The pill in harmony with the woman’s body • הגלולה הראשונה בישראל :המכילה דומה לזה המיוצר • אסטרוגן 1 באופן טבעי • פרוגסטרון בעל פעילות 2,3 מכוונת על רירית הרחם
בי חדש ש ראל
• יעילות גבוהה במניעת הריון
5
ייחודי המעניק • מינון דינאמי 7 איזון הורמונלי דימומים6,4• יעילה בהפחתת ווסתיים כבדים
QLAIR® Abbreviated Prescribing Information Composition: active ingredients: each wallet (28 film-coated tablets) contains in the following order: 2 dark yellow tablets each containing 3 mg estradiol valerate (EV), 5 medium red tablets each containing 2 mg EV and 2 mg dienogest (DNG), 17 light yellow tablets each containing 2 mg EV and 3 mg DNG, 2 dark red tablets each containing 1 mg EV and 2 white tablets that do not contain active substances. IndIcatIon: oral contraception. Contraindications: Qlair® is contraindicated, if one of the following conditions is present. Should any of the conditions appear for the first time during COC use, the product should be stopped immediately: Presence or a history of venous or arterial thrombotic/thromboembolic events (e.g. deep venous thrombosis, pulmonary embolism, myocardial infarction) or of a cerebrovascular accident, Presence or history of prodromi of a thrombosis (e.g. transient ischaemic attack, angina pectoris), History of migraine with focal neurological symptoms, Diabetes mellitus with vascular involvement, Hereditary or acquired predisposition for venous or arterial thrombosis, such as APC-resistance, antithrombin-III-deficiency, protein C deficiency, protein S deficiency, hyperhomocysteinemia and antiphospholipid-antibodies (anticardiolipin-antibodies, lupus anticoagulant).The presence of a severe or multiple risk factor(s) for venous or arterial thrombosis may also constitute a contraindication. Pancreatitis or a history thereof if associated with severe hypertriglyceridemia. Presence or history of severe hepatic disease as long as liver function values have not returned to normal. Presence or history of liver tumors (benign or malignant). Known or suspected sex-steroid influenced malignancies (e.g. of the genital organs or the breasts). Undiagnosed vaginal bleeding. Known or suspected pregnancy. Hypersensitivity to the active substances or to any of the excipients. Undesirable Effects: Common side effects reported in clinical trials include headache, abdominal pain, acne, breast discomfort, amenorrhea, dysmenorrhea, metrorrhagia, weight increase. For uncommon side effects and details see package insert leaflet. Warnings and Precautions All the following warnings and precautions are derived from clinical and epidemiological data of ethinyl estradiol containing COCs. Whether these warnings and precautions apply to Qlair® is unknown: The use of any combined oral contraceptive (including Qlair) carries an increased risk of venous thromboembolism (VTE) compared with no use. The excess risk of VTE is highest during the first year a woman ever uses a combined oral contraceptive. VTE is fatal in 1-2% of cases. The risk of VTE during use of Qlair is currently unknown. The risk of venous or arterial thrombotic/thromboembolic events or of a cerebrovascular accident increases with: increasing age; smoking; a positive family history; obesity; dyslipoproteinaemia; hypertension; migraine; valvular heart disease; atrial fibrillation; prolonged immobilization, major surgery, any surgery to the legs, or major trauma. Tumors: Breast cancer risk is slightly elevated for women taking combined oral contraceptives. Breast cancer is rare in women under 40 years of age, and the excess risk potentially caused by hormone intake gradually disappears during the course of the 10 years after cessation of combined oral contraceptive use. Experiences from clinical studies do not provide evidence of a causal relation between the uses of combined oral contraceptives and an increased incidence of breast cancer. An increased risk of cervical cancer in long-term users of COCs has been reported in some epidemiological studies. Annual routine checks by a physician are recommended. For further details see prescribing information approved by the Ministry of Health in May 2011 Registration Holder: Bayer Israel Ltd., 36 Hacharash St., Hod Hasharon 45240 References: 1. Jensen JT. Evaluation of a new estradiol oral contraceptive: estradiol valerate and dienogest. Expert Opin Pharmacother 2010; 11(7):1147–57. 2. Oettel M, Breibarth H, Elger W, Gräser T, Hübler D, Kaufmann G, et al. The pharmacological profile of dienogest. Eur J Contracept Reprod Health Care 1999;4(Suppl. 1):2–13. 3. Sasagawa S, Shimizu Y, Kami H, Takeuchi T, Mita S, Imada K, et al. Dienogest is a selective progesterone receptor agonist in transactivation analysis with potent oral endometrial activity due to its efficient pharmacokinetic profile. Steroids 2008;73(2):222–31. 4. Ahrendt H-J, Makalova D, Parke S, Mellinger U, Mansour D. Bleeding pattern and cycle control with an estradiol-based oral contraceptive: a seven-cycle, randomized comparative trial of estradiol valerate/dienogest and ethinylestradiol/levonorgestrel. Contraception 2009;80(5):436–44. 5. Palacios S, Wildt L, Parke S, Machli A, Rõmer T, Bitzer J. Effcicacy and safety of a novel oral contraceptive based on oestradiol (oestradiol valerate/dienogest): A Phase III trial. Eur J Obstet Gynecol 2009;149(1):57–62. 6. Jensen JT, Parke S, Mellinger U, Machlitt A, Fraser IS. Effective treatment of heavy menstural bleeding with estradiol valerate and dienogest. A randomised controlled study. Obstet Gynecol 2011;117(4):777–87. 7. Ahrendt H-J, Makalova D, Parke S, Mellinger U, Mansour D. Bleeding pattern and cycle control with an estradiol-based oral contraceptive: a seven-cycle, randomized comparative trial of estradiol valerate/dienogest and ethinylestradiol/levonorgestrel. Contraception 2009; 80(5): 436–44. L.IL.WH.03.2012.0074 52
ספטמבר 2012
הרפואה | updateגינקולוגיה
תוירופה רקח
51
הרפואה | updateגינקולוגיה
מרץ 2014 21
הפגישה המדעית התלת חודשית של החברה הישראלית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה, אולם קוט ,בי"ח מאיר ,כפר־סבא פרטים :ד"ר י .שפירא ,מרכז רפואי בני ציון ishapiro@inter.net.il ובאתר החברה לאולטרה־סאונדhttp://www.isuog.org.il/main/siteNew/?page=9 :
25-28
הפגישה שנתית של החברה לגינקולוגיה אונקולוגית (,Annual Meeting on Women’s Cancer ,)SGO טמפה ,פלורידה
יוני 2014 13
הפגישה המדעית התלת חודשית של החברה הישראלית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה, אולם קוט ,בי"ח מאיר ,כפר־סבא פרטים :ד"ר י .שפירא ,מרכז רפואי בני ציון ishapiro@inter.net.il ובאתר החברה לאולטרה־סאונדhttp://www.isuog.org.il/main/siteNew/?page=9 :
ספטמבר 2014 14-18
הכינוס השנתי של החברה הבין־לאומית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה ( ,)ISUOGברצלונה ,ספרד
אוקטובר 2014 18-22
הכינוס השנתי ה־ 70של החברה האמריקאית לרפואת פריון ( ,)ASRMהונולולו ,הוואי ,ארה"ב פרטיםasrm@asrm.org :
24
הפגישה המדעית התלת חודשית של החברה הישראלית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה, אולם קוט ,בי"ח מאיר ,כפר־סבא פרטים :ד"ר י .שפירא ,מרכז רפואי בני ציון ishapiro@inter.net.il ובאתר החברה לאולטרה־סאונדhttp://www.isuog.org.il/main/siteNew/?page=9 :
50
ספטמבר 2012
ספטמבר 2012
הרפואה | updateגינקולוגיה
תוירופה רקח
ינואר 2013 24-26
כנס העמיתים ה־ 4של החברה לרפואת נשים בקהילה ,מלון דן אילת פרטים :מירי א.מ .כנסים – 03-6081520
מרץ 2013 5
כינוס סניף תל־אביב והמרכז ,מלון "כפר המכביה" ,רמת־גן פרטים :אלישבע אבן־חן – 052 – 5550551
6-7
הכינוס האיטלקי־ישראלי השישי למיילדות וגינקולוגיה בנושא" :חולת הסרטן הצעירה :מניעה ,אבחון ושימור הפריון" ,תל־אביב פרטים :אלישבע אבן־חן – 052-5550551
7-9
כנס רופאי נשים ,מכבי שרותי בריאות
10-13
הפגישה השנתית של החברה לגינקולוגיה אונקולוגית (,Annual Meeting on Women’s Cancer ,)SGO לוס אנג'לס ,קליפורניה
15
הפגישה המדעית התלת חודשית של החברה הישראלית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה ,אולם קוט, בי"ח מאיר ,כפר־סבא פרטים :ד"ר י .שפירא ,מרכז רפואי בני ציון ishapiro@inter.net.il ובאתר החברה לאולטרה־סאונדhttp://www.isuog.org.il/main/siteNew/?page=9 :
מאי 2013 19-25
כינוס החברה הבין־לאומית לרפואת וכירורגיה של העובר ( ,)IFMSSמלון "מצודת דוד" ,ירושלים פרטים :אלישבע אבן־חן – ,052-5550551פרופ' ליפיץ ופרופ' אפלמן
22-25
הכינוס הגלובלי הראשון על אמצעי מניעה ,רבייה ובריאות מינית ,קופנהגן ,דנמרק פרטיםwww.contraception-ESC.com :
יוני 2013 4
כינוס סניף תל־אביב והמרכז ,מלון "כפר המכביה" ,רמת־גן פרטים :אלישבע אבן־חן – 052-5550551
14
הפגישה המדעית התלת חודשית של החברה הישראלית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה ,אולם קוט ,בי"ח מאיר ,כפר־סבא פרטים :ד"ר י .שפירא ,מרכז רפואי בני ציון ishapiro@inter.net.il ובאתר החברה לאולטרה־סאונדhttp://www.isuog.org.il/main/siteNew/?page=9 :
ספטמבר 2013 3
כינוס סניף תל־אביב והמרכז ,מלון "כפר המכביה" ,רמת־גן פרטים :אלישבע אבן־חן – 052-5550551
20-21
הכינוס האיטלקי־ישראלי השביעי למיילדות וגינקולוגיה ,טרייסטה ,איטליה פרטים :אלישבע אבן־חן – 052-5550551
אוקטובר 2013 5-10
הכינוס השנתי של החברה הבין־לאומית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה ( ,)ISUOGסידני ,אוסטרליה
12-17
הכינוס השנתי ה־ 69של החברה האמריקאית לרפואת פריון ( ,)ASRMבוסטון ,ארה"ב. פרטיםasrm@asrm.org:
20-24
הכינוס השנתי ה־ 23של החברה למיילדות וגינקולוגיה באסיה ואוקיאנה ( ,)AOCOGבנגקוק ,תאילנד פרטיםwww.aocog2013.org :
25
הפגישה המדעית התלת חודשית של החברה הישראלית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה ,אולם קוט ,בי"ח מאיר ,כפר־סבא פרטים :ד"ר י .שפירא ,מרכז רפואי בני ציון ishapiro@inter.net.il ובאתר החברה לאולטרה־סאונדhttp://www.isuog.org.il/main/siteNew/?page=9 :
ינואר 2014 10
הפגישה המדעית התלת חודשית של החברה הישראלית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה ,אולם קוט ,בי"ח מאיר ,כפר־סבא פרטים :ד"ר י .שפירא ,מרכז רפואי בני ציון ishapiro@inter.net.il ובאתר החברה לאולטרה־סאונדhttp://www.isuog.org.il/main/siteNew/?page=9 :
49
הרפואה | updateגינקולוגיה
האגודה הישראלית למיילדות וגינקולוגיה -רישום מועדי כנסים
ספטמבר 2012
עדכון 17.6.2012
ספטמבר 2012 4
כינוס סניף תל־אביב והמרכז ,מלון "כפר המכביה" ,רמת־גן פרטים :אלישבע אבן־חן – 052-5550551
7
הפגישה החודשית של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר ,בית סוראסקי ,המרכז הרפואי ע"ש שיבא ,תה"ש פרטים :אלישבע אבן־חן – 052-5550551
5-8
הפגישה השנתית ה־ 21של החברה לכירורגיה לפרוסקופית ( ,)SLSבוסטון פרטיםwww.sls.org :
7-8
הכינוס היווני־קפריסאי־ישראלי לחידושים בפריון ,Infertility 2012: Update And Controversies ,מלון חוף התמרים ,לרנקה, קפריסין
9-13
הכינוס השנתי של החברה הבין־לאומית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה ( ,)ISUOGקופנהגן ,דנמרק. פרטים/http://www.isuog.org/WorldCongress/2011/Future+World+Congresses :
11
כינוס סניף ירושלים ,מלון "קראון פלזה" ,ירושלים פרטים :אלישבע אבן־חן – 052-5550551
12-15
הקונגרס העולמי לפרוטוקולים להשראת ביוץ וגירוי שחלתי ( ,)WOOSPגואה ,הודו פרטיםwww.woosp.in :
21
הפגישה המדעית התלת חודשית של החברה הישראלית לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה ,אולם קוט ,בי"ח מאיר ,כפר־סבא פרטים :ד"ר י .שפירא ,מרכז רפואי בני ציון ishapiro@inter.net.il ובאתר החברה לאולטרה־סאונדhttp://www.isuog.org.il/main/siteNew/?page=9 :
אוקטובר 2012 7-10
הכינוס ה־ XXשל הפדרציה העולמית למיילדות וגינקולוגיה ( ,)FIGOרומא ,איטליה
19
הכנס השנתי של החברה הישראלית לקולפוסקופיה
20-24
הכינוס השנתי ה־ 67של החברה האמריקאית לרפואת פריון ( ,)ASRMסאן־דייגו ,פלורידה פרטיםasrm@asrm.org :
24
הכנס השנתי ה־ 15של החברה לרפואת נשים בקהילה ,מלון כפר המכביה פרטים :א.מ כנסים – 03-6081520מירי/טלי
נובמבר 2012 2
כנס משותף עם החברה הגרמנית לרפואת הפריון ( ,)DSRMמרכז פרס לשלום ,תל אביב־יפו
2-4
הכינוס אסיה פסיפיק השמיני ברפואת האם והעובר ( ,)APCUMFMאוסקה ,יפן פרטיםwww.apcumfm.hk :
7-8
הכינוס השנתי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר ,בשיתוף עם החברה לאולטרה־סאונד במיילדות וגינקולוגיה ,מלון לאונרדו סיטי טאואר ,רמת גן פרטים :אלישבע אבן־חן – 052-5550551
8-11
הכינוס העולמי ה־ 17למחלוקות רפואיות ( ,)COGIליסבון ,פורטוגל פרטיםwww.congressmed.com/COGILisbon :
14
הכנס השנתי של החברה הישראלית לגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות ,בית ארץ ישראל יפה ,גני יהושע ,תל־אביב פרטים :טלי אדמוני ,א.מ .כנסים בע"מ ,טל ,03-6081520 .פקס 03-6081522
דצמבר 2012 7-9
48
הכינוס הלאומי של החברה ההודית לפריון ,ג'והדפור ,הודו
| גינקולוגיהupdateהרפואה
a randomized trial. Eur J Contracept Reprod Health Care 2001;6:134–140. 19. Hamoda H, Ashok PW, Flett GM, Templeton A. A randomized controlled comparison of sublingual and vaginal administration of misoprostol for cervical priming before first-trimester surgical abortion. Am J Obstet Gynecol. 2004;190:55–59. 20. Sääv I, Aronsson A, Marions L, et al. Cervical priming with sublingual misoprostol prior to insertion of an intrauterine device in nulliparous women: a randomized controlled trial. Hum Reprod. 2007;22:2647–2652. 21. Crane JM, Healey S. Use of misoprostol before hysteroscopy: a systematic review. J Obstet Gynaecol Can. 2006;28:373–379. 22. Singh N, Ghosh B, Naha M, Mittal S. Vaginal misoprostol for cervical priming prior to diagnostic hysteroscopy--efficacy, safety and patient satisfaction: a randomized controlled trial. Arch Gynecol Obstet. 2009;279:37-40. 23. Mulayim B, Celik NY, Onalan G, Bagis T, Zeyneloglu HB. Sublingual misoprostol for cervical ripening before diagnostic hysteroscopy in premenopausal women: A randomized, double blind, placebo-controlled trial. Fertil Steril. 2010;93:2400-4. 24. Selk A, Kroft J. Misoprostol in operative hysteroscopy: a systematic review and meta-analysis. Obstet Gynecol. 2011;118:941-9. 25. Fung TM, Lam MH, Wong SF, Ho LC. A randomised placebocontrolled trial of vaginal misoprostol for cervical priming before hysteroscopy in postmenopausal women. BJOG. 2002;109:561–565 26. Oppegaard KS, Lieng M, Berg A, Istre O, Qvigstad E, Nesheim BI. A combination of misoprostol and estradiol for preoperative cervical ripening in postmenopausal women: a randomised controlled trial. BJOG 2010;117:53-61.
47
2012 ספטמבר
10. 10. Machtinger R, Stockheim D, Seidman DS, Lerner-
Geva L, Dor J, Schiff E, Shulman A. Medical treatment with misoprostol for early failure of pregnancies after assisted reproductive technology: a promising treatment option. Fertil Steril. 2009;91:1881-5. 11. MacIsaac L, Grossman D, Balistreri E, Darney P. A randomized controlled trial of laminaria, oral misoprostol, and vaginal misoprostol before abortion. Obstet Gynecol 1999;93:766-70. 12. Tam WH, Lau WC, Cheung LP, Yuen PM, Chung TK. Intrauterine adhesions after conservative and surgical management of spontaneous abortion. J Am Assoc Gynecol Laparosc 2002;9:182-5. 13. Graziosi GC, Bruinse HW, Reuwer PJ, Teteringen O, Mol BW. Fertility outcome after a randomized trial comparing curettage with misoprostol for treatment of early pregnancy failure. Hum Reprod 2005;20:1749-50. 14. Tam W, Tsui M, Lok I, Yip S, Yuen P, Chung T. Long-term reproductive outcome subsequent to medical versus surgical treatment for miscarriage. Hum Reprod 2005;20:3355-9. 15. Smith LFP, Ewings PD, Quinlan C. Incidence of pregnancy after expectant, medical, or surgical management of spontaneous first trimester miscarriage: long term follow-up of miscarriage treatment (MIST) randomised controlled trial. BMJ 2009;339:b3827. 16. Stockheim D, Carp H. Misoprostol for early pregnancy failure. Isr Med Assoc J. 2010;12:375-6. 17. Kapp N, Lohr PA, Ngo TD, Hayes JL. Cervical preparation for first trimester surgical abortion. Cochrane Database of Systematic Reviews 2010, Issue 2. Art. No.: CD007207. DOI: 10.1002/14651858.CD007207.pub2. 18. Carbonell JL, Velazco A, Rodriguez Y, et al. Oral versus vaginal misoprostol for cervical priming in first-trimester abortion:
הרפואה | updateגינקולוגיה
הרגשה כללית רעה ,חולשה או חום ,עליה להתייעץ עם הרופא המטפל או לפנות מייד לחדר מיון. ˆ ˆאם לאחר נטילת התרופה ,עדיין נצפה בבדיקת אולטרה־סאונד חומר הריוני ברחם או שרירית הרחם מעובה באופן שמחשיד כי יש שארית ברחם ,ניתן לחזור ולתת מיזופרוסטול. ˆ ˆבמקרים של דמם לדני חריג או של סימנים לזיהום ,יש לשקול ריקון כירורגי של הרחם. ˆ ˆאם במעקב עדיין נצפה ברחם שק היריון או שרירית הרחם מעובה מאוד ,באופן שמחשיד כי יש שארית ברחם ,יש לשקול ריקון כירורגי של הרחם. סיבוכים ותופעות לוואי ההפלה שמלווה טיפול במיזופרוסטול מובילה לכאבי בטן ולדימום ממושך יחסית ,אך נדיר שמקרים אלה מחייבים התערבות .בשימוש דרך הנרתיק ,תופעות לוואי כמו בחילות ,הקאות או שלשולים ,נדירות יחסית .מתן פרוסטגלנדינים עלול להוביל לעלייה קלה וחולפת בחום הגוף ,לצמרמורות ,לחולשה ולכאבי ראש. בטיחות לטווח רחוק אין עדויות לסיכון מוגבר להידבקויות בחלל הרחם או להפרעה לפוריות ולהיריון עתידי לאחר שימוש במיזופרוסטול [.]15–12 דגשים להסכמה מדעת בטיפול במיזופרוסטול בהשוואה לריקון הרחם בניתוח .1ייתכן שיידרש מעקב תכוף וממושך יותר. .2במהלך הטיפול צפוי כי יופיע כאב חזק יותר ודימום לדני (אפשר להמליץ על אנלגטיקה עם .)NSAIDs .3סיכויי ההצלחה עומדים על כ־ ,75%והכישלונות מתחלקים בין כישלון מוחלט וצורך בגרידה לבין שארית חומר הריוני המחייבת התערבות.
שימוש במיזופרוסטול להרחבה של תעלת צוואר הרחם
הכנה של צוואר הרחם על מנת שיהיה רך ופתוח יותר לפני ביצוע פעולה תוך־רחמית עשויה להקל על הפעולה ולהגביר את בטיחותה [ .]17מיזופרוסטול יכול לשמש חלופה ללמינריה להרחבת תעלת צוואר הרחם לפני ריקון של הרחם בניתוח [ ,]19–17דגימת רירית הרחם, הכנסת התקן [ ]20או היסטרוסקופיה [)EBM: I( .]24–21
אופן השימוש
הטיפול בהתוויה זו מתאים כאשר אין רגישות ידועה לפרוסטגלנדינים.
התוויות נגד לשימוש במיזופרוסטול לפני פעולה תוך רחמית ˆ ˆראה בסעיף הקודם.
46
ספטמבר 2012
אופן הטיפול והמעקב ˆ ˆיש כמה צורות נתינה ומינונים מקובלים. ˆ ˆאין צורך בהשגחה לאחר החדרת הטבליות. ˆ ˆאצל אישה בחדילת אורח ( )postmenopausalניתן לשקול מתן אסטרדיול נרתיקי במשך 14יום לפני מתן מיזופרוסטול [.]26 ,25 חברי הוועדה המכינה זיידמן דניאל (יו"ר) ,אמודאי אידה ,בורנשטיין יעקב ,בז'ז'ינסקי אמנון, בכר רחל ,בר עמוס ,גבע אדם ,גולדנברג מוטי ,וולמן יגאל ,זלוצובר משה, חלק משה ,ישעיה אריה ,סיוון איל ,פורת נגה ,פיינשטיין יצחק ,צלאל ירון ,וחברי ועד החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה. חברי מועצת האיגוד אוהל גונן ,אוסלנדר רון ,אמסטר רובי ,בורנשטיין יעקב ,בן עמי משה, בר קובי ,גדנסקי אפרים ,גולן אברהם ,הוכנר דרורית ,הרמן אריה, הרשקוביץ רלי ,ויזניצר ארנון ,ולסקו דן ,זיידמן דני ,חלק מוטי ,טפר רוני ,יוגב יריב ,כהנא אריק ,לוננפלד איתן ,לוריא שמואל ,לסינג יוסי, מאירוביץ מיחאי ,מני אריאל ,מרואן חכים ,סיגלר אפרים ,סמואלוב ארנון ,ענתבי אייל ,פורת נגה ,פישמן עמי ,צברי אבינועם ,ציון חגי, קורח יעקב ,רומנו שבתאי ,שיף אייל ,תאופיק נסייר.
ביבליוגרפיה
1. Allen R, O’Brien BM. Uses of misoprostol in obstetrics and
gynecology. Rev Obstet Gynecol 2009;2:159–168. Kulier R, Kapp N, Gülmezoglu AM, Hofmeyr GJ, Cheng L, Campana A. Medical methods for first trimester abortion. Cochrane Database Syst Rev. 2011 Nov 9;11:CD002855. Livshits A, Machtinger R, David LB, Spira M, Moshe-Zahav A, Seidman DS. Ibuprofen and paracetamol for pain relief during medical abortion: a double-blind randomized controlled study. Fertil Steril 2009;91:1877-80. Avraham S, Gat I, Duvdevani NR, Haas J, Frenkel U, Seidman DS. Pre-emptive effect of ibuprofen versus placebo on pain relief and success rates of medical abortion: a double-blind, randomized, controlled study. Fertil Steril 2012 (in press). Chen BA, Creinin MD. Contemporary management of early pregnancy failure. Clin Obstet Gynecol 2007;50:67-88. Tang OS, Ho PC. The use of misoprostol for early pregnancy failure. Curr Opin Obstet Gynecol 2006;18:581-6. Zhang J, Gilles JM, Barnhart K, Creinin MD, Westhoff C, Frederick MM; NICHD Management of Early Pregnancy Failure Trial. A comparison of medical management with misoprostol and surgical management for early pregnancy failure. N Engl J Med 2005;353:761-9. Neilson JP, Gyte GM, Hickey M, Vazquez JC, Dou L. Medical treatments for incomplete miscarriage (less than 24 weeks). Cochrane Database Syst Rev. 2010;(1):CD007223. 9. Stockheim D, Machtinger R, Wiser A, Dulitzky M, Soriano D, Goldenberg M, Schiff E, Seidman DS. A randomized prospective study of misoprostol or mifepristone followed by misoprostol when needed for the treatment of women with early pregnancy failure. Fertil Steril 2006;86:956-60.
2.
3.
4.
5. 6. 7.
8.
9.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
נייר עמדה מספר 115 שימוש במיזופרוסטול בפעולות גינקולוגיות פברואר 2012 דירוג ה־ ,)Evidence Based Medicine) EBMבמקום שהוא קיים ,מופיע בסוף הפסקה
רקע
מיזופרוסטול (ציטוטק) היא תרופה אנלוגית לפרוסטגלנדין ,E1 וההתוויה העיקרית שלה כיום ברישומי משרד הבריאות היא "מניעת גירוי הקיבה בעקבות נטילת ."NSAIDsיש לה גם התוויה גינקולוגית רשומה בישראל – ריקון הרחם לאחר מתן מיפפריסטון (מפיג'ין), כחלק מהפרוטוקול התרופתי של הפסקת היריון מוקדמת יזומה .לאור הנתונים המצטברים ממחקרים קליניים ,ובהתחשב בעלות הנמוכה ובנוחות השימוש בתרופה ,נראה שמיזופרוסטול יכולה לשמש גם בטיפולים נוספים המיועדים לשמירה על בריאות האישה. השפעות המיזופרוסטול תלויות במינון ,והן כוללות ריכוך של תעלת צוואר הרחם והרחבתה ,וכיווץ של הרחם [ .]1תופעות הלוואי של התרופה כוללות כאבי בטן ,בחילות ,הקאות ,שלשולים וצמרמורות [.]1 אפשר לתת מיזופרוסטול באופן פומי ,נרתיקי ,בוקאלי ורקטאלי או מתחת ללשון [.]2,1 אין אינטראקציות ידועות בין מיזופרוסטול לבין תרופות אחרות .מתן תרופות אנטי־דלקתיות לא סטרואידליות ( )NSAIDsלשיכוך כאב אינו משפיע על היעילות של מיזופרוסטול [)EBM: I( .]4,3 שתי התוויות אפשריות ,אך לא רשומות ,לשימוש במיזופרוסטול בתחום הגינקולוגי ,הן ההתוויות הבאות: ˆ ˆטיפול בכשל של היריון. ˆ ˆהרחבת תעלת צוואר הרחם ,בדומה ללמינריה ,לפני ביצוע פעולות תוך־רחמיות כמו ריקון של הרחם בניתוח ,החדרת התקן תוך־רחמי או היסטרוסקופיה.
טיפול בכשל של היריון
כשל של היריון הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופא הנשים .בשנים האחרונות הצטברו נתונים ממחקרים רבים שמעידים בבירור על כך שהטיפול במיזופרוסטול הוא בטוח ויעיל במקרים של הפלה נדחית [)EBM: I( .]7–5 ממחקרים עדכניים עולה כי השימוש במיזופרוסטול יכול למנוע בכ־ 75%מהמקרים את הצורך בריקון של הרחם בניתוח [ .]8,7נתונים דומים נמצאו גם במחקרים שנערכו בישראל [ .]10,9גם כאשר מתן המיזופרוסטול לא הוביל לריקון מלא של חלל הרחם ,הטיפול התרופתי היה יעיל ,מאחר שזוהי הכנה יעילה לפני ריקון של הרחם בניתוח, כתחליף ללמינריה [)EBM: I( .]11 מבחינת סיבוכים ותופעות הלוואי ,הרי שטיפול במיזופרוסטול קשור
יותר בדימום ממושך בהשוואה לניתוח ,ובמקרים מעטים אף יהיה צורך בניתוח [.]7–5 ביחס לבטיחות לטווח רחוק ,לא נמצאה עלייה בשיעור ההידבקויות בחלל הרחם [ .]12במעקב של עד 6שנים נמצא שאין פגיעה בפוריות או הפרעה להיריון לאחר טיפול תרופתי [)EBM: I( .]15–13 מחקרים רבים מהעולם והניסיון שהצטבר בישראל מורים כי ניתן לראות במתן מיזופרוסטול אפשרות חליפית מקובלת לריקון הרחם באמצעות ניתוח במקרים של כשל היריון [.]16
אופן השימוש
הטיפול במיזופרוסטול מתאים כאשר נראה באולטרה־סאונד היריון תוך־רחמי ללא עובר או שנראה עובר ללא דופק (הפלה נדחית או בלתי שלמה). התוויות נגד לשימוש במיזופרוסטול להפסקת היריון ˆ ˆנטילת תרופות נוגדות קרישה. ˆ ˆמחלות רקע משמעותיות ולא מאוזנות ,כמו מחלת ריאה ,לב ,יתר לחץ דם או כפיון. ˆ ˆהיריון חוץ־רחמי או מולה או חשד לכך. ˆ ˆהפרעת קרישה או אנמיה חמורה (< 9גר'/ד"ל המוגלובין) ,למעט מקרים של אנמיה כרונית כגון תלסמיה. ˆ ˆהימצאות התקן ( )IUDברחם. ˆ ˆזיהום באגן. ˆ ˆדמם רב או אי־יציבות המודינמית המחייבים סיום מיידי של ההיריון. ˆ ˆתסמינים או ממצאים המחייבים סיום מיידי של ההיריון. ˆ ˆצורך בהערכה גנטית של תוצרי ההיריון. ˆ ˆהתוויית נגד לפרוסטגלנדינים. אופן הטיפול והמעקב ˆ ˆיש כמה צורות נתינה ומינונים מקובלים. ˆ ˆאין צורך בהשגחה לאחר החדרת הטבליות. ˆ ˆיש לזמן את האישה לביקורת. ˆ ˆיש להסביר לאישה כי בכל מקרה של דמם רב ,כאבים בלתי נסבלים,
45
| גינקולוגיהupdateהרפואה
2012 ספטמבר
ביבליוגרפיה 1. Agarwal A, Desai NR, Ruffoli R, Carpi A. Lifestyle and testicular
2.
3. 4. 5.
6.
7.
8.
9.
dysfunction: a brief update. Biomed Pharmacother. 2008 Oct;62(8):550-3. Hjollund NH, Bonde JP, Jensen TK, Olsen J. Diurnal scrotal skin temperature and semen quality. The Danish First Pregnancy Planner Study Team.. Int J Androl. 2000 Oct;23(5):309-18. Yazama F, Tai A. Unexpected role of α-fetoprotein in spermatogenesis. PLoS One. 2011 May 4;6(5) Tremellen K. Oxidative stress and male infertility—a clinical perspective. Hum Reprod Update. 2008;14:243–258 Agarwal A, Desai NR, Makker K, Varghese A, Mouradi R, Sabanegh E, et al. Effects of radiofrequency electromagnetic waves (RF-EMW) from cellular phones on human ejaculated semen: an in vitro pilot study. Fertil Steril. 2009;92:1318–1325 Falzone N, Huyser C, Fourie F, Toivo T, Leszczynski D, Franken D. In vitro effect of pulsed 900 MHz GSM radiation on mitochondrial membrane potential and motility of human spermatozoa. Bioelectromagnetics. 2008;29:268–276 Ya n J G , A g re st i M , B r u ce T , Ya n Y H , G ra n l u n d A , Matloub HS. Effects of cellular phone emissions on sperm motility in rats.Fertil Steril. 2007;88:957–964 Fa l z o n e N , H u y s e r C , B e c k e r P , L e s z c z y n s k i D , Franken DR. The effect of pulsed 900-MHz GSM mobile phone radiation on the acrosome reaction, head morphometry and zona binding of human spermatozoa. Int J Androl. 2010;34:20– 26 De Iuliis GN, Newey RJ, King BV, Aitken RJ. Mobile phone radiation induces reactive oxygen species production and DNA damage in human spermatozoa in vitro. PLoS One. 2009;4
:כמה נקודות להתייחסות מקריאת המאמר מחברי המאמר התייחסו.המחקר לוקה בכמה בעיות מתודולוגיות העובדה שהניסוי, שימוש בסוג מסוים של מחשב, ובהן מדגם קטן,לחלקן הליך ההשבחה,in vivo התבצע בתנאי מעבדה ולא נבדקה ההשפעה שעבר הזרע המנטרל השפעה אפשרית של אנטיאוקסידנטים טבעיים בנוזל הזרע (אשר יכולים להגן על התאים במידה מסוימת מפני הנזק ועצם הבדיקה של הפגיעה במדדי הזרע אך לא בתפקודו,)החמצוני .)(שיעור הפריות ושיעור הריונות בעבודה ראשונה וחשובה בנושא המצריך, כאמור, מדובר,עם זאת הבדיקה בתנאי המעבדה טומנת בחובה גם.מחקר מעמיק נוסף יתרונות כמו השוואה של דגימות זהות במקור ושליטה טובה על גורם .הטמפרטורה חשוב להדגיש כי בשל החשיפה הקצרה (כמה שעות) הבדיקה אך ייתכן,מוגבלת להשפעה על תאי זרע בשלים הנמצאים במערכת ואף הגיוני לשער שבמציאות חשיפה ממושכת וקבועה לקרינה הן .ממחשב והן ממכשירים אחרים פוגעת גם בתהליך ייצור הזרע המחקר נוגע בממשק החשוב שבין ההתפתחות הטכנולוגית,לסיכום מנקודת מבט. ובאופן פרטני יותר לפוריות,המואצת למצב הבריאותי יש משמעות רבה להבנת ההשפעה האפשרית,אפידמיולוגית רחבה ובפרט שממדיה צפויים,של חשיפה לקרינה על פוטנציאל הפוריות .להמשיך ולגדול
44
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
תוירופה רקח
שימוש במחשב נייד המחובר לרשת אלחוטית והשפעתו על איכות הזרע – ביקורת על מאמר וסקירת ספרות קצרה Use of laptop computers connected to internet through Wi-Fi decreases human sperm motility and increases sperm DNA fragmentation. Avendaño C, Mata A, Sanchez Sarmiento CA, Doncel GF. Fertil Steril. 2012 Jan;97(1):39-45.e2.
ד"ר אפרת אש־ברודר וד"ר רונית חיימוב־קוכמן היחידה להפריה חוץ־גופית ,בי"ח הדסה הר הצופים ,ירושלים
ב
עשורים האחרונים אנו עדים לירידה גלובלית במדדי הזרע. התופעה מיוחסת בעיקר להשפעה סביבתית הכוללת חשיפה להורמונים ,כימיקלים וקרינה [ .]1יש עלייה עצומה ברמות הקרינה שאליהן אנו נחשפים בשנים האחרונות בשל השימוש הנרחב במוצרים סלולריים ובמחשבים המחוברים לרשתות אלחוטיות .יש יחס ישר בין רמת הקרינה הנקלטת בגוף לבין הקרבה אל המכשירים ,משך השימוש בהם ותדירותו. שימוש במחשבים ניידים עלול לגרום לפגיעה באיכות הזרע ,בעיקר אם המחשב מונח על הירכיים קרוב לאיברי הרבייה הזכריים .הפגיעה נגרמת בשני מנגנונים עיקריים: . 1השפעה תרמית .חימום האשכים הוא גורם ידוע לפגיעה בייצור הזרע, שכן הוא מוביל ליצירת חלבוני ( heat shockלאחרונה ,במחקר שבוצע בעכברים ,נמצאה מעורבות אפשרית של AFPבתהליך זה) [.]3,2 .2השפעת הקרינה הנפלטת מהמחשב .קרינה זו גבוהה יותר ,כפי שנראה בהמשך ,במחשב המחובר באופן פעיל לרשת אלחוטית. הקרינה פוגעת בתאי הזרע על ידי ייצור רדיקלים חופשיים הגורמים נזק חמצוני לתא הן ברמה הממברנלית והן ברמת ה־.]5,4[ DNA הפגיעה בתאי הזרע יכולה להיות פגיעה בתהליך הייצור או פגיעה בכל שלב עד לפליטת הזרע .תקופה רגישה במיוחד היא תקופת המעבר של תאי הזרע מה־ seminiferous tubulesלאפידידמיס ,הנמשכת כמה ימים ,ובה יכולה להיות קרבה פיזית משמעותית של התאים למקור הקרינה. המחקר שיוצג להלן התפרסם בכתב העת Fertility And Sterility בינואר .2012זהו המחקר הראשון שבדק את ההשפעה של הקרינה הנפלטת ממחשב המחובר לרשת אלחוטית ( )Wi-Fiעל הזרע ,תוך נטרול השפעת הטמפרטורה ,ואחד המחקרים הבודדים שבדקו את השפעת הקרינה על שלמות ה־ DNAשל הזרע .בעבר התפרסמו כמה מחקרים שבחנו את ההשפעה של טלפונים ניידים על הזרע .נמצא שהקרינה מטלפונים סלולריים גורמת לירידה בתנועה מתקדמת של הזרע בקרב בני אדם ועכברים [ .]7,6נמצאה גם השפעה מורפולוגית וירידה בקישור הזרע ל־ ]8[ zona pellucidaובחלק מהמחקרים גם פגיעה בשלמות ה־.]9[ DNA
אף על פי שסוג הקרינה ומנגנון הפגיעה של טלפון סלולרי ושל מחשב נייד זהים ,ההבדל העיקרי בין שימוש בטלפון הסלולרי לבין שימוש במחשב הנייד הוא זמן החשיפה הארוך יותר בשימוש רגיל במחשב והנחתו בזמן השימוש האקטיבי ליד אזור החלציים. במחקר המוצג נאספו דגימות זרע לפי הכללים המקובלים ( 5-2ימי הימנעות) מ־ 29תורמים בריאים .הדגימות נבדקו לפי קריטריוני ה־.WHO 22דגימות היו תקינות ,ארבע דגימות היו בנפח נמוך ובשלוש דגימות נמצאה טרטוזוספרמיה מבודדת .הדגימות עברו השבחה ()swim up ולאחר שנמדדו הריכוז והתנועתיות ,חולקה כל דגימה לשתי צלוחיות. האחת ,דגימת ביקורת ,הונחה בטמפרטורת חדר של 25מעלות צלזיוס והשנייה הונחה 3ס"מ מתחת למחשב נייד המחובר לרשת האינטרנט ב־ .Wi-Fiבמחשב שימוש במחשבים בוצעה פעילות של הורדה ניידים עלול לגרום והעלאה של מידע באופן שוטף, לפגיעה באיכות הזרע, על מנת לדמות שימוש פעיל. הטמפרטורה תחת המחשב בעיקר אם המחשב ווסתה באמצעות מערכת מיזוג מונח על הירכיים ונשארה 25מעלות לאורך הניסוי (הטמפרטורה נבדקה על ידי IVF Thermometerבדגימות עצמן כל 5דקות) .רמת הקרינה של השדה האלקטרומגנטי בכל צלוחית נמדדה על ידי מד קרינה ונרשמה כל 10דקות .הניסוי ארך ארבע שעות, ואחריהן בוצעה אנליזה של הדגימות ונמדדו חיוניות הזרע על ידי צביעת אאוזין ,תנועתיות הזרע ושיעור הפרגמנטציה של ה־ DNAבכל דגימה. בניסוי נפרד נמדדה גם רמת הקרינה של השדה האלקטרומגנטי ממחשב נייד שאינו מחובר לאינטרנט בתנאים מקבילים. תוצאות הניסוי הראו שרמת הקרינה ממחשבים המחוברים לרשת האלחוטית הייתה גבוהה פי 3-2מרמת הקרינה ממחשבים שאינם מחוברים לרשת ,וגבוהה פי 15-7מקרינה בסיסית (מהדגימות שלא נחשפו למחשב) .לאחר ארבע שעות של חשיפת דגימות הזרע למחשב המחובר לרשת לא היה שינוי בחיוניות הזרע לעומת קבוצת הביקורת, אך היה שינוי משמעותי בתנועתיות הזרע ,שהתבטא בירידה בתנועה מתקדמת (בתנועה לא מתקדמת לא נמצא שינוי משמעותי סטטיסטית), וכן חלה עלייה משמעותית בשיעור הפרגמנטציה של ה־ DNAבדגימות הזרע שנחשפו.
43
הרפואה | updateגינקולוגיה
שיושג בטיפולי הח"ג .מאידך ,כושר הניבוי שלהם להשגת היריון הוא נמוך [.]6 .4הקריטריונים גיל מתקדם של האם ,תגובה שחלתית ירודה קודמת ומבחן עתודה שחלתית לא תקין הוגדרו היטב בתוך הקונסנסוס ,אך גורמי הסיכון לתגובה שחלתית ירודה לא הוגדרו כלל .גורמי הסיכון לתגובה שחלתית ירודה כסימן מקדים לעתודה שחלתית נמוכה הם רבים ומתחלקים לגורמים רפואיים ,גורמים גנטיים ,גורמים אוטואימוניים וכאלה הקשורים עד כה לא הייתה באורח חיים או שעדיין אינם הגדרה קלינית פשוטה ידועים [ .]7רבים מהם ,כמו ומוסכמת לנשים לא מחזור וסתי קצר ,שחלה יחידה, פוריות הסובלות כריתת ציסטה שחלתית ,עישון כרוני ,אי־פריון על רקע לא ברור, מעתודה שחלתית היסטוריה של כימותרפיה או נמוכה רדיותרפיה וסיפור משפחתי של מנופאוזה מוקדמת ,הם גורמי סיכון מבוססים בספרות .לעומתם ,יש כאלה שהם שנויים במחלוקת, ויש גם גורמי סיכון חדשים שהתגלו [ .]7הגדרה מדויקת של גורמי הסיכון במסגרת קריטריוני הקונסנסוס עשויה לשפר את הדיוק באבחנה ולמנוע הטיות בלתי מבוססות. יתרה מכך ,אין זה יוצא דופן למצוא נשים מעל גיל 40הסובלות מתגובה שחלתית ירודה במסגרת הטיפול בהח"ג .לזיהוי נשים בסיכון בגיל צעיר יותר יש השלכות מרחיקות לכת .הגדרה קפדנית של גורמי הסיכון עשויה להקל מאוד על האבחון של נשים צעירות הסובלות מתגובה שחלתית ירודה .נשים צעירות שנמצא אצלן גורם סיכון מבוסס ומבחן עתודה שחלתית לא תקין יכולות גם הן להיות מוגדרות כנשים הסובלות מ"תגובה שחלתית ירודה צפויה" ,בדומה לנשים מעל גיל .40הגדרתן ככאלו יכולה לתרום משמעותית לבחירת טיפול מתאים יותר ,ולהכללתן במחקרים ייעודיים אשר בהם ניתן לבדוק שיטות או גישות טיפול חדשות. לסיכום ,פרסום הקונסנסוס של הקריטריונים של בולוניה לתגובה שחלתית ירודה הוא צעד נכון בכיוון הנכון ,ויש לברך על כך .ייתכן שכעת
ספטמבר 2012
אין זה הזמן לבצע שינוי בהגדרות אשר נקבעו בתוך הקונסנסוס ,מאחר ששינוי כזה עלול לפגוע ביישום שלהן .יחד עם זאת ,חשוב להגדיר בצורה מדויקת יותר את גורמי הסיכון .תוספת זו יכולה להוביל להכללתן של נשים צעירות בסיכון בקריטריונים ,ולתרום לקידום הטיפול והמחקר בקבוצה מיוחדת זו .מעבר לכך ,יש לבדוק את יישומם של קריטריונים אלה בעתיד ,ובהתאם לכך לבצע הערכה מחודשת .גישה זו יכולה לתרום לעריכת מחקרים מתוכננים היטב בעתיד ,עם תקפות חיצונית ראויה, אשר יכולים להוביל לפיתוח גישות טיפול מוסכמות.
ביבליוגרפיה: 1. Ferraretti AP, La Marca A, Fauser BC, Tarlatzis B, Nargund
G, Gianaroli L, on behalf of the ESHRE working group on Poor Ovarian Response Definition. ESHRE consensus on the definition of ‘‘poor response’’ to ovarian stimulation for in vitro fertilization: the Bologna criteria. Hum Reprod 2011;26:1616–24.
2. Polyzos NP, Devroey P. A systemic review of randomized
trials for the treatment of poor ovarian responders: is there any light at the end of the tunnel? Fertil Steril 2011;96:1058-1061.
3. Nelson SM, Lawlor DA. Predicting live birth, preterm
delivery, and low birth weight in infants born from in vitro fertilisation: a prospective study of 144,018 treatment cycles. PLoS Med 2011;8(1):e1000386.
4. Sharma V, Allgar V, Rajkhowa M. Factors influencing
the cumulative conception rate and discontinuation of in vitro fertilization treatment for infertility. Fertil Steril 2002;78:40–6.
5. Devreker F, Pogonici E, De Maertelaer V, Revelard P, Van
den Bergh M, Englert Y. Selection of good embryos for transfer depends on embryo cohort size: implications for the ‘‘mild ovarian stimulation’’ debate. Hum Reprod 1999;14:3002–8.
6. Broekmans FJ, Soules MR, Fauser BC. Ovarian Aging:
Mechanisms and Clinical Consequences. Endocrine Reviews 2009;30:465–493.
7. Younis JS. Ovarian aging: latest thoughts on assessment and
management. Curr Opin Obstet Gynecol 2011;23:427-34.
QUIZ
תשובה לחידה מעמוד 25 היריון תאומים מונוכוריוני בחצוצרה. תודותינו לפרופ' יגאל וולמן ,יחידת האולטרה־סאונד ,בית היולדות ליס ,המרכז הרפואי תל־אביב
42
ספטמבר 2012
הרפואה | updateגינקולוגיה
תוירופה רקח
קריטריוני בולוניה לתגובה שחלתית ירודה – האם המלאכה הושלמה? ד"ר ג'וני יונס מחלקת נשים וילדות ,המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה ,פוריה
ל
אחרונה פרסם האיגוד האירופאי לרביית האדם והאמבריולוגיה ( )ESHREבכתב העת שלו ]1[ Human Reproduction הגדרת קונסנסוס לתגובה שחלתית ירודה במחזורי הפריה חוץ־גופית (הח"ג) " -הקריטריונים של בולוניה" .כדי לאבחן מצב של תגובה שחלתית ירודה ,כסימן מקדים לעתודה שחלתית נמוכה ,החליטה קבוצת החוקרים בקונסנסוס שלפחות שניים מתוך שלושת הקריטריונים הבאים צריכים להתקיים: .1גיל מתקדם של האם (מעל 40שנה) או גורם סיכון אחר לתגובה שחלתית ירודה. .2תגובה שחלתית ירודה במחזור הח"ג קודם ( 3ביציות או פחות לאחר גירוי שחלתי קונבנציונאלי). .3מבחן עתודה שחלתית לא תקין (לדוגמה מספר הזקיקים האנטרליים ( )AFCנמוך מ־ 7-5או רמת ההורמון האנטי־מולריאני ()AMH נמוכה מ־ 1.1-0.5נ"ג/מ"ל).
הוא 40שנים ,זאת למרות ממצאים של עבודה פרוספקטיבית גדולה שפורסמה לאחרונה וכללה 144,018מחזורי טיפול בהח"ג ,אשר לפיה התחלת הירידה המשמעותית בשיעור לידות החי מתחילה בגיל 35שנים [.]3 .2מספר הביציות שנבחר כסף לתגובה שחלתית ירודה קודמת הוא 3 או פחות במחזור טיפול עם גירוי שחלתי קונבנציונלי .אמנם ,עבודות קודמות הראו שאכן קיימת ירידה הדרגתית בשיעורי השגת היריון ככל שמספר הביציות המושג קטן ,אך נמצא כי הסף של 4ביציות הוא הסף שמוביל להבדל משמעותי בשיעורי ההיריון [.]5 ,4 .3מבחני העתודה השחלתית ,בעיקר AFCו־ AMHנחשבים כיום לטובים ,לרגישים ולאמינים ביותר מבין כל המבחנים האחרים לניבוי העתודה השחלתית .שניהם בעלי כושר ניבוי גבוה למספר הביציות
אין ספק שזהו ניסיון מבורך וצעד חשוב לקידום המחקר לגבי נשים לא פוריות הסובלות מעתודה שחלתית נמוכה .עד היום לא הייתה הגדרה קלינית אחת פשוטה ומוסכמת על כל החוקרים. בסקירת ספרות כוללת של עבודות מבוקרות שבוצעה לאחרונה ובדקה את ההגדרה לתגובה שחלתית ירודה ,נמצא מגוון רחב מאוד של הגדרות .ההבדל בבחירת ההגדרה בעבודות השונות היה בולט ומרשים [ .]2בשל היעדר הגדרה מתאימה ,אחידה ומוסכמת, הנמצאת בשימוש נרחב ,לא ניתן היה להעריך במדויק את שכיחות התופעה באוכלוסיית הנשים העוברות טיפול הח"ג. כמו כן ,היעדר ההגדרה פגע בהתקדמות המחקר בקרב נשים שהעתודה השחלתית שלהן נמוכה ושהזדקנות השחלות שלהן מוקדמת ,וייתכן שאף עיכב פיתוח של שיטות טיפול מוכחות מדעית אשר עשויות לעזור לנשים בקבוצה זו. אף על פי כן ,כשבודקים לעומק את הקריטריונים שנבחרו בקונסנסוס עולות כמה תהיות: .1הגיל שנבחר כגיל מתקדם של האם
41
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
"הגעת לגיל ,30רצוי שתדעי" - קמפיין להגברת מודעות נשים לפוריותן יוצא לדרך ד"ר רונית חיימוב־קוכמן היחידה להפריה חוץ גופית ,המרכז הרפואי הדסה ,ירושלים.
מ
סקרים שנערכו לאחרונה בארץ ובעולם בקרב סטודנטים במוסדות אקדמיים ובאוכלוסייה הכללית עולה שנשים אינן מודעות כלל לירידה בפוריות שלהן עם התקדמות הגיל. הידע בנושאי פוריות מצומצם מאוד ורמת הידע לוקה בחסר. בעולם נראות מגמות של עלייה בגיל הנישואין ( 27.5שנים במדינות ה־ ,]1[ )OECDעלייה בגיל האם בעת הלידה הראשונה ( 24שנים ברוסיה 29 ,שנים בספרד) ,עלייה בשיעור הלידות של נשים מעל גיל 10%( 35ברוסיה 25% ,בספרד) וירידה בשיעור הפריון עד למתחת ל־ 2.1ברוב מדינות אירופה [.]2 בישראל ,על פי נתוני הלמ"ס ,חל בשנים 2005–1997גידול בשיעור הרווקות ועלייה בגיל הנישואין ,והוא עומד היום (נכון ל־ )2005על 24.6 שנים בכלל האוכלוסייה ,ועל 25.7בקרב יהודים [ .]3בישראל גיל האם הממוצע בלידה הראשונה הוא 27שנים. מעל מחצית מכלל הסטודנטים לתואר שני ( )58%ולדוקטורט ( )53%הן נשים [ ,]1אך בעוד הנשים רוכשות ידע ,מקצוע ומעמד בשוק העבודה ,נדחק השעון הביולוגי לקרן זווית .בסקר שנערך לאחרונה על ידי ד"ר יעל השילוני־דולב בקרב סטודנטיות במוסדות להשכלה גבוהה [ ,]4נמצא שסטודנטיות העריכו כי הסיכוי להרות ספונטנית בגיל 45-40עומד על ,43%ובגיל 50-45על .32%ההערכות סקרים מראים לגבי הסיכוי ללידת חי באמצעות שנשים אינן הפריה חוץ־גופית היו מופרזות מודעות לירידה בהשוואה למציאות ,ועמדו על שלהן עם בפוריות 32%בגיל 25% ,43-40בגיל התקדמות הגיל 18% ,47-44בגיל 52-48 ו־ 14%בגיל .58-53הפריה חוץ־גופית אף הוזכרה במפורש כגורם המרכזי המשפר את פוטנציאל הפוריות של נשים בנות .60-40מסקר נוסף שנערך בקרב סטודנטים בפקולטה למשפטים ובפקולטה לחקלאות בכמה מוסדות עלו ממצאים דומים. על רקע זה הוחלט בוועד איל"ה שיש מקום לצאת במסע הסברה מקיף להעלאת המודעות לפוטנציאל הפוריות המוגבל של נשים בישראל .גם אגודות הפוריות הגדולות בעולם ESHREו־ ASRMניהלו בעשור האחרון קמפיינים שמטרתם הייתה להגביר את המודעות לנושא.]5[ מטרת הקמפיין בישראל היא להקנות לנשים ידע בנושא פוטנציאל הפוריות שלהן ,הסיכונים הכרוכים בדחיית ההולדה גם בעידן ההפריה החוץ־גופית והכרת האלטרנטיבות האפשריות להולדה :שימוש בזרע מתורם אנונימי ,הקפאת ביציות ותרומת ביציות.
40
עקרונות הפעולה יתבססו על קואליציה רחבה ,על שיתוף אנשי חברה ,על אג'נדה מסודרת ,על שיתוף כל חברות התרופות במימון הפרויקט ובהפקתו ,על שיתוף חברי איל"ה/יחידות הפריון ועל פנייה לקהילה באמצעות התקשורת. מנהלי יחידות ההפריה החוץ־גופית וועד איל"ה דנו בדרכי הפעולה והוחלט כי הן תכלולנה גיוס דמויות מובילות דעה ,גיוס ידוענים ,שיתוף פעולה עם ארגוני נשים (ח"ן לפריון ,אישה לאישה ,נשים לגופן), הפצת חומר כתוב לציבור הרחב ,חינוך לתלמידי תיכון ,הרצאות באוניברסיטאות ובמקומות בילוי ,דיון בוועדת המדע ובוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ורתימת חברות כנסת לקמפיין. לקראת סיום ,יש להבהיר שאין לראות בפרויקט זה שופר להגברת הילודה או מנוף להקפאת ביציות .מדובר בקמפיין להגברת המודעות של נשים לגופן ,כדי לקדם החלטות מושכלות של נשים באשר לפוריותן, כחלק מהעצמת הנשים.
ביבליוגרפיה נשים בראי הסטטיסטיקה 1. http://www.asimon.co.il/ArticlePage
aspx?AID=6545&AcatID=42#At Schmidt L, Sobotka T, Bentzen JG, Nyboe Andersen A; ESHRE Reproduction and Society Task Force. Demographic and medical consequences of the postponement of parenthood. Hum Reprod Update. 2012;18:29-43 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,הודעה לעיתונות -השנתון הסטטיסטי לישראל - 2007מס' 10.9.2007 ,58 Hashiloni-Dolev Y, Kaplan A, Shkedi-Rafid S.. The fertility myth: Israeli students' knowledge regarding age-related fertility decline and late pregnancies in an era of assisted reproduction technology. Hum Reprod. 2011;26:3045-53 http://www.asrm.org/uploadedFiles/ASRM_Content/ _Resources/Patient_Resources/Protect_Your_Fertility/asrm brochure.pdf
2.
3. 4.
5.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
שנה זו ,השניה לפעילות וועד אי"לה ,עסקה בעיקר ב:
•הידוק קשרים בינלאומיים •פרויקט מודעות האשה לפריונה •כנס השנתי •פעילות שוטפת
במסגרת פרויקט הידוק קשרים בינלאומיים ,יצרנו קשרים עם מרצים וחוקרים מהידועים בתחומם באגודות המקבילות בעולם ,לאי"לה הוקצע מושב מיוחד בכנסים בינלאומיים ולאורך השנה נערכו כנסים וימי עיון אליהם הוזמנו עשרות מרצים ,קלינאים וחוקרים מהבולטים בתחום הפריון והרפואה. ספטמבר: לאי"לה הוקצע מושב בכנס העולמי של IVFשנערך בטוקיו עם 5 מרצים מוזמנים מישראל. אוקטובר: מושב של אי"לה בכנס הישראלי -איטלקי בנושא שימור פריון. נובמבר: לכנס ב 11.11.11 -בנושא From Patient awareness to controlled ovarian hyperstimulationהוזמן פרופ' דה -צ'רני עורך העיתון Fertilit & Sterilityועוד 3מרצים מובילי דיעה. דצמבר: את השנה האזרחית סיימנו בסופשבוע מקסים באילת שכותרתו היתה .New Aspects of Infertility and Late Motherhoodבכנס ,שלפי מיטב המסורת שילב בין חוקרים אמבריולוגים וקלינאים ,הוצגו חידושים בתחום הביולוגיה המולקולרית -רגולציה של גנים בשלב הגמטוגנזה ובשלבים המוקדמים להתפתחות העובר .כן נערך מושב מיוחד בנושא תיירות מרפא ולמדנו על שיטות לבקרת איכות במעבדות .IVF מרץ: השנה נערך המפגש הראשון של אי"לה והאיגוד הבריטי לפוריות בהשתתפות 5מרצים מוזמנים ואחרים שהגיעו מבריטניה .קבלת הפנים בבית השגריר הייתה מרגשת וההרצאות של הבריטים וגם שלנו היו מרתקות. מאי: נערך כנס אי"לה .השנה עם מעל 500משתתפים .למושבי המליאה הוזמנו 6מרצים ידועי שם מחו"ל .במסגרת הכנס הוזמנו אמבריולוגים מכל היחידות בארץ לסדנת ויטריפיקציה של ביציות בהדרכת Kuayama מיפאן ,מומחה בעל שם עולמי בנושא .המושב פסיכו־סיעודי":הצד הנעלם בזהות הגנטית" היה מרתק. נובמבר: ייתקיים מפגש בין קלינאים חוקרים של אי"לה והאיגוד הגרמני לפריון, הפעם עם מיקוד לכוון בדיקת נושאי מחקר משותפים שיביאו לשיתופי פעולה .בכנס יישתתפו נציגי (German Israeli Foundation )GIF ויוצגו עבודות מצטיינות מישראל וגרמניה. פרויקט מודעות האשה לפריונה בהשראת האיגודים האירופאיים והאמריקאיים יצא לדרך.
תוירופה רקח
החברה הישראלית לחקר הפוריות מטרתו להגיע לציבור הרחב ולהעלות מודעות האישה לפריונה. המטרה :לאפשר לאשה בחירה מודעת וחופשית באשר לתיכנון המשפחה שלה ,גם אם תבחר לדחות אמהות או לא להביא ילדים הבחירה תהיה מבוססת על ידע אמין ומבוסס .הופקה חוברת עם הכותרת" :הגעת לגיל 31חשוב שתדעי" שנמצאת באתר אי"לה והעברו מסרים בתקשורת. הפעילות השוטפת של לאי"לה רבה ומגוונת: •יום המתמחה התקיים כיד המסורת והמשוב שהתקבל מהמתמחים היה חיובי. •יום האמבריולוג שהתקיים השנה הוא חלק מתהליך מתגבש בו האמבריולוגים יקימו קבוצת ענין בתוך אי"לה במסגרתה יקודמו נושאים הקשורים לתחומם. •נציגות אי"לה בוועדות שונות של משה"ב הופכת אותה לגוף המקצועי המוביל בתחום הפוריות הארץ. •כולל מעורבותה בוועדה הציבורית לחקיקה בנושאי פריון (ועדת מור יוסף) ,ועדת מעבדות IVFוועדת ההיגוי לבקרת איכות ביחידות IVFשהוקמה ב .2012 •השנה הוקמה גם הוועדה האתית של אי"לה שהחלה לגבש נושאים רלוונטיים לדיון. •פרויקט מסד הנתונים קיבל אור ירוק בעיקר מבחינה תקציבית ויוצא לדרך. •בשנה הבאה ,אחד הנושאים החשובים על הפרק יהיה עידוד חוקרים צעירים בנושא פריון. בקרוב יישלח קול קורא להצעות ל "יום מחקר" ,שבמסגרתו יינתן פרס למחקר המצטיין. אנו רוצים להודות לרופאים ועמיתים חברי אי"לה שהפשילו שרוולים ועזרו בפעילויות של אי"לה ובאירגון הכנסים במהלך השנה וגם בכנס הנוכחי. ברצוני להודות בשמי ובשם כל חברי אי"לה לחברות אשר תומכות ועוזרות לאגודה בפעילותה ובעיקר חברת מ.ס.ד ,מרק – סרונו ו־ Ferringאשר בזכותם אנו מצליחים להגשים חלק מהחלומות. אני רוצה להודות לכל חברי הוועד שמשלבים ידים ותורמים הרבה זמן ומאמץ.
פרופ' מרתה דירנפלד יו"ר אי"לה מנהלת היחידה לפריון והפריה חוץ־גופית מחלקת נשים ויולדות מרכז רפואי כרמל הפקולטה לרפואה ,טכניון ,חיפה
39
הרפואה | updateגינקולוגיה
בממצאים בין המחקרים תלויים בעיקר באוכלוסייה שנחקרה ,בהגדרה של החשיפה וביכולת של המחקר לתקן על פי משתנים מגבילים ידועים (כמו גיל האישה ,משך השימוש בגלולה ,משקל האישה או עישון).
מה הייתה המסקנה של הוועדה מטעם ה־?FDA שתי הוועדות המייעצות של ה־ FDAהתכנסו ב־ 8בדצמבר 2011 כדי לדון במחקרים הסותרים ולהמליץ ל־ FDAכיצד לפרש את ממצאי המחקרים. הוועדות המייעצות קבעו ברוב של 15מול 11כי היתרונות של גלולות שמכילות דרוספירנון למניעת היריון עולים על הסיכונים עבור נשים באוכלוסייה הכללית .נוסף לכך ,מרבית חברי הוועדות 21 ,מול ,5סברו שהמידע שמצוי כיום בעלון לרופא בארה"ב אינו משקף באופן מספק את הידוע על יחס הסיכון־תועלת של הגלולות.
מה נאמר למטופלות שלנו?
38
•הקשר בין כל סוגי הגלולות לסיכון מוגבר לטרומבואמבוליזם מוכר שנים רבות ,אך הוא נמוך במידה ניכרת מהסיכון במהלך ההיריון או במשכב הלידה. •טרומבואמבוליזם היא תופעה נדירה .להלן נתונים לגבי שיעור הופעתה: • 3מקרים לכל 10,000שנות אישה שאינה נוטלת גלולות • 9-6מקרים לכל 10,000שנות אישה הנוטלת גלולות • 30-20מקרים לכל 10,000שנות אישה בהיריון ובמשכב הלידה •יש מחקרים שמורים על כך שייתכן כי לגלולות המכילות דרוספירנון קשר לסיכון יחסי גבוה יותר לטרומבואמבוליזם .למחקרים אלו בעיות מתודולוגיות משמעותיות ויש גם מחקרי מעקב גדולים ששוללים קשר כזה. •ההבדל המוחלט בין הגלולות השונות בהיארעות טרומבואמבוליזם ורידי הוא קטן. •הסיכון לטרומבואמבוליזם ורידי בשל נטילת גלולות עולה עם גיל האישה ,והוא גבוה יותר גם בקרב נשים מעשנות ,נשים הסובלות מעודף משקל ,מיתר לחץ דם לא מאוזן ,ממיגרנות תכופות, מטרומבופיליה ומסוכרת עם מחלה וסקולארית וכן בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של טרומבואמבוליזם.
ספטמבר 2012
•בשנה הראשונה לנטילת גלולות וכאשר אישה מחדשת את נטילת הגלולות לאחר הפסקה של 4שבועות או יותר הסיכון לטרומבואמבוליזם הוא הגבוה ביותר. •נשים צריכות להכיר את התסמינים של טרומבואמבוליזם ורידי ,ויש להורות להן להתקשר לגורם רפואי אם הן חוות כאבים עקשניים ברגליים ,כאבים עזים בחזה או קוצר נשימה פתאומי.
האם נשים יכולות להמשיך להשתמש בגלולות מהדור הרביעי?
•ה־ FDAממליץ לנשים שכבר נוטלות גלולות המכילות דרוספירנון להמשיך ליטול אותן ,אלא אם הרופא הורה אחרת. •אין המלצה רשמית של אף גוף רגולטורי או איגוד מקצועי לא להשתמש בדרוספירנון .אי לכך אין מניעה להמשיך להמליץ על גלולות אלו למטופלות. •בעת מתן מרשם לכל גלולה מומלץ לשקול ולהציג בפני המטופלת את היתרונות ואת החסרונות של אמצעי מניעה יעיל זה ,בהתאם לגורמי הסיכון של האישה להיווצרות קרישי דם. •כאמור ,מחקרים שמצביעים על סיכון מוגבר לטרומבואמבוליזם בנטילת גלולות דור רביעי השוו ביניהן לבין גלולות דור שני .אין ככל הידוע כיום יתרון של ממש במעבר מגלולות דור רביעי לגלולות דור שלישי ,שהן הגלולות הנפוצות בישראל ,ביחס להפחתת הסיכון לטרומבואמבוליזם. •כל המחקרים ביחס לגלולות דור רביעי מתייחסים ל"יסמין" בלבד. היארעות טרומבואמבוליזם בקרב נשים שנוטלות "יאז" לא נבדקה במחקרים שפורסמו עד כה. •עבור אישה שנוטלת "יסמין" ארבעה חודשים ויותר ללא בעיה ,הסיכון הכרוך בהפסקת אמצעי המניעה או בהחלפתו גדול יותר מהמשך נטילת הגלולה. •נתונים נוספים נדרשים ונאספים כיום על מנת לבצע הערכה מאוזנת של הסיכון.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
העינמ יעצמא
גלולות המכילות דרוספירנון והסיכון לטרומבואמבוליזם פרופ' דניאל זיידמן ,יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה, אגף נשים ויולדות ,המרכז הרפואי שיבא תל השומר והפקולטה לרפואה על שם סאקלר ,אוניברסיטת תל־אביב
מהם ממצאי המחקרים בנושא גלולות דור רביעי והסיכון לטרומבואמבוליזם? בשנת 2007פורסמו שני מחקרים פרוספקטיביים שעקבו אחרי קבוצות גדולות של נשים באירופה (מחקר )EURASובארה"ב (מחקר )Ingenix שנטלו גלולות דור רביעי המכילות דרוספירנון .המחקרים בוצעו אמנם במענה לדרישות הגופים הרגולטוריים במימון יצרנית הגלולות ,אך נערכו על ידי מוסדות מחקר עצמאיים .שני המחקרים הראו שאין הבדל בסיכון בין נשים שנטלו גלולות המכילות דרוספירנון לנשים שנטלו גלולות אחרות ,כולל גלולות דור שני ,שמכילות לוונורגסטרל .כעבור שנתיים פורסמו שני מחקרים ב־ ,BMJמחקר של Lidegaardשהתבסס על מאגר נתונים לאומי בדנמרק ומחקר של Vliegשהיה מחקר מקרה־ ביקורת והסתמך על שש מרפאות מעקב אחר נוגדי קרישה בהולנד. במחקרים נמצא סיכון גבוה פי 1.5עד 2לטרומבואמבוליזם ורידי בקרב נשים שהשתמשו בגלולות המכילות דרוספירנון בהשוואה לנשים שנטלו גלולות שמכילות לוונורגסטרל .כעבור שנה ,ב־ ,2010פרסם Dinger תוצאות של מחקר מקרה־ביקורת שנערך בגרמניה ,ובו לא נמצא כל הבדל בסיכון לטרומבואמבוליזם ורידי בקרב נשים שהשתמשו בגלולות המכילות דרוספירנון לעומת אלו המכילות לוונורגסטרל .בשנת 2011 שוב התפרסמו שני מחקרים ב־ ,BMJמחקר אחד של Parkinמאנגליה ומחקר שני של Jickמארה"ב ,ובהם דווח על סיכון גבוה פי 2עד 3 לטרומבואמבוליזם ורידי בקרב נשים שהשתמשו בגלולות המכילות דרוספירנון לעומת אלו שנטלו גלולות שמכילות לוונורגסטרל. בתגובה לממצאים הסותרים של המחקרים הללו נערכו כמה מחקרים נוספים .מחקר אחד מומן על ידי רשות המזון והתרופות של ארה"ב ( )FDAונערך בקרב נשים המטופלות ב"קופות החולים" בארה"ב. במחקר נמצאה עלייה של כ־ 70%בסיכון לטרומבואמבוליזם ורידי בקרב נשים שהשתמשו בגלולות המכילות דרוספירנון לעומת אלו שנטלו גלולות שמכילות לוונורגסטרל .מחקר נוסף שהתפרסם לאחרונה הוא מחקר שמומן על ידי יצרנית התרופה (באייר) ,ובו התבקש Lidegaard לחזור ולנתח את תוצאות מחקרו הקודם ,בהתאם להשגות היצרן על פגמים בשיטות המחקר .גם במחקר זה ,שבו רק חלק מדרישות היצרן מולאו ,נמצא סיכון גבוה פי 2עד 3לטרומבואמבוליזם ורידי בקרב נשים שהשתמשו בגלולות המכילות דרוספירנון לעומת אלו שנטלו גלולות שמכילות לוונורגסטרל.
מדוע נותרה מחלוקת עזה בנושא גם לאחר מחקר ה־?FDA מאורע של טרומבואמבוליזם ורידי הוא אירוע נדיר מאוד ,כ־10-4 מקרים לכל 10,000שנות אישה .בהתאם ,אין כל אפשרות מעשית
לערוך מחקר אקראי מבוקר ,נוכח מאות אלפי המקרים שיידרשו לשם הערכת רמות הסיכון .מומחי ה־ FDAהודיעו שהם מודעים היטב לקושי להגיע למסקנות חד־משמעיות לאור הבעיות המתודולוגיות הרבות של מחקרי מקרה־ביקורת ומחקרי עוקבה לא אקראיים ,שבהם ניסו לבדוק את הקשר בין נטילת גלולות שונות לבין הסיכון לטרומבואמבוליזם .יתרה מזאת ,מומחי ה־ FDAמציינים כי אין גורם בודד שיכול לבדו להסביר את התוצאות הסותרות של המחקרים השונים. הם גם מדגישים כי במחקרים לגבי גלולות שמכילות דרוספירנון נמצא לכאורה עודף סיכון בעיקר ביחס לגלולות דור שני ,אך לא בהשוואה לגלולות דור שלישי .כמו כן ,כל המחקרים בחנו את הגלולה "יסמין" (ותכשירים גנריים דומים) ולא את "יאז".
מה הן המגבלות המתודולוגיות של המחקרים השונים? הבעיה הראשונה היא האמינות של האבחנה שבבסיס המחקרים ,קרי האבחנה של התרחשות מאורע של טרומבואמבוליזם ורידי .יש לזכור שהאבחנה שמשמשת במחקרים מתקבלת בדרך כלל מרישומים במאגרי מידע ממוחשבים ,ולא תמיד ברור אם האבחנה מתייחסת לחשד למאורע או לאבחנה ודאית לאחר בדיקות מקיפות .שנית ,תוקף האבחנה מותנה ברמת המודעות של הרופא שמפנה את האישה לבדיקות ובסוג בדיקות הדימות שהמטופלת עוברת והיקפן .בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ביכולת לאבחן קרישי דם בזכות זמינותם הרבה של מכשירי דופלר בחדרי מיון ובמרפאות ,דבר שעשוי לשנות את שיעורי האבחון.
אילו סוגים של הטיות זוהו במחקרים? מומחים לאפידמיולוגיה וחוקרי ה־ FDAזיהו כמה מקורות להטיה ,והללו מקשים מאוד על קביעת התוקף של הממצאים שדווחו .ראשית ,ידוע כי הסיכון לטרומבואמבוליזם בשנת השימוש הראשונה בגלולות הוא הגבוה ביותר .ברור שתרופות חדשות ניטלות יותר על ידי משתמשות חדשות בהשוואה לגלולות שמצויות זמן רב בשוק .גם נשים שמחליפות את סוג הגלולה מצויות בסיכון יתר לטרומבואמבוליזם ,וגם כאן יש נטייה להחליף תרופות "ותיקות" דווקא בגלולות "חדשות" .שנית ,תיתכן הטיה בבחירת המטופלות ,זאת מאחר שנשים שמשתמשות בפעם הראשונה בגלולות כוללות ,כקבוצה ,יותר נשים בסיכון ,כיוון שהקבוצה כוללת נשים שטרם זוהו אצלם גורמי סיכון כמו טרומבופיליה .שלישית, יש לעתים הטיה במתן המרשם ,מאחר שרופאים נוטים לתת לנשים שנמצאו אצלן יותר גורמי סיכון ,כמו עודף משקל או עישון ,גלולות חדשות שנתפסות כבטוחות יותר. בדיון של הוועדה המייעצת של ה־ FDAצוין כי נראה שההבדלים
37
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
אבחון של זיהומים בלדן – מדידה של אמינים ביוגניים באמצעות ספקטרומטריה של תנועתיות יונים Diagnosing vaginal infections through measurement of biogenic amines by ion mobility spectrometry Sobel JD, Karpas Z, Lorber A. European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology 2012.
פרופ' דניאל זיידמן מחלקת נשים ויולדות ,המרכז הרפואי שיבא ,תל־השומר
מ
טרת המחקר הייתה להשוות בין האבחון של ואגינוזיס חיידקי בהתאם לקריטריונים של Amselלבין מדידות ספקטרומטריה של תנועתיות יונים ( ion mobility spectrometryאו )IMS של אמינים ביוגניים הנמצאים בנוזל של ההפרשות הלדניות. המחקר התבסס על דגימות כפולות של נוזל לדני שנאספו באופן רציף מ־ 115נשים שביקרו במרפאת ואגיניטיס בדטרויט ונבחרו למחקר באופן מזדמן .כל הדגימות נבדקו על פי הקריטריונים של ,Amselוהתוצאות הושוו לאבחנה על פי תוצאות מדידות ה־.IMS לפי תוצאות המחקר שבחן את ההיארעות של זיהומים לדניים ,כפי שהוערכה על סמך שתי הבדיקות ,השכיחות של ואגינוזיס חיידקי הייתה .17.4%הרגישות ( )sensitivityוהסגוליות ( )specificityשל אבחון ואגינוזיס חיידקי תוך שימוש באבחון בעזרת IMSהייתה 95.5%ו־98.9% בהתאמה ,עם דיוק של .94.4% מסקנת החוקרים הייתה שהתוצאות מעידות על כך שאפשר להשתמש בבדיקות IMSלאבחון מהיר של זיהום לדני שכיח זה.
דיון הפרשות לדניות הן אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב נשים שפונות לרופא הנשים .שלושת המחוללים השכיחים של דלקות בלדן -ואגינוזיס חיידקי ,קנדידיאזיס וטריכומוניאזיס -נגרמים על ידי מיקרואורגניזם שונה, אך עלולים להיות להם תסמינים דומים .אבחון מדויק חשוב במצב נפוץ זה ,מאחר שלכל אחד מהזיהומים הללו נדרש טיפול שונה. אחד המאפיינים המוכרים של ואגינוזיס או ואגיניטיס הוא רמות גבוהות של אמינים ביוגניים ,)PUT( putrescine ,(CAD) cadaverine ו־ ,)TMA( trimethylamineבהפרשות הלדניות .אפשר לקבוע את רמות האמינים הביוגניים בהפרשות לדניות בשיטות אנליטיות שונות ,כולל גז כרומוטוגרפיה ,כרומוטוגרפיית נוזל או ספקטרומטריות של מסה. במחקר החדש נמצא כי ספקטרומטריה של תנועתיות יונים ( ion mobility spectrometryאו )IMSהיא שיטה פשוטה ,רגישה ומהירה ,וניתן לבצע אותה ישירות על דגימות של נוזל מהפרשות הלדן. מחקר זה מראה לראשונה היתכנות קלינית של טכנולוגיית אבחון מולקולרי ייחודית שפותחה על ידי שני מדענים ישראליים ,ד"ר זאב כרפס וד"ר אברהם לורבר ,ממנהלי המעבדה לכימיה אנליטית במכון למחקר גרעיני בנגב .המכשיר החדש שתוכנן על ידם ומיוצר כיום בישראל ,הוא דוגמא מעניינת לשימוש בשיטות מדעיות (ספקטרומטריה של תנועתיות יונים) לאבחון מחלות ,תוך ניצול של תהליכים ביולוגיים (שחרור אמינים ביוגניים).
36
המחקר החדש נערך על ידי אחד החוקרים המוכרים בתחום ,פרופ' סובול מדטרויט ,ונמצאה בו התאמה מצוינת בין אבחנה קלינית של ואגינוזיס חיידקי לבין התוצאות של מדידת רמות אמינים ביוגניים בעזרת IMS בדגימות שהיו שליליות לוואגינוזיס חיידקי (התאמה ב־ 92מתוך 93דגימות כאלה) .מבין 22הדגימות הנותרות 20 ,אובחנו כחיוביות לוואגינוזיס חיידקי במבחן הקליני ושתיים היו חיוביות לטריכומוניאזיס מדידת רמות אמינים ולוואגינוזיס חיידקי בו־זמנית. האבחון הקליני הסתמך על ביוגנים בעזרת IMS הקריטריונים של ,Amsel נמצאה בהתאמה מצוינת ואילו האבחנה בעזרת לאבחנה קלינית של מדידות IMSהתבססה על ואגינוזיס חיידקי היחס בין הרמות של TMA לרמה המשולבת של חמישה שיאים שמופיעים בספקטרום התנועתיות (,Peak‑4 ,CAD ,PUT ,TMA .)NONנדרשות מדידות נוספות על מנת לנסות ולחדד את יכולתה של השיטה החדשה להבדיל בין טריכומוניאזיס לוואגינוזיס חיידקי .אין כיום שיטה ספציפית לאבחון קנדידיאזיס ,אך יש לשקול אבחנה זו בקרב נשים שנמצאו אצלן pHנורמאלי ורמות נורמאליות של ,TMAואפשר לקחת מנשים אלו תרביות לשמרים מהנרתיק. מחקר זה הוא מחקר חלוצי שנערך במרפאה שמתמחה באבחון של הפרשות מהנרתיק ובטיפול בהן .מטרת המחקר הייתה לבדוק את האמינות של מדידות של ההפרשות הלדניות שנעשו באמצעות מכשיר ספקטרומטריה של תנועתיות יונים ( )IMSשל שלושה אמינים ביוגניים (טרימתילאמין ,פוטרסצין וקאדאוורין) לשם אבחון ואגינוזיס חיידקי .מתוך 115דגימות שנאספו ונבדקו על פי הקריטריונים של ,Amselאצל 20נשים זוהה ואגינוזיס חיידקי ואצל שתיים אובחן זיהום משולב של טריכומוניאזיס וואגנינוזיס חיידקי .הייתה התאמה מצוינת בין תוצאות בדיקות Amsel למדידות ה־ IMSובדיקה שלילית שגויה אחת בלבד ,כך שהושגו רגישות וסגוליות גבוהות. במחקר דומה שנערך על ידי לאחרונה במרכז הרפואי שיבא וטרם פורסם ,נבדקו התוצאות של מדידות ה־ IMSבהשוואה לאבחון ואגינוזיס חיידקי בעזרת Nugent Scoreבקרב מעל מאה נשים ,ונמצא בו דיוק גבוה ושיעור דומה וגבוה של רגישות וסגוליות .מחקרים נוספים שנערכים כיום באוכלוסיית הנשים שמבקרת במרפאות גינקולוגיות כלליות ,יקבעו את היעילות ואת הישימות של בדיקה חדשה זו ,המסתמכת על טכנולוגיה חדשנית שפותחה בישראל.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
בהריון ובהנקה לא מתפשרים מיוצר בחברת ,R.P Schererחברה פרמצבטית מובילה כפוף לאבטחת איכות קפדנית ומחמירה במהלך כל שלבי הייצור ,וכן עם קבלתו לשיווק בישראל שמן הדגים במוצרי אלספה עומד בתקנים המחמירים ביותר לנוכחות כספית ומתכות כבדות אחרות ניסיון של עשרות אלפי נשים הרות ומניקות בישראל
מיוצר בחברה מובילה בעולם, העומדת בתקנים הבאים: ,GMP ,ISO ,HACCPעולמיים וישראליים כאחד.
נבדק במעבדות בלתי תלויות, מוסמכות בארץ ובחו"ל בהתאם לרגישות הייחודית של נשים הרות וילדיהן.
אלספה 9חודשים יחס DHA:EPAייחודי תואם את היחס הקיים בחלב האם פורמולת אומגה 3עתירת ,DHAהמותאמת להמלצות DHAהבינלאומיות בהריון ובהנקה
כשר למהדרין מידע זה אינו מהווה המלצה או התוויה לטיפול רפואי .הניסוחים לא נבחנו ולא אושרו על ידי משרד הבריאות. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.
מרכז לייעוץ תזונתי מקצועי בהריון והנקה 1-700-704-701
35
העינמ יעצמא
קו זמין בכל פ ו ת ה ח ו ל ים
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
תמונה .1התקן תוך־רחמי
להגיע למסקנות לגבי השפעות שליליות ייחודיות של הימצאות התקן המפריש הורמונים מסוג לוונורגסטרל (מירנה) על התפתחות העובר ועל תוצאות ההיריון .נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך את ההשפעה של מועד הסרת ההתקן ושל האופן שבו ההתקן מוסר מהרחם על מהלך ההיריון. בנייר עמדה מספר 105של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בנושא "התקן תוך־רחמי" (_http://www.obgyn.org.il/niarEmda )info.asp?info_id=18978מצוין כי "בהיריון המתוכנן להימשך בנוכחות התקן ברחם ,מומלץ להוציאו ,אם ניתן לבצע זאת ".נייר העמדה אף
34
מפרט כי גם כשההתקן נותר ברחם ,לא חלה עלייה בסיכון להפלה אלוחה או למומים בעובר ,אך יש היארעות גבוהה יותר של לידות מוקדמות .עוד מצוין כי בישראל כניסה להיריון של אישה המשתמשת בהתקן ,אם הוצא ואם לא ,היא עילה לאישור הוועדה להפסקת ההיריון. לאור הממצאים של המאמר החדש נראה שנייר העמדה אינו מדגיש מספיק את הסיכון להפלות עצמוניות ולכוריואמניוניטיס אם ההתקן מושאר ברחם במהלך ההיריון .לעומת זאת ,ההמלצה לנסות להוציא את ההתקן מהרחם כאשר האישה מבקשת להמשיך את ההיריון עומדת בעינה.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
Pregnancy outcomes with an IUD in situ: a systematic review. Brahmia D, Steenlandb MW, Rennerc RM, Gaffielda ME, Curtisb KM. Contraception 2012;85:131–139.
פרופ' דניאל זיידמן מחלקת נשים ויולדות ,המרכז הרפואי שיבא ,תל־השומר
ה
תקנים תוך־רחמיים יעילים מאוד למניעת היריון ,אך לעתים רחוקות מתרחשים הריונות על אף הימצאותו של התקן. מטרת הסקירה המקיפה הייתה להעריך את העדויות ביחס לסיכון לתוצאות היריון שליליות בקרב נשים שהרו על אף הימצאותו של התקן ברחמן. החוקרים סקרו את מאגרי הספרות הרפואיים על מנת לאתר מאמרים מהימנים שפורסמו מיום הקמתם ועד אפריל ,2011ובדקו את תוצאות ההיריון בקרב נשים שהרו על אף הימצאותו של התקן תוך־רחמי עם נחושת או כזה המשחרר לוונורגסטרל (מירנה). תשעה מחקרים עמדו בתנאי ההכללה של החוקרים .נמצא כי במקרים שבהן נשים הרו על אף ההתקן ,וההתקן נותר ברחמן במהלך ההיריון ,הסיכון לתוצאות היריון שליליות היה הגבוה ביותר ,כולל הפלות עצמוניות ,לידה מוקדמת ,הפלה אלוחה וכוריואמניוניטיס .הוצאה של התקן נחושת הפחיתה את הסיכון ,אך לא לרמת הסיכון הבסיסית של נשים שהרו ללא התקן .במחקר אחד נבדקה סדרה של נשים שהרו על אף הימצאותו של התקן משחרר לוונורגסטרל (מירנה) ונמצא שכאשר ההתקן נשאר במקומו 8 ,מתוך 10הריונות הסתיימו בהפלה עצמונית. מסקנת החוקרים הייתה שהריונות המתנהלים תוך הימצאות התקן ברחם הם הריונות בסיכון מוגבר לתוצאות היריון שליליות .נראה כי הסרה מוקדמת של ההתקן משפרת את תוצאות ההיריון ,אך לא מונעת לגמרי את הסיכונים.
דיון היריון על אף הימצאות התקן ברחם הוא אירוע נדיר ,אשר מתרחש בשנה הראשונה לאחר הכנסת ההתקן רק אצל 0.8%מהנשים שלהן התקן נחושת ואצל 0.2%מהנשים שלהן התקן משחרר לוונורגסטרל. נשים שנכנסות להיריון על אף הימצאותו של ההתקן ברחמן חשופות לסכנות הקשורות הן בהסרת ההתקן והן בהשארתו ברחם במהלך ההיריון .בהתאם ,כאשר אישה המשתמשת בהתקן נכנסת להיריון ומעוניינת להמשיך את ההיריון ,יש התלבטות ביחס לבטיחות של הסרת ההתקן בהשוואה להשארתו ברחם. המחקר החדש מסכם את העדויות שהתקבלו מתשעה מחקרים באיכות טובה .התוצאות מצביעות באופן עקבי על כך שהריונות של נשים המשתמשות בהתקן הם הריונות בסיכון מוגבר לתוצאות היריון שליליות ,וכי הסיכון הגבוה ביותר הוא בהריונות שבהם הוחלט להשאיר את ההתקן ברחם במהלך ההיריון .בהשוואה לנשים שהרו ללא התקן ברחם ,לנשים שההתקן נותר ברחמן היה סיכון יתר להפלות עצמוניות, ללידות מוקדמות ולכוריואמניוניטיס .בהשוואה בין נשים שההתקן שלהן
הוסר מהרחם בשלב מוקדם בהיריון לנשים שאצלן הותר ההתקן ברחם במהלך ההיריון נמצא אצל האחרונות סיכון גבוה יותר לתוצאות היריון שליליות ,כולל הפלות עצמוניות ,לידות מוקדמות והפלות אלוחות (ספטיות) .גם לאחר הסרת ההתקן ,נשים שהרו על אף שהשתמשו בהתקן נותרו בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת בהשוואה לנשים שהרו ללא התקן .אמנם מחקרים אחדים מדווחים על קשר למומים בעובר, ואף קיים דיווח דומה של אחת היצרניות ,אך אין מספיק נתונים על מנת להסיק מסקנות ביחס לקשר ברור בין היריון בקרב נשים הנושאות התקן ברחם לבין סיכון למומים בעובר. רק במחקר אחד מתוך המאמרים שנסקרו תוארה במדויק השיטה שבה הוסר ההתקן מהרחם בעת ההיריון ,אך החוקרים מניחים שהתקנים הוסרו רק כאשר החוטים שלהם נראו מבעד לצוואר הרחם. יש כמה תיאורי מקרה שבהם דווח על הסרת התקן בהיריון בעזרת אולטרה־סאונד ,במקרים שבהם החוטים נמשכו לתוך הרחם .פעולה זו עדיין שנויה במחלוקת ,מאחר שמניחים שהיא עלולה לעלות את הסיכוי לפגיעה בתקינות ההיריון ,אם התקן שיושב גבוה בחלל הרחם, נמשך החוצה. במחקר אחד תוארה הסרה מוצלחת של התקנים תוך־רחמיים "אבודים" בהנחיית אולטרה־סאונד ב־ 80מתוך 81הריונות ( 75בשליש הראשון ו־ 6בשליש השני) ודווח על שיעור לידות מוקדמות של 13.5% ועל שיעור הפלות עצמוניות של Ultrasound Obstet Gynecol( 22.1% .)2004;23:486–9שיעור סיבוכים זה דומה לזה שדווח לאחר הסרת התקן בכלל המחקרים שנכללו בפרסום החדש .תצפית זו מעידה על כך שייתכן כי הסרת התקן בהנחיית אולטרה־סאונד בשליש הראשון או השני של ההיריון ,במקרים שבהם נראה החוט ,אינה קשורה לשיעור גבוה יותר של הפלות עצמוניות או של לידות. החוקרים מציינים כמה מגבלות במחקרים שסקרו .בין היתר הם מציינים כי למעט מחקר בודד ,כל המחקרים שנבדקו היו רטרוספקטיביים .לפיכך ,מחקרים אלו מתבססים על נתונים שנלקחו מהרשומה הרפואית ,וייתכן שחלק מהמשתנים הרלוונטיים ,כמו הפלות עצמוניות ,לא דווחו במלואם .המחקרים גם התבססו על מדגמים קטנים יחסית וייתכן שלא היה להם כוח סטטיסטי מספק לזיהוי הבדלים קטנים .נוסף לכך ,מרבית המחקרים לא פירטו באיזה שבוע של ההיריון הוצאו ההתקנים מהרחם. מהמחקר החדש עולה כי נשים שהרו על אף הימצאות התקן ברחמן מצויות בסיכון מוגבר לתוצאות היריון לא טובות בהשוואה לנשים שהרו ללא התקן ברחמן .הסרה מוקדמת של ההתקן משפרת את תוצאות ההיריון על פי מרבית המחקרים ,אך נשים אלו נשארות בסיכון מוגבר לתוצאת היריון לא טובה .הנתונים הקיימים אינם מאפשרים
33
העינמ יעצמא
תוצאות היריון עם התקן תוך־רחמי
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית שורה של אמצעי מניעה חדשים ומעניינים תשווק בקרוב בישראל .בין היתר ישווקו לראשונה גלולות המכילות אסטרדיול טבעי במקום אתניל אסטרדיול ,ששימש כמעט בכל הגלולות בישראל במשך חמישה עשורים ,וגלולות שניטלות ברצף במשך שלושה חודשים .נוסף לכך ,נראה בקרוב מוליך חדש להתקן, המשחרר לוונורגסטרל ,וייתכן שישווק בקרוב גם התקן "מיני", המתאים יותר להחדרה למבכירות.
במישור הבין־לאומי הוזמנה החברה הישראלית לאמצעי מניעה על ידי החברה האירופאית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה לארגן מושב מיוחד במסגרת הכינוס העולמי הראשון על אמצעי מניעה ,רבייה ובריאות מינית ,שייערך בקופנהגן ,דנמרק ב־ 25–22במאי.2013 , כנס הסתיו של החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה אמור להיערך ב־ 26באוקטובר ,במלון "לאונרדו סיטי־טאואר", רמת־גן.
החברה הישראלית לאמצעי מניעה עורכת שורה של כנסים להרחבת הדעת ביחס לאמצעי מניעה חדשים אלה .כמו כן ,הוכנו חוברות המיועדות למטופלות וכוללות שאלות שכיחות ותשובות לגבי שורה של אמצעי מניעה הורמונליים נפוצים .חוברות אלו עשויות ללא ספק לסייע לרופא להעביר ידע למטופלות שלו ,גם לנוכח מגבלות הזמן המוכרות לכולנו .אנו ממשיכים גם בעריכת ימי עיון למתמחים ,שלצערנו נחשפים פחות ופחות לנושא אמצעי המניעה במהלך התמחותם .אנו מקווים לערוך בקרוב סדנאות למתמחים ללימוד ההחדרה הבטוחה של ההתקן התוך־רחמי. בימים אלה אנחנו מכינים בשיתוף עם החברה לקרישיות דם נייר עמדה בנושא גלולות למניעת היריון והסיכון לטרומבואמבוליזם. כמו כן ,אנחנו מכינים נייר עמדה על אמצעי מניעה הורמונליים ודיסליפידמיה בשיתוף עם החברה לטרשת עורקים.
32
בברכה, פרופ' דניאל זיידמן יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
טבלה .1ההתוויות לנכצ"ר לעומת ההיסטולוגיה הסופית של הניתוח תוצאות פתולוגיות של ניתוחי כריתת לולאה )n=64( 2007–2001 CIN 1
Normal
Carcinoma
CIN 2-3
TOTAL
סיבת נכצ"ר
4
1
13
31
)1.9%(51
Carcinoma
)8.2%(138
)9.3%(156
)80%(1,349
)2/3%( 40
)63.2(1,683
2 -3 CIN
)35/6%(194
)43.7%(238
)20.3%(111
)0.4%(2
)20.5%(545
1 CIN
106
46
21
3
)10.5%(281
Abnormal PAP
65
32
21
3
)4.5%(121
-PCBשונות
)18.9%(507
)17/6%(474
)60.2%(1,615
)3.2%(85
2,681
סה"כ
31
היפוקסופלוק
הממצא אשר לפיו 34.8%מהנשים שאובחנו כסובלות משאת או מממצא טרום סרטני CIN 2-3בצוואר הרחם היו מתחת לגיל 35שנה הוא בעל חשיבות רבה מאוד ,כיוון שלפי חוק הבריאות משטח פאפ נעשה בחינם לנשים מגיל 35 ועד גיל .54על סמך נתונים אלו החברה הישראלית לקולפוסקופיה והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה המליצו בנייר העמדה שלהם לערוך משטחי פאפ החל מגיל 25שנה עד גיל .65 בדיקת הממצאים המתוארים בעבודה זו מעלה כי הטיפולים ותוצאותיהם מתאימים לתקנים שנקבעו על ידי ארגון הבריאות הבריטי ( .)NHSאחוז הנשים שטופלו בהרדמה מקומית היה ,93% והתקן הבריטי קובע כי שיעורן צריך להיות מעל .80%דימום לאחר הניתוח הופיע אצל 1.9%מהנשים ודימום מוגבר הופיע אצל 1.1%מהנשים ,והתקן הבריטי קובע שדימום עלול לקרות ב־ 5%מהניתוחים. הסקר המתואר כאן הוא רחב מאוד, ומתייחס לנתונים ממקומות רבים בארץ ולטיפולים שערכו רופאים שונים הן בבתי חולים והן בקהילה ,אך זה אינו רישום נתונים ארצי של נכצ"ר .יחד עם זאת, הנתונים שהתקבלו בסקר זה אפשרו לחברה הישראלית לקולפוסקופיה תמונה .1תאים סרטניים בצואר הרחם .Cervical squamous carcinomaהגדלה .100x ופתולוגיה של צוואר הרחם ולאיגוד לאחר מעקב של שנה אחת בהתאם להמלצות של החברה האמריקאית הישראלי למיילדות וגינקולוגיה להתבסס על נתונים מקיפים ואמתיים לקולפוסקופיה משנת .2001בשנת 2006פורסם נייר עמדה חדש בישראל בשנים ,2007-2001בעת שאישרו ניירות עמדה לגבי בירור ובו הומלץ על מעקב של עד שנתיים לפני טיפול בנגע של .CIN 1לכן משטח פאפ ציטולוגי פתולוגי ולגבי טיפול בנגעים טרום סרטניים של כיום לפני החלטה על טיפול במקרים של אבחון CIN 1יש לשקול את צוואר הרחם. מובן שיש לעודד מחקרים ארציים רבי־מרכזים על מנת לקבל התועלת שבאבחון המדויק שאפשר לעשות בנכצ"ר בדרגה CIN 3-2 (בהשוואה לטיפולים של הקפאה או אידוי בלייזר של אזור המעבר) ,נתונים נוספים שיסייעו בקביעת מדיניות לטיפול נכון בנגעים טרום סרטניים בישראל. לעומת סיכוני טיפול הכריתה.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
ניתוחי כריתת לולאה של צוואר הרחם בישראל Loop Electrosurgical Excision Procedures in Israel
Efraim Siegler, Jacob Bornstein, for the Israeli Colposcopy Network Gynecologic and Obstetric Investigation 2011:72; 85-89 The Israeli Colposcopy Network : Jacob Bornstein MD, MPA, Efraim Siegler MD, Rami Bali MD, Eduardo Schejter MD, Amiram Bar-Am MD, Rami Mushonov MD, Avi Yaffe MD, Asher Sharoni MD, Lena Makhula MD, Aharon Manor MD, Hanoch Levavi MD, Reuvit Halperin MD, Doron Zarfati MD, Harald Kreutzer MD, The Israeli Society of Colposcopy and Cervical Pathology
ד"ר אפרים סיגלר ופרופ' יעקב בורנשטיין מחלקת נשים ויולדות ,המרכז הרפואי לגליל המערבי ,נהריה
הקדמה
תוצאות
ניתוח כריתת לולאה של צוואר הרחם (נכצ"ר)Large Loop Excision , ,)LLETZ( of Transformation zoneהוא כיום טיפול הבחירה לנגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם .בישראל אין רישום מרכזי של תוצאות משטחי פאפ או של טיפולים בנגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם. על מנת לקבל תמונת מצב של ניתוחי הנכצ"ר במדינת ישראל ,של ההתוויות לניתוח ושל התוצאות וסיבוכי הטיפול ,החליטה החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם בשנת 2002 לערוך סקר בין כל הרופאים המבצעים נכצ"ר ולקבל תשובות על כמה שאלות בנושא זה. המטרה הייתה לקבל מידע אמיתי על הנתונים 34.8%מהנשים בישראל ,על מנת שהחברה שאובחנו כסובלות תוכל לבסס את המלצותיה ואת ניירות העמדה שלה על משאת או מממצא הנתונים מישראל ולא על טרום סרטני מאמרים ועבודות מחו"ל. CIN 2-3בצוואר לצורך כך חובר שאלון הרחם היו מתחת אשר נשלח בשנים –2002 לגיל 35שנה 2007לכל המרכזים הרפואיים בישראל ולכל החברים הרשומים בחברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם .השאלון כלל פרטים על הפתולוגיה לפני הנכצ"ר או על ההתוויות האחרות לניתוח ,על גיל המנותחות ,על צורת ההרדמה (מקומית או כללית) ,על הפתולוגיה הסופית שהתקבלה ,על שולי הניתוח -האם היו נקיים ללא עדות לנגע טרום סרטני ,על ביצוע גרידה של תעלת צוואר הרחם ועל סיבוכי הניתוחים. בכל שנה בכנס השנתי של החברה לקולפוסקופיה הוצגו תוצאות הסקר ונערך דיון בין החברים על משמעות התוצאות ,וכן דנו בהצעות לשינויים או לתיקונים. התקבלו תוצאות מ־ 16רופאים מ־ 6בתי חולים ציבוריים ,מ־ 5רופאים במרכזי בריאות אישה ומ־ 5רופאים אשר דיווחו על תוצאות הניתוחים הפרטיים שהם ביצעו. בעבודה זאת מסוכמות תוצאות של 2,681ניתוחי נכצ"ר שנערכו בשנים האלו.
אפשר לראות שהסיבה העיקרית לנכצ"ר 63.2% ,מהמקרים ,הייתה נגע 20.5% .CIN 2-3מהטיפולים בוצעו עקב ,CIN 1ב־ 10.5%מהמקרים הסיבה הייתה משטח פאפ לא תקין ובירור של קולפוסקופיה וביופסיות תקינות או מדיניות של ביצוע נכצ"ר "ראה וטפל". מתוך 2,482נכצ"ר שידועה צורת ההרדמה בהם 95.2% ,בוצעו בהרדמה מקומית. שולי הניתוח היו נקיים ללא עדות לנגע טרום סרטני ב־73.1% ( )1,663/2,275מהמקרים שמידע זה היה ידוע לגביהם. החל משנת 2002התקבלו נתונים על גילן של 1,910מטופלות. 33.7%מהן היו מתחת לגיל 35שנים .מכלל הנשים שאובחנו כסובלות משאת בצוואר הרחם או מ־ 34.8% ,CIN 3-2היו מתחת לגיל 35שנים ( ,)426/1,225ומתוך הנשים שאובחנו כסובלות משאת בצוואר הרחם, 13%היו מעל גיל 65שנה. ב־ 83.3%מהמקרים נראתה התאמה בין הביופסיה לבין נכצ"ר. הסיבוך העיקרי של נכצ"ר היה דימום מוגבר ,כלומר דימום המחייב ניתוח נוסף של צריבה לשם עצירת הדימום ב־ 1.94%מהמקרים ,דימום שהצריך תפירה או עצירת הדימום בחדר ניתוח ב־ 1.08%מהמקרים או דימומים מאוחרים תוך 7עד 21ימים ב־ 1.98%ו־ 1.01%מהמקרים בהתאמה. כמו כן נראו דלקת באגן ב־ 0.9%מהמקרים ,דלקות שתן במקרים בודדים ,היצרות של צוואר הרחם אצל 10נשים ( )0.37%ופגיעה בשלפוחית השתן או בדפנות הנרתיק ב־ 4מקרים.
30
דיון מאמר זה בחן מספר גדול של נכצ"ר אשר ערכו רופאים שונים והוא משקף נכונה את המצב במדינת ישראל. אבחנה של CIN 2-3היא הסיבה העיקרית לנכצ"ר ( .)63.2%מתוך 1,683ניתוחים שנערכו בהתוויה זו ,התגלתה שאת של צוואר הרחם אצל 40נשים ( .)2.3%יש לשים לב לסיכון זה אם ממליצים על מעקב בנגעים של .CIN 3-2 אבחנה של CIN 1הייתה הסיבה לנכצ"ר של 545נשים ( ,)20.5%אך אצל 20.3%התגלה ממצא פתולוגי של CIN 2-3ואצל 2נשים התגלתה שאת של צוואר הרחם .נתונים אלו מראים שהטיפול בנגעים של CIN 1 היה הטיפול הנכון ולא היה טיפול יתר .מרבית הטיפולים הללו בוצעו
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
היפוקסופלוק
השוואה בין תוצאות הסקר הציטולוגי מבוסס פאפ נוזלי למניעת סרטן צוואר הרחם לבין השיטה השמרנית ד"ר איתן שכטר ,ד"ר מייקל שוימר ,ד"ר חגית ,ד"ר יהודית זנדבנק וד"ר אדוארדו שכטר מרפאת צוואר הרחם ,המרכז לבריאות האישה ,בלפור ,תל־אביב
מבוא ושיטות
בדיקת )Papanicolaou testing( PAPהיא בדיקת תבחין סקר ,אשר יעילותה בצמצום התמותה כתוצאה מסרטן צוואר הרחם הוכחה. בדיקות הסריקה לאיתור סרטן צוואר הרחם בוצעו עד כה בשיטה הקונבנציונאלית .בעשור האחרון מוחלפת השיטה בעולם המערבי בשיטת הפאפ הדק ,או כפי שהוא נקרא במקור Liquid Based - .)LBC( Cytologyבשיטה זו המשטחים יכולים לעבור לקריאה ידנית של ציטולוג או לעבור סריקה חצי אוטומטית במערכת דימות (.)Imaging ממחקרים שנערכו עד כה עולה כי לשיטת פאפ נוזלי עם קריאה חצי אוטומטית רגישות טובה יותר ,ללא פגיעה בסגוליות ,בהשוואה לשיטה הקונבנציונאלית .כמו כן ,בשיטה זו נראית ירידה באחוז התוצאות הלא מספקות ועלייה בתפוקה .מטרת עבודה זו היא לבחון את יעילות הסקר החדש (נוזלי) בהשוואה לתוצאות הסקר הקונבנציונאלי במניעת סרטן צוואר הרחם .מכבי שירותי בריאות החלה במעבר הדרגתי לשיטת הסקר החדשה בתחילת שנת .2009לפיכך הושוו תוצאות הסקר בשתי תקופות שונות ,תקופה שבה נעשה שימוש בשיטת הסקר הקונבנציונאלי ותקופה שבה נעשה שימוש בשיטת הסקר .LBCבכל תקופה נבדקה השכיחות של התוצאות האבנורמליות ונעשתה התאמה לתוצאות הביופסיה (אם בוצעה) .המחקר נערך במכון לפתולוגיה של מכבי שירותי בריאות "מגה־לאב" ,אשר מרכז את כל משטחי הפאפ של הקופה ברמה ארצית .בדיקת תוצאות הביופסיות התבצעה על ידי הצלבת תעודות זהות של נשים שתוצאות בדיקת הפאפ שלהן לא היו תקינות ,כפי שניתנו מהמעבדה.
סטטיסטית ( .)p=0.508בקטגוריית האבחון LG-SILאחוז הביופסיות החיוביות היה 27.3%בשיטה הקונבנציונאלית ו־ 22.7%בשיטת ה־.LBC גם הבדל זה אינו מובהק סטטיסטית (.)p=0.351 בקטגוריית האבחון ASC-Hאחוז הביופסיות החיוביות היה 47.2% בשיטה הקונבנציונאלית ו־ 51%בשיטת ה־ .LBCהבדל זה אינו מובהק סטטיסטית ( .)p=0.414בקטגוריית האבחון ASC-USהייתה זהות מוחלטת בין שתי השיטות ואחוז הביופסיות החיוביות עמד על .9.2%
דיון על אף מגבלות העבודה (היותה עבודה רטרוספקטיבית המתבססת על שתי תקופות שונות של סקר אופורטוניסטי) נראה כי אפשר להסתמך על תוצאותיה ולקבוע כי שיטת ה־ LBCטובה מהשיטה הקונבנציונאלית בשל שיעור גבוה יותר של תוצאות אבנורמליות (תוצאות שהן true )positiveובשל שיעור קטן יותר של תוצאות לא מספקות .יתרונות אלו מצטרפים ליתרונות רבים אחרים של שיטת ה־ ,LBCוהופכים אותה לשיטה לגיטימית ומשתלמת רפואית.
גרף .1תוצאות אבנורמליות
תוצאות
במחצית הראשונה של ,2010המייצגת את שיטת ה־ ,LBCנעשו 62,333 משטחי פאפ .במחצית הראשונה של ,2008המייצגת את השיטה הקונבנציונאלית ,נעשו 54,581משטחי פאפ. נמצא כי אחוז התוצאות הבלתי מספקות בשיטת ה־ LBCנמוך פי 1.64מהשיטה הקונבנציונאלית ( 1.4%מול 2.3%בהתאמה) .אחוז הגילוי של תוצאות HG-SILבשיטת ה־ LBCהיה גבוה פי 2בהשוואה לשיטה הקונבנציונאלית ( 0.4%לעומת 0.2%בהתאמה) ,ואחוז הגילוי של תוצאות LG-SILהיה גבוה פי 1.9%( 1.46לעומת 1.3%בהתאמה). אחוז הגילוי של תוצאות ASC-Hבשיטת ה־ LBCהיה גבוה פי 2 בהשוואה לשיטה הקונבנציונאלית ( 0.2%לעומת 0.1%בהתאמה), ואחוז הגילוי של תוצאות ASC-USבשיטה זו היה גבוה פי 3.9%( 1.15 לעומת 3.4%בהתאמה). בקטגוריית האבחון ,HG-SILאחוז הביופסיות החיוביות היה 78.8% בשיטה הקונבנציונאלית ו־ 80.8%בשיטת ה־ .LBCהבדל זה אינו מובהק
גרף .2תוצאות ביופסיה חיוביות
29
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם חברים שלום,
כנסים שערכנו השנה:
ברצוני לעדכן בפעילותנו למען הכנסת החיסון נגד HPVלסל התרופות .החיסון אמור היה להיכנס ל"סל החיסונים" כבר ב־ ,2011אך בשל שינויים במדיניות של משרד הבריאות ,בוטל "סל החיסונים" וצורף לסל התרופות ,וועדת הסל דחתה את הכנסת החיסון בשנה הקרובה.
ב־ 4במאי 2012נערך בכפר המכבי הכנס החצי שנתי של החברה, ובו סוכמה עמדתנו בקשר לביצוע HPV TESTבישראל.
החברה לקולפוסקופיה השתתפה בכמה דיונים בכנסת (בוועדה למעמד האישה ובוועדת הרווחה) בניסיון להחזיר את ההחלטה המקורית לדון בחיסונים בנפרד .אנו מקווים שלמרות המצב הנוכחי יימצא תקציב להכללת החיסון בתכנית הלאומית. בשל העלות הגבוהה של החיסון ( גם אחרי ההנחה של הקופות) אנו עדים להיענות נמוכה ,בעיקר בקרב נשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך ,שגם לא עוברות סקר פאפ יעיל. אחוז הנגעים הטרום סרטניים הגבוה (דומה למקובל במערב) ושיעור התמותה הגבוה מסרטן פולשני זה מחייבים הכנסה של החיסון בהקדם.
28
ב־ 29ביוני 2012ערכנו יחד עם החברה לרפואת נשים בקהילה כנס מחקר .הייתה זאת הזדמנות מצוינת לעדכון הדדי לגבי המחקרים הרבים שאנו עורכים במקביל בנושאי TYPINGוסקר פאפ. כנס אאורוגין הקרוב נערך בפראג ב־ 8עד ה־ 11ביולי .2012
בברכה, ד"ר אדוארדו שכטר יו"ר החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
יו"ר :ד"ר נגה פורת מזכיר :ד"ר רובי אמסטר גזברית :ד"ר אידה אמודאי חברי ועד :פרופ' שמואל לוריא ,ד"ר משה רויבורט, ד"ר יוחנן שמעוני שנת 2012החלה בכנס העמיתים שנערך זו השנה השלישית באילת .בכנס השתתפו 120רופאים וכ־ 30נציגים של חברות התרופות המובילות בתחום הגינקולוגיה .פרופ' יובל ירון ,מנהל היחידה לאבחון טרום לידתי במרכז הרפואי סוראסקי ,סקר את האפשרויות לאבחון הפרעות כרומוזומיות בעובר באמצעות בדיקת דם של האם ,תוך הימנעות מבדיקות פולשניות ,המדאיגות נשים רבות. סוגיה נוספת שבה התקיים דיון ערני הייתה תופעת האנדומטריוזיס – הקושי בביצוע האבחנה והטיפול הניתוחי נסקרו על ידי ד"ר דוד סוריאנו ,מנהל המרכז לטיפול באנדומטריוזיס במחלקת נשים בבי"ח ע"ש שיבא ,וד"ר רון שיינמן ממרכז בריאות האשה של שירותי בריאות כללית בכפר סבא פרש בפנינו את מכלול התרופות הקיימות לטיפול במחלה. נושאים נוספים שנדונו בכנס היו תוספת LHבטיפולי פוריות ,השפעת הפרוגסטרון בטיפול התחליפי על סרטן השד ,ועוד.
הליהקב םישנ תאופר
החברה לרפואת נשים בקהילה מר יובל הולנדר ,העוסק בפרסום ובשיווק באינטרנט נתן לקהל הרופאים טיפים על שיווק המרפאה בגבולות המותר על פי חוק ועל חשיפה לקהל המטופלות ברשת .ניתן לצפות בהרצאה באתר האיגוד למיילדות וגינקולוגיה בלשונית של החברה לרפואת נשים בקהילה. בימים אלו אנו שוקדים על הכנת ימי עיון ייעודיים במס"ר לרופאי הנשים בקהילה .עם סיום הכנת התכנים תצא הודעה בדבר הסדרי הרישום לימי הפעילות. ריבוי הכנסים במהלך החדשים מאי־יוני 2012הוביל להחלטה לדחות את כנס המחקר המשותף לחברה לרפואת נשים בקהילה ולחברה לקולפוסקופיה למועד אחר. הכנס השנתי ה־ 15של החברה לרפואת נשים בקהילה יתקיים ביום רביעי 24 ,באוקטובר 2012בכפר המכביה.
בברכה, ד"ר נגה פורת יו"ר החברה לרפואת נשים בקהילה
27
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
שימוש ברשתות ProLiftלתיקון צניחת קירות הנרתיק – הצורך בתיקון כירורגי נוסף לאחר הניתוח המקורי One-year objective and functional outcomes of a randomized clinical trial of vaginal mesh for prolapse Sokol AI, Iglesia CB, Kudish BI, et al. Am J Obstet Gynecol 2012;206:86.e1-9.
Surgical intervention after transvaginal Prolift mesh repair: retrospective single-center study, including 524 patients with 3 years’ median follow-up de Landsheere L, Ismail S, Lucot J-P, et al. . Am J Obstet Gynecol 2012;206:83.e1-7.
ד"ר מני אלקלעי מנהל השירות לאורוגינקולוגיה ,המרכז הרפואי ע"ש שיבא ,תל השומר
ש
ני מאמרים שהתפרסמו בגיליון ינואר 2012של American Journal of Obstetrics and Gynecologyעוסקים במעקב ארוך טווח אחרי ניתוחי רשת וגינליים ,בעיקר באספקטים של סיבוכים המחייבים התערבות כירורגית נוספת .בשני המחקרים נעשה שימוש ברשת .ProLift המאמר של Andrew Sokolמאוניברסיטת Georgetownבוושינגטון הוא מחקר פרוספקטיבי אקראי שבו עקבו במשך שנה אחר נשים שעברו ניתוחי צניחת איברי אגן בגישה נרתיקית תוך שימוש ברשת 32( ProLift משתתפות) או ללא שימוש ברשת זו ( 33משתתפות) .במעקב של שנה לא נראו הבדלים בתוצאות האנטומיות של הנרתיק בכל המדדים שנמדדו בשיטת .POP-Qבשתי הקבוצות נראה שיפור זהה באיכות החיים על פי מדדים של שאלוני איכות חיים .היעלמות של תחושת הצניחה דווחה על ידי 96.2%מהנשים בקבוצת הרשת ועל ידי 90.9%מהנשים בקבוצה שעברה ניתוח ללא שימוש ברשת .בקבוצת הרשת שיעור חשיפת הרשת היה 15.6% ( 5נשים) במהלך שנת המעקב ,ואצל 3מהן נדרשה התערבות כירורגית נוספת להוצאת החלק החשוף .בקבוצה ללא רשת ,אצל 5נשים נראתה חשיפה של תפרי ה־ Gore Texבכיפת הנרתיק .בקבוצת הרשת נדרשו יותר התערבויות כירורגיות לאחר הניתוח המקורי ,בצורה משמעותית (15.6% = ,)Reoperation rateוהסיבות להתערבות הכירורגית היו חשיפה של הרשת ( 3מקרים) ,צניחה (מקרה אחד) ודליפת שתן (מקרה אחד). מסקנתם של המחברים הייתה שהסיכונים בניתוחים וגינאליים עם רשת יכולים לגבור על יתרונות הניתוח בשל השיעור הגבוה של סיבוכי חשיפה. במאמר של Laurent de Landsheereמקבוצתו של Michel Cossonמאוניברסיטת Lilleמתוארות הסיבות להתערבות כירורגית נוספת לאחר ניתוחי רשת מסוג .ProLiftהמחברים אספו רטרוספקטיבית נתוני מעקב של 3שנים אחר 527נשים שעברו ניתוחי רשת מסוג ,ProLift ומצאו כי 11.6%מהמטופלות נזקקו לניתוח חוזר בתקופת המעקב .הסיבות לניתוחים חוזרים היו דליפת שתן במאמץ ( ,)6.9%סיבוכים הקשורים לרשת ( )3.6%ותיקון חוזר של צניחת איברי האגן ( .)3%המחברים מציינים כי שיעור הסיבוכים הקשורים לרשת ומצריכים התערבות כירורגית הוא נמוך ( ,)3.6%והסיבה השכיחה ביותר להתערבות כירורגית היא דליפת שתן במאמץ .המחברים מבהירים ששיעור הניתוחים החוזרים בעקבות
26
סיבוך של הרשת ,וכן שיעור הסיבוכים בעקבות הניתוח היו נמוכים עקב המיומנות הגבוהה של המנתחים הבכירים בקבוצה זו ,שביצעו את מרבית הניתוחים .מרבית מקרי החשיפה של הרשת קרו במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח.
דיון שתי עבודות אלו ,השונות מאוד במתודולוגיה שלהן ,מצביעות על הבעייתיות בתכנון ובדיווח על טכניקות כירורגיות .המחקר של Sokolמתוכנן היטב כמחקר פרוספקטיבי אקראי ,אך הניתוח בוצע על ידי כירורגים שניסיונם בהשתלות רשת מוגבל (ביצעו לפחות 10השתלות רשת לפני הכללתם במחקר) .עובדה זו יכולה להעיב על מחקר מתוכנן היתרונות של ניתוחי היטב ,ויכולה להסביר את הרשתות ,בעיקר בקיר השיעור הגבוה של חשיפת הקדמי של הנרתיק, הרשתות ,שמרביתן הופיעו שבועות עד חודשים בודדים יכולים להתגמד לאור לאחר הניתוח .יחד עם זאת, הצורך בניתוחים חוזרים עבודה זו מדגישה שתוצאות הכירורגיה הווגינלית ללא רשת ,שנעשית באמצעות קיבוע טוב של כיפת הנרתיק בעזרת תפרים לא נספגים משיגה תוצאות טובות מאוד ,וכך פוחתת משמעותית חשיבותם של היתרונות בניתוחי הרשת .המחקר הרטרוספקטיבי של Cossonמדגים את השיעור הנמוך של סיבוכי חשיפה של רשתות במרכז שלישוני בעל ניסיון עשיר בניתוחים אלו במעקב ממושך ,אולם שיעור הניתוחים החוזרים לאחר ניתוחי רשת הוא גבוה ( 11.6% -גם בקבוצתו של ,)Cossonומעורר מחשבה על דרכים אפשריות להפחתת מספר זה. ניתן לסכם ולומר שהמילה האחרונה בניתוחי רשתות נרתיקיות טרם נאמרה ,ויש להגדיר למי מיועדת טכניקת ניתוח זו .היתרונות של ניתוחי הרשתות ,בעיקר בקיר הקדמי של הנרתיק ,יכולים להתגמד לאור הצורך בניתוחים חוזרים .מחקרים נוספים ממרכזים מנוסים בטכניקות אלו יבהירו בעתיד את הדילמות הללו.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
תוצאות כל קבוצות המחקר היו דומות בנתוניהן הדמוגרפיים ובתוצאות הבירור האורוגינקולוגי. החוקרים מצאו כי משך הניתוח היה קצר יותר וכי אבדן הדם היה מועט יותר בניתוחי TVT-Oבהשוואה לניתוחי ( TVT-Sטבלה .)1בסיבוכים אחרים לא נמצא כל הבדל בין הניתוחים. במעקב ממוצע של כשנתיים לאחר הניתוחים מצאו החוקרים כי יעילות ניתוח ה־ TVT-Oלטיפול בדליפת שתן במאמץ גבוהה באופן משמעותי מיעילותם של שני סוגי ה־ TVT-Sהן מבחינה סובייקטיבית (שאלון ICIQושאלוני שביעות רצון )VASוהן מבחינה אובייקטיבית ( Stress testוניתוח חוזר) (טבלה .)1
הניסיון למצוא ניתוחים זעיר פולשניים נוספים לטיפול בדליפת שתן במאמץ שיהיו פשוטים וששיעור הסיבוכים בהם יהיה נמוך הוביל לפיתוח הדור השלישי של ניתוחי הסרט התת־שופכתי להפסקת דליפת שתן במאמץ ,ה־ .Minislingsאמנם ניתוחי ה־ TVT-Sהיו אמורים להיות כאלה, אך מחקרים קודמים רמזו כי שיטה זו פחות יעילה בהשוואה לניתוחי Slingמסוג .TVT/TOTהחשיבות של מחקר זה מתבטאת בהשוואה פרוספקטיבית ,מבוקרת וארוכת טווח במרכז אחד ועל ידי מנתח בודד ומנוסה בין ניתוח TVT-Oלניתוחי ( TVT-Sכל סוגי הניתוחים הם על פי ערכות של חברת .)Gynacareהחוקרים מצאו כי לאחר שנתיים של מעקב ,ניתוחי ה־ TVT-Sהיו יעילים פחות ,הן סובייקטיבית והן אובייקטיבית ,ושיעורי הניתוחים החוזרים בשל דליפת שתן במאמץ היו גבוהים יותר לאחר ניתוחים אלו .הסיבה העיקרית לכישלון נובעת ככל הנראה מקיבוע לא מדויק של הסרט .זאת כיוון שיש הבדלים במבנה האגן בין הנשים ,אך אורך הסרט קבוע ואינו משתנה ( 8ס"מ). החוקרים ממליצים לערוך מחקר קליני נאות לשם הוכחת יעילותה של טכניקת הניתוח החדשה ,לפני הכנסתה לטיפול השגרתי.
QUIZ
תאור המקרה :אישה בת 29פנתה למרפאה בשל איחור של שבועיים בווסת וכאבים קלים בשיפולי הבטן. בדיקת האולטרה־סאונד מוצגת לפניך .מה האבחנה?
> תשובה בעמוד 38
25
היגולוקניגורוא
מ־ 100מ"ל לאחר מתן שתן ,קיבולת שלפוחית שתן נמוכה מ־ 300מ"ל או צניחת איברי אגן בדרגה 2או יותר ,וכן אם עברו ניתוח משולב של תיקון צניחה ודליפת שתן במאמץ .כל הניתוחים בוצעו על ידי מנתח בודד ולאחר ניסיון קודם של כ־ 100ניתוחי .TVT-S
דיון
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
השוואה בין יעילות ניתוח ה־ TVT-Oליעילות ניתוחי ה־ TVT-Sלטיפול בדליפת שתן במאמץ Randomized trial of a comparison of the efficacy of TVT-O and single-incision tape TVT SECUR systems in the treatment of stress urinary incontinent women-2-year follow-up. Masata J, Svabik K, Zvara K, Drahoradova P, El Haddad R, Hubka P, Martan A. )Int Urogynecol J, 2012 Feb 8 (epub
ד"ר טל בצר ,ד"ר שמעון גינת וד"ר אלכסנדר קונדריאה היחידה לאורוגינקולוגיה ולכירורגיה משקמת של רצפת האגן ,אגף נשים ויולדות ,המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון ,חולון
הקדמה הניתוח לטיפול בדליפת שתן במאמץ עבר מהפיכה עם הכנסת שיטות ניתוח זעיר פולשניות ,שבהן מושם סרט תת־שופכתי כדוגמת TVT ( )Tension free Vaginal Tapeשתואר על ידי Ulstmanו־Petros בשנת )Trans Obturator Tape( TOT ,1995שתואר על ידי Delmore בשנת 2001ו־ )TVT Obturator( TVT-Oשתואר על ידי de Levalבשנת .2003במעקב ארוך טווח הוכח כי שיטות אלה יעילות באותה מידה (ואף יותר) כמו Burch .colpo-suspensionהן כרוכות בשיעור סיבוכים יעילות ניתוח ה־TVT-O נמוך ,ונחשבות כיום לטיפול בדליפת שתן לטיפול הכירורגי המקובל במאמץ גבוהה באופן לדליפת שתן במאמץ. משמעותי מיעילותם של החיפוש אחר ניתוחים זעיר שני סוגי ה־TVT-S פולשניים נוספים לטיפול בדליפת שתן במאמץ, שיהיו פשוטים וששיעור הסיבוכים בהם יהיה נמוך ,הוביל לפיתוח דור חדש (שלישי) של ניתוחי סרט תת-שופכתי ( )Minislingsכדוגמת .)TVT Secur( TVT-Sבשיטה זו הסרט מוחדר דרך הנרתיק ,אך אינו יוצא עד העור .יש 2שיטות לביצוע :TVT-Sב־ TVT-S Uהסרט נאחז בדיאפרגמה האורוגניטלית ,ואינו עובר בחלל הרטרו־פובי ,וב־ TVT-S Hהסרט נאחז בשריר האובטורטור אינטרנוס ואינו עובר ב־.Obturator foramina מטרת מחקר זה ,שפורסם ב־International Urogynecology
Journalבפברואר ,2012הייתה להשוות בין 3סוגי הניתוחים,TVT-O , TVT-S Uו־ TVT-S Hמבחינת היעילות האובייקטיבית והסובייקטיבית בטיפול בדליפת שתן במאמץ.
שיטות המחקר נערך במחלקת נשים בבית החולים של האוניברסיטה על שם צ'ארלס בפראג שבצ'כיה וכלל 197נשים מעל גיל 18שסבלו מדליפת שתן מוכחת במאמץ ,ונותחו בין ינואר 2007לנובמבר .2009נשים אלו חולקו באופן אקראי ל־ 3קבוצות על פי שיטת הניתוח 68 :נשים עברו 64 ,TVT-Oעברו TVT-S Hו־ 65עברו .TVT-S U תקופת המעקב אחר הנשים נמשכה שנתיים בממוצע ,ובמהלכה בוצעה הערכה אובייקטיבית של הצלחת הפעולה ,שכללה תבחין מאמץ בשיעול ,והערכה סובייקטיבית ,שהתבססה על תשובת המטופלות לשאלון .ICIQ-UI SH כל הנשים עברו הערכה אורוגינקולוגית מלאה לפני ביצוע הפעולה, לרבות היסטוריה רפואית ,בדיקה גופנית ,בדיקה אורודינמית ובדיקת סונר ,וכולן מילאו את שאלוני ICIQ-UI SFו־ .I-QoLביקורת שכללה הערכה אובייקטיבית וסובייקטיבית של דליפת שתן במאמץ ,בדומה להערכה שעברו הנשים לפני הניתוח ,נערכה 3חודשים ,שנה ושנתיים לאחר הפעולה. נשים לא נכללו במחקר אם סבלו ממרכיב קליני בולט של דליפת שתן מדחף ,מהתכווצויות לא רצוניות של שריר הדטרוסור בבדיקה אורודינמית או משופכה מקובעת ,אם עברו ניתוח כושל לדליפת שתן במאמץ או טיפול בהקרנות ,אם נמצאה אצלן שארית שתן גדולה
טבלה 1 )n=65( TVT-S U
p
משך הניתוח (דקות)
3.5 ± 8.3
4.4 ± 10.8
3.7 ± 11.4
<0.001
אובדן דם (מ"ל)
16 ± 24.9
129 ± 56.8
22.2 ± 42.8
<0.001
משך המעקב (שנים)
0.7 ± 2.0
0.9 ± 1.9
0.9 ± 1.9
NS
שיעור הריפוי הסובייקטיבי – ICIQ
)85.3%( 58
)68.8%( 44
)61.5%( 40
0.01
שיעור הריפוי האובייקטיבי – Stress test
)92.6%( 63
)68.8%( 44
)69.2%( 45
<0.001
שביעות רצון ()VAS ≥90
)94.1%( 64
)71.9%( 46
)76.9%( 50
0.001
ניתוח חוזר בשל USI
)0%( 0
)12.5%( 8
)10.8%( 7
<0.001
)n=68( TVT-O
24
)n=64( TVT-S H
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
יו"ר :ד"ר יובל לביא מזכיר :ד"ר דוד גורדון ,גזבר :ד"ר אלעד לרון חברי ועד :ד"ר אייל גולדשמידט ,ד"ר שמעון גינת, ד"ר אנה פדואה ,ד"ר שלמה שמעונוביץ
לחברי האיגוד שלום,
החברה הישראלית לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן המשיכה בפעילות ענפה לקידום נושאים שונים בקרב הרופאים והציבור הרחב.
סדנת OASIS
במהלך החודשים האחרונים המשכנו להפעיל סדנאות Hands‑on בנושא זיהוי נזקים בספינקטר האנאלי במהלך לידה ( )OASISותיקונם.
עד כה הועברה הסדנה ב־ 9מרכזים והשתתפו בה יותר מ־400 רופאים ומיילדות .הסדנה זוכה לתגובות חיוביות ביותר מהשטח ואנחנו מקווים להשלים בשנה הקרובה הדרכה במרבית המחלקות הגינקולוגיות בארץ.
היגולוקניגורוא
החברה הישראלית לאורוגינקולוגיה ולרצפת האגן נוירומודולציה סקראלית – טיפול בהפרעה תפקודית של רצפת האגן
ד"ר גיל לוי מבית חולים מעייני הישועה יזם וארגן סדנה ייחודית בהשתתפות ד"ר סטפאן דה וואצטר מהמחלקה לאורולוגיה במרכז הרפואי שלי אוניברסיטת מאסטריך ,הולנד .הסדנה כללה צפייה בהשתלת אלקטרודה סקראלית בשידור חי מחדר הניתוח.
שבוע "ביישנות רפואית"
בחודש פברואר התנהל בחסות החברה שבוע "ביישנות רפואית", ובמהלכו נערך קמפיין באמצעי התקשורת השונים .מטרת הקמפיין הייתה להעלות את המודעות להפרעות של רצפת האגן בקרב נשים ,והוא כלל מפגשים עם נשים בנושא ביישנות רפואית/מינית בגיל המעבר וכד' .התקיימו כ־ 25מפגשים ב־ 15מרכזים רפואיים והשתתפו בהם יותר מ־ 1,100נשים .כ־ 600מהן נרשמו לאחר מכן לפגישות ייעוץ (חלקן כבר עברו בירור ראשוני).
סיבוכים לאחר ניתוחים אורוגינקולוגיים :אבחון וטיפול
בחודש פברואר נערך כנס אורוגינקולוגי בין־לאומי בפקולטה לרפואה בצפת .זהו הכנס השני שיוזמת ד"ר נעמה מרקוס בראון מהמחלקה לנשים-יולדות במרכז הרפואי זיו בחסות החברה הישראלית לאורוגינקולוגיה .השנה נערך הכנס בשיתוף פעולה עם איגוד האורולוגים הישראלי שנתן חסות לכנס .נושא הכנס היה "סיבוכים לאחר ניתוחים אורוגינקולוגיים :אבחון וטיפול". בכנס השתתפו מומחים מחו"ל :פרופ' פיטר ואן תאובלד מצרפת, מחלוצי המנתחים לשיקום רצפת האגן ,מנתח מוערך בעולם כולו, פרופ' פיטר סאנד ,לשעבר יו"ר האיגוד העולמי לאורוגינקולוגיה ( )IUGAומשתתפים נוספים מצרפת ומרוסיה .את ההרצאות העבירו אורוגינקולוגים ואורולוגים מישראל והאורחים מחו"ל .כ־ 60אורחים השתתפו בכנס – אורוגינקולוגים ,אורולוגים ,גינקולוגים ,אחיות ופיזיותרפסטיות של רצפת האגן.
בברכה,
ד"ר יובל לביא יו"ר החברה הישראלית לאורוגינקולוגיה ולרצפת האגן
23
הרפואה | updateגינקולוגיה
שעות ( 15-10טיפות לדקה) למשך 3ימים .טיפול בפרוגסטרון תוך שרירי במינון 80-60מ"ג/יום ניתן במשך חודשיים החל מיומיים לפני העברת העוברים. יומיים לאחר הפעולה בוצע סונר טרנס־וגינאלי שגרתי כדי לאמת את האסיסטולה .שבוע לאחר הפעולה בוצע סונר לדני שמטרתו להדגים כי ההיריון הקרני לא המשיך לגדול וכי אין דופק לעובר .כל המטופלות היו במעקב שכלל ביצוע אולטרה־סאונד באופן תקופתי.
תוצאות היריון הטרוטופי קרני אובחן אצל 9מטופלות .אולטרה־סאונד שגרתי נעשה כדי לקבוע שהושג היריון וכדי לקבוע את מיקומו 28יום לאחר החזרת עוברים ובדיקה חיובית של בטא בשתן 5 .מטופלות חתמו על הסכמה מדעת לגבי הפחתה של ההיריון שבקרן ,ו־ 4לא חתמו. המטופלות שסירבו לחתום עברו ניהול ממתין ,היות שבהיריון הקרני לא נראה דופק .שלוש מתוך הארבע ילדו ילדים בריאים .אצל הרביעית ההיריון ההטרוטופי לא זוהה בסונר הראשון שבוצע .בהמשך הופיע דימום מוגבר וההיריון הסתיים בהפלה ספונטנית 13שבועות לאחר העברת העוברים .המטופלת אושפזה ועברה לפרוטומיה. אצל מטופלות שעברו הפחתה סלקטיבית ,מהלך הפעולה היה תקין ללא סיבוכים דוגמת זיהום או דימום .אצל מטופלת אחת ,לעומת זאת ,הפלה ספונטנית מוקדמת התרחשה 4ימים לאחר הפעולה .אצל מטופלת נוספת התרחשה הפלה ספונטנית מאוחרת 3חודשים לאחר הפעולה .שאר השלוש ילדו תינוקות בריאים. פרטים לגבי כל 9המטופלות מסוכמים בטבלה מס' .1
דיון היריון הטרוטופי קרני נחשב לסוג לא שכיח של היריון מחוץ לרחם, והוא מאתגר את הקלינאי הן באבחון והן בטיפול.
22
ספטמבר 2012
יש לזהות היריון הטרוטופי ולטפל בו בהקדם ,היות שכל עיכוב בהתערבות מוביל לגדילה נוספת של שק ההיריון ולסיכון מוגבר לפריצתו. תשומת לב צריכה להינתן למטופלות בסיכון מוגבר ,דוגמת נשים בטיפולי פוריות ונשים שבעברן ניתוחי בטן או אירועי .PIDתבחין β-HCG כמותי ואולטרה־סאונד ברזולוציה גבוהה נחשבים לספציפיים ורגישים באבחון של שק ההיריון בשלב מוקדם .לכן מומלץ לבצע אולטרה־סאונד שגרתי תקופתי לנשים שעוברות טיפולי פוריות .לאחר העברה של כמה עוברים ,יש לחפש הריונות הטרוטופיים ,גם אם נראה היריון תוך־רחמי. הפחתה סלקטיבית של ההיריון הקרני בוצעה בכמה שיטות ,לרבות היסטרוטומיה במהלך לפרוטומיה ,כריתה של הקרן בלפרוסקופיה ,ביצוע wedge resectionאו הוצאה של אזור קטן בקרן (microcornual .)resectionשימוש במטוטרקסט ואשלגן כלוריד לביצוע המתת עובר ברחם נעשה בעבר ,אולם שימוש בתרופות אלו יכול להזיק להיריון התוך־ רחמי ולגרום ל־ )periventricular leukomalacia( PVLולאנומליות של הגפיים. סדרה זו מדגימה כי הפחתה סלטיבית בהיריון בקרן במהלך הטרימסטר הראשון ללא שימוש בתרופות אפשרית תוך כדי שמירה על ההיריון התוך־רחמי .הגישה פחות פולשנית ופחות יקרה ,וכרוכה באבדן דם מינימלי ,במשך אשפוז קצר ובהחלמה מהירה .עד כה ,שלושת הילדים שנולדו במועד לאחר הפחתה סלקטיבית היו בריאים מבחינה פיזית ונפשית (המעקב עדיין נמשך).
לסיכום אבחון מוקדם של היריון הטרוטופי חשוב להפחתת התחלואה והתמותה, בייחוד בקרב נשים המצויות בסיכון גבוה (דוגמת נשים לאחר טיפולי פוריות) .התערבות מוקדמת (דיקור ושאיבה) צריכה להתבצע בקרב מטופלות שלהן סימנים חיוניים יציבים .עבודה זו הדגימה כי אפשר לבצע ביעילות הפחתה בררנית ללא שימוש בתרופות ומבלי לפגוע בהיריון התוך־רחמי.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
Treatment of cornual heterotopic pregnancy via selective reduction without feticide drug Z. Qiong, L. Yanping, D.J.Prasad and Z. Lin J Min Inv Gyn. 2011: 18 (6); 766-768
ד"ר ענת בק ופרופ' מוטי פנסקי היחידה לאנדוסקופיה גינקולוגית ,המרכז הרפואי אסף הרופא ,צריפין
ההיריון ההטרוטופי הקרני זוהה על סמך הממצאים הסונוגרפיים הבאים: .1שק היריון תוך־רחמי ובקרן עם דופק עובר .ההיריון בקרן נצפה כקו אקוגני הנמשך מהאזור העליון של הקרן וגובל בקצוות השק התוך־רחמי. .2היריון בקרן נצפה כשק היריון שמוקף בשכבה דקה של מיומטריום שעוביה אינו עולה על 5מ"מ. קריטריונים לפסילה :שק היריון שנראה במקום אחר דוגמת החצוצרה, השחלה ,צוואר הרחם או חלל הבטן. הטיפול כלל דיקור ושאיבה של לב העובר בהיריון ההטרוטופי שבקרן בהנחיית סונר 6-4שבועות לאחר החזרת העוברים .הפעולה נעשתה באופן סטרילי תחת טשטוש של המטופלת בפטידין בהנחיית אולטרה־ סאונד טרנס־וגינאלי ברזולוציה גבוהה. כאשר ההיריון הקרני מודגם בבהירות על המסך ,המחט מוכנסת לתוך שק ההיריון ומבוצע דיקור של לב העובר .שאיבה של לב העובר יחד עם תוצרי ההיריון מתבצעת על ידי צנתר ואקום המחובר למחט השאיבה. במקרים שבהם נראה דופק פעיל של העובר ,המחט שהוחדרה סובבה כך שייגרם נזק מכני ללב ,ואסיסטולה נצפתה על המסך .לא הוזרקו מטוטרקסט או אשלגן כלוריד 30 .סמ"ק של מגנזיום סולפט מהול ב־ 500סמ"ק של דקסטרוז 5%הוזלף תוךן־ורידית במשך 12-8
הקדמה היריון הטרוטופי מוגדר כהיריון תוך־רחמי והיריון חוץ־רחמי המתרחשים בו־זמנית .היריון קרני (קורנואלי) נחשב לווריאנט נדיר של ההיריון ההטרוטופי .טיפולי פוריות מעלים את הסיכון להיריון הטרוטופי קרני, ושיעור ההתרחשות של היריון הטרוטופי בקרב נשים בטיפולי פוריות נע בין 1%ל־ .3%אבחון מוקדם ומדויק של התופעה מבוסס על תסמינים קליניים ,על ריכוזי ( β-HCGרגיש מאוד) ועל סונר טרנס וגינאלי. הטיפול בהיריון הטרוטופי תוך שימור ההיריון הרחמי נחשב למאתגר. בעבר הטיפול המקובל היה לפרוטומיה .עם השנים הפכה הלפרוסקופיה לשיטה הרווחת והמועדפת .שימוש במטוטרקסט ובאשלגן כלורי ()KCl לשם המתת עובר בהיריון חוץ־רחמי ( )Feticideקיים כבר זמן רב ,אולם תכשירים אלו אינם בטוחים לשימוש כאשר יש במקביל היריון תוך־רחמי.
שיטות וחומרים 9מקרים של הריונות הטרוטופיים בקרן אובחנו במהלך טיפולי פוריות בין ינואר 2001לדצמבר .2010הפחתת עובר סלקטיבית בהיריון ההטרורופי הקרני ,ללא שימוש בתרופות להמתה תוך־רחמית ,בוצעה ב־ 5מקרים.
טבלה 1 מטופלת
ART
גיל (שנים)
גרידה
היריון אקטופי
PID
מספר החזרות של עוברים
טיפול
זמן מאז ההחזרה (ימים)
תוצאה
1
IVF
30
כן
כן
לא
2
SER
31
במועד
2
FET
38
לא
כן
לא
3
SER
36
במועד
3
IVF
31
לא
לא
לא
2
SER
31
הפלה
4
IVF
35
לא
לא
לא
3
SER
38
הפלה
5
FET
31
לא
כן
לא
2
SER
31
במועד
6
IVF
27
לא
לא
לא
2
שמרני
-
במועד
7
IVF
37
לא
לא
לא
2
שמרני
-
במועד
8
ICSI
26
לא
לא
לא
2
שמרני
-
במועד
9
IVF
22
לא
לא
לא
2
לפרוטומיה
96
קרני שפרץ
FET – frozen ET, SER – selective embryo reduction
21
היפוקסודנא
הפחתה סלקטיבית של היריון הטרוטופי בקרן ללא המתת עובר
הרפואה | updateגינקולוגיה
נוסף לכך ,מחיצה בלתי שלמה באורך של 1.5ס"מ אובחנה אצל מטופלת מקבוצת הגרידה .כתוצאה מכך שונתה הפעולה להיסטרוסקופיה ,ובמהלכה בוצעה דיסקציה של המחיצה. לא תועדו סיבוכים קצרי טווח בקבוצת ההיסטרוסקופיה ,אך אצל 2 נשים אובחנה מחיצה בלתי שלמה באורך 1ו־ 1.5ס"מ .בשני המקרים המחיצה זוהתה לראשונה במהלך ביצוע ההיסטרוסקופיה. 48נשים ( )90.6%מקבוצת ההיסטרוסקופיה ו־ )92.9%( 39מקבוצת הגרידה עברו ביקורת בהיסטרוסקופיה שנייה .נמצא כי אצל נשים שעברו היסטרוסקופיה ניתוחית כפרוצדורה ראשונית ,לא נראתה שארית רקמה בחלל הרחם .לאחר כריתה היסטרוסקופית ,רק אצל 2מטופלות התפתחו הידבקויות קלות באזור הקרן. בקבוצה שעברה גרידה ,אצל 7נשים אובחנו הידבקויות תוך־רחמיות קלות ( 4הידבקויות מרכזיות ו־ 3הידבקויות בקרן) ואצל 3תואר מרכז הידבקויות מעובה בודד. ההידבקויות המרכזיות היסטרוסקופיה נראו כרקמה דמוית גשר ישירה מאפשרת צפייה המחברת בין הקיר הקדמי בחלל הרחם וגרידה לקיר האחורי של הרחם. הידבקויות בקרן נראו סלקטיבית בהנחייתה כמו מקטעי רקמה צרים מפחיתה את הסיכון הבולטים לחלל הרחם להידבקויות תוך־רחמיות מאזור הקרן. לא נראו הבדלים בין הפלה ספונטנית בטרימסטר הראשון או השני ללידות במועד או לניתוחים קיסריים .כל המטופלות מקבוצת הגרידה עברו במהלך הפרוצדורה הראשונה אולטרה־סאונד בטני ואצל כולן נצפה חלל רחם ריק. מבין 87הנשים שעברו היסטרוסקופיה שנייה 82 ,מתוך 84נשים שהיו במעקב ,היו מעוניינות בהיריון נוסף 3 .נשים "אבדו" במהלך המעקב. שיעור ההתעברות היה גבוה יותר בקבוצת הכריתה ההיסטרוסקופית לעומת 68.6%( D&Eמול .)59.5%שיעור ההריונות בקרב נשים צעירות מ־ 35שנים היה 25( 78.1%מתוך 32נשים) לעומת 20( 66.6%מתוך )30בקרב נשים מבוגרות יותר .הזמן הממוצע עד להתעברות היה קצר יותר משמעותית לאחר היסטרוסקופיה לעומת גרידה.
דיון שארית תוך־רחמית של רקמה טרופובלסטית שכיחה יחסית לאחר לידה לדנית ,ניתוח קיסרי או הפסקת היריון בטרימסטר הראשון או השני .עד כה גרידה הייתה הטיפול המקובל למצב זה .אולם ,גרידות חוזרות מובילות לשיעור גבוה יחסית של סיבוכים כירורגיים דוגמת הוצאה לא מלאה של השארית ,ניקוב של קיר הרחם והיווצרות של הידבקויות ברחם ,החושפים את המטופלת להתפתחות של תסמונת אשרמן בהמשך.
20
ספטמבר 2012
במחקר זה כל המטופלות מקבוצת הגרידה טופלו על ידי רופא מנוסה שביצע את הפעולה בהנחיית אולטרה־סאונד בטני ,מתוך הנחה כי גרידה בהנחיית אולטרה־סאונד תהיה טראומתית פחות מגרידה שנעשית באופן עיוור. הידבקויות ( )IUAנראו אצל 30.8%מהמטופלות בקבוצת הגרידה 3 חודשים לאחר הפעולה .לאחר היסטרוסקופיה ,שיעור ה־ IUAהיה נמוך יותר משמעותית ,ורק ב־ 2מקרים ( )4.2%נראו הידבקויות עדינות בלבד. עבודות ספורות שפורסמו התייחסו לשיעור ההידבקויות לאחר הפלה וגרידה ומצאו שיעורים הנעים בין 17%ל־ .19%תוצאות של עבודה ניסיונית שפורסמה לאחרונה תומכות בממצאים של מחקר זה לגבי שיעור נמוך של IUAלאחר כריתה היסטרוסקופית של שארית טרופובלסטית .בקרב 95 נשים שעברו הערכה ,אצל 3אובחנה מחיצה רחמית בלתי שלמה .בעבודות קודמות דווח על עלייה בשיעור של שארית רקמת טרופולסט בקרב נשים שנראתה אצלן אנומליות של הרחם .במחקר המתואר ,המחיצה הרחמית לא זוהתה באולטרה־סאונד .לפיכך יתרון נוסף של היסטרוסקופיה הוא העובדה שהיא מאפשרת ויזואליזציה של חלל הרחם. הידבקויות לאחר גרידות חוזרות והוצאה בלתי שלמה של השארית הן בעיה חמורה עבור נשים המעוניינות להתעבר שוב .הממצא החשוב במחקר לדעת המחברים הוא שיעור ההתעברות הגבוה והנטייה להתעברות מוקדמת לאחר כריתה היסטרוסקופית. עבודה אחת נוספת השוותה בין תוצאות ההיריון לאחר גרידה לתוצאות ההיריון לאחר היסטרוסקופיה .בעבודה זו פרק הזמן עד להתעברות התקצר משמעותית בקרב נשים לאחר כריתה היסטרוסקופית לעומת גרידה. ההנחה הייתה ששטיפות מרובות של חלל הרחם בתמיסה סטרילית מפחיתות את שיעור ההתפתחות של דלקת מקומית ,אשר תורמת להיווצרות הידבקויות .במחקר זה לא נראו הבדלים בתוצאות בהשוואה בין הדרכים השונות ששימשו להרחבת החלל ולשטיפתו.
לסיכום היסטרוסקופיה (לעומת גרידה) מאפשרת צפייה ישירה בחלל הרחם ובאמצעותה אפשר לבצע גרידה סלקטיבית של שארית הרקמה הטרופובלסטית בשלמותה ,ללא פגיעה ברירית הרחם שאינו מעורב. כל אלו הופכים את הפעולה לאטרקטיבית ולפשוטה לביצוע .כמו כן מדובר בפעולה המפחיתה את הסיכון ל־ ,IUAולפיכך היא מובילה לעלייה בשיעור ההריונות לאחר מכן ולקיצור משך הזמן עד להשגתם.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
היפוקסודנא
הטיפול בשארית רקמה טרופובלסטית על ידי היסטרוסקופיה עדיף על פני גרידה בהנחיית אולטרה־סאונד Hysteroscopic management of residual trophoblastic tissue is superior to ultrasound-guided curettage Daniel T.Rein, T.Schmidt, A.P. Hess, A. Volkmer, T. Schondorf and M. Breidenbach J Min Inv Gyn. 2011:18 (6); 774-778
ד"ר ענת בק ופרופ' מוטי פנסקי היחידה לאנדוסקופיה גינקולוגית ,המרכז הרפואי אסף הרופא ,צריפין
הקדמה שארית רקמה טרופובלסטית נחשבת לבעיה שכיחה לאחר הפסקת היריון בטרימסטר הראשון או השני ובמידה מסוימת (אך פחותה) גם לאחר לידה במועד או ניתוח קיסרי .תסמינים נלווים יכולים להיות דימום לדני ממושך זיהומים והידבקויות תוך־רחמיות ( ,)IUAהמובילים לעקרות. עד לאחרונה ,גרידה ( )D&Eהייתה שיטת הבחירה לטיפול במחלה טרופובלסטית שאריתית ,אולם בחלק מהפעולות רקמה טרופובלסטית יכולה להישאר ,והדבר ייאלץ מטופלות לעבור כמה ניתוחים עד להשגת ריקון מלא של חלל הרחם .הסכנה העיקרית בטראומה חוזרת לרחם הריוני או בזיהומים היא היווצרות של תסמונת אשרמן ,המתבטאת בחסימה חלקית או מלאה של חלל הרחם בשל הידבקויות. הידבקויות תוך־רחמיות מתבטאות בעקרות ובבעיות נלוות בווסת, דוגמת אמנוריאה והיפומנוריאה .נוסף לכך הן יכולות לגרום לחסימה של החצוצרות ,לעיוות הסימטריה של חלל הרחם ,לפגיעה בשכבה הבסיסית של רירית הרחם ובהמשך להשרשה בלתי תקינה של השליה. כמה מחקרים דיווחו כי שיעור ה־ IUAשאובחן בהיסטרוסקופיה לאחר הפלה נדחית וגרידה ( )D&Eנע בין 16%ל־ .19%לעומת זאת, הסיכון ל־ IUAלאחר גרידה חוזרת המבוצעת במקרים של הפלה לא שלמה ,גבוה משמעותית ומגיע עד .40% כריתה היסטרוסקופית נחשבת לחלופה לגרידה בטיפול במחלה טרופובלסטית שאריתית .הפעולה מאפשרת כריתה סלקטיבית, המוגבלת לרקמה השאריתית בלבד ,מבלי לפגוע ברירית הרחם סביב. מטרת המחקר הייתה להעריך את התוצאות של כריתה היסטרוסקופית בהשוואה לגרידה מונחית אולטרה־סאונד.
שיטות וחומרים בין פברואר 2004לינואר 2007נאספו נתונים של 42נשים שעברו גרידה מונחית אולטרה־סאונד במחלקה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי דיסלדורף ובקליניקה שבקולון ,גרמניה .החל מפברואר 2007 הטיפול בשארית טרופובלסטית שונה ,ו־ 53הנשים שגויסו עברו כריתה היסטרוסקופית. הנתונים הדמוגרפיים של שתי הקבוצות היו דומים בכל הנוגע לגיל, לוולדנות ולתסמינים קליניים .נבדקה השפעה של משתנים אחרים דוגמת הפלה בטרימסטר ראשון או שני לעומת לידה במועד ,השפעה
של היסטוריה של הפלות ומשמעות הזמן עד להתערבות החוזרת. האבחנה של שארית טרופובלסטית נעשתה על ידי אולטרה־סאונד דופלר לדני .בכל המקרים בוצעה בדיקה פתולוגית כדי לאשר שמדובר בשארית של רקמה טרופובלסטית.
שיטת הניתוח גרידה ( )D&Eנעשתה לפי פרוטוקול מחלקתי .כל המטופלות עברו הרחבה של הצוואר להאגר 9בהרדמה כללית וגרידה עם קורטת מתכת מספר 4בהנחיית אולטרה־סאונד של הבטן .כריתה היסטרוסקופית נעשתה באמצעות היסטרוסקופ בגודל 26F שארית תוך־רחמית של עם לולאת חיתוך של 4 מ"מ .חלל הרחם נופח רקמה טרופובלסטית שכיחה יחסית לאחר לידה באמצעות מדיום גליצין או סליין שהוזרם באמצעות לדנית ,ניתוח קיסרי או ההיסטרוסקופ .הסרה הפסקת היריון בטרימסטר של הרקמה השאריתית הראשון או השני נעשתה באופן מכני תוך שימוש בלולאה כקורטה בתנועות עדינות ללא שימוש בחשמל .לא ניתנו תרופות דוגמת מיזופרוסטול או פרוסטגלנדינים להרחבת הצוואר. לאחר 3חודשים בוצעה היסטרוסקופיה חוזרת בשלב השגשוגי לשם הערכת ההידבקויות בחלל הרחם .בהמשך היו הנשים במעקב במשך 24חודשים בממוצע (טווח 38-8חודש) ובו נבדקו שיעורי ההתעברות, פרק הזמן הממוצע מהניתוח עד להתעברות והתוצאות המיילדותיות. הידבקויות תוך־רחמיות נמצאו אצל 30.8%מהמטופלות שעברו גרידה ,וכן נראתה ירידה של 86.4%במספר המטופלות שעברו כריתה היסטרוסקופית.
תוצאות מתוך 95מטופלות 53 ,עברו היסטרוסקופיה ניתוחית ו־ 42עברו גרידה. תופעות לוואי הקשורות בטיפול :בקרב 42נשים לאחר גרידה נרשם סיבוך אחד קצר טווח .ניקוב של הרחם התרחש אצל מטופלת אחת. התפתח אצלה PIDוהיא נזקקה ללפרוסקופיה.
19
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית בתחילת חודש פברואר השנה ערכה החברה לאנדוסקופיה גינקולוגית את הכנס השנתי השניים עשר בים המלח.
הרחיב לגבי הנושא האקטואלי מאוד ,במיוחד בישראל ,של הופעת וניהול "הנישה" המופיעה בחלל הרחם או בצוואר הרחם לאחר ניתוחים קיסריים חוזרים .פרופ' ברולמן השתתף אף הוא במושב של הטיפים ,וסיכם את הידוע כיום על הגישה לתסמונת אשרמן.
במסגרת מדיניות הוועד לקדם את הצטרפותם של המתמחים לפעילות ,שמחנו על הרשמתם ועל השתתפותם של 15מתמחים בהצגות המדעיות ,ואנו מקווים שרבים נוספים יצטרפו.
•במסגרת מושב בנושא הסיבוכים באנדוסקופיה גינקולוגית אירחנו את מר דניאל בן שושן ,המתמחה בתחום התחקיר בכלל והתחקיר הרפואי בפרט ,אשר העביר הרצאת מבוא מעולה להכרת הנושא, והבהיר את חשיבותו לעוסקים בתחום.
בכנס השנה נרשמה השתתפות שיא של 120רופאים ,כ־ 20אחיות חדר ניתוח ו־ 11חברות אשר השתתפו בתערוכה המקצועית.
בתחרות העבודה המצטיינת של מתמחים זכתה עבודה מהמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה שעסקה בנושא הטמעת הטכנולוגיה הרובוטית בניתוחי קיבוע צניחת נרתיק .שתי המתמחות שחלקו ביניהן את הפרס הן ד"ר סוזנה מוסטפה וד"ר ניבל אוואד .הפרס השנה הוקדש לזכרו של פרופ' קרל לוינסון ,מורה וחבר של רבים מוותיקי התחום בארץ ואחד מחלוצי התחום בארה"ב ,שהלך לעולמו בנובמבר השנה .הפרס בסכום של 3,500ש"ח נועד לסייע בהשתתפות בכנס בין־לאומי שבו תוצג העבודה. בנכס הוצגו 26עבודות ומצגות וידיאו מקוריות שנבחרו מתוך כ־35 עבודות שנשלחו .כמות מרשימה זו של עבודות מעידה על היקף הפעילות בתחומנו בארץ. בכנס התארחו השנה 4מרצים: •פרופ' סינה נזהט מאטלנטה ,ממובילי התחום בעולם כיום, מתמקד בתחום האנדומטריוזיס .פרופ' נזהט הוא מזכיר החברה האמריקאית לכירורגיה זעיר פולשנית בגינקולוגיה .הרצאותיו בתחום הכירורגיה הרובוטית ומקומה בגינקולוגיה המודרנית וסקירתו על הגישה הכירורגית באנדומטריוזיס היו מלמדות וזכו לשבחים רבים ממשתתפי הכנס .פרופ' נזהט גם תרם מניסיונו המעשי הרב במסגרת מושב שעסק בטיפים בתחום כריתת שרירנים בלפרוסקופיה. •פרופ' הנס ברולמן מאמסטרדם ,נשיא החברה האירופית לאנדוסקופיה גינקולוגית ,סקר בהרחבה וביסודיות רבה את הסיבוכים באנדוסקופיה גינקולוגית ואת דרכי מניעתם ,וכן
18
•מרצה אורח נוסף היה פרופ' אקסל ארנו מצרפת ,מנהל הפיתוח הכירורגי של חברת ג'ונסון וג'ונסון באירופה ,אשר פתח צוהר למתרחש מאחורי הקלעים בתחום הפיתוח הכירורגי בחברות הענק שבתעשייה הרפואית. השנה קיימנו לראשונה סדנת תפירות לפרוסקופיות אשר נערכה לפני הכנס עצמו .בסדנה השתתפו 20רופאים אשר תרגלו את טכניקות התפירה הלפרוסקופיות השונות על מודלים וסימולטורים מהמתקדמים בעולם .מסיכום משובי הסדנה עולה שביעות רצון רבה מרמתה הגבוהה. אנו מתכננים פעילויות נוספות של החברה עוד השנה ,ובהן יום עיון נוסף בתחומים שיפורסמו בקרוב ,וסדנת לפרוסקופיה בסיסית למתמחים שתיערך במהלך חודש יולי.
בברכה, פרופ' מוטי פנסקי יו"ר החברה לאנדוסקופיה גינקולוגית מנהל היחידה לאנדוסקופיה גינקולוגית המרכז הרפואי אסף הרופא ,צריפין
רחמית ודימום לאחר לידה. לא היה הבדל מבחינת משך האשפוז של האם בתקופת משכב הלידה, אך יותר נשים בקבוצת השראת הלידה באמצעות פרוסטגלנדינים טופלו בחשד לזיהום .פחות יילודים התקבלו לאשפוז למחלקה הנאונטלית בקבוצת הנשים לאחר השראת לידה באמצעות צנתר אקסטראמניוטי. יחד עם זאת ,שיעור האשפוזים של יילודים ביחידת טיפול נמרץ היה דומה בשתי הקבוצות והאינדיקציות לאשפוז היו דומות .השכיחה ביניהן הייתה חשד לזיהום.
דיון בעבודה זו נמצא כי אין הבדל בין שתי שיטות השראת הלידה בשיעור הניתוחים הקיסריים .במרכזים השונים שהשתתפו במחקר נעשה שימוש במינונים שונים של פרוסטגלנדינים ,אך גם לאחר שבוצעה אנליזה סטטיסטית תוך התחשבות בוולדנות האישה ובמינון הפרוסטגלנדינים, לא נמצא הבדל בשיעור הניתוחים הקיסריים. גם במטה־אנליזה שכללה את העבודה הזו לא נמצא הבדל בשיעור הניתוחים הקיסריים בין נשים שעברו השראת לידה באמצעות צנתר
אקסטראמניוטי לנשים שעברו השראת לידה באמצעות פרוסטגלנדינים. נוסף לכך ,היפרסטימולציה של הרחם ודימום לאחר לידה היו שכיחים פחות בקבוצה שעברה השראת לידה באמצעות צנתר אקסטראמניוטי. במחקר זה לא בוצעה הערכה של שביעות רצון המטופלות משיטות השראת הלידה ,אך בעבודות אחרות נמצא כי השימוש בצנתר אקסטראמניוטי הוביל לדרגה נמוכה יותר של כאב בהשוואה לפרוסטגלנדינים ,תוצאה המרמזת על העדפה של צנתר אקסטראמניוטי על פני פרוסטגלנדינים. אפשר להסביר את השיעור הגבוה יחסית של חשד לזיהום אצל האם ,שהופיע בקרב נשים שעברו השראת לידה באמצעות פרוסטגלנדינים ,במספר גבוה יותר של בדיקות לדניות בקבוצה זו. ייתכן גם שהפרוסטגלנדינים המשתתפים בתהליכי התגובה הדלקתית, עשויים להעלות חום גם בהעדר מחולל פתוגני. לסיכום ,יש לשקול השראת לידה באמצעות צנתר אקסטרארמניוטי אצל נשים היולדות במועד ,גם כאשר צוואר הרחם אינו בשל .האחסנה הפשוטה ועלותו הנמוכה של אמצעי זה הופכים אותו למתאים במיוחד לשימוש במדינות מתפתחות ובמרכזים דלי אמצעים.
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
השוואה בין צנתר פולי לג'ל לדני של פרוסטגלנדין ( )E2בהשראת לידה בקרב נשים היולדות במועד :מחקר אקראי ומבוקר Foley catheter versus vaginal prostaglandin E2 gel for induction of labour at term (PROBAAT trial): an open –label, randomized controlled trial Jozwiak M., Rengerink KO., Benthem M. et. al Lancet 2011; 378:2095-103
ד"ר חגית רפאלי ,1ד"ר מיכל
קובו2
1רופאה מתמחה ,אגף נשים ויולדות ,המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון ,חולון 2אחראית מחלקת יולדות ,אגף נשים ויולדות ,המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון ,חולון
הקדמה השראת לידה מתבצעת ב־ 30%–20%מהלידות .אצל נשים הרות רבות המועמדות להשראת לידה צוואר הרחם אינו בשל -אין פתיחה ,המחיקה קטנה מ־ 25%ומיקומו אחורי .הסיכוי שנשים אלו יזדקקו לניתוח קיסרי גבוה יותר .יש שיטות אחדות להשראת לידה וביניהן שיטות מכניות כמו החדרת צנתר אקסטראמניוטית ,ותרופות כגון פרוסטגלנדינים. להבשלה של צוואר הרחם בעזרת צנתר פולי יש יתרונות על פני השימוש בפרוסטגלנדינים (הוא זול יותר ושיעור ההיפרסטימולציה הרחמית נמוך יותר) ,אך חסר מידע לגבי ההבדלים בין שתי השיטות הללו מבחינת מצוקה של העובר ודימום של האם לאחר הלידה (.)PPH מטרת עורכי המחקר הייתה להשוות בין היעילות והבטיחות של השראת לידה על ידי צנתר אקסטראמניוטי לבין היעילות והבטיחות של פרוסטגלנדין ( E2ג'ל לדני) ,בקרב נשים בהיריון במועד שצוואר הרחם שלהן אינו בשל ושניקוד הבישופ שלו נמוך.
שיטות מחקר זה הוא מחקר רב־מרכזי ,אקראי ומבוקר ,והשתתפו בו 12בתי חולים בהולנד בשנים .2010–2009הקריטריונים להכללה היו היריון יחיד במועד ,מצג ראש ,קרומים שלמים ,צוואר לא בשל ללידה ואינדיקציה להשראת לידה .כמו כן נכללו במחקר רק נשים שלא עברו ניתוח קיסרי בעבר .נפסלו מהמחקר נשים מתחת לגיל ,18נשים עם שליית פתח, מקרים שבהם זוהו אנומאליות מולדות בעובר וכן נשים שהיה ידוע על רגישות שלהן לאחד המרכיבים שנעשה בהם שימוש בהשראת הלידה. המשתתפות חולקו בצורה אקראית לשתי קבוצות .קבוצה אחת עברה השראת לידה באמצעות צנתר אקסטראמניוטי וקבוצה שנייה באמצעות פרוסטגלנדינים .אצל הנשים שעברו השראת לידה באמצעות צנתר פולי ( ,)16F-18Fהבלון נופח ל־ 30מ"ל בתמיסת סליין או מים .לאחר הכנסת הצנתר ,הונחתה האישה לנוח במשך כשעה ,ובמהלכה נוטרו דופק העובר והפעילות הרחמית. במקרה של פליטת הצנתר מהנרתיק או לחילופין ,אם ציון הבישופ היה 6או יותר ,הצנתר הוצא ,ובוצעו פקיעת קרומים וניטור ממושך של העובר .אם הפעילות הרחמית לא הייתה מספקת (פחות מ־3
16
צירים ב־ 10דקות או פחות מ־ 200יחידות מונטבידאו) ,נעשה שימוש באוקסיטוצין לצורך אוגמנטציה עד שנראתה פעילות רחמית מספקת או עד להתקדמות בלידה .אם הצנתר נפלט ,אך ציון הבישופ היה פחות מ־ ,6הוכנס צנתר חדש .בקבוצת הנשים שעברה השראת לידה באמצעות פרוסטגלנדינים (ג'ל לדני )E2המינון ההתחלתי היה 1מ"ג ,ולאחר 6שעות ניתנה מנה נוספת (עד שתי מנות ב־ 24שעות לכל היותר). אצל נשים מבכירות נעשה שימוש במינון התחלתי של 2מ"ג .פקיעת קרומים ואוגמנטציה בעזרת אוקסיטוצין נעשו כאשר ציון הבישופ היה 6ויותר ,ולפחות 6שעות לאחר המנה האחרונה של הפרוסטגלנדינים. בשתי הקבוצות ,אם התנאים בצוואר הרחם לא היו מספקים לפקיעת קרומים לאחר 48שעות מתחילת תהליך ההשראה ,נעשתה הפסקה של יום ,והתהליך חודש לעוד 48שעות .אם לאחר 5ימים עדיין לא היו בצוואר הרחם תנאים מספקים ליילוד ,השראת הלידה הוגדרה ככישלון.
תוצאות במחקר השתתפו 824נשים הרות שעברו רנדומיזציה לשתי שיטות השראת הלידה 411 .נשים נכללו בקבוצת הצנתר האקסטראמניוטי ו־ 408נשים נכללו בקבוצת הפרוסטגלנדינים .לא היה הבדל בין שתי הקבוצות במאפיינים הדמוגרפיים (גיל ,מוצא אתני ,אינדקס מסת הגוף, ולדנות ,ציון בישופ ,גיל היריון וסוג האינדיקציות להשראת לידה) .הסיבות השכיחות בשתי הקבוצות להשראת לידה היו יתר לחץ דם והיריון עודף. לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת שיעור הניתוחים הקיסריים ושיעור הלידות המכשירניות .הסיבה השכיחה לניתוחים קיסריים הייתה עצירה בהתקדמות הלידה (בשלב הראשון של הלידה) .סיבה זו הייתה שכיחה יותר בקבוצת הנשים שעברו השראת לידה באמצעות צנתר אקסטראמניוטי .הזמן הממוצע מתחילת השראת הלידה ועד הלידה היה ארוך יותר בקבוצת הנשים שעברו השראת לידה באמצעות צנתר אקסטראמניוטי לעומת אלו שעברו השראת לידה עם פרוסטגלנדינים ( 29שעות לעומת 18שעות ,בהתאמה) ,ושימוש באוקסיטוצין לצורך אוגמנטציה היה שכיח יותר בקבוצת זו .הבדל זה נגרם ככל הנראה בשל זמן ארוך יותר עד התחלת השלב הפעיל של הלידה אצל הנשים בקבוצת השראת הלידה באמצעות צנתר אקסטראמניוטי. לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בשיעור ההופעה של היפרסטימולציה
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
טבלה .1הקריטריונים לאבחנת תסמונת TAPSלפני הלידה ואחריה
הידע בנוגע לסיבוכים נאונטליים או לסיבוכים מאוחרים יותר במקרי TAPSמועט ,ומבוסס על תיאורי מקרים וסדרות קטנות בלבד .התחלואה בקרב יילודים קשורה בעיקר לסיבוכים ההמטולוגיים בלידה .העוברים התורמים יכולים לסבול מאנמיה קשה ולהזדקק לדם .העוברים המקבלים נזקקים לעתים להחלפת דם חלקית לשם הורדת רמות ההמוגלובין הגבוהות שלהם .בהשוואה בין 19זוגות תאומי TAPSששרדו עד ללידה, לבין קבוצת ביקורת של תאומים מונוכוריונים ,תוך התאמה לגיל ההיריון בלידה ללא ,TAPSהתוצאות קצרות הטווח של תחלואת היילודים ושל תמותת היילודים לא היו שונות באופן מובהק בין 2הקבוצות ,זאת כמובן לאחר הטיפול שקיבלו תאומי ה־( TAPSעירוי דם או החלפת דם) .ממצא מעניין נוסף נמצא אצל תינוקות ה־ TAPSהמקבלים :נצפתה אצלם טרומבוציטופניה בשיעור של ,45%לעומת 11%בקבוצת הביקורת. הסיבה לטרומבוציטופניה קשורה לפוליציטמיה ולצמיגות היתר של דמם. שכיחות הפגיעה בהתפתחות הנוירולוגית ארוכת הטווח אינה ידועה. בעבודה קטנה שבחנה תאומים לאחר טיפול בלייזר עקב 6 ,TTTSזוגות תאומים פיתחו TAPSוההתפתחות הנוירולוגית שלהם הייתה תקינה.
מסקנות
טבלה .2הסיווג של תסמונת TAPSלפני הלידה
TAPSהיא תסמונת שממנה סובלים תאומים מונוכוריונים באופן שבו דרך אנסטומוזות עורק־וריד קטנות עובר אחד תורם לעובר השני דם באופן אטי אך ממושך .התסמונת קורית באופן ספונטני או לאחר ניתוח לייזר עקב .TTTSעלייה במודעות לתסמונת ה־ TAPSומדידת ה־PSV ב־ MCAשל שני העוברים באופן קבוע תסייע לאבחן תסמונת זו עוד במהלך ההיריון ותאפשר לערוך מעקב ולטפל בעוברים ,כדי למנוע תחלואה של העוברים ותמותה שלהם.
מראי מקום 1. Slaghekke F, Kist WJ, Oepkes D, et al. Twin Anemia-
טבלה .3הסיווג של תסמונת TAPSלאחר הלידה .נקבע על פי הפרשי ההמוגלובין בין התאומים ביום הראשון לחייהם. שרדו .שני זוגות התאומים שטופלו על ידי ניתוח לייזר שרדו אף הם .בשני המקרים TAPSנוצרה ספונטנית .מקרה אחד טופל בתחילה על ידי עירוי תוך־רחמי בשבוע ,24אך התסמונת חזרה מהר ,ולכן בוצע ניתוח לייזר בשבוע 25להיריון .במקרה השני בוצע ניתוח לייזר בשבוע 19להיריון. שני זוגות התאומים נולדו ללא סיבוכים המטולוגיים ובשליות לא נמצאו אנסטומוזות אחרי ניתוח הלייזר.
Polycythemia Sequence: Diagnostic Criteria, Classification, Perinatal Management and Outcome. Fetal Diagnosis and Therapy 2010;27:181-190. 2. Robyr R, Lewi L, Salomon LJ, et al. Prevalence and management of late fetal complications following successful selective laser coagulation of chorionic plate anastomoses in twin-to-twin transfusion syndrome. Am J Obstet Gynecol 2006;194:796-803. 3. Lewi L, Jani J, Blickstein I, et al. The outcome of monochorionic diamniotic twin gestation in the era of invasive fetal therapy: a prospective cohort study. Am J Obstet Gynecol 2008;199:514-518.
15
רבועהו םאה תאופר
מצב היילודים והתינוקות
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
תמונה .4תמונת אולטרה־סאונד של שליית תאומי .TAPSבצד שמאל בולט האזור ההידרופי האקוגני העבה של העובר התורם. מצד ימין השליה של העובר המקבל ,הנראית תקינה. ב־ )MCAולהתבטא לאחר הלידה רק בהבדלי המוגלובין בין התאומים. מנגד ,התסמונת יכולה להתבטא במוות של אחד התאומים או של שניהם ברחם אם אינה מאובחנת ומטופלת. הגישות לטיפול טרום לידתי נקבעות על פי דרגת החומרה של המחלה :השגחה בלבד ,יילוד ,עירוי דם תוך־רחמי לעובר התורם האנמי (לתוך השורר או לתוך החלל הפריטונאלי) ,המתה סלקטיבית של אחד התאומים או הפרדת השליה בלייזר (חוזרת) .עירוי הדם הוא טיפול זמני בלבד ומטרתו להרוויח מעט זמן יחסית ,לשם מתן קורס קורטיקוסטירואידים או העברה למרכז שלישוני .העירוי יכול להרע את מצבו של העובר המקבל .עירוי לתוך החלל הפריטונאלי נחשב טוב יותר כי הוא מאפשר ספיגה איטית יותר של כדוריות אדומות במחזור הדם של העובר ואבדן אטי יותר שלהן דרך האנסטומוזות. הטיפול היחיד לתסמונת הוא הפרדה של האנסטומוזות על ידי לייזר בפיטוסקופיה .טכנית ,קשה יותר לבצע את הניתוח במקרה של TAPS בהשוואה ל־ ,TTTSשם יש ריבוי מים ניכר אצל המקבל ,דבר המקל על ראיית האנסטומוזות .נוסף לכך ,האנסטומוזות ב־ TAPSקטנות ומעטות ואפשר בקלות לפספס אותן .כדי להתגבר על קושי זה ,בשיטת לייזר הנקראת Solomon Techniqueצורבים את כל פני השטח של השליה .יש לציין כי נראו מקרים שבהם הייתה רזולוציה ספונטנית של התסמונת ,ונדרשים מחקרים נוספים לשם קביעת הטיפול המיטבי בדרגות שונות של התסמונת.
14
תוצאות ההיריון במקרי TAPSאשר נוהלו במרכז הרפואי של המחברים []1 בין יוני 2002לדצמבר 2009אובחנו 30זוגות תאומים כלוקים ב־,TAPS מתוכם )60%( 18אובחנו לפני הלידה ו־ )40%( 12אחרי הלידה 20 .מתוך 30המקרים ( )66%עמדו בקריטריונים לאבחנת .TAPSעשרה מקרים לא עמדו בקריטריונים עקב מוות של אחד או של שני העוברים לפני הלידה (6 מקרים) ,רזולוציה ספונטנית (מקרה אחד) ,רזולוציה לאחר טיפול בלייזר ( 2מקרים) והיריון שעדיין לא הסתיים בעת כתיבת המאמר (מקרה אחד). מתוך 18המקרים של TAPSשאובחנו לפני הלידה TAPS ,קרה ספונטנית ב־ ,)22%( 4וב־ )78%( 14מקרים נוספים לאחר ניתוח לייזר .ניהול ההיריון כלל מעקב צמוד בלבד ב־ 10מקרים ,עירוי תוך רחמי ב־ 4מקרים ,ניתוח לייזר חוזר במקרה אחד ועירוי תוך רחמי ואחריו ניתוח לייזר במקרה אחד .זוג הורים אחד ביקש המתה של שני העוברים ובמקרה נוסף ביקשו ההורים המתה סלקטיבית של התורם .בקבוצת התאומים שעברו מעקב בלבד ( )10ההישרדות הייתה .)75%( 15/20חמישה עוברים מתו ,מהם במקרה אחד מתו שני העוברים בשבוע 22לאחר שנצפו סמני הידרופס לעובר האנמי .נראו שלושה מקרים של תמותת עובר אחד ,כולם לאחר ניתוח לייזר 7 .מתוך 15התאומים ששרדו ( )47%נזקקו לטיפול המטולוגי לאחר הלידה (מתן דם לעובר האנמי או החלפת דם חלקית לעובר המקבל) עקב סיבוכים .ארבעת זוגות התאומים שטופלו על ידי עירוי דם תוך־רחמי
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
רבועהו םאה תאופר
תמונה .2שליה אופיינית במקרה ספונטני של TAPSלפני הזרקת צבע .אפשר לראות את האזור החיוור שסיפק דם לעובר התורם, ואת האזור הכהה הגדוש מימין שסיפק דם לעובר המקבל
תמונה .3לאחר הזרקת צבע רואים את האנסטומוזות המעטות והקטנות המחברות את שני צדי השליה
אבחנה
השפיר האופייניים ל־ .TTTSלכן קבעו המחברים קריטריון נוסף להגדרת התסמונת לאחר הלידה ,והוא עלייה ביחס של הרטיקולוציטים בין התורם למקבל למעל .1.7עלייה ביחס זה מתארת תהליך ארוך שבו האנמיה המתהווה אצל העובר התורם גורמת לו לייצר רטיקולוציטים ,שלא כמו אצל העובר המקבל .קריטריון נוסף להגדרת TAPSלאחר הלידה הוא ממצאים שלייתיים TAPS .מאופיין במספר קטן של אנסטומוזות עורק־וריד שקוטרן קטן מ־ 1מ"מ ,אשר ניתן לאבחנן לאחר הזרקת חומר צבע לשליה .הקריטריונים לאבחנת TAPSלפני הלידה ואחריה מוצגים בטבלה מספר .1
בניגוד ל־ ,TTTSאפשר לאבחן TAPSלפני הלידה או אחריה .הקריטריונים לאבחנת TAPSלפני הלידה מבוססים על מדידת מהירות זרימת הדם בשיא הסיסטולה ( )PSVב־ ,)MCA( Middle Cerebral Arteryהעולה אצל העובר התורם ,ויורדת אצל העובר המקבל Robyr .וחבריו []2 הציעו את הערך 1.5MOM > MCA-PSVעבור התורם ו־<MCA-PSV 0.8עבור המקבל להגדרת התסמונת .מחברי מאמר סקירה זה []1 הציעו את הערך MOM1.0כערך שמתחתיו יוגדר המקבל כלוקה בתסמונת .עם זאת ,יש לציין שהרגישות ,הסגוליות ושיעור התוצאות השגויות החיוביות והשליליות של הזרימות לא נבדקו עדיין בעבודות גדולות ,ולכן יש להתייחס לקריטריונים אלה כאל קריטריונים ראשוניים בלבד .כדי לאבחן את התסמונת בזמן ולטפל בה ,המחברים ממליצים למדוד את ה־ PSVב־ MCAלשני התאומים כל שבועיים בכל הריונות התאומים המונוכוריונים ,ובמיוחד לאחר טיפול בלייזר עקב .TTTS בכמה מקרים של TAPSנצפה שוני מאוד משמעותי בעובי ובאקוגניות של חלק השליה של העובר התורם לעומת המקבל .חלק השליה של התורם האנמי היה הידרופי ובעל אקוגניות מוגברת ,וחלק השליה של העובר המקבל נראה רגיל (תמונה מספר .)4 הקריטריונים לאבחנת TAPSלאחר הלידה מתבססים על אבחנה של אנמיה של העובר התורם ופוליציטמיה אצל העובר המקבל ,נוסף לממצאים וסקולאריים אופייניים המזוהים על ידי הזרקת חומר צבע לשליה לאחר הלידה LEWI .וחבריו [ ]3הציעו להגדיר TAPSלאחר לידה כאשר נמצאת רמת המוגלובין קטנה מ־ 11גרם לדציליטר אצל העובר התורם וגדולה מ־ 20גרם לדציליטר אצל המקבל .החיסרון של הגדרה זו הוא התעלמותה מערך ההמוגלובין המשתנה של העובר בשבועות השונים של ההיריון .ההמוגלובין של העובר עולה באופן ליניארי עם התקדמות ההיריון .הצעה שפתרה בעיה זו הייתה להתייחס להבדל בהמוגלובין בין שני העוברים ולא לערך המוחלט של ההמוגלובין שלהם .נקבע שהבדל של מעל 8גרם לדציליטר ברמת ההמוגלובין יוביל לאבחנה של TAPSברוב המקרים .במקרים מסוימים יש מעבר דם אקוטי ומהיר בין התאומים ממש בתהליך הלידה ,ורק אז נוצרים ההבדלים ברמות ההמוגלובין ביניהם ,אך תהליך זה קצר מכדי לגרום לשינויים במי
סיווג מכיוון ש־ TAPSהיא מחלה הטרוגנית ,סיווגה לדרגות חומרה שונות יכול לסייע בהבחנה בין צורות התסמונת השונות ולהוביל ליתר סטנדרטיזציה בנוגע לתוצאות הטיפול ,לפרוגנוזה ועוד .נקבעו 5דרגות סיווג לפני הלידה ו־ 5דרגות סיווג לאחר הלידה (מתוארות בטבלאות מספר 2 ו־ .)3שיטת הסיווג לפני הלידה מבוססת על תוצאות הזרימות ב־PSV של ה־ MCAלשני העוברים ,העולות אצל העובר האנמי ויורדות אצל העובר המקבל .מדרגת הסיווג ,3לזרימות הפתולוגיות ב־ ,MCAנוספים ממצאים פתולוגיים בזרימות המעידים על קיפוח קרדיווסקולארי של התורם (חוסר זרימה דיאסטולית ,היפוך גל הזרימה בסוף הדיאסטולה בעורק הטבורי או שינויים בגל Aבדוקטוס וונוזוס) .בדרגה 4נכללים מקרי הידרופס של התורם עקב האנמיה הקשה שהוא סובל ממנה ובדרגה 5 נכללים מקרי מוות של אחד התאומים או של שניהם. מכיוון ש־ TAPSמאובחנת לעתים רק לאחר הלידה ,יש שיטת סיווג לאחר הלידה המבוססת על השינוי ברמות ההמוגלובין של זוג התאומים ביום הראשון לחייהם.
ניהול טרום לידתי שיעור התחלואה והתמותה עקב TAPSעדיין לא ידוע .טווח התוצאות המיילדותיות רחב ותלוי גם בדרגת המחלה המשתנה ממקרה למקרה. TAPSיכולה לא להתגלות במהלך ההיריון (אם לא מבוצע דופלר ל־PSV
13
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
מאמר סקירה ברפואת העובר – )Twin Anemia-Polycythemia Sequence (TAPS
הקריטריונים לאבחנה ,לסיווג ולניהול טרום לידתי ותוצאות ההיריון ד"ר יורי פרליץ מנהל היחידה להיריון בסיכון גבוה ,המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה ,פוריה .הפקולטה לרפואה בגליל ,אוניברסיטת בר־אילן
תקציר
רקע
תאומים מונוכוריונים חולקים שליה אחת שבה נמצאות אנסטומוזות (קישורים בין כלי דם) המאפשרות מעבר דם מעובר אחד לשני .האנסטומוזות הן הבסיס האנטומי להתפתחותם של כמה סיבוכים האופייניים רק לתאומים מונוכוריונים ,וביניהם )TTTS( Twin to Twin Transfusion Syndrome ו־ TTTS .)TAPS( Twin Anemia-Polycythemia Sequenceו־TAPS הן שתי תסמונות דומות .בשתיהן עובר דם בין שני העוברים ,אחד תורם והשני מקבל TTTS .מאופיינת במיעוט מים לעובר אחד וריבוי מים לעובר השני ,ו־ TAPSמאופיינת בהבדלי המוגלובין בין העוברים ללא שינויים בכמות המים TAPS .נצפית בכ־ 5%מהריונות התאומים המונוכוריונים ויכולה להתפתח לאחר טיפול לייזר חסר ב־.TTTS מאמר סקירה זה עוסק בפתוגנזה ,בשכיחות ,בקריטריונים לאבחנה, באופציות הטיפול בהיריון ,בניהול ההיריון ובתוצאות ההיריון של תאומים מונוכוריונים הסובלים מ־.]1[ TAPS
כמעט כל התאומים המונוכוריונים חולקים שליה אחת עם אנסטומוזות ביניהם ,המאפשרות לדם לעבור מעובר אחד לשני .במקרים של אנסטומוזות וריד־עורק ,בשל מפלי הלחצים בין 2כלי הדם ,יש מעבר מתמיד של דם מעובר אחד לשני ,ומצב זה גורם לתסמונת ה־TTTS הידועה .מצב זה מוביל להיפוולמיה ,לאוליגוריה ולמיעוט מים לעובר התורם דם ,ולפוליאוריה ,היפרוולמיה וריבוי מים לעובר המקבל. הקריטריונים המרכזיים לאבחנת TTTSהם מיעוט מים לעובר התורם וריבוי מים למקבל ,תסמונת זו מכונה גם Twin Oligo-Polyhydramnios .)TOPS( Sequenceבשנת 2007תוארה לראשונה תסמונת חדשה, ובה מעבר כרוני של דם מעובר אחד לאחיו בתאומים מונוכוריונים גורם לשינויים בהמוגלובין בין 2העוברים ללא שינויים במי השפיר .תסמונת זו נקראת )TAPS( Twin Anemia-Polycythemia Sequenceוהיא קורית ספונטנית ב־ 5%-3%מהריונות התאומים המונוכוריונים או ב־ 13%–2%מההריונות לאחר טיפול בלייזר עקב .TTTSתמונה מספר 1מראה תאומים הלוקים בתסמונת TAPSלאחר הלידה.
פתוגנזה בתסמונת TAPSמאופיינות השליות במעט אנסטומוזות עורק־וריד ( )AVזעירות המאפשרות מעבר דם אטי מהעובר התורם לעובר המקבל, תהליך המוביל לשינויים בערכי ההמוגלובין של העוברים (תמונות מספר 2ו־ .)3הערכת נפח הדם העובר בין העוברים בתסמונת ה־TAPS היא 15-5מ"ל ליממה .נפח דם קטן זה העובר בזמן ארוך יחסית מאפשר לעוברים לעבור שינויים מפצים בעקבות מעבר הדם ביניהם, וכך לא נוצרים שינויים בכמות מי השפיר המובילים לתסמונת ה־,TTTS המאופיינת במעבר דם מהיר ובכמות גדולה .מעניין שבעוברים לאחר טיפול בלייזר ,העובר שמפתח אנמיה עקב TAPSהוא העובר המקבל לשעבר.
שכיחות תמונה .1תאומי TAPSספונטני בלידה :תאום אחד ,התורם (משמאל) ,חיוור ואנמי ,ותאום שני ,המקבל ,פלטורי פוליציטמי
12
מעט מחקרים בחנו את השכיחות של TAPSספונטני או לאחר טיפול בלייזר .השכיחות של התסמונת לאחר טיפול בלייזר נעה בין 2%ל־,13% ושכיחותה של הופעה ספונטנית של התסמונת נעה בין 3%ל־,5% בהתאם לקריטריונים ולהגדרות לקביעת התסמונת.
ספטמבר 2012
הרפואה | updateגינקולוגיה
רבועהו םאה תאופר
11
הרפואה | updateגינקולוגיה
במחקר חתך שפורסם ב־ BIRTHב־ 2005וסקר את שיעור חיתוכי החיץ באזורים גיאוגרפיים שונים ובמדינות שונות בעולם ,נמצאה שונות רבה; משיעורים נמוכים מאוד בצפון אירופה ,עד 9.7%בשבדיה ושיעורים המתקרבים ל־ 100%במדינות שונות באמריקה הלטינית ובטיוואן .יש לציין כי החוקרים ציינו קושי בהשגת מספרים מדויקים בשל חוסר אחידות בדיווחים וכן לאור הבדלים בשיעורי חיתוכי החיץ בקרב מבכירות לעומת ולדניות ,דבר המשפיע על הנתונים לגבי אוכלוסיות שונות שבהן שיעור הילודה שונה [.]9
מגמות בחיתוך החיץ בישראל לפי נתונים לגבי שיעור חיתוכי החיץ שהתקבלו מ־ 25מרכזים רפואיים בישראל ונאספו לקראת הכנס הדו־שנתי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר בנובמבר ,2011בשנת 2010נעו שיעורי חיתוך החיץ בין 3.6%ל־ 21.9%במרכזים רפואיים שונים ,והממוצע עמד על .13.4%בסקירה רב־שנתית בין השנים 2005ל־ ,2010נראתה ירידה הדרגתית בשיעור חיתוכי החיץ מ־ 20%ל־ .13.4%יש לציין כי שיעור הקרעים מדרגות IIIו־ IVלא עלה מעבר לשיעורים המדווחים בספרות, ונע בין 0.1ל־ ,1.04%ובממוצע .]10[ 0.26%
טיפולים חלופיים למניעת טראומה לאזור החיץ ומניעת צורך בחיתוך חיץ כפי שצוין ,טראומה לאזור החיץ הנגרמת בעקבות קרעים ספונטניים או בעקבות חיתוך חיץ כרוכה בתחלואה משמעותית ,קצרת טווח וארוכת טווח .במהלך השנים הוצעו התערבויות שונות למניעת פגיעה זו [ Beckmann .]11ושות' מצאו כי עיסוי אזור החיץ בקרב מבכירות לפני הלידה ,החל משבוע 35להיריון ,מצמצם את שיעור פגיעות החיץ המצריכות תפירה ובעיקר את הצורך לבצע חיתוך חיץ [ .]12חלק מההתערבויות לצמצום פגיעה באזור החיץ בשלב IIשל הלידה ,נסקרו על ידי קבוצת COCHRANEמאוקספורד במטה־אנליזה שפורסמה ב־ .]13[ 2011להלן מסקנותיה העיקריות: •הימנעות ממגע באזור החיץ בלידה עד לשלב ה־ crowningהובילה לשימוש בחיתוך חיץ בשיעור נמוך יותר בהשוואה להגנה ידנית על אזור החיץ בטכניקות שונות (.-)Hands off versus hands on עם זאת לא נראתה הפחתה בשיעור הקרעים מדרגה IIIו־.IV •הנחת קומפרסים חמים על אזור החיץ והגניטליה הפחיתה את שיעור הקרעים בדרגות גבוהות. •עיסוי אזור החיץ הוכח כיעיל סטטיסטית בהפחתת קרעים מדרגות IIIו־.IV •שימוש בתמרון על שם ( Ritgensאחיזת הסנטר העוברי בין האנוס והקוקסיקס ,תוך הנחת היד השנייה על האזור האוקסיפוטלי העוברי לשם שמירה על פלקסציית הראש -אחיזה המאפשרת לשלוט על מהירות יציאת הראש) לא הוכחה סטטיסטית כמפחיתה קרעים מדרגות גבוהות או כמפחיתה את שיעורי חיתוכי החיץ. לאחרונה פורסם שימוש בג'ל מיילדותי המוחדר ללדן במהלך השלב הראשון והשני של הלידה ומטרתו לקצר את משך השלב השני של הלידה ולהפחית את שיעור הקרעים הספונטניים של החיץ ואת הצורך בחיתוך חיץ .ג'ל זה מכיל חומצה פולי אקרילית ,הידרוקסיאתיל צלולוז ופרופילן גליקול ומבוסס על מניעת החיכוך בתעלת הלידה .עד כה נערך מחקר מבוקר אחד בבני אדם שהוכיח את יעילות הג'ל בקיצור משך
10
ספטמבר 2012
השלב השני של הלידה ב־ 26דקות בממוצע ובהפחתת שיעור הקרעים העצמוניים של אזור החיץ [ .]14עם זאת דרושים מחקרים נוספים כדי להעריך את יעילותו. לסיכום ,בשנים האחרונות נראית מגמה של הפחתת השימוש בחתך החיץ בלידה באופן שגרתי ,לאור התרבות הפרסומים בספרות הרפואית על תוצאות שליליות אפשריות הכרוכות בהליך זה ועל יתרונותיו המועטים .עם זאת ,מדובר בפרוצדורה כירורגית שכיחה שמבוצעת בימינו בצורה סלקטיבית לפי שיקול דעתם הקליני של הרופא ושל המיילדת.
בבליוגרפיה: 1. Thacker SB, Banta HD. Benefits and risks of episiotomy:
an interpretative review of the English language literature, 1860-1980. Obstet Gynecol Surv. 1983 Jun;38(6):322-38. Review 2. Woolley RJ. Benefits and risks of episiotomy: a review of the English-language literature since 1980. Part I and II. Obstet Gynecol Surv. 1995 Nov;50(11):806-35. Review 3. Carroli G, Mignini L. Episiotomy for vaginal birth. Cochrane Database Syst Rev. 2009 Jan 21;(1):CD000081. Review. 4. Hartmann K, Viswanathan M, Palmieri R, Gartlehner G, Thorp J Jr, Lohr KN. Outcomes of routine episiotomy: a systematic review. JAMA. 2005 May 4;293(17):2141-8. Review 5. Sartore A, De Seta F, Maso G, Pregazzi R, Grimaldi E, Guaschino S. The effects of mediolateral episiotomy on pelvic floor function after vaginal delivery. Obstet Gynecol. 2004 Apr;103(4):669-73. 6. Macleod M, Strachan B, Bahl R, Howarth L, Goyder K, Van de Venne M, Murphy DJ. A prospective cohort study of maternal and neonatal morbidity in relation to use of episiotomy at operative vaginal delivery. BJOG. 2008 Dec;115(13):1688-94. 7. Alperin M, Krohn MA, Parviainen K. Episiotomy and increase in the risk of obstetric laceration in a subsequent vaginal delivery. Obstet Gynecol. 2008 Jun;111(6):1274-8. 8. Weeks JD, Kozak LJ. Trends in the use of episiotomy in the United States: 1980-1998. Birth. 2001 Sep;28(3):152-60. 9. Graham ID, Carroli G, Davies C, Medves JM. Episiotomy rates around the world: an update. Birth. 2005 Sep;32(3):219-23. פרופ' קובי בר ,ד"ר מיכל קובו .המיילדות בישראל ,2010המפגש השנתי 10. של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר ,נובמבר .2011 11. Albers LL, Sedler KD, Bedrick EJ, Teaf D, Peralta P. Midwifery care measures in the second stage of labor and reduction of genital tract trauma at birth: a randomized trial. J Midwifery Womens Health. 2005 Sep-Oct;50(5):365-72. 12. Beckmann MM, Garrett AJ. Antenatal perineal massage for reducing perineal trauma. Cochrane Database Syst Rev. 2006 Jan 25;(1):CD005123. 13. Aasheim V, Nilsen AB, Lukasse M, Reinar LM. Perineal techniques during the second stage of labour for reducing perineal trauma. Cochrane Database Syst Rev. 2011 Dec 7;12:CD006672. 14. Schaub AF, Litschgi M, Hoesli I, Holzgreve W, Bleul U, Geissbühler V. Obstetric gel shortens second stage of labor and prevents perineal trauma in nulliparous women: a randomized controlled trial on labor facilitation. J Perinat Med.2008;36(2):129-35.2
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
רבועהו םאה תאופר
ב־ 2008ב־ ,Obstetrics & Gynecologyבחן את הקשר הזה מתוך הנחה שתכונות הריפוי הביוכימיות של רקמה שעברה טראומה ,נפגעות ביחס לרקמה שלא נפצעה .כלומר ,ההנחה הייתה שרקמה שהחלימה לאחר חתך החיץ תהיה חשופה יותר לפגיעה כתוצאה מלחץ על אזור חיץ הנקבים בלידה הבאה .מחקר זה כלל יותר מ־ 6,000יולדות ,ונמצא בו קשר מובהק בין חיתוך החיץ בלידה הראשונה לבין שכיחות גבוהה יותר של קרעים מדרגה IIומעלה בלידה שאחריה .הסיכוי לקרע עצמוני מדרגה IIאצל יולדת שעברה חיתוך חיץ בלידתה הקודמת היה גבוה פי 4.47ביחס ליולדת שלא עברה חיתוך חיץ בלידתה הקודמת ,והסיכוי לקרע מדרגה IIIו־ IVהיה גבוה פי 5.25בהתאמה .יש לציין כי גם לקרע ספונטני מדרגה IIבלידה הראשונה הייתה השפעה שלילית על הסיכוי לקרעים בלידה הבאה .גורמים נוספים שנמצאו קשורים לסיכויים להיווצרות קרעים ספונטניים היו גיל היולדת ,עישון ,השראת לידה ,פרק הזמן בין ההריונות ,ועוד [.]7
מגמות בחיתוך החיץ בעולם כאמור ,בשלושת העשורים האחרונים יש מגמה של צמצום השימוש בחיתוך החיץ במהלך לידות לדניות .יחד עם זאת ,ולמרות מחקרים רבים המצדדים בהגבלת חיתוך החיץ והמלצתם של גופים רפואיים רבים לבצע את התהליך רק במקרים נבחרים ,עדיין מדובר באחת הפרוצדורות הכירורגיות השכיחות ביותר .שיעורי הביצוע של חיתוכי החיץ משתנים בין מדינות שונות ואזורים גיאוגרפיים שונים .מחקר שבדק את שיעור חיתוכי החיץ בארה"ב בשנים 1998–1980מצא ירידה ממוצעת של 39% בשיעור חיתוכי החיץ .עם זאת השיעורים השתנו באוכלוסיות שונות והיו גבוהים יותר בקרב נשים לבנות ביחס לנשים אפרו־אמריקאיות ובקרב נשים עם ביטוח רפואי פרטי ביחס לנשים עם ביטוח ממלכתי ( .)Medicaidיש לציין כי גם במחקר זה נמצא כי באוכלוסיית הנשים שעברה חיתוך חיץ היו שיעורים נמוכים יותר של קרעים מדרגות Iו־,II אך שיעורים גבוהים יותר של קרעים מדרגות IIIו־.]8[ IV
9
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
מגמות בשימוש בחתך החיץ בלידה ד"ר שרון שולביץ ,1פרופ' יעקב
בר2
1רופאה מתמחה ,אגף נשים ויולדות ,המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון ,חולון 2מנהל יחידת רפואת אם־עובר ,אגף נשים ויולדות ,המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון ,חולון
מבוא בעבר מקובל היה לחשוב שכדי להימנע מקרעים בלדן במהלך הלידה, על המיילד לבצע באופן יזום חתך מבוקר הנקרא חתך חיץ הנקבים (פרינאום) ( ,)Episiotomyוזאת על מנת להרחיב את מפתח הלדן ולהקל על לידת העובר .קרע הנוצר בלדן במהלך הלידה הוא נפוץ ,ויכול לקרות באופן עצמוני ,אך גם לאחר חיתוך חיץ .רוב הקרעים נוצרים במפתח הלדן בעת יציאת ראש היילוד .בשנים האחרונות התעורר ספק באשר ליכולתו של אותו חתך חיץ יזום למנוע קרע בלתי מבוקר בתעלת הלידה בלידה פעילה. קרעים באזור חיץ הנקבים הקדמי במהלך הלידה עלולים לכלול פגיעה בשפתיים (לביות) ,בנרתיק הקדמי באזור השופכה או בדגדגן ,והם קשורים בשיעורי תחלואה נמוכים בדרך כלל .קרעים באזור חיץ הנקבים האחורי כוללים פגיעה בקיר האחורי של הנרתיק ,בשרירי החיץ או בסוגר (הספינקטר) של פי הטבעת (אנוס) .קרעים אלו מתחלקים ל־ 4דרגות חומרה על פי עומק הפגיעה .קרעים מדרגה IVכוללים פגיעה בסוגר האנאלי וברירית פי הטבעת .קרעים אלו יכולים להתבטא בסיבוכים ארוכי טווח כמו היצרות של הלדן ,אי־נקיטת צואה ואי־נקיטת שתן ,כאב ביחסי מין (דיספרוניה) ורצון להימנע מהיריון נוסף בעקבות הטראומה. מטרת חיתוך החיץ היא להגדיל את מפתח הנרתיק על ידי חיתוך כירורגי של אזור חיץ הנקבים בסוף שלב הלידה השני .הליך זה תואר בספרות הרפואית כבר ב־ ,1741אז ביצע אותו Ouldכדי למנוע קרעים חמורים באזור החיץ .השימוש בחיתוכי החיץ צבר תאוצה בכל רחבי העולם עם עליית המעורבות של רופאים בתהליך הלידה הלדנית ,והפך למעשה לאחד ההליכים הכירורגיים הנפוצים והמבוצעים ביותר ברפואת נשים. את חיתוך החיץ הצדיקו בטענה שיש לכך יתרונות לאם ולעובר. יתרונות משוערים לאם בעקבות החיתוך הם הפחתת הסיכוי להיווצרות קרעים מדרגות גבוהות ,מניעת איבוד שליטה על הסוגרים ,שיפור התפקוד המיני והפחתת דיספרוניה .נוסף לכך שוער שלאור העובדה שמדובר בחתך מבוקר שהוא ישר ו"נקי" ,קל יותר לתקנו ,והוא אף יחלים בצורה טובה יותר מחתך ספונטני שעלול להיות משונן ,עמוק, נרחב יותר ופחות מבוקר. יתרונות אפשריים לעובר בעקבות החיתוך הם קיצור השלב השני של הלידה והפחתת האפשרות לאספיקציה ,לטראומה קרניאלית ולדימום מוחי .כמו כן הוצע שחיתוך החיץ יאפשר התמודדות טובה יותר עם פרע כתפיים .אמנם הליך זה הפך לשכיח עם השנים ,אך אין הוכחות מחקריות מוצקות מספיק ליעילותו של החיתוך בהשגת המטרות שצוינו. לכן ,החל משנות ה־ 80של המאה הקודמת ,בבד בד עם התרבות הפרסומים בספרות הרפואית על תוצאות שליליות אפשריות הכרוכות
8
בהליך זה ,חלה מגמה של צמצום השימוש בחתך החיץ באופן שגרתי [.]2,1 בין החסרונות של ההליך מתוארים אבדן רב של דם ,הרחבת החתך (אקסטנציה) אל הסוגר האנאלי ,כאבים ובצקת באזור החיתוך ,זיהום ופתיחה מחדש של הצלקת (דהיסנס) ,דיספרוניה ופגיעה בתפקוד המיני ותוצאות מבניות (אנטומיות) בלתי מספקות כגון אי־סימטריה, שיירי עור ( ,)Skin tagsהיצרות מוגזמת של מפתח הנרתיק ,צניחת הנרתיק ( )vaginal prolapsedוהיווצרות פיסטולות רקטו־וגינליות או פיסטולות בין הלדן לפי הטבעת. הנתונים הסותרים בספרות לגבי יתרונות וחסרונות לסירוגין המתוארים בביצוע חיתוך החיץ ,הובילו למחקרים רבים אשר בהם הושוו תוצאות ההליך בשימוש שגרתי לתוצאות בשימוש מבוקר בלבד .נמצא שביצוע חיתוך חיץ שגרתי לא הפחית את הטראומות המשמעותיות לאזור החיץ או את הכאבים באזור החיץ ולא שיפר את החלמת האזור לאחר הלידה [.]4-2 גם הקשר בין חיתוכי החיץ לנזקים לרצפת האגן נחקר .נמצא כי אין לחיתוכי החיץ יתרון בהגנה על שרירי החיץ ובמניעת אי־שליטה בסוגרים בתקופת משכב הלידה ובחודשים עד שנים ספורות שלאחריה בהשוואה לנשים שלא עברו חיתוכי חיץ ,אולם אין בספרות מחקרים ארוכי שנים שבדקו את השפעתם של חיתוכי החיץ בגילים מבוגרים יותר ,שבהם נשים סובלות בדרך כלל מהשלכותיהן של פגיעות ברצפת האגן [.]5-2
חיתוך חיץ ולידות מכשירניות בעבר בוצעו חיתוכי החיץ באופן שגרתי בעת לידות מכשירניות (לידות שולפן ריק ולידות מלקחיים) ,במטרה להגן על הסוגר האנאלי ולהפחית את הסיכון ללידה טראומטית עבור העובר ,אך הועלו ספקות לגבי יעילות החיתוך גם באינדיקציה זו Macleod .ושות' בדקו את יעילותם של חיתוכי החיץ במצבים אלה ,ומצאו קשר בין חיתוכי החיץ בלידות מכשירניות לסיבוכים דווקא .הם מצאו שיעורים גבוהים יותר של דימום לאחר הלידה ( ,)Post-Partum Hemorrhageשל זיהום באזור החיץ ושל צורך באנלגטיקה עד 10ימים לאחר הלידה ,זאת ללא הפחתה מובהקת בשיעורי הקרעים בסוגר האנאלי ,באירועי פרע כתפיים או בטראומה לעובר [.]6
קשר בין חיתוך חיץ לקרעים ספונטניים ולצורך לבצעו בלידה הבאה המידע בספרות הרפואית על הקשר בין חיתוך החיץ לבין הסיכון לקרעים עצמוניים של אזור חיץ הנקבים בלידה הבאה מצומצם .מחקר שפורסם
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
תאריך
פגישה שנתית
מנחים
שותפים
7.1.2011
היריון ולידה ונזק לרצפת האגן ,קרע דרגה ,III IVאולטרה־סאונד
ד"ר שמעון גינת
אורוגינקולוגיה אנשי אולטרה־סאונד
4.3.2011
דילמות בטיפולי פוריות ורפואת האם והעובר (היריון מרובה עוברים ,הפחתת תאומים ,הגבלת גיל ,מחלות של האם)
ד"ר סורינה גריסרו־גרנובסקי
אנשי פוריות ניאונטולוגים
1.4.2011
תוספי תזונה
ד"ר מיכל קובו
קהילה
6.5.2001
דילמות ברפואת העובר (גיל ודיקור מי שפיר MRI ,ואבחון מומים, מתי לבצע אקו לב עובר ,האם זה שבסל ?CGH -האם לבצע סקירה שלישית? תאומים מונוכוריאלים)
פרופ' אייל ענתבי
גנטיקאים אנשי אולטרה־סאונד
3.6.2011
הפרעות התנהגותיות־נוירולוגיות בהיריון (נוגדי חרדה ,דיכאון, מיגרנה ,אפילפסיה)
ד"ר יורי פרליץ
פסיכיאטריה נוירולוגיה
1.7.2011
אלואימוניזציה ( COOMBלכולם? פרוטוקול בירור טיפול ,דופלר)
ד"ר אלי גוטרמן
בנק הדם אנשי אולטרה־סאונד
2.9.2011
מחלוקות בפרה־אקלמפסיה (מגנזיום לכולם ,סטרואידים ל־ ,HELLPניהול שמרני ,מכשירים אוטומטיים ,תוצאות היריון)
פרופ' יריב יוגב
האגודה ליתר לחץ דם נפרולוגים
9-11.2011
פגישה שנתית :ליאונרדו סיטי טאואר
רבועהו םאה תאופר
תכנית מדעית שנתית ,2011 -בית סוראסקי ,תל השומר:
בשיתוף עם הכינוס הבין־לאומי לרפואת העובר
תכנית מדעית :2012 6.1.2012
IUGR
ד"ר סורינה גריסרו־גרנובסקי
2.3.2012
מחלות אנדוקריניות ומחלות עצם בהיריון
ד"ר אלי גוטרמן
4.5.2012
דילמות בלידה ומשכב הלידה ,דילמות בניתוח קיסרי ,VBAC :ללא אינדיקציה ,לידת מכשירים, מניעת PPH
ד"ר יורי פרליץ
1.6.2012
מחלות בדרכי העיכול ובכבד בהיריון
פרופ' יריב יוגב
6.7.2012
פגישה משותפת עם אנשי האולטרה־סאונד
פרופ' אייל ענתבי
7.9.2012
סוגיות מדיקולגליות במיילדות
ד"ר מיכל קובו
7-8.11.2012
מפגש שנתי ובחירות
בשיתוף עם החברה לאולטרה־סאונד
7
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
החברה הישראלית לרפואת האם והעובר חברי האיגוד היקרים, זאת השנה השלישית והאחרונה של הקדנציה של הוועד הנוכחי ,ובנובמבר יתקיימו בחירות לוועד חדש: 1.1המפגש החודשי מתקיים כרגיל ביום שישי הראשון של כל חודש בבית סוראסקי ,תל־השומר .בשל החגים לא יתקיים מפגש באפריל אלא במאי ,ביוני ,ביולי ,בספטמבר ובנובמבר (תכנית מדעית מצורפת). 2.2הפגישה ביולי תיערך בשיתוף עם אנשי האולטרה־סאונד ותעסוק בתאומים .במפגש בנובמבר נעסוק בשילוב של רפואת העובר ורפואת האם והעובר ,יוצגו עבודות מחקר ויופיעו מרצים מוזמנים מהארץ ומחו"ל. 3.3באתר המחודש של חברתנו מפורסמים פרטים לגבי הפגישות החודשיות והשנתיות ,לגבי סקרים שערכנו בנושא CMVבהיריון, לידה מוקדמת וצוואר הרחם ,לגבי תוספי תזונה בהיריון ,ולגבי דילמות ברפואת האם והעובר .כן מפורסמים באתר קישורים לאתרים נבחרים ,סקירות והרצאות מהמפגשים החודשיים, חלקן מוקלטות ,ועוד .בכינוס השנתי אף נציג סיכום של פעילות האתר .כתובת האתרwww.ismfm.org.il : 4.4קידמנו את נושא ניירות העמדה בצורה משמעותית ,ואושרו ניירות עמדה בנושאים חשובים כמו ,IUGRהיריון מרובה עוברים, מצג עכוז ,העובר המקרוזומי CMV ,ו־ GBSבהיריון ,מעקב טרום הריוני ,היריון לאחר המועד ,העובר בגבול החיות ,מות עובר ברחם ,היריון בסיכון נמוך ועדכון בנושא של פקיעת קרומים מוקדמת .ניירות עמדה בנושאים הבאים נמצאים כעת בתהליכי אישור :היריון בגיל המבוגר (בשיתוף פעולה עם איל"ה) וטרום הרדמה כהכנה לניתוח קיסרי (בשיתוף עם איגוד המרדימים) .על הפרק גם ניסוח ניירות עמדה על טרומבופרופילקסיס במיילדות וגינקולוגיה (בשיתוף עם ההמטולוגים) ועל זיהומים מסכני אם ועובר ומשכב הלידה.
בנוכחות נציגי משפחת סדובסקי .גם השנה הוחלט להעניק פרס כספי נוסף לעבודות מחקר מצטיינות שידורגו במקום הראשון, השני והשלישי ,ויכללו עבודות של מומחים צעירים (עד גיל .)42 פרס זה יינתן במימון החברה לרפואת האם והעובר והוא יוענק בתום הצגת המצגות בהתאם לדירוג ההתחלתי ולרמת הצגת המצגת ,לאחר דיון בוועדת הפרס .גם השנה תינתן עדיפות לעבודות בתחום רפואת העובר. כמו כן תוצג הסטטיסטיקה השנתית של חדרי הלידה בישראל ויוצגו תוצאות סקר ודברי סיכום של החברה לאולטרה־סאונד. מצורפת תכנית פגישות החוג והפגישה השנתית .כולכם מוזמנים. תודות: תודה לחברי האיגוד על תמיכתכם החמה בחברה ,המתבטאת בהשתתפותכם הערה במפגשים בבית סוראסקי. ברצוני להודות גם לחברי ועד החברה לרפואת האם והעובר שתורמים מזמנם וממרצם כדי לאפשר הישגים אלו :ד"ר אלי גוטרמן, פרופ' יריב יוגב ,פרופ' אייל ענתבי ,ד"ר יורי פרליץ ,ד"ר מיכל קובו וד"ר סורינה גריסרו־גרנובסקי. תודה לגברת אלישבע ,לחברת אורטא החברה המארגנת ,ולחברות התומכות בנו ,ובעיקר סנופי אבנטיס ,פייזר ,נובונורדיסק ,סיגווריס, אלטמן וסולגאר. מקווה להשתתפות ערה בכינוס השנתי בהתייחסות לעבודות המחקר הנבחרות ולהרצאות האורח שהוזמנו מחו''ל. אני מאחל לכולנו שנה מוצלחת ומעשירה.
5.5המפגש השנתי ייערך בשיתוף עם החברה לאולטרה־סאונד ב־ 8-7בנובמבר ,2012בלאונרדו סיטי טאואר ברמת גן ,וצפויים להגיע אליו שלושה אורחים נכבדים מחו"ל :פרופ' ריס ,פרופ' פלדיני ,ופרופ' וולדו ספולבדה .התכנית המדעית גובשה על ידי חברי הוועדים של החברה לאולטרה־סאונד ,המייצגים את רפואת העובר ,ושל החברה הישראלית לרפואת האם והעובר. במסגרת המפגש השנתי אנו שמים דגש על הצגת עבודות מחקר: ד"ר פרליץ אחראי על ועדת השיפוט ל''פרס סדובסקי'' ,על דירוג התקצירים ועל בחירת העבודה הזוכה בפרס לשנת .2012מתוך עבודות המחקר הרבות והמובחרות שיגיעו מרוב בתי החולים בארץ ,יוצגו בכינוס השנתי 13עבודות המחקר שיזכו בדירוג הגבוה ביותר .העבודה הזוכה תוצג במפגש הבוקר ,והפרס הראשון יוענק
6
בברכה, פרופ' יעקב בר יו"ר החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
מידע זה אינו רפואי ואינו התוויתי .בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.
ד "ר, הפתרון הטבעי לבעיית הזיהום בנרתיק... ביד יים שלך!
ביו פימייל מבית סופהרב
(Candida, המוצר המהפכני והטבעי למניעת פטרת וזיהומים חוזרים בנרתיק ) Candida, BV
כל רופא ,רוצה תמיד את הטוב ביותר עבור המטופלות שלו .לכן ,כאשר תמליץ על פתרון לבעיית הפטרת והזיהום החוזר בנרתיק ,ביו פימייל ,הוא התשובה הטבעית המושלמת. כל כמוסת ביו פימייל מכילה 5זני חיידקים ולמעלה מ 10-מיליארד חיידקים ידידותיים ,המעניקים איזון ושימור של פלורה חיידקית תקינה .הפורמולה פותחה על בסיס מחקרים עדכניים בתחום הפרוביוטיקה. | Reference: The effects of antimicrobial therapy on bacterial vaginosis in non – pregnant women. Cochrane Database of Systematic Reviews 2009 | BMC WOMEN’S HEALTH (2008), 8:3 | LETTERS IN APPLIED MICROBIOLOGY 2009 European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology 141 (2008) 54 - 57
לייעוץ והדרכה
לייעוץ והדרכה ברוסית
1-800-320-333 1-800-350-333
www.supherb.co.il
הרפואה | updateגינקולוגיה
ספטמבר 2012
דבר העורך לחברים שלום, הגיליון שבידכם הוא הגיליון החמישי של "גינקולוגיה ,"update והדבר מעיד על היווצרות מסורת באיגוד למיילדות וגינקולוגיה .זהו גם הגיליון הראשון שמפרסם האיגוד מאז היבחרו של היו"ר החדש ,פרופ' משה בן עמי .זה המקום לברך את היו"ר הנכנס ולהודות ליו"ר היוצא פרופ' אריה הרמן ,שהיה מיוזמי פרסום כתב העת .מניסיוני ,גיבוי של יו"ר האיגוד והכרתו בכך שכתב העת הוא כלי חשוב להפצת פעילות האיגוד הם תנאים חיוניים להמשך פרסום כתב העת. בגיליון הנוכחי תמצאו מגוון נושאים ועדכונים של חברות הבת של האיגוד ,וביניהם עדכונים על הפעילויות הרבות של חברות הבת, שפעילותן התוססת בהחלט באה לידי ביטוי בדפי הגיליון החדש. בגיליון החדש אנו גם ממשיכים במסורת של פרסום ניירות עמדה
חדשים שאושרו במליאת האיגוד ,והפעם נציג נייר חשוב ,שהייתי שותף לכתיבתו ,בנושא "שימוש במיזופרוסטול בפעולות גינקולוגיות". אני בטוח שתמצאו עניין רב במאמרים שמתפרסמים בעיתון ,ואשמח לקבל כתבות פרי עטכם לגיליונות הבאים. בברכה,
פרופ' דניאל זיידמן
dseidman@tau.ac.il
דבר היו"ר לחברי האיגוד שלום, בפתח דבריי אני רוצה לברך את ראשי חברות־הבת של האיגוד ובמיוחד את פרופ' דניאל זיידמן ,אשר הובילו ללידתו של גיליון נוסף של עיתון האיגוד לאחר עמל רב. נבחרתי לתפקיד בתקופה לא פשוטה ,תקופה של שינויים מרחיקי לכת ,ודי בכך שאזכיר את שעון הנוכחות ואת השינוי בתנאי העבודה של המתמחים. יש פער משמעותי בין הגישה של הדור הוותיק של הרופאים לגישה של הדור הצעיר של המתמחים .הדור הצעיר יודע לעמוד על זכויותיו ולדרוש, דבר שאנחנו לא ידענו לעשות .נראה לנו מובן מאליו שצריך לעבוד 32 שעות ויותר ברציפות ,ולא חשבנו אפילו לערער על כך. הצעירים צודקים ,אך מערכת הבריאות אינה ערוכה לכך .חלק מהמחלקות קיבלו תקנים ,אז מה? זה אומר שיש אפשרות לאייש אותם? אז נקבע בהסכם שמתמחה לא יעשה יותר מ־ 6תורנויות ,האם זה מעשי בכל המחלקות? האם מישהו חושב שאפשר להשאיר משבצת ריקה בלוח התורנות? כעת יש מתמחים שדורשים משמרת של 12שעות בלבד ,האם ניתן לנהל רציפות עבודה ,הוראת המקצוע ואקדמיה במבנה עבודה כזה? באיגוד מתקיים כעת דיון מעמיק בנושא של קיצור ההתמחות על חשבון הרוטציות .יש התומכים ברעיון זה ויש המתנגדים לו ,ולכל צד יש נימוקים טובים .שינוי צריך לחול ,ואני מאמין שיחול שינוי גם באורך ההתמחות וגם בתוכנה .ועדת הסילבוס של האיגוד שוקדת בימים אלו על הצעה לעדכון הסילבוס. מקווה שכל הזעזועים האלה לא יפגעו בסופו של דבר ברמת הרפואה שאנחנו נותנים ,ברמת המחקר הרפואי ובהתקדמות של המקצוע ,שלאורך השנים הציג חדשנות רבה בכל התחומים. ומכאן לנושא אחר: לאחרונה נפל דבר בעולם המיילדות בישראל .בית המשפט העליון ביטל את זכותו של ילד לתבוע בעוולת "חיים בעוולה" ,אך הכיר בזכותם של ההורים
4
לתבוע בעוולת "הולדה בעוולה" .גובה הפיצויים לא ישתנה .המשמעות המעשית של פסק הדין היא שעדיין אפשר יהיה להגיש תביעה בסכומים גדולים ,אך ההתיישנות שהייתה עד כה 25שנה ,תהייה כעת 7שנים, וההבדל מאוד משמעותי. השופטים קיבלו את עמדת הר"י והאיגוד למיילדות וגינקולוגיה ,ולפיה כדי לבסס "קשר סיבתי" בין התרשלות הרופא לבין הנזק ,יש לבחון אם ועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת הפסקת היריון בגלל המום המסוים, ורק אם נראה שכן ,ההורים יהיו זכאים לפיצוי. כמעט במקביל ,הצעת החוק של ח"כ שטרית בדבר ביטול הצורך בהוכחת אשמה ( )no faultעברה בקריאה טרומית .חוק זה יאפשר לפגועים מלידתם לקבל פיצויים מקרן שתוקם למטרה זו בלי שיצטרכו להוכיח רשלנות בתביעה משפטית .חוק זה ,אם יתקבל ,יעשה צדק עם הילדים ועם המשפחות שנאלצות לשלם כסף רב עבור הליך משפטי שנמשך שנים ,לעתים עשרות שנים ,כדי לזכות בפיצוי שיתקבל רק אם הוכחה רשלנות .הר"י והאיגוד פעלו ופועלים במרץ כדי שחוק זה יעבור בשלבים הבאים ,אך הדרך עוד ארוכה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לוועד היוצא בראשות פרופ' הרמן על פעילותו הברוכה בכל הנושאים ,ובמיוחד בנושא ההולדה בעוולה והצעת החוק הנ"ל. מאחל לכולם המשך עשייה פורייה והצלחה.
בברכה פרופ' משה בן עמי יו"ר האיגוד
גיליון מס' | 5ספטמבר 2012
כתב העת של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
מבית ההסתדרות הרפואית בישראל
דברי פתיחה 4דבר העורך :פרופ' דניאל זיידמן 4דבר היו"ר :פרופ' משה בן־עמי
6החברה הישראלית לרפואת האם והעובר 7תכנית מדעית שנתית 8מגמות בשימוש בחתך החיץ בלידה 12מאמר סקירה ברפואת העובר- Twin Anemia Polycythemia
)TAPS( Sequenceהקריטריונים לאבחנה ,לסיווג ולניהול טרום לידתי ותוצאות ההיריון 16השוואה בין צנתר פולי לג'ל לדני של פרוסטגלנדין ( )E2בהשראת לידה בקרב נשים היולדות במועד :מחקר אקראי ומבוקר
18החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית
29השוואה בין תוצאות הסקר הציטולוגי מבוסס פאפ נוזלי למניעת סרטן צוואר הרחם לבין השיטה השמרנית 30ניתוחי כריתת לולאה של צוואר הרחם בישראל
32החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית 33תוצאות היריון עם התקן תוך־רחמי 36אבחון של זיהומים בלדן – מדידה של אמינים ביוגניים באמצעות ספקטרומטריה של תנועתיות יונים
" 38הגעת לגיל ,30רצוי שתדעי" - קמפיין להגברת מודעות נשים לפוריותן יוצא לדרך 39קריטריוני בולוניה לתגובה שחלתית ירודה – האם המלאכה הושלמה?
21הפחתה סלקטיבית של היריון הטרוטופי בקרן ללא המתת עובר
41גלולות המכילות דרוספירנון והסיכון לטרומבואמבוליזם
24השוואה בין יעילות ניתוח ה־TVT-O ליעילות ניתוחי ה־ TVT-Sלטיפול
43שימוש במחשב נייד המחובר לרשת אלחוטית והשפעתו על איכות הזרע – ביקורת על מאמר וסקירת ספרות קצרה
בדליפת שתן במאמץ
26שימוש ברשתות ProLiftלתיקון צניחת קירות הנרתיק – הצורך בתיקון כירורגי נוסף לאחר הניתוח המקורי
45נייר עמדה מספר 115 שימוש במיזופרוסטול בפעולות גינקולוגיות פברואר 2012
27החברה לרפואת נשים בקהילה
48האגודה הישראלית למיילדות וגינקולוגיה רישום מועדי כנסים :עדכון 17.6.2012
28החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם
עורך: פרופ' דניאל זיידמן חברי מערכת: פרופ' קובי בר ד"ר יעקב קורח ד"ר נוגה פורת ד"ר אדוארדו שכטר ד"ר יובל לביא פרופ' רוני טפר פרופ' מוטי פנסקי עורכים יועצים: פרופ' יהודה שינפלד פרופ' יהושע (שוקי) שמר פרופ' גד קרן
37החברה הישראלית לחקר הפוריות
19הטיפול בשארית רקמה טרופובלסטית על ידי היסטרוסקופיה עדיף על פני גרידה בהנחיית אולטרה־סאונד
23החברה הישראלית לאורוגינקולוגיה ולרצפת האגן
חברי מערכת
עורכת לשונית :הדס קינמון
לפרסום במדור מחקרים ,נא לפנות לעורךdseidman@tau.ac.il : כתובת המערכת: רח' ז'בוטינסקי ,35בניין התאומים ,2 ת"ד ,3566רמת גן ,מיקוד 52136 טל' ,03-6100430 :פקס03-7519673 : דוא"לharefuah@ima.org.il : כל המודעות המתפרסמות בעיתון הן על אחריות המפרסמים בלבד .כמו כן גם תוכן המאמרים הוא על אחריות הכותבים בלבד .לעורכי העיתון ולהסתדרות הרפואית בישראל אין כל אחריות לתוכן המודעות והמאמרים.
פרסום ושיווק :קבוצת מדיה פארם אמיר דורון050-5569003 : גולן פרץ050-3003304 :
www.mediafarm.co.il
צילום השערimagebank.com :
אפר ל מ י י ני L.IL.WH.05.2011.0034
המחזור מוחק למטופלת שלך ?חלק מהחודש
גלולות החודש השלם היחידות שאושרו לטיפול בתסמינים קדם ווסתיים חמורים בנשים שבחרו להשתמש בגלולה למניעת הריון הוד השרון,36 באייר ישראל בע"מ החרש
YAZ - oral contraceptive tablets. Composition: 24 light pink film-coated tablets: contains 0.020 mg ethinylestradiol and 3 mg drospirenon; and 4 white placebo film-coated tablets. Indications: Oral contraception, Treatment of moderate acne vulgaris in women who seek oral contraception, Treatment of symptoms of PMDD in women who have chosen oral contraceptives as their method of birth control. Contraindications: COCs should not be used in the presence of any of the conditions listed below: Venous thrombosis present or in history, Arterial thrombosis present or in history, or prodromal conditions, CVA present or in history, The presence of a severe or multiple risk factor(s) for arterial thrombosis: diabetes mellitus with vascular symptoms, severe hypertension, severe dyslipoproteinemia. Hereditary or acquired predisposition for venous or arterial thrombosis, Pancreatitis or a history thereof if associated with severe hypertriglyceridemia, Presence or history of severe hepatic disease as long as liver function values have not returned to normal, Severe renal insufficiency or acute renal failure, Presence or history of liver tumours, Known or suspected sex-steroid influenced malignancies, Undiagnosed vaginal bleeding, History of migraine with focal neurological symptoms, Known or suspected pregnancy, Hypersensitivity to the active substances or to any of the excipients. Undesirable effects: Common: Emotional lability, Headache, Nausea, Breast pain, Metrorrhagia, Amenorrhea. Uncommon: Depression, Libido decreased, Nervousness, Somnolence, Dizziness, Paresthesia, Migraine, Varicose vein, Hypertension, Abdominal pain, Vomiting, Dyspepsia, Flatulence, Gastritis, Diarrhea, Acne, Pruritus, Rash, Back pain, Pain in extremity, Muscle cramps, Vaginal candidiasis, Pelvic pain, Breast enlargement, Fibrocystic breast, Uterine/Vaginal bleeding, Genital discharge, Hot flushes, Vaginitis, Menstrual disorder, Dysmenorrhea, Hypomenorrhea, Menorrhagia, Vaginal dryness, Papanicolaou smear suspicious, Asthenia, Sweating increased, Edema, Weight increase. Rare: candidiasis, Anemia, Thrombocythemia, Allergic reaction, Endocrine disorder, Increased appetite, Anorexia, Hyperkalemia, Hyponatremia, Anorgasmia, Insomnia, Vertigo, Tremor, Conjunctivitis, Dry eye, Eye disorder, Tachycardia, Phlebitis, Vascular disorder, Epistaxis, Syncope, Abdomen enlarged, Gastrointestinal disorder, Gastrointestinal fullness, Hiatus hernia, Oral candidiasis, Constipation, Dry mouth, Biliary pain, Cholecystitis, Chloasma, Eczema, Aopecia, Dermatitis acneiform, Dry skin, Erythema nodosum, Hypertrichosis, Skin disorder, Skin striae, Contact dermatitis, Photosensitive dermatitis, Skin nodule, Dyspareunia, Vulvovaginitis, ostcoital bleeding, Withdrawal bleeding, Breast cyst, Breast hyperplasia, Breast neoplasm, Cervical polyp, Endometrial atrophy, Ovarian cyst, Uterine enlargement, Malaise, Weight decrease. For full product information see completet prescribing information. Approved 11/09. Reference: Prescribing Information
כתב העת של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולגיה ספטמבר | 2012מבית ההסתדרות הרפואית בישראל
מגמות בשימוש בחתך החיץ בלידה הטיפול בשארית רקמה טרופובלסטית ניתוחי כריתת לולאה של צוואר הרחם בישראל שימוש במיזופרוסטול בפעולות גינקולוגיות קמפיין להגברת מודעות נשים לפוריותן