גדות נחל ضفاف النهر ענבל הלצר היחידה לאדריכלות אזרחית בהנחיית :אדר’ ליאת בריקס אתגר ,אדר’ מתניה ז”ק ,אדר’ דן חסון
בצלאל ,המחלקה לאדריכלות2014 ,
הקדמה
8
חלק א -תעלת בטון -מצב קיים
10
נחל אלכסנדר וקלנסווה
10
שטחים ציבוריים פתוחים
18
שיקום אקולוגי
20
ייעור בגדות נחלים
20
קטע נחל לדוגמא
22
פרקטיקה מעשית של צדק סביבתי
24
שיקום הנדסי
26
השתנות תוואי הנחל לאורך זמן
28
הצפה
30
פוטנציאל קרקע להתערבות
חלק ב -גדות נחל -הצעה לתכנון תעלת נחל אלכסנדר
34
36 38
תכנית מתאר
38
עקרונות תכנון
39
טיילת לינארית לאורך הנחל
40
גדות נחל
48
החייאת גדות הנחל סמוך לתעלה
50
תכנון ובניה משמרת נגר עילי
56
גדות נחל -קנה מידה עירוני
58
גדות נחל -גינת בלוק
60
נקודות עצירה
62
כניסה דרומית -אדמה
62
מרכז העיר
64
אדמה ומים -גן שעשועים ובריכה
66
מים -בריכה
68
אוויר -אמפי תיאטרון
72
מקורות מידע
78
האמנם /לאה גולדברג
79
9
הקדמה “אי צדק סביבתי -עיוות חברתי המתבטא בקיטוב בין מי שנהנה מסביבה נאותה ומיכולת אפקטיבית להגן על עצמו מפני מפגעים סביבתיים ,לבין מי שאינו נהנה מכך ,כיוון שזכותו הבסיסית מופרת מדי יום ביומו”. (פרקטיקה מעשית של צדק סביבתי ,עו”ד עמית ברכה ,יו”ר אדם טבע ודין).
דרך היישוב העירוני קלנסווה עוברת תעלת בטון באורך של כשני קילומטרים בתוואי נחל אלכסדנר .אובייקט הבטון המונוליטי 1מבתר את היישוב ,מנותק ממנו ומהווה בתפיסת האוכלוסיה ובפועל מפגע סביבתי .על רקע תבנית הנוף המקיפה את קלנסווה בולט העדרם של שטחים ציבוריים פתוחים בתוך היישוב ,ביטוי מובהק לאי צדק סביבתי .התייחסות ביקורתית לקשר בין התעלה לסביבתה תאפשר להפוך את המפגע לשטח ציבורי פתוח המשולב בחיי הקהילה. המצב הנוכחי של התעלה הוא תוצאה של תהליך שיקום הנדסי שהחל בשנת 1958בעקבות הצפה שהתרחשה בנחל .במהלך השיקום שונה והוזז תוואי הנחל באמצעים הנדסיים .התערבות בוטה זו איפיינה את רוח התקופה שראתה בהכפפת הטבע לצורכי האדם הישג ראוי .שינוי המגמה שחל בשנות ה ,90-פסח על קטע הנחל העובר ביישוב ,וכך בזמן שהמשכו המערבי של הנחל שוקם ונהיה לנכס טבע ציבורי ,נבנה בקלנסווה מונוליט הבטון. התעלה קבעה עובדות בלתי הפיכות בשטח ,קיבעה את הנתק מן הסביבה הטבעית והפקיעה את תוואי הנחל מעיר. תב”ע מח ,276/שהופקדה בשנת ,2011התייחסה לצורך ב”הסדרת מערך השטחים הפתוחים של היישוב כשנחל אלכסנדר מהווה את עמוד השדרה” .השיטה המוצעת בתב”ע הינה הפקעת הקרקעות הגובלות בתעלה והפיכתם לשטח ציבורי וריצוף התעלה באופן שישווה לה מראה אסטטי ,אך בלי לעשות שימוש בשטחה ולהמשיך למנוע גישה אל קרקעיתה. התוכנית מביאה איתה את הנחות היסוד המקובלות בתכנון הישראלי המודרניסטי ,המחייב קשר בין בעלות על הקרקע לשימוש וגבולות קרקעיים ברורים ומוגדרים בין שימושי קרקע שונים .בעיני תב”ע זו היא בבבחינת “כוונתה רצויה אך מעשיה אינם רצויים” :תעלת הבטון ,כפי שהיא כיום ,יוצרת מכשול וגבול לא טבעי ביישוב ודווקא טשטוש הגבולות ופתיחת החסימות שהם יוצרים ,יאפשרו את פעולת התפתחות טבעית של יישוב וקהילה. התכנון המוצע המשלב טיפול בגדות הנחל לצד הנגשת קרקעית הנחל ,יוצר שדרה עירונית מרכזית ,שתחבר את שני חלקי היישוב במתחם נגיש ופעיל ,ותפתח גם כלפי שטחים ירוקים נרחבים מחוץ ליישוב .החייאת גדות הנחל בתוך החלקות הפרטיות תתבצע באמצעות מערכת שינויים מינוריים בקרקע וניהול מי גשם ליצירת סביבות לחות כמצע לגידול צמחיית גדות נחלים .השינויים ביישוב לא יחייבו ויתור על הבעלות הפרטית בקרקע ,אך יציעו 8תשתית לעידוד שותפויות בין התושבים ולשימוש ציבורי בקרקע פרטית. הנכחת הנחל וגדותיו ביישוב יוצרת מרחבים מקומיים ,משתנים לפי עונות השנה ,מתרחבים ומתכווצים ,שקטים, פשוטים .הפעולה האדריכלית מחזירה לתושבים את הזכות לטבע ולחיי פנאי מגוונים במרחב הציבורי .זכות הנתפסת כיום בעיני תושבי קלנסווה כמותרות.
1מונוליט /פול וריליו “אחד ממאפייניו הבולטים של הבונקר הוא היותו דוגמא נדירה של ארכיטקטורה מונוליטית מודרנית[ ]...הבונקר ארוג אל תוך הנוף הסמוך ואל האיזור כולו באמצעות רשת סמויה שחומקת מראייתנו ומאפשרת לבונקר להסתתר מפני המבט ומפני ההדף כאחד. צורתו האירוסטטית משיגה תוצאה כפולה :ספון היטב בתוך האדמה בזכות זוויותיו המעוגלות והשמוטות ,הוא חומק בו בזמן הן מפגיעות הטילים שאותם הוא מסיט או מחליק על צלעותיו ,והן מהמבטים ,שכן בזכות צלליתו הנמוכה הוא מצליח לחמוק מאור הזרקורים. קשור אל הקרקע ואל האדמה שמקיפה אותו ,הבונקר ,כדי להסוות את עצמו ,שואף להדמות לצורות גיאולוגיות ,שהגיאומטריה שלהם עוצבה בידי כוחות ותנאים חיצוניים במשך אלפי שנים .צורת הבונקר מקדימה את תהליך הבליה על-ידי סילוקה של כל בליטה מיותרת; הבונקר בלוי ומשוייף מלכתחילה כדי להמנע מכל פגיעה ,הוא מכורבל בתוך רצף הנוף וכך הוא נעלם מתפיסתנו ,המורגלת כל כך בנקודות -ציון”. ( ,1975תרגום)
11
חלק א תעלת בטון -מצב קיים
القسم االول قناه بطون -الوضع الحالي
תעלת בטון ברוחב של 11.5מטרים ובאורך של כשני קילומטרים חוצה את קלנסווה מדרום לצפון .התעלה יבשה כעשרה חודשים בשנה ,מנותקת מהיישוב, משמשת כיום בעיקר כמזבלה ונתפסת בעיני התושבים כמפגע סביבתי.
10
מבט על קלנסווה מדרום ,תעלת נחל אלכסנדר עוברת בין שטחים חקלאיים אל תוך השטח הבנוי
גשם -הצפה
مطر -فياضانات
הנחל יבש ברוב ימות השנה ,אך באירועי גשם כבד הנחל מוצף וחלקים נרחבים מהישוב משותקים. תכיפות ההצפות עולה ,ובשנים האחרונות הנחל הוצף לפחות פעם בשנה.
13
נחל אלכסנדר בקלנסווה מצב קיים
12
نهر الكسندر بقلنسوه
15
תפאורה
زخرفة
תמונות מתוך הסרטים “רוק בקסבה” ו”בקבוק בים של עזה” ( )Une bouteille à la merשצולמו בקלנסווה כתחליף לעזה.
14
17
נתק בין היישוב והנחל תושבי קלנסווה הותיקים זוכרים את ילדותם ביישוב בעל גבולות מטושטשים ואפשרות למעבר חופשי בנחל ובתוך החלקות הפרטיות. השפעת החיים בישראל ומדיניות התכנון המודרניסטית ,המבוססת על הפרדה בין פרטי לציבורי ,והיותם של כל קרקעות קלנסווה בבעלות פרטית ,הובילו את התושבים להציב גבולות ולתחום את הקרקעות שברשותם. מקטע הנחל הינו ציבורי ,אך מנותק מהיישוב. הקרקעות משני צידי התעלה הינן פרטיות ,מגודרות ואינן פתוחות למעבר. הנקודות הציבוריות היחידות ביישוב מהן ניתן להביט בנחל הן ארבעה גשרים ,מהן אין אליו גישה.
16
فصل بين المستوطنه والنهر
1
4
19
3 4
2
נספח נופי מתוך תכנית מתאר קלנסווה -מח276/
שטחים ציבוריים פתוחים -מצב קיים על פי נספח נופי בתכנית המתאר מח276/ (שטחים ציבוריים פתוחים -להלן שצ”פ) מחוץ לשטח הבנוי צפון -איזור פתוח נרחב כחלק מתוכנית נטיעות בגדות נחלים ,כיום שטח זה הינו אדמה חקלאית פרטית (.)1 דרום -פרויקט עתידי הנמצא כיום בשלבי תכנון על קרקע פרטית ,עדיין לא חלק תכנית המתאר ()2 בתוך השטח הבנוי בתכנית מסומנים שטחים פתוחים קטנים על קרקע פרטית ,כיום כמעט אף אחד מהם אינו מתפקד כשצ”פ .רובם חצרות אחוריות פרטיות ,אזורי חנייה או חממות (.)3 עוד בתוך היישוב מסומן תוואי הנחל -תעלת הבטון ועוד כשמונה מטרים מכל צד על קרקע פרטית המיועדת להפקעה (.)4 כיום הנחל אינו מתפקד כשצ”פ ,ונתפס בעיני התושבים בעיקר כמפגע סביבתי.
18
مناطق عامه مفتوحه -وضع قائم
גן לאומי חוף בית ינאי פארק צבי נחל קטע נחל לדוגמא קטע תיכון פארק קדם
תחילת נחל איתן
21
תכנית מתאר מחוזית ,21/3על בסיס תמ”א ( 22ייעור) ותמ”א ( 35תכנית מתאר ארצית משולבת)
שיקום אקולוגי ייעור בגדות נחלים פרויקט השיקום האקולוגי בנחל אלכסדנר ,בהובלת רשות ניקוז ונחלים שרון ,נעשה כחלק ממאמצי המדינה להעמיד את גדות נחלי ישראל לרווחת הציבור ,מהלך כוללני שהחל בסוף שנות ה.80 - במהלך שנות ה 90 -שוקם נחל אלכסנדר ,תוך התרכזות באיזורים הפתוחים שבין הישובים לפי תוכנית מתאר ארצית ייעור בגדות נחלים. (תמ”א - 22יער ויעור ,נטילות בגדות נחלים) קלנסווה הינו היישוב היחיד שנחצה על ידי נחל אלכסנדר. תהליך השיקום לווה בסקר אקולוגי במסגרתו נקבע כי מקטע הנחל שעובר ביישוב אינו ניתן לשיקום ולכן לא נכלל בתכנית. (נחל אלכסנדר ויובליו ,רגישות אקולוגית ורגישות להסדרה וניקוז ,רשות הטבע והגנים ,רשות ניקוז נחלים שרון)2011 ,
20
שכם
גבול אגן ניקוז נחל אלכסנדר
اعاده تأهيل ايكولوجي
اإليكولوجي تشجير بضفاف الجداول
23
שיקום אקולוגי -קטע נחל לדוגמא
اعاده تأهيل ايكولوجي -مقطع نهر كمثال
22
למשל ,התמודדות עם מפעל תעשייה מזהם; עם תכנית להקמת תחנת כוח מזהמת; עם בארות מים מזוהמות המובילות את מי השתייה; עם אתר פסולת פירטי; או עם חומרים מסוכנים בשכונת המגורים המשמשים למשחק בידי ילדים .משום כך מאבקים בתחום הצדק הסביבתי כרוכים פעמים רבות בפעילות שבמרכזה שינוי תודעתי בקרב קבוצות מוחלשות .במילים אחרות :מדובר בתהליך שרשרת שבמסגרתו יכולת מקצועית של ארגונים אזרחיים מובילה להעצמה של הפרט ושל קבוצות אוכלוסייה מוחלשות ,ולבסוף לאפשרות של יצירת שינוי חברתי. קיימים כלים מקצועיים נרכשים ,וקבוצות אוכלוסייה מוחלשות אכן רוכשות אותם מארגוני הסביבה לטובת פעילות קונקרטית ,ובכך מסוגלות להעצים את יכולת הפעולה שלהן בעתיד לבוא ,מבלי לפתח תלות בארגוני הסביבה. השינוי החברתי יכול להתבטא ,למשל ,בתחושת האחריות שקבוצת אוכלוסייה כזאת תגלה בנוגע לנעשה בתחום מגוריה ובהפיכתה מקבוצה שנאבקה בתחילת הדרך נגד מטרד סביבתי נקודתי לקבוצה שמגלה ערנות ,אכפתיות ועשייה כללית בכל מקרה שיש בו כדי להשפיע על איכות הסביבה ועל חייה. שנית ,קיימת בעיית הגישה למשאבים מקצועיים שהם כלי חיוני בכל מאבק סביבתי .המחסומים הלא פשוטים שמציב קושי זה בפני אוכלוסיות מוחלשות הם שמכוננים את המושג “צדק סביבתי” כמונח מעשי :אוכלוסיות אלו מתקשות לשכור את אנשי המקצוע המתאימים כדי שיסייעו להן במאבקן הסביבתי — אין לצדן מתכנן או אדריכל נוף אשר יצא כנגד רשות פלונית משום שאינה מספקת לילדיו גינות ומתקני משחק; אין לצדן עורך דין אשר יטען בשמן בבית המשפט העליון )אל מול סוללות עורכי דין מן המגזר השלטוני והפרטי( בדרישה מהמדינה לדאוג לטיהור קרקעות מזוהמות בחומרים מסוכנים ממש ליד ביתן; אין לצדן רכזי קהילה אשר ינחו אותן כיצד לחתום על עצומות ,לארגן הפגנות ולהפעיל לחץ על שרים לשם הפסקת פעולתה של תחנת כוח מזהמת ליד ביתן.
“איכות סביבה היא זכות אדם .בהקשר הזה כדאי להבחין בין שלושה מעגלים של התייחסות לזכות לאיכות סביבה :המעגל הראשון ,הגרעיני ,של הגנה על החיים והרכוש .המעגל השני ,שקושר את איכות הסביבה לזכויות של קיום בכבוד ובריאות, ובו נתפסת הזכות לאיכות סביבה כזכות חברתית .המעגל השלישי ,הרחב יותר ,חורג מן התפיסה של הזכויות החברתיות ומתייחס לשימור הסביבה ,לאו דווקא כאשר ניתן להצביע על פגיעה בזכות של אדם קונקרטי ,אלא בזכותם של דורות עתידיים”. (שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז)
25
פרקטיקה מעשית של צדק סביבתי -קטעים נבחרים מתוך מאמר עו”ד עמית ברכה -יו”ר עמותת אדם טבע ודין נושא הגנת הסביבה צובר בשנים האחרונות תאוצה בישראל ,רבות בזכות הירתמותם הראויה לשבח של ארגונים וגופים ציבוריים הפועלים בתחום זה .בשנים האחרונות חלו בקרב העוסקים במלאכה מהפך פרדיגמטי ושינויי תפיסה ,ובד בבד עמם התפתחה ההכרה בכך שפעילות למען ההגנה על הסביבה היא ,ללא כחל וסרק ,גם פעילות למען זכויות אדם .בתוך כך אנו עדים לפעילות אינטנסיבית למען ההכרה הנורמטיבית בזכות לסביבה נאותה כזכות יסוד חוקתית ,על–חוקית .המהפך הפרדיגמטי התבטא בין היתר בהבנה שאין אנו מציבים עוד את ערך ההגנה על הטבע ,החי והצומח כערך עצמאי ומנותק מזכויות אדם; כיום ,יותר מתמיד ,אנו יוצרים סימביוזה בין הצורך להגן על הסביבה הפיזית מפני פגעי האדם לבין הצורך לאפשר לאדם לעשות שימוש מושכל במשאבי הסביבה ,כדי שהדור הנוכחי והדורות הבאים יוכלו ליהנות מאיכות חיים נאותה. הגדרת המושג “צדק סביבתי” העיסוק בהגשמה של צדק סביבתי הוא תולדה מובהקת של צורכי שטח הקוראים לתיקונו של עיוות חברתי המתבטא בקיטוב בין מי שנהנה מסביבה נאותה ומיכולת אפקטיבית להגן על עצמו מפני מפגעים סביבתיים, לבין מי שאינו נהנה מכך ,כיוון שזכותו הבסיסית מופרת מדי יום ביומו .כמו לכל מושג תאורטי הצומח מתוך צורכי שטח ,גם למושג “צדק סביבתי” הגדרות נזילות המשתנות מעת לעת בהתאם לדינמיקה שבה פועל הציבור לשם השגתו ובהתאם לכלים שבהם הוא משתמש .בהקשר זה ניתן להטיל ספק במידת הרלוונטיות של הגדרות אוניברסליות ,שכן על פי רוב נודע לרכיב הגאוגרפי תפקיד דומיננטי בעיצובו של הצדק הסביבתי .למשל ,היותה של מדינת ישראל אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם מביא למצב דברים שבו לפיזור המפגעים הסביבתיים יכולת פגיעה פוטנציאלית בציבור כולו ,חזק כחלש .עם זאת ,אוכלוסייה חזקה יותר תצליח על פי רוב “לרכוש” לעצמה סביבה נאותה יותר.
24
לאי–הצדק הסביבתי בישראל יש כמה היבטים :מפגעי סביבה ובריאות בקרב הציבור הרחב מתחלקים באופן לא שוויוני; לאוכלוסיות חזקות יש יכולת לנהל מאבק יעיל ואפקטיבי במפגעי סביבה יותר מלאוכלוסיות חלשות. האוכלוסיות החזקות יכולות להגיע ביתר קלות אל מקבלי ההחלטות ,הן בעלות משאבים כלכליים ונגישות לאנשי המקצוע והן בעלות פנאי ופניּות לניהול מאבק סביבתי .אכן ,כוח ומשאבים אינם חזות הכול ,וקיימים מקרים שבהם גם בעל היכולת הכלכלית והחברתית ,הנגיש אל השלטון ,ואשר יכול לממן את עורכי הדין הטובים ביותר ,לא יוכל למגר מפגע סביבתי הסמוך לביתו .למשל ,חלק בלתי מבוטל מן הציבור המתגורר בסמוך למפרץ חיפה אינו מוגדר בהכרח כציבור מוחלש ,ועם זאת ,הוא ממשיך לסבול באופן תדיר מזיהום אוויר מתמשך הנפלט מהמפעלים המזהמים באזור ומאזלת יד מצד מקבלי ההחלטות .יחד עם זאת ,המציאות הישראלית מלמדת כי ככלל ,סיכוייהן של קבוצות חזקות להגן על עצמן מפני מפגעים סביבתיים ולממש את זכותן לסביבה ראויה — גדולים יותר. ההכרה בזכות לסביבה נאותה כזכות יסוד חוקתית משמעה שלכל אדם הזכות ליהנות ,באופן שווה ,מסביבה בריאה ומאיכות חיים נאותה .כדי לפעול למימוש ההגדרה יש לקדם את ההגנה על הסביבה באופן צודק ,במובן זה שהיא תחול גם ,ולעתים אף ביתר שאת ,על קבוצות אוכלוסייה מוחלשות מקרב הציבור .אמרו מעתה :יש שמקורו של אי–הצדק הסביבתי באפליה סביבתית גם אם היא אינה מכוונת .שנית ,קיימת הנחה כי אפליה סביבתית היא נגזרת ברורה של אפליה חברתית .לא אחת חלוקה לא שוויונית בהקצאת משאבים ציבוריים בישראל היא שהובילה לאפליה סביבתית כלפי קבוצות אוכלוסייה מוחלשות .כך לדוגמה אין זה מפתיע שהחברה הערבית בישראל, הסובלת מאז קום המדינה מאפליה בחלוקת משאבים ציבוריים ,נפגעת יותר מאחרים מהיעדר השקעה תשתיתית בסביבה וכתוצאה מכך ממפגעי סביבה .משכך ,ומשבאפליה עסקינן ,פעילות למען צדק סביבתי מחייבת הכרה אפריורית בצורך להגן על החלש מפני רמיסת זכויותיו ,לעתים על דרך העדפה מתקנת .למשל :הגנה על קבוצה מוחלשת מבחינה חברתית–כלכלית מפני הפרטה של המרחב הציבורי לטובת מי שידו משגת לשלם על ההנאה מהמרחב; או הגנה על קבוצה מוחלשת מפני מפגעים סביבתיים ,על דרך הקצאת–יתר של משאבים לטובת הטיפול במפגעים. הכלים המקצועיים — האמצעים ליישומו של צדק סביבתי בבסיס המאבק לקידום צדק סביבתי ניצבת ההנחה שלפיה אין מדובר במאבק בין שווים .פעילות הגנתית למען בריאות הציבור ולמען איכות סביבתו כרוכה ברוב המקרים בהתמודדות עם רשויות המינהל והשלטון ,עם תעשייה מזהמת ,עם גורמי נדל”ן ועם אילי הון .אל מול כל גורמי הכוח הללו ניצבות לעתים קרובות קהילות חסרות אונים אשר דרכי הפעולה הפתוחות בפניהן מורכבות ולעתים כרוכות בפעילות מתמשכת ובסיזיפיות .יתרה מכך ,יחידים וקבוצות נרתעים לא אחת מפני ניהול המאבק הסביבתי נגד מקבלי ההחלטות במדינת ישראל .כאשר הן למקבלי ההחלטות והן לגורמים המזהמים היכולת הכלכלית להעסיק את מיטב אנשי המקצוע מקרב עורכי הדין ,המומחים הסביבתיים או אנשי יחסי הציבור ,ברור כי ההתמודדות אינה פשוטה כלל ועיקר. ההתמודדות קשה מכמה טעמים :ראשית ,מכיוון שפעמים רבות מדובר בקבוצות אוכלוסייה מוחלשות אשר מלכתחילה אינן מביאות בחשבון את האפשרות להיאבק נגד גזרות סביבתיות הניחתות עליהן .כמו כן ,יש שהתמודדות נדמית לקבוצות חלשות כמאבק ‘עוקר הרים’ וקשה להן אף לדמיין כיצד ינהלו אותו ויצליחו בו.
1986
(מעריב)
اعاده تأهيل هندسي
שיקום הנדסי
לפני השיקום האקולוגי ,עבר הנחל שיקום נוסף שמטרתו העיקרית מניעת הצפות .התהליך החל בעקבות הצפה שהתרחשה בשנת .1958 השיקום ההנדסי התבצע בשלבים החל משנת ,1960במסגרתו שונה חתך הנחל הטבעי ותוואי הנחל הוזז .תערבות בוטה זו ,שפגעה באופן בלתי הפיך במערכת האקולוגית בנחל ,איפיינה את רוח התקופה המודרניסטית שראתה בהכפפת הטבע לצורכי האדם הישג ראוי. - 1960העמקת הנחל ויישור פיתולים למניעת הצפות .באיזור קלנסווה הזזת הנחל והרחקתו מהשטח הבנוי. - 1960-1990המשך יישור הנחל במקביל לפעולות טיהור המים והקטנת מפגעים מזהמים. שנות ה - 90-בניית תעלת הבטון במקטע קלנסווה ,במקביל לתחילת השיקום האקולוגי במורד הנחל. (מפות בעמוד הבא)
ActivePaperארכ י ו ן
1958
(מעריב)
29/11/13
ActivePaperארכ י ו ן
ActivePaperארכ י ו ן
< 1971
ActivePaperארכ י ו ן
(מעריב)
ActivePaperארכ י ו ן
ActivePaperארכ י ו ן
1/13
1970 יישור הדרגתי של תוואי הנחל במסגרת תהליך השיקום
29
1990 המשך יישור הנחל במקביל להתרחבות היישוב לגדה המערבית
2012 מצב נוכחי -תעלת בטון
שיקום הנדסי
اعاده تأهيل هندسي
השתנות הנחל לאורך זמן
1942 תוואי הנחל המקורי בסמוך ליישוב
28
1966 הזזה ופיצול של תוואי הנחל בראשית פרויקט השיקום
2010 תוואי נחל נוכחי :תעלת בטון וערוץ מזרחי
31
למרות תהליך השיקום הארוך והיקר שעבר מקטע נחל אלכסנדר בקלנסווה ,הנחל עדיין נוטה להצפות המשתקות את החיים בעיר .מדוע? טופוגרפיה טבעית (ראו מפות מימין) -הזזת תוואי הנחל בשנת 1960אומנם יצרה מסלול חלופי למים אך באירועי גשם חלק מהמים עדיין זורמים לאורך תוואי הנחל המקורי ,בהתאם לטופוגרפיה הטבעית .לאחר הזזת הנחל היישוב גדל וכיום בנויים בתים ורחובות לאורך מסלול זה. אי היכולת של פתרון הנדסי לספק פתרון מלא -התעלה נבנתה לאור חישוב של כמות מים הצפויים לזרום דרכה. לאורך השנים ,ככל שגדל השטח הבנוי באגן הניקוז ,כמות המים המגיעים לתעלה גדל (בשל התמעטות קרקעות מחלחלות וקצב זרימה מוגבר על קרקע שאינה טבעית) .הפתרון ההנדסי לבעיית ההצפה הפך לחלק מן הבעיה ואף גרם להעצמתה.
הצפה
נחל אלכסנדר ערוץ מרכזי -תעלה, ערוץ מזרחי ותוואי היסטורי (מסומן בורוד)
30
נחל יעבץ (דרום מערב) ותעלת צורן (דרום)
שטח הצפה (מסומן באפור) כדי להתמודד עם ההצפה יש להתייחס למים שמתנקזים לתעלת הבטון לפני היישוב ולמים הזורמים על פני הקרקע בתוך היישוב (מי נגר עילי). מענה למי התעלה הינו בניה של מאגר חיצוני ,לטיהור המים ולשליטה בזרימה. (מסומן בורוד בדרום המפה). בהמשך אתמקד בכלים תכנוניים להתמודדות עם מי הנגר העילי בתוך היישוב.
فياضانات
33
32
הדמיית הקמת מאגר מים הנדסי לטיהור ושליטה על המים בתעלה .ממוקם דרומית לישוב במחצבה לשעבר
פוטנציאל קרקע امكانيه استعمال األرض
35
קרקע מחלחלת שטחים ירוקים
מי נגר עילי
جريان
מי נגר עילי ,המהווים כיום מטרד החודשי החורף ,יכולים להיות מקור להחייאת שטחים ירוקים ביישוב. מפת מתחמי מים (למטה) -כמות המים בכל מתחם מסומנת בצבע מבהיר לכהה (כהה -הרבה מים). חישוב מי הנגר מבוסס על כמות מי גשם ,כמות מים הזורמת בנחלים ויחס בין קרקע מחלחלת לבנויה. (על בסיס נספח ניקוז מתוך תכנית מתאר קלנסווה). מרבית האיזורים הכהים במפה מועדים להצפות. אחת הדרכים להקטין את הסיכוי להצפה הינה החדרה של המים לתוך הקרקע בתוך שטח היישוב ,תוך צמצום כמות המים שזורמים על פני השטח .החדרת המים לקרקע יכולה להיעשות דרך משטחי הקרקע המחלחלת ביישוב, תוך ניצולם בתוך שטח היישוב להחייאת שטחים ירוקים. (בהתאם למדריך לתכנון ובניה משמרת נגר עילי -משרד הבינוי והשיכון ,המשרד לאיכות הסביבה ,משרד החקלאות) שמאל -מפת קרקע מחלחלת פוטנציאלית כנגזרת של מפת מתחמי מים ביישוב.
34
37
חלק ב -גדות נחל הצעה לתכנון القسم الثاني - ضفاف النهر
36
מקטע התעלה -עקרונות תכנון
مقطع من القناة -مبادئ التصميم
תכנון השצ”פ לפי תכנית המתאר מבוסס על הפקעת קרקעות ,תכנון טיילת בגדות התעלה ,ויצירת חזות “טבעית” יותר לתעלת הבטון. גם אני מציעה תכנון התעלה כשצ”פ משמעותי ,לפי מספר עקרונות ,חלקם שונים מאלו מתכנית המתאר: מפלס התעלה -התעלה יבשה במשך עשרה חודשים בשנה .על ידי הוספה של נקודות כניסה ניתן יהיה להסב את התעלה לשטח ציבורי פתוח ברוב ימי השנה ,ללא התערבות תכנונית משמעותית. פרוגרמות פנאי -המבנה של תעלת הבטון מאפשר פיזור פרוגרמות שאינן מצריכות כמעט שינויים בחתך התעלה כגון שביל הליכה ואופניים ומגרשי משחק .התכנון נעשה מתוך הכרה בפוטנציאל הטמון בתעלת הבטון הברוטליסטית ,ללא צורך להסוות אותה ואת הצעדים התיכנוניים-מודרניסטים שהובילו לבנייתה. טיילת לינארית -במקום הפקעת קרקעות מצידי התעלה ,צעד שיעורר התנגדות של חלק מהתושבים ,ומנוגד לאופן החיים הנהוג היום ביישוב ,אני מציעה תכנון טיילת במפלס ביניים בתוך התעלה .הטיילת כוללת שבילי הליכה ציבוריים ,גשרים ,חיבור למפלס התחתון ובנקודות נבחרות גם חיבור לגנים במפלס העליון -אלו יצריכו הפקעת קרקעות ,אך לא בצעד כוללני אלא בהתאם לניתוח נקודתי. חיבור בין שלושת מפלסי הנחל -השטחים הפרטיים משני צידי התעלה הם ברובם חצרות אחוריות ,אני מציעה סדרת הנחיות להחייאת גדות הנחל (יתוארו בהמשך) שהתושבים יכולים לבחור לבצע לבד .גם ללא פתיחה גורפת של המפלס העליון למעבר חופשי ,נוצר קשר בין שלושת המפלסים ,במבט ובצל .חזות ואופי התעלה ישתנו באופן הדרגתי לאורך זמן בהתאם לשיתוף הפעולה של תושבי גדות הנחל בגיבוש זהות מחודשת לתעלת הבטון.
39
חתך תעלה בסיסי מוצע
מקטע התעלה בתכנית המתאר
مقطع من القناة في الخطة الرئيسية
תחום נחל אלכסנדר שבתוך החלק הבנוי של קלנסווה הוגדר כשצ”פ רובעי .תכנון המקטע כשצ”פ מבוסס על הפקעת רצועות הקרקע ברוחב של 9עד 17מטרים משני צידי התעלה. “מומלץ לשמור על החתך ההנדסי הקיים של הנחל .לא ראוי לסגור את הנחל אלא להשאירו פתוח .סגירת הנחל תבטל את הנחל כאלמנט נופי .עיצוב הנחל יהיה בעל אופי אורבני ויכלול נטיעות כדי לרכך את מראה התעלה ההנדסית .העיצוב יכלול :ריצוף התעלה ,ריצוף ותיחום שבילים לאורך הנחל ,נטיעת שדרות עצים ,ריהוט ותאורת גן .תתגבש טיילת נופית לאורך הנחל ,ולצידיה פינות משחק ,נופש ושהייה אשר יכולות לקבל מראה טבעי יותר”. (שלמה אהרונסון אדריכלים)
38
שצ”פ סביב התעלה מתוך תכנית המתאר (שלמה אהרונסון אדריכלים)
41
טיילת לינארית לאורך הנחל بروميناد خطي على طول النهر
40
תעלת בטון נחל אלכסנדר שצ”פ בתוך ומעל התעלה
43
42
45
טיילת לינארית
44
بروميناد خطي
47
46
49
גדות נחל בניית תעלת הבטון היתה הצעד האחרון בהרס המערכת האקולוגית במקטע קלנסווה של נחל אלכסנדר .לנחל אין גדות נחל. אני מציעה החייאה של גדות הנחל בתוך היישוב באמצעות התערבות בשטחי קרקע מחלחלת (שמאל). ניהול מי נגר עילי לניצול מיטבי בשטחים ירוקים בשטח הבנוי ,לפני שזורמים לתעלה ומחוץ לישוב.
48
גדות נחל משוקמות מחוץ ליישוב
גדות נחל בתוך היישוב -מצב קיים -קרקע פוטנציאלית להתערבות
ضفاف النهر
51 שטח מחלחל ירוק
ריצוף חדיר חלקית
1-3%
1-3%
תעלת החדרה
גדות נחל -חתך בסיסי
גדות נחל בשל טופוגרפיה טבעית ,שטחי הקרקע הסמוכים לתעלה הם העשירים ביותר במים .על מנת לנצל כראוי את שטחי ההיקוות שנוצרים לאורך התעלה יש צורך בהתערבות מינימאלית במפלס הקרקע משני צדי התעלה ,במטרה להביא לעיכוב מקסימאלי של מי הנגר בתוך כל חלקה.
50
עיכוב זרימה -שיפוע קרקע של עד ,5%צמחייה מסוגים שונים ליצירת מהירויות זרימה שונות ,ובניית חומות נמוכות לעצירת זמנית של המים. קרקע מחלחלת -מהלך הדרגתי מקרקע אטומה בחלק הגבוה בכל חלקה אל קרקע מחלחלת האיזור הנמוך .לאחר גשם המים יקוו למשך מספר שעות באיזור הנמוך עד שיספגו בקרקע. פני שטח -כדי למנוע איטום של הקרקע למים יש לשמור על פני שטח המכוסים בצמחיה ,גזם או עלים שנשרו.
ضفاف النهر
ערברבה שעירה
53
נובמבר
גדות נחל -צמחייה
ضفاف النهر -نبات
מיני צמחים שגדלו בעבר לאורך גדות נחל אלכסנדר ונעלמו ברובם נהרונית צפה ,נהרונית שקופה ,קרנן טבוע ,נימפיאה לבנה ,עדשת מים רבת שרשים ,טובענית אביבית ומדד זוחל. (צמחי מים טבולים וצפים) סוף רחב-עלים ,ערידת הביצות ,אירוס הבצות ,סחלב הבצות ,ארכובית מחודדת ,בצעוני מצוי ,נענת המים ,נענת הכדורים ,לוענית גדולת-עלים ,פואירנה שעירה וכריך מחולק( .צמחים מזדקרים וצמחי גדות) מיני צמחים שהיו לאורך הנחל ונותרו לפליטה רק בקטעים או ביובלים בודדים נהרונית נימית ,דמסון כוכבני ,כף-צפרדע אזמלנית ,סוף רחב-עלים ,גמא צפוף ,אגמון האגם ,כדורן ענף ,נענה משובלת ,ערברבה שעירה ,גרגר הנחלים ,ברוניקת המים ,אחילוטוס זקוף ,סמר מחוייץ ,אספרג ארץ-ישראלי ,דוחנן קפח ,חומעה מגובבת ושוש קרח. מיני צמחים קיימים במקטע הנחל הסמוך לקנסווה כיום אמיתה גדולה ,אמיתה קיצית ,ארכובית שבטבטית ,בן שעורה מצוי ,ברומית ספרדית ,גדילן מצוי ,גזר הגינה, דבקה זיפנית ,דוחן קפח ,דחנן קפח ,הרדוף הנחלים ,ורבנה רפואית ,חוח עקוד ,חומעה יפה ,חלמית גדולה, חפורית מצויה ,חרדל לבן ,חרצית עטורה ,יבלית מצויה ,ינבוט השדה ,ירוקת החמור ,כף אוז האשפות ,כף אוז לבנה ,לכיד הנחלים ,מרור הגינות ,עבדקן מצוי ,עולש מצוי ,קייצת מסולסלת ,קיקיון מצוי ,קנה מצוי ,שברק משובל ,שוש קרח ,שיבולת שועל. מיני צמחים עמידים ונפוצים כיום קנה מצוי ,פטל קדוש ,דוחנן קפח ,ערבה מחודדת ,ארכובית משונשנת ,שנית גדולה ,עבקנה שכיח ודוחן זוחל. (נחל אלכסנדר ויובליו ,רגישות אקולוגית ורגישות להסדרה וניקוז ,רשות הטבע והגנים ,רשות ניקוז נחלים שרון)2011 ,
52
ינואר
פברואר
55
54
57
מדריך לתכנון ובניה משמרת נגר עילי קטעים נבחרים מתוך מסמך הנחיות -משרד הבינוי והשיכון ,המשרד לאיכות הסביבה ,משרד החקלאות -אוקטובר 2004 המטרות העיקריות של תכנון משמר נגר עילי -מניעת אבדן נגר עילי להעשרת מי התהום ,כתוצאה מפיתוח ובנייה ומהקטנת שטחים מחדירי מים .הקטנת ההשקעות במערכות ניקוז עירוניות חדשות באמצעות החדרה והקטנת ספיקות השיא בדרך של השהייה והארכת זמני ריכוז .ומניעת עומס יתר על מערכות ניקוז קיימות ,על-ידי הטיית הנגר לאיגום ,פיזור והחדרה. מרכיב עיקרי בשימור נגר עילי הנו תכנון הרצף הגרביטציוני -החל ממקורות הנגר מגגות ומשטחים אטומים ,דרך נתיבי הזרמתו לחצרות ,מגרשים ,לאורך שבילים ודרכים ובעיקר הפנייתו אל רצף שטחים פתוחים ,אשר להם תפקיד מרכזי בהשהיה בהחדרה .בכל שלב מתבצעת השהייה ,החדרה והזרמת עודפים בגלישה ,או דרך אמצעי ריסון אל השלב הבא. השפעת הפיתוח והבינוי על שיעור החדרת מי נגר עילי לתת הקרקע הינה שלילית ,עקב צמצום השטחים הפתוחים והחלפתם במשטחים אטומים -מבנים ,כבישים ,מגרשי חניה ועוד וכן עקב הפרת האיזון הטבעי המורכב מן הטופוגרפיה ,הקרקע בשכבה העליונה ,הצמחייה ומערכת הניקוז הטבעית. האמצעים העיקריים בהם ניתן למזער השפעה שלילית זאת הינם: פריסת ייעודי הקרקע הממקמת במידת האפשר ייעודי קרקע קולטי נגר ,כגון שטחים פתוחים ,באזורים מועדפים ,קרי :בשטחים נמוכים ובעלי כושר החדרה. שמירת תכסית פנויה ,עילית ותת קרקעית ,מרבית להחדרה ,תוך שילוב אופטימלי של צפיפות וגובה הבניה, פתרונות החניה והתווית דרכים. שילוב אמצעים ומתקנים לשימור נגר עילי ,החל ממיקום גופי מים עיליים ,עונתיים או קבועים ,בשטחים הפתוחים לסוגיהם ,לרבות אזורי פשט של אפיקים טבעיים וכלה בהוראות לתוכניות מפורטות לשילוב מתקני החדרה נקודתיים למי מרזבים ונגר ממשטחים. מתוך הנחיות תכנון מתחמים בנויים -יש להתאים את הכמות והגודל של השטחים הפתוחים הסופגים ,בגבולות המגרש ,באופן שיאפשרו החדרה מקסימלית של הנגר הצפוי .באם אין אפשרות החדרה בתחום המגרש הבנוי ,יש לתכנן מרקם עירוני ,המבטיח כי לכל מבנה או מבנן ,יהיה שטח פתוח פנים שכונתי – גינות משחק פנים שכונתיות ,פינות ישיבה 56ורחבות –המיועד לקליטת מי הנגר הנקווים מן השטחים האטומים. מים במערכת העירונית -יש להשכיל ולנצל את המרחב לשיקוע והחדרה באמצעות אגנים או בריכות ,במידה והשצ”פ מאפשר זאת ,יכול להוות בסיס והשראה לתכנון סביבה של ‘טבע’ בתוך העיר ,טבע שהוא דינמי ,מרתק ועשיר בערכים אקולוגיים. חיפוי קרקע -אין להותיר קרקע חשופה ללא חיפוי צמחי ,למניעת סחף ואיטום הקרקע ,כתוצאה של אנרגית טיפות הגשם ,המביאה להיווצרות קרום בלתי חדיר. חיפוי בצמחייה -מסייע לשימור מי נגר ותורם לחסכון במים :מונע סחף ,מאט את זרימת הנגר ,מונע איטום הקרקע ומאפשר סינון ראשוני .החסכון במים מתאפשר בזכות שימוש בצמחים בעלי שורשים עמוקים ומפותחים שיכולים לנצל מים ,המצויים בשכבות הקרקע העמוקות ,להקטין את רגישות הצמח לשינויים עונתיים ולהגדיל את הניצולת של משקעים בעומק הקרקע.
הובלה לצידי דרך שטח מועד להצפה באירועים חריגים
סילוק עודפים למערכת איזורית שכבה רווית מים
השהייה /החדרה בשצ”פ עירוני
השהייה/ החדרה
השהייה/ החדרה בשצ”פ שכונתי
ضفاف النهر -على سياق مدني
59
תעלה
גדות
1-2%
נחל
“גינות בלוק”
גדות נחל -קנה מידה עירוני כפי שתואר במדריך לתכנון נגר עילי ,השפעת גדות הנחל ביישוב יכולה להיות רחבה יותר מהקרקעות הצמודות לתעלה .ניהול נכון של מי נגר עילי מאפשר יצירת מערכת שטחים ירוקים הדרגתית מקו פרשת המים עד התעלה. מלבד שיפור השטחים הירוקים ביישוב ,להנחכת המים והצמחייה במרחב העירוני יכולת להשפיע על האופן בו המרחב נתפס -על זהות היישוב. באופן הדרגתי קלנסווה תתחיל לעטות זהות של ישוב בגדות נחל ,שתבוא לידי ביטוי בשטחים ציבוריים ובגינות פרטיות בעלי אוריאנטציה לכיוון הנחל ,המבוססים על שיפועי טופוגרפיה טבעיים ועיכוב המים.
58
קו פרשת המים
1-3%
רחוב מסחרי
עיר עתיקה
רחוב מסחרי
עיר עתיקה
גינות כיס (קיימות)
2-4%
61
1-3%
“טראסות” לעיכוב זרימת מים
שתילה סמוכה ל”טראסות”
ضفاف النهر “ -حدائق بلوك”
גדות נחל “ -גינות בלוק” דוגמא לתכנון מערכת גינות חדשות בתוך “בלוק” מגורים קיים. הבלוק מחולק באמצעות חמש “טראסות” (ראו חתך) מאונכות לכיוון השיפוע ,בהתאם לקרקעות מחלחלות, שבילים ומבנים קיימים. לאחר גשם ,המים נצברים עד גובה הטראסה והשארית עוברת לחלקה הבאה .כך החלקים הנמוכים בכל חלקה נשארים לחים. בהתאם לאזורי ההיקוות הדיירים שותלים צמחייה חדשה, שתוכל להתקיים במשך מרבית השנה ללא השקייה נוספת.
2-4%
תעלה
نقاط التوقف
63
נקודות עצירה עקרונות התכנון הבסיסיים התיאורטיים בתוך התעלה ובגדות הנחל הינם חזרתיים ,בגודל וקצב חיצוני ליישוב. מימוש התכנון בתוך היישוב מושפע מהסביבה העירונית הקיימת ,נהפך למקומי. התכנית הסכמטית מגיבה לממערכת הדרכים ביישוב, לממרכזי ציבוריות ולפינות נשכחות המאפשות הרחבת הפרויקט ליצירת מרחבים ציבוריים חדשים. בהמשך מובאים מספר אתרים כאלו -נקודות עצירה.
62
כניסה לטיילת מהגשר הדרומי ,אזור שתילה אינטנסיבי וגן שעשועים בגדה המזרחית ,ממוקמים בפער שבין התוואי ההיסטורי והנוכחי של הנחל (פער שנותר ללא בינוי בשל מצבם הירוד של גדות הנחל לפני בניית התעלה)
3
65
ג
שר
רא
שי
-ג
שר
רא
שי
2
מרכז העיר مركز المدينة שילוב הנחל בעיר מחייב התייחסות מיוחדת למקטע העובר דרך מרכז העיר .כיום מרכז העיר הציבורי הינו רחוב מסחרי הממוקם בחלקו המזרחי של היישוב ,סמוך לעיר העתיקה ,לכביש הראשי המחבר בין שני חלקי העיר ולנקודת הפיצול בין התוואי ההיסטורי והנוכחי של הנחל. איזור מרכז העיר הומה במרבית שעות היום ,אך מוגבל לפרוגרמה מסחרית בעיקרה .את החשיפה הרחבה יש לנצל להנחכת אמלנטים משמעותיים בפרויקט בחיי היום יום - השתנות לאורך השנה ,חיים חדשים לתעלת הבטון וקיומים של מים במרחב העירוני. במקטע הנחל הסמוך למרכז שילבתי אלמנטים ציבוריים המגוונים את אפשרויות הפנאי של התושבים: ( )1גן שעשועים -אדמה )2( ,בריכה -מים ( )3ואמפי תיאטרון-אוויר (.)3
רחוב
מסחרי
-רחוב
מסחרי
64
1
67
מרכז העיר -אדמה ומים مركز المدينة -األراضي والمياه
66
גן שעשועים -נחל -בריכה
69
מרכז העיר -מים مركز المدينة -المياه
68
לבריכה תפקיד נוסף מלבד אתר פנאי ציבורי במרכז העיר. הבריכה תסייע בהנחכת הנחל בעיר ,המים שעד היום היוו איום ,יהפכו למוקד פעילות פנאי בקיץ ובחורף .כבריכת שחייה ומשחק וכבריכה אקולוגית הצמודה לתוואי תעלת הבטון.
בריכה בחורף -התרחבות נקודתית בתעלת הבטון ,מים זורמים בתעלה לצד מים בבריכה
71
בריכה -קיץ -פנטזיה سباحة -الصيف -حلم
70
מרכז העיר -אמפי תיאטרון -אוויר مركز المدينة -مسرح مدرج -الهواء
73
72
مركز المدينة -مسرح مدرج -الهواء
75
מרכז העיר -אמפי תיאטרון -אוויר נקודת פיצול הנחלים ,מקור ההצפות ,תהיה מקום של מפגש קהילה. המרחב הציבורי משלים עם תעלת הבטון ומקבל אותה כנקודת מוצא להגדרתו מחדש.
74
77
76
האמנם /לאה גולדברג האמנם האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד ותלכי בשדה ותלכי בו כהלך התם ומחשוף ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת על כתפייך חזך צווארך וראשך רענן ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט כאור בשולי הענן ונשמת ונשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע וראית את השמש בראי השלולית הזהוב ופשוטים ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב ומותר ומותר לאהוב את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת כאחד הדשאים כאחד האדם
79
מקורות מידע ארכיון עיתונות יהודית היסטורית ,הסיפרייה הלאומית אתר מועצה אזורית עמק חפר ()www.hefer.org.il אתר קלנסווה ()www.qalansuwa.com אתר רשות ניקוז ונחלים שרון התכנון המתארי ביישובים הערביים בישראל ,תמונת מצב -המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ,במקום מתכננים למען זכויות תכנון.2012 , נחל אלכסנדר ויובליו ,ערכיות אקולוגית ורגישות להסדרה ולניקוז -זאב קולר ,רשות הטבע והגנים ,רשות ניקוז ונחלים שרון.2011 , הנחל והעיר ,הילכו שניים יחדיו -מוטי קפלן ,יערה רוזנר ,המשרד להגנת הסביבה ,מכון ירושלים לחקר ישראל, מנהלת הנחלים2011 , מדריך לתכנון ובניה משמרת נגר עילי -משרד הבינוי והשיכון ,המשרד להגנת הסביבה ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר2004 , סיפריית המפות ,המחלקה לגיאוגרפיה ,האוניברסיטה העברית פרקטיקה מעשית של צדק סביבתי -עו”ד עמית ברכה2008 , תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור ,תמ”א ,22מסמך מדיניות -מוטי קפלן ,מסמך מדיניות תכנית מתאר מקומית לעיר קלנסווה ,תכנית מס’ מח ,2 /התנגדות -המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ,במקום מתכננים למען זכויות תכנון.2011 , תכנית מתאר קלנסווה ,מח - 276/רחמימוב אדריכלים ומתכנני ערים2011 , תכנית מתאר קלנסווה ,נספח נופי -שלמה אהרונסון אדריכלים תכנית מתאר קלנסווה ,נספח ניקוז -יודפת מהנדסים Corona Atlas of the Middle East
תרגום לערבית :אוסאמה אבו ג’אבר
78
תודה לתושבי קלנסווה ,דני אמיר ,צאלה קרניאל ,איריס ונטורה ,אביגייל רוביני ,אורי אגנון, אוסמה אבו ג’אבר ,אורטל פינקו ,אביטל גבע ,חן שפירא. ובמיוחד לאמא ,אבא ,שני ועידן הלצר.
80