PORTFOLIO Montifiori System 2010 2010 שיטת מונטיפיורי
3 r d Ye a r, S p r i n g S e m e s t e r
I . T. T, A r c h i t e c t u r e 2 0 1 0
Michal Morad
PORTFOLIO Montifiori System 2010 2010 שיטת מונטיפיורי
3 r d Ye a r, S p r i n g S e m e s t e r
Tutor | Arc. Itzik Hirsch, A.T Zvi Yeger
Tutor | Arc. Itzik Hirsch, A.T Zvi Yeger
Michal Morad
I . T. T, A r c h i t e c t u r e 2 0 1 0
PORTFOLIO Tutor | Arc. Itzik Hirsch, Assistant T. Zvi Yaeger
Michal Morad I . D
3
0
0
1
8
0
1
0
6
n Sc ale b-bl
ock
Urba E
sca
le
n Sc
ale
ale
Ja
ne
Ja
\ su
co
bs
b-b
loc
ks
cal
e
ori S
cal
X
MA
ing imiz
the
ri tifyo
n
Mo
Start Here
-קרוב למרכז קרוב ללב
4 3 2 1
entity
TEXTURES (reling on exisiting CRYS TAL PA DW LACE EL LIN G+ mo ntif yor M i i
ontif he M
ing t
imiz
SU cro B \M BL ac O ro CK
me
che
ks bloc
fiori Id
onti ved m
impro
MAX rcutt
yori
NOKIA ARENA-LERMAN
V TL
W
TO
S
ER
n Mu
B
IN-
N
EE
W ET
Sc
ng an
Creati
Glen
M
FOR
gic
s ra rate pa St
R??40? E W O T 11 tifyori OSA
Mon
Mo ntif y
10
itic
ty iori Identi proved montif
Creating an im
e
Urba \ su
UR
r re s P tu v c g ite tin ch is n ar Ex Pla
ed
s po
o
Blo ck
CT
START FINISH 14.7.20
t All In “ It’s
ES
ale
R
k Sc
ye
U
Bloc
he E
XT
RU
FOLIO PORT
der ” ehol eB of th
TE
ST
START FINISH
textures structure)
\ מחשבותINDEX
k bloc
ליצור תוכן עניינים מסודר עבור תהליך תכנון זה סוג של משימה בלתי אפשרית - מוצע תחליף.מבחינתי . חיתוכי מחשבה תכנונית בדיעבד המלאכה הזו ,כמעט נעשית בעצמה יכול להיות שישנם דברים שהושמטו מכאן או לחילופין אבל באופן כזה,התווספו או אחר זה מה שעבר עליי ...הסמסטר !ENJOY
כגודל הפרוסה כגודל ההשקעה
me
sche
נתיבי איילון
מונטיפיורי כמרקם המנותק מסביבתו באמצעות דרכים תחבורה ראשיות
URBAN Scale/ Patch נקודת המוצא לפרויקט היא זיהוי שכונת מונטיפיורי כפאטצ’ ליתר העיר. במבט עירוני ניתן לראות כי השכונה מנותקת מהעיר באמצעות עור־ קי תחבורה ראשיים ,דרך מנחם בגין ונתיבי איילון ,דרכים ראשיות מאוד המייצרות ניתוק משמעותי .בנוסף הטופוגרפיה הטבעית מייצרת מצב בו מונטיפיורי נמוכה יותר מהסובב אותה ועם הכניסה אליה מתבצעת ירידה.
הסיבה לנתק נובעת בחלקה בעברה של השכונה .שכונת מונטיפיורי הינה פרדס כושל לשעבר ,אשר סופח לתל אביב רק בשנת .1964כבר אז היא הייתה בת חורגת עבור תל אביב ,ובעיניי עד ימינו טרם התחברה אליה באמת.
הגישה למונטיפיורי מדרך מנחם בגין -ניתוק מרקם השכונה באמצעות הטופוגרפיה הטבעית דרך מנחם בגין
Montifyori חתך משתנה נתפס
טיפולוגיות אופייניות
הבלוקים המונטיפיוראים עובדים באופן עצמאי ,אינדיבידואליסטים במהותם. הדבק ביניהם הוא גריד הכביישים -יש שיאמרו רחובות (?!)
גריד החלקות המקורי של השכונה כמחולל בהתעצבותה לאורך השנים ועד היום
הבלוק המונטיפיוראי כפי שהוא נתפס מהרחוב .הפוטנציאל הגלום בחלל הפנימי מתפספס והבלוק לעולם לא נחווה מבפנים.
טקסטורות אופייניות
SCALE קרקעות הפרדס הכושל יועדו להפוך לקרקעות מגורים ולאחר פירוק הפרדס השכונה חולקה באמצעות גריד כבישים ורחובות אשר יצר בלוקים מלבניים .פטריק גדס לא היה שם ומי שהגה את החלוקה היו למעשה התושבים...את אותם “בלוקים” חילקו לחלקות באופן די שרירותי ועל בסיס חלוקה זו צמחה מונטיפיורי כפי שאנו מכירים אותה היום.
כיום זוהי שכונה מיוחדת בעלת אופי מורכב ,מרגישים בה מיד את ההתרחקות ממרכז תל אביב .יש בה ערב רב של סגנונות בנייה ,באוהאוס ,צריפים, מוסכים האנגרים ומכל הבא ליד .בעיניי השכונה היברידית במהותה ועל כן מזמנת התערבות תכנונית החוגגת את זהותה המעורבת והמגוונת תוך מתן מענה לתהליכים שונים בעיר הסובבת אותה ,בפרט תהליך הציפוף והתפשטות מרכז העיר לעבר השכונות הסובבות אותו.
Block/ Sub Block
SCALE
התנהגות הבלוק המונטיפיוראי ממצה בעיניי בזעיר אנפין את מהותה של
חקירת בלוק מוניטיפיוראי אופטימלי ,ניסיון לתמצת את הפוטנציאל בבלוק המונטיפיוראי.
השכונה כולה .הבלוק נשען על גריד החלקות המקורי; קווי הבניין והמרווחים בין הבניינים נקבעים לפי אותה חלקה מקורית .בשל העובדה שלא הוחל
תכנון כולל ואחיד על הבלוקים השונים כל חלקה מקיימת עולם עצמאי, אינדיבידואלי על גבול האוטיסטי כלפי החלקות האחרות .סיטואציה זו מכילה בתוכה את שיטת מונטיפיורי כפי שאני בחרתי להביט בה .ההתערבות הטבעית והנכונה בעבורי הייתה למעשה להביא את שיטת מונטיפיורי אל מצב אפשרי -מיצוי הפוטנציאל של הבלוק המונטיפיוראי תוך ניצול הסכמה הקיימת
ההווה ואף אל העתיד .הבינוי החדש נשען על אותה סכמה מונטיפיוראית, משמר את החלקות המקוריות ,המרווחים הקיימים ואף חלק מהמבנים הקיימים באתר.
מצב קיים -הבלוק מחולק לתתי בלוקים העובדים באופן עצמאי
Sketch Model-Block מודל עבודה הבוחן את היחס הכמותי והנתפס בין הקיים למתווסף עליו ולצידו. האתר מספק הזדמנויות רבות ליצירת מתח ויזואלי הנובע מהרצון להותיר מקום ולהוקיר את עברה של מונטיפיורי לצד עתידה המתהווה .בעיניי הקונטרסט המצוי במתח הנ”ל והמינון שלו ברחבי האתר הוא אחד האתגרים וההזדמנויות
יצירת קשר בין מבנה קיים למבנה חדש באמצעות מהלך מדרגות משותף והסבת קומת הגג של המבנה הישן לקומה ציבורית משותפת לשניהם
תוספת על גבי מפעל תוך הישענות על פיר התנועה הקיים
בפרוייקט.
יצירת שטח פתוח ציבורי בקנה מידה מונטיפיוראי
יצירת תוספת מגורים צפופה בחלקה הגדולה ביותר
הסבת ההאנגר הנטוש למבנה מגורים
מגורים על גבי חניון תוך שימוש בפיר התנועה כאלמנט קונסטרוקטיבי מחבר
!? 2 0 1 0
MONTIFIORY SYSTEM 2010
שיטת מונטיפיורי
“Old ideas can sometimes use new buildings. New ideas Jane Jacobs, The Death and Life of Great American Cities, New York: Random House and Vintage Books, 1961.
מילוי מחדש של האנגר קיים באתר בפרוגרמת מגורים המנצלת את חתך ההאנגר הראוי לשימור תוך התחברות לקונסטרוקציה
תוכנית מצב מוצע
יצירת תוספת צפופה ומכילה המתחשבת בתוכה מאפיינים בבלוק המונטיפיוראי
מגורים על גבי חניון קיים תוך שימוש בפיר התנועה כאלמנט מחבר.
חיבור בין מבנה קיים לחדש באמצעות מהלך מדרגות משותף .בנוסף הסבת קומת הגג לקומה משותפת ושיפוץ קומת המסחר במבנה הישן .
מגורים מכל מפעל תוך שימוש בפיר התנועה כאלמנט קונסטרוקטיבי מחבר.
תוכנית מצב קיים
”must use old buildings.
The Public Sub Block
מרחב ציבורי בקנה מידה אנושי בניגוד לפארק רחב הידיים העתיד לקום במונטיפיורי על פי תוכנית האב ,מוצע שטח פתוח בקנה מידה אנושי מונטיפיוראי. השטח הפתוח מוקף במבני מגורים ומבנה ציבור אשר השטח הפתוח פולש לתוכו. יצירת שטח זה במיקומו הספציפי נועדה גם על מנת לייצר מעבר בתוך הבלוק ולנסות לשנות את האופן בו נתפס הבלוק המונטיפיוראי הטיפוסי כך שיעודד שהייה בנקודות הציבוריות הממוקמות בו.
צילומי מודל 1:250
MICRO/ MACRO Sub Block המרחב הציבורי הקהילתי הוא לרוב ערך מקודש בתכנון מגורים ,הרצון לייצר מפגש ואינטראקציה בין שכנים ולעודד התפתחות קהילה במבנה המגורים מוביל פעמים רבות את התכנון .הפרויקט מנסה הן לייצר את אותו מרחב ציבורי עבור דיירי הבניין והבלוק אך בו בזמן לגלות רגישות למבנה המשפחה המשתנה .התא המשפחתי מתנהג שונה בתוך כותלי הבית משהתנהג לפני -30 20 שנה ,הזמן המשותף קטן ,האינטראקציה מתמעטת ורבים הבתים בהם הקשר הפיסי בין הדיריים רופף .הפרוייקט מנסה להתייחס לבית כאל תת בלוק בפני עצמו ,בו המרחב בציבורי המשותף לבני הבית הוא משמעותי .ונוכח כך שישפיע על תכנון חלל המגורים על מנת לעודד יצירת קשר אנושי אם במבט ואם במפגש.
רחבה מדורגת הנועדה שלם יצירת מוקד פינתי קטן
שטח פתוח ציבורי בקנ”מ מונטיפיוראי מתנ”ס בעל קומת קרקע פתוחה המשתלבת
השטח
הפתוח
ומכילה אותו
חנות -פרוסה ציבורית במבנה פרטי
מעבר
ציבורי
בתוך
מבנה
המגורים המוסב .המעבר מוביל לצר פנימית בשקע במבנה המשרדים הקיים
תוכנית קומת קרקע
מבט מרחוב בית שמאי
מבט מרחוב ב”ק ישראל
מבט מרחוב הנצ”יב
מבט מרחוב הנצ”יב
מבט מרח’ ב”ק ישראל
FA C A D E אתגר משמעותי בפרוייקט הוא סוגיית המגוון הנתפס .בשל השוני בין טיפוסי המגורים המבקש לשקף את זהותה של השכונה ,עשוי להיווצר רעש ויזואלי גדול מדי המוסיף על זה הקיים כבר בשכונה.
שאלה זו העסיקה אותי רבות במהלך הפרוייקט .אופני ההתמודדות השתנו וכוללים טקסטורות דומות ,חומרים משותפים ,שימוש בפרופורציות זהות וטיפולוגיות דומות .המתח עליו נשען הפרוייקט הוא בדיוק אותו איזון בין חופש למשמעת.
חזית דרומית (מבט מרחוב ב”ק ישראל)
ZOOM-in
שיטת מונטיפיורי 2010
החלק המפותח ביותר בפרוייקט הוא פינת הרחובות בית שמאי וב”ק ישראל .חלק זה מכיל בתוכו את הקונפליקט המונטיפיוראי .העבר והנוסטלגיה המשתמעת ממנו לצד תוספת המשתייכת לכאורה להווה התל אביבי ,אולי הגלובלי. הפרוייקט מנסה לבחון את ההקשרים הנובעים מהצבת העבר והעתיד בסמיכות קרובה .האנגר נטוש שמתעורר לחיים לצד מגדל ידידותי ואנושי המנסה לשבור את הפרדיגמה המוכרת של מגדל זכוכית אטום ומנוכר לעשירים בלבד.
2010.....
1964
מבט מרחב בית שמאי
מצב קיים
The Crystal
Palace
הקריסטל פאלאס של מונטיפיורי .המונח הזה נטבע על ידי מתוך רצון
חלופה 1 הסבה למבנה מגורים
להמחיש את הפוטנציאל הגלום בהאנגר הנטוש הזה .יהלום לא מלוטש. יכול להיות שקצת הגזמתי ,אך בכל זאת ,המאפיינים הארכיטקטוניים כגון הקלירסטורי ,המסבכים
והאור הרך החודר מבעד לחלונות
הדהויים הצליחו לכבוש אותי .באותה נשימה הם עוררו בי את הרצון לגונן על מונטיפיורי מפני הדחפורים וטייקוני הנדל”ן .האתגר אשר עמד בפניי היה כיצד לעשות זאת בצורה כלכלית ומתקבלת על הדעת חדשנית בו בזמן.
חלופה 2 הסבה למבנה חממה
אך
שימור הזהות המונטיפיוראית
הפרוייקט בוחר לשמור את ההאנגר הנטוש תוך יציקת תוכן חדש לתוכו, מגורים .הרצון להעניק רלוונטיות למבנה המטה ליפול נובעת ממס’ שיקולים .הראשון ,שימור הזיכרון .מונטיפיורי צועדת קדימה בקצב
מהיר ובעיניי זהותה המיוחדת והפוטנציאל הגלום בה בסכנת היעלמות. הצריפים והמוסכים הם סימן ההיכר המונטיפיוראי מחד והדבר הראשון שהכי קל לפנות\להרוס\ להעלים מאידך .שימור ההאנגר חוגג את מונטיפיורי תוך שמירה על עדכניותה .מלבד זאת השיקול הכלכלי מצטרך לתמונה כאשר אקט מילוי מחדש שכזה עשוי להוזיל את עלויות ההקמה ולאפשר דירות זולות למבקשי המקלט משכר הדירה המופקע במרכז תל אביב. רכיבי המבנה -מצב קיים
משטחי פח עבור חיפוי הגג
קלירסטורי -מסגרות פלדה וזכוכית
האנגר -מצב קיים | כרגע מתפקד כמגרש חנייה
1m
5
20m
אלמנט קונסטרוקטיבי ראשי -קורות מסבך ועמודים פלדה
מודלי חתך מוקדמים ,נסיון להבין את החתך הראוי לשימור ,חדירת האור והגמלון.
תוכנית קרקע האנגר
החצרות האחורית .הפרטיות מושגת באמצעות גומחת צמחייה המפרידה חלק מהמשטח ומייצרת אזור פרטי אשר הופך למשותף בקצהו
פרוסה ציבורית -חנות הבוחרת להחזיר את תפקידו ההיסטורי של הגמלון כמציין מקום ברחוב.
תפיסת התת בלוק .יצירת חלל פנימי פתוח בתוך הדירה ,עוגן מבני המשותף לשתי דירות ולעיתים לארבע דירות .ממוקם במרכז בשל חדירת האור המירבית אליו.
חיבור בין התוספת הצפופה להאנגר באמצעות שיוך השטח לדיירים והוצאת לגבולות מעבר הפטיו המבנה.
מרחב ציבורי ברמת המבנה מתפקד כ”חדר מדרגות” פתוח לרחוב המוביל לחצר פנימית משותפת עם בניין המשרדים.
המשך הקונסטרוקציה המקורית של ההאנגר לשם יצירת הצללה בחזית הדרומית ומעין גלריית רחוב המגוונת את ההליכה לאורך 40מ’ של מבנה מגורים פרטי. לאור סמיכות המבנה לרחוב היה צורך בחלל ביניים טרם הכניסה לחלל המגורים .חלל זה מוגבהה ומשותף לשתי דירות
4m
4m
4m
4m
4m
4m
4m
4m
מערך קורות המסבך הקיים השפיע רבות על חלוקת השטח הנתון .אחת הבחירות המשמעותיות היו יצירת דירות לינאריות וצרות המנצלות את החתך הראוי לשימור בעיניי של ההאנגר .חתך זה חושף את המתגורר למאפיינים איכותיים של מבנה השימור כגון קורות המסבך והאור החודר משני חלונות הקלירסטורי הממוקם במרכז המבנה .יצירת דירות אלו גם חיזקה את הקשר החלק הפנימי של הבלוק תוך יצירת זרימה מהרחוב אל החצר.
תפיסת התת בלוק כתפיסת מגורים עברה התפתחות בהתאם להתפתחות סכמת הדירה .הפטיו שינה את מקומו עד שהתקבע במרכז כך שנהנה מתנאי האקלים האופטימליים ובזאת הקרין לחלל המגורים כולו.
רכיבי המבנה -חתך ארוך
צילומי מודל -הפטיו המשותף
סטרוקטורה
רכיבי המבנה -מצב מוצע
כעוגן תכנוני
ההתייחסות הראשונית להאנגר החלה במיפוי הסטרוקטורה שלו .ההחלטה אשר עמדה על הפרק הייתה חיבור מול ניתוק .התקדימים המוצגים נקטו בשתי גישות שונות ,גלן מורקוט המייצר את ההמשכיות הזו לאורך כל המבנה ואילו אסף לרמן בהיכל נוקיה
מסך הצללה בחזית דרומית המתחבר לקונסטרוקציה המקורית
אשר בחר לייצר קונסטרוקציה פרזיטית. הן מטעמים כלכליים והן מתוך רצון פשוט להמשיך את הצורה הטבעית והשלמה של ההאנגר ,החלטתי להתחבר. היכל נוקיה .א .לרמן אדריכלים
החלפת הגג תוך יצירת חורי אור ואוויר מעל חללי הפטיו
קלירסטורי -מסגרות פלדה וזכוכית
גלן מורקוט
יצירת המשכיות של הקורות הקונסטרוקטיביות אל הרחוב לשם הצללה ותצוגת אומנות.
מבט מרחוב ב”ק ישראל מבט מרחוב בית שמאי
מבט פנים -האנגר
PUBLIC
STRIP
הרצון לגוון את ההליכה לאורך 40מטר של מבנה המגורים עוררה את אקט היצירה לרחוב .המשך הקונסטרוקציה המקורית של ההאנגר לתוך הרחוב תוך יצירת מסננת בין הכביש הצמוד לחללי המגורים הפרטיים הייתה הכרחית .הוספת הקפפות שלם הצללה ומתן אפשרות לתליית אומנות הן פעולות אשר מנסות להעישר את החלל הציבורי הפוטנציאלי ברחוב המונטיפיוראי.
The Crystal
SECTION
תא מגורים זה למעשה מנצל את חתך ההאנגר הראוי שלימור כפי שהוזכר קודם לכן .הפטיו הפתוח הוא למעשה הגורם המארגן בחלל כאשר חללי הדירה השונים פונים אליו תוך התחשבות בצרכים הפרטיות בחללים אינטימיים יותר בשל העובדה שהפטיו משותף לדירה נוספת. מלבד הפטיו הפתוח קצוות הדירה מחוצה לה מנוכסים אליה ומאפשרים את אוורור הדירה מקצה לקצה
חתך רוחב דרך דירה טיפוסית
חתך אורך מכיוון רח’ ב”ק ישראל תוכנית 2יחידות מגורים החולקות פטיו משותף
Fantasy התהליכים המתרחשים בתל אביב כגון התייקרות הקרקע ,הידלדלות מעמד הביניים והסכנה להפיכתה עיר לעשירים בלבד ליוו את התייחסות הפרוייקט לבלוק במונטיפיורי .קהל היעד של הפרוייקט הוא למעשה מעמד הביניים הבינוני והנמוך אשר רואה במונטיפיורי מקלט משכר הדירה המופקע במרכז העיר .אולם ,כיצד מגדל יכול לשדר את אותם ערכים ולהכיל אותם? האם זה אפשרי ? כיצד הוא חי בשלום לצד הקריסטל פאלאס? מי גר בו? שאלות רהות צצו עם הרצון לייצר מגדל בקנה מידה מונטיפיוראי.על חלקן עניתי ועל חלקן אני עדיין תוהה...
החלקה הנבחרת עבור התוספת הצפופה היא החלקה הגדולה ביותר. בנוסף לכך העובדה שלפי תוכנית האב העתידית יוקם פארק בסמיכות לחלקה זו עודדה החלטה זו .
Montifyori
! ? To w e r
יצירת התוספת הצפופה התחשבה בשמירה על מקצב הרווחים בבלוק כך שהיא נתפסת מהקרקע כשני בניינים ,מאפשרת שקיפות יחסית של חללים מסויימים לעבר הרחוב ומנסה ליצור טיפוס בניין צפוף ותמיר המושתת על ערכיה ומאפייניה של מונטיפיורי.
מודלי עבודה .חיפוש אחר טיפולוגיה חדשה המתאימה למקום ועונה על דרישות הצפיפות הנתונות.
חתך מונטיפיוראי טיפוסי באזור המוסכים .המגדל המונטיפיוראי חייב להתחשב בחתך זה ולהכיל אותו.
המרווחים בין הבניינים הפכו להיות חלק ממונטיפיורי,הם מאפשרים את המבט פנימה לתוך הבלוק.
=/ כחלק מהרצון לא לייצר מונוליט אך בו בזמן להגיע לרמת צפיפות גבוהה בפרוייקט בוחר להכיל מבנה בעל 12 קומות כחלק מהמגוון אותו מאפשר הבלוק המונטיפיוראי להכיל .טיפוס בניין זה אמנם איננו מגדל קלאסי המיתמר לגובה של 30קומות ומעלה אך ישנם קווי דימיון מסויימים אשר הניעו אותי לחקור דפוס בניין זה בתל אביב. לאחר חקירה של מגדלי יוקרה בתל אביב הבנתי כי ברצוני לחפש הגיון פנימי אחר לתוספת צפופה ותמירה זו .במקום מעלית העוצרת בכל קומה ומעבירה את הדיירים במהירות המקסימלית לדירותיהם מערכת תנועה המכילה מעלית העוצרת בשני מישורים ומערכת תנועה נפרדת בכל בניין המכילה מדרגות ושטחים משותפים ברמה הבניינית .התווית מערכת התנועה מעבירה ביקורת על האופן בו הסביבה הבנויה משקפת את ערכי החברה .הרצון ליצור מגורים צפופים וורטיקלים חייב לכלול בתוכו גם מערכות התומכות בקהילתיות,אינטימיות וזהות .מלבד מערכת התנועה התוספת הצפופה שואבת מהטקטסטורות החומריות והקוויות באתר ,שומרת על מקצב הרווחים בבלוק המונטיפיוראי ובעלת קומת קרקע המכילה שטח ציבורי ופונקציות לטובת הציבור הכולו.
החלל הפרטי זולג לתוך המישור החברתי הציבורי
פיר התנועה הורטיקלית
מכבסה
SOCIAL
PLANE המישור החברתי מכיל פונקציות ציבוריות כגון
מכבסה וחדר ועד בית לרווחת הדרים בבלוק. מעבר לכך הוא מרכז בתוכו את התנועה במבנה. המעלית מבצעת בו אחת משתי עצירות ומתסעפים ממנו מהלכי המדרגות לאבני הבניין השונות .מאחר והמבנה מפורק לאבני בניין שונות ,חלל זה הוא המישור החברתי הכולל למס’ אבני בסיס שכאלה. האטרקטיביות שלו מושגת על ידי שילוב פונקציות ציבוריות לרווחת תושבי הבלוק כולו. אטריום המונע הצללה על הקרקע ומעודד מבטים.
מהלכי התנועה המשנית מהלכי המדרגות
הדירות מאפשרות אוורו מפולש ובעלות הפנייה צפון -דרום. מעבר לכך החזית הכפולה מייצרת מגוון חללי שהייה בדרגת פרטיות שונה. תוכנית פלטפורמה ראשונה
תהליך בניית המודל (קנ”מ )1:100
צילום מודל | קנ”מ 1:100
מגדל מבט לעבר הקרקע
Ty p i c a l Building Block
בשל הרצון לייצר מערכת תנועה משנית המעודדת קשרים חברתיים ומושתת על ערכים שונים מבמגדלי יוקרה תל אביביים ,טיפוסי הדירות השתנו בהתאם .הבניין הטיפוסי מכיל דופלקסים בתוכו על מנת לצמצם את מהלכי המדרגות בכל בניין .טיפוס דירה זה מאפשר זאת. במקביל ניתן לראות כי החזית הכפולה -תפיסת התת בלוק משתמשת בחזית החמישית והשישית לצורי מרחב קהילתי עבור שתי דירות .הדירות המרכז “מקבלות פיצוי” בדמות חללים סגורים החודרים את המעטפת הכפולה.
Structure הקונסטרוקציה עבור מגדל המגורים התחשבה בעיקר בפן
הכלכלי .בארץ ,קונסטרוקציית בטון עד 12ק’ מאפשר עלות הקמה סבירה .פן זה קריטי לפרוייקט לשם יצירת דירות עבור המעמד הבינוני והנמוך. הקונסטרוקציה מכילה עמודי בטון רציפים המורידים את הכוחות לקרקע .כדי לשמור בכל זאת על תחושת הפירוק הנתפסת והקלילות המבנית התווספה מערכת קלה של פרופילי קיר מסך וחזיתות קלות .הסטת חזיתות אלו מגרעין הבניים המקורי מייצרת תחושה שהם אינם ממוקמים זה מעל זה .פיר התנועה הוא האלמנט הנושא העיקרי עבור
שלד בטון
המישורים החברתיים .
פרופילי קיר מסך
שלד ופרופילי קיר מסך
FA C A D E כחלק מהרצון לפרוץ את מעטה האטימות
הנהוג במגדלי מגורים בחרתי לייצר חזית המאפשרת פרטיות מחד אך מתקשרת עם הסביבה מאידך .החזית הכפולה ממצה את תפיסת התת בלוק כאשר הרווח הנוצר יכול לאפשר למשפחה\לזוג\ליחיד לחוות חלל חוץ בתוך 4כותלי הבית .חלל זה אשר קיים בשפע בטיפוסי בניין נמוכים יותר בדמות הקרקע ,הופך להיות נדיר וחד גוני כאשר מטפסים מעלה .החזית הכפולה המחוררת העוטפת את החלל הנ”ל מאפשרת הצצה
] F o r m o s a 11 4 0 | L o r c a n O ’ H e r l i h y A r c h i t e c t s [ L O H A
פנימה והחוצה ובמקביל מייצרת קשרים חברתיים בתוך כל אבן בסיסי.
חזית חמישית
חזית שישית
אבן בניין טיפוסית | קנ”מ 1:50
שיטת מונטיפיורי תל אביב הגדולה צריכה להתמודד עם צרכיה המשתנים ,הרצון לצופף
ולהתרחב ובעיניי דווקא עכשיו מלכודת הגנריות אורבת בפתח ומרקמים כגון מונטיפיורי הם בחזית הקדמית מאחר וקל מאוד לוותר עליהם. מבחינתי הפרוייקט היה הזדמנות להתמודד עם אותה מערכת שיקולים מורכבת מאוד ,זהות לעומת קדמה ,שיקולים כלכליים למיניהם ,קנה מידה מקומי ,שימור זיכרון של מקום. מעניין מה היה קורה במציאות ,מעניין עוד יותר מה יקרה במציאות של מונטיפיורי? האם היא תאבד עצמה אל תוך חיקויי הבאהאוס? האם תהיה מוצפת במגדלים ,והפעם מבפנים? האם יישארו בה מוסכים? מה נכון שיקרה? האם יש נכון? בעיניי ישנו הנכון בשבילי .במקרה הזה הנכון עבור מונטיפיורי ועבור תל אביב.
תהליך תכנון מטען
הביקורת שעלתה באופן עקבי לאורך הפרוייקט הזה ,גם ממך וגם מאחרים קשורה בדיוק לאותה מילה .מהו הקו האדום ,מתי המגוון
קצת עייפה אך מאוד מרוצה .זו התחושה בה סיימתי את הסמסטר הקדם לזה שהסתיים זה עתה (ג’ ).1בניגוד חד ,פרוייקט המגורים
הופך להיות בלתי נסבל? האיזון הדק שבין חופש ומשמעת .אני מודה שבהרבה מהפעמים הביקורת הזו התנגשה עם התפיסה שלי את
הקודם בשנה ב’ (ב’ , 1יפו’) הותיר בי את התחושה ההפוכה ,חוסר סיפוק ואף תחושת החמצה .באופן כללי ,תהליך התכנון עבורי מלווה
מונטיפיורי ככלי קיבול עמיד לאותו מגוון שיצקתי אליו .בעיניי המגוון רק המשיך את השיטה .למרות זאת ,לא פעם עלה בהנחיות צירוף
בהרבה מאוד עבודה קשה,סיפוק ,מאבק ,אמוציות ולעיתים גם אמונות טפלות כגון “אם לא הלך לי בפרוייקט המגורים הקודם כנראה
המילים כלי תחביר או שפה משותפת .כל פעם שאמרת שאתה עדיין לא מרגיש את החיבור בין טיפוסי הבניין השונים ,דבר שקרה לעיתים
שמגורים זה לא בשבילי ”.על הכתב זה נשמע כל כך מטופש וחסר בסיס לחשוב כזו מחשבה ,אך כל כך טבעי בו בזמן .הדרך שלי להתמודד
תכופות ,התקוממתי .אם בגלוי ואם לא .אולי כי חששתי שזה נכון אך האמנתי בכל כולי שזה יכול להיות אחרת .הרגשתי שאתה לא מאמין
עם המחשבה הזו הייתה לאבחן במה כשלתי,היכן ,מה חרק בתהליך התכנון וכיצד אני מוודאת שהפעם אני נמנעת מלעשות את אותן
בזה כמוני .שמבחינתך זו יכולת שנעדרת מארגז הכלים שלי כרגע ,היכולת ליצור את המכלול.
שגיאות תוך ידיעה מוחלטת שאעשה אחרות.
באופן פרדוקסלי דווקא הביקורת מצידך הניעה אותי להוכיח שאני מסוגלת .אולי צפית את זה מראש .כמעט בטוח שכן. בהמשך ישיר לכך ,הביקורת שעלתה בעיניי מכל ההנחיות שלנו הייתה העובדה שאני עמוק בפנים ומעט בחוץ .אינדוקציה במקום דדוקציה.
הזינוק
או אינדוקציה מבלי מספיק דדוקציה .אתה פירשת את זה כבריחה אבל מבחינתי זה החל כמעין אסטרטגיה ,שיטת העבודה שלי בפרוייקט
כבר במפגש הסטודיו הראשון הבנתי שהולך להיות לא פשוט אך מעניין ,שאלתי שאלה וקיבלתי ממך עשר שאלות בתמורה .תוך כדי הסמסטר
הזה ואולי בעקיפין גם שיטת מונטיפיורי .תת בלוק ועוד תת בלוק היוצרים את הבלוק כולו .איברים שיוצרים סדרה .אם כל אחד מהם יתייחס
למדתי להעריך את היכולת הזו שלך ולהבין שעשר שאלות הן תמורה הרבה יותר שוות ערך מתשובה הקולעת למטרת השאלה.
לשטח ההשפעה המוגבל סביבו התצרף יהיה שלם בסוף .איפשהו בתהליך התכנון האסטרטגיה הפכה לנוחה מדי ומנעה ממני לראות את
הצלילה לנבכי מונטיפיורי לוותה בתרגיל מקדים המבקש מאיתנו לגבש עמדה .אירוני מאוד היא העובדה שאותה עמדה אשר בחרתי להציג
התמונה הגדולה .יחד עם זאת תהליך התכנון שלי הוא ממש לא לינארי,כך שהקפיצה לקנה המידה של הבלוק כולו קרתה מפעם לפעם.
בתחילת הסמסטר כל כך רלוונטית לסיומו .הכל בעיניי המתבונן.
אולי כמה פעמים פחות מדי .במבט לאחור נדמה לי שזה נבע מהתחושה שפשוט אין לי מה לומר בקנה המידה הזה ,ההסתכלות שלי על האתר הייתה בפרוסות קטנות יותר בהתאם לאופיו והמונוליט הזה פשוט לא התחבר לגישה הכללית שלי .התחושה הזו השתנתה באחת
הסיור
ההנחיות האחרונות שלנו בנוגע לדרכי ייצוג .ההנחייה הזו גרמה לי להבין שיש לי הרבה מה לומר אך לא בהכרח יהיה ניתן לראות זאת
הגענו למונטיפיורי וכחיפאית מושבעת המקום היה מוכר לי במעורפל ,תמיד חלפתי על פניו ,חשבתי שיש שם רק מוסכים ומעולם לא יצא
בסכמה אחת ברורה וכוללת .השיחה על מורכבותה של המציאות לעומת השטחתה באמצעי ייצוג אדריכליים נותרה איתי ואני מקווה לפתח
לי להיכנס פנימה .עבורי הסיור חשף ישות מורכבת ,מחוספסת ,סוג של פסיפס אינסופי של טקסטורות ,ארכיטקטורה ואפילו אנשים.
בעתיד אמצעים אשר יוכלו לגשר על הפער הזה.
עבורי הסיור הראשון במקום שווה ערך לדייט ראשון עם בחור ,כל המערכות פועלות בהילוך גבוה ,האינסטיקנטים ותחושות הבטן אוחזות בהגה כאשר המטרה העומדת אל מול עיניי היא לפענח את תמצית האדם היושב מולי .זה נשמע כמו תהליך מחשבתי אבל זה לא .זה משהו
קו הסיום
שקורה כמעט בהיסח הדעת .זה מה שקרה לי באתר והפך למחולל בפרוייקט .הראייה הסובייקטיבית שלי את מונטיפיורי היא זו שסייעה
מדהים איך בסוף כוונות הופכות למעשים .איך מה שהתחיל כמחשבות על פאטציות והיברדיות קרם עור וגידים לארכיטקטורה .עד עכשיו
לי לפתח את העמדה שלי לגביה ולעמוד מאחורי התכנון שלי איתנה ויציבה (בד”כ)
בלימודים קרה לא פעם שהמחשבות הראשוניות והטהורות הללו התמסמסו להם ובסוף הסמסטר התוצר הכיל מעט מאוד מהם אם בכלל.
הגעתי הבייתה והברז נפתח—נתתי דרור לכל מה שהתבשל בסיור וברכבת חזרה -הפאטצ’יות ,המגוון ,ההיברדיות והביטוי שלהם
הפעם זה לא קרה בעיניי .הרגשתי שהחוט המקשר לא נקרע והצליח לסגור לולאה ב .14.7.2010הרבה דברים נעדרו מההגשה אבל
במונטיפיורי הקטנה .הרגשתי חיבור מיידי למקום ,זוהי לא תל אביב בשבילי אלא חלק ממנה שנשכח ונעזב ,אולי משם הגיע החיבור,
בשבילי מה שהיה צריך להיות שם היה.ההכנות לקראת ההגשה עימתו איתי עם הביקורת שהזכרתי קודם ,הבנתי את חשיבותם של כלי
היעדר החוקים הנוקשים הנובעים מהמסורת ,מתוכנית גדס ,העובדה שמונטיפיורי לכאורה נטולת חוקיות ומאפשרת חופש אינסופי ,סייעה
התחביר והשפה המשותפת לצד המגוון המונטיפיוראי וניסיתי להעביר את נוכחותם בהגשה כולה .הרגשתי שהצלחתי .אם הפרוייקט היה
לי ליצור את הכללים לעצמי .אני מאמינה גדולה בכך שתהליך תכנון משקף במידה רבה את יוצריו וכאן הדבר אינו שונה .כזו אני ,פורחת
ממשיך הרבה יותר משאבים היו מוקצים לסוגייה זו.
בתחומים אפורים ומתקשה הרבה יותר בשחור לבן של החיים.
הביקורות היו מחמיאות בחלקן אבל עדיין הרגשתי שרצון המבקרים להשליך את תל אביב המהוקצעת על מונטיפיורי המחוספסת זלג לדברי הביקורת שלהם על הפרוייקט .לפעמים אני מרגישה שכולם רואים שחור בזמן שרק אני רואה לבן .היופי הוא שהמקצוע הזה נותן
הקונפליקט
לגיטמציה לשנינו .אולי אני עקשנית ,אולי עיוורת באופן סלקטיבי אבל אותה נקודת מחלוקת אופיינית היא גם נקודת האור שלי בפרוייקט.
מהיום הראשון אנחנו מתחילים לתכנן -את זה אתה אמרת .עבורי זה הסתדר טוב כי אותה שלביות מעט מלאכותית הנהוגה בסטודיו ירדה
הרי זוהי השקפת העולם שלי.
מהפרק ואפשרה לי פשוט לחשוף את מה שקורה בדרך כלל בשלב זה של הסמסטר .אינספור סקיצות ,פנטזיות ונסיונות לתפור פרוייקט היה לי ברור מה אני רוצה ,התברר לי תוך כדי הסמסטר איך זה ייראה ,מה זה יכיל וכיצד להשיג את זה.
סיכום
האקט הראשוני שלי היה להותיר את המבנים הקיימים -התפלאתי שמעטים האנשים שחלקו איתי את אותה השקפה .ככל שהזמן עבר
•הכל בעיני המתבונן -ציטוט מדויק ,כנראה תקף תמיד ברמה כלשהי לגבי העיסוק הזה שנקרא ארכיטקטורה.
וראיתי אילו פרוייקטים נוצרים בסטודיואים השונים ,הבנתי שאני במיעוט וכנראה שרק אני רואה שלכלוכית היא בעצם סינדרלה.
•הלגיטמציה שהענקת לתכנון דרך אינטואיציה היא אחת מהמעלות הגדולות של הסמסטר הזה ,הנינוחות שהתהליך הזה מביא אותו לתוצר הסופי מספקת במיוחד.
האימג’ שהיה צרוב לי בראש הוא עוגת שכבות של טקסטורות ישנות וחדשות ,הישנות למטה ,החדשות למעלה ,לפעמים זה מתערבב ובמקום עוגת שכבות אופקית מתקבלות פרוסות אנכיות .הסמסטר התקדם והאימג’ השתכלל ,לפתע ישנם נחשים של טקטסטורות
•יפה ,DESIGN ,אסתטי -חיצים שהופנו אליי במהלך הסמסטר ומבחינתי רק גרמו לי להיות יותר טובה ממה שהייתי בלעדיהם – ! BRING IT ON
המלופפים זה בזה ויוצרים את מה שאני תפסתי כמונטיפיורי החדשה מחד ואת תפיסת המגורים שלי מאידך .כנראה ש 3שנים זה בכל זאת פרק זמן משמעותי ,לאט לאט אני מוצאת את האמת שלי במקצוע הזה והפעם הרגשתי שעשיתי צעד משמעותי נוסף בדרך אליה.
קדימה .מתאפשר רק שאני בטוחה בעמדה הראשונית שלי .יש לי תחושה שזיהית את הדפוס הזה .תודה.
אני מאמינה שהחוויה העירונית מבוססת על אותה עוגת שכבות כרונולוגית המספרת בלי מילים את סיפורו של מקום כלשהו .היא מעניקה לנו ביטחון ,תחושת שייכות ומכבדת את מה שהיה כאן לפנינו .במקום כמו מונטיפיורי ,היא מאפשרת צעידה קדימה תוך שמירה על זהות
•האמת שלי -תהליך שמתגבש לו לאיטו בשנה האחרונה וככל הנראה לא יפסיק אף פעם ,כל צעד בדרך לשם תורם לי בתור אדריכלית לעתיד ואולי יותר חשוב מכך בתור בנאדם.
יקרת ערך .המבנים הישנים באתר חייבו בעיניי התייחסות שונה לכל אחד מהם ובמקביל התנהגות התת בלוק שזיהיתי נתנה מקום ליצירת עושר של טיפוסי מגורים .המילה העולה מהמשפט האחרון היא מגוון.
•הספק כמחולל תכנוני -בהמשך לסעיף 3שמתי לב שדווקא הספקות מצד אחרים ,מצדך ,מצד המבקרים הם אלו שדוחפים אותי
• תודה על חוויה מתקנת וסמסטר מדהים! מיכל
Digital Portfolio TAKE IT PORTFOLIO Tutor | Arc. Itzik Hirsch, Assistant T. Zvi Yaeger
Michal Morad 6
0
1
0
8
1
0
0
3
I . D
תכולה: .1תרגילים לאורך הסמסטר .2תקדים .3חיבור מסכם .4הגשה סופית .5פורטפוליו
״כשאדם נמצא בעמק הוא רואה את הדברים הגדולים .כשהוא עומד בפסגה כל הדברים נראים לו קטנים״ גי .ק.צסטרטון