תודה ענקית,
תומר יצחק ,פונט היג'ה 2018
אבגדהוז חטיכךלמ םנןןסעפ ףצץקרשת 95
יוסף בן בניה ,כתב־יד 1483
94
היג'ה גירסא עם ניקוד 12.6.18
שׁל ִָם וְעִמּוֹ לְקִי ְרו ָךְ :וְלֹא ָאבָה הָאִישׁ ל ָלוּן ו ַיָּקָם ו ַי ֵּל ֶך ְ ו ַיָּבֹא ע ַד ֹנכַח י ְבוּס הִיא י ְרו ּ ָ צֶמֶד ח ֲמוֹ רִים ח ֲבוּשִׁים וּפ ִיל ַגְשׁוֹ עִמּוֹ :וְל ָא אֲבָא גַבְרָא ל ִ ְמבָת וְקָם וַאֲז ַל וַאֲתָא ע ַד שׁל ֵם וְעִמֵי ּה זוּג ח ֲ ָמרִין חֲשִׁיקִין וּלְח ֵינָתֵי ּה עִמֵיהּ :ה ֵם ע ִם י ְבוּס ל ָ ֳקב ֵיל י ְבוּס הִיא י ְרו ּ ְ וְהַיוֹ ּ ם רַד ְמאֹד וַיֹ ּאמֶר הַנ ַּע ַר אֶל אֲדֹנ ָיו לְכָה נ ָּא ו ְנ ָסוּרָה אֶל ע ִיר הַי ְבוּסִי הַ ֹזּאת ו ְנָל ִין בָּהּ :אִינוּן ע ִם י ְבוּס ו ְיוֹ מָא ְמאַך ְ לַחֲדָא וַאֲמַר עוּל ֵימָא ל ְ ִרבּוֹ נֵי ּה אִיתָא כְע ַן וּנ ְזוּר שׁר ל ְ ַק ְר ָתּא דִיבוּסָא ֵי הָדָא וּנְב ֵית בָּהּ :וַיֹ ּאמֶר אֵל ָיו אֲדֹנ ָיו לֹא נ ָסוּר אֶל ע ִיר נָכְרִי אֲ ֶ ש ָרא ֵל ה ֵנ ָּה וְעָבַרְנו ּ ע ַד ג ִּבְע ָה :וַאֲמַר ל ֵי ּה ִרבּוֹ נֵי ּה ל ָא נ ְזוּר ל ְ ַק ְר ָתּא בְּנֵי לֹא ִמבְּנֵי י ִ ְׂ ש ָרא ֵל אִינוּן ו ְנ ִ ְת ְמט ֵי ע ַד גִבְעָתָא :וַיֹ ּאמֶר ל ְנַע ֲרוֹ ל ְך ָ ו ְנ ִ ְק ְרבָה ע ַ ְממַי ָא ְדל ָא ִמבְּנֵי י ִ ְׂ בְּ ַאחַד הַ ְּמקֹמוֹ ת וְלַנ ּו ּ בַג ִּבְע ָה אוֹ בָ ָרמָה :וַאֲמַר ל ְעוּל ֵימֵי ּה אִיתָא וּנ ְ ָקרֵיב בְּחַד מִן ש ֶמשׁ אֵצֶל הַג ִּבְע ָה ַא ְתרַי ָא וּנְב ִית בְּגִבְעָתָא אוֹ בְ ָר ָמתָא :ו ַיַּעַבְרו ּ ו ַי ֵּל ֵכו ּ ו ַ ּ ָתבֹא לָהֶם הַ ֶּ ׁ שׁא בִּסְטַר גִבְעֲתָא דִי לְשֵׁבֶט ב ִנ ְיָמִין: שִ ְמ ָ שׁר לְב ִנ ְיָמִן :וַעֲבָרו ּ וַאֲז ַלו ּ וְעָל ַת ל ְהוֹ ן ׁ אֲ ֶ שׁב בִּרְחוֹ ב הָע ִיר וְא ֵין אִישׁ ְמ ַאסֵּף אוֹ תָם שׁם ל ָבוֹ א ל ָלוּן בַּג ִּבְע ָה ו ַיָּבֹא ו ַי ֵּ ֶ ו ַיָּסֻרו ּ ָ הַבַּיְתָה ל ָלוּן :וְז ָרו ּ ל ְ ַתמָן לְמֵיע ַל ל ְ ֵמבַת בְּגִבְעָתָא וַאֲתָא ו ִיתֵיב בִּרְחוֹ בָא ְד ַק ְר ָתּא שדֶה וְל ֵית אֱנָשׁ ִדכְנֵישׁ יַתְהוֹ ן לְב ֵיתָא ל ִ ְמבָת :וְהִנ ֵּה אִישׁ זָקֵן בָּא מִן ַמעֲשֵׂהו ּ מִן הַ ָּ ׂ בָּעֶרֶב וְהָאִישׁ ֵמהַר ֶאפְרַי ִם ו ְהוּא ג ָר בַּג ִּבְע ָה [עומד מתוך ספר תורה ותרגום אונקלוס .שופטים ,פרק יט' ,פסוקים ט'-טז'].
93
שלב ד' -ניקוד שמירה על צורניות הדוחפת ימינה ,באה לידי ביטוי באיפיון הנקודה המשמרת את כיוון הקולמוס ,וקמץ לא ישר .צורת הקמץ העקום בא כדי להנציח את הניקוד הבבלי (ניקוד עליון) ששימרו בניה וצאצאיו בספריהם. קמץ בניקוד עליון (בבלי) וקמץ היג'ה הבא לנציח את פועלם של יהודי תימן והצלחתם לשימור המסורות העתיקות ,כמו זה.
92
היג'ה גירסא 12.6.18
לקירוך :ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלים ועימו צמד חמורים חבושים ופילגשו עימו :ולא אבא גברא למבת וקם ואזל ואתא עד לקביל יבוס היא ירושלם ועמיה זוג חמרין חשיקין ולחינתיה עמיה :הם עם יבוס והיום רד מאוד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת ונלין בה :אינון עם יבוס ויומא מאך לחדא ואמר עולימא לרבוניה איתא כען ונזור לקרתא דיבוסאי הדא ונבית בה :ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נוכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה :ואמר ליה רבוניה לא נזור לקרתא בני עממיא דלא מבני ישראל אינון ונתמטי עד גבעתא :ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה :ואמר לעולימיה איתא ונקריב בחד מן אתריא ונבית בגבעתא או ברמתא :ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן :ועברו ואזלו ועלת להון שמשא בסטר גבעתא די לשבט בנימין: ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון :וזרו לתמן למיעל למבת בגבעתא ואתא ויתיב ברחובא דקרתא ולית אנש דכניש יתהון לביתא למבת :והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה [עומד מתוך ספר תורה ותרגום אונקלוס .שופטים ,פרק יט' ,פסוקים ט'-טז'].
91
שלב ג' -גוש טקסט השלב האחרון בתהליך הטיפול בריווחים ,הוא העמדת גוש טקסט .גוש טקסט מאפשר בחינה וחידוד הגוון של הטקסט במפגש בין המילים השונות. ברמה הפרטנית ,יש לדאוג לאיזון בין שחור ולבן בכל מפגש אותיות ,וברמה הרחבה יותר ,יש לדאוג לאיזון למרקם אחיד של קבוצת מילים ,כדי להימנע מההפרעות הקופצות לעין ופוגעות בקריאות.
היג'ה גירסא 29.5.18
ניתן לראות את האות א' בולטת ,בגלל כתם ה'בדחה' שגורם לחוסר איזון, הבולט לעין.
90
שלב ב' -מילים שלב המזכיר את חוקי האופטיקה של משולש ,עיגול וריבוע .רק שהפעם יש להתייחס למפגש בין האותיות .ברגע ההעמדה של האותיות כמילים, נחשפות בעיות ריווח שבין צמדי אותיות .לדוגמא :המפגש של האות ר' ואחריה א' ,מזמין לצמצם את המרחק ביניהן בגלל החלל הגדול של ה-ר' אל מול הרגל הימנית הבולטת של ה-א' .את אותו מהלך ניתן לעשות גם רצפים כגון ד' א' ,ל' א' .אך מפגש של האותיות ת' א' מחייב טיפול מדוייק בגלל החלל הנגטיבי הגדול במפגש בין הרגל השמאלית של ה-ת' והרגל הימנית של ה-א' .מקור מול הפונט:
89
שלב א' -אותיות לאחר העמדת מערך אותיות שלם ,מתבצעת עבודה כירורגית לכל אות באופן פרטני לטיפול ברווח שבין האותיות מלפניה ומאחריה .כל אות לגופה בניפרד .לדוגמא :האות א' במרכז שש אותיות ה' ,שלוש ה' מאחור ושלוש ה' מלפנים -הההאההה .על ידי שיטה זו ניתן ליצור איזון ראשוני בין החללים השחורים והלבנים .אך יש להסתכל בשני מישורים בו זמנית ,האחד בקירוב כדי לראות את הפרטים הקטנים ,והשני ,והחשוב לא פחות צפייה בגודל קטן כדי לראות את השינויים בממדים הנפוצים לשימוש ( 10-14פונקט). חשוב לציין כי יש להתייחס בתהליך זה לחלל שנוצר במפגש וברווח שבין האות ל-ה' ,עד ליצירת איזון בין חלל נגטיבי לכתמיות השחורה ,עד שמתקיימת תחושה של איזון דומה בין כל האותיות.
אחת הבעיות המשתקפות בתהליך זה ,הוא חוסר איזון בכמה אותיות שבמקור הם כך .אלו הן האותיות מקבוצת ה"בדחות" ויש להרחיב אותן עד ליצירת איזון שווה בין שחור ולבן וביחס דומה לשאר האותיות .דוגמה למקרה זה ,הן האותיות צ' ו־פ' .שימור הצורה למעשה היווה בעיה של חוסר איזור והיה הכרחי לתקן.
88
חלק ה' חללי נגטיבי
החלל המתפתל לו בין האותיות ,המילים והשורות ,הוא שווה במהותו לאנטי־חומר שבחלל ,שבלעדיו לא היה איזון. בהיעדר האיזון ,הטיפוגרפיה פשוט לא עובדת ,לא משנה כמה האותיות יהיו נכונות ויפות ,ללא החלל הנגטיבי המאזן את השחור ,הפונט פשוט לא יעבוד .הטיפול בחלל הנגטיבי הוא הטיפול בריווח שבין האותיות ,המילים והשורות.
87
86
85
חשיפת הקולמוס ההחלטה להשארת רמז אודות הקולמוס ,גם היא הגיעה מהשראת הפונט דויד .מעין שאיפה להישמר נאמן למקור ולא לשחק יותר מדי עם רגלים מפונפנות ,דבר שלא היה תואם את המקור .אך כן נשמר הגיוון של סוגי הרגליים .באות ר' נשמרה הכניסה פנימה של הרגל ,באות ז' נשמרה הזוית הניצבת לשורה.
84
83
טיפת דיו תרגום הטיפה דורש יצירת קו גריד נוסף הקרוב מאוד לקו הבסיס עליו נמצא רוב משקל האות .טיפה זו נוצרת לרוב ממפגש של שתי משיכות קולמוס נגדיות .יצירת טיפה גדולה מדי החורגת מקו הבסיס ,תיצור חוסר יציבות מול האותיות שאין בהם טיפה. חצי טיפת דיו -זהו המקרה שבשונה מטיפה הנוצרת ממפגש משיכות, נוצרת בסיום משיכה ,בשבירה היוצרת את הטיפה.
82
81
צורניות יחודית -עגול מבחוץ חד מפנים תיעוד השבירות במשיכת הקולמוס -מאפיין נוסף שיש לשים לב אליו, הוא הפער שבין החלל החיצוני מרובה התעגלויות אל מול הזויות החדות שמאפיינות את החלל הפנימי .דבר זה בא לידי ביטוי ביצירת נקודה השוברת את העיגוליות שנוצרת אוטומטית בעבודה עם כלים וקטוריים.
80
התובנה המרכזית בדרך לפיתרון הבעיה ,היא ההבנה כי לכל אות יש מרכז מסה (שהוא לרוב הכתם השחור ביותר או החריג ביותר) שאליו העין נמשכת ,וכדי למנוע את הריצוד בעין שפוגע בקריאות ,יש לדאוג שמרכז המסה של כל אות תתיישב על אותו קו אופקי יחד עם כל האותיות. הקו האופקי הוא למעשה הקו הנותן את תחושת היציבות של הפונט. באותיות העבריות מרכז המסה יהיה בחלקה העליון של השורה ,אך הקושי הנוצר הוא במציאת פיתרון ,לייצוב האותיות בעלות הסריף האלכסוני כך שתיווצר התחושה שהן מתיישבות על הקו העליון של השורה. פיתרון לבעיה הזו ,מצא איתמר דויד על ידי כמה מהלכים עיצוביים שעשה. כדי לגרום לתחושה שהסריף האלכסוני יתיישב על קו העליון ,איתמר דויד עיבה את חלקו התחתון של האלכסון ,עיבוי שאינו מורגש בקריאת טקסט אבל גורם לכל האותיות האלכסוניות להתיישב על קו אחד .למעשה בפעולה זו הגדיל את מסת האות כלפי מטה לקו הגג.
בתמונה ,ו' של פונט דויד הנראית גאומטרית ואחידה ,אך למעשה הקווים אינם מקבילים
היג'ה 30.4.18
79
היג'ה 12.6.18
סריף אלכסוני הוא האיבר השני השכיח במערך האותיות של יוסף 8 ,אותיות חולקות סריף מסוג זה ועוד 4אותיות שנעשה בו שימוש בחלק משני מהאות ,סך־ הכל 12אותיות מתוך 27האותיות בעלות איבר אלכסוני הדורש להיכנס לעומק של עולם הטיפוגרפיה.
בעיות אופטיות קשות - HIJA 30.4.18.optבשלב זה של תהליך ,מלבד התיסכול שנוצר מחוסר ידע כדי להבין את הבעיה ,נוצר ריצוד בחלקו העליון של הפונט שהצריך לעצור ,ולחקור את הנושא הסריף האלכסוני לעומק.
אין הדבר עומד בסתירה בהחלטה להשתמש בפונט סנס־סריפי ,אלה להיפך ,התבוננות נוספת תבהיר את האמירה בשימוש בפונט בתקופה הזו של הטיפוגרפיה
הסריף האלכסוני שמקורו מהקליגרפיה העברית ומהכתב הקדום ,הלך ונעלם כמעט קליל בשתי המאות האחרונות, בגלל נסיבות כאלו ואחרות שכבר צויינו בתחילת המחקר. אותה התגלגלות היסטורית ,למעשה ,העלתה את הקלות בה ניתן לעצב פונט וקיצרה את תהליך העבודה בעיצוב באופן משמעותי ,אך כל זה נעשה על חשבון היחודיות של הכתב העברי שהפך בתקופה זו לגיאומטרי וקר מאוד.
האחרון שהשאיר חותם באותה אג'נדה ,היה איתמר דויד בשנת 1953שעיצב את משפחת הפונטים 'דויד', פונט שבעיצובו רוצה להנכיח את הגמישות שהכתב העברי והצורות המגוונות ולהתרחק מכדור השלג הגיאומטרי שנקלעה הטיפוגרפיה העברית עד היום. איתמר דויד שלא הרבה לתעד בכתב את מלאכתו ,השאיר תיעוד ויזואלי רווי במידע .על ידי חקירה והתבוננות מעמיקה ניתן להוציא מידע רב ממשפחת הפונטים שיצר .באם בפונט דויד על פיתרונות אופטיקה גאונים שמצא ,או דויד נטוי שחושף בפנינו קשרים ותובנות שבין האותיות. לאחר חקירה והתבוננות ממושכת ,כדי להבין כיצד פתר איתמר דויד את הבעיה הזו ,התגבשו תובנות רבות ,שהמרכזית שבהם היא ,הצורך להוסיף מימד חשיבה נוסף מלבד המתח שבין שימור לשיפור .המימד האופטי לטובת רצף הקריאות של הפונט.
78
77
צורת הנדן מציעה פיתרון עיצובי העונה לתופעת המפגשים מסוג 'מחניים' שצוינה בפרק הקודם ,המשכיות של תנועת קולמוס חדשה הנפגשת עם תנועה קודמת ,יוצרת שבירה חדה שגם מתקיימת בנדן .קו פנימי מעוגל ללא שבירות לעומת קו חיצוני בעל שבירה ,דבר שנישמר בעיצוב הפונט צורת עבודה עם תוכנת הפונטים ,Glyphsמציגה צורת וקטורית כך: סיכה העוזרת לעצב את הצורה נקודה מעוגלת נקודת שבורה הרצויה .הייחס המתקיים שבין ריבוי נקודות עגולות למעט נקודות כחולות, הוא יחס שיומר גם בעיצוב כל אות. תהליך התהוות הסריף הקוצי ממקור השראה לתוצאה הסופית בשחור .עיבוי הסריף נבע כדי לשמר את ייחס השחור של מערך האותיות ,וקוצר משמעותית לטובת האופטיקה ,נושא שהתייחסות אליו תהיה בהמשך הספר ,ונשמרה הזוית השבורה בקצה השמאלי של הסריף.
76
לאחר שנמצא הקשר החזק בין יהודים למוסלמים בסמל תימני המשותף לשתי הקהילות ,קשר שמייצג בעיניי את שיתוף הפעולה שבין הצדדים וגם מבטל את התפיסה כי היה קיים הבדל מהותי ביניהם .נשאר למצוא את הג'נביה התימנית הנכונה ,שמכילה בתוכה חיבור גם לצורניות כתב־ידו של יוסף בן בניה. במהלך החיפוש אחר מידע נוסף על הג'נביה במטרה לבחור את הפיגיון שעונה על הדרישות (מעוטר ,בעל סמל יהודי וקשר צורני) .נתקלתי בדעות המונעות מהבטים פוליטים ,העומדות על כך כי לא היה שימוש של יהודי תימן בג'נביה כלל ,אך יש הוכחות כי גם יהודי חבאן ויהודי עדן היו נושאים את הג'נביה כמו המוסלמים .בעדן ככל הנראה הדבר היה יותר נדיר ,אך היה נפוץ באיזור קהילת חבאן ,שם הקהילה היהודית מתאפיינת בשונה משאר יהודי תימן ,אם בלבוש ,במנהגים ,בתסרוקות ובלימוד תורה. הג'נביות מגיעות בעיטורים שונים ובצורות עגולות יותר או עגולות פחות (דוגמה לג'נביה מעוגלת מאוד ,ניתן לראות בתמונה של יוסף צדוק) אך ג'נביה אחרת נראתה מדויקת להפליא ,ג'נביה שנקנתה לאחרונה על ידי מוזיאון לשימור תרבות יהודי עדן ,שם הציב אוצר המוזיאון את הג'נביה מסיבות פולטיות או לא ,אך רק מחזקות את נחיצות הפרוייקט וצורך לעלות את הקשר בין הצדדים .הג'נביה בעלת עיטורי כסף רבים ורצועה עתיקה וסמל הנראה כמו מגן־דויד. לא רק שהג'נביה המסויימת הזו ,מכילה בתוכה מטענים פוליטיים ועדות למלאכתם של יהודי תימן ,כי אם גם בצורת הנדן הייחודית ,המציעה פיתרון צורני לאחת מהמסקנות שהוסקו בתהליך הקליגרפיה.
ג'נביה (בעלת מגן דויד) הנמצאת במוזאון לשימור קהילת יהודי עדן .לדברי האוצר ,הג'נביה מסמלת בתערוכה את 87היהודים שנרצחו בעדן ,בזמן פוגרומים שנעשו כנגד יהודי עדן ,מיד לאחר כ"ט בנובמבר ,כנקמה על החלטת האו"ם להקמת מדינה יהודית בישראל.
75
יוסף צדוק בלבוש מסורתי תימני נושא ג'נביה תימנית ,מחנה חאשיד גאולה ,עדן( .1949 ,בית התפוצות ,ארכיון התצלומים ,עזבון יוסף צדוק) 74
כיוון מחשבה זה והסקיצות שנוצרו בעקבותיו הביאו לגילוי הדימיון הצורני שבין משיכת הקולמוס המסורתית לסמל תרבותי תימני מובהק הלוא הוא הג'נביה -جنبية ( - )Janbiyaפיגיון מעוגל שכל גבר מוסלמי בתימן נושא על חגורתו כסמל לסטטוס חברתי כלכלי.
צילומו של אנטוני פאפון משנת ,2010צנעא ,תימן.
גב נדן של ג'נביה עם חריטות על רדיד כסף" .אתה גבור לעולם ה'" כיתוב הכותרת המוכרת באיזור שׁ יר ,ל ַמּ ַ ע ֲל וֹת"... תימן ,וקטע מתהילים ִ " 121
כיום בישראל קיימת דעה ,כי יהודי תימן לא היו נושאים עליהם ג'נביה אך יש הוכחות כי גם ביהודי חבאן ויהודי עדן היו נושאים את הג'נביה כמו המוסלמים
סיפורה של הג'נביה רבוי דעות .מדובר בסמל עתיק שעד היום בשימוש בתרבות התימנית .הג'נביה היא הסמל למעמד הכלכלי חברתי של ראש המשפחה שלובש אותה .בעבר הרחוק שימשה הג'נביה להגנה עצמית, כמעין גירסה מוקטנת של החרב הערבית העגולה - 'הסימיטר' .על־פי המנהגים האיסלמים בתימן ,על כל נער שמלאו לו 14שנים ,לשאת עליו ג'נביה על חגורת המותן, אך לא יעשה כל שימוש אלים בג'נביה ,ואם יעשה ,ייחשב מעמדו למעמד האישה ,דבר הניתפס בתימן לחלש ,פחדן. היבט נוסף וחשוב שמתקיים בג'נביה הוא הקישוטיות .ככל שהג'נביה מיוחדת יותר ומעוטרת יותר בזהב וכסף פרושו של דבר שבעל המשפחה משתייך למעמד גבוה יותר .דברים אלו מתחברים לנאמר במהלך החקירה ,הרי יהודי תימן היו הצורפים הטובים ביותר ,והם אלו שגם מכרו למוסלמים את הג'נביות היקרות והמכובדות ביותר .ומאז ,1947עם עזיבתם של רוב יהודי תימן, קשה מאוד למצוא ג'נביות מעוטרות למכירה. הצורפים היהודים היו גם משתמשים בסמלים וטקסטים יהודיים כדי 'לחזק' את הג'נביה .לפעמים היו חורטים על נדן הפיגיון מגן דוד וטקסט. 73
דף טיוטא עליו ערכתי 'ספירת מלאי' -בצד ימין הערכים הבולטים שבכתב המקור ומשמאל רשימת סמלים הייחודיים לתרבות התימנית וליהדות תימן.
72
ולמעשה בשלב ראשון הסריף הושאל מטיפוגרפיה ערבית כדי לחפש את הסריף המתאים ,אך גם ניסיונות אלו עדיין לא סיפקו את המענה שחיפשתי.
הקשר הצורני בין ערבית לסגנון התימני של יוסף בן בניה
ניסיונות החיפוש לסריף דרך איברים מהטיפוגרפיה הערבית
ניסיונות לחיבור הסריפים השונים.
עדיין הסריף נראה מאולץ ולא מנומק מספיק ,ונהייתה תחושה של מבוי סתום .שלב זה היה מאוד מתסכל ,כי זהו האיבר הראשון שיתחיל לבסס את צורת האותיות .בשלב זה פנה אלי עודד עזר שהנחה אותי ,ושאל - מה מנחה אותך? מה מקור ההשראה שלך שאתה חושב על הצורה הזו שאתה מחפש? זהו השלב שבו למעשה נפתחו עיניי ונזכרתי ברשימת סמלים ויזואלים שעשיתי במהלך החקירה ההיסטורית ,המתאפיינים בתרבות התימנית.
71
סריף קוצי אחד האיברים הבולטים שמשותף ל־ 12אותיות ,והראשון שתורגם .סריף שנוצר במקור על־ידי משיכת הקולמוס בניצב לשורה ,וסריף המחייב שינוי מהותי כדי להתאים את האיבר לצרכים ודרישות של הטיפוגרפיה.
"מה נשמע מה נשמע בבית מה שלום האנשים איך הם חיים" ניתן לראות בדוגמה של הגירסה הראשונה במעבר לוקטור ,כי אם יתורגם הסריף קוצי ללא הרחבה ,יווצרו 'רעשים' בקצה האותיות כבר בגודל 24 פונקט ומטה ,דבר הפוגע באיכות הפונט ובשימוש בו ,ולכן דרוש פיתרון יצירתי לסריף. הפיתרונות הצורניים נולדים מתהליך המחקר .תהליך התיקון של הסריף הקוצי דורש חזרה למקור ולעולם התוכן שסובב אותו. למעשה צורתו של הסריף הגיעה מאוסף של מחשבות ונתונים שנאספו במהלך המחקר .התגלגלות תרגום הסריף התחילה מהמשיכה לחיפוש נקודות המחברות בין היהודים והמוסלמים בתימן ,ואת ההקשר הראשון מצאתי בסירטון שנחשפתי אליו במהלך המחקר מתוך סירטון תיעודי שצולם בתימן בשנת ,2007בו רואים לשבריר שניה את מחברתו של ילד תימני יהודי ,הכותב ערבית באותיות בעברית ,זאת ועוד שכתבו העברי נשען אל תחת לקו השורה.
לאחר מכן פירקתי את התנועת הקולמוס ,שנראת לי פיתאום מאוד דומה לתנועה נפוצה בכתיבה הערבית
תנועת הקולמוס של סריף קוצי
תנועת הקולמוס בכתב הערבי
70
למוס 69
חשוב לציין כי ככול שקצה הסריף רחוק מגג האות ,קשה יותר לפתור את הבעיה האופטית .דבר זה מצריך קיצור של הסריף על מנת להגיע לאיזון אופטי .שלב זה הושפע רבות ממלאכתו של איתמר דויד שעשה זו בצורה מרשימה בפונט דוד.
בקולמוס הקווים האחרונים שהוספו לפונט הם קווי עזר אלכסוניים -אותיות המקור נוטות מעט לשמאל דבר הפוגע בקריאות ,אך נטייה קלה לכיוון מטה של גג האות מצליח להציג נטייה זו במינון נכון ותורמת לזרימה עם כיוון הקריאה.
בקול 68
קווי הזליגה -סגנון כתיבה זה מתאפיין בסריפים ובנטיפי דיו הזולגים מחוץ לבסיס האות .כתוצאה מכך ,נוצרים שני קוי גריד נוספים מחוץ לגובה האות .האחד מעל גג האות ,בקצה הסריף ,והשני מתחת לבסיס האות, בקצה טיפת הדיו .קווי הזליגה חשובים מאוד לטיפול בנראות האופטית ובעזרתם אפשר לוודא כי מרכז המסה של האות נמצא בשליש העליון ובשליש התחתון -דבר התורם לזרימת הקריאה.
בקולמוס שטחים אופטים -הוספת קווי הזליגה יצרה שטחים המאפשרים התמודדות עם בעיית הקריאות הנוצרת במערך אותיות בעלות סריף שני אלכסוני .איתמר דויד ,טיפוגרף ומעצב הפונט דויד ,היה הראשון להשתמש בשטחים אלו על מנת לפתור את בעיית הקריאות האופטית .בעזרת הנמכת הסריף האלכסוני ועיבוי חלקו התחתון ,ייצר דוד כתם שחור המושיב את רוב מסת האות בקו אחד עם גג האותיות ובכך הופך אותו לנהיר ולקריא.
בקולמוס 67
התפתחות הגריד גריד בסיסי -אמצעי הראשוני לקביעת חוקיות ליצירת מערך אותיות .כל פונט טקסט בנוי לפחות מארבעה קווים בסיסיים :קו בסיס האות וקו גובה אות -הם הקובעים את השטח בו תתמקם האות .לאחר מכן יש להוציא עוד שני קווי קיצון התוחמים את גובה ה־ל' ואת אורך שורש ק' ן' ף' ך' ץ'.
בקולמוס שימור יחס כתמיות -חלוקת שטח האות לשלוש בכדי לשמר את יחס של 1:3בין גובה האות לרוחב הקולמוס .שימור יחס זה ייצור את הכמות הגדולה של השחור ,המאפיין את סגנון הכתב במקור.
בקולמוס 66
חלק ד' מעבר לטיפוגרפיה
מעבר זה דרש איסוף המסקנות שהועלו לאורך החקירה, ותרגומן לידי מערכת חוקיות צורנית חזותית .מערכת זו דורשת הקפדה על איזון בין 'קריאות׳ ()readability לבין ׳קלות הקריאה׳ ( )legibilityבמטרה לייצר מערכת אותיות המתאימה לקטעי טקסט קצרים.
65
64
חלוקה ויזואלית נכונה, עוזרת להחיל "משמעת" טיפוגרפית לחופשיות הקליגרפית ,אשר הובילה לחידושים טיפוגרפיים.
63
קיימת חשיבות גבוהה מאוד בהתנסות קליגרפית ,ואין זה משנה אם הפונט הוא סנס־ סריף או סלב־סריף או בכלל לא מתבסס על מקור כלשהו ,ואני יודע כי לא כל אדם יכול לעשות קליגרפיה טובה וגם מי שבורך ,עליו להתמיד רבות כדי להגיע לתוצאה טובה, אך בכל זאת ,העבודה הידנית עושה שכל עם הדברים ,מונעת התרחקות גדולה מבסיס האותיות העבריות (דבר שנפוץ היום מאוד בטיפוגרפיה בישראל)
62
צמד ג -א' ת' אותיות בעלות רגל קידמית בתנועה הקליגרפית
61
צמד ד -ט' ג' בעלות תנועת קולמוס קשתית ייחודית
נוסף לקבוצות ,מתקיימים קשרים נוספים בין צמדים של אותיות .קשרים אלו מחברים בין קבוצות של אותיות ,שלא היה ביניהן חיבור לפני כן. אותיות אלו קשורות באיבר מסויים או בצורת כתיבתן.
צמד א -ז' ד' אותיות בעלות מבנה קליגרפי דומה העשוי מתנועה אחת בלבד
צמד ב -ל' ק' אותיות מנוגדות אבל גם דומות במבנה הרגל
אלמנט אחרון שחשוב לציין ,הוא אלמנט עיטורי של שפיץ בחלק התחתון של האותיות. העיטוריות יוצרת מעיין התרכזות של האותיות כלפי הנקודה השמאלית התחתונה, ומקשרת בין אותיות מקבוצות שונות וצמדים ,דבר המחזק את השפה העיצובית של הכתב. עיטור המנהל דו שיח עם הסריפי הקוצי בחלק העליון של האותיות.
60
קבוצה - 1ה' ת' ח' ם' ב' ר' כ' ד' ז' אותיות בעלות זהות ברוחב ובגובה, מרובעות בעלות גג עם סריף קוצי.
59
קבוצה - 2ג' י' ו' נ' ן' אותיות דקות בשטחן ,בעלות סריף משני (אלכסוני)
קבוצה - 3ט' ש' ע' ס' ל' אותיות בעלות "טיפת דיו"
קבוצה - 4פ' מ' צ' א' אותיות בעלות 'בדחה' (כתם שחור) שהן צרות או רחבות.
קבוצה - 5ן' ץ' ף' ק' ך' אותיות לרוב סופיות בעלות רגל ארוכה
תובנות צורניות עד כה ,נאגר מידע שכלתני היסטורי וויזואלי .באם בפאן ההיסטורי שהוכיח את ייחודיות הכתב התימני ואת חשיבותו התרבותית ,ואם בפאן הוויזואלי ,שניתן לראות כי מדובר בצורניות אחרת שעוד לא נחשפה. העבודה הידנית בקליגרפיה עשתה שכל עם הדברים .הקריאה הפעילה את המחשבה על הכתב ,והניתוח הויזואלי חידד את חוש הראייה בהתבוננות על הכתב ,והקליגרפיה חתמה את המידע על היד. הפנמת רזי הקליגרפיה של בניה בן יוסף ,סייעה לי רבות ליצור חלוקה ויזואלית ,שעזרה להחיל "משמעת" טיפוגרפית לחופשיות שבקליגרפיה, וגיבוש של קבוצות שונות של אותיות בעלות מכנה משותף צורני:
58
התנגשות /טיפת דיו -זהוי אחת הנקודות החזקות המאפיינות את צורת האותיות של משפחת בניה .מפגש הנוצר מהתנגשות של שתי משיכות קולמוס המתחילות כל האחת מכיוון נגדי ונפגשות באותה נקודה בסיימן. מפגש זה יוצר כתמיות מאוד מעניינת שבאותיות ט' ל' ס' ש' ,כתמיות שלמעשה נוצרת עקב התנקזות של דיו שנוצר משתי תנועות הקולמוס, ויוצר צורה יחודית לאות .אם נעמיק ,ניתן לומר כי ט' ש' ס' נוצרו מאותה תופעה ,אך יש לה גם סיבות היווצרות נוספות וגם מדומות ,ואפרט: ם' סופית -בשונה מהקבוצה ,יותר מתעגלת .התנועה רביעית למעשה יוצאת מגג האות ומתחברת לבסיס האות בצורה מעגולת יותר ,דבר המטשטש את התנקזות הדיו ומפזר אותו על כל בסיס האות. מדומות -ניתן לחשוב שמפגש זה מתחולל גם כן בראשי האותיות ט' ף' מ' אך מדובר בתנועה רודפת תנועה שהשפיציות נוצרת מהחלטה עיטורית או מהשתבשות המפגשים שבין שתי התנועות. אך המעניין ביותר לטעמי היא ,טיפת דיו של האות ל' .מקרה שבו תנועת הקולמוס השניה נפגשת בגג האות ויוצרת שפיציות בתחתית הגג ,ושאשמר במשך בטיפוגרפיה.
תנועת הכתיבה
מקור
3 1
מקור
תנועת הכתיבה
1
57
2
2
ש ף שי"ן היג'ה
פ"א.ס .היג'ה
מקור
תנועת הכתיבה
ם
תנועת הכתיבה
למ"ד היג'ה
1 3 2
מקור
2 1
מ"ם.ס .היג'ה
ל
כל המקומות בהם סוג מפגש "התנגשות" מתחולל.
56
מחניים -אלו הן משיכות קולמוס הניפגשות בנקודת הסיום של אחת ובתחילת של השניה .מפגש משיכות מסוג זה יוצר נקודת שבירה דקה יחסית בקוים האנכיים שבאותיות .דוגמה מובהקת למפגש מסוג זה היא הצורניות של הכ"ף .אות הנוצרת מתנועה אחת אופקית בגג האות המסתיימת בירידה לאמצע הגריד ותנועה שניה המתחילה באותו נקודה שנגמרה התנועה הקודמת ויוצרת את בסיס האות עם ירידה קלה מתחת לבסיס האות .מפגש מסוג זה לא רק מתאפיין בנקודה דקה יותר בצורה ,כי אם גם נקודת שבירה חדה הנוצרת בגלל הצטלבות בין המשיכות .דברים אלו גם מסבירים למה אין כתם דיו באות כ"ף -מכיוון שזרימת הדיו לא נעצרת עד לסוף האות.
[נראה כי יוסף למעשה התאים את צורתה התחתונה של הכ"ף עם שאר מערך האותיות על ידי עיטוריות קלה שנבעה ממשיכה קלה למתחת לבסיס האות תוך הרמת הקולמוס]
מקור
תנועת הכתיבה
1
2
כ כ"ף היג'ה
קטע מהמקור -שבירת הקו כתוצאה ממפגש תנועות נראה בברור כבר במקור.
55
כל המקומות בהם סוג מפגש "מחניים" מתחולל.
54
תובנות -מפגשים לאחר ניסיונות רבים של כתיבה קליגרפית של כל אחת מאותיות האלפבית ,אזורים מהמקור אשר היווצרותם לא הייתה ברורה ,נעשו לברורים ונהפכו למאפיין מרכזי בעיצוב הגופן. אחת ההבנות הראשונות שעולות עם כתיבת האותיות ,היא ההבנה כי ייחודיות של כל אות נובעת לא רק מהעבודה שכל אות בעלת שלד אחר, אלא הם סוגי המפגשים בין הקווים ומגוון הרב של סוגי משיכות קולמוס.
מפגש מדומה -משיכת קולמוס שמשנה כיוון באופן חד ,המייצרת קו קטוע שלפעמים מתפרש כשתי תנועות ניפרדות .המפגש מיוצג בצורה קיצונית ביותר באותיות ד' ו־ז' .אותיות שבגלל חדות שבירות התנועות גורמת לחשוב שמדובר בכמה תנועות קולמוס ,אך למעשה מדובר במשיכה אחת ארוכה וקטועה .אות דל"ד לדוגמה במקור למיטב הבנתי נוצרה בהחזקת הקולומוס כשליש מעל קו גג האות בקצה השמאלי העליון של האות -ירידה חדה בניצב לגריד עד לעשירית הקולמוס מתחת לשליש העליות של הבסיס למשיכה מעט אלכסונית ימינה ושבירה חדה מעל השורה ליצירת הסריף הקוצי השני (ה'סריף האחורי של ד' הוא אחד הסממנים המייחדים את האות) ומשם ירידה חדה ומעט קשתית של הקולמוס עד למעט מתחת לקו בסיס האות .בדומה לתהליך הכתיבה של האות זי"ן ,רק ניתן לומר כי המשיכה יותר קצרה משמעותית בגג האות והתנועה הקשתית ברגל האות משמעותיות הרבה יותר.
בהתבסס על החקירה ,קינן בתוכי הספק ,לגבי היווצרותה של האות ד'. האם האות ד' נעשית בשתי משיכות או במשיכה ארוכה ושבורה אחת? שׁ ְר רו ּ את התחושה כי ד' נכתבה אך אחד הרגעים היותר מרגשים ש אִי ְ בתנועה אחת היא ההתבוננות בפונט דויד נטוי של איתמר דויד .איתמר דוד למעשה לא רק הוכיח לי את מבניות האות שבנויה במשיכה אחת, כי אם גם חשף קשר בין צורני שבין האות ד' לאות ז'
מקור
תנועת הכתיבה 1
53
ד דל"ד היג'ה
דל"ד דוד נטוי
ז
זי"ן היג'ה
זי"ן דוד נטוי
כל המקומות בהם סוג מפגש "מדומה" מתחולל
52
אחת התובנות בהתחקות אחר הקליגרפיה ,היא הכתמיות השחורה של האות א' ,ההבנה איך היא נוצרת עזרה מאוד למצוא פיתרון לכתם שבזרועה הימנית של האותיות אל"ף ,צד"י ו־שי"ן.
51
50
49
48
תנועות קולמוס תחילה יישמתי את הניסיון שלי בקליגרפיה לטינית שרכשתי בגרמניה. חזרות רבות על אותיות הבסיס שמהן ניתן ליצור אותיות נוספות: י' -א' צ' ץ' ן' ו' -ג' ט' נ' ע' ש' נ' -פ' מ' ע' ש' ן' -ץ' ף' ה' -ח' ד' ך' ר' -כ' ב' ת' ס'
47
46
אמת החומר בתהליך היצירה הקפדתי ככל הניתן על שימוש בחומרי גלם אשר נאמנים למקור ,במטרה להוביל לתוצאה מדוייקת יותר בתהליך המחקר :דף מלוטש ,דיו סמיך וקולמוס עשוי קנה בחיתוך גס.
בשלב זה נוצר ביני לבין קליגרף תימני מוכשר פער עקרוני שגרם לי להתנתק מהנחייתו .לאחר שרצה שאשתמש בנוצה כדי להתחקות אחר הקליגרפיה ,גרם לי להבין כי מדובר במקרה חוזר של עניינים פוליטים שבתוך זירמי היהדות שבהם התנועה הספרדית ניכנסה לזרם התימני בטענה כי הכתב התימני אינו כשר ולא עומד בתקני ההלכה ,דבר זה נתפס בעיניי כעוד אחת מהעוולות הפוליטיות שנעשו במשך השנים ,לפחות מבחינה תרבותית.
דף — שימוש בדף 100גרם 'מלוטש' ,הינו דף נטול־עץ שעבר ליטוש כדי ליצור אטימות ,למניעת זליגת דיו גדולה מדי .דבר שנתן את האיזון המתאים להתפשטות הדיו .לאחר ניסיון עם נייר 80גרם נטול ונייר ממוחזר ששניהם הביאו להתפשטות מוגזמת של הדיו, שגרמה לאובדן צורת האות .נעשה שימוש גם בקצה השני של סוגי הדפים ,עם ניסיונות בשימוש נייר דיגיטלי וכרומו, שגרמו לחדות הרחוקה מהמקור ,בגלל שכבת הגיר שבנייר המונע מהדיו להיספג. דיו — כבר בניסיונות הראשונים בשימוש בעט ה'פארלל' ( )Parallelהיה ברור כי הדיו מימי מדי ,מה שמגביר את התפשטות הדיו על הדף ויוצר קו מעוות לאותיות .המעבר לדיו סמיך בשילוב הדף אפשר שימור של הצורה הרצויה מבלי שתאבד בזה התיבשות הדיו[ .באופן כללי ,זהו דיו שאני ממליץ עליו בחום Pebeo -גם בגלל האטימות של השחור] קולמוס — שימוש בקנה מיובש כמו שנהוג להשתמש בקליגרפיה באיזור הגאוגרפי של ארצות ערב .גילוף ליצירת קולמוס ,חיתוכו בזיות של 85מעלות וחירוץ במרכזו כדי ליצור ניקוז של הדיו .אך אחת הנקודות והתובנות החשובות ביותר בשלב זה ,היא ההבנה כי יש ליצור קולמוס לא רק רחב אלא גם עבה ,כמעיין מלבן שנע על הדף .תכונה זו, תיצור את הצורניות הייחודית של האותיות.
בעזרת שילוב של שלושת מרכיבים אלו ,וחוקיות הגריד הצלחתי ליצור אותיות שחורות וכתמיות ,אשר היו קרובות במידה מספקת לקליגרפיה של יוסף בן בניה .ההתפשטות הממותנת של הדיו על פני הדף המלוטש ,חשפה את החלקים החסרים בהבנה של מבנה האות.
45
בשלב זה גם הגריד עובר התפתחות ,מתוך ההבנה ,כי הגוון השחור של האותיות נובע מייחס קולמוס של .1/3יש למדוד את רוחב הקולמוס שהתקבל ולהכפיל בשלוש כדי לדעת את גובה האות שיש ליצור עם אותו קולמוס .בתרגום חופשי לטיפוגרפיה ,יחס זה יוצר משקל 'בולד' לאותיות.
44
חלק ג' התחקות קליגרפית
'בייגלה' סימן שהיו עושים משפחת בניה הסופר בסוף קטע טקסט .מזכיר את ה'פלורן' ( )Fleuronשהוא העלה שבסוף פיסקה שהיה נהוג להישתמש בו בכתב לטיני באירופה
43
42
"ההתנסות הידנית בקליגרפיה מספקת ידע שלא יכול להיווצר בשום דרך אחרת .אין זה ידע שכלתני .אתה יכול לקרוא המון מאמרים ,אבל רק כשאתה כותב בעזרת היד ,היא מספרת לך משהו שקודם לא ידעת". מתוך ראיון שנתן יהודה חופשי לכול־עיצוב" ,עיצוב אות ,עיצוב תרבות – יהודה חופשי ומחקרו על צבי נרקיס" .ריאיין איתי ברן.
41
40
ייחודיות לכל אות אמל"ק לפרק גריד בסיסי + בחירת אותיות = סרגל אותיות הוצאת שלדים פירוק למשיכות ייחודיות האות
תהליך זה החל בשחזור תנועות הקליגרפיה של יוסף בן בניה על סמך ניסוי ותהייה .באמצעות יצירת ניסיונות קליגרפיים ניסיתי לפענח את רזי האות התימנית. ההתחקות אחר הקליגרפיה של חומרי המקור ,חשפה בפני את הייחודיות של כל אות מהאלפבית .לנגד עיניי עמדו שאלות רבות .דוגמת :מה הופך את האות א' ליחודית ושונה משאר האותיות בגופן היג'ה? מה הופך אותה לייחודית ביחס לאות א' של הגופנים האחרים שאנו מכירים כיום במרחב הציבורי? כיצד ייחודיות זו נוצרה ואיך משליכים אותה לעולם הטיפוגרפיה? שאלות אלו נשאלו שוב ושוב, במטרה להנציח ולשמר את ייחודיות של האותיות השונות בעבודתי הטיפוגרפית ,ובהחלטותיי העיצוביות.
התחקות קליגרפית
בתחילה נעשה שימוש בעט הקליגרפי העכשוי Parallel עובי 6מ"מ ,אך משהו יותר מדי נקי היה בצורניות של המשיכות ,כפי שניתן לראות מצד ימין .נעשה פירוק של כלל האותיות ,בניסיון להנכיח רק את הקוים המאפיינים של כל אות .לדוגמא :ג' עשויה מ־ו' +עקב קשתי המאפיין רק אותה ,לכן העקב הוא הייחודי.
העט הקליגרפי העכשוי Parallel עובי 6מ"מ ,נוח מאוד לשימוש בזכות זרימת הדיו הרצופה ,אך יוצר קו מאוד נקי שלא משרת את המטרה בהתחקות אחר צורת האותיות של המקור
39
א
ב
ג
ל
מ
ד
ה נ ו ס ז ע ח פ
ט
ק
י
ש
כ
ת
38
שלדים תנועה שבורה
תנועה קשתית
תנועה אופקית
37
העתקת מבנה האות והתחקות אחר בסיסה כדי ללמוד על תכונות הפונט .ניתן לראות כי עוביו ורוחבו של הקולמוס ביחס לגובה האות ,הם שיוצרים את הכתמיות השחורה של הכתב .בנוסף ,ניתן לראות מגוון סוגים של משיכות קולמוס. הוצאת שלדי אותיות תוך בחינת התנהגות הקולמוס ,דבר מעובד על שני ערוצים .האחד הוא השלד עצמו המייצר את בסיס מבנה האות עליו הפונט מסתמך והשני חושף את סוגי התנועות הקליגרפיות ואת צורת החזקת הקולומוס. אחיזה של בין 90-80מעלות בייחס לדף ,תנועות קולמוס שבורות (תנועות ללא הרמת הקולמוס מהדף) כמו האות ז' שעשויה מתנועה אחת במקום שתיים ,אפילו שתיים וחצי. תנועות קשתיות כמו המוכרות מאוד בערבית ,הייחודיות מאוד לכתב בכרע של ג' ובתנועה הפנימית של ט' .תנועות אופקיות ואנכיות לא אחידות ,כמו ברגל המתעגלת של ר' לעומת רגל ה' הישרה.
משיכות קולמוס מפגש למ"ד
מפגש עליון
מפגש משולש
אותיות המועתקות ממקור ופורקו לפי השארה של תנועת הקולמוס ,כדי להבין את היווצרות הכתמים וסיגנון המפגשים בין תנועה לתנועה. פירוק האותיות למשיכות קולמוס מספקות מידע לשלב הבא בחקירה ליצירת הקליגרפיה ,ומצביעות על צורת הכתב שנהג בה דויד .כתב בעל מעט מאוד הרמות קולמוס וגיוון של סוגי משיכות :אופקית ואנכית ,היוצרות לרוב את הגג ואת רגלי האותיות כמו ר' ת' ה' ,משיכות קטועות, משיכות המשתנות ללא הרמת הקולמוס כמו ד' הרגל של א' ודיגלון של ל' .המשיכה הנוספת והמיוחדת של הכתב הזה היא המשיכה הקשתית .משיכה המייצרת ניראות חדשה לאותיות כמו ט' ז' ג' ,זרועות של א' צ' ץ' ו־ש'.
36
[סרגל האותיות -בגודל A3שליווה את העיצוב לכל אורך הדרך .כפל אותיות נעשה במקרים של צורניות מגוונת באות מסויימת כמו גימ"ל ו־אל"ף ,או במקרה בו האות לא יושבת על קו הבסיס כמו קו"ף ו־מ"ם]
35
34
אבן־פינה
כבר במבט ראשון אני מזהה את מה שאני נמשך אליו כל הזמן ,למצוא את הקשר שנעלם שבין היהודים והמוסלמים בתימן ,כדי לנסות ולתקן את העיוות שנעשה בקום המדינה .העקב של האות ג' מסמן על קשר שכזה ,שאנסה לשמר בהמשך.
בשונה מעולם הקליגרפיה ,בה האותיות נכתבות באופן ידני ובצורה מעט שונה מפעם לפעם ,המעבר לטיפוגרפיה ממוחשבת מחייב יצירה של מערכת סימנים מוגדרת -אותיות ,שעליהן יש להחיל חוקיות מובנית מצד אחד ,ולשמר את הייחוד הצורני של כל אחת מהן מצד שני .שילוב נכון בין שני אלו מעלה את רמת הקריאות של הגופן. תהליך החקירה התפרס על כמה ערוצים במקביל .סידורן של אותיות נבחרות מתוך המקור הקליגרפי ,ועימודן בגריד, מהווה אבן־פינה בתהליך יצירת הפונט.
הגדלה — של המקור פי־ ,3מאפשר לחקור ויזואלית את מבנה האותיות והוצאת גריד מדוייק יותר .גריד — מתיחת גריד ראשוני בעל 4קווים בסיסיים :קו קצה עליון בקצה דגלון ה־למ"ד ,קו גג היושב על גג האותיות ללא התחשבות בסריף ,קו בסיס האות היושב על קצה רגלי האותיות ועל בסיס האותיות וקו קצה שורש שהוא קצה השורש של האותיות הסופיות והאות קו"ף .בחירת אותיות — בחירת מערך אותיות המייצגות את סגנון הכתיבה ,כמערך אותיות המהווה בסיס לחקירה הצורנית.
בעזרת כל הפעולות האלו ניתן ליצור סרגל אותיות ,שילווה את כל מהלך העבודה .בתחילה כמקור לחקירה ובהמשך כמקור השוואה אל מול תהליך העיצוב ,כדי לוודא הישענות על המקור.
33
קו עליון
קו גג
קו בסיס
קו שורש
עם הנחת הגריד נחשפים ההבדלים שבין הקליגרפיה לטיפוגרפיה. ניתן לראות כי האות קו"ף אינה יושבת על אותו בסיס עם שאר האותיות ,דבר שמאפשר בקליגרפיה על־ידי סידור החללים ועיוות אופטי ,אך לא יעבוד בטיפוגרפיה .דבר נוסף שניתן לראות הוא כי התנועה של גג האותיות היא לא ישרה ולמעשה יוצרת נטייה של הזרומה לכיוון שמאל עם הקריאה
32
חלק ב' ניתוח ויזאלי
לאחר שהחלטתי להתמקד בסגנון הכתב של יוסף בן בניה הסופר .תחילה ,הגדלתי את הכתב פי־ ,4כדי להבחין בצורת הכתיבה ,בסוגי החללים שנוצרים בכל אות ובמציאת היחודיות שחבויה בה .כדי לחקור לעומק את הכתב עבדתי במקביל על חקירה בשיטות שונות שעליהם אפרט בפרק זה.
31
30
במהלך התהליך בעיצוב פונט אתמקד בכתבו של הבן יוסף ,על בסיס קלף המוצג בדף זה .אך אתייחס לסיגנון הכתב כאל משפחה שלמה ,ואחזור לחפש תשובות צורניות על פי גילגולן בכתבי־היד האחרים של המשפחה.
29
כפי שניתן לראות בניה בן סעדיה לימד את בניו את המלאכה העתיקה שעבר מאב לבן במשך הדורות .מימין ניתן לראות את כתב־ידו משנת ,1461 צנעא .עמוד מספר מלאכי פרק ג' פסוקים כ' עד כב' בכתב מרובע ,לצד כתב בינוני שקישט עימו את הספרים בשולי הקלף.
28
שושלת בניה הסופר הראשון שהפנה את תשומת הלב אל בניה מעתיק הספרים הנודע מתימן, היה יעקב ספיר ( )1885 - 1822שסייר בתימן בשנת . 1859בספרו אבן ספיר הוא כותב:
"ספרי כתב־יד מתנ"ך עתיקי יומין הרבה לא מצאתי פה כאשר פללתי ,כי גלותם וטלטולם האחרונים לא השאירו למו פליטה .והיותר ישנים הם כחמש מאות שנה ,והמדוקדקים שבהם הם מהסופר האומן המדייק בניה הסופר"... משפחה של מעתיקי ספרים שבמשך כשמונים שנה הוציאו מתחת ידיהם עשרות ואולי אף מאות כתבי-יד במאות הט"ו והט"ז .אך רק ארבעים כתבי־יד 'בני מזל' שזהותם ודאית שרדו מכתיבותיהם ,והם מפארים כיום אוספים פרטיים וספריות ברחבי העולם .מפעל חייה של משפחה זו יוצא דופן בתחום הפקת הספרים ברחבי העולם היהודי ]3[ .על-פי כתבי היד המתוארכים ששרדו מכתיבותיהם ניתן לערוך לוח גיניאולוגי של משפחה זו לאורך דורות: עודד בניה זכריה סעדיה בניה
דוד
יוסף
אביגד
עודד
מרים
[ ]3מתוך סיפרו של מיכאל ריגלר "בניה הסופר וצאצאיו -משפחת סופרים מתימן" 27
סעדיה
26
ה 3-משלושת סגנונות הכתיבה התימניים המרכזיים ט טִי ב ִי (מרובע) מהמאה ה־ - 15הסיגנון עליו כתב ֶר ּפְ ֵר ז ֶנ ְ ָ מתבסס גופן היג'ה .כתב אשר נועד לכתיבת ספרי קודש. כתב זה משלב בתוכו תנועות קשתיות והרמות קולמוס מועטות ,בהשפעת הכתב הערבי .סגנון זה משמר את מבנה האות העברית העתיקה של תקופת בית שני.
המעצב והטיפוגרף הדגול איתמר דויד ,חקר ושיחזר את הקליגרפיה התימנית על סמך סגנון זה והסגנון הקודם ,במסגרת התנסות עצמית.
25
24
ה 2-משלושת סגנונות הכתיבה התימניים המרכזיים סגנון בינוני נוסף שהתפתח בעיקר במאה ה־ - 14טקסטורת הכתב שחורה יותר מהכתב הקודם .מאופיין בתנועות קולמוס שבורות ואותיות רחבות ושחורות. סיגנון שחקר איתמר דויד ,אך לא יצר ממנו מערך אותיות, אלא רק לשם המחקר הקליגרפי.
23
22
ה 1-משלושת סגנונות הכתיבה התימניים המרכזיים ד"ר עדה ירדני (שלצערינו הרב נפטרה לאחרונה) עמדה בסיפרה ,בתיאור מפורט ,על שלושת סיגנונות הכתיבה הבולטים שהתפתחו בתימן: ראשון שבניהם מהמאה ה־ - 13כתב יד בינוני (נקרא גם כתב רהוט) .זהו השם המקובל לכתב היד שאינו נועד לספרי קודש .הכתב הבולט ביותר מבין השלושה ,בקישרו ההדוק לקליגרפיה הערבית ,בתנועות הקשתיות הרבות ובמעט מאוד הרמות קולמוס .בהשראת סגנון כתב זה ,עיצב עודד עזר את גופן קדים.
21
20
קשר ודימיון תרבותי רגע לפני שהספר מתמקד באופן מלא בעיסוק במחקר הכתבים ותהליך המעבר לטיפוגרפיה ,יש לתת התייחסות לקשרים המתנהלים בין יהודים ומוסלמים בתימן .ציון נקודה זו חשוב כי היא מהווה חלק לא קטן במהות הפרויקט ,ברצון להציג את הצד האחר ,שלא נשמע בציבור הישראלי. בתימן ,בשונה ממדינות ערביות אחרות כמו עיראק ומדינות אירופיות, הקהילה היהודית בתימן חיה בשלום ברוב השנים שבגלות (למעט מקרים ספציפיים שליליים שקרו לכל מיעוט וגם עד היום קורה למיעוט שחי בתוך לאום גדול ממנו בהרבה ,ללא קשר ספציפי לדת) .את הקשר הזה אינני מוצא כמעט מתועד במחקר העברי של היסטוריה ,ואין הדבר מפליא אותי. אך לפחות מבחינתי ,אני שומע את הדברים ממקור ראשון מאז שאני זוכר את עצמי .סבתי שתחייה ,תמיד מספרת לי על החיים לצד מוסלמים ,שהיו שיויוניים ועל החברות המוסלמיות שהיו לה ,ועל כמה שאין הבדל בין הצדדים .לאורך תהליך הפרויקט נוצרה מן סכימה של הקשרים אלו:
[ ]3רבים מיהודי תימן עוסקים במלאכת הצורפות בכסף ,אחראים על פלח שוק משמעותי בעבודות מסוג זה ומספקים שירותי צורפות גם לצרכים המוסלמיים כמו עיטור פיגיון הג'נביה (שברייה)
19
[ ]4הצורפים היהודים שהיו מעטרים עבור המוסלמים את הג'נביה ,שעד היום משמשת בתימן לסמל כלכלי חברתי של המשפחה ,יצרו עבור המוסלמים את הג'נביות המיוחדות והיוקרתיות ביותר .מלאכה שהלכה ונעלמה עם העליה לארץ.
[ ]1הקליגרפיה הערבית משתלבת בסגנון הכתב התימני ,בסוגי תנועות הקולמוס וחופשיות מהגאומטריה ,תחת שילטון המאפשר ליהודים לשמר את מנהגים העתיקים של התקופה שלפני הגלות ישראל.
[ ]2יהודי תימן מאמצים את טקס החינה הערבי שעד היום נהוג לחגוג ,ומשאילים מהמוסלמים את תלבושת ה"לולו" בכל פעם שצריך ,ואליהם משלבים את התכשיטים שעיצבו ,איכותם מוערכת מאוד עד היום.
18
התפתחות הכתב העברי במדינות ערב הכתיבה העברית התפתחה במקביל גם בחלקו הדרום מזרחי של העולם. על אף שהתפתחות זו היא טבעית ,אין אנו רואים כמעט כל איזכור שלה בתרבות הישראלית .סגנונות כתיבה אלו טרם קיבלו ביטוי בעולם הטיפוגרפיה העברית של ימינו .הקליגרפיה הערבית ,מציעה עולם תוכן אחר ,עולם של תנועות קולמוס חופשיות ,המשמרת אות עברית שלא איבדה את ייחודיותה לטובת הפשטה של הדפוס.
ציר השתלשלות עד לימינו: יהודי־ערב מושפעים מהקליגרפיה הערבית, שצורותיה מעוגלות ומגווונות מאוד.
קטע מתוך קוראן שנכתב במאה ה־ ,13כתב ערבי כופי הוא הסגנון כתיבה העתיק ביותר בערבית
סגנון כתיבה מהמאה ה־ 13שבתימן .ניתן לזהות דימיון לכתיבה הכופית ,בתנועות העגולות והמשוחררות.
כתב תימני מ־ 1222שבצנעא
תכונות אלו הבאות לידי ביטוי בכתב התימני .כתב שהצליח להשתמר בזכות הבידוד הגיאוגרפי והתרבותי היחסי של תימן ובזכות הקשרים הטובים של יהדות תימן עם השלטון המוסלמי ,שאפשרו לשמר את המסורות העתיקות ,כגון לימודי תורה ,העתקת ספרים ,לימוד השפה הארמית והעברית ,שימור הניקוד הבבלי (ניקוד עליון) ועוד .יש לציין כי נותרו סגנונות שונים ברחבי ארצות ערב שטרם נחקרו ,אך פרויקט זה עוסק בכתב־התימני. הכתב התימני שטרם נכנס למרחב הויזואלי של ימינו ,מזמין הצצה נדירה להתפתחות כתב מבודד מסביבתו הגאוגרפית ,ומקור השראה חזותי אחר שיכול לתת גוון חדש נוסף לטיפוגרפיה העברית של היום.
17
התפתחות הכתב העברי האירופאי סגנונות הכתב העבריים ,כדוגמת הכתב הספרדי והאשכנזי ,הושפעו רבות מסגנונות מתחלפים באירופה -כגון הכתב הלטיני והכתב הגותי .מהפכת הדפוס שחלה בשנת ,1453הביאה להתבססותו של הכתב האשכנזי ,אך הוא איבד מן הייחודיות של כל אות ,לטובת האחדה ושיפור הקריאות. דבר אשר בא לידי ביטוי בהפשטה גיאומטרית של האלפבית .במאמרו "על האותיות שלנו" ,משנת ,1948מתריע הטיפוגרף משה שפיצר על אובדן הייחודיות של האות העברית בעקבות מעברה לאות דפוס. ציר השתלשלות עד לטיפוגרפיה של ימינו: יהודי אירופה למעשה הושפעו מהזרמים השונים באירופה ,שהתבססו על הגיאומטריה הלטינית. פוסטר הסבר על חוקיות הגיאומטרית באותיות הלטיניות -אותיות המותאמות לחציבה באבן.
מהפכת הדפוס שדרשה לראשונה מערך אותיות בתבנית ,התקבלה בברכה בקרב יהודי אירופה. לציור הממחיש את העבודה בבתי הדפוס הראשונים באירופה ,מסדרן האותיות ועד המכבש.
הדפוס מגיע לישראל ,ונעשה שימוש רב בגופנים המתבססים על אשכנזי וספרדי. בנוסף ,ההתיישבות הציונית מנסה להתרחק מהמקור היהודי ,מתוך רצון במדינה חילונית. כפולת עמודים מחוברת סקיצות של פרנק־ריהל
המעבר לפיקסלים ,עוד שלב בו הגאומטריה מתחזקת ,ומקור העברי /כנעני נראה רחוק מתמיד. הפונטים הראשונים שהיו במחשב ,הבנויים ממבניות הפיקסלים הריבועיים.
התגלגלות זו משפיעה רבות עד היום על הטיפוגרפיה העברית .התגלגולות שפישטה את האותיות ,אך באותו הזמן גם התפתח הכתב בצידו השני של הים־התיכון. 16
15
סכימה מתוך סיפרה של ד"ר עדה ירדני ,שיעזור לחלק את היסטוריה בשני צדדיו של הים התיכון. 14
ה"לולו" הכבדה והמפוארת בחינה התימנית ,ומצד שני ,התפקיד החשוב של הצורפים היהודים שקישטו את הג'נביה כסמל סטטוס חברתי בקרב המוסלמים ,אך גם בקרב יהודי חבאן ומעט מיהודי עדן שבתימן .ניתן לומר שמדובר גם בלא מעט מזל שהיה לקהילה היהודית התימנית ,שזכתה לרוב בחסות של המלך ,שעמד בשם הקוראן על מתן זכויות והגנה על הקהילה. מכאן עולה השאלה ,למה בכל זאת שיש משותף בין הצדדים ,זו עדיין מילה גסה להגיד "יהודי ערבי"? הרי סבי וסבתי דוברי ערבית ,שומעים חדשות בערבית ,אבי ודודי מבינים ערבית .ואיך יכול להיות שאין שום ייצוג חזותי של כתבי תימן עד היום? למרות שמחייה השפה העברית ,אליעזר בן יהודה ,עמד על החשיבות הגדולה בשימור ההגייה התימנית ,ולמרות שמדובר בקהילה של יוצרים רבים ,בספרות ,ובשירה. כאן הצד (האולי) פוליטי נכנס לתמונה… לתפיסתי ,זהו שילוב של מהליכים אידיאולוגיים ,ותפיסות ישנות וגזעניות של אותה תקופה לצד הרצון להשתלב בארץ .ואסביר .בימים אלו שרק התחילה המדינה לחשוף את הסיפור של עולי תימן ,כבר ניתן לראות את התפיסה הגזענית גם כלפי עולי צפון אפריקה וארצות ערב ,ציטוטים רבים, מכוערים וכואבים יש בהיסטוריה שלנו שעוד לא דוברה.
כל אלו למעשה מובילים אותי להבין שיש לעשות פעולת הצלה ולתת מקום בעולם החזותי התרבותי שבישראל והיהדות בכלל.
מצד אחד מנהיגי הישוב היהודי ראו בתימנים כפועלים שניתן לנצל לעבודות שחורות ולבודד בפריפריה ,מצד שני יהודי תימן שמעולם לא הפסיקו להתפלל לשוב מהגלות ,ניתנה האפשרות לחזור לארץ הקודש שהיא בשבילם הכל .ורבים מהם בוחרים לעלות ארצה ,ובעקבות ה"הטמעה התרבותית" מתחילה המסורת העתיקה להיעלם, אם מרצון העולים להשתלב בארץ ,ואם כתוצאה ממנהיגי המדינה של אז ,שראו את תרבותם כפרימיטיבית ולא ראויה .יצרו בעולי ארצות ערב ,את התחושה שבבושה לדבר ערבית או להשמיע את ח' וע' הבולטות של התימנים. יש לציין שבמקביל לעליתם של יהודי תימן לארץ ,החלו הסאטמרים להגיע לתימן ולשכנע את היהודים לא לעלות לארץ ישראל, כדי לממש את חזון הסאטמרים שלחו מטעמם תימנים ללמוד בלונדון וארה"ב תורה ויידש .ולמעשה גם היהודים התימנים שנשארו בתימן כיום נמצאים בחשש של איבוד המסורת ממניעים אידיאולוגיים של גורם חיצוני. [ ]1מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות -קהילת תימן. [ ]2האגודה לטיפוח חברה ותרבות ,תיעוד ומחקר | מיסודו של עובדיה בן שלום ז"ל.
13
סקירה היסטורית לאחר חורבן בית ראשון ותחילתה של הגלות ,חדלה השפה העברית להיות שפה מדוברת ,עם זאת היא התקיימה בלימודי התורה ובספרי הקודש. כל קבוצת יהודים גולה הושפעה מהאזור שבה השתקעה .ההשפעה באה לידי ביטוי בתחומי החיים השונים ,ביניהם גם בסגנון הכתיבה .בראייה עכשווית ,סגנונות כתיבה מסורתיים אלו ,מאפשרים למעצבים לייצר טיפוגרפיה עברית מגוונת ועשירה ,אשר מצד אחד מחוברת לשורשים של תרבות שאבדה ,ומצד שני ,מחדשת ומרעננת את הנוף הטיפוגרפי הקיים. תהליך מרתק זה הוא שהביא אותי להתחלת העבודה על פונט "היג'ה". לסיפור ראשיתה של ההתיישבות היהודית בתימן יש גרסאות רבות .אחת מהן שואבת ,בין השאר ,מהרומן המפורסם בספר "מלכים" בין שלמה המלך למלכת שבא ,שישבה על כס המלכות בתימן הקדומה.
ש ֵמַע ש ַמע ַת אֶת ׁ שׁבָא ֹׁ "ו ּ ַמלְכַּת ְ שׁלֹמֹה לְשֵׁם ה' ,ו ַ ּ ָתבֹא ל ְנ ַ ֹסּתוֹ ְ שׁלְַמָה"... בְּח ִידוֹ ת .ו ַ ּ ָתבֹא י ְרו ּ ָ לפי מסורת זו ואחרות ,כבר בימי בית ראשון ( 1025לפנה"ס) חיה בתימן קהילה יהודית .לפי מסורת אחרת ,מקורם של יהודי תימן הינו מארץ ישראל שלפני חורבן בית ראשון ,ביהודים שהאמינו לנבואות הזעם של הנביא ירמיהו ונמלטו דרומה ,שם היו לראשוני המתיישבים היהודים בארץ ההררית החמה ,תימן]1[ . יהודי תימן מיוחסים לשבט יהודה .על פי החלוקה המכנסת את מרבית קהילות היהודים יוצאי אירופה תחת הכותרת "אשכנזים" ,ואת קהילות צפון אפריקה ,הבלקן ,פרס והמזרח התיכון כ"ספרדים" ,יש לראות את קהילת היהודים יוצאי תימן כקהילה נפרדת ושלישית בגודלה. הבידוד היחסי של תימן משאר קהילות היהודים במשך שנים רבות ,שימר את המסורת בתימן ,בעיקר זו הבאלדית ,מספר מאפיינים ייחודיים .הדבר בא לידי ביטוי בכמה מנהגים שונים שמייחדים אותם ובגרסאות משלהם לכתבי יד ,ניקוד מילים בעברית ובארמית ,ניקוד עליון (בבלי) ועוד]2[ . אך אין להתעלם גם מהקשר שבין הקהילה המוסלמית והיהודית בתימן. מערכת יחסיים הדוקה ,שהתבטאה במנהג חגיגות החינה שנערכו לכבוד האישה לפני חתונתה ,המשותף גם למוסלמים וגם ליהודים בתימן ויתרה מזו ,העובדה שיהודי תימן היו שוכרים משכניהם המוסלמים את תלבושת 12
חלק א' ַמבּוּע אחר
כל קבוצת יהודים גולה הושפעה מהאזור שבה השתקעה. ההשפעה באה לידי ביטוי בתחומי החיים השונים ביניהם גם בסגנון הכתיבה .בראייה עכשווית ,סגנונות כתיבה מסורתיים אלו, מאפשרים למעצבים לייצר טיפוגרפיה עברית מגוונת ועשירה, אשר מצד אחד מחוברת לשורשים של תרבות שאבדה ,ומצד שני, מחדשת ומרעננת את הנוף הטיפוגרפי הקיים .תהליך מרתק זה הוא שהביא אותי להתחלת העבודה על גופן "היג'ה".
11
10
מניע אישי ותחושת שליחות
בדיעבד כשעכשיו אני יושב וכותב את התהליך שעברתי ,אני מבין כמה קשיים הערמתי על עצמי ברגע שבחרתי להתמקד בכתב היד המרובע ,אך על זה אפרט לאורך התהליך שאציג בספר .חשוב לי לציין כי לראשונה עסקתי בעיצוב פונט עברי ,ואנסה להעמיק בטקסט ,בציון הערות שיועלו במהלך המחקר והעשייה.
בגיל הטיפש־עשרה חוויתי תחושה של שוני מסויים ולא ברור ,שלימים נכנס תחת הכותרת המרגיזה "אשכנזים ומזרחים" .כשהשכנה פלטה מכעס "שוורצא חייא" בגלל שהרעשנו ברחוב ,ועד תחושת הקרירות בבית המשפחה של החבר שעלו ממזרח אירופה, וממשפטים כמו" :מה זה כבר אוכל תימני?! בצק ושמן" ועד ההתייחסות ,ספק מזלזלת ספק מתנשאת של מורים מסויימים במסגרות החינוכיות. סיפורים בתוך המשפחה גם לא חסרו ,איך שסבא מספר שבתקופת 'הפנקס האדום' ,ניסו לאלץ אותו ואת אחיו להעסיק "מנהל עבודה" שלא הבין בתחום עיסוקם כלל ,רק כדי שינהל אותם. יכול להיות שבמסגרת מימוש החזון הציוני ,דאגו להדחיק את העובדה הפשוטה שכמעט חצי מהמדינה הזו הם ישראלים יהודים ממוצא ערבי .שילוב מילים שנתפס כגס עד שטרחו לפתוח בויקפדיה ערך שמדבר על הביטוי באופן שלילי.
אינני חושב שיש צורך לתת דוגמאות להדחקת ה"ערביות" של עולי צפון אפריקה וארצות ערב ,או לעמוד על היחס הלא שיווני שקיבלו עם הגעתם ארצה שמשפיע עד היום ,אבל יתרה מזו, אין לי מטרה כלל להאשים או להתרפק על העבר ,אלא לשנות את העתיד. עתיד שבו יש מקום ל"ערביות" במרחב הציבורי הישראלי. אסיים בדברים ,הבנת הקשרים והנכחת ה"ערביות" בישראל תקרב אותנו להסדר ,להבנה ולשיתוף פעולה עם שכנינו הערבים .לא מתוך רצון באיחוד ,אלא מתוך חזון לשקט באיזור והפניית משאבים לקידום החיים באיזור ללא ניצול וללא הפליה.
מנקודת מבט זו התחלתי את הפרויקט ,הרצון להנכיח כיוון אחר בטיפוגרפיה הישראלית .במציאות שבה מבחר הפונטים המוצאים לשימוש מתבססים על כתבים אשכנזים וספרדים ,מרגיש שיש חוסר גדול בגופנים יהודים־ערביים ,עדה ירדני עומדת על טענה זו גם כן בספרה משנות ה־.90
9
הקדמה
8
חלק א' מ בּו ּע אחר ַ
חלק ב' ניתוח ויזואלי
חלק ג' התחקות קליגרפית
חלק ד' מעבר לטיפוגרפיה
חלק ה' חללי נגטיבי
7
6
הִיג ָ'ה -פונט תימני חדש הִיג ָ'ה הוא פונ ט עבר י חדש אש ר עיצובו מתבסס על עבודת הקליגרפיה מן המאה ה 15-בצנעא שבתימן .במציאות הישראלית הרוב המוחלט של הגופנים העבריים מבוססים על סגנונות כתב ספרדיים או אשכנזים .מטרתו של פונט הִיג ָ'ה היא לתת ביטוי עמוק יותר לניראות של התרבות התימנית במרחב הציבורי הישראלי. סגנון הקליגרפיה מתימן של המאה ה־ ,15קורא לנו ללמוד על התרבות העשירה ש ל יהדות תימן ,תרבות שכמעט נכחדה בעקבות השינויים התרבותיים והדמוגרפיים שעברו על יהדות תימן בחלוף השנים .כבר במבט חטוף ,ניתן להבחין כי צורת הכתיבה הושפעה רבות מהתרבות המוסלמית, דבר אשר מלמד על מערכת היחסים הייחודית שנרקמה בין תושביה היהודים והמוסלמים של תימן באותה תקופה. הספר בא לתעד ולהעמיק תהליך העבודה של הפרויקט ,שבמסגרתו התבצע מעבר מהקליגרפיה התימנית המסורתית לגופן עכשווי ופונקציונאלי ,אשר מייצר דיאלוג עם העבר אך בוא בעת בר קיימא במציאות הישראלית העכשווית.
5
פתח דבר
4
הִיג ָ'ה