1
ראיון על תקווה ,קראת כתבה ב"לאשה" ד"ר שרה איוניר ?כיצד את מגדירה ,או מסבירה ,את מושג התקווה תקווה תמיד נובעת מתוך מצב נואש .אדם מרגיש נתון בתוך בור או תהום ורואה רק חושך סביב .מושג התקווה הוא אור שיוצר פרספקטיבה חדשה למקום החשוך בו הוא נמצא ,כמו אור בקצה המנהרה ששולח בהירות לתוך המנהרה עצמה .תמיד קשור לקיומו של מצב של חושך ומתקיים ביניהם דיאלוג .פנדורה ,בת האלים המיתולוגית ,היתה בעלת תכונות נעלות .כשנישאה אמר לה בעלה ,הטיטאן אפימתאוס" ,כל ביתי פתוח לפניך ,רק את התיבה השאירי סגורה ואל תפתחי" .אך בין תכונותיה של פנדורה היתה גם הסקרנות ,והיא פתחה חרך בתיבה ,ממנו יצאו מפלצות ,נחשים ,פגעים ותחלואים .היא לא הצליחה לשוב ולסגור את התיבה. כשהכל הסתיים והתיבה נראתה ריקה ,הציצה פנדורה פנימה וראתה יצור חלוש . "מי אתה?" ,שאלה אותו ,והוא ענה" :אני התקווה ,קטנה אני ושברירית ,אך כוחי רב. שמרו עליי והעבירו אותי לדורות הבאים" .כך שהתקווה תמיד נמצאת במקום שבו יש מצוקות וסבל ומציינת את האפשרות לראות רחוק יותר. האם נולדים עם תקווה או שהיא נרכשת? תקווה נמצאת בעולם .אינני חושבת שתקווה ואופטימיות הן אותו הדבר .יש אנשים אופטימיים יותר ופחות .תקווה שרויה בעולם ,כמו אהבה :יש ביכולתנו להחליט שאנחנו מצטרפים אליה ,או מתעלמים מקיומה .היא מעין ענן ששוהה בעולם .בזמן .מצוקה ,אנחנו זקוקים למישהו שיזכיר לנו את עצם קיומה ,כדי שנתחבר אליה ?מה נותנת לנו התקווה? כיצד היא משפיעה עלינו כפרטים? וכזוגות התקווה היא יעד על מפת החיים .ישנם למעשה שני סוגים שונים של תקווה :תרופה זמנית ,או משאת נפש .לעם היהודי יש כמיהה ותקווה 'להיות עם חופשי בארצנו'. לעומת זאת ויש תקווה זמנית ,מקומית ,כמו 'הלוואי שבעלי לא יעזוב אותי' ו'הלוואי שהבן שלי יהיה דוקטור' .תקווה כתרופה לכאב היא לא תמיד יעד רצוי :לפעמים אין בכלל תקווה לתקווה כזאת ,והיא אינה מבוססת על דבר ,ולפעמים היא גובה מחיר גבוה והרסני ממש .לכן ,בעיניי ,תקווה שמהווה רק מרפא זמני לכאב היא לא אחת בגדר אליה וקוץ בה ,והיא עלולה ליצור חולי חריף יותר בטווח הרחוק .למשל ,אדם שאיבד את מקום עבודתו ,ומתוך חוויית הכאב והעלבון דבק במאבק נואש לשוב לאותו מקום עבוד :הוא כותב מכתבים ,משפיל את עצמו ,ומוכן לעשות פשרות