/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%96%D7%95%D7%

‫‪4.2.2010‬‬

‫טיפול זוגי ממוקד תימה ‪ -‬ראיון עם דר' שרה איוניר‬ ‫–‬ ‫פורסם באתר האגודה לפסיכותרפיה ממוקדת‬ ‫בעשורים האחרונים התפתחו מגוון מודלים לטיפולים זוגיים אשר מבוססים על גישות‬ ‫תיאורטיות שונות‪ .‬התפיסה העומדת מאחורי מודלים טיפוליים ממוקדים היא שניתן‬ ‫להגיע אל המטרות הרצויות בשיטות טיפוליות שונות‪ ,‬כל עוד יש יעדים מוגדרים‬ ‫וממוקדים שדרכי הפעולה להשגתם ידועה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בין אם מטרת הטיפול תהיה מוגדרת‬ ‫בשפה דינמית‪ ,‬התנהגותית או מערכתית‪ -‬תמיד יוגדרו גם מטרות מציאותיות וניתנות‬ ‫לבחינה‪.‬‬

‫דר' שרה איוניר‪ ,‬המתמחה בין השאר בתחום הטיפול הזוגי‪ ,‬מציגה בראיון זה את הרציונל‬ ‫העומד מאחורי הבחירה בעבודה טיפולית ממוקדת עם זוגות‪ ,‬ומתארת את "הגישה‬ ‫הממוקדת תימה"‪.‬‬

‫האם תוכלי להסביר את הרציונל העומד מאחורי הבחירה בגישה ממוקדת‬ ‫בעבודה טיפולית עם בני זוג?‬ ‫הטיפול הזוגי המודרני מאחד מגוון גישות תיאורטיות‪ -‬פסיכואנליטיות‪ ,‬פסיכודינמיות‪,‬‬ ‫מערכתיות‪ ,‬אקזיסטנציאליסטיות‪ ,‬אסטרטגיות‪ ,‬התנהגותיות‪ ,‬התייחסותיות ועוד‪.‬‬ ‫האינטגרציה בין גישות שונות‪ ,‬מוכיחה את עצמה מבחינת האפקטיביות הטיפולית‪ .‬אך‬ ‫דווקא בשל השפע יש סכנה להצפה וערבוביה בחשיבה התיאורטית‪ .‬החשיבה הממוקדת‬ ‫מציעה למעשה חוט שדרה אשר מאחד את תרומתן של הגישות התיאורטיות השונות ובו‬

‫‪1‬‬

‫זמנית יוצר מבנה וכיוון להתרחשות הטיפולית‪ .‬קל להבין את הצורך בכך כאשר מתבוננים‬ ‫בעבודתם של מטפלים בראשית דרכם‪ ,‬אשר ההכרות עם תרומתן וייחודן של גישות‬ ‫תיאורטיות רבות מביא אותם לא פעם 'לירות לכל הכיוונים'‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי היום מגיעים דרך השער של הטיפול הזוגי‪ ,‬אנשים אשר בעבר לא היו‬ ‫מגיעים לקליניקה‪ -‬הרבה גברים‪ ,‬אנשים בעלי השכלה נמוכה‪ ,‬בצד אנשים בעלי עמדה‬ ‫חברתית בכירה‪ ,‬אנשים מבוגרים מאד וצעירים מאד‪ .‬חלק גדול מאוכלוסיה זו אינו דובר‬ ‫את השפה הטיפולית ואינו מעוניין ב"הגברת המודעות" אלא בפתרון מהיר ויעיל אשר‬ ‫ימנע מצבים מסוכנים )למשל – אלימות‪ ,‬נתקים(‪ ,‬פירוק הנישואין או מצוקה קשה‬ ‫הנגרמת במסגרת הזוגית‪ .‬לפיכך‪ ,‬זהו אתגר לטיפול הזוגי‪ ,‬המחייב אותו לבנות הליכים‬ ‫טיפוליים שיביאו תוצאות )‪.(therapeutic efficacy‬‬

‫האם את רואה את הגישה הזוגית הממוקדת כגישה אינטגרטיבית?‬ ‫הטיפול הזוגי הממוקד אינו אקלקטי אך הוא אכן אינטגרטיבי בפילוסופיה שעומדת‬ ‫מאחוריו‪ .‬כיום‪ ,‬אנחנו כבר יודעים שלא ניתן להשוות בין שיטות שונות כאשר מדובר‬ ‫בתוצאות טיפוליות רצויות‪ .‬המחקר ממוקד בזיהוי ההתרחשויות הטיפוליות או ההליכים‬ ‫הטיפוליים המגבירים את היעילות ומביאים לתוצאות הרצויות‪common factors .‬‬ ‫‪ – position‬זהו הרעיון שיעילות בטיפול קשורה בעיקר לפקטורים משותפים‪ ,‬ולא‬ ‫למודלים תיאורטיים ייחודיים‪ .‬היום‪ ,‬גם שאלת הפקטורים המשותפים כבר איננה נותנת‬ ‫מענה מספק לשאלה‪ -‬מה יעיל‪ ,‬מאחר ומתעוררת השאלה – למי? כלומר איזו גישה‬ ‫"תואמת‪ ,‬מביאה תגובה‪ ,‬ועוזרת ללקוח מסוים‪ ,‬בזמן נתון"‪ .‬לא די לשאול מה עובד טוב‬ ‫במקרה של ‪ ,PTSD‬או דיכאון‪ ,‬אלא מה עוזר לקליינט מסויים להתרפא‪ ,‬ואיך לאפיין את‬ ‫זה‪ .‬לכן‪ ,‬מעבר לפקטורים המשותפים אני שואלת‪ ,‬איך לתפור את הטיפול "לפי מידה"‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫אני סוברת‪ ,‬שהבנה עמוקה לחווייה הסובייקטיבית של האדם‪ ,‬ומכאן גזירה וניסוח תימה‬ ‫אישית כנושא העבודה הטיפולית‪ ,‬עשויים לשמש כציר המארגן את מרכיבי הטיפול‪.‬‬ ‫ומוגדר מראש כחלק מהחוזה הטיפולי‪.‬‬

‫באחדים ממאמרייך את מתייחסת לאפשרות לארגן את הטיפול הזוגי סביב‬ ‫הקונפליקט‪ .‬מדוע בחרת דווקא בקונפליקט כמוקד טיפולי?‬ ‫זהו אינו מוקד הטיפול‪ ,‬אלא אחד ממוקדי התבוננות בזוג‪ .‬הקונפליקט הזוגי‪ ,‬מבחינתי‪,‬‬ ‫הנו כלי לסריקה רב שכבתית של השדה הזוגי‪ .‬הקונפליקט מביא לנשירה של ההגנות‬ ‫ומציף את החסכים הראשוניים‪ .‬אינטראקציה קונפליקטואלית הינה מצב אנושי בו‬ ‫נחשפים המערכים הנפשיים של כל אחד מבני הזוג והמערך הרגשי ביניהם‪ .‬דרך חשיפת‬ ‫מערכים אלו ניתן להתבונן במישורים של רגש‪ ,‬תפיסות עולם‪ ,‬עיבוד המציאות‬ ‫והיסטוריה של היחיד ושל היחסים‪ .‬כך‪ ,‬עבודה סביב הקונפליקט מאפשרת להגיע מהר‬ ‫מאוד לחוויה הבין אישית ולהתבונן בה הן ברמת הזוג והן ברמת המשמעות‬ ‫הסובייקטיבית עבור כל אחד מהצדדים‪ .‬הקונפליקט הזוגי הוא למעשה הצפה אישית‪,‬‬ ‫רגשית ומערכתית‪ ,‬וההתמקדות בו מאפשרת לעבוד על המישור האישי והמערכתי‬ ‫במקביל‪.‬‬

‫תוכלי לתת דוגמא?‬ ‫בני זוג הנשואים נישואים שניים הגיעו לטיפול על רקע מריבות חוזרות ותכופות‪ .‬מוקד‬ ‫המריבות היה סביב יחסיו של הבעל עם ילדיו מנישואיו הראשונים‪ :‬הבעל היה פנוי‬ ‫לילדיו המתבגרים ‪ 24‬שעות ביממה והאישה חשה כי היחסים ביניהם פרוצים‪ -‬הילדים‬ ‫צלצלו בכל שעות היממה‪ ,‬והוא תמיד ענה מיד‪ ,‬באמצע טיול רומנטי בחו"ל‪ ,‬באמצע ערב‬ ‫אינטימי שלהם בבית‪ .‬האשה חשה שהוא אינו שם גבולות לילדים ואינו מגדיר את הקשר‬

‫‪3‬‬

‫עם אשתו החדשה כחשוב מספיק ואינו עומד על כך שהילדים יכבדו את פרטיותם‪.‬‬ ‫בתגובה לתחושת העלבון האישה הרבתה לבקר את אבהותו של בן זוגה‪ ,‬קראה לו‬ ‫"השפוט של הילדים" היא כעסה על מה שהיא חוותה כזלזול בה‪ ,‬וגנתה את "חוסר‬ ‫הרגישות" שלו‪ ,‬כשהדברים המשיכו להחמיר‪ ,‬היתה מאיימת בעזיבה‪ .‬במקרה זה‪,‬‬ ‫התבוננות בקונפליקט אליו נקלעו בני הזוג מציעה תמונה של שני מימדים‪ .‬בהיבט‬ ‫המערכתי‪ ,‬ניתן לזהות כי לא מדובר בבעיה שלו או שלה‪ ,‬אלא במעגל של הסלמה‪ :‬ככל‬ ‫שהיא יותר תוקפנית‪ ,‬מעליבה ופולשנית‪ ,‬הוא מרגיש יותר איום על יחסיו עם הילדים‬ ‫ובתגובה מסתגר ומחזק את הברית עמם‪ .‬הילדים חשים שהקשר החדש של אביהם בלתי‬ ‫יציב ובאופן טבעי‪ -‬מנסים לערער אותו עוד יותר‪ .‬מאחר והבעל חווה איום על ילדיו‪ ,‬הוא‬ ‫נחלץ להגן עליהם מ"האם החורגת הרעה"‪ .‬הבידוד שלה בתוך המשפחה‪ ,‬מחריף ומביא‬ ‫להחרפת התוקפנות‪ ,‬וכך חוזר חלילה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬הקונפליקט מציע מבט ל היבט התוך אישי אצל כל אחד מהם‪ :‬אותו גבר חש‬ ‫שיחסיו עם הילדים מאד שבירים‪ ,‬רגשות האשמה כלפיהם‪ ,‬וחוסר במיומנויות יחסים‬ ‫איתם‪ ,‬מגבירים את התלות באהבתם ומשתקים את יכולת הבחירה המשוחררת שלו‪.‬‬ ‫תחושת ההיקרעות בין אהבתו לאשה החדשה‪ ,‬לבין נאמנותו ותלותו בילדים‪ ,‬וחוויית‬ ‫האינטרוסיביות שהוא חווה מצד האשה‪ ,‬מציפים אצלו זיכרונות קודמים המוטבעים בגוף‪,‬‬ ‫של שיתוק וקיפאון שחווה כילד את מול משברי בגידה בין הוריו‪ ,‬בהם נדרש לקחת צד‪.‬‬ ‫החווייה הסובייקטיבית התוך אישית של האשה‪ ,‬היתה חוויה של דחייה‪ ,‬חוסר יכולת‬ ‫להרגיש הכרה ושייכות‪" .‬חזרתי לימים בהם כילדה‪ ,‬עולה חדשה‪ ,‬חלשה עם בגדים‬ ‫משונים‪ ,‬אף אחד מן הילדים לא רצה לשחק איתי‪ ,‬הייתי שקופה‪ .‬סיפור חיי הוא של "אני‬ ‫– והם"‪ .‬ושוב אני מתאמצת להיות נחמדה‪ ,‬אבל "הם" עוד לא החליטו לקבל אותי"‪ .‬ושוב‪,‬‬

‫‪4‬‬

‫כמו תמיד אני נותרת "מחוץ לדלת"‪ ,‬וכן‪ ,‬לפעמים אין לי ברירה‪ ,‬אני לא רוצה להיות‬ ‫שקופה‪ ,‬ואני בועטת בדלת"‪.‬‬

‫כיצד מתבצעת בפועל העבודה הממוקדת סביב הקונפליקט‪ ,‬מעבר לזיהוי‬ ‫שלו?‬ ‫באמצעות הקונפליקט אנו מתחברים לתימה מרכזית שמארגנת סביבה את העבודה‬ ‫הטיפולית‪ .‬תימות מרכזיות בטיפולים זוגיים יגעו בדרך כלל בחוויות אישיות של חסך או‬ ‫פגיעה בצרכים בסיסיים‪ ,‬המוגברות ע"י האינטראקציה הזוגית ויתבטאו בפחדי התמזגות‪/‬‬ ‫הבלעות‪ ,‬פחד מנטישה‪ ,‬חשיפה‪ ,‬או התקפה‪ .‬אנו ממשיגים את התימה המרכזית מתוך‬ ‫עמדה אמפתית לחוויתו הסובייקטיבית של כל אחד מבני הזוג‪ ,‬ומזמינים כל אחד מהם‬ ‫בתורו לעבוד על הרגשות המציפים אותו סביב התימה המרכזית‪ .‬בדוגמא שתיארתי קודם‬ ‫לכן‪ ,‬למשל‪ ,‬ניתן לומר לבעל "אני יכולה להרגיש את תחושת השיתוק שמציפה אותך‪,‬‬ ‫כשאתה מרגיש שאתה עלול לסכן את היחסים עם הדבר הבטוח ביותר‪ ,‬ילדיך‪ ,‬ואז אינך‬ ‫יכול לשמוע את אהבתה של אשתך‪ ,‬ואף לא את הקול של עצמך"‪" .‬אני לא חושבת‬ ‫שאשתך רוצה במצב הזה‪ -‬הקשר ביניכם יקר וחשוב לה אבל כאשר נוצרת תחרות אתה‬ ‫מוצף בחרדה וקיפאון‪ .‬האם תרצה לעבוד על הנושא הזה‪ ,‬כדי שתהיה פחות מוצף‬ ‫סביבו?"‪ .‬אם האדם מאשר את החוויה‪ ,‬היא תהפוך לתימה בטיפול – למשל‪ :‬היכולת‬ ‫לחוש את עצמו‪ ,‬את קולו ועדיפויותיו‪ ,‬כדי להיות יותר מאוזן ואקטיבי בהחלטותיו את‬ ‫מול אשתו וילדיו‪.‬‬

‫מוכנותם של בני הזוג לעבוד סביב הקונפליקט מאפשרת לבדוק את משמעותו‬ ‫הסובייקטיבית של הקונפליקט‪ ,‬את האלמנטים והרגשות מהם מנסה המטופל להימנע‬

‫‪5‬‬

‫באמצעות הקונפליקט ואת האופן בו עשוי הקונפליקט לשרת את צמיחת הזוגיות וכל‬ ‫אחד מבני הזוג‪.‬‬

‫דר' שרה איוניר ) ‪(Ph.D‬‬

‫– עו"ס קלינית בכירה‪ .‬פסיכותרפיסטית זוגית‪ ,‬אישית‬

‫ומשפחתית‪ .‬ממייסדות "מכון שינוי"‪ ,‬והמנהלת הקלינית שלו בעבר‪ .‬היום‪ -‬קליניקה‬ ‫פרטית‪ .‬מרכזת‪ ,‬מרצה ומדריכה במסלול לטיפול זוגי ב"מכון שינוי"‪ .‬מלמדת ב"תכנית‬ ‫לפסיכותרפיה אינטגרטיבית" במכון מגיד‪ ,‬באוניברסיטה העברית בירושלים וב"תכנית‬ ‫לפסיכותרפיה ממוקדת קצרת מועד" ע"ש אלי חן‪ ,‬באוניברסיטה בר‪-‬אילן‪ .‬יוזמת ומרכזת‬ ‫"פרוייקט אהבה"‪ -‬טיפול משפחתי לאנשים עם ‪ ,HIV‬במכון שינוי‪ .‬מציגה תכופות‬ ‫בכינוסים מקומיים ובין‪-‬לאומיים ובתקשורת הכתובה והאלקטרונית‪ ,‬ומפרסמת בספרות‬ ‫המקצועית‪.‬‬

‫‪6‬‬