newspaper israel-kurd-no-2 israel

Page 1

‫אנא כורדי‬

‫עיתון הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל‬ ‫מייסודו של חביב שמעוני‬

‫בשיתוף‬ ‫גליון מס' ‪ ,2‬ניסן תשע"א‪ ,‬אפריל ‪2011‬‬ ‫ישראל‪-‬כורד‬

‫גם‬ ‫בפייסבוק!‬

‫‪ISRAEL-KURD‬‬

‫מרדכי יונה חוזר אל המקורות‪:‬‬ ‫כך חגגו את הפסח בכורדיסתאן • עמ' ‪4‬‬

‫בקרוב בערוץ ‪ :98‬שידורי‬ ‫העדה הכורדית • עמ' ‪3‬‬ ‫נפרדים מיוסף שילוח‬ ‫וששון עדקי • עמ' ‪5‬‬

‫צי של יהודי‬ ‫הארגון האר‬ ‫אן בישראל‬ ‫סת‬ ‫כורדי קוראי העיתון‬ ‫חל ל‬ ‫מא שמח וכשר‬ ‫פסח‬

‫מסורת האריגה היהודית‬ ‫בכורדיסתאן נמשכת‬ ‫דיווח מיוחד מהאוטונומיה הכורדית בעיראק •‬

‫עמ' ‪7‬‬


‫דבר היו"ר‬ ‫אחי בני העדה הכורדית‪,‬‬ ‫אני מתכבד להגיש לכם את הגיליון‬ ‫השני של "אנא כורדי"‪ ,‬עיתון הארגון‬ ‫הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל‪.‬‬ ‫ראשית אני שמח לעדכן כי מאמצנו‬ ‫להנצחת פועלו של מייסד הארגון‪ ,‬ח"כ‬ ‫לשעבר וחבר מועצת עיריית ירושלים‬ ‫חביב שמעוני ז"ל‪ ,‬נשאו פרי‪ .‬עלינו‬ ‫להודות ליו"ר ועדת השמות העירונית‬ ‫בירושלים מר שמשון ניר ולשופט יעקב‬ ‫טירקל אשר אישרו את הנצחת פועלו של שמעוני על ידי קריאת‬ ‫רחבת הכניסה לפארק גן סאקר שמול שכונת הכורדים על שמו‪.‬‬ ‫השכונה הוקמה לפני קום המדינה על ידי בני העדה‪ ,‬ושמעוני גדל‬ ‫ופעל מתוכה‪.‬‬ ‫ידוע כי חלקם של עולי כורדיסתאן בבניין הארץ גדול‪ .‬יוזמה‬ ‫חדשה שאנו מקדמים יחד עם יו"ר ארגון הקבלנים בירושלים‬ ‫שמוליק לוי והקבלנים כושי בראשי ואילן גורדו היא הפקת‬ ‫סרט על הקבלנים בני העדה הכורדית‪ .‬קבלנים שרוצים‬ ‫להשתתף בסרט מוזמנים לשלוח אלינו את פרטי ההתקשרות‬ ‫איתם במייל‪ ,‬ולספר בקצרה על מפעלם‪ .‬אנו נשמח גם לקבל‬ ‫פניות מקבלנים שמעוניינים לסייע במימון הפקת הסרט‪.‬‬ ‫בימים אלו אנו עמלים על איסוף חומרים חדשים לכרך ח' של‬ ‫"ספר ההתחדשות"‪ .‬אנו קוראים לכל מי שיש ברשותו חומרים‬ ‫כתובים ומצולמים‪ ,‬לפנות אלינו באמצעות המייל ולהציע לנו‬ ‫סיפורים ייחודיים שירכיבו יחד את תמונות ההיסטוריה שלנו‬ ‫בחבל כורדיסתאן ובישראל‪.‬‬ ‫במטרה לשמר את השפה הכורדית על ניביה הרבים‪ ,‬אנו נפתח‬ ‫בקרוב שלושה קורסי שפה‪ :‬כורדית גרמנז'ית‪ ,‬המדוברת כיום‬ ‫בכורדיסתאן בהנחיית ניסים אברהם‪ ,‬כורדית אותנטית בה‬ ‫דיברו יוצאי כורדיסתאן העיראקית מזאכו ומדוהוק בהנחיית‬ ‫מרדכי יונה‪ ,‬וכורדית בניב האיראני לה אנו מחפשים מורה‪.‬‬ ‫המעוניינים ללמד את הניב האיראני מוזמנים לפנות אלינו‬ ‫ולהציע את עצמם לתפקיד‪.‬‬

‫"השנה לא הצלחנו לגייס תרומות‬ ‫לקרן המלגות‪ .‬אני קורא לנדבנים‬ ‫שהשכלת הצעירים חשובה להם‬ ‫לתרום ביד רחבה למטרה ראויה זו"‬ ‫ברצוני לעדכן על התקדמות הקמת בית העדה הכורדית‬ ‫בירושלים‪ .‬מר ארהל'ה בן נון‪ ,‬האחראי על מבני ציבור‬ ‫בעיריית ירושלים נתן את תמיכתו לפרויקט‪ .‬בקרוב תתקיים‬ ‫פגישה של נכבדי העדה עם ראש העיר על מנת הוציא‬ ‫את הפרויקט לפועל‪ .‬כפי שדיווחנו בגיליון הקודם‪ ,‬בית‬ ‫העדה יכלול בית כנסת אותנטי‪ ,‬אולם אירועים‪ ,‬מוזיאון‬ ‫ומכון מחקר‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫ב‬ ‫הארגון רואה בחינוך והשכלה ערכים ראשונים במעלה‪ .‬בשנה‬ ‫שעברה חילקנו ‪ 40‬מלגות לסטודנטים‪ .‬לצערנו‪ ,‬השנה לא‬ ‫הצלחנו לגייס תרומות לקרן המלגות שלנו‪ .‬אני קורא לנדבנים‬ ‫שהשכלת הצעירים חשובה להם לתרום ביד רחבה למטרה‬ ‫ראויה זו‪ .‬אני פונה בקריאה דומה גם למעוניינים להנציח את‬ ‫שם הוריהם ויקיריהם באמצעות מתן חסות להקמת בית‬ ‫העדה‪ ,‬להפקת העיתון‪ ,‬לאחזקת אתר האינטרנט ולמפעלים‬ ‫הנוספים של הארגון‪.‬‬

‫במטרה לשמר את השפה הכורדית על‬ ‫ניביה הרבים‪ ,‬אנו נפתח בקרוב שלושה‬ ‫קורסי שפה‪ :‬כורדית גרמנז'ית‪ ,‬כורדית‬ ‫אותנטית וכורדית בניב האיראני‬ ‫בשעה טובה הצליחה הנהלת הארגון בראשותי לתקן ליקויים‬ ‫רבים שקיבלנו כירושה מההנהלה הקודמת‪ .‬כיום העמותה‬ ‫מצוידת באישור מינהל תקין ובטופס ‪ ,46‬כך שכל תרומה‬ ‫שתבחרו להעניק מוכרת במס‪.‬‬ ‫לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל‪ ,‬אנחנו מעוניינים‬ ‫להנציח את הנופלים בני העדה הכורדית‪ .‬לשם כך דרושים לנו‬ ‫מתנדבים מכל הארץ שירכזו את שמות הנופלים לדף הנצחה‬ ‫באתר האינטרנט שלנו‪.‬‬ ‫בשעות כתיבת שורות אלו נמצאים יישובי דרום הארץ ביניהם‬ ‫יישובים של בני העדה הכורדית תחת מתקפת טילים מעזה‪.‬‬ ‫כולי תקווה כי במהרה יחזור השקט לגבולנו‪.‬‬ ‫אנו רוצים להאמין כי תפילות חג החירות שבא עלינו לטובה‬ ‫יסייעו בהשבת החייל החטוף גלעד שליט‪ ,‬הכלוא בבור חשוך‬ ‫בעזה‪ ,‬לחיק משפחתו והוא ימלא את הכסא הריק שכולנו‬ ‫נשאיר לכבודו בשולחן הסדר‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬תודה לכל חברי הנהלת הארגון הארצי שפועלים‬ ‫בהתנדבות לשימור מורשתנו המיוחדת‪.‬‬ ‫חג שמח וכשר‪,‬‬ ‫יהודה בן יוסף – יו"ר הארגון הארצי‬ ‫של יהודי כורדיסתאן בישראל‬ ‫מו"ל‪ :‬הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל‬ ‫יו"ר הארגון‪ :‬יהודה בן יוסף‬ ‫עורך‪ :‬מוטי אלמליח‬ ‫ליווי מחקרי‪ :‬מרדכי יונה‬ ‫עיצוב גראפי‪ :‬רחלי יפת – סטודיו סמייל‬ ‫כתובת‪ :‬רח' אגריפס ‪) 111‬בית עיני( ירושלים‬ ‫טלפקס‪02-6240850 :‬‬ ‫מייל‪anakurdi1@gmail.com :‬‬ ‫אתר‪www.kurdishjewry.org.il :‬‬ ‫קבוצת הפייסבוק‪" :‬אנא כורדי" – הארגון הארצי של יהודי‬ ‫כורדיסתאן בישראל‬

‫ה‬ ‫מ‬ ‫ו‬

‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫"‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ע‬


‫חדשות‬

‫בקרוב בטלוויזיה‪ :‬ערוץ העדה הכורדית‬

‫ה‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ם‬

‫בשבועות הקרובים יעלו לשידור בערוץ ‪" 98‬מכאן – הטלוויזיה‬ ‫של הציבור" תוכניות בהפקת הטלוויזיה הקהילתית של העדה‬ ‫הכורדית‪ .‬הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל פעל‬ ‫בחודשים האחרונים להקמת צוות טלוויזיה שיפיק‪ ,‬יצלם‬ ‫ויערוך תוכניות עבור הערוץ‪.‬‬ ‫את פעילות הטלוויזיה הקהילתית ירכז חמי יצחקי שינחה‬ ‫את צוותי המתנדבים וישמש עורך התוכניות‪ .‬יצחקי הוא‬ ‫מתופף דולה‪ ,‬חלילן זורנה‪ ,‬צלם ועורך מקצועי‪ ,‬שמוכר מאוד‬ ‫בזכות פעילותו באתר יו‪-‬טיוב )‪ (youtube‬באינטרנט‪ ,‬אליו‬ ‫הוא מעלה סרטונים רבים מאירועי העדה הכורדית בישראל‬ ‫שזוכים לתגובות מגולשים מהארץ ומהעולם‪.‬‬ ‫"אנחנו מחפשים מתנדבים לטלוויזיה הקהילתית שיספקו‬ ‫לנו חומר מצולם על העדה הכורדית באיכות טובה"‪ ,‬אומר‬ ‫יצחקי‪" .‬כמו כן‪ ,‬אנחנו צריכים צלמים מתנדבים מכל הארץ‬ ‫שיגיעו לאירועים ויתעדו אותם‪ ,‬ואנשי צוות מתנדבים שיעלו‬ ‫רעיונות לראיונות עם אנשים שונים ויסייעו בהפקה‪ .‬המטרה‬ ‫שלנו היא לתעד וליצור ארכיון מצולם שישמר את הפולקלור‬ ‫הכורדי לטובת הדורות הבאים"‪.‬‬ ‫התכנית הראשונה שתעלה בשבועות הקרובים תכלול ראיון‬ ‫עם יהודה בן יוסף‪ ,‬יו"ר הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן‬ ‫בישראל‪ ,‬שיספר על מטרות שידורי הטלוויזיה הקהילתית‪,‬‬ ‫תוכניות הארגון לשנה הקרובה ועוד‪ .‬עוד בתוכנית‪ :‬כתבות‬ ‫על אירועי התרבות של השנה החולפת ביניהם חגיגות‬

‫ם‬ ‫ו‬ ‫ה‬

‫ם‬ ‫‪.‬‬

‫ה‬ ‫ך‬ ‫ו‬

‫ם‬

‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ל‬

‫הסהרנה‪ ,‬מסיבות חנוכה ופורים‪ ,‬התערוכה הנודדת ועוד‪ .‬על‬ ‫זמני השידור תוכלו להתעדכן באתר האינטרנט של הארגון‪.‬‬ ‫מעוניינים להתנדב בטלוויזיה הקהילתית? צרו קשר עם חמי‬ ‫יצחקי באמצעות המייל‪ hemi_itz@walla.com :‬או באמצעות‬ ‫הטלפון‪050-7421467 :‬‬ ‫צילום‪ :‬יניב יור‬

‫ם‬ ‫ה‬ ‫ה‬

‫התוכניות יעלו לשידור בערוץ ‪ .98‬חמי יצחקי‪ ,‬רכז הטלוויזיה הקהילתית בארגון‪ :‬אנחנו מחפשים‬ ‫מתנדבים שיספקו לנו חומר מצולם באיכות טובה‪ ,‬וצלמים מתנדבים מכל הארץ שיגיעו לאירועים‬ ‫ויתעדו אותם‪ .‬התוכנית הראשונה תשודר כבר בשבועות הקרובים‬

‫התוכנית הראשונה תעלה בשבועות הקרובים‪ .‬הטלוויזיה הקהילתית‬

‫חוג פיוטים בנוסח העדה‬ ‫הצטרפו לארגון הארצי‬ ‫של יהודי כורדיסתאן‬ ‫בישראל‬ ‫רכשו כרטיס חבר ב‪ 50-‬שקלים‬ ‫ותקבלו את העיתון "אנא כורדי"‬ ‫בדיוור ישיר עד הבית‬ ‫שלחו בקשת הצטרפות למייל‪:‬‬ ‫‪anakurdi1@gmail.com‬‬ ‫ואנו נחזור אליכם‬

‫ועדת התרבות מתכננת לפתוח בקרוב קבוצה‬ ‫ראשונה‪ .‬יו"ר הועדה‪ ,‬אסי זקן‪" :‬אנחנו רוצים‬ ‫שהפיוטים‪ ,‬שעברו מאב לבן‪ ,‬לא ילכו לאיבוד"‬ ‫ועדת התרבות של הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל‬ ‫מתכננת לפתוח בירושלים חוג לפיוטים בנוסח העדה‪ .‬אסי זקן‪,‬‬ ‫יו"ר ועדת התרבות מסביר‪" :‬אנחנו רוצים שפיוטים המיוחדים הללו‪,‬‬ ‫שעברו במשך דורות מאב לבן‪ ,‬לא ילכו לאיבוד‪ .‬אנחנו קוראים‬ ‫לבחורים צעירים שרוצים לשמר את מסורת הפיוטים להצטרף‬ ‫לחוג‪ .‬אנחנו נפתח את הקבוצה ברגע שיהיו לנו ‪ 10‬תלמידים"‪ .‬את‬ ‫השיעורים עתיד להעביר המוזיקאי יניב עובדיה‪.‬‬ ‫הארגון הארצי הפיק השנה ערבי פיוטים על מנת לאפשר לקהל‬ ‫לטעום מהמסורת הזאת‪" .‬הפקנו השנה כמה ערבי פיוטים במספר‬ ‫מקומות בארץ"‪ ,‬מספר זקן‪" .‬מאות אנשים הגיעו לאירועים הללו‬ ‫בהם הופיעו הפייטנים‪ :‬דן זקן‪ ,‬עוזי שזו‪ ,‬רמי עובדיה ורבים אחרים‪.‬‬ ‫יש חשיבות רבה שבני העדה שלנו לא ישכחו את הפיוטים הללו כי‬ ‫עדה בלי מורשת ועבר אין לה עתיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנחנו שואפים להצמיח‬ ‫דור חזנים חדש"‪.‬‬ ‫מעוניינים לקבל פרטים ולהצטרף לחוג הפיוטים? אתם מוזמנים‬ ‫לקבל פרטים אצל יניב עובדיה בטל'‪054-8166626 :‬‬

‫הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל‬ ‫יו"ר‪ :‬יהודה בן יוסף‪ .‬חברי ההנהלה‪ :‬מרדכי יונה‪ ,‬דרויש מרדכי‪ ,‬מאיר עזרא‪ ,‬אסי זקן‪ ,‬בני כהן‪ ,‬ברוך לוי‪ ,‬עזיז לוי‪ ,‬יעקב לוי‪ ,‬ארז קלימי‪,‬‬ ‫אהובה סיידוף‪ ,‬מנשה זקן‪ ,‬הרב שבתאי שזו‪ ,‬רוני לוי‪ ,‬דוד מזרחי‪ ,‬אלי שמעוני‪ ,‬גיורא ראובן‪ ,‬נפתלי יוסף‪ ,‬יעקב יעקב‪ ,‬חיים סמי‪ ,‬אברהם‬ ‫סימן טוב‪ .‬חברי הארגון‪ :‬אקרם ברזני‪ ,‬מרדכי מרדכי‪ ,‬זהבה כהן‪ ,‬דורון און‪ ,‬יפת ימיני‪ ,‬כרמי אברהם‪ ,‬יניב עובדיה‪ ,‬עוזי בראשי‪ ,‬שלגית‬ ‫אליהו‪ .‬ועדת ביקורת‪ :‬רחמים כהן‪ ,‬ראובן מרדכי‬

‫‪3‬‬


‫אל המקורות‬ ‫פסח בכורדיסתאן‬ ‫שירים ופיוטי געגוע לירושלים‬

‫צילום‪ :‬מרדכי יונה‬

‫לפני החג הכשירו הגבאי ורב הקהילה את טחנת הקמח‪ ,‬וכל משפחה‬ ‫כתב‪ :‬מרדכי יונה‬ ‫הביאה את החיטה שלה לטחינה‪ .‬הנשים היו אופות מקמח זה רקיקי‬ ‫בקהילות יהודי כורדיסתאן חג הפסח נקרא "פִּסְ חָא" וחג המצות‪ ,‬מצות ) ַל ְכמֶת‪-‬אֵיזָה( והגברים היו אופים את המצות השמורות‪.‬‬ ‫"אֶז ָפּטִירֵי"‪ .‬היהודים לא עבדו גם בחול המועד וניצלו את החופש בערב החג‪ ,‬לאחר תפילת שחרית‪ ,‬הגברים הלכו לשוק לקנות את‬ ‫לצורך עלייה לקברי צדיקים ולביקור קרובי המשפחה‪.‬‬ ‫מצרכי החג החסרים‪ ,‬להסתפר ולהתגלח‪ .‬באותו הזמן הנשים היו‬ ‫ואלומיניום‪.‬‬ ‫מנחושת‬ ‫בכל השנה השתמשו היהודים בכלי אוכל‬ ‫עסוקות בהכנת מאכלי החג שהיו עשויים בעיקר מאורז‪ .‬בערב החג‬ ‫לקראת החג הכשירו אותם לשימוש בפסח‪.‬‬ ‫היו כותשים את האורז ומכינים ממנו קובה‬ ‫יומיים לפני החג ובערב פסח היה השמש‬ ‫ממולאים בבשר מטוגן לארוחת צהריים של‬ ‫רם‪:‬‬ ‫עומד על גג בית‪-‬הכנסת וקורא בקול‬ ‫ערב החג‪.‬‬ ‫אל‬ ‫מגיעות‬ ‫" ָעגַאלָא!‪ָ ,‬עגַאלָא!"‪ .‬הנשים היו‬ ‫לאחר תפילת החג היו הגברים שבים מבית‪-‬‬ ‫שרתחו‬ ‫למים‬ ‫החצר‪ ,‬מכניסות את כליהן‬ ‫הכנסת‪ .‬עורך הסדר הזמין את אורחיו לשבת‬ ‫את‬ ‫טבלו‬ ‫ולסיום‬ ‫בתוך הדוודים הגדולים‪,‬‬ ‫על שטיחים ומרבדים סביב שולחן נמוך‪,‬‬ ‫הכלים במים קרים‪.‬‬ ‫שעליו הייתה מונחת קערת הפסח‪ ,‬ולהישען‬ ‫הבית‬ ‫בעלת‬ ‫היתה‬ ‫החמץ‬ ‫טרם בדיקת‬ ‫על כסתות וכרים‪ .‬הם היו עורכים את הסדר‬ ‫עטופים‬ ‫לחם‬ ‫פתיתי‬ ‫עשרה‬ ‫בבית‬ ‫מסתירה‬ ‫כהלכתו‪ .‬לפני שהילדים שאלו את ארבע‬ ‫מצויד‬ ‫הבודק‪,‬‬ ‫המכות‪.‬‬ ‫עשר‬ ‫לזכר‬ ‫בנייר‪,‬‬ ‫הקושיות‪" ,‬מה נשתנה"‪ ,‬היו קושרים לזרועו‬ ‫סכין‬ ‫או‬ ‫ומסמר‬ ‫מלח‬ ‫מעט‬ ‫עם‬ ‫מחתה‬ ‫בנר‪,‬‬ ‫של אחד הילדים מטפחת שבה המצה‬ ‫עבר‬ ‫ובסדקים‪,‬‬ ‫בחורים‬ ‫לבדיקה‬ ‫ששימשו‬ ‫המיועדת לאפיקומן‪ .‬הילד‪ ,‬מצויד במקל‪ ,‬יצא‬ ‫בכל פינות הבית‪ ,‬חיפש ואסף אותם‪ .‬לסיום קערת הפסח המסורתית של יהודי כורדיסתאן‬ ‫מחוץ לבית וחזר לאחר דקות לחדר‪ .‬עורך‬ ‫אמר את הודעת הביטול שלוש פעמים בתרגום לארמית כורדית‪ :‬הסדר שאל אותו‪" :‬מאין אתה בא?"‪ ,‬והילד היה עונה לו‪" :‬ממצרים"‪.‬‬ ‫"כל חמירא וחמיאה דאיכה ברשותי דלא חזיתה לבטיל ולהוי עורך הסדר שאל‪" :‬לאן אתה הולך?"‪ ,‬והילד ענה‪" :‬לירושלים"‪" .‬ומה‬ ‫כעפרא דארעה"‪.‬‬ ‫צידתך?" נשאל הילד‪ ,‬והוא ענה‪" :‬מה נשתנה"‪ .‬אז נהגו הילדים לומר‬ ‫היו‬ ‫היהודים‬ ‫החיטים‪.‬‬ ‫קציר‬ ‫בזמן‬ ‫החלו‬ ‫המצות‬ ‫ההכנות לאפיית‬ ‫את ארבעת הקושיות‪ .‬לסיום הילד החזיר את המצה‪ ,‬עורך הסדר‬ ‫הקוצרים‬ ‫מידי‬ ‫שנשרו‬ ‫חיטה‬ ‫שיבולי‬ ‫ומלקטים‬ ‫הכפרים‬ ‫יוצאים אל‬ ‫החביא את האפיקומן‪ ,‬והעניק לילד פרס על תפקידו ‪ -‬ביצה קשה‪.‬‬ ‫זרים‪,‬‬ ‫וגופים‬ ‫המוץ‬ ‫את‬ ‫מהן‬ ‫ניקו‬ ‫השיבולים‪,‬‬ ‫את‬ ‫דשו‬ ‫הם‬ ‫)שׁוֹ ְבּלֵי(‪.‬‬ ‫הסדר נמשך אל תוך הלילה‪ ,‬ובחלק המסיים‪" ,‬נרצה"‪ ,‬שרו החוגגים‬ ‫כשבועיים‬ ‫ונקי‪.‬‬ ‫יבש‬ ‫במקום‬ ‫לבנים‬ ‫בד‬ ‫בשקי‬ ‫הגרגרים‬ ‫את‬ ‫ושמרו‬ ‫שירים ופיוטים המאחלים לשנה הבאה בירושלים‪.‬‬

‫ושמרתם את המצות‬ ‫כתב‪ :‬הרב שבתאי שזו‬

‫נאמר בתורה‪" :‬ושמרתם את המצות‪ ,‬כי בעצם היום הזה הוצאתי‬ ‫את צבאותיכם מארץ מצרים"‪ .‬ולמדו חכמים מכך שצריך לשמור את‬ ‫המצות מפני חימוץ‪ ,‬דהיינו שלא יבואו החיטים במגע עם מים לפני‬ ‫הטחינה והלישה‪ .‬והשמירה צריכה להיות משעת קציר החיטה‪.‬‬ ‫ונחלקו חכמים אם כל המצות של‬ ‫פסח צריכות שימור‪ ,‬או רק מצת‬ ‫מצווה של ליל הסדר? ונפסקה הלכה‬ ‫כמי שאומר שרק מצת מצווה של‬ ‫ליל הסדר צריכה שימור‪ ,‬ולכן שאר‬ ‫המצות שהן כשרות לפסח גם אם‬ ‫לא נשמרו החיטים משעת קצירה‪,‬‬ ‫מותרות באכילה לפסח‪ .‬רק המהדרים‬ ‫אוכלים מצות שמורות כל הפסח‪.‬‬ ‫ופה בארץ ישראל‪ ,‬בע"ה‪ ,‬יש לנו‬ ‫תלמידי חכמים יראי ה' שמשגיחים על‬ ‫החיטה הגדלה בארץ משעת הקציר‪,‬‬ ‫ואנו זוכים במצווה מהודרת באכילת‬ ‫מצה שמורה בליל פסח‪.‬‬ ‫אך נשאלת השאלה איך היו מסתדרים‬ ‫בגולה בכורדיסתאן‪ ,‬כשרוב השדות אופים מצות שמורות על פי המסורת‬

‫‪4‬‬

‫צילום‪ :‬מרדכי יונה‬

‫היו בבעלות של הגויים? מה היו עושים כדי לקיים את מצוות אכילת‬ ‫מצה שמורה בליל פסח?‬ ‫זה אחד הניסים שה' היה עושה עמנו בגולה‪ .‬הגויים‪ ,‬שידעו את‬ ‫זמני החגים של היהודים‪ ,‬היו זורעים את החיטה ושומרים אותה‬ ‫שלא תבוא במגע עם מים כל השנה עד ערב פסח‪ .‬הגויים היו‬ ‫נשבעים שהחיטה לא באה במגע עם מים‪ .‬כמובן שחכמי הדורות‬ ‫שלנו היו בודקים אם הדבר נכון או‬ ‫לא‪ ,‬ולא מסתפקים בשבועה של בעלי‬ ‫הקרקעות‪ .‬רק אז היו היהודים קונים‬ ‫את החיטה ולוקחים אותה לטחינה‪.‬‬ ‫ונתקיים הפסוק‪" ,‬גם בהיותם בארץ‬ ‫אויביהם לא מאסתים ולא געלתים"‪.‬‬ ‫ועוד למדו חכמים מן הפסוק‪" ,‬ושמרתם‬ ‫את המצות"‪ ,‬כשם שהמצות לפסח‬ ‫צריכות שימור וזהירות‪ ,‬כך צריך האדם‬ ‫היהודי לשמור ולהיזהר בכל מצוות‬ ‫התורה‪ :‬לקיימן בזמנן וכהלכתן‪ ,‬ואז‬ ‫יקיים ה' בנו את הפסוק "ה' שומרך‪,‬‬ ‫ה' צילך על יד ימינך‪ ,‬ה' ישמור צאתך‬ ‫ובואך מעתה ועד עולם"‪.‬‬ ‫פסח כשר ושמח‬

‫ב‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ל‬

‫ה‬

‫ה‬ ‫ס‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫ה‬


‫נפרדים‬

‫ה‬ ‫י‬

‫ת‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ל‬

‫ת‬

‫ת‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪.‬‬ ‫ץ‬

‫ם‬ ‫ח‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ז‬ ‫‪,‬‬ ‫ך‬

‫ח‬

‫השחקן יוסף שילוח‪ ,‬שנפטר בראשית חודש‬ ‫ינואר‪ ,‬נולד במחוז סננדג'‪ .‬בתו‪ :‬הוא תמיד‬ ‫זכר את החורף הקר שהיה אופייני לאזור ואת‬ ‫פריחת האביב‬

‫עדקי היה מראשוני המסתערבים בצה"ל‪ .‬בתו‪:‬‬ ‫אבא היה בין החלוצים שחשבו שיש לחשוף‬ ‫את המסורת הכורדית ולהיות גאים בפולקלור‬ ‫המיוחד שלנו‬

‫בראשית חודש ינואר נפטר שחקן הקולנוע והתיאטרון יוסף‬ ‫שילוח ז"ל‪ .‬שילוח‪ ,‬מהשחקנים המוכרים בישראל בחמשת‬ ‫העשורים האחרונים‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1941‬במחוז סננדג'‪,‬‬ ‫בחבל כורדיסתאן שבאיראן‪ .‬הוריו‪ ,‬אברהם ושושנה )פירוזה(‬ ‫יוספיאן‪ ,‬העניקו לו את השם פירוס‪.‬‬ ‫"אבא היה מספר המון על העיר בכורדיסתאן בה גדל"‪,‬‬ ‫מספרת בתו עומר שילוח‪" .‬הוא זכר תמיד את ה'חדר' בו‬ ‫למד‪ ,‬והיה נזכר בחורף הקר שהיה אופייני לאזור‪ ,‬בשלג‬ ‫שהיה מכסה את הכל‪ ,‬ובפריחת האביב שהגיע עם סיום‬ ‫החורף‪ .‬הוא הכיר את הסביבה טוב משום שהיה מצטרף עם‬ ‫אביו‪ ,‬שהיה סוחר‪ ,‬לשיירות שנדדו בין הערים‪ ,‬ופעמים רבות‬ ‫הם היו ישנים בחוץ"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1950‬החליטה המשפחה לעלות לישראל‪ .‬בהגיעם‬ ‫לארץ שוכנו ביישוב שער העלייה ואחר כך עברה המשפחה‬ ‫להתגורר בשיכון המזרח שבראשון לציון‪" .‬אבא התחיל‬ ‫לעבוד ממש מיד‬ ‫הגיעו‬ ‫כשהם‬ ‫לארץ"‪ ,‬מספרת‬ ‫בתו‪" .‬בגיל ‪ 10‬הוא‬ ‫עבד אצל משפחה‬ ‫במשק בית וגם‬ ‫היה עוזר לאמו‬ ‫בניקוי עופות בשוק‬ ‫ובקטיף בפרדס"‪.‬‬ ‫למרות שבילדותו‬ ‫לא רכש השכלה‬ ‫פורמלית‪ ,‬שילוח‬ ‫השלים את לימודיו‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫בכוחות‬ ‫בסוף שנות ה‪50-‬‬ ‫הוא התקבל לבית‬ ‫למשחק‬ ‫הספר‬ ‫"בית‪-‬צבי" והיה‬ ‫ממסיימי המחזור‬ ‫היה מספר המון על העיר בה גדל‪ .‬שילוח‬ ‫של‬ ‫הראשון‬ ‫המוסד‪ .‬מאז שיחק בסרטים רבים‪ ,‬ביניהם‪" :‬השוטר אזולאי"‪,‬‬ ‫סדרת סרטי "אסקימו לימון"‪" ,‬אלכס חולה אהבה"‪" ,‬חגיגה‬ ‫בסנוקר"‪" ,‬לילסדה"‪" ,‬כיכר החלומות"‪" ,‬ימים של אהבה"‪,‬‬ ‫סרט הקולנוע ההוליוודי "רמבו" ועוד‪.‬‬ ‫שילוח גם שיחק על בימות התיאטרון‪ ,‬השתתף בהצגות‬ ‫של חנוך לוין‪ ,‬והופיע גם בסדרות טלוויזיה כמו "קרובים‬ ‫קרובים" וב"רחוב סומסום" שם דיבב את דמותו של אריק‬ ‫מצמד הבובות אריק ובנץ‪.‬‬ ‫לאורך קריירת המשחק שלו זכה שילוח להערכה רבה‬ ‫ובפרסים‪ .‬בשנת ‪ 1968‬זכה בפרס המחזה המקורי של‬ ‫המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות‪ ,‬בשנת ‪ 1998‬זכה‬ ‫בפרס על מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע‬ ‫ובפרס הוקרה של עיריית תל‪-‬אביב ובשנת ‪ 2009‬זכה בפרס‬ ‫מפעל חיים בפסטיבל ירושלים‪.‬‬ ‫"לאבא היה רק חלום אחד שהוא לא הגשים"‪ ,‬אומרת עומר‪.‬‬ ‫"הוא תמיד רצה לחזור ולבקר במקום בו הוא נולד‪ ,‬והוא לא‬ ‫הספיק לעשות את זה"‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬עומר שילוח‬

‫‬‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫ם‬

‫"אבא תמיד רצה לחזור‬ ‫ולבקר בכורדיסתאן"‬

‫נפטר ששון עדקי‪,‬‬ ‫ממייסדי "שבע אחיות"‬

‫בסוף חודש פברואר השנה הלך לעולמו ששון עדקי ז"ל‪.‬‬ ‫עדקי‪ ,‬ממייסדי להקת המחול "שבע אחיות" וממקימי בית‬ ‫הכנסת "כתר ציון" של העדה הדהוקית במבשרת ציון נולד‬ ‫בשנת ‪ 1932‬בעיר דוהוק בכורדיסתאן‪ .‬בשנת ‪ 1951‬עלה עם‬ ‫משפחתו לארץ‪ ,‬והם התיישבו במעברת הקסטל‪.‬‬ ‫"אבא הגיע לארץ צעיר בן ‪,18‬יתום מאם‪ ,‬ומיד התגייס‬ ‫לצבא"‪ ,‬מספרת בתו ‪,‬סימה מיכאל‪" .‬הוא שירת בתותחנים‬ ‫וראה בשירות שליחות וזכות להיות חלק מהתהוות המדינה‬ ‫שזה עתה קמה‪ .‬הוא המשיך לשרת במילואים‪ ,‬ואחרי שנים‬ ‫סיפר לנו שהוא וחבריו היו המסתערבים הראשונים בגדה‪.‬‬ ‫"אבא היה איש חרוץ"‪ ,‬מוסיפה בתו‪" .‬הוא היה חדור‬ ‫אידיאולוגיה ציונית‪ ,‬עבד בייעור‪ ,‬בבניין‪ ,‬בנגרות ובבית‬ ‫המשפט השלום בירושלים‪ .‬בשנים הראשונות בארץ‬ ‫הוא חי במעברה‪ ,‬אבל אף פעם לא התלונן‪ .‬להפך‪ ,‬הוא‬ ‫תמיד אמר שזאת הייתה חוויה וזכות גדולה להיות בין‬ ‫מקימי המדינה"‪.‬‬ ‫תרומתו של עדקי לשימור הפולקלור של העדה הכורדית‬ ‫בישראל גדולה‪" .‬אבא היה ממקימי להקת המחול 'שבע‬ ‫אחיות'‪ .‬הוא היה בין החלוצים שחשבו שאין מה להתבייש‬ ‫בתרבות הכורדית"‪ ,‬משחזרת מיכאל‪" .‬להיפך‪ ,‬יש לחשוף‬ ‫אותה ולהיות גאים בפולקלור שלנו‪ .‬הוא הופיע עם הלהקה‬ ‫בארץ ובעולם‪ ,‬וגם השתתף במחזה המוסיקלי 'אנא כורדי'‬ ‫שעלה בתיאטרון הקהילתי של מבשרת ציון‪ .‬בהצגה שיחקו‬ ‫גם ילדיו וחתנו‪ ,‬וזאת הייתה גאוותו הגדולה"‪.‬‬ ‫חלומו של עדקי היה להקים מוזיאון למורשת העדה הכורדית‬ ‫בישראל‪" .‬הוא רצה להשאיר משהו לדורות הבאים"‪,‬‬ ‫הוסיפה בתו‪" .‬הוא המתין ליציאה לפנסיה כדי לממש את‬ ‫חלומו‪ ,‬אך לצערנו הרב שנה אחרי שיצא לפנסיה הוא חלה‬ ‫ומצבו התדרדר במשך השנים"‪ .‬לפני חודשיים הכריעה אותו‬ ‫מחלתו‪ ,‬הוא נפטר והותיר אחריו את אשתו שרה וחמישה‬ ‫בנים ובנות‪.‬‬

‫"משהו לדורות הבאים"‪ .‬עדקי בתלבושת מסורתית‬

‫‪5‬‬


‫‪20 1‬‬ ‫חוג‬ ‫ים ‪1‬‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫וכה ופור‬ ‫במסיבות חנ‬

‫"‬

‫ה‬ ‫ב‬

‫כ‬

‫מאות נשים‪ ,‬גברים‪ ,‬צעירות וצעירים הגיעו השנה למסיבת חנוכה שהתקיימה במושב מנוחה ולחגיגת‬ ‫פורים במלון חן בירושלים‪ .‬המשתתפים נהנו ממוסיקה אותנטית חיה‪ ,‬מופעי שירה וריקודים מסורתיים‬ ‫צילום‪ :‬חמי יצחק‬

‫כ‪ 500-‬משתתפים הגיעו השנה למסיבת חנוכה שנערכה במושב מנוחה‪.‬‬ ‫אסי זקן‪ ,‬יו"ר ועדת תרבות בארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל‪,‬‬ ‫מספר כי "החוגגים נהנו ממסיבת ריקודים מסורתיים‪ ,‬מופעי נגינה‬ ‫ומשירתם של הזמרים‪ :‬משה חוג'ה ארז קלימי ואילן דוד"‪.‬‬

‫אסי זקן‪" :‬בפורים אירחנו במלון חן בירושלים את בכיר הזמר התורכי‬ ‫ג'מאל תורקולו ואת הזמר משה ממוקו שהגיש חפלה כורדית סוערת‪.‬‬ ‫‪ 220‬האורחים שהגיעו נהנו מהשירה‪ ,‬הריקודים והכיבוד‪ ,‬השתתפו‬ ‫בתחרות תחפושות נושאת פרסים‪ ,‬והאזינו לנגנים"‪.‬‬

‫חברת א‪.‬ברזני הסעות בע"מ בעלת ותק של ‪ 24‬שנה‬ ‫בתחום ההסעות בישראל‬

‫חדש‬

‫בחברתנו!‬

‫אוטובוסים ‪ 60‬מקומות ישיבה‬

‫אתר הבית‪ www.abarazani.com :‬מייל‪ab@abarazani.net :‬‬

‫טל'‪ 02-6737780 :‬פקס‪ 02-6737790 :‬יד חרוצים ‪ 19‬ירושלים‬ ‫‪6‬‬

‫ס‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫"‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ס‬

‫א‬


‫"סבא שלי למד את אומנות האריגה מהיהודים"‬ ‫המוזיקאי באשיר סברי בוטאני ביקר בסדנת האריגה במוזיאון "מצודת ארביל"‪ .‬הוא פגש את סירוואן‪,‬‬ ‫בן למשפחת אורגים כורדים מפורסמת‪ ,‬שחשף את הקשר היהודי למקצוע העתיק שהוא מלמד‬ ‫האריגה במטרה לשמר את מלאכת היד‬ ‫העתיקה הזאת‪ .‬משפחתו מפורסמת‬ ‫בכורדיסתאן בזכות עבודות האריגה‬ ‫המיוחדות שלה‪ .‬שנים רבות עוסקת‬ ‫המשפחה באריגת שטיחים ובדים‪ ,‬ונראה‬ ‫שבני המשפחה ימשיכו לעשות זאת עוד‬ ‫שנים רבות‪.‬‬ ‫סירוואן מספר‪" :‬סבא שלי‪ ,‬עבדוללה‪ ,‬למד‬ ‫את אומנות האריגה והתפירה מהיהודים‬ ‫שחיו בכורדיסתאן‪ .‬מאז המלאכה עברה‬ ‫במשפחתנו מאב לבן וכיום אני מעוניין‬ ‫להעביר את הידע הזה לדור חדש של‬ ‫צעירים בארביל"‪.‬‬ ‫הדברים שגילה לי סירוואן מגלים חלק קטן‬ ‫מההשפעה של הקהילה היהודית שחיה‬ ‫בעיר על המסורות שלה‪ .‬ההיסטוריה של‬ ‫היהודים בארביל נמתחה לאורך אלפי‬ ‫שנים‪ .‬בסוף ימי בית שני הייתה בארביל‬ ‫קהילה יהודית בולטת‪ .‬העיר שימשה‬ ‫מרכז לממלכת חדיב שמלכיה‪ ,‬ביניהם‬ ‫הלני המלכה ובנה המלך מונבז‪ ,‬התגיירו‪.‬‬ ‫יהודים המשיכו לגור בעיר לאורך ימי‬ ‫הביניים‪ ,‬ובסוף המאה ה‪ 19-‬חיו בה כ‪-‬‬ ‫‪ 400‬משפחות יהודיות‪.‬‬ ‫בבית המלאכה של סירוואן מייצרים‬

‫כתב וצילם‪ :‬באשיר סברי בוטאני‬ ‫סירוואן עבדול‪-‬רחמן עבדוללה הוא‬ ‫מומחה למכונות אריגה‪ .‬הוא עובד‬ ‫ומלמד את המלאכה הזאת במוזיאון‬ ‫"מצודת ארביל" העיר ארביל שממוקמת‬ ‫בכורדיסתאן העיראקית היא אחת הערים‬ ‫העתיקות בעולם שנוסדה לפני כ‪4,000-‬‬ ‫שנים‪ .‬לאחר נפילת משטרו של סדאם‬ ‫חוסיין היא הוכרזה כבירת האוטונומיה‬ ‫הכורדית בעיראק‪ .‬סירוואן מלמד מאות‬ ‫סטודנטים כיצד להשתמש במכונות‬

‫אישה טווה חוטים מצמר‬

‫�������������������������‬ ‫�����������������‬ ‫��‬

‫�������������������������������‬ ‫����������������������������������‬ ‫���������������������������������‬ ‫����������������������������‬ ‫����������������������������������‬ ‫����������������������������‬ ‫�������������������������‬ ‫������������������������������������‬ ‫����������������������������������������‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫����‬

‫����‬ ‫� �‬ ‫�� �‬

‫����‬

‫��‬

‫� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫��� �‬

‫�� �‬ ‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬ ‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬ ‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬ ‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬ ‫�� �‬

‫�� �‬

‫����‬

‫�‬ ‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬ ‫�� �‬

‫�� �‬

‫��‬

‫�� �‬

‫�� �‬ ‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬ ‫�� �‬

‫���‬ ‫��� �‬ ‫��‬

‫�� �‬ ‫�� �‬

‫מחצלות רצפה ושטחונים למפתן הדלת‬ ‫ותופרים בגדי רועים‪ ,‬ממש כמו שעשו‬ ‫במאות הקודמות‪ .‬הייצור מתחיל בטוויית‬ ‫החוטים שעשויים מצמר‪ .‬אחרי הטוויה‬ ‫הנשים צובעות את החוטים בצבעים‬ ‫שונים‪ ,‬ואורגות את החוטים לשטיחים‬ ‫בנול האריגה המסורתי‪ .‬במקום מייצרים‬ ‫גם לבד ‪ -‬בד מצמר טהור שנארג‬ ‫בצפיפות תוך שמירה על צבעו המקורי‬ ‫של הצמר‪ .‬הבד משמש לתפירת בגדים‬ ‫וכובעים לרועי הצאן‪.‬‬

‫��‬ ‫�������‬ ‫������������������������������������‬ ‫�������‬ ‫� �� �‬ ‫������������������������� �‬ ‫��� �������������‬ ‫�� �� �‬ ‫� ������� �‬ ‫����� �‬ ‫�� �� �� �‬ ‫���������������������������������‬ ‫���������������� �� ������� �� �� �� �������������‬ ‫���������������‬ ‫������������������� �� �‬ ‫������������‬ ‫������������������� ����� �‬ ‫�������������������������� �� ������������‬ ‫� �������� �� ������������‬ ‫������������������ �‬ ‫�������‬ ‫��‬ ‫���������������������������� �‬ ‫����������������‬ ‫���������������������� �‬ ‫�����������������������������������‬ ‫��������������������������������‬ ‫��‬ ‫��‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬ ‫�‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫�� �‬

‫��� �‬

‫�� �‬

‫��‬

‫��‬

‫�‬

‫��‬

‫��‬ ‫��‬

‫�‬

‫�‬

‫סירוואן עבדול‪-‬רחמן עבדוללה ותלמידה‬

‫�������‬ ‫�����������������‬ ‫����� �‬ ‫��‬ ‫� ������������� �‬ ‫�� �‬ ‫����������������������������������‬ ‫�� �� �‬ ‫����������������������������������‬ ‫������������������������������������‬ ‫����������������������������������‬ ‫���� �‬ ‫�������� ������������������������‬ ‫���������������������������������‬ ‫��������������������������������������‬ ‫�������������������������������������‬ ‫� ���������������������‬ ‫������������� �‬ ‫����‬ ‫������������������������������� ���� �� �‬ ‫� �����‬ ‫������� ������������������������� �‬ ‫���� �‬ ‫����‬ ‫�� �‬ ‫�� �‬

‫‪7‬‬


‫ישראל‪-‬כורד‬

‫‪ISRAEL-KURD‬‬

‫חגיגות הנורוז‬ ‫ב‪ 21-‬במרץ חגגו הכורדים את ראש השנה ו"יום השחרור" של עמם‪ .‬כבכל שנה‪,‬‬ ‫ימי השמחה כללו סעודות חגיגיות וטיולים בטבע‬ ‫כתב‪ :‬דינו דניאל‬ ‫ב‪ 21-‬במרץ ציינו הכורדים את ראש השנה הכורדי –‬ ‫"הנורוז"‪ .‬פירוש השם הוא "יום חדש"‪ .‬הכורדים מייחסים‬ ‫לחג זה גם משמעות פוליטית‪ ,‬והוא נחשב גם ל"יום‬ ‫השחרור" שלהם‪ ,‬סמל להתנגדותם לדיכוי מצד העמים‬ ‫השכנים‪.‬‬ ‫מקור החג הוא בדת הזורואסטרית‪ .‬האגדה מספרת על‬ ‫השליט העריץ צוחאק שמבין כתפיו צמחו שני נחשים להם‬ ‫נהג להקריב ילדים קטנים‪ .‬קאווה‪ ,‬נפח שהקריב שישה‬ ‫עשר מילדיו ונדרש להקריב את האחרון‪ ,‬התנגד לעריץ‬ ‫והכריעו באמצעות פטישו‪.‬‬ ‫לכבוד החג לובשים הכורדים בגדים חדשים‪ ,‬וכאות לסיום‬ ‫החורף הם מדליקים אש‪ ,‬קופצים מעליה‪ ,‬רוקדים ושרים‪.‬‬ ‫במהלך החג נוהגים הכורדים להכין סעודה חגיגית‪ ,‬ויוצאים‬ ‫לטייל בטבע‪.‬‬

‫מדליקים אש כאות לסיום החורף‪ .‬חגיגות הנורוז השנה‬

‫יום הזיכרון להרוגים בחלבג'ה‬ ‫ב‪ 16-‬במרץ התקיים הטקס השנתי לזכר אלפי ההרוגים הכורדים‬ ‫שהותקפו ב‪ 88-‬בגז עצבים וחרדל על ידי צבאו של סדאם חוסיין‬ ‫כתב‪ :‬דינו דניאל‬ ‫כבכל שנה‪ ,‬ב‪ 16-‬במרץ ציין העם הכורדי את יום הזיכרון להרוגי‬ ‫הטבח הכימי בכפר הכורדי חלבג'ה שממוקם בצפון עיראק‪.‬‬ ‫בכירי הממשל של האוטונומיה הכורדית בצפון המדינה הגיעו‬ ‫למקום וקיימו את טקס הזיכרון הממלכתי‪.‬‬ ‫ב‪ 16-‬במרץ ‪ ,1988‬במהלך מלחמת איראן עיראק‪ ,‬הטילו‬ ‫מטוסים עיראקיים מכלי תערובת גז חרדל וגז עצבים על הכפר‬ ‫בו חיו כ‪ 50-‬אלף תושבים‪ .‬להערכת הכורדים‪ ,‬כ‪ 5,000-‬איש‬ ‫נרצחו בהתקפה‪ ,‬ו‪ 12-‬אלף איש נפצעו‪ .‬הפצועים ששרדו לקו‬ ‫במחלות עור קשות‪ ,‬בעיוורון‪ ,‬ניוון שרירים‪ ,‬בעיות נשימה‪ ,‬בעיות‬

‫כ‪ 5,000-‬איש נרצחו בהתקפה‪ .‬מצבות זיכרון להרוגי הטבח‬

‫‪8‬‬

‫‪Concessioner: Dawoud Baghstani‬‬ ‫‪Editor in Chief: Mawlud Afand‬‬ ‫‪Reporter: Dino Daniel‬‬

‫פוריות ומחלות נפש‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬ממשלת סדאם חוסיין‬ ‫הציעה לתושבים שנמלטו מהכפר לשוב אליו‪ ,‬תוך הבטחה שלא‬ ‫יפגעו‪ .‬אך כשחזרו‪ ,‬חלקם נעצרו ונעלמו‪.‬‬ ‫הסברה הרווחת היא כי הכורדים הותקפו משום‬ ‫שנחשדו בשיתוף פעולה‬ ‫עם איראן‪ .‬בכל שנות‬ ‫שלטון סדאם‪ ,‬סבלו‬ ‫הכורדים מנחת זרועו‪,‬‬ ‫אך ההתקפה בחלבג'ה‬ ‫גבתה מהם את המחיר‬ ‫הכבד ביותר‪.‬‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.