Yaara Oren “Garden Wall” 20.5 - 28.6.2016
G A R D E N WA L L Solo exhibition: Yaara Oren 20.5 - 28.6.2016
16 King David St. (entrance on Hess St.) Jerusalem, Israel t - +972-507-516091 uri@rosenbach.co.il
www.rosenbach.co.il
The painting as the text
Yaara Oren and Yonatan H. Mishal explore and discuss painting
We wander the streets of south Tel Aviv and converse about and contemplate art, and painting and the boundaries between image and words. The works presented in this exhibition represent a continuous engagement with image, with contemplation and with the surroundings and reflect a process from the past couple of years whereby the artist is transforming from figurative painting to abstraction and decomposition. Yonatan: Let’s talk about painting Yaara: Painting is an interesting place to meet oneself, to reflect what composes you and to understand how to construct something with it. It is a source of correction and betterment. This is where I can look at myself and say, ‘Wow what a cheapskate you are for working with the paint you have left on the brush so as not to waste it’… but I will find how to utilize it. This is where I can look at myself and my behavior and I am able to operate or to self-examine. I try to restrain myself and not to be tempted to be the painter that I am not supposed to be.
What is the significance of an exhibition from your perspective? If you ask me why I paint, it is for my experiences in my studio. The studio is a fascinating place and when there I do not think of potential viewers. When people start telling me what they see in my paintings, it does not interest me. I am interested only in the experience of painting. After that I just want you to say to me “How beautiful, everything is wonderful”. And really I question why should anyone see them. For me, this is an attempt to mediate the subjective experience, to bridge the unbearable separation between people. Never can I completely know who you are and you can never fully know who I am. You can, for example, tell me about a movie you’ve seen, and as much detail as you give, I cannot feel what you have experienced. Even if we see the movie together, I cannot experience what you felt. An exhibition is an attempt to bridge this gap. The optimal viewer is one who undertakes this task and envisions “you”. Your painting is influenced by the places you go to and the things you see in south Tel Aviv
I live here. These are my surroundings, that is the point. If you frame every part of the street where we now wander, immediately you notice the various shapes and patches. These forms find their way into my work and connect to my immediate surroundings, my home, my yard. For me, painting is a translation of experiences that become a mash-up. What is important for you to include in the works? I do not need anyone who looks at the paintings to feel the neighborhood of Shapira. Nevertheless, the domestic chaos is instilled in my work, some kind of rhythm. Only now I am beginning to understand the Israeli light, that although I did not think affects me, is very present in my paintings. Walking around here all afternoon we notice the texture is doubled. Their shadow becomes an additional visual text. Israeli light creates a negative This contrast greatly affects the color. The shadow is something I like to refer to in the painting. To paint shadow, to think shadow. What is in it? Shadow is the most interesting element. It’s like a derivative of something, its flatness, its emptiness. A condensing of an object’s form. Shadow pursues the object and proves its existence. I attempt that every painting should include something local. In the past I would try to avoid this, yet today I am interested to find the points at which I am able to instill the location into my works, to discover and to reveal that point although it came about unintentionally. What do you mean? I see on the streets a strong contrast and visual clutter, or a feeling that reality always remains undone. This is also interesting in painting, whether it is complete or not. That’s a question I can ask about this place - is it complete or incomplete. Your path to painting passed though photography I do not necessarily feel the need to be faithful to reality. People were always asking me “where is it?”. I never hung out in exotic places or places that nobody goes. It was always Hayarkon Park or someplace similar. It always emphasized to me how people are non-observing. You really do not care to be faithful to reality? I cannot exist completely in fiction or in abstract. This is always my conversation—with reality. I want to include something deriving from life experience. In the past, I would work with a photographic image, until something started to limit me and enclose me. I am not interested now to work with images, rather to work from within the material. This is a different experience, the reference becomes that which is absorbed within you. It requires constant concentration and attention throughout the day and particularly while painting. Give me an example If I see a bird building a nest in the garden, I need to watch intently to see how it builds, and what motion it performs in order that something will remain with me. Minor experiences interest me more than dramatic ones. Look now at the color of the sky. If you were to photograph it and show to a photography teacher, he would say that we have to balance the colors. That is not how the sky should appear. That is part
of the interesting aspect, in my opinion of painting, to pay attention to these things. In our conversation you set boundaries. In my opinion, your painting, in contrast, is the opposite, and deals with breaking the previous limits that you set As one who is very much in control, the painting is my place to be free. The painting is where I try constantly to be challenged, yet keep it open as much as possible. Borders exist, perhaps, more in speech. My need to explain things is minor. This is something, I understand, that some people find necessary. To explain the painting? I would do an exhibition with no text. If you ask me what I want to accomplish with the text? Nothing. The painting is the text. To me, the picturesque gestures, how paint is applied, whether thick or thin is far more important, juxtaposition of color. The painting is not necessarily “happening” in its totality, rather all sorts of little stories are hidden within. It could be a meeting of two spots of color and there is where the painting “happens”. There will be the strength of the work. Do the names of the works have meaning? There is a phase of the painting whereby it is not clear the direction. The colors do not yet get along, the composition does not work, it does not look like a painting. It’s like a power struggle. Then suddenly there is a spark, I am reminded of something and this something allows me to give the painting its name. At this point it becomes clear to me how to work with it, the identity of the painting, what needs to be and what does not. There was a painting that I was working on and suddenly I realized that it will be named “Daughter’s Room”. It relates to a story of a friend named Liat. Her parents always wanted a son, so in their home they reserved a room—“Son’s Room”. I created for her “Daughter’s Room”. It became a tribute to her. Once the name of the painting became “Daughter’s Room”, boundaries developed in this direction. The painting does not need to look like a room nor be colored pink, but it became more clear to me what does need to be in the painting, because this is “Daughter’s Room”. Many of the paintings have such hidden stories. That help you decide what would be in them Yes. If for example there is something that I do not quite understand, but it has a rationale, even if this story frame only exists for me, it will let me live in peace with what goes on in the painting. Painting has such chaotic behavior that something must enclose it. Has the name of the exhibition helped you decide which works will be shown Yes, I named the exhibition ‘Garden Wall’. The rythm of the words is important to me. I do not need them to express something concrete, just to set the atmosphere, to give the impression that it might be something that exists. I do not want that it should exist in reality, rather to give an impression that it could possibly exist. There is also a division among the works. Some depict a wall, blocking the viewer’s vision from what occurs beyond. Some are the garden, or open space. I desire this tension.
את הסרט יחד ,לא אוכל לחוות את מה שהרגשת .תערוכה מזה יוכל להישאר איתי .מעניינות אותי חוויות מינוריות יותר היא ניסיון לגשר על המרחק הזה .הצופה האופטימלי הוא מדברים דרמטיים .תסתכל עכשיו על הצבע של השמים .אם היית מצלם את זה ומראה למורה לצילום ,הוא היה אומר צופה שמתמסר לדבר הזה ורואה אותך. שצריך לאזן את הצבעים .שככה לא נראים השמיים .זה חלק הציור שלך מושפע מהמקומות שאת מגיעה אליהם מהעניין מבחינתי גם בציור ,לשים לב לדברים האלה. ומהדברים שאת רואה בדרום תל אביב בשיחה שלנו את משרטטת גבולות .הציור שלך בעיני פה אני גרה .זאת סביבת המחיה ,זה העניין .אם ממסגרים הפוך ועסוק בלפרוץ את הגבול הקודם ששמת לו כל חלק מהרחוב שבו אנחנו מסתובבים עכשיו ,מיד רואים את כמות הצורות והטלאים שיש פה .אלו דברים שנכנסים בתור אדם שנמצאת מאוד בשליטה ,הציור הוא המקום שאני לעבודה וקשורים לסביבה הקרובה ,לבית ,לחצר .מבחינתי רוצה שיהיה משוחרר .הציור יהיה המקום שאני אנסה לאתגר כל הזמן ולהשאיר אותו פתוח עד כמה שאפשר .הגבולות הציור הוא תרגום של חוויות שהופכות למאש אפ. הם אולי יותר בדיבור .הצורך שלי להסביר את הדברים הוא מה חשוב לך שיהיה בעבודות? מינורי .זה משהו שהבנתי שלאנשים יש צורך בו. אין לי צורך שמי שיסתכל על הציורים ירגיש את ׳שכונת להסביר את הציור? שפירא׳ .בכל זאת ,עובר משהו מהכאוס המקומי ,איזשהו קצב .רק עכשיו אני מתחילה להבין שהאור הישראלי ,שלא הייתי עושה תערוכה בלי טקסט .אם שואלים אותי מה אני חשבתי שמשפיע עליי ,מאוד נוכח בציורים .כשמסתובבים רוצה מהטקסט ,אני לא רוצה ממנו כלום .הציור הוא טקסט. פה בצהריים כל הטקסטורות מקבלות הכפלה .הצל שלהן הרבה יותר חשובות לי הג’סטות הציוריות ,איך שהצבע מונח ,אם הוא עבה או רזה .כל הדברים האלה מרגישים נהיה עוד טקסט ויזואלי. לי חשובים ,איך צבע פוגש צבע .הציור לא בהכרח קורה האור הישראלי יוצר נגטיב במכלול שלו אלא בכל מיני סיפורים קטנים שמתחבאים בו. הקונטרסט הזה מאוד משפיע על הצבעים .הצל הוא משהו זה יכול להיות מפגש של שני כתמי צבע ושם יקרה כל הציור. שאני אוהבת להתייחס אליו בציור .לצייר צל ,לחשוב צל. שם יהיה הכוח שלו. מה יש בו?
יש משמעות לשמות העבודות?
צל זה הדבר הכי מעניין שיש .זה כמו נגזרת של משהו, ההשטחה שלו ,הריק שלו .תמצות צורני של הדבר .הוא הדבר שרודף ומוכיח שמשהו קיים .אני משתדלת שבציורים יהיה משהו מקומי .פעם הייתי מנסה להתחמק מזה ,והיום מעניין אותי למצוא את הנקודות שבהן אני מכניסה את המקום לעבודה ,או לגלות איפה הוא נכנס בלי שתכננתי.
יש שלב של הציור שפשוט לא ברור לאן הוא הולך .הצבעים עוד לא מסתדרים ,הקומפוזיציה לא מסתדרת ,הוא לא נראה כמו ציור .זה כמו מאבק כוחות .ואז פתאום יהיה ניצוץ, פתאום זה יזכיר משהו שיאפשר לי לתת לציור שם .אז נהיה לי יותר ברור איך לעבוד אתו ,מתחיל להיות ברור מיהו ,ומה הוא צריך להיות ומה לא.
מה זאת אומרת?
היה למשל ציור שעבדתי עליו ותוך כדי עבודה הבנתי שיקראו לו חדר הבת .זה קשור לסיפור של חברה בשם ליאת ,שההורים שלה רצו בן ולכן היה אצלם בבית כל השנים את ׳חדר הבן׳ .עשיתי בשבילה את חדר הבת .זו נהייתה מחווה עבורה .ברגע ש׳חדר הבת׳ נהיה שם העבודה ,נהיים גבולות לדבר הזה .הציור לא צריך להיראות כמו חדר או להיות בצבעים ורודים ,אבל יהיה לי ברור יותר מה צריך להיות בציור ,כי זה חדר הבת .להרבה מהציורים יש סיפורים נסתרים כאלה.
אני רואה קונטרסים חזקים ואת העומס הויזואלי שיש פה, או התחושה שמשהו במציאות הזאת נשאר תמיד פרום .זה עניין גם בציור ,אם הוא גמור או לא .זאת שאלה שאפשר לשאול על כל המקום הזה – אם הוא גמור או לא גמור. המסלול שלך לציור עבר דרך צילום
אני לא מרגישה צורך בהכרח להיות נאמנה למציאות. כשצילמתי ,תמיד היו שואלים אותי “איפה זה” .אף פעם לא הסתובבתי במקומות מאוד אקזוטיים או כאלה שאף אחד לא שעוזרים לך להחליט מה יהיה בהם מגיע אליהם .זה היה תמיד פארק הירקון או משהו כזה .זה כן ,אם למשל יש משהו שלא ממש מסתדר לי אבל שיש תמיד הדגיש לי כמה אנשים לא רואים. לו רציונל ,גם אם הסיפור מסגרת הזה קיים רק ביני לבין באמת לא אכפת לך להיות נאמנה למציאות? עצמי ,הוא יאפשר לי לחיות בשלום עם דברים בציור .לציור אני לא יכולה להיות בבדיוני או במופשט באופן מוחלט .זאת יש התנהלות כל כך כאוטית שצריך משהו שיסגור את זה. תמיד שיחה שלי עם המציאות .אני רוצה שיהיה שם משהו כמו ששם התערוכה עזר לך להחליט איזה עבודות יהיו בה מתוך החוויה של החיים .בעבר עבדתי עם דימוי מצולם ,עד שמשהו התחיל להגביל ולסגור אותי .לא מעניין אותי כרגע כן ,קראתי לה ׳קיר גינה׳ .חשוב לי הקצב של המילים .אני לא לעבוד עם דימויים ,אלא לעבוד מתוך החומר .זאת חוויה צריכה שהם יגידו משהו קונקרטי ,רק שתהיה שם אווירה. אחרת ,הרפרנס נהיה דברים שנספגו בך .זה מחייב אותך שתהיה תחושה שזה יכול להיות משהו קיים .אני לא רוצה שזה יהיה משהו קיים באמת ,אלא שתהיה התחושה שזה לריכוז וקשב לאורך היום וגם בזמן הציור. יכל להתקיים .קיימת גם חלוקה של עבודות .יש כאלו שהן תני לי דוגמא קיר ,שמשהו בהן חוסם את המבט ,והגינה זה המקום היותר אם אראה בגינה ציפור בונה קן ,אצטרך להסתכל בריכוז פתוח .אני רוצה את המתח הזה. על איך היא בונה ,ואיזה תנועות שהיא עושה כדי שמשהו
הציור הוא טקסט שיטוט ושיחה על ציור יערה אורן ויהונתן ה .משעל
נפגשנו לטיול ברחובות דרום תל אביב לשיחה ומחשבות על אמנות ,ציור ועל הגבולות שבין דימוי למילים .העבודות בתערוכה מציגות עיסוק מתמשך בדימוי ,בהתבוננות ובסביבה והן משקפות תהליך בו נמצאת האמנית בשנתיים אחרונות של נדידה מהציור הפיגורטיבי לעבר הפשטה ופירוק. יהונתן :בואי נדבר על ציור יערה :הציור הוא מקום מעניין לפגוש את עצמך .להסתכל על מה שמרכיב אותך ולהבין איך לבנות עם זה משהו. הוא המקום של התיקון .זה המקום שבו אני יכולה להסתכל על עצמי ולהגיד ‘וואי איזה קמצנית שאת עובדת עם הצבע שנשאר לך על המכחול רק כדי לא לזרוק’ ,אבל אני אמצא איך לעבוד עם זה .זה המקום שאני יכולה להסתכל על עצמי ועל התנהגויות שלי ולתפעל אותן או לבחון אותן .אני מנסה
להתאפק ולא להתפתות להיות הציירת הזאת שאני לא אמורה להיות. מה המשמעות של תערוכה בשבילך? אם תשאל למה אני מציירת אז זה בשביל החוויה שלי בסטודיו .זה המקום המעניין וכשאני שם אני לא חושבת על הצופים .כשאנשים מתחילים להגיד לי מה הם ראו בציורים, זה לא מעניין אותי .החוויה שלי היא כשאני מציירת .אחרי זה את רק רוצה שיגידו לך “איזה יופי ,הכל בסדר” .ובאמת נשאלת השאלה למה צריך שיראו את זה .מבחינתי ,זה ניסיון לתווך חוויה סובייקטיבית לאחר ,לגשר על הנפרדות הבלתי נסבלת בין בני אדם .אף פעם לא אדע עד הסוף מי אתה ואתה אף פעם לא תוכל לדעת עד הסוף מי אני .תוכל למשל לספר לי על סרט שראית ,וכמה שלא תפרט ,לא אוכל להרגיש את מה שחווית .גם אם נראה
A bird in glue, 2015 oil and acrylic on canvas 70 x 55 cm
Eclipse in valley or mountain, 2015 oil and acrylic on canvas 130 x 130 cm
Still life with sunflowers and sessame, 2015 oil and acrylic on canvas 120 x 80 cm
Still life with sunflowers and absinthe, 2015 oil and acrylic on canvas 120 x 80 cm
Yael’s snake, 2015 oil and acrylic on canvas
100 x 150 cm
Garden, 2015 oil and acrylic on canvas 120 x 80 cm
The daughter’s room, 2016 oil and acrylic on canvas 170 x 150 cm
With a boat without hands, 2015 oil and acrylic on canvas 100 x 100 cm
Young honey sucker, 2015 oil and acrylic on canvas 100 x 100 cm
Nessie, 2015 oil, acrylic and spray on canvas 100 x 150 cm
Untitled (Still life), 2014 oil, acrylic and spray on canvas 100 x 100 cm
Lemons, 2015 oil and acrylic on canvas 100 x 120 cm
Kasheshanit, 2016 oil and acrylic on canvas 130 x 130 cm
How not to get attached #1, 2015 oil and acrylic on canvas 50 x 40 cm
How not to get attached #2, 2015 oil and acrylic on canvas 50 x 40 cm
Rainbow valley, 2015 oil and acrylic on canvas 120 x 80 cm
Untitled, 2015 oil and acrylic on canvas 70 x 55 cm
Untitled, 2015 oil and acrylic on canvas 70 x 55 cm
Compote, 2015 oil on canvas 50 x 40 cm
Untitled, 2015 oil on canvas 50 x 40 cm
Factory, 2015 oil and acrylic on canvas 50 x 40 cm
Yaara Oren b.1982, Israel
Education 2009: B.A. “Hamidrasha School of Arts”, Beit Berl, Israel
Solo Exhibitions 2016: “Garden Wall”, Rosenbach Contemporary Gallery, Jerusalem, Israel. 2014: “Exotica Park”, Kibutz Rosh Ha’nikra Gallery, Rosh Ha’nikra, Israel. Curators: Yuri Katz & Asia Dublin 2013: “Carnival Dream Cruise”, Ha’Agaf Gallery, Haifa, Israel. 2011: “Pudding”, Hanina Gallery, Tel Aviv, Israel. Curator: Tsuki Garbian
Dual Exhibitions
Eclipse, 2015 oil and spray on canvas 50 x 40 cm
Untitled, 2015 oil and acrylic on canvas 50 x 40 cm
2012: “Practice” -Yaara Oren & Alma Shneor, Alfred Gallery, Tel Aviv, Israel. Curator: Dina Yakerson 2012: “Four Generations: Ruth Schloss & Yaara Oren”, Tiroche Gallery, Herzliya, Israel. Curator: Einav Ziv.
Selected Group Exhibitions 2016: “What’s to paintful to remember we simply choose to forget”, Artists Residence Herzliya, Herzliya, Israel.Curator: Ran Kasmy Ilan 2016: “Open Sketchbooks No.2”, Herzliya Museum of Contemporary Art, Herzliya, Israel. Curator: Orly Maiberg 2016: “To be is to separate”, Hanina Gallery, Tel Aviv, Israel. Curator: Reuma Chayot 2015: “Modernism”, Rosenbach contemporary, Jerusalem, Israel. Curator: Nogah Davidson 2015: “Painting Salon”, Ha’Kubiya Gallery, Jerusalem, Israel. Curator: Dan Orimian & Ella Cohen Vansover 2014: “They paint flowers”, Jaffa Art Salon Gallery, Tel Aviv, Israel. Curator: Amit Cabessa 2014: “Selfie”, Ramleh contemporary art station, Ramleh, Israel. Curator: Liav Mizrahy 2014: “BENEFIT”, Stephen S. Wise Temple in partnership with Paddle 8, Los Angles, USA. Curator: Sharon Zoldan 2010-2013: “Regeneration 2 - Tomorrow Photographers Today”: world-wide traveling exhibition. Curators: Nathalie Hercshdorfer & William Erwing. Venues: ROSPHOTO, Saint Petersburg, Russia // Devos Art Museum,
Marquette, Michigan, USA // Southeastern Center for Contemporary Art, Winston-Salem, North Carolina, USA // Polk Museum of Art, Lakeland, Florida, USA // Landkrona Museum, Landkrona, Sweden // Aperture Foundation, New York, USA // Ludwig Museum of Contemporary Art, Budapest, Hungary // Galerie Azzedine Alaia, Paris, France // Caochangdi Photo Spring Festival,Pekina, China // Recontres International de la Photo de Fes, Fes, Morocco // Musee de I’Elysee, Lausanne, Switzerland// Rencontres d’Arles, Arles, France// Michaelis School of Fine Art, University of Cape Town, Cape Town, South Africa// Pingyao International Photography Festival, Pingyao, china// Galleria Carla Sozzani, Milan, Italy// Centre Gallery, Miami Dade College, Miami, USA// Flash Forward Festival, Toronto, Canada// Fotoweek DC, Washington, USA. 2013: “Go Figure”, Ha’Agaf Gallery, Haifa, Israel. Curator: Yaara Oren. 2012: “Random”, BAAD Gallery, Tel Aviv, Israel. Curator: Random 2012: “Metushelah”, Galon Gallery, Tel Aviv, Israel. Curator: Avi Schneebaum. 2012: “BAAD Influence”, BAAD Gallery, Tel Aviv, Israel. Curator: Johnatan Twitto. 2012: “Terra Nova”, The City Gallery, Bat Yam, Israel. Curator: Sharon Toval. 2012: “Mishloah Manot”, Indie Gallery, Tel Aviv, Israel. Curators: Gali Faber & Yael Ravid. 2011: “Musical Chairs”, Diagilev, Tel Aviv, Israel. Curator: Ortal Mor. 2011: “Defamiliarization”, The Container, Tel Aviv, Israel. Curators: Hadas Avtalyon and Davy barel. 2011: “Rough Material”, Minshar College, Tel Aviv, Israel. 2011: “Facing Forward”, Forward Thinking Museum, Curators: Nathalie Hercshdorfer. 2010: “The First Decade”, Mofet Institute, Tell Aviv, Israel. Curators: Yuval Caspy and Dina Shenhav. 2009: “Mesilat Yesharim”, Street Exhibition, TelAviv, Israel. Curator: Noam Venkart. 2009: Graduation Exhibition, “Hamidrasha” School of Arts, Beit Berl, Israel. Curators: Angella Klein and Talia Keynan. 2009: “Photography and Desire”, Tel-Hay Photography museum, Tel-Hay, Israel. 2009: “Secret Art 4”, Mani House, Tel-Aviv, Israel. Curators: Doron Pollek and Estie Drory
Selected Art Events 2015: “Art Book Fair”, Artport, Tel Aviv, Israel
Curators: Vardit Gross & Karmit Galili. 2015: “Open Sketchbooks”, Fresh Paint Family # 1, Tel Aviv, Israel.Curator: Orly Maiberg. 2015: “Down”, Downtown Art Events, Haifa Film Festival, Haifa, Israel. 2014: “Menofim” Art Festival, Jerusalem, Israel. Curator: Dina Yakerson. 2014: “Book Art Weekend”, Art Plus Hotel, Tel Aviv, Israel.Curator: Dina Yakerson. 2013: “Testing Tules”, Art Festival, Tel Aviv, Israel. Curator: Carmit Blumensohn. 2012: “Fresh Paint 5” art fair, Artists’ Greenhouse, Tel Aviv, Israel.Curators: Matan Daube & Yifaat Gurion.
Publications 2015: “Harama” Magazine, issue # 9, Trash. 2015: “Primadona” Magazine, issue # 1, interview by Shahar Sarig. 2014: “&” Magazine, # 1 issue, Supernatural. 2013: “Harama” Magazine, issue # 5, Homework. 2012: “Practice”, Artist Book with Alma Shneor, self published 2012: “Terra Nova”, Exhibition Catalog. Curator: Sharon Toval 2012: “Metushelah”, Exhibition Catalog. Curator: Avi Schneebaum 2011: “Saint Flora”, Artist Book, self published 2010: “Regeneration 2 - Tomorrow photographers today”,Thames & Hudson Publication, London, England.Curators: Nathalie Hercshdorfer & William Erwing 2010: “Leumi Art Collection”, Kineret Zmora Bittan Publication, Curator: Smadar Sheffy
Awards and Scholarships 2015: Artis, Artport & Asylum Arts - Artist Career Development Program 2009: Excellence in Art Scholarship, Hamidrasha Art School, Beit Berl
Residency 2013: “Hige Res”, Ha’Agaf Gallery, Haifa, Israel.
Collections Musee de I’Elysee, Lausanne, Switzerland Michaelis School of Fine Art, University of Cape Town, Cape Town, South Africa Leumi Collection, Israel Private collections
16 King David St. (entrance on Hess St.) Jerusalem, Israel t - +972-507-516091 uri@rosenbach.co.il
www.rosenbach.co.il