Grove Park פארק החורשות by Ran Shabtay

160

‫‪159‬‬

‫דרך‬

‫ב‬ ‫ןצ‬

‫בי‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪3‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫‪2‬‬ ‫לבון‬

‫ ‬

‫‪158‬‬

‫פרויקט פארק החורשות עוסק‬ ‫בהזנה רציפה של פעילות‬ ‫בכל ימות השבוע ובחיבור‬ ‫פרוגראמתי בתחום היצירה‬ ‫וייצוגה‪.‬‬ ‫בתוכנית הסביבה ניתן לראות‬ ‫את הדרך שמחברת בין‬ ‫המתחמים השונים‪ ,‬שעוברת‬ ‫לצד הגן הבוטני והאגם‪,‬‬ ‫ומחברת את תחנות הרכבת‬ ‫הקלה לסיפור‪.‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫התהליך מציג ניסיון עבודה‬ ‫אי‪-‬לינארי שיוצא מצד אחד‬ ‫מתוך הפרט ומצד שני מתוך‬ ‫הקונטקסט המקומי‪ ,‬ושואף‬ ‫לחבר בניהם‪.‬‬

‫הרצל‬

‫קיבו‬ ‫ץג‬ ‫יות‬ ‫לו‬

‫‪1‬‬

‫מתחם עבודה שיתופי‬

‫‪2‬‬

‫לב הפארק‬

‫‪3‬‬

‫מוזיאון לחדשנות‬ ‫פארק החורשות ‪ -‬תכנית סביבה‬

‫‪1‬‬

157

‫‪156‬‬

‫מבט אל גשר הזכוכית שחוצה את המתחם‬

‫מבט מכיוון מזרח אל מבואת הכניסה‬

‫דוגמא למהלך חיבור בין בית הבאר העתיק והמוזיאון‬

‫‪155‬‬

‫‪154‬‬

‫מרפסת לכיוון מערב‬

‫מבט מהחצר הפנימית לכיוון מזרח‬

‫דוגמא לחלל כפול המאפשר תצוגה בגדלים משתנים‬

‫‪153‬‬

‫‪152‬‬

‫מבט מתוך החצר הפנימית לכיוון דרום‬

151

‫‪150‬‬

‫מבט מכיוון מערב‬

149

‫‪148‬‬

‫חלל הפטיו הפנימי והבאר העתיקה‬

‫מבט מכיוון צפון אל מבנה הפטיו הפנימית‬

‫מבט מתוך החלל שעוטף את הבאר העתיקה‬

‫‪147‬‬

‫מבט מהחצר הפנימית לכיוון דרום‬

‫מבט מהחצר הפנימית לכיוון צפון‬

‫‪146‬‬

‫מבט אל בית הבאר והכניסה הראשית למתחם‬

‫דוגמא לרצפה העקמומית המשמשת כאמפי‬

‫‪145‬‬

‫‪144‬‬

‫הכניסה הראשית למתחם דרך הבאר העתיקה‬

‫‪143‬‬

‫מבט מכיוון צפון אל שער הכניסה הציבורי‬

‫מבט מכיוון דרום אל מבנה המוזיאון ההיסטורי ומוזיאון החדשנות שמעליו‬

‫דוגמא לרצפה העקמומית המשמשת לישיבה‬

‫‪142‬‬

‫‪141‬‬

‫בחתך ג ניתן לראות את המבנה שמעל למוזיאון ההיסטורי‬ ‫שמשמאל‪ ,‬אשר לו גם קומת משרדים‪ ,‬ואת המבנה מימין שקומת‬ ‫הקרקע שלו מציעה שדרת חנויות‪ ,‬אשר מנותקת מתנועת‬ ‫המוזיאון‪.‬‬

‫‪140‬‬

‫חתך ג ‪ -‬ג‬

‫‪139‬‬

‫בחתך ב ניתן לראות את החיבור למבנה בית הבאר‪ ,‬את החללים‬ ‫הכפולים שנוצרים במבנה מימין‪ ,‬ואת האודיטוריום התת‪-‬קרקעי‪.‬‬ ‫למרות הרצף הטופוגרפי במתחם‪ ,‬בכל מבנה ישנם גרעין מדרגות‬ ‫ומעלית המאפשרים תנועה אנכית‪.‬‬

‫‪138‬‬

‫חתך ב ‪ -‬ב‬

‫‪137‬‬

‫בחתך א ניתן לראות משמאל איך המבנה עוטף את הבאר העתיקה‬ ‫ויוצר פטיו פנימית ‪ -‬אלמנט המודגש גם בגג המבנה‪ .‬בנוסף את‬ ‫החיבור בין המבנים בתת הקרקע ובגשר עילי המאפשר תנועה‬ ‫ציבורית חופשית בשביל המרכזי‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫חתך א ‪ -‬א‬

135

‫‪134‬‬

‫פרט מסבך רצפה בחיבור רתום‪-‬רתום‬

‫‪133‬‬

‫מילואות מסבך בחיבור פרקי‪-‬פרקי‬

‫פרט עמוד בחיבור פרקי משולש‬

‫‪132‬‬

‫במקרה הבא נבחן מחבר פרקי‪-‬פרקי שמאפשר לייצר עמודים ישרים לגמרי‪ .‬מחבר שכזה אינו יציב וזז‬ ‫בחופשיות‪ ,‬ולכן חיבור כבלי מתיחה בצורה צולבת הופך להכרח‪.‬‬ ‫בבחינת מערכת העמודים נבחן חיבור פרקי משולש שיצר מבנה יציב במיוחד‪ .‬צורת עמודים זו נמצאה‬ ‫להיות המוצלחת ביותר‪ ,‬והפכה למוטיב מרכזי במבנה המוזיאון לחדשנות‪.‬‬

‫חיבור פרקי‪-‬פרקי‬

‫‪131‬‬

‫מילואות מסבך בחיבור רתום‪-‬פרקי‬

‫פרט עמוד בחיבור פרקי‬

‫‪130‬‬

‫על מנת ליישר את העמודים‪ ,‬נבחן חיבור רתום‪-‬פרקי‪ .‬במצב זה העמודים מתיישרים אך בהתאם‬ ‫לעקמומיות המשטח התחתון‪ ,‬ולכן נשארים אלכסוניים‪ .‬במקביל נבחן מצב של עמוד בחיבור פרקי‬ ‫בודד ‪ -‬אך ללא כבלי מתיחה במערכת העמודים התחתונה נוצר מבנה בלתי יציב‪.‬‬

‫חיבור רתום‪-‬פרקי‬

‫‪129‬‬

‫מילואות מסבך בחיבור רתום‪-‬רתום‬

‫פרט עמוד בחיבור רתום‬

‫‪128‬‬

‫מתוך מטרה לייצר רצפה עקמומית‪ ,‬נבחר עיקרון של מסבך המחבר בין שני משטחים בכיוונים מנוגדים‪ ,‬יוצר עובי סטטי למניעת קריסה‬ ‫ומאפשר מעבר של מערכות הבניין במרכזו‪ .‬משום שהמשטח יוצא שטוח ממכונת הלייזר‪ ,‬יש לקבע אותו לצורה העקמומית על ידי‬ ‫חיבור בין שני המשטחים‪ .‬בהנדסת מבנים ישנם שני סוגי מחברים עיקריים ‪ -‬רתום שלא מאפשר תזוזה‪ ,‬ופרקי שמאפשר תזוזה בכיוון‬ ‫מסוים‪ .‬בשלב ראשון נבחן חיבור רתום‪-‬רתום‪ ,‬שמחייב חיבור ניצב לכל משטח ולכן נוצרו מילואות עקמומיות‪ .‬מצב שכזה יקר יותר‬ ‫לייצור‪ ,‬ומחליש את המבנה‪ .‬במקביל נבחנו צורות חיבור של עמודים שונים ‪ -‬בדוגמא זו חיבור רתום‪ ,‬כך שהעמוד ניצב בתחילתו אך‬ ‫משנה כיוון על מנת להיות ניצב למשטח‪.‬‬

‫חיבור רתום‪-‬רתום‬

127

Gaussian curverture

Mean curverture

‫‪126‬‬

‫הפאטרן הנבחר הוא זה שקיבל את המניפולציות הפרמטריות‬ ‫בצורה הטובה ביותר‪ .‬בעזרת טכניקות מיפוי שמחשבות את‬ ‫עקמומיות המשטח ‪ -‬ניתן לצופף את הפאטרן על מנת לאפשר‬ ‫כיפוף באזורים העקמומיים‪.‬‬ ‫‪ Mean curverture‬מחשב עקמומיות בכיוון אחד‪ ,‬כפי‬ ‫שמכופפים נייר‪ .‬ואילו ‪ Gaussian curverture‬מחשב‬ ‫עקמומיות בשני כיוונים ומאפשר חופש גדול יותר‪.‬‬

‫‪2D Pattern‬‬

125

‫פיתוח פרט הרצפה‬

‫‪124‬‬

‫כחלק מהמחקר נבחנו טכניקות שונות לכיפוף עץ על ידי חירוץ במכונת חיתוך דיגיטלית‪ .‬בזכות‬ ‫החריצים המאמצים שנוצרים בעת הכיפוף מתפזרים בין החתיכות השונות ונמנעת קריסה‪ .‬כל פאטרן‬ ‫מקבל את הכיפוף בצורה אחרת ומעניק תכונות שונות לעץ‪.‬‬

‫‪123‬‬

‫במפלס קומת הקרקע ניתן לראות את מבואת הכניסה דרך מבנה‬ ‫בית הבאר העתיק‪ ,‬את המעברים התת‪-‬קרקעיים‪ ,‬את שדרת‬ ‫החנויות לדרך בן צבי והמוזיאון ההיסטורי לו כניסה נפרדת‪.‬‬

‫מתחם הסעדה‬

‫בון‬

‫ל‬

‫מבואת כניסה‬

‫חנויות מסחריות‬

‫דרך בן צבי‬

‫מוזיאון היסטורי‬

‫‪122‬‬

‫מוזיאון לחדשנות ‪ -‬תכנית מפלס קרקע‬

‫‪121‬‬

‫חיבורים של גשרים ומעברים תת‪-‬קרקעיים מאפשרים רצף בין‬ ‫המבנים השונים‪ ,‬כאשר בתי‪-‬הבאר שותפים לתצוגה ומהווים חלק‬ ‫בתנועה ההמשכית‪.‬‬

‫בון‬

‫ל‬

‫דרך בן צבי‬

‫‪120‬‬

‫מוזיאון לחדשנות ‪ -‬תכנית מפלס ‪+1‬‬

‫‪119‬‬

‫תוכנית טיפוסית של חלל תצוגה מבוסס על עיקרון של תוכנית‬ ‫פתוחה בדומה ליריד אומנות‪ ,‬כאשר המוצגים השונים מפוזרים‬ ‫במרכז החלל והמבקרים מטיילים ביניהם‪.‬‬ ‫תכנון הרצפות נעשה בעזרת כלים פרמטריים בכדי לשמור על‬ ‫השיפוע המותר לנכים ועל נוחיות ההליכה‪.‬‬

‫בון‬

‫ל‬

‫דרך בן צבי‬

‫בין השיפועים ממוקמים אזורים מיושרים בקוטר של ‪ 6‬מטרים‬ ‫המשמשים לתצוגה‪ .‬הרצפה העקמומית מאפשרת שימושים‬ ‫שונים ‪ -‬אמפי להרצאות‪ ,‬ספסלי ישיבה‪ ,‬אזורי משחקים לילדים‬ ‫ועוד‪.‬‬

‫‪118‬‬

‫מוזיאון לחדשנות ‪ -‬תכנית מפלס ‪+2‬‬

117

‫‪116‬‬

‫מוזיאון לחדשנות ‪ -‬מבט מכיוון דרום‬

‫‪115‬‬

‫סכמת התנועה במתחם מבוססת על רמפות ומפלסים משתנים המאפשרים תנועה המשכית בכל מבנה ללא צורך במדרגות‪ .‬חיבורים‬ ‫של גשרים ומעברים תת‪-‬קרקעיים מאפשרים רצף בין המבנים השונים‪ ,‬כאשר בתי‪-‬הבאר שותפים לתצוגה ומהווים חלק בתנועה‬ ‫ההמשכית‪ .‬הפרויקט מאפשר מעבר חופשי של תנועה ציבורית מהפארק אל הרחוב והחצר הפנימית פתוחה לגמרי בכל שעות היום‪.‬‬

‫סכמת תנועה ציבורית‬

‫סכמת תנועה פנימית‬

‫‪114‬‬

‫מוזיאון לחדשנות ‪ -‬תכנית כללית‬

‫‪113‬‬

‫חזית מזרחית‬

‫חזית צפונית‬

‫‪112‬‬

‫מבט אל השביל הציבורי שחוצה את המתחם‬

111

‫‪110‬‬

‫מוזיאון לחדשנות ‪ -‬מבט מכיוון דרום מזרח‬

‫‪109‬‬

‫מוזיאון לחדשנות‬ ‫פינה דרום מזרחית‬ ‫במתחם מוזיאון החדשנות‪ ,‬הממוקם בפינה הדרום‪-‬מזרחית של הפארק‪ ,‬התגלו שרידים משמעותיים של בתי‪-‬באר המיועדים לשימור‪.‬‬ ‫בחינה היסטורית של תצאות ותיקי תיעוד גילו את מבני בתי הבאר ההיסטוריים השוכנים מתחת לפחונים‪ .‬בתכנון הוחלט לשמר אותם‬ ‫ולשלבם כחלק מהמוזיאון‪ ,‬גם בשל החשיבות ההיסטורית וגם בשל הצורך הפרוגרמאתי של חללי תצוגה משתנים‪.‬‬ ‫כך נבחר לייעד את חללי האבן עבור תצוגות הקרנה חשוכות‪ ,‬ומסביבם ליצור בינוי חדש לתצוגות המרכזיות‪ .‬המרכז מנכס אותם לעצמו‬ ‫אך שומר מרחק על מנת לאפשר להם עצמאות בסביבה‪.‬‬

‫בית באר לשימור‬

‫תצלום אוויר בריטי משנת ‪1949‬‬

108

‫‪107‬‬

‫פרט עמוד מתוך קירוי חצר בית הבאר‬

‫‪106‬‬

‫פרט עמוד ‪ -‬תקריב‬

‫‪105‬‬

‫תחום העצים הסטרוקטורלים נמצא להיות המתאים ביותר לאתר‪ .‬קירוי שתוכנן שמכסה את כל‬ ‫החצר וגם את המבנה הקטן‪ .‬גריד הקשתות שנוצר במבנה ממשיך החוצה מבלי להתחרות במבנה‬ ‫הקיים‪ .‬מבנה זה מהווה מרכז מבקרים ובית קפה בלב הפארק‪.‬‬

‫חתך א‪-‬א‬

‫חתך ב‪-‬ב‬

‫‪104‬‬

‫ב‬

‫א‬ ‫א‬ ‫ב‬

‫בית באר הקורטילה ‪ -‬תכנית גגות‬

103

102

101

‫‪100‬‬

‫מערכת נוספת שנבחנה כביטוי‬ ‫חלופי לכיפה‪ ,‬היא מערכת‬ ‫שנקראת ‪.Reciprocal‬‬ ‫מערכת זו מבוססת על הנחה‬ ‫של קורות הנשענות אחת‬ ‫על השנייה ומעבירות את‬ ‫העומסים בצורה מעגלית‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫בדוגמא מערכת גמישה‬ ‫המסוגלת לקבל את הצורניות‬ ‫המתעגלת של הכיפה‪ .‬בזכות‬ ‫צורתו של המחבר‪ ,‬מתאפשרת‬ ‫נעילה המתמודדת עם כוחות‬ ‫של מתיחה‪ ,‬גזירה וכפיפה‬ ‫בשני צירים‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫הציר המקשר‬ ‫מרכז הפארק‬ ‫באזור לב הפארק ישנם שרידים של בתי באר ובריכות המהווים מוקד משמעותי בפארק‪ ,‬כאשר כל אחד שרד ברמה אחרת‪ .‬ברוח שדומה‬ ‫לפארק לה וילט של צ'ומי בפריז‪ ,‬התכנון מתייחס למבני בתי הבאר כפבליונים היוצרים פעילות סביבם‪ .‬התערבות עיקרית נעשתה בבית‬ ‫הבאר הנקרא קורטילה ‪ -‬זהו בית באר קטן עם חצר וחומה סביבו‪ .‬כיום האתר נטוש אך מהווה חוליה חשובה בציר שמקשר בין מתחם‬ ‫העבודה למוזיאון‪ .‬באתר מבנה קמרונות צולבים אשר היווה בסיס לפיתוח קירוי והצללה חדשים לחצר‪ .‬מערכת הקימרונות של בית‬ ‫הבאר מבוססת מצד אחד על עץ סטרוקטוראלי ומצד שני על מערכת של כיפה ‪ -‬כך היא נבחנה משני הכיוונים‪.‬‬

‫בית באר לשימור ‪ -‬קורטילה‬

‫מבנה קימרונות צולבים‬

‫‪94‬‬

‫חזית דרומית בשעות הערב‬

‫‪93‬‬

‫חזית מערבית‬

‫‪92‬‬

‫חזית צפון מזרחית‬

‫חזית דרומית‬

‫חנות מסחרית‬

‫‪91‬‬

‫חלל עבודה ויציאה למרפסת‬

‫חלל עבודה חופשי‬

‫‪90‬‬

‫מרפסת קטנה חצי ציבורית‬

‫פטיו פנימית‬

‫‪89‬‬

‫חדר ישיבות‬

‫מבואת כניסה ועמדות עבודה מרכזיות‬

‫‪88‬‬

‫‪87‬‬

‫פטיו פנימית וחצר ציבורית‬

‫‪86‬‬

‫פינה דרום‪-‬מערבית ‪ -‬עמדות עבודה פתוחות‬

‫‪84‬‬

‫בחתך הרוחבי ניתן לראות את‬ ‫הקשר שבין החללים השונים‬ ‫לחצרות הפנימיות‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫בחתך האורכי ניתן לראות איך‬ ‫המבנה יושב בתוך הטופוגרפיה‬ ‫ואת קשר העין בין החללים‬ ‫הגדולים‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫חנות מסחרית‬

‫‪80‬‬

‫המפלסים השונים מאפשרים‬ ‫עירוב שימושים מסוגים שונים‪,‬‬ ‫למשל חנות מסחרית בקומת‬ ‫הקרקע אשר מופרדת משאר‬ ‫המבנה ולה כניסה נפרדת‪.‬‬

‫תכנית מפלס ‪-2‬‬

‫‪79‬‬

‫אולם הרצאות וכנסים‬

‫מטבחון‬

‫‪78‬‬

‫בנוסף מבנה שכזה מכיל אולם‬ ‫כנסים‪ ,‬הרצאות ומטבחון‬ ‫לשימוש אישי‪.‬‬

‫תכנית מפלס ‪-1‬‬

‫‪77‬‬

‫חדר עבודה שקט‬ ‫גרעין תנועה ושרותים‬

‫מבואת כניסה‬

‫‪76‬‬

‫עמדות עבודה חופשיות‬ ‫ממלאות את מרכזי החלל‪,‬‬ ‫בנוסף לאזורי עבודה שקטים‬ ‫המופרדים במחיצות זכוכית‪.‬‬

‫תכנית מפלס כניסה‬

‫‪75‬‬

‫חדר ישיבות‬

‫‪74‬‬

‫חללי הפנים מכילים פונקציות‬ ‫שונות בנוסף לפרוגרמת סביבת‬ ‫העבודה הכללית‪ ,‬למשל‪ ,‬חדרי‬ ‫ישיבות המופרדים במחיצות‬ ‫זכוכית‪.‬‬

‫תכנית מפלס ‪+1‬‬

‫‪73‬‬

‫חנות מסחרית‬

‫מבנה שכזה עובד כיחידה אחת‪ ,‬ומנצל את הטופוגרפיה על מנת לאפשר חללי חוץ ומרפסות במפלסים שונים‬

‫‪72‬‬

‫בוץ‬

‫קי‬

‫יות‬

‫גלו‬

‫ה‬ ‫רצל‬

‫פירוט מבנה לדוגמא‬

‫‪67‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .27‬השלמת המערכות השונות‬

‫‪66‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .26‬בניית רצפת מפלס ראשון‬

‫‪65‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .25‬השלמת מערכת הריהוט‬

‫‪64‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .24‬השלמת המערכת הפנימית‬

‫‪63‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .23‬השלמת הקונסטרוקציה‬

‫השלמת מערכת הקונסטרוקציה‬ ‫של מפלס הקרקע‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .22‬הוספת קורות אופקיות‬

‫חיבור קורות אופקיות על מנת‬ ‫לייצר מסגרות קונסרוקטיביות‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .21‬חיבור יחידת עמודים‬

‫בדומה לתהליך של הרכבת‬ ‫קומת המרתף ‪ -‬ממשיכים עם‬ ‫היחידות השונות‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .20‬הצמדת מחברי פלדה‬

‫הרכבת מחברי פלדה אופקיים‬ ‫לרצפה‪ ,‬על מנת לייצב את‬ ‫המעטפת אל מול כוחות‬ ‫צידיים‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .19‬חלונות זכוכית‬

‫השלמת המעטפת החיצונית‬ ‫באמצעות זכוכית מונעת‬ ‫קרינה‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .18‬כבלי פלדה‬

‫הוספת מערכת של כבלי פלדה‬ ‫במתיחה על מנת לחזק את‬ ‫המערכת מפני עומסים צדדיים‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .17‬מחברי פלדה‬

‫הוספת מחברי פלדה לחיבור‬ ‫הקונסטרוקציה‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .16‬מסגרות פלדה‬

‫חיבור מסגרות פלדה כהכנה‬ ‫לקיר המסך של המעטפת‬ ‫החיצונית‪ .‬כולל הצללות‬ ‫אופקיות ופתחי איוורור‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .15‬עמודי החזית‬

‫בשלב זה מרכיבים את עמודי‬ ‫החזית באמצעות מחברי פלדה‬ ‫לבטון ומייצבים אותם בעזרת‬ ‫פיגומים זמניים‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .14‬בניית מפלס רצפת הקרקע‬

‫לאחר שמערכת המרתף‬ ‫הושלמה ניתן לבנות מעליה‬ ‫את רצפת המפלס הבא‪ .‬את‬ ‫שלב הרכבת המודולים ניתן‬ ‫לדחות גם לאחר בניית השלד‬ ‫בשלמותו‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .13‬השלמת מערכת הריהוט‬

‫המודולים השונים מתחברים‬ ‫ללא חומרי הדבקה‪ ,‬כאשר בכל‬ ‫עת ניתן להחליף מודול ישן‬ ‫בחדש או להחליפו במודול אחר‪.‬‬ ‫סביבת העבודה הפרמטרית‬ ‫מאפשרת למשתמש לעצב‬ ‫אינספור מודולים נוספים‬ ‫למטרות שונות ובהתאם‬ ‫לצרכיו ‪ -‬ארונות סגורים‪,‬‬ ‫תאים נעולים‪ ,‬משטחי עבודה‬ ‫לאומנות פלסטית ועוד‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .12‬הכנת המודולים לריהוט‬

‫הרכבת המודולים של הריהוט‬ ‫נעשית בסמוך לאתר‪ .‬ניתן‬ ‫לייצר את כל היחידות במכונת‬ ‫חיתוך דיגיטלית‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .11‬השלמת המעטפת הפנימית‬

‫המעטפת כולה מבוססת על‬ ‫עקרונות בניה יבשה‪ .‬המודולים‬ ‫השונים מתחברים ללא חומרי‬ ‫הדבקה‪ ,‬כאשר בכל עת ניתן‬ ‫להחליף מודול ישן בחדש או‬ ‫להחליפו במודול אחר‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .10‬הכנת המודולים למעטפת הפנימית‬

‫המודולים השונים מורכבים‬ ‫בסמוך לאתר‪.‬‬ ‫כל מודול ייחודי לתא ספציפי‬ ‫וממוספר בהתאם‪ .‬למרות‬ ‫עקמומיות משטחי הבסיס‪,‬‬ ‫היחידות השונות בנויות‬ ‫ממשטחים מישוריים בלבד‬ ‫כך שניתן לייצר אותן בקלות‬ ‫במכונת חיתוך דיגיטלית‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .9‬השלמת הקונסטרוקציה‬

‫בתהליך דומה‪ ,‬כל היחידות‬ ‫מורכבת למען השלמת‬ ‫המערכת‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .8‬חיבור יחידת עמודים נוספת‬

‫כל יחידה מורכבת בנפרד בסמוך‬ ‫לאתר ומובאת להרכבה כאשר‬ ‫היא מוכנה‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .7‬הוספת קורות אופקיות‬

‫בין יחידות העמודים השונות‬ ‫מצויות קורות אופקיות‬ ‫המייצרות מערכות של מסגרות‬ ‫אשר מהוות הכנות למודולים‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .6‬חיבור יחידת העמודים‬

‫ליחידה הכנות מתאימות‬ ‫למחברי הפלדה שרותמים‬ ‫אותה בשני מישורים‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫שלבי הרכבת היחידה‬

‫השכבות השונות מאפשרות‬ ‫שימוש במחברים "נעלמים"‬ ‫המצמידים את החלקים השונים‬ ‫ומעניקים ליחידה מראה חלק‬ ‫ורציף‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪44‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .5‬בניית יחידת עמודים שכבתית‬

‫מערכת הקונסטרוקציה בנויה‬ ‫מיחידות עמודים שכבתיות על‬ ‫מנת לעמוד בעומסים ולספק‬ ‫את החוזק הנדרש‪ .‬כל יחידה‬ ‫מותאמת במידותיה ובצורתה‬ ‫למיקומה הספציפי בגריד‪,‬‬ ‫ומכילה הכנות עבור המודולים‬ ‫השונים‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .4‬הצמדת מחברי פלדה לרצפה‬

‫הרכבת מחברי פלדה אופקיים‬ ‫על מנת לייצב את המעטפת אל‬ ‫מול עומסים צדדים‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .3‬הצמדת מחברי פלדה לקיר‬

‫הרכבת מחברי פלדה אנכיים על‬ ‫מנת לייצב את המעטפת לגובה‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .2‬בניית רצפת עץ ‪ -‬מפלס המרתף‬

‫תחת הרצפה ניתן להעביר‬ ‫מערכות חשובות כגון חשמל‪,‬‬ ‫אינסטלציה ומיזוג אוויר‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫תהליך הרכבה | ‪ .1‬יציקת בסיס בטון‬

‫הבסיס מתפקד כקיר תומך‬ ‫המאפשר חפירה תת‪-‬קרקעית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בקיר מצויים שקעים‬ ‫המהווים הכנות למחברי פלדה‬ ‫וכן ספסל ישיבה‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫תהליך תכנון | ‪ .4‬בחירת מודולים לריהוט ‪" -‬קוד פתוח"‬

‫שלישיית מדפים‬

‫מערכת הריהוט מורכבת גם כן‬ ‫ממודולים שונים המתאימים‬ ‫את עצמם לתאים המשתנים‪.‬‬ ‫להלן מספר פתרונות איחסון‪,‬‬ ‫תצוגה‪ ,‬ישיבה ועבודה‪.‬‬ ‫המערכת פתוחה לקבלת‬ ‫עיצובים נוספים על פי תפיסה‬ ‫של "קוד פתוח" ‪ -‬כל מעצב‬ ‫יכול להציע פתרונות יחודיים‬ ‫משלו ולהחליף מודול ישן‬ ‫בחדש על ידי פירוק והרכבה‪.‬‬

‫זוג מדפים‬

‫ספסל ישיבה‬

‫שולחן עבודה‬

‫‪36‬‬

‫תהליך תכנון | ‪ .3‬בחירת מודולים לחיפוי מעטפת‬

‫חיפוי המעטפת הפנימית‬ ‫בנוי מארבעה מודולים שונים‬ ‫המאפשרים מצבים של‬ ‫שקיפות‪ ,‬אטימות‪ ,‬הצללה‬ ‫והחדרת אוויר‪.‬‬

‫חלון זכוכית‬

‫משטח אטום‬

‫כל מודול מתאים את עצמו‬ ‫לגודל והצורה של התא הנבחר‪.‬‬ ‫חלוקת המודולים נעשית על‬ ‫פי השימושים השונים של חלל‬ ‫הפנים וכיוון החזיתות השונות‪,‬‬ ‫כאשר החזית הצפונית חשופה‬ ‫יותר והשאר מוצללות לפי‬ ‫הצורך‪.‬‬

‫הצללה דרומית‬

‫הצללה מערבית‬

‫‪35‬‬

‫תהליך תכנון | ‪ .2‬יצירת גריד עבור המודולים‬ ‫תאים רחבים לעמדות עבודה כפולות‪ ,‬ספסלי ישיבה ואזורי אחסון גדולים‬ ‫תאים צרים לאיחסון וחיפוי מערכות‬ ‫תאים סטנדרטיים‬

‫בשלב זה מחלקים את המסה‬ ‫המרכזית לגריד תלת מימדי על‬ ‫פי השימושים הרצויים‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי הקוד מאפשר‬ ‫קצב חלוקה גמיש וכן שכל תא‬ ‫מעצב עצמו בהתאם למשטחי‬ ‫הבסיס‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪34‬‬

‫‪33‬‬

‫‪32‬‬

‫‪31‬‬

‫‪30‬‬

‫‪29‬‬

‫‪28‬‬

‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫‪25‬‬

‫‪24‬‬

‫‪23‬‬

‫‪22‬‬

‫‪21‬‬

‫‪20‬‬

‫‪19‬‬

‫‪18‬‬

‫‪17‬‬

‫‪16‬‬

‫‪15‬‬

‫‪14‬‬

‫‪13‬‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬

‫‪10‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪34‬‬

‫תהליך תכנון | ‪ .1‬עיצוב משטחי בסיס‬ ‫משטחי בסיס מישוריים‬ ‫מעטפת פנימית‪ ,‬קונסטרוקציה וריהוט‬

‫הקוד עובד כך שכל מערכת פועלת בין שני‬ ‫משטחים‪ ,‬על מנת לייצר שליטה מלאה על התווך‬ ‫שבין הדפנות השונות ועיבוד המסה שבניהן‪.‬‬ ‫ראשית יש למקם את משטחי הבסיס המישוריים‬ ‫שיהוו את מרכז מסת המעטפת הכפולה‪.‬‬ ‫שנית יש לעצב את המשטחים הנותרים בהתאם‬ ‫לתנאי המקום ‪ -‬מיקום ועומק קומת המרתף‪,‬‬ ‫עיצוב החזית להצללה ועיבוד עמדות העבודה‬ ‫בהתאם לחלל הפנים‪.‬‬

‫מעטפת חיצונית‬

‫‪33‬‬

‫תהליך תכנון | סביבת עבודה פרמטרית‬

‫המעטפת תוכננה בעזרת כלי לתכנון פרמטרי בשם גראסהופר‪.‬‬ ‫סביבת עבודה זו פועלת בדומה לקודים בשפות תכנות במחשב‪,‬‬ ‫ומאפשרת יצירת מערכות מורכבות וגמישות‪ ,‬כאשר כל החישובים‬ ‫המסובכים נעשים על ידי המחשב‪.‬‬ ‫טכניקת תכנון זו מדויקת במיוחד‪ ,‬כך שהדרך המתאימה ביותר‬ ‫לבניית התוצרים היא על ידי ייצור דיגיטלי‪.‬‬ ‫המעטפת עשויה חלקים המיוצרים בצורה דיגיטלית על ידי מכונה‬ ‫לחיתוך עץ ומתכות בשם ‪ CNC‬ומורכבת בצורה יבשה באתר‬ ‫הבנייה‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫מערכות מעטפת מרכזיות‬

‫מודולים של ריהוט‬ ‫קונסטרוקציה מרכזית‬

‫מעטפת פנימית‬

‫מעטפת חיצונית‬

‫‪31‬‬

‫מעטפת כפולה | חתך‬ ‫שחרור אוויר חם חיצוני‬

‫המעטפת מורכבת ממערכת‬ ‫דו שכבתית שמטרתה ליצור‬ ‫זרימת אוויר על פי עיקרון של‬ ‫איוורור בעזרת ארובת חום‪ .‬על‬ ‫ידי חימום השכבה החיצונית‪,‬‬ ‫האוויר בחלל הכלוא עולה כלפי‬ ‫מעלה ויוצר פעולת יניקה‪,‬‬ ‫המזרימה אוויר צח למבנה דרך‬ ‫פתחי איוורור בחזית‪.‬‬ ‫על מנת לאפשר החדרת אור‬ ‫טבעי לקומת המרתף במבנה‪,‬‬ ‫השכבה הפנימית מתרחקת‬ ‫בצורה גמישה מדופן הקיר‬ ‫התומך ומתעגלת כלפי פנים‪.‬‬ ‫המערכת מחולקת לגריד תלת‬ ‫מימדי המאפשר השמה של‬ ‫מודולים שונים ‪ -‬כלפי חוץ‬ ‫לחיפוי המעטפת וכלפי פנים‬ ‫להתאמת ריהוט ועמדות‬ ‫עבודה‪.‬‬

‫הצללות‬ ‫כניסת אוויר צח פנימי‬

‫שחרור אוויר חם פנימי‬

‫מערכות חשמל‪,‬‬ ‫אינסטלציה ומ"א‬

‫פתחי איוורור‬

‫‪30‬‬

‫מעטפת כפולה | "קוד פתוח"‬

‫על מנת ליצור שפה אחידה אך‬ ‫מגוונת למתחם‪ ,‬תוכנן פרט‬ ‫מעטפת פרמטרי שיכול לענות‬ ‫על כל הצרכים של משתמשי‬ ‫המבנה‪ .‬הוא פועל כגריד תלת‪-‬‬ ‫מימדי המכיל מודולים משתנים‬ ‫בהתאם למצבים השונים‪.‬‬ ‫התכנון נעשה בעזרת כלים‬ ‫פרמטרים והייצור בעזרת‬ ‫מכונות חיתוך דיגיטליות‪.‬‬ ‫המעטפת מתוכננת על פי‬ ‫עקרונות של "קוד פתוח"‬ ‫כך שכל משתמש יכול לעצב‬ ‫לעצמו את החלל או להשתמש‬ ‫במודולים הקיימים‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫פרטי מעטפת משרדים‬ ‫סכמות תכנון והרכבה‬

‫מתחם עבודה שיתופי ‪ -‬חזית דרומית‬

‫מתחם עבודה שיתופי ‪ -‬חזית צפונית‬

‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫מתחם עבודה שיתופי ‪ -‬חזית מערבית‬

‫‪25‬‬

‫פעילות המתחם מבוססת על עקרונות של‬ ‫עבודה שיתופית כדוגמת "‪,"WeWork‬‬ ‫המאפשרים למשתמשים שונים להגיע‬ ‫ולעבוד במתחם בצורה חופשית‪ .‬המתחם‬ ‫מחולק לפרויקטים שונים סביב חצרות‬ ‫פנימיות אשר שומרים על תוואי הדרכים‬ ‫המקורי של הכפר‪.‬‬

‫מערך תנועה חוצה בתכנית‪.‬‬

‫כיכרות בפסגת הגבעה מהוות מוקד בו יהיו מבנים ציבוריים‬ ‫כגון ספרייה‪ ,‬אולם הרצאות‪ ,‬מתנ"ס‪ ,‬חדר כושר ועוד‪.‬‬

‫קי‬

‫בוץ‬

‫על דופן הרצל מוצעים שטחי מסחר‪ ,‬ואילו קיבוץ גלויות יהווה‬ ‫טיילת הממשיכה את הפארק‪.‬‬

‫יות‬

‫גלו‬

‫בוץ‬

‫קי‬

‫יות‬

‫גלו‬

‫ה‬ ‫רצל‬

‫‪24‬‬

‫בוץ‬

‫קי‬

‫יות‬

‫גלו‬

‫ה‬ ‫רצל‬

‫מתחם עבודה שיתופי ‪ -‬תכנית סביבה‬

‫‪23‬‬

‫מתחם עבודה שיתופי‬ ‫פינה צפון מערבית‬ ‫המציאות בשטח חשפה רובד היסטורי משמעותי של בתי‪-‬באר ואת תוכנית החלוקה של הכפר אבו‪-‬כביר – כפר אשר ננטש ונחרב‬ ‫לחלוטין במהלך מלחמת העצמאות‪ .‬החלטתי שלהתעלם מהסיפור זו עמדה חריפה לא פחות מלהציף אותו על פני השטח ולכן תוכנית‬ ‫המתאר של הכפר הפכה לבסיס התכנון של מתחם המשרדים והעבודה‪ ,‬בחלקו הצפון‪-‬מערבי של הפארק‪.‬‬

‫מפה בריטית מ‪1918 -‬‬

‫‪22‬‬

‫קי‬

‫בוץ‬

‫יות‬

‫גלו‬

‫ה‬ ‫רצל‬

‫‪21‬‬

‫פרוגרמה‬ ‫מתחם עבודה שיתופי ומוזיאון לחדשנות‬ ‫הפרויקט מנצל את מתחמי התפיסות הבלתי חוקיות כחלק מהתחדשות הסביבה ומציע בנייה ציבורית שמטרתה בין השאר למלא את‬ ‫הפארק בפעילות בכל שעות היום והלילה‪ .‬ההצעה מהווה מוקד משיכה ברמה מקומית וארצית כאחד‪ ,‬כיאה לסדר הגודל של הפארק‬ ‫ולחשיבותו העירונית‪.‬‬ ‫פרוגרמת העל שנבחרה לפרויקט ובהמשך לתוכנית האב העירונית מציעה להפוך את הפארק לקמפוס טבע ומדע‪ ,‬אך בניגוד לפרוגרמות‬ ‫דומות בחיפה וירושלים ‪ -‬תל אביב עשויה להתמקד בעולם ההיי‪-‬טק והסטארטאפ הנפוצים בתחומה‪.‬‬ ‫פעילות ההיי‪-‬טק מתקיימת בשני שלבים עיקריים ‪ -‬מצד אחד פיתוח המוצרים ועבודת המחקר ומצד שני הצגת המוצרים ופרסומם‪.‬‬ ‫לפיכך ההתערבות בפארק נעשית בשלושה מוקדים ‪ -‬הפינה הצפון‪-‬מערבית מיועדת לשלב המחקר והפיתוח כמתחם עבודה שיתופי‪,‬‬ ‫הפינה הדרום‪-‬מזרחית עבור מוזיאון לחדשנות המציג את החידושים האחרונים ומשמש כמוקד לבילוי משפחתי ולב הפארק הפועל כציר‬ ‫מקשר‪ .‬בעת התכנון לקחתי בחשבון את התוכניות העתידיות כמצב נתון ושמרתי על התכנון הקיים של "אהרונסון אדריכלים"‪.‬‬

‫מוזיאון לחדשנות‬

‫‪20‬‬

‫מתחם עבודה שיתופי‬

‫‪19‬‬

‫פארק החורשות‬ ‫אתר‬ ‫פארק החורשות בדרום תל‪-‬אביב נמצא בלב מוקד התחדשות עירונית העתיד לשנות את פניו בשנים הקרובות‪ .‬תוכניות הבנייה מסביב‬ ‫לו מצויות בהליכי אישור מתקדמים ועל בסיסן אלפי יחידות דיור מתוכננות להחליף את אזורי התעשייה הסמוכים ולמלא את המגרשים‬ ‫הריקים‪ .‬בשלב זה הפארק יהפוך לריאה ירוקה משמעותית ובעלת חשיבות עירונית‪ ,‬בדומה ל"הייד פארק" בלונדון או ה"סנטראל‬ ‫פארק" בניו‪-‬יורק‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬הסתיים השלב הראשון בתהליך חידוש פארק החורשות המנוהל ע"י משרד "אהרונסון אדריכלים"‪ .‬התכנון המוצלח‪ ,‬שנולד‬ ‫בעקבות תוכנית‪-‬אב עירונית מפורטת ומעמיקה אשר נכתבה ע"י אדריכל הנוף דניאל ברון בעריית ת"א‪ ,‬מהווה בסיס איתן לחזון‬ ‫הפארק כחלק מגל ההתחדשות העירונית‪.‬‬ ‫למרות שרוח הפארק תואמת את החזון המתוכנן לו‪ ,‬הסביבה היא מרובת תעשייה ושכונת המגורים הקרובה )קריית שלום( נמצאת‬ ‫במרחק הליכה לא קטן כך שהפוטנציאל האמיתי של הפארק עוד לא מומש‪ .‬לכן‪ ,‬במרבית הימים למעט סופי שבוע‪ ,‬הפארק נטוש ולא‬ ‫בטוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬אזורי פחונים ותפיסות בלתי חוקיות שולטים במרחבים שונים בפארק‪ .‬למרות שבתוכנית האב הן מיועדות לפינוי ‪ -‬חסר‬ ‫להן תכנון מפורט להמשך‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫ניסויים במחברים דיגיטליים ומערכות קונסטרוקטיביות‪.‬‬ ‫כל מודל בוחן מחבר אחר ורצף מערכתי שונה‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫תכנון פרמטרי‬ ‫טכניקה מרכזית‬ ‫עולם האדריכלות‪ ,‬המבוסס על פרויקטים ארוכי טווח‪ ,‬נטה עד לאחרונה להישאר מאחור בכל הקשור להתקדמות הטכנולוגית המואצת‬ ‫של ימינו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות התפתחויות טכנולוגיות מתקדמות כגון סביבות העבודה של התכנון הפרמטרי מבשרות על עידן‬ ‫חדש במקצוע‪.‬‬ ‫תכנון פרמטרי הוא תהליך המבוסס על חשיבה לוגית ועושה שימוש בפעולות מתמטיות על מנת לייצר גיאומטריה‪ .‬הפלטפורמה‬ ‫המוכרת ביותר בתחום הינה "‪" - "GRASSHOPPER‬שפת תכנות גרפית" אשר באמצעותה ניתן לייצר גיאומטריות מורכבות ומרובות‬ ‫אלמנטים המבוססות על חישובים מסובכים הנעשים ע"י המחשב‪ .‬טכניקת תכנון זו מדויקת במיוחד והדרך המתאימה ביותר לבניית‬ ‫תוצריה היא ע"י מכונות חיתוך דיגיטליות כגון ‪.CNC‬‬

‫‪13‬‬

‫עץ‬ ‫חומר מרכזי‬ ‫בעוד שחומרי עבודה מקובלים כמו בטון ופלדה הם עתירי אנרגיה ומהווים אחוז ניכר מהזיהום הגלובלי ‪ -‬עץ הוא חומר אשר אוגר זיהום‬ ‫בעת צמיחתו ולכן השימוש בו אינו פוגע בסביבה‪ .‬רכישת חומר גלם מיערות מפוקחים הדואגים לאזן בין כריתה ושתילה של העצים‬ ‫מאפשרת אספקה מתמשכת ללא סכנת הכחדת היער‪.‬‬ ‫עץ מתאים במיוחד לעבודה בסביבת ייצור דיגיטלית‪ .‬בשל היותו זול וקל לעיבוד‪ ,‬הוא מאפשר לתכנן ולבנות פרויקטים מורכבים ביתר‬ ‫קלות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬טכניקת העבודה עם העץ מבוססת על עקרונות של בנייה יבשה וחיבור בין אלמנטים ‪ -‬עובדה המעודדת מחזור החומר‬ ‫וצמצום פסולת הבניה‪.‬‬ ‫כחלק מהפרויקט חקרתי סוגים שונים של חיבורים בין אלמנטים בדגש על מחברים המיוצרים על‪-‬ידי מכונות ייצור דיגיטליות‪ .‬בזכות‬ ‫השימוש בטכנולוגיה זו ניתן לתכנן את האלמנטים והמחברים בצורה הוליסטית כך שיתאימו במדויק‪ .‬עובדה זו מאפשרת עבודה עם‬ ‫עץ גם במקומות בהם אין מסורת בנייה מפותחת עם החומר ‪ -‬כמו בישראל‪ .‬התכנון המדויק של האלמנטים ודרך הרכבתם נמצא בידיו‬ ‫של האדריכל ואילו העובדים בשטח נדרשים לדעת כיצד לחבר בין האלמנטים בדומה לעבודה עם פלדה ‪ -‬מסורת בניה יבשה המפותחת‬ ‫בארץ‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫פארק החורשות‬ ‫פרט שיוצר שפה | מערכת שיוצרת חלל‬ ‫תפיסת החלל והסביבה של המבקר במבנה‪ ,‬בעיר או בטבע היא חוויה משמעותית גם עבור מי שחווה אותה באופן לא‪-‬מודע‪ .‬לעיתים‬ ‫קרובות הפיתוח והפירוט האדריכלי הם האחראים העיקריים ליצירת החוויה ‪ -‬הם שולטים במרחב הויזואלי‪ ,‬בכמות האור והאוויר‬ ‫שנכנסים‪ ,‬גודל ומגוון החללים ועוד‪ .‬הפרטים הם אלו שמעניקים למבנה את אופיו הייחודי ולאדריכל את היכולת לייצר חלל משמעותי‪.‬‬ ‫פרויקט "פארק החורשות" עוסק במשמעות הפרט כשפה אדריכלית ובוחן כיצד ניתן לייצר מבנים הוליסטיים בדומה לתפיסת התכנון‬ ‫"‪ - "Bottom up‬האם ניתן לתכנן מבנה כאשר מתחילים דווקא מהסוף‪ ,‬מן הפרט אל החלל? במרכז תהליך החיפוש של פרויקט זה‬ ‫נמצאת חקירה טכנולוגית של טכניקות תכנון וייצור מתקדמות‪ ,‬לצד הצעת פיתרון מעשי לתכנון בפארק החורשות בת"א‪.‬‬

‫דרך‬

‫ב‬ ‫ןצ‬

‫בי‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪3‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫‪2‬‬ ‫לבון‬

‫ ‬

‫‪1‬‬

‫מתחם עבודה שיתופי‬

‫‪2‬‬

‫לב הפארק‬

‫‪3‬‬

‫מוזיאון לחדשנות‬

‫הרצל‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫קיבו‬ ‫ץג‬ ‫יות‬ ‫לו‬

‫פארק החורשות ‪ -‬תכנית סביבה‬

‫‪1‬‬

‫פארק החורשות‬ ‫תוכן עניינים‬

‫פארק החורשות‬

‫‪9‬‬

‫פרט שיוצר שפה ‪ -‬מערכת שיוצרת חלל‬

‫עץ‬

‫‪13‬‬

‫חומר מרכזי‬

‫תכנון פרמטרי‬

‫‪15‬‬

‫טכניקה מרכזית‬

‫פארק החורשות‬

‫‪19‬‬

‫אתר‬

‫פרוגרמה‬

‫‪21‬‬

‫מתחם עבודה שיתופי ומוזיאון לחדשנות‬

‫מתחם עבודה שיתופי‬

‫‪23‬‬

‫פינה צפון מערבית‬

‫הציר המקשר‬

‫‪97‬‬

‫מרכז הפארק‬

‫מוזיאון לחדשנות‬

‫‪109‬‬

‫פינה דרום מזרחית‬

‫פארק החורשות‬

‫‪158‬‬

‫תכנית סביבה‬

‫פארק החורשות‬ ‫פרויקט גמר באדריכלות‬

‫מגיש יואב רונת‬ ‫מנחה פרופ' אדר' דני לזר‬ ‫אוניברסיטת ת"א יולי ‪2016‬‬

‫פארק‬ ‫החורשות‬

‫‪GROVE PARK‬‬

‫יואב רונת‬