/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%

‫חוברת לכבוד יום העיון השלישי ‪7.5.09‬‬

‫"פרויקט אהבה"‬ ‫טיפול משפחתי וזוגי לאנשים החיים עם ‪HIV‬‬

‫‪1‬‬

‫פרוייקט אהבה – טיפול זוגי ומשפחתי לאנשים החיים עם ‪HIV‬‬ ‫"פרויקט אהבה" נועד לעזור לאנשים החיים עם ‪ HIV‬בקשרים שלהם עם בני‬ ‫זוגם‪ ,‬בני משפחה וגורמים רלוונטיים אחרים בחייהם‪ ,‬ולקדם את תודעת‬ ‫הטיפול המשפחתי לנשאים בקרב צוותים מקצועיים ובציבור‪ .‬הפרויקט‪,‬‬ ‫ביוזמתה ובניהולה המקצועי של ד"ר שרה איוניר‪ ,‬ממייסדות מכון שינוי‬ ‫וממנהלותיו לשעבר‪ ,‬ובליווי של מר ארז טרכטמן‪ ,‬תלמיד המכון‪ ,‬שהיה‬ ‫שותף לייסוד וקבל על עצמו את הניהול הארגוני‪.‬‬ ‫הטיפול המקצועי ניתן על ידי צוות מטפלים שהוכשר לכך מתוך חברי צוות‬ ‫המכון‪ ,‬בוגרים ומתמחים במכון‪.‬‬ ‫הפרויקט הוקם על ידי "מכון שינוי"‪ ,‬כפעולה חברתית ללא מטרות רווח‪,‬‬ ‫כחלק מפעילותו למען הקהילה‪ .‬פיתוח הפרויקט והוצאתו מן הכוח אל‬ ‫הפועל נעשו בתמיכתה הפעילה של ד"ר נגה )רובינשטיין( נברו‪ ,‬המנהלת‬ ‫הכללית והמקצועית של המכון ובעזרת שיתוף הפעולה הדוק עם "הוועד‬ ‫למלחמה באיידס" כחלק ממערך התמיכה שלו בחולים ונשאים‪ ,‬ועם מרכזי‬ ‫הבריאות בבתי החולים ובמרפאות העירוניות‪.‬‬ ‫מכון שינוי – המרכז הישראלי לתהליכי שינוי במשפחה בפרט ובארגון‪,‬‬ ‫בהנהלת ד"ר נגה רובינשטיין נברו‪ ,‬הינו מכון פסיכולוגי פרטי‪ .‬מאז הקמתו‪,‬‬ ‫ב‪ ,1985-‬צבר המכון מוניטין בארץ ובעולם בזכות הישגיו בתחום המקצועי –‬ ‫אקדמי ופיתוח מודלים חדשניים בפתרון בעיות של הזוג והמשפחה‪ .‬במכון‬ ‫מרכז ייעוץ וטיפול‪ ,‬מרכז הכשרה ללימודים על‪-‬אקדמאים לאנשי מקצוע‬ ‫בתחום הטיפול והייעוץ הפסיכולוגי והארגוני ופעילויות העשרה לקהלי ייעד‬ ‫מגוונים‪ .‬המכון רואה לעצמו כמטרה להרחיב את הנגישות לטיפול זוגי‬ ‫ומשפחתי גם בקרב אוכלוסיות שאינן יכולות מסיבות סוציו‪-‬אקונומיות כאלה‬ ‫או אחרות לנצל את יתרונותיו‪.‬‬ ‫הפגישות נערכות בבית מכון שינוי‪ ,‬בקיבוץ גליל ים )הרצליה(‪ ,‬תמורת‬ ‫תשלום סמלי המותאם ליכולת המשפחה‪.‬‬ ‫פניות מתקבלות בטלפון או במייל‪ ,‬לשם התייעצות או תאום פגישה‪.‬‬ ‫מובטחת סודיות ודיסקרטיות‪.‬‬

‫לפניות ופרטים אחרים ‪09/9551973 -‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪www.machonshinui.co.il‬‬ ‫מהו ‪?HIV‬‬ ‫‪ – HIV‬סינדרום כשל אימוני אנושי נחשב כמחלה משפחתית‪ ,‬בהיותה משפיעה על זוגות‬ ‫ומשפחות‪ ,‬באופן פיזי‪ ,‬רגשי וערכי‪ HIV .‬הוא וירוס הנישא בדם‪ ,‬ומופץ דרך יחסי מין לא‬ ‫מוגנים‪ ,‬ציוד הזרקה משותף‪ ,‬ולתינוק במהלך או סמוך אחרי לידה‪ .‬לא ניתן לרפא ‪ ,HIV‬אך‬ ‫ניתן לאזן אותו ע"י קומבינציה תרופתית‪ .‬אם אינו מטופל‪ ,‬המצב יחמיר עד שהאדם יפתי‬ ‫איידס‪ .(acquired immune deficiency syndrom ) .‬המערכת החיסונית נפגעת‪ ,‬והאנשים‬ ‫חשופים לכך שכל מחלה עלולה לגרום למותם‪ .‬זיהוי מוקדם וטיפול‪ ,‬עשוי להאריך חייהם‪.‬‬ ‫ההתפתחויות החשובות בטיפול ועצירת המחלה‪ ,‬עדיין לא הביאו שינוי מספק‪ ,‬בהיבטים‬ ‫הרגשיים החברתיים והמשפחתיים שלה‪ ,‬והם קשים לא פחות מן הטיפול במחלה עצמה‪.‬‬ ‫לרוב האנשים החולים‪ ,‬הסטיגמה היא הדבר הקשה ביותר‪ .‬חוסר באינפורמציה על המחלה‪,‬‬ ‫וכיצד נדבקים‪ ,‬עלול להביא ללקיחת סיכון והדבקה‪ ,‬כמו גם להתרחקות וניכור מיותרים‪.‬‬ ‫איך ה ‪ ,HIV‬משפיע על המשפחות?‬ ‫•‬

‫בני זוג ובני משפחה‪ ,‬לרוב נותנים את רוב הטיפול הגופני והנפשי‪ .‬זה מטיל עליהם‬ ‫עומס רב‪ .‬זה עלול להוביל למתח אישי ובין אישי רב‪.‬‬

‫•‬

‫ביחסים‪ ,‬האבחנה של ‪ ,HIV‬עלולה לגלות אספקטים של חיי היחיד שלעיתים היה‬ ‫מעוניין להסתיר‪ .‬זה כולל חוסר נאמנות‪ ,‬עניינים של זהות מינית )הומוסקסואליות(‪,‬‬ ‫שימוש בהזרקת סמים‪ .‬אלו עלולים לגרום לרגשות אשמה‪ ,‬האשמה‪ ,‬בושה שעלולים‬ ‫להוביל למשברים חריפים ופרידות‪.‬‬

‫•‬

‫המשפחה עלולה לעמוד מול שכול‪ ,‬אובדן ואבל‪.‬‬

‫•‬

‫לעיתים קרובות יותר מאדם אחד יהיה חולה‪ ,‬מה שמכביד מאד גם באופן נפשי‬ ‫וכלכלי‪.‬‬

‫•‬

‫סטיגמה ואפליה‪ ,‬עלולים לגרום לכך שהאבחנה נשמרת בסודיות‪ .‬זה מונע את הנשא‬ ‫מקבלת תמיכה של אנשים קרובים מן המשפחה והקהילה‪.‬‬

‫•‬

‫חולי בתוך משפחה‪ ,‬מצריך דיון וחשיבה מתי לחשוף את המחלה של הורי בפני ילדים‬ ‫ושל ילדים בפני הוריהם‪.‬‬

‫•‬

‫חשיפה לא מספקת לאינפורמציה‪ ,‬עלולה למנוע קבלת טיפול תרופתי‪ .‬חברים באותה‬ ‫משפחה עלולים להיות בקונפליקט לגבי התרופות שעל האדם לקבל‪.‬‬

‫•‬

‫הלחץ בחיים עם ‪ ,HIV‬גורם לרבים לסבול ממחלות נפשיות כגון‪ :‬דיכאון וחרדה‪.‬‬

‫איך טיפול זוגי ומשפחתי יכול לעזור‬ ‫טיפול משפחתי עוזר לחיות עם מצוקה משפחתית סביב חולה‪ .‬למטפל משפחתי מיומנויות‬ ‫לטפל במצבים בהם נגרמים נזקים עקב לחצים‪ ,‬סודות‪ ,‬וקשיי תקשורת‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫"העוסקים במלאכה"‬ ‫צוות פרוייקט אהבה – טיפול וייעוץ משפחתי וזוגי לאנשים החיים עם ‪HIV‬‬ ‫במכון שינוי‬ ‫ד"ר שרה איוניר – יוזמת ומרכזת מקצועית של הפרוייקט‬ ‫)‪ - (PhD‬מדריכה ומטפלת מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי וזוגי‪ .‬מלמדת ומדריכה במכון‬ ‫שינוי‪ ,‬ב"תכנית ללימודים מתקדמים בפסיכותרפיה אינטגרטיבית"‪ ,‬אוניברסיטה עברית י‪-‬ם‪,‬‬ ‫בתכנית לפסיכותרפיה ממוקדת – מח' לקרימינולוגיה‪ ,‬אוני' בא‪-‬אילן‪ .‬פרסומים מקצועיים‬ ‫והופעות תכופות בכינוסים בארץ ובחו"ל‪.‬‬

‫ארז טרכטמן ‪ -‬מרכז ארגוני וממייסדי הפרוייקט‬ ‫)‪ .MSW) Yeshiva University New York USA‬עובד סוציאלי קליני עם ניסיון של ‪15‬‬ ‫שנים בעבודה עם אוכלוסיות מורכבות במסגרות בריאות נפש ובריאות כללית בארצות‬ ‫הברית ובארץ‪ .‬בעבר מרכז ארצי ביחידה לטיפול בהתמכרויות ומרכז השירות סוציאלי של‬ ‫המחלקה לשחפת ואיידס‪ .‬כיום מטפל‪ ,‬מרצה ומנחה קבוצות במסגרות ארגוניות וחברתיות‪,‬‬ ‫עוסק בפיתוח יזמות עסקית ובקידום פרוייקטים חברתים‪ ,‬הכשרה והתמחות בטיפול זוגי‬ ‫ומשפחתי במכון שינוי‪.‬‬ ‫זהבה אברמוביץ )‪ (MA‬ייעוץ חינוכי‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪ .‬ותק של שנים בעבודה עם‬ ‫מתבגרים‪ ,‬משפחותיהם‪ ,‬והצוותים החינוכיים‪ .‬בוגרת התוכנית להכשרת מדריכים ומדריכת‬ ‫יועצות‪ .‬הכשרה והסמכה בהנחיית קבוצות‪ .‬הכשרה והתמחות בטיפול משפתי וזוגי ‪ -‬מכון‬

‫שינוי ומכון שבילים‪.‬‬ ‫ד"ר דינה ורדי ‪ -‬תואר שלישי בניהול חינוכי מאוניברסיטת קליבלנד‪ .‬ניהול‪ ,‬וייעוץ חינוכי‬ ‫רב שנים בתחום החינוך המיוחד‪ ,‬הנחיית קבוצות וגישור משפחתי‪ .‬הכשרה והתמחות‬ ‫בטיפול משפתי וזוגי ‪ -‬מכון שינוי‪.‬‬ ‫אריאלה זלינגר )‪ (MA‬בתחום החינוך‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬וותק רב בייעוץ ארגוני‬ ‫וליווי צוותית‪ .‬הכשרה והתמחות בטיפול משפחתי וזוגי ‪ -‬מכון שינוי בטיפול‬ ‫נועם ישראלי )‪ ,(MA‬פסיכולג ייעוצי‪,‬פסיכותרפיסט אקזיסטנציאליסטי‪ ,‬מטפל משפחתי‬ ‫וזוגי‪ ,‬חבר צוות מכון שינוי‪ .‬הכשרה בפסיכולוגיה ב ‪, CITY UNIVERSITY LONDON UK‬‬ ‫בפסיכותרפיה ב ‪ REGENTS COLLEGE LONDON UK‬הכשרה והתמחות בטיפול‬ ‫משפחתי וזוגי ‪ -‬מכון שינוי‪.‬‬ ‫ספי רנן )‪ ,(MA‬אונ' ת"א‪ ,‬פסיכולוגית ייעוצית‪ ,‬הכשרה והתמחות בטיפול משפחתי וזוגי‬ ‫במכון שינוי‪ .‬ובתחנה לטיפול משפחתי בעיריית הרצליה‪.‬‬ ‫עירית ענבר ‪ ,( (MA‬בהתנהגות ארגונית‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪ .‬הכשרה בטיפול משפחתי‬ ‫וזוגי במכון שינוי‪ .‬מנחה ומדריכה מוסמכת בפיתוח ארגוני‪ ,‬הנחיית קבוצות‪ ,‬פיתוח מנהלים‬ ‫וצוותים בארגונים גדולים‪ .‬יועצת ומאמנת אישית וזוגית‪.‬‬ ‫מירי קדמן )‪ (M.A‬פסיכולוגיה חינוכית יישומית‪ ,‬מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת‪,‬‬ ‫הכשרה – מכון שינוי‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫צוות "הועד למלחמה האיידס"‬ ‫ד"ר גדעון הירש ז"ל – יו"ר ומנכ"ל הוועד למלחמה באיידס ‪2005-2008‬‬ ‫יונתן קרני – מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס‬ ‫עו"ס מירי ברברו‪-‬אלקיים – מנהלת המערך הפסיכו‪-‬סוציאלי‬ ‫עו"ס ליאב גלן – מ"מ מנהלת המערך הפסיכו‪-‬סוציאלי‬ ‫ורד בן חרות – סמנכ"ל הועד‪ ,‬ומנהלת מערך תמיכה ליחידים ‪ -‬לשעבר‪.‬‬ ‫אבינוף פרומר – מרכז תמיכה חברתית ‪ -‬לשעבר‪.‬‬

‫תכן החוברת‪:‬‬ ‫מהו "פרויקט אהבה"‬ ‫ברכה של ד"ר נגה )רובינשטיין( נברו – מנכ"ל ומנהלת מקצועית‪ ,‬מכון שינוי‬ ‫מילים לזכרו של ד"ר גדעון הירש ז"ל‬ ‫ברכה של יונתן קרני – מנכ"ל הועד למלחמה באיידס‬ ‫ברכות וסיכום פעולות הפרויקט – מר ארז טרכטמן‪ ,‬מרכז ארגוני של הפרויקט‪ ,‬מכון שינוי‬ ‫"העוסקים במלאכה" – צוות "פרויקט אהבה" במכון שינוי‪ ,‬וצוות "הועד למלחמה האיידס"‬ ‫תקצירי ההרצאות ליום העיון‬ ‫איך ‪ HIV‬משפיע על הסביבה המשפחתית והרגשית‬ ‫תקציר מעובד ‪ -‬ייעוץ בעידן של איידס – תרגום ועיבוד ד"ר שרה איוניר‬ ‫תקציר מעובד ‪ -‬התנהגויות בעלות סיכון אצל נשאים חדשים ‪ -‬תרגום ועיבוד נעם ישראלי‪,‬‬ ‫מכון שינוי‬ ‫התקווה כמרכיב מתווך בטיפול זוגי ומשפחתי בקרב חולים כרוניים‬ ‫קטגוריות של התנהגויות מועילות ובלתי מועילות של חברים ובני משפחה‬ ‫שבעת איזורי החוסן של הנשא‬

‫‪5‬‬

‫ברכתה של ד"ר נגה )רובינשטיין( נברו‬ ‫מנכ"ל‪ ,‬בעלים ומנהלת מקצועית של "מכון שינוי"‬ ‫ברוכים הבאים ליום עיון חשוב זה‪.‬‬ ‫כאשר "מגיפת" ‪ AIDS/ HIV‬חדרה לתודעת העולם‪ ,‬הפחד‬ ‫חלחל ומשמעות המחלה הייתה "מוות"‪ ,‬האנשים שעבדו עם‬ ‫חולי איידס ועם נשאי ‪ HIV‬נחשבו למיוחדים‪ ,‬למקורבים‬ ‫וקדושים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬מכיוון שסכנת המוות אינה מרחפת באופן מיידי‪ ,‬אנחנו לא רואים יותר‬ ‫תכניות טלוויזיה מרובות על אנשים המתים מהנגיף בבתי חולים כפי שראינו‬ ‫בשנות ה‪ .90-‬יש תפיסה חברתית חדשה בחברה‪ ,‬בה העבודה עם חולי איידס ונשאי‬ ‫‪ HIV‬איבדה משהו מהתהילה שלה‪.‬‬ ‫כולנו יודעים שאין זה המצב האמיתי‪ ,‬הבעיה אינה נעלמת‪ .‬דווקא משום עמעום‬ ‫התהילה‪ ,‬העבודה הנעשית על ידי אנשים כמוכם עם החולים‪ ,‬הנשאים‬ ‫ומשפחותיהם והתמודדותם האישית‪ ,‬נפשית‪ ,‬משפחתית‪ ,‬חברתית ופוליטית ‪-‬‬ ‫חשובה לעין ערוך‪ ,‬כמו גם ההחדרה המתמדת של ההכרה בציבור שהבעיה לא‬ ‫נעלמת‪.‬‬ ‫צוות "פרויקט אהבה" של מכון שינוי‪ ,‬הפועל יד ביד עם הוועד למלחמה באיידס‪,‬‬ ‫עושה עבודה חשובה ומקודשת‪ ,‬מתוך אהבה ואכפתיות והבנה עמוקה של‬ ‫ההתמודדות הרב‪-‬שכבתית האדירה המונחת לפני הנשאים והחולים ומשפחותיהם‪.‬‬ ‫תודה לדר' שרה איוניר על היוזמה הברוכה והניהול הקליני המסור ולארז טרכטמן‪,‬‬ ‫מתמחה במלגה במכון על שלקח על עצמו את הניהול הארגוני של הפרויקט‬ ‫מטעמנו‪ .‬ברכותיי להם על תרומתם המסורה‪ ,‬האכפתיות והאהבה‪ ,‬על ארגון יום‬ ‫נפלא זה‪ ,‬וברכותיי לכל אלה המכירים בחשיבות ובנכונות להמשיך ולשאת את‬ ‫הלפיד‪.‬‬ ‫ברכותיי גם לכם‪ ,‬משתתפים יקרים‪ ,‬המטפלים במסירות ובאהבה ביום ובליל‪,‬‬ ‫רחוק מעין הציבור‪ ,‬במרפאות ובבתי החולים‪ ,‬בבתי הנשאים ובכל מקום בו אתם‬ ‫פוגשים אותם‪ ,‬על מנת להיטיב את בריאותם וחייהם‪.‬‬ ‫ד"ר נגה )רובינשטיין( נברו‬

‫‪6‬‬

‫ד"ר גדעון הירש ז"ל‬ ‫‪6.2.1950 – 19.12.2008‬‬ ‫רופא‪ ,‬לוחם לשינוי חברתי ומנהיג המאבק באיידס בישראל‬

‫ד"ר גדעון הירש ז"ל עמד מאחורי התרומה המשמעותית ביותר לקידום המאבק באיידס בישראל‪ .‬מאז‬ ‫שקיבל את התשובה החיובית ל‪ ,HIV-‬לפני כשני עשורים‪ ,‬הוא ניצב בחזית המאבק בסטיגמה ושימש‬ ‫כמופת לאקטיביזם חברתי‪ ,‬אומץ לב וניצחון על המוסכמות החברתיות של תפיסת המחלה והחיים‬ ‫עמה‪ .‬הוא פעל למען זכותם של כלל החיים עם ‪ HIV‬לנהל את חייהם בסביבה סובלנית‪ ,‬עם הטיפול‬ ‫התרופתי הטוב ביותר וללא פחד‪ .‬כחלק מפעילותו הרבה למען רווחתם של הנשאים בישראל‪ ,‬הוא‬ ‫הוביל לשיפור הטיפול הרפואי באמצעות הכנסת תרופות חדשות לסל שירותי הבריאות ופעל לשינוי‬ ‫הטרמינולוגיה האנאכרוניסטית שמשווה את האיידס למוות ומזינה את האפליה הממסדית של‬ ‫האנשים החיים עם הנגיף‪.‬‬ ‫ד"ר הירש היה הראשון לזעוק את צעקתם של אלה שדעתם לא נשמעת‪ ,‬לייצג אוכלוסיות מודרות‬ ‫ולעורר תחושה של אחריות קהילתית‪ .‬האיידס גילם עבורו את בבואת החברה אותה רצה לשנות ‪-‬‬ ‫חברה החוששת מזרים‪ ,‬שמתנערת מהחלש‪ ,‬המסרבת לעיתים לראות כל אדם באשר הוא אדם‪ .‬הוא‬ ‫רקם קשר מיוחד עם קהילת יוצאי אתיופיה ופעל בקרב הקהילה הגאה‪ .‬במקביל לפעילותו בוועד‬ ‫למלחמה באיידס‪ ,‬היה פעיל בארגון רופאים לזכויות אדם‪ .‬הוועד בראשותו מילא פעמים רבות את‬ ‫חובתה המוסרית והחוקית של המדינה במתן טיפול מציל חיים לקורבנות סחר בבני אדם‪ ,‬מהגרי‬ ‫עבודה ופליטים החיים עם ‪.HIV‬‬ ‫המלחמה שלו למען זכויות האנשים שחיים עם ‪ HIV‬לצד תרומתו הגדולה להגברת המודעות למחלה‪,‬‬ ‫הצליחו לחולל שינוי של ממש בתפיסה הציבורית של הנושא בארץ‪ .‬למורשת אדירה זו מחויבים‬ ‫ההנהלה והצוות המסור של הוועד למלחמה באיידס‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫ברכתו של יונתן קרני‬ ‫מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס‬ ‫לחיים עם ‪ HIV‬יש היבטים שהמענה הרפואי לבדו לעולם‬ ‫לא יכול לתת להם פתרון‪ .‬אמנם ההקפדה על טיפול תרופתי‬ ‫ומעקב רפואי הולם‪ ,‬יכולים להבטיח תוחלת חיים רגילה אך‬ ‫אין די בכך כדי לייצר את האיזון הנדרש לאיכות חיים טובה‪.‬‬ ‫ההסתגלות לשינוי והיחסים הבין אישיים עם הסביבה‬ ‫הקרובה – כל אלו הופכים לאתגר לא פשוט עבור מי שמקבל‬ ‫תשובה חיובית בבדיקת ‪ .HIV‬בעקבות הגילוי‪ ,‬רבים נאלצים‬ ‫להגדיר מחדש את מערכות היחסים המשמעותיות בחייהם‪,‬‬ ‫דבר שמכביד מאוד על ההתמודדות הרגשית עם המצב‪.‬‬ ‫החיים בצל הסוד מעוררים תחושות אשם ובושה בקרב רוב אנשים שחיים עם ‪ ,HIV‬והדבר‬ ‫מכלה את מיטב משאבי ההתמודדות שלהם בשעה שהם הכי זקוקים להם‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬הדבר‬ ‫פוגע משמעותית גם בניהול הטיפול וגם במצבם הבריאותי‪ .‬הגישה טיפולית שמשלבת בין גוף‬ ‫לנפש מצליחה לפתור סוגיה זאת ולנתב את האנרגיה המושקעת בשמירת הסוד‪ ,‬למציאת הכוח‬ ‫המניע במערכות היחסים שלהם עם האנשים המשמעותיים בחייהם‪ .‬הבנה טובה יותר של‬ ‫הצרכים הנפשיים והחברתיים‪ ,‬תאפשר לנו לפעול לא רק למען כך שאנשים עם ‪ HIV‬יקבלו את‬ ‫הטיפול התרופתי הטוב ביותר אלא להיות ערבים לכך שיוכלו להגיע למימוש עצמי בסביבה‬ ‫סובלנית ותומכת‪.‬‬ ‫פרויקט "אהבה" שנולד כיוזמה ברוכה של מכון שינוי‪ ,‬וזכה לשיתוף פעולה הדוק של הוועד‪ ,‬נותן‬ ‫מענה לצרכים אלו בדיוק‪ .‬בזכות צוות מטפלים מסור‪ ,‬תכנית התערבות מקצועית והתייחסות‬ ‫פרטנית למשתתפי הפרויקט‪ ,‬הצליח המיזם לתת מענה במקום שרבים לפניו נכשלו‪.‬‬ ‫הפרויקט שהוקם במטרה לסייע לאנשים החיים עם ‪ HIV‬בקשר שלהם בני‪/‬ות זוגם‪ ,‬משפחתם‬ ‫וגורמים משמעותיים אחרים בחייהם‪ ,‬מציין שנתיים לפעילותו‪ .‬בשנתיים אלו‪ ,‬הצלחנו לשלב את‬ ‫הניסיון הרב שמביא עמו הוועד למלחמה באיידס יחד עם הידע המקצועי שהצטבר בשנות‬ ‫פעילותו של מכון שינוי‪ .‬אנו גאים בשיתוף פעולה זה ומקווים כי יחד נוכל להוביל את הפרויקט‬ ‫להישגים חדשים‪.‬‬ ‫בהזדמנות זאת‪ ,‬אני מבקש להודות מקרב לב לאנשים שבלעדיהם זה לא היה קורה‪ :‬לשותפינו‬ ‫היקרים במכון שינוי‪ :‬ד"ר שרה איוניר‪ ,‬ד"ר נגה רובינשטיין נברו ועו"ס ארז טרכטמן‪ .‬אתם‬ ‫האמא והאבא של ה"אהבה" והקשר עמכם ממשיך להעשיר אותנו מדי יום‪ .‬תודה ענקית לכם גם‬ ‫על נבחרת אנשי הטיפול הטובים ביותר שהתנדבו להיות חלק מפרויקט חשוב זה‪.‬‬ ‫אני מבקש להודות גם לעו"ס מירי ברברו אלקיים שמנהלת את המערך הפסיכו‪-‬סוציאלי של‬ ‫הוועד‪ .‬תודה גם לעו"ס ליאת גלן שמטפחת את הקשר עם המכון )במהלך חופשת הלידה של‬ ‫מירי(‪.‬‬ ‫אם יותר לי לחתום בנימה אישית‪ ,‬אני מתרגש להיות חלק מפרויקט שקרם עור וגידים בידיו של‬ ‫ד"ר גדעון הירש ז"ל‪ .‬גדעון‪ ,‬שהיה לי למדריך ולחבר‪ ,‬הקדיש את חייו למאבק באיידס והפך‬ ‫לאחד האנשים המשמעותיים ביותר שפעלו למען אנשים שחיים עם ‪ HIV‬בישראל‪ .‬לפני שנתיים‪,‬‬ ‫יחד עם ד"ר שרה איוניר‪ ,‬הוא ראה בפרויקט זה הבטחה גדולה – הבטחה שמימושה נותרה‬ ‫להיות הדרך היחידה שלנו להוקיר לו תודה על כך היום‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫בברכה‪,‬‬ ‫יונתן קרני‬

‫ברכת ארז טרכטמן – מרכז ארגוני של פרוייקט אהבה במכון שינוי‬ ‫ברוכים הבאים לכנס השלישי לצוותים המטפלים באנשים החיים עם ‪HIV‬‬ ‫רצון טוב‪-‬זה המוטיב הדומיננטי המוביל את "פרויקט אהבה"‬ ‫מתחילת דרכו‪ .‬גם השם של הפרויקט אותו אני הגיתי בא‬ ‫בהשראת האהבה בה מטופח הפרויקט על ידי כל המעורבים בו‪.‬‬ ‫את הפרויקט יזמה ד"ר שרה איוניר במסגרת פעילותו הקהילתית‬ ‫של מכון שינוי – המכון לטיפול זוגי‪ ,‬משפחתי ופרטני‪ .‬היא צירפה‬ ‫אותי‪ ,‬תלמיד חדש בלימודי ההסמכה לטיפול זוגי ומשפחתי‪ ,‬אליה‬ ‫כמרכז אדמיניסטרטיבי לאור עבודתי רבת השנים במשרד‬ ‫הבריאות בין השאר גם כמרכז השירותי הסוציאלי במחלקה‬ ‫לשחפת ואיידס‪ .‬פנייתנו לוועד למלחמה באיידס זכתה לנכונות‬ ‫רבה מצד ד"ר גדעון הירש ורכזת התמיכה הפרטנית לשעבר‪ ,‬ורד‬ ‫בן חירות‪ .‬גם הם מצידם היו נכונים להשקיע את הדרוש כדי‬ ‫לעזור לפרויקט וייחודי גם בראייה בינלאומית לקרום עור וגידים‪.‬‬ ‫כהכנה להקמת הפרויקט למדנו יחד את הנושא ואני ראיינתי‬ ‫מספר נשאים שעזרו לנו להבין את הצרכים של הנשאים בהיבטים‬ ‫המשפחתיים‪ .‬המתמחות זכו להכנה במידע על המחלה והדרכה‬ ‫על ה"שדים" שלנו –הסטיגמות והאמונות הנלוות ויצאנו לדרך חדורי התלהבות ומוטיבציה‪ .‬להפתעתנו‬ ‫גילינו כי הפרה‪ ,‬כדבר הביטוי‪,‬רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק‪ .‬הפניה לפרויקט זכתה לחשדנות‬ ‫והססנות מצד הנשאים ואולי גם הצוותים המטפלים‪ .‬ההתערבויות היו נקודתיות וקצרות טווח‪ .‬במשך‬ ‫השנה הראשונה לפרויקט הושקעה מחשבה רבה בסיבות לקושי להשתמש בשירות‪ ,‬שלנו הבאים‬ ‫מהתחום הטיפולי‪ ,‬נראה כל כך רלוונטי והגיוני‪ .‬בתהליך החשיבה על קידום הפרויקט נעזרנו רבות‬ ‫במתמחות הפרויקט‪ ,‬שאחדות מהן הינן בעלות השכלה‪ ,‬ידע ונסיון נרחב בעבודה עם אוכלוסיות‬ ‫ספציפיות וארגונים ומצאנו שעם כל הידע הרחב שיש ל"מכון שינוי" בטיפול זוגי ומשפחתי‪ ,‬הכלים‬ ‫הטיפוליים לא יהיו רלוונטיים אם לא נכיר לעומק את הצרכים המיוחדים של נשאי ‪ HIV‬והאווירה‬ ‫הייחודית הסובבת את ההתמודדות שלהם עם המחלה‪ .‬מצאנו שמעבר לצורך ללמוד את השפה‬ ‫הנכונה ואת הרגישות‪ ,‬יש מקום לצאת לשטח וללמוד מהצוותים במרכזי האיידס העוסקים במלאכה‪.‬‬ ‫הקישורים שנעשו עם הצוותים בעיקר עם המרכז האימונולוגי בתל השומר בהנהגת העובדת‬ ‫הסוציאלית זהבית והלימוד של ייחודיות התחום וההיכרות הרחבה יותר‪ ,‬אפשרה לנו להגדיר מחדש‬ ‫את תחומי הפרויקט והמנדט לעשייה הטיפולית שבו‪ .‬לאור הקשר עם הצוותים והצרכים שבאו‬ ‫מהשטח הגדרנו הדרכת צוותים כחלק מייעדי הפרויקט וצירפנו את האוכלוסייה האתיופית כאוכלוסיית‬ ‫הנהנים הפוטנציאלים משירותי הפרויקט דרך הדרכת המתאמות העובדות ישירות עם הקהילה‪.‬‬ ‫הקשר עם הצוותים והניסיון המצטבר עם מקרים נוספים שהופנו לפרויקט דרך אגף התמיכה של‬ ‫הוועד או המרכזים הטיפוליים‪ ,‬הביא אותנו מוכנים יותר לכנס השני אותו ערכנו לגורמים הטיפוליים‬ ‫הן במרכזים האימונולוגים והן במרפאות הזיהומיות‪ ,‬לשכות הבריאות ואחרים‪ .‬מעבר להרצאה‬ ‫מעוררת השראה של ד"ר בנטוויץ והצגת מקרים‪ ,‬נעזרנו בניסיונם של המשתתפים בגיבוש "שבעת‬ ‫אזורי החוסן של הנשא" המצורף לחוברת הכנס‪.‬אנו צועדים בשנתו השלישית של הפרויקט‪ .‬הראייה‬ ‫הטיפולית שלנו מתרחבת לגבי המורכבות הטיפולית בעבודה עם נשאים ונשאיות הטרוסקסואלים‪,‬‬ ‫נשאים גאים‪ ,‬ובני הזוג והמשפחות המלוות אותן‪ ,‬אנחנו עוקבים אחר ההזדמנות הנוצרת למשפחות‬ ‫דרך הנשאות לרפא את הקשרים המורכבים בין הנשא למשפחתו שהיו עוד קודם לגילוי הנשאות‪ ,‬יש‬ ‫לנו ראייה מגובשת יותר וברורה יותר של התפקיד שלנו בתהליך‪ ,‬ואנו מנסים להגדיר טוב יותר את‬ ‫אופן המעורבות המתאים עבור המטופל והקרובים אליו‪ .‬אנו ממשיכים לבדוק קשרים של ההתמודדות‬ ‫עם המחלה להיבטים כמו טראומה‪ ,‬אובדן וסוגיות של כעס ובושה של הנשא והסובבים אותו‪ .‬אותם‬ ‫אנו מנסים לברר איתכם בכנס הנוכחי השלישי במספרו‪.‬‬ ‫לסיום דברי אני רוצה להודות בראש ובראשונה לקבוצת המטפלים של הפרויקט‪ ,‬אריאלה זלינגר‪,‬‬ ‫עירית ענבר‪ ,‬ספי רנן‪ ,‬נועם ישראלי‪ ,‬ד"ר דינה ורדי‪ ,‬מירי קדמן וזהבה אברמוביץ‪ ,‬על ההשקעה‬ ‫שלהם‪ ,‬המעורבות והנכונות ללא גבולות‪ .‬לד"ר נגה רובינשטיין נברו על הנכונות להשקיע את‬ ‫המשאבים הדרושים לקיומו של הפרויקט כחלק מפעילותו השוטפת של המכון‪ ,‬לצוות של הוועד‬ ‫למלחמה באיידס‪ :‬ד"ר גדעון הירש זכרונו לברכה‪ ,‬ורד בן חירות‪ ,‬אבינוף פרומר וממשיכי דרכם יונתן‬ ‫קרני‪ ,‬המנכ"ל הנוכחי ומירי ברברו אלקיים רכזת התמיכה האישית‪ .‬תודה גם לד"ר איציק לוי‪ ,‬העובדת‬ ‫הסוציאלית זהבית וצוות תל שומר וכל שאר העובדות הסוציאליות והמתאמות האתיופיות ששומרות‬

‫‪9‬‬

‫על קשר‪ ,‬מפנות מקרים ומתלבטות איתנו בדרכנו המשותפת‪ .‬תודה מיוחדת יש לי לד"ר שרה איוניר‪,‬‬ ‫שותפתי לריכוז הפרויקט‪ ,‬על המקום שהיא מאפשרת לי בעשייה המשותפת לבטא את עצמי ועל‬ ‫הפירגון הגדול שהיא נותנת לעשייה שלי במסגרת הפרויקט‪.‬‬

‫תקצירי ההרצאות ליום העיון השלישי – ‪7.5.09‬‬ ‫"מתביישים להתבייש‪"...‬‬ ‫הבושה פוגשת אותנו בסיטואציות רבות ומגוונות אישיות ומקצועיות ‪ -‬מול‬ ‫עמיתים‪ ,‬מול עצמנו‪ ,‬מול האחרים בחיינו והבושה אצל המטופלים שלנו‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת נושא טעון זה אינו זוכה לתשומת לב מספקת במערכות הטיפוליות‪ .‬קיימת‬ ‫מעין ברית שבשתיקה המבקשת לדחוק את הנושא לפינה‪ ,‬לעקוף אותו ולכסות‬ ‫אותו בשכבות של‪ ...‬בושה!‬ ‫בהרצאה ננסה להאיר את נושא הבושה כרגש מזוהה ומובדל מרגשות אחרים‪,‬‬ ‫ולתאר כיצד הוא מהווה גורם תוקע וחוסם ולעיתים עלול להיות הרסני‪ ,‬ביחסי‬ ‫הנשא עם משפחתו וסביבתו‪.‬‬ ‫בהרצאה ננסה להראות ולהדגים כיצד עבודה על הבושה עוזרת לצאת ממצבים‬ ‫אלו ומאפשרת דיאלוג פתוח יותר‪ ,‬משחרר ובונה‪.‬‬ ‫גב' רבקה הראל ‪ – ((MSW‬מטפלת ומדריכה מוסמכת בכירה בטיפול משפחתי‬ ‫וזוגי‪ ,‬פסיכותרפיסטית‪ ,‬חברה במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית אנליטי‪ ,‬מרצה‬ ‫באוניברסיטות בר אילן‪ ,‬בתל"ם ועוד‪.‬‬

‫חמלה ולחימה בזוגיות "שלילי‪/‬חיובי" – טיפול בזוגות חד ודו‪-‬‬ ‫מיניים כשאחד מהם נשא‪.‬‬ ‫זוגות בהם אחד מבני הזוג מתגלה כנשא‪ ,‬ואילו השני – שלילי‪ ,‬נעים על "נדנדת‬ ‫חמלה לחימה"‪ .‬הקצה האחד מתאפיין בחמלה עד כדי ביטול עצמי של אחד‬ ‫מהם‪ ,‬ואילו הקצה האחר‪ ,‬מכיל זעם‪ ,‬עד כדי ניכור ושנאה‪ .‬הקצוות עלולים‬ ‫לעבור באופן קיצוני מצד אל צד‪ ,‬או להיתקע באחד מהם ולשתק בכך את היחיד‬ ‫ואת היחסים‪ ,‬ללא יכולת לעבד את הרגשות השונים באופן מאוזן ובריא‪ .‬צוות‬ ‫"פרוייקט אהבה" יתאר את עקרונות הטיפול‪ ,‬וידגים את הטיפול הזוגי שנעשה‬ ‫עם הזוגות במסגרת המכון‪.‬‬ ‫כתבו‪ :‬ד"ר שרה איוניר‪ ,‬ד"ר דינה ורדי‪ ,‬אריאלה זלינגר‪ ,‬ספי רנן‪ ,‬עירית‬ ‫ענבר‪ ,‬מירי קדמן ‪ -‬מצוות "פרוייקט אהבה" במכון שינוי‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫ייעוץ בעידן האיידס‬ ‫‪Dworkin, Sari H., Pincu, Lester (1993) Counseling in the Era of‬‬ ‫‪AIDS. Journal of Counseling and Development: JCD: Jan/Feb‬‬ ‫‪1993: vol 71‬‬ ‫תרגום ועיבוד ד"ר שרה איוניר‬ ‫הטיפול בזוגות בהם אחד מהם נשא ‪ HIV‬או חולה איידס‪ ,‬אינו יכול להשתמש באותם כלים‬ ‫פסיכולוגיים בהם אנו משתמשים בפסיכותרפיה רגילה‪ .‬מחקרי תוצאה הראו שחלק גדול מן‬ ‫השיטות המקובלות בפסיכותרפיות המסורתיות‪ ,‬אינן מקדמות ולכן אינן מתאימות לזוגות‬ ‫שמתמודדים עם איידס‪ .‬בנושא זה קיימים שינויים גדולים ותכופים בתפיסת המחלה‪ ,‬בטיפול‬ ‫התרופתי המומלץ‪ ,‬ובאקלים הפוליטי והחברתי האופף את המחלה‪ .‬מה שבעבר נתפס כפסק‬ ‫דין מוות‪ ,‬הפך להיות לרבים מחלה כרונית )‪ .(Dworkin et al 1993‬מעבר להבדלים בין‬ ‫נשאי ‪ , HIV‬חולי איידס ו ‪ - ARC -‬קומפלקס מתייחס לאיידס( היום יש תפיסה חדשה של‬ ‫המחלה הנעה בין ‪ HIV‬חיובי‪ ,‬אבל א‪-‬סימפטומטי‪ ,‬לדיאגנוזה של איידס‪ .‬המצב הבריאותי‬ ‫והתרופתי אצל הקליינט משתנה לעיתים מזומנות‪ ,‬וצריך גמישות טיפולית גדולה‪ .‬מחלה זו‬ ‫נתפסת בציבור כמתקשרת עם סגנון חיים לא מוסרי‪ ,‬וכתוצאה מכך מאשימים את הקרבן‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬החיבור של המחלה למוות‪ ,‬ביחד עם החיבור לסטיגמות שנקשרות עם מיעוטים‪,‬‬ ‫מחריפים את הבעיה‪ .‬היועצים והמטפלים מוכרחים להיות רגישים לבעיות אלו‪ ,‬ולהבין איך‬ ‫פחד מסטיגמטיזציה ואפלייה‪ ,‬חוסם את יכולת הקליינט לבקש ולקבל טיפול איכותי‪.‬‬ ‫תימות קריטיות‬ ‫כשעובדים עם חולים ונשאים‪ ,‬איש המקצוע צריך להתייחס למספר נושאים בתוך עצמו‪.‬‬ ‫הראשון הוא הומופוביה )פחד ודחייה לא רציונלים מהומוסקסואליות ולסביות(‪ .‬על המטפל‬ ‫לבחון את העמדות שלו‪ ,‬כלפי הומוסקסואלים‪ ,‬לסביות וסגנון החיים שלהם‪ .‬חשוב להיות‬ ‫ערים ומודעים לתגובה המיידית שלנו למשתמשים בסמים‪ ,‬לנשים שיש להן איידס העלולות‬ ‫לעורר תחושה מיידית של סוג של מופקרות מינית‪ .‬זה גם מחלה מסכנת חיים‪ ,‬ומוות תמיד‬ ‫יוצר אי נוחות‪ .‬המחלה הזו מציפה על פני השטח נושאים כמו – איכות חיים‪ ,‬משמעות חיים‪,‬‬ ‫בדידות‪ ,‬בידוד‪ ,‬ונטישה‪.‬‬ ‫הקליינט – תגובות פסיכולוגיות ומענה טיפולי‬ ‫כאשר אדם מקבל את הידיעה שהוא נשא או חולה – פורץ משבר‪ .‬הוא חווה שוק‪ ,‬כעס‪,‬‬ ‫דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬התנגדות כלפי כל מי שהוא ‪ HIV‬שלילי‪ .‬ווכחנות‪ ,‬פחד ואי ודאות כלפי העתיד‪.‬‬ ‫רגשות משתנים מהר ועלולים לשתק‪ .‬באות מחשבות התאבדות ופגיעה בתפקוד המיני‪.‬‬ ‫לאחר השוק הראשוני‪ ,‬יכול לבוא מצב של הכחשה‪ ,‬כשהקליינט שוכח או מתעלם מן‬ ‫הדיאגנוזה‪ .‬זה עשוי להיות תקופה חשובה וחיובית‪ ,‬כיון שהכחשה לעיתים קרובות פועלת‬ ‫כמכניזם שמאפשר הפנמה הדרגתית של האינפורמציה והכנה רגשית לעמוד מול מה‬ ‫שמצפה לו‪ .‬חשוב להרשות לקליינט להתפייס לאט עם רגשות כמו פחד וכעס ולא לדחוף‬ ‫מהר מידי להכרה במצב‪ .‬בהתחלה לרוב מתחילים עם התערבות בשעת משבר‪ ,‬אבל רצוי‬ ‫מהר לעבור מזה לסוגיות כמו איכות חיים‪ ,‬ודרכים להעצים את המטופל‪ .‬במחקר שנעשה ע"י‬ ‫"נמיר" שניסה להעריך מה אנשים עם איידס רואים כדבר המעורר הכי הרבה לחץ ‪ -‬סוגיות‬ ‫קיומיות )אחיה או לא אחיה( היו בעדיפות הראשונה‪ ,‬במקום שני היו סוגיות הקשורות‬ ‫בתעסוקה וכסף‪ .‬הדרגה השלישית והרביעית היו סוגיות של ערך עצמי‪ ,‬חברים וקיום חברתי‪,‬‬ ‫סוגיות רפואיות היו בעדיפות יותר נמוכה‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫סוגיות התפתחותיות‬ ‫חשוב ליועץ להמשיג את הקשיים שאיתם נתקל הקליינט‪ ,‬מנקודת מבט התפתחותית‪ .‬רוב‬ ‫הקליינטים שייכים לקבוצת גיל של בניית קריירה‪ .‬לכן‪ ,‬התכנון ארוך הטווח של הקליינט את‬ ‫הקריירה שלו‪ ,‬מתערער‪ .‬קליינטים שחווים חולשה ומותשות בפרט בשלבים מתקדמים של‬ ‫המחלה‪ ,‬זקוקים לעזרה להעריך מחדש וליצור תכניות תעסוקה אלטרנטיביות‪ .‬על פי המודל‬ ‫ההתפתחותי של אריק אריקסון )שמונה שלבים(‪ ,‬בגילאי ‪ ,20-30‬זה השלב של "אינטימיות‬ ‫מול בדידות" ואחריו "פוריות מול קיפאון עצמי"‪ .‬הסטיגמה והדחייה שמתחברת לעיתים‬ ‫קרובות למחלה‪ ,‬משפיעים על היכולת של הקליינטים לאינטימיות וזה מוביל לבידוד ובדידות‪.‬‬ ‫זה שלב בחיי האדם בו הוא בונה משפחה‪) ,‬פוריות( ותורם לחברה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬נשאים‬ ‫וחולים נעשים שקועים בעצמם‪ .‬איידס זורק את החולה‪ ,‬לפני הזמן‪ ,‬ישר לשלב )השמיני‬ ‫והאחרון בחיים( של "שלימות )אינטגריטי) מול ייאוש" שקורה בגיל ‪ 50‬והלאה‪ ,‬אך מבלי‬ ‫שהשלבים הקודמים נחקרו ומומשו‪ .‬גישה טיפולית שמשלבת את הגורם ההתפתחותי‪,‬‬ ‫עוזרת לקליינט להתמודד עם שאלות קונקרטיות‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש צורך לדעת על ההיסטוריה של‬ ‫הקליינט‪.‬‬ ‫"למה באה עלי הצרה הזאת?"‪ ,‬סטיגמה ודימוי עצמי‬ ‫חשוב בשלב ההערכה לדעת למה הקליינט מייחס את המחלה שלו‪) ,‬מה ההסבר‪ ,‬או‬ ‫התיאוריה שלו למה יש לו את המחלה(‪ .‬העוינות החברתית שצומחת מן הסטיגמה‪ ,‬הופכת‬ ‫להיות ממשית‪ .‬ההפנמה של האשמה עצמית היא במיוחד הרסנית‪ .‬כדי לשקם דימוי עצמי‪,‬‬ ‫על המטפל לעיתים קרובות‪ ,‬לעצב מחדש את ההתנסויות החברתיות השליליות‪ ,‬ולייחס אותן‬ ‫לסטיגמה שמקיפה את המחלה‪ ,‬ולא לאישיות וליכולות של הקליינט‪ .‬במיוחד חשוב לאדם‬ ‫הנגוע‪ ,‬להפנים תפיסות עצמי חיוביות‪ ,‬ולהשתחרר מן הסטיגמות הקשורות למחלה‪ .‬כדאי‬ ‫לעודדו להיות מעורב בפעילות קהילתית‪ ,‬ציבורית‪ ,‬פוליטית‪ ,‬כל אלה עוזרים לשיפור הדימוי‬ ‫העצמי‪.‬‬ ‫הקליינט גם צריך להתחיל להפחית את החשיבות של תכונות שנפגעו מן המחלה‪ ,‬כמו‬ ‫המשיכה הפיזית‪ ,‬ולהדגיש תכונות אחרות‪ ,‬כמו הומור‪.‬‬ ‫גילוי‪-‬לב ופתיחות קשורים עם דימוי עצמי גבוה‪ ,‬כי גילוי עצמי עוזר לקבל עזרה ותמיכה‬ ‫מאחרים‪ .‬כמובן שזהירות‪ ,‬למי ומתי מספרים היא הכרחית‪ .‬אנו רואים קליינטים שמתוך רצון‬ ‫לחוש שליטה במצב‪ ,‬ולהעצים את עצמם‪ ,‬יש להם את הצורך‪ ,‬לספר לכל מי שהם מכירים‪,‬‬ ‫מיד עם היוודע האבחנה‪ ,‬והם עלולים להתחרט על כך מאוחר יותר‪ .‬על היועץ לעזור לקליינט‬ ‫לצפות ולהתכונן לטווח רחב של תגובות מן הסביבה ‪ -‬מתמיכה‪ ,‬לסוגים שונים של דחייה‪.‬‬ ‫למרות שחשיפה עצמית יש בה סיכון‪ ,‬אנשים שאינם נחשפים עלולים להשתמש בהימנעות‬ ‫כמנגנון התמודדות‪ .‬החוקר נמיר )‪ (1988‬מצא שאנשים שמשתמשים בהימנעות יותר מאשר‬ ‫בגילוי עצמי‪ ,‬חווים יותר לחץ‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ודימוי עצמי נמוך‪ .‬לכן זה מוטל על היועץ להתמקד‬ ‫באסטרטגיות התמודדות אקטיביות ביחד עם פתרון בעיות אקטיבי וקבלת תמיכה נפשית‪.‬‬ ‫קבוצות תמיכה יעילות להגברת דימוי עצמי‪.‬‬ ‫החלטות קשות‬ ‫היועץ מלווה את הקליינט לקבל החלטות לגבי קבלת התרופות‪ ,‬אל מול פגיעה אפשרית‬ ‫באיכות החיים שלו‪ ,‬שעלולה לקצר חיים‪ .‬בשלב סופני היועץ עשוי להתבקש לתמוך בסוגיות‬ ‫של מיתה ומוות‪ ,.‬איך לסיים‪ ,‬איך להיפרד‪...‬‬

‫אוכלוסיות מיוחדות‬ ‫כל אחד עלול להידבק ולהיפגע מאיידס‪ ,‬אף אחד ללא קשר למוצאו ומעמדו אינו מחוסן מכך‪.‬‬ ‫לכן צריך להתייחס באופן נפרד לקבוצות השונות‪ .‬מחלה זו שונה מאחרות‪ ,‬בגלל הסטיגמה‬

‫‪12‬‬

‫שסובבת אותה ובגלל החשיפות למוות שהיא מכניסה לחיים‪ ,‬למרות שבמציאות אנשים אלו‬ ‫יכולים לחיות חיים ארוכים‪.‬‬ ‫גברים הומוסקסואלים‬ ‫"איך אני יכול להיות גיי אם אינני יכול לעשות דברים שאני רגיל לעשות"‪ .‬גברים גיי רבים‬ ‫צריכים לשנות את ההתנהגות המינית שלהם‪ ,‬וכל דרך ההתייחסות שלהם אחד עם השני‪.‬‬ ‫יועצים צריכים לעזור לקליינטים להתאבל על האובדן של דרכי ההתקשרות החברתית‬ ‫והמינית הקודמת לאיידס‪ ,‬ולעזור להם לבחון סקס בטוח ולעזור להם ללמוד איך להתקשר‬ ‫לאחר בדרך מונוגאמית‪ ,‬בסגנון זוגי‪ .‬גברים גיי גם צריכים לבחון רגשות של אשמה ובושה‬ ‫לגבי סגנון החיים הקודם שלהם‪ ,‬והאמונה הבלתי רציונאלית שהם אשמים במחלה‪ .‬אמונה זו‬ ‫היא חלק מן הסטיגמה שהחברה מטילה על גברים גיי נשאים שמקבלת חיזוק על ידי הדת‪.‬‬ ‫גברים שבני הזוג שלהם מתו מאיידס‪ ,‬עלולים להרגיש שהם אשמים במותם כי הדביקו‬ ‫אותם‪ ,‬וצריך לפתוח זאת בטיפול‪.‬‬ ‫אבחנה של איידס‪ ,‬עשויה לדחוף גברים גיי‪ ,‬שכל חייהם הסתירו עד אז את זהותם‪ ,‬להתמודד‬ ‫עם הסוגיה של היותם הומוסקסואלים‪ .‬לאלו שכבר "יצאו מן הארון" וקיבלו עצמם כגיי‪,‬‬ ‫המשבר של האיידס עלול לגרום לרגרסיה ‪ ,‬או מה שנקרא – "היציאה השנייה מן הארון"‬ ‫גברים אלו צריכים לעמוד מול השרידים של ההומופוביה המודחקת שלהם‪ ,‬ועשויים לבחון‬ ‫מחדש את הזהות המינית שלהם‪.‬‬ ‫משפחה וחברים של גברים גיי‬ ‫לחלק מן הגברים הגיי‪ ,‬אבחנה של איידס‪ ,‬משמעותה חשיפה לא רק של המצב הבריאותי‪,‬‬ ‫אלא גם את ההומוסקסואליות שלהם לבני המשפחה‪ .‬אנשים שיש להם קושי עם ההורים‬ ‫מוצאים זאת מוכבד במיוחד ע"י המצב הגופני‪ .‬לרוב‪ ,‬המשפחה תאשים בהדבקה את בן‬ ‫הזוג‪ ,‬ואת סגנון החיים‪ .‬אם הקליינט מאבד כאן את התמיכה‪ ,‬תחושת אשמה‪ ,‬והאשמה‬ ‫עצמית‪ ,‬עלולות להיות הרסניות ומתישות‪ .‬רגשות שליליים אלו עלולים להיות כ"כ חריפים‪,‬‬ ‫שהקליינט ייטה להיות נסוג פנימה מה שמוביל לכניעה גופנית ונפשית‪ .‬לכן על היועץ‬ ‫להתמודד עם סוגיות אלו מהר וישיר‪.‬‬ ‫מצד שני המשפחה עשויה להיות משאב נפלא‪ ,‬במשפחות רבות בני המשפחה מתלכדים‬ ‫סביב החולה‪ ,‬והופכות למשאב של קבלה‪ ,‬תמיכה וריפוי‪.‬‬ ‫במקרה של מי שאיבד את בן זוגו‪ ,‬בתחילת הטיפול‪ ,‬הגבר החולה הגיי‪ ,‬צריך לדבר‪ ,‬לבכות‪,‬‬ ‫לחלוק פנטזיות ארוטיות על האהוב שאיננו‪ .‬המטפל צריך לעזור לו לבנות מחדש את‬ ‫האוטונומיה שנפגעה בתקופה שטיפל בבן זוגו‪ ,‬לסיים סוגיות שלא נפתרו ביחסים עם חברו‬ ‫המת‪ ,‬ולפתור רגשות של אשמה לגבי אחריותו להדבקה‪ ,‬ואשמה לגבי ההקלה שבמות‬ ‫החבר אחר תקופת טיפול ארוכה‪.‬‬ ‫האחרים המשמעותיים‬ ‫על היועץ לכלול מוקדם ככל האפשר את האחרים המשמעותיים בחיי הקליינט – )שותפים‬ ‫ליחסים‪ ,‬בני זוג‪ ,‬מאהבים‪ ,‬ילדים‪ ,‬הורים‪ ,‬חברים( הם בד"כ המטפלים הראשוניים של החולה‪,‬‬ ‫וחווים רכבת שדים רגשית דומה לשל הקליינט החולה‪ .‬היועץ יכול לעזור להם לעסוק ברגשות‬ ‫הללו‪ ,‬ולעזור לאנשים המשמעותיים לשים גבולות לנתינת העזרה שלהם‪ .‬חברי המשפחה‬ ‫יזדקקו לעזרה כדי לבנות את רשת התמיכה של עצמם‪ ,‬ולהתמודד עם הסטיגמה והאפלייה‬ ‫שהם עלולים לפגוש‪ .‬משפחות יצטרכו גם עזרה כדי לתמוך ביקיריהן במשך שנים של מחלה‬ ‫והטבה לסירוגין‪ .‬נורמליזציה של רגשות‪ ,‬הכנה למוות של הקליינט‪ ,‬והכנה לאבל‪ ,‬כולם‬ ‫מרכיבים של הטיפול‪.‬‬ ‫קבוצה אחרת של אנשים משמעותיים‪ ,‬הם הילדים שמתמודדים עם הורים נגועים‪ .‬לקבל את‬ ‫ההורים‪ ,‬להתמודד עם הסטיגמה של עצמם‪ ,‬ולפתור עניינים משפחתיים לא פתורים‬ ‫ודינאמיקות משפחתיות בלתי ברורות‪ ,‬הינם חלק מן הסוגיות בייעוץ לילדים‪.‬‬ ‫אנשים "צבעוניים"‬

‫‪13‬‬

‫אוכלוסיות "צבעוניות" הוכו קשה במחלה‪ .‬יועצים שעובדים עם אוכלוסיות אלו‪ ,‬צריכים‬ ‫להתאמן ברגישות לנושאים תרבותיים‪ .‬צריך להבין שמיעוטים אינם קבוצה מונוליתית‪ ,‬ויש‬ ‫הבדלים גדולים מאד בין קבוצות אתניות שונות‪ .‬הם גם צריכים להבין את ההשפעה של דיכוי‬ ‫על חיי הקליינטים‪ .‬קבוצות מיעוטים בחברה שלנו‪ ,‬מתנסות בחוסר שוויוניות במתן עזרה‬ ‫רפואית‪ ,‬מגורים‪ ,‬חינוך ותעסוקה‪ .‬אפליה זו מעצבת את האופן בו אוכלוסיה זו תתקשר עם‬ ‫אלו שבחוץ ומוסדות רגילים בחברה‪.‬‬ ‫במחקר שנעשה בארה"ב נמצא‪ ,‬שאפריקנים אמריקאים התייחסו הרבה יותר מאשר לבנים‪,‬‬ ‫בחוסר אמון למה שהממשלה‪ ,‬המדענים‪ ,‬הרופאים‪ ,‬אמרו על איידס‪ .‬אפריקאים אמריקאים‬ ‫גם האמינו שהמגפה של איידס היתה מכשיר להגביר שנאה לקבוצות מיעוטים וגזע‪ .‬נוסף על‬ ‫כך‪ ,‬אפריקאים אמריקאים הגיבו ביותר התנגדות לגברים גיי מאשר לבנים‪.‬‬ ‫עם אוכלוסיות "צבעוניות" היועץ עלול להיתקל בתפיסה שאיידס היא מחלה מערבית או‬ ‫אמריקאית‪ ,‬הוא עשוי להזדקק למתורגמן וצריך ללמוד את הטרמינולוגיה של התרבות‬ ‫המסוימת‪ .‬הוא עלול להיתקל בהגדרות שונות לזהות מינית‪) .‬למשל ביסקסואליות יכולה‬ ‫להיות אלטרנטיבה להומוסקסואליות‪ ,‬אבל האדם יגדיר עצמו כהטרוסקסואל(‬ ‫‪ (Jue and Kain (1989‬הציעו את ההנחיות הבאות לאנשים שעובדים עם אוכלוסיות‬ ‫צבעוניות הלוקים באיידס‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הערך איך הקבוצה האתנית לה שייך המטופל מתמודדת בד"כ בסטיגמה ודיכוי‪ ,‬ומה‬ ‫המשמעות של זה כלפי הקליינט‪.‬‬ ‫שים לב שאנשים רבים מקבוצות אתניות מסוימות פונים לשיטות ריפוי מסורתיות‪,‬‬ ‫ושתף פעולה עם שיטות אלו כשיש צורך‪.‬‬ ‫הבן‪ ,‬שקליינט עשוי לאחוז בעמדות שונות כלפי הייעוץ עצמו‪ .‬למשל הקליינט עלול‬ ‫לראות שלדבר על בעיות אישיות עם זר‪ ,‬הוא בלתי מקובל‪ ,‬לכן נדרשות דרכים‬ ‫מתאימות איך להגדיר את הייעוץ‪.‬‬ ‫הבן שאנשים מתרבויות שונות‪ ,‬עשויים לצפות מן היועץ ליחס יותר אישי מאשר‬ ‫מרוחק‪ ,‬כדי לבנות אמון‪.‬‬

‫נשים הטרוסקסואליות או לסביות‬ ‫כלפי נשים נשאיות או חולות‪ ,‬החברה הרחבה‪ ,‬מתייחסת לרוב בעוינות‪ .‬הן נתפסות‬ ‫כמופקרות וכחיות סגנון חיים לא מהוגן‪ .‬התפקיד שלהן כמטפלות במשפחותיהן‪ ,‬מזינות‪,‬‬ ‫לילדיהן ומגינות על ערכי המשפחה‪ ,‬נתפס כפגום‪ .‬בארה"ב מרבית הנשים הן עניות‪,‬‬ ‫צבעוניות‪ ,‬מזריקות סמים‪ .‬קשה לנשים לקבל את הטיפול לו הן נזקקות‪ ,‬טיפול גניקולוגי או‬ ‫אחר‪ ,‬בגלל הסטיגמה‪ ,‬חוסר אמצעים‪ ,‬ומחסור בסידור לילדים‪.‬‬ ‫הדימוי של נשים שהן אימהות לילדים הוא של אמהות רעות‪ ,‬בפרט אם ילדו ילד נגוע ב ‪.HIV‬‬ ‫סיכום‬ ‫יועצים שעוסקים בנושא‪ ,‬צריכים לדאוג לעצמם לתמיכה‪ ,‬טיפול‪ ,‬הדרכה‪ ,‬וקבוצות תמיכה‬ ‫שמתמקדות ברגשות‪ .‬יועצים בנושא זה צריכים ללכת מעבר לגבולות הרגילים של יועץ‪-‬נועץ‪,‬‬ ‫ומעבר לדלת המשרד הסגורה‪ .‬ללא קשר לאוריינטציה התיאורטית‪ ,‬נחוץ להתייחס לא רק‬ ‫לחולה אלא גם לאחרים המשמעותיים בחייו המושפעים על ידי המחלה‪ .‬אנחנו נחשפים דרכו‬ ‫כמעט מידי יום‪ ,‬למערכת הרפואית‪ ,‬החברתית‪ ,‬הפוליטית אותן המטופל שלנו פוגש‪.‬‬ ‫המחלה מכריחה אותנו להתעמת עם האמונות והעמדות שלנו‪ ,‬כלפי אוכלוסיות שיש עליהן‬ ‫סטיגמה‪ ,‬מיניות‪ ,‬זהות מינית‪ ,‬בריאות‪ ,‬חולי‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬ומוות‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫התנהגויות בעלות סיכון אצל נשאים חדשים‬ ‫‪High Risk Behaviours following HIV Diagnosis- Harris G. & Larsen D.‬‬ ‫‪Counseling Psychology Review . vol. 23 no. 3 August 2008 British Psychological‬‬ ‫‪Society UK‬‬

‫תרגום ועיבוד ‪ -‬נעם ישראלי – מכון שינוי‬ ‫רוב הנשאים מנסים להפסיק התנהגויות בעלות סיכון לעצמם ולאחרים לאחר חשיפה שהם‬ ‫נושאים את הנגיף )כגון מין לא מוגן ועוד(‪ .‬המחקר הזה מסתכל באופן פנומנולוגי על מספר‬ ‫מצומצם של נשאים אשר בחרו להמשיך התנהגויות בעלות סיכון לעצמם ולאחרים‪ .‬המחקר‬ ‫מנסה להבין את הגורמים אשר המשיכו את ההתנהגויות בעלות סיכון גבוה‪.‬‬ ‫התנהגויות בעלות סיכון גבוה‬ ‫‪ .1‬אובדנות ומחשבות אובדניות‪ -‬נשאים מראים נטייה להתגברות של נטיות אובדניות‬ ‫בעיקר כאשר הם מרגישים מבודדים עם הסוד וללא כושרי התמודדות‪.‬‬ ‫‪ .2‬שימוש בסמים ואלכוהול‬ ‫‪ .3‬מין לא מוגן‬ ‫גורמים להתנהגות בעלת סיכון אצל נשאים‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬

‫דיכאון‪ ,‬חרדה‬ ‫מחסור בידע על דרכי התמודדות‬ ‫שימוש בסמים ואלכוהול‬ ‫חוסר ידע כיצד להעביר את הסוד לנשאים אחרים‬ ‫זנות‬ ‫מיעוט בסימפטומים פיזיים והרגשה כללית של בריאות‬ ‫תחושה של פטאליות וסופניות‬ ‫מחסור במנגנוני התמודדות אל מול תחושות של אובדן וייאוש‬

‫מתודולוגיה של המחקר‬ ‫המחקר השתמש בשיטת מחקר איכותנית‪ ,‬דל הרמנויטיקה פילוסופית‪ .‬שיטה זו נועדה‬ ‫להעלות ולהבין דפוס מחשבתי שאינו מוכר לחוקר‪ .‬זאת תוך מתן מקום לתימות רחבות אשר‬ ‫תורמות למצב ולסיטואציה הנחקרת‪ .‬על כן הראיונות נעשים באופן חצי מובנה אשר יכוון‬ ‫לתימות אך יאפשר העלאת דפוסים ורעיונות נוספים דרך הראיון שהופך לשיחה‪ .‬מעבר לכך‬ ‫כל נשא רואיין מספר רב של פעמים לאורך תקופה של חמישה חודשים כך שמתקבל לגבי כל‬ ‫מקרה ממש תיאור מקרה של נשא אשר מתאר התנהגויות בעלות סיכון גבוה לאחר גילוי‬ ‫הנשאות‪ .‬הראיונות תומללו ועובדו בכדי לעבד ולהוציא תימות אשר תוארו קודם לכן‪.‬‬ ‫ממצאים‬ ‫‪15‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬

‫התנהגויות בעלות סיכון סביב הגילוי‪ -‬תחושה של בלבול עקב הגילוי וחוסר הבנה לגבי‬ ‫המשמעות של הגילוי והמשמעויות שלו‪.‬‬ ‫תחושות מציפות לאחר הגילוי‪ -‬כאב‪ ,‬אובדן‪ ,‬כעס וייאוש‪.‬‬ ‫רצון לדכא ולהקהות את התחושות הקשות שתוארו‪.‬‬ ‫חיפוש דרכים לאתגר את הדיכאון ואובדן התקווה‪.‬‬ ‫חוסר אכפתיות לגבי העתיד ותחושה שאין לי עבור מה לחיות יותר‪.‬‬ ‫התנהגויות אלו מאפשרות לא לחשוב על המצב והתוצאות של הסיכון הגבוה שהם‬ ‫נחשפים אליו‪.‬‬

‫דיון‬ ‫המשמעות של התנהגויות אילו מעלה את הסיכוי להדבקה נוספת מה גם שכל המשתתפים‬ ‫לא נכנסו לתכנית קבועה של לקיחת תרופות )קוקטיל(‪.‬‬ ‫חוויות אשר תרמו להתנהגויות בעלות סיכון גבוה היו‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הצפה רגשית‪ -‬כל המשתתפים דיברו על מחסור במשאבים אשר יאפשרו להם לדבר‬ ‫ולעבד את הרגשות הקשים של הגילוי‪ .‬צורך במיקוד רב יותר על קבלה ונורמליזציה‬ ‫של חיים למרות הנשאות וחיפוש מקומות אשר יאפשרו תמיכה וקבלה‪.‬‬ ‫חוסר תקווה וייאוש‪ -‬מיעוט במידע על הקשר בין חוסר תקווה והתנהגויות בעלות סיכון‬ ‫גבוה‪ .‬במחקר נראה שחוסר תקווה תרם לכך שינסו להשתתף בהתנהגויות בעלות‬ ‫סיכון גבוה מפני שהנשאים לא ראו שום תקווה ואף חיפשו דרכים להתמודד עם‬ ‫הייאוש‪ .‬ישנה חשיבות גבוהה אצל מטפלים להחזיר את התקווה ולהראות דרך אחרת‬ ‫להמשיך למרות הנשאות‬ ‫שליטה‪ -‬המשתתפים דיברו על אובדן השליטה בחייהם והדרך להתמודדות הייתה‬ ‫דרך התנהגויות שהכירו עד עתה‪.‬‬ ‫חוסר ידע על איידס‪ -‬מה שהוביל אותם להלם ולהיכנס ל ‪ MINDSET‬שאין תקווה‬ ‫ודרך להמשיך לעתיד‪.‬‬

‫המסקנות של המחקר מצביעות על צורך בתוכניות מניעה של התנהגויות אבדניות לפני ובזמן‬ ‫גילוי הנשאות לנשא ומשפחתו‪ .‬רצוי לציין שמחקר זה מקיף מספר משתתפים מצומצם של ‪12‬‬ ‫נשאים וקשה להסיק ממנו על אוכלוסיה רחבה יותר‪ .‬הוא גם בעל מוגבלות תרבותית מפני‬ ‫שנעשה בקנדה‪ .‬אך הוא נותן לנו הבנה ראשונית על המצב הנפשי של נשאים בזמן הגילוי ועל‬ ‫הקשר בין התנהגויות המסכנות אותם אחרים מחד אך עשוית להיחוות כעוזרות בהתמודדות‬ ‫עם מצב נפשי ריגשי ותרבותי סבוך ולא פשוט ‪ -‬מאידך‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫התקווה כמרכיב מתווך בטיפול זוגי ומשפחתי בקרב‬ ‫חולים כרוניים‪-‬‬ ‫מתוך הרצאה שניתנה ביום העיון השנתי ‪2007‬‬ ‫דר' שרה איוניר‬ ‫הרבה קשיים פסיכוסוציאלים הקשורים לאנשים עם איידס הינם במהותם בעיות ביחסים‪.‬‬ ‫מחקרים רבים מצביעים על כך שהתמיכה שמגישים בני משפחה וחברים היא תרומה רבת‬ ‫משמעות להתמודדות מוצלחת במחלות קשות‪ .‬חברים ומשפחה עשויים לספק לחולה מגוון‬ ‫רחב של מקורות עזרה שעשויים לשפר את חייו של המטופל‪ .‬מרכיבים מסוימים עלולים‬ ‫לעצור את הסביבה מלהציע עזרה זו‪.‬‬ ‫אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על יכולת ההסתגלות ואיכות החיים מצוי בהשקפות‬ ‫העולם של הנשא‪ /‬החולה ושל משפחתו לגבי גורמים כגון‪ :‬חיים ומוות‪ ,‬פתיחות או סודיות‪,‬‬ ‫תלות ופחד מנטישה ותקווה מול ייאוש‪ .‬השקפת עולם עשויה להציף את החולה וסביבתו‬ ‫בייאוש וקדרות או תקווה וחיוניות‪.‬‬ ‫ההרצאה תציג אפשרות של טיפול בהבנייה מחודשת של תפיסות והשקפות כדי לעזור‬ ‫לחולה ומשפחתו להתבונן מחדש במציאות ולראות היבטים שונים של המציאות‪ ,‬באופן שונה‬ ‫מן המבט חסר התקווה בו הם אוחזים‪ .‬סגירות אישית או משפחתית בהרבה מקרים תעצים‬ ‫תפיסה חסרת תקווה זו‪ ,‬מחוסר גירויים חיצוניים לפרספקטיבות חדשות‪ .‬אחד התפקידים של‬ ‫המטפל במקרים אלו יהיה לזהות את האמונות של המטופל הנוגעות למחלתו ולהציע מבט‬ ‫אלטרנטיבי שיהיה מזין ובונה‪.‬‬ ‫בהרצאה זו אני רוצה לדבר על שלושה מרכיבים בוני כוח‪:‬‬ ‫• האחד‪ :‬בחינה מחודשת של אמונות של המטופל וסביבתו המונעות אותו מלאמץ‬ ‫עמדות טובות ומיטיבות כלפי חייו‪.‬‬ ‫• השני‪ :‬כיצד יחסים במערכת סביב החולה מיטיבה או חוסמת הסתגלות ואיכות‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫• והשלישי‪ :‬עבודה עם מודל התקווה מול מחלה מסכנת חיים‪.‬‬ ‫הבנייה מחודשת של מערכת האמונות של החולה וסביבתו‬ ‫כמטפלים מערכתיים אנו מסתכלים על בעיה כמוגדרת בהקשר של יחסים בין אישיים‪ .‬בעיות‬ ‫כאלו לרוב קשורות באי ודאות‪ ,‬חוסר יציבות‪ ,‬חוסר תקווה‪ ,‬בדידות‪...‬הטכניקה המתוארת כאן‬ ‫מתייחסת לפחדים של החולים מן העתיד ומן המוות‪.‬‬ ‫הבנייה מחודשת של מערכת אמונות‪ ,‬היא התערבות שימושית‪ ,‬כדי לעזור למטופל לחיות עם‬ ‫מידה רבה של חוסר בטחון כלפי העתיד והקושי לעמוד מול הבלתי צפוי )‪(unpredictability‬‬ ‫שהן המציאות של כל מי שסובל ממחלה מסכנת חיים‪ .‬טכניקה זו עוזרת ליצור מבט חדש‬ ‫ואפשרויות חדשות‪ ,‬מבלי להעמיד תמונה מזויפת של מצבו‪.‬‬ ‫במצב של ‪ HIV‬קיימות תימות אחדות אותן אפשר לחקור ביחד עם המטופל ומשפחתו‪ .‬ניתן‬ ‫לשוחח עם המטופל על מגוון תימות המופיעות כחלק מן הפחדים שלו‪ .‬המטפל רוצה להביא‬ ‫את המטופל לראות שעשויות להיות הרבה פנים למציאות וכך אפשר להציג מבט חדש‬ ‫שמציג היבט בונה ובריא במקום אמונה שמחזקת את הבעיה‪ .‬משפחות רבות התקועות‬

‫‪17‬‬

‫עמוק בתוך בעיה‪ ,‬איבדו קשר עם ההיבט הריקורסיבי )אפשרות לראות היבטים שונים של‬ ‫המציאות( והמשמעות שהם מייחסים להתנהגות סימפטומטית תהייה ‪.bad or mad‬‬ ‫הסגירות האישית או המשפחתית בהרבה מקרים תעצים סגירות זו‪ ,‬מחוסר גירויים חיצוניים‬ ‫לפרספקטיבות חדשות‪ .‬אחד התפקידים של המטפל במקרים אלו יהיה לזהות את האמונות‬ ‫של המטופל הנוגעות למחלתו ולהציע מבט אלטרנטיבי שיהיה מזין ובונה‪.‬‬ ‫‪ Robert Bor‬ושות' מציעים אמונות וניגודיהן השכיחות במצבים חולי שיש בו סיכון חיים‪.‬‬ ‫מוות‬ ‫חיים‬ ‫מערכת רחבה‬ ‫מערכת היחיד‬ ‫סודיות‬ ‫פתיחות‪ ,‬גילוי לב‬ ‫אי רצון לדעת‬ ‫רצון לדעת‬ ‫חוסר תקווה‬ ‫תקווה‬ ‫עתיד‬ ‫הווה‬ ‫עבר‬ ‫יחסים עם משפחה גרעינית‬ ‫יחסים עם משפחת מוצא‬ ‫פחד מנטישה‬ ‫עלבון וכעס על תלות‬ ‫מעורבות‬ ‫נפרדות‬ ‫שימור‬ ‫שינוי‬ ‫ברוב המקרים סביב ‪ ,HIV‬הדגש מושם על צד אחד של הבעיה‪ ,‬למשל מוות‪ ,‬אובדן‪ ,‬דיכאון‪,‬‬ ‫אי‪-‬תפקוד‪ .‬ע"י כך שמוזכר החלק המשלים‪ ,‬המטפל יכול להגדיר מחדש צד אחד בהקשר‬ ‫של השני‪ .‬מוות יכול להיבחן בהקשר של חיים‪ ,‬והפוך‪ .‬ע"י כך שמתייחסים לחלק המשלים‪,‬‬ ‫המטפל שם את נושא הפחד על ציר‪ ,‬מרחיב את הקונטקסט‪ ,‬מגביר ומוסיף מורכבות ומגדיר‬ ‫מחדש את התפיסה של המטופל לבעייתו‪ .‬בשלב ראשון עליו לזהות את התפיסות‬ ‫והאמונות של המטופל ולבחון אם הן עוזרות או בולמות‪ .‬אם הן עוזרות‪ ,‬הוא יתמוך בהן‪,‬‬ ‫אם הן בולמות‪ ,‬השאלה המרכזית שהוא שואל‪" :‬איך אפשר להסתכל אחרת על הבעיה"‪.‬‬ ‫ההשפעה של זה איננה רק על תפיסתו של המטופל אלא גם של משפחתו והצוות המטפל‪.‬‬ ‫ע"י שינוי הקונטקסט של המצב‪ ,‬המטופל עשוי להגיע להבנה שונה של מצבו ע"י כך שיעשה‬ ‫חבורים חדשים במחשבותיו‪ .‬למשל במצב מאד אקוטי ונראה כחסר תקווה‪ ,‬הוא עשוי לגלות‬ ‫את עוצמת הקרבה והנאמנות של המשפחה‬ ‫אין צורך לשנות את תגובות המטופל באופן אוטומטי ולשכנעו לקבל את עמדת הסביבה‬ ‫או המטפל‪ .‬כך תורחב האוטונומיה שלו ויכולתו להתמודד מתוך עצמו‪ .‬אחד התפקידים של‬ ‫המטפל‪ ,‬הוא ליצור קונטקסט כך שהמטופל יגלה שהוא עצמו הוא המקור להתמודדות יעילה‬ ‫עם הקשיים והבלבול‪ .‬המטפל יכול לעשות זאת ע"י כך שהוא נותן תקיפות לכל התפיסות או‬ ‫ההתנהגויות של המטופל‪.‬‬ ‫חיים ומוות‬ ‫כשסובלים מ ‪ ,HIV‬אי אפשר לחשוב על מוות בלי לחשוב על החיים ואי אפשר לחשוב על‬ ‫החיים בלי לחשוב על מוות‪ .‬כך שיש לאזן מחשבות על מוות ע"י מחשבות על החיים‪.‬‬ ‫המטפל משנה את הפוקוס בין שניהם כדי שיוכל לחיות טוב יותר עם מצבו‪.‬‬ ‫מטופל‪ :‬הרופא אמר לי שתאי ה –‪ CD 4‬שלי יורדים‪ ,‬ואני מאד פוחד מה יהיה‬ ‫מטפל‪ :‬ממה אתה הכי פוחד?‬ ‫מטופל ‪ -‬בעיקר ממוות‬ ‫מטפל – איזה היבט של החיים בעיקר מדאיג וגורם לעצבנות?‬ ‫מטופל – לעמוד עם הידיעה מול הורי‬ ‫מטפל – אם הם היו כאן היום‪ ,‬האם אתה חושב שהם היו מסכימים שאתה צריך כ"כ להיות‬ ‫עצבני מכך?‬ ‫מטופל – שאלה טובה‪ ,‬אני באמת לא בטוח‬

‫‪18‬‬

‫מטפל – מה אתה חושב הם היו חושבים שהדבר שבאמת עשוי להדאיג אותך?‬ ‫מטופל – שהדרך שאני עלול למות תהייה מאד קשה‬ ‫מטפל – היית רוצה להתחיל לשוחח איתם על כך?‬

‫קטגוריות של התנהגויות מועילות ובלתי מועילות של‬ ‫חברים ובני משפחה‬ ‫כפי שזוהו ע"י אנשים עם איידס )מחקר של רוברט הייס ושות'(**‬

‫התנהגויות בלתי מועילות‬

‫התנהגויות מועילות‬ ‫רגשי‪:‬‬ ‫ביטוי אהבה והתעניינות‬ ‫מישהו בטוח לבטא רגשות‬

‫הימנעות מביטוי רגשות‬ ‫שבירת אמון‬ ‫ביטוי עמדות פסימיסטיות‬ ‫הבעת ספקות כלפי הטיפול הרפואי‬ ‫ביקורת על יחסו של החולה למחלה‬ ‫עמדה פטרונית או הגנת יתר‬ ‫לדרוש דרישות מוגזמות‬ ‫לפעול באופן שיפוטי‬ ‫התנהגות של מבוכה או אשמה‬

‫מתן עידוד‬ ‫לספק הזדמנות להדדיות‬ ‫לאמץ ולספק היבט פילוסופי‬ ‫אינטראקציות טבעיות‬ ‫לפעול כמודל הזדהות תפקיד‬ ‫לספק ידידות‪ ,‬שמחה והשתעשעות‬

‫הימנעות מאינטראקציות עם החולה‬ ‫הערות‪/‬פעולות בלתי רגישות ‪/‬גסות‬

‫אינסטרומנטלי‪:‬‬ ‫סיפוק עזרה פרקטית‬ ‫סיפוק עזרה חומרית‬ ‫סיפוק מידע או עצה‬ ‫סיפוק תמיכה לבני משפחה ואחרים ברשת החברתית‪.‬‬

‫‪*Robert Bor, Riva Miller, Elenor Goldman (1993) Theory and Practice of HIV‬‬ ‫‪Counselling – a systemic approach (ch. 6). Brunner/Mazel: New York‬‬ ‫‪**Robert Bor, Robert H. Magee and Sara Chauncey (1998) Identifying‬‬ ‫‪Helpful and Unhelpful Behaviours of Loved Ones: The PWA‬‬ ‫‪Perspective (ch. 7) In: The Family & HIV Today – Eds: Robert Bor,‬‬ ‫‪Jonathan Elford‬‬

‫‪19‬‬