/מאמר-להוציא-את-המלאך

‫להוציא את המלאך מבפנים –‬ ‫הנחיה כליווי במסע לגילוי המשאבים החבויים של‬ ‫האדם*‬ ‫מאת‪ :‬ד"ר שרה איוניר**‬ ‫*פורסם ב"מנחה למנחה" מס' ‪ ,6‬פברואר ‪1994‬‬ ‫משרד החינוך התרבות והספורט‪ ,‬המחלקה לחינוך מבוגרים‪ ,‬ירושלים‬ ‫חלקים מן המאמר הוצגו בכנס הארצי של העובדים הסוציאליים‪.1993 ,‬‬ ‫חלקים מן המאמר הוצגו ביום עיון למפקחים בתחום הנחיית הורים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬במאמר מובאים קטעים מתוך שיחות טיפוליות‪ .‬כל השמות והפרטים המזהים‬ ‫בקטעים אלה שונו כדי לשמור על פרטיות וסודיות‪.‬‬ ‫** ליצירת קשר‪ :‬טל‪03/6412581 .‬‬ ‫‪email: sarailan@netvision.net.il‬‬ ‫לפני שנים רבות ישב נער יחף על חומה ברומא‪ ,‬והתבונן באיש שעמד למטה מול סלע‬ ‫שיש ענק‪.‬‬ ‫"הי‪ ,‬אדון"‪ ,‬הוא צעק‪" ,‬למה אתה מכה בפטיש על הסלע?"‬ ‫והאיש‪ ,‬מיכלאנג'לו‪ ,‬הביט בו וענה‪" :‬יש מלאך בתוך הסלע‪ ,‬ואני עוזר לו לצאת החוצה"‪.‬‬

‫הקדמה‬ ‫מימוש מלא וייחודי של האדם את עצמו הוא אחת המטרות המשותפות לכל‬ ‫הדיסציפלינות העוסקות בשיפור תפקודיו ובריאותו הנפשית של האדם‪ .‬יכולתו‬ ‫להשתמש במרכיבים השונים של אישיותו באופן מלא והרמוני‪ ,‬משמעותה‪:‬‬ ‫גדילה לממדים הפוטנציאליים שלו‪ .‬במאמר זה בחרתי לדון ולהדגים מתוך‬ ‫חומר קליני‪ ,‬עבודה עם שלושה מן המרכיבים המרכזיים המשפיעים על תהליך‬ ‫מימוש הפוטנציאל של האדם‪ ,‬ואלו הם‪:‬‬ ‫‪ 1‬התפתחות "האני המודע"‪ ,‬שעליו ייבנו שני המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫‪ 2‬טיפוח המודעות לקשת התחושות והרגשות והחדרת "רגעי ריגוש" לשם‬ ‫הגברת התנסויות רגשיות בחיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬גיבוש ועיבוד של ערכי צמיחה )"ערכי הוויה" לפי א' מאסלו(‪ ,‬והפיכתם‬ ‫למרכיב אורגני בתפקוד הספונטני של האדם‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫המונח "הנחיה" במאמר זה מתאר פעולה המכוונת להשפיע על התפתחותו‬ ‫)גדילתו( הנפשית הכללית של המונחה‪ :‬פעולה כזאת יכולה להתקיים במסגרת‬ ‫הנחיית קבוצות‪ ,‬הדרכת הורים‪ ,‬פסיכותרפיה‪ ,‬ייעוץ או שיקום‪ .‬נקודת המוצא‬ ‫למאמר זה היא‪ ,‬שלמרות שבכל אחד מן העיסוקים הנ"ל עומדות בפני איש‬ ‫המקצוע משימות המוגדרות מעצם מקצועו‪ ,‬הגישה התיאורטית שלו והמסגרת‬ ‫שבה מתקיימת הפעולה‪ ,‬הרי שהרצון והכוונה לקדם את התפתחותו של המונחה‬ ‫ולשחרר את משאביו האישיים מן הכוח אל הפועל‪ ,‬משותפים לרוב העוסקים‬ ‫במלאכה‪.‬‬ ‫אין לי ספק שהגורם הראשון במעלה‪ ,‬המאפשר את ההתפתחות )הגדילה(‪ ,‬מצוי‬ ‫באישיותו של המנחה וביחסים שהוא מפתח עם המונחה; אך ביריעה הצרה‬ ‫שאפרוס לפניכם בחרתי להתמקד בצד המעשי של הנושא וברציונל הפילוסופי‬ ‫שלו‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫"לא‪-‬מודע נמוך"‪" ,‬לא‪-‬מודע גבוה" ו"האני המודע"‬ ‫מרבית התיאוריות הפסיכולוגיות המסורתיות רואות באירועים מעברו של האדם‪,‬‬ ‫ובעיקר באירועים הנוגעים ליחסיו עם הדמויות המרכזיות בחייו‪ ,‬גורמים‬ ‫משמעותיים בעיצוב אישיותו‪ ,‬וסיבות עיקריות להתפתחות ליקויים וקשיים‬ ‫נפשיים לאורך החיים‪ .‬התיאוריות המסורתיות מתייחסות בעיקר למרכיבים‬ ‫הפתולוגיים ואינן מייחסות חשיבות מספקת לקיומו של פוטנציאל גבוה בכל‬ ‫אדם‪ .‬רוברטו אסאג'יולי‪ ,‬מייסד תורת הפסיכוסינתזה‪ ,‬מציג מודל של אישיות‬ ‫הכולל ממדים של "לא‪-‬מודע נמוך" ו"לא‪-‬מודע גבוה" – או "תודעה גבוהה"‪.‬‬ ‫הלא‪-‬מודע הנמוך דומה לזה המתואר על ידי פרויד ומייצג בעיקר את העבר‬ ‫הפסיכולוגי האישי – בצורת זיכרונות או טראומות מודחקות – ואת מנגנוני‬ ‫ההסתגלות הלא‪-‬מודעים שלו‪ .‬אסאג'יולי סבר שחקירת הלא‪-‬מודע הנמוך‬ ‫) באמצעות פסיכותרפיה‪ ,‬היפנוזה‪ ,‬עיבוד חלומות וכדומה( חיונית עבור האדם‬ ‫כדי להגיע לתובנה עצמית טובה לשם ריפוי מצוקותיו וגיבוש אישיותו‪ ,‬אך איננה‬ ‫מספיקה לפיתוח ההיבט הרוחני שלו )‪.(Assagioli, 1965‬‬ ‫"הלא‪ -‬מודע הגבוה" הוא הפוטנציאל‪ " ,‬מאזור זה של הנפש אנו מקבלים את‬ ‫האינטואיציות והשאיפות בתחום האמנות‪ ,‬המוסר החברתי‪ ,‬המדע והפילוסופיה‬ ‫– המנחות אותנו בפעולותינו ההומניטריות ההירואיות‪ .‬זה המקור לנטיות נעלות‪,‬‬ ‫כגון אהבה ללא תגמול ומחוננות" )‪ .(Assagioli, 1965.p. 17‬א' מאסלו מצא‬ ‫שהערכים והנטיות הללו מהווים עבור האדם "צורכי על" ) ‪ (metaneeds‬והחסך‬ ‫בהם מייצר פתולוגיות‪ .‬הוא טוען שהערכים הללו הם משמעות החיים עבור רוב‬ ‫בני האדם‪ ,‬אך רבים אינם מודעים לכך ) ‪ .(Maslow‬בספרו על האנטומיה של‬ ‫ההרסנות האנושית ) ‪ (The Anatomy of Human Destructiveness‬טוען אריך‬ ‫פרום שנטייה להרסנות היא בבסיסה חיים שלא מוצו‪.‬‬ ‫" האני המודע" – על פי הפסיכוסינתזה – הוא המודעות העצמית הטהורה )ללא‬ ‫רגשות וללא עמדות(; הוא המרכז הפנימי השקט‪ ,‬המתנסה והמתבונן בכל רגע‬ ‫ורגע בעולם סביבנו ובחלקים הפנימיים הלא‪-‬מודעים‪ ,‬ומעביר אותם למה‬ ‫שהפסיכוסינתזה מכנה בשם‪" :‬שדה התודעה"‪ .‬שדה התודעה הוא המציאות‬ ‫היומיומית שלנו‪ ,‬החלק שאנו מודעים לו באופן ישיר‪ ,‬הנחווה כזרימה של‬ ‫תחושות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬תשוקות ודחפים שאותם אנו מסוגלים לחוות ולנתח‬ ‫וכלפיהם אנו יכולים לנקוט עמדה‪ .‬האני המודע ושדה התודעה הם מה שאנו‬ ‫חווים כ"העצמי האמיתי" שלנו‪ .‬האני המודע הוא החוליה המקשרת בין שדה‬ ‫התודעה לבין הפוטנציאל הרדום העומד לרשות האדם )‪.(Hardy 1987‬‬ ‫מרבית בני האדם אינם מטריחים את עצמם להתבונן בתשומת לב בעצמם‪,‬‬ ‫ולנקוט עמדה והחלטה מודעת לגבי מה שלפניהם‪ ,‬אלא נסחפים על ידי זרם‬ ‫מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬לחצים סביבתיים ואילוצי מציאות‪ .‬ואולם כל אדם יכול להגיע‬ ‫לשחרור ולמימוש הכוחות מתוך הלא‪-‬מודע הגבוה‪ ,‬וזאת באמצעות עבודה‬ ‫ותרגול המתנהלים בשני תהליכים מקבילים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגברת המודעות‪ ,‬באופן מכוון‪ ,‬ללא‪-‬מודע הגבוה שלנו‪ ,‬כדי לקלוט את‬ ‫כוחות היצירה‪ ,‬האמת‪ ,‬האהבה והיופי המצויים בתוכנו תמיד‪ .‬ככל שאנו‬ ‫מאומנים להתבונן בהם ולהבחין בהם‪ ,‬הם הופכים למרכיב אקטיבי בחיים‬ ‫המגביר את הנאותינו ומשפיע על רצונותינו והחלטותינו‪ .‬הגברת המודעות‬ ‫קשורה ביכולתנו להתבוננות פנימית )שמשמעותה – תרגול ה"אני‬ ‫המודע"(‪ ,‬ולהגברת הריכוז במצב או באובייקט נתון‪ .‬בעקבות זאת נוכל‬ ‫להיות קשובים לרצון המודע שלנו )השונה מדחף או מחשק אימפולסיבי(‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫ב‪ .‬טיפוח ערכי הוויה )‪.(being values‬‬ ‫הפרקים הבאים ידונו בתהליכים אלה‪.‬‬ ‫התבוננות פנימית‪ ,‬ריכוז ותודעה ערה‬

‫" התרכז בלבך‪ ,‬היכנס לתוכו‪ ,‬לך פנימה ולעומק ורחוק ככל שתוכל‪ .‬אסוף את כל‬ ‫מיתרי התודעה המתפזרים‪ ,‬גולל אותם וצלול אתם מטה‪ .‬אש בוערת שם‪ ,‬בשלווה‬ ‫העמוקה של הלב‪ .‬זוהי האלוהות שבך – היישות האמיתית שלך‪ .‬שמע את קולה‪ ,‬לך‬ ‫בעקבות ציווייה"‪.(The Mother) .‬‬

‫בדרך כלל התודעה שלנו ) ‪ ,(consciousness‬או במונחי יום יום – המוח שלנו‪,‬‬ ‫עמוסה בקולות וברחשים‪ :‬מחשבות ודאגות‪ ,‬דחפים וזיכרונות‪ ,‬מצוקות ורגשות‬ ‫מתרוצצים ולוחצים‪ .‬אפילו בלילה‪ ,‬בחלומות‪ ,‬המוח שלנו דואג וחושב על יום‬ ‫המחר או על האתמול‪ .‬כמו צומת דרכים עמוס במכוניות; הן נתקלות זו בזו‪,‬‬ ‫והתנועה כולה מתקשה לזרום‪.‬‬ ‫התבוננות פנימית – הוא מצב השואף להשקיט את המחשבות ולהגיע לשקט‬ ‫ללא תוכן ספציפי אלא מעין עין פנימית המתבוננת מתוך שוויון נפש‪ ,‬תוך‬ ‫הסתכלות מרוחקת על התכנים החולפים במוחנו‪ ,‬מבלי להזדהות אתם או להגיב‬ ‫להם‪ .‬במצב כזה מוגברת העירנות שלנו לעצמנו ואנו רגישים יותר כלפי‬ ‫סביבותינו‪ :‬אנו נהנים יותר ממוסיקה‪ ,‬מריחות ומיפי הטבע כמו שהם מסוגלים‬ ‫לחוש אמפטיה והבנה לזולתנו‪ .‬מתוך מצב כזה גם צפות ומגיעות אלינו‬ ‫האינטואיציות )‪ – intuition‬במובן של התגלות‪ ,‬הבנה מידית או הוראה פנימית(‪.‬‬ ‫זהו מצב של נוכחות שלמה בהווה‪ ,‬מרגע לרגע‪ ,‬ללא רצון והכוונה‪ .‬קשה מאד‬ ‫להגיע למצב של מוח שקט; אם תנסו לשבת בשקט ללא מעשה‪ ,‬תגלו שתוך‬ ‫מספר שניות‪ ,‬ללא כל שליטה שלכם‪ ,‬שוב המוח שלכם מוצף והמחשבות‬ ‫דוהרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש צורך להרבות בתרגול של השקטת המחשבות ומיקוד‬ ‫הקשב הפנימי‪.‬‬ ‫ריכוז – הוא מיקוד הקשב לעבר גורם ספציפי‪ .‬אנו יכולים למקד את הקשב‬ ‫לעבר עצמנו‪ :‬תחושותינו‪ ,‬רגשותינו או מחשבותינו‪ ,‬או לעבר אובייקט חיצוני‪.‬‬ ‫ריכוז הוא הפניית מלוא תשומת הלב לאובייקט או לעניין אחד‪ ,‬והתנתקות זמנית‬ ‫מעניינים אחרים המושכים את תשומת לבנו‪" .‬ריכוז" הוא פעולה רצונית וחיונית‬ ‫להשגת כל מטרה בחיים‪ :‬רכישת ידע‪ ,‬הבנת תופעות לימוד‪ ,‬מיומנויות או‬ ‫תקשורת בין‪-‬אישית‪.‬‬ ‫התבוננות פנימית וריכוז‪ ,‬עוזרים לנו להרגיל עצמנו לקלוט ולהגיב לדברים‬ ‫באופן אחר מן האופן שבו אנו מורגלים )הטייס האוטומטי שלנו( – מתוך עירנות‬ ‫ובחירה‪.‬‬ ‫אני נוהגת להתחיל שיחה טיפולית או הדרכה‪ ,‬בתרגיל להשקטת המוח‬ ‫ולהפסקת זרם המחשבות‪ .‬בדרך‪-‬כלל אני מתחילה עם הנחיה לשים לב‬ ‫לנשימה‪-‬הטבעית‪ ,‬או לחוש את פעימות הלב‪ .‬טכניקות אחרות המשמשות אותי‬ ‫לקוחות מתוך הריפוי באמצעות צלילים וקולות )ראה‪ .(Campbel,1989 :‬מציאת‬ ‫דרכים למיקוד הקשב רצויה ביותר‪ ,‬משום שמרבית הפונים שלנו מצויים במצב‬ ‫של מתח‪ ,‬כעס או חרדה המתאפיינים בתחושה של הצפה רגשית או שטף‬ ‫מחשבות‪ .‬חשוב שאדם ימצא מקום שקט בתוך עצמו ומשם יוכל לקלוט דברים‬ ‫חדשים ולהגיב‪ ,‬שהרי כל רגע במפגש הטיפולי הנו אירוע‪ ,‬וראוי למטופל‬ ‫)ולמטפל( שיהיו במצב של נוכחות וספיגה מלאים‪.‬‬ ‫בדוגמה שלהלן אתאר את ההנחיות‪ ,‬ואת תגובות אחת מהמטופלות במפגש‪.‬‬ ‫הקטע מדגים הכנה לקראת שיחה טיפולית‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫זיוה – אישה צעירה בת ‪ ,28‬גרושה‪ ,‬סובלת מהתפרצויות זעם קשות ותחושה‬ ‫של חוסר ארגון ושליטה בחיים‪ .‬היא נכנסה לחדרי כרוח סערה‪" :‬חרא של בן‬ ‫אדם‪ ,‬שילך לכל הרוחות"‪ ,‬אמרה על החבר הנוכחי שלה‪ .‬הנחיתי אותה‪,‬‬ ‫בהסכמתה‪ ,‬לעצום עיניים ולשים לב לנשימה‪ ,‬לקחת שאיפה מלאה ונשיפה‬ ‫מלאה‪ .‬לאחר‪ -‬מכן ביקשתי ממנה לבחור מילה מרגיעה עבורה ולשיר אותה‬ ‫בצלילים שונים לפי רצונה‪ .‬היא בחרה במילה "שלווה" ושרה אותה – בתחילה‬ ‫בשקט‪ ,‬אך קולה הלך והתחזק והופיעו צלילים גבוהים ונמוכים‪ .‬גם אני בחרתי‬ ‫מילה ושרתי‪ .‬לאחר מספר דקות סיימנו וביקשתי אותה‪ ,‬עדיין בעיניים עצומות‪,‬‬ ‫לשים לב לתחושות הגוף‪ ,‬לרגשות ולמחשבות‪ .‬לאחר שפקחה עיניים שיתפה‬ ‫אותי בחוויותיה‪" :‬כשנכנסתי‪ ,‬הרגשתי בהתקפה‪ ,‬שהחיים הם אפיזודה טראגית‪.‬‬ ‫זה )התרגיל( עשה לי סדר עדיפויות לגבי מה שאני רוצה לדבר אתך‪ .‬זה עשה‬ ‫לי רקע בהיר יותר למשפטים השחורים‪ ,‬נתן מנוחה מסוימת‪ ,‬נתן להרגיש שאת‬ ‫חלק מן העניין‪ ,‬שיש שיתוף פעולה‪ .‬כשעשית איתי את הקולות‪ ,‬ושרנו ביחד‬ ‫בשלב הסופי‪ ,‬הרגשתי שאני מדברת אתך‪ ,‬אני שואלת שאלה ואת עונה לי‪.‬‬ ‫הרגשתי שזה מה שיש‪ ,‬זה זה‪ ,‬שזה המצב וצריך ללכת הלאה‪".‬‬ ‫רבים מן המטופלים מדווחים על חוויות דומות ואחרות‪ ,‬כתוצאה משימוש‬ ‫בטכניקות אלו‪ :‬חוויות כגון‪ :‬שלווה‪ ,‬נוחות גופנית‪ ,‬בהירות במחשבה‪ ,‬הרגשה של‬ ‫התרוממות רוח‪ ,‬התבטאות פיוטית‪ ,‬היזכרות בחלום‪ ,‬רגשות של כאב‪ ,‬בכי‬ ‫ומודעות לאינטימיות‪ .‬רבים מדווחים על חוויה של יצירתיות‪ ,‬כפי שתיאר זאת‬ ‫גבר בן ‪ ,38‬פיסיקאי במקצועו‪ ,‬אדם מופנם וחרד‪" :‬כשביקשת שאמציא מנגינה‪,‬‬ ‫חשבתי – האם אבחר משהו מוכר או שאמציא משהו; המצאתי והרגשתי‬ ‫צמרמורת קלה כי הרגשתי רגש שאני מוציא משהו שלי‪ ,‬אז הייתי בצורה‬ ‫מהותית עם עצמי‪ .‬הצלחתי ליצור משהו וזה לא שיתק אותי לגמרי‪ .‬העזתי לבטא‬ ‫משהו שלי‪".‬‬ ‫מודעות לקשת הרגשות ויצירת רגעי‪-‬ריגוש‬ ‫במהלך טיפול זוגי‪ ,‬ישבתי עם בני‪-‬הזוג על שטיח בביתי וחשבתי על רעיון‬ ‫להתנסות אקטיבית כדי לעקוף את המחסום והניכור הרגשי שנוצר בין הבעל‬ ‫לאישה‪ .‬הבעל ישב פגוע‪ ,‬כואב ומכווץ פיסית‪ .‬ביקשתי מן האישה שתחפש דרך‬ ‫לעזור לו להיפתח‪ .‬היא אמרה שברור לה מה צריך לעשות‪ ,‬אבל איננה מסוגלת‬ ‫לגעת בו ובכתה‪ .‬ניסיתי לתמוך בה במגע קל בכתפה‪ ,‬אך היא נרתעה‪ ,‬ישבה‬ ‫נוקשה‪ ,‬מנסה לעצור באיפוק את בכיה‪ .‬כך ישבנו מספר שניות‪ ,‬ללא מילים‪,‬‬ ‫בתחושה של זרות‪ .‬פתאום מאי שם הופיע "קופידון"‪ ,‬הכלב המשפחתי שלנו‪.‬‬ ‫הוא התכרבל ליד גופה‪ ,‬הניח את ראשו על ברכיה‪ ,‬וראיתי אותה מלטפת בחום‬ ‫רב את ראשו וגופו בשתי ידיה כשהוא מתמסר בשלמות‪ .‬ראיתי שמשהו ניצת‬ ‫בעיניה‪ ,‬רעד של חיות עבר בגופה‪ ,‬היא פרצה בבכי משוחרר‪ ,‬ניגשה לבעלה‬ ‫וחיבקה אותו חזק‪.‬‬ ‫דוגמה זו ממחישה כיצד התנסות בחווית החום והרכות אשר נוצרה באופן‬ ‫ספונטני )ואפילו מכלב( שחררה את המחסום ואפשרה לה לבוא במגע עם רגש‬ ‫הרכות והאהבה שבתוכה‪.‬‬ ‫אנשים רבים אינם מודעים לחוויות רגשיות‪ ,‬או שהם חווים רגשות כעס בלבד‪.‬‬ ‫טוב במסגרת טיפול‪ ,‬הנחיה או הדרכה‪ ,‬לעודד אנשים לעשות פעולות ולהתנסות‬ ‫בחוויות‪ .‬ההתנסות במה שמעבר למילים דוחף את האדם לחוש מרכיבים בלתי‬ ‫מוכרים באישיותו‪ ,‬ויוצר רגעי ריגוש בחיים ובטיפול‪ .‬יצירת אירועים מכוונים‬ ‫לשם הפניית העירנות לתחושות ולרגשות‪ ,‬מרחיבה את קשת הרגשות שלנו‬ ‫ומעשירה בכך את יכולתנו ליהנות מדברים מגוונים ולפתח רפרטואר רחב של‬ ‫תגובות בכל מצב‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שנדחה על ידי אחר ומודע רק לכעסו‪ ,‬רפרטואר‬

‫‪4‬‬

‫התגובות עלול להיות מאד מצומצם – הוא ייטה להגיב בתוקפנות או בהימנעות‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬האדם שמודע לעצמו ורגשותיו מפותחים‪ ,‬כאשר יהיה דחוי יחווה אולי‬ ‫רגשות כאב‪ ,‬צער‪ ,‬עצבות או בדידות‪ .‬המודעות ל"ניואנסים" של הרגש תאפשר‬ ‫לו לבחור בתגובה הולמת יותר מתוך ריבוי האפשרויות‪.‬‬ ‫הדוגמה הבאה תתאר התערבות טיפולית יזומה במהלך טיפול בבעיה של חסך‬ ‫חושי ורגשי בין בני‪-‬זוג‪ ,‬אשר יצר פגיעה רצינית באינטימיות‪:‬‬ ‫רז וסוזי‪ ,‬בני ‪ ,40‬היו בתחילת הטיפול על סף פירוד‪ ,‬על רקע של ניכור רגשי‬ ‫מתמשך ומעורבות רומנטית של הבעל עם אישה אחרת )אשר נפסקה במהלך‬ ‫הטיפול(‪ .‬באחת הפגישות הזוגיות אמר רן שהוא זוכר רק פעמיים בחיים שראה‬ ‫אותה במצב רגשי‪ :‬כאשר היא פגשה אותו עם המאהבת‪ ,‬וכאשר נולד בנם הבכור‪.‬‬ ‫ואמנם האישה דווחה שהיא למדה‪ ,‬גם בבית הוריה וגם עם בעלה‪ ,‬להרגיש רק מה‬ ‫" שלא יכול להפריע לאף אחד"‪ .‬היא יכולה לשמוח ולהיות סוערת מחוץ לבית אך‬ ‫לא במסגרת המשפחה; כאם היא מתנהגת כדי שיהיה לכולם נוח‪ .‬הוא אמר שאינו‬ ‫יכול לחיות עם ספינקס‪ .‬האישה‪ ,‬שמקצועה היה בתחום התקשורת‪ ,‬לא הגיבה‬ ‫באופן רגשי לגירויים מילוליים מצד הבעל אלא התגוננה בפני מה שקלטה‬ ‫כביקורת והאשימה אותו‪ .‬הבעל לא היה מודע לעצמת הפגיעה שלה כיוון שלא‬ ‫היה לכך כל ביטוי גלוי‪ .‬החלטתי לשנות "שפה" כדי לעקוף את הדפוס הזוגי‬ ‫הקבוע‪ ,‬כשהמטרה הייתה לטפח את היכולת להרגיש ולעורר רגש בשנית‪.‬‬ ‫הזמנתי אותם לשחק משחק בו כל אחד מהם מתבקש לכתוב באצבע משהו על‬ ‫גבו של השני והשני צריך לזהות‪ .‬האווירה התחממה והחלו צחוקים‪ .‬בשלב השני‬ ‫של התרגיל‪ ,‬כל אחד התבקש לענות על המסר שנמסר לו במסר משלו‪,‬‬ ‫באמצעות כתיבה וציור על הגב של השני‪ .‬העירנות ומיקוד הקשב בחוויה הגופנית‬ ‫הגבירו את ההקשבה לרגשות‪ .‬סוזי שיתפה את רן ברגשותיה ואמרה‪" :‬נדהמתי‬ ‫מגל של תענוג שהציף אותי וגם הייתי נבוכה קצת מכך‪ .‬שמתי לב כמה אני רעבה‬ ‫למגע ואיך הצלחת להפעיל את קצות העצבים שלי‪".‬‬ ‫מטרתי בהתנסות כגון זו איננה בהכרח להביא רגשות חיוביים‪ ,‬אלא להסב את‬ ‫תשומת‪-‬הלב לקשת הרגשית הרחבה והמגוונת ולעובדה שרגשות חיים וזורמים‬ ‫משתנים ללא הרף ונותנים בכך תקווה לשינוי והתחדשות‪.‬‬ ‫טיפוח הגדילה או "ערכי ההוויה"‪:‬‬ ‫אברהם מאסלו חקר מה מאפיין אנשים ידועי שם אשר מיצו את השלמות שבהם‬ ‫)‪ .(fully human people‬הוא מצא שרובם התאפיינו בכך שהתמסרו ופעלו למען‬ ‫משהו מעבר לעצמם‪ .‬הם התעוררו והרגישו איזו קריאה פנימית לעבר משהו‬ ‫משמעותי ולכן לא הייתה קיימת עבורם הפרדה בין עבודה והנאה‪ .‬כולם הקדישו‬ ‫את חייהם למימוש "ערכי ההוויה" ) ‪ (being values) (Maslow,1971‬במושג זה‬ ‫מאסלו כולל ‪ 14‬ערכים אוניברסליים נצחים והם‪ :‬אמת )‪ - (truth‬יושר וכנות;‬ ‫השאיפה לטוב )‪ – (goodness‬כוללת אהבה שמובנה הרצון באושרם של‬ ‫אחרים‪ ,‬קרובים ורחוקים‪ ,‬ונכונות לפעול לשם כך וחמלה שמובנה הרצון להקל‬ ‫סבלם וצערם של אחרים‪ ,‬קרובים ורחוקים‪ ,‬ונכונות לפעול לשם כך; יופי )‬ ‫‪ – (beauty‬שלימות צורה‪ ,‬חיות; מליאות )‪ - (wholeness‬ראית השלם לקחת‬ ‫בחשבון את המימדים השונים; פשטות )‪ – (simplicity‬כנות‪ ,‬הימנעות מן‬ ‫הגרנדיוזיות וההבלטה העצמית‪ ,‬בהירות‪ ,‬ישירות; חיות‪ aliveness)) -‬ספונטניות‬ ‫שמחת חיים הנאה התלהבות; ייחוד ))‪ - uniqueness‬אינדיבידואליות צביון‬ ‫מיוחד "ככה בדיוק"; שלמות ))‪ - perfection‬כל דבר במקומו מאומה אינו חסר‪,‬‬ ‫בדיוק; מימוש ))‪ - completion‬להגיע לכלל שלימות‪ ,‬סוף‪ ,‬מימוש‪ ,‬טוטאליות‬ ‫שיא‪ ,‬הגשמת חזון; סדר ))‪ - order‬צדק‪ ,‬לפי החוק‪ ,‬איכות; עושר ))‪- richness‬‬ ‫לראות את המורכבות‪ ,‬את השפע‪ ,‬ליחס חשיבות לפרטים; קלילות ))‬

‫‪5‬‬

‫‪ - effortlessness‬ללא לחץ‪ ,‬חינניות‪ ,‬ללא מאמץ; שמחה ))‪ playfulness‬צחוק‬ ‫עליצות הומור השתעשעות; עצמאות ))‪ – self-sufficiency‬אוטונומיה‪ ,‬אי‪ -‬תלות‪,‬‬ ‫הכרעה עצמית‪ ,‬זהות‪ ,‬לחיות על פי חוקים פנימיים‪ ,‬צניעות; ייחוד )‪(uniqueness‬‬ ‫– אינדיווידואליות‪ ,‬צביון מיוחד‪.(Maslow, 1971,p 131 ) .‬‬ ‫היכרות והכרה בערכים שעליהם בנויות בחירותינו ופעולותינו‪ ,‬רצוי שתהיה חלק‬ ‫מכל טיפול‪ ,‬חינוך או הדרכה‪ .‬עיסוק ישיר או עקיף בערכים מעדן את האישיות‪,‬‬ ‫משפיע על כוונותינו ורצונותינו ולבסוף הופך הערך לטבע שני‪.‬‬ ‫גיא‪ ,‬גבר צעיר שהיה בטיפולי‪ ,‬היטיב לתאר לקראת סיום הטיפול את השינוי‬ ‫שחל בתפיסתו את ערך המצוינות והנכונות להשקעה‪ .‬גיא חי בדרך‪-‬כלל‬ ‫בתחושת חוסר שביעות‪-‬רצון ובמהלך הטיפול החליט על כוון מקצועי חדש‪ .‬הוא‬ ‫מתאר זאת כך‪" :‬באתי לטיפול עם גישה שאפשר גם לחיות "בסדר"‪ ,‬בינוני‪.‬‬ ‫ויצאתי מפה שאי‪-‬אפשר לחיות בינוני‪ ,‬לא אנחנו בכל אופן‪ .‬אני רוצה לחיות כל‬ ‫הזמן טוב יותר‪ ,‬אני לא רוצה לחזור לבינוניות ולא רוצה לחיות בבינוניות‪ .‬יש לי‬ ‫מול העיניים המון זוגות שחיים בינוני‪ ,‬אני לא רוצה‪ .‬אני רוצה לחיות טוב יותר‬ ‫עם ח' )אישתו(‪ ,‬אני רוצה להשקיע בקשר‪ .‬משפט אחד שאמרת לי פתאום עולה‬ ‫לי‪" :‬להשקות את הפרחים‪ .‬אם הנישואים זה כמו פרח‪ ,‬צריך להשקות כדי שהוא‬ ‫יפרח‪".‬‬ ‫יכולתנו להרבות בעיסוק ישיר או עקיף בערכים‪ ,‬חיונית לבריאותנו הנפשית‬ ‫ולהתפתחותנו הרוחנית‪ .‬אנסה לתאר את התהליך שבאמצעותו הופך העיסוק‬ ‫הרצוני בערכים ‪ -‬לחכמה הפנימית האינטואיטיבית שלנו‪ ,‬המפקחת באופן טבעי‬ ‫וספונטני על בחירתנו וכך גם חיינו‪ .‬כשאנו עומדים מול גירוי חדש )לדוגמה‬ ‫מפגש‪ ,‬לימוד או אירוע חיים(‪ ,‬ראוי שנתבונן בו באופן נייטרלי‪ ,‬ללא שיפוט‬ ‫ונקיטת עמדה מידיים‪ .‬רק כך נוכל להכיר אם יש בו משהו שיעשיר את חיינו‪ .‬אם‬ ‫החלטנו לאמצו‪ ,‬חשוב שנהיה מודעים לאותו ערך מעשיר המצוי בו‪ ,‬כדי להגביר‬ ‫בנו את המוטיבציה להתמיד בו‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬הניחו לרגע את החוברת בצד ונסו להיזכר מתי בפעם האחרונה עמדתם‬ ‫מול משימה קשה מאד‪ ,‬ויכולתם לה‪ .‬למה זה היה כל כך חשוב? האם סיכנתם‬ ‫או ויתרתם על משהו כדי להצליח? מהו הערך המונח בבסיס המעשה? נניח‬ ‫שהערך הוא אומץ‪-‬לב או מצויינות‪ ,‬הרהרו על הערך שלכם מכל זווית אפשרית‬ ‫) שקפו אסוציאציות‪ ,‬העלו זיכרונות‪ ,‬נתחו מצבים‪ ,‬המציאו עליו שיר‪ ,‬ספרו עליו‬ ‫סיפור(‪.‬‬ ‫ועתה שסיימתם‪ ,‬איך אתם מרגישים על עצמכם? מה אתם חושבים על עצמכם?‬ ‫כתות מסוימות בהודו מהרהרות מדי יום במוות‪ ,‬כך הן מגבירות את המודעות‬ ‫למשמעות של "להיות חי"‪ ,‬לא לקחת את החיים כמובן מאליו‪.‬‬ ‫כשאנו מרבים לתרגל תהליך כזה‪ ,‬הערכים חודרים ונספגים בנו והופכים להיות‬ ‫חלק טבעי של התודעה‪ .‬בהמשך הם יצופו ויופיעו אצלנו כחלק מן התגובה‬ ‫האינטואיטיבית שלנו‪ .‬בעתיד‪ ,‬באירועים דומים‪ ,‬נגיב באופן ספונטני בהתאם‬ ‫לערכים שהופנמו )בכל פעם שמוזכר במאמר זה המונח "ערכים" הכוונה ל"ערכי‬ ‫הוויה"(‪ .‬כפי שהאינסטינקטים הביולוגיים מכילים את הצורך בהגנה ובהמשכיות‪,‬‬ ‫כך האינטואיציה שלנו תכיל את ערכי ההוויה‪.‬‬ ‫בדוגמה הבאה אנסה להמחיש‪ ,‬בעזרת תיאור העבודה עם אמנון – מספר צעדים‬ ‫בתהליך גיבוש והפנמת ערכים‪:‬‬

‫‪6‬‬

‫אמנון בן ‪ ,45‬נשוי ליעל ואב לשלושה ילדים‪ .‬הוא מהנדס בעל תפקיד ניהולי‬ ‫בכיר בחברה פרטית בה הוא שותף‪ .‬א' פנה לטיפול בשל מצבי מתח קשים על‬ ‫רקע קנאה חזקה בחבריו לעבודה ובקולגות אחרים וחרדת ביצוע‪" .‬אני חש סבל‬ ‫איום בכל פעם שמישהו מן העובדים תחתי מציע רעיון מבריק יותר משלי"‪ ,‬הוא‬ ‫נהג להתלונן שוב ושוב‪" .‬החרדה ממש בלתי נסבלת כשאני חושב על אנשים‬ ‫מצליחים שהקימו חברות ועשו הרבה כסף"‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך הורחקו על ידו מהחברה אנשים מצוינים בעלי חשיבה מקורית‪.‬‬ ‫במקרים אחרים הוא נהג למנוע העברת נתונים ואינפורמציות חיוניות ושמר‬ ‫אותם לעצמו כדי לחבל ביכולת עמיתיו לסיים פרוייקטים‪ .‬מצבים אלו גרמו לו‬ ‫דכדוך וירידה חזקה במוטיבציות‪ .‬הוא לא הצליח‪ ,‬כמובן‪ ,‬לבנות עצמו כמנהל‬ ‫ומנהיג התומך בהתפתחות העובדים הצעירים והתפתחות וקידום החברה הואטו‪.‬‬ ‫ככל שהחברה שלו נחשפה בהדרגה לתחרות עם חברות מקבילות‪ ,‬הרגיש יותר‬ ‫ויותר פחדים‪" :‬אני פוחד שיתפסו את הטעויות בפרוייקטים שלי וילעגו לי; אני לא‬ ‫יכול לסבול את המחשבה שאפסיק להיות ילד פלא בעיני המנהלים האחרים"‪.‬‬ ‫במקביל לטיפול ישיר בהפסקת הסימפטום ועיבוד המשמעות הרגשית של‬ ‫הבעיה‪ ,‬עבדנו על גיבוש המערכת הערכית‪ .‬באחת הפגישות נתתי לו תדפיס של‬ ‫‪ " 14‬ערכי ההוויה" על פי א' מאסלו‪ ,‬ובקשתי שיתרגם‪ ,‬ינתח ויעבד אותם עבורי‪.‬‬ ‫בראשית הפגישה הבאה ביקשתי אותו שיחשוב על מלה המתאימה לו כרגע‬ ‫שינשום אותה‪ ,‬יראה אותה על מסך דמיוני‪ ,‬ושישיר אותה עם צלילים‪.‬‬ ‫להלן הדווח שמסר לי בעקבות ההתנסות‪" :‬מיד ראיתי את המילה "אמת"‪ ,‬שהיא‬ ‫המילה הראשונה ברשימה של מאסלו‪ .‬ראיתי אותה משתלבת בכל מיני מצבים‬ ‫בחיים‪ .‬ראיתי אותה בכל מיני מצבי תפקוד ואילו במצבים אחרים בלט חסרונה‪.‬‬ ‫במצבים לא נוחים חלק מן הפתרון היה שהמושג "אמת" לא קיבל את החשיבות‬ ‫שהוא ראוי לה‪ .‬אולי אם במצבים האלה אראה אותה כערך יותר חזק‪ ,‬זה יפשט‬ ‫לי את המצבים‪ .‬המחיר הוא של חוסר אמת עצמית‪ ,‬זה נגד עצמי‪ .‬האשליה‬ ‫נותנת משהו שהאמת לוקחת גם טוב וגם רע‪ ,‬אבל אם מסתכלים על החיים‬ ‫רואים שהאמת גובה מחיר מאפיזודות ספציפיות אך משלימה את זה בטווח‬ ‫הארוך‪ .‬להסתכל על דברים באופן אובייקטיבי‪ ,‬להסתכל על האמת – זה חיים‬ ‫אחרים‪ .‬מכל הערכים שברשימה זה הכי נגע לי‪ .‬זה הבסיס‪ ,‬בלי זה אין את כל‬ ‫השאר‪ .‬אני מרגיש חזק את המצבים של הלא‪-‬אמת כי לאחרונה האמת קיבלה‬ ‫חשיבות‪ .‬הסתכלתי וראיתי שכל הפחדים שיש לי הרי כולם פחדים שהאמת‬ ‫תתגלה‪ .‬גם בעימותים שיש לי אני רוצה להתחמק מהאמת והרבה פעמים אני‬ ‫מסית את האמת הצדה‪ ,‬כדי שאיזו ישיבה תיגמר באווירה טובה ובלי ביקורת‪.‬‬ ‫אני לא יודע איך גם להיות עם האמת וגם לגמור בשלום‪ .‬אתמול היתה שיחה עם‬ ‫סוכנים שלנו בגרמניה אשר ביקשו תיקון במוצר שלנו ואני אמרתי להם בדיוק‬ ‫מה יהיה המחיר‪ .‬הם ניסו להכניס אותי למצב שבו אכנע ללחץ‪ .‬אולי פעם הייתי‬ ‫אומר "כן‪ ,‬כן" ובסוף לא עומד בלוח הזמנים ומוצא לכך אלף תירוצים; אבל‬ ‫הפעם אמרתי באופן תקיף את המחיר ואת המועד‪ ,‬מבלי לטשטש ולשקר אותם‬ ‫ואת עצמי‪ .‬ראיתי שלא קרה לי שום דבר כשעמדתי על הדברים‪ .‬כאילו יצאתי‬ ‫לאיזה קרב‪ .‬עמדתי מול האנשים ואמרתי את האמת כפי שאני מבין אותה‪ ,‬לא‬ ‫טייחתי‪".‬‬ ‫המטפלת‪ " :‬מה הייתה היכולת הפנימית שאפשרה לך להיות ישיר עם האמת?"‬ ‫)הכוונה לחבר את הערך עם היכולת הפנימית לפעול על פיו‪ ,‬ללא פחד(‪.‬‬ ‫אמנון‪ " :‬נוצר אצלי משהו ששומר עלי לא לחזור לדפוסים קודמים‪ ,‬עברתי מין‬ ‫מחסום‪ ,‬מדרגה של להיות באובייקטיביות וברציונליות ופחות מוסט על ידי‬ ‫הרגש‪ .‬בעבר שיחה עם חו"ל היתה מכניסה אותי מיד לכלוב של רגש שאני‬

‫‪7‬‬

‫צריך לעמוד על המשמר ולעשות הצגה‪ ,‬ליצור ‪ image‬שאין בו סדקים‪ ,‬מתוך‬ ‫חשש מביקורת עלי‪ .‬התהליך היום – שאני פחות חושש ממה שיחשבו ויגידו עלי‪,‬‬ ‫או איך אני נתפס‪ ,‬ויותר – הרצון לא להיות בשמירה‪ ,‬לא לבזבז אנרגיה על‬ ‫דברים שאני לא אוהב‪".‬‬ ‫מטפלת‪ " :‬אילו עוד כוחות פנימיים אפשרו לך לדבוק באמת?" ) העצמה של‬ ‫החיבור בין ערך לכוח(‪.‬‬ ‫אמנון‪" :‬הבנה פנימית לגבי התפקיד שלי בחברה‪ :‬לנווט את העבודה‪ ,‬לנווט את‬ ‫כוח האדם‪ ,‬לעשות את הדברים שצריך‪ .‬אני מרגיש ששברתי איזה מסלול‬ ‫בחיים שלי והחלטתי ללכת בשביל אחר‪ ,‬השביל הקודם יותר מוכר לי‪ ,‬אבל‬ ‫ההליכה בשביל החדש נעימה יותר‪ ,‬אולי גם מסוכנת יותר‪ ,‬כי אני לא רואה את‬ ‫ההמשך שלו‪ ,‬זה שביל שאתה רוצה ללכת בו‪ ,‬אולי יש בו איזה פרס בסוף‬ ‫השביל‪ .‬אני כבר רואה איזה תחושה זה נותן לי )מבט מתענג(‪) ...‬מהר הרצין( יש‬ ‫סכנות‪ :‬אולי התדמית שיש לי תישבר‪ .‬אם אני הולך בשביל של האמת‪ ,‬ויש‬ ‫בעיה‪ ,‬זה אומר להתמודד איתה ולא לשים אותה בצד‪ .‬במסלול האמת הדברים‬ ‫נמצאים על השולחן וכולם רואים שאני לא יכול לפתור כל דבר‪ .‬התפקיד של זה‬ ‫שצריך ויכול לפתור כל דבר‪ ,‬לא יהיה עוד שלי‪ .‬ובאמת כבר נתתי לאנשים‬ ‫לפתור דברים וגם גרמתי לכך שהקרדיט ילך לאיש שעשה זאת‪ .‬היה לי טוב כי‬ ‫גם היה לי חלק בזה שהעברתי לו‪ ,‬וגם שיפרנו דברים במוצר ולא קרה כלום‪,‬‬ ‫אנשים ממשיכים להרגיש טוב כלפי ומרוצים‪ .‬הניסיון המצטבר הוא שהדברים‬ ‫דופקים והולכים בסדר גם כשאני מתנהג אחרת‪ .‬זה נותן לי ביטחון – שיכול‬ ‫להיות לי גם תפקיד אחר בעולם הזה‪ ,‬אני מסתכל על מה שאני עושה לאור‬ ‫המטרה שהעסק צריך להצליח‪ ,‬המטרה הכללית ולא לאור פחדים"‪.‬‬ ‫המסקנה האחרונה של אמנון בדוגמה הנ"ל ממחישה כיצד הוא מבין פתאום‬ ‫שבמקום להיות מונע על‪-‬ידי פחדים והדחף לעקוף אותם‪ ,‬הוא מתחיל להיות‬ ‫מונע על ידי ערך האמת ועל ידי השאיפה להצליח ולקדם את החברה‪ .‬א' מאסלו‬ ‫דן בשני סוגי מוטיבציות שאחראיות לפעולותיו ולבחירותיו של האדם‪" :‬מוטיבציה‬ ‫של חסך" ו"מוטיבציה של צמיחה" )‪ .(Maslow, 1968‬מוטיבציה של חסך קשורה‬ ‫לצרכים בסיסיים – כביטחון‪ ,‬שייכות‪ ,‬יחסי‪-‬אהבה וכבוד‪ ,‬כשהפרט תלוי באחרים‬ ‫לשם מימושם‪ .‬האדם המונע על ידי חסך‪ ,‬יהיה בהכרח מאוים יותר על ידי‬ ‫הסביבה‪ ,‬כי תמיד קיים החשש שמישהו יאכזב אותו‪ .‬אנו יודעים שסוג זה של‬ ‫תלות וחרדה מייצר עוינות‪ ,‬זעם וייאוש ומגביר את התחושה של חוסר חירות‬ ‫ושל תלות במזל הטוב או הרע‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬האדם המונע על ידי ערכי ההוויה‪,‬‬ ‫המסופק בצרכיו הבסיסיים‪ ,‬הוא פחות תלוי‪ ,‬יותר אוטונומי ומכוון על ידי עצמו‪.‬‬ ‫הצגתי כאן דיון באחדים מן הכוחות והערכים המהווים מרכיבים בסיסיים במסע‬ ‫למימוש הלא‪-‬מודע הגבוה שלנו‪ .‬הדגמתי כיצד אני נוהגת להנחות את מטופלי‬ ‫להתנסות ולתרגל – במהלך המפגש הטיפולי ובחיים – את מרכיבי הגדילה‪:‬‬ ‫התבוננות פנימית‪ ,‬טיפוח החושים‪ ,‬הרגשות‪ ,‬החשיבה והאינטואיציה‪ ,‬הכרה‬ ‫בערכים‪ ,‬ומודעות לרצון‪ ,‬לכוונה ולמטרות הגדילה של חייהם‪ .‬כל אלו לא רק‬ ‫מאפשרים חיים מאוזנים‪ ,‬אלא גם מקרבים את האדם לייעוד העיקרי של חייו‬ ‫והוא – הוצאת הפוטנציאל המלא והייחודי שלו מן הכוח אל הפועל‪.‬‬ ‫" צריך שכל איש ידע וישקול שמטבע ברייתו יחיד הוא בעולם‪ ,‬ולעולם איש בחיים לא‬ ‫ידמה לו‪ .‬אילו היה אי מי שווה או דומה לו‪ ,‬אזי חפץ לא היה בקיומו שלו" )ר' נחמן‬ ‫מברסלב(‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫ארן לידיה )‪ ,(1993‬בודהיזם‪.‬‬

‫‪8‬‬

,‫ ירושלים‬,‫ מוסד ביאליק‬, ‫ בסוד שיח – האדם ועמידתו נוכח ההוויה‬,‫בובר מרטין מרדכי‬ .1973 Assagioli, R., (1965). Psychosynthesis; Turnstone Press.

Assagioli, R., (1974). The Act of Will; Penguin Books.

Batchelor, S., (1990). The Faith to Doubt; Parallax Press, Berkeley, CA. Brown, M.Y., (1983). The Unfolding Self; Psychosynthesis Press.

Bugental, J.F.T., (1978). Psychotherapy & Process; Addision – Wesley Reading.

Campbell, D.G., (1989). The Roar of Silence – healing powers of breath, tone & music; The Theosophical Publishing House.

Ferrucci, P., (1982). What We May Be; Turnstone Press, Crucible.

Gilligan, S.G., (1987). Therapeutic Trances; Brunner / Mazel, NY. Hardy, J., (1987). A Psychology with a Soul; Arkana.

Maslow, A.H., (1968). Toward a Psychology of Being; Van Nostrand Reinhold, NY. Maslow, A.H., (1971). The Farther Reaches of Human Nature; Viking Press, NY. Rajneesh, B.H., (1980). The Supreme Doctrine; Routledge & Kegan Paul.

Rogers, C.P., (1978). Carl Rogers on Personal Power; Delacorte, NY. Whitaker, C., (1989). Midnight Musing of Family Therapist; Norton, NY.

9