ARCHITECTURE PORTFOLIO by michal MORAD

PORTFOLIO Montifiori System 2010 2010 ‫שיטת מונטיפיורי‬

3 r d Ye a r, S p r i n g S e m e s t e r

I . T. T, A r c h i t e c t u r e 2 0 1 0

Michal Morad

PORTFOLIO Montifiori System 2010 2010 ‫שיטת מונטיפיורי‬

3 r d Ye a r, S p r i n g S e m e s t e r

Tutor | Arc. Itzik Hirsch, A.T Zvi Yeger

Michal Morad

I . T. T, A r c h i t e c t u r e 2 0 1 0

PORTFOLIO Tutor | Arc. Itzik Hirsch, Assistant T. Zvi Yaeger

Michal Morad I . D

n Sc ale b-bl

ock

Urba E

sca

n Sc

ale

\ su

b-b

loc

cal

ori S

cal

ing imiz

the

ri tifyo

Start Here

-‫קרוב למרכז‬ ‫קרוב ללב‬

4 3 2 1

entity

TEXTURES (reling on exisiting CRYS TAL PA DW LACE EL LIN G+ mo ntif yor M i i

ontif he M

ing t

imiz

SU cro B \M BL ac O ro CK

che

ks bloc

fiori Id

onti ved m

impro

MAX rcutt

yori

NOKIA ARENA-LERMAN

V TL

n Mu

IN-

W ET

ng an

Creati

Glen

FOR

gic

s ra rate pa St

R??40? E W O T 11 tifyori OSA

Mon

Mo ntif y

itic

ty iori Identi proved montif

Creating an im

Urba \ su

r re s P tu v c g ite tin ch is n ar Ex Pla

s po

Blo ck

START FINISH 14.7.20

t All In “ It’s

ale

k Sc

Bloc

he E

FOLIO PORT

der ” ehol eB of th

START FINISH

textures structure)

‫ \ מחשבות‬INDEX

k bloc

‫ליצור תוכן עניינים מסודר‬ ‫עבור תהליך תכנון זה סוג‬ ‫של משימה בלתי אפשרית‬ - ‫ מוצע תחליף‬.‫מבחינתי‬ . ‫חיתוכי מחשבה תכנונית‬ ‫בדיעבד המלאכה הזו‬ ,‫כמעט נעשית בעצמה‬ ‫יכול להיות שישנם דברים‬ ‫שהושמטו מכאן או לחילופין‬ ‫ אבל באופן כזה‬,‫התווספו‬ ‫או אחר זה מה שעבר עליי‬ ...‫הסמסטר‬ !ENJOY

‫כגודל הפרוסה‬ ‫כגודל ההשקעה‬

sche

‫נתיבי איילון‬

‫מונטיפיורי כמרקם המנותק מסביבתו באמצעות דרכים תחבורה ראשיות‬

‫‪URBAN‬‬ ‫‪Scale/ Patch‬‬ ‫נקודת המוצא לפרויקט היא זיהוי שכונת מונטיפיורי כפאטצ’ ליתר העיר‪.‬‬ ‫במבט עירוני ניתן לראות כי השכונה מנותקת מהעיר באמצעות עור־‬ ‫קי תחבורה ראשיים‪ ,‬דרך מנחם בגין ונתיבי איילון‪ ,‬דרכים ראשיות מאוד‬ ‫המייצרות ניתוק משמעותי‪ .‬בנוסף הטופוגרפיה הטבעית מייצרת מצב בו‬ ‫מונטיפיורי נמוכה יותר מהסובב אותה ועם הכניסה אליה מתבצעת ירידה‪.‬‬

‫הסיבה לנתק נובעת בחלקה בעברה של השכונה‪ .‬שכונת מונטיפיורי הינה‬ ‫פרדס כושל לשעבר‪ ,‬אשר סופח לתל אביב רק בשנת ‪ .1964‬כבר אז היא‬ ‫הייתה בת חורגת עבור תל אביב ‪ ,‬ובעיניי עד ימינו טרם התחברה אליה‬ ‫באמת‪.‬‬

‫הגישה למונטיפיורי מדרך מנחם בגין ‪ -‬ניתוק מרקם השכונה באמצעות הטופוגרפיה הטבעית‬ ‫דרך מנחם בגין‬

‫‪Montifyori‬‬ ‫חתך משתנה נתפס‬

‫טיפולוגיות אופייניות‬

‫הבלוקים המונטיפיוראים עובדים באופן‬ ‫עצמאי‪ ,‬אינדיבידואליסטים במהותם‪.‬‬ ‫הדבק ביניהם הוא גריד הכביישים‪ -‬יש‬ ‫שיאמרו רחובות (?!)‬

‫גריד החלקות המקורי של השכונה‬ ‫כמחולל בהתעצבותה לאורך השנים‬ ‫ועד היום‬

‫הבלוק המונטיפיוראי כפי שהוא נתפס‬ ‫מהרחוב‪ .‬הפוטנציאל הגלום בחלל‬ ‫הפנימי מתפספס והבלוק לעולם לא‬ ‫נחווה מבפנים‪.‬‬

‫טקסטורות אופייניות‬

‫‪SCALE‬‬ ‫קרקעות הפרדס הכושל יועדו להפוך לקרקעות מגורים ולאחר פירוק‬ ‫הפרדס השכונה חולקה באמצעות גריד כבישים ורחובות אשר יצר בלוקים‬ ‫מלבניים‪ .‬פטריק גדס לא היה שם ומי שהגה את החלוקה היו למעשה‬ ‫התושבים‪...‬את אותם “בלוקים” חילקו לחלקות באופן די שרירותי ועל בסיס‬ ‫חלוקה זו צמחה מונטיפיורי כפי שאנו מכירים אותה היום‪.‬‬

‫כיום זוהי שכונה מיוחדת בעלת אופי מורכב‪ ,‬מרגישים בה מיד את ההתרחקות‬ ‫ממרכז תל אביב ‪ .‬יש בה ערב רב של סגנונות בנייה‪ ,‬באוהאוס‪ ,‬צריפים‪,‬‬ ‫מוסכים האנגרים ומכל הבא ליד‪ .‬בעיניי השכונה היברידית במהותה ועל‬ ‫כן מזמנת התערבות תכנונית החוגגת את זהותה המעורבת והמגוונת תוך‬ ‫מתן מענה לתהליכים שונים בעיר הסובבת אותה‪ ,‬בפרט תהליך הציפוף‬ ‫והתפשטות מרכז העיר לעבר השכונות הסובבות אותו‪.‬‬

‫‪Block/ Sub Block‬‬

‫‪SCALE‬‬

‫התנהגות הבלוק המונטיפיוראי ממצה בעיניי בזעיר אנפין את מהותה של‬

‫חקירת בלוק מוניטיפיוראי אופטימלי‪ ,‬ניסיון לתמצת את‬ ‫הפוטנציאל בבלוק המונטיפיוראי‪.‬‬

‫השכונה כולה‪ .‬הבלוק נשען על גריד החלקות המקורי; קווי הבניין והמרווחים‬ ‫בין הבניינים נקבעים לפי אותה חלקה מקורית‪ .‬בשל העובדה שלא הוחל‬

‫תכנון כולל ואחיד על הבלוקים השונים כל חלקה מקיימת עולם עצמאי‪,‬‬ ‫אינדיבידואלי על גבול האוטיסטי כלפי החלקות האחרות‪ .‬סיטואציה זו מכילה‬ ‫בתוכה את שיטת מונטיפיורי כפי שאני בחרתי להביט בה‪ .‬ההתערבות‬ ‫הטבעית והנכונה בעבורי הייתה למעשה להביא את שיטת מונטיפיורי אל‬ ‫מצב אפשרי‪ -‬מיצוי הפוטנציאל של הבלוק המונטיפיוראי תוך ניצול הסכמה הקיימת‬

‫ההווה ואף אל העתיד‪ .‬הבינוי החדש נשען על אותה סכמה מונטיפיוראית‪,‬‬ ‫משמר את החלקות המקוריות‪ ,‬המרווחים הקיימים ואף חלק מהמבנים‬ ‫הקיימים באתר‪.‬‬

‫מצב קיים‪ -‬הבלוק מחולק לתתי בלוקים העובדים באופן עצמאי‬

‫‪Sketch Model-Block‬‬ ‫מודל עבודה הבוחן את היחס הכמותי והנתפס בין הקיים למתווסף עליו ולצידו‪.‬‬ ‫האתר מספק הזדמנויות רבות ליצירת מתח ויזואלי הנובע מהרצון להותיר מקום‬ ‫ולהוקיר את עברה של מונטיפיורי לצד עתידה המתהווה‪ .‬בעיניי הקונטרסט‬ ‫המצוי במתח הנ”ל והמינון שלו ברחבי האתר הוא אחד האתגרים וההזדמנויות‬

‫יצירת קשר בין מבנה קיים‬ ‫למבנה חדש באמצעות מהלך‬ ‫מדרגות משותף והסבת קומת‬ ‫הגג של המבנה הישן לקומה‬ ‫ציבורית משותפת לשניהם‬

‫תוספת על גבי מפעל תוך‬ ‫הישענות על פיר התנועה הקיים‬

‫בפרוייקט‪.‬‬

‫יצירת שטח פתוח ציבורי בקנה מידה מונטיפיוראי‬

‫יצירת תוספת מגורים צפופה בחלקה‬ ‫הגדולה ביותר‬

‫הסבת ההאנגר הנטוש למבנה מגורים‬

‫מגורים על גבי חניון תוך שימוש בפיר התנועה‬ ‫כאלמנט קונסטרוקטיבי מחבר‬

!? 2 0 1 0

MONTIFIORY SYSTEM 2010

‫שיטת מונטיפיורי‬

‫‪“Old ideas can sometimes use new buildings. New ideas‬‬ ‫‪Jane Jacobs, The Death and Life of Great American Cities, New York: Random House and Vintage Books, 1961.‬‬

‫מילוי מחדש של האנגר‬ ‫קיים באתר בפרוגרמת‬ ‫מגורים המנצלת את‬ ‫חתך ההאנגר הראוי‬ ‫לשימור תוך התחברות‬ ‫לקונסטרוקציה‬

‫תוכנית מצב מוצע‬

‫יצירת תוספת צפופה‬ ‫ומכילה‬ ‫המתחשבת‬ ‫בתוכה מאפיינים בבלוק‬ ‫המונטיפיוראי‬

‫מגורים על גבי חניון קיים‬ ‫תוך שימוש בפיר התנועה‬ ‫כאלמנט מחבר‪.‬‬

‫חיבור בין מבנה קיים לחדש באמצעות מהלך מדרגות‬ ‫משותף‪ .‬בנוסף הסבת קומת הגג לקומה משותפת ושיפוץ‬ ‫קומת המסחר במבנה הישן ‪.‬‬

‫מגורים מכל מפעל תוך‬ ‫שימוש בפיר התנועה‬ ‫כאלמנט קונסטרוקטיבי‬ ‫מחבר‪.‬‬

‫תוכנית מצב קיים‬

‫”‪must use old buildings.‬‬

‫‪The Public‬‬ ‫‪Sub Block‬‬

‫מרחב ציבורי בקנה מידה אנושי‬ ‫בניגוד לפארק רחב הידיים העתיד לקום‬ ‫במונטיפיורי על פי תוכנית האב‪ ,‬מוצע‬ ‫שטח פתוח בקנה מידה אנושי מונטיפיוראי‪.‬‬ ‫השטח הפתוח מוקף במבני מגורים ומבנה‬ ‫ציבור אשר השטח הפתוח פולש לתוכו‪.‬‬ ‫יצירת שטח זה במיקומו הספציפי נועדה‬ ‫גם על מנת לייצר מעבר בתוך הבלוק‬ ‫ולנסות לשנות את האופן בו נתפס הבלוק‬ ‫המונטיפיוראי הטיפוסי כך שיעודד שהייה‬ ‫בנקודות הציבוריות הממוקמות בו‪.‬‬

‫צילומי מודל ‪1:250‬‬

‫‪MICRO/‬‬ ‫‪MACRO‬‬ ‫‪Sub Block‬‬ ‫המרחב הציבורי הקהילתי הוא לרוב ערך‬ ‫מקודש בתכנון מגורים ‪ ,‬הרצון לייצר מפגש‬ ‫ואינטראקציה בין שכנים ולעודד התפתחות‬ ‫קהילה במבנה המגורים מוביל פעמים רבות‬ ‫את התכנון‪ .‬הפרויקט מנסה הן לייצר את‬ ‫אותו מרחב ציבורי עבור דיירי הבניין והבלוק‬ ‫אך בו בזמן לגלות רגישות למבנה המשפחה‬ ‫המשתנה‪ .‬התא המשפחתי מתנהג שונה‬ ‫בתוך כותלי הבית משהתנהג לפני ‪-30 20‬‬ ‫שנה‪ ,‬הזמן המשותף קטן ‪ ,‬האינטראקציה‬ ‫מתמעטת ורבים הבתים בהם הקשר‬ ‫הפיסי בין הדיריים רופף‪ .‬הפרוייקט מנסה‬ ‫להתייחס לבית כאל תת בלוק בפני עצמו‪ ,‬בו‬ ‫המרחב בציבורי המשותף לבני הבית הוא‬ ‫משמעותי‪ .‬ונוכח כך שישפיע על תכנון חלל‬ ‫המגורים על מנת לעודד יצירת קשר אנושי‬ ‫אם במבט ואם במפגש‪.‬‬

‫רחבה מדורגת הנועדה שלם‬ ‫יצירת מוקד פינתי קטן‬

‫שטח פתוח ציבורי בקנ”מ‬ ‫מונטיפיוראי‬ ‫מתנ”ס בעל קומת קרקע פתוחה‬ ‫המשתלבת‬

‫השטח‬

‫הפתוח‬

‫ומכילה אותו‬

‫חנות ‪ -‬פרוסה ציבורית‬ ‫במבנה פרטי‬

‫מעבר‬

‫ציבורי‬

‫בתוך‬

‫מבנה‬

‫המגורים המוסב‪ .‬המעבר מוביל‬ ‫לצר פנימית בשקע במבנה‬ ‫המשרדים הקיים‬

‫תוכנית קומת קרקע‬

‫מבט מרחוב בית שמאי‬

‫מבט מרחוב ב”ק ישראל‬

‫מבט מרחוב הנצ”יב‬

‫מבט מרח’ ב”ק ישראל‬

‫‪FA C A D E‬‬ ‫אתגר משמעותי בפרוייקט הוא סוגיית המגוון הנתפס‪ .‬בשל השוני בין‬ ‫טיפוסי המגורים המבקש לשקף את זהותה של השכונה‪ ,‬עשוי להיווצר‬ ‫רעש ויזואלי גדול מדי המוסיף על זה הקיים כבר בשכונה‪.‬‬

‫שאלה זו העסיקה אותי רבות במהלך הפרוייקט‪ .‬אופני ההתמודדות השתנו‬ ‫וכוללים טקסטורות דומות‪ ,‬חומרים משותפים‪ ,‬שימוש בפרופורציות זהות‬ ‫וטיפולוגיות דומות‪ .‬המתח עליו נשען הפרוייקט הוא בדיוק אותו איזון בין‬ ‫חופש למשמעת‪.‬‬

‫חזית דרומית (מבט מרחוב ב”ק ישראל)‬

‫‪ZOOM-in‬‬

‫שיטת מונטיפיורי ‪2010‬‬

‫החלק המפותח ביותר בפרוייקט הוא פינת הרחובות בית שמאי וב”ק‬ ‫ישראל‪ .‬חלק זה מכיל בתוכו את הקונפליקט המונטיפיוראי‪ .‬העבר‬ ‫והנוסטלגיה המשתמעת ממנו לצד תוספת המשתייכת לכאורה להווה‬ ‫התל אביבי‪ ,‬אולי הגלובלי‪.‬‬ ‫הפרוייקט מנסה לבחון את ההקשרים הנובעים מהצבת העבר והעתיד‬ ‫בסמיכות קרובה‪ .‬האנגר נטוש שמתעורר לחיים לצד מגדל ידידותי‬ ‫ואנושי המנסה לשבור את הפרדיגמה המוכרת של מגדל זכוכית אטום‬ ‫ומנוכר לעשירים בלבד‪.‬‬

‫‪2010.....‬‬

‫‪1964‬‬

‫מבט מרחב בית שמאי‬

‫מצב קיים‬

‫‪The Crystal‬‬

‫‪Palace‬‬

‫הקריסטל פאלאס של מונטיפיורי‪ .‬המונח הזה נטבע על ידי מתוך רצון‬

‫חלופה ‪1‬‬ ‫הסבה למבנה מגורים‬

‫להמחיש את הפוטנציאל הגלום בהאנגר הנטוש הזה‪ .‬יהלום לא מלוטש‪.‬‬ ‫יכול להיות שקצת הגזמתי‪ ,‬אך בכל זאת‪ ,‬המאפיינים הארכיטקטוניים‬ ‫כגון הקלירסטורי ‪ ,‬המסבכים‬

‫והאור הרך החודר מבעד לחלונות‬

‫הדהויים הצליחו לכבוש אותי‪ .‬באותה נשימה הם עוררו בי את הרצון‬ ‫לגונן על מונטיפיורי מפני הדחפורים וטייקוני הנדל”ן‪ .‬האתגר אשר עמד‬ ‫בפניי היה כיצד לעשות זאת בצורה כלכלית ומתקבלת על הדעת‬ ‫חדשנית בו בזמן‪.‬‬

‫חלופה ‪2‬‬ ‫הסבה למבנה חממה‬

‫אך‬

‫שימור הזהות המונטיפיוראית‬

‫הפרוייקט בוחר לשמור את ההאנגר הנטוש תוך יציקת תוכן חדש לתוכו‪,‬‬ ‫מגורים‪ .‬הרצון להעניק רלוונטיות למבנה המטה ליפול נובעת ממס’‬ ‫שיקולים‪ .‬הראשון‪ ,‬שימור הזיכרון‪ .‬מונטיפיורי צועדת קדימה בקצב‬

‫מהיר ובעיניי זהותה המיוחדת והפוטנציאל הגלום בה בסכנת היעלמות‪.‬‬ ‫הצריפים והמוסכים הם סימן ההיכר המונטיפיוראי מחד והדבר הראשון‬ ‫שהכי קל לפנות\להרוס\ להעלים מאידך‪ .‬שימור ההאנגר חוגג את‬ ‫מונטיפיורי תוך שמירה על עדכניותה‪ .‬מלבד זאת השיקול הכלכלי‬ ‫מצטרך לתמונה כאשר אקט מילוי מחדש שכזה עשוי להוזיל את עלויות‬ ‫ההקמה ולאפשר דירות זולות למבקשי המקלט משכר הדירה המופקע‬ ‫במרכז תל אביב‪.‬‬ ‫רכיבי המבנה‪ -‬מצב קיים‬

‫משטחי פח עבור חיפוי הגג‬

‫קלירסטורי‪ -‬מסגרות פלדה וזכוכית‬

‫האנגר‪ -‬מצב קיים | כרגע מתפקד כמגרש חנייה‬

‫‪1m‬‬

‫‪5‬‬

‫‪20m‬‬

‫אלמנט קונסטרוקטיבי ראשי ‪ -‬קורות מסבך‬ ‫ועמודים פלדה‬

‫מודלי חתך מוקדמים‪ ,‬נסיון להבין את החתך הראוי לשימור‬ ‫‪,‬חדירת האור והגמלון‪.‬‬

‫תוכנית קרקע האנגר‬

‫החצרות האחורית‪ .‬הפרטיות‬ ‫מושגת באמצעות גומחת צמחייה‬ ‫המפרידה חלק מהמשטח ומייצרת‬ ‫אזור פרטי אשר הופך למשותף‬ ‫בקצהו‬

‫פרוסה ציבורית‪ -‬חנות‬ ‫הבוחרת להחזיר את תפקידו‬ ‫ההיסטורי של הגמלון כמציין מקום‬ ‫ברחוב‪.‬‬

‫תפיסת התת בלוק‪ .‬יצירת חלל‬ ‫פנימי פתוח בתוך הדירה‪ ,‬עוגן מבני‬ ‫המשותף לשתי דירות ולעיתים‬ ‫לארבע דירות‪ .‬ממוקם במרכז בשל‬ ‫חדירת האור המירבית אליו‪.‬‬

‫חיבור בין התוספת הצפופה‬ ‫להאנגר באמצעות שיוך‬ ‫השטח לדיירים והוצאת‬ ‫לגבולות‬ ‫מעבר‬ ‫הפטיו‬ ‫המבנה‪.‬‬

‫מרחב ציבורי ברמת המבנה‬ ‫מתפקד כ”חדר מדרגות”‬ ‫פתוח לרחוב המוביל לחצר‬ ‫פנימית משותפת עם בניין‬ ‫המשרדים‪.‬‬

‫המשך הקונסטרוקציה המקורית‬ ‫של ההאנגר לשם יצירת הצללה‬ ‫בחזית הדרומית ומעין גלריית רחוב‬ ‫המגוונת את ההליכה לאורך ‪ 40‬מ’‬ ‫של מבנה מגורים פרטי‪.‬‬ ‫לאור סמיכות המבנה לרחוב‬ ‫היה צורך בחלל ביניים טרם הכניסה‬ ‫לחלל המגורים‪ .‬חלל זה מוגבהה‬ ‫ומשותף לשתי דירות‬

‫‪4m‬‬

‫מערך קורות המסבך הקיים השפיע רבות על חלוקת השטח הנתון‪ .‬אחת הבחירות המשמעותיות היו יצירת דירות לינאריות וצרות המנצלות את החתך‬ ‫הראוי לשימור בעיניי של ההאנגר‪ .‬חתך זה חושף את המתגורר למאפיינים איכותיים של מבנה השימור כגון קורות המסבך והאור החודר משני חלונות‬ ‫הקלירסטורי הממוקם במרכז המבנה‪ .‬יצירת דירות אלו גם חיזקה את הקשר החלק הפנימי של הבלוק תוך יצירת זרימה מהרחוב אל החצר‪.‬‬

‫תפיסת התת בלוק כתפיסת מגורים עברה התפתחות בהתאם להתפתחות סכמת הדירה‪ .‬הפטיו שינה את‬ ‫מקומו עד שהתקבע במרכז כך שנהנה מתנאי האקלים האופטימליים ובזאת הקרין לחלל המגורים כולו‪.‬‬

‫רכיבי המבנה‪ -‬חתך ארוך‬

‫צילומי מודל‪ -‬הפטיו המשותף‬

‫סטרוקטורה‬

‫רכיבי המבנה‪ -‬מצב מוצע‬

‫כעוגן תכנוני‬

‫ההתייחסות הראשונית להאנגר החלה במיפוי‬ ‫הסטרוקטורה שלו‪ .‬ההחלטה אשר עמדה על הפרק‬ ‫הייתה חיבור מול ניתוק‪ .‬התקדימים המוצגים נקטו‬ ‫בשתי גישות שונות‪ ,‬גלן מורקוט המייצר את ההמשכיות‬ ‫הזו לאורך כל המבנה ואילו אסף לרמן בהיכל נוקיה‬

‫מסך הצללה בחזית דרומית המתחבר‬ ‫לקונסטרוקציה המקורית‬

‫אשר בחר לייצר קונסטרוקציה פרזיטית‪.‬‬ ‫הן מטעמים כלכליים והן מתוך רצון פשוט להמשיך‬ ‫את הצורה הטבעית והשלמה של ההאנגר‪ ,‬החלטתי‬ ‫להתחבר‪.‬‬ ‫היכל נוקיה‪ .‬א‪ .‬לרמן אדריכלים‬

‫החלפת הגג תוך יצירת חורי אור ואוויר‬ ‫מעל חללי הפטיו‬

‫קלירסטורי‪ -‬מסגרות פלדה וזכוכית‬

‫גלן מורקוט‬

‫יצירת המשכיות של הקורות‬ ‫הקונסטרוקטיביות אל הרחוב‬ ‫לשם הצללה ותצוגת אומנות‪.‬‬

‫מבט מרחוב ב”ק ישראל‬ ‫מבט מרחוב בית שמאי‬

‫מבט פנים‪ -‬האנגר‬

‫‪PUBLIC‬‬

‫‪STRIP‬‬

‫הרצון לגוון את ההליכה לאורך ‪ 40‬מטר של מבנה המגורים עוררה את‬ ‫אקט היצירה לרחוב‪ .‬המשך הקונסטרוקציה המקורית של ההאנגר לתוך‬ ‫הרחוב תוך יצירת מסננת בין הכביש הצמוד לחללי המגורים הפרטיים‬ ‫הייתה הכרחית‪ .‬הוספת הקפפות שלם הצללה ומתן אפשרות לתליית‬ ‫אומנות הן פעולות אשר מנסות להעישר את החלל הציבורי הפוטנציאלי‬ ‫ברחוב המונטיפיוראי‪.‬‬

‫‪The Crystal‬‬

‫‪SECTION‬‬

‫תא מגורים זה למעשה מנצל את חתך ההאנגר הראוי שלימור כפי שהוזכר‬ ‫קודם לכן‪ .‬הפטיו הפתוח הוא למעשה הגורם המארגן בחלל כאשר חללי‬ ‫הדירה השונים פונים אליו תוך התחשבות בצרכים הפרטיות בחללים‬ ‫אינטימיים יותר בשל העובדה שהפטיו משותף לדירה נוספת‪.‬‬ ‫מלבד הפטיו הפתוח קצוות הדירה מחוצה לה מנוכסים אליה ומאפשרים‬ ‫את אוורור הדירה מקצה לקצה‬

‫חתך רוחב דרך דירה טיפוסית‬

‫חתך אורך מכיוון רח’ ב”ק ישראל‬ ‫תוכנית ‪ 2‬יחידות מגורים‬ ‫החולקות פטיו משותף‬

‫‪Fantasy‬‬ ‫התהליכים המתרחשים בתל אביב כגון התייקרות הקרקע ‪ ,‬הידלדלות‬ ‫מעמד הביניים והסכנה להפיכתה עיר לעשירים בלבד ליוו את התייחסות‬ ‫הפרוייקט לבלוק במונטיפיורי‪ .‬קהל היעד של הפרוייקט הוא למעשה‬ ‫מעמד הביניים הבינוני והנמוך אשר רואה במונטיפיורי מקלט משכר‬ ‫הדירה המופקע במרכז העיר‪ .‬אולם‪ ,‬כיצד מגדל יכול לשדר את אותם‬ ‫ערכים ולהכיל אותם? האם זה אפשרי ? כיצד הוא חי בשלום לצד‬ ‫הקריסטל פאלאס? מי גר בו?‬ ‫שאלות רהות צצו עם הרצון לייצר מגדל בקנה מידה מונטיפיוראי‪.‬על‬ ‫חלקן עניתי ועל חלקן אני עדיין תוהה‪...‬‬

‫החלקה הנבחרת עבור‬ ‫התוספת הצפופה היא‬ ‫החלקה הגדולה ביותר‪.‬‬ ‫בנוסף לכך העובדה שלפי‬ ‫תוכנית האב העתידית יוקם‬ ‫פארק בסמיכות לחלקה זו‬ ‫עודדה החלטה זו ‪.‬‬

‫‪Montifyori‬‬

‫! ? ‪To w e r‬‬

‫יצירת התוספת הצפופה התחשבה בשמירה על מקצב הרווחים בבלוק כך שהיא נתפסת‬ ‫מהקרקע כשני בניינים‪ ,‬מאפשרת שקיפות יחסית של חללים מסויימים לעבר הרחוב ומנסה‬ ‫ליצור טיפוס בניין צפוף ותמיר המושתת על ערכיה ומאפייניה של מונטיפיורי‪.‬‬

‫מודלי עבודה‪ .‬חיפוש אחר‬ ‫טיפולוגיה חדשה המתאימה‬ ‫למקום ועונה על דרישות‬ ‫הצפיפות הנתונות‪.‬‬

‫חתך מונטיפיוראי טיפוסי באזור‬ ‫המוסכים‪ .‬המגדל המונטיפיוראי‬ ‫חייב להתחשב בחתך זה ולהכיל‬ ‫אותו‪.‬‬

‫המרווחים בין הבניינים הפכו‬ ‫להיות חלק ממונטיפיורי‪,‬הם‬ ‫מאפשרים את המבט פנימה‬ ‫לתוך הבלוק‪.‬‬

‫‪=/‬‬ ‫כחלק מהרצון לא לייצר מונוליט אך בו בזמן להגיע לרמת צפיפות גבוהה בפרוייקט בוחר להכיל מבנה בעל ‪12‬‬ ‫קומות כחלק מהמגוון אותו מאפשר הבלוק המונטיפיוראי להכיל‪ .‬טיפוס בניין זה אמנם איננו מגדל קלאסי המיתמר‬ ‫לגובה של ‪ 30‬קומות ומעלה אך ישנם קווי דימיון מסויימים אשר הניעו אותי לחקור דפוס בניין זה בתל אביב‪.‬‬ ‫לאחר חקירה של מגדלי יוקרה בתל אביב הבנתי כי ברצוני לחפש הגיון פנימי אחר לתוספת צפופה ותמירה‬ ‫זו‪ .‬במקום מעלית העוצרת בכל קומה ומעבירה את הדיירים במהירות המקסימלית לדירותיהם מערכת תנועה‬ ‫המכילה מעלית העוצרת בשני מישורים ומערכת תנועה נפרדת בכל בניין המכילה מדרגות ושטחים משותפים‬ ‫ברמה הבניינית‪ .‬התווית מערכת התנועה מעבירה ביקורת על האופן בו הסביבה הבנויה משקפת את ערכי‬ ‫החברה‪ .‬הרצון ליצור מגורים צפופים וורטיקלים חייב לכלול בתוכו גם מערכות התומכות בקהילתיות‪,‬אינטימיות‬ ‫וזהות‪ .‬מלבד מערכת התנועה התוספת הצפופה שואבת מהטקטסטורות החומריות והקוויות באתר‪ ,‬שומרת על‬ ‫מקצב הרווחים בבלוק המונטיפיוראי ובעלת קומת קרקע המכילה שטח ציבורי ופונקציות לטובת הציבור הכולו‪.‬‬

‫החלל הפרטי זולג לתוך המישור‬ ‫החברתי הציבורי‬

‫פיר התנועה הורטיקלית‬

‫מכבסה‬

‫‪SOCIAL‬‬

‫‪PLANE‬‬ ‫המישור החברתי מכיל פונקציות ציבוריות כגון‬

‫מכבסה וחדר ועד בית לרווחת הדרים בבלוק‪.‬‬ ‫מעבר לכך הוא מרכז בתוכו את התנועה במבנה‪.‬‬ ‫המעלית מבצעת בו אחת משתי עצירות ומתסעפים‬ ‫ממנו מהלכי המדרגות לאבני הבניין השונות‪ .‬מאחר‬ ‫והמבנה מפורק לאבני בניין שונות‪ ,‬חלל זה הוא‬ ‫המישור החברתי הכולל למס’ אבני בסיס שכאלה‪.‬‬ ‫האטרקטיביות שלו מושגת על ידי שילוב פונקציות‬ ‫ציבוריות לרווחת תושבי הבלוק כולו‪.‬‬ ‫אטריום המונע הצללה על הקרקע‬ ‫ומעודד מבטים‪.‬‬

‫מהלכי התנועה המשנית‬ ‫מהלכי המדרגות‬

‫הדירות מאפשרות אוורו מפולש‬ ‫ובעלות הפנייה צפון‪ -‬דרום‪.‬‬ ‫מעבר לכך החזית הכפולה‬ ‫מייצרת מגוון חללי שהייה בדרגת‬ ‫פרטיות שונה‪.‬‬ ‫תוכנית פלטפורמה ראשונה‬

‫תהליך בניית המודל (קנ”מ ‪)1:100‬‬

‫צילום מודל | קנ”מ ‪1:100‬‬

‫מגדל מבט לעבר הקרקע‬

‫‪Ty p i c a l‬‬ ‫‪Building Block‬‬

‫בשל הרצון לייצר מערכת תנועה משנית המעודדת קשרים‬ ‫חברתיים ומושתת על ערכים שונים מבמגדלי יוקרה תל‬ ‫אביביים‪ ,‬טיפוסי הדירות השתנו בהתאם‪ .‬הבניין הטיפוסי‬ ‫מכיל דופלקסים בתוכו על מנת לצמצם את מהלכי המדרגות‬ ‫בכל בניין‪ .‬טיפוס דירה זה מאפשר זאת‪.‬‬ ‫במקביל ניתן לראות כי החזית הכפולה ‪ -‬תפיסת התת בלוק‬ ‫משתמשת בחזית החמישית והשישית לצורי מרחב קהילתי‬ ‫עבור שתי דירות‪ .‬הדירות המרכז “מקבלות פיצוי” בדמות‬ ‫חללים סגורים החודרים את המעטפת הכפולה‪.‬‬

‫‪Structure‬‬ ‫הקונסטרוקציה עבור מגדל המגורים התחשבה בעיקר בפן‬

‫הכלכלי‪ .‬בארץ‪ ,‬קונסטרוקציית בטון עד ‪ 12‬ק’ מאפשר עלות‬ ‫הקמה סבירה‪ .‬פן זה קריטי לפרוייקט לשם יצירת דירות עבור‬ ‫המעמד הבינוני והנמוך‪.‬‬ ‫הקונסטרוקציה מכילה עמודי בטון רציפים המורידים את‬ ‫הכוחות לקרקע‪ .‬כדי לשמור בכל זאת על תחושת הפירוק‬ ‫הנתפסת והקלילות המבנית התווספה מערכת קלה של‬ ‫פרופילי קיר מסך וחזיתות קלות ‪ .‬הסטת חזיתות אלו מגרעין‬ ‫הבניים המקורי מייצרת תחושה שהם אינם ממוקמים זה‬ ‫מעל זה ‪ .‬פיר התנועה הוא האלמנט הנושא העיקרי עבור‬

‫שלד בטון‬

‫המישורים החברתיים ‪.‬‬

‫פרופילי קיר מסך‬

‫שלד ופרופילי קיר מסך‬

‫‪FA C A D E‬‬ ‫כחלק מהרצון לפרוץ את מעטה האטימות‬

‫הנהוג במגדלי מגורים בחרתי לייצר חזית‬ ‫המאפשרת פרטיות מחד אך מתקשרת עם‬ ‫הסביבה מאידך‪ .‬החזית הכפולה ממצה את‬ ‫תפיסת התת בלוק כאשר הרווח הנוצר יכול‬ ‫לאפשר למשפחה\לזוג\ליחיד לחוות חלל‬ ‫חוץ בתוך ‪ 4‬כותלי הבית‪ .‬חלל זה אשר קיים‬ ‫בשפע בטיפוסי בניין נמוכים יותר בדמות‬ ‫הקרקע‪ ,‬הופך להיות נדיר וחד גוני כאשר‬ ‫מטפסים מעלה‪ .‬החזית הכפולה המחוררת‬ ‫העוטפת את החלל הנ”ל מאפשרת הצצה‬

‫] ‪F o r m o s a 11 4 0 | L o r c a n O ’ H e r l i h y A r c h i t e c t s [ L O H A‬‬

‫פנימה והחוצה ובמקביל מייצרת קשרים‬ ‫חברתיים בתוך כל אבן בסיסי‪.‬‬

‫חזית חמישית‬

‫חזית שישית‬

‫אבן בניין טיפוסית | קנ”מ ‪1:50‬‬

‫שיטת מונטיפיורי‬ ‫תל אביב הגדולה צריכה להתמודד עם צרכיה המשתנים‪ ,‬הרצון לצופף‬

‫ולהתרחב ובעיניי דווקא עכשיו מלכודת הגנריות אורבת בפתח ומרקמים‬ ‫כגון מונטיפיורי הם בחזית הקדמית מאחר וקל מאוד לוותר עליהם‪.‬‬ ‫מבחינתי הפרוייקט היה הזדמנות להתמודד עם אותה מערכת שיקולים‬ ‫מורכבת מאוד‪ ,‬זהות לעומת קדמה‪ ,‬שיקולים כלכליים למיניהם‪ ,‬קנה מידה‬ ‫מקומי ‪,‬שימור זיכרון של מקום‪.‬‬ ‫מעניין מה היה קורה במציאות‪ ,‬מעניין עוד יותר מה יקרה במציאות של‬ ‫מונטיפיורי? האם היא תאבד עצמה אל תוך חיקויי הבאהאוס? האם תהיה‬ ‫מוצפת במגדלים‪ ,‬והפעם מבפנים? האם יישארו בה מוסכים?‬ ‫מה נכון שיקרה? האם יש נכון? בעיניי ישנו הנכון בשבילי‪ .‬במקרה הזה‬ ‫הנכון עבור מונטיפיורי ועבור תל אביב‪.‬‬

‫תהליך תכנון‬ ‫מטען‬

‫הביקורת שעלתה באופן עקבי לאורך הפרוייקט הזה‪ ,‬גם ממך וגם מאחרים קשורה בדיוק לאותה מילה‪ .‬מהו הקו האדום‪ ,‬מתי המגוון‬

‫קצת עייפה אך מאוד מרוצה‪ .‬זו התחושה בה סיימתי את הסמסטר הקדם לזה שהסתיים זה עתה (ג’‪ ).1‬בניגוד חד‪ ,‬פרוייקט המגורים‬

‫הופך להיות בלתי נסבל? האיזון הדק שבין חופש ומשמעת‪ .‬אני מודה שבהרבה מהפעמים הביקורת הזו התנגשה עם התפיסה שלי את‬

‫הקודם בשנה ב’ (ב’ ‪, 1‬יפו’) הותיר בי את התחושה ההפוכה‪ ,‬חוסר סיפוק ואף תחושת החמצה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬תהליך התכנון עבורי מלווה‬

‫מונטיפיורי ככלי קיבול עמיד לאותו מגוון שיצקתי אליו‪ .‬בעיניי המגוון רק המשיך את השיטה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לא פעם עלה בהנחיות צירוף‬

‫בהרבה מאוד עבודה קשה‪,‬סיפוק ‪ ,‬מאבק‪ ,‬אמוציות ולעיתים גם אמונות טפלות כגון “אם לא הלך לי בפרוייקט המגורים הקודם כנראה‬

‫המילים כלי תחביר או שפה משותפת‪ .‬כל פעם שאמרת שאתה עדיין לא מרגיש את החיבור בין טיפוסי הבניין השונים‪ ,‬דבר שקרה לעיתים‬

‫שמגורים זה לא בשבילי‪ ”.‬על הכתב זה נשמע כל כך מטופש וחסר בסיס לחשוב כזו מחשבה‪ ,‬אך כל כך טבעי בו בזמן‪ .‬הדרך שלי להתמודד‬

‫תכופות ‪ ,‬התקוממתי‪ .‬אם בגלוי ואם לא‪ .‬אולי כי חששתי שזה נכון אך האמנתי בכל כולי שזה יכול להיות אחרת‪ .‬הרגשתי שאתה לא מאמין‬

‫עם המחשבה הזו הייתה לאבחן במה כשלתי‪,‬היכן‪ ,‬מה חרק בתהליך התכנון וכיצד אני מוודאת שהפעם אני נמנעת מלעשות את אותן‬

‫בזה כמוני‪ .‬שמבחינתך זו יכולת שנעדרת מארגז הכלים שלי כרגע‪ ,‬היכולת ליצור את המכלול‪.‬‬

‫שגיאות תוך ידיעה מוחלטת שאעשה אחרות‪.‬‬

‫באופן פרדוקסלי דווקא הביקורת מצידך הניעה אותי להוכיח שאני מסוגלת‪ .‬אולי צפית את זה מראש‪ .‬כמעט בטוח שכן‪.‬‬ ‫בהמשך ישיר לכך‪ ,‬הביקורת שעלתה בעיניי מכל ההנחיות שלנו הייתה העובדה שאני עמוק בפנים ומעט בחוץ‪ .‬אינדוקציה במקום דדוקציה‪.‬‬

‫הזינוק‬

‫או אינדוקציה מבלי מספיק דדוקציה‪ .‬אתה פירשת את זה כבריחה אבל מבחינתי זה החל כמעין אסטרטגיה‪ ,‬שיטת העבודה שלי בפרוייקט‬

‫כבר במפגש הסטודיו הראשון הבנתי שהולך להיות לא פשוט אך מעניין‪ ,‬שאלתי שאלה וקיבלתי ממך עשר שאלות בתמורה‪ .‬תוך כדי הסמסטר‬

‫הזה ואולי בעקיפין גם שיטת מונטיפיורי‪ .‬תת בלוק ועוד תת בלוק היוצרים את הבלוק כולו‪ .‬איברים שיוצרים סדרה‪ .‬אם כל אחד מהם יתייחס‬

‫למדתי להעריך את היכולת הזו שלך ולהבין שעשר שאלות הן תמורה הרבה יותר שוות ערך מתשובה הקולעת למטרת השאלה‪.‬‬

‫לשטח ההשפעה המוגבל סביבו התצרף יהיה שלם בסוף‪ .‬איפשהו בתהליך התכנון האסטרטגיה הפכה לנוחה מדי ומנעה ממני לראות את‬

‫הצלילה לנבכי מונטיפיורי לוותה בתרגיל מקדים המבקש מאיתנו לגבש עמדה‪ .‬אירוני מאוד היא העובדה שאותה עמדה אשר בחרתי להציג‬

‫התמונה הגדולה‪ .‬יחד עם זאת תהליך התכנון שלי הוא ממש לא לינארי‪,‬כך שהקפיצה לקנה המידה של הבלוק כולו קרתה מפעם לפעם‪.‬‬

‫בתחילת הסמסטר כל כך רלוונטית לסיומו‪ .‬הכל בעיניי המתבונן‪.‬‬

‫אולי כמה פעמים פחות מדי‪ .‬במבט לאחור נדמה לי שזה נבע מהתחושה שפשוט אין לי מה לומר בקנה המידה הזה‪ ,‬ההסתכלות שלי על‬ ‫האתר הייתה בפרוסות קטנות יותר בהתאם לאופיו והמונוליט הזה פשוט לא התחבר לגישה הכללית שלי‪ .‬התחושה הזו השתנתה באחת‬

‫הסיור‬

‫ההנחיות האחרונות שלנו בנוגע לדרכי ייצוג‪ .‬ההנחייה הזו גרמה לי להבין שיש לי הרבה מה לומר אך לא בהכרח יהיה ניתן לראות זאת‬

‫הגענו למונטיפיורי וכחיפאית מושבעת המקום היה מוכר לי במעורפל ‪ ,‬תמיד חלפתי על פניו ‪ ,‬חשבתי שיש שם רק מוסכים ומעולם לא יצא‬

‫בסכמה אחת ברורה וכוללת‪ .‬השיחה על מורכבותה של המציאות לעומת השטחתה באמצעי ייצוג אדריכליים נותרה איתי ואני מקווה לפתח‬

‫לי להיכנס פנימה‪ .‬עבורי הסיור חשף ישות מורכבת‪ ,‬מחוספסת‪ ,‬סוג של פסיפס אינסופי של טקסטורות ‪ ,‬ארכיטקטורה ואפילו אנשים‪.‬‬

‫בעתיד אמצעים אשר יוכלו לגשר על הפער הזה‪.‬‬

‫עבורי הסיור הראשון במקום שווה ערך לדייט ראשון עם בחור‪ ,‬כל המערכות פועלות בהילוך גבוה‪ ,‬האינסטיקנטים ותחושות הבטן אוחזות‬ ‫בהגה כאשר המטרה העומדת אל מול עיניי היא לפענח את תמצית האדם היושב מולי‪ .‬זה נשמע כמו תהליך מחשבתי אבל זה לא‪ .‬זה משהו‬

‫קו הסיום‬

‫שקורה כמעט בהיסח הדעת‪ .‬זה מה שקרה לי באתר והפך למחולל בפרוייקט‪ .‬הראייה הסובייקטיבית שלי את מונטיפיורי היא זו שסייעה‬

‫מדהים איך בסוף כוונות הופכות למעשים‪ .‬איך מה שהתחיל כמחשבות על פאטציות והיברדיות קרם עור וגידים לארכיטקטורה‪ .‬עד עכשיו‬

‫לי לפתח את העמדה שלי לגביה ולעמוד מאחורי התכנון שלי איתנה ויציבה (בד”כ)‬

‫בלימודים קרה לא פעם שהמחשבות הראשוניות והטהורות הללו התמסמסו להם ובסוף הסמסטר התוצר הכיל מעט מאוד מהם אם בכלל‪.‬‬

‫הגעתי הבייתה והברז נפתח—נתתי דרור לכל מה שהתבשל בסיור וברכבת חזרה‪ -‬הפאטצ’יות‪ ,‬המגוון ‪ ,‬ההיברדיות והביטוי שלהם‬

‫הפעם זה לא קרה בעיניי‪ .‬הרגשתי שהחוט המקשר לא נקרע והצליח לסגור לולאה ב‪ .14.7.2010‬הרבה דברים נעדרו מההגשה אבל‬

‫במונטיפיורי הקטנה ‪ .‬הרגשתי חיבור מיידי למקום‪ ,‬זוהי לא תל אביב בשבילי אלא חלק ממנה שנשכח ונעזב ‪ ,‬אולי משם הגיע החיבור‪,‬‬

‫בשבילי מה שהיה צריך להיות שם היה‪.‬ההכנות לקראת ההגשה עימתו איתי עם הביקורת שהזכרתי קודם‪ ,‬הבנתי את חשיבותם של כלי‬

‫היעדר החוקים הנוקשים הנובעים מהמסורת ‪ ,‬מתוכנית גדס ‪ ,‬העובדה שמונטיפיורי לכאורה נטולת חוקיות ומאפשרת חופש אינסופי‪ ,‬סייעה‬

‫התחביר והשפה המשותפת לצד המגוון המונטיפיוראי וניסיתי להעביר את נוכחותם בהגשה כולה‪ .‬הרגשתי שהצלחתי‪ .‬אם הפרוייקט היה‬

‫לי ליצור את הכללים לעצמי‪ .‬אני מאמינה גדולה בכך שתהליך תכנון משקף במידה רבה את יוצריו וכאן הדבר אינו שונה‪ .‬כזו אני ‪ ,‬פורחת‬

‫ממשיך הרבה יותר משאבים היו מוקצים לסוגייה זו‪.‬‬

‫בתחומים אפורים ומתקשה הרבה יותר בשחור לבן של החיים‪.‬‬

‫הביקורות היו מחמיאות בחלקן אבל עדיין הרגשתי שרצון המבקרים להשליך את תל אביב המהוקצעת על מונטיפיורי המחוספסת זלג‬ ‫לדברי הביקורת שלהם על הפרוייקט‪ .‬לפעמים אני מרגישה שכולם רואים שחור בזמן שרק אני רואה לבן‪ .‬היופי הוא שהמקצוע הזה נותן‬

‫הקונפליקט‬

‫לגיטמציה לשנינו‪ .‬אולי אני עקשנית‪ ,‬אולי עיוורת באופן סלקטיבי אבל אותה נקודת מחלוקת אופיינית היא גם נקודת האור שלי בפרוייקט‪.‬‬

‫מהיום הראשון אנחנו מתחילים לתכנן‪ -‬את זה אתה אמרת‪ .‬עבורי זה הסתדר טוב כי אותה שלביות מעט מלאכותית הנהוגה בסטודיו ירדה‬

‫הרי זוהי השקפת העולם שלי‪.‬‬

‫מהפרק ואפשרה לי פשוט לחשוף את מה שקורה בדרך כלל בשלב זה של הסמסטר‪ .‬אינספור סקיצות‪ ,‬פנטזיות ונסיונות לתפור פרוייקט‬ ‫היה לי ברור מה אני רוצה‪ ,‬התברר לי תוך כדי הסמסטר איך זה ייראה‪ ,‬מה זה יכיל וכיצד להשיג את זה‪.‬‬

‫סיכום‬

‫האקט הראשוני שלי היה להותיר את המבנים הקיימים‪ -‬התפלאתי שמעטים האנשים שחלקו איתי את אותה השקפה‪ .‬ככל שהזמן עבר‬

‫ ‬

‫•הכל בעיני המתבונן‪ -‬ציטוט מדויק‪ ,‬כנראה תקף תמיד ברמה כלשהי לגבי העיסוק הזה שנקרא ארכיטקטורה‪.‬‬

‫וראיתי אילו פרוייקטים נוצרים בסטודיואים השונים‪ ,‬הבנתי שאני במיעוט וכנראה שרק אני רואה שלכלוכית היא בעצם סינדרלה‪.‬‬

‫ ‬

‫•הלגיטמציה שהענקת לתכנון דרך אינטואיציה היא אחת מהמעלות הגדולות של הסמסטר הזה‪ ,‬הנינוחות שהתהליך הזה מביא אותו‬ ‫לתוצר הסופי מספקת במיוחד‪.‬‬

‫האימג’ שהיה צרוב לי בראש הוא עוגת שכבות של טקסטורות ישנות וחדשות ‪ ,‬הישנות למטה‪ ,‬החדשות למעלה ‪ ,‬לפעמים זה מתערבב‬ ‫ובמקום עוגת שכבות אופקית מתקבלות פרוסות אנכיות‪ .‬הסמסטר התקדם והאימג’ השתכלל‪ ,‬לפתע ישנם נחשים של טקטסטורות‬

‫ ‬

‫•יפה‪ ,DESIGN ,‬אסתטי‪ -‬חיצים שהופנו אליי במהלך הסמסטר ומבחינתי רק גרמו לי להיות יותר טובה ממה שהייתי בלעדיהם –‬ ‫! ‪BRING IT ON‬‬

‫המלופפים זה בזה ויוצרים את מה שאני תפסתי כמונטיפיורי החדשה מחד ואת תפיסת המגורים שלי מאידך‪ .‬כנראה ש‪ 3‬שנים זה בכל זאת‬ ‫פרק זמן משמעותי‪ ,‬לאט לאט אני מוצאת את האמת שלי במקצוע הזה והפעם הרגשתי שעשיתי צעד משמעותי נוסף בדרך אליה‪.‬‬

‫ ‬

‫קדימה‪ .‬מתאפשר רק שאני בטוחה בעמדה הראשונית שלי‪ .‬יש לי תחושה שזיהית את הדפוס הזה‪ .‬תודה‪.‬‬

‫אני מאמינה שהחוויה העירונית מבוססת על אותה עוגת שכבות כרונולוגית המספרת בלי מילים את סיפורו של מקום כלשהו‪ .‬היא מעניקה‬ ‫לנו ביטחון‪ ,‬תחושת שייכות ומכבדת את מה שהיה כאן לפנינו‪ .‬במקום כמו מונטיפיורי‪ ,‬היא מאפשרת צעידה קדימה תוך שמירה על זהות‬

‫ ‬

‫•האמת שלי‪ -‬תהליך שמתגבש לו לאיטו בשנה האחרונה וככל הנראה לא יפסיק אף פעם‪ ,‬כל צעד בדרך לשם תורם לי בתור אדריכלית‬ ‫לעתיד ואולי יותר חשוב מכך בתור בנאדם‪.‬‬

‫יקרת ערך‪ .‬המבנים הישנים באתר חייבו בעיניי התייחסות שונה לכל אחד מהם ובמקביל התנהגות התת בלוק שזיהיתי נתנה מקום ליצירת‬ ‫עושר של טיפוסי מגורים‪ .‬המילה העולה מהמשפט האחרון היא מגוון‪.‬‬

‫•הספק כמחולל תכנוני‪ -‬בהמשך לסעיף ‪ 3‬שמתי לב שדווקא הספקות מצד אחרים‪ ,‬מצדך ‪ ,‬מצד המבקרים הם אלו שדוחפים אותי‬

‫ ‬

‫•‬ ‫תודה על חוויה מתקנת וסמסטר מדהים!‬ ‫מיכל‬

‫‪Digital Portfolio‬‬ ‫‪TAKE IT‬‬ ‫‪PORTFOLIO‬‬ ‫‪Tutor | Arc. Itzik Hirsch, Assistant T. Zvi Yaeger‬‬

‫‪Michal Morad‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫‪I . D‬‬

‫תכולה‪:‬‬ ‫‪.1‬תרגילים לאורך‬ ‫הסמסטר‬ ‫‪.2‬תקדים‬ ‫‪.3‬חיבור מסכם‬ ‫‪.4‬הגשה סופית‬ ‫‪.5‬פורטפוליו‬

‫״כשאדם נמצא בעמק הוא רואה את הדברים הגדולים‪ .‬כשהוא עומד‬ ‫בפסגה כל הדברים נראים לו קטנים״‬ ‫גי‪ .‬ק‪.‬צסטרטון‬