/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%90%D7%9E%D7%A4%D7%

‫מתוך הספר‪ :‬פרקי אמהות – נשים ישראליות מגיבות ל"פרקי אבות"‪ ,‬בעריכת יעל משאלי‪.‬‬ ‫הוצאת ידיעות אחרונות‪2002 ,‬‬ ‫ד"ר שרה איוניר‪ ,‬מטפלת בנפש וביחסים‪ .‬ממייסדות ומנהלות "מכון שינוי" – המרכז הישראלי‬ ‫לתהליכי שינוי במשפחה בפרט ובארגון‪ ,‬גליל=ים‪ ,‬הרצליה‪.‬‬

‫האמפתיה כשביל ל"מקומו" של הזולת‬ ‫ד"ר שרה איוניר‬ ‫"ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" )אבות ב‪ ,‬ד(‬

‫אמירה זו מפיו של הלל‪ ,‬בייחוד חלקה השני – "עד שתגיע למקומו"‪ ,‬עניינה במה שנהוג היום‬ ‫לכנות 'אמפתיה'‪ .‬נראה ש"כוונת המשורר" במשפט המופלא הזה הייתה שלפני שאנחנו נוקטים‬ ‫עמדה שיפוטית כלשהי כלפי אדם אחר‪ ,‬עלינו לעצור לרגע ולשים את עצמנו במקומו‪ ,‬כלומר‬ ‫לגלות אמפתיה כלפיו‪ .‬מצב אמפתי הוא היכולת של אדם להיות בתוך החוויה של אדם אחר‪ .‬יש‬ ‫הטוענים שזהו מצב בלתי אפשרי‪ ,‬שאיננו יכולים להתפשט מן החוויה שלנו כדי ללבוש מצב‬ ‫קיומי של אדם אחר‪ .‬אני טוענת שאמפתיה היא מצב אנושי מולד שאפשר וראוי לטפחו לאורך‬ ‫חיינו‪ .‬היא גורם מרכזי ביחסינו עם העולם‪ ,‬הקשור בתחושת שלמות‪ ,‬אושר והצלחה‪ .‬הכרחי‬ ‫לגלות אמפתיה כשמדובר ביחסים בין‪-‬אישיים בעלי אופי של טיפול‪ ,‬ריפוי או תמיכה באחר‪ ,‬יהא‬ ‫זה ילד‪ ,‬בוגר או קשיש‪ .‬כל אדם נזקק לאנשים שיהיו אמפתיים כלפיו לאורך חייו‪ ,‬בייחוד בזמנים‬ ‫קשים‪ ,‬ויהיו מסוגלים לראות אותו ולהיות ִאתו "ממקומו"‪ .‬כל אחד מִאתנו יכול‪ ,‬וביחסיו‬ ‫האישיים אף מחויב‪ ,‬להעמיד את עצמו במקום האחר כשיש צורך להבינו‪ ,‬לטפל בו‪ ,‬לעודד אותו‬ ‫ולרפאו‪.‬‬ ‫את הדיון בעניין האמפתיה אחלק לשני חלקים‪ .‬בחלק הראשון אסביר את המושג 'אמפתיה'‬ ‫ואדון בתנאים ההכרחיים להיווצרותה של יכולת אנושית זו‪ :‬מהי הבשלות ההתפתחותית הנכונה‬ ‫מבחינה רגשית ושכלית; מה ברקע האישי של האדם מכשיר אותו להיות אמפתי‪ ,‬וכיצד אפשר‬ ‫להתאמן באמפתיה‪ .‬בחלק השני אתייחס למושג זה מתוך החוויות האישיות שלי כמטפלת בנפש‬ ‫וביחסים‪.‬‬

‫חלק א'‪" :‬עד שתגיע למקומו" – מושג האמפתיה‬ ‫לצורך הדיון במושג 'אמפתיה' אפתח בסיפור שהביא אברהם בנימין‪ ,‬עובד סוציאלי ומחנך‪,‬‬ ‫בספרו "הראיון המסייע"‪:‬‬ ‫בקיבוץ גבעת חיים‪ ,‬באחד מימות החמסין‪ ,‬שיחקו הילדים בפינת החי‪ ,‬כשלפתע גילו שהחמור‬ ‫האהוב עליהם נעלם‪ .‬הילדים החלו בחיפושים נרחבים ברחבי המשק‪ ,‬ואף רתמו לחיפושיהם את‬ ‫המבוגרים‪ ,‬אך ללא הועיל‪ :‬החמור הלך לאיבוד‪ .‬הילדים נעצבו מאוד וכמה מהם החלו לבכות‪.‬‬ ‫אחד מזקני הקיבוץ עבר במקום ושאל מה קרה‪ .‬סיפרו לו הילדים את שאירע‪ ,‬והוא הלך לדרכו‪.‬‬ ‫כעבור כמה דקות נראה הזקן מתנהל לאיטו עם החמור לכיוון הילדים‪ ,‬לקול צהלותיהם‪ .‬כולם‬ ‫התכנסו סביבו ושאלו‪ :‬סבא‪ ,‬איך מצאת את החמור? והוא ענה‪" :‬חשבתי לעצמי מה הייתי עושה‬ ‫‪1‬‬

‫אילו הייתי חמור‪ .‬אילו הייתי חמור‪ ,‬ביום חם כזה הייתי הולך לחפש מים‪ .‬אחרי שהייתי שותה‪,‬‬ ‫הייתי מתעייף‪ ,‬ואז הייתי מחפש עץ‪ ,‬כדי לנוח בִצלו ונרדם תחתיו‪ .‬לכן הלכתי מיד למעיין הקטן‬ ‫שבקצה הקיבוץ‪ ,‬נעמדתי תחת העץ הסמוך לו ואכן ראיתי את החמור מתנמנם לו תחתיו‪ .‬ליטפתי‬ ‫אותו והוא קם‪ ,‬והנה אנחנו כאן"‪.‬‬

‫‪i‬‬

‫המושג 'אמפתיה' כולל שני מרכיבים‪ :‬מרכיב אחד רואה באמפתיה שיטה ויכולת ללמוד‬ ‫נתונים פסיכולוגיים על אדם אחר‪ .‬המצב האמפתי מאפשר לאחד להבין את טווח ההתרחשויות‬ ‫הפנימיות של אדם אחר )ויש אומרים גם של צמח ובעל חיים(‪ .‬המרכיב השני מתייחס להתנהגות‬ ‫הנובעת מתוך המצב האמפתי‪.‬‬ ‫היינז קוהוט‪ ,‬מייסד "הפסיכולוגיה של העצמי"‪ ,‬דיבר על אמפתיה כעל "חקירה באמצעות‬ ‫נציג" )‪ ii.(vicarious introspection‬במונח זה עורך קוהוט השוואה לאסטרונאוט המשדר‬ ‫לגאולוגים ולמדענים אחרים תיאור של מה שהוא רואה על כוכב אחר‪ .‬הגיאולוגים שעל פני‬ ‫האדמה נעזרים בתיאורים האלה כדי להבין את ההתרחשות הנוכחית ואת ההתפתחות של אותו‬ ‫כוכב‪ .‬הם מסתייעים בחומרים מן החקירה שעורכים האסטרונאוטים לצורך הסקת המסקנות‬ ‫ויישומן‪ .‬מטפלים בתחום הנפש קשובים לאדם שבטיפולם כשהוא חושף בפניהם את מחוזותיו‬ ‫הפנימיים‪ .‬יכולתם האמפתית היא ה"חללית" שבאמצעותה הם מתוודעים לחוויותיו של האחר‬ ‫ולחומריו הפנימיים‪ ,‬החיוניים למלאכת הטיפול‪ .‬המטפל‪ ,‬כאותו אסטרונאוט‪ ,‬ניתק מכוח‬ ‫המשיכה המקבע אותו בהווייתו הפרטית‪ ,‬כדי שיוכל להשתמש בעצמו כבכלי לחקירה פנימית של‬ ‫האחר‪ .‬הנתונים שנקלטו עוברים עיבוד שכלי ורגשי אצל המטפל‪ ,‬שיודע כיצד להפעיל וליישם את‬ ‫החומרים המעובדים שבידיו‪ .‬פרויד ראה באמפתיה תהליך התופס את החלק הנכבד ביותר‬ ‫בהבנתנו לגבי מה שבאופן בסיסי זר לנו אצל האחר‪.‬‬

‫‪iii‬‬

‫מרכיב זה של האמפתיה‪ ,‬כלומר היכולת ללמוד נתונים פסיכולוגיים על אדם אחר‪ ,‬אינו קשור‬ ‫כלל להתנהגות סימפתית או "נחמדה" כלפיו‪ .‬אין לכך כל קשר עם מה שייעשה בעקבות הידיעה‬ ‫שהתקבלה בתהליך של אמפתיה‪ .‬למעשה‪ ,‬בעלי מקצוע מתחומים שונים‪ ,‬ביניהם תחומים‬ ‫המנוגדים למי שמעוניין ברווחתו של הנצפה‪ ,‬מנצלים יכולת זו למטרותיהם‪ .‬בכלי זה של חקר‬ ‫הנפש מיטיבים להשתמש למשל אנשי פרסום‪ ,‬חוקרי משטרה‪ ,‬סופרים ושחקנים‪ .‬כל אלה‬ ‫מסוגלים לחדור לנפשו של קהל היעד שלהם ולהכירה לעומק‪ ,‬ולהשתמש בכך למטרות לגמרי‬ ‫"לא=תרפויטיות" ובאופן לגמרי "לא=אמפתי"‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬אמפתיה היא היכולת להתכוונן כדי לתפוס את המשמעות של התקשורת הרגשית –‬ ‫המודעת והבלתי=מודעת‪ ,‬המדוברת והבלתי=מדוברת – של האחר‪ .‬לטענת באש‪ ,‬היא מקנה‬ ‫הערכה אובייקטיבית ככל האפשר לגבי מצבו הפנימי של האחר באמצעות תהודה רגשית אצל‬ ‫המתבונן‪ iv.‬היכולת "להגיע למקומו" של האחר משמעותה שנוצר איזה הד רגשי אצל המתבונן‪,‬‬ ‫ומתעורר בו רגש ממשי המאפשר לו לדעת את מצבו של האחר מעבר למה שנתפס בחושים‪ .‬רובנו‬ ‫חווים את הרגש הזה אפילו כלפי בעלי חיים מעונים או סובלים‪ .‬אנו מרגישים באופן גופני ורגשי‬ ‫את הסבל שלהם‪ ,‬וכך יודעים מה עובר עליהם‪.‬‬ ‫המתבונן "משאיל את עצמו" לרשות האחר כדי לצלול למעמקי נפשו‪ .‬זהו מצב מוגבל בזמן‪,‬‬ ‫אפשר להיכנס אליו ולצאת ממנו בהחלטה מודעת‪ ,‬והוא דורש התכוונות ונכונות‪ .‬היכולת להיות‬

‫‪2‬‬

‫במצב אמפתי אינה כשלעצמה תומכת או מרפאת‪ ,‬אלא היא תנאי מוקדם והכרחי כדי להיות‬ ‫מטפל או תומך מוצלח‪.‬‬ ‫מה מאפשר את העמדה הנפשית של "להיות במקומו של האחר"? כדי שתהיה לאדם יכולת‬ ‫אמפתית‪ ,‬דרושה לו יכולת הזדהות )הזדהות היא תהליך מנטלי‪ ,‬אוטומטי ולא=מודע‪ ,‬שבו היחיד‬ ‫מידהֶמה זמנית לאדם האחר בהיבט אחד או יותר‪ .‬תהליך זה קשור ביכולת להיות דומה למישהו‬ ‫אחר‪ .‬יכולת ההזדהות היא תהליך התפתחות טבעי של הבשלה רגשית וקוגניטיבית‪ ,‬המסייע‬ ‫למשל בתהליכי למידה של שפה ודיבור(‪.‬‬ ‫"להיות במקומו של האחר" אינו מתייחס להזדהות עם האחר כאדם שלם‪ ,‬אלא להזדהות עם‬ ‫המצב הקיומי שבו הוא נמצא ברגע נתון‪ .‬זוהי הזדהות זמנית עם חוויה מסוימת של אדם אחר‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬היכולת של ישראלי רגיל להזדהות עם עולה חדש מאתיופיה שעבר תלאות ממושכות עד‬ ‫שהגיע ארצה – עייף‪ ,‬מנותק והמום – מועטה ביותר‪ .‬אך אם נפרק את החוויה לחוויות רגשיות‬ ‫אוניברסליות כגון אובדן‪ ,‬חוסר ודאות‪ ,‬בושה‪ ,‬סבל פיזי‪ ,‬מחסור כלכלי‪ ,‬בדידות‪ ,‬אי=הבנת‬ ‫הסביבה החדשה‪ ,‬דחייה‪ ,‬השפלה‪ ,‬ועוד התנסויות שעברו רבים מן העולים בדרכם ארצה ובמהלך‬ ‫השתלבותם בחברה הישראלית‪ ,‬נוכל לחוש שאנו מכירים מניסיוננו במידה כזו או אחרת את‬ ‫החוויות האנושיות הללו‪ ,‬וכך נלמד על מצבו הקיומי בנסיבות נתונות‪.‬‬ ‫ז'אן פיאז'ה טען כי ברמה הקוגניטיבית=שכלית‪ ,‬אמפתיה תלויה ביכולת לביזור )‬ ‫‪ .(decenterng‬לדבריו‪ ,‬ביזור הוא יכולת של האדם לאמץ השקפה אובייקטיבית כלפי עצמו‬ ‫באמצעות חשיבה ודיבור פנימי‪ .‬ככל שאדם מודע יותר לעצמו ומסוגל יותר להתבונן בפתיחות על‬ ‫רגשותיו )ולא רק להרגיש אותם ולהיות מופעל על=ידם(‪ ,‬כך גדולה יותר מיומנותו לקרוא את‬ ‫‪v‬‬

‫רגשות הזולת‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬רק כשהאדם משוחרר מעמדות שיפוטיות ערכיות כלפי מושא התבוננותו‪ ,‬הוא יכול‬ ‫להיכנס למצב אמפתי‪" .‬ניקיון" מערכים ומדעות קדומות מאפשר "להיכנס לעורו" של האחר‬ ‫ולהבין את התרחשויותיו הפנימיות‪ .‬לא פשוט להתבונן באירוע או באדם ב"ככה" שלו‪ ,‬כפי שהוא‬ ‫נתפס מתוך עצמו‪ .‬לא קל להאזין לחוויה פנימית של אנס‪ ,‬שקרן או אדם שפגע באחרים‪ ,‬ולקלוט‬ ‫את נקודת מבטו הסובייקטיבית )יש לציין שקליטה אמפתית של חוויית האחר אין פירושה‬ ‫להסכים ִאתו או לקבל את התנהגותו‪ ,‬ואין היא מחייבת להיות "נחמדים" אליו או לפטור אותו‬ ‫מעונש(‪ ,‬אך אדם יכול "להתנקות" מערכיו לפרק זמן מוגבל כדי לקלוט את טווח ההתרחשויות‬ ‫הפנימיות של הזולת‪.‬‬ ‫יכולת אמפתית קשורה בבשלות מסוימת מבחינת התפקוד המוחי‪ :‬חשיבה אמפתית‪ ,‬כמו‬ ‫היקש הגיוני )גרֵזרה שווה( או חישוב מתמטי‪ ,‬היא תפקוד הקשור בהתפתחות המוח האנושי‪.‬‬ ‫דניאל גולמן‪ ,‬בספרו "אינטליגנציה רגשית"‪ ,‬מתאר תוצאות מחקר המראות כי אפשר לראות את‬ ‫תחילת התפתחותה של אמפתיה כבר בחודשים הראשונים של החיים‪ .‬במחקר שבו נצפו ילדים‬ ‫ראו חוקרים כי תינוקת שראתה תינוקת אחרת נופלת‪ ,‬החלה לבכות ורצה להתנחם בחיק אמה‬ ‫כאילו נפצעה בעצמה‪ .‬לקראת גיל שנה תינוקות מתחילים להבין את קיומם הנפרד מאנשים‬ ‫אחרים‪ ,‬ועסוקים במה שעליהם לעשות כדי להגיב למצוקת האחר‪ .‬למשל‪ ,‬במחקר של מרטין‬ ‫הופמן גרר ילד את אמו כדי שתנחם חבר בוכה אף שאמו של החבר הייתה בחדר‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪vi‬‬

‫היכולת לקרוא את רגשות הזולת נעוצה ביכולת לקרוא ערוצים לא=מילוליים – טון דיבור‪,‬‬ ‫מחוות‪ ,‬הבעות פנים וכדומה‪ ,‬אך מיומנויות החושים אינן מספיקות‪ ,‬ונדרשים גם יכולת‬ ‫אינטואיטיבית ושימוש בדמיון‪.‬‬ ‫יש להבחין בין יכולת קליטה והבנה אמפתית‪ ,‬שבה בעיקר דנתי עד כה‪ ,‬ובין מענה אמפתי‪,‬‬ ‫המורכב מרצף התנהגויות תגובתיות שנבנות על הקליטה האמפתית‪ .‬הדוגמה הטובה ביותר היא‬ ‫ביחסים בין אם לתינוקה‪ :‬התינוק מוטרד‪ ,‬בוכה‪ ,‬או זז באי=נוחות‪ .‬האם מרגישה משהו‪ .‬היא‬ ‫מכווננת באמצעות הרגש לקלוט שהתינוק במצוקה או מוטרד ממשהו‪ .‬היא מזהה מה הצורך‬ ‫שלו‪ ,‬ואז פועלת בהתאם לו ולנסיבות )גיל‪ ,‬סיטואציה סביבתית(‪ .‬לעתים תחליט להחזיקו‬ ‫בזרועותיה‪ ,‬לחבק ולנחם אותו‪ ,‬לעתים תחליף לו את החיתול‪ .‬לפעמים תחליט להאכיל אותו‪,‬‬ ‫ולפעמים תניח לו להרגיע עצמו לבד‪.‬‬ ‫זהו המרכיב השני של המושג 'אמפתיה'; עניינו מענה התנהגותי אמפתי כצורך בסיסי הדרוש‬ ‫לאדם במהלך גידולו‪ ,‬בעיקר במסגרת יחסיו עם דמויות מטפלות‪ .‬כל הגישות הטיפוליות‬ ‫והחינוכיות מכירות במרכיב ההתנהגותי של אמפתיה כיסוד חיוני בעבור כל מערכת יחסים‪,‬‬ ‫בייחוד בהקשר של תמיכה‪ ,‬צמיחה וטיפול‪ .‬קיומה של סביבה אמפתית מאפשר התפתחות של‬ ‫הכרה עצמית‪ ,‬ערך עצמי‪ ,‬יוזמה ורצון‪ .‬פרויד סבר שכאשר מדובר בעמדה בין=אישית הקשורה‬ ‫להתפתחות חיים נפשיים ורוחניים‪ ,‬אין תחליף לאמפתיה‪ .‬הדבר נכון באשר ליחסים של הורים‬ ‫עם ילדיהם‪ ,‬ליחסים בין בני זוג‪ ,‬למטפלים בנפש‪ ,‬מורים‪ ,‬מדריכים וכדומה‪ .‬כל מי שקושר את‬ ‫עצמו בריפוי או בצמיחה של אדם אחר‪ ,‬צריך להשיג שליטה טובה בשני מרכיביה של האמפתיה‪.‬‬ ‫במצבי חיים מסוימים קשה במיוחד להפעיל את היכולת האמפתית הטבעית‪ .‬למשל‪ ,‬במצבים‬ ‫שבהם האדם עצמו נתון בחרדה גדולה עקב איום כלשהו על צורך ראשוני‪ ,‬כמו ערעור הביטחון‬ ‫וחשש מנטישה‪ ,‬הוא חוזר למצב שבו הוא יכול לדאוג רק לעצמו ואינו מסוגל לראות את האחר‬ ‫כמופרד ממנו‪ ,‬אלא כאובייקט למילוי צרכיו‪ ,‬שצריך להרגיע אותו ושאין לו צרכים משלו‪ .‬קושי‬ ‫זה עולה לעתים קרובות ביחסים זוגיים‪ ,‬כשתגובות מסוימות של אחד מבני הזוג מפעילות מתח‬ ‫כה רב אצל האחר‪ ,‬עד שזה אינו יכול להרגיעו ולתמוך בו‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שאשתו מספרת לו‬ ‫בשמחה כי קיבלה קידום בעבודה שבעקבותיו יידרש ממנה מדי פעם לנסוע לחו"ל‪ ,‬ועקב כך נכנס‬ ‫לחרדה מכך שתיעדר מדי פעם מהבית או שתהפוך לעצמאית יותר‪ ,‬אינו יכול להתפנות לשמוח‬ ‫ִאתה ולתמוך בהתקדמותה‪ .‬אמפתיה מצריכה מידה מספקת של רגיעה ונכונות לקלוט‪ ,‬באופן‬ ‫שהאותות העדינים של תחושה המגיעים מאדם אחד‪ ,‬יוכלו להיקלט ולעבור עיבוד במוח הרגשי‬ ‫של האחר‪.‬‬ ‫מחקרים הראו כי ילדים רכים )לפני גיל בית ספר( שהוריהם התנהגו כלפיהם באופן שנתן‬ ‫מענה לצורכיהם או לא בצורה מענישה‪ ,‬פיתחו רמה גבוהה יותר של רגש‪ ,‬אמפתיה קוגניטיבית‬ ‫והתנהגות פרו=חברתית‪ .‬כך למשל‪ ,‬ילדים שהכאיבו למישהו או ציערו אותו וקיבלו הסבר‬ ‫מהוריהם מדוע התנהגות זו מזיקה וכמה חשוב לשתף את האחר‪ ,‬להיטיב עמו ולפייס אותו‪ ,‬וכן‬ ‫ילדים שהוריהם עודדו אותם לשוחח על רגשות ומצוקות‪ ,‬הראו התפתחות טובה של אמפתיה‪.‬‬ ‫מרכיב מרכזי בפיתוח עמדות והתנהגויות פרו=חברתיות התפתח באותם ילדים כשההורה שימש‬ ‫דוגמה אישית של אמפתיה והפגין בנוכחותם התנהגות דואגת ואכפתיות כלפי אחרים‪.‬‬ ‫איומים או עונשים פיזיים‪ ,‬אלימות‪ ,‬חוסר עקיבות בטיפול בצרכיו הרגשיים של הילד‪ ,‬דחיית‬ ‫הצרכים או הימנעות ממתן מענה עליהם – כל אלה עיכבו התפתחות של אמפתיה‪ .‬סיפוק‬

‫‪4‬‬

‫תגמולים חיצוניים כמו מתנות כדי לשפר התנהגות חברתית של הילד נמצא כדרך חינוכית‬ ‫בלתי=יעילה‪ ,‬כי הוא מיקד את תשומת הלב במתנה‪ ,‬ולא בסיבה להתנהגות הרעה או בניסיון‬ ‫להימנע ממנה‪ ,‬והעלים את הדחף לשיפור‪.‬‬ ‫הבנה אמפתית היא מרכיב מרכזי ביכולתו של האדם לגילוי עצמי ולאינטימיות גם במסגרת‬ ‫יחסים זוגיים‪ .‬הבנה אמפתית בין בני זוג היא היכולת של כל אחד מהם לשים את עצמו בתוך‬ ‫החוויה הסובייקטיבית של זולתו‪ .‬היכולת להתנסות הדדית בחוויית העצמי עם הזולת היא דרך‬ ‫נוספת להגדיר אהבה בוגרת‪ .‬התעלסות במיטבה היא פעולה של אמפתיה הדדית‪ ,‬ובצורתה‬ ‫הגרועה אין בה שום הדדיות רגשית )גולמן ‪ ,1997‬עמ' ‪.(120‬‬

‫חלק ב'‪ :‬המסע למרחב המשותף בטיפול האישי והזוגי‬ ‫אלבר קאמי טען שהאדם לבדו לא יוכל לגלות את ייחודו ולהפוך את בדידותו הקיומית לנכס של‬ ‫אושר‪ ,‬אלא שהמפגש עם תהומותיהם של האחרים יקרין על שלו ויהפכה למה שמעולם לא‬ ‫הייתה‪.‬‬ ‫כמטפלת בנפש וביחסים‪ ,‬אני מוצאת עצמי נפעמת ומלאת מורא מול הזכות לבקר במחוזות‬ ‫הפנימיים של מטופליי‪ .‬משאני מכניסה את עצמי למצב אמפתי ומכווננת את עצמי להיכנס לתוך‬ ‫חווייתם הקיומית‪ ,‬הם נושאים אותי למקומותיהם – סיפוריהם‪ ,‬חוויותיהם הרגשיות והעולם‬ ‫ההכרתי שדרכו הם תופסים ומעבדים את אירועי חייהם‪ .‬ככל שאני מוכנה יותר לוותר על עמדות‬ ‫תאורטיות וערכיות‪ ,‬ולהשעות לזמן מה אותן ואת הרגשות המתפתחים מהן‪ ,‬כך אני מיטיבה‬ ‫להבין את המפה הפנימית העכשווית של האחר‪ .‬רק במצב כזה יהיו לי הזכות והאפשרות לפסוע‬ ‫עם האחר פנימה ולהיפגש ִאתו בתוך טריטוריה נפשית אחת‪ .‬הטיפול מתחיל כשאנו מוכנים‪,‬‬ ‫כדברי קאמי‪ ,‬להיפגש באמצעות התהום הפרטית שלנו עם תהומו הפרטית של זולתנו‪.‬‬ ‫הדוגמאות שאביא להלן לקוחות מתוך מפגשים שלי עם מטופלים‪ .‬כל הפרטים האישיים שונו‪,‬‬ ‫משיקולים של סודיות מקצועית‪.‬‬ ‫אמפתיה זוגית הדדית‬ ‫העבודה מול בני זוג‪ ,‬גבר ואישה‪ ,‬מזמנת כניסה לארבעה מחוזות – שלו‪ ,‬שלה‪ ,‬המרחב המשותף‬ ‫שלהם‪ ,‬והמרחב המשותף הכולל את המטפל‪ .‬המרחב המשותף הופך לחלל מוגן‪ ,‬שם מתאפשרים‪,‬‬ ‫במעין תנאי מעבדה‪ ,‬התנסויות בחוויות אמפתיות מזינות בין בני הזוג ועם המטפל‪ ,‬שעם הזמן‬ ‫ייטמעו בתוך המבנה הפנימי של יחסי הזוג ושל כל אחד מהם בנפרד‪.‬‬ ‫בעבודת הדוקטור שלי פיתחתי וחקרתי מודל לטיפול זוגי שמטרתו הגברת המענה האמפתי‬ ‫ההדדי של בני זוג‪ .‬נקודת המוצא הייתה שהאדם מצוי לאורך חייו בתהליך צמיחה אינסופי‪.‬‬ ‫בילדותו‪ ,‬בית האימון הטבעי שלו הוא בית הוריו‪ .‬שם‪ ,‬במסגרת יחסיו עם הדמויות המטפלות‪,‬‬ ‫מתעצבת אישיותו‪ ,‬ובעיקר כל מה שנוגע לעולמו הרגשי‪ .‬הקשר הבוגר עם האחר המשמעותי‪,‬‬ ‫שרובנו מצפים שיתקיים ביחסים שלנו עם בני הזוג הקבועים‪ ,‬לרוב ביחסי נישואים‪ ,‬הוא המרחב‬ ‫הפסיכולוגי הרצוי )כאשר הוא קיים וזה אפשרי( שבתוכו ממשיכים תהליכי הצמיחה של האדם‬ ‫המבוגר‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫נוכחותו של האחר המשמעותי היא דרישה בסיסית להתפתחות העצמי כמרכז אוטונומי של‬ ‫השראה‪ ,‬רצון ויוזמה‪ .‬יחסים משמעותיים ומזינים עם השותף הקבוע הם יחסים העונים על‬ ‫צרכים אנושיים בסיסיים‪ :‬הצורך להשתקף דרך עיני האחר‪ ,‬לקבל הכרה ואישור‪ ,‬צורך בביטחון‪,‬‬ ‫הגנה והזנה‪ ,‬המשכיות‪ ,‬צמיחה ושייכות‪ .‬קוהוט סבור שיחסי תלות רגשיים מתחילים בלידה‬ ‫ונמשכים עד המוות‪ ,‬וכי המעבר מתלות לעצמאות )אי=תלות( בסרֵפרה הפסיכולוגית בלתי=אפשרי‬ ‫ואף אינו רצוי‪ ,‬ממש כשם שהמעבר של חיים עם תלות בחמצן לחיים משוחררים מתלות בחמצן‬ ‫אינו אפשרי בסרֵפרה הביולוגית‪ .‬ההתפתחות המאפיינת חיי נפש בריאים תהיה השינוי של אופי‬ ‫היחסים בין האדם לזולתו מיחסים ילדותיים ליחסים בוגרים‪ ,‬אבל לא בכך שהאדם מרפה‬ ‫ומוותר על קיומה של הדמות הבטוחה‪.‬‬

‫‪vii‬‬

‫אף שרובנו כמהים לבן או בת זוג המעניקים תחושה של ביטחון‪ ,‬אישור‪ ,‬הגנה והזנה‪ ,‬שהן‬ ‫תכונות המאפיינות הורה אמפתי‪ ,‬היודע 'לקרוא' אותנו ומספק את צרכינו אפילו כשאיננו‬ ‫דורשים זאת בגלוי‪ ,‬קשה מאוד להשיג זאת ביחסי נישואים קבועים ומתמשכים‪ .‬קשה לספק זה‬ ‫לזה מענה אמפתי לאורך זמן‪ ,‬ובעיקר כשהחיים מתחילים להיות עמוסים בקשיים הולכים‬ ‫ומצטברים – קשיי פרנסה‪ ,‬טיפול בילדים‪ ,‬קשיים בעבודה‪ ,‬לחצים מהסביבה‪ ,‬בעיות בריאות‬ ‫ועוד‪ .‬רבים מהאנשים רואים בבני זוגם‪ ,‬כבר בשלבים מוקדמים של הקשר‪ ,‬ישות בלתי=נפרדת‬ ‫מהם ואובייקט לסיפוק צורכיהם‪ ,‬ואינם מקבלים את עקרון ההדדיות‪ .‬במצבי לחץ הם נוטים‬ ‫להפעיל את בן הזוג כדי לווסת את המתח או את החרדה הפנימית שהם מצויים בהם‪ .‬לרוב‬ ‫האנשים יש תפיסה ילדותית ולא ריאלית של בן הזוג‪ ,‬כאילו הוא תמיד יכול לספק את צורכיהם‬ ‫אילו רק היה רוצה‪ ,‬וכשאינו עושה זאת הם מרגישים כלפיו תחושות של תסכול‪ ,‬קיפוח‪ ,‬זעם‬ ‫וביקורת חריפה‪ ,‬ומכאן נובעים מריבות ומשברים רבים‪ .‬הקושי הגדול לחוש אמפתיה כלפי‬ ‫האחר‪ ,‬ולראות את הדברים מנקודת מבטו‪ ,‬נעוץ בכך שכל אחד מתקשה לנטוש את עמדתו‬ ‫הרגשית והחשיבתית לטובת תפיסת החוויה של האחר‪ ,‬ולו לפסק זמן מוגבל‪ ,‬כדי "לראות משם‬ ‫דברים שלא רואים מכאן"‪.‬‬ ‫ככל שהחרדה והלחץ ההדדי חזקים יותר‪ ,‬כך כל אחד מבני הזוג ניטע יותר בחוויה‬ ‫הסובייקטיבית שלו‪ ,‬ונוטה פחות לגעת במחוזו של האחר‪ .‬בעבודתי עם זוגות אני מתבססת על‬ ‫ההנחה שביטוי הדדי גלוי של רגשות‪ ,‬צרכים ורצונות בסיסיים בפני בן או בת זוג אמפתיים‪,‬‬ ‫מקבלים ותומכים‪ ,‬חושף את המפה הפנימית של כל אחד מהם‪ ,‬הופך את הזולת לדומה ומובן‬ ‫יותר‪ ,‬ובכך מסייע לפתור בעיות וליצור קרבה נפשית ואינטימיות‪.‬‬ ‫בדוגמה שלהלן אפשר להיווכח כיצד המקום הבטוח במפגש הטיפולי מאפשר מצב אמפתי בין‬ ‫בני זוג כתהליך של ריפוי והיווצרות אינטימיות‪.‬‬ ‫מיכל ויהודה היו נשואים שלושים שנה כשפנו אליי‪ .‬שחוקים ממריבות וממשברים קשים‬ ‫ותכופים‪ ,‬הם הגיעו לטיפול "על סף גירושין או אשפוז"‪ ,‬כלשונם‪ .‬היא חמת מזג ובלתי=צפויה‪,‬‬ ‫הוא זהיר‪ ,‬נוטה להתרחק; היא מרגישה נטושה ומתחילה לחקור וללחוץ‪ ,‬הוא מגיב בהימנעות‪,‬‬ ‫מערפל ומסתיר ממנה דברים כדי להימנע מעימותים; היא תופסת אותו בשקרים ומשתוללת‪,‬‬ ‫הוא נחסם‪ ,‬מתאבן ומאיים שיעזוב‪ .‬זה התסריט הקבוע‪ .‬חוץ מזה הם אנשים בעלי ערכים‪ ,‬קסם‬ ‫אישי וחכמה‪ ,‬אוהבים זה את זו וקשורים מאוד זה לזו‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫באותה פגישה הצעתי את תהליך הריפוי האמפתי ההדדי )במצב נתון יכול רק אחד להיות‬ ‫בתפקיד האמפתי‪ ,‬שעה שבן הזוג פותח את עצמו לחקור את נקודות הכאב שלו; בפגישה אחרת‬ ‫יתחלפו התפקידים(‪ .‬הם נכנסו לחדרי מאופקים מאוד‪ ,‬מיכל הייתה מתוחה כקפיץ‪ ,‬יהודה שפוף‬ ‫וזועם‪ .‬למדתי שהם שוב לאחר התפרצות זועמת נוספת שלה מאמש‪ ,‬כשגילתה שהסתיר ממנה‬ ‫דבר פגישה כלשהי‪ .‬הוא תיאר שהוא נמצא על סף התקף לב‪.‬‬ ‫חשתי שיהודה נכנס למצב של קיפאון ואלם שעה שמיכל מתקיפה אותו‪ ,‬ואינו מסוגל להגיב‬ ‫באופן מתאים ומרגיע‪ ,‬וככל שהיא כואבת וכועסת יותר‪ ,‬כך הוא הולך ומתנתק‪ .‬הבעתי את‬ ‫הרגשתי זו ושאלתי אותו אם היא נכונה‪ .‬יהודה אישר שאמנם בדיוק כך הוא מרגיש‪ .‬אף‬ ‫שלכאורה מיכל היא הגורם המידי לתגובות אלו‪ ,‬היה ברור ומוסכם שהיא גם אוהבת אותו ורוצה‬ ‫בטובתו )כשאינה מרגישה מאוימת(‪ .‬פניתי אליה כאל שותפה לאמפתיה ולתמיכה‪ ,‬ושאלתי אם‬ ‫היא רוצה לעזור ליהודה להיטיב להבין את עצמו בכל הקשור לנושא הזה‪ .‬שאלתי אם היא‬ ‫מוכנה‪ ,‬לפסק זמן מוגבל‪ ,‬להניח למצבה הסובייקטיבי ולהעמיד את עצמה לרשותו‪ .‬הבטחתי‬ ‫שבשלב מאוחר יותר נחזור לדון בה‪ ,‬בכאביה‪ ,‬כעסיה ובתגובותיה‪ ,‬ציינתי שעכשיו אעזור לה‬ ‫בתהליך הנוכחי לעזור לו‪ .‬לאחר שנתנה את הסכמתה‪ ,‬שאלתי גם את יהודה אם הוא רוצה‬ ‫שמיכל תעזור לו להיטיב להבין את עצמו‪ ,‬והוא הסכים‪.‬‬ ‫מיכל שואלת‪" :‬מה אתה חושב שיכול לקרות במצבים כאלה כשאני מתקיפה אותך"? יהודה עונה‬ ‫שהוא חושש מ"פיצוץ" בחיי הנישואים ומוסיף‪" :‬אני גם פוחד שלא אוכל לתפקד‪ ,‬אני מרגיש את‬ ‫זה כאלימות כי אני לא מגיב לזה‪ ,‬ותמיד פחדתי מאלימות"‪ .‬מרגע שמיכל מרגישה פחות אשמה‬ ‫ושהשיחה אינה ממוקדת בה‪ ,‬שאלותיה הולכות ונעשות רכות וערניות‪ ,‬ההקשבה שלה אמפתית‪,‬‬ ‫והיא עוקבת בחום ובעניין אחר הסיפור שלו‪ .‬הוא נזכר שהוריו‪ ,‬שהיו ניצולי שואה‪ ,‬תמיד‬ ‫התייחסו לסביבתם בחשדנות‪ ,‬ולא נהגו לארח אנשים בביתם‪" .‬חברים זה לא טוב"‪ ,‬הם אמרו לו‬ ‫בילדותו‪" ,‬אי=אפשר לסמוך על איש"‪" .‬לא היו להם מיומנויות חברתיות"‪ ,‬סיפר‪" ,‬ואז באתי‬ ‫לחברת הילדים‪ ,‬ואני הייתי כזה רזה ולא 'אבדאי'‪ ,‬והם התעללו בי‪ .‬לא יכולתי להגן על עצמי‪,‬‬ ‫וההורים לא ידעו מה לעשות‪ .‬הילדים צחקו עליי והשפילו אותי ולבסוף היו מוכרחים להעביר‬ ‫אותי כיתה" )מספר זאת בכאב גדול‪ ,‬בדמעות ובתחושת כישלון(‪.‬‬ ‫כשסיים את סיפורו הודה יהודה לאשתו ואמר‪" :‬שאלת אותי שאלות שעוררו אותי לחשוב‬ ‫ולהיזכר‪ .‬אולי זה עזר גם לך להבין‪ .‬ראיתי שִאכפת לך‪ ,‬ראיתי שהיו לך דמעות בעיניים‪ ,‬ואולי זה‬ ‫עזר לי להיפתח"‪.‬‬ ‫ומיכל אמרה‪" :‬מאוד התרגשתי‪ ,‬ראיתי את היכולת שלך לזכור את הסיפורים ולהביא את‬ ‫עצמך לחדר הזה‪ .‬זה עוזר גם לי וגם לך להבין ולהתמודד בעתיד‪ .‬התרגשתי מהיכולת שלך להיות‬ ‫פתוח ולדבר על נקודות קושי וכאב‪ .‬אף פעם במשך שלושים השנים שלנו יחד‪ ,‬לא שמעתי אותך‬ ‫כך‪ .‬היכולת שלך להיפתח פתחה לי יכולת לאהוב אותך‪ .‬לא רחמים‪ ,‬אלא דמעות של שמחה יש‬ ‫לי‪ .‬אני מעריכה את האומץ שלך‪ ,‬אני רואה את האור שלך‪ ,‬זה כמו מתנה"‪.‬‬ ‫דברים שרואים משם לא רואים מכאן‬ ‫מטופלת צעירה סיפרה לי על קרוב משפחה מבוגר שבא לבקרה בדירתה‪ ,‬ותוך כדי שיחה החל‬ ‫ללטף אותה בחלקים אינטימיים בגופה‪ .‬כשהתנגדה לו ודחתה אותו בעדינות‪ ,‬דחף אותה בכוח‬ ‫למיטה‪ .‬מרוב תדהמתה הפכה האישה למאובנת‪ ,‬והוא עשה בה מעשה‪ .‬בימים שלאחר מכן‬

‫‪7‬‬

‫ביקשה את נפשה למות‪ ,‬שפשפה שוב ושוב את גופה במברשות קשות מתוך תחושת גועל ממנו‪,‬‬ ‫ולא יצאה מהבית‪" .‬כל אחד רֵידע מיד מה עבר עליי ומי אני"‪ ,‬אמרה בבוז עצמי‪.‬‬ ‫דמיינתי לעצמי את הסיטואציה כאילו אני נמצאת שם‪ :‬השהייה לבד בדירה‪ ,‬המבוכה‬ ‫שאוחזת בי כשאדם קרוב ומכובד ממשפחתי שאני נותנת בו אמון‪ ,‬לפתע מתייחס אליי כאל‬ ‫אובייקט למילוי תאוותיו ללא כל התחשבות בי‪ ,‬הבושה‪ ,‬ההשפלה‪ ,‬חוסר האונים‪ ,‬הפחד‪.‬‬ ‫ההדמיה והיכולת להעמיד את עצמי במקומה העלו את השאלות הנכונות‪ ,‬מה שִאפשר לה להיכנס‬ ‫לפרטי הפרטים של האירוע‪ :‬מה קרה‪ ,‬מה הרגישה‪ ,‬מה חשבה‪ ,‬מה עשתה‪ .‬תוך כדי שחזור‬ ‫החוויה היא קיבלה הכרה ברגשותיה ובהתנהגותה ואישור להם‪ ,‬והרגישה שהיא יכולה לחזור‬ ‫בתודעתה לזירת האירוע‪ ,‬הפעם לא לבד‪ ,‬אלא עם מישהו שהיא סומכת עליו‪ .‬הרגשתי שאני‬ ‫משאילה את המנגנון הרגשי שלי כדי לבקר בחוויה שלה‪ ,‬ובכך אנו יוצרות לזמן מה טריטוריה‬ ‫רגשית משותפת‪ ,‬המאפשרת לי להרחיב את הבנתי ומאפשרת לה לשאוב מהכוחות שלי‪ ,‬שלא היו‬ ‫שם כשהייתה לבד‪.‬‬ ‫כניסה לתוך הטריטוריה המבולבלת‪ ,‬הכואבת והמבוהלת של אדם אחר‪ ,‬מזמנת למטפל‬ ‫אפשרות להכניס‪ ,‬תוך כדי ביקור‪ ,‬מפה חדשה ומצפן‪ ,‬ולהציע בכך כיוון חדש לסיפור‪ .‬אולי זו‬ ‫המשמעות התרפויטית שבדברי ר' שלמה מקארלין‪" :‬אם רוצה אתה להרים אדם השקוע ברפש‬ ‫ובבוץ‪ ,‬אל תחשוב שאפשר לך להישאר מלמעלה ודי לך שאתה מושיט לו את ידך‪ .‬עליך לירד כולך‬ ‫למטה‪ ,‬אל תוך הרפש והבוץ‪ .‬כאן תפוס אותו בידים חזקות ומשוך אותו ואת עצמך אל האור"‪.‬‬ ‫להיכנס למבוך הפנימי ולחפש את המוצא‬ ‫כשנה לאחר שנפרדו סיפרה אורית שבעלה‪ ,‬שעזב אותה לטובת צעירה אחרת‪ ,‬שוטט באינטרנט‬ ‫בחיפוש אחר 'צ'טים'‪ .‬היא ענתה לו בעילום שם‪ ,‬והוא כתב לה‪ ,‬בלי לדעת שהוא מתכתב בעצם‬ ‫עם אשתו‪ ,‬שהוא מחפש קשר מזדמן‪ .‬היא ענתה שהיא מסכימה‪ ,‬אבל דורשת כסף‪ .‬הוא שאל‬ ‫כמה‪ ,‬והיא ענתה‪" :‬אלף שקל לארבעים דקות"‪ .‬הוא שאל "למה לא לשעה"‪ ,‬והיא ענתה ש"מעבר‬ ‫לזה‪ ,‬זה ‪ ."more of the same‬הוא אמר לה שהמחיר שהיא דורשת יקר‪ ,‬אבל אולי זול יותר מזה‬ ‫ששילם בעבר בעבור השקרים שלו‪ .‬עוד אמר שזה סוג היחסים היחיד שכיום מדליק אותו‪,‬‬ ‫והסכים לעסקה‪ .‬לאחר שהקריאה לי את מכתב השטנה שכתבה לו בעקבות זאת‪ ,‬אמרה‪" :‬אני‬ ‫רוצה להכאיב לו‪ ,‬לגבות ממנו משהו על הפגיעות שהוא פגע בי"‪ .‬הרגשתי שאורית מובילה אותי‬ ‫לתוך התהום הפרטית שלה‪ ,‬המלאה סבל‪ ,‬הומור שחור‪ ,‬קנאה‪ ,‬זעם ורצון לנקמה‪ .‬התמסרתי לה‬ ‫בלי לנקוט עמדה ובלי לנסות לפרש את השיחה ולהוביל את התפתחותה‪ .‬יכולתי לחוות על בשרי‬ ‫את הכאב הצורב הקשור בנטישה‪ ,‬כאב הממאן להירפא‪ ,‬ואת השמחה לאיד שהיא חשה על‬ ‫עליבותו של בעלה‪.‬‬ ‫אורית הוסיפה ואמרה‪" :‬אבל אני רואה גם את החולשות שלו‪ ,‬ואולי עכשיו גם מוכנה לסלוח‪.‬‬ ‫זה קשה לסלוח"‪ ,‬אמרה‪" ,‬כי הוא אף פעם לא הכיר במה שהוא עולל לי‪ ,‬בשקרים ובבגידה‪.‬‬ ‫ובשיחה האידיוטית הזאת באינטרנט‪ ,‬אפילו שהוא לא אמר לי את זה‪ ,‬הייתה איזו הודאה‬ ‫והכרה‪ .‬הייתי רוצה שיבוא ויגיד לי‪' :‬אני רוצה שתסלחי לי'‪ ,‬אבל הוא לא מסוגל לזה‪ ,‬ואני צריכה‬ ‫לעבור את הזעם ולעבור את התהליך הזה לבד‪ .‬לפני חצי שנה הרעיון שהוא יבקש סליחה ואסלח‪,‬‬ ‫לא היה בא בחשבון‪ ,‬הייתי יורה בו‪ .‬היום אני מוכנה לסלוח"‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫אחר כך שוחחנו על עניין הסליחה שלו‪ ,‬על הרגשות הקשים שהיא גרמה לו במהלך חייהם‬ ‫המשותפים‪ ,‬ועוד שוחחנו על מפת חייה לאחר שתסלח לו‪ ,‬כיצד תחזור לעסוק באמנות‪ ,‬תתפנה‬ ‫ליחסים עם בתה הבוגרת‪ ,‬ותהיה מעורבת יותר בפעילות חברתית‪ .‬למעשה‪ ,‬אורית התקשתה‬ ‫לסלוח לבעלה ולשחרר את עצמה מן הכעס‪ ,‬כל עוד הוא לא הכיר באשמתו ובאחריותו לפגיעה‬ ‫בה‪ .‬הווידוי העקיף שעשה בפניה בצ'ט‪ ,‬שימש בעבורה הודאה באשמה‪ ,‬וכך ִאפשר לה תהליך של‬ ‫סליחה ובעקבותיו תהליך של הכרה בחלקה בהידרדרות היחסים‪.‬‬ ‫רק לאחר שהכניסה אותי אורית לטריטוריה שלה וקלטתי את המפה הפנימית של נפשה‪,‬‬ ‫התאפשר לנו לאתר בתוכה מרכיבים חדשים שלא נראו לעין בתחילת הסיפור‪ .‬המרכיבים‬ ‫החדשים במפה הרגשית שלה‪ ,‬כמו הומור‪ ,‬תחושת כוח ושליטה על בעלה ועל המצב‪ ,‬חמלה‪,‬‬ ‫הנכונות להתחיל לסלוח‪ ,‬והתכנים החדשים בחיים המצפים לה מן העבר השני – כל אלה נחשפו‬ ‫מאליהם מעצם הנכונות שלי להיות במקום שבו היא הייתה‪.‬‬ ‫אני ואתה בחלל אחד‬ ‫לפעמים שואלים אותי‪ :‬קל להבין מה הצלילה לתוך הווייתו של המטופל נותנת לו ולטיפול‪ ,‬אבל‬ ‫מה היא נותנת לך? האם את לא נשאבת ונשחקת? מה את לוקחת משם כשאת חוזרת הביתה‪ ,‬אל‬ ‫המרחב הפרטי שלך?‬ ‫המוטיבציה למסעות האלה התפתחה בי בגיל צעיר מאוד‪ .‬כבר כילדה זיהיתי את כוח‬ ‫ההשפעה הנובע מהיכולת "לדעת מה קורה בראש של השני"‪ .‬עם התבגרותי והתפתחות ניסיוני‬ ‫האישי והמקצועי גיליתי שהשפעה אמיתית‪ ,‬הנובעת מן השפע הקיים אצל כל אדם‪ ,‬לעולם אינה‬ ‫חד=צדדית‪ ,‬ויתרה מזאת‪ ,‬אין היא נוצרת מעצם עליונותו של האחד על האחר‪ .‬הבנתי שהכניסה‬ ‫של אדם אחד למרחב הנפשי של אדם אחר יוצרת מרחב תודעה משותף‪ ,‬ומזמינה אצל שניהם‬ ‫שחרור חומרים נפשיים ורוחניים‪ .‬השפעה הדדית זו מתרחשת גם ַּבטיפול‪ .‬במהלך המפגש‬ ‫הטיפולי צפים גם אצלי וגם אצל המטופל אסוציאציות‪ ,‬מטפורות‪ ,‬סיפורים ואפילו חלומות‬ ‫המעניקים תובנות או תשובות הנחוצות לו ומשפיעות על חייו‪ ,‬ולעתים קרובות נותנים רמז או‬ ‫הארה לגבי שאלות בחיי‪.‬‬ ‫ההגעה ל"מקומו" של הזולת היא תמיד פעולה הדדית‪ .‬אני ַמשעה לזמן מה את ההפרדה בין‬ ‫החוויה הסובייקטיבית שלי ובין זו של המטופל‪ ,‬ויוצרת מצב של היתוך ללא הפרדה או חציצה‪.‬‬ ‫אולי לכך התכוון מרטין בובר בדונו בזיקת 'אני–אתה'‪ ,‬בספרו "בסוד שיח"‪" :‬הזיקה לאתה ללא‬ ‫חציצה היא‪ .‬בין האני ובין האתה אין חציצת מושגיות‪ ,‬אין דעה קדומה ]‪ [...‬אין בין האני ובין‬ ‫האתה חיץ של תכלית‪ ,‬של תאווה ]‪ [...‬רק במקום שכלים ומתערערים כל האמצעים והמחיצות‪,‬‬ ‫שם מתארעת הפגישה"‪.‬‬

‫‪viii‬‬

‫כל אירוע הקשור ברגשות הוא התנסות הדדית‪ :‬להתבונן באחר משמעותו שהאחר גם מתבונן‬ ‫בי; לגעת באחר פירושו שהוא גם נוגע בי‪ .‬אלה אינם יכולים להתקיים אלא אם כן הם מחוזקים‬ ‫באמצעות פעולה או נוכחות של האחר‪ .‬אף=על=פי שהמצב הטיפולי מרוכז מעצם הגדרתו באדם‬ ‫שבא לקבל עזרה‪ ,‬אני מאמינה שנוכחות מלאה של המטפל – גופנית‪ ,‬רגשית ורוחנית – היא‬ ‫שיוצרת את המרחב המשותף שבו מתרחשת הפגישה האמיתית ושם גם מתרחש תהליך השינוי‬

‫‪9‬‬

‫של כל אחד מהמשתתפים‪ .‬נוכחתי שככל שאני משחררת את עצמי ממה שמבדיל ומפריד בינינו‪,‬‬ ‫כך מתאפשר לי ולזולתי 'להיות' )‪ (to be‬ו'להתהוות' )‪.(to become‬‬

‫‪10‬‬

.1972 ,‫ ספרית פועלים‬:‫ תל=אביב ומרחביה‬,‫ הראיון המסייע‬,‫ א' בנימין‬i H. Kohut, "Forms and Transformations of Narcissism," Journal of American Psychoanalysis 14 (1966), pp. 243–272 ii M. F. Basch, "Empathic Understanding: A Review of the Concept and some Theoretical Considerations," :‫ בתוך‬,‫ פרויד‬iii .Journal of American Psychoanalytic Association 31 (1983), pp. 101–126 .‫ שם‬,‫ באש‬iv J. Piaget, The Psychology of the Child, New York: Basic Books, 1969 v .1997 ,‫ מטר‬:‫ תל=אביב‬,‫ אינטליגנציה רגשית‬,‫ ד' גולמן‬vi H. Kohut, How does Analysis Cure? ed. A. Goldberg, P. Stepansky, Chicago: University of Chicago Press, 1984 vii .10 '‫ עמ‬,1980 ,‫ מוסד ביאליק‬:‫ ירושלים‬,‫ בסוד שיח‬,‫ מ' בובר‬viii