/ההרצאה-חזרה-בתשובה-לפרסום

‫תהליך החזרה בתשובה ביחסים בין אדם להוריו‬ ‫ד"ר שרה איוניר – מכון שינוי‬ ‫הרצאה שניתנה בכנס ארגון "נפש" ‪ 18.1.06‬בירושלים‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫חזרה בתשובה הוא תהליך ארוך‪ ,‬ששותפים לו היחיד‪ ,‬ומעגלים אנושיים רבים סביבו‪:‬‬ ‫משפחתו‪ ,‬עולמו החברתי‪ ,‬עיסוקו וכו'‪ .‬זהו ביטוי לא רק שבין אדם לאלוקיו‪ ,‬אלא לא פחות‬ ‫מכך ‪ -‬בין אדם להוריו‪ .‬לרוב‪ ,‬במהלך התגובות הרגשיות הסוערות שתהליך זה מעורר‬ ‫במשפחתו הקרובה‪ ,‬לא די מתעכבים לפענח את האמירה הלא גלויה של החוזר‪ ,‬להוריו‪ ,‬ואת‬ ‫התשובה הלא גלויה‪ ,‬של הוריו לו‪ .‬הסדנא תתמקד בפענוח הביטויים הפסיכולוגים הלא‬ ‫גלויים בין הצעיר החוזר בתשובה להוריו‪ ,‬כבסיס לתפיסה טיפולית במקרים קיצוניים‪.‬‬ ‫ההרצאה‬ ‫הקדמה‬ ‫"מבחינת הקשר עם המסורת היהודית‪" ,‬בעל התשובה" הוא אדם בלא הורים" )מתוך‪:‬‬ ‫תשובה‪ ,‬עדיו שטיינזלץ‪ ,‬הוצאת ספרים "דומינו"‪ ,1982 ,‬ירושלים‪ ,‬ע"מ ‪ (151‬מסורת האבות‪,‬‬ ‫עם כל מה שיש בה מבחינת התכנים‪ ,‬הגישות והסגנון‪ ,‬כל אלה אינם קיימים כרגיל אצל בעל‬ ‫התשובה‪ .‬הוא חש הכרח להתחיל דברים רבים מבראשית‪..‬‬ ‫בעל התשובה‪ ,‬אינו יכול להמשיך לנהוג כאביו‪" .‬שהרי עיקר תשובתו היא בשינוי דרכו זו"‬ ‫)שטיינזלץ עמ' ‪.(152‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬חזרה בתשובה היא בעצם חזרה לרצף הדורות שנקטע לרוב דור או שניים‬ ‫קודם לכן‪ .‬בכל המקרים שאתאר להלן‪ ,‬היו המשפחות של החוזר בתשובה‪ ,‬דתיות בדור‬ ‫ההורים‪ ,‬או הסבים או סבי הסבים‪ .‬כך גם המצב אצל הרוב הגדול של החוזרים בתשובה‪.‬‬ ‫"אחת משאיפותיו של בעל התשובה היא למחוק את עברו" )ע"מ ‪ .(193‬התשובה‪ ,‬המיפנה‬ ‫שבמתן כיוון ומשמעויות חדשות לחיים‪ ,‬ובקבלת משמעויות חדשות לגבי כל דבר‪ ,‬לעיתים זה‬ ‫כולל בחינה מחדש‪ ,‬שיפוטית לחומרא לרוב‪ ,‬לגבי חייו קודם לכן‪ .‬אצל רבים‪ ,‬גם כשלא היו‬ ‫כתמים קשים בחיים בעבר‪ ,‬קיימת ההרגשה שפעולות מן העבר‪ ,‬הצלחות‪ ,‬חלומות ואפילו‬ ‫קשרים מן העבר‪ ,‬עלולים לבלבל ולהסיח את הדעת מן הדברים החשובים באמת‪ .‬רבים‬ ‫חשים תחושת חרטה ואשמה או בושה לגבי מה שהיו ומה שעשו בעבר‪ .‬לעיתים ההינתקות‬ ‫או קריאת תגר על ההורים‪ ,‬היא דרך להפריד עצמו מן העולם לו היה שייך קודם לכן‪.‬‬ ‫שני שלבים בתהליך התשובה‬ ‫תהליך התשובה תמיד נחלק לשלב ראשון של התנתקות מן העבר‪ ,‬או "שלב ההריסה לצורך‬ ‫בנייה‪ .‬זהו שלב של הינתקות וסילוק הקשרים מן העבר‪.‬השלב השני מתמשך וקשה יותר –‬ ‫‪1‬‬

‫הניסיון להביא את הדברים לידי תיקון‪ .‬אם השלב הראשון הוא שלב של הריסה לצורך בניה‬ ‫מחדש‪ ,‬הרי השלב השני הוא תיקון אישי ובנייה‪.‬‬ ‫במאמר זה אתייחס רק לשלב הראשון‪ ,‬בו המוטיב הדיאלוגי בין בעל התשובה למשפחתו‪,‬‬ ‫דיאלוג שלילי או חיובי‪ ,‬לרוב קיים באופן דומיננטי‪ ,‬ישיר או עקיף‪ ,‬סמוי או גלוי‪ .‬להערכתי‬ ‫קשה מאד לעבור לשלב התיקון‪ ,‬דרך קבלת הדרך היהודית באופן בלתי אמצעי‪ ,‬כלומר‬ ‫בדיאלוג שבין האדם למקום‪ .‬כך שאם בשלב ההתנתקות וההרס‪ ,‬בן השיח של בעל התשובה‬ ‫יהיו במידה רבה הוריו ועברו‪ ,‬הרי בשלב הבנייה והתיקון בן השיח הוא הקב"ה‪ .‬המשפחה‬ ‫תמצא את מקומה כגורם תומך במקרה הטוב‪ ,‬וכגורם לא רלבנטי במקרה הפחות מוצלח‪.‬‬ ‫אביא כאן שלושה סיפורים‪ ,‬שדרכם ארצה לבחון ולעשות קלסיפיקציה של דיאלוגים הורים‬ ‫בנים סביב חזרה בתשובה‪ .‬בשלושה הסיפורים התהליך נמשך כבר מספר שנים‪ ,‬ומצוי‬ ‫לקראת סיום השלב הראשון‪.‬‬ ‫איני מתיימרת לראות בחומרים שאני מנתחת חומר מחקרי‪ ,‬אלא גירוי למחשבה לקלינאים‪,‬‬ ‫לרבנים ואחרים המלווים צעירים ומשפחותיהם בתהליך זה‪.‬‬ ‫סיפור א' –‬ ‫אבא‪ :‬אני אדם דתי‪ ,‬כל חיי עבדתי כאיש חינוך‪ .‬מידי שבת נותן דרשות בבית הכנסת‪ .‬ופתאום‬ ‫היא‪ ,‬הבת הקטנה שלי‪ ,‬מסתכלת עלי מלמעלה‪ .‬בזה לי‪ ,‬לפשרנות שלי "אתה מעגל פינות"‬ ‫היא אומרת‪ ,‬אתה היפוקריט‪ ,‬מעמיד פנים‪ ,‬זה לא יהדות‪ .‬שיקרת אותי היא אומרת‪ .‬לפחות‬ ‫אילו היית חילוני‪ ,‬הייתי אומרת שאתה לא יודע מה זה יהדות‪ .‬אבל אתה ידעת‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫חינכת אותי להאמין ש"דרך הזהב‪ ,‬דרך האמצע" של היהדות הדתית של הכפה הסרוגה – זו‬ ‫האמת‪ ,‬זה הטוב ביותר‪ ,‬נהנים מכל העולמות‪ ,‬תורה עם עבודה‪...‬איזה תורה ואיזה עבודה‪.‬‬ ‫היום שאני נוגעת בקדושה‪ ,‬אני מבינה ששיקרת אותי ולא סיפרת לי שזו לא היהדות‬ ‫האמיתית‪ .‬ואני מתבייש‪ ,‬לא בטוח כבר מי אני באמת‪ ,‬אולי היא צודקת ואולי לא‪...‬‬ ‫האם‪ :‬מזדהה לגמרי עם הבת‪ ,‬שותפות לבוז וביקורתיות נגד האבא הבלתי רוחני לחלוטין‪.‬‬ ‫החלה ללכת לשעורים עם הבת‪ ,‬נעשתה קיצונית יותר‪ ,‬הולכת עם פאה‪ ,‬ואוהבת את החיים‬ ‫החדשים‪.‬‬ ‫הבת‪ :‬תמיד היתה לנו )לילדים( ביקורת על ההורים‪ ,‬על האסטטיקה‪ ,‬על לבוש‪ ,‬על סידור‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫החזרה בתשובה היתה עוד דרך להפגין את הנוצות שלנו‪ .‬הויכוח עם אבא היה הרבה יותר‬ ‫מאשר המרכיב הדתי‪ .‬דרך להראות שלא גידלו אותנו טוב‪.‬היום אני מסירה מהם כל אחריות‬ ‫על איך שגדלתי‪ .‬הקב"ה רוצה אותי שאבוא לבן שלי עם כל הידע שיש לי גם מן העולם‬ ‫‪2‬‬

‫הקודם – ספרים שקראתי‪ ,‬הרפתקאות שעברתי‪ ,‬תיאטרון שראיתי‪ .‬אבל בשנים הראשונות‬ ‫זה לא היה כך‪.‬‬ ‫בבית לא היתה ייראה‪ ,‬לא היינו חיים את מה שלמדנו‪ .‬למדתי ברכות אבל בבית לא ברכו‪ .‬לא‬ ‫היו חרדים לדבר ה'‪ .‬זה היה השקר‪ ,‬גזלו ממני את הדבר האמיתי‪ ,‬שיש יהדות והיא מליאת‬ ‫קדושה‪ .‬באתי ללמוד הכרה וחשיבה‪ ,‬ופתאום גיליתי את האוצרות‪ .‬לא באתי להיות דתית‪.‬‬ ‫זלזלתי ביהדות ופתאום גיליתי את האושר‪.‬‬ ‫לאבא היה קשה‪ ,‬כשהתחלתי ללמוד יהדות ולקיים מצוות‪ ,‬הוא הבין מזה שהם לא מספיק‬ ‫טובים בעיני‪ .‬זה היה נכון‪ ,‬הרגשתי זלזול כלפיהם שהם לא באמת שומרים‪.‬‬ ‫וזה לא היה רק בצד המעשי‪ .‬כשמשהו לא נעים קרה‪ ,‬למשל נהג חתך אותו בכביש‪ ,‬ואני‬ ‫אמרתי "הכל לטובה"‪ ,‬אבא התעצבן וצעק‪ :‬מה פתאום הכל לטובה‪ ,‬הוא עקף אותי בכביש‬ ‫החצוף הזה‪ .‬הוא ראה בזה התחסדות והתנשאות מצידי‪.‬‬ ‫גם אחותי לא רוצה לבוא אלינו‪ ,‬היא מרגישה שהיא לא מספיק דתיה בשבילינו‪ ,‬ושאני‬ ‫מתנשאת‪ ,‬שאנחנו חושבים שזו הדרך הנכונה‪.‬‬ ‫בת – אני לא סמכתי על ההורים שלי‪ ,‬לכן הייתי צריכה לפנות לכוח יותר גדול‪.‬‬ ‫סיפור ב'‪:‬‬ ‫אבא‪" :‬בשבילי זה כשלון חינוכי ממדרגה ראשונה‪ .‬זה להיכנס לעולם של חושך‪ .‬כל הטכסים‬ ‫הם פולחניים‪ .‬חינכתי אותו ליצירתיות ופתיחות והוא בחר להסתגר‪.‬‬ ‫זה לא בן אדם‪ ,‬זה כמו בן אדם‪ ,‬ילד מעולם אחר‪ ,‬עב"מ‪ .‬והוא עוד ציפה שאני אתמוך בו‪.‬‬ ‫אמא‪ :‬אני הייתי אמא משמעותית‪ .‬לאורך כל חייו‪ ,‬גם כשחרבן לי על הראש‪ ,‬אמרתי תודה‪.‬‬ ‫כ"כ אהבתי והערצתי אותו‪ .‬הוא היה ילד הכי יפה‪ ,‬הכי מוכשר‪ ,‬הכי כריזמתי בשכבה‬ ‫ובתנועה‪ ,‬הכי אהוב‪ .‬כשהתחיל ללכת לבית כנסת‪ ,‬התחלתי להתבייש בו‪ ,‬החבאתי אותו‪.‬‬ ‫כשהיה בא לשכונה קיבלתי "חלסטרא"‪ .‬נראה לי שיוצאת בינתו‪ .‬ילד חכם מדבר שטויות‪.‬‬ ‫כשהוא בא בפעם הראשונה עם ציצית‪ ,‬זרקתי אותו מן הבית‪ ,‬אמרתי אל תכנס אלי עם הדבר‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫תארי לך את הבושה‪ ,‬הוא עמד בשוק בעיר מגורינו ועצר אנשים להניח תפילין‪ .‬התביישנו‪,‬‬ ‫התחננו אליו‪ :‬לפחות תעשה את זה בעיר אחרת‪ .‬התביישנו שהוא עושה עבודה מיסיונרית‪.‬‬ ‫נעלבתי עד עמקי נשמתי שהוא דיבר על המשיח‪ .‬אני מרחמת עליו‪ ,‬כאילו נכנס בו הדיבוק‪.‬‬ ‫"ראיתי את האור" הוא אומר‪ ,‬מה יש לענות על זה‪ .‬טרוף‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫על החינוך‪ :‬ריפדתי אותו‪ ,‬בחיים לא נתנו לו להתמודד‪ .‬לדעתי הוא חזר בתשובה כי רימיתי‬ ‫אותו‪ .‬נתתי לו להבין שכל עוד אני חיה לא יחסר לו שום דבר בחיים‪ .‬ואין דבר כזה‪ .‬חנקתי‬ ‫אותו ביותר מידי טוב‪ .‬לא נתתי לילדים להיכשל כי אני הייתי כשלון בילדות‪.‬‬ ‫כל מה שהשקעתי בו – אהבת אדם‪ ,‬אהבת ערכים‪ ,‬סינים‪ ,‬ערבים‪...‬הכל עכשיו הפוך‪.‬‬ ‫הוא הפך להיות קיצוני ימני‪ ,‬מאמין שאלוהים ישלח לו כסף‪ .‬לוקח גמ"ח‪ ,‬איזו בושה‪ .‬הבן שלי‬ ‫לוקח גמ"ח‪.‬‬ ‫הוא בז לנו‪ .‬לא מתעניין בסבתא שלו‪ ,‬באחים שלו‪ .‬מתחצף ואומר‪" :‬מספיק התערבת לי‬ ‫בחיים"‪ .‬כשהצעתי לו עבודה אמר " אני לא אשאל אותך מה לעשות"‪.‬‬ ‫ההורים רבו ביניהם – הם חיפשו מי האשם בשגעון הזה של הבן‪ .‬אמא האשימה את אבא‬ ‫שהבן חזר בתשובה כי האב לא היה די סמכותי‪ ,‬וכי הבן חיפש דמות סמכותית‪ .‬אבא האשים‬ ‫את האמא‪ ,‬שהיא חנקה את הבן והוא רצה להשתחרר ממנה‪.‬‬ ‫והם מסכמים‪" :‬הילד שלנו לא שלנו‪ ,‬הוא של אלוהים"‬ ‫הבן ‪ -‬אני אוהב את הורים שלי‪ ,‬הם אנשים נפלאים‪ ,‬תמיד ראיתי אותם כליברלים‪ ,‬פתוחים‪,‬‬ ‫חרוצים‪ ,‬אוהבי אדם‪ ,‬חינכו אותי להיות אדם טוב‪ ,‬נדיב‪ ,‬יצירתי‪ .‬יש לי הרבה מה ללמוד מן‬ ‫ההורים שלי‪ ,‬הלוואי שאני אגיע לקצה הרגלים שלהם‪ .‬אני מעריץ את הערכים שלהם‪.‬‬ ‫ההתנגדות של המשפחה התחילה מן ההתחלה‪ .‬עמדתי מול ההתנגדות של ההורים שהיתה‬ ‫משהו סטריאוטיפי‪ ,‬דמיוני ולא הצלחתי למגר את זה‪ .‬אני נאבק ‪ 24‬שעות עם סטיגמא‪ .‬אני‬ ‫אדם צעיר וצריך להתמודד עם היסטריה‪ .‬כאילו שד נכנס להם‪.‬‬ ‫הורי נתפסו כהורים מאד ליברלים‪ ,‬ופתאום זה בא לי בפנים שהם לא‪.‬‬ ‫אני נאבק בסטיגמות של ההורים‪ ,‬זה לא רציונלי‪ ,‬זה משהו מאד קיצוני‪.‬‬ ‫העמדה שלהם האיצה את התהליך זה אילץ אותי לחפש מהר‪ .‬הייתי צריך להיסגר על עצמי‬ ‫כדי להיות לגמרי בפנים‪.‬‬ ‫אני לא מרגיש שאני שובר מוסכמות‪ .‬אני מרגיש שאני ממשיך את ההורים‪ .‬רק שהורי נשענים‬ ‫על תחושות בטן‪ ,‬ואני גם כזה‪ ,‬אבל גם נשען על קול אלוהים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫הורי לא חוקרים מתחת לדברים החיצוניים‪ ,‬אני לא מעניין אותם‪ ,‬אני פוסטר מבחינתם‪...‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אני מת מבחינתם‪.‬‬ ‫מרגיש שנזרקתי לעולם כמו נכה‪ ,‬לא מוכן לחיים‪ ,‬פשוט הוקיעו אותי‪.‬‬

‫סיפור ג'‪ :‬כשבני התחיל לדבר איתנו על חוויות הסמים שלו‪ ,‬בסוף התיכון‪ ,‬כמובן חששתי‪,‬‬ ‫פחדתי מן הנסיבות שבמהלכן הוא מעשן‪ ,‬כלומר שהיה במסיבות סוחפות‪ ,‬סמים לא‬ ‫מבוקרים‪ ,‬חששות להסתבכות עם משטרה‪ ,‬קשרים עם עולם תחתון‪...‬‬ ‫אבל צד אחר בי נהנה‪ .‬הוא התחיל לדבר על גילוי של מצבי תודעה אחרים‪ ,‬שלא היו מוכרים‬ ‫לו מן החיים הרגילים שלו‪ .‬הוא התנסה בלהרגיש אדם טוב יותר‪ ,‬אוהב‪ ,‬חם אל הבריות‪,‬‬ ‫שמח‪ ,‬אבל גם רואה דברים בבהירות ובחדות‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר בשלב כל שהוא בא במגע עם‬ ‫עולם היהדות והחזרה בתשובה‪ ,‬באמצעות אחדים מידידיו‪ ,‬ראיתי המשך טבעי לאותה הצצה‬ ‫מסוכנת אבל מעוררת געגועים‪ .‬תהליך החזרה בתשובה שלו‪ ,‬פתח לנו מרחב חדש של קשר‬ ‫רוחני ואינטלקטואלי‪ ,‬שעד כה לא היה לו עניין בו‪ .‬התחלנו בשיחות ארוכות לתוך הלילה‪,‬‬ ‫לחפש את האל האוניברסלי מבחינתי והיהודי מבחינתו‪ ,‬כשאף אחד מאיתנו לא התנגד‬ ‫לזהות את הנושא המשותף במושגים של האחר‪ .‬לא אפשרנו למינוחים להפריע לנו למצוא‬ ‫את המשותף‪ .‬היתה לי רק שמחה‪ ,‬שמחה גדולה‪ ,‬הרגשתי כמו הבן האובד חוזר הביתה‪,‬‬ ‫לבית הפנימי שלו‪ ,‬לבית שהוא גג לשנינו‪.‬‬ ‫מידי פעם הצטרפתי אליו לשעורים שונים בהם השתתף‪ .‬למדנו יחד טקסטים‪ :‬ליקוטי מוהר"ן‪,‬‬ ‫וספרי חכמה אחרים‪ .‬הוא פירש פירושים מסורתיים ואני פירושים אינטואיטיביים ממוחי‪ ,‬ומן‬ ‫הידע היהודי וחכמות המזרח‪.‬‬ ‫האבא‪ :‬כשהוא התחיל להתעניין ביהדות‪ ,‬התחלנו להרגיש שאנחנו יכולים להיפגש איתו‬ ‫במקום של הנשמה‪ .‬התחילו בינינו לבינו שיחות שלא היכרנו מן העבר‪ .‬הוא התחיל לדבר על‬ ‫חוויות וחכמות שאנחנו היכרנו גם ממסורות עתיקות מן המזרח‪ ,‬מן הבודהיזם‪ ,‬וההינדואיזם‪.‬‬ ‫ראינו איך מתפתחת אצלו המחשבה‪ .‬וראינו את האור בעיניים שלו‪ .‬ראינו שהוא מאושר יותר‬ ‫ממה שראינו אי פעם בעבר‪ .‬במישור המעשי זה לא היה פשוט‪ .‬כל כמה שבועות היינו צריכים‬ ‫לבלוע צפרדע אחרת‪ :‬הפסיק לאכול את האוכל שלנו‪ ,‬כיסה את המתגים של החשמל בציפוי‬ ‫מקושט עליו כתוב "שבת קודש"‪ ,‬הוציא את הנורה במקרר‪ ,‬בדק כל חבילת וופלים מאיזה‬ ‫הכשר היא ורק בד"צ מסויים עבר את הבדיקה וכך הלאה והלאה‪ ,.‬זה היה משעשע‪ ,‬הומור‬ ‫עזר מאד לקחת את זה בקלות ובספורטיביות‪ .‬עזר גם שהוא מעולם לא ניסה לשדל או‬ ‫לכפות עלינו את קיום ההלכות‪ .‬הערכנו את המחויבות שלקח על עצמו והמסירות בה הוא‬ ‫‪5‬‬

‫מבצע זאת‪ .‬זה היה מקור גאווה עבורינו‪ ,‬והרבנו לשתף בכך את מכרינו וידידנו‪ .‬כולנו לווינו‬ ‫אותו בסקרנות מן הצד כשהוא מחפש באופן עצמאי לגמרי את דרכו‪.‬‬ ‫בן ‪ -‬תמיד היה לי הכל‪ .‬בדרך כלל חוזרים בתשובה בגלל איזה שהוא חסרון‪ .‬אני לא‬ ‫הרגשתי שום צורך או חוסר‪ ,‬היה לי טוב בחיים‪ .‬תמיד סמכתי על ההורים שלי‪ .‬לא חיפשתי‬ ‫כוח לסמוך עליו‪ .‬חסרון זה כשנדחפים ממשהו‪ .‬אבל אצלי היתה משיכה אל משהו‪ .‬קשה‬ ‫להבין למה זה קורה‪ ,‬חיים חרדיים זה לא חיים קלים‪ ,‬ולמה שיהיו לי חיים קשים? אבל אני‬ ‫נמשכתי אל משהו‪.‬‬ ‫כשהייתי נער ולקחתי סמים‪ ,‬הרגשתי שיצרתי לי דרך שהיא שונה משל הורי‪ .‬היה חשוב לי‬ ‫לבנות דרך אחרת‪ .‬לעזוב את הציביליזציה‪ ,‬לגור באיזה מקום בהודו‪ ,‬לחיות בדרך של‬ ‫פשטות‪ .‬אימצתי לי גישה שונה לחיים מן הגישה שלהם‪ .‬הסמים והודו היו הביטוי של הדרך‬ ‫שלי ששונה מן ההורים‪ .‬בחזרה בתשובה לא חשבתי על ההורים‪ ,‬תיארתי לעצמי שהם יקבלו‬ ‫את זה והייתי מרוכז בדרך שלי‪ .‬אולי החזרה בתשובה היא תחנה נוספת במסע לחיפוש‬ ‫עצמי‪...‬‬ ‫הסיפור השלישי הוא הסיפור שלנו‪ .‬כשאני חושבת על כך היום‪ ,‬אני יכולה לחשוב על כמה‬ ‫אפשרויות לפענוח המניעים הלא גלויים והלא מודעים לחזרה בתשובה של בני‪:‬‬ ‫‪ .1‬זו דרכי – להטביע את חותמי על חיי‪ :‬בבית בו אבא הוא אדם שתמיד ניתן לסמוך‬ ‫עליו‪ ,‬כשהחיים נוחים‪ ,‬כשאין צורך להתעמת כדי לשכנע כי קיימת סובלנות ונדיבות‪,‬‬ ‫כאשר החיים שקטים והכל זמין‪ ,‬קשה להיות מישהו‪ ,‬בפרט לאדם צעיר שאינו רוצה‬ ‫להזדהות עם העקרונות והערכים המשפחתיים בלי לשים את חותמו האישי‪ ,‬וגם אינו‬ ‫רוצה או שאין לו מניע למרוד‪ .‬מה נותר לו? נותר לו לבחור בדרך שבאופן גלוי היא‬ ‫מאד שונה‪ ,‬ובאופן סמוי היא אותו דבר‪.‬‬ ‫‪ .2‬אני אצטיין במימד‪ /‬תחום אותו אבחר ולא במימד בו בחרו אבותי‪ .‬הורי רצו שאהיה‬ ‫משכיל‪ ,‬אני אהיה יהודי ואדם טוב‪ .‬אני לא אתחרה באבא או באחי‪ ,‬דרכי תהיה שונה‪,‬‬ ‫מיוחדת‪.‬‬ ‫‪ .3‬המניע הגלוי – אני מתגלגל או בוורסיה היהודית‪ :‬אלוהים נושא אותי לאן שעלי ללכת‪.‬‬ ‫עמדות דיאלוגיות‬ ‫עמדות אפשריות של בעל התשובה‪:‬‬ ‫•‬

‫אני הולך אחר לבי ואין לכך כל קשר אתכם‪ ,‬אני לא מתחשב בדעתכם‬ ‫ורגשותיכם‪ .‬עמדה עצמאית מופרדת‬ ‫‪6‬‬

‫תגובות אפשריות של ההורים‪:‬‬ ‫תגובה א' ‪ -‬סקרנות מכובדת ומכבדת – מכובדת‪ :‬להימנע מהתבטלות עצמית‬ ‫וטשטוש ערכים אישיים‪ .‬מכבדת‪ :‬עמדה סקרנית‪ ,‬חקרנית‪ ,‬מחפשת מצד אחד לתמוך בייחוד‬ ‫ומצד שני בניית גשרים‪ .‬לתת לצעיר להשפיע על המשפחה‪ ,‬ומצד שני להשאיר ערוץ של‬ ‫סמכות וחכמה הורית לחיזוק הביטחון וההמשכיות‪.‬‬ ‫"לך בדרכך‪ ,‬אילו הם חייך ואנחנו מאחוריך מרחוק או אנחנו אחריך בקבלת התורה"‪.‬‬ ‫תגובה ב' ‪ -‬כל דיעה שונה מדעותינו נתפסת כבגידה ונטישה‪ ,‬אנחנו נפגעים מכך מעמקי‬ ‫נפשנו‪ ,‬ולכך יש סנקציות‪) .‬כספיות‪ ,‬נתקים‪ ,‬מאבקים‪ ,‬סבל גופני ונפשי שיוצר רגשות אשם(‪.‬‬ ‫•‬

‫אני ממציא‪ /‬יולד את עצמי מחדש‪ .‬זה החופש ליצור עצמי בצלמי ולא בצלמכם‬

‫עמדה מתריסה‬ ‫עמדות אפשריות של ההורים‪:‬‬ ‫עלבון אישי ותחושת דחיה‪ ,‬אשמה או האשמה )לעיתים האם מרגישה אשמה‪ :‬איפה‬ ‫טעינו? והאב מרגיש כעס ואשמה‪ :‬הוא טועה‪/‬רע‪/‬כפוי טובה‪ .‬החינוך והערכים שקיבלת‬ ‫מאיתנו לא מוצאים חן בעיניך‪ ,‬אתה מתנשא עלינו‪ ,‬אתה חושב שאתה הכי חכם‬ ‫התגובה לשינוי ולהקצנה מקבלת לעיתים קרובות עמדה אמוציונלית לא רציונלית‪ .‬אנשים‬ ‫פתוחים וסובלניים בדרך כלל‪ ,‬יכולים להגיב בפאניקה‪ ,‬בתחושה שהשתלט איזה דיבוק ורק‬ ‫פעולות קיצוניות יסלקו אותו‪ .‬לעיתים החוזרים בתשובה מקרינים כוח מאגי על סביבתם‪,‬‬ ‫הפועל על חלק מהם‪ ,‬בעיקר יותר רחוקים – כעניין של הדרת כבוד ויראה‪ ,‬או בקיצוניות‬ ‫השניה‪ ,‬כאילו מאמיני "וודו" הולכים להשתלט על חייך‪ .‬גם כאשר החוזר בתשובה אינו מנסה‬ ‫באופן ישיר ובוטה להשליט את דרכו ורצונו על הסביבה‪ ,‬עלולה הסביבה להרגיש רגשות‬ ‫עזים כגון‪ :‬כשהוא כ"כ קיצוני הוא נותן הרגשה לכל מי שעומד לידו שהוא אפס‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫להשתוות אליו‪ ,‬שהוא חי בעולם אחר‪ ,‬שהוא משתגע וישגע בדרך את כולם‪ .‬כל התנהגות‬ ‫קטנה של שמירת מצוות או מנהגים מקובלים בעדת הדתית של בעל הדבר‪ ,‬עלולים להיתפס‬ ‫ככישוף מסוכן ולכן גוררים מלחמת חורמה‪.‬‬ ‫•‬

‫אני ממשיך דרככם באופן משופר ורוצה הכרה על כך‪ .‬עמדה פייסנית‪.‬‬

‫עמדות אפשריות של ההורים‪:‬‬ ‫עלבון על התנשאות וסטייה מאמונות קיימות‬

‫‪7‬‬

‫רצון "לנכס" את החזרה בתשובה לעצמם‪ ,‬לעיתים מצטרפים לגמרי‪ ,‬לעיתים מתאימים לגמרי‬ ‫את חייהם לרצון הבן ונוחיותו‪.‬‬ ‫נוצרים משולשים שהן קואליציות בעד ונגד‪ :‬אב אם בעל תשובה‪ ,‬הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬בעל תשובה‪,‬‬ ‫סבא בעל תשובה הורים‪.‬‬ ‫סוגים של חזרה בתשובה על פי המניעים הקשורים ביחסים עם המשפחה‪:‬‬ ‫אפשר לומר שיש תהליכים של חזרה בתשובה שעיקרם הוא "נגד" משהו‪ .‬במצבים‬ ‫אלו‪ ,‬יתקיים קונפליקט חריף בין החוזר לבין משפחתו‪.‬‬ ‫יש תהליכים שעיקרם הוא "בעד" משהו‪ ,‬כמו אותו אדם שכתב באינטרנט‪" :‬אני חילוני‬ ‫גמור‪ ,‬אבל אני מרגיש שאני רוצה לחזור בתשובה‪ ,‬איך מתחילים?"‬ ‫יש תהליכים שעיקרם הוא "אני לא שם עליכם‪ ,‬אתם לא בתודעה שלי"‪ ,‬כמו אותו‬ ‫אדם שחזר בתשובה והחליט לשנות את שם משפחתו‪ .‬הוא "שכח לספר לאביו שהוא שינה‬ ‫באופן פורמלי את שמו‪ ,‬והדבר נודע לאב רק כאשר יום אחד בא לבקרו‪ ,‬וראה על דלת הבית‬ ‫שם אחר‪ .‬כששאל למה שינה את השם‪ ,‬הבן אמר‪ ,‬כדי שלבת הקטנה יהיה יותר קל בביה"ס‪,‬‬ ‫כי השם המקורי מסורבל להיגוי‪.‬‬ ‫כיצד לבנות גשרים בין הגדות על פני המים הסוערים‬ ‫•‬

‫להשתחרר מן העמדה הדמונית הלא רציונלית‪.‬‬

‫•‬

‫למצוא חיבור של אבות משותפים‪ ,‬כלפיהם כולם מרגישים ילדים‪.‬‬

‫•‬

‫להפריד בין תפקידים של הורה ביולוגי לבין תפקידים של ההורה הרוחני )הרב(‪.‬‬ ‫לאפשר להורים לקבל תפקידי סבא וסבתא‪ ,‬ולקבל את הנחיותיו לגבי הנכדים‪.‬‬

‫•‬

‫לבנות מערכת של אהבה לבן שאינה בעלות או אחריות על נשמתו‪.‬‬

‫‪8‬‬