/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9

‫אלכוהוליזם כפרשיית אהבה מחוץ לנישואים*‬ ‫דר' שרה איוניר‬

‫‪21‬‬

‫נחשו על מה נאמרה ההגדרה הבאה‪… :‬גורם פסיכואקטיבי המספק מצב רוח והתנהגויות‬ ‫המשנות התנסויות כאשר משתמשים בו‪ .‬זה מספק למשתמש תחושות בעלות השפעה‬ ‫פיזיולוגית אשר יוצרות חוויות כגון‪ :‬חמימות‪ ,‬הרפיה‪ ,‬אופוריה‪ ,‬ורפיון של אינהיביציות‪ .‬היחסים‬ ‫עם הגורם נעשים כאלה שהאינפורמציה שיש לאדם על עצמו‪ ,‬לפחות באופן זמני‪ ,‬היא יותר‬ ‫נסבלת ונעימה מאשר האופן שהוא תופס עצמו כשהוא אינו משתמש‪ .‬כתוצאה מכך המצב‬ ‫הרגשי שלו מצוי בשינוי מתמשך באמצעות המימד הנוסף שהוא היחסים עם הגורם משנה‬ ‫מצב‪-‬הרוח‪ .‬המשתמש חווה שינוי בתחושת העצמי שלו‪ ,‬חש תחושה של תיקון עצמי‪ ,‬וזה‬ ‫מגביר את הרצון להמשיך ולהשתמש בגורם‪ .‬שינויים בהתנהגות המשתמש משפיעים על‬ ‫ההרגשה וההתנהגות של אלה סביב לו‪ .‬התגובות שלהם כמו חשדנות‪ ,‬כעס‪ ,‬עצבות‪ ,‬דוחפות‬ ‫אותו להרגיש יותר צורך בתיקון המצב העצמי ולהגברת השימוש בגורם ובתגובה לכך הם‬ ‫משפיעים שוב על הסביבה‪ .‬תהליך זה נעשה מעגלי‪ ,‬חוזר על עצמו‪ ,‬וסוגר את כל המשפחה‬ ‫במצב של חוסר תנועה נוקשה‪.‬‬ ‫זו ההגדרה של קלאודיה בפקו )‪ ,(Bepco 1985‬לאלכוהוליזם‪.‬‬ ‫נסיון קליני מצטבר שהוזכר גם ע"י ‪ (Pittman (1987, 1995) Brown (1991‬ו‪,(Moultrap (1990-‬‬ ‫מראה שסיפורי אהבה רומנטיים רבים‪ ,‬אצל גברים ונשים‪ ,‬מתחילים על רקע של מצוקה או‬ ‫דיכאון כתוצאה משינויים במהלך החיים‪ ,‬כשלון אישי‪ ,‬חוסר סיפוק מן החיים‪ ,‬או קשיים לעמוד‬ ‫מול בעיה שקשה ושאינו רוצה להתעמת איתה‪ .‬היחסים הרומנטיים ממשיכים ומתפתחים‬ ‫כתוצאה מן התחושה המיידית של שיפור ההרגשה ואופוריה‪ ,‬אשר דוחים את המצוקה‬ ‫המקורית אך מביאים מצוקה חדשה אשר יוצרת את התהליך המעגלי המתואר לעיל‪.‬‬ ‫במאמר זה אני מנסה להשוות שימוש בשתיה מופרזת וקיום יחסי אהבה רומנטיים מחוץ‬ ‫לנישואים בהקשר הזוגי‪-‬מערכתי שלהם‪ .‬ההשוואה בין שני מצבים אלו מחדדת היבטים‬ ‫מסוימים ברקע עליו צומחות שתי התופעות ובכך עשויה להעשיר את ההסתכלות על זוגות אלו‬ ‫מבחינה תיאורטית ומבחינת ההשלכות הטיפוליות‪ .‬איני עוסקת במה שאינו דומה‪ ,‬כמו"כ אין‬ ‫לי כל כוונה במאמר זה ללמד את התיאוריה והטיפול באופן כללי בתופעות הללו‪.‬‬ ‫שתי התופעות עוסקות במצב בו המשתמש רוצה להרגיש יותר טוב‪ ,‬להרגיש עצמו אהוב או‬ ‫נערץ ורצוי‪ ,‬לתקן את הדימוי העצמי שלו‪ ,‬להעלות את מצב הרוח‪ ,‬להתעלם מן הקשיים‬ ‫הכשלונות והמצוקות של עצמו או סביבתו‪ ,‬להשתעשע‪ ,‬להירגע‪ ,‬להנות‪' ,‬לעוף'‪ .‬הוא משתמש‬ ‫לצורך זה בגורם‪ ,‬חומר כימי או אדם‪ ,‬הנמצא מחוץ למערכת המידית שלו‪.‬‬ ‫לצורך הרצאה זו אני מבחינה בין יחסי מין מחוץ לנישואין‪ ,‬לבין פרשיית אהבים רומנטית מחוץ‬ ‫לנישואים‪ .‬יחסים מחוץ לנישואים אליהם איני מתייחסת כאן ואיני עושה איתם את ההשוואה‪,‬‬ ‫עשויים להיות כגון יחסים מזדמנים )‪ ,(one night stand‬או התמכרות לסקס – כלאמר קיום‬ ‫יחסים עם הרבה גברים או נשים ללא כל התקשרות רגשית‪ .‬אף על פי שגם בה קיים המרכיב‬ ‫האובססיבי‪ ,‬סוג זה שייך יותר להפרעות סביב התמכרויות‪ ,‬ובדרך כלל ידוע לבן‪/‬בת הזוג גם‬ ‫אם לרוב לא מדובר בגלוי‪ .‬אני גם לא מתייחסת ליחסים שמתפתחים מחוץ לנישואים כאיתות‬ ‫או במקום פרוד או גירושין ‪ (Iwanir & Ayal 1991),‬כאשר היחסים הרגשיים והחבריים בין‬ ‫בני הזוג הסתיימו מזמן‪ .‬במאמר זה אשווה בין התמכרות לאלכוהול לבין פרשיית אהבים‬ ‫‪ 1‬המאמר פורסם בביטאון האגודה לטיפול במשפחה "ענין משפחתי" ובבטאון אגודת "אפשר"‬ ‫‪2‬ההרצאה נתנה בכנס אגודת "אפשר" לטיפול בהתמכרות לאלכוהול‪ ,‬מאי ‪1999‬‬

‫רומנטית מחוץ לנישואין‪ ,‬היכן שהכמיהה אינה מופנית בעיקר לסקס אלא ליחסים הספציפיים‬ ‫עם האהוב או האהובה‪.‬‬ ‫המחשבות והרעיונות בהם אני עושה שימוש התפתחו במהלך נסיון קליני מצטבר ומבוססים‬ ‫בין היתר על מאמר שכתבתי לאחרונה בשיתוף עם דר' נוגה רובינשטיין‪-‬נברו )‪Rubinstein-‬‬ ‫‪(Nabarro & Ivanir 1999‬בנושא משבר הבגידה‪.‬‬ ‫במהלך המאמר אשתמש לסירוגין במין זכר או נקבה‪ .‬אני מניחה שאמנם יש שונות בין‬ ‫גברים לנשים בשני הנושאים הנדונים‪ ,‬אך האספקטים שאדון בהם להלן‪ ,‬אינם כה שונים‬ ‫בין גברים לנשים‪.‬‬ ‫המרכיבים המשותפים לשתי התופעות בהם אעסוק כאן הם‪ :‬הבועה ‪ -‬המעגל הסגור‬ ‫המתהדק בין המשתמש לבין ה"גורם האחר‪ ,‬וההזנה ההדדית בינו לבין המערכת הסובבת"‪,‬‬ ‫אימת האינטימיות; הנמנעים מקונפליקט; "מראה מראה היש יפה כמוני" – המבט‬ ‫הסובייקטיבי; אמונות ותפיסות חיים מסולפות; סודות ושקרים – או "לדעת או לא לדעת";‬ ‫מלכודת אי‪-‬המחויבות‪.‬‬ ‫הבועה ‪ -‬המעגל הסגור המתהדק בין 'המשתמש' לבין 'הגורם האחר' וההזנה ההדדית‬ ‫בינו לבין המערכת הסובבת‬ ‫בשלבים הראשונים שתי התופעות דומות לאפיזודה מאנית‪ .‬רבים מן 'המשתמשים' מגיעים‬ ‫לתקופה של ניתוק רגשי כלפי הקרובים להם ואפילו כלפי ילדיהם‪ .‬הם מסוגלים למעשים‬ ‫שאינם תואמים את ערכיהם והתנהגותם הרגילה‪ ,‬לעיתים עד כדי גיחוך‪ :‬אחת הנשים שהיתה‬ ‫ברומן‪ ,‬אמרה לבתה הקטנה שהיא יוצאת לסופרמרקט‪ ,‬ונעלמה ליום שלם עד שהילדה‬ ‫הזעיקה את האב שהיה בעיר רחוקה‪ .‬כשחזרה ושמעה שחיפשו אותה בכל מקום לא הבינה‬ ‫על מה הפאניקה וכעסה שעשו מזה ענין‪ .‬אחר היה הולך לישון עם אשתו‪ ,‬ויוצא באמצע הלילה‬ ‫לאחר שהיא נרדמה‪ .‬כשפעם התעוררה ועקבה אחריו‪ ,‬הוא אמר לה שרצה לקנות לה משהו‬ ‫כהפתעה‪ ,‬ולצורך כך נפגש עם מישהו‪ .‬בשתי התופעות רמת היצירתיות להמציא פתרונות‬ ‫טכניים‪ ,‬מופלאה בתחכומה‪ ,‬ולעיתים באבסורד שבה‪.‬‬ ‫נהוג לחשוב שהתמכרות לאלכוהול כמו גם לסמים אחרים‪ ,‬שונה מכל נושא אחר המטופל‬ ‫בגישה מערכתית‪) ,‬למשל סימפטום של חרדה( בכך שזו התנהגות המחדירה השפעה של‬ ‫חומר זר למעגל האינפורמציה בין המשתמש לבין המערכת )‪ (Bepco 1985‬היחיד‬ ‫הסימפטומטי מצוי באינטראקציה ומחליף אינפורמציות לא רק עם אחרים בסביבתו‪ ,‬אלא‬ ‫שהוא באינטראקציה עם החומר עצמו‪ .‬אינטראקציה זו משפיעה על המערכת ותגובות‬ ‫האחרים במערכת מזינים את השתיה‪ .‬ביחסים רומנטיים קיים אותו מעגל‪ :‬בהתחלה היחסים‬ ‫נותנים הרגשה נפלאה למאוהבת והיא עשויה להקרין על סביבתה חמימות וטוב לב‪.‬‬ ‫המאוהבת מעמידה פנים שהכל כרגיל‪ ,‬או משקרת לבן זוגה‪ .‬אחר זמן כשבן הזוג חושד‪ ,‬היא‬ ‫מטשטשת‪ ,‬מספרת סיפורים‪ ,‬או שנעשית תקפנית ומאשימה כשמבקשים ממנה הסברים‪.‬‬ ‫החיים נעשים מתוחים יותר‪ ,‬ואז היא חוזרת לאהובה וזקוקה לנחמה על רוע מצבה‪ ,‬הם‬ ‫נעשים שותפים לסוד וכרגע יש גם אויב משותף‪ ,‬מה שמגביר את התלות ההדדית ואת‬ ‫התחושה שרק כאן בחיק האהוב ניתן למצוא מרפא ללחץ ולחוסר ההבנה של הסביבה‬ ‫להיעדרויותיה‪ ,‬למצבי הרוח שלה‪ ,‬ולמתח העז בו היא שרויה רוב הזמן‪ .‬במילים אחרות‬ ‫היחסים עם בני המשפחה‪ ,‬מעצבים בהיזון חוזר את היחסים עם האהוב וחוזר חלילה‪ ,‬גם‬ ‫במקרים שבן הזוג עדיין אינו יודע באופן מפורש על הרומן המתפתח ממש לידו‪.‬‬ ‫בטיפול‪ ,‬כדאי להעביר מעגל קסמים זה מן הסמוי אל הגלוי‪ ,‬ליצור יותר שליטה ואחריות של‬ ‫שני בני הזוג על המצב ולחפש גורמי תמיכה בתוך הנישואים והמשפחה‪.‬‬ ‫הימנעות מאינטימיות כמו גם הימנעות מקונפליקטים‪ ,‬הנם גורמים הנמצאים בשכיחות רבה‬ ‫ברקע היחסים הזוגיים ומשמשים קרקע להיווצרות של שתי התופעות‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫אימת האינטימיות‬ ‫אינטימיות משמעותה לתת לאחר לדעת מי אתה באמת‪ ,‬ולא מי שהיית רוצה להיות )‪Brown‬‬ ‫‪ ,1991‬עמ' ‪ (13‬ולקבל את האחר עבור מה שהוא באמת‪ .‬משמעות הדבר לדאוג ולנחם‪ ,‬לתת‬ ‫ולקבל ומעל לכל להיות כן ואמיתי‪ .‬כל מלה מזויפת נושאת ספקות לגבי מלים אחרות‪.‬‬ ‫כאשר אחד או שני בני הזוג מצויים במצב של מצוקה‪ ,‬מתח או לחץ‪ ,‬אישי או זוגי‪ ,‬וכאשר קיים‬ ‫קושי בסיסי לשאת אינטימיות‪ ,‬מורגשת התנגשות בין שני דחפים חזקים‪ :‬האחד‪ ,‬לענות באופן‬ ‫מידי על הצורך האישי החיוני להחזיר לעצמם תחושת בטחון ואהבה והדחף השני‪ ,‬לשמר את‬ ‫האיזון של היחסים‪ ,‬ולהימנע מכל מה שעלול לערערם‪.‬‬ ‫רבים מן הנמנעים מאינטימיות חיו במערכות משפחתיות בהם הם חוו קרבת יתר עם הורה‬ ‫מאותו מין או מן המין השני או שהגבולות האישיים לא היו די מוגדרים‪ ,‬או שחוו ריחוק רב‪.‬‬ ‫במשפחות אלה נמצא שכיחות של הזנחה והתמכרויות‪ ,‬אשר הותירו אותם עם צלקות וגרמו‬ ‫להם להיזהר מקרבה וללא יכולת לתת אמון כדי לאפשר קרבה נפשית‪ .(Brown 1991) .‬הם‬ ‫אינם פוחדים מקונפליקט‪ ,‬לכן הם יכולים לדון בקשיים ואפילו לריב או לפעול באלימות‪ .‬אך‬ ‫אינם יכולים לדון בפתיחות בנושאים אישיים עדינים ומשתמשים בקונפליקטים ובמריבות כדי‬ ‫לטשטש ולכסות על סוגיות רגשיות‪ .‬וכך נמנעים מאינטימיות‪ .‬לעיתים הם יטשטשו ויפחיתו‬ ‫מחשיבות של דברים‪.‬‬ ‫בטיפול עם קבוצה זו‪ ,‬צריך לחתוך מהר את הקונפליקטים ולהגיע לסוגיות האמיתיות‪ .‬הם‬ ‫צריכים ללמוד איך לפתור ניגודים ביניהם‪ .‬הם אולי יעדיפו מאבקי כוח‪ ,‬אך המטפל צריך‬ ‫לזהות ולהגדיר את הסוגיות האמיתיות ולעזור בפתרונן‪ .‬צריך לעזור לשני בני הזוג לשים לב‬ ‫לרגשותיהם ולתת תוקף לתחושותיהם‪ .‬הם לומדים לזהות את מנגנוני ההכחשה והעיקוף‬ ‫שלהם‪ ,‬להבין את הפחדים במישור האישי‪ ,‬הזוגי והרב דורי‪ ,‬הכרוכים בביטוי גלוי של רגשות‬ ‫וצרכים‪ .‬בחשיפת הרקע המשפחתי ניתן יהיה להבין מדוע אינטימיות כה מפחידה‪) .‬טוב‬ ‫לעבוד באמצעות הג'ינוגרם(‪.‬‬ ‫חשוב לעזור לזוגות לפתח אינטימיות גם ע"י עידוד לפעולות משותפות‪.‬‬ ‫הנמנעים מקונפליקט‬ ‫אלו זוגות בהם דפוסי הנישואים בנויים כפי שהם כדי להמנע מקונפליקט‪ ,‬על מנת לשמור על‬ ‫בטחון‪ .‬הם מאמינים שכל עוד לא מדברים על בעיות וקונפליקטים‪ ,‬הן לא קיימות‪ .‬הכחשות‬ ‫אלו יוצרות בסיס מאד מעורער ושברירי לבטחון בנישואים‪ .‬אצל זוגות אלו קשיים נורמטיביים‬ ‫וצפויים )לידה‪ ,‬הגירה‪ ,‬אבטלה‪ ,‬מחלה‪ ,‬אי שביעות רצון בקשר לתמיכה‪/‬עזרה‪/‬מין עם בן הזוג‬ ‫וכד'(‪ .‬יורגשו כאיום רציני העלול לפרק את הנישואים‪ .‬זוגות אלו אינם מנוסים בקיום‬ ‫אינטראקציה ברמה עמוקה‪ ,‬אלא בעיקר מכחישים ונמנעים מרגשות‪.‬‬ ‫במשפחות אלו החיים והיחסים לעיתים קרובות מתנהלים תחת החוק של שלושת הקופים‪:‬‬ ‫"לא רואים‪ ,‬לא יודעים לא מרגישים"‪ .‬יודעים עובדות אחד על השני אך זה אינו נרשם ברמה‬ ‫הרגשית‪ ,‬ואינו מושם בקונטקסט הרגשי של היחסים‪ .‬תופעות חמורות עלולות להתרחש‬ ‫לאורך זמן "מתחת לאף" מבלי שבני הזוג יעצרו להבין ולטפל בהן‪.‬‬ ‫כשאי אפשר להיכנס לקונפליקט‪ ,‬לא ניתן להעלות לשיחה נושא רגיש או שעשוי לעורר‬ ‫מחלוקת כמו לבקש‪" :‬אני רוצה יותר מין"‪" ,‬אני צריכה יותר התייחסות ואהבה"‪ ,‬ולא ניתן‬ ‫לפתור מצבים של ניגודים‪ .‬במצבים אלו בני הזוג מגייסים מנגונים מסוימים‪ ,‬כמו קבלת אהבה‬ ‫וסיפוק עצמי מחוץ לנישואים‪ ,‬אשר מטרתם לשמר את האיזון בנישואים ויחד עם זאת לספק‬ ‫את הצורך האישי‬ ‫בטיפול‪ :‬כשזוגות באים במטרה לשיקום היחסים‪ ,‬טוב להגדיר מחדש את הרומן‪ ,‬עם הבקבוק‬ ‫או עם האחר‪ .‬על פי הגישה האסטרטגית ניתן להגדיר זאת כ"נסיון לפתרון" )‪attempted‬‬ ‫‪ ,(solution) (Rubinstein Nabarro & Ivanir 1999‬גם אם לא יעיל לטווח ארוך‪ ,‬לבעיה כל‬ ‫שהיא שאיימה לזעזע את היחסים‪ .‬וכך ניתן לראות ברומן גורם בעל תכלית רצויה‪ ,‬שהשתמש‬ ‫במנגנונים בלתי רצויים‪.‬‬ ‫"מראה מראה היש יפה כמוני" – המבט הסובייקטיבי‬ ‫‪3‬‬

‫כמו באלכוהוליזם‪ ,‬גם אהבה רומנטית מכניסה מימד סובייקטיבי לרצף האינפורמציה‬ ‫והקומוניקציה‪ .‬כשעובדים עם משפחות בהם יש חבר משפחה עם סימפטום בד"כ‬ ‫האינפורמציה והמציאות הקשורות לבעיה ידועות בתוך המשפחה‪ .‬בעל הסימפטום וחברי‬ ‫משפחה אחרים מכירים באותה מציאות )למשל במצבי חרדה‪ ,‬ודכאון(‪ .‬כשיש רומן עם הגורם‬ ‫ה"אחר"‪ ,‬חודר מימד נוסף של אינפורמציה וקומוניקציה‪ ,‬והוא תקשורת שמבוססת על משוב‬ ‫מסולף שאותו בן משפחה סימפטומטי קבל אודות עצמו מתוך האינטראקציות שלו עם‬ ‫החומר‪/‬האחר‪ .‬מתוך היחסים עם 'הישות האחרת'‪ ,‬האדם לעיתים קרובות שואב אינפורמציה‬ ‫מסולפת‪ ,‬אשר אינה בהלימה לאינפורמציה ולתקשורת הממשית על עצמו וסביבתו‪ .‬למשל‬ ‫טיפלתי באדם שבמשך שנים קיים מערכת רומנטית סוערת עם עובדת במשרדו‪ .‬עקב ניהול‬ ‫כושל וקשיי השוק‪ ,‬החברה הלכה וצברה הפסדים כבדים אך אותו אדם לא ראה עצמו כמצוי‬ ‫בסכנה‪ .‬אדרבה‪ ,‬הוא ראה עצמו מוצלח ונערץ‪ ,‬המשיך לצרף אותה לנסיעות יקרות ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬הרחיב בצורה בלתי מציאותית את עסקיו ושקע בחובות גדולים יותר‪ .‬האיתותים‬ ‫שקבל מרואי החשבון ואנשי הכספים‪ ,‬נתקלו בזלזול ותחושת אומניפוטנציה‪ ,‬עד שהבנקים‬ ‫עצרו את הקרדיט והוא עמד בפני פשיטת רגל‪ .‬למותר לציין שבאותו רגע נעלמה האהובה‬ ‫והאהבה‪.‬‬ ‫בטיפול‪ :‬בגלל ההשלכות הרציניות ולעיתים מסוכנות במצבים אלו‪ ,‬רצוי לפתוח את עובדת‬ ‫קיום הרומן או השתיה מוקדם ככל האפשר‪ ,‬כדי להפסיק את ההתדרדרות‪ .‬אם בת הזוג פונה‬ ‫במצוקה מבלי לזהות עדיין את האמת‪ ,‬רצוי לעודד אותה לקבל אינפורמציה מליאה‪ .‬אם שני‬ ‫בני הזוג משתתפים בטיפול‪ ,‬אפשר לעזור לבני הזוג לפתוח את העובדות בגלוי ביניהם‪ .‬על‬ ‫המטפל להיות ער מתי לא לעודד גילוי לב וחשיפת עובדות בין בני הזוג‪ ,‬למשל במצבים של‬ ‫חשש מאלימות או ניצול לרעה של האינפורמציה בבית המשפט‪ .‬ככל שימהר המטפל להכנס‬ ‫כגורם 'מפריע' בין המשתמש לבין הראי שלו ‪ -‬כלאמר מספק הידע המסולף‪ ,‬כך יוכל‬ ‫המשתמש למסור דין וחשבון למטפל כגורם ניטראלי‪ ,‬ולבחון דרך עיניו את המציאות‪.‬‬ ‫אמונות ותפיסות חיים מסולפות‬ ‫האנתרופולוג גרגורי בייטסון‪ ,‬ראה את נקודת המבט הסובייקטיבית של היחסים עם‬ ‫האלכוהול‪ ,‬כקשורה באופן ישיר למערכת של אמונות מעוותות על העצמי ועל העולם‪ .‬אמונות‬ ‫שרגליהן בחשיבה של התרבות המערבית‪ .‬למשל אמונה שקשורה בכבוד‪ :‬שאדם יכול בכל‬ ‫מקרה לשנות ולשלוט בכל מה שירצה לשנות ולשלוט ולהשיג‪ .‬זוהי הכחשה של המצב "אני לא‬ ‫יכול"‪ .‬הכבוד הופך לקונטקסט של המאבק להשיג שליטה על עצמו ועל אחרים‪" .‬אם רק ארצה‬ ‫‪."the sky is the limit‬‬ ‫אמונות רבות רווחות בקשר עם בגידה‪ :‬למשל זה שמנהל פרשיית אהבה סודית‪ ,‬חי בהרגשה‬ ‫שמה שלא נראה לא קיים ולא משפיע‪.‬‬ ‫אמונה שכיחה בפרט אצל גברים שעל סקס מותר לשקר )ראה קלינטון(‪ ,‬או שמותר לשקר‬ ‫לנשים‪ .‬או שאפשר לנצח לשקר בלי להיתפס‪" :‬אם לא הייתי מגלה לך לא היית יודעת‪ ,‬חבל‬ ‫שהודיתי" אמר בעל שבגד לאשתו‪ .‬לעיתים קרובות מחזיקים באמונה שאפשר לגלגל את‬ ‫הגלגל אחורנית‪" :‬טוב עזבתי אותה אז בואי נשכח מזה ונמשיך הלאה"‪ .‬או אמונות בדבר‬ ‫מוסר כפול לגברים ונשים‪ :‬אצל גברים זה רק סקס ולכן זה לא פוגע בנישואים‪.‬‬ ‫בטיפול חשוב שיהיה שינוי באופן שאדם חושב על עצמו‪ ,‬על יחסים‪ ,‬ולבחון מחדש אמונות‬ ‫חברתיות ומושגים‪ .‬המטפל צריך להיות מוכן לחשוף ולתקן תפיסות מעוותות‪ .‬למשל כאשר‬ ‫המשתמש מגן על הרצון להסתיר עובדות חשובות בשם הפרטיות‪ ,‬המטפל יכול לדבר על‬ ‫הצורך לפרטיות כשמירת המרחב האישי מול הצורך לאינטימיות הקשורה למרחב הזוגי‪ .‬וכיצד‬ ‫ניתן למזג בין שני צרכים אלו‪ .(Rubinstein Nabarro & Ivanir 1999) .‬עיוות אחר קשור‬ ‫בבלבול בין אמון ואהבה‪ .‬רבים נוטים לחשוב שאם יש אהבה יש גם אמון‪ .‬אהבה – בנויה על‬ ‫תחושות גופניות ורגשיות‪ .‬אמון – בנוי על נסיון עובדתי במציאות‪ .‬אחרי גילוי הרומן‪ ,‬אבדן‬ ‫האמון נתפס לעיתים כאבדן האהבה‪ .‬המטפל יעזור לבני הזוג להתאבל על אבדן של אמונות‬ ‫מוטעות‪ ,‬ולבנות אמון מחודש ע"י ידיעת המציאות והאמת‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫סודות ושקרים – או "לדעת או לא לדעת"‬ ‫מה שמאפיין ברוב המקרים את המערכת המשפחתית בזמן קיום הרומן עם 'הישות האחרת'‬ ‫בכל מישור שהוא‪ ,‬הוא חוסר אמת‪ .‬זה הניסיון של העצמי להיות לא עצמי‪ ,‬או עצמי חליפי‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות קיים שיתוף פעולה מצד כל הנפשות הפועלות‪ ,‬בני המשפחה והסביבה‪,‬‬ ‫להימנע מלראות את האמת ולהכחיש את התחושות האינטואיטיביות‪ .‬זוגות אלו שומרים על‬ ‫יציבות בעיקר באמצעות 'לא לראות ולא לדעת'‪ .‬תחושה זו של יציבות ושלווה מדומים נוסכת‬ ‫הרגשה של נוחות‪ ,‬חברות ואמון מובן מאליו‪ ,‬ללא כל בסיס במציאות )‪Rubinstein-‬‬ ‫‪ (Nabarro,1996‬הם אינם מודעים למה שמתהווה בחצר האחורית של בן הזוג‪ ,‬וממשיכים‬ ‫לחיות בתחושת 'הענינים כרגיל'‪.‬‬ ‫בטיפול‪ :‬גורם מרכזי יהיה לעבור מדפוס של הכחשה‪ ,‬כלאמר לרצות לא לדעת‪ ,‬לדפוס של‬ ‫לראות‪ ,‬לדעת ולהרגיש‪ .‬אצל הרבה מזוגות אלו קיים המיתוס של‪" :‬אני מכיר אותה כמו כף‬ ‫היד שלי" שמשמעות הדבר‪ :‬אני יודע עליה הכל לכן אין צורך כלל לחשוב או לשים לב אליה‬ ‫ולמצבה ובוודאי לא צריך לשאול שאלות‪ .‬כך אמרה לנו מטופלת‪ ,‬לאחר גילוי פתאומי של‬ ‫יחסים רומנטיים ממושכים של בעלה‪" :‬הוא הלך בבוקר לעבודה‪ ,‬וחזר בערב‪ ,‬וחשבתי שזה‬ ‫כל מה שיש בחייו"‪ .‬ערעור המיתוס של "אני מכיר אותה"‪ ,‬הוא אחת ההתערבויות הראשונות‪.‬‬ ‫רצוי שהמטפל יאמר ברור שהמציאות מראה שזה לא אמת‪ ,‬למשל‪" :‬כדאי לך להפסיק להגיד‬ ‫שוב ושוב שאתה מכיר אותה‪ ,‬כי כבר שנתיים קורה בחייה משהו כ"כ רציני )כמו יחסים או‬ ‫שתיה(‪ ,‬ולך אין כל מושג‪ .‬לכן כדאי להפסיק לאמר זאת ולהתחיל להתבונן בסקרנות ובענין אל‬ ‫הצדדים הלא מוכרים והלא גלויים שלה‪ ,‬וללמוד אותה מחדש" )& ‪Rubinstein Nabarro‬‬ ‫‪.(Ivanir 1999‬‬ ‫גם במקרים שבת הזוג עדיין אינה יודעת אודות היחסים האחרים של בן זוגה‪ ,‬לרוב היא‬ ‫מגיבה בתגובות רגשיות‪ .‬לעיתים במצב רוח דכאוני‪ ,‬או ירידה‪/‬עליה במשקל‪ ,‬או בתופעות‬ ‫פסיכוסומטיות‪ .‬במקרים אלו התנהגותה עלולה להפוך בידי הבעל למוקד הבעיה‪ ,‬וכך זה הופך‬ ‫למעין 'הצדקה' להמשך הרומן שלו‪ .‬כפי שמטופלת שהתברר לה שבעלה ניהל יחסי אהבה עם‬ ‫אחרת במשך שנה‪ ,‬ספרה‪" :‬לא ידעתי למה‪ ,‬אני‪ ,‬שאני טיפוס כ"כ ערני ותמיד מוכנה לבלות‪,‬‬ ‫נכנסתי למיטה כל ערב בשעה ‪ .7-8‬הייתי פשוט מדוכאת אבל לא הבנתי את זה‪ .‬ואז הוא‬ ‫האשים אותי שבגללי אנחנו לא מבלים‪ ,‬שאני כל הזמן ישנה‪ ,‬שאני משמינה‪ ,‬שאני לא באה‬ ‫איתו לאירועים במקום עבודתו והוא נאלץ לצאת לבד‪ .‬ממש הרגשתי שהוא לא רוצה שאצא‬ ‫איתו‪ ,‬כי הרי היה מודיע לי ממש ברגע האחרון‪ ,‬או שהיה מזמין אותי בזמנים שהוא ידע שיש‬ ‫לי מחויבויות אחרות"‪ .‬בטיפול יש לחשוף מצבים כמו הנ"ל שהם‪ ,’crazy making‘ :‬יש לבנות‬ ‫מחדש את התמונה המציאותית שהיתה ולנקות את תחושת הזיוף‪ ,‬האשמה והשקר ) ‪).‬‬ ‫‪Rubinstein Nabarro & Ivanir 1999‬‬ ‫עקב האופי ההימנעותי מעימותים רגשיים האופייני לרבים‪ ,‬בתחילת הטיפול ישנה דילמה‬ ‫חזקה אצל בן הזוג של המשתמשת‪" :‬לדעת או לא לדעת"‪ ,‬אצל המשתמשת יש דילמה האם‬ ‫להתגלות או להישאר אניגמה‪ ,‬חידה עבור האדם האמור להיות הקרוב לי ביותר‪ .‬אנו מאמינים‬ ‫שהטיפול צריך לעודד לא רק לקבל אינפורמציות בקשר לרומן‪ ,‬או לשתיה‪ ,‬אלא להפיק תועלת‬ ‫מן המומנטום שנוצר בחיי הזוג עקב המשבר‪ ,‬כדי להרחיב את הצורך לדעת‪ ,‬על עצמי‪ ,‬על‬ ‫השני ועל היחסים לטווח רחב יותר של ענינים‪ .‬לא רק להישאר ברמת הקטכזיס‪ ,‬והרצון לדעת‬ ‫את הפרטים הנוגעים לרומן‪/‬השתיה‪ ,‬אלא לגרות את בני הזוג לסקרנות הדדית לגבי השני‬ ‫כאדם נפרד‪.‬‬ ‫בקטע הבא אציג כיצד המטפלת מאתגרת את בת הזוג החוששת לדעת יותר על בן זוגה‬ ‫שבגד‪ ,‬רוצה להימנע מעימות עם האמת או חוששת להכעיס אותו בשאלותיה‪ ,‬ומעדיפה‬ ‫להמשיך להשאיר דברים מעורפלים‪ ,‬מתוך‪:Rubinstein Nabarro & Ivanir 1999 :‬‬ ‫ר‪) .‬מטופלת(‪ :‬אני לא רוצה לדעת‪ ,‬זה כואב ומעליב‪ ,‬הרי תמיד סמכתי עליו‬ ‫מטפלת‪ :‬זו ההזדמנות בשבילך להחליט אם את מעונינת באמונה עיוורת או באמונה מפוקחת‪.‬‬ ‫אמונה עיוורת מבוססת על אידיאות‪ ,‬אמונה מפוקחת מבוססת על ידיעת המציאות‪.‬‬ ‫ר‪ :.‬כן בעצם אני רוצה לדעת‪ ,‬זה יתן לי יותר שליטה‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫מטפלת‪ :‬האם הרצון לדעת בא מן הצורך בשליטה או מן הסקרנות והרצון להכיר יותר טוב את‬ ‫בעלך?‬ ‫מטופלת‪ :‬משניהם‪ ,‬כרגע יותר מן הצורך בשליטה אבל אולי יותר מאוחר אהיה פנויה גם‬ ‫להכיר אותו יותר טוב‪.‬‬ ‫ההבהרה של שני סוגי "הידיעה" חשובה מאד וחשוב ששני בני הזוג ידעו ששני הסוגים‬ ‫לגיטימיים ורצוי לשתף פעולה בברור אמיתות שונות‪.‬‬ ‫)נושא חשיפת האמיתות מומלץ כחלק מטיפול היכן שהמטפל יכול לווסת את התגובות‪ ,‬ולא‬ ‫בהכרח מומלץ ואפילו יכול להזיק אם בני הזוג אינם נעזרים בטיפול(‬ ‫אינפורמציה רק למטרה של ידיעה הנה חסרת ערך אם איננה גורמת לאדם להיעצר ולחשוב‬ ‫על האיכות והסגנון של היחסים כדי להתקדם ולטפל בסוגיות האמיתיות בחיי הזוג‪ .‬אנו גם‬ ‫עוזרים לזוג לחוש את ההקלה והרגיעה בכך שאפשר להפסיק לשמור בסוד‪ ,‬להחביא ולשקר‪.‬‬ ‫לא קל לעמוד בידיעה‪ .‬לעיתים ההימנעות מן הידיעה ומן הדיווח על הפרטים מראה על קושי‬ ‫להתמודד עם התכנים‪ ,‬עם הרגשות של עצמו ושל השני‪ ,‬ועם המשמעות של הרומן‪ .‬טיפלתי‬ ‫לפני שנים בזוג שהבעל התאהב ביצאנית‪ ,‬ונהג לבוא לבקרה לא רק כקליינט‪ .‬כשנשאל על ידי‬ ‫אשתו בשיחה על מה היה לו לדבר עם "הזונה הזאת" ענה‪ ,‬בעידוד המטפלת‪ ,‬כי היא נעזרה‬ ‫בו בעניניה האישיים‪ ,‬כשהאשה שאלה למה הוא לא כ"כ טוב לחברים שלו‪ ,‬ולזונה זרה הוא‬ ‫עוזר‪ ,‬הוא ענה שלחברים שלו יש הרבה מקורות של עזרה‪ ,‬ולאשה זו שהיתה בודדה‪ ,‬אין‪.‬‬ ‫האשה מאד התקשתה לקבל את הצד הזה הבלתי ידוע לה של בעלה‪ .‬לאחר שנרגעה זה‬ ‫אפשר לה לראות מחדש את הרגשות והצרכים הסוביקטיבים של בעלה לקחת אחריות על‬ ‫תקופות ארוכות בחייהם שהיא זלזלה בערכו ופגעה בו‪ ,‬ולהתייחס אליו באור חדש‪.‬‬ ‫כשחושבים באופן מערכתי‪ ,‬גם אם מכירים באחריות הצד שבצע את המעשה‪ ,‬בגידה או‬ ‫שתייה‪ ,‬כל אחד מבני הזוג צריך לקחת על עצמו אחריות‪ ,‬לסיבות ולכן גם לתיקון‪.‬‬ ‫מלכודת אי‪-‬המחויבות‬ ‫אלו סוגיות מרכזיות משותפות בטיפול בשתי התופעות‪ .‬הטיפול חייב לגעת בסוגיות אלו‬ ‫במיוחד כאשר בני הזוג מעונינים להמשיך ביחסי הנישואים שלהם ולא להיפרד‪ ,‬כדי שיווצר‬ ‫בסיס חדש ליחסים‪.‬‬ ‫התחושה שבן‪/‬בת הזוג 'מחויבים' נובעת מאמון בסיסי שנוצר אצל היחיד במהלך רצף אין סופי‬ ‫של פעולות של תן וקח ביניהם‪ .‬בשלב כל שהוא הוא מגיע להרגשה הטובה‪ ,‬שהוא מספיק‬ ‫ראוי וחשוב כדי שיקבל התייחסות‪ ,‬הזנה ונאמנות מן האדם המשמעותי בחייו‪ ,‬גם במצבים של‬ ‫אכזבה וקונפליקט ביניהם‪ .‬מחויבות אינה עוסקת ברגשות אלא בתחום של מודעות אתית שיש‬ ‫עמה השלכות מעשיות הנובעות מדאגה ואכפתיות‪ ,‬וזה מה שבונה אמון בין אדם לאדם ))‬ ‫‪ .Krasner & Joyce 1995‬מחויבות משמעותה "אני מוכן להקריב משהו מן ההנאות או הנוחיות‬ ‫שלי כדי להפחית את סבלו של בן זוגי"‪ .‬למשל משמעותה של מחויבות עשויה להיות וויתור על‬ ‫השעשוע הכרוך ביחסים רומנטיים מחוץ לנישואים או על העונג הכרוך בשתיה )לפני‬ ‫ההתמכרות הפיזית(‪ ,‬למען בת‪/‬בן הזוג‪ .‬היא גם עשויה להיות נכונות להקרבה וויתור למען‬ ‫העונג או הרווחה של בן הזוג‪.‬‬ ‫בטיפול‪ :‬המחויבות הראשונה שכל אחד מבני הזוג‪' ,‬המשתמש' ובת זוגו‪ ,‬יקבל על עצמו‬ ‫אומרת שכל אחד לוקח אחריות לפעולותיו בעבר בהווה וכלפי העתיד‪ .‬עליהם להכיר בהשפעה‬ ‫שפעולות אלו שלהם )בגידה‪ ,‬שתיה‪ ,‬שקרים‪ ,‬התעלמות‪ ,‬וכו'( בעבר ובהווה השפיעו על בן‬ ‫הזוג או על אחרים במעגל המשפחתי והרחב‪.‬‬ ‫ראוי שכל אחד ישאל עצמו מה הקוים האדומים שלו לגבי נזק נפשי שהוא מוכן לגרום לאדם‬ ‫היקר לו כדי לשמר את תענוגותיו‪ .‬אילו דברים שאינם הכרחיים הוא יימנע מלאמר או לעשות‬ ‫כדי להפחית את הנזק הנפשי של בת זוגו )‪.(Rubinstein Nabarro & Ivanir 1999‬‬

‫‪6‬‬

,‫ השוואה בין קיומה של פרשיית יחסים רומנטיים מחוץ לנישואים לבין שתיה מוגברת‬:‫סיכום‬ ‫ היבטים אלו מתחלקים לשתי קבוצות‬.‫מחדדת מספר היבטים המשותפים לשתי התופעות‬ ‫ אשר מציע הסבר לגבי‬,‫ האחת מתמקדת באופי המערכתי המשותף לשתי התופעות‬:‫עיקריות‬ ‫ המעגל הסגור המתהדק בין המשתמש‬- ‫ שימורה ולכן גם הטיפול בה )הבועה‬,‫יצירת הבעיה‬ ‫ הקבוצה השניה‬.(‫ וההזנה ההדדית בין 'הרומן' לבין המערכת הסובבת‬,"‫לבין ה"גורם האחר‬ ,‫מציעה התייחסות לקונטקסט החברתי והרגשי אשר בתוכו יכולות להתפתח שתי התופעות‬ ‫ המבט‬,‫אשר עלול לעודד בלבול וחוסר בהירות לגבי ערכים ותפיסות חיים )אמונות מסולפות‬ ‫ הדיון בשאלת המחויבות נראה לי כהיבט מרכזי כשניגשים‬.(‫ סודות ושקרים‬,‫הסובייקטיבי‬ .‫לבחון התנהגויות במרחב היחסים הזוגי‬ ‫ השלכות טיפוליות מעשיות‬,‫אני מקוה שהקוראים יוכלו לגזור מתוך הדיון ההשוואתי שהוצע‬ ,‫ אשר נחשבים בין הקשים‬,‫אשר יעשירו ויעצימו את הטיפול בשני סוגי משברי הנישואים‬ .‫ההרסניים והמטרידות ביותר עבור הזוגות ולכן גם עבור המטפל הזוגי והמשפחתי‬ ‫ביבליוגרפיה‬ Bepco Claudia & Krestran Ann (1985) The Responsibility Trap. The Free Press: New York Iwanir S. & Ayal H., (1991) Mid-life divorce iInitiation: From crisis to developmental transition. Contemporary Family Therapy 13(6) December Krasner B. R., & Joyce A. J., (1995) Truth, trust, and relationship. New York: Brunner/Mazel.

Moultrap,D,J. , (1990) Husbands, Wives & Lovers. New York: The Guilford Press.

Pittman, F. S., (1987). Turning points: Treating families in transition and crisis. New York: Norton.

Pittman, F. S., (1995) Crises of Infidelity in: Clinical handbook of couple therapy. In N.S. Jacobson & A.S. Gurman (Eds.) Rubinstein-Nabarro, N. (1996). "Systemic Insight" and the couple "Seesaw Effect" in couple and family therapy. In Andolfi, M., Angelo, C., & De Nichilo. M. (Eds.) Feelings and Systems (in the Italian: Sentimenti e sistemi). Raffaello Cortina Editore, Italy. pp. 195-215. (The English translation can be obtained from the author).

Rubinstein Nabarro Noga & Ivanir Sara (1999) The Therapy of Extramarital Affair Crisis in Long-Term Midlife Marriages. In: Couples and Crisis, Andolfi, M ed. In Print Rubinstein Nabbaro Noga & Ivanir Sara (1999) The Therapy of Extramarital Affair Crisis in Long Term Midlife Marriages. In: Couples and Crisis, Andolfi M., (ed) (Italian)

7