/%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%

‫‪Cultural integration of Ethiopian immigrants in Israel‬‬ ‫‪through multi-tiered systemic interventions‬‬

‫הפעלת התערבות מערכתית רב שכבתית להאצת‬ ‫השתלבות חברתית תרבותית של עולי אתיופיה‬ ‫המאמר‪ ,‬בשילוב עם סרט וידיאו מקורי שהוכן על ידינו‪ ,‬הוצגו בכנס בין‪-‬לאומי‪:‬‬ ‫‪Working with Marginalized Families and Communities‬‬ ‫שהתקיים ביוזמת מאוריציו אנדולפי‪ ,‬ב – ‪ 3-6‬לאוגוסט ‪ ,2006‬ב – ‪Oaxaca, ,Mexico‬‬ ‫המאמר פורסם בספר הכינוס‪ ,‬באנגלית ובספרדית‪:‬‬ ‫‪Ivanir Sara & Zahava Baruch (2006) Cultural integration of Ethiopian‬‬ ‫מאמר(( ‪immigrants in Israel through multi-tiered systemic interventions‬‬ ‫וסרט וידיאו‬ ‫‪The Oaxaca Book, Working with Marginalized Families and Communities in‬‬ ‫‪the Trenches. Ed. Maurizio Andolfi & Laura Calderon de la Barca‬‬

‫ד"ר שרה איוניר‪ ,‬זהבה ברוך‬ ‫אילו ניחנו ביכולת עמוקה באמת לראות את כל חיי האדם הרגילים כפשוטם‪ ,‬היה זה כמו‬ ‫לשמוע את צמיחת העשב ואת פעימת לבו של הסנאי‪ ,‬והיינו מתים אז מעוצמת אותה שאגה‬ ‫ג'ורג' אליוט‪ ,‬מידלמארץ'‬ ‫שנמצאת מעברו האחר של השקט‪.‬‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫מאמר זה מציג את עבודתה של זהבה ברוך‪ ,‬מטפלת משפחתית אתיופית ופעילה‬ ‫חברתית‪ ,‬עם עולים אתיופים בישראל‪ .‬המוקד של עבודתה הוא ההאצה של "תהליך‬ ‫התפתחותי" המתחייב בשל הפער בין המנטליות האתיופית המסורתית של העולים לבין‬ ‫החברה הישראלית המודרנית‪ .‬לאחר שנבחן הנזק שנגרם בשל פער זה‪ ,‬נבנתה תכנית‬ ‫התערבות מערכתית שנמצאה יעילה כמחוללת שינויים ומונעת החמרה‪ .‬הטכניקות העיקריות‬ ‫של המודל הזה הן אלה‪ :‬עבודה רב שכבתית; ראיית נקודת מפגש חוצת תרבויות כמתמירה‬ ‫באופן הדדי; "רגל פה רגל שם" – המטפל מבוסס היטב בשתי התרבויות; טכניקת "הספסל‬ ‫בפארק" – סביבתו של הלקוח משמשת נקודת מוצא לטיפול‪.‬‬ ‫ההתערבויות הרב שכבתיות מתמקדות באלה‪ :‬שיקום המבנה והסמכות המשפחתית‪ ,‬חידוש‬ ‫מקורות הכוח של היחידה הזוגית‪ ,‬יצירת פרדיגמה לילדים בגיל ההתבגרות ופיתוח קולו‬ ‫האישי של האינדיבידואל‪ .‬המאמר כולל את המודל המפורט ואילוסטרציות קליניות‪.‬‬ ‫מבוא‪ :‬יהדות עולי אתיופיה‬ ‫"מסך המסתורין סביב סיפורה של יהדות אתיופיה טרם הוסר‪ ,‬ושורשיה לוטים‬ ‫בערפל גם כיום‪ .‬הסיפור המסורתי מייחס את מוצאם למפגש ההיסטורי בין שלמה המלך‬

‫‪1‬‬

‫למלכת שבא‪ .‬יש תיאוריה נפוצה הגורסת שיהודי אתיופיה הם צאצאיו של שבט דן שהוגלו ב‪-‬‬ ‫‪ 719‬לפנה"ס‪ .‬העובדה היא שאנשים אלה שימרו דת‪ ,‬מנהגים ותרבות יהודית‪ ,‬והעבירו אותם‬ ‫מדור לדור לאורך מאות רבות בבידוד מוחלט מהעולם החיצוני‪ ,‬מנותקים לגמרי מן המרכזים‬ ‫הגדולים של היהדות במערב ובמזרח‪.‬‬ ‫את הקשר של האתיופיים‪-‬היהודים למדינת ישראל יש להבין על הרקע הדתי‪-‬‬ ‫היסטורי‪-‬תרבותי של כל היהודים לארץ‪-‬ציון‪-‬וירושלים‪ .‬זהו קשר כמעט מיסטי המעוגן‬ ‫במיתולוגיה היהודית‪ ,‬בסיפורי התורה ונביאי ישראל כפי שהם מובאים בברית הישנה‪ .‬הקשר‬ ‫והכמיהה לארץ ישראל מתקיימים בכל זמן והם אינם תלויים בדבר‪ ,‬אך בזמני מצוקה‬ ‫)רדיפות יהודים ואנטישמיות פעילה( הקשר והכמיהה הופכים לקונקרטיים‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫מיישמת את הערבות היהודית ההדדית גם באופן פורמלי על פי "חוק השבות" וגם‬ ‫במחויבות שלה לקהילות יהודיות באשר הן‪.‬‬ ‫בעת החדשה‪ ,‬לאחר הקמת מדינת ישראל‪ ,‬הלך מצבם של יהודי אתיופיה והחמיר‪.‬‬ ‫נאסר עליהם לקיים את מצוות היהדות וללמד את ילדיהם עברית‪ .‬מנהיגי הקהילה נאסרו‬ ‫באשמת ריגול לטובת ה"ציונים"‪ ,‬ומנהיגי הדת הוטרדו והיו נתונים לפיקוח מתמיד‪ .‬מלחמות‬ ‫שניהלה אתיופיה ורעב כבד שפקד אותה הכשירו את הקרקע ללחץ בין לאומי על מנגיסטו‬ ‫לשחרר יהודים מאתיופיה ולאפשר להם לעלות לישראל‪ .‬יהודים ספורים החלו לעלות מאז‬ ‫‪ ,1975‬אך רק בשנת ‪ ,1989‬הצליחה מדינת ישראל תוך הפעלת "המוסד" ועזרה של‬ ‫ממשלות באפריקה לארגן את "מבצע שלמה"‪ ,‬המבצע הראשון להעלאת ‪ 14,324‬יהודים‬ ‫בתוך ‪ 36‬שעות‪.‬‬ ‫מאז תחילת העלייה עלו לישראל כ‪ 60,500-‬יהודים‪ .‬רובם עזבו את בתיהם בחופזה‬ ‫ובחשאי‪ ,‬משאירים מאחוריהם את כל רכושם ויצאו למסע מפרך וטראומטי לעבר גבולות‬ ‫המדינה‪ ,‬בעיקר לעבר סודן‪ .‬הם חצו ברגל חבלי ארץ לא מוכרים ונעו באין‪-‬ספור מסלולים‬ ‫בתוואי קרקע קשים‪ .‬הם צעדו לאורך רכסי הרים‪ ,‬במדבריות‪ ,‬התמודדו עם נהרות גועשים‬ ‫ויערות סבוכים‪ ,‬הותקפו בידי שודדי דרכים וסבלו מרעב‪ ,‬צמא‪ ,‬מחלות ותמותה‪ .‬המסע הרגלי‬ ‫ארך כשלושה עד חמישה שבועות‪ ,‬אך לפעמים נמשך גם חצי שנה‪ ,‬שנה ואפילו כמה שנים‪,‬‬ ‫וכלל לא פעם מאסרים חוזרים ונשנים בדרך וחזרות לאחור‪.‬‬ ‫יהודי אתיופיה באו לישראל עם זהות יהודית מגובשת ומחוזקת‪ .‬הם חשו כמי‬ ‫שמשחזרים את הסיפור המיתולוגי הקדמון של יציאת מצרים אל ארץ זבת חלב ודבש וחשו‬ ‫שהם שבים הביתה ובכך עושים תיקון לדורות של גלות‪ .‬בראותם את עצמם כ"טיפה השבה‬ ‫אל הים" האמינו שבישראל ירגישו שלמים יותר כעם בהתאחדם עם בני עמם במולדת‬ ‫היהודית‪ .‬הם דמיינו את ישראל כארץ השפע‪ ,‬ואת הישראלים כצדיקים שחורי עור‪ ,‬לובשי‬ ‫לבן‪ ,‬שומרי שבת כולם‪ .‬הם ראו את מסעם הקשה‪ ,‬את סבלם הגדול ואת מקרי המוות‬ ‫הרבים‪ ,‬במיוחד בסודן‪ ,‬כחלק ממסלול היטהרות ובחירה של הראויים להגיע לארצו של האל‪,‬‬

‫‪2‬‬

‫והרגישו שקנו‪ ,‬באמצעות סבלם כיחידים וכקהילה‪ ,‬כרטיס כניסה לישראל‪ .‬אלא שכרטיס‬ ‫הכניסה הזה הכניס אותם למנהרת זמן שלא היו יכולים להתמודד איתה‪.‬‬

‫המפגש שלי עם זהבה ותהליך יצירת החזון‬ ‫את זהבה פגשתי כתלמידה במכון שינוי‪ .‬מכון שינוי הוא מכון פסיכולוגי ותיק‪ ,‬הפועל‬ ‫באוריינטציה מערכתית אסטרטגית‪ ,‬וכולל קליניקה ומרכז הכשרה לפסיכותרפיסטים‬ ‫משפחתיים‪ .‬המכון מעורה היטב במציאות הישראלית; אנו מלמדים ומדריכים ומשמשים‬ ‫מרכז ייעוץ למטפלים רבים ברחבי הארץ‪ .‬המכון המונה כעשרים מטפלים משפחתיים; רובם‬ ‫גם כותבים‪ ,‬מלמדים ומופיעים בכנסים בארץ ובעולם‪ .‬את זהבה ברוך אני מכירה כבר שנים‬ ‫אחדות‪ ,‬מאז למדה טיפול משפחתי במכון שינוי‪ .‬זהבה היתה תלמידה מיוחדת‪ .‬היא‬ ‫השתלבה בטבעיות במארג הרב תרבותי של תלמידינו‪ ,‬שעמם נמנו פסיכולוגים ועוסי"ם‬ ‫יהודים‪ ,‬מוסלמים ונוצרים‪ ,‬ערביים‪ ,‬יהודים חרדים‪ ,‬עולים חדשים )מהגרים( מרוסיה‪ ,‬מצפון‬ ‫ודרום אמריקה‪ .‬זהבה היתה תוספת מבורכת למארג הזה‪ .‬כבר אז התחברנו בטבעיות‪,‬‬ ‫כשזורמות בינינו חיבה והערכה הדדיות‪ .‬בתקופה הזאת אני הייתי המורה והמלווה שלה‪,‬‬ ‫ובעיקר תיירת סקרנית בעולמה הזר לי כל כך הלומדת להכיר אותה כאדם‪.‬‬ ‫כשקיבלתי את החומר אודות הכינוס ממאוריציו אנדולפי‪ ,‬מיד היה ברור לי שלרגע‬ ‫הזה חיכיתי‪ ,‬לעשות משהו יחד עם זהבה כקרש קפיצה לפעילויות שונות למען העדה‬ ‫האתיופית בארץ‪ .‬כבר בתחילת תהליך העבודה עם זהבה‪ ,‬דרך שיחות אישיות שהיו‬ ‫מאלפות‪ ,‬מצחיקות ואינטימיות‪ ,‬היא סיפרה לי המון סיפורים‪ ,‬הדגימה עלי ואני עליה תקשורת‬ ‫בלתי מילולית דרך מגע רגליים וידיים‪ .‬ידענו שאנו חולקות נשמה משותפת‪ ,‬וזה משך אותנו‬ ‫זו אל זו‪ .‬הבנו שאנו חולקות ערכים משותפים‪ ,‬ויש לנו חזון דומה‪ ,‬לכן שתינו השקענו מאמץ‬ ‫"להיכנס לראש" אישה של רעותה‪ .‬רק במהלך העבודה המשותפת שלנו הבנתי את רוחב‬ ‫היריעה של פעולותיה‪ ,‬פעולות שזכו גם להכרה של הממסד‪ .‬מלבד שבחים ואותות הצטיינות‬ ‫שקבלה מגופים שונים‪ ,‬היא זכתה להיות בין מדליקי המשואה ביום העצמאות ה‪ 52-‬למדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬פרס שהוענק לה על פועלה ותרומתה לקידום העדה האתיופית‪.‬‬ ‫לאחר שבחרנו את הנושא מתוך מיזמים רבים שיזמה זהבה‪ ,‬התחלתי להשתתף‬ ‫בפגישות שערכה עם קבוצות תלמידים‪ ,‬הורים ומנהל בית הספר בבית ספר הדתי "מוריה"‬ ‫באשדוד‪ .‬התבוננתי‪ ,‬וצילמתי ותיעדתי חלק מן המפגשים‪ ,‬בפרט בהתחלה‪ ,‬באמצע ובסוף‪.‬‬ ‫מטרתי היתה להתחקות‪ ,‬להבין ולגבש את עקרונות הפעולה שלה ואת הטכניקה‪ .‬באופן‬ ‫הדרגתי הבנתי שלא ניתן להפריד בין הפעולות הללו בבית הספר לבין פעולות רבות אחרות‬ ‫שזהבה עושה במקביל עם אותם אנשים כפרטים‪ .‬פעולות אלה לא נכללו בחומר המתועד‪,‬‬ ‫אבל לא ניתן להבין את התפתחות מודל העבודה שלה‪ ,‬בלי לקחת אותן בחשבון‪ .‬למשל‬ ‫‪3‬‬

‫כשבמקביל למפגשים הכלליים עם ההורים‪ ,‬היא נפגשה עם הורים לנערה שהסתבכה עם‬ ‫קבוצות עברייניות וצרכה סמים‪ .‬כחלק מהשבת הנערה להוריה ולמקורותיה יצאה כל‬ ‫המשפחה למסע שורשים באתיופיה‪ ,‬כשזהבה מובילה את כל המהלך המורכב הזה כולל‬ ‫הכנה נפשית ומציאת מקורות מימון לנסיעה‪.‬‬ ‫לאורך ההתבוננות שלי בעבודתה של זהבה הבנתי באופן הדרגתי שבפעולותיה היא‬ ‫משמשת מעין גורם מאיץ תהליכים בתוך "מנהרת הזמן" מן העבר כלפי העתיד‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫היא בונה פעולות והתערבויות שתכליתן לזרז אבולוציה חברתית‪ .‬הבנתי שרוב הבעיות‬ ‫נוצרות לא בשל פתולוגיה אישית כלשהי‪ ,‬אלא מעצם המפגש של שתי חברות שפער של‬ ‫מאות שנים מפריד ביניהן בכל הנוגע לתפקוד בחיים המערביים המודרניים‪ .‬אילולא‬ ‫המפגש החד‪ ,‬מפגש של בין‪-‬לילה‪ ,‬כשבלילה עוד ישנו במדבריות אתיופיה או סודן‪ ,‬ובבוקר‬ ‫התעוררו על קרקע מדינת ישראל – ברגליים יחפות מן האוהל ישירות אל בתי המלון רבי‬ ‫הקומות ששימשו להם קורת גג בימים הראשונים בביתם החדש – אילולא מעבר חריף זה‪,‬‬ ‫היו נשארים במקומותיהם‪ ,‬וחלקם לפחות היו עושים את המעבר בהדרגה‪ ,‬לאורך שנים‬ ‫רבות‪ ,‬כפי שזה קורה בהרבה חברות מתפתחות‪.‬‬ ‫מתוך שפע של קשיים שעוברים המהגרים האתיופים בתהליך הסתגלותם בחרתי‬ ‫להאיר מספר מצומצם של נושאים‪ ,‬שאקרא להם פצעי הגירה‪ ,‬מונח שטבענו זהבה ואני; את‬ ‫פצעי ההגירה האלה על פי הבנתי מנסה זהבה לפגוש ולטפל בעבודתה המיוחדת‪.‬‬

‫פצעי ההגירה‬ ‫הסבלנות מרה אך פירותיה מתוקים )פתגם אתיופי(‬ ‫העולים מאתיופיה‪ ,‬שהגיעו למדינת ישראל אינם דומים לעולים או מהגרים אחרים‪.‬‬ ‫תהליך ההגירה תמיד מושפע מהפער בין התרבות שממנה בא המהגר לבין התרבות‬ ‫הקולטת‪ .‬תשעים אחוז מהאנשים שעלו מאתיופיה חיו בכפרים פשוטים‪ ,‬ללא חשמל ומים‬ ‫זורמים‪ ,‬ללא שעון‪ ,‬טלפון וכסף‪ .‬הם גרו בסוכות קש ובישלו על האש‪ ,‬לא ראו מימיהם בתי‬ ‫שימוש‪ ,‬טלוויזיות ואביזרים אלקטרוניים אחרים‪.‬‬ ‫שני מרכיבים מרכזיים גרמו לפצעי ההגירה‪ :‬הפער התרבותי בין שתי החברות‬ ‫והסבל הכרוך בתהליך ההגירה ובמסע הארוך ארצה‪ ,‬שנשמר כמורשת גם בדור השני‪.‬‬ ‫המסע הארוך החל את אחד התהליכים הקשים ביותר – התפרקות המשפחה והשבט‪.‬‬ ‫ההפרדה בין בני משפחה‪ ,‬שחלקם עלו וחלקם נשארו‪ ,‬ומותם של בני משפחה רבים בדרך‬ ‫המפרכת פגעו בתשתית של חברה זו‪.‬‬ ‫בד בבד עם התפרקות המשפחה בשל האובדן הפיזי והצער הנפשי התערער כל‬ ‫המבנה של המשפחה והקהילה‪ .‬בעלי תפקידים כגון אב‪ ,‬סב‪ ,‬מורה‪ ,‬מנהיג רוחני )קייס(‪,‬‬ ‫שהיו מורי הדרך בקהילה ובתרבות‪ ,‬אינם יכולים עוד למלא את תפקידיהם מחוסר‬

‫‪4‬‬

‫הבנתם את הקודים התרבותיים בחברה החדשה‪ .‬בעלי התפקידים הללו אינם נתפסים עוד‬ ‫בין בני עדתם ככאלה שעשויים להועיל במציאות החדשה‪ .‬וכך בן לא יפנה לאביו לבקש עזרה‬ ‫בענייני בית הספר‪ ,‬ובת לא תפנה לאמה בעניינים של היגיינה גופנית‪.‬‬ ‫עיוות מבנה הסמכות במשפחה‬ ‫שינוי זה עיוות גם את מבנה הסמכות במשפחה – גברים במשפחה האתיופית היו‬ ‫אחראים לפרנסת המשפחה ולחינוך הילדים‪ .‬כבר בזמן שהיו במחנה לקראת העלייה לארץ‪,‬‬ ‫החלו פקידי העלייה )נציגים מן הארץ( לדבר עם העולים על המנהגים וההתנהלות בארץ‪.‬‬ ‫מהר מאוד התברר להם שבארץ קונים את האוכל בחנות ובדרך כלל הנשים הן אלה שקונות‬ ‫וגברים יוצאים לעבודה‪ .‬היה ברור שנשים צריכות להחזיק את הכסף‪ ,‬כי הן עורכות את‬ ‫הקניות‪ .‬לכל פעולות ההדרכה לקראת העלייה הזמינו את הנשים ולא את הגברים‪ ,‬כי היה קל‬ ‫יותר לתקשר עם הנשים‪ .‬בבתי ספר הזמינו את הנשים בנוגע לחינוך הילדים‪ .‬כך נשים נעשו‬ ‫בעלות המאה ובעלות הדעה‪ ,‬והגברים איבדו את תפקידם ומעמדם וזכו לביקורת פוגעת מצד‬ ‫נשותיהן על שאינם תורמים למשפחה‪ .‬באתיופיה נשים לא העבירו ביקורת על בעליהן; הן‬ ‫קיבלו את סמכות הגבר באופן טבעי וללא עוררין‪ .‬כשהגיעו לארץ‪ ,‬רוב הגברים לא פרנסו‬ ‫בהתחלה את משפחותיהם‪ ,‬אלא המוסד לביטוח לאומי העביר קצבאות‪ .‬הנשים טענו שביטוח‬ ‫לאומי מפרנס אותן ולא הגבר‪ ,‬והן בזו לגברים וכעסו עליהם שאינם פעילים ועוזרים‪ .‬מחוסר‬ ‫כלים‪ ,‬כבוד וסמכות ויתרו הגברים והתנערו מכל אחריות כלפי הילדים‪ .‬הם הפכו פסיביים או‬ ‫מתוסכלים ואלימים‪ .‬בשנים האחרונות היו בעדה האתיופית מקרי רצח רבים‪ :‬גברים רצחו‬ ‫את נשותיהם‪ ,‬ורבים מהם התאבדו‪.‬‬ ‫האיזון של המבנה המשפחתי הופר גם בשל התערבות אינטנסיבית של גורמים‬ ‫ציבוריים באינטימיות המורכבת והבלתי מוכרת של המשפחה האתיופית‪ .‬באתיופיה לא‬ ‫התערבה המדינה בחיי הפרט; לא היו עובדים סוציאליים‪ ,‬לא משטרה‪ .‬בארץ הגורם הציבורי‬ ‫מתערב בקונפליקטים שהיו נפתרים בחברה המסורתית באמצעות קודים מוכרים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫עניין השוט‪ .‬באתיופיה כשהילדים לא היו מצייתים‪ ,‬נהוג היה שהאב מכה אותם קלות בשוט‬ ‫שנועד למטרה זו כחלק מחינוכם‪ .‬בארץ למדו הילדים מהר מאוד שהחוק אינו מתיר להורים‬ ‫להכות את ילדיהם‪ .‬ואז היתה נוצרת דינמיקה כזאת‪ :‬כשאבא היה מתחיל לכעוס על הילד‪,‬‬ ‫הילד היה מצלצל למשטרה‪ .‬כשהמשטרה הגיעה‪ ,‬רק הילד דיבר עם השוטרים‪ ,‬כי רק הוא‬ ‫דיבר עברית‪ .‬עקב כך היו עוצרים מיד את האב‪ .‬אותה דינמיקה היתה מתרחשת‪ ,‬כשבעל‬ ‫היכה את אשתו‪ ,‬מה שנחשב כהתנהלות מקובלת גם בין בעלים לנשותיהם‪ .‬אבות ובעלים‬ ‫רבים מצאו עצמם עצורים למשך זמן ארוך‪ ,‬כשאף אחד לא יכול לדאוג לשחרורם‪ .‬רבים נכנסו‬ ‫לדיכאון‪ ,‬התאבדו או נטשו את משפחותיהם‪.‬‬ ‫התפרקות האיזון העדין המסורתי של יחסי הזוג‬

‫‪5‬‬

‫המהפך ביחסי הכוח בין המינים ופירוק המסגרות והחוקים המסורתיים במשפחה‪,‬‬ ‫ביחד עם העידוד שהחברה הישראלית נותנת לזכות ביטוי אישי לנשים‪ ,‬יצרו כאוס בכל מה‬ ‫שהיה מוגדר ומוסכם עד כה ביחסים הזוגיים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬באתיופיה נשים בזמן נידה‪ ,‬זמן המחזור‪ ,‬היו יוצאות אל מחוץ לבית ושוהות‬ ‫במשך כל ימי המחזור‪ ,‬שבהם הן אסורות לבעליהן‪ ,‬ב"סוכת הטומאה"‪ .‬זוהי סוכת קש‪,‬‬ ‫מוקפת במעגל אבנים‪ ,‬שרק נשים בזמן מחזור מצויות בה‪ .‬לאחר מכן היתה האשה טובלת‬ ‫בנהר וחוזרת לביתה‪ .‬הבעל היה נשאר בבית עם הילדים ומטפל בהם‪ .‬לסוכת הטומאה היה‬ ‫אסור לאיש להיכנס‪ .‬בנות המשפחה היו משאירות לנשים אוכל בכל ימי המחזור‪ ,‬מעבר‬ ‫למעגל האבנים שהקיף את הסוכה‪ .‬כשהגיעו לארץ‪ ,‬ניסו גם כאן לשלוח את הנשים לסוכה‬ ‫מחוץ לבית‪ ,‬ולא אפשרו להן להיכנס הביתה עד אחרי המחזור‪ .‬אבל בארץ נשים הרגישו‬ ‫מושפלות והן התקוממו‪ .‬הפתרון הטבעי היה שבדירות המשפחה הקטנות הנשים היו יוצאות‬ ‫בימים אלה מחדר השינה המשותף וישנות לצד שולחן האוכל על הרצפה‪ .‬הדור הצעיר‬ ‫מתקומם גם נגד זה‪ ,‬והבנות אינן מגלות מתי זמן המחזור‪ ,‬מה שפוגע בחופשיות היחסים‬ ‫לאורך כל החודש‪.‬‬ ‫מן הקול הקולקטיבי אל הקול האישי‬ ‫פצע אחר כרוך במעבר מן הקול הקולקטיבי אל הקול האישי‪ .‬בחברה האתיופית‪,‬‬ ‫כמו בחברות מסורתיות רבות‪ ,‬לעמדה האינדיבידואלית אין חשיבות‪ .‬אדם לא אמור "לחשוב‬ ‫על עצמו" או "לדאוג לעצמו"‪ ,‬אלא למלא תפקידים היוצרים ערבות להמשכיות הפיזית‬ ‫והערכית ולקדם את האינטרסים של הקהילה והעם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אחד המאפיינים של האדם‬ ‫המערבי המודרני הוא האינדיבידואליזם‪ ,‬העומד בבסיס האמביציה האישית כגורם מניע‬ ‫להישגים‪ .‬לפיכך המפגש בין התרבויות חושף את השתיקה האישית‪ ,‬האילמות מול החברה‬ ‫החדשה או‪ ,‬במלים אחרות‪ ,‬העדר קול אישי‪ ,‬הגדרה ייחודית‪ ,‬זיהוי רצון אישי ומטרות‬ ‫אינדיבידואליות‪ .‬זהבה קוראת לכך העדר סנגוריה אישית‪ .‬בארץ נולד הצורך לזהות את‬ ‫הקול האישי‪ ,‬ללמוד את הסביבה כדי ליצור הקשבה של הסביבה וללמוד לבטא באופן‬ ‫אסרטיבי את הקול האישי בדיאלוג עם קולות אחרים‪.‬‬ ‫הקול האישי כולל הכרה ברגשות‪ .‬בחברה המסורתית לא נהגו לדבר על עניינים‬ ‫רגשיים ולבטא מחשבות והרהורים‪ .‬דיברו על מטלות היומיום‪ .‬בארץ אדם מפותח נחשב אדם‬ ‫שיכול להביע רעיונות ורגשות ולהכיל את אלו של האחר‪ .‬הפער הזה הוליד חוסר התייחסות‬ ‫כלפי העדה‪ ,‬תחושה שכיוון שאינם מתלוננים כנראה שהם מרוצים‪ .‬היה ניכור כלפי החוויות‬ ‫הקשות שהם עברו בדרכם לארץ ובתהליך קליטתם בארץ‪ .‬השתקנות‪ ,‬הביישנות‪ ,‬העדר‬ ‫הדיבור הישיר‪ ,‬העדר התגובתיות נתפסו בחברה הישראלית הקולטת‪ ,‬שהיא חברה‬ ‫אקספרסיבית‪ ,‬ישירה ודעתנית‪ ,‬כחוסר הבנה‪ ,‬כחולשת שכל‪ ,‬טיפשות ופרימיטיביות‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫לידת השלב ההתפתחותי של גיל ההתבגרות‬ ‫באתיופיה הורים השיאו את ילדיהם כבר בגיל שתים עשרה‪ ,‬שלוש‪-‬עשרה‪ .‬הורי‬ ‫הילדים היו עושים חוזה ביניהם‪ ,‬ובני הזוג הצעירים חיו יחד אצל משפחת הורי הבעל‪ ,‬הביאו‬ ‫ילדים ולמדו את החיים מן המשפחה‪ .‬המסלול המשפחתי היה מסלול ידוע מראש ללא‬ ‫החלטות שהצעירים צריכים לקבל‪ .‬המסלול המקובל תיעל את המצבים והדחפים‬ ‫הפסיכוביולוגיים ונתן להם מענה במסגרת המשפחה והתפקידים בקהילה‪ .‬הבעיה נוצרה‬ ‫במפגש עם החברה המערבית‪ .‬בישראל‪ .‬כמו במרבית החברות המודרניות‪ ,‬גיל ההתבגרות‬ ‫מייצג עריסה של תהליך ההיפרדות‪ /‬האינדיבידואציה‪ .‬הנער והנערה מגלים את זהותם מתוך‬ ‫היפרדות ולעיתים מרידה בהורים‪ .‬הם מבדילים עצמם לעתים באמצעות ביקורת והתנסויות‬ ‫הקוראות תגר על דור ההורים כדי לבנות את האישיות הנפרדת‪ .‬יש קודים ברורים וידועים‬ ‫להיפרדות זו‪ ,‬רצופים במנגנוני סובלימציה ותיעול‪ :‬הרחבת הדעת‪ ,‬ביטוי אמנותי של הנוער‪,‬‬ ‫ביטוי אינטלקטואלי ורעיוני‪ ,‬חקירת עצמו והעולם סביב לו באין ספור התנסויות )מין‪,‬‬ ‫משחקים‪ ,‬סמים‪ ,‬טיולים(‪ .‬לנוער האתיופי אין תשתית לפעולות אלה‪ .‬חוסר ידע‪ ,‬חוסר‬ ‫במודלים של דור קודם משולבים בתסכול‪ ,‬בזעם‪ ,‬בריחוק‪ ,‬באבדן של סמכות הורים ובחסכים‬ ‫רבים דוחפים בני נוער רבים לעולם של סמים‪ ,‬כוחניות ופשע‪.‬‬ ‫דוגמא ‪ -‬הסיפור של אסתר‬ ‫הסיפור של אסתר מפגיש אותנו עם אחדות מהפציעות הקשות ביותר של ההגירה‪.‬‬ ‫אסתר מספרת שהיא ברחה מהדירה שבה חיתה עם בעלה ואחד‪-‬עשר ילדיהם‪ ,‬ונדדה שש‬ ‫שנים כהומלס‪ .‬היא ישנה בגנים ועל שפת הים; פה ושם אנשים טובים ופחות טובים נתנו לה‬ ‫מיטה ללילה או מקלחת‪ .‬כששאלתי אותה למה ברחה‪ ,‬היא ענתה שהיה בדירה רק בית‬ ‫שימוש אחד‪ ,‬ובבוקר כשכולם רצו להיכנס היה אפשר להשתגע‪ .‬כשאני מנסה להבין למה היא‬ ‫מתכוונת‪ ,‬ואיך זה יכול להיות סיבה לעזוב בית ו –‪ 11‬ילדים‪ ,‬אני מבינה שבית שימוש בבית‬ ‫המודרני‪ ,‬הוא מעוז הפרטיות‪ ,‬מקום שניתן על פי רוב לסגור אותו במפתח‪ ,‬ולהיות בו לבד‪.‬‬ ‫באתיופיה החיים לא התנהלו בבית‪ .‬בני המשפחה היו מסתובבים בחוץ‪ ,‬ולכן אם מישהו רצה‬ ‫לעשות את צרכיו או להתבודד‪ ,‬הוא עשה זאת בטבע‪ .‬בדירות הקטנות של ה"ציוויליזציה" אין‬ ‫לאן לברוח‪ .‬המפגש של אסתר עם המצוקה הזו החניק אותה‪ .‬במפגש עם הנורמות של‬ ‫החברה הישראלית‪ ,‬שעל פיהן מותר לאישה שיהיה לה רצון אישי‪ ,‬היא מגלה שיש לה רצון‬ ‫משלה‪ ,‬אבל מחוסר יכולת תקשורת‪ ,‬ונוקשות תרבותית‪ ,‬אין לה כל אפשרות להשפיע על‬ ‫סביבתה וכל ביטוי אישי נתקל בכעס ואלימות‪ .‬הקול שלה הורה לה לעזוב את הבית‪ ,‬להקריב‬ ‫הכול כדי להציל את עצמה ממשהו שהיה עבורה בלתי נסבל‪ .‬מובן שאיש בסביבתה לא מוכן‬ ‫היה לקבל צעד כה בלתי לגיטימי במושגי העדה‪ .‬הילדים ובני משפחתה‪ ,‬הורים ואחים‪,‬‬ ‫הוקיעו אותה ולא נתנו לה מחסה‪ .‬הענישו אותה‪ ,‬ראו בה משוגעת‪ .‬גם אנשי המקצוע ראו בה‬ ‫אם שנטשה את ילדיה באופן חסר אחריות‪ ,‬ראו בה אישה פגומה‪ ,‬ורצו לקחת ממנה את‬ ‫‪7‬‬

‫התינוק שנולד לה במהלך שנים אלה‪ .‬אבל היא היתה מוכנה לסכן הכול‪ ,‬ואמנם הקריבה את‬ ‫משפחתה וכמעט את חייה הפיזיים על מזבח הפרטיות והעצמאות‪.‬‬

‫העבודה במנהרת הזמן – האצת תהליך האבולוציה האנושית‬ ‫זהבה היתה המלאך הגואל עבור אסתר‪ .‬למן הרגע שמצאה אותה ישנה על הספסל‬ ‫בעירייה‪ ,‬וכינסה את אחיותיה ואחיה כדי לבנות לה מחדש את המשפחה‪ ,‬אסתר הלכה אחרי‬ ‫זהבה לכל מקום‪ ,‬שתתה בצמא כל מה שזהבה לימדה‪ ,‬ושיקמה את עצמה בדירה משלה‬ ‫שבה היא מגדלת במסירות את ילדתה‪ .‬ולסיכום כל התהליך אסתר אומרת‪" :‬נפתח לי‬ ‫הראש‪ ".‬וזה הביטוי היפה ביותר של הקפיצה האבולוציונית שהיא עשתה‪.‬‬ ‫להלן אדון בטכניקות היסודיות שזהבה משתמשת בהן ובנושאים מרכזיים בתהליך האצת‬ ‫האבולוציה במנהרת הזמן‪.‬‬ ‫הטכניקה‬ ‫בעבודה זו אני מנסה לפענח את סוד הצלחתה של זהבה עם אנשים כה רבים‪ .‬במשך השנים‬ ‫עברו אצלה אלפי אנשים שבהם טיפלה מתוך ‪ 11,000‬התושבים האתיופים של אשדוד‪ .‬עוד‬ ‫מאות אנשים השתתפו בהרצאות וסדנאות שהנחתה ברחבי הארץ‪ .‬מתוך התבוננות ושיחות‬ ‫עם רבים מהאנשים שטופלו אצלה גיבשנו ארבע טכניקות מרכזיות המנחות את כל פעילותה‪:‬‬ ‫•‬

‫עבודה רב‪-‬שכבתית‬

‫•‬

‫נקודת המפגש לשינוי בין תרבותי הנה דו‪-‬כיוונית‬

‫•‬

‫'רגל פה רגל שם' – שייכות וזהות עם שתי התרבויות‬

‫•‬

‫טכניקת 'מספסל הרחוב' ‪ -‬עקרון הנגישות‬

‫עבודה רב‪-‬שכבתית‬ ‫לטכניקה המרכזית בעבודתה קראנו עבודה רב שכבתית‪ .‬היא פוגשת את האדם ופועלת‬ ‫בכל המישורים הרלוונטיים לתהליך ההתפתחות שלו‪ .‬זהו טיפול של קידוח לעומק‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫עובר דרך כל המישורים‪ :‬האישי‪ ,‬המשפחתי‪ ,‬סביבת בית הספר‪ ,‬סביבת החיים )גן שעשועים‬ ‫לילדים‪ ,‬סופרמרקט‪ ,‬קופ"ח(‪ ,‬סביבת עבודה‪ ,‬בית חולים‪ ,‬משטרה‪ ,‬מוסדות ממשלתיים‪.‬‬ ‫בתוך כל אחת מן השכבות‪ ,‬פותחה עבודת רשת ביחידות מקבילות‪ .‬לדוגמא‪ :‬במסגרת בית‬ ‫הספר‪ ,‬נבנתה התערבות תלת שכבתית מובנית‪ .‬בשיתוף עם הגורמים החינוכיים‪ ,‬זהבה‬ ‫מיינה קבוצה של תלמידים חלשים או שוליים במיוחד במובן חברתי או לימודי בכתה ד'‪ ,‬ומהם‬ ‫בנתה קבוצה‪ ,‬איתה עבדה מידי שבוע לאורך שנת הלימודים‪ .‬במקביל לכך ארגנה קבוצת‬ ‫‪8‬‬

‫הורים של אותם ילדים ואחרים‪ .‬במקביל לכך עבדה באופן שוטף עם מורי הילדים ועם מנהל‬ ‫ביה"ס‪ .‬עם כל אחת מן היחידות הללו עבדה במקביל על אותם נושאים‪ .‬לדוגמא‪ :‬שינוי‬ ‫פירמידת הכוח‪ .‬מכוח המצוי בחברה המסורתית‪ ,‬בידי הגברים האבות‪ ,‬דרך כוח הניתן בידי‬ ‫נשים וילדים‪ ,‬בתקופת המעבר‪ ,‬לעבר כוח המשפחה כגורם יותר דמוקרטי ושוויוני‪ .‬דוגמא‬ ‫נוספת‪ :‬הבנה ותרגול של הקול האישי – רגשי‪ ,‬רעיוני‪ ,‬אסרטיביות‪ ,‬סנגוריה אישית‪.‬‬ ‫נקודת מפגש לשינוי בין תרבותי הנה דו‪-‬כיוונית‬ ‫בכל מישור המפגיש את האדם עם התרבות האחרת הופכת זהבה את הפגישה‬ ‫לנקודת מפגש לשינוי בין תרבותי דו‪-‬כיווני‪ .‬נקודת המפגש הופכת לנקודת לימוד ושינוי‬ ‫לשני הצדדים; לדוגמה‪ :‬הרופא מסביר באריכות לאישה אתיופית מה המצב של בנה ונותן לה‬ ‫נר אקמול‪ .‬האישה נפרדת מהרופא בנענוע ראש ביישני וצייתני‪ ,‬והוא מבין מכך שהיא מבינה‬ ‫ומודה לו‪ .‬למעשה לא הבינה מאומה ולא הפנימה מאומה מן ההוראות שנאמרו בשפה‬ ‫ובסגנון שאינם נהירים לה‪ .‬האם‪ ,‬שמעולם לא פגשה בתרופה שמוחדרת דרך פי הטבעת‪,‬‬ ‫נותנת לבנה את הנר דרך הפה‪ .‬כעבור יומיים היא מופיעה אצל הרופא מבוהלת כשהילד‬ ‫במצב קשה עם חום גבוה‪ .‬בפעם הבאה זהבה תלך איתה ותסביר לרופא את המנטליות‬ ‫המופנמת והביישנית‪ ,‬תספר מה באמת מציק לאשה ואיך להסביר או אף לכתוב את‬ ‫ההנחיות כדי שייושמו‪ ,‬איך לבדוק שהבינה בלי לבייש אותה‪ .‬האם לומדת מזהבה לשאול‬ ‫שאלות‪ ,‬לא לצאת עד שהיא מבינה‪ ,‬להתנגד כשיש צורך ולהודות כשזה נכון‪ .‬בכל מפגש בין‬ ‫תרבותי כזה‪ ,‬שני הצדדים משתנים‪ .‬זוהי עבודה לקידום הבין‪-‬תרבותי של שני הצדדים‬ ‫במפגש‪.‬‬ ‫מודל זה הפוך ממודל הטיפול המקובל במערב‪ ,‬מודל ה"מומחים" )עובד סוציאלי‪,‬‬ ‫יועץ‪ ,‬אנשי חינוך‪ ,‬שוטרים‪ ,‬פסיכולוגים‪ .(...‬לצורך התמקצעות במישורים השונים עברה זהבה‬ ‫הכשרות מיוחדות בתחומים רבים‪ :‬חינוך‪ ,‬בריאות המשפחה‪ ,‬טיפול משפחתי‪ ,‬הנחיית‬ ‫קבוצות‪ ,‬גישור משפחתי ועסקי‪ ,‬הנהלת חשבונות‪ ,‬התפתחות הילד‪ ,‬ליקויי למידה‪ ,‬מיניות‬ ‫האדם ועוד‪ .‬הידע המגוון מאפשר לה לדבר עם אנשי המקצוע השונים בגובה עיניים‪,‬‬ ‫ולהעביר ידע נחוץ לקהל עדתה‪.‬‬ ‫'רגל פה רגל שם' – שייכות וזהות עם שתי התרבויות‬ ‫זהבה היא אשה אתיופית בכל רמ"ח אבריה‪ .‬היא נטועה לעומק בתרבות האתיופית‪,‬‬ ‫ויש לה ידע רחב מתוך החוויה הישירה שלה ומהלמידה ממרכיבים רבים בתוך הקהילה‪.‬‬ ‫במקביל היא הכתה שורשים עמוקים בחברה הישראלית‪ .‬עם תחושת השייכות הברורה‬ ‫והיכולת לאחד את שתי התרבויות‪ ,‬יש לה היכולת המופלאה להתבונן בשתי התרבויות‬ ‫בגובה העיניים‪ ,‬ללא שיפוט או התרפסות‪ ,‬ללא עליונות או נחיתות‪ ,‬אלא כתרבויות שלמות‬ ‫המכילות את היופי ואת הצללים‪ .‬סיסמתה היה אתיופי בביתך‪ ,‬וישראלי בצאתך מבטאת‬ ‫‪9‬‬

‫את המודל של הליכה בטוחה על שתי הרגלים‪ .‬הרגליים נושאות גוף ונשמה המצויים בתהליך‬ ‫התחדשות‪ .‬התהליך קורה מעצם ההליכה הדינמית על שתי הרגליים‪ .‬מכאן פיתחה טכניקה‬ ‫בסיסית בעבודתה‪ :‬רגל פה רגל שם‪.‬‬ ‫טכניקת ספסל הרחוב ‪ -‬עקרון הנגישות‬ ‫לטכניקה המרכזית האחרונה קראנו טכניקת ספסל הרחוב‪ .‬לזהבה יש עיקרון;‬ ‫כשהיא נתקלת ברחוב באדם או נער אתיופי‪ ,‬ישן על הספסל‪ ,‬לעולם לא תלך הלאה‪ .‬תמיד‬ ‫מכאן מתחיל סיפור טיפולי‪ .‬הסיפור של אסתר מדגים מצוין עיקרון זה‪ .‬הוא קשור עם עקרון‬ ‫הנגישות‪ .‬היא באה למטופלים שלה למקום שבו הם נמצאים‪ .‬שנים רבות היא אוספת‬ ‫מהרחוב ילדים שנשרו מבית הספר‪ ,‬ומחזירה אותם למסגרת משפחתית וחינוכית‪ .‬היא אינה‬ ‫מחכה במשרד ב"שעות הקבלה"‪ .‬אנשים ניגשים אליה ברחוב‪ ,‬בטלפון‪ ,‬באים לביתה‪,‬‬ ‫למשרדה‪ .‬כל מקום וזמן הוא מקום וזמן טיפול פוטנציאלי‪ .‬נושאי העבודה מתייחסים לכל‬ ‫הצרכים כפי שהתבטאו בפרק פצעי ההגירה‪:‬‬ ‫•‬

‫התפרקות המשפחה והשבט ועיוות היררכיית הכוח במשפחה‬

‫•‬

‫פרימת המבנה המוגדר ביחסי גברים ונשים במסגרת התא הזוגי‬

‫•‬

‫מעבר מן הקול הקולקטיבי אל הקול האישי‬

‫•‬

‫היישות של גיל התבגרות שנוצרה בארץ‬

‫המודל הטיפולי‬ ‫בפרק זה נדון כיצד טכניקות בסיסיות אלו משמשות להאצת התהליך ההתפתחותי של השינוי‬ ‫התרבותי סביב מה שהוגדר לעיל כפצעי הגירה‪.‬‬ ‫גיבוש מחודש של תפקודי הורים ובניית היררכייה שונה‬ ‫חלק גדול ממודל העבודה מכוון לבנייה חדשה של המבנה המשפחתי‪ .‬הוא נועד‬ ‫להחזיר את הביטחון והסמכות להורים באשר ליכולתם להדריך ולחזק את ילדיהם‪ ,‬גם אם‬ ‫אינם מדברים את השפה או אינם מבינים קודים חברתיים‪ ,‬וכן להנחיל להם את התפיסה‬ ‫הדמוקרטית בנוגע למבנה ההיררכי במשפחה‪.‬‬ ‫התהליך עובר דרך רכישת ידע‪ ,‬הפנמת תפיסות חדשות‪ ,‬ולמידת כלים‪ .‬במסגרת‬ ‫קבוצות ההורים‪ ,‬ההורים מקבלים ידע רחב על המציאות הישראלית‪ :‬שימוש נכון בכסף‪,‬‬ ‫היגיינה גופנית‪ ,‬איך קונים בסופרמרקט‪ ,‬שימוש בתרופות‪ .‬הם לומדים להבין את ילדיהם ואת‬ ‫הסביבה שבה הם מתנהלים‪ :‬מה הן דרישות בית הספר‪ ,‬תכנית הלימודים‪ ,‬מה זה גיל‬ ‫התבגרות בחברה הישראלית‪ ,‬מה זה סמים‪ ,‬איך לגלות אצל ילדיהם שהם מעשנים ואיך‬ ‫להגיב‪ .‬הם לומדים לשבח ולעודד את הילדים‪ ,‬וכך מחזירים לעצמם את היכולת לתמוך ולכוון‬ ‫אותם דרך ידע‪ ,‬חיזוק ועידוד‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫בקבוצת ההורים ובקבוצת הילדים מוצגת במקביל ההיררכיה המשפחתית‪-‬החברתית‬ ‫הישנה‪ ,‬הנוכחית והעתידית‪ .‬מתברר שהילדים‪ ,‬כשיש להם בעיה בבית הספר או יש פנייה מן‬ ‫המורה להורים‪ ,‬אינם פונים להורים אלא לאחים הגדולים או לאחרים מחוץ למשפחה‪ ,‬או‬ ‫שאינם פונים לאיש‪ .‬בית הספר אינו פונה ישירות להורים‪ ,‬ואף הילדים פוסחים על ההורים‬ ‫וכלל אינם מיידעים אותם‪ .‬הילדים שוללים את סמכות ההורים‪ .‬הם רואים את חולשתם‪,‬‬ ‫ומרשים לעצמם להשתיקם ולדבר איתם בזלזול‪" .‬תסתמי את הפה‪ ,‬את לא מבינה‪ ",‬הם‬ ‫עונים כשהאם דורשת דברים‪ .‬בקבוצה הילדים הם מקבלים הסבר על השינוי שקרה במעבר‬ ‫התרבותי‪:‬‬ ‫דוגמא‪ :‬באתיופיה ילד צריך לציית למבוגר ולמלא את הוראותיו‪ .‬למבוגר – אבא‪ ,‬אמא‪ ,‬מורה‪,‬‬ ‫מותר לתת עונש גופני – כשילד לא שומע בקולו ולא מציית‪.‬‬ ‫הפירמידה נראית כך‪:‬‬

‫אבא‬ ‫אמא‬ ‫ילדים‬

‫אמא‬ ‫ילדים‬

‫בארץ‪ ,‬המבוגר לרוב לא מבין את השפה‪ ,‬לא מתמצא בהלכות החיים‪ .‬מלבד זאת לילדים‬ ‫בארץ יש זכויות‪.‬‬

‫ילדים‬

‫הפירמידה נראית כך‪:‬‬

‫אמא‬

‫ילדים‬ ‫אמא‬ ‫אבא‬

‫אבא‬

‫בישראל ילד לא תמיד מכבד את המבוגר ושומע בקולו‪ .‬למבוגר – אבא‪ ,‬אמא‪ ,‬מורה – אסור‬ ‫להכות‪ .‬החוק לא מתיר להורים להכות ילד‪ .‬הילדים יודעים את זה‪ ,‬ולכן אומרים להורים "אם‬ ‫תרביץ לי אני אתקשר למשטרה"‪ .‬ההורים כועסים ולא יודעים מה לעשות‪ ,‬אין להם כוח‬ ‫והשפעה‪ ,‬ולא יודעים איך לחנך את הילד בלי מכות‪.‬‬ ‫המטרה של העבודה‪ ,‬מנהיגות אופקית‪:‬‬

‫‪11‬‬

‫ילדים‬

‫אמא‬

‫אבא‬

‫ילדים‬

‫העבודה על פי מודל זה‪ ,‬מכוונת ליצור מבנה יותר דמוקרטי במשפחה‪ ,‬להעצים את ההורים‪,‬‬ ‫לשים אותם במרכז‪ ,‬כדי לפעול שכם אל שכם עם הילדים; ליצור מנהיגות אופקית במקום‬ ‫מנהיגות אנכית‪ .‬במנהיגות אופקית לכל פרט יש "קול" ויכולת ליצירת דעה ורצון‪ .‬ההורים‬ ‫מקבלים אחריות תוך הקשבה לילדים ולצורכיהם‪.‬‬ ‫בעקבות העבודה המקבילה בקבוצת ההורים ובקבוצת הילדים‪ ,‬ההורים רכשו חזרה את‬ ‫מקומם כמעבירי מורשת‪ ,‬והילדים למדו להתבונן באופן מחודש על מנהגי התרבות האתיופית‬ ‫ולהתגאות בהיותם אתיופים‪ .‬באירוע סיום השנה‪ ,‬הילדים האתיופיים בביה"ס‪ ,‬המהווים כ –‬ ‫‪ 40%‬מכלל התלמידים‪ ,‬ואשר בד"כ חוווים עצמם כנחותים‪ ,‬הופיעו בפני תלמידי בית הספר‬ ‫בשיר ובריקוד עם שלל התלבושות והשירים המסורתיים‪ .‬הם התקבלו בהתלהבות ועודדו‬ ‫בכך גם בני עדות אחרות להציג את מוצאם ואת תרבותם‪ .‬בעקבות זאת נקבע בבית הספר‬ ‫"יום העדות" להצגת התרבויות השונות דרך תערוכות ומופעים‪.‬‬ ‫בקבוצת ההורים עובדים על אותם נושאים ועוד נושאים אחרים‪ .‬תכני המפגשים מקיפים‬ ‫מנעד רחב מאוד‪ ,‬שלא מקובל בשיחות רגילות עם הורים‪ .‬למשל‪ :‬מדריכים את ההורים מה‬ ‫לתת לילד בארוחת בוקר‪ ,‬ומה לשלוח לארוחה בבית הספר‪ .‬ההורים היו שולחים בתיק‬ ‫האוכל סופגניות וממתקים‪ .‬זהבה הדריכה אותם לשלוח אוכל מזין‪ .‬היתה הדרכה על היגיינה‪,‬‬ ‫שימוש בשירותים ורחצה‪ .‬בארץ אחיות בית הספר מדריכות את הילדים בנושאים אלה‪ ,‬אבל‬ ‫ההדרכה הרגילה של האחות לא היתה יעילה ולפעמים אף היתה משפילה ומשוללת רגישות‬ ‫תרבותית‪ .‬ההורים קיבלו הדרכה בנוגע לשיעורי בית ולהשתתפות באספות הורים‪ ,‬למדו איך‬ ‫לרכוש עמדה וסמכות למרות קשיי השפה‪ ,‬למדו איך לעודד את הילדים‪ ,‬קיבלו אינפורמציות‬ ‫)על סמים למשל(‪ .‬בין יהודי אתיופיה איש לא עישן‪ ,‬גם לא סיגריות‪ .‬ההורים לא מבינים מה‬ ‫הילדים עושים ובמה הם משתמשים‪ .‬זהבה הסבירה על דבק שמשמש להרחה‪ ,‬על אקסטזי‪,‬‬ ‫על סיגריות חשיש‪ ,‬בולים‪ ,‬כדורים‪ ,‬חומרי ניקוי‪ .‬תוך למידת עולם הסמים הורים הבינו לפתע‬ ‫שילדיהם אמנם מעשנים או מסניפים‪ .‬תוך שזהבה הראתה בתמונות ובאופן מוחשי איך‬ ‫נראים הסמים‪ ,‬את כלי העישון‪ ,‬קראה פתאום אחת האמהות‪" :‬בטח‪ ,‬לבת שלי יש את כל‬ ‫המכשירים והחומרים האלה‪".‬‬ ‫דגש מיוחד הושם על תפקידו של האב‪ .‬באתיופיה האב היה הסמכות המרכזית עבור‬ ‫האישה והילדים‪ .‬די היה במבטו כדי שהילד יבין מה האב חושב ומתכוון‪ .‬בארץ חלה שחיקה‬ ‫במעמדו‪ ,‬הוא נתקל בקשיי שפה‪ ,‬קשיי פרנסה ובתקשורת לקויה עם ילדיו שהתאקלמותם‬ ‫בארץ בדרך כלל קלה יותר‪ .‬האם הופכת משמעותית‪ ,‬והאב מאבד לגמרי את כוחו ואת‬ ‫סמכותו‪ .‬כשאם היתה מבקשת ממנו עזרה בחינוך הילדים הוא היה אומר‪" :‬את נתת לו את‬ ‫הסכין‪ ,‬את תתמודדי עם זה"‪ .‬זהו ביטוי באמהרית שאומר שמי שגרם לנזק שישבור את‬ ‫הראש בעצמו‪ .‬זהבה עבדה עם בני הזוג יחד‪ ,‬כדי שילמדו לשתף פעולה כהורים‪ .‬היא לימדה‬

‫‪12‬‬

‫תקשורת‪ ,‬והדריכה ועודדה גם את הגברים לקבל אחריות‪ ,‬להיות אקטיביים‪ .‬היא עבדה‬ ‫איתם על חיזוק הדימוי העצמי‪ ,‬הראתה להם שהם ראש המשפחה‪ ,‬והם מסוגלים להשפיע‪.‬‬ ‫כשהאבות נעשו יותר אקטיביים‪ ,‬הילדים היו יותר ממושמעים‪ ,‬והביטחון העצמי של האבות‬ ‫והילדים גבר‪.‬‬ ‫אריגה מחודשת של יחסי גברים ונשים במסגרת התא הזוגי‬ ‫באתיופיה הגבר היה למעלה בסולם ההיררכי והאשה למטה‪ .‬כשהלכו ברחוב‪ ,‬הגבר‬ ‫הלך מספר צעדים קדימה‪ ,‬והאישה מאחוריו‪ .‬האישה קיבלה ללא עוררין את המבנה הזה‪.‬‬ ‫בארץ האישה התקדמה והגבר נותר מאחור‪ .‬הערך שלה עלה והערך שלו ירד‪ ,‬כלומר נוצר‬ ‫פער‪ .‬בחברה הישראלית גבר ואישה הולכים זה לצד זה‪ .‬אידיאולוגיית היחסים היא שוויונית‪.‬‬ ‫מודל העבודה שואף לצמצם את הפערים דרך משימות שונות‪ ,‬ולהאיץ הפנמה של תפיסות‬ ‫חברתיות בנות זמננו‪ .‬הוא משתמש בטכניקה משולבת הפועלת במישור אחד דרך למידת‬ ‫כלים ותקשורת מילולית ישירה ובמישור אחר דרך גיוס משמעויות וכלים מסורתיים למטרות‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬באתיופיה תקשורת בין בני זוג אינה מילולית‪ ,‬אלא רק בשפת הגוף‪ .‬נשים‬ ‫למדו מגיל צעיר לפענח את רצונות הבעל מתוך שפת הגוף‪ .‬אמהות היו מלמדות את בנותיהן‬ ‫לעשות עיסוי רגליים לבעל כדי שיוכלו תוך כדי כך לתקשר איתו ולתחזק את התקשורת‬ ‫ביניהם‪ .‬בארץ‪ ,‬עיסוי הרגליים לגבר‪ ,‬בפרט כשכועסים עליו‪ ,‬נתפס בפרשנות הישראלית‬ ‫הפמיניסטית כהשפלה וכניעה של נשים לעריצות של בעליהן‪ .‬החברה הישראלית הדוגלת‬ ‫בשוויוניות ועובדים סוציאליים רבים שטיפלו במשפחות אתיופיות‪ ,‬עודדו מרידת נשים‬ ‫בבעליהן‪ .‬נשים החלו להתנגד‪ ,‬רבות כעסו על בעליהן‪ ,‬והמגע הגופני המתקשר הופסק‪ .‬בשל‬ ‫כך החל הגבר להרגיש שהאישה מתנתקת ממנו‪ ,‬שהיא מתנשאת ומזלזלת בו‪.‬‬ ‫באתיופיה חלק מהיחסים הזוגיים הוסדרו באמצעות ארגון החיים הפיזיים בבית‪,‬‬ ‫המשפחה המורחבת והסביבה‪ .‬בארץ יש צורך להפעיל הרבה תקשורת מילולית‪ ,‬שאיננה‬ ‫מצויה בקישורי הזוגיות של הזוג האתיופי אשר מה שמאפיין את התקשורת ביניהם הוא‬ ‫עדינות והימנעות מעימותים וישירות‪ .‬גברים באתיופיה לא נכנסו למטבח כלל‪ .‬זה היה ביזוי‪.‬‬ ‫אפילו אם הבעל רדף אחרי אשתו להכות אותה‪ ,‬הוא היה נעצר על סף הכניסה למטבח‪ .‬אם‬ ‫היתה פוחדת ממנו‪ ,‬היתה בורחת לשם כיוון שהיה ברור שלשם הוא בשום אופן לא ייכנס‪,‬‬ ‫כאילו עומד קיר חוסם מולו‪ .‬כל כך חזקים היו המנהגים שהסדירו את חיי המשפחה‪ .‬מבנה‬ ‫הבית הישראלי אינו מאפשר חלוקה כזו‪ .‬מלבד זאת החברה הישראלית מעודדת גברים‬ ‫להיכנס למטבח לבשל או לעזור‪ .‬נוצר מצב אנומי‪ ,‬ללא חוקים‪ .‬לגבר לא היה כלי להשליט את‬ ‫רצונו על האישה )סמכות‪ ,‬מכות( ולא היה לו כלי לצנן את כעסו‪ ,‬כשהיא במטבח‪ .‬ולאישה‬ ‫שהפסיקה לציית והחלה להתנגד לבעלה לא היה מנגנון הגנה עצמית‪ .‬מאין יכולת ליצור‬

‫‪13‬‬

‫ויסות מעצם נוכחות בני משפחה אחרים מן המשפחה המורחבת‪ ,‬שכבר אינם חיים ביחד‬ ‫באותו בית‪ ,‬היה ריבוי של מכות ואף רצח בין בני זוג‪.‬‬ ‫בעבודתה‪ ,‬זהבה פועלת במקביל בשני אפיקים‪ :‬באפיק אחד היא מלמדת בני זוג‬ ‫לדבר ולתקשר במלים כמקובל בתרבות הישראלית‪ ,‬ובאפיק שני היא עובדת עם בני זוג על‬ ‫שימור התקשורת המסורתית הגופנית במשמעות היפה והקדומה שלה‪ .‬זהבה לימדה את‬ ‫הגברים לווסת זעם בצורה אחרת ולאמץ דרכים אחרות במקום צייתנות עיוורת כדי לגרום‬ ‫לשיתוף פעולה של נשותיהם‪ .‬במקביל לכך‪ ,‬עבדה עם נשים כדי לחזק שימוש בדרכי‬ ‫תקשורת גופניות בלתי מילוליות‪ .‬בקבוצת נשים שהתלוננו שבני הזוג אינם משתתפים בחיי‬ ‫המשפחה ואינם נותנים כסף זיהתה זהבה שערוצי התקשורת בין בני הזוג חסומים‪ .‬היא‬ ‫הציעה לנשים לחזור לעשות עיסוי רגליים לגברים שלהם‪ .‬אחרי ששבו לטפל בגוף‪ ,‬החל‬ ‫הבעל לדבר‪ ,‬לשתף פעולה ואף לתת כסף‪.‬‬ ‫שאלתי את זהבה איך שכנעה את הנשים להמשיך את העיסוי‪" ,‬אמרתי להן‪ ",‬היא‬ ‫סיפרה לי‪" ,‬שהגבר חולה‪ ,‬והיא הרופא שלו כי לאישה יש חכמת חיים‪ ,‬וזה הריפוי מתחושת‬ ‫הניתוק שלו‪ .‬היא לימדה את הנשים לראות בעיסוי כוח‪ ,‬כפי שראתה אותו המסורת שלהן‪,‬‬ ‫ולא השפלה‪ ,‬כפי שפירשה זאת הסביבה הישראלית‪ .‬בהכירה מקרוב את ההרגלים‬ ‫המסורתיים ביחסי הזוג‪ ,‬היא עודדה האכלה הדדית בין בן הזוג‪ .‬כל אלו דרכים שהיו‬ ‫מקובלות באתיופיה‪ ,‬כחלק מהבעת חיבה ותקשורת‪ .‬שימוש מחודש בטכניקות מסורתיות‬ ‫אלו‪ ,‬הקל על הדימוי הגברי הפגוע והדליק מחדש קרבה רגשית וחיבה הדדית‪ .‬למרות‬ ‫שהתנהגויות אלו עלולות להיתפס כדרישה כלפי האשה‪ ,‬וכניגוד לתרבות של יחסים שוויוניים‬ ‫בין גברים לנשים‪ ,‬המטפלת יצרה מוטיבציה אצל הנשים על ידי כך שהדגישה את כוח הריפוי‬ ‫וההשפעה שיש להן כלפי הגבר‪ ,‬כאשר הן משתמשות בטכניקות אלו‪ ,‬מטרות שלא בהכרח‬ ‫היו רלוונטיות בזוגיות העבר‪ .‬הפעלת טכניקות מסורתיות אלו‪ ,‬אמנם הגבירה שיתוף פעולה‬ ‫בין בני הזוג‪ ,‬ואף מתן דאגה ופינוק לנשים עצמן‪.‬‬ ‫יצירת הקול האישי וסנגוריה אישית‬ ‫טיפול מיוחד במנהרת הזמן עובר תהליך יצירת הקול האישי‪ .‬גברים‪ ,‬נשים וילדים‬ ‫מוזמנים לדבר‪ ,‬היא מקשיבה‪ .‬הם‪ ,‬ובפרט הנשים והילדים‪ ,‬עוברים מיחסים‪ ,‬שבהם תמיד‬ ‫"אמרו להם" "הורו להם" במסגרת העדה והמשפחה‪ ,‬ליחסים שבהם הם נשאלים "מה‬ ‫שלומך? מה אתה רוצה? מה נעים לך? ומה לא נעים? מה חשוב לך? מה השאיפות שלך?"‬ ‫ויש מי שמקשיב כשהם עונים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬זהבה קראה לקבוצת הילדים קבוצת מנהיגים‪ .‬השאלה הראשונה שהיא‬ ‫שאלה אותם היתה‪" :‬מה המטרות שלכם בקבוצה?" והילדים ענו‪" :‬שיהיו לי יותר חברים"‪,‬‬ ‫"שאני אהיה תלמיד יותר טוב"‪" ,‬שאני לא אהיה כל כך ביישנית"‪" ,‬שאני אתקבל לקבוצת‬ ‫הכדורגל"‪ .‬ראינו התפתחות מהגדרות של מטרות שמשקפות את הדרישות של החברה‬ ‫‪14‬‬

‫מהם‪ ,‬אבל הם לא מרגישים ממש מחויבים להן‪ ,‬אל מטרות שמשקפות ומבטאות את הרצון‬ ‫הפרטי‪.‬‬ ‫המודל מרבה להשתמש במשמעויות מוכרות מן החיים והתרבות האתיופית‪.‬‬ ‫באתיופיה היה נהוג לעלות להר ולצעוק משם‪ ,‬כשהיה צורך להעביר ידיעה מכפר לכפר‪ .‬ההד‬ ‫של הקול היה מעביר את המסר‪ .‬למשל‪" :‬אדון פלוני מת והלוויה תתקיים ביום‪ "...‬זה היה‬ ‫במקום הטלפון של ימינו‪ .‬זהבה משתמשת במטאפורה של ההד‪ ,‬כדי להכיר ברעיון של‬ ‫הביטוי האישי שיוצר הד אצל השומע ומשפיע עליו‪ .‬כמובן שהיה צורך ללמוד לא רק לזהות‬ ‫את הקול האישי אלא גם לקחת עליו אחריות‪ .‬זהבה מבקשת מההורים להקליט את המריבות‬ ‫שלהם עם הילדים‪ ,‬כדי ללמוד להיעצר ולא לענות לילד על הקללות שלו בהד של קללות‪ .‬היא‬ ‫לימדה את האם למשל לחפש את הקול שלה ולומר‪" :‬אני אולי לא מבינה עברית‪ ,‬אבל אני‬ ‫מבינה בלהיות אמא‪ ".‬האמא משמיעה לילד את ההקלטה‪ ,‬והילד מתבייש‪ ,‬כי הוא מודע לכך‬ ‫שהוא פועל נגד הערכים שהתחנך עליהם‪.‬‬ ‫יצירת פרדיגמה של מתבגר מערבי בכלים אתיופיים‬ ‫הריק שנוצר אצל המתבגר האתיופי‪ ,‬מחוסר סמכות מקובלת וחוסר מודל‪-‬תפקיד )‬ ‫‪ ,(role model‬שואב רבים מבני הנוער לשוטטות‪ ,‬עבריינות וסמים‪ .‬זהבה במודל שלה‬ ‫מחזירה את האם לתפקידה המסורתי )אני מניחה שקשה מאוד בשלב זה לגייס לתפקיד‬ ‫סמכותי יעיל את האבות(‪ .‬זהבה‪ ,‬תוך שימוש בידע העדכני שרכשה בעבודת "גוף נפש"‬ ‫ובטכניקה של "מוח אחד"‪ ,‬בשילוב עם דרכים מסורתיות‪ ,‬שהאימהות נטשו בארץ‪ ,‬מלמדת‬ ‫את האימהות לעשות "עיסוי בקליפת המוח" לבניהן המתבגרים‪ .‬האם מפעילה את המערכת‬ ‫הווסקולרית )של כלי הדם( ומתקשרת ישירות עם המוח‪ .‬היא מסבירה איך להפעיל עיסוי זה‪,‬‬ ‫שייתפס כעיסוי טיפולי לגמרי ללא כל קונוטציה מינית‪ .‬אחד הנערים שהיה משתמש כבד‬ ‫בסמים דיווח‪" :‬עשו עלי הכול‪ ,‬טיפלו בי קציני מבחן ופסיכולוגים ורופאים ועובדים סוציאליים‪,‬‬ ‫אבל שום דבר לא הזיז אותי בכלל‪ .‬מה שעזר זה המגע של אמא‪.‬‬ ‫ניתוח תוצאות העבודה‬ ‫כשמגיעים לכביש צריך מישהו אמין שיעביר את הכביש )פתגם אתיופי עממי(‬ ‫המודל שתואר אינו מודל של "זבנג וגמרנו" זה מסע של "‪ "people making‬בלשונה‬ ‫של וירגיניה סאטיר – התהוותם המתמשכת של בני אדם במעבר תרבותי‪ .‬לכן הסיכומים‬ ‫יתייחסו לאופן שהחברים בקבוצה מתארים את השינויים שחלו בהם במהלך העבודה‪.‬‬ ‫בסיכום העבודה עם קבוצת הילדים‪ ,‬כל אחד התבקש לצייר את עצמו בדף אחד‪ ,‬בחציו‬ ‫האחד של הדף‪ ,‬איך היה מצבו לפני הקבוצה‪ ,‬ובחציו השני – אחרי הקבוצה‪ .‬ילד אחד צייר‬ ‫משפחה מפוזרת‪ ,‬ובצד השני משפחה שיושבת ליד שולחן‪ .‬זהבה ביקשה ממנו שיסביר והוא‬ ‫אמר‪" :‬המשפחה יותר ביחד‪ ,‬יותר עושים דברים ביחד‪ ,‬יותר משתפים אחד את השני‪"...‬‬ ‫‪15‬‬

‫במקרה אחר תוך שימוש בטכניקה "מן הספסל"‪ ,‬זהבה נתקלה בתחנה מרכזית‬ ‫בנער ששכב מסומם על הספסל‪ .‬ניגשה אליו‪ ,‬ואנשים התבוננו בה בשאט נפש וסקרנות "מה‬ ‫קרה לה‪ ,‬למה היא מדברת עם המסומם הזה‪ ,‬איך היא לא מפחדת‪"...‬אני לא עזבתי אותו"‬ ‫היא אומרת‪ .‬שאלתי היכן הוא גר‪ ,‬לא רצה בהתחלה לענות‪ ,‬היה חשדן‪ :‬מה? מי? מאיפה‬ ‫את? בשביל מה את מדברת? אף אחד לא מדבר איתי‪ "...‬נשארתי עד שהוא דיבר ואמר‬ ‫איפה ההורים שלו גרים‪ .‬זה היה אמצע הלילה‪ .‬הרמתי טלפון להורים‪ ,‬הם לא ראו אותו שלש‬ ‫שנים‪ .‬דיברתי איתם‪ ,‬אמרתי שייקחו ‪.‬מונית ספיישל ויגיעו מייד ‪ -‬הם הגיעו‪ .‬אז התחבקו‪.‬‬ ‫בכו‪ .‬לקחו אותו לבית‪ .‬אמרתי‪ :‬אתם צריכים להגיע לגישור‪ .‬אחרי ‪ 11‬מפגשים הילד כבר‬ ‫היה מוכן לעשות גמילה‪ .‬הוא עשה גמילה‪ .‬גמר את הלימודים בפנימייה‪.‬‬ ‫לפני מספר ימים פתאום פגשתי את האימא באיזושהי הלוויה‪ .‬היא רצה אלי והתנפלה‬ ‫עליי "את יודעת" צעקה‪" ,‬הבן שלי הוא כבר בצבא‪ .‬את מאמינה שהוא קצין?"‬ ‫מניתוח רחב של תוצאות העבודה עולה‪:‬‬ ‫•‬

‫ההורים הרגישו שהם בטוחים יותר ביכולתם להתמודד עם שאלות חינוכיות שונות‬ ‫מול ילדיהם‪.‬‬

‫)"לא ידעתי איך לדבר עם הבן שלי ]מכור לסמים[‪ .‬לא רציתי לתת כסף כדי שלא יוציא על‬ ‫הסם‪ ,‬אבל גם לא רציתי שיגנוב בשביל זה‪ .‬הלכתי לעובדת סוציאלית ]ישראלית[‪ .‬אמרה‬ ‫לי‪' :‬תזרקי אותו‪ ,‬הוא כבר בן ‪ ,18‬נתת לו מספיק‪ '.‬היה לי בלגן בבית‪ ,‬חיפשתי דרך לא‬ ‫להיות ]להתאבד[‪ .‬דיברת איתי‪ ,‬לא הסתרתי כלום‪ (".‬זהבה ראתה את כל המשפחה‪,‬‬ ‫רתמה את האב‪ ,‬לתמוך ולהיות לצד הבן‪ ,‬שילבה את האחים שלו שיבינו ויקבלו אותו‪.‬‬ ‫•‬

‫רוב המשתתפים בסדנאות בעצמם מתחילים כעבור תקופה מסוימת להתנדב לעזור‬ ‫לאחרים‪.‬‬

‫התלמידות הבוגרים בקבוצת תלמידות בנו חלומות ותכניות שכללו גם את הסטנדרטים‬ ‫של החברה הרחבה וגם את הזהות וההזדהות שלהם עם עדתם; כלומר‪ :‬להתפתח‪,‬‬ ‫להמריא ולהישאר מחוברים לשורשים‪ .‬הן רצו להיות עו"ד‪ ,‬רואת חשבון‪ ,‬רופאה‬ ‫ופסיכולוגית אבל גם‪... :‬והייתי הולכת לאתיופיה ותורמת לאלה שאין להם הרבה‬ ‫כסף‪...‬ואני רוצה להיות מיילדת‪ ,‬כי זה מקצוע מאוד קשה ואני רוצה להראות לכולם שגם‬ ‫אנחנו יכולים להצליח לעשות דברים כאלה‪ ,‬שכאילו‪ ,‬אנחנו לא שונים מאחרים ואנחנו‬ ‫יכולים להצליח לעשות הכול‪ .‬אם אנחנו רוצים‪ ,‬אנחנו גם נצליח‪.‬‬ ‫•‬

‫לאחר התפוגגות והתרוקנות סגנון החגים המסורתי העצימה זהבה את יכולת‬ ‫ההורים לשמר את הישן ולהעשיר אותו בחדש‪.‬‬

‫•‬

‫הורים התחילו לבוא לאספות הורים )מדיווח המנהל(‪ .‬מתקיימים ערבי הורים וילדים‬ ‫)אוכלוסייה מעורבת של ותיקים וחדשים(‪ ,‬וכולם נוכחים‪ .‬יש מודעות לאירועים של‬ ‫בית הספר‪ .‬ההורים האתיופים הופכים להיות חלק מעולמו של הילד )מכירים את‬ ‫פעילויות בית הספר והכיתה‪ ,‬את החברים והוריהם(‬

‫•‬

‫גברים ונשים התחילו להרגיש "נשמעים"‪ :‬אחד הגברים אמר‪" :‬בעלייה לארץ‪ ,‬איבדנו‬ ‫את ה'קול' שלנו‪ ,‬איבדנו את הסמכות‪ .‬כשהתחלנו את הקבוצה הרגשנו שגם בלי‬ ‫שפה )עברית( שומעים אותנו‪ ,‬ואנחנו יכולים לדבר‪".‬‬

‫בסיכום הקבוצה התבקשו הילדים וגם ההורים לצייר ציור שמבטא את מצבם בתחילת‬ ‫הקבוצה ובסופה‪ .‬אסתר ציירה‪ ,‬והשעה הסתיימה אבל היא המשיכה לצייר‪ .‬היא ציירה שולחן‬ ‫‪16‬‬

‫שבת עם נרות וחלה ויין‪ .‬כעבור מספר דקות פרצה בשמחה לחדר המנהל שבו שוחחנו‪,‬‬ ‫והגישה לנו בגאווה את הציור‪ .‬כולנו שמחנו ונפרדנו‪ .‬לאחר דקה היא נכנסה שוב כרוח‬ ‫סערה‪" :‬תנו לי בחזרה את הציור‪ ,‬אני מוכרחה להראות אותו לילדים שלי‪ ,‬זה הפעם‬ ‫הראשונה בחיים שלי שאני מציירת‪".‬‬

‫נספחים‪:‬‬ ‫שונות בסגנון ובצורת החיים‬ ‫באתיופיה‬

‫בישראל‬

‫חברה מסורתית דתית‬ ‫אורח חיים כפרי‬ ‫עיסוקים חקלאיים בעיקר‬ ‫מנהיגות דתית‬ ‫טכנולוגיה פרימיטיבית‬ ‫מיעוט לימודים פורמליים‬ ‫המשפחה המורחבת במרכז‬ ‫המבוגרים במרכז‬

‫חברה מודרנית‪ ,‬פלורליסטית‪ ,‬שוויונית‬ ‫אורח חיים עירוני‬ ‫עיסוקים טכנולוגיים‪ ,‬שכירים או עצמאיים‬ ‫מנהיגות פוליטית‬ ‫טכנולוגיה מתוחכמת‬ ‫דגש והערכת השכלה פורמלית‬ ‫המשפחה הגרעינית במרכז‬ ‫הילדים והצעירים במרכז‬

‫השוואת הקודים החברתיים בין החברה האתיופית לישראלית‬ ‫בישראל‬ ‫באתיופיה‬ ‫מידה רבה של שוויוניות‬ ‫כיבוד הגבוהים בהיררכייה‬ ‫מרחב גדול של חופש בחירה‬ ‫החלטות מתקבלות דרך הסמכותית‬ ‫חספוס‪ ,‬הכרה בזכות הפרט‪ ,‬אסרטיביות‬ ‫נימוס‪ ,‬ענווה‪ ,‬התאפקות‬ ‫מוחצנות‪ ,‬גילוי לב‪ ,‬ביטוי בוטה של רגשות‬ ‫מופנמות‪ ,‬שמירת סודות ורגשות‬ ‫לחץ לביצוע מהיר‪ ,‬עמידה בזמנים‬ ‫סבלנות‪ ,‬יחס רגוע לזמן ונינוחות‬ ‫תרבות שיחה ישירה‬ ‫תרבות שיחה בלתי ישירה‬ ‫פיזור הבטחות‪ ,‬אי עמידה עקבית בקיומן‬ ‫מיעוט הבטחות‪ ,‬עמידה בקיומן‬ ‫תימות מרכזיות בתהליך האצת האבולוציה במנהרת הזמן‬ ‫במהלך הניסיון להשתלב בחברה הישראלית חווים ילדים והורים בני העדה קשיים רבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬התערערות המערכת המשפחתית ובלבול בתפקידי הורים וילדים;‬ ‫‪ .2‬מצוקה כלכלית‪ ,‬אלכוהוליזם‪ ,‬סמים‪ ,‬עבריינות ילדים ונוער;‬ ‫‪ .3‬חוסר אמון וחשדנות כלפי המערכת הממסדית;‬ ‫‪ .4‬בורות וחוסר סובלנות של המערכת הממסדית כלפי בני העדה והתרבות האתיופית;‬ ‫‪ .5‬הכמיהה של הילדים להשתייך לחברה הישראלית ולהתרחק מהתרבות האתיופית;‬ ‫‪ .6‬בושה וזלזול של הילדים בהורים ובסמלי התרבות המקוריים;‬ ‫‪ .7‬נתק בין הורים למורים ולמנהל בית הספר;‬ ‫‪ .8‬אין הבנה אצל ההורים לתהליכים העוברים על הילדים;‬ ‫‪ .9‬מצבים פוסט טראומטיים אצל רבים עקב הסבל והאבדנים המרובים שקרו בדרך‬ ‫לארץ‪.‬‬

‫‪17‬‬