Tutores Dr. Architect Dafna Fisher-Gewirtzman Architect Alon Zohar
Michal Morad 300180106
Year D,semester 8,Technion Israel
2011
BASE POINTS
4
Base Points
5
Fantasy Concept
<<concept
Fantasy
Fantasy
Fantasy
documentation& research
MILLING PROCESS
new MILL SECTION
FlourFactoryMuseum
Urban Scale
exsisting_ground floor level
ground floor level
first floor level
NEW!
NEW!
Scenario
FACTORY MUSEUM
NEW!
MODEL
NEW!
PLANNING PROCESS
RETROSPECT
PLANNING PROCESS תהליך התכנון קו זינוק הסמסטר התחיל בעצלתיים ,לאחר סמסטר אורבני לא קל בכלל .בעבורי המוטיבציה לפרוייקט הגיעה מההבנה שזהו למעשה הפרוייקט האחרון לפני הגרנד פינאלה ,פרוייקט הגמר ומהתמה של הסטודיו-מחזור מבני תעשייה .במהלך הלימודים הנושא הזה העסיק אותי רבות ומצא את דרכו כל פעם מחדש לפרוייקטים שלי. מה היה עד עכשיו? בעבורי הקסם בארכיטקטורה טובה הוא הקונטרסט בין הישן לחדש ,בין חלודה לזכוכית ,מעין הצפה של העבר לתוך ההווה תוך מבט לעבר הע־ תיד .ישנה בהירות מסויימת במעשה אדריכלי מסוג זה (מחזור) הברורה לכל אחד ,ארכיטקט או עובר אורח. אני חייבת להודות שבמהלך הלימודים חיפשתי את העוגנים האלו, המבנים הקיימים“ ,ראויים לשימור” או לא. ניסיתי לנתח את הסביבה שקיבלתי תוך ניסיון להישאר כמה שיותר מדוייקת ונאמנה למקור והמבנים הקיימים שלרוב משרטטים רק את הגג שלהם ,הפכו בשבילי למחוללי תכנון .לפעמים נדמה לי שהאג›נדה שלי היא תוצר לוואי של אותה אובסססיביות לתיעוד .אין לי ספק שמה שאני מכנה «תיעוד» הוא ממש לא תהליך אובייקטיבי וכי במהלך הסמסטר מתקיים תהליך סינרגטי של גיבוש עמדה לצד תיעוד ,אשר ניתן כבר לסווגו כקריאה. נקודת המוצא לפרוייקט הנוכחי הכילה כבר באופן מובנה את הרבדים הקיימים ,נתון שקצת הקשה עליי מאחר והייתי צריכה לגבש עמדה למ־ רות זאת .היה ברור שבכל אחד מהפרוייקטים בסטודיו ה”עבר” יתפוס מקום משמעותי וכי העמדה שאגבש צריכה להתעלות מעבר לתובנה זו.
עמדה הרצון להשאיר את הטחנות הגדולות טחנות קמח פעילות נבע מאו־ תה מחוייבות לתיעוד ומאותו רצון להציף את העבר לפני השטח .לעבר במקרה הזה יש משמעות מיוחדת ,הוא חלק ממהותה של חיפה ובעיניי חלק חיוני בעתיד שלה. האינסטינקט הזה התעורר כבר במשימה הראשונה .נדמה היה שאני כו־ בלת לעצמי את הידיים בעצם האמירה של השארת הטחנות כפעילות, אך מבחינתי זה היה ממש להיפך .ההחלטה הזו שחררה אותי ואפשרה לי לתכנן ממקום עקרוני מאוד ומחוייב למטרה מאוד ספציפית. החקירה של הטחנות תוך נאמנות למציאות הקיימת הובילה לתובנות עמוקות שלמעשה חוללו את כל הפרוייקט. הקוויות והלינאריות שבתהליך הטחינה חלחלו לעיצוב ולתכנון .בהתח־ לה זה היה מצויין וגרם לי להשתחרר מהקונבציה הבניינית ,אך הביקורת הייתה שזו האחרונה השתלטה יתר על המידה וכי העיבוי הפרוגרמתי והנפחים איחרו לבוא .אולי זה נכון ,אך הקריאה שלי את האתר הובילה אותי להבנה שהוא לא באמת מסוגל לשאת יותר מזה .בדיעבד אולי היי־ תי צריכה להתעקש יותר. תוצר סופי הביקורת הסופית הייתה מהימנה לתהליך שעברתי ,המחמאות על «ההמצאה» מחד והביקורת על הקוויות מאידך .אם הסמסטר היה ממ־ שיך הרבה יותר משאבים היו מוקצים למציאת הנפחיות הנכונה לאתר הטחנות הגדולות. דבר נוסף שעלה בביקורות והיה נוכח בסמסטר הוא מיתוג .מיתוג כאמ־ צעי תכנוני ,ברמת המיקרו באתר וברמת המקרו של מיתוג עירוני לעיר חיפה .לאחרונה אני מבינה שיש קשר הדוק בין השניים ושהגבולות בין ארכיטקטורה ,מיתוג וגרפיקה מטשטשים .היכולת למתג את חיפה דרך העבר התעשייתי העשיר שלה הינה אופציה ממשית וקיימת.
לקראת סוף הסמסטר הפן האורבני שממנו התחלתי חזר להיות רלוונטי עבור הפרוייקט .פרוייקטים מסוג זה (מחזור מבנים) המבקשים להיות זרקור עירוני לא יכולים להתקיים מבלי להיות חלק מחזון עירוני .היה מעניין להקדיש זמן בתחילת הסמסטר לפיתוח תוכנית אורבנית המבי־ טה על מכלול הפרוייקטים בסטודיו ומנסה באמצעותם לקדם את חזון העיר .נדמה כי תהליך זה היה מחדד את הפרוגרמות השונות ומחזק את התשתית העירונית לקיום הסטודיו כולו. תובנות נותרתי עם הרבה תובנות מהסמסטר הזה :האם באמת יש תעשייה שיכולה להיות חלק מהעיר? אני מאמינה שכן .איך מתכננים? מהבטן או מהראש? האמת שמשניהם .איך מתחילים ליצור בניין? מהקו או מהנפח? כנראה שמשניהם. בעיניי ההווה והעתיד של הארכיטקטורה הוא התעסקות בקיים .אנו נד־ רשים לתכנן סוג חדש של בניינים ,טפילים .בנייני העתיד הם ידידותיים יותר ,הם מתחברים לתשתיות הקיימות ,לא בהכרח דורשים חפירה של יסודות עמוק לתוך הקרקע ומאפשרים תזכורת תמידית למה שהיה כאן פעם .בשבילי זה גן עדן ,הקונטרסט שאני כל כך אוהבת יהפוך להיות אינטגרלי בנוף הבנוי ,הרחובות שלנו יהפכו להיות טובים יותר ,ערכיים יותר ומדברים יותר... תודה על סמסטר מדהים! מיכל
Flour Park