מעריב)‬

‫اعاده تأهيل هندسي‬

‫שיקום הנדסי‬

‫לפני השיקום האקולוגי‪ ,‬עבר הנחל שיקום נוסף שמטרתו העיקרית מניעת הצפות‪ .‬התהליך החל בעקבות הצפה‬ ‫שהתרחשה בשנת ‪.1958‬‬ ‫השיקום ההנדסי התבצע בשלבים החל משנת ‪ ,1960‬במסגרתו שונה חתך הנחל הטבעי ותוואי הנחל הוזז‪ .‬תערבות‬ ‫בוטה זו‪ ,‬שפגעה באופן בלתי הפיך במערכת האקולוגית בנחל‪ ,‬איפיינה את רוח התקופה המודרניסטית שראתה‬ ‫בהכפפת הטבע לצורכי האדם הישג ראוי‪.‬‬ ‫‪ - 1960‬העמקת הנחל ויישור פיתולים למניעת הצפות‪ .‬באיזור קלנסווה הזזת הנחל והרחקתו מהשטח הבנוי‪.‬‬ ‫‪ - 1960-1990‬המשך יישור הנחל במקביל לפעולות טיהור המים והקטנת מפגעים מזהמים‪.‬‬ ‫שנות ה‪ - 90-‬בניית תעלת הבטון במקטע קלנסווה‪ ,‬במקביל לתחילת השיקום האקולוגי במורד הנחל‪.‬‬ ‫(מפות בעמוד הבא)‬

‫‪ ActivePaper‬ארכ י ו ן‬

‫‪1958‬‬

‫(מעריב)‬

‫‪29/11/13‬‬

‫‪ ActivePaper‬ארכ י ו ן‬

‫‪ ActivePaper‬ארכ י ו ן‬

‫<‬ ‫‪1971‬‬

‫‪ ActivePaper‬ארכ י ו ן‬

‫(מעריב)‬

‫‪ ActivePaper‬ארכ י ו ן‬

‫‪ ActivePaper‬ארכ י ו ן‬

‫‪1/13‬‬

‫‪1970‬‬ ‫יישור הדרגתי של תוואי הנחל במסגרת תהליך השיקום‬

‫‪29‬‬

‫‪1990‬‬ ‫המשך יישור הנחל במקביל להתרחבות היישוב לגדה המערבית‬

‫‪2012‬‬ ‫מצב נוכחי ‪ -‬תעלת בטון‬

‫שיקום הנדסי‬

‫اعاده تأهيل هندسي‬

‫השתנות הנחל‬ ‫לאורך זמן‬

‫‪1942‬‬ ‫תוואי הנחל המקורי בסמוך ליישוב‬

‫‪28‬‬

‫‪1966‬‬ ‫הזזה ופיצול של תוואי הנחל בראשית פרויקט השיקום‬

‫‪2010‬‬ ‫תוואי נחל נוכחי‪ :‬תעלת בטון וערוץ מזרחי‬

‫‪31‬‬

‫למרות תהליך השיקום הארוך והיקר שעבר מקטע נחל אלכסנדר בקלנסווה‪ ,‬הנחל עדיין נוטה להצפות המשתקות‬ ‫את החיים בעיר‪ .‬מדוע?‬ ‫טופוגרפיה טבעית (ראו מפות מימין) ‪ -‬הזזת תוואי הנחל בשנת ‪ 1960‬אומנם יצרה מסלול חלופי למים אך באירועי‬ ‫גשם חלק מהמים עדיין זורמים לאורך תוואי הנחל המקורי‪ ,‬בהתאם לטופוגרפיה הטבעית‪ .‬לאחר הזזת הנחל‬ ‫היישוב גדל וכיום בנויים בתים ורחובות לאורך מסלול זה‪.‬‬ ‫אי היכולת של פתרון הנדסי לספק פתרון מלא ‪ -‬התעלה נבנתה לאור חישוב של כמות מים הצפויים לזרום דרכה‪.‬‬ ‫לאורך השנים‪ ,‬ככל שגדל השטח הבנוי באגן הניקוז‪ ,‬כמות המים המגיעים לתעלה גדל (בשל התמעטות קרקעות‬ ‫מחלחלות וקצב זרימה מוגבר על קרקע שאינה טבעית)‪ .‬הפתרון ההנדסי לבעיית ההצפה הפך לחלק מן הבעיה‬ ‫ואף גרם להעצמתה‪.‬‬

‫הצפה‬

‫נחל אלכסנדר ערוץ מרכזי ‪ -‬תעלה‪,‬‬ ‫ערוץ מזרחי ותוואי היסטורי (מסומן בורוד)‬

‫‪30‬‬

‫נחל יעבץ (דרום מערב) ותעלת צורן (דרום)‬

‫שטח הצפה (מסומן באפור)‬ ‫כדי להתמודד עם ההצפה יש להתייחס למים‬ ‫שמתנקזים לתעלת הבטון לפני היישוב ולמים‬ ‫הזורמים על פני הקרקע בתוך היישוב (מי‬ ‫נגר עילי)‪.‬‬ ‫מענה למי התעלה הינו בניה של מאגר‬ ‫חיצוני‪ ,‬לטיהור המים ולשליטה בזרימה‪.‬‬ ‫(מסומן בורוד בדרום המפה)‪.‬‬ ‫בהמשך אתמקד בכלים תכנוניים‬ ‫להתמודדות עם מי הנגר העילי בתוך היישוב‪.‬‬

‫فياضانات‬

33

‫‪32‬‬

‫הדמיית הקמת מאגר מים הנדסי לטיהור ושליטה על המים בתעלה‪ .‬ממוקם דרומית לישוב במחצבה לשעבר‬

‫פוטנציאל קרקע‬ ‫امكانيه استعمال األرض‬

‫‪35‬‬

‫קרקע מחלחלת‬ ‫שטחים ירוקים‬

‫מי נגר עילי‬

‫جريان‬

‫מי נגר עילי‪ ,‬המהווים כיום מטרד החודשי החורף‪ ,‬יכולים להיות מקור להחייאת שטחים ירוקים ביישוב‪.‬‬ ‫מפת מתחמי מים (למטה) ‪ -‬כמות המים בכל מתחם מסומנת בצבע מבהיר לכהה (כהה ‪ -‬הרבה מים)‪.‬‬ ‫חישוב מי הנגר מבוסס על כמות מי גשם‪ ,‬כמות מים הזורמת בנחלים ויחס בין קרקע מחלחלת לבנויה‪.‬‬ ‫(על בסיס נספח ניקוז מתוך תכנית מתאר קלנסווה)‪.‬‬ ‫מרבית האיזורים הכהים במפה מועדים להצפות‪.‬‬ ‫אחת הדרכים להקטין את הסיכוי להצפה הינה החדרה של המים לתוך הקרקע בתוך שטח היישוב‪ ,‬תוך צמצום‬ ‫כמות המים שזורמים על פני השטח‪ .‬החדרת המים לקרקע יכולה להיעשות דרך משטחי הקרקע המחלחלת ביישוב‪,‬‬ ‫תוך ניצולם בתוך שטח היישוב להחייאת שטחים ירוקים‪.‬‬ ‫(בהתאם למדריך לתכנון ובניה משמרת נגר עילי ‪ -‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬משרד‬ ‫החקלאות)‬ ‫שמאל ‪ -‬מפת קרקע מחלחלת פוטנציאלית כנגזרת של מפת מתחמי מים ביישוב‪.‬‬

‫‪34‬‬

37

‫חלק ב ‪ -‬גדות נחל‬ ‫הצעה לתכנון‬ ‫القسم الثاني ‪-‬‬ ‫ضفاف النهر‬

‫‪36‬‬

‫מקטע התעלה ‪ -‬עקרונות תכנון‬

‫مقطع من القناة ‪ -‬مبادئ التصميم‬

‫תכנון השצ”פ לפי תכנית המתאר מבוסס על הפקעת קרקעות‪ ,‬תכנון טיילת בגדות התעלה‪ ,‬ויצירת חזות “טבעית”‬ ‫יותר לתעלת הבטון‪.‬‬ ‫גם אני מציעה תכנון התעלה כשצ”פ משמעותי‪ ,‬לפי מספר עקרונות‪ ,‬חלקם שונים מאלו מתכנית המתאר‪:‬‬ ‫מפלס התעלה ‪ -‬התעלה יבשה במשך עשרה חודשים בשנה‪ .‬על ידי הוספה של נקודות כניסה ניתן יהיה להסב את‬ ‫התעלה לשטח ציבורי פתוח ברוב ימי השנה‪ ,‬ללא התערבות תכנונית משמעותית‪.‬‬ ‫פרוגרמות פנאי ‪ -‬המבנה של תעלת הבטון מאפשר פיזור פרוגרמות שאינן מצריכות כמעט שינויים בחתך‬ ‫התעלה כגון שביל הליכה ואופניים ומגרשי משחק‪ .‬התכנון נעשה מתוך הכרה בפוטנציאל הטמון בתעלת הבטון‬ ‫הברוטליסטית‪ ,‬ללא צורך להסוות אותה ואת הצעדים התיכנוניים‪-‬מודרניסטים שהובילו לבנייתה‪.‬‬ ‫טיילת לינארית ‪ -‬במקום הפקעת קרקעות מצידי התעלה‪ ,‬צעד שיעורר התנגדות של חלק מהתושבים‪ ,‬ומנוגד‬ ‫לאופן החיים הנהוג היום ביישוב‪ ,‬אני מציעה תכנון טיילת במפלס ביניים בתוך התעלה‪ .‬הטיילת כוללת שבילי‬ ‫הליכה ציבוריים‪ ,‬גשרים‪ ,‬חיבור למפלס התחתון ובנקודות נבחרות גם חיבור לגנים במפלס העליון ‪ -‬אלו יצריכו‬ ‫הפקעת קרקעות‪ ,‬אך לא בצעד כוללני אלא בהתאם לניתוח נקודתי‪.‬‬ ‫חיבור בין שלושת מפלסי הנחל ‪ -‬השטחים הפרטיים משני צידי התעלה הם ברובם חצרות אחוריות‪ ,‬אני מציעה‬ ‫סדרת הנחיות להחייאת גדות הנחל (יתוארו בהמשך) שהתושבים יכולים לבחור לבצע לבד‪ .‬גם ללא פתיחה גורפת‬ ‫של המפלס העליון למעבר חופשי‪ ,‬נוצר קשר בין שלושת המפלסים‪ ,‬במבט ובצל‪ .‬חזות ואופי התעלה ישתנו באופן‬ ‫הדרגתי לאורך זמן בהתאם לשיתוף הפעולה של תושבי גדות הנחל בגיבוש זהות מחודשת לתעלת הבטון‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫חתך תעלה בסיסי מוצע‬

‫מקטע התעלה בתכנית המתאר‬

‫مقطع من القناة في الخطة الرئيسية‬

‫תחום נחל אלכסנדר שבתוך החלק הבנוי של קלנסווה הוגדר כשצ”פ רובעי‪ .‬תכנון המקטע כשצ”פ מבוסס על‬ ‫הפקעת רצועות הקרקע ברוחב של ‪ 9‬עד ‪ 17‬מטרים משני צידי התעלה‪.‬‬ ‫“מומלץ לשמור על החתך ההנדסי הקיים של הנחל‪ .‬לא ראוי לסגור את הנחל אלא להשאירו פתוח‪ .‬סגירת הנחל‬ ‫תבטל את הנחל כאלמנט נופי‪ .‬עיצוב הנחל יהיה בעל אופי אורבני ויכלול נטיעות כדי לרכך את מראה התעלה‬ ‫ההנדסית‪ .‬העיצוב יכלול‪ :‬ריצוף התעלה‪ ,‬ריצוף ותיחום שבילים לאורך הנחל‪ ,‬נטיעת שדרות עצים‪ ,‬ריהוט ותאורת‬ ‫גן‪ .‬תתגבש טיילת נופית לאורך הנחל‪ ,‬ולצידיה פינות משחק‪ ,‬נופש ושהייה אשר יכולות לקבל מראה טבעי יותר‪”.‬‬ ‫(שלמה אהרונסון אדריכלים)‬

‫‪38‬‬

‫שצ”פ סביב התעלה מתוך תכנית המתאר (שלמה אהרונסון אדריכלים)‬

41

‫טיילת לינארית לאורך הנחל‬ ‫بروميناد خطي على طول النهر‬

‫‪40‬‬

‫תעלת בטון נחל אלכסנדר‬ ‫שצ”פ בתוך ומעל התעלה‬

43

42

45

‫טיילת לינארית‬

‫‪44‬‬

‫بروميناد خطي‬

47

46

49

‫גדות נחל‬ ‫בניית תעלת הבטון היתה הצעד האחרון בהרס המערכת‬ ‫האקולוגית במקטע קלנסווה של נחל אלכסנדר‪ .‬לנחל אין‬ ‫גדות נחל‪.‬‬ ‫אני מציעה החייאה של גדות הנחל בתוך היישוב‬ ‫באמצעות התערבות בשטחי קרקע מחלחלת (שמאל)‪.‬‬ ‫ניהול מי נגר עילי לניצול מיטבי בשטחים ירוקים בשטח‬ ‫הבנוי‪ ,‬לפני שזורמים לתעלה ומחוץ לישוב‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫גדות נחל משוקמות מחוץ ליישוב‬

‫גדות נחל בתוך היישוב ‪ -‬מצב קיים ‪ -‬קרקע פוטנציאלית להתערבות‬

‫ضفاف النهر‬

‫‪51‬‬ ‫שטח מחלחל‬ ‫ירוק‬

‫ריצוף חדיר‬ ‫חלקית‬

‫‪1-3%‬‬

‫‪1-3%‬‬

‫תעלת החדרה‬

‫גדות נחל ‪ -‬חתך בסיסי‬

‫גדות נחל‬ ‫בשל טופוגרפיה טבעית‪ ,‬שטחי הקרקע הסמוכים‬ ‫לתעלה הם העשירים ביותר במים‪ .‬על מנת לנצל‬ ‫כראוי את שטחי ההיקוות שנוצרים לאורך התעלה יש‬ ‫צורך בהתערבות מינימאלית במפלס הקרקע משני‬ ‫צדי התעלה‪ ,‬במטרה להביא לעיכוב מקסימאלי של מי‬ ‫הנגר בתוך כל חלקה‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫עיכוב זרימה ‪ -‬שיפוע קרקע של עד ‪ ,5%‬צמחייה מסוגים שונים‬ ‫ליצירת מהירויות זרימה שונות‪ ,‬ובניית חומות נמוכות לעצירת‬ ‫זמנית של המים‪.‬‬ ‫קרקע מחלחלת ‪ -‬מהלך הדרגתי מקרקע אטומה בחלק הגבוה‬ ‫בכל חלקה אל קרקע מחלחלת האיזור הנמוך‪ .‬לאחר גשם המים‬ ‫יקוו למשך מספר שעות באיזור הנמוך עד שיספגו בקרקע‪.‬‬ ‫פני שטח ‪ -‬כדי למנוע איטום של הקרקע למים יש לשמור על פני‬ ‫שטח המכוסים בצמחיה‪ ,‬גזם או עלים שנשרו‪.‬‬

‫ضفاف النهر‬

‫ערברבה שעירה‬

‫‪53‬‬

‫נובמבר‬

‫גדות נחל ‪ -‬צמחייה‬

‫ضفاف النهر ‪ -‬نبات‬

‫מיני צמחים שגדלו בעבר לאורך גדות נחל אלכסנדר ונעלמו ברובם‬ ‫נהרונית צפה‪ ,‬נהרונית שקופה‪ ,‬קרנן טבוע‪ ,‬נימפיאה לבנה‪ ,‬עדשת מים רבת שרשים‪ ,‬טובענית אביבית ומדד זוחל‪.‬‬ ‫(צמחי מים טבולים וצפים)‬ ‫סוף רחב‪-‬עלים‪ ,‬ערידת הביצות‪ ,‬אירוס הבצות‪ ,‬סחלב הבצות‪ ,‬ארכובית מחודדת‪ ,‬בצעוני מצוי‪ ,‬נענת המים‪ ,‬נענת‬ ‫הכדורים‪ ,‬לוענית גדולת‪-‬עלים‪ ,‬פואירנה שעירה וכריך מחולק‪( .‬צמחים מזדקרים וצמחי גדות)‬ ‫מיני צמחים שהיו לאורך הנחל ונותרו לפליטה רק בקטעים או ביובלים בודדים‬ ‫נהרונית נימית‪ ,‬דמסון כוכבני‪ ,‬כף‪-‬צפרדע אזמלנית‪ ,‬סוף רחב‪-‬עלים‪ ,‬גמא צפוף‪ ,‬אגמון האגם‪ ,‬כדורן ענף‪ ,‬נענה‬ ‫משובלת‪ ,‬ערברבה שעירה‪ ,‬גרגר הנחלים‪ ,‬ברוניקת המים‪ ,‬אחילוטוס זקוף‪ ,‬סמר מחוייץ‪ ,‬אספרג ארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬דוחנן‬ ‫קפח‪ ,‬חומעה מגובבת ושוש קרח‪.‬‬ ‫מיני צמחים קיימים במקטע הנחל הסמוך לקנסווה כיום‬ ‫אמיתה גדולה‪ ,‬אמיתה קיצית‪ ,‬ארכובית שבטבטית‪ ,‬בן שעורה מצוי‪ ,‬ברומית ספרדית‪ ,‬גדילן מצוי‪ ,‬גזר הגינה‪,‬‬ ‫דבקה זיפנית‪ ,‬דוחן קפח‪ ,‬דחנן קפח‪ ,‬הרדוף הנחלים‪ ,‬ורבנה רפואית‪ ,‬חוח עקוד‪ ,‬חומעה יפה‪ ,‬חלמית גדולה‪,‬‬ ‫חפורית מצויה‪ ,‬חרדל לבן‪ ,‬חרצית עטורה‪ ,‬יבלית מצויה‪ ,‬ינבוט השדה‪ ,‬ירוקת החמור‪ ,‬כף אוז האשפות‪ ,‬כף אוז‬ ‫לבנה‪ ,‬לכיד הנחלים‪ ,‬מרור הגינות‪ ,‬עבדקן מצוי‪ ,‬עולש מצוי‪ ,‬קייצת מסולסלת‪ ,‬קיקיון מצוי‪ ,‬קנה מצוי‪ ,‬שברק‬ ‫משובל‪ ,‬שוש קרח‪ ,‬שיבולת שועל‪.‬‬ ‫מיני צמחים עמידים ונפוצים כיום‬ ‫קנה מצוי‪ ,‬פטל קדוש‪ ,‬דוחנן קפח‪ ,‬ערבה מחודדת‪ ,‬ארכובית משונשנת‪ ,‬שנית גדולה‪ ,‬עבקנה שכיח ודוחן זוחל‪.‬‬ ‫(נחל אלכסנדר ויובליו‪ ,‬רגישות אקולוגית ורגישות להסדרה וניקוז‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬רשות ניקוז נחלים שרון‪)2011 ,‬‬

‫‪52‬‬

‫ינואר‬

‫פברואר‬

55

54

57

‫מדריך לתכנון ובניה משמרת נגר עילי‬ ‫קטעים נבחרים מתוך מסמך הנחיות ‪ -‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬משרד‬ ‫החקלאות ‪ -‬אוקטובר ‪2004‬‬ ‫המטרות העיקריות של תכנון משמר נגר עילי ‪ -‬מניעת אבדן נגר עילי להעשרת מי התהום‪ ,‬כתוצאה מפיתוח ובנייה‬ ‫ומהקטנת שטחים מחדירי מים‪ .‬הקטנת ההשקעות במערכות ניקוז עירוניות חדשות באמצעות החדרה והקטנת‬ ‫ספיקות השיא בדרך של השהייה והארכת זמני ריכוז‪ .‬ומניעת עומס יתר על מערכות ניקוז קיימות‪ ,‬על‪-‬ידי הטיית‬ ‫הנגר לאיגום‪ ,‬פיזור והחדרה‪.‬‬ ‫מרכיב עיקרי בשימור נגר עילי הנו תכנון הרצף הגרביטציוני ‪ -‬החל ממקורות הנגר מגגות ומשטחים אטומים‪ ,‬דרך‬ ‫נתיבי הזרמתו לחצרות‪ ,‬מגרשים‪ ,‬לאורך שבילים ודרכים ובעיקר הפנייתו אל רצף שטחים פתוחים‪ ,‬אשר להם‬ ‫תפקיד מרכזי בהשהיה בהחדרה‪ .‬בכל שלב מתבצעת השהייה‪ ,‬החדרה והזרמת עודפים בגלישה‪ ,‬או דרך אמצעי‬ ‫ריסון אל השלב הבא‪.‬‬ ‫השפעת הפיתוח והבינוי על שיעור החדרת מי נגר עילי לתת הקרקע הינה שלילית‪ ,‬עקב צמצום השטחים הפתוחים‬ ‫והחלפתם במשטחים אטומים ‪ -‬מבנים‪ ,‬כבישים‪ ,‬מגרשי חניה ועוד וכן עקב הפרת האיזון הטבעי המורכב מן‬ ‫הטופוגרפיה‪ ,‬הקרקע בשכבה העליונה‪ ,‬הצמחייה ומערכת הניקוז הטבעית‪.‬‬ ‫האמצעים העיקריים בהם ניתן למזער השפעה שלילית זאת הינם‪:‬‬ ‫פריסת ייעודי הקרקע הממקמת במידת האפשר ייעודי קרקע קולטי נגר‪ ,‬כגון שטחים פתוחים‪ ,‬באזורים‬ ‫מועדפים‪ ,‬קרי‪ :‬בשטחים נמוכים ובעלי כושר החדרה‪.‬‬ ‫שמירת תכסית פנויה‪ ,‬עילית ותת קרקעית‪ ,‬מרבית להחדרה‪ ,‬תוך שילוב אופטימלי של צפיפות וגובה הבניה‪,‬‬ ‫פתרונות החניה והתווית דרכים‪.‬‬ ‫שילוב אמצעים ומתקנים לשימור נגר עילי‪ ,‬החל ממיקום גופי מים עיליים‪ ,‬עונתיים או קבועים‪ ,‬בשטחים‬ ‫הפתוחים לסוגיהם‪ ,‬לרבות אזורי פשט של אפיקים טבעיים וכלה בהוראות לתוכניות מפורטות לשילוב מתקני‬ ‫החדרה נקודתיים למי מרזבים ונגר ממשטחים‪.‬‬ ‫מתוך הנחיות תכנון‬ ‫מתחמים בנויים ‪ -‬יש להתאים את הכמות והגודל של השטחים הפתוחים הסופגים‪ ,‬בגבולות המגרש‪ ,‬באופן‬ ‫שיאפשרו החדרה מקסימלית של הנגר הצפוי‪ .‬באם אין אפשרות החדרה בתחום המגרש הבנוי‪ ,‬יש לתכנן מרקם‬ ‫עירוני‪ ,‬המבטיח כי לכל מבנה או מבנן‪ ,‬יהיה שטח פתוח פנים שכונתי – גינות משחק פנים שכונתיות‪ ,‬פינות ישיבה‬ ‫‪ 56‬ורחבות –המיועד לקליטת מי הנגר הנקווים מן השטחים האטומים‪.‬‬ ‫מים במערכת העירונית ‪ -‬יש להשכיל ולנצל את המרחב לשיקוע והחדרה באמצעות אגנים או בריכות‪ ,‬במידה‬ ‫והשצ”פ מאפשר זאת‪ ,‬יכול להוות בסיס והשראה לתכנון סביבה של ‘טבע’ בתוך העיר‪ ,‬טבע שהוא דינמי‪ ,‬מרתק‬ ‫ועשיר בערכים אקולוגיים‪.‬‬ ‫חיפוי קרקע ‪ -‬אין להותיר קרקע חשופה ללא חיפוי צמחי‪ ,‬למניעת סחף ואיטום הקרקע‪ ,‬כתוצאה של אנרגית‬ ‫טיפות הגשם‪ ,‬המביאה להיווצרות קרום בלתי חדיר‪.‬‬ ‫חיפוי בצמחייה ‪ -‬מסייע לשימור מי נגר ותורם לחסכון במים‪ :‬מונע סחף‪ ,‬מאט את זרימת הנגר‪ ,‬מונע איטום הקרקע‬ ‫ומאפשר סינון ראשוני‪ .‬החסכון במים מתאפשר בזכות שימוש בצמחים בעלי שורשים עמוקים ומפותחים שיכולים‬ ‫לנצל מים‪ ,‬המצויים בשכבות הקרקע העמוקות‪ ,‬להקטין את רגישות הצמח לשינויים עונתיים ולהגדיל את הניצולת‬ ‫של משקעים בעומק הקרקע‪.‬‬

‫הובלה לצידי‬ ‫דרך‬ ‫שטח מועד להצפה באירועים חריגים‬

‫סילוק עודפים למערכת איזורית‬ ‫שכבה רווית מים‬

‫השהייה‪ /‬החדרה‬ ‫בשצ”פ עירוני‬

‫השהייה‪/‬‬ ‫החדרה‬

‫השהייה‪/‬‬ ‫החדרה‬ ‫בשצ”פ‬ ‫שכונתי‬

‫ضفاف النهر ‪ -‬على سياق مدني‬

‫‪59‬‬

‫תעלה‬

‫גדות‬

‫‪1-2%‬‬

‫נחל‬

‫“גינות בלוק”‬

‫גדות נחל ‪ -‬קנה מידה עירוני‬ ‫כפי שתואר במדריך לתכנון נגר עילי‪ ,‬השפעת גדות הנחל ביישוב יכולה להיות רחבה יותר מהקרקעות הצמודות‬ ‫לתעלה‪ .‬ניהול נכון של מי נגר עילי מאפשר יצירת מערכת שטחים ירוקים הדרגתית מקו פרשת המים עד התעלה‪.‬‬ ‫מלבד שיפור השטחים הירוקים ביישוב‪ ,‬להנחכת המים והצמחייה במרחב העירוני יכולת להשפיע על האופן בו‬ ‫המרחב נתפס ‪ -‬על זהות היישוב‪.‬‬ ‫באופן הדרגתי קלנסווה תתחיל לעטות זהות של ישוב בגדות נחל‪ ,‬שתבוא לידי ביטוי בשטחים ציבוריים ובגינות‬ ‫פרטיות בעלי אוריאנטציה לכיוון הנחל‪ ,‬המבוססים על שיפועי טופוגרפיה טבעיים ועיכוב המים‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫קו פרשת המים‬

‫‪1-3%‬‬

‫רחוב מסחרי‬

‫עיר עתיקה‬

‫רחוב מסחרי‬

‫עיר עתיקה‬

‫גינות כיס (קיימות)‬

‫‪2-4%‬‬

‫‪61‬‬

‫‪1-3%‬‬

‫“טראסות” לעיכוב זרימת מים‬

‫שתילה סמוכה ל”טראסות”‬

‫ضفاف النهر ‪“ -‬حدائق بلوك”‬

‫גדות נחל ‪“ -‬גינות בלוק”‬ ‫דוגמא לתכנון מערכת גינות חדשות בתוך “בלוק” מגורים‬ ‫קיים‪.‬‬ ‫הבלוק מחולק באמצעות חמש “טראסות” (ראו חתך)‬ ‫מאונכות לכיוון השיפוע‪ ,‬בהתאם לקרקעות מחלחלות‪,‬‬ ‫שבילים ומבנים קיימים‪.‬‬ ‫לאחר גשם‪ ,‬המים נצברים עד גובה הטראסה והשארית‬ ‫עוברת לחלקה הבאה‪ .‬כך החלקים הנמוכים בכל חלקה‬ ‫נשארים לחים‪.‬‬ ‫בהתאם לאזורי ההיקוות הדיירים שותלים צמחייה חדשה‪,‬‬ ‫שתוכל להתקיים במשך מרבית השנה ללא השקייה‬ ‫נוספת‪.‬‬

‫‪2-4%‬‬

‫תעלה‬

‫نقاط التوقف‬

‫‪63‬‬

‫נקודות עצירה‬ ‫עקרונות התכנון הבסיסיים התיאורטיים בתוך התעלה‬ ‫ובגדות הנחל הינם חזרתיים‪ ,‬בגודל וקצב חיצוני‬ ‫ליישוב‪.‬‬ ‫מימוש התכנון בתוך היישוב מושפע מהסביבה‬ ‫העירונית הקיימת‪ ,‬נהפך למקומי‪.‬‬ ‫התכנית הסכמטית מגיבה לממערכת הדרכים ביישוב‪,‬‬ ‫לממרכזי ציבוריות ולפינות נשכחות המאפשות‬ ‫הרחבת הפרויקט ליצירת מרחבים ציבוריים חדשים‪.‬‬ ‫בהמשך מובאים מספר אתרים כאלו ‪ -‬נקודות עצירה‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫כניסה לטיילת מהגשר הדרומי‪ ,‬אזור שתילה אינטנסיבי וגן שעשועים בגדה המזרחית‪ ,‬ממוקמים בפער שבין‬ ‫התוואי ההיסטורי והנוכחי של הנחל (פער שנותר ללא בינוי בשל מצבם הירוד של גדות הנחל לפני בניית התעלה)‬

‫‪3‬‬

‫‪65‬‬

‫ג‬

‫שר‬

‫רא‬

‫שי‬

‫‪-‬ג‬

‫שר‬

‫רא‬

‫שי‬

‫‪2‬‬

‫מרכז העיר‬ ‫مركز المدينة‬ ‫שילוב הנחל בעיר מחייב התייחסות מיוחדת למקטע‬ ‫העובר דרך מרכז העיר‪ .‬כיום מרכז העיר הציבורי הינו‬ ‫רחוב מסחרי הממוקם בחלקו המזרחי של היישוב‪ ,‬סמוך‬ ‫לעיר העתיקה‪ ,‬לכביש הראשי המחבר בין שני חלקי העיר‬ ‫ולנקודת הפיצול בין התוואי ההיסטורי והנוכחי של הנחל‪.‬‬ ‫איזור מרכז העיר הומה במרבית שעות היום‪ ,‬אך מוגבל‬ ‫לפרוגרמה מסחרית בעיקרה‪ .‬את החשיפה הרחבה יש לנצל‬ ‫להנחכת אמלנטים משמעותיים בפרויקט בחיי היום יום ‪-‬‬ ‫השתנות לאורך השנה‪ ,‬חיים חדשים לתעלת הבטון וקיומים‬ ‫של מים במרחב העירוני‪.‬‬ ‫במקטע הנחל הסמוך למרכז שילבתי אלמנטים ציבוריים‬ ‫המגוונים את אפשרויות הפנאי של התושבים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬גן שעשועים ‪ -‬אדמה‪ )2( ,‬בריכה ‪ -‬מים (‪ )3‬ואמפי‬ ‫תיאטרון‪-‬אוויר (‪.)3‬‬

‫רחוב‬

‫מסחרי‬

‫‪ -‬רחוב‬

‫מסחרי‬

‫‪64‬‬

‫‪1‬‬

67

‫מרכז העיר ‪ -‬אדמה ומים‬ ‫مركز المدينة ‪ -‬األراضي والمياه‬

‫‪66‬‬

‫גן שעשועים ‪ -‬נחל ‪ -‬בריכה‬

69

‫מרכז העיר ‪ -‬מים‬ ‫مركز المدينة ‪ -‬المياه‬

‫‪68‬‬

‫לבריכה תפקיד נוסף מלבד אתר פנאי ציבורי במרכז העיר‪.‬‬ ‫הבריכה תסייע בהנחכת הנחל בעיר‪ ,‬המים שעד היום היוו‬ ‫איום‪ ,‬יהפכו למוקד פעילות פנאי בקיץ ובחורף‪ .‬כבריכת‬ ‫שחייה ומשחק וכבריכה אקולוגית הצמודה לתוואי תעלת‬ ‫הבטון‪.‬‬

‫בריכה בחורף ‪ -‬התרחבות נקודתית בתעלת הבטון‪ ,‬מים זורמים‬ ‫בתעלה לצד מים בבריכה‬

71

‫בריכה ‪ -‬קיץ ‪ -‬פנטזיה‬ ‫سباحة ‪ -‬الصيف ‪ -‬حلم‬

‫‪70‬‬

‫מרכז העיר ‪ -‬אמפי תיאטרון ‪ -‬אוויר‬ ‫مركز المدينة ‪ -‬مسرح مدرج ‪ -‬الهواء‬

‫‪73‬‬

72

‫مركز المدينة ‪ -‬مسرح مدرج ‪ -‬الهواء‬

‫‪75‬‬

‫מרכז העיר ‪ -‬אמפי תיאטרון ‪ -‬אוויר‬ ‫נקודת פיצול הנחלים‪ ,‬מקור ההצפות‪ ,‬תהיה מקום של מפגש קהילה‪.‬‬ ‫המרחב הציבורי משלים עם תעלת הבטון ומקבל אותה כנקודת מוצא להגדרתו מחדש‪.‬‬

‫‪74‬‬

77

76

‫האמנם‪ /‬לאה גולדברג‬ ‫האמנם האמנם‬ ‫עוד יבואו ימים‬ ‫בסליחה ובחסד‬ ‫ותלכי בשדה‬ ‫ותלכי בו כהלך התם‬ ‫ומחשוף ומחשוף‬ ‫כף רגלך ילטף‬ ‫בעלי האספסת‬ ‫או שלפי שיבולים‬ ‫ידקרוך ותמתק דקירתם‬ ‫או מטר ישיגך‬ ‫בעדת טיפותיו הדופקת‬ ‫על כתפייך חזך צווארך‬ ‫וראשך רענן‬ ‫ותלכי בשדה הרטוב‬ ‫וירחב בך השקט‬ ‫כאור בשולי הענן‬ ‫ונשמת ונשמת‬ ‫את ריחו של התלם‬ ‫נשום ורגוע‬ ‫וראית את השמש‬ ‫בראי השלולית הזהוב‬ ‫ופשוטים ופשוטים‬ ‫הדברים וחיים‬ ‫ומותר בם לנגוע‬ ‫ומותר לאהוב‬ ‫ומותר ומותר לאהוב‬ ‫את תלכי בשדה לבדך‬ ‫לא נצרבת בלהט‬ ‫השרפות בדרכים שסמרו‬ ‫מאימה ומדם‬ ‫וביושר לבב שוב‬ ‫תהיי ענווה ונכנעת‬ ‫כאחד הדשאים כאחד האדם‬

‫‪79‬‬

‫מקורות מידע‬ ‫ארכיון עיתונות יהודית היסטורית‪ ,‬הסיפרייה הלאומית‬ ‫אתר מועצה אזורית עמק חפר (‪)www.hefer.org.il‬‬ ‫אתר קלנסווה (‪)www.qalansuwa.com‬‬ ‫אתר רשות ניקוז ונחלים שרון‬ ‫התכנון המתארי ביישובים הערביים בישראל‪ ,‬תמונת מצב ‪ -‬המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬במקום מתכננים‬ ‫למען זכויות תכנון‪.2012 ,‬‬ ‫נחל אלכסנדר ויובליו‪ ,‬ערכיות אקולוגית ורגישות להסדרה ולניקוז ‪ -‬זאב קולר‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬רשות ניקוז‬ ‫ונחלים שרון‪.2011 ,‬‬ ‫הנחל והעיר‪ ,‬הילכו שניים יחדיו ‪ -‬מוטי קפלן‪ ,‬יערה רוזנר‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪,‬‬ ‫מנהלת הנחלים‪2011 ,‬‬ ‫מדריך לתכנון ובניה משמרת נגר עילי ‪ -‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח‬ ‫הכפר‪2004 ,‬‬ ‫סיפריית המפות‪ ,‬המחלקה לגיאוגרפיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫פרקטיקה מעשית של צדק סביבתי ‪ -‬עו”ד עמית ברכה‪2008 ,‬‬ ‫תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור‪ ,‬תמ”א ‪ ,22‬מסמך מדיניות ‪ -‬מוטי קפלן‪ ,‬מסמך מדיניות‬ ‫תכנית מתאר מקומית לעיר קלנסווה‪ ,‬תכנית מס’ מח‪ ,2 /‬התנגדות ‪ -‬המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי‪ ,‬במקום‬ ‫מתכננים למען זכויות תכנון‪.2011 ,‬‬ ‫תכנית מתאר קלנסווה‪ ,‬מח‪ - 276/‬רחמימוב אדריכלים ומתכנני ערים‪2011 ,‬‬ ‫תכנית מתאר קלנסווה‪ ,‬נספח נופי ‪ -‬שלמה אהרונסון אדריכלים‬ ‫תכנית מתאר קלנסווה‪ ,‬נספח ניקוז ‪ -‬יודפת מהנדסים‬ ‫‪Corona Atlas of the Middle East‬‬

‫תרגום לערבית‪ :‬אוסאמה אבו ג’אבר‬

‫‪78‬‬

‫תודה‬ ‫לתושבי קלנסווה‪ ,‬דני אמיר‪ ,‬צאלה קרניאל‪ ,‬איריס ונטורה‪ ,‬אביגייל רוביני‪ ,‬אורי אגנון‪,‬‬ ‫אוסמה אבו ג’אבר‪ ,‬אורטל פינקו‪ ,‬אביטל גבע‪ ,‬חן שפירא‪.‬‬ ‫ובמיוחד לאמא‪ ,‬אבא‪ ,‬שני ועידן הלצר‪.‬‬

80